באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — וירא (2026-10-26)

וירא
תוכן הענינים
פרשת וירא
אמונה ובטחון
היפלא מה' דבר -אין יאוש בעולם כלל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
תפילה
אשר עמד שם -אין עמידה אלא תפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
אהבת ה' ועשיית רצונו
ומצאת את לבבו נאמן לפניו -אהבת ה' בכל לב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
יראת שמים
כי ירא אלוקים אתה -מעלת יראת שמים בקדושה וטהרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
שהלך ללמוד תורה -כל העוסק בתורה הרי זה מתעלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
הכנסת אורחים
ויטע אשל -סגולת הכנסת אורחים לכל העניינים ובפרט לזש"ק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
ספה"ק בת עין
סגולה נפלאה להעביר הסדרה בערב שבת קודש
סגולה ועצה שיוכל אדם לקשר מחשבתו אל הדיבור בתפלות שבת ,הוא לראות לקרות הפרשה שמו''ת דוקא
ביום וא"ו עש"ק.
והטעם ,כי תורה שבכתב מרמז על בחינת המחשבה ,ותורה שבע"פ שהוא פירושי התורה מרמז על בחינת
הדיבור .ע"כ ,קריאת הפרשת עם התרגום שהוא פירושו ,שקורא ביום וא"ו ערב ש"ק ,עושה פעולה שיהיה דבוק
ומקושר אח"כ בש"ק בעת התפילה מחשבתו ודיבורו כאחד.
)בת עין ,סוף דרוש לשבועות ד"ה סגולה(
סדר ועימוד :א.י.ש .אשדוד shwrtz@bezeqint.net
באר הפרשה -פרשת וירא ã
פרשת וירא
ìë áúëðå ,ì"æå ,÷"ãøä øàáîå .ñð åì äùòðå úåîì היפלא מה' דבר -אין יאוש בעולם כלל
çèáéå ,åäàåáé íà úåøöì íãà ìäáé àìù ãîìì ,äæ ,òáù øàá øáãîá òúúå êìúå' ,(èé¯ãé àë) ïúùøôá
.ì"ëò ,áåèì úéøçàä íéùéù ì¯àá àùúå ãâðî áùúå ,'åâå úîçä ïî íéîä åìëéå
ïî øâä ìà íé÷åìà êàìî àø÷éå ,'åëå êáúå äì÷ úà
ìäáéäì äì ïéàù øîàð øâä ìò íà ,äúòî øåîà ç÷ôéå ,'åâå éàøéú ìà øâä êì äî äì øîàéå íéîùä
ìëì øîåçå ì÷ ,äéìò äàá 'äøö' éë äúåàøá úà àìîúå êìúå íéî øàá àøúå äéðéò úà íé÷åìà
,á÷òéå ÷çöé íäøáà '÷ä úåáàä òøæî ,ìàøùéî ùéà äî íùì ,á"ö äøåàëìå ,'øòðä úà ÷ùúå íéî úîçä
åçèáî äìúé àìà ,åì òøàéù äî ìëî ìäáéäì åì ïéàù äæéà éëå ,äùåã÷ä äøåúá äùòîä øáã ìë áúëð
áåèì øáã úéøçà íéùé éàãååáù ú"éùäáא. ìàòîùé äèðå íéîä åøîâðù úòãì åðì ùé êøåöå úéìëú
א .שאול שאל הגאון ראא"מ שך ,הנה בתיבת נח שהו כל מיני החיות שבעולם ,עכברים ליד חתולים ,אריות לצד
שועלים ,זאבים בסמיכות לכבשים ,כולם בתיבה אחת ,תחת קורת גג אחד ,במשך שנה תמימה ,והכל תמהים,
כיצד יצאו כולם משם חיים ושלמים ,כיצד לא פרצה שם מלחמת עולם ,והרי בטבעם כל אלו 'שונאים' זה לזה.
ותירץ הראא"מ ,בע"כ צריך לומר שיש כאן טעות בעצם יסודו ,כי החיות והבהמות טורפות והורגות זה את זה,
לא מחמת שטבעם לטרוף זה את זה ,רק מחמת שרצון ה' הוא שחיה פלונית תטרוף את חיה פלונית בשעה פלונית
במקום פלוני ...אמנם כשאין רצון ה' בכך ,הרי גם אם יקציפו זה את זה לא יגעו אחד בשני לרעה אפילו לא
כחגירת הציפורן .סוף דבר ,מהם נלמד לדידן ,איש אינו מחליט עבורנו להזיק לנו או להפסידנו ,לטרוף אותנו או
לאידך להיטיב לנו ,הכל הכל נעשה בהחלטת הבורא ,הוא הבורא הוא המנהיג הוא המחליט על כל צעד ושעל מה
ייעשה בעולמו...
מעשה שהיה ברומני' תחת שלטון הקומוניזם ,כידוע היו הללו מקפידים שהתושבים לא ירוויחו ממון הרבה,
ומחמת כך היו הכל סוחרים שלא כחק )שחור( בהחבא .כמנהג הלזה נהג גם יהודי נכבד ושמו רבי משה ,אלא
שלדאבון לב נתוודע הדבר לשוטרים ,והם החלו לדלוק אחריו ,לגודל הסכנה עד כדי פיקוח נפש הסתתר רבי משה
בדירת מסתור ,ומפעם לפעם החליף את מקום המחבוא מפחד אימים שפחד על נפשו.
ויהי באחד הימים הגיע מכתב לביתו בו נכתב כי נתקבלה הבקשה שביקש זה מכבר לצאת מגבולות רומני' ,ועתה
מאשרים לו לצאת ,בתחילה שמח שמחה גדולה כי הגיע זמנו להפטר ממקום הרשע ,אך רגע לאחמ"כ הבין ,שיש
לחשוש שמא הרשעים טומנים לו רשת ,וכל מגמתם היא רק שיצא ממקום מחבואו ,ובהגיעו לנמל האניות – לקחת
את הפאפרין )ניירות( שלו ולעלות על האניה אז יתפסוהו לבית האסורים וכו' ...לאידך הרי אין בזה תכלית להסתתר
עד יום אחרון...
בצר לו ניגש בהחבא לבית הרה"ק ה'נועם אליעזר' מסקולען זי"ע ,וסיפר לו את כל דבר המעשה עם חששותיו,
הרבי התעמק במחשבותיו ולאחמ"כ אמר לו איני יודע מה לענות לכם ...וכאומר ,הסכנה גדולה ,לא כדאי להתקרב
ולהתוודע לפני הרשעים ,רבי משה החל לבכות ,רבי הושעיני ,הריני שרוי במצב סכנה ,מה יהיה כאן ,בכל רגע הם
יכולים לתפוס אותי ולהשליכני הבורה...
אמר לו הרבי ,הנך מבין בעצמך שבדרך הטבע אין לך כל דרך הצלה )כי כמה זמן אפשר להסתתר( ,אבל אם תאמין
באמונה שלימה שרק הבורא יכול להצילך ,ותבטח בו בבטחון אמיתי שהוא אכן יצילך או אז תנצל ,שאג רבי משה,
אני מאמין באמונה שלימה .אמר לו הרבי לא די בדיבורים ,אלא עליך להאמין בפנימיות הלב ,וכדי להגיע לידי כך
הבה נדבר יחדיו דיבורי אמונה ובטחון ,הרבי ישב עמו למשך שעה ארוכה ,וחזרו על דברי אמונה פשוטה -הקב"ה
בורא ומנהיג לכל הברואים ,הוא כל יכול ,כל הטבע שלו הוא ,אין כל טבע העומד בפניו ...הוא המחליט וכו' ,אין
ä באר הפרשה -פרשת וירא
äéðéò úà 'ä ç÷ôù ãò ,äúåà äúàø àì øâäù àìà àéáîù ò"éæ 'úîà úôù'ä ÷"äøäì åðéöî ïë ìò øúé
ìëä' åäæå ,øáëî äæ äéðôì ãîåò íéî øàá äúàøå øàáì ò"éæ 'í"éøä éùåãéç'ä ÷"äøä åð÷æ íùá
.'íäéðéò øéàîå çúåô ä"á÷äù ãò ïéîåñ ú÷æçá ìëä ,ïéîéðá éáø øîà' (ãé âð ø"øá) ùøãîä éøáãá
àëä ïî ,íäéðéò úà øéàî ä"á÷äù ãò ïéîåñ ú÷æçá
êøöðä ìë íìåòì éë ,ì"æå 'í"éøä éùåãéç'ä ãîì ïàëî áåúëä ïåùìî å÷ééãù ,åðééäå ,'äéðéò úà íé÷åìà ç÷ôéå
÷ø úò ìëáå íå÷î ìëá ïëåî äéøá ìëì 'øîàð àìù ,'íéî øàá àøúå äéðéò úà íé÷åìà ç÷ôéå
'äàåø åéðéò øéàî ä"á÷äùëå ,éîùâä ïéòî øúñåîù õøàä ïî íééç íéî àéöåäù åà 'íéî øàá 'ä àøáéå
åéðôì ìëäù íãå÷î íù úîéé÷å úãîåò äúéä øáë øàáä éë ,á"åéëåב,íéôöî åðà äéìà äòåùéäù éøäå .ì"ëò .
עוד מלבדו ,אחר שעה שלחו הרבי לביתו וציוה עליו לשוב למחרת ,וכך עשו במשך כמה ימים ,בכל יום שיננו
עניני אמונה ,כי הקב"ה כל יכול ,אין לו כל גבולות הטבע ,הכל בידו ,והיה הדבר לפלא ,כי רבי משה היה מבוקש
אצל השלטונות וה' ירחם אם היו תופסים אותו בבית הרבי ,אמנם הרבי כדרכו בקודש לא חשש מהם כלל.
אחר שבוע אמר לו הרבי ,לך בשלום ושלוה ,ויהי בהגיע יום הפלגת האוניות הגיע רבי משה עם כל בני משפחתו
לאולם הגדול שאצל הנמל ,וכך היה הדרך ,כל מי שקיבל אישור היה פונה לאולם שאצל נמל האניות ,וממתין
לשמוע את הכרוז מכריז את שמו ,אז היה ניגש לקחת מידי הממונים את אישוריו מראה אותם לשומר העומד
אצל שפת הים ,ובהסכמת השומר עולה על האניה .רבי משה ומשפחתו המתינו שעה ושעתיים וכבר כמעט התרוקן
כל האולם ,אבל את שמם עדיין לא הכריזו ,בני הבית נלחצו עד מאד ,ואילו רבי משה לא אבד את שלוות נפשו,
ואמר ,הקב"ה כל יכול ,האניה לא תסע מבלעדנו ,הכל מושגח ומתנהל משמיא ...ברגע האחרון בטרם הפלגת האניה
נכנס איזה קצין לאולם ושאל את רבי משה מה אתה עושה כאן ,אמר לו רבי משה באתי לכאן לקחת הפאפירן
שלי ,הקצין ניגש לארון הוציא כמה פאפירן ונתנם לו ,רבי משה ובני משפחתו נטלו חפציהם ובמהירות ניגשו אל
האניה ,הראו לשומר שהביט כהרף עין על האישורים ,עלו על האניה ומיד בתוכ"ד הפליגה האניה לדרכה.
אחר כמה ימים נרגעו הרוחות ,אז עיין רבי משה בפאפירן ו)לחרדתו( לשמחתו ראה שיש שם חותמת אדומה ,בה
נכתב שאדם זה אסור לו בתכלית האיסור לצאת מגבולות רומני' ,והיינו שמשמיא עכבו אותם בנמל ,ולא הכריזו את
שמם ,מה שגרם להם לבהלה ,אמנם באמת בזה היתה טמונה כל הצלתם ,כי רק מחמת האיחור והעיכוב לא היה
לשומר זמן ושהות לבדוק את כל הנכתב בפנים ,והסתפק בזה שרק ראה את שמו ומיד נתן להם לעלות על האניה.
וראה כי הכל תלוי אך ורק בהחלטת וציווי הבורא ,כאשר הוא מחליט האם חיות יטרפו או לא ,ואינו תלוי כלל
ברצון החיות עצמם ,אלא הקב"ה הוא בורא ומנהיג ,הוא עושה לכל המעשים ,וכן היה במעשה זה ,כי אנשי השלטון
מצידם טמנו לו פח ,ברצותם להביאו אל הנמל כדי לתפסו חי ושלם לידם ,ולמעשה ,ע"י שהתחזק בבטחון שהקב"ה
ויצאו רבי משה ומשפחתו לחירות עולם .סוף כל יכול ,עכבו מן השמים שלא יהיה להם זמן לקרוא את הנכתב ֵ
דבר לא השוטר מחליט עבור האדם מה יארע עמו ,לא רופא ולא שדכן ,לא עסקן ולא ראש כולל וכו' וכו' מחליטים
עבור האדם ,רק קוב"ה בכבודו ובעצמו .מעתה אל יזעף לב אדם על עיכובים ומניעות ,כי כל עכבה לטובה ,כל
עכבה בחשבון ממעל באה להיטיב לו עד אין סוף ותכלית.
ב .עפי"ז ביאר הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע )תרנ"ה ד"ה במדרש( מה דאיתא במדרש )בר"ר נג יד( על הפסוק )כא יט( 'ותלך
אמרת )זאת אומרת( מחוסרת אמנה היתה' ,וכבר הקשו רבים ,מדוע נחשב לה מילוי הדא ָ ְ ָ
החמת ָ ֲ -
ותמלא את ַ ֵ ֶ
החמת מים כחסרון באמונה ,וכי המאמין לא יקח לדרכו מים כדי סיפוקו וסיפוק מלוויו.
אלא ביאורו ,כי אך זה עתה הראו לה מן השמים כיצד כל הנצרך לכל בריה מוכן בכל מקום ובכל עת ,והיה
עליה ללמוד ולפקוח עיניה ולראות שהקב"ה מכין מזון וכל צרכי האדם בכל עת ובכל זמן ,וממילא אין לה שום
צורך 'לדאוג' מהיכן יהיה לה מים למחרת ,שהרי בוודאי הקב"ה ימציא לה מים )או שיפתח באר במקום אחר ,או שהרבה
דרכים למקום( ,ומכך שמלאה מים מחמת דאגתה שמא לא יהיה לה למחרת הרי זה מוכיח בעליל שמחוסרת אמנה
היתה ,ועל כן הגם שהראו לה את יד ה' ונפלאותיו לא נכנסו הדברים לליבה.
