gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: וירא (2026-10-26)

הבינני · HAVINEINI — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫במדבר‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל)‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬וירא‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת ה'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪439‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור ש"ן‬ ‫מדור אמונה ובטחון ‪-‬‬ ‫יום שלישי פרשת לך לך ט' חשון תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫ב‪. . ‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫המחשבה‬ ‫לזכותשינוי‬ ‫לזכות‬ ‫המשכת שפע על‪-‬ידי‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫במהותה | הכוחות פועלים בהרמוניה‬ ‫נקודה המתפשטת לעשייה | עשיית האדם שונה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מעשה אחד ‪ -‬שני עיסוקים | גמרא אחת ‪ -‬סוגיות‬ ‫פטרו‪ |‬מדור‬ ‫| ההבחנה בין לשמה ושלא לשמה‬ ‫שונות | לא קרב זה אל זה | מתוך שלא לשמה בא לשמה | ישיבה מול אוניברסיטה‬ ‫בקלות | תנאי קטן ‪ -‬להפסיק‬ ‫לחתן"חילדים‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫שיטה‬ ‫"נ הרה‬ ‫| תורה ומצוות מביאות שפע |‬ ‫נלמד לע‬ ‫לעבוד אלילים | להתחיל לשנות את הגישה | בין מימינים למשמאילים | תורת חסד‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫על לשונה | תחשוב טוב יהיה טוב | עושים בזה שימוש לרעה | כח המחשבה מצד‬ ‫הקדושה | הוכחת כניעה | הצנע לכת עם אלוקיך | זהירות מעבודה זרה )בשיתוף( |‬ ‫'תשפ"בהעין‬ ‫אייר ה‬ ‫סמויות מן‬ ‫שאעבדנו? –| כ"ג‬ ‫פעולות‬ ‫ואיזהו בחוקותי(‬ ‫במדברזה)בחו"ל‬ ‫עם פרשת‬ ‫פירוש | מיהו‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬שמוע‬ ‫והיה אם‬ ‫יום רביעי פרשת לך לך י' חשון תשפ"ז‬ ‫לב יהודי היה אשר זכה לחכמה אלוקית ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫האד‪‬כל יודע‬ ‫מהשראת– א‪‬‬ ‫השכינה |‬ ‫מועיל תמיד‬‫התפעלות‬ ‫קדוש ייאמר לו | ברוך שחלק מחכמתו ליראיו |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪ ‬גדולתו‬ ‫פרוסהבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫יסורילדעת‬ ‫יותרשלנחו‪‬‬‫אתה מוצא ענוותנותו | ללא סימנים‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫לפניו | במקום‬ ‫התורה‬ ‫העבר | בלי מקל קל להכיל גידופים | כזה היה זקנך ‪ -‬לב יהודי | חזרה לילית על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫בסוגייתישועה | התורה מתקיימת ברוח נמוכה | כך‬ ‫הפע‪ ‬מלפעול‬ ‫נעסוק‬ ‫אין מנוס‬ ‫רשימתשבועות‬ ‫הכתובות |‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫ילבב | הצידה דלה והדרך ארוכה | לא להתעלם‬ ‫מכפי‬ ‫רוחניי‪ .‬נבוב‬ ‫הקבצן | ואיש‬ ‫בנוגעהחזן‬ ‫החיה את‬ ‫הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לרווחהשהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ונפתחפשוטה‪,‬‬ ‫הולך לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על | הלב‬ ‫מתממש‬ ‫אחד הרצון‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מהזדמנויות |יו‪‬יוםהדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליחון תשפ"ז‬ ‫ורצו‪‬לך‪-‬לך י"א חש‬ ‫רחמי‪ ‬פרשת‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורריום חמישי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‪ .‬כז‬ ‫בלי ‪. . . . .‬‬ ‫ברוחניות ‪. . .‬‬ ‫הצלחה‪. . . . . . .‬‬ ‫כלל ‪. . . . .‬‬ ‫ומצוררים ‪.‬‬ ‫מצרות‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫להיפטרהקב"ה‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫היחידה‬ ‫הדרך דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫המשמשיםהאד‪‬‬‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪ ‬לך חללים חללים | בעלי חובה‬ ‫הוא יפילם‬ ‫וקדושים |‬ ‫להצליח רמים‬ ‫כלי‪‬כל דבריו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מזמין בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הקב"ה‬ ‫ידיעתו | אי‪‬‬ ‫עוד מלבדו‬ ‫מיוסדתאיןעל‬ ‫כלבוש | עלייה לעולם המחשבה | הוא האלוקים‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הדיניםעליה‪‬‬ ‫הדמיון |‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬‫מעולם‬‫צא על‬ ‫א‪ |‬כ‪‬‬‫המחשבה‬ ‫את המציק | הדינים נופלים על‪-‬ידי דביקות נחזור‬ ‫לברוח מצרות |‬ ‫אפשר‬ ‫אי‬ ‫|‬ ‫ביותר‬ ‫המעולה‬ ‫להשתמש‬ ‫ההשתדלות‬ ‫אי‪‬‬ ‫|‬ ‫ליפול אותנו‬ ‫מתחילתם‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ראויים‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עתה‪ .‬הרחיב ה' לנו | מכופפים את הראש והגל עובר | היכולת לאהוב את הפוגע‬ ‫כי אלה‬‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫ומתוקים‬ ‫נעימיםמי לי‬ ‫חייםאני לי‬‫א‪| ‬אי‪‬‬ ‫| קליפה קודמת לפרי | תודה על נורת האזהרה‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהתשפ"ז‬ ‫וכמה וירא י"ד חשון‬ ‫כמה פרשת‬ ‫נחו‪‬וםפיראשון‬ ‫י‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪‬‬ ‫כשהאד‪ . . ‬לו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ‪. . . . . . .‬‬ ‫הבטחו‪. . . . . ‬‬ ‫צרי‪. . . . . . .‬‬ ‫גשמיי‪ .‬האומה‬ ‫שהנחילנו אבי‬ ‫כפילענייני‪‬‬ ‫אמיתית‬ ‫בנוגע‬ ‫יהדות נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברכו למי שאכלתם משלו | מהלך יסודי ‪ -‬לא תכסיס | הכרה שבאה מתוך הטוב‬ ‫| יש אלוקים שגומל חסד | היסוד של כל התורה כולה | אמונה בסיסית בלתי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫מתערערת | הצרות נדחות לתחתית הרשימה | רואים טוב בתחילת היום | היהדות‬ ‫בנויה על פסוקי דזמרה | אינה מתבססת על פתרון בעיות | משה רבינו חושש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מפשיטת רגל | תהיה יהודי אל תהיה צודק | יהודי נורמלי שמח ורוקד | נשקו בר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פן יאנף | התפעלות על‪-‬ידי הנאת החושים | התפעלות על‪-‬ידי ברכות השחר |‬ ‫הקב"ה לא זורק אבנים | התנצלות אחרי פסוקי דזמרה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫ת ש פ" ז‬ ‫אמונה חשון‬ ‫מדוררא ט"ו‬ ‫פטרוןרשת וי‬ ‫י ום שנ י פ‬ ‫ובטחו‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . ‬מו‬ ‫אמונה ‪. . . . .‬‬ ‫מדור‬ ‫הטוב ‪.‬‬ ‫השתתת היהדות על יסודפטרו‪‬‬ ‫הכרת‬ ‫כך מעוררים משיכה להקב"ה | ואכלת ושבעת וברכת | מימים הנוראים לחבוקה‬ ‫ודודי לי | טעות קשה בהכרת‬ ‫לדודי ז"ל‬ ‫"ח פסח‬‫אני‬ ‫מיראה |‬ ‫הרה‬ ‫ודבוקה | הכרה מאהבה עבודה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ה' | טעות מושרשת מגיל ינקות | כגמול עלי אמו | ברוך את ה' ‪ -‬מקור הברכה |‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫דו"ח על שלא טעם מהטוב | התפעלות היא כח מחבר | שתי דרכים לחיות את‬ ‫החיים | התפעלות מחושבת מול ספונטנית | אדם דבוק בחסרון | אדם דבוק בשפע‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫פורה ראש‬ ‫אייר ה‬ ‫שורש‬ ‫הרעות– כ"ג‬ ‫נפרדות |‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל‬ ‫שהמדות‬ ‫במדבר‬ ‫נדמה‬ ‫פרשתעדן |‬ ‫איששלישי‬ ‫מטייל בגן‬ ‫| החזוןיו‪‬‬ ‫ולענה | הסכמה להעדיף את הרגש המוסרי | הדרך ארוכה | הכל הולך אחר היסוד‬ ‫| בנקודה זו היהדות תלויה | הענפים מעידים על השורש | שער הבטחון אחרי שער‬ ‫הבחינה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הק'לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫החיים‬ ‫נחיצות אור‬ ‫מדור‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוחשפ"ד‬ ‫אי‪‬ת וירא ת‬‫ליל שישי י"ח חשוון פרש‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ . . . .‬נז‬ ‫מול ‪. . . . .‬‬ ‫נחו‪. . . ‬‬ ‫שהוא ‪. . . .‬‬ ‫מכפי‪. . . . .‬‬ ‫חג האדם ‪.‬‬ ‫הרישל‬‫המושגים‬ ‫עבודת ה' לפי עולם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪.‬‬ ‫הגוףצרי‪‬‬‫האד‪‬‬‫משיגי‬‫ישיגוהוהרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪ | ‬ולא‬ ‫הרחמים‬‫הסיבה‬‫שיתף עמה מדת‬ ‫ארדה נא ואראה הכצעקתה |‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫הדבריםצרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר כך‬ ‫ברוחניותרעהו |‬ ‫כדבר איש אל‬ ‫להצליח‬‫| שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם |‬ ‫האמצעי‪ ‬והישר בעיניו תעשה‬ ‫להשתמשמזלבכל‬ ‫טוב עם כוונה |‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫נטמעים במהות |‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שישיכלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שיעורי ליל‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מדורלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫עלפ"דידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫שוון פרשת וירא תש‬ ‫ללמוד"ח חמה‬ ‫ועלינויל שישי י‬ ‫ל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫גזירת העקידה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סג‬ ‫אי‪‬לביטול‬ ‫אברהם‬ ‫להשתמש‬ ‫התפללאותנו‬ ‫התורה לאמלמדת‬ ‫לכך‬ ‫כוללת | תפילה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר נשמה‬ ‫לקבל בעל‬ ‫עקידת יצחק לזרע היום ברחמים תזכור | כדי‬ ‫דביקותו של‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בגישה הנכונה | הכון לקראת ה' אלוקיך | גודל הבלבול שפקד את אברהם | כמו‬ ‫לעצמי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני‬ ‫חובת רע יורד מן השמים | המצב הקשה שפקד‬ ‫בעל | אין‬ ‫רבינורחמיו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אבינו את‬ ‫למדנו‬ ‫אברהם‬ ‫כבר‬ ‫שכבש‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬כחיילים היוצאים לשדה הקרב‬ ‫שבנוגע‬ ‫אינו נחוץ |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המעשה‬ ‫לשער סוף‬ ‫הלבבות עמנו |‬ ‫את‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחון ‪ -‬שיעור ש"ן‬ ‫ובטחון‬ ‫קמ"ז‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫ש"ן ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫שיעור‬ ‫מדור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חשון תשפ"ז‬ ‫אמונה ט'‬ ‫מדורלך לך‬ ‫פטרון‬ ‫פרשת‬ ‫יום שלישי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫המשכת שפע על‪-‬ידי שינוי המחשבה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫עמוקים ורבים שאין בעלי החיים יכולים‬ ‫נקודה המתפשטת לעשייה‬ ‫להשיג‪ ,‬ומתוך כך הוא יכול להשתמש‬ ‫'תשפ"ב אל הפועל‪.‬‬ ‫בכוחותיו( –כדיכ"ג אייר‬ ‫להוציאםהמן הכח‬ ‫רצונות‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫פרשתיש לו‬ ‫במדבר‬ ‫שלישימרובים‪,‬‬ ‫יו‪‬כוחות‬‫לאדם יש‬ ‫ומחשבות‪ ,‬כח הדיבור וכח לפעול מעשים‪.‬‬ ‫אנו רואים במציאות וכן בדברי חז"ל‪ ,‬כי‬ ‫עשיית האדם שונה במהותה‬ ‫כוחות האדם אינם כוחות נפרדים זה מזה‪.‬‬ ‫האם בעשייה שונה האדם מבעל החי?‬ ‫האדם אינו כחנות המוכרת לחם‪ ,‬חלב‬ ‫ולנגוח‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫מסוגלים – א‪‬‬ ‫לדחוף‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪‬שניהם‬ ‫הרי‬ ‫וביצים‪ ,‬לצד צעצועים קטנים המונחים ליד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לחלוטין‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬‫שונה‬ ‫האדם‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬‫שעשיית‬ ‫התשובה היא‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הקופה בלא כל קשר בין המוצרים השונים‪ .‬אי‪‬‬ ‫במהותה מעשיית בעל החי; שכן‪ ,‬כאשר‬ ‫האדם לא נברא עם כוחות נפרדים אשר‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫האדם משעבד את עשייתו למחשבתו‪ ,‬הוא‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫לפעול בשיתוף‪,‬‬ ‫לפונדק אחד‬‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫יחדיו‬ ‫נקבצו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫מוציא לפועל את רצונו ומחשבתו‬ ‫הרי כל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬אשר‬ ‫אחת כוללת‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הםבנוגע‬ ‫מערכת‬ ‫אלא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬יכולים‬‫העולם‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫וכלהרי‬ ‫לכ‪‬מעשיו‪,‬‬ ‫חלק ממנה משפיע על שאר החלקיםא‪ ,‬כפי הסיבה‬ ‫באמצעות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ליהנות מרעיונותיו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬כאשר‬ ‫להצליח‬ ‫שאמרו חז"ל )טור או"ח סימן א(‪' :‬העין רואה‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫האדם הוא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הדיבורג‪‬שלשאי‪‬‬ ‫הלב חומד וכלי המעשה גומרין'‪ .‬הכל להצליח‬ ‫מתבוננים בדבר‪ ,‬כח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫מתחיל מנקודה אחת של רצון‪ ,‬והדבר‬ ‫לבטוחליטול‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אשרבליבכוחו‬ ‫הצלחהביותר‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל נפלא‬‫כלי‬ ‫בשכלו של זה‬ ‫חכמה המצויה‬ ‫מחשבה של‬ ‫לנו‬ ‫לידי נת‪‬דיבור‬ ‫שבאהקב"ה‬ ‫עד אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫מתרחבדיננו‬ ‫והולך‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫המדבר‪ ,‬להעבירה אל השומע ולהחדירה‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ועשייה‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בשכלו‪ .‬מדובר במערכת של כוחות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫משולבים‪ ,‬שכן בלעדי כח הדיבור היתה‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬בעלי החיים‪.‬‬ ‫אותנו‬ ‫על פני‬ ‫מלמדתהאדם‬ ‫זוהי מעלת‬ ‫התורה‬ ‫בשכלו בלא יכולת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר נותרת‬ ‫החכמה‬ ‫לקבל‬ ‫מחשבת‬‫מעלתו אינה מתבטאת רק בכך שיש בו כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להעבירה הלאה‪.‬‬ ‫תכונות נוספות שלהם אין ‪ -‬כאילו נאמר‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל יש גם‬ ‫חושים‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫החיים‪,‬‬ ‫למדנו לבעלי‬ ‫כבר יש גם‬ ‫עשייה‬ ‫כך הדבר גם בנוגע לכתיבה‪ .‬האדם הוגה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגענמנע מהם‪,‬‬‫שהדיבור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער אלא‬ ‫הלבבות החיים‪,‬‬ ‫לבעלי‬ ‫היא‪:‬אותם‬ ‫אי‪‬‬ ‫מכניס‬‫הוא בה‬ ‫אותם‪,‬לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫וכותב‬ ‫רעיונות‬ ‫השאלה‬ ‫שהוא יכול‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫החיים‬‫מבעלינחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫האדם‬ ‫ובזה נבדל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫רשומים על‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫כעת הם‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫במסגרת של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הדברים‪ ,‬אלא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעמהות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬אין זו‬ ‫לדבר‪.‬‬ ‫גם‬ ‫משהוא‬ ‫גבי הדף‪ ,‬והרי הם מודפסים בספר‪ .‬לאחר‬ ‫שלאדם ישנה מערכת שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫זמן מגיע אדם‪ ,‬לוקח את הספר‪ ,‬מציץ בו‬ ‫האדם מסוגל להשיג בשכלו דברים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בלבו אש הנתינה ‪ -‬הרצון להטיב לזולת‪.‬‬ ‫ומתפעל מן הרעיון‪ .‬מעלת האדם טמונה‬ ‫הפעולה שהוא עושה היא ביטוי לאהבת‬ ‫ביכולתו ליטול מושגים רוחניים שקשה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ישראל ולאהבת ה' שבלבו‪ .‬מכאן אנו רואים‬ ‫למששם‪ ,‬לבטאם במילים ולהעבירם הלאה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כי תפארתו של אדם היא בשימוש בכל‬ ‫כוחותיו באופן שבו הם משלימים זה את‬ ‫מדובר בכח אלוקי של חיבור בין עליונים‬ ‫לתחתונים אשר מחולל שינויים בעולם‪.‬‬ ‫זה‪ .‬רק אז עשייתו ראויה להיקרא עשייה‬ ‫בלעדי זאת‪ ,‬נחשב האדם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אנושית; שכן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ראובן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שליחות‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫יתכן שזהו גם יסוד דיני‬ ‫ובטחון בעלמא‪ .‬ידו אמנם דחפה או‬ ‫כמתעסק‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫יכול לשלוח את שמעון לקדש עבורו את‬ ‫פתחה‪ ,‬אך זאת יודע לעשות אף בעל החי‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫רחל‪ .‬שמעון מוסר את הכסף לרחל‪ ,‬והיא‬ ‫מעלת האדם היא רק כשכל הכוחות‬ ‫מתקדשת לראובן‪ .‬כיצד היא מתקדשת‬ ‫פועלים בצוותא‪.‬‬ ‫ציוה הרה"ח פסח ז"ל‬‫ראובן לע"נ‬ ‫לראובן? התשובה היא‪ :‬שכן נלמד‬ ‫לשמעון; הוא השתמש בפיו להביע את‬ ‫ראטה הוא כשהאדם להוט‬ ‫הי"ו יותר‬ ‫ליפא טוב‬ ‫חנני' יו"ט מצב‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫רצונו ולמנות את שמעון לשליח‪ ,‬וכעת ידו‬ ‫במה שהוא צריך להיות להוט‪ ,‬שכלי‬ ‫של שמעון יכולה לפעול בעבור ראובן‪.‬‬ ‫'תשפ"ב כעין רגליו‬ ‫כמו המעצמם‪,‬‬ ‫פועלים‬ ‫–‬ ‫המעשה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר‬ ‫במדבר‬ ‫דווקא ‪-‬‬ ‫פרשת שלו‬ ‫צריךשלישי‬ ‫לפעול בידו‬ ‫ראובן אינו יו‪‬‬ ‫מוליכות אותו לבית המדרש‪ .‬ההגדרה לכך‬ ‫כי גם כשידו של ראובן פועלת בעבורו‪ ,‬יש‬ ‫היא‪ :‬הוא לא חשב לפני שהוא הלך‪ ,‬אלא‬ ‫בכך חידוש‪ .‬הרי גם שם יש להתפלא כיצד‬ ‫הוא חשב כל‪-‬כך הרבה‪ ,‬עד שממילא הוא‬ ‫היד מתקשרת אל המוח‪ .‬והתשובה לכך‬ ‫הלך‪ .‬באופן זה הוא יותר נחשב לאדם‪ ,‬כי‬ ‫היא שהיד פועלת מכוח ציוויו של המוח‪.‬‬ ‫לגלות‬ ‫אמצעי‬ ‫אלא‬ ‫–‬ ‫אינם‬ ‫אצלו‬ ‫המעשה‬ ‫כלי‬ ‫מוחו של ראובן מצוה על ידו לנוע והיא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫במוחבו‪.‬ובלב‪.‬‬ ‫אי‪ ‬הטמון‬ ‫את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫אכן נעה‪ .‬אומרת התורה שראובן יכול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לגרום באופן דומה גם לידו של שמעון‬ ‫דברי‪‬לשמה‬ ‫מול ושלא‬ ‫לשמה‬‫כראוי‬‫לבטוח בין‬ ‫בסוגיית אי‪‬ההבחנה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫לנוע; אם שמעון מבוטל אליו ‪ -‬דהיינו מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כעת נעבור אל העולם הקטן שלנו‪.‬‬ ‫הרי של‬ ‫חג‬ ‫אזי ידו‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫המשלח ‪-‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מתבטל אל‬‫שהשליחבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אנחנו הרי משתדלים לקיים את התורה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מטעם זה‬ ‫של ראובן‪.‬‬‫כפועלוהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫פועלת‬‫השבועות‬ ‫שמעון‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכל כי אם חסר‬ ‫בר דעת‪,‬‬ ‫השליח להיות‬ ‫ולעבוד את ה'‪ ,‬וידוע לנו כי יש עבודה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬צריךעלינו‬ ‫לשמה‪ .‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫שלאמה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫הנפלא לקשר‬ ‫ויש עבודה‬ ‫לשמה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הכחרחמי‪‬‬ ‫כדילו את‬ ‫לעורר‬ ‫לנו אין‬ ‫שניתנו דעת‪,‬‬ ‫לאדם‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫השונים‪ ..‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫בין הכוחות‬ ‫דיננו לטובה‬ ‫שייצא‬ ‫הפשוטה של‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהעל הדרגה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫כל אם נדבר‬ ‫'לשמה'‪ ,‬פירושה הוא שהאדם מתכוון‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הכוחות פועלים בהרמוניה‬ ‫לעשות רצון ה'‪ ,‬להיות יהודי טוב יותר‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אשר זהו תפקידו בעולם‪' .‬שלא לשמה'‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬לאדם יש‬ ‫עד כה‪:‬‬ ‫אותנו‬ ‫סיכוםמלמדת‬ ‫ההקדמה‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬לו לאדם אינטרס‬ ‫פירושו שיש‬‫זאת‪,‬יותר‬‫לקבל‬ ‫כוחות מרובים‪ ,‬אך מעלתו האמיתית באה כדי‬ ‫לעומת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מסויים ‪ -‬הדבר יוצא לו טוב‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם‬ ‫לידי ביטוי רק כשכל חלקי המערכת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לבעל שמחה לשבת‪:‬‬ ‫דירתו אני‬ ‫אדם מוסר את מה‬ ‫בעל כאשר‬ ‫מתגלה‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫הדיבור‬ ‫פועליםלמדנו‬ ‫יחדיו‪ .