מענין לענין ,מעשה מסופר שבעיר אחת בגולה שימש איש יהודי כגבאי בביהמ"ד והיה האיש 'עם הארץ' עד
שלגודל בורותו לא ידע קרוא וכתוב ,וכשהוצרך לחתום על מסמך היה מקשקש סתם קשקוש ...ובס"ד הכל היו
באר הפרשה -פרשת וירא å
'äá çåèáì àìà åðìג åððéò äìâéù åéìà ììôúäìåד. ïéà ,åðéðôì äðëåîå úáöéð ,èøôä úòåùéå ììëä úòåùé
מרוצים ממנו ,הוא היה גבאי נאהב ונערץ על בני הקהילה .ביום מן הימים נלב"ע רב הקהילה ,ונתמנה רב חדש,
הרב החדש ניגש מיד לטפל ולהועיל את סדרי הקהילה ,וכצעד ראשון החליט יחד עם טובי העיר שחייבים לנהל
את 'ההוצאות והכנסות' של ביהמ"ד ב'דין וחשבון' )דו"ח( מדוייק ,אבל מה יעשו הרי הגבאי אינו יודע קרוא וכתוב,
ואין ביכלתו לנהל פנקסים ,על כן בלית ברירה פיטרו אותו ונתנו לו דמי פיצויים...
הגבאי יצא מבנין הקהילה עם חבילת שטרות בכיסו ,כשהוא אבל וחפוי ראש ,כולו מלא צער ודאגה מה יעלה
בגורלו ,מהיכן יתפרנס ,הלך ברחוב הנה והנה ללא יעד ,עד שמצא עצמו בפתח היער הסמוך לעיר ,ועלה בדעתו,
שהנה רבים העוברים כאן בכל יום ,ואין כאן כל פינה ומקום לנוח מעמל הדרך ,אני אבנה כאן בית קטן ,אכניס בו
כמה שולחנות וספסלים ,עם מזונות ושתיה ,וממכירתם אתפרנס קימעא קימעא ,למעשה הצליח ה' דרכו ,הקהל
נהר בהמוניו לחנותו ,וה'פרנסה' החדשה הצליחה למעלה מהמשוער ,מכר ללא גבול עד שהוכרח לפתוח עוד סניף,
ובכל יום ויום הרוויח סכום עצום ,בלילה היה מפקיד את רוב כספו בבנק ,ומעט דמעט השאיר כדי חיותו ,ואכן
חשבון הבנק תפח מיום ליום ...עד שקיבל טלפון ממנהל הבנק ,וכה אמר לו ,רואה אנכי שחשבונך תופח מיום אל
יום ...הבה נשקיע את כספך באיזה עסק ,ונתן לו דפים לחתום ,וקשקש סתם קשקוש...
אמר לו המנהל ,עבור עסק גדול כזה עליך לחתום חתימה ראויה לשמה ,אמר לו איני יכול לכתוב את שמי,
הביט בו המנהל בפליאה ,מה אתה סח ,עשיר גדול כמוך ...אמר העשיר אילו ידעתי קרוא וכתוב עדיין הייתי 'תקוע'
באותה גבאות בביהמ"ד הקטן דשם ,עם משכורת זעומה וקטנה.
ללמדנו ,א .אמונה פשוטה ,פיטרוהו ממקום העבודה שהכל אהבו אותו שם ,זרקוהו לרחוב העיר כי הוא 'דפוק'
שאינו יכול לכתוב ,ולא ידע אנה יפנה ומה יעשה ,מי יביט לעברו ומהיכן יתפרנס ,ולמעשה ,דייקא ממקום נמוך
כזה באה פרנסתו ועשירותו .ב .על ענין השתדלות ,אדם מדמה שהשתדלותו מביאה לו פרנסה ,וזה גורם לו לדמות
כוחי ועוצם ידי ,ולכן לפעמים יוצא באמצע התפילה וכו' ,כי נראה לו שאם ירבה בעבודתו תתגדל פרנסתו ,וכאן
מצאת כי אילו היה בעל כשרון היתה לו פרנסה מועטת ,ודייקא לגודל בורותו התעשר בעשירות מופלגת .ולא עוד
אלא שכל עוד שהיה גבאי וסמך על הקשקוש כשנצרך לחתום עדיין לא היה עשיר ,רק כשפסק מלסמוך גם על
הקשקוש כשזרקוהו מתפקידו ,והבין שאין לו דרך להועיל לעצמו והוא תלוי אך ורק בחסדי הבורא אז נתעשר
בעשירות מופלגת כל כך .ג .לענין עמידה בנסיונות היצר ,הנה מנהל הבנק שאלו קושיא עצומה ,הרי אתה עשיר
מופלג ,היתכן שאינך יודע קרוא וכתוב ,והעשיר הוכיח לו כי דייקא לרוב החסרונות שבו כך התגדל עד אין שיעור,
כיו"ב ,היצר בא להוכיח לנו ,ראה נא ,הנך מלא בחסרונות ,מלא בתאוות שפלות ,יצה"ר קשים ,אף אתה תענה לו,
אדרבה לפי רוב החסרונות כך תגדל חשיבותי ,ה'עשירות' ברוחניות באה כפי גודל החסרון -לפום צערא אגרא...
ג .בהקדמת הספר 'ויגד יעקב' מביא בנו הרה"ק ה'ויחי יוסף' מעשה שהיה עם אביו המחבר הרה"ק ה'ויגד יעקב'
זי"ע ,וז"ל ,פעם אחת בהיותו במרחץ טאצמאסדארף והלך בליל שב"ק אחר הסעודה לחוץ לשאוב אויר צח עם
משמשיו ,ובאו להמעיין של מי הרפואה ,ותחת אחד השיחים ענה א' )או הוא ז"ל( כי טוב היה כעת לשתות ממי
המעיין מחמת שהיה צמא למים ,אבל שבת הוא ואי אפשר להביא כוס ,ולא יכלו לשתות ,וע"ז סיפר כ"ק אאמו"ר
העובדא הידועה מהבעש"ט הק זי"ע שהובא בספה"ק נתיב מצותיך )נתיב היחוד שביל ג אות א( ,שפעם אחת נסע מרן
הקדוש אור ישראל הבעש"ט עם תלמיד אחד במקום שמם שאין שם מים ,ובכמה פרסאות לא נמצא שם מים,
והתלמיד צמא למים ,ואמר לרבינו ,רבינו הקדוש נצמאתי מאד ,ולא השיבו ,ואח"כ כשראה התלמיד צרתו שבא
לסכנת מות חזר ואמר -רבינו צמא אני מאד והנני בסכנה ,והשיבו ,מאמין אתה שברגע שברא הקב"ה העולם ראה
כל זה הצרה שיש לך והכין לך מים לשתות ,ולא השיבו תיכף ,עד שנתיישבה דעתו ואמר ,רבינו הקדוש אני מאמין
באמת ,והשיבו ,המתן מעט ,ונסעו משם דרך מועט וראו שגוי אחד נושא שני כלים מים על כתיפו ,וכשבא אצלם
נתנו לו איזה פרוטה ונתן לו לשתות ,ושאל מרן לגוי ,מה זה שאתה נושא כאן מים במדבר שמם ,ואמר ,השר
שלי נשתגע ,ושלחני להביא מים ממעיין אחד שבכאן )אעפ"י שיש לו בסמיכות לביתו די והותר מעיינות טובים( ,ואני נושא את
המים ג' פרסאות ואיני יודע למה ,ואמר מרן להתלמיד ,ראה השגחתו יתברך ,ברא בשבילך שר להשתגע ,והמציא
לך מים ,וכל זה צפה השגחתו יתברך ברגע של בריאת העולם ...ככלותו לספר זה המעשה בא פתאום גוי וכוסו
בידו לשתות ממי המעיין ,וע"י זה שתו גם הם .ושאלו אותו מה לו כי בא עכשיו בחצות הלילה להמעיין לשתות
æ באר הפרשה -פרשת וירא
,éúð÷æ éðàå ãìà íðîà óàä øîàì äøù ä÷çö äæ àåáîå êøã íåù ïéàù òáèä êøãá äîãð íà óàå
áåúëä êéøàä òåãî á"ö äøåàëìå ,'øáã 'äî àìôéä ùéçäì ãöéë 'øáã 'äî àìôé' àìù øåëæé ,äòåùéì
á"ö íâ ,úéð÷ãö äúåà ìù äúåðâë äàøðù äæ äùòîá ùåðà ïá úòã ìò äìåò àìù ïôåàá åìéôà äòåùéä úàה,
åà ä÷çö äøù íà ïéðòä ìëá äøåú äëéøàä òåãî ,íééç õôçä éáúëî) ò"éæ 'íééç õôç'ä ÷"äâä ìù åøåàéáëå
ìëå 'íéðáì ïîéñ úåáà äùòî' éë ,ç"çä øàáîå .åàì äîì íäøáà ìà 'ä øîàéå' (ãé¯âé çé) ïúùøôá áåúëá (ë
מים ,והשיב כי כבר שכב לישון ,ופתאום נצמא מאד למים עד שהוכרח לקום ולבוא לשתות ,ויהי לפלא .כי גדול
כח הבטחון שהשי"ת מזמין למלא משאלות האדם קודם שיהיה לו הבטחון כדי שמיד בבטחו בו תבוא הישועה לידו.
ד .הנה אומרים בברכת יוצר 'מצמיח ישועות' ,ושמעתי ביאור נחמד ,כי דייקא נקט 'מצמיח' ולא 'מביא' ישועות
או 'נותן' ישועות ,כי הוא דוגמת צמח האדמה ,זורעים גרעין בעמקי האדמה ושם הוא מתחיל לצמוח מאין
רואים ,עד שלפתע עלתה ניצה ונתגלה ציצים ופרחים ...כך האדם ,מהלך אובד עצות ,אינו יודע מה יעלה בגורלו,
כיצד ימשיך ,מה יהיה ,ולא ידע שהקב"ה כבר הכין ישועתו ,הכל מוכן מאין רואים ,וברגע הראוי כשיעלה רצון
לפני הבורא תצמח ישועתו ,ובן רגע הרי הוא נושע לגמרי מצרתו.
אגב אורחא ,הרה"ק רבי אברהם מפוריסוב זי"ע ביאר בדברי המדרש 'הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את
עיניהם' ,כי אימתי הקב"ה מאיר את העיניים ומגלה את הישועה ,רק לאחר שהגיע האדם להכרה ברורה שהוא 'בחזקת
סומין' ואינו יכול לעשות כלום ,כי כל זמן שנראה לו לאדם שיש בידו ובכוחות עצמו 'להסתדר' ולמצוא פתח תקווה
מבוא לישועתו עדיין אין הקב"ה מסייע לו ,מאחר שהאדם בוטח בעצמו ולא בהקב"ה ,ורק לאחר שמרגיש שכלו
כל הקיצין ,והבין שאין בידו לעשות כלום זולתי הקב"ה אשר לו הכח והגבורה ,אז זוכה לישועת ה' במהרה.
וכך כתב בספר דבר אברהם )לר' אברהם הורביץ תלמיד החזו"א בהקדמה( 'מרגלא בפומיה )דהחזון איש( תשועת השי"ת באה
ברגע שהאדם כבר לא רואה בדרך הטבע מקום להוושע'.
כיו"ב ביארו במאמר הידוע תשועת ה' כהרף עין -הרף עין היינו עצימת העיניים ,כלומר ,כשהוא מבין ומכיר
שבכוחות עצמו אינו יכול להשיג כלום וכל מעשה ידיו אינם אלא כגרזן ביד החוצב ,ולכן הוא סוגר עיניו ,ומוסר
עצמו ומצבו ,הצלחתו ועתידו לידי הנהגת שמים והשגחת הבורא ית' מיד תבוא אליו תשועת ה'.
פעם דרש הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל במסיבה של מצוה )דינער( למען החזקת ישיבה ,ובתוך דבריו הביא את
דברי המדרש )תנחומא כב( על הפסוק ב'נסיון העקדה' שאמר הקב"ה לאברהם 'קח נא את בנך' )כב ב( ,אין נא אלא
לשון בקשה' ,כך אמר הקב"ה לאברהם נסיתיך בתשעה נסיונות ועמדת בהן ,עכשיו עמוד לי בנסיון זה כדי שלא
יאמרו ראשונים לא היה בהם ממש' ,עוד איתא )בר"ר נו יא( שה'הנסיון האחרון שקול כנגד הכל ,שאלולי לא קבלו
אבד את הכל' .והרבה יש לתמוה ,וכי אדם שעושים לו 'מבחן' עם עשר שאלות ,וידע להשיב על תשעה מהן ,האם
נחשב שאינו יודע כלום או נחשב שעכ"פ הצליח ...90%ואם כן קשה ,מדוע אם לא היה עומד בנסיון האחרון היה
מאבד שכר הכל והיו אומרים שהראשונות אין בהם ממש .וביאר הגר"ש ,כי כל הנסיונות עד עתה היו כלפי אברהם
עצמו ,אך עתה היה הנסיון שישחוט את בנו )הנסיונות הראשונים היו בינו לבין הבורא ,וכאן היה הנסיון היחידי שנעשה עם בנו גם
יחד( ,ואם לא היה עומד בו הרי זה סימן שלא הצליח להעביר את החינוך לדורות הבאים ,ואם כן מה תועלת יש
בכל עבודתו אם אין בנו ממשיך בדרכיו.
בין המשתתפים שם היה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל ,ולאחר שגמר לדרוש אמר רבי משה לרבי שמעון ,כי
ביאור דברי המדרש הוא ,שהמאמין רק 90%ואילו ב 10%הנותרים אינו מאמין הרי הוא כופר בשלמות -בכל ה...100%
ומאחר שאברהם אבינו נתנסה בענייני אמונה ,הרי אם לא היה עומד בנסיון העשירי ח"ו אזי היה מתברר שאינו
מאמין כלל והיה מאבד שכר הכל ,כי אין 'פשרות' באמונה ,להיות מאמין ואינו מאמין ...אלא או שהוא מאמין
בשלמות או שאינו מאמין כלל.
ה .כבר אמרו )חת"ס ,תו"מ השלם ריש ויצא ד"ה במדרש ,חיים וחסד על תהלים לר"ח פלאג'י ,ועוד ספרים( לפרש בפסוק )תהלים קכא
א( אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי ,כלומר ,שהאדם מתבונן ורואה כי אין לו כל דרך ישועה הנראית לעין,
במה יתחזק – עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ ,אף הוא ברא את השמים ואת הארץ 'יש מאין' ,אם כן מה לך כי
תבהל על נפשך ,אף אם נראה לך כי ישועתך איננה קיימת במציאות ,מ"מ היא כבר תבוא ותצמח דוגמת בריאת
השמים והארץ אף אם יש צורך לבוראה יש מאין...
פרשת וירא- באר הפרשה ç
,íãå÷î íã÷åô äéä ,íã÷ôì ú"éùä ïåöø äéä íàå ,äúð÷æ øùà ,àçéùîã àúá÷ò øåã åðì íâ òøàé íäì òøéà øùà
,êéøö ïéàù íå÷îá àñéð ãéáò àìå ,óéãò ñðá èòîìã ,åðìàâéå åð÷ãö çéùî àåáé íåàúôù ïëúé êéà åøîàé íéáø
äîåàä ïéðá äéäéù ,úàæ äúéä 'ä úàî úîàá ìáà äæì ,äæä øáãë ïëúéé àì øîàì íáø÷á íé÷çåö åéäéå
åìéôàå íãà íåù ïéîàä àìù øåîâä ùåàéä øçà à÷ååã úîåòøú ä"á÷ì ùéù òãðù äøùã äùòîá äøåú äëéøàä
ïéîàäì éìàøùéä íãàä ìë äæ éë ,ãåò ã÷ôéúù äøù äúåà íéùàä ä"á÷äå ,åè ÷åñô ï"áîøä ïåùìëå) úàæë äâäðä ìò
àìôéäå øåæòì ìåëé ú"éùä íìåòìã , זììë ùàééúäì ïéàù øîàúù åà ,ïéîàúù äì éåàøå ,äéðéòá òðîð øáãä äéä äîì íäøáàì
.äëë 'ä äùò äîì úåøé÷çá øå÷çì ïéàå ,øáã 'äî òâøå òâø ìëá éøä ¯ øáã 'äî àìôéä éë ,('ä äùòé ïë ïîà
òâø ïéáå ,øîä úåìâî åðìàâì ÷ãö ìàåâ åðì ùéçäì åãéá
ïéîàä éî' (à âð 'éòùé) øîàð ãéúòìã äòåùéä ïëå
. וäëøáìå äáåèì äøåàì ìëä åðì êôäúé
ãåã ïá ïéà'ã (:æö ïéøãäðñ) åøîà ïëå ,'åëå 'åðéúòåîùì
(á àð 'éòùé) øîà ïë ìòå ,'äìåàâä ïî åùàééúéù ãò àá
÷"äøä áúë äæ ïééðòá ùà úåáäì íéáöåç íéøáã
íâã ,'íëììåçú äøù ìàå íëéáà íäøáà ìà åèéáä' (æè íéøôåñ éøáã) ò"éæ ïéìáåìî ïäëä ÷åãö éáø
àîåçðúá éúàöî áåùå ,ùåàéä øçà ïë äéä íëðéðá úìçúä óåâä éðéðòá ïéá ,øáã íåùî ùàééúäì éãåäéì ïéà ,ì"æå
.ù"ééò äæ øáã 'ã÷ô 'äå' (à àë) ÷åñô ìò (æè àøéå) ìò úçðåî äãç áøç åìéôà (:é úåëøá) åøîàù åîë
éðéðòá ïéá ,íéîçøäî åîöò òðîé ìà íãà ìù åøàååö
אין עמידה אלא תפילה- אשר עמד שם øáãá àèçå ò÷úùðù íå÷îì ò÷úùð åìéôà ùôðä
ú÷òæ ('íäøáà ìà' é"ùøéô) 'ä øîàéå' ,(áë¯ë çé) ïúùøôá úìòåî äáåùú ïéàù (á"ò è"éø óã à"ç ÷"äåæ) ì"æ åøîàù
íéùðàä íùî åðôéå ,'åâå äáø éë äøåîòå íåãñ ò÷úùî åîöò äàåøù åà .äù÷ åúáåùúù åà ,å"ç
,''ä éðôì ãîåò åðãåò íäøáàå ,äîåãñ åëìéå (íéëàìîä) àìù øîåì åîöòá ùàééúé ìà ,äæä íìåò éðééðòá êìåäå
íéøáãä íéàøðù ,ò"éæ 'íééç íéî øàá'ä ÷"äøä äù÷ä ,éãåäé ùéà ìöà ììë ùåàé ïéà éë ,ãåò ùåøôì ìëåé
ïéáù 'íéøáãå ïéã'ä êåúá øéëæä òåãî ,øãñä é"ôò àìù .ïéðò ìëá øåæòì ìåëé ú"éùäå
,'íéùðàä íùî åðôéå'ù ïéðòä úà íäøáà íò ä"á÷ä
øîåì åì äéä äøåàëìå ,'ä øáãá íåãñ úà êåôäì åëìäå øåîâä ùåàéä øçà äéä úéìàøùéä äîåà ïéðá ìëå
,åúìéôúá ''ä éðôì ãîåò åðãåò íäøáàå 'åëå 'ä øîàéå' 'íäøáàì ììî éîå ,'åâå íéð÷æ äøùå íäøáà'ã
ìà øáãì äìë øùàë 'ä êìéå' øùàë ë"îçàì ÷øå ,äæ ïéîàäì ãåò íãà úòã ìò äìò àìù ,(æ ë ïìäì)
÷ìúñð ,ïééãä ÷ìúñð ¯ åîå÷îì áù íäøáàå íäøáà äðéîàäå äòãé ú÷ãöä äøùå êàìîä úçèáä øçà åìéôàå
íå÷îä àåä íù (é"ùøáå ,âì ÷åñô) 'âøè÷î øåâè÷äå øåâðñä äéäù ,äáø÷á ä÷çö äæ ìë íòå ,ìåëé ìë ú"éùäã
.íåãñ úà êåôäì 'íéùðàä íùî åðôéå' áåúëì ïëå ...íäøáà úð÷æ äòãéá äæ ïéîàäì äìöà ÷åçø
ויחזק עצמו במאמר הרה"ק ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע )הובא ב'לב שמח( לפרש במה שאמרה שרה 'אחרי בלתי.ו
אך אדוני הוא הקב"ה, כלומר שהגם שכבר אין שייך בדרך הטבע שתזכה לבנים,(ואדני זקן' )יח יב ִ ֹ ַ היתה לי עדנה
. ויחוס וירחם עלי להושיעני גם מחוץ לדרך הטבע,אדון הכל הרי הוא זקן מלא רחמים
כדברים הללו אמר הרה"ק ה'אהבת ישראל' מוויז'ניץ זי"ע לחתנו הרה"ק רבי אלטער'ל הוורויטץ מדז'יקוב זי"ע.ז
בשעה שבנו הרה"ק רבי מנדל זי"ע הי"ד )אחיו של הרה"ק רבי יהוד'לה זי"ע( נפל למשכב בעודו בילדותו ומצבו החמיר
, הקב"ה אביו ואמו, שלשה שותפים יש באדם, הנה, באותה שעה אמר להם הרה"ק.מאד עד שסכנה נשקפה לחייו
א"א לאחד מהם לפרוש אלא ביד שני השותפים,ומדיני 'שותפות' הוא שאם שלושה שותפים עשו עסק יחדיו
- אף אתם ב'שותפות' שיש לכם בבנכם בידכם הדבר.(האחרים לכפות אותו להמשיך את השותפות )חו"מ קעו טו
אך כלל נוסף יש בדיני.לכפות כביכול על הקב"ה השלישי שבשותפים שישאיר לכם את הפיקדון היקר בידכם
. שבאם שניים מהשותפים מתייאשים מהעסק הרי שהשותף השלישי זוכה בכל הסחורה מן ההפקר, והוא,שותפות
השתדלו והרבו תחינה ובקשה,' חיזקו ויאמץ לבכם לקוות אל ה,על כן היזהרו נא שלא ליפול לזרועות הייאוש
האב והאם המשיכו להתפלל מתוך תקוה רבה והבן הבריא לאורך ימים ושנים )הגש"פ, ואכן.לפני מלך שומע תפילה
.(מפי ספרים וסופרים הערה קב
è באר הפרשה -פרשת וירא
øåîàäî ,äìéôú ìù äçåë ìåãâ äîë ãò äàøå àá äãç áøç åìéôà' ãîìì áåúëä àáù ,åøåàéá àìà
éøçà øîàì äáø÷á äøù ÷çöúå' (áé çé) ïúùøôá ïî ùàééúé ìà íãà ìù åøàååö ìò úçðåî
åðéúåáøå íéùøôîä åãîò øáëå ,'äðãò éì äúéä éúåìá íåãñ ú÷òæ íäøáàì øîåà ä"á÷ä äðä éë ,'íéîçøä
äðéîàä àìå ä÷çö òåãî íòèä øàáì íéðåùàøä äøåîòå íåãñ úà êåôäì éðà ãîåò ,äáø éë äøåîòå
úòë'ù 'ä øáãá åøîàù ïåéìò éúøùî úøùä éëàìîì àìà ãåò àìå ,äøéæâä äøæâð øáëå íéáøä íäéàèç ìò
åðîà äøùù ,'åðøåôñ'ä øàáîå .'äøùì ïá äðäå äéç úåùòì íéëàìîä åàöé øáë ¯ íéùðàä íùî åðôéåù
äáùç àìà 'ä éååéöá ïë øîåà êàìîäù äòãé àì äçðåä øáë 'äãç áøç'ä ,ïéãä ÷ñô úà òöáì íúåçéìù
òùéìà úëøá ïéòë àéáð úëøáëå ,êàìîä úëøá àåäù äàåø åðéáà íäøáàå ,äøåîòå íåãñ 'éøàååö' ìò
éë ,ä÷çö ïëìå ,(æè ã 'á íéëìî) úéîðåùä úà êøéáù ãîåò åðãåò íäøáàå ,ë"éôòàå ,íùì íéëìåä íéëàìîäù
éà äæå ,'íéúîä úéçú'ë ùîî àåä äìöà äãéìä ïéðò íéãîåò øáëù øåîàì åááìá ùàééúð àìù ,'ä éðôì
éåðéù àìà ,íé÷åìà êàìî úëøá éãé ìò åìéôà øùôà 'äòùá åìéôà àìà ,äìéôúì íå÷î ïéàå 'äùòî øçàì
ì¯àä (éååéö) úååöî éãé ìò ÷ø øùôà äæë ìåãâ òáè ÷ äøéæâä úà ìèáì õîàúä ïééãò åæë äùחäôé éë ,
åúàî ïç úâùî äìéôúá åà úéèøôטäçåë åðãîìì . äøéæâäù ïîæá åìéôàå øæâðä úà ìèáì äìéôúä çë
.êàìî úëøáî äìåãâ àéäù äìéôú ìù .íéé÷úäì ùîî úãîåò øáë
àø÷éå øòðä ìå÷ úà íé÷åìà òîùéå' ,(æé àë) ïúùøôá íéëàìîäù éô ìò óà ,ì"æå 'åðøåôñ'ä åðéáø ïë áúë øáëå
øîàéå íéîùä ïî øâä ìà íé÷åìà êàìî ìëî ,íåãñì åòéâä øáë úéçùäì çìù øùà
ìå÷ ìà íé÷åìà òîù éë éàøéú ìà øâä êì äî äì úåëæ ãîììå íéîçø ù÷áì ãîåò åðãåò íäøáà íå÷î
,áåúëä ïåùìá ì"æç å÷ã÷ã øáë .'íù àåä øùàá øòðä åøàåö ìò úçðåî äãç áøç åìéôà (.é úåëøá) ì"æ íøîàë
,ìàòîùé äðá ìò äììôúäå äúëá øâä íâ éøäù .ì"ëò ,íéîçøä ïî åîöò òðîé ìà íãà ìù
ח .וכזאת מצינו גם אצל דוד המלך ,שאמר לו נתן הנביא 'גם הבן הילוד לך מות ימות' )שמואל ב' יב יד( ,ואכן מיד
אחר כך חלה הילד ויכבד חוליו מאוד ,וכתיב )שם טז( ויבקש דוד את האלוקים בעד הנער ויצם דוד צום' וגו',
ופירש הרד"ק ויבקש דוד את האלוקים – שהתפלל בעד הנער ,אעפ"י שהנביא אמר לו מות ימות התפלל בעדו,
והרי אין לך חרב חדה מונחת על הצוואר גדולה מזו ,נבואה מפורשת שהנער ימות ,והנה מחלתו כבדה ואנושה,
אך דוד עומד ומתפלל...
עובדא נפלאת פלאי פלאות שמענו מבעל המעשה הרה"ח רבי זעליג קארניצער שליט"א ,עפ"י הוראת רבו מרן
אדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א לרפוא"ש נוהג ר"ז להוציא את הטלפון מכיסו בעת התפילה ,ולהניחו בצידי השולחן כדי
שלא יראה ולא ירגיש באמצע התפילה מי מתקשר .כן עשה גם ביום שישי פרשת נח העעל"ט בהיותו בגולה בעי"ת
בארא פארק בביהמ"ד ווויז'ניץ )ברחוב חמישים ואחד( ,והנה ,באמצע תפילת שחרית התפוצץ לפתע הטלפון ויצאו ממנו
אש ותמרות עשן ...ונגלה כבוד ה' ,כי אוי לו אם היה הפלאפון בכיס והיתה האש פורצת בתוככי בגדיו ,ה' ירחם,
וניצול בזכות הקבלה טובה והשמירה על כבוד התפילה כשהוא עומד לפני ה'.