‬יופי‬ ‫כבר‬ ‫'לשמה' פירושו שהוא אומר לעצמו‪" :‬הבה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫בדיבורו רעיון‬ ‫ומגלה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערתחילה‬‫הלבבותחושב‬ ‫האדם‬ ‫היא‪:‬מאזור‬ ‫אי‪‬‬ ‫לצאת‬‫אנסה בה‬ ‫על עצמי‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫אעבוד‬ ‫השאלה‬ ‫כמהמשמש‬ ‫וכמה‬ ‫כשהיא‬ ‫הבטחו‪‬ניכרת‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מעלתה' העשייה‬ ‫עבודת‬‫נפלא‪.‬‬ ‫של‬ ‫הקב"ה הרי‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫ליהודי"‪.‬‬ ‫ולהטיב‬ ‫להיות‬ ‫הנוחות שלי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חידושים ורעיונות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הפועללענייני‪‬‬‫נחו‪‬אלבנוגע‬‫להוציא‬ ‫כלי‬ ‫משהוא‬ ‫מתנהג עמנו במידה זו‪ .‬הדבר מעורר בנו‬ ‫נפלאים‪ .‬כך הדבר גם במעשה חסד פשוט‪.‬‬ ‫הרגשת בושה וגם רצון להידמות לו‪' .‬שלא‬ ‫מדוע עושה האדם את החסד? ‪ -‬כי בערה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫)הכוונה והשורש הנפשי שמאחוריו(‪ .‬אם אין‬ ‫לשמה' פירושו שהוא אומר בלבו‪" :‬בעזרת‬ ‫מתבוננים ביסוד הדברים‪ ,‬עלולים לטעות‬ ‫ה'‪ ,‬אף אני אערוך שמחות בעתיד‪ ,‬אקיים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולחשוב שהעיקר הוא ה'מה' ורק לאחר‬ ‫בעצמי את הכלל של 'שמור לי ואשמור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מכן בא ה'למה' כדי להשלים אותו‪.‬‬ ‫לך'"‪ .‬האם הדבר נוח לו לגמרי? לא ממש‪,‬‬ ‫אך הדבר 'כדאי' בעיניו‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬שני אנשים הבונים קיר‪,‬‬ ‫אחר באותו הבית‪ .‬האחד‬ ‫ומשפחתוקיר‬ ‫הי"ו‬ ‫פיגאאחד בונה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬כל‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫המעשה‬ ‫לזכות כך‪:‬‬ ‫לזכות‬‫הנה‪ ,‬אנו רגילים לחשוב‬ ‫על חומרים יקרים ובונה את הקיר‬ ‫מקפיד‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שנעשה הוא לכאורה אותו מעשהפטרון‬ ‫)בסופו של‬ ‫ובטחו‪‬מוחלטת‪ ,‬ואילו השני בוחר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בשלמות‬ ‫פטרו‪‬לשבת(‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬בעל השמחה אכן קיבל את הדירה‬ ‫בחומרים זולים יותר ובונה את הקיר‬ ‫האם מעשה זה נעשה 'לשמה'? אולי כן‪,‬‬ ‫בשלמות פחותה‪ ,‬ולכן גם גובה סכום נמוך‬ ‫אולי לא‪ .‬אנו נוטים להתייחס אל הכוונה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יותר‪ .‬שניהם לכאורה בנו קיר‪ ,‬אך השני‬ ‫כאל מעין 'עטרה' נוספת למצוה‪ .‬ברור לנו‬ ‫ראטה‬ ‫השקיע פחות מכדי שהתוצאה תהיה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כמובן שמצוה העשויה 'לשמה' חשובה‬ ‫בתכלית השלמות‪ .‬אף את התורה והמצוות‬ ‫יותר‪ ,‬אך עם זאת אנו מחשיבים את‬ ‫'תשפ"בנטלו לולב‪,‬‬ ‫אייר זו‪.‬ה שניהם‬ ‫בצורה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לראותכ"ג‬ ‫)בחו"ל אפשר‬ ‫שעושה‬ ‫כאילו מי‬ ‫במדבר‬ ‫לעיקר ‪-‬פרשת‬ ‫עצמו שלישי‬ ‫המעשה יו‪‬‬ ‫לאחד היה סידור עם אותיות‪ ,‬לשני לא היה;‬ ‫'שלא לשמה' מקבל ציון שמונים‪ ,‬ומי‬ ‫לכאורה‪ ,‬כמעט אותו הדבר‪.‬‬ ‫שעושה לשמה מקבל ציון מאה‪.‬‬ ‫מעשה אחד ‪ -‬שני עיסוקים‬ ‫כך הוא הדבר לגבי כל שאר המצוות‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫נובעת מן‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫המוזכרת האד‪‬‬ ‫התפיסה‬‫הבטחו‪‬כלמועיל‬ ‫אך‬ ‫הבאנו דוגמא אחת של חסד‪ ,‬אך נכון לכל‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שיושבים‬ ‫ניקח שניים‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫נחיצות‬ ‫ועניין‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫לדעת‬ ‫יותראלנחו‪‬‬ ‫כולם‪ ,‬וכי‬ ‫אבל זהה‬ ‫ה'מה' בו‪.‬‬ ‫)המעשה(‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫ההבנה כי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ב'למה' דברי‪‬‬ ‫)בכוונה(‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫הוא רק‬ ‫ההבדללבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ולומדים תורה‪ .‬גם כאן יש הסבורים כאילו‬ ‫שדיברנו עליו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫'עובד'‪ .‬לפני‬ ‫נעסוקיותר‬ ‫שלומדשבועות‬ ‫לשמה‪ ,‬הוא‬ ‫זהלכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ביסודדברי‪‬‬ ‫מתבוננים מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫כאשר אנו‬ ‫מכפי‬ ‫לעיל‪ .‬כוחותיו של האדם אינם מנותקים‬ ‫חג‬ ‫מתבונןהרי‬ ‫ואומר‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬הוא‬ ‫בנוגע ללמוד‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מתחיל‬ ‫שהוא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬נחמד‬ ‫הדי‪ ‬הוא אברך‬ ‫יו‪‬והשני‬ ‫ותפילות‪.‬‬ ‫פסוקים‬ ‫ונפרדים זה מזה‪ .‬האדם עושה מעשה ‪-‬‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרגםמשהוא‬ ‫מחשבות‪ .‬אז‬ ‫ויש לו‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫נטילת לולב‪,‬‬ ‫כגון‬ ‫בכל בלימוד; הוא‬ ‫)טעם טוב(‬ ‫עלינו'גישמאק'‬ ‫כ‪‬שיש לו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬מזה‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬הםמה ג‪‬‬ ‫שונים זה‬ ‫להצליחשבמחשבה‬ ‫נאמר‬ ‫יושב ושוקד על תלמודו‪ ,‬ותוכניתו לעתיד ‪-‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הכוחות‬ ‫בלי לא‪.‬‬ ‫ממש‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה דומים‪.‬‬ ‫במעשה הם‬‫כלל‬ ‫אף שאינה ברורה עדיין ‪ -‬היא מן הסתם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של בדיבור‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית האדם‬ ‫העומדים לרשות‬‫והכליםההצלחה‬‫כל‬ ‫להתמנות למגיד שיעור בעתיד‪ ,‬יש לו כח‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬הבחורים‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬אל לב‬ ‫להצליחיודע לרדת‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הסברה‪ ,‬הוא‬ ‫ולבטא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לגלות‬ ‫לבטוח‬ ‫אמצעים‬ ‫אינם אלא‬ ‫ידיעתו‬ ‫ובמעשה על‬ ‫מיוסדת‬ ‫את רצונו הפנימי‪ .‬המעשה שהאדם שואף‬ ‫מה‬ ‫ללמוד את‬ ‫ועלינו לומדים‬ ‫לכולל שבו‬ ‫נכנס תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫והוא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לבצע הוא ביטוי לרצונו‪ ,‬לשאיפתו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬יודע שהדבר‬ ‫אותנוכי הוא‬ ‫מלמדת‬ ‫הישיבתיות‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫המסכתות‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬את מטרתו‪.‬‬ ‫בכלי‪‬לשרת‬ ‫יכול‬ ‫ולחלומו; וכאשר הוא פועל‪ ,‬הוא עושה‬ ‫תתגשם‬ ‫העשייה לעצמי‬ ‫שבכלי וכשאני‬ ‫הבנה‬ ‫לי מי לי‬ ‫מתוךאני‬ ‫זאת‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫שאיפתו‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫בעל כאילו‬ ‫רבינו‬ ‫הדברים‬ ‫בהקדמת על‬ ‫למדנו להסתכל‬ ‫כבר‬ ‫אנו נוטים‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫כתוספת למעשה‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫'לשמה' באה‬ ‫הכוונה‬ ‫לשבור קיר‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרוצה‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫אדםלדו‪‬‬ ‫השאלהלדבר‪:‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫דוגמא‬ ‫נתבונן במה‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬אםפי כמה‬ ‫הבטחו‪‬אבל‬ ‫ה' אותו‪.‬‬ ‫ומייפה‬ ‫עבודת‬‫עצמו‬ ‫של‬ ‫פטיש גדול‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותכלים ‪-‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫עם ארגז‬ ‫צרי‪ ‬למקום‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מגיע‬ ‫הסתכלות שונה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לומדים דרך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לעיל‪ ,‬בנוגע‬ ‫שדיברנו נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫פטיש קטן‪ ,‬גרזן‪ ,‬פטיש אוויר )קונגו( וכיוצא‬ ‫לחלוטין‪ .‬אפשר להגדיר זאת כך‪ :‬ישנו‬ ‫בזה‪ .‬הוא עדיין אינו יודע מה עובי הקיר‪,‬‬ ‫ה'מה' )המעשה הנעשה בפועל( וישנו ה'למה'‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫מה הוא עושה‪ ,‬אם הוא עונה "אני לומד" ‪-‬‬ ‫ולפיכך הוא מנסה לפעול באמצעות כל‬ ‫אין זו הגדרה נכונה )אמנם אמירה זו עשויה‬ ‫אחד מן הכלים כדי לבדוק איזה מהם יצליח‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫להישמע חריפה מעט‪ ,‬אך אין הכוונה לפגוע‪ ,‬כי אם‬ ‫במלאכה‪ .‬יתכן אף שבסופו של דבר יבוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להסביר את הרעיון(‪.‬‬ ‫אדם אחר ויציע לו להטמין חומר נפץ בקיר‬ ‫ולהפילו בבת אחת‪.‬‬ ‫ההגדרה הנכונה היא‪" :‬אני מבקש‬ ‫הי"וולהרחיב את פרנסתי"‪.‬‬ ‫שמי‬ ‫להגדיל את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מה‬ ‫הפועל‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫את‬ ‫לזכות‬ ‫והנה‪ ,‬כשמישהו שואל‬ ‫לזכות‬ ‫מאוד‪ .‬הוא כבר חושב עשר שנים‬ ‫ובטחון‬‫פשוט‬ ‫תשובתו? הוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫הוא מנסה לעשות‪ ,‬מה תהיה‬ ‫לעת שבה יצטרך לפרנס משפחה‬ ‫קדימה‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לא יענה‪" :‬אני מנסה להכות פטרו‪‬‬ ‫בחוזקה" או‪:‬‬ ‫גדולה‪ ,‬ויידרש לו אף שם טוב שיסייע לו‬ ‫"אני מנסה להטמין חומר נפץ"‪ ,‬אלא‬ ‫בעניין השידוכים‪ .‬שואלים אותו בפליאה‪:‬‬ ‫תשובתו תהיה‪" :‬אני מנסה לשבור את‬ ‫"כיצד יתכן? הרי אנו רואים שאתה לומד‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הקיר"‪ .‬ואם יוסיף הלה וישאל‪" :‬אני רואה‬ ‫חידושי ראטה‬ ‫תורה!" ‪ -‬והוא ישיב‪" :‬נכון‪,‬‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫וכותב‬ ‫הר"ר‬ ‫לומר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תוכל‬ ‫שאתה עובד קשה ומזיע‪ ,‬האם‬ ‫זהו אמנם המעשה שאני עושה לצורך‬ ‫לי במה אתה עסוק עכשיו?" ‪ -‬יענה לו‪:‬‬ ‫העניין‪ ,‬אך– אין זה עיסוקי המרכזי‪ .‬לימוד‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הקיר‪,‬במדבר‬ ‫ולפיכך אני‬ ‫שלישיאתפרשת‬ ‫יו‪‬לשבור‬‫"מטרתי היא‬ ‫זה אינו אלא כלי בלבד להשגת מטרתי"‪.‬‬ ‫מנסה בדרכים שונות; אני מכה מכאן ומכה‬ ‫משם‪ ,‬ומקווה כי בסופו של דבר הדבר‬ ‫לצדו יושב יהודי אחר‪ ,‬ואולי אף לומד‬ ‫יעלה בידי"‪.‬‬ ‫אתו בחברותא; אולם כל מגמתו בלימודו‬ ‫היא לחזור בתשובה‪ ,‬להידבק בקונו‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫לשכינה ‪-‬האד‪‬‬ ‫והרי הוא‬ ‫מועילמרכבה‬ ‫זה נכון גם לגבי מי שרוצה להוציא רעיון הבטחו‪‬‬ ‫ולעשות עצמו‬ ‫לעזרה‪,‬‬ ‫לעניני‪‬כךרוחניי‪‬‬ ‫וזקוק לשם‬ ‫בנוגע‬ ‫הפועל‬ ‫הכח אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מן‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬יושבים‬ ‫מרי‪.‬יותר‬ ‫שניהם‬ ‫אבל‬ ‫בו‪ .‬לג‬ ‫להשתמששונה‬ ‫עסוק בענין‬ ‫אי‪‬‬ ‫ואינו יודע מי האדם המתאים לכך‪ .‬הרי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הסוגיא‪ ,‬אך‬ ‫כראוי מול‬ ‫מלבנים את‬ ‫לבטוח שניהם‬‫אי‪ ‬הגמרא‪,‬‬‫מול‬ ‫הפע‪ ‬יודע למי‬ ‫האדם אינו‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבועותהם‪.‬נעסוק‬ ‫לכבודבכל יום‬ ‫מעשים‬ ‫עוסק‪.‬‬ ‫שזה‬ ‫במה‬ ‫עוסק‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫‪-‬‬ ‫זאת‬ ‫למרות‬ ‫בדיוק לפנות‪ ,‬ושואל‪" :‬האם אתה מכיר אדם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עוסקים‬ ‫ששניהם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬לאשהרי‬ ‫לכ‪ ‬זאת‪ .‬זה‬ ‫הסיבהלהבין‬ ‫צריך‬ ‫המתמחה בדבר זה?" הוא עובר מאיש לאיש‪,‬‬ ‫באותו הדבר‪ ,‬זה בכוונה 'לשמה' וזה בכוונה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫פלוני מציע לו לשאול את אלמוני‪ ,‬תמתין להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬אלא הם עוסקים בדברים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫לתפוס‬ ‫בכל‬ ‫תוכל‬ ‫להשתמש‬ ‫אז‬ ‫אולי‬ ‫מנחה‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫אחרי‬ ‫כ‪‬‬ ‫לו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ב'מה'‪,‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫נחלקו כבר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫דרכיהם‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫שונים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בודדות‬ ‫עסוקלעורר‬ ‫בפעולות‬ ‫אינו כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫האדם‬ ‫ב'למה'‪.‬ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כללרקהצלחה‬ ‫לא‬ ‫לנו‬ ‫"ה‪ :‬נת‪‬‬ ‫"ברצוני‬ ‫אחדהקב‬ ‫כולל‬ ‫בענייןאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננואלא‬ ‫שייצא‬ ‫ומנותקות‪,‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ואני‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫משתדל בדרכים‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחלישיבה‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שבני יתקבל‬ ‫אי‪ ‬זהלבטוח בה'‪.‬‬‫זה אל‬ ‫לא קרב‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אצליח"‪.‬מה‬ ‫ללמוד‬‫ועלינו דבר‬ ‫תמיד‪,‬בסופו של‬ ‫ומקווה כי‬ ‫שונות‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫בעשייה אנו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫"הלואונוסי‪‬‬ ‫ויטען‪:‬‬ ‫הישנות‬ ‫הראשוןעל‬ ‫יבואא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫שווים‪ ,‬ורק בכוונה ‪-‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫יותראנובהירות‪.‬‬ ‫בדיבור‬ ‫שווים‪,‬לקבל‬ ‫כדי‬ ‫גמרא אחת ‪ -‬סוגיות שונות‬ ‫'לשמה' או 'שלא לשמה' ‪ -‬שם קיים החילוק‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫האם‬ ‫וכשאניאותי‪.‬‬ ‫לי תפסת‬ ‫מי זו‪,‬‬ ‫בנקודה‬ ‫מכאן רואים שכאשר האדם עושה או‬ ‫לעצמי‬ ‫ושם‪,‬אני לי‬ ‫בינינו; אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫עושה כזה עסק גדול?"‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫בשביל הבדל זה אתה‬ ‫בעלביטויים‬ ‫רבינואלא‬ ‫בהקדמת אינם‬ ‫כבר למדנו‬ ‫העשייה והדיבור‬ ‫מדבר‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רוצה ללמוד‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כאשר אדם‬ ‫לשערכך‪,‬‬ ‫הלבבות משום‬ ‫לרצונו‪.‬‬ ‫היא‪:‬הדבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה פועל‬ ‫האדם‬ ‫שצרי‪‬אצל‬ ‫לדו‪‬‬ ‫השאלה כן הוא;‬ ‫אך לא‬ ‫הוא לומד‬ ‫וכמה‬ ‫סיבהפיזוכמה‬ ‫ומחמתנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לפרנסתו‬ ‫מקצוע‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שיש בה‬ ‫רוצה‬ ‫הוא בריה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫האדם‬ ‫להיות‬ ‫בדיוק הפוך‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להתמנות בעתיד‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעכדילענייני‪‬‬ ‫ישיבתיות‬ ‫מסכתותנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כוחות אלוקיים‪ .‬שכלו של אדם הוא כלי‬ ‫למגיד שיעור )על מנת לזכות הן בכבוד והן‬ ‫שיכול להשיג ולחדש‪ ,‬והדבר מצוי אצל כל‬ ‫בפרנסה בסייעתא דשמיא(‪ ,‬כששואלים אותו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מאמר חז"ל זה‪ .‬באיזה אופן יעשה אדם‬ ‫אחד ואחד מאתנו‪ .‬כל אדם מחדש‬ ‫שלא לשמה? באופן "שמתוך שלא לשמה‬ ‫חידושים‪ .‬לאו דוקא מחמת שהוא מתייגע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בא לשמה"‪ .‬וההסבר הפשוט הוא שהאדם‬ ‫בדברי הרשב"א; אלא הוא קולט משהו‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מבין כי מטרת עבודתו להגיע ל"לשמה"‪,‬‬ ‫וזהו רצונו האמיתי‪ .‬ואף על פי שכרגע יש‬ ‫מקשר שתי ידיעות וזוכה להבנה חדשה‪.‬‬ ‫האדם יכול להשיג השגות אינסופיות‪,‬‬ ‫לו אינטרס אישי ואינו מצליח לעשות‬ ‫ומתוך כך ליטול אותן ולעשות עמן דברים‪.‬‬ ‫יודעהי"ושזהו היעד שאליו צריך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לשמה‪ ,‬הוא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הוא מבין שעדיין אינו נמצא שם‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןרעיון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להגיע‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יכול אדם להסביר‬ ‫שמתחילים לעלות על סולם‬ ‫ומביןובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬לא קל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לאשתו כדי להרגיע אותה נוכח אתגר‬ ‫וממשיכים לטפס ולעלות עוד ועוד‪ .‬לאדם‬ ‫שהם מתמודדים עמו‪ ,‬ומתוך כך היא תכיר‬ ‫כזה אומרים חז"ל‪ :‬דע לך שאף על פי‬ ‫שיש אלוקים בעולם‪ .‬כיצד מתרחש הדבר?‬ ‫חושב הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫והוא לע"נ‬ ‫הדבר קורה משום שיש לו רעיון‪,‬נלמד‬ ‫שאתה עושה שלא לשמה ‪ -‬כל עוד אין זה‬ ‫מהסוג הגרוע ביותר‪ ,‬אלא‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫לשמה‬ ‫שלאליפא‬‫חנני' יו"ט‬ ‫שלה;‬‫המושגיםהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כיצד להסבירו לפי עולם‬ ‫שרצונו האמיתי הוא להגיע לידי 'לשמה'‪,‬‬ ‫הוא מוציא אותו דרך פיו‪ ,‬היא נרגעת‪,‬‬ ‫'תשפ"במתוך שלא‬ ‫עבורך‪ ,‬שכן‬ ‫הוא – כ"ג‬ ‫הדבראייר ה‬ ‫במדבר )בחו"ל כדאי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫הילדים‪.‬‬ ‫צועקת על‬ ‫פרשת‬ ‫אינהשלישי‬ ‫ומחמת כן יו‪‬‬ ‫לשמה תבוא לבסוף לידי לשמה‪.‬‬ ‫כך פועלת המערכת‪ ,‬כשכל החלקים‬ ‫אולם אם אין פני האדם מועדות אל דרך‬ ‫פועלים בצוותא כדי להוציא את הרצונות‬ ‫העלייה‪ ,‬העשייה שלא לשמה‪ ,‬איננה אותה‬ ‫מן הכח אל הפועל‪ .‬המחשבה‪ ,‬הדיבור‬ ‫והמעשה אינם אלא לבושים הם להוציא את‬ ‫האד‪‬לגמרי‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬שונה‬ ‫תמיד –‬ ‫בעניין‬ ‫הוא עסוק‬ ‫מועיל‬ ‫עשייה;‬ ‫הבטחו‪‬שכן‬ ‫ונע אל הכיוון הנגדי‪ .‬הדבר ניכר היטב‬ ‫הדברים‬ ‫אל הפועל‪.‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הכח‬ ‫בנוגע‬ ‫הרצונות מן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫מבוארים בכמה מקומות בדברי בעל התניא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בתוצאה לאחר תקופת זמן ‪ -‬לאחר עשור או‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬חוזר על‬ ‫כאשר אדם‬‫שכן‪ ,‬מול‬ ‫מכך‪.‬כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬פחות‬‫אף‬ ‫במציאות‪ .‬אצל כל‬ ‫רואים זאת‬ ‫וכן אנו‬ ‫זצ"ל‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בסוף יוצא‬‫דברי‪‬‬ ‫מול רבות‪,‬‬ ‫פעמים‬‫מסוימתנחו‪‬‬ ‫פעולה שהוא‬ ‫אדם זה פועל כפי תיאורם של חז"ל ‪' -‬העין מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫משהו מתוכו ומתגלה החוצה‪' .‬מתוך שלא‬ ‫הסיבה‬ ‫רואה‪ ,‬הלב חומד וכלי המעשה גומרים'‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהוא 'מצוה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫דוגמא אחת‪.‬‬ ‫היאיותר‬ ‫בא לשמה'‬ ‫ברוחניות‬ ‫לשמה‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל לשמה‬ ‫לשמה בא‬‫להשתמש‬ ‫מתוך שלא‬‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫נוספת‪.‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫דוגמא‬ ‫מצוה' היא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫גוררת‬ ‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כך‪ .‬אמנם‬ ‫לעורר‬ ‫מתנהלים‬ ‫תחום כדי‬ ‫הדברים‬ ‫בכל לנו‬‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחשמים‬ ‫להיותבלי‬ ‫יהודי ירא‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה חותר‬ ‫כללאם האדם‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬אם‬ ‫מקייםהקב"ה‬ ‫מצוה אף‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננו שהאדם‬ ‫שייצאהדבר‬ ‫נכון‬ ‫האד‪‬‬ ‫של פעולות‬ ‫לשם כך‬‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה ועושה‬ ‫כל‬ ‫)'ערליכער‪-‬איד'(‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אמרו חז"ל‬‫וכברכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח לשמה‪,‬‬ ‫עשאה שלא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ניכר עם‬ ‫שובאי‪‬‬ ‫ושוב ‪-‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על עליהן‬ ‫מיוסדתוחוזר‬ ‫שונות‬ ‫ללמודבתורה‬ ‫יעסוק אדם‬ ‫מה‬ ‫"לעולםועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬ב(‪:‬תמיד‪,‬‬ ‫)פסחים נ‪,‬‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‬ ‫עליה‪‬‬ ‫על ונעשה‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שהואכ‪‬הולך‬ ‫הזמן‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫אי‪‬שמתוך שלא‬‫אותנולשמה‬ ‫מלמדתפי שלא‬ ‫ומצות אף על‬ ‫משתמש בכליו כדי‬ ‫יותרהוא‬‫שהרי‬ ‫אמיתי‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫לשמה בא לשמה" ‪ -‬ובפרט כאשר מדובר‬ ‫להוציא את רצונותיו מן הכח אל הפועל‪,‬‬ ‫א‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בצדקה וחסד‪ ,‬שבהם הוא מחייה יהודי ‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫הואלעצמי‬ ‫הקיימים בו‪,‬‬ ‫וכשאני‬ ‫מהרצונותלי מי לי‬ ‫ואחד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫הזה הולך ומתגלה‬ ‫והרצוןאני‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‪ ,‬מה‬ ‫אכן‪ ,‬השאלה איננה אם לעשות או לא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫והרי הוא נעשה עדין‪ ,‬מזוכך ושמור יותר‪,‬‬ ‫לעשות‪ .