ט .הקשה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל )אגרות משה יו"ד ח"ד סי' נא( מדוע הקפיד הקב"ה על שרה שלא האמינה
לדבריו שיהא לה בן בשנה הבאה ,והרי לא היו נראים המלאכים אלא כערביים ,וכי עליה להתייחס לכל 'ערבי'
שאומר שיהיה להן בן כשהיא כבר באה בשנים לעת זקנתה ...אלא מכאן מוכרח ,שהשי"ת מקבל לפעמים גם תפילת
וברכת אנשים פשוטים ואפילו אינשי כערביים מאיזה טעם ,על כן לא היה לזלזל ולצחוק על דבריו .וכבר כתב
הרמב"ן )פסוק טו( 'והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היה הדבר נמנע בעיניה ,וראוי לה שתאמין או שתאמר אמן
כן יעשה ה'' .ומכאן חיזוק נפלא – בל יאמר אדם מי אנכי שאתפלל והרי ידעתי מך ערכי ושפלותי ,לא ולא ,כי
מ"מ בוודאי אינך גרוע מערבי שפל ,ואם תפילתם וברכתם חשובה הרי תפילתך חשובה לאין ערוך פי כמה וכמה.
ומדברי הרמב"ן יש ללמוד ,כאשר איש יהודי מברך את רעהו – שעל המתברך לומר אמן כן יעשה ה' וכיו"ב, .
וז"ל ה'מגן אברהם' )או"ח ר"ט סק"ג( איתא במדרש כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפי' בלא הזכרת
השם חייב לענות אמן .ולכן עונין אמן אחר 'הרחמן' בברהמ"ז.
באר הפרשה -פרשת וירא é
äéùòî íéàð' åéäù øâä úìéôú ìå÷ì àìå ,åúìéôú ìå÷ì ,'êáúå äìå÷ úà àùúå' (æè íù) äìéçúá áéúëãëå
î"÷ôð ìë ïéà éë ,úòã åðãîìì ,(à äë é"ùø) 'úøåè÷ë ìå÷ ìà íé÷åìà òîù éë' àéãäì øàåáî íå÷î ìëîå
÷îåòî øúåé àåáú äìéôúäù ìëë àìà ,ììôúîä åäéî ìàòîùé ìù åúìéôúù êì éøä ,'íù àåä øùàá øòðä
ïåöøì ìá÷úú äøäîá øúåé áìäיéôî äàöé íà óàå , åøàéá àúìéîã àîòèå .øâä úìéôúî øúåé äìá÷úð
øúåé àéä äìåçä úìéôúù øçàîå ,ë"ë éåàø åðéàù éî ,åîöò úåëæá ,íù àåä øùàá' ,ì"äæá (ãé âð ø"øá) ì"æç
'.úìá÷úî àéä øúåé ïë ìò àáéìã à÷îåòî øúåéå 'úîàá é"ùø àéáä ïëå .'ìëî øúåé åîöòì äìåçä úìéôú äôé
àéäå ,åéìò íéøçà úìéôúî äìåçä úìôú äôéù ïàëî
åúìéôúì øîåçå ì÷ ,'ìàòîùé'á íéøåîà íéøáãä íàå ÷.ìá÷úäì úîãå
äáäàáå íéîçøá ìá÷úú éàãååáù ìàøùé ïá ìù
ò"éæ 'éåì úùåã÷'ä ÷"äøä áúë êëå .ìë ïåãà éðôì øîåì íå÷î äéä äøåàëì éë ,øñåîä éìòá åôéñåä
÷æçúäì êéøö íãà ìë ,ì"æå (úìî é"à ä"ã éçéå úùøô) éøäù ,øúåé ìá÷úú åéìò íéøçà úìéôúù
íåùá ñàåî ä"á÷ä ïéà éàãåáù úàæ äðåîà åáìá ,åøòöá òå÷ùå åéøåñééá ãåøè ,íéáàëá óåôà äìåçä
øåáâä ìåãâä' àø÷ð àåäù óàå ,ìàøùé åîò úìéôú çñéä àìá äîéìù äðååëá ììôúäì ë"ë åãéá ïéàå
íéøåáã åéðéòá ø÷é ë"ôòà ,äìéäú äéîåã åìå 'àøåðäå ìò äìåçä úìéôú äôéãò ë"éôòà ,åøåàéá àìà .úòãä
,äðåúçúä àèåéãá å"ç àåäù éîî åìéôà ,ìàøùé åîò ìù åéìòå ,íéøçàî øúåé åáì úåøé÷î äàá åúìéôú éë åîöò
.'åëå êøáúé àøåáäì âåðòú äæî òéâî ë"ôòà .'úîàá åäåàø÷é øùà ìëì åéàøå÷ ìëì 'ä áåø÷' øîàéé
÷éçî ãçù' (âë æé éìùî) áåúëä øáéã àìî àø÷îå ,äøéáò ìòáå øåîâ òùø äéä ìàòîùé éøäù ,ãåòå úàæ
é"ùø ùøéôå ,'èôùî úåçøà úåèäì ç÷é¦ òùø íâå (è àë é"ùø 'ééò) úåøåîçä 'â ìò øáò øáëù
íéòùøä ÷éçî ñåéôå äòðëä éøáã ìá÷î ä"á÷ä ,ì"äæá íé÷åìà òîù íå÷î ìëîå ,(ãé íù) äòø úåáøúì àöé
י .אמרו חז"ל )ברכות ו' (:כל הקובע מקום לתפלתו אלוקי אברהם בעזרו ,וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד
מתלמידיו של אברהם אבינו ,ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב )בפרשתן יט כז( וישכם אברהם בבוקר
אל המקום אשר עמד שם ,ואין עמידה אלא תפלה שנאמר )תהילים קו ל( ויעמוד פינחס ויפלל' .וביאר הגה"ק ה'בן
איש חי' זי"ע )בן יהוידע שם( מהו מעלת קביעת 'מקום' לתפילתו ,כי המקום המיוחד לתפלה הוא הלב ,וממילא ,זה
האיש אשר פעמים מכוון בתפילתו ופעמים שאינו מכוון נמצא שאינו קובע 'מקום' לתפלתו' ,אבל המכוון תמיד
בלבו הרי זה חשוב קובע מקום לתפלתו' ,וכלומר שעיקר התפילה היא בכוונת הלב ,והנוהג כן תמיד הוא מתלמידיו
של אברהם אבינו ואלוקי אברהם בעזרו ,ועל כך הביאו ראיה מאברהם אבינו שנאמר בו 'אל המקום אשר שם
לפני ה'' ,ומשמע שהיה זה רק לפני ה' )ולא לפני אחרים( ,ובעל כרחך היינו הלב שהוא גלוי לפני ה' לבדו ,אבל הפה
הוא גלוי גם לאחרים.
באופן אחר הקרוב לזה פירש בספר 'אבן שלמה' )להגאון רבי אברהם אויערבאך זצ"ל אבד"ק דאמביע ,נלב"ע לפני כמאה שנה(,
שידוע מאמר מרנא הבעש"ט הק' זי"ע שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא ,וממילא זה המתפלל בלא
כוונה ומחשבתו משוטטת בדברים ובמקומות אחרים ,הרי אינו קובע מקום בתפילתו ,רגע אחד 'נמצא' בעיר פלונית
ותיכף נוסע לעיר אלמונית ...אכן אם מכוון בתפילתו הרי הוא נמצא במקום אחד בכל העת ,והוא קובע מקום
לתפילתו ,ומאחר שמתפלל בכוונה זוכה שיהיה אלוקי אברהם בעזרו.
וכנודע המעשה שפעם אחת אחר התפילה ניגש הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע אחד מן המתפללים
ונתן לו 'שלום עליכם' כדרך שנותנים למי שבא מדרך רחוקה ,תמה הלה על ה'קבלת פנים' ...וביאר לו הרה"ק ,הן
עתה בעמדך בתפילה חשבת על היריד בלייפציג ,ועל כן נחשב כאילו היית בלייפציג ,ובדין הוא לקבל בשלום עליכם
רבתי למי שבא מלייפציג לבארדיטשוב...
וכמה עלינו להיזהר שלא להיות כאותו שמספרים עליו שעמד ברחובה של עיר באמצע יום השוק כשהוא נושא
ונותן בעסקיו בכל ליבו ונפשו ,ולפתע הרגיש שתי דפיקות על ליבו ,ולא ידע מי הוא המכה אותו ,ומה עוול
בכפיו שעל כן מגיע לו מכות ברחוב העיר באמצע המסחר ,עד שנזכר שבעצם הנו בביהמ"ד ועומד באמצע ברכת
סלח לנו...
àé פרשת וירא- באר הפרשה
,í÷éø úøæåç úçà äìéôú ïéàù ïéîàä éë ,éúìéôú ¯ èôùî úåçøà úåèäì ,íðéáì åðéá øúñá øîåìë
'íéøãòä å÷ùé' øåãîá ïééòå) ìåîúàî åúìéôú äúðòð éàãååáå . יאì"ëò .äáåèì äòøî åðéã êåôäì
.(ïåéìâä óåñá
úåìéôú åðëôù øáë ïä ,íùôðì íéøîåà íéáø äðäå
,àåáìî úäîäîúî åðúòåùé ïééãò òåãî øùåòá
אהבת ה' בכל לב- ומצאת את לבבו נאמן לפניו éðá úìöäì ììôúä åðéáà íäøáàù ,ïúùøôî åãîìé
íé÷åìàäå äìàä íéøáãä øçà éäéå' ,(á¯à áë) ïúùøôá ...íé÷éãö íéùéîç ùé éìåà' ,øéòä úëéôäî äøåîòå íåãñ
øîàéå íäøáà åéìà øîàéå íäøáà úà äñð åúìéôúù äàøð äøåàëìå ...íéòáøà ...äùîçå íéòáøà
úáäà øùà êãéçé úà êðá úà àð ç÷ øîàéå ,éððä úëôäîë' øéòä äëôäð óåñáì éøäù äîåàîá äìéòåä àì
'äìåòì íù åäìòäå äéøåîä õøà ìà êì êìå ÷çöé úà ÷åãö éáø ÷"äøä åáúë øáë ,íðîà .'äøåîòå íåãñ
(áúë äðäå ä"ã å ùåøã åéúåùøãá) ï"øä åðéáø ÷ééãîå ,'åâå ÷"äøäå (ä úåà ïúùøôá ÷éãö éøô) ò"éæ ïéìáåìî ïäëä
,äù÷á ïåùì àìà àð ïéà éë ,àð ç÷ áåúëä ïåùìî ,äìéôúä äìéòåä éàãååáù ,(ïúùøôá) ò"éæ àæìòáî ã"éøäî
÷çöé úà ãå÷òì íäøáà ìò äååéö àì ä"á÷äù åðééäå åðîî'ù ,èåì éáâ àìà ,øéòä ìë ìò àì íðîà óàä
ïåéñðá ãîò åðéáà íäøáàå ,åðîî ù÷éá ÷ø ,åèçùìå åðá .'çéùîä êìî åðîî (äéáàåîä úåøî àöåéä) ãåã úéá úåëìî
.åøåö õôçå åðå÷ ïåöø äùòå äìèåð íéîòôù àìà ,úìòåô äðéàù äìéôú ïéàù êãîìì
ììë íéòãåé åððéàå åðì øúåé êøöðä øçà ïéðòì ä"á÷ä
íåù åì êùîð äéä àìù ,ì"æå ,íéøòåáä åéøáã åìàå
. יבäæ êøåö ìò
êøáúé 'ä åäåö àì éë åã÷ò àì íà ììë ùðåò
,(áé àë) 'òøæ êì àø÷é ÷çöéá éë' åçéèáä àåäå ,äæá íäøáà íëùéå' úøçîì äéä êëìù ,øîåì øùôàå
éååéö ïåùì åðéà äæå ,'êðá úà àð ç÷' áåúëä ïåùì åäæå éðô úà íù ãîò øùà íå÷îä ìà ø÷åáá
ìåçîé íà åéðéòá áèééù åì äàøäù ¯ äù÷á ïåùì àìà ,íù ãîò øùà íå÷î åúåàá ììôúäì àáù ,(æë èé) ''ä
åáéùî íäøáà äéä åìå ,åðá ãå÷òéå åúçèáä ìò íäøáà äéäå ,íåãñ ìò ìåîúà ìù åúìéôú äúðòð àìù óà
êéàå åá éðúçèáäå ,äæ íà éë òøæ úúð àì éì ïä ¯ úà 'ä òîùéù éãë éîå÷î úåðùì éðà êøöð øîåì ìåëé
והא פשיטא,' וכן הוכיחו ממה שנאמר )תהלים כב כה( 'כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני וכו' ובשוועו אליו שמע.יא
אלא... שהרי אין כל הוה אמינא שהקב"ה יבזה אותו מחמת כן,שאין הכתוב מדבר ב'עני' בממון או בדעת
... בשוועו אליו שמע, ואעפי"כ, שאכן ראוי לבזותו ולשקצו,בעל כרחך שמדובר ב'עני' במעשיו
aA
c מן הבארc
יש שביארו שלכן מתעטפים עם הטלית.' 'כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם,(בפרשתן )כא יז
כי פעמים הרבה יבוא היצר לאדם בגשתו לתפילתו,(בעת הברכה כעטיפת הישמעאלים )טור או"ח ח בשם הגאונים
,ויאמר לו הרי חוטא ופושע אתה כזאת וכזאת עשית – כיצד תעיז להראות פניך לפני ה' ולהתפלל לפניו
' כי כשם שנתקבלה תפילתו של ישמעאל 'באשר הוא שם,לזה מזכירים לו לאדם את עטיפת הישמעאלים
והאלוקים, ומעתה לך נא עמוד נא התייצב נא,כך תתקבל גם תפילתך ולא יביטו בשמים על מעשיך שבעבר
.ישמע לקול שוועתך וימלא כל משאלות לבך לטובה ולברכה
ואברהם היו יהיה, ידוע משלו של המגיד מדובנא )משלי יעקב( על לשון הכתוב 'וה' אמר המכסה אני מאברהם.יב
האחד, אלא משל לשנים שנכנסו אל החייט להזמין בגד עבור בנם,' ולכאורה צ"ב מה ענין זה לזה....לגוי גדול
משנדברו ביניהם הבינו שזה הראשון בן יחיד,דקדק עד מאד במידות הבגד והשני לקח ככל אשר יעשה החייט
ואם לא יתאים הבגד לראובן ישמש, לאידך רעהו נתברך בח"י צאצאים... ומה יעשה בבגד שאינו מדויק עבורו,לו
והרי כשישמע את, אמר הקב"ה המכסה אני מאברהם, אף כאן...' ואם לא עכ"פ ישמש ללוי וכו,הבגד לשמעון
מכל מקום 'ואברהם היו יהיה לגוי גדול' – ויצטרך,הגזירה יפיל תחנוניו ואף אם לא יועילו התפילות לגבי סדום
... והתפילה שלא תיענה בעד דבר זה תעלה עכ"פ לענין פלוני מצאצאי אברהם וכולו רווח עצום,לתפילות הרבה
באר הפרשה -פרשת וירא áé
äæä ìåãâä äùòîä úéùò øùà ïòé (æè áë) ï"áîøä ,äæî ùðåò åäâéùú àìå ïååò áùçð àì ,äæ äùòà
äðäå åéáéåà øòù úà åòøæ ùøééùå ìåãâä åîùá òáùðù åã÷òì åááì úà àöî íùä úà åúáäà ìãåâì ë"éôòàå
ìåôéù åà åòøæ äìëéù àèç íåù íåøâé àìù çèáåä ãáì 'ä õôç äùòéù éãëיגàì åàùò àì åìéàù ô"òàå ,
äìåàâá äîéìù äçèáä åæ äðäå íå÷é àìå åéáéåà ãéá .ì"ëò ,åãåñå äãé÷òä ïéðò åäæå ,ììë ùðåò åâéùî äéä
úîçî íä ,'úìëàî' äîù àø÷ð ïë ìòù [åðì äãéúòä
éë ,åáéìá äøòáù 'ä úáäà ìãåâì 'ä ïåöø úà äùòù úåìåãâä úåçèáää ìë éë ,àìôð ïéðò íéãîì åðéöîðå
' 'éòá àáéì àðîçøידáúëå ,ï"øä íù êéøàîù åîëå , àéäå ,äãé÷òä úåëæá åðéáà íäøáàì åøîàðù
íåùòéù íúéìëú ïéà íéáåèä íéùòîä éë åéøáã êåúá åðéáø ïåùìëå] äæä íåéä íöò ãò åðìå åðéúåáàì äãîòù
יג .הנה כתיב בריש פרשתן )יח א( 'והוא יושב פתח האהל כחם היום' ,ופירש רש"י' ,הוציא הקדוש ברוך הוא חמה
מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ,ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות
אנשים' ,ותמה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל )דרש משה( מה מקום יש לצער זה ,והרי אין חיוב הכנסת אורחים
אלא בזמן שיש אורחים ,ואם אין אורחים אין שום מצווה ,וכי שמענו מעולם מי שיצטער בימות החול על שעכשיו
אינו שבת] ...ואין זה דומה למי שאנוס שאינו יכול לקיים מצוות ,ששם בעצם שייך החיוב אלא שהוא אינו יכול
לעשות מחמת אונסו ומחלתו ,אך באופן שאין אורחים אין מצווה כלל[ .ומבאר ,כי אברהם אבינו עמוד החסד
התאווה בכל ליבו לעשות חסד ,כי מלבד עצם החיוב לגמול חסד אזי עיקר הדבר הוא להיות איש חסד במהותו,
עד שנפשו תשתוקק לעשות חסד ,ועל כן הצטער שאין אורחים.