‬אלא לאן פני האדם מועדות‪ .‬הן‬ ‫ומצלא‪.‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהמגנאשצרי‪‬‬ ‫כי תורה‬ ‫וכמה‬ ‫הק' כמה‬ ‫זיע"א על‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הבעש"ט‬ ‫פירושוה' של‬ ‫ידועעבודת‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬כן כתבו משמיה דבעל שם טוב הק' זיע"א בספה"ק תשואת חן‪ ,‬מובא בספר בעל שם טוב על התורה‬ ‫)פרשת תרומה(‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫השלב הראשון היה להכיר את המושג‬ ‫כל זה משום שהוא חותר להיות ירא‬ ‫אדם ולהבין שמדובר במערכת של חלקים‬ ‫שמים‪ .‬במה אתה עוסק? ‪ -‬בלהיות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שפועלים בהרמוניה‪ ,‬כשהמחשבה והדיבור‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‪ .‬באילו כלים אתה משתמש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והמעשה אינם אלא כלים לגלות החוצה‬ ‫את החלקים העמוקים יותר‪ .‬השלב השני‬ ‫לשם כך? ‪ -‬בגמרא‪ ,‬בשולחן ערוך ובמסילת‬ ‫ישרים‪ .‬זה מה שאני עושה ובזה אני עוסק‪.‬‬ ‫היה שלפי זה‪ ,‬כאשר שני אנשים עושים‬ ‫אני יודע שיש לי יצר ואני יודע שיש מצבים‬ ‫בעבור"ושני אינטרסים שונים ‪-‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא מסוים‬ ‫ב‪ ‬דבר‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫כל‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ומנסה את‬ ‫לזכות‬ ‫של חושך‪ ,‬אבל אני משתדל‬ ‫הסיבות בלבד חלוקות‪ ,‬אלא המעשים‬‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור לא‬ ‫פטרון‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‬ ‫הכלים שיביאו אותי להיות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫חלוקים‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עצמם‬ ‫פטרו‪ ‬מכה‬ ‫באמת‪ .‬יש לו פטיש ויש לו גרזן והוא‬ ‫על גופו בכל הכח‪.‬‬ ‫תורה ומצוות מביאות שפע‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ישיבה מול אוניברסיטה‬ ‫יסוד גדול בבטחון ובסדר‬ ‫הי"ו אל‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא נבוא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט מכאן‬ ‫העולם‪ ,‬אשר חשוב מאוד להבינו‪ .‬אנו‬ ‫אבל אם האדם הקים ארגון וכל מגמתו‬ ‫יודעים שלימוד התורה וקיום המצוות‬ ‫היא להגדיל את שמו‪ ,‬הרי הוא עוסק בעניין‬ ‫–‬ ‫'תשפ"באומרת לנו‬ ‫ה כך‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫בחוקותי( שפע‬ ‫)בחו"ל מביאים‬ ‫נמצא במדבר‬ ‫בישיבה זו‬ ‫הואפרשת‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪ ‬אין‬ ‫אחר לגמרי‪.‬‬ ‫התורה כמה וכמה פעמים‪' :‬אם בחקותי‬ ‫שעוסקים בה להיות 'ערליכע‪-‬יידן'‪ .‬הוא‬ ‫תלכו ‪ ...‬ונתתי גשמיכם בעתם'‪' ,‬והיה אם‬ ‫נמצא בישיבה אחרת ‪ -‬אוניברסיטה‪ ,‬שבה‬ ‫שמוע תשמעו ‪ ...‬ונתתי מטר ארצכם בעתו‬ ‫לומדים עצות כיצד להתגדל‪ .‬אף הוא יצליח‪,‬‬ ‫וגו' ואספת דגנך וגו''‪ ,‬וכן‪' :‬למען ירבו ימיך'‪.‬‬ ‫אבל יצליח בדבר שאליו הוא חותר‪ .‬שניהם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הדברים ברורים וידועים שהתורה והמצוות‬ ‫מחלקים לחם לנזקקים ושניהם עושים זאת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מביאות שפע‪.‬‬‫לזכרו של צדיק פלוני‪ ,‬אך לא המעשה אי‪‬‬ ‫קובע‪ ,‬אלא הכוונה‪ .‬השאלה היא‪ :‬במה אתה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫במצוה שהוא‬ ‫האדם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בכוונתמול‬ ‫נדון נחו‪‬‬ ‫וכעתשהוא‬ ‫עוסק? השורש שונה‪ ,‬לא התוספת‪ .‬העשייה מכפי‬ ‫עושה ‪ -‬עד כמה היא יוצרת הבדל לעניין‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אינה אלא הוצאת הרצון מן הכחא אל הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הבאת השפע‪ .‬כשדנים בשאלה עד כמה‬ ‫לזה‪.‬על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫לגמרי בין זה‬‫שונההדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫והרצון‬‫השבועות‬ ‫הפועל‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫נעשה האדם 'ערליכער‪-‬איד'‪ ,‬כבר אמרנו‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬לאחר‬ ‫מאוד‪.‬ג‪‬זה יגיע‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫גדול מה‬ ‫להצליח‬ ‫כדי לנו‬ ‫אומרים‬ ‫שיש הבדל‬ ‫לעיל‬ ‫רחמי‪‬ב( שבזה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫חז"ל )ב"ב י‪,‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו זהלנו‬ ‫על‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח וזה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‪,‬‬ ‫הצלחה להיות‬ ‫נבדל היהודי מן הגוי‪ :‬שכן הגוי‪ ,‬כשהוא כלל‬ ‫עשר שנים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כיצד במרומי‬ ‫האד‪‬‬ ‫שנים של‬ ‫אחרי עשר‬ ‫הרוחנית‬ ‫יתפלאו עליו‬ ‫ההצלחה‬ ‫נותן צדקה‪ ,‬מושג הדביקות בה' אינו קיים כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שכל מה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬קטן‪,‬‬‫ידיעתו ילד‬ ‫עדיין נראה‬ ‫הוא על‬ ‫גילו‬ ‫מיוסדת‬ ‫אצלו‪ ,‬ואינו עושה אלא לתועלתו האישית‪,‬‬ ‫שמעסיק אותו הוא השאלה אם נתנו לו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כמו שכתוב )משלי יד‪ ,‬לד(‪' :‬חסד לאומים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫הכרה וכבוד )או הערכה על פעולותיו(‪ ,‬והוא‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עסוק בעניין‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫שבשורש הוא‬ ‫התורה‬ ‫חטאת'‪ .‬ונמצא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עומד בכל תוקף שיפרסמו תמונות שלו‪.‬‬ ‫לגמרי‪ ..‬לעומתו‪ ,‬היהודי ‪ -‬אף על פי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫אחר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫שנותן צדקה על מנת שיחיה בנו‪ ,‬נחשב‬ ‫חובת‬ ‫בעל להיות‬ ‫רבינורוצה‬ ‫למדנו כיבהקדמת‬ ‫כבר‬ ‫לגבי השפע הבא‬ ‫שואלים אני‬ ‫מה‬ ‫כעת אנו‬ ‫בשורש הוא‬ ‫לצדיק גמור;‬ ‫על‪-‬ידי התורה והמצוות ‪ -‬באיזו מידה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לזולתו‪ ,‬וכשלא‬ ‫הבטחו‪‬ליתן‬ ‫לשער ורוצה‬ ‫הלבבות‬ ‫'ערליכער‪-‬איד'‬ ‫היא‪:‬בדבר‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫יוצרתבהחילוק‬‫מעשהלדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬‫בשעת‬ ‫הכוונה‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬מןפי כמה‬ ‫המיתה‪ ,‬אינו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנו‬ ‫להציל את‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הועיל לו‬ ‫שמתעניין‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיות כל מי‬ ‫הבטחו‪‬זאת עם‬ ‫אפשר לברר‬ ‫מתחרט‪ .‬נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בקבלת שפע‪ .‬אנו רוצים לדעת הן לגבי‬ ‫כמות השפע והן לגבי איכותו‪.‬‬ ‫זהו השלב השני‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫רבינו המחבר‪ ,‬בשער יחוד המעשה‬ ‫שיטה לחתן ילדים בקלות‬ ‫מדבר על זה בחריפות גדולה‪ .‬הוא אומר‬ ‫לפי מה שלמדנו‪ ,‬התשובה היא כזו‪ :‬אילו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שעד כה לא עבדת את הקב"ה‪ ,‬אלא עבדת‬ ‫היתה הכוונה לשמה רק 'תוספת'‪ ,‬כי אז היו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מישהו אחר‪ ,‬ולכן לא הגיע אליך השפע‪.‬‬ ‫אולם במקום להיבהל או להישבר מכך‪,‬‬ ‫אומרים‪" :‬דע לך שכתוב בספרים שעין לא‬ ‫ראתה שכרו של העושה לשמה"‪ .‬כך שתמיד‬ ‫עליך ליטול מזה חיזוק ולהבין שזה עובד‬ ‫'והיההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הר"ר לעושה‬ ‫לשמה בין‬ ‫מגיע שפע‪ ,‬בין לעושהלזכות‬ ‫אם שמוע' אכן עובד ‪-‬‬ ‫פיגאעובד‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬גם‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫ובטחון‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬אך העושה לשמה‪ ,‬מקבל שפע‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בד באופן הפשוט ביותר ‪ -‬עם‬ ‫והוא עו‬ ‫פטרו‪ ‬מאוד‬ ‫רב יותר‪ .‬דבר זה היה יכול להועיל‬ ‫ובטחו‪‬ביד‪ .‬אבל הוא פועל רק למי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מזומנים‬ ‫לכלל ישראל שיוכלו להתפרנס בכבוד וגם‬ ‫שעובד את הקב"ה‪ .‬זהו התנאי היחיד‪ .‬תנאי‬ ‫לחתן את הילדים‪ .‬אבל הדבר אינו כך וצריך‬ ‫קטן ופשוט ‪ -‬לעבוד את ה'‪ .‬אם עבדת‬ ‫היטב להכניס במוחו מחשבה זו‪.‬נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מישהו אחר‪ ,‬את עצמך או את הסביבה‪,‬‬ ‫ראטה לא הגיע אליך‪.‬‬ ‫הי"ושהשפע‬ ‫מובןליפא‬ ‫מאליו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מצוי שהאדם בא עם קושיות‪ .‬הוא אומר‬ ‫כך‪" :‬מה עוד אתה רוצה שאעשה? סדר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫להתחיל לשנות את הגישה‬ ‫–‬ ‫(‬ ‫בחוקותי‬ ‫)בחו"ל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫היום שלי מלא כבר‪ .‬אני מנסה ללמוד כמה‬ ‫בפרשת 'והיה אם שמוע' הרי כתוב כך‪:‬‬ ‫שאני יכול‪ ,‬אני מנסה לקיים מצוות‪ ,‬אני‬ ‫"אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי‬ ‫עושה השתדלות‪ .‬נכון שלכל אחד יש על‬ ‫מצוה אתכם היום‪ ,‬לאהבה את ה' אלוקיכם‬ ‫מה לחזור בתשובה‪ ,‬אבל אינני רואה דבר‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"‪ ,‬אזי‬ ‫מסוים שעלי לעשות בו שינוי עכשיו"‪.‬‬ ‫"ונתתי מטר ארצכם בעתו"‪ .‬הוי אומר‪:‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תנאי קטן ‪ -‬להפסיק לעבוד אלילים‬ ‫הדבר אינו מרומז‪ ,‬אלא כתוב להדיא‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬ילדותית ‪-‬‬ ‫תפיסה‬‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫תפיסה ‪-‬‬ ‫לכבוד‬ ‫אצלנו‬ ‫יש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫יש שטועים וחושבים שבפסוקים אלו‬ ‫חג‬ ‫אחרהרי‬ ‫לגמרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הוא עניין‬ ‫בנוגע'לשמה'‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהנושא של‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬באופן‬ ‫אם שהרי‬ ‫תקיימו הכל‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫אומר כך‪:‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫פשוט"‬ ‫הדי‪" ‬אני אדם‬ ‫מדרגה‪.‬‬ ‫לבעלייו‪‬‬ ‫רק הוא‬ ‫השייך‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא יותר‬ ‫יותרמושלמים‬ ‫ותהיו‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח ביותר‬ ‫המושלם‬ ‫בטענה‪ " :‬אנשים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשבא בכל‬ ‫עלינוהאדם‪ ,‬והוא‬ ‫כ‪ ‬אומר‬‫‪-‬‬ ‫ואם לאו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬‫לרדתג‪‬גשם‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫יתחיל מה‬ ‫מהמלאכים‪ ,‬אז‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪‬ילדיהם‪.‬‬ ‫לחתן את‬ ‫צריכים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫הרי כדי‬‫פשוטים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוחאומר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי האדם‬‫ברוחניותואז‬ ‫תקבלו כלום"‪.‬‬ ‫‪-‬כלללאהצלחה‬ ‫אמור לי איך‪ .‬אתה בא עם חשבונות של‬ ‫העלון הזה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫סיכוי‪.‬של‬ ‫זה‪ ,‬אין לי‬ ‫הרוחנית‬ ‫לעצמו‪" :‬זהו‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫'לשמה'‪ ,‬מה זה קשור? זה הרי דבר ששייך‬ ‫של פרשת 'והיה אם שמוע' לא עבד‬ ‫השגה"‪ .‬ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבעלילהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בשבילי‪ .‬יש לך אולי עלון אחר של חיזוק?"‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מאוד‪ .‬פסוקי‬ ‫אותנועדאי‪‬‬ ‫טעותמלמדת‬ ‫גדולה היא‬ ‫התורה‬ ‫שכתוב שם‪ .‬הפסוקים‬ ‫יותרמהבהירות‪.‬‬‫לקבל זה‬ ‫כדיאך לא‬ ‫ומאמרי חז"ל מלמדים שחבל מאוד‬ ‫התורה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אומרים לאדם‪ :‬אף על פי שאינך מושלם‬ ‫שאתה חי עם הטעות הזאת; כי מאחר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫עושה‪ ,‬תעשה לשם‬ ‫עדיין ‪ -‬מה שאתה‬ ‫מה אני‬ ‫העשייה‪ ,‬אם‬ ‫בהקדמתמהות‬ ‫קובעת את‬ ‫שהכוונהלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫שמים‪ .‬דבר זה בוודאי אפשרי‪ ,‬אפשר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע כה עבדת‬ ‫תגלה שעד‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫שינוי‪,‬‬ ‫הלבבות שם‬ ‫תעשה‬ ‫היא‪ :‬קשה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אינו‬ ‫לדו‪‬והוא‬ ‫שצרי‪ ‬בו‪,‬‬ ‫השאלהלהשתפר‬ ‫בהחלט‬ ‫מעולם מים‬ ‫וכמה‬ ‫זרמופי כמה‬ ‫הבטחו‪‬לאנחו‪‬‬ ‫אחרה' ‪ -‬ולכן‬ ‫עבודת‬‫מישהו‬ ‫של‬ ‫בסך הכל‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיות הקב"ה‬ ‫שחושבים‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך כפי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הדברים הנכונים‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע כללענייני‪‬‬ ‫עשית את‬ ‫הברז‪.‬נחו‪‬‬ ‫מן‬ ‫משהוא‬ ‫אומר‪" :‬אני מבין שצריך ללכת לאט לאט‪,‬‬ ‫אבל חיברת את הצינור למקור מזויף ולכן‬ ‫כי לאדם יש הרגלים ויש לו יצר‪ ,‬כי 'יצר‬ ‫לא הגיע אליך השפע‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫המושגים של העולם הזה‪ ,‬ואם כן התורה‬ ‫לב האדם רע מנעוריו'‪ ,‬אולם בדברים‬ ‫מביאה לו שפע במושגים של העולם הזה‬ ‫שאתה עושה‪ ,‬אם אתה שם לב שאתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בלבד‪ .‬נאמר בסגנון חריף‪ :‬רצית כבוד‪,‬‬ ‫עושה אותם לגמרי כדי לעבוד את עצמך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קיבלת כבוד‪ .‬לא כן אם האדם עוסק‬ ‫בתורה לשמה‪ ,‬כי אז הוא מתדבק במקור‬ ‫)לא סתם פנייה קטנה( ‪ -‬עשה שם מפנה קטן‪,‬‬ ‫שנה את גישתך‪ ,‬ותראה שזה מתחיל‬ ‫החיים וחפץ בחיים‪ ,‬ולכן הוא מקבל שפע‬ ‫לעבוד‪ ,‬כי הכנסת את התקע (‪)đěug‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ובלשה"ק‪" :‬כפי התכלית אשר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא חיים‪.‬‬ ‫ב‪ ‬של‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לשקע (‪ )soăĺ\ouěĺ‬הנכון‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון אליו‪ ,‬יקנה על ידה"‪ .‬מה שהוא‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫הוא מכוין‬ ‫מה שצומח‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫זורע‪ ,‬זה‬ ‫נפשכם"‬‫פטרו‪‬‬‫"ולעבדו בכל לבבכם ובכל‬ ‫פירושו בראש ובראשונה שעליך לשפר את‬ ‫לפי ביאורינו‪ ,‬מדובר בשני עיסוקים‬ ‫הדברים שאתה עושה כבר; עליך לעשות‬ ‫ז"ל‬ ‫אחרים לגמרי‪ .‬התורה הרי נמשלה למים‪.‬‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אותם עם כוונה יותר רצויה‪ ,‬כי אז אתה‬ ‫ראטהאם המים משקים זרע‬ ‫הי"ו היא‬ ‫השאלה‬ ‫ובכן‪,‬ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אתה הר"ר‬ ‫מתדבק‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עושה משהו אחר לגמרי‪ .‬כאן‬ ‫כזה או זרע כזה‪ .‬אם הם משקים רצון של‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬כאן אתה מתדבק בכוחי ועוצם‬ ‫שפע של חיים‬ ‫אייר‪ -‬הצומח‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אלוקים‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫וקרבת כ"ג‬ ‫)בחו"ל חיים‬‫במדבר אלא‬ ‫פרשתעם פניה‪,‬‬ ‫הדבר רק‬ ‫אותו‬ ‫שלישי‬ ‫ידי‪ .‬זה לאיו‪‬‬ ‫וקרבת אלוקים‪ ,‬ואם הם משקים רצון של‬ ‫מציאות אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫עושר וכבוד ‪ -‬צומח שפע של עושר וכבוד‪.‬‬ ‫בין מימינים למשמאילים‬ ‫תורת חסד על לשונה‬ ‫איתא במסכת שבת )סג‪ ,‬א(‪'" :‬אורך ימים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪" ‬מאי‬ ‫א‪)‬מט‪ ,‬ב(‪:‬‬ ‫תמיד –‬ ‫סוכה‬ ‫מועילבמסכת‬ ‫הבטחו‪ ‬למדנו‬ ‫עוד‬ ‫בימינה בשמאלה עושר וכבוד' )משלי ג‪ ,‬טז(‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫חסד על‬ ‫נחו‪‬‬ ‫בחכמהיותר‬ ‫ותורת‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫פתחה‬ ‫אי‪‬‬ ‫דכתיב 'פיה‬ ‫למיימינין בה ‪ -‬אורך ימים איכא‪ ,‬וכל שכן‬ ‫דברי‪‬ויש תורה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫של חסד‬‫תורהמול‬ ‫לבטוח ישכראוי‬ ‫לשונה'‪ ,‬וכי‬ ‫אי‪‬‬ ‫עושר וכבוד‪ .‬למשמאילים בה ‪ -‬עושר וכבוד‬ ‫לשמה ‪ -‬זו‬ ‫מולתורה‬‫נחו‪‬אלא‪:‬‬ ‫שהואחסד?!‬‫שאינה של‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫איכא‪ ,‬אורך ימים ליכא"‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫היא תורה של חסד‪ ,‬שלא לשמה ‪ -‬זו היא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ -.‬הרי‬ ‫עוסקין‬ ‫בתרא‪:‬לדברי‪‬‬ ‫"מיימינין בה‬ ‫בלישנא בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫תורה שאינה של חסד"‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יו‪ -‬הדי‪‬‬ ‫שלא לשמה"‪.‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫משמאילים‬ ‫לשמה‪,‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬בדברי‬ ‫אנו ג‪‬‬ ‫מוצאים‬ ‫זה מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הסבר למאמר‬‫להצליח‬ ‫עוד לפני‬ ‫בפסוק?‬ ‫כתוב שם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫מה כדי‬ ‫הנה‪ ,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח‪ .‬שם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בתרא )כה‪ ,‬א(‬ ‫בבא בלי‬ ‫הצלחהבמסכת‬ ‫ברוחניות‬ ‫רבינו גרשום‬ ‫כלל‬ ‫הגמרא‪ ,‬בפסוק כתוב שהתורה מביאה שפע‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של ‪ -‬זו רוח‬ ‫האד‪‬‬ ‫אמרתי'‬ ‫ההצלחה"'תזל כטל‬ ‫הרוחנית‬ ‫איתא בגמרא‪:‬‬ ‫כל‬ ‫‪ -‬עושר‪ ,‬וכבוד ואריכות ימים; ועל זה‬ ‫צפונית שמזלת את הזהב‪' ,‬וכרביבים עלי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫אומרים חז"ל שהדבר תלוי בסיבה שבגללה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫עשב' ‪ -‬זו רוח דרומית שהיא מעלה רביבים‬ ‫מה‬ ‫בה כדי‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫הוא עוסק‬ ‫עוסק תמיד‪,‬‬ ‫בתורה‪ .‬אם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ומגדלת עשבים"‪ .‬וכתב רבינו גרשום‪' :‬תזל‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנואתאי‪‬‬ ‫תפקידו בעולם‪,‬‬ ‫מלמדת ולמלא‬ ‫התורה‬ ‫להתקרב אל ה'‬ ‫מזלזל בתורה‪ ,‬שעוסק‬‫בהירות‪.‬‬ ‫אמרתי'‪,‬יותר‬ ‫"היינו ש‬ ‫כטל לקבל‬ ‫כדי‬ ‫גם‪ .‬אריכות ימים; ואם הוא עוסק‬ ‫בכלי‪‬לואלה‬ ‫יהיה‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬מביא רעה לעולם כרוח צפוני‬ ‫בה שלא לשמה‪ ,‬אף שגם אז תביא לו התורה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫וכבוד בעל‬ ‫לעושר רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫לעולם‪ ,‬וכל העוסק‬ ‫מה אני‬‫שמנשב ומביא רעה‬ ‫בלבד ולא‬ ‫יזכה‬ ‫כבר אבל‬ ‫שפע‪,‬‬ ‫בתורה לשמה מביא טובה לעולם כרביבים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יהיה מועט‪.‬‬‫שבנוגע‬ ‫שהשפע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‪ -‬היינו‬ ‫הלבבות‬ ‫לאריכות ימים‬ ‫היא‪:‬לשמה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בהתורה‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫בנחת"‪ .‬הוי‬ ‫לדו‪‬‬ ‫שיורדיןשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫הללו‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫מביאה שפע‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותכי היא‬ ‫של חסד‪,‬‬ ‫נקראת תורה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כאשר האדם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫כתב לבאר ש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הנה‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫המהר"לבנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫טוב לעולם‪ .‬השפע היורד תלוי איפוא בסיבה‬ ‫עוסק בתורה שלא לשמה‪ ,‬אינו מתדבק‬ ‫שבגללה האדם עוסק בתורה‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫במקור החיים‪ .‬הוא נשאר בעולם הזה עם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לחבר ספרים‪ ,‬להפיץ דרשות ולארגן‬ ‫כך ה'אור החיים' הק' בפרשת בחוקותי‬ ‫קורסים‪ ,‬בהם הם מלמדים דבר אחד‪" :‬עליך‬ ‫מדגיש זאת הרבה שכל סגולות התורה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לחשוב ולומר שכך יהיה‪ ,‬ותראה שכך יהיה"‪.