ואין הדברים אמורים רק לעניין החסד ,אלא כך הוא בכל המצוות ,עיקר המצווה היא ההשתוקקות לרצות לזכות
לקיים את המצווה ,ואף אם אינו שייך בדבר ]וכמו שהביא עוד דוגמאות לדבר ,עיי"ש[.
יד .איתא בגמרא )ברכות כ (.אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ומאי שנא אנן דלא
מתרחיש לן ניסא וכו' ,אמר ליה קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת
השם .כיו"ב איתא גם במס' סנהדרין )קו (:אלא ששם מובא בלשון זה 'אלא הקב"ה ליבא בעי' .וביאר הרה"ק בעל
התניא זי"ע שאין כאן כל סתירה ,והיינו הך ' -למסור לבו' לה' האמורה במסכת סנהדרין היא היא מסירות הנפש
שעליה דברו במסכת ברכות.
וכאשר משבר האדם את רצונו ותאוותו למען שמו באהבה הרי זה נחשב ממש כמסירות נפשו על קדושת השם
]'נפש' הוא רצון ,וכלשון הכתוב )להלן כג ח( 'אם יש את נפשכם לקבור את מתי'[.
aA
cמן הבאר c
כתב הרה"ק ה'כתב סופר' זי"ע )וירא ד"ה עוד נ"ל ע"ד צחות( על הכתוב )יח ט( 'ויאמרו אליו איה שרה אשתך,
ויאמר ,הנה היא באוהל' ,כי בראות המלאכים את ה'שפע' הרב שהוגש לפניהם בבית אברהם – ג' לשונות
בחרדל וכו' ,אמרו לו איה שרה אשתך לבטח איננה בבית ,שהרי 'אשה עיניה צרה באורחים' )ב"מ פה ,(.ומכיוון
שאיננה בבית היית יכול להגיש לנו הרבה כפי רצונך ...ויאמר להם אברהם ,לא כדבריכם ,אלא הנה היא
באוהל והיא אשר הכינה את כל השפע הרב ,כי שיברה את טבעה ,שלא להיות 'עיניה צרה באורחים' ,אלא
מכנסת היא את האורחים כראוי – כדרך הצדיקים שמשנים טבעם ,אמרו המלאכים אם כן ,ראויה היא שישלם
לה ה' מידה כנגד מידה וישנה בעבורה את הטבע שתלד בן ,ואז בישרו 'שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן
לשרה אשתך'.
וכבר איתא בספר חסידים )קצו( המתגבר על יצרו ונסיונותיו יזכה לנס .ע"כ .וכל אחד ואחד בעניינו ,כאשר
ישבר טבעו למען שמו יתברך ,יזכה לישועות וניסי ניסים למעלה מעלה מדרך הטבע ,וכלומר ,שבכדי 'להזכר
לטובה' לא די לנו במצוות שבהם הורגלנו מבית אבינו כהנחת תפילין ותפילה ג"פ ביום וכיו"ב אף שמעלתם
שגבה עד מאד ,אבל להזכר לטובה ולהצלה נזכה דייקא בזכות שבירת טבע ועבודה שעולה לו בקושי ,וכגון,
בשעה שה'דיבור' עומד הכן לפרוץ מפיו ובכוחותיו האחרונים הנו 'בולם פיו' ,או כשמתגבר על רצון הטבעי
להביט וכו' ו'עוצם עיניו' וכיו"ב ,עי"ז 'יזכר לטובה' להנצל מכל פגע ומקרה.
âé פרשת וירא- באר הפרשה
ïúéðù ,íåìùä åéìò åðéáà íäøáà ìù åúãéî àåäå ,'åì úååöî ÷ø äùåòäå ,íäá áìä úðåë àìà ,íéøáàä
åì äååàúðùå íéðá êåùç åúåéä øçà åúð÷æ úòá ïá åì åúáäà úå÷åùúå åáéì úà ïúåðù çéëåî åðéà 'ä éååéöå
õôçá åø÷éòå éùåðàä ïéîáù äìåòîä äéäå ,åéîé ìë çøëää úîçî ïåãàä éååéö äùåòä ãáòë àìà åðéàå ,'äì
åúåà èåçùì åàøåá úáäàì éøæëà åì äùòðå ,ãñç åðåöø úà äùåòù äæ ÷øå ,äãîåìî íéùðà úååöîëå
úéìëú åáäà øùà åãéçé åðá úáäà çëùå áæòå ,åãéá àöîð øùà àåä íäá áéåçî íðéàù íéøáãá óà 'úé
íé÷ùçä ìë úçëùîå úøáåâ åúáäà úåéäì ÷ùçå äáäà .êéðôì ïîàð åááì
êé÷åìà 'ä úà úáäàå åðéåèöð êë ìòå ,ì"ëò ,úååàúäå
ìë úçëùîå úøáåâ åúáäà úåéäì øîåìë ,êááì ìëá ïéáéáç' (.äì æ"ò) ì"æç åøîàù äî ãåò øàáî äæáå
.úååàúäå íé÷ùçä éøáãî íäù ì"æç úåð÷ú] íéãåã éøáã éìò
íòèäå ,åùã÷ ïåùìëå ,'äøåú ìù äðééî øúåé [íéøôåñ
÷"äøä áúëù åîëå ,äðéëù éåìéâì äëæé äæ úåëæáå ø÷éòì úåð÷úå íéâééñå íéøãâ íä íéîëç éøáã éë ,äæá
¯ àìôðä øöåàá àáåä] ,ò"éæ øôåñ íúçä úååöîä ìò äøéîù úôñåúå íéøãâä äùåòù éîå ,úååöîä
àøîî éðåìàá 'ä åéìà àøéå ,ì"æå ,['øôåñ íúç úåøöåà' àìà äãîåìî íéùðà úåöîë ïúåà äùåò åðéàù äøåî ¯
øñåî êøã ìò ,íåéä íåçë ìäàä çúô áùåé àåäå .ì"ëò ,íìùä ïúéìëúå úååöîä ø÷éò äæå ,äøåîâ äðååëá
ä"ò åðéáà íäøáà äëæ àìù úåéäá éë ,åðì æåîøé ãåò óéñåîä ìë éë ,åîöòì ãçàå ãçà ìë ãîìé ïàëîå
øáë æàù ,åúåð÷æ éîéá àìà ãáëðä äæìä äðéëù éåìéâì ååéö àìù íéøáãá] íéâééñå íéøãâá äùåã÷ úôñåú
äëúä äáøä íéøáéàä åëúéðå úåéðôåâä úåàú åùìçð ïúéìëúå úååöîä ø÷éò íéé÷îä àåä éøä [ì"æç íäéìò
,äàøîä úàæì éåàøä ùåèéì äîùðä äùèåìå ,úéòáè ïééðò ïéòëå ,øëùä úâìôäì íéëåæ äæ ïééðò ìòå ,íìùä
úãåáòá õîàúäù äîá äúéä úàæì åéúåéëæ ø÷éò î"î . טוäãé÷òä
åìéôàå ,åøöé ùáë æà ,úåãìéä úçéúø úòá åúåãìéá 'ä
åúåð÷æ éîéá äëæ æ"éòå .(.æè á"á) ìëúñà àì äéãéãá ú"åùá) à"áùøä åðéáø áúëù åîë àåä íéøáãä ììë
÷æåç ïåùì 'ïåìééà' äðäå .äæìä äìåãâäå ø÷éä ìëì 'ä úà úáäàå' åøîåà àåäå ,÷"ìæå (äð 'éñ ä"ç
íéøáà úëúä àåäå ¯ äøåîú ïåùì àøîîå ,òåãéë éðùá (.ãð úåëøá) ì"æ åøîàù åîëå ,'êááì ìëá êé÷åìà
ùîî äð÷æä éîéáù ãò ,íéìëàîä éãé ìò íéøîîä äúôîä àåä òøä øöéå ,òøä øöéáå áåèä øöéá êéøöé
,àøîî éðåìà àø÷ðå ,÷æç äøåîúäå íçåë ñôà øáë ÷ùç úåéäì åðøéäæäå ,áìä úãîç øçà úëìì íãàì
úåëæá åì àá éåìéâä ìë éë ,ïøîàã åðééäå .ì"ëò ù"äù) åøîåàë ,íé÷ùçä ìë äæáî 'úé åúáäàå åúãåáò
.úåðåéñðäå äçéúøä éîéá úåøáâúää åæåáé æåá äáäàá åúéá ïåä ìë úà ùéà ïúé íà' (æ ç
עוד יש להוסיף בעניין זה של עשיית רצון השי"ת אף אם אינם ממצוות ה' המפורשות – מה שביאר הרה"ק.טו
הבעל התניא זי"ע )תורה אור בלק( בדרך משל ש'לאדם יש רמ"ח אברים הנמנים במשנה )ספ"ק דאהלות( שלשים
ועכ"ז, אך החוט השדרה עצמו הנמשך בתוך החוליות אינו ממנין האברים,'בפיסת הרגל כו' ח"י חוליות השדרה כו
, ועל ידו נמשך החיות מהמוחין לכל האברים, שמבריח מן הראש עד הירכיים- הוא המעמיד ומקיים את כל האברים
והחוט אינו בכלל האברים רק שהוא המקשר,שהאברים מחוברים בצלעות והצלעות בחוליות והחוליות בחוט השדרה
כמן כן לגבי המצוות שהם רמ"ח אברים,' ומתחיל מהמוח ומתפשט עד הרגלים ולכן אם נפסק חוט השדרה וכו,'כו
אך הם הם מעמידי כל 'הגוף' והם הנותנים לו כח,' שיש עניינים שאינם מן המצוות ואינם מכלל ה'אברים,רוחניים
.וחיות לכל שאר המצוות
ואם, כל אחד אשר יש לו 'לב' יכול להרגיש בעצמו על עניינים מסוימים שהם נותנים לו עוז ותעצומות,ובאמת
ועל... רח"ל,לא ינהג בם ירגיש קרירות בעצמו עד שיעשה את כל המצוות בלי טעם וחיות אלא כמי שכפאו שד
' ויברח ממה ש'מייבש,כן האיש החפץ 'חיים' יחזיק בכל התוקף באותם דברים שהם אצלו כנשמה המחייה את הגוף
עד כמה אותם 'כלים' טמאים מוציאים את ה'נשמה' ומרוקנים, ובפרט בימינו אנו, ואין צורך להרחיב בדבר,אותו
. ושומר נפשו ירחק מהם,כל לחלוחית דקדושה
באר הפרשה -פרשת וירא ãé
,'äúà íé÷åìà àøé éë éúòãé äúà éë' øîàðù ,êìî כי ירא אלוקים אתה -מעלת יראת שמים בקדושה וטהרה
äåù ÷îò ìà' (æé ãé ìéòì) øîàðù ,êìî äùòðù ïééðîå 'äúà íé÷åìà àøé éë éúòãé äúò éë' ,(áé áë) ïúùøôá
ìëä ååùäù ,êìîä ÷îò ,äåù åäî ,'êìîä ÷îò àåä ìëå ,ì"äæá (ãé åè ø"îá) ùøãîá àúéàå ,'åâå
êìî åäåáéùåäå àñë åùòå íéæøà åöö÷å äöò åìèðå êìî úBNòìטזéîî , ¨ ¥ åôåñ ä"á÷ä ïî àøé àåäù éî
äî äæ éô ìò øàáì íééñîå ,ùøãîä ì"ëò ,íäéìò äùòð ä"á÷ä ïî àøééúðù éãé ìò ,íäøáàî ãîì äúà
טז .פעם הלך הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע עם משמשו ,בדרכם ניגש גוי אחד ושאל את המשמש 'מי הוא
רבינער זה' )'רבינער' הינו רב בלשון גוים ,וכיון שראה אותו בבגדי רבנות שאל באיזו עיר הוא משמש ברבנות( ,השיב המשמש ואמר
'הוא אינו רבינער ,אלא וואנדער-רבינער' -כך היו מכנים את האדמו"רים ,מפני האותות והמופתים שהיו מחוללים
בכוחם בקרב הארץ ,כי משמעות 'וואנדער' בשפת האידיש הוא 'פלא' ,תמה הגוי ושאל מה משמעות 'וואנדער-רבינער',
נענה הרה"ק מהוסיאטין ואמר ,יש 'רבינער' על מדינה שלימה ,ויש 'רבינער' על עיר אחת ,ויש רק על שכונה אחת,
אולם יש 'רבינער' על עצמו )היינו ששולט על רצונותיו( והוא הנקרא 'וואנדער-רבינער' ...והסמיך לכך חתנו הרה"ק ה'אהלי
יעקב' זי"ע ,שכן מבואר ב'אבן עזרא' בעניין הנזיר ,לפרש מה שנאמר )במדבר ו ב( 'כי יפליא לנדור' ,שנקט הכתוב כי
יפליא -מפני שעושה דבר פלא ,כי רוב העולם הולכים אחרי תאוותם והוא פורש עצמו מהם ,וכמו כן זה שאינו
הולך אחר תאוות לבו ,לו נאה ויאה הכינוי 'וואנדער רבינער'.
aA
cמן הבאר c
בפרשתן )כב יא( 'ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים' ,ומבאר ה'משך חכמה' )וירא ד"ה ויקרא( כי מה צורך יש
לנו להודיע מהיכן קרא אליו מלאך ה' ]ועוד ,וכי יש מלאך שאינו מן השמים ,[...אלא ,כי באותה שעה
שהעלה אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח היה נחשב ככהן הגדול ביוה"כ בהיותו בקודש הקדשים,
והיה אסור למלאך לעמוד שם לרוב קדושת המקום )כדכתיב ויקרא טז יז' ,וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר
בקדש עד צאתו' ,ואמרו חז"ל ירושלמי יומא פ"ה ה"ב ,שגם המלאכים אסורים לשהות שם באותה שעה ,מאחר ש'דמות פניהם פני אדם'
יחזקאל א י( ,על כן נאמר ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים – משם דיבר אליו ולא ירד אליו ,כי לא הותר
לו להיות בסמיכות למקום העקידה.
ביסוד זה ביאר הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע )'בית יצחק' חיי שרה ,ד"ה ויהי כי זקן( הא דכתיב בפרשת חיי
וôכהין עיניו מראות' וגו' ,וברש"י' ,כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה שרה )כז א( ,ויהי כי זקן יצחק ַ ִ ְ ֶ
לשחטו ,באותה שעה נפתחו השמים ,וראו מלאכי השרת והיו בוכים ,וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו ,לפיכך
כהו עיניו' ,וביאר הרה"ק שלכן בכו המלאכים ,על כך שהם לא הגיעו לבחי' מסירות נפש בציווי השי"ת ,כי
'אדם' המתנסה בנסיונות נחשב יותר מהמלאך )ולכן מותר לכה"ג שהוא 'בשר ודם' להכנס לקוה"ק ולמלאך לא הותר(.
הא למדת לכל איש ואיש ,בכל נסיון ,כשהוא מתמודד עם עצימת עיניים ,בולם פיו ,עוצר בעצמו מללכת
או מלעשות איזה פעולה שאינה טובה – והוא לוחם מלחמת אש קודש עם יצרו הקשה והמר המנסה בכל
כוחו להפילו עד עפר ,הרי זה מתעלה גבוה מעל גבוה ,עד שמלאכי השרת מצטערים ומורידים דמעות מתוך
יגונם שלא הגיעו למעלת 'האי גברא' ,והמקום אשר עומד שם נהפך להיות אדמת קודש כמו הכה"ג ביום
הקדוש במקום הקדוש ביותר ,ומאד מאד גדולה חיבתו לפני המקום ב"ה.
ובאמת ב' ה'פירושים' בלשון 'וואנדער-רבינער' ,א .שעושה נפלאות אותות ומופתים ,ב .ששולט על עצמו ,הרי
הם שתיים שהן אחת ,כי זה האיש המפליא לשלוט על עצמו מבלי להלך אחר תאוות העולם הוא אשר בכוחו
לפעול אותות ומפתים לעצמו ולאחרים .והן הן דברי המדרש ,כי מי שהוא שולט ו'מולך' על עצמו זוכה להיות
'מלך' גם על אחרים.
וכבר היה מעשה בעת שחלתה נוו"ב של הגה"ח רבי אברהם שרייבער זצ"ל מלאנדאן והוצרכה לרפואה וישועה
גדולה .נכנסו בני משפחתו לרבם הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע והניחו על שולחנו 'קוויטל' בבקשת רפואה שלימה,
אך הרבי דחה את הקוויטל ,נבהלו בני המשפחה עד מאד ,אך מיד נענה להם הרבי ,יהודי כרבי אברהם השומר על
åè פרשת וירא- באר הפרשה
éðôá åãîòé àì íééìëùä íéñåîðå åãáì ìëùä éë ìò éë ,'Cìîå ¨ § (àë ãë éìùî) øîàðù
¤ ¤ ¨ éðá 'ä úà àøé'
.ì"ëò .äåàúä úåòåøæ יז
. 'êìîå' úåéäì äëæé 'äî àøééúéù éãé
áúëù åîëå ,éòáãë íééðéòä úøéîù àéä äàøéä éø÷éòîå
,íéîù úàøé éúìá äðåáú ïéàå äöò ïéà ,úîàáå
àùéå ä"ã äìëã àøâà) ò"éæ 'øëùùé éðá'ä ÷"äøä
éë íäøáà øîàéå' (àé ë) ïúùøôá áéúëãëå
àøéå åéðéò àùéå' (á çé) ïúùøô ùéøá øåîàä ìò (éðùä åéðéò
ìò éðåâøäå äæä íå÷îá íé÷åìà úàøé ïéà ÷ø éúøîà
ìëá ïðåáúäì ùé ,ì"æå 'åéìò íéáöð íéùðà äùìù äðäå
,ì"äæá äáçøäá í"éáìîä äá øàéáå ,'éúùà øáã
çëù åðòãé àì éëå ,äéàø ìöà åéðéò àùéå øîàðù íå÷î
ìåãâ óåñåìéô àåäù ùéà äàøð íà íâù åì òéãåä
øîéîì äéì äåäå ,ïéòä éôòôò úàéùð éãé ìò àåä úåàøä
úåáåè úåãîá åîöò úà ìéâøäå íéøùé íéñåîéð åì ÷÷çå
íé÷éãö êøãî åäæù ïðåáúú êà .'åëå äðäå àøéå íúñ
ìëä ä÷ãöå èôùî äùåò àåäå ,åìëù úöò éô ìò
øùà úåàøä çë èøôáå íúåùøá íäéùåçå íäéøáà øùà
ùéàä ìò çåèáì ìëåð àì úàæ ìëá ,åìëù úöò é"ôò
úà òåðé ìáì íé÷éãöä åäåîìáé àèçä éøåñøñî àåä
øáâé ãéîúù òø úåùòì åúååàú åäúéñú úòáù àåää
íà ìëùá ïçáäá åúìåòô ìåòôì ìëùä åäùøé ãò åîöò
åúååàú ùà åá øòáú úò êôäá éë ,åúååàú ìò åìëù
äøîàù åäæå ,'åëå äøåúä é÷åçì ãâðú àì úàæä äéàøä
'åëå çåöøì ììåù êìé åìëù íâ æà äàåø ïéàá 'åëå
íäøáàù úåøåäì ,íúñ 'àøéå' àìå 'àøéå åéðéò àùéå' äøåúä
øùà íãàä ùôðá àöîð ãçà çë ÷ø .òø ìë úåùòìå
äéäùë ÷ø äùòî éìáî øáã íåù íåàúôá äàø àì åðéáà
'åëå äàøéä úãî àéäå ,àèçð àìù çåèáì ìëåð åá
åéðéò éôòôò úà äùøä æà äìéçú ïéðòä åìëùá èôåù
åäìâð ìò óé÷ùîä íé÷åìà úàøéî ùôðä àìîú úò
.ì"ëò .äéàøä ùåçá ìåòôìå íéøäì
åéìò øáâé úò íâ æà ,åéùòî ìë úà äôåöäå åéøúñðå
êì) ò"éæ 'ìàéæåò úøàôú'ä ÷"äøä áúë øáãá àöåéëå åéùòî ìë úà äàåøä ìåãâä êìîäî ùåáéå àøéé åøöé
(æ ãé ìéòì) ÷åñôä ïåùìá ùåøãì (åáåùéå ä"ã êì íâä ¯ éúøîà éë øîà äæ ìòå .'åëå òø úåùòî øäæéå
,'èôùî ïéò' éãé ìò éë ,'ùã÷ àéä èôùî ïéò ìà' èôùî íéùåò úåáåè úåãî éìòá íäù Eîò § © éúéàøù
úà øîåùå ,àì éúîå ìëúñäì éúî ,åéðéò úà èôåùù ïéàù ãçà ïåøñç ÷ø éôåã íåù íá éúéàø àìå ä÷ãöå
ùã÷úî 'ùã÷ àåä' éøä èôùîëå úãë åéðéò éçúô ìëåà àì ¯ 'åëå éðåâøäå 'åëå äæä íå÷îá íé÷åìà úàøé
äùåã÷ úâøãîì àåáì øùôà éà éë äìòî ìù äùåã÷á åìëåé àì äåàúä ùà íá øòáú úòù ,íá çåèáì
. יחíééðéò úøéîù é"ò ÷ø ,íé÷åìà eàøé§ ¨ àìù øçà éúåà åâøäéå íøöé úà ùåáëì
וכך היה אומר דרך,פיו ועיניו מכל משמר )צדיק זה היה מודד את המרחק שבין ביתו ל'בורסה' לפי כמות המשניות שהוא מספיק בדרכו
כשהגיעו הדברים.( יכול זיך אליינ'ס קוויטלען )יכול לפעול בעצמו כל הישועות,( והחזרה ה' פרקי משניות,הליכה אורכת ד' פרקי משניות
,( הנה גילה הבית ישראל את כל סוד הרבי'סטעווע )האדמורו"ת,לפני הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע נענה ואמר
... כי זהו כוחם של הצדיקים בשמירת החושים למען כבוד שמו יתברך,כלומר
,' גבר ירא הüיברַֹ ְ שמעתי מכ"ק אאדמו"ר זי"ע בשם צדיקי קמאי לפרש במה שנאמר )תהילים קכח ד( 'הנה כי כן.יז
יגיע,ג( 'אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו- וכדכתיב )א,'שאחר שנזכר שם בתחילת המזמור ברכות לרוב ליראי ה
אם כן הברכה, שיזכה לפרנסה ולנחת מכל יוצ"ח, כלומר,' בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך,'כפיך כי תאכל וגו
... וממילא יזכה כבר לכל הברכות,'הגדולה ביותר בה יבורך גבר הוא שיזכה להיות ירא ה
לרמוז,(216) ולכן ראיה בגמטריא גבורה,( ד"ה אין יצה"ר. בלשון זה כתב הגה"ק ה'בן איש חי' זי"ע )בן יהוידע סוטה ח.יח
. עכ"ל. וזה הפתח שהיצה"ר נכנס בו אצל האדם. ששם שולט,עיקר גבורת האדם במלחמת יצה"ר היא בראיה שלו
ו'כסף' הוא,(' ולאחר ן' הוא האות ס,' ואחר אות י' בא אות כ,' כי האותיות שאחר 'עין' הינם 'כסף' )אחר ע' – פ,עוד כתב שם
...' אך אם אין עין אין 'כסף, לרמז כי רק אחר עין רואה מגיע כסף כיסופים ותאוות רעות רח"ל,מלשון כיסופים ותאווה
מתחילה היה דר בעיה"ק,'האדמו"ר מנאנדבורנא מפתח תקוה זי"ע היה ידוע בהפלגת קדושתו ב'שמירת עיניים
כשהגיע לדור בפתח תקוה בירר קודם ר"ה )הראשון( אודות המקום של 'תשליך' ושמע שיש שם בעיות,ירושלים
וכך אמר תכלית אמירת תשליך היא לזרוק. אלא אמר תשליך בבית, לכן לא יצא לאותו מקום,של שמירת עיניים
. אבל חלילה לקנות שם עבירות חדשות,את העבירות הישנים
באר הפרשה -פרשת וירא æè
äá íéøáåòä íé÷éãöù øîåìëå .ì"ëò ,äåìéöéù éåàø ìà áø÷úé ìáì íéâééñå íéøãâá åîöò øåãâé ìëä ìòå
àì òåãî êì äù÷é äúòî .äåìéöé ïë íâ íéçøåàë òøäיטíúç'ä ÷"äøä íùá øåàéáä òãåðù åîëå ,
'ïøçá äùò øùà ùôðä' íò åðéáà íäøáà íù øáò ïá úà ùøâ íäøáàì äøù äøîàù äîá ò"éæ 'øôåñ
øåáòá óàù åäðò ä"á÷äù äøùò ïéðîì åìòé åéãçéå (é àë) úàæä äîàäכåçìùì äöø àì íäøáà åìéàå ,
úðëåñî êë ìëù ,ïàëîå ,íåãñ éùðà úà ìéöé äøùòä äìå÷ì òîù ä"á÷ä åì øîàù ãò åéðéòá øáãä òøéå
...òâøì óà íéàèçå íéòøä íåãñ éùðà ïéá úåäùä àéä )àöéù ìàòîùé úòôùäî äùùç äøù éë ,(áé íù
àì ïééãò íãòá åéðåðçúå åéúåéåìãúùä ìë íòù ãò äãâðë ïòè åðéáà íäøáà íìåà ,÷çöé ìò äòø úåáøúì
àì íâ ,íåãñ éîåçúá øåáòì íäøáà úòã ìò äúìò ïëåîù ãò ,òø ìëî øåîùå íçøî ùåã÷ àåä ÷çöéù
ïîù úçùî) 'ìàøùéî úçà ùôð' åìéôà íùì çåìùì ìëåéù ùåùçì íå÷î ïéàå ,çáæîä éáâ ìò åîöò ãå÷òì
(ì"öæ ïàîôåà÷ ìåàù íééç éáø ïåàâäìכא. åúàøéá íìùåîå áâùð ÷éãö ìò òéôùäì ìàòîùé
ì"æç úùøãëå ,äìå÷á òîù øîà ä"á÷ä êà .÷çöéë
שהלך ללמוד תורה -כל העוסק בתורה הרי זה מתעלה ìåëé íéîú ÷éãö åìéôàù ,(á äî ø"á) äáù ùãå÷ä çåøì
éøîàä ÷"äøä) åùøâìî ñåðî ïéàå ,òø øáç é"ò ì÷ì÷úäì
åëìéå åîå÷éå åéøòð ìà íäøáà áùéå' ,(èé áë) ïúùøôá
.(úåãìåú 'øô ò"éæ íééç
(àé åð ø"øá) ùøãîáå ,'òáù øàá ìà åéãçé
íäøáàù àìà øëæð àì ÷åñôá éë ,àåä ïëéä ÷çöéå íìéöäì íåãñ éùðà ìò åðéáà íäøáà ììôúäùë äðäå
ïëéäìå ÷çöé äùò äî åðòãé àìå ,åéøòð ìà áù åðéáà íéùéîç ùé éìåà' (ãë çé) ù÷éá äëéôää ïî
åàéáäå .äøåú åðîî ãåîìì íù ìöà åçìù åöøéúå ,êìä äàøð 'øéòä êåúá' ïåùìäå '...øéòä êåúá íé÷éãö
úéååè ÷ñòî ¯) dkìtî
¨ § ¦ ¦ äøùòúðù äùàì ìùî' êë ìò íäøáà éë éðéòá ïåëðäå ,ì"æå ï"áîøä áúëå ,øúåéîë
ææ åðéà éúøùòúð äæä Cìtä ¤ ¤ © ïîå ìéàåä äøîà ,(øîöä äëåúá íéøëð åéäé åìéôàù øîàì øéòä êåúá øîà
יט .דבר נורא אמרו בעלי המוסר ללמוד מהאמור בפרשתן )יח ח( 'ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן
לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו' ,והביא רש"י מדברי חז"ל )ב"מ פו (:שבוודאי לא אכלו המלאכים
ממש אלא 'נראו כמו שאכלו ,מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג' ,אף על פי כן מצינו במדרש )שוח"ט תהילים ח ,ובעוד
מדרשי חז"ל( שלא ניתנה התורה למלאכי השרת אלא לישראל משום שהם אכלו בשר בחלב ]חמאה וחלב ובן הבקר[
אצל אברהם אבינו ,ולכאורה תמוה שהרי באמת לא אכלו אלא רק נראה שאכלו ,אלא מכאן נראה עד כמה צריך
להתרחק מן הרע ,ואף מי 'שנראה כאוכל' מפסיד לעצמו את כל התורה רח"ל...