‬‬ ‫שהיא מגנא ומצלא וכו' תלויות בלימוד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫השאלה ששואלים לאדם כזה היא אחת‪:‬‬ ‫לשמה‪ .‬והאמת היא‪ ,‬שבמסכת אבות כבר‬ ‫שנינו‪" :‬רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה‬ ‫"למה אתה חושב שכך יהיה?"‪ .‬על כך הוא‬ ‫לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ונהנין ממנו‬ ‫"כי אני רוצה שכך יהיה‪,‬‬ ‫רוב‪:‬‬ ‫פי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫על‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫עונה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫המתגבר‬ ‫כמעיין‬ ‫לזכות‬ ‫עצה ותושיה וכו' ונעשה‬ ‫ובטחוןלסובב את כל העולם כדי שיקרה‬ ‫ואני הולך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןתורה‬ ‫וכנהר שאינו פוסק וכו'"‪ .‬זה הכלל‪,‬‬ ‫ובטחו‪ ‬וכששואלים אותו‪" :‬האם אתה‬ ‫כפי רצוני"‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫לשמה מביאה שפע‪.‬‬ ‫חושב גם על הקב"ה?"‪ ,‬הוא עונה‪" :‬הקב"ה‬ ‫לא קשור לכאן‪ .‬אל תערבב את היוצרות‪.‬‬ ‫תחשוב טוב יהיה טוב‬ ‫ז"ל‬ ‫אינני עוסק עכשיו בתפילה"‪.‬‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫במאמר המוסגר‪ :‬יש מתלמידי הבעש"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫משום כך‪ ,‬הגם שדבר זה אכן יכול‬ ‫הק' זיע"א שאמונה היא כח של המשכה‪.‬‬ ‫לקרות בפועל )ולכן יש לאותם המנפנפים בכח‬ ‫מחשבה יכולה לשנות מציאות‪ .‬כך פירש‬ ‫דבר אדם כזה‬‫'תשפ"ב‬‫בסופוה של‬ ‫סיפורים –לרוב(‪,‬‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי(‬‫)בחו"ל זה‬ ‫שפירשו‬‫במדבר‬‫פרשת מה‬ ‫ישראל'שלישי‬ ‫זיע"א בענין‬ ‫ה'אוהב יו‪‬‬ ‫מגדל ומטפח עבודה זרה‪ .‬הוא כאילו אומר‬ ‫חז"ל על נח שלא נכנס מיד אל התיבה כי‬ ‫להקב"ה‪" :‬רבונו של עולם! בטל רצונך מפני‬ ‫היה מאמין ואינו מאמין‪ ,‬שלא רצה להאמין‪,‬‬ ‫רצוני"‪ .‬ולכן הנזקים היוצאים מכך לאחר‬ ‫כי חשש שבאמונתו יביא את המבול‪ .‬וכן יש‬ ‫זמן ‪ -‬קשים מאוד ולא נעימים‪.‬‬ ‫את הפתגם הידוע )בשם ה'צמח צדק'‬ ‫–‬ ‫מליובאוויטש זיע"א( "טראכט גוט וועט זיין הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לביתו של‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לדעת‬ ‫לפרוץנחו‪‬‬ ‫המנסה יותר‬ ‫להשתמשגנבבו‪ .‬אבל‬‫אי‪‬חשבו על‬ ‫גוט"‪ .‬תחשוב טוב ‪ -‬יהיה טוב‪.‬‬ ‫פלוני‪ .‬הוא עומד ליד הדלת ואינו מצליח‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לפרוץ אותה‪ .‬עד שבא אליו חבירו ואומר‬ ‫בסוגיית‬ ‫עושה מעשה‪,‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שגםנעסוק‬ ‫כשהאדם‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודלהבין‬ ‫צריך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫לו‪" :‬מדוע אתה עובד בצורה כזו? למה אתה‬ ‫מכפי‬ ‫מחשבה;‬ ‫לדברי‪ ‬גמר של‬ ‫בנוגעאינו אלא‬ ‫המעשה‬ ‫הרי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫מנסה להתגנב כמו בחור בישיבה שמנסה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫האדם‬ ‫לומר שכאשר‬ ‫הוא בא‬ ‫השבועותהנזכר‬ ‫והיסוד‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא תהיה‬ ‫עובדים‪ ,‬אל‬ ‫ברוחניות כךיותר‬ ‫להצליחלמטבח? לא‬ ‫להכנס‬ ‫מתדבק חזק כל‪-‬כך במחשבתו‪ ,‬המחשבה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫פנימה"‪.‬‬ ‫וקפוץ‬ ‫החלון‬ ‫את‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שבור‬ ‫‪-‬‬ ‫טיפש‬ ‫כעין‬ ‫‪,‬‬ ‫להתרחש‬ ‫לבדה מסוגלת לגרום לדבר‬ ‫לבטוחקופץ‬ ‫בלי החלון‪,‬‬ ‫ברוחניות את‬ ‫הצלחה הוא מנפץ‬ ‫אומר ועושה‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫'רגליו מוליכות אותו'‪ .‬ההסבר הוא שיש כלל‬ ‫פנימה‪ ,‬ומתקשר לחבירו בהתרגשות‪" :‬זה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שהאדם חושב ללכת ואז עליו לפקוד על כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫עובד!!! אני הולך להעביר קורס לפורצים"‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לפועל את‬ ‫להוציאכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח כדי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫רגליו ללכת‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודכל‪-‬כך‬ ‫יש‪ ,‬ועלינו‬ ‫שהאדם דבוק‬ ‫תמיד‬ ‫שמועילי‪ ‬אך‬ ‫מחשבתו;‬ ‫חכה שתי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כל‪-‬כך?ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫מתרגש‬‫אתהכ‪ ‬על‬ ‫מה א‪‬‬ ‫במחשבתו‪ ,‬עד שהיא גורמת לרגליו ללכת נחזור‬ ‫בהירות‪.‬בעל הבית‪ ,‬נותן‬ ‫הנה מגיע‬ ‫ותראה‪.‬‬ ‫דקות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫ממילא‪ .‬כך האדם יכול להידבק כל‪-‬כך חזק כדי לקבל יותר‬ ‫לו שתי סטירות מצלצלות‪ ,‬קושר את ידיו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בבוראו‪ ,‬עד שזה גופא יגרום לבריאה‬ ‫למשטרה‪.‬‬ ‫ומוביל אותו‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫באזיקיםמי לי‬ ‫רגליו אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫ואת‬ ‫רבינו‪ .‬בעל חובת‬ ‫למחשבתו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנועצמה‬ ‫כבר‬ ‫להתאים את‬ ‫מה אני‬ ‫במילים אחרות‪ :‬המציאות שהמחשבה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫ממשיכה‬ ‫עושים בזה שימוש לרעה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהיאהיא‪:‬‬ ‫עד בה‬ ‫כל כך‬ ‫לדו‪‬‬ ‫כה כביר‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫היא כח‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬מדברים‬ ‫רוצה‬ ‫להיותזה אנו הרי‬ ‫הבטחו‪‬הוא‪ ,‬על‬ ‫מעשה ‪ -‬ברור‬ ‫הטפילות‪ ,‬עושי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫האמונות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבעליבנוגע‬ ‫וידוענחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כאן‪ .‬אבל עליך לדעת שיש הבדל עצום בין‬ ‫דברו של הסטרא אחרא‪ ,‬ראו שיש כח כזה‪,‬‬ ‫מחשבה למחשבה ‪' -‬כחיצים ביד גיבור'‪.‬‬ ‫ניסו אותו וראו שיש בו ממש‪ ,‬והתחילו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫וכבוד‪ .‬איזה עושר וכבוד? ‪ -‬תלוי לפי כוונתו‬ ‫למראית עין זהו שינוי קטן במחשבה‪ ,‬אך‬ ‫בשעה שהוא לומד‪ .‬יתכן עושר כזה‬ ‫התוצאה שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫הקדושה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדורמצדאמונה‬ ‫שהילדים מתקוטטים על ירושתו‪ ,‬ויתכן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עושר כזה שמאפשר לו לשבת וללמוד‬ ‫בישוב הדעת‪.‬‬ ‫כח המחשבה‬ ‫אכן‪ ,‬הכח קיים בוודאי בצד הקדושה;‬ ‫זאת כאשר האדם אומר‪" :‬מה שאני רוצה ‪-‬‬ ‫אותו יסוד‪ .‬מחשבתו של‬‫עלהי"ו‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בנוי‬ ‫פיגא‬ ‫הכל‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הקב"ה רוצה‪.‬‬ ‫לא מעניין‪ .‬אני יודע מה‬ ‫ובטחון הקובעת הן את אופן פעולת‬‫אדם היא‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫הקב"ה רוצה להטיב ‪ -‬כיצד? אינני יודע‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫בנפש הפועל‪ ,‬והן את טיבו וטבעו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫המעשה‬ ‫אבל ברור לי שהקב"ה רוצה להטיב‪ ,‬שהרי‬ ‫של השפע שירד לעולם‪.‬‬ ‫'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'‪ ,‬והוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫'ארך אפים וגדל חסד'"‪.‬‬ ‫הוכחת כניעה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זיע"א הלך‬ ‫כך הוא מתמלא שמחה מכך שהקב"ה‬ ‫להסתפר אצל אחד שהיה גם כן מתלמידיו‬ ‫עומד לעזור לו‪ ,‬אף על פי שאינו יודע‬ ‫פנחס מקאריץ‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הרה"ק הרבי‬ ‫–‬ ‫הקדושים( שלכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫ממשיך‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫כן‪ ,‬הוא‬ ‫שלישיעושה‬ ‫באיזה אופן‪.‬יו‪‬כשהוא‬ ‫זיע"א‪ ,‬שאל אותו אם יש לו איזה דיבור‬ ‫את אור התורה ואת מדותיו של הקב"ה‬ ‫קדוש ששמע מהרב‪ .‬התפלא הספר ‪ -‬אתה‬ ‫לעולם‪ .‬מה זה משנה מה אני רוצה? מה זה‬ ‫הרי התלמיד המובהק ביותר‪ ,‬וכי תשאל‬ ‫משנה באיזה חושך אני נמצא עכשיו?‬ ‫ממני?! אמר לו‪" :‬אולי בכל זאת יש איזה‬ ‫העיקר הוא לנסות להידבק במה שהקב"ה‬ ‫לא"‪ .‬האד‪ ‬יודע‬ ‫–‬ ‫תמידואני א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫שמעתי‬ ‫הבטחו‪‬שאתה‬ ‫דיבור‬ ‫גילה לנו בתורתו‪ ,‬ולהתפעל ממנו לגמרי‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫וכך להידבק ב'אין עוד מלבדו'‪ .‬באופן כזה‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬לך מה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫"הבה ואומר‬ ‫לבטוח הספר‪:‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬אמר לו‬ ‫מחשבת האמונה בוודאי ממשיכה שפע‬ ‫ששמעתי מהרב‪ .‬בספר מלכים )א פכ"א(‬ ‫נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שבועות‬ ‫מציאות‪.‬‬ ‫משנה‬‫לכבוד‬ ‫קודש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫מסופר שאליהו הנביא הודיע לאחאב על‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫כל זה בנוי על הכלל האמור‪,‬א כפי הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כל הצרות שיבואו עליו ועל זרעו כעונש על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫החטאים הגדולים שעשה‪ ,‬ונאמר שם‪" :‬ויהי‬ ‫להצליח‬ ‫בכל"כפי התכלית‬ ‫המהר"ל‪:‬‬ ‫מלשונו של‬ ‫כ‪‬שראינו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ויקרע‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הדבריםג‪‬האלה‪,‬‬ ‫להצליחאחאב את‬ ‫כשמוע‬ ‫אשר הוא מכוין אליו‪ ,‬יקנה על ידה"‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וישכב‬‫לבטוח‬ ‫בלי ויצום‬ ‫בשרו‪,‬‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחהשק על‬ ‫ובמילים אחרות‪ ,‬זה שראינו שהלומד תורה כלל‬ ‫בגדיו וישם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של להתנהג‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתהתחיל‬ ‫ההצלחהאט"‪ .‬הוא‬ ‫שלא לשמה זוכה לעושר וכבוד‪ ,‬תלוי גם כן כל‬ ‫בשק‪ ,‬ויהלך‬ ‫ובגלל כן‬ ‫גמורה‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הוא לומד‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מדובר‪ .‬אם‬ ‫להצליחלשמה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫באיזה שלא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הכנעהאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫על עם‬ ‫תשובה‬ ‫כבעל‬ ‫מיוסדת‬ ‫"ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמור‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד בדגל‬ ‫תמיד‪,‬סמאועלינו‬ ‫דמותא ממש‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬הלא זה‬ ‫לקנתר‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הראית כי נכנע אחאב מלפני‪ ,‬יען כי נכנע‬ ‫להשתמש‬ ‫מביא בשם זקנו‬‫ומסעי( אי‪‬‬ ‫)בשלחאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה אפרים‬ ‫מחנה‬ ‫הבעש"ט הק' שאמר בשם ספה"ק ברית כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מפני‪ ,‬לא אביא הרעה בימיו‪ ,‬בימי בנו אביא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מנוחה שבתורה יש מים מרים ומים‬ ‫ביתו"‪.‬לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫הרעה על‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫איזה מהם‬ ‫בהקדמתלבחור‬ ‫מתוקים‪,‬למדנו‬ ‫והאדם יכול‬ ‫כבר‬ ‫ואיתא על זה במדרשים שהכנעתו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לשמה מהסוג‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬שלא‬ ‫לשערכוונתו‬ ‫הלבבות‬ ‫לשתות‪ .‬אם‬ ‫ארוחתו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שאיחרלדו‪‬את בהזמן היא‪:‬‬ ‫השאלהבכך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫התבטאה‬ ‫כמה המים‬ ‫וכמה‬ ‫פי את‬ ‫שותה‬ ‫הוא נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫ביותר ‪-‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫הגרוע‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬דברים‬ ‫רוצה‬ ‫נמנים חמשה‬ ‫בפסוק הרי‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬הרב‪:‬‬ ‫שאל‬ ‫לשמה מהסוג‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע שלא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬כוונתו‬ ‫המרים‪ ,‬ואם‬ ‫משהוא‬ ‫שעשה‪" ,‬ויקרע בגדיו‪ ,‬וישם שק על בשרו‪,‬‬ ‫שאינו גרוע כל‪-‬כך ‪ -‬אין התורה נעשית לו‬ ‫ויצום‪ ,‬וישכב בשק‪ ,‬ויהלך אט"‪ ,‬מה זה‬ ‫סמא דמותא ממש‪ ,‬אבל הוא מקבל עושר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫סיבות‪' .‬הצנע לכת' פירושו‪ :‬תלמד איך‬ ‫שנוקט המדרש ענין אחר של הכנעה?‬ ‫לעשות דברים רק בינך לבין קונך‪ .‬תלמד‬ ‫והשיב‪ :‬בפסוק עצמו מבוארת התשובה‪ ,‬כי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫איך אדם נכנס לחתונה ואין לו כלום עם אף‬ ‫בפסוק נאמר "הראית כי נכנע אחאב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחד‪ .‬זה הרי מה שרבינו ה'חובת הלבבות'‬ ‫מלמד אותנו כאן בפרק הרביעי‪ ,‬לעשות‬ ‫מלפני"‪ .‬מלפני פירושו ביני ובינו‪ .‬והסביר‪:‬‬ ‫כל הדברים המנויים בפסוק‪ ,‬הם דברים‬ ‫דבר מצוה הנעשה עם הזולת ולעשותו אך‬ ‫שאחרים יכולים היו לראות‪ .‬הוא לבש שק‪.‬‬ ‫שמים‪",‬ו כדי להידבק בדרכיו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא לשם‬ ‫ב‪ ‬ורק‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫צם‪.‬‬ ‫הר"רהוא‬ ‫אליעזר‬ ‫נפלא‪ ,‬הוא נעשה בעללזכות‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫בלי לחשוב כלל על הסובבים אותו‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יתברך‪,‬‬ ‫מצב שלם‪ .‬כל בני ביתו יודעים ‪-‬פטרון‬ ‫היום הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫קצת את‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫צם‪ .‬למה? הא‪ ,‬אתה צריך להכיר‬ ‫בדברים אחרים‪ ,‬יתכן שהאדם עושה‬ ‫הרקע‪ .‬הוא באמצע עבודת התשובה‬ ‫בצנעה כי זהו טבעם לעשותם בצנעה‪.‬‬ ‫תשובה‪ .‬הנה תראה אותו הולך לאט‪ .‬יש רק‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אומרים חז"ל‪' :‬הצנע לכת' בא ללמדך שגם‬ ‫דבר אחד שהוא עשה ואף אחד לא ידע‬ ‫ראטה‬ ‫דברים שאין טבעם לעשותם בצנעה‪,‬‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫יותר‪.‬הר"ר‬ ‫אפילו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עליו‪ ,‬והוא זה שאכל מאוחר‬ ‫תעשה אותם בצנעה‪ ,‬כלומר לא תחשוב‬ ‫אלו שהכינו את האוכל לא ידעו‪ .‬רק הקב"ה‬ ‫מהקב"ה‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬‫אחד החוץ‬ ‫בעשותם( –עלכ"ג‬ ‫אף אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫הנביא‪ :‬כל‬ ‫במדבר שאר‬ ‫פרשת‬‫לאליהו‬ ‫הקב"ה‬ ‫שלישי‬ ‫ידע‪ .‬אמר יו‪‬‬ ‫הדברים‪ ,‬לא נוגעים כל‪-‬כך‪ .‬הבה נדבר‬ ‫מסופר על הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל‬ ‫לעניין‪ .‬הוא נכנע מלפני‪.‬‬ ‫שחתנו נפטר בדמי ימיו‪ .‬לאחר מכן נפטר‬ ‫ראש הישיבה וביקשו ממנו להספיד את‬ ‫הוי אומר‪ :‬השפע שהגיע מן השמים‬ ‫בטוח אני‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫באמרו‪ :‬האד‪‬‬ ‫מועיל וסירב‬ ‫הבטחו‪‬הישיבה‬ ‫ראש‬ ‫לעכב את העונשים כל עוד הוא חי ‪ -‬הגיע‬ ‫שאפרוץ בבכי בשעת ההספד וכולם יחשבו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מזה‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬כאן נמצא החילוק‪ .‬כאן אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שאני בוכה על פטירתו של ראש הישיבה‪,‬‬ ‫אנו רואים שאין זה חילוק קל‪ ,‬אלא חילוק‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫והאמת תהיה שאבכה על חתני באשר אני‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ביןלכבוד‬ ‫שחור ללבן‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫כאוב על פטירתו בדמי ימיו‪.‬‬‫מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪ ‬אלוקיך‬ ‫לכת עם‬ ‫השבועותהצנע‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫)בשיתוף(צרי‪‬‬ ‫מעבודה זרה‬ ‫יותר משהוא‬ ‫זהירות‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכל"מה ה' דורש‬ ‫להשתמש ו‪ ,‬ח(‪:‬‬ ‫עלינו אומר )מיכה‬ ‫כ‪ ‬הנביא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫המעשה‬ ‫יחודשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬ב מה‬ ‫שער ג‪‬‬ ‫להצליח המחבר‬ ‫רבינו‬ ‫ואהבת חסד‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫משפט רחמי‪‬‬ ‫עשותלעורר‬‫אם כדי‬ ‫שניתנו כילנו‬ ‫ממך‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫דברים‬ ‫בליעושה‬ ‫האדם‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה שכאשר‬ ‫כלל‬ ‫כותב בפירוש‬ ‫והצנע לכת עם אלוקיך"‪ .‬ואמרו חז"ל‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫בעיני זולתו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתחן של‬ ‫ההצלחהאו למצוא‬ ‫מחמת הכבוד‬ ‫כל‬ ‫במסכת סוכה )מט‪ ,‬ב(‪" :‬והצנע לכת עם‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫אי‪‬זרה‪ ,‬ואם‬ ‫עבודה‬ ‫נחשבעלכעובד‬ ‫הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫אלוקיך ‪ -‬זו הוצאת המת והכנסת כלה‬ ‫חושב גם על אחרים וגם על הקב"ה‪ ,‬הוא‬ ‫מה‬ ‫ללמודדברים‬ ‫ועלינו‬ ‫וחומר‪ :‬ומה‬ ‫והלאתמיד‪,‬‬ ‫דברים קל‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לחופה‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחשב כעובד עבודה זרה בשיתוף‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אמרה תורה‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫בפרהסיא ‪-‬‬ ‫התורה‬ ‫שדרכן לעשותן‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כשמבינים את היסוד שנתבאר לעיל‪ ,‬מבינים‬ ‫לכת'‪ .,‬דברים שדרכן לעשותן בצנעא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫'הצנע‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫נורא‬ ‫לי נשמע‬ ‫וכשאני‬ ‫אמנם‬ ‫אני זה‬ ‫לי מי‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫שזוא‪ ‬אי‪‬‬ ‫‪ -‬על אחת כמה וכמה"‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כשהאדם חושב בשעת‬‫אך זו המציאות‪ .‬מה אני‬ ‫מעשה על אחרים ומשקיע את מרצו ודמו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫ש'הצנע לכת'‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הגמרא‬ ‫לשער מדברי‬ ‫הלבבותשלמדו‬ ‫ויש‬ ‫עובד היא‪:‬‬ ‫אותם‪ .‬אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪ - ‬הוא‬ ‫השאלה בעיניהם‬ ‫למצוא חן‬ ‫שאפשר‬ ‫וכמה‬ ‫לאפידבר‬ ‫כמה‬ ‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫נחו‪‬‬ ‫תנועה ה'שבנפש‪.‬‬ ‫הואעבודת‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫חז"ל להביא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מדוע ראו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מבחוץ‪.‬בנוגע‬ ‫לראותו נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫החיזוק שבדבר הוא כאמור לעיל‪ ,‬שזו‬ ‫דוגמאות כאלה דווקא? כי 'הצנע לכת' נוגע‬ ‫כוונת התורה בפרשת 'והיה אם שמוע'‪ ,‬כך‬ ‫דווקא בדבר שאפשר לעשותו מחמת שתי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫ככל שיוסיף האדם להזכיר לעצמו את‬ ‫שאם אתה רואה שאתה מקיים את התורה‬ ‫היסוד הזה‪ ,‬כך זה יעמיק בשכלו ויתחיל‬ ‫ועדיין אתה סובל ממחסור‪ ,‬תבין שאין זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לשים לב כל פעם אל כוונת המעשה שהוא‬ ‫משום שהבטחת התורה אינה מקוימת‪ ,‬אלא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עושה וליישרה אל נכון‪.‬‬ ‫משום שאתה צריך לעשות שינוי בכוונת‬ ‫מעשיך‪ ,‬ואם תעשה את השינוי‪ ,‬מהות‬ ‫מיהו זה ואיזהו שאעבדנו?‬ ‫מעשיך תשתנה ויחד עם כן תשתנה‬ ‫הוא‪ ,‬שהבטחון בה' מסייע‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהדבר השני‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‪.‬‬‫לזכות‬ ‫שפע רב‬ ‫המציאות ותתחיל לקבל‬ ‫בענין זה; כי אם האדם אמיתי עם‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫לאדם‬ ‫ובטחו‪ ‬אומר‪" :‬יש לי נסיון לעבוד את‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫עצמו‪ ,‬הוא‬ ‫והיה אם שמוע עם פירוש‬ ‫פלוני‪ ,‬אבל מי הוא פלוני שאעבדנו?"‬ ‫נבאר בקצרה שלושה דברים שיכולים‬ ‫כאותו שאמר‪" :‬בעצם אני ביישן גדול‪ ,‬אבל‬ ‫ה'‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לעבודת‬ ‫לע"נ‬ ‫לעזור לאדם לרכז את כוונתו נלמד‬ ‫אין לי ממי להתבייש"‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫יכול הר"ר‬ ‫שלושה דברים קלים שהאדם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שואלים את האדם‪" :‬כלום יש לך ניסיון‬ ‫והם יגביהו אותו אל‪-‬על בכל מקום שהוא‬ ‫לעבוד עץ ואבן?"