כ .ובהאי עניינא ייאמר עוד ,שהנה נאמר )כא ט( 'ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק' ,ופירש
רש"י שהכוונה היא לג' העבירות החמורות ,ע"ז ג"ע ושפיכות דמים ,כי 'מצחק' רומז לשלושה אלו ,שהוא 'לשון
ע"ז ,כמו שנאמר )שמות לב ו( ויקומו לצחק ,דבר אחר לשון גלוי עריות ,כמה דתימא )להלן לט יז( לצחק בי ,דבר אחר
לשון רציחה כמו )שמואל ב' ב יד( יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו' וגו' .ולכאורה יש כאן תמיהה רבתי ,א .מדוע לא
נזכר דבר זה מפורש בתורה אלא רק בדרך רמז בתיבת 'מצחק' .ב .ביותר קשה ,וכי אברהם בעצמו לא ראה זאת,
ולא הבין שעל ע"ז וכו' צריך לגרשו ,עד שהוצרך הקב"ה בכבודו לומר לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה.
אלא ביאור הדבר ,שאכן ,לא היו שם עבירות בפועל ,רק איזה 'צחוק' – קרירות ,ושחוק מעניינים קדושים וכיו"ב,
ומשראתה זאת שרה הצדקת הבינה בחכמת נשים בנתה ביתה ,שסופם של גיחוכים וצחוק כזה להביא לידי ע"ז
בפועל ממש – היום עושה שחוק מזה ומחר מדבר נוסף עד ש ....ומכאן נלמד עד כמה צריך להתרחק מהקרירות
והליצנות וכיו"ב.
כא .וכבר היה מרגלא בפומיה דהרה"ק ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע 'מדארף זיין גוט צו יעדן ,נישט מיט יעדן'
)יש 'להתנהג' בטוב לכל אחד מישראל ,אך אין צריכים 'להתחבר' עם כל אחד ואחד(.
מעין הדברים פירש הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בדרך רמז בלשון הכתוב )פרשת לך ,יג ח( 'ויאמר אברם אל לוט אל
נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו' ,שכך אמר אברם ללוט ,אל נא אל תישאר
עמי במחיצתי לדור איתי בצוותא ,אלא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך – ניפרד זה מזה ולא נהיה בקשרי
ידידות ,אך עדיין אעמוד לעזרך כי אנשים אחים אנחנו.
æé באר הפרשה -פרשת וירא
èòîéå ,äéì àçéð àøé÷ôäá øîåàä øîàé íàå ,'åëå éãéì àáù ìë ,íäøáà øîà êë ,íìåòì éãé úçúî
'ä úáäà âéùäì íåéä ìë óåãøì àúééøåàã àãéîç éðéà êëéôì ,úååöîáå äøåúá éú÷ñòù ìéáùá àìà åðéà
àì éë ,øåáòå åéìòî äèN
¥ § ,åá ïéîàú ìà ù"úé åúàøéå .'íìåòì éòøæî æåæúù äöåø
àéä àúøèåæ àúìéî äàøé åèà ,úàæ ìàù äîëçî
íãà çë ùåúé øùà íøè úåéð÷éø íéãéá äéìà àåáì ìë íà ,øîà åðéáà íäøáàù ,íéøáã ìù ïèåùô
åè÷ð .úàæ øéëæäì àì éë ñä ,äøåúä éãé ìò ìòéìá äãéîò éãë ãò éðúàáäù äáâùðä úåìòúää
ìáå÷îå áåùç òöåîîä êøã 'åëå íëãéá àììë éàä çëî ÷ø àá ìëä åðîéä äìòîì ïéàù äãé÷òä ïåéñðá
àåáì ãçàå ãçà ìë ìåëé äøåúä é"òå ,ú"éùä éðôì àåä óà ãåîìì ÷çöé úà çìùà ïë ìò ,äøåúä ÷ñò
.úåìåãâáù äìåãâ äâøãîì óà .úåîø úåìòî äìòúé àåä óàù éãë ,çð ïá íù ìöà
ãåîìúá ÷ñåòù éî ìëå' (á å úåáà) ì"æç åøîà øáëå
íäøáà òøæ ìë ç÷éð ïàëîå .'äìòúî äæ éøä äøåúויטע אשל -סגולת הכנסת אורחים לכל העניינים ובפרט
לזש"ק ìë ,úåðåéñð äøùò ìëá ãåîòì çëä éë ,íééç úåçøà
ïä ,'íéçøåà úñðëä' ïéðòá úùøãð äôé åæ äùøô ÷ø àåä ¯ íùâáå çåøá ,ùôðáå óåâá ,äéìéãá ãçå ãç
äøåúä é÷åñôá úåëéøàá äùøôä úìéçúá äøåàå æåò åðì àéä éë äøåúä ÷ñò éãé ìòכבúðúåðä àéä ,
òøä øöé ãâðë ïéìáúä àéäå ,íãàì úåîåöòúå æåò çëכג ,'òáù øàáá ìùà òèéå' (âì àë) êùîäá ïäå ,íéùøãîáå
¯ íäøáà òèð äî íéàðúä å÷ìçð (.é) äèåñ úëñîáå
äáùçîáå äùòîá úåáø ÷ñòúäù íäéðéáù äååùä ãöä úøâàá ò"éæ ìéáàðøùèî ïøäà éáø ÷"äøä áúë
åéçøåàì áéèéäì êàéä ïøäà úøåðîá àáåä) åéáà úå÷ìúñä øçàì ùãå÷äכדúñðëä úååöî àéä äìåãâ ,ïëàå .
úñðëä äìåãâ (.æë÷ úáù) ì"æç åøîàù ãò íéçøåà øáâì áåè øîàì àîåôá àìâøî øáë ,÷"ìæå ,(à 'îò
.äðéëùä éðô úìá÷î øúåé íéçøåà äìéìå íîåé äá úåâäì äøåúä úåéèùôá åëøã êðçéù
ëŁרת ונפה )שבת פ"כ
וכבר פירשו צדיקים בנוסח התפילה )אחר ברכת כהנים ,ועוד( 'משמרת שלום' שהוא מלשון ְמ ַ ֶ ֶ
מ"א( ,שצריך לברור היטב מה טיבו של אותו אחד החפץ להתחבר עימו ,וכמו שכתב הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע
)ב'צעטיל קטן' ששלח ע"י בנו הרה"ק מבולגרייא זי"ע לבחורי בעלזא בקראקא( להתרחק מאנשים שאינם ידועים ליראי שמים.
כב .ו'אין ברכה כתורה' ,וכדברי ה'בעל הטורים' )ריש פר' וזאת הברכה( בזה"ל ,וזאת הברכה בגימ' 'זו היא התורה' ,כי
בזכות התורה ברכה .עכ"ל.
וביסוד הדברים ביאר הגה"ק רבי שלמה קלוגער זי"ע )אמרי שפר ,ריש פר' בראשית( הא דאיתא במדרש )בר"ר א י( 'אמר
רבי אלעזר בר חנינא בשם רבי אחא ,כ"ו דורות היתה האל"ף )-אות א'( קורא תגר לפני כסאו של הקב"ה ,אמרה
לפניו רבש"ע ,אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי ]שהתורה פותחת באות ב' – בראשית[ ,אמר לה הקב"ה,
העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה ,למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח תחילה אלא בך ,שנאמר
)שמות כ ב( אנכי ה' אלוקיך' ,ולכאורה יש להקשות ,שהלא מבואר במדרש מקודם )וכן בזוה"ק ח"א רה (:טעם הדבר
שהעולם נברא באות ב' ולא באות א' ,כי אל"ף הוא לשון ארור ואילו ב' הוא לשון ברכה ,א"כ כיצד ניתן להתחיל
את התורה באות א' שיש בו לשון קללה ,אלא מכאן תראה כוחה של תורה שהיא מהפכת מידת הדין למידת הרחמים
והקללה נהפכת לברכה ,ומשום כך בריאת העולם שהיתה בטרם ניתנה התורה אי אפשר לפתוח בה באות א' ,אכן
משעה שיש תורה אין מקום לקללה אלא כולה ברכה היא...
כג .הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע מבאר )פל"ז( מה שמצינו בדברי חז"ל לשון 'קריאה' לגבי עסק התורה ]וכמו 'היה קורא
בתורה'[ ,שבשעה שלומד ועוסק בדברי תורה הרי הוא 'קורא להקב"ה לבוא אליו ,כביכול כאדם שקורא לחברו
ול⁄אר יחידי ח"ו' ,ומבאר
ïרד ממנו ְ ִ ָ ֵ
שיבוא אליו ,וכבן קטן הקורא לאביו לבוא אליו ,להיות עמו בצוותא חדא ולא ִל ָ ֵ
עוד שהקורא אל הקב"ה ע"י עסק התורה הרי זה כביכול כמי שקורא שמו של הקב"ה ,אבל בקריאה שע"י שאר
המצוות אינו קורא בשמו של הקב"ה אלא כמי שאומר 'אבא ,אבא' ,ועל זה אמר הנביא )ישעיה סד י( 'ואין קורא בשמך'.
כד .פעם סיפר הרה"ק הרמ"מ מלעלוב זי"ע לפני חבורת החסידים בשבח צדיק אחד מיוצאי תימן ,והפליג את
מעשיו הטובים שבעת מלחמת העולם דאג להאכיל מאות יהודים פליטי חרב שברחו מבתיהם מחמת המציק,
העיר אחד מן היושבים והוסיף ,שאותו צדיק היתה לו קביעות ללמוד סתרי תורה עם אחד מגדולי המקובלים ,נענה
באר הפרשה -פרשת וירא çé
äìá÷ù ìò úéîðåùå ,íéçøåàä úà äçøéàù äøù åîë åøù÷ð ,íéçøåà úñðëä úåöî ìù äúåáéùç ãáìîå
(ã"ô 'á íéëìî) 'òùéìà úàכז. äàåôøì ,úåáåè úåìåâñ äáøä ë"â äáכה äòåùéå
íéðééðòä ìëáכוäúåëæá ã÷ôéäì ãàî àéä úìâåñî íâ ,
,'ìùà òèéå' (âì àë) ÷åñôä ìò 'ééçá åðéáø'ä áúë åøîàù åîëå ,'àîéé÷ ìù òøæ'á íéîçøå äòåùé úãé÷ôá
á) êãéàå ,àëä ,äæ øôñá 'òèéå' 'á ùé äøåñîá íéðá äøëù ïúîù úåöî ùéå' (á àöú éë àîåçðú) ùøãîá
הרה"ק 'מה אתה סח -הרי אנו מדברים ממה שהיה מאכיל יהודים '...כלומר ,שמעלה זו חשובה וגבוהה יותר מלימוד
סתרי תורה ,כי ידעו והבינו אותם קדושי עליון שאין לך דבר גדול יותר מלהאכיל ולהשקות יהודים רעבים וצמאים.
ובמדה כנגד מדה יזכו גומלי חסדים ,שהקב"ה ישקה את צמאי חסדו בכל הישועות והרפואות ,וכן ביארו דבריהם
)סנהדרין קג' (:גדולה לגימה שמרחקת את הקרובים ,ומקרבת את הרחוקים ,ומעלמת עינים מן הרשעים' ,ופירש"י,
מעלמת מעיני המקום שלא להביט ברשעו לשלם לו כדרכו הרעה ,אלא עושה כאילו אינו רואה במעשיו ,ולכאורה
נראה שהדברים סותרים את דברי הגמרא )ב"ק נ' (.כל האומר הקב"ה ותרן הוא ,יותרו חייו' ,אך באמת לא קשיא,
כי בודאי אין כאן וותרנות ואין שום דבר נעלם מעיניו יתב"ש ,אלא שהנוהג עצמו בחסד וברחמים לרעהו מבלי
לדקדק מה טיבם מעורר בזה שגם הקב"ה יתנהג עמו במדה זו ברחמים וחסדים כביכול מבלי לעיין אם הוא ראוי
לכך ,ויזכה לכפרה על פשעיו מצד שורת הדין ,דבמדה שאדם מודד מודדין לו.
aA
cמן הבאר c
דבר נפלא כתב הגה"ק ה'בן איש חי' בדרשותיו 'ורצה )אברהם אבינו( שלוש סאים ,כדי שיהיה מהם שארית
הרבה ויאכלו אח"כ מהם הוא ובני ביתו ,שנחשב זה לשיורין של סעודת מצוה שיש בהם מצוה באכילתם',
עכ"ל .ור"ל ,שכשמכניס אורחים לביתו כל הסעודה מתקדשת ומתעלה להיות 'סעודת מצוה' ,עד שיש מצוה
באכילת ה'שיריים'...
כיוצא בדבר מסופר על הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שהיה מצווה לתת לחולים שהזכירום בפניו להיפקד
בדבר ישועה ממיני מאכל ומשתה שהכינו עבור ה'יושבים' ששהו בצל קדשו ,באמרו שהם 'שיירי מצווה'
של הכנסת אורחים...
כה .בימי ילדותו של הגאון הנודע רבי חיים הלוי סאלאוויטשיק זצ"ל מבריסק חלה מאוד ,וכבר נואשו כל הרופאים
משלומו ,באותו זמן הגיע הרה"ק מקאברין זי"ע לבריסק ,ונכנס לבקר בבית זקינו של הילד ,החסיד רבי איטשע
עפרון ז"ל )חותנו של ה'בית הלוי'( ,מיד פתח בזעקה ,צרה גדולה יש לי בתוך ביתי ,נכדי היקר חיימ'קה חולה אנוש,
נענה הרה"ק ואמר ,נלך לבקר את החולה .כאשר נכנסו אל החדר ,פתח הרה"ק מקאברין זי"ע ואמר ,שהנה נאמר
)בפרשתן יח ח( 'והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו' ,ולכאורה היה צריך לנקוט בלשון עבר – והוא עמד עליהם,
ומדוע כתיב בלשון הוה ,אלא ללמדנו ,כי בכל פעם שיהודי מקיים מצוות הכנסת אורחים מגיע לשם אברהם אבינו
'עמוד החסד' ,ולכן נאמר 'עומד' ,כי הוא עומד תמיד להשתתף בהכנסת אורחים .והנה אמרו חז"ל )ב"ב טז' (:אבן
טובה היתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא' ,ומאחר שאתה מקיים בי הכנסת
אורחים ,ואף אברהם אבינו נמצא כאן בבית ,ממילא ודאי תבוא הרפואה לילד החולה ,ואכן כך הוי )הובא בספר מחשבת
נחום מהגה"צ רבי מנחם נחום מקאנטיקוזיבא-חיפה זצ"ל עמ' רלט ,בהוספה ,שהמחבר הנ"ל חזר על עובדא זו בפני הגר"ח מבריסק ונענה לו שאף
הוא יודע ממעשה זה כפי שקבלו מאביו(.
מעין זה מסופר עוד ,שהרה"ק מקאברין זי"ע נקלע לביתו של הרה"ק ה'בית אהרן' מקארלין זי"ע בעת שבתו
היתה חולנית ,והזכירה אביה לטובה אצל הרה"ק מקאברין ,ואמר לחולנית ,הרי אביך מקיים עתה מצות הכנסת
אורחים ,ואותה ה'אבן טובה' תלויה על צווארו ,הסתכלי על אביך ותתרפאי )מזקנים אתבונן עמו' יג(.
כו .הרה"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע דקדק בלשון הכתוב )יח ה( 'ואקחה פת לחם' ,שלכאורה היה צריך לומר 'ואתנה
פת לחם' ,שכן אברהם אבינו נתן לחם ל'אורחים' ולא לקח .אלא ,כבר אמרו חז"ל )ויק"ר לד ח( 'יותר ממה שבעל
הבית עושה עם העני ,העני עושה עם בעל הבית' ,ונמצא שכשאדם 'נותן' לחם לעני הרי באמת אינו אלא 'לוקח'
מקח טוב לעצמו ,על כן שפיר אמר אברהם 'ואקחה'.
èé באר הפרשה -פרשת וירא
çìùéå ,åðàø÷ íåéá åððòé àåä åðá ÷çöéì íäøáàì äðòù éî ìëù êãîìì ,'íã÷î ïãòá ïâ íé÷åìà 'ä òèéå' (ç
.à"áá ìàøùé ìëå åðì úåòåùéå úåàåôø äøäîá åðì .ïãò ïâ ùøåé (íéçøåà úñðëä) 'äéðñëà' úååöîá ÷éæçîä
כז .הרה"ק בעל התניא זי"ע המתין על זרע של קיימא כי"ד שנים מעת נישואיו ,וכאשר בא להזכיר עצמו אצל
רבו הרה"ק ה'מגיד' ממעזריטש זי"ע יעץ לו לקיים מצוות הכנסת אורחים כסגולה ,ורמז לה בפסוק )תהילים קיט
ט( 'במה יזכה נער את ארחו' במה יזכה האדם לנער ,על ידי את ארחו ,שיכניס אורחים לביתו ,להאכילם ,להשקותם
ולמלאות כל סיפוקם בסבר פנים יפות .וסיפר לו שגם אביו של הבעש"ט נושע בדרך זאת .יש שרמזוהו בכתוב )מז
כג( 'הא לכם זרע' ' -הא' נוטריקון הכנסת אורחים ,שעל ידי קיומה בהידור רב יהיה לכם זרע ,דורות ישרים מבורכים.
יש שהוסיפו שמסגולת הכנסת אורחים להינצל מצער הלידה ,כי 'בעצב תלדי בנים' )ג טז( ר"ת עיניה צרה באורחים.
וזו שגוברת על טבעה ומכנסת אורחים בעין יפה הרי יצאה מכלל 'עצב' ,וממילא אינה בכלל הקללה.
אולי ימצאון שם עשרה צדיקים וכו'
מעשה נורא שמענו ממכירי בעלי המעשה ,למשפחה אחת נולד למזל טוב
בנם התשיעי בטרם פרוץ ה'מלחמה' ,אך שוד ושבר ,הבן נולד עם רגליים עקומות,
בעזהשי"ת מצאו רופאה נכרית מומחית שטיפלה כראוי בילד ויישרה את רגליו
כדת וכנכון.
כעבור זמן כשכבר פרצה המלחמה והיו בגטו ה"י ,נולד להם בנם העשירי וגם
שאם בישראל עושה את כל אשר נדרש למען ילדיה, לו רגליים עקומות ,כמובן ֵ
ואכן במסירות נפש ברחה מהגטו לבית הרופאה ,שטיפלה כראוי בבן הנולד.
משנתיישרו הרגליים פנתה לשוב לגטו ,שאלה אותה הרופאה אנה תלכי ,ותען
האשה ,אל הגטו ,אמרה הרופאה וכי נשתבשה דעתיך ,והרי יהרגו את כולכם
שם ,אמרה האשה ומה אעשה ,ענתה הרופאה ,שובי לגטו ,אספי את בני משפחתך
ובואי לביתי יחד עם כל צאצאייך ...וכן עשתה ,כל בני המשפחה )עם עשרת ילדיהם(
נחבאו במשך כל שנות המלחמה בבית הרופאה ,ועי"ז ניצלו ונשארו חיים ושלמים.
אחר המלחמה עלו לארה"ב ,בהגיע עת דודים כשהשיאו שם את בנם הראשון,
שלחו אחר הרופאה ,שילמו דמי נסיעה )טיקעט( והביאו אותה כאורחת הכבוד
לארה"ב .בהיותה שם רעשה הארץ ,ושאלו את הרופאה מדוע עשית זאת ,להציל
משפחה שלימה מתוך מסירות נפש ,כי אילו היתה נתפסת היו הורגים אותה
ואת משפחתה בעוון הצלת יהודים .ענתה הרופאה הנכרית ,בילדותי למדתי
בתנ"ך ,וראיתי כתוב שם )בפרשתן( שאברהם אבינו ביקש מהבורא שבזכות עשרה
צדיקים יציל את העיר והקב"ה הסכים על ידו ,אלא שבפועל לא היו עשרה
צדיקים בסדום ,חשבתי לעצמי הרי היהודים הם צדיקים ,מה יקרה כעת אם
הרשעים יהרגו את כל היהודים ולא יהיה מנין יהודים בעירנו הרי אז כל ווארשא
תתהפך כמהפכת סדום ועמורה ,על כן אמרתי -אני אציל את ווארשא ,הבאתי
את כל המשפחה לביתי כדי להציל את ווארשא ,ע"כ המעשה הנורא.
ולפי דרכנו למדנו ,כי רבות דנים ומפרשים בענין זה שנראה כאילו כל תפילת
אברהם אבינו שהתחנן אולי יש חמישים ארבעים וכו' לא הועילה מאומה ,וראה
נא כי הועילה לאלפי שנים לאחמ"כ להציל משפחה שלימה לדורות עולם ,מעתה,
אל יתייאש המתפלל אלא יאמין שכל תפילה ותפילה פועלת לטוב.
והעיקר שיתפלל בפשיטות ותמימות באמונה שלימה בכחה של תפילה .ידוע
מה שסיפר הרה"ק ה'צמח צדק' מליובאוויטש זי"ע על איש תם וישר ,שהיה דר
בכפר אחד סביבות ירושלים ,הלה לא קרא ולא שנה מימיו ,ואף את 'סדר
התפילה' לא ידע ,וכך הייתה דרכו ,שבכל שבוע היה נכנס לירושלים למכור
פירות וירקות מתנובת שדהו ,ואז היה נכנס אל הרב דמתא שירשום לו על הנייר
את סדר התפילה לכל השבוע הבעל"ט .פעם אחת בא אל הרב בחודש חשון,
וביקש מאתו שירשום לו סדר התפילות לכמה שבועות ,היות והדרכים עומדות
להתקלקל ברפש וטיט על ידי הגשמים העתידים לירד ,עשה הרב כבקשתו.
ויהי בשבוע השני נזדמן לו לעלות לירושלים ,והנה הוא רואה שכל חנויות
היהודים נעולות על מסגר ובריח ,נחרד בליבו שמא טעה במנין הימים ושבת
היום ,אך משראה את הקהל מהלכים בטלית ותפילין שבה אליו רוחו שלא
התבלבל בחשבון הימים .שאל אותם האיש ,מה יום מיומיים ,מדוע שבתו בעלי
החנויות ממלאכתם .השיבו לו שהיום תענית ציבור הוא ,ולכן הכל בטלים
ממלאכתם .הצטער היהודי על שאכל כי לא ידע שהיום הוא יום תענית ,ולא
עוד אלא שלא התפלל את תפילת התענית .מיהר אל הרב ופרץ בבכי ,היתכן
להכשילני בחמורות כגון דא ,לאכול ביום תענית ציבור .השיב לו הרב ,אין תענית
זו מהתעניות הקבועות ,אלא כך גזרו בי"ד עקב עצירת גשמים ,וקראו עצרה
וצום לתפילה ולתחנונים ממי שמפתח של גשמים בידו .חזר ותמה ,וכי מפני
כך צריך לגזור תענית וצום ,החזיר לו הרב בשאלה ,וכי מה יש לעשות לפי
דעתך ,השיב הלה ,בהיעצר הגשם מעל אדמתי ,אצא השדה ,ואקרא לאבינו
שבשמים ,ומיד מתחילים הגשמים לירד .אמר לו הרב ,אם כן עשה נא אף
למענינו כן ,נשא הכפרי עיניו למרום ואמר אבא רחימאי ,בניך צריכים לגשם ,וכי
אפשר שיגוועו בניך ברעב חלילה ...ומיד נתקדרו השמים בעבים והחל מטר לירד
להשקות נפש כל חי.
הוסיפו על כך בשם בנו של ה'צמח צדק' הרה"ק המהר"ש זי"ע ,שאין משיבים
ריקם את תפילת התמים ,משום שאינו מבין 'חסידישע פשעטלאך' ,אלא מדבר
אל הקב"ה כבן המתחטא אל אביו ,ובקשה כזאת בדין הוא שתתקבל.