‪ ,‬והוא משיב‪" :‬כיום‪ ,‬אחרי‬ ‫נמצא‪.‬‬ ‫–‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שביטלו יצרא דעבודה זרה‪ ,‬אין לי נסיון‬ ‫כזה‪ .‬למה? משום שאין בכך כל תועלת‪,‬‬ ‫הדבר הראשון הוא כפי שציותה התורה‪:‬‬ ‫ואין לי תאוה לדבר שאין בו שום תועלת"‪.‬‬ ‫לשנן את יסוד פרשת 'והיה אם שמוע' בכל‬ ‫עת ובכל אופן‪' .‬ושמתם את דברי אלה על‬ ‫ובכן‪ ,‬כשהאדם עובד על חיזוק בטחונו‬ ‫לבבכם ועל נפשכם‪ ,‬וקשרתם אותם לאות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬דבר‬ ‫א‪ ‬לעשות‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫לו נסיון‬ ‫מועילשיש‬ ‫כל פעם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בה'‪,‬‬ ‫על ידכם‪ ,‬והיו לטוטפות בין עיניכם‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬ואיזהו‬ ‫הוא זה‬ ‫אבל "מי‬ ‫בו‪.‬אומר‪:‬‬ ‫להשתמשהוא‬ ‫בשביל זולתו‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫ולמדתם אותם את בניכם‪ ,‬וכתבתם על אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬לי בשום‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ביכולתו לעזור‬ ‫כראוי מול‬‫הרי אין‬ ‫שאעבדנו?‬ ‫לבטוח‬ ‫מזוזות ביתך ובשעריך'‪ .‬וכפי שראינו‪ ,‬אין אי‪‬‬ ‫דבר מחיי; לפיכך אין לי כל עניין במה הוא‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כוונת התורה לומר שאם תקיים את כל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫חושב עלי‪ ,‬ואם כן אעשה מה שיש לי‬ ‫הרי‪ -‬או‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫המלאכים‬ ‫בדרגת‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעותהיה‬ ‫הבטחו‪ ‬כולה‬ ‫התורה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לעשות לכבודו יתברך בלבד"‪ .‬יסוד‬ ‫לומר‪:‬א‪ ,‬אם‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬כוונתה‬ ‫שפע‪,‬יו‪‬אלא‬ ‫השבועות הוא‬ ‫אז תקבל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הבטחון שיש רק א‪-‬ל אחד טוב ומטיב ואין‬ ‫להצליח‬ ‫קונך ‪ -‬תקבל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשלביןבכל‬ ‫דברים בינך‬ ‫כ‪‬תעשה‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אדםשאי‪‬‬ ‫שאין לו‬ ‫בבן ג‪‬‬ ‫לבטוחבגשמיות‪.‬‬ ‫בנדיבים מה‬ ‫להצליח‬ ‫מה‬ ‫כאן בעולם‬ ‫והצלחה‬ ‫כדיברכה‬‫ותראה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנורבלנו‬ ‫שפע‬ ‫בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫נפלא‪.‬‬ ‫עוזר באופן‬ ‫הצלחה‬ ‫הזה‪ ,‬ואם תעשה אותם דברים לא לשם כלל‬ ‫תשועה ‪-‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫שמים ‪ -‬ייעצר השפע‪.‬‬ ‫פעולות סמויות מן העין‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הדבר השלישי הוא להשתמש עם הכלל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫'והיה אם‬ ‫ועלינופרשת‬ ‫תמיד‪,‬כן לשנן‬ ‫שמועילי‪ ‬היא אם‬ ‫העצה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שהאדם נפעל לפי פעולותיו ולהתחיל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬כה וכה אתה‬ ‫אותנוהן בין‬ ‫מלמדת‬ ‫הפירוש‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫שמוע' עם זה‬ ‫בהירות‪ .‬אינו יודע עליהן‪.‬‬ ‫יותרשאף אחד‬ ‫לקבל‬ ‫פעולות‬ ‫כדי‬ ‫לעשות‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬מניח תפילין ומנשק את‬ ‫קורא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תרגיל את עצמך לעשות דברים שאף אחד‬ ‫המזוזה ‪ -‬אמור אז בלבך‪" :‬אני רוצה לזכור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שלא בעל‬ ‫ורצהרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫שהקב"הלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫לעולם שעשית אותן‪.‬‬ ‫מה אני‬‫אינו יודע ולא יידע‬ ‫אטעה‪ ,‬כי‬ ‫ריחם עלי‬ ‫קודם כל‪ ,‬הפעולות האלה שתעשה‪ ,‬יביאו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫חטאים בדרך';‬ ‫הבטחו‪‬יורה‬ ‫לשער על כן‬ ‫וישר ה'‬‫הלבבות‬ ‫'טוב‬ ‫בעשייתן‬ ‫אי‪‬‬ ‫מטרתך היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהרב‪ .‬אך‬ ‫שצרי‪‬עיקר‬ ‫לך שפע‬ ‫כמה רבות‬ ‫וכמה‬ ‫תזכורות‬ ‫לעצמי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולכןעבודת‬ ‫ציווני ה'לעשות‬ ‫של‬ ‫דברים בינך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לעשות‬ ‫שתתרגל‬ ‫להיות‬ ‫תהיה כדי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ואעשה את‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע נכונה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬אתנהג‬ ‫משהואשאם‬‫לכך‬ ‫לבין קונך‪ ,‬וזה יעזור לך גם כשתעשה‬ ‫הדברים עם הכוונה הנכונה ‪ -‬לשם שמים‬ ‫דברים שאחרים מעורבים בהם‪.‬‬ ‫‪ -‬אקבל שפע רב בעולם הזה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ממשיכים איש איש לדרכו‪ ,‬תתפלל בינך‬ ‫בסלבודקא היו מדריכים לעשות כן‪ ,‬והיו‬ ‫לבין קונך שבאמת יהיה לו לפלוני יום טוב‬ ‫מורים לכל אחד לבחור לעצמו מעשה חסד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ויצליח בכל דרכיו‪ .‬אף אחד לא יקשר את‬ ‫שיעשה לזולתו באופן תמידי מבלי שאי מי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תפילתך ל'בוקר טוב' שאמרת לו‪ .‬מצוין‪.‬‬ ‫בדיוק כך צריך להיות‪ .‬תלמד כיצד לעשות‬ ‫בעולם יידע על כך‪ .‬מסופר שפעם תרם רבי‬ ‫אביגדור מילר זצ"ל ספר תורה לבית כנסת‬ ‫דברים שאחרים משותפים בהם לשם שמים‬ ‫לעילוי נשמת יהודי בלתי מוכר‪ .‬כששאלוהו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ייהפך אצלך לדבר רגיל‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בלבד‪ ,‬עד שזה‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ישיבת‬ ‫שלאליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫מי האיש‪ ,‬אמר שהואלזכות‬ ‫הטבח‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון אחד‬ ‫סלבודקא‪ ,‬והסביר שבסלבודקא כל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מבלי‬ ‫בחר לעצמו מישהו לעשות לו חסד‬ ‫סוף דבר‪ ,‬כשהאדם משנן פרשת 'והיה‬ ‫אם שמוע' עם פירוש זה‪ ,‬מתבונן ביסודות‬ ‫שיידעו כל‪-‬כך‪ ,‬והוא בחר לעצמו את‬ ‫ומנסה לעשות פעולות כאלה כדי‬ ‫הטבח‪ ,‬והרי הוא ממשיך לעשות לו חסד‬ ‫הבטחון‪ ,‬ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫שיתקיים בו אדם נפעל לפי פעולותיו‪ ,‬עם‬ ‫גם לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הזמן הוא מתחיל לעשות את פעולותיו‪,‬‬ ‫כולל אלה שאחרים משותפים בהן‪ ,‬עם‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬רבי אביגדור היה אומר‪ :‬אם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫שמים‬ ‫כ"גלשם‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(הנכונה‬ ‫)בחו"ל הכוונה‬ ‫במדברואתם‬ ‫פרשת טוב'‬ ‫שלישי 'בוקר‬ ‫אתה אומריו‪‬למישהו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫נדבת הר"ר אברהם מרדכי וינשטוק הי"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו החתן דוד ני"ו‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫לזכות‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫החתן דוד שמואל בן אדל שפרה‬ ‫והכלה פריידא שיינדל בת לאה ביילא‬ ‫נדבת אבי הכלה הי"ו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬תשפ"ז‬ ‫אמונהי' חשון‬ ‫מדורלך לך‬ ‫פרשת‬ ‫יום רביעי‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לב יהודי היה אשר זכה לחכמה אלוקית‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בכל יום ויום אני מתפלל על ארבעת גדולי‬ ‫קדוש ייאמר לו‬ ‫הדור‪ ,‬הרה"ק מסאטמאר‪ ,‬הרה"ק מבעלזא‪,‬‬ ‫–‬ ‫נגיעות מדמותו המאירה של הגאון‬ ‫'תשפ"ב מטשעבין‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫כבודו הרב‬ ‫בחוקותי(מגורכ"גועל‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הרה"ק‬ ‫מטשעבין הגאון רבי דוב בעריש וויידנפעלד‬ ‫ונחשב לי הדבר כהנחת תפילין‪.‬‬ ‫זצ"ל לרגל יומא דהילולא‪.‬‬ ‫כך יצאו כל גדולי הדור מכליהם‬ ‫פלאי פלאים הוא לראות איך גדולי דורו‬ ‫בראותם גדלות מהי ואיך נראה השראת‬ ‫השכינה‪ .‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫וגדולי הדור הקודם‪ ,‬השתעשעו אתו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ענקי‬ ‫רוחניי‪‬‬‫ממנו‪.‬‬ ‫בנוגעהתפעלו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ממש‬ ‫בהערצה גדולה‪.‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫העולם כדוגמת ה'חזון איש'‪ ,‬הגרי"ז‬ ‫דברי‪‬המלחמה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול אחרי‬‫כראוי מיד‬ ‫לבטוח תש"ז‪,‬‬ ‫אי‪‬בשבועות‬ ‫הפע‪ ‬כשבחור‬ ‫בסוגיית‬ ‫מבעלזא ועוד‪.‬‬ ‫לכבוד הרה"ק‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫מבריסק‪,‬‬ ‫היה פעם שהרב מטשעבין התפלל בגור‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הריבאיזו‬ ‫לשאול את‬ ‫בשבת בפרשת יתרו‪ .‬בדרך כלל היה ה'אמרי‬ ‫חג‬ ‫מבעלזא‬ ‫הרה"ק‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬באבנוגע‬ ‫אחד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬התורה‪,‬‬ ‫הריקבלת‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪ ‬עליית‬ ‫הסיבהמקבל‬ ‫ישיבה ללמוד‪ ,‬אמר לו‪ :‬אבי ז"ל אמר על‬ ‫רביעי ‪-‬‬ ‫אמת'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרב מטשעבין שהוא יהודי קדוש‪ ,‬לך למד‬ ‫משהואעם בנו‬ ‫כשה'אמרי יותר‬ ‫אמת' דיבר‬ ‫הפעם ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אך‬ ‫עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪‬בישיבתו‪.‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬ ‫העליות‪,‬‬ ‫חלוקת‬ ‫שמחה' על‬ ‫ה'לב‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫התורה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בלי את‬‫רביעי‬ ‫הצלחה בעליית‬ ‫ברוחניות‬ ‫היום נכבד‬ ‫כלל‬ ‫הרה"ק‬ ‫העלייה לרב‬ ‫לנו‬ ‫התבקשנת‪‬‬ ‫שפעם הקב"ה‬ ‫דיננו מסופר‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫כעין זה‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫את של‬ ‫ההצלחהעליו לתת‬ ‫הרוחנית‬ ‫עצמה‪ .‬וצוה‬ ‫כל‬ ‫מבעלזא להכריע בין שתי הצעות שידוכין‪,‬‬ ‫מטשעבין‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שכיון ששמע על אחת מהן שהרב‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫מטשעבין מציע אותה‪ ,‬אמר לו‪ :‬אם הוא‬ ‫ליראיו עליה‪‬‬ ‫מחכמתו ונוסי‪‬‬ ‫שחלק הישנות‬‫ברוך כ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫להסתפק אי‪‬‬ ‫בכלל‪ .‬וציין לו‬ ‫מה אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫השדכן‪ ,‬אין‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כן ידוע שהגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה‬ ‫לדברי אלה‪.‬‬ ‫ה'אור החיים' הק' בפרשת חיי שרה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ניתן‬ ‫בימינו‬ ‫לעצמי‬ ‫לי אם‬ ‫וכשאני‬ ‫הפוסקים מידנים‬ ‫שהגם ש‬ ‫אי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫שהשדכן עצמו צריך להיות זכאי כדי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מחכמתואניליראיו‪ ,‬על הרב‬ ‫מה‬ ‫לברך שחלק‬ ‫שהשידוך הראוי יוכל לעבור דרכו‪.‬‬ ‫מטשעבין אין שום שאלה ואפשר לברך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫כמה יצחק‬ ‫וכמה‬ ‫הרה"קנחו‪‬‬ ‫רביפימשה‬ ‫עבודת ה'שלהבטחו‪‬‬ ‫של במכתב‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הממוען לגאון‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫זיע"א לענייני‪‬‬ ‫מפשעווארסק בנוגע‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫והאמת היא שאם מתבוננים‪ ,‬יש בזה‬ ‫מטשעבין והתאריך הנקוב עליו הוא ר"ח‬ ‫נקודה נפלאה‪ ,‬כי המהרש"א במסכת‬ ‫אדר תש"ח‪ ,‬כתוב‪ :‬יאמין כבוד אדמו"ר כי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אינשי‪ .‬זו המציאות‪ .‬דבר שמעורר את‬ ‫ברכות )נח‪ ,‬א( על דברי הברייתא "הרואה‬ ‫הרגש‪ ,‬נחקק עמוק בנפש‪ ,‬וכפי שהמהר"ל‬ ‫חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מסביר‪ ,‬ההתפעלות גורמת שהאדם יתדבק‬ ‫ליראיו" שאל על הנוסח 'ליראיו' מה לזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫באותה ידיעה‪ .‬ההתפעלות אינה דבר‬ ‫העומד בפני עצמו‪ .‬היא רק כלי להחדיר‬ ‫ולחכמה‪ ,‬והשיב שהוא על פי מה שאמר‬ ‫התנא‪" :‬כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו‪,‬‬ ‫ידיעה יותר עמוק‪.‬‬ ‫חכמתו מתקיימת"‪ ,‬כך שאם רואים חכמה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫אפשראליעזר‬ ‫ללמוד‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בלתי טבעית אצל האדם‪,‬‬ ‫ובטחוןיש שהאדם מתפעל סתם‪ ...‬ראית‬ ‫פטרון מדור אמונה והנה‬ ‫מזה על יראתו‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬יש לו זכרון לא נורמלי‪ .‬הוא‬ ‫אמונה פלוני?‬ ‫פטרו‪ ‬מדור את‬ ‫חכם מחוכם וכו'‪ ...‬נפלא‪ ,‬התפעלת‪ ,‬אך מה‬ ‫אחד ממקורביו של הגרי"ש אלישיב‬ ‫נחקק בך בגלל זה? איזו ידיעה הולכת‬ ‫אמר לו פעם‪ :‬חתנך רבי חיים )הגר"ח‬ ‫להישאר ז"לאצלך בנפש מפני שיצאת‬ ‫עליך הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫קנייבסקי זצ"ל( פוסק שמותר לברך‬ ‫אין שואלים לעצמם את‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫אנשים‬ ‫מהכלים?‬ ‫הגרי"ש ‪-‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שחלק מחכמתו ליראיו‪ .‬התרעם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫השאלה‪ .‬תחשבו על מי שיש לו שכל דל‬ ‫הלא זו ברכה לבטלה‪ .‬בימינו אסור לברך‬ ‫שרואה את– פלוני שיש לו כסף רב ומשתמש‬ ‫ברכה זו‪ .‬שאל אותו הלה‪ :‬הן הרב עצמו‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בו בשביל מילתא דתמיהה‪ .‬הוא טס אל‬ ‫בירך ברכה זו על הרב מטשעבין! הביט בו‬ ‫הירח‪ ,‬או קונה לעצמו דירת פאר‪ ,‬הנה מה‬ ‫הגרי"ש ואמר‪ :‬אכן כן‪ ,‬ליראיו כתיב‪ .‬התכוון‬ ‫הוא למד מזה? הוא למד שכדאי להרוויח‬ ‫לומר לו ‪ -‬מה אתה משווה? אם אתה רוצה‬ ‫כסף רב‪ ,‬כי אז אפשר לעשות דברים‬ ‫להתווכח על החלק הראשון של הברכה ‪-‬‬ ‫שאם– א‪‬‬ ‫קשה‪ ,‬יום‬ ‫ניחא‪ .‬אך לא על החלק השני‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫יעבודהאד‪‬‬ ‫תמיד‬‫מועיללמד‬ ‫תמוהים‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחד יוכל גם כן לאכול כל‪-‬כך הרבה‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כשהגר"ש וואזנער זצ"ל הספידו‪ ,‬סיפר אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬יבדוק מה‬ ‫רבים‪,‬מול‬ ‫אם האדם‬ ‫כראוי‬ ‫שבשנת תשי"ג כשהיה חולה מאוד‪ ,‬אחרי אי‪‬אכןלבטוח‬ ‫במקרים‬ ‫בסוגיית‬ ‫שלא לתת לו‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫הרופא‬ ‫שבועות‬ ‫הורה‬ ‫שעשו לו‪,‬‬‫לכבוד‬ ‫ניתוח‬ ‫ממנו‪ ,‬יתמלא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהתפעלדברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬‫מהדבר‬ ‫שהוא‬‫מכפילמד‬ ‫הוא‬ ‫במוחו‪ .‬זהו‬ ‫הרישלא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬יתכן‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫אם יירדם‪,‬‬ ‫מה‪ ,‬כי‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬זמן‬ ‫להרדם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נחקקהאד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬שקר‬ ‫שהרי‬ ‫יבין שדבר‬ ‫הסיבהכילכ‪‬‬ ‫בושה‪,‬‬ ‫אחת מהבעיות הגדולות של ראיות אסורות‪.‬‬ ‫החולהא‪),‬הרב‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬זאת‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫כששמע‬ ‫השבועותאח"כ‪.‬‬ ‫יתעורר‬ ‫מטשעבין(‪ ,‬ביקש שיניחו לו תפילין‪ ,‬כי להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כשיש לו לאדם התפעלות מדבר שמעצים‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫התאוה‪,‬ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪‬בו וגילו‬ ‫לעורריתקיים‬ ‫בתפילין‪,‬‬ ‫מסקנתו היא‬ ‫הגשם או את‬ ‫את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫עטורכדי‬‫כשיהיה לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫שזהו הדבר האמיתי‪ ,‬ואת זה יזכור לאורך‬ ‫כלל‬ ‫יירדם‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ובוודאי‬ ‫ברעדה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫זמן‪ .‬ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מהשראת כלי‪‬‬ ‫השכינה‬ ‫התפעלותברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ידוע הסיפור עם הרה"ק מבאיאן זיע"א‬ ‫מה‬ ‫ללמודחכמה‬ ‫הרב ועלינו‬ ‫מטשעבין היתה‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫חכמתו של‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שכאשר נסע לשווייץ‪ ,‬ביקשו להראות לו‬ ‫להשתמש‬ ‫שיש לו חכמה‬‫אדם אי‪‬‬ ‫כשרואיםאותנו‬ ‫אלוקית‪.‬מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬להסתכל‪ .‬הוא רק‬ ‫יותרולא אבה‬ ‫לקבלהיפה‬ ‫כדי הנוף‬ ‫את‬ ‫אלה‪ .‬זכרון מעבר לרגיל‪ ,‬זה מעורר‬ ‫מיוחדת או‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫היה צריך להציץ מהחלון‪ ,‬אך סירב‪ .‬אמרו‬ ‫התפעלות‪ ,‬כי אין זה דבר מצוי‪ .‬אך מהי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אפשר לראות מהחלון‪.‬‬ ‫לו‪ :‬אין לך מושג מה‬ ‫מה אני‬ ‫בעלשגורם‬ ‫רבינודבר‬ ‫בהקדמת היא‬ ‫למדנוהתפעלות‬ ‫כבר‬ ‫התפעלות?‬ ‫והוא בשלו‪ .‬לא הציץ אפילו פעם אחת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫יותר עמוק‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שתחדור‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫מסוימת‬ ‫לידיעה‬ ‫אז הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אוהיא‪:‬‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫לארץלדו‪‬‬ ‫כשהגיע‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫מתפעל‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫ואינו‬ ‫כמה‬ ‫גמרא פי‬ ‫לומד נחו‪‬‬ ‫האדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנפש‪ .‬אם‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫בהתפעלות‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מהחלון‬ ‫הבטחו‪‬ארוכה‬ ‫להיות‬ ‫הסתכל שעה‬ ‫הוא מתפעל‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אותה‪ .‬ואם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ישכח בנוגע‬ ‫במהרה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫גדולה‪ .‬שאלוהו‪" :‬הלא כשהיינו בשווייץ‪,‬‬ ‫ממנה ‪ -‬יזכור אותה לאורך זמן‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫הרבי לא הסכים להסתכל החוצה"‪ .‬השיב‪:‬‬ ‫חז"ל‪ :‬מילתא דתמיהה מידכר דכירי לה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫הללו ולמדו‪ ,‬ואחרי כל דף‪ ,‬התאספו סביב‬ ‫"על ארץ ישראל נאמר 'עיני ה' אלוקיך‬ ‫הגאון מטשעבין והוא פרס בפניהם את כל‬ ‫בה'"‪ .‬אמרו לו‪ :‬הן גם בשווייץ אפשר לראות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫דברי המפרשים‪ ,‬הראשונים והאחרונים‪.‬‬ ‫את הקב"ה ולהתפעל מפלאי בריאתו‪ .‬הראה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫במקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו‬ ‫להם על כף ידו ואמר‪" :‬אני רואה את‬ ‫הקב"ה כאן ‪' -‬מבשרי אחזה אלו‪-‬ה'"‪.‬‬ ‫ובו בזמן שהיה שלם בחכמה האלוקית‪,‬‬ ‫התכוון לומר להם‪ :‬אם אני רוצה לראות את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬‫הר"רידי‪.‬‬ ‫לזכות בכף‬ ‫מדות שאין כדוגמתו ‪ -‬ענוותן‬ ‫אבל בן היה‬ ‫פיגא בעל‬ ‫אליעזר‬ ‫האלוקים מתוך הנברא‪ ,‬די לי‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫'עיני ה'‬ ‫לארץ ישראל יש חידוש נוסף כי‬ ‫ושפל ברך‪ .‬פעם נערכה אסיפה של רבנים‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫אלוקיך בה'‪.‬‬ ‫ודיברו שם תחת אחד השיחים על עצות‬ ‫לענווה‪ .‬ישב שם גם הגאון מטשעבין ולא‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬התפעלות היא כלי לקרבת‬ ‫ז"ל ביקשו ממנו שיתן גם כן איזו‬ ‫כלום‪.‬‬‫פסח‬‫דיבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אלוקים‪ ,‬כלי להבנה בתורה‪ ,‬כלי למסקנות‬ ‫ראטה "מי שראה את גדולי‬ ‫הי"ו אמר‪:‬‬ ‫לענווה‪.‬‬ ‫עצה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫סתם‪",‬רנניח‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫נכונות‪ .‬ובכן‪ ,‬כשאתה רואה חכם‬ ‫הדור הקודם‪ ,‬אין לו את ההתמודדות הזאת‪.‬‬ ‫שהוא מפליא כהרי שווייץ‪ ,‬אבל על זה הלא‬ ‫אני ראיתי אותם"‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר הרים‬ ‫הקב"ה ברא‬ ‫יש 'מבשרייו‪ ‬אחזה'‪.‬‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫אכן עוד רבים וטובים ראו את גדולי‬ ‫גבוהים‪ ,‬הקב"ה ברא מערכת של אדם‪,‬‬ ‫הדור הקודם‪ ,‬אבל הגאון מטשעבין מאחר‬ ‫הקב"ה ברא אדם בעל כשרון נדיר‪ .‬זה‬ ‫שעסק כל‪-‬כך הרבה בתורה לשמה‪ ,‬ראה‬ ‫הקב"ה‪ .‬אפשר להתפעל מזה‪ .‬אבל לראות‬ ‫מה שאפשר לראות‪ ,‬וממילא היתה לו‬ ‫אדם שנתקיים בו שחלק מחכמתו ליראיו‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫בפני כל‬ ‫תמיד –אתא‪‬‬ ‫עצמו‬ ‫מועיל והנמיך‬ ‫הבטחו‪‬אמיתית‬‫ענווה‬ ‫לראות יהודי שחכמתו היא ביטוי לגדולת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬הילדים‬ ‫לדעת‬ ‫יותרבפני‬ ‫אבל ואף‬ ‫החלשים‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬אף בפני‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ומעלת האדם‪ ,‬הוא משהו אחר לגמרי‪ .‬וכי אי‪‬‬ ‫רק אצל מי‬ ‫להימצא‬ ‫זכרון רואה אתה כאן?! אתה רואה כאן אדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫יכולמול‬‫כראוי‬‫דבר כזה‬ ‫לבטוח‬‫הקטנים‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיש עליו השראת השכינה‪ ,‬כי על הקב"ה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬אחר‪ ,‬יש‬ ‫מכל אחד‬‫נעסוק‬ ‫שבועותשונה‬ ‫גופו אינו‬ ‫לכבוד‬ ‫שמצד‬ ‫לו את כל הקשיים של הגוף‪ ,‬והשכינה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נאמר‪ :‬במקום גדולתו שם אתה מוצא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬כולה‬ ‫הדי‪‬שכל התורה‬ ‫יו‪ ‬כזו‬ ‫בדרגה‬ ‫ענוותנותו‪.‬‬ ‫על‬ ‫עליוהוא‬ ‫שורה‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫פתוחה לפניו‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מטשעבין היה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הרב ג‪ ‬שאי‪‬‬‫קולטים‪ .‬מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחשלא‬ ‫יש‬ ‫כאורים‬ ‫בלי אותו‬ ‫ברוחניות ראו‬ ‫הצלחה עד שכולם‬ ‫נערץ כל‪-‬כך‪,‬‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫התורה לעורר‬ ‫פרוסה לפניו‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו כל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כלל‬ ‫ותומים‪ .‬גדולי ישראל‪ ,‬קברניטי הדור‪ ,‬לא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫פעם מישהו אמר לחזון איש שהגאון כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫רצו לעשות שום דבר בלי הסכמתו של הרב‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מטשעבין יודע את כל שו"ת מהרש"ם בעל‬ ‫מטשעבין‪ .‬בכל דבר הם ביקשו לשמוע את‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ‪ -‬את‬ ‫ועלינומהרש"ם?‬ ‫איש'‪" :‬רק‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬ה'חזון‬ ‫פה‪ .‬הגיב‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫דעתו‪ .‬ובאותו זמן לעשות את עצמו כמי‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ה'חזון איש'‬ ‫אותנו אמר‬ ‫כולה"‪ .‬פעם‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫התורה‬ ‫כל‬ ‫בהירות‪ .‬כל אחד בנועם‪,‬‬ ‫ולשוחח עם‬ ‫כלוםיותר‬ ‫שאינולקבל‬ ‫כדי‬ ‫ליבדלחט"א‪ .‬הגאון רבי דוב לנדו‪" :‬הרב‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫במאור פנים ובחביבות‪...‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫מטשעבין 'פריש' בכל התורה כולה" )כל‬ ‫חובת‬ ‫בעללמדה(‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו‬ ‫התורה כולה רעננה אצלו כאילו זה עתה‬ ‫מה אני‬ ‫ללא סימנים של יסורי העבר‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אנו לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫התרעלה‪.‬היא‪:‬‬ ‫שצרי‪ ‬כוס‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהעליו עבר‬ ‫הן גם‬ ‫כמה שהה‬ ‫וכמה‬ ‫המלחמה‬ ‫בשנות‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫בתקופהה'אחת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫זצ"ל אמר‬ ‫רוצה‬ ‫אויערבאך‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הגרש"ז‬ ‫להיות‬ ‫קולטים זאת‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬שם היו גם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫במדינת בוכרה‪,‬‬ ‫מטשעביןבנוגע‬ ‫הגאון‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫עליו כשהספידו‪ :‬לרב מטשעבין היו שני‬ ‫תלמידי הגאון רבי ברוך בער מקאמניץ‬ ‫בנים גדולים וחכמים‪ ,‬ואם היו חיים אתנו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ולא היה להם כלום חוץ מגמרא‪ .‬ישבו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫האם חפץ אתה להחליאני?! אני יכול להכיל‬ ‫היום‪ ,‬היו מאירים את כל העולם כולו‬ ‫בזיונות‪ .‬לא קרה כלום אם מישהו צועק‬ ‫בתורה‪ ,‬וכן היו לו שני חתנים גדולי תורה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עלי"‪ .‬איך אמרו הצדיקים? ‪' -‬א גארנישט‬ ‫ונספו בשואה‪ .‬מי שיודע מה זה לשכל בן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעדארף נישט'‪ .‬אז פלוני צועק‪ ,‬אז פלוני‬ ‫זורק‪ ,‬לא קרה כלום‪.‬‬ ‫ר"ל‪ ...‬וכאן הרי מדובר לא בבן אחד‪ ,‬אלא‬ ‫בשני בנים ושני חתנים‪ ,‬ולא סתם אנשים‪,‬‬ ‫אלא גדולים בתורה‪ ...‬ובכן‪ ,‬מי שמע פעם את‬ ‫להתפעל מזה‪' .‬הללו עבדי‬ ‫צריכים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫אנו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אחת?‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫מילה‬ ‫לזכותולו‬ ‫לזכות‬ ‫הרב מטשעבין מדבר על כך‬ ‫ובטחון מהסיבות שצריך לספר בשבחן‬ ‫ה''‪ .‬אחת‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬היא כדי לראות שהקב"ה ברא‬ ‫אמונה צדיקים‬ ‫מדור של‬ ‫בדרך כלל כשמדברים על פטרו‪‬‬ ‫גדולתו של‬ ‫אדם שיכול להגיע לדרגות כאלה‪ .‬הן יש‬ ‫הרב מטשעבין‪ ,‬לא מדברים על הנושא הזה‪.‬‬ ‫אתנו כמה ממשתתפי השיעור שעוד זכו‬ ‫אתה יודע למה? כי לא ראית אדם שמקבל‬ ‫ז"ל‬ ‫לראותו‪ ,‬כך שהוא אינו רחוק מאתנו כל‪-‬כך‪,‬‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫יסורים באהבה‪ .‬זה כלל לא היה נושא אצלו‪.‬‬ ‫למדרגות כאלה של תורה‬ ‫הגיעראטה‬ ‫זאת הי"ו‬ ‫ובכלליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ראדם‬‫ביבדלחט"אהיה‬ ‫אי אפשר להבין את זה‪ .‬הוא הרי‬ ‫וענווה‪ .‬אכן‪ ,‬כשהשכינה שורה‪ ,‬יש הכל‪.‬‬ ‫עם לב כל‪-‬כך רגיש ונמס מפני כל יהודי‪,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫חכמה אין סופית‪.‬‬ ‫במדבראודות‬ ‫כלום על‬ ‫שלישיממנו‬ ‫יו‪ ‬שמעו‬‫ובכל זאת לא‬ ‫פרשת‬ ‫בניו וחתניו שנקטפו ממנו‪.‬‬ ‫הן אף פעם לא ראו אותו חוזר על מאגר‬ ‫תלמודו הבלתי נדלה‪ .‬אמנם ראו אותו‬ ‫סיפר הגרש"ז‪ :‬פעם הייתי אצל הרב‬ ‫לומד‪ ,‬במיוחד בשלוש עשרה השנים‬ ‫מטשעבין ויצא לי לדבר אתו על בניו‬ ‫האחרונות‪ ,‬אחרי שחלה בשנת תשי"ג‬ ‫יודע‬ ‫שהוא האד‪‬‬ ‫מקדיש את‬ ‫אמר– א‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫נס‪ ,‬אז‬ ‫הבטחו‪ ‬בדרך‬ ‫והבריא‬ ‫הקדושים‪ .‬כשיצאתי‪ ,‬פרצתי בבכי‪ ,‬לא על‬ ‫מזה‬ ‫לעניני‪ ‬אלא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע נהרגו אז‪,‬‬ ‫שהרי רבים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותנהרגו‪,‬‬ ‫שהם‬ ‫לדעת‬ ‫כשקראו‬‫נחו‪‬‬ ‫ללימוד יותר‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫האחרונותבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫שנותיו‬ ‫שראיתי יהודי בעל מדרגה כזו שמדבר על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫גדולידברי‪‬‬ ‫התורה‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫מועצתמול‬ ‫לאסיפותכראוי‬ ‫אותו לבטוח‬‫בניו ואינו מהרהר מאומה אחר מדותיו של אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫האלה במתנה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫השניםדברי‪‬‬‫את מול‬‫שהוא לינחו‪‬‬ ‫הקב"ה נתן‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אלא אומר‪ :‬הקב"ה הוא רחמן וכל מכפי‬ ‫האד‪‬התורה‬‫ללימוד‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שהקדישםהרי‬ ‫והבטחתילכ‪‬לו פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה‬ ‫מה שעושה לטוב הוא עושה‪.‬‬ ‫בלבד‪ .‬סדרו היה ללמוד גמרא רש"י‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫תוספות‪ ,‬שו"ת חתם סופר‪ ,‬רבי עקיבא איגר‬ ‫האמצעי‪‬‬‫גידופים‬ ‫בכל‬‫להכיל‬ ‫להשתמש‬ ‫קל‬ ‫מקל‬ ‫עלינו‬ ‫בלי‬ ‫כ‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫הוא הרי‬ ‫כל ג‪‬‬ ‫השאר?‬ ‫בגשמיות‪.‬עםמה‬ ‫ביהודה‪ .‬ומה‬‫להצליח‬ ‫ונודע‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫ידע את הכל‪ .‬אכן כל השאר היו אצלו כי‬ ‫כלל‬ ‫קדושה היא זו‪ ,‬חכמה אלוקית היא זו ‪-‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מתקיימת'‪ .‬של האד‪‬‬ ‫'חכמתו הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫חכמה שהקב"ה נותן ליראיו‪ .‬הוא היה בטל כל‬ ‫היו אצלו‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬כעלה נידף‪ ,‬לפני הקב"ה ולפני כל מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הגאון רבי חיים דרוק זצ"ל‪ ,‬מי שבעצמו‬ ‫מה‬ ‫אחריו ללמוד‬ ‫ברחוב‪ ,‬צעק‬ ‫ועלינו‬‫מישהו‪ ,‬רדף‬ ‫פעם תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫היה גדול וגאון בתורה‪ ,‬העיד‪ :‬כשהרב‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫היה שם אדם‬ ‫דברים‪ .‬אי‪‬‬ ‫עליו אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה וזרק‬ ‫עליו‬ ‫נשים נזיקין ומועד‪,‬‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרבסדרי‬ ‫לקבלדיבר‬ ‫שביקש לגונן עליו‪ .‬אך הרב מטשעבין אמר כדי‬ ‫מטשעבין‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יכולתי לעקוב אחרי הדברים‪ ,‬אך כיון‬ ‫לו‪" :‬אל תגונן עלי"‪ .‬והוסיף‪" :‬כשהייתי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שהתחיל לדבר בסדר טהרות‪ ,‬לא הצלחתי‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫בעלמבתים‬ ‫אנשיםרבינו‬ ‫שהגיעו‬ ‫בהקדמת‬ ‫בסיביר‪,‬למדנו‬ ‫ראיתי שם‬ ‫כבר‬ ‫כך היה בקי בכל מכמני התורה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שלא היה להם‬ ‫שבנוגע‬‫משום‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער ונמוגו‬ ‫הלבבות‬ ‫חשובים והלכו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫שהתנהגו‬ ‫כמה‬ ‫פי לכך‬ ‫שלהם"נחו‪‬‬ ‫)התכוון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הכסף'‬ ‫את 'מקל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כזה היה זקנך ‪ -‬לב יהודי‬ ‫לענייני‪‬אני‪ ,‬מעודי‬ ‫משפילה(‪" .‬אך‬ ‫בהתנהגות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫בנוגע‬ ‫אליהםנחו‪‬‬ ‫משהוא‬‫שם‬ ‫ברם בשבילנו חשוב יותר לדבר על‬ ‫לא היה לי מקל של כסף‪ ,‬ולכן עברתי שם‬ ‫האהבת ישראל שלו‪ ,‬על מדותיו‬ ‫את התקופה בקלות יחסית‪ .‬אל תגן אלי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫מתמלא שמחה עצומה על כך שליהודי יש‬ ‫וענוונתנותו‪' .‬מתי יגיעו מעשי למעשה‬ ‫מה לאכול ‪' -‬הודו לה' כי טוב!'"‪.‬‬‫אבותי'‪ .‬הצדיקים פירשו מתי יגיעו מלשון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫היש לנו מושג במה מדובר? הן אף אחד‬ ‫נגיעה‪ .‬מתי תהיה לי גם כן נגיעה בזה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לא היה יודע מזה אם לא שהבת שמה לב‬ ‫הבה נדבר על מה זה יהודי‪ ,‬מה שנוגע‬ ‫כל‪-‬כך לאנשים פשוטים כערכנו‪ ,‬שתהיה‬ ‫לכך‪ .‬זוהי קדושה עילאית‪ .‬יהדות‬ ‫לנו על כל פנים נגיעה קלה בזה‪.‬‬ ‫‪.‬‬‫בטהרתה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫נכדו סיפר שהיה פעם בניחום אבלים‪,‬‬ ‫לילית על רשימת הכתובות‬ ‫מדור אמונהחזרה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ובין המנחמים נכח יהודי מבוגר מעולי‬ ‫הבחור שהתלווה אל הרב מטשעבין‬ ‫ברית המועצות‪ .‬כשנודע לו שהוא נכדו של‬ ‫בבוכרה )לעתיד נתמנה לנשיא הישיבה( סיפר‪,‬‬ ‫הרב מטשעבין‪ ,‬התרגש ואמר‪" :‬אני הרי‬ ‫שכאשר הרב מטשעבין קיבל את האישור‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הייתי אתו בבוכרה‪ ,‬בא ואספר לך מי היה‬ ‫ישראל‪ ,‬הוצרך לעשות את‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפאלארץ‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לעלות‬ ‫סבך‪ .‬תפקיד היה לי שם להיכנס אליו מדי‬ ‫דרכו דרך איראן‪ .‬כשהגיע לעיר הספר‪ ,‬שם‬ ‫שבת בשבתו אחר הצהריים ולספר לו את‬ ‫היו חוצים –את הגבול‪ ,‬היו שם יהודים רבים‬ ‫המלחמה" )אף‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר כחלק‬ ‫פרשת זה היה‬ ‫כל חדשותיו‪ ‬שלישי‬ ‫שנתעכבו משום שטרם התקבל עבורם‬ ‫מההשפלה שהשפיל את עצמו לכל אחד(‪" .‬פעם‬ ‫האישור המיוחל‪ .‬כששמעו שהרב מטשעבין‬ ‫כשהייתי אצלו‪ ,‬הגיעה אליו השמועה שאחד‬ ‫עומד לעבור ולעלות לארץ ישראל‪ ,‬נעמדו‬ ‫מהיהודים תושבי אחד הצריפים הסמוכים‪,‬‬ ‫בתור ארוך וכל אחד בתורו ביקש ממנו‬ ‫נדבק בכולירע וכולם מתרחקים ממנו כדי‬ ‫שלא להדבק אף הם‪ .‬מיד התנער ואמר‪ :‬אני הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בארץ‬ ‫הגרים‬ ‫לקרוביו‬ ‫ום‬ ‫של‬ ‫דרישת‬ ‫למסור‬ ‫ישראל‪ ,‬זה אומר‪" :‬יש לי קרוב פלוני בעיר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫חייב לעצור‪ .‬ראיתי אותו קם‪ ,‬נכנס למטבח‪ .‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫פלונית‪ ,‬מסור לו שאני נמצא כאן"‪ ,‬וזה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעירדברי‪‬‬ ‫פלונית‪"...‬‬ ‫קרובים מול‬ ‫לבטוחלי כראוי‬ ‫היה זה כאמור בשבת אחר הצהריים‪ .‬הוא אי‪‬‬ ‫אומר‪" :‬יש‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬את מיחם‬ ‫האש‪,‬נעסוק‬ ‫שפת עליה‬ ‫שבועות‬ ‫שם את‬ ‫לכבוד‬ ‫הדליק‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האד‪‬בימינו‬ ‫היינוהריעושים‬ ‫מה אנו‬ ‫חג‬ ‫את הרי‬ ‫המיחם‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫המים‪ ,‬לקח‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫ומשהרתיחו‬ ‫המים‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הנה‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫שמעון הסיבה‬ ‫כשאפשר להתקשר טלפונית? היינו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬לרבי ברוך‬ ‫יו‪ ‬חבר‬ ‫הואאשת‬‫השבועותבתו‪,‬‬ ‫יחד עם‬ ‫שניאורסון‪ ,‬סחבו את המיחם אל הצריף להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מסתכלים על האנשים האלה ושואלים‪:‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ההוא‪ ,‬נכנסו פנימה ורחצו את היהודי להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫"תגידו! השתגעתם?!" אך הרב מטשעבין‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הקשיב לכל אחד מהם‪ ,‬ונשאר ללון שם‬ ‫כלל‬ ‫החולה‪ .‬כזה היה סבך"‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של יחד עם‬ ‫הרוחניתהגבול‬ ‫ההצלחה חצה את‬ ‫כל‬ ‫בלילה‪ ,‬ובבוקר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הלך ושאל‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הסיפור‪,‬‬ ‫להצליחלאמת את‬ ‫כלי‪‬הנכד רצה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לבחור‪:‬‬ ‫אליו‪,‬אי‪‬ואמר‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שהתלווה‬ ‫הבחור‬ ‫מה‬ ‫והיא ללמוד‬ ‫החמיצה פנים‬ ‫ועלינו‬ ‫הרבנית תמיד‪,‬‬ ‫שניאורסון‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫את‬ ‫ונוסי‪ ‬לחזור‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לישון; עלינו‬ ‫הישנות‬‫הולכים‬ ‫איננו‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫"הלילהא‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫שקיבלנו‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫הסיפורים האלה"‪ .‬אך‬ ‫את כל‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ואמרה‪" :‬עזוב‬ ‫הכתובותבהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬‫כדי כל‬ ‫על‬ ‫התעקש ואמר‪" :‬הסיפור היה לא‬ ‫הנכד‬ ‫למסור את דרישות השלום כפי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫חזר‬ ‫הלילה הוא‬ ‫היה?"‪ .‬אז הצטעקה הרבנית‪" :‬וכי זה סיפור‬ ‫לעצמי‬ ‫הווה‪.‬ליכלוכשאני‬ ‫אניוכך‬ ‫לי מי‬ ‫שהתבקשנו"‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫כל בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני ובהגיעו לארץ‬ ‫הכתובות‪,‬‬ ‫אתו על כל מה‬ ‫יהודי צריך‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫למדנו מתנהג‬ ‫כבר כך הרי‬ ‫הוא?!‬ ‫ישראל‪ ,‬יצר קשר עם כל האנשים ומסר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהיה מיוחד‬ ‫הבטחו‪‬בכל זאת‬ ‫לשער"אם כן‬ ‫הלבבות‬ ‫להתנהג כך!"‪.‬‬ ‫לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬‫השלום‪.‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהדרישות‬ ‫להם את‬ ‫כמה חשבה‬ ‫וכמה‬ ‫הנכד‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אותה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫סבא?"ה' ‪ -‬שאל‬ ‫אצלעבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬לעבור עליו‬ ‫"יכולים היו‬ ‫נחו‪‬ענתה‪:‬‬ ‫בנוגע‬ ‫וחשבה ואז‬ ‫משהוא‬ ‫אנו פשוט נאלמים דום כשאנו שומעים‬ ‫כמה ימים בלי לאכול מחמת שלא היה מה‬ ‫את הסיפורים הללו ורואים איזה לב קדוש‬ ‫לאכול‪ ,‬וכשראה לאחר מכן יהודי אוכל‪ ,‬היה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מילד זה‪ .‬ומאז לא ישן הרב מטשעבין‬ ‫היה לו‪ .‬אנשים היו נכנסים אליו בכל עת‬ ‫בשבת אחר הצהריים‪.‬‬ ‫להתברך ולקבל עצה ותושיה‪ ,‬ומפריעים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לסדרי לימודו‪ .‬פעם אמר למישהו‪ :‬נדמה לך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרב מטשעבין היה אדם נוח ורך כקנה‬ ‫וקל היה להתבדח אתו‪ .‬היה אצלו אחד‬ ‫שזה לא מפריע לי? ודאי שזה מפריע לי‪,‬‬ ‫אבל כואב לי הרבה יותר לשלח יהודי‪.‬‬ ‫מתלמידי ה'חזון איש' וראה שהגביע שלו‬ ‫ה'חזון איש'‪ ,‬והדבר העיק‬ ‫שיעור הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגא כפי‬ ‫ב‪ ‬אינו‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ישועה‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫אין מנוס מלפעול‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןמה עשה? לקראת חג הפסח‪ ,‬הלך‬ ‫אמונהמאוד‪.‬‬ ‫מדור לו‬‫פטרון והוא‬ ‫פעם הגיע אליו בחור עם מחלה בלב‬ ‫גביע חדש שיש בו שיעור חזון‬ ‫וקנה לו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ברפואה‬‫פטרו‪‬‬ ‫האציל עליו את ברכתו שייוושע‬ ‫איש‪ .‬כשראה את הגביע החדש‪ ,‬אמר לרבי‬ ‫שלימה‪ .‬כעבור תקופת מה‪ ,‬הגיעו אליו לברר‬ ‫אברהם יוסף לייזרזון זצ"ל )אשר היה מסתובב‬ ‫על אודות בחור זה לצורך שידוכים‪ .‬הסתפק‬ ‫אצלו(‪ .‬נפלא‪ ,‬הוא קנה לי גביע חדש‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אם מותר לו לגלות להם על דבר מחלתו ואם‬ ‫ראטהאליהו‪ .‬וכך היה‪ ,‬בליל‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫לכוס של‬ ‫שמתאים‬‫חנני' יו"ט‬ ‫לא"רתתן‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הוא מחויב בדבר משום 'לפני עור‬ ‫הסדר גביע זה שימש לו לכוס של אליהו‪.‬‬ ‫מכשול'‪ .‬הוא ניסה לרמז להם שאין כדאי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברהבינו‬ ‫פרשת הם לא‬ ‫השידוך‪ ,‬אבל‬ ‫אתשלישי‬ ‫להם לסגוריו‪‬‬ ‫כך החיה את החזן הקבצן‬ ‫את הרמז וסגרו את השידוך‪ ,‬וכאב לו על כך‬ ‫היה קבצן אחד‪ ,‬דל‪-‬שכל‪ ,‬שהיה אוהב‬ ‫כי חשש שלא נהג כשורה‪.‬‬ ‫להסתלסל בקולו הנעים )בלשון סגי‪-‬נהור(‬ ‫מה עצה מצא? פשוט מאוד‪ .‬התיישב‬ ‫בנגינת 'יהללו' בעת החזרת ספר התורה‬ ‫והיה– א‪‬‬ ‫והתחיל להתפלל על הבחור שיתרפא‪ .‬זהו‬ ‫יודע‬ ‫מושאהאד‪‬‬ ‫ללעג אצל‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫וחמישי‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬בשני‬ ‫לארון‬ ‫לחולל‬ ‫צריךרוחניי‪‬‬ ‫בנוגעעכשיו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬שמצא‪.‬‬ ‫נחיצות העצה‬ ‫זה‪ .‬זה‬ ‫של הרב‬ ‫לדעת‬ ‫הכנסת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לבית יותר‬ ‫להשתמשהגיע‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫הילדים‪ .‬פעם‬ ‫אי‪‬‬ ‫מופת‪ .‬אין ברירה אחרת‪.‬‬ ‫לצדקה‪ ,‬אמר לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫את ידו‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫והושיט‬ ‫כראוי‬ ‫מטשעבין‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרב מטשעבין‪ :‬אתן לך מטבע הגונה‪ ,‬אך‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬דוי‪ ,‬חתנו‬ ‫על ערש‬‫נעסוק‬ ‫כשהיה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫בשנת תשי"ג‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בתנאי שתוריד לנו 'יהללו' כמו שרק אתה‬ ‫הריאצל‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הקודש‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫נכנס אל‬ ‫ברוךבנוגע‬ ‫שמעון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רבי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬הולך‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫וקיבל‪,‬הרי‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫ומאז היה‬ ‫היהודי סבר‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מבעלזא‬ ‫הדי‪‬והרה"ק‬‫מבעלזאיו‪‬זי"ע‪,‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הרה"ק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרב משהוא‬ ‫מטשעבין ביקש‬ ‫נוצצות‪:‬יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשעיניו‬‫להצליח‬ ‫ומספר‬ ‫חותנך?" משהשיב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שלום בכל‬ ‫אותו‪" :‬נו‪ ,‬מה‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬שאלעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬על כך‪.‬‬ ‫שילם לי‬ ‫בגשמיות‪.‬שלימה‬ ‫ואףג‪‬‬ ‫להצליחאת ה'יהללו'‬ ‫לשמוע‬ ‫רחמי‪ ‬ביותר‪,‬‬ ‫מצבו חמור‬ ‫הרופאים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫פי כדי‬ ‫שעל לנו‬ ‫לו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שאל לשמו ושם אמו‪ ,‬נאחז שרעפים ואז‬ ‫בחור מעוכב שידוך הגיע אל הרב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אמר‪" :‬מה מבין רופא נכרי בלב יהודי‪,‬‬ ‫מטשעבין לבקש ממנו ברכה למציאת זיווגו‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הווה‪ .‬הוא‬ ‫כזה?"‪ ,‬וכך‬ ‫ברוחניות‬‫להצליחיהודי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ובפרט בלב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחתיקון‬ ‫אי‪"‬מה עם‬ ‫הרבידיעתו‬ ‫מטשעבין‪:‬‬ ‫אותועל‬ ‫מיוסדת‬ ‫שאל‬ ‫מה‬ ‫לתחזית‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינומוחלט‬ ‫תמיד‪ ,‬בניגוד‬ ‫בדרך נס‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הבריא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫היה ונוסי‪‬‬ ‫משכיל גדול‪,‬‬ ‫הישנות‬ ‫עלשלא‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫הבחור‬ ‫נחזור‬ ‫המדות?"‪.‬‬ ‫אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מלמדת‬ ‫הרופאים‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫הקודרת של‬ ‫בהירות‪" .‬מה זה קשור?"‪.‬‬ ‫על יותר‬ ‫השאלה והגיב‪:‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫התפלא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אמר לו הרב מטשעבין‪" :‬הן כך כתוב 'את‬ ‫התורה מתקיימת ברוח נמוכה‬ ‫לעצמי‬ ‫צריך‬ ‫וכשאניהכל‬ ‫לי לפני‬ ‫לאיש מי‬ ‫הזה'‪.‬‬ ‫נתתי אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫בתי‬ ‫חובת‬ ‫על בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫דלת מעונו‬ ‫שנקש‬ ‫שהיה בילד‬ ‫מעשה‬ ‫להיות איש"‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הצהריים‪.‬‬ ‫בשבת אחר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הרבלשער‬ ‫מטשעבין‬ ‫הלבבות‬ ‫של‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמה כזו?!"‬ ‫וכמה‬ ‫"בשעה‬‫והתפלא‪:‬פי‬ ‫מטשעבין ניגש‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫הרבעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫ואיש נבוב ילבב‬ ‫האמנתי שהרב‬ ‫בתמימותו‪" :‬לא‬ ‫משהואהילד‬ ‫אמר‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫מה שנוגע לדידן‪ ,‬הנה בספר איוב כתוב‪:‬‬ ‫מטשעבין ישן בשבת אחר הצהריים"‪ .‬אמר‬ ‫יוּלד"‪.‬‬ ‫אדם ִ ָ ֵ‬ ‫פּרא ָ ָ‬ ‫ועיר ֶ ֶ‬ ‫ילּבב ְ ַ ִ‬ ‫"ואישׁ ָנבוּב ִ ָ ֵ‬ ‫ְ ִ‬ ‫הרב מטשעבין‪ :‬מעולם לא נצחני אדם חוץ‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫מתיישב ללמוד‪' :‬יהי רצון מלפניך שתאיר‬ ‫פירש רש"י‪" :‬ואיש נבוב ‪ -‬חלול בלא לב‬ ‫עיני במאור תורתך'‪ .‬עזור שזה יטהר את‬ ‫אשר לא הבין דרכו‪ .‬ילבב ‪ -‬יקנה לו לב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לבי‪ .‬הוא בוכה כשהוא מבקש 'וטהר לבנו‬ ‫לשוב לבוראו ולפשפש במעשיו"‪ .‬קנה לך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעבדך באמת'‪ .‬עצה נוספת היא לעשות‬ ‫מעשה חסד גם כשקשה וגם כשאף אחד‬ ‫לב‪ .‬חתור לכך שיהיה לך לב‪ .‬זהו התפקיד‬ ‫המוטל עליך אם אתה חלול בלא לב‪" .‬או‬ ‫אינו יודע ולהרגיש בכאב הזולת‪ .‬לשאת‬ ‫אדם אשר היה כעיר פרא וכו' אדם יולד ‪-‬‬ ‫חברוהי"והוא הרי אחד מקנייני‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫בעול עם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בני‬ ‫כסדר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫חדש‬ ‫לזכות‬ ‫ילמד עצמו להיות אדם‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫אדם ויכוין דרכו"‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חז"ל מספרים )כתובות סז‪ ,‬ב( על מר‬ ‫דברי רש"י נפלאים‪ ,‬והאמת היא שגם‬ ‫עוקבא שטרם מותו בדק את חשבונותיו‬ ‫בפרשת לך‪-‬לך מוזכר ענין זה‪ ,‬כפי‬ ‫את הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫"ומצאתלע"נ‬ ‫שאומרים כל יום בתפילה ‪ -‬נלמד‬ ‫לראות כמה צדקה נתן בחייו‪ ,‬ואמר‪ :‬הצידה‬ ‫ראטהכלומר‪ ,‬אני חייב למהר‬ ‫והדרךהי"ו‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫דלהליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שלבו"רשל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לבבו נאמן לפניך"‪ .‬הקב"ה ראה‬ ‫ולהספיק לעשות עוד מצוות‪ .‬הלך וחילק‬ ‫אברהם שלם אתו‪ ,‬ובגלל זה "וכרות עמו‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"ב זה בגמרא‪:‬‬ ‫לצדקה‪ .‬השאלו על‬ ‫הברית לתת את ארץ הכנעני וגו' ותקם את‬ ‫ממונוכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל מחצית‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫איך הותר לו לעשות כך? הרי אמרו המבזבז‬ ‫דבריך כי צדיק אתה"‪.‬‬ ‫אל יבזבז יותר מחומש‪ .‬ותירצו‪ :‬כל זה רק‬ ‫הוי אומר‪ :‬כל אחד מתחיל את המסע‬ ‫מחיים‪ ,‬אבל לאחר מיתה מותר‪.‬‬ ‫שלו כשהוא חלול בתוך לב )בדומה למחשב‬ ‫שנקנה כשהוא ריק וצריך למלא אותו בתכנים(‪.‬‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫לבו‬ ‫על‬ ‫–‬ ‫מסתכל‬ ‫האדם‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫אולי יש לו קצת‪ .‬התינוק יכול לבכות‪ ,‬יכול הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הצידה דלה והדרך ארוכה‪ .‬אני חלול‪ .‬עוד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לצחוק‪ ,‬אך לא יותר‪ .‬וכשהוא מתבגר קצת‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לא עיבדתי את לבי‪ .‬והראיה‪ ,‬שאינני מרגיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא מתחיל להבין דברים ולרצות דברים‪ .‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫את זולתי‪ .‬אני יכול לדבר בעוקצנות‪ ,‬ואני‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הלב הולך ומתפתח‪ .‬ובכן‪ ,‬תפקיד האדם‬ ‫יכול לא להתייחס לאנשי ביתי שעובדים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הריועוד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬קצת‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ולעבדו עוד‬ ‫את הלב‬‫בנוגע‬ ‫לקחת‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫קשה‪ .‬יש לי בעיה‪ .‬מה הבעיה? הבעיה היא‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫יהודי‪ , ,‬כזה‬ ‫לרוחניות‬ ‫לב של‬ ‫הדי‪‬‬ ‫שיהיהיו‪‬הלב‬ ‫השבועות הוא‬ ‫קצת‪ ,‬עד‬ ‫משהואקיימתי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר עוד לא‬ ‫את לבי‪.‬‬ ‫לא עיבדתי‬ ‫ברוחניות‬ ‫שעוד‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלמה מבין רופא‬ ‫להשתמש עליו‪:‬‬ ‫עלינומבעלזא אמר‬‫כ‪‬שהרה"ק‬ ‫ילבב‪.‬‬ ‫נבוב‬ ‫איש‬ ‫הכתוב‪:‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מאמר‬ ‫את‬ ‫יהודי?לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנובלבלנושל כדי‬ ‫נכרי‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לא להתעלם מהזדמנויות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הצידה דלה והדרך ארוכה‬ ‫לבטוחתורה‬ ‫אי‪‬ללמוד‬ ‫צריך‬ ‫כאמור‪,‬עלהאדם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫דוד המלך הרי מבקש מהקב"ה "לב‬ ‫ולעשות חסדים מתוך מטרה זו ‪ -‬לעבד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫טהור ברא לי אלוקים"‪ .‬הוא אומר אם‬ ‫את לבו‪ .‬וכן כשיש לו לאדם נסיון‪ ,‬לא נסיון‬ ‫להשתמש‬ ‫לטמטום אי‪‬‬ ‫הלב‪ ,‬אני מבקש‪:‬‬ ‫קצת אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫החטא גרם‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫של עבירה‪ ...‬צריך להתרגל לדבר זה‪ .‬פעמים‬ ‫אלה‪.‬טהר אותו ‪ -‬וטהר לבנו לעבדך‬ ‫בכלי‪‬אותו‪,‬‬ ‫נקה‬ ‫אתה‬ ‫במוחו ‪-‬‬ ‫לעצמי‬ ‫מחשבה‬ ‫וכשאני‬ ‫לאדםמי לי‬ ‫אי‪‬לואני לי‬ ‫שחולפת‬‫א‪‬‬ ‫באמת‪ .‬נתן לנו הקב"ה את התורה ואמר‬ ‫אני משהו כדי לעזור‬ ‫לעשות‬ ‫באמת‬ ‫צריך‬ ‫יודע?‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה‬ ‫לאדם‪ :‬אלמדך איך לעשות זאת‪ .‬דבר ראשון‬ ‫לפלוני‪...‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫אתה צריך לדעת מה צריך לקרות‪ ,‬ואז אתה‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫שאניכמה‬ ‫נותן לך‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫העצות‬ ‫צריךעבודת ה'‬ ‫להשתמש עם‬ ‫של‬ ‫פלוני צריך‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמדבר?‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מה אתה‬ ‫פששש‪...‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שידוך‪ ,‬פלוני צריך שיתמכו בו‪ ,‬פלוני צריך‬ ‫עצה אחת היא להתייגע בתורה בכוונה‬ ‫חיוך‪ .‬פעמים שבאמת אי אפשר לדעת איך‬ ‫זו שהלב יטהר‪ .‬האדם מבקש לפני שהוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום אחד הרצון מתממש‬ ‫ובמה אפשר לעזור לפלוני‪ ,‬ואז באמת צריך‬ ‫להתפלל‪ ,‬אבל בהרבה מהמקרים די פשוט‬ ‫נביא דוגמא מתחום אחר‪ .‬מצוי לראות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אדם שמתי שהוא בחיים כותב לעצמו ספר‬ ‫מה אפשר לעשות כדי לעזור לפלוני‪ .‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תורה ומכניסו עם כל הכבוד הראוי לבית‬ ‫מה? קשה לו לאדם לקום ולעשות מעשה‪,‬‬ ‫והדבר הקל ביותר הוא לומר רבי חנניא בן‬ ‫הכנסת‪ .‬מי שמכיר את האדם‪ ,‬יודע שתמיד‬ ‫עקשיא עם קדיש על המחשבה ההיא‬ ‫המחשבה שעליו לקיים גם‬ ‫בו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫חלחלה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אמרו‬ ‫הר"ר‬ ‫צדיקיםאליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ולהמשיך הלאה בחיים‪...‬‬ ‫גדולה זו של כתיבת ספר תורה‪ .‬מאז‬ ‫מצוה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שצריך להתקדם הלאה‪...‬‬ ‫היה לו את הרצון לכך ולא‬ ‫ומתמיד‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫התאפשר לו‪ ,‬ועכשיו הגיעה ההזדמנות‪.‬‬ ‫האדם כאילו אומר בלבו‪ :‬לא נוח לי להיות‬ ‫היה לו איזה סכום התחלתי והחליט שהגיע‬ ‫במקום הזה‪ ,‬למה? כי אני שרוי בדילמה‪ .‬לקום‬ ‫הגיע הזמן לקיים מצות כתיבת ספר‬ ‫הזמן ‪-‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫קודמין‪ .‬הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ולהתאמץ? ‪ -‬לא‪ ,‬אינני יכול‪ ,‬חייך‬ ‫לראות אחר כך איך הוא‬ ‫הי"ו ראטה‬‫אפשר‬ ‫ליפא‬‫תורה‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬ ‫שאין‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מקומות‬ ‫מתחילים לצוץ כל מיני מראי‬ ‫בוכה מהתרגשות בשעה שהוא מברך‬ ‫להם כל קשר‪ ,‬ובגלל זה הוא מנסה להיחלץ‬ ‫שהחיינו‪ .‬הוא לא אדם שמשופע בכסף‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫הזה‪ .‬במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫פרשת‬ ‫כמה שיותר מהר מהמקום‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫אבל הוא צבר פרוטה לפרוטה‪ ,‬הכל כדי‬ ‫לקיים מצות ה'‪.‬‬ ‫מדובר בנסיון כזה שלאחריו אין האדם‬ ‫מרגיש אפילו שהוא הפסיד הזדמנות או‬ ‫אף כאן‪ ,‬האדם צריך שתחלחל בו‬ ‫שלא התנהג כמו שצריך‪ .‬פעמים שהקב"ה‬ ‫המחשבה שהסוגיא של עיבוד הלב‪ ,‬היא‬ ‫שולח לאדם מראה מקום ואליו הוא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫סוגיא שצריך לעסוק בה‪ .‬מהיכן שאני‬ ‫על‬ ‫זיע"א אמר‬ ‫בנוגע הק'‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מתכוון‪ .‬כפי ש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫הלאה‪.‬נחו‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬היום‬ ‫להתקדם יותר‬ ‫צריך בו‪ .‬אבל‬‫להשתמש‬ ‫מאמר חז"ל‪ :‬הרואה סוטה בקלקולה ‪ -‬יזיר אי‪‬‬ ‫עומד‪ ,‬אני‬ ‫מחר‪ .‬אתה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולתנסה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שומע‪.‬‬ ‫לבטוח‪ -‬אני‬ ‫כראוי‬ ‫היית עייף?‬‫עצמו מן היין‪ .‬אליך מתכוונים‪ .‬אתה רואה אי‪‬‬ ‫דברי‪‬להיות לב‬‫מוליהפוך‬ ‫שלבך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להשתדלנחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫חייב‬ ‫לפעמים דיבור מעורר בספר או אתה שומע‬ ‫יהודי‪ .‬הנושא צריך לעמוד לנגד עיניך‪,‬‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫על מקרה מסוים‪ ...‬אכן הדרך הקלה אביותר הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫באופן שתאמר לעצמך‪ :‬אל לי להסיח היום‬ ‫על‬ ‫שיקרה‬‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬אבל מה‬ ‫הדעת‪,‬‬ ‫אתיו‪‬‬‫להסיחהוא‬ ‫השבועות‬ ‫היא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫את דעתי ממנו‪ .‬תן לי לקום היום ולעשות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כך‪ .‬הוא לא‬ ‫בתשובה על‬‫להשתמש‬ ‫עלינו יחזור‬ ‫כ‪‬הוא שלא‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ולא רק‬ ‫בגשמיות‪.‬רקמה ג‪‬‬ ‫המצוהשאי‪‬‬ ‫להצליחכי זה לא‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫רחמי‪‬לא חטא‬ ‫מבחינתו הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫חטאתי‪ .‬לעורר‬‫לנו כדי‬ ‫שניתנו היום‬ ‫יאמר‪:‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הסגולה‪ ,‬אלא גם ובעיקר‪ ,‬העיבוד של הלב‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬יכול‬ ‫שהיה‬ ‫בדעתו‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫יעלהאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננו לא‬ ‫שייצא הוא‬ ‫היום‪.‬‬ ‫לעלות היום בדרגה והפסיד את ההזדמנות‪ ,‬כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ודאי שאנו רואים מסיפור חייו של הרב‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כי מבחינתו לא קרה היום כלום ‪ -‬חלפה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מטשעבין כמה התורה יכולה לזכך את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫במוחי מחשבה‪ ,‬שלחתי אותה כלעומת נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫האדם ולאיזו דרגות של אהבת ישראל‬ ‫בדרכי‪ .‬להשתמש‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫הלאה‬ ‫שבאה מלמדת‬ ‫והמשכתי‬ ‫התורה‬ ‫על‪-‬ידי עסק התורה‪.‬‬‫להגיעבהירות‪.‬‬‫האדם יותר‬ ‫יכול לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וזה אפילו לא יהיה הנושא‪ .‬כשמדברים על‬ ‫לא כן הדבר אם האדם תופס את‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כלל לא מדברים על‬ ‫מה אני‬‫הרב מטשעבין בדרך‬ ‫בעל משהו‬‫לעשות‬‫בהקדמת לירבינו‬ ‫ואומר‪ :‬תן‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫ההזדמנות‬ ‫קבלת יסורים באהבה‪ ,‬ואף לו על לבו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫על פי שאינו‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ...‬ואף‬ ‫שקשה לי‬ ‫לשער‬‫הלבבות הגם‬ ‫בנושא‪,‬‬ ‫זכרונו‪ :‬ועד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪ ‬ועל‬ ‫פקחותו‬ ‫רק על‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מדברים‬ ‫השאלה‬ ‫אבל הוא‬ ‫וכמה‬ ‫נפש‪,‬כמה‬ ‫מסירות‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מעשה של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫עושה‬‫של‬ ‫התקיים בו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫אבל אם‬ ‫להיות‬‫הבטחו‪‬דעת‪.‬‬ ‫צרי‪ ‬היה בר‬ ‫כמה‬ ‫הנוחות שלי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע מאזור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לי לצאת‬ ‫נחו‪‬‬‫משהוא תן‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫'חכמתו נתן ליראיו'‪ ,‬ודאי שהיה אצלו לב‬ ‫כדי לפעול בשביל הזולת‪ ...‬אז הוא מעבד‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫את לבו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫אכן בהמשך זה עובר גם לסכומים של‬ ‫הלב הולך ונפתח לרווחה‬ ‫צדקה‪ .‬הזכרנו כמה פעמים ששמענו מאנשים‬ ‫וכשהאדם יעבוד על כך על פי ערכו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמודים מכל הלב‪ .‬הם אומרים כך‪ :‬לא ידעתי‬ ‫לבו ייהפך ללב יהודי לפי ערך‪ .‬הזכרנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫איך אפשר לתת סכומים כה גדולים‪ .‬לא‬ ‫ידעתי איך עושים את זה‪ .‬עד שבא מישהו‬ ‫בעבר ששמענו כמה וכמה פעמים מאנשים‬ ‫ועזר לי‪ .‬הוא החזיק בידי ואמר לי‪ :‬בא ואראך‬ ‫שאומרים‪ :‬מאז שהתחלתי לעשות מעשה‬ ‫כה גדול בבת אחת‪ .‬ומאז‬ ‫סכוםהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאנותנים‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬איך‬ ‫פיגא‬ ‫אצלי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫נפתחה‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫פלונית‪,‬‬ ‫חסד פלוני או צדקה לזכות‬ ‫לתת סכומים גדולים‪ .‬דווקא מאז לא‬ ‫ובטחון‬ ‫לאחרונה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אני יכול‬ ‫היכולת לעשות טובות לבני אדם‪.‬פטרון‬ ‫כלום‪ ,‬אבל לא זהו הסיפור‪ .‬הסיפור‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬חדשה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חסר לי‬ ‫שמעתי מאברך צעיר שנכנס לדירה‬ ‫הוא שלמדתי איך לפתוח את הלב לרווחה‪.‬‬ ‫וכל פעם שיצא לשבות אצל הוריו‪ ,‬ביקשו‬ ‫ממנו השכנים לתתה להם‪ .‬בתחילה לא‬ ‫ז"ל‬ ‫זהו הנוגע לדידן‪ ,‬לעבד את הלב יותר‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫התחיל‬ ‫רצה לתתה להם‪ ,‬אך יום אחד‬ ‫ראטה‬ ‫עושה כן‪ ,‬זה עוזר לו שלא‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫וכשהאדם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫רואה"ר כל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫להיענות לבקשתם‪ ,‬כי אמר‪ :‬אני‬ ‫להיות ברוגז על הקב"ה‪ ,‬וזה עוזר לו לא‬ ‫האנשים סביבו גומלים חסדים בדרכים‬ ‫מהמקום הנכון‪ ,‬זה‬ ‫מגיעה'תשפ"ב‬ ‫כ"גזהאייר‬‫להתגאות‪– .‬אם‬ ‫שונים ואני אפילו לא התחלתי‪ .‬אני רוצה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(‬ ‫מחלחל לכל‪-‬כך הרבה תחומים אחרים‪,‬‬ ‫להתחיל לעבוד על לבי‪ .‬אמר לי האברך‬ ‫כשגם התורה שהוא לומד נעשית הרבה‬ ‫שמאז שהתחיל לתת את הדירה לשבת‪,‬‬ ‫יותר קדושה‪ .‬הלוואי שנוכל להיאחז קצת‬ ‫הוא מרגיש שמשהו זז אצלו בלב‪ .‬אני יכול‬ ‫בידית דלתו של האי גאון וקדוש‪.‬‬ ‫לתת לאחרים ללא מטרת רווח‪ .‬בתחילה‬ ‫לא הייתי מסוגל‪ .‬עכשיו זה בא לי ממש הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫בקלות‪ .‬הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נדבת הר"ר יעקב יוסף בערגער הי"ו‬ ‫לרגל השלישי למילה לנכדו‬ ‫הרך הנימול יצחק שלמה ני"ו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫נודב לע"נ‬ ‫מדור‬ ‫ב"ר אהרן הי"ו‬ ‫האה"ח רחל מרים בת ר' דוד ע"ה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫שיחיו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לנכדיה‬ ‫הר"ר ולזכות‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונההגונים‬ ‫מדורזיווגים‬ ‫פטרון‬ ‫למציאת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יום חמישי פרשת לך‪-‬לך י"א חשון תשפ"ז‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ומצוררים‬ ‫מצרות‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫להיפטר‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫היחידה הר"ר חנני'‬ ‫הדרך ביבדלחט"א‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫דרכי מחטוא‬ ‫אייר ה‬ ‫אשמרה‬ ‫ליה‪ –:‬כ"ג‬ ‫'אמרתי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר )בחו"ל וכתב‬ ‫פרשת‬ ‫וקדושים‬ ‫שלישי‬ ‫רמים‬ ‫כל יו‪‬‬ ‫דבריו‬ ‫בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע‬ ‫במשנת ה'מאור עינים' הרה"ק רבי‬ ‫לנגדי' )תהלים לט‪ ,‬ב(‪ ,‬אף על פי ש'רשע‬ ‫מנחם נחום מטשערנאביל זיע"א לרגל‬ ‫לנגדי'‪' ,‬אשמרה לפי מחסום'"‪.‬‬ ‫יומא דהילולא קדישא‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫קל לך‪,‬‬‫האד‪‬‬ ‫אני– א‪‬‬ ‫מבין‪ ,‬לא‬ ‫תמיד‬ ‫התכווןמועיל‬ ‫לומר לו‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוארוחניי‪‬‬ ‫מספרי‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע עינים‬ ‫ידוע הבטחו‪‬‬ ‫שהספר מאור‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫לשאול אם‬ ‫אבל שלח‬‫בו‪ .‬הוא‬ ‫להשתמש אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫יורדים לחייך‪.‬‬ ‫היסוד של תורת החסידות‪ ,‬כפי שכבר אמרו‬ ‫דברי‪‬ודאי שלא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫למלכות‪,‬‬‫אותםמול‬ ‫למסור‬ ‫כראוי‬ ‫מותר לו‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הם ציערוהו‬ ‫מול בכך‪.‬‬ ‫של מה‬ ‫שהואבדבר‬ ‫מכפימדובר‬ ‫היה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬הקודמים‪,‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫מהדורות‬ ‫לכבוד החסידות‬ ‫צדיקי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫להנהגות‬ ‫כשולחן ערוך‬ ‫הרבה מאוד‪ .‬אבל ר' אלעזר אומר לו‪ :‬זוהי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫משמשלדברי‪‬‬ ‫שהספר בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫ויסודי החסידות‪ .‬כך כתב הרה"ק רבי איצחק‬ ‫עצתי‪ .‬אני מבין שאתה יכול למסור אותם‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫אייזיק מקאמארנא זיע"א בנתיב מצוותיך‪:‬‬ ‫למלכות‪ ,‬אבל דוד המלך אומר‪' :‬בעוד רשע‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫"הספר מאור עינים לא יזוז מעיניך‪ ,‬כל‬ ‫שאי‪‬תעשה‬ ‫לפי מה ג‪‬‬ ‫מחסום'‪ .‬אל‬ ‫להצליח 'אשמרה‬ ‫לנגדי' ‪-‬‬ ‫לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫כלום‪.‬הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫וקדושים"‪.‬‬ ‫שניתנורמים‬ ‫דבריו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫במאור עינים‪.‬‬ ‫לבטוח ולא‬ ‫אי‪‬לי טובא‪,‬‬‫מצערי‬ ‫ליה‪ :‬קא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שמופיעכלי‪‬‬ ‫איפוא יסוד‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬נלמד‬ ‫להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫"שלח על‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמוד תמיד‬ ‫פעמים‪ ,‬אבל‬ ‫מצינא דאיקום בהו )הם מצערים אותי הרבה‬ ‫מה‬ ‫תמיד‪,‬כמהועלינו‬ ‫דיברנו עליו‬ ‫כבר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫צריך לשנן עליו‪ .‬הן צריך לחיות אותו‪ ,‬לא‬ ‫ואינני יכול לעמוד כנגדם(‪ .‬שלח ליה‪' :‬דום לה'‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫רק לדעת אותו‪ .‬הוא מזכיר את היסוד כמה‬ ‫והתחולל לו' )תהלים לז‪ ,‬ז(‪' ,‬דום לה' והוא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫פעמים וכעת נלמד מדבריו בפרשת כי תצא‪.‬‬ ‫והערב‬ ‫השכםלעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫חללים'‪,‬‬ ‫חללים מי לי‬ ‫לך אני לי‬ ‫יפילם אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫והן כלין מאיליהן‪.‬‬ ‫המדרש‬ ‫לבית‬ ‫עליהן‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫חללים‬ ‫הבטחו‪‬חללים‬ ‫יפילם לך‬ ‫הדבר יצא מפי ר' אלעזר ונתנוהו לגניבא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הואלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ :‬אי‪‬‬‫בהלו("‪.‬‬ ‫ראש לדו‪‬‬ ‫המתנכלים‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫)תפסו את‬ ‫בקולר‬ ‫כמהבמסכת‬ ‫וכמה‬ ‫הגמרא‬ ‫דברי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מביא את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫של הוא‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬עוקבא לר'‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע ליה מר‬ ‫נחו‪" ‬שלח‬ ‫משהוא )ז‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫גיטין‬ ‫ראוי לשים לב שאחרי ששלח לו פעם‬ ‫אלעזר‪ :‬בני אדם העומדים עלי )מצערים‬ ‫שניה‪ ,‬לא אמר לו‪" :‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן"‪ .‬אלא‬ ‫אותי( ובידי למסרם למלכות‪ ,‬מהו? שרטט‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫"כאמור על פסוק 'ה' לי בעוזרי ואני‬ ‫שלח לו פסוק אחר‪ .‬בפעם הראשונה שלח‬ ‫אראה בשונאי' )תהלים קיח‪ ,‬ז(‪ ,‬פירוש כי הוא‬ ‫לו פסוק שאין מרומז בו שהשתיקה היא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לעזר מה שמתלבשים הדינים למטה בבני‬ ‫סגולה להפיל את אויביו לפניו‪ ,‬רק כתוב בו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אדם‪ ,‬כי מזה יוכל לראות מה שלמעלה גם‬ ‫כן כך ר"ל‪ ,‬ואני אראה למעלה בשונאי‪,‬‬ ‫שהמהלך הטוב ביותר הוא לא להשיב כלום‪.‬‬ ‫כששלח לו פעם שניה וטען שאינו יכול‬ ‫פירוש על ידי שונאים שלמטה"‪.‬‬ ‫לשאת את הצער‪ ,‬שלח לו פסוק אחר שבו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר‬ ‫אויביו‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫את‬ ‫לזכות‬ ‫מרומז שזוהי הדרך להפיל‬ ‫המלך מודה לה' על השונאים שיש‬ ‫דוד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון שהם‬ ‫אמר לו כך‪ :‬מה רצונך? אתה הרי רוצה‬ ‫ובטחו‪‬כי מהם הוא יכול לדעת שיש לו‬ ‫אמונהלמטה‪,‬‬ ‫מדור לו‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הנה אני‬ ‫יתבטלו או יפסיקו להתנכל לך‪.‬‬ ‫שונאים למעלה‪ ,‬ואלמלא הם ‪ -‬לעולם לא‬ ‫נותן לך עצה בדיוק לזה‪ .‬כשאני אומר לך‬ ‫היה יודע שעליו לעשות פעולות למגר את‬ ‫לבלום את פיך‪ ,‬אינני מתכוון לומר לך‬ ‫שיש לו למעלה‪.‬‬ ‫השונאיםז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫שתקבל באהבה את אשר נגזר עליך ותמשיך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שאםהר"ר‬ ‫תבלום‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לספוג‪ .‬אני מתכוון לומר לך‬ ‫עלייה לעולם המחשבה‬ ‫את הפה‪ ,‬ההתנכלויות ייפסקו‪ .‬העצה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫המציאות המתרחשת כשהאדם רואה‬ ‫זהו‬ ‫במדבר היא‬ ‫מהמציקים‬ ‫להיפטרפרשת‬ ‫ביותר שלישי‬ ‫הטובה יו‪‬‬ ‫שמישהו מצער אותו‪ ,‬בין אם זה מישהו‬ ‫לדום לה'‪ .‬זה נכון שאתה צריך להיפטר‬ ‫בתוך הבית‪ ,‬בין אם זה שכן‪ ,‬בין זה אדם‬ ‫מהם‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪ ,‬כי אינך יכול‬ ‫רחוק‪ .‬אין בזה הבדל‪ .‬המציאות היא שיש‬ ‫לסבול יותר‪ ,‬אך דווקא משום כך אני מציע‬ ‫עליו דינים למעלה בשמים‪ ,‬והם מצאו להם‬ ‫לך לדום לה'‪ ,‬כי זה מה שיועיל לכך‪ .‬וכי יש‬ ‫לך מהלך אחר?! המהלך האחר שאתה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אדם‬ ‫ועל‪-‬ידי‬ ‫זממם‪,‬‬ ‫את‬ ‫לבצע‬ ‫מתאים‬ ‫אדם‬ ‫זה‪ ,‬הוא יודע שיש עליו דינים‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מציע‪ ,‬למסור אותם למלכות‪ ,‬לא יעזור לך אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫כלל‪ ,‬אך הם או חבריהם יוסיפו לרדוף אותך‪.‬‬ ‫את עצמו‬ ‫להעלות‬ ‫לבטוח לזה‬ ‫אי‪"‬והתקנה‬ ‫בסוגיית‬ ‫תוספת‪.‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק שום‬ ‫שבועות‬ ‫הגמרא ללא‬ ‫לכבודדברי‬ ‫עד כאן‬ ‫דברי‪‬אין דינים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול ששם‬‫המחשבה‬‫עולם נחו‪‬‬ ‫לבחינתשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שכתוב‬ ‫כמו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫רע'"‪ .‬צרי‪‬‬ ‫יגורךהאד‪‬‬‫'לאהרי‬ ‫ה(‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪) ‬שם ה‪,‬‬ ‫פשוטה‬ ‫הסיבה‬ ‫כלבוש‪ ,‬על‬ ‫המשמשים‬ ‫לרוחניותא‬ ‫חובהיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בעלי הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרכפימשהוא‬ ‫שהיית רגיל‬ ‫ברוחניות‬ ‫תחשוב‬ ‫להצליח‬ ‫בשפתינו‪ ,‬אל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עינים'‪ :‬בכל‬ ‫"הענין הוא כי מה‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינוה'מאור‬ ‫כ‪ ‬מבאר‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬שאתה‬ ‫אתהג‪‬רואה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אם מה‬ ‫להצליחעד כה‪.‬‬ ‫לחשוב‬ ‫לאחד‪ ,‬הוא‬ ‫לעורראדם‬ ‫מצערים בני‬ ‫שלפעמים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫לעלות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליעליך‬ ‫לבטוח‬ ‫והתנכלויות‪,‬‬ ‫הצקות ברוחניות‬ ‫חווה הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫למעלה‬ ‫לנו‬ ‫עליו"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬שיש‬ ‫הדינים‬ ‫מחמת דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫המקובלת כאן‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה החשיבה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫קומה‪ .‬צורת‬‫כל‬ ‫ומתלבשים בבני אדם למטה לצער אותו"‪.‬‬ ‫בעולם הזה היא‪ :‬פלוני אמר‪ ,‬אלמוני‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫עשה‪ ,‬הלה אשם‪ .‬אם שכלך ממשיך לפרש‬ ‫מה‬ ‫ללמודאנשים‬ ‫אותו‪ ,‬הם‬‫ועלינו‬ ‫האדםתמיד‪,‬‬ ‫המצערים‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫בני‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫את הדברים המתרחשים באופן זה‪ ,‬אם‬ ‫להשתמש‬ ‫מגלגלין חובה‬ ‫נאמראי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫עליהם‬ ‫התורה‬ ‫חייבים אשר‬ ‫בעולם שבו רואים‬‫בהירות‪.‬‬ ‫ממשיךיותר‬ ‫לחיות‬ ‫אתה לקבל‬ ‫כדי‬ ‫חייב‪) .‬כפי שכתב בענין זה ה'מאור עינים'‬ ‫על‪-‬ידי אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫את בני האדם כמקור הטוב והרוע ‪ -‬שום‬ ‫במקום אחר( ובאו בנדבת לבם להיות אלה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫דבר לא ישתנה‪,‬מה כיאני הדינים נמצאים‬ ‫אופן‪ ,‬אינם‬ ‫בהקדמת בכל‬ ‫יתלבשו בהם‪.‬‬‫שהדיניםלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫למעלה ואתה נמצא כאן‪ ,‬ואינך מזיז‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫חווהשבנוגע‬ ‫התנכלויות‪ ,‬אינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער שהוא‬ ‫הלבבות‬ ‫כלים‪ .‬זה‬ ‫אלא‬ ‫ממך‪ .‬הם‬ ‫אי‪‬‬ ‫נבהלים היא‪:‬‬ ‫אינםלדו‪ ‬בה‬ ‫כלל‪ .‬הם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫אותם‬ ‫הללו אין‬ ‫וכמה‬ ‫להתנכלפילו‪.‬כמה‬ ‫ה' החליטו‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫שהללו‬ ‫עבודת‬‫משום‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬לעשות‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫שהם צריכים‬ ‫להיות‬‫הבטחו‪ ‬מה‬ ‫ימשיכו לעשות‬ ‫לענייני‪ ‬כח‪ ,‬כי הם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע לדינים יש‬ ‫להתנכל לו‪.‬‬ ‫משהואכח נחו‪‬‬ ‫להם‬ ‫אתה חייב להעלות את עצמך לבחינת‬ ‫באים מהקב"ה‪ ,‬ובני האדם הם רק אלה‬ ‫עולם המחשבה‪.‬‬ ‫שהדינים התלבשו בהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫)אנו מסבירים זאת בצורה קצת בוטה‪ ,‬אך ורק כדי‬ ‫הוא האלוקים אין עוד מלבדו‬ ‫לסבר את האוזן(‪ .‬הקב"ה קרא למשכיר לפני‬ ‫מה זה בחינת עולם המחשבה? מבאר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פסח ואמר לו‪" :‬משכיר יקר! אני צריך‬ ‫ה'מאור עינים' במקומות אחרים‪ ,‬שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אותך‪ .‬אני צריך לעשות משהו עם השוכר‪.‬‬ ‫אני צריך לעורר אותו קצת‪ .‬תעלה בבקשה‬ ‫עולה למקום שבו הוא מבין שהכל הקב"ה‪.‬‬ ‫אינני רואה אנשים‪ .‬אני רואה רק את‬ ‫את דמי השכירות"‪ .‬המשכיר שמע ואמר‪:‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ר מלבדו'‪.‬‬ ‫אין עוד‬ ‫הקב"ה‪' .‬ה' הוא האלוקים‬ ‫רבונו של עולם‪ ,‬עכשיו לפני‬ ‫"עשה לי טובה‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חוץ ממנו אין כלום‪ .‬וזה שלבי כועס על‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫"מתי תוכל לעשותו?" ‪ -‬שאל‬ ‫פסח"‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫צודקים‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פלוני ופלוני שעושים כך וכך ואינם‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫והמשכיר השיב‪" :‬מיד אחרי פסח‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫הוא טעות‪ .‬אני נלחם ברגש זה של הלב‬ ‫בלי נדר אעשה את זה"‪" .‬אתה מבטיח?" ‪-‬‬ ‫ואני משליט את מוחי על לבי‪ .‬אני עובר אל‬ ‫"כן‪ ,‬אני מבטיח"‪ .‬באסרו חג מיד אני עושה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫עולם המחשבה‪.‬‬ ‫את זה‪ .‬לשונו של ה'מאור עינים' הוא‪:‬‬ ‫המשכיר הגיע אל השוכר‬ ‫מזמינו‪.‬ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬‫הקב"ה‬‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בסגנון קל‪ :‬אם אתה רואה שאתה‬ ‫להעלות את דמי השכירות משום שהקב"ה‬ ‫בצער‪ ,‬אין זה אלא משום שאתה נמצא‬ ‫לעשותו‪.‬‬ ‫ביקשה ממנו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הוא אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לכך‪ .‬כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הזמינו‬ ‫בעולם הרגש‪ .‬ברח משם‪ .‬עבור לעולם‬ ‫אחר ‪ -‬עולם שיש בו גילוי אלוקות‪ ,‬כי שם‬ ‫"שהדינים השורים על האדם הנרדף ויש‬ ‫אין דינים כמו שכתוב 'לא יגורך רע'‪ .‬הדינים‬ ‫עליו קטרוגים‪ ,‬הקב"ה מלביש הדינים באיש‬ ‫אינם יכול לגור שם‪.‬‬ ‫אחד שיקים עליו‪ ,‬וזה חסד גדול בכדי‬ ‫יודע‬ ‫השלוחה‬ ‫האד‪‬‬‫א‪‬היד‬ ‫ויראה‬‫תמיד –‬ ‫שיתעוררמועיל‬ ‫האדם ההוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המציקרוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגעאת‬ ‫הבטחו‪‬מזמין‬ ‫נחיצות הקב"ה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬שרוצה‬ ‫יותר‬ ‫)הרצועה‬ ‫יתיה‬‫לאלקיאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ורצועה דבעי‬ ‫אי‪‬‬ ‫ויתבטלו הדינים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫כראוי ה'‬ ‫וישוב אל‬ ‫לבטוח‬ ‫נעצור כאן מדברי ה'מאור עינים' אי‪‬‬ ‫להלקותו(‬ ‫דברי‪‬ידי האדם‬‫עושה על‬ ‫בסוגיית‬ ‫אל דבריו‬ ‫הפע‪‬‬ ‫תצאנעסוק‬ ‫ונעבור‬ ‫שבועות‬‫לכבוד כי‬ ‫בפרשת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬היהמול‬‫ואילו לא‬ ‫מעליו‪ .‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫באתגלייא‪ ,‬היה נשאר הקטרוג למעלה ולא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בסגנון זה‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מדבר גם כן‬ ‫שם הוא‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ליקוטים‪,‬‬ ‫ב‬ ‫שם כך‪ :‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫היה ידע האדם להתבונן ולשוב מדרכיו"‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬הוא כותב‬ ‫יו‪ ‬כאן‪.‬‬ ‫דבריו‬ ‫השבועות אל‬ ‫הוא‬ ‫ואז נשוב‬ ‫"'מה יעשה לי אדם‪ ,‬ה' לי בעוזרי ואני להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫דביקות שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫נופלים‪ .‬מה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בגשמיות‬ ‫אראה בשונאי' )תהלים קיח‪ ,‬ז(‪ .‬כי באמת אין להצליח‬ ‫הדינים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫המחשבהבלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫האדם יכול לעשות מאומה חוץ מדעתו של כלל הצלחה ברוחניות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ואם אחד שונא לרעהו וארב לו כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫בחזרה אל דברי ה'מאור עינים' בפרשת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וקם עליו‪ ,‬לא יוכל להרע מצד עצמו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כי תצא‪ .‬ה'מאור עינים' ממשיך לבאר מה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מפני‬ ‫יכלתו‪ ,‬רק‬‫ועלינו‬ ‫הוא ומה‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫כי מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מאומה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫זה 'דום לה''‪ .‬עליך להעלות את עצמך‬ ‫מזמינו"‪ .‬אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שהקב"המלמדת‬‫התורה‬ ‫כה דיברנו בסגנון‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫המחשבה‪ .‬עד‬ ‫כדי‬ ‫לעולם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬עליך להאמין שזה אך ורק הקב"ה‪.‬‬ ‫ניקח דוגמא במי שיושב בבית שכור‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אחד‪,‬בעל‬ ‫יוםרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫בהשקטלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫ושוב על המציאות‬ ‫עליך לחזור שובמה אני‬ ‫יום אחרי‬ ‫ובטח‪ ,‬והנה‬ ‫המתרחשת כפי שלימדנו ה'מאור עינים'‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע לו שהוא‬ ‫אליו הבטחו‪‬‬ ‫המשכיר ומודיע‬ ‫הלבבותבאלשער‬ ‫פסח‪,‬‬ ‫הוא זה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהקב"ה היא‪:‬‬ ‫בכך לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫להתבונן‬ ‫השאלה‬ ‫עליך‬ ‫כואב לו‬ ‫וכמה‬ ‫השכירות‪.‬כמה‬ ‫דמי נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫ה' את‬‫מעתה‬ ‫עבודת‬‫מעלה‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬בכדי‬ ‫רוצה‬ ‫לצערך‪ ,‬וזאת‬ ‫להיות‬ ‫פלוני‬ ‫ששלח את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהתרוקן כיסו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע אחרי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בדיוק עכשיו‬ ‫כל‪-‬כך‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שתבין שיש עליך דינים למעלה ושעליך‬ ‫מהוצאות הפסח‪ ...‬אומר ה'מאור עינים'‪:‬‬ ‫לשוב בתשובה ולהתחזק בעבודת ה'‪.‬‬ ‫אתה רוצה לדעת איך מסתכלים על זה?‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫והוא זה שהזמין את פלוני כי הוא רוצה‬ ‫ממשיך ה'מאור עינים'‪" :‬והיינו על ידי‬ ‫שתחזור בתשובה‪.‬‬ ‫ששותק ומקבל את הבא עליו‪' ,‬יחיל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ודומם'"‪ .‬הכל מתוך שהוא מבין את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זוהי העצה‪ .‬תבין שמקור ההתנכלויות‬ ‫הוא בדינים השורים עליך‪ ,‬תבין שעיקר‬ ‫המתרחש ומכניע את עצמו‪ .‬זה דבר מאוד‬ ‫מפליא‪ .‬כשהאדם מקבל בהירות בקטע‬ ‫צרתך הוא זה שאתה חי בעולם הגשמי‪,‬‬ ‫גמרא ‪ -‬אינו שואל‪ ...‬אה‪ ,‬זה מה שכתוב פה‪,‬‬ ‫ובדמיונות‪ ,‬ומסתכל כאילו זה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שקוע ברגש‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מקבל‬ ‫הר"ר‬ ‫כשהואאליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫אני מבין‪ ...‬זה נכון גם‬ ‫ופלוני ואתה נמשך אחר התאוות‪ .‬צא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פלוני‬ ‫פטרוןהבנתי‬ ‫בהירות בהבנת הקושיא‪ ...‬אה‪ ,‬עכשיו‬ ‫ובטחו‪ ‬והכנס לעולם שבו אין שורים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מעולם זה‬ ‫את הקושיא‪ ...‬הוא קולט מה פטרו‪‬‬ ‫שקורה‪' .‬דום‬ ‫הדינים ואז הדינים יפלו על‪-‬ידי דביקות‬ ‫לה'' פירושו שהאדם אומר‪ :‬אה‪ ,‬הקב"ה‬ ‫מחשבתך בה'‪.‬‬ ‫שלח אותו‪ ,‬כי הוא רוצה שאשתפר‪ ...‬אף‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫על פי שאינו יודע עדיין במה להשתפר‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫נתחילהר"ר‬ ‫מפה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הוא מרגיש רגוע‪ ...‬בסדר‪,‬‬ ‫הדינים ראויים ליפול מתחילתם‬ ‫נתחיל משם‪ .‬למעשה הוא קולט מה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בסוף דבריו בפרשת כי תצא הוא מבאר‬ ‫במדבר ואין‬ ‫לא פלוני‪,‬‬ ‫פרשת‬ ‫שלישישזה‬ ‫שקורה‪ .‬הוא‬ ‫יו‪ ‬מבין‬ ‫הפסוק 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה‬ ‫הדבר תלוי אלא בו‪ ,‬כי עליו לחזור‬ ‫לגגך' כמין חומר‪" :‬הנה כשאדם בונה בית‪,‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬וממילא הוא שותק ומקבל את‬ ‫מתעוררים הדינים‪ ,‬ובפרט בחוץ לארץ כי‬ ‫הבא עליו ‪' -‬יחיל ודומם'‪.‬‬ ‫הן )המקטרגים( מלאים כל חללי דעלמא‬ ‫"ומעלה את מחשבתו כמו שכתוב 'דום הבטחו‪ ‬מועיל תמידא – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כנודע‪ ,‬והוא מצמצם את גבולן )על‪-‬ידי שבונה‬ ‫בית יהודי או בית כנסת(" ‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לה'' וגו'‪ ,‬פירוש שיעלה את הדומיה דהיינו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬מהזמנים‬ ‫לדעתמולשאחד‬ ‫חשובכראוי‬ ‫המחשבה לה'‪ ,‬ואז יפלו חללים‪ ,‬פירוש אי‪‬אכןלבטוח‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬מחשבתו‬ ‫נעסוקדביקות‬‫על ידי‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודנופלים‬ ‫הדינים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הוא דברי‪‬‬ ‫כשבונים בית‪.‬‬ ‫מתעוררים מול‬ ‫שהדיניםשהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לה'"‪.‬‬ ‫האד‪ ‬בגלל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מתלונן עליו‬ ‫שהשכן‪ ,‬שהרי‬ ‫חושב פשוטה‬ ‫האדם‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הוא‬ ‫זה‬ ‫בגלל‬ ‫לא‬ ‫לא‪,‬‬ ‫אך‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בלילה‪.‬‬ ‫שהרעיש‬ ‫מתלונן‪ .‬לא זה מה שקורה‪ .‬מה שקורה הוא‬ ‫הדמיון האמצעי‪‬‬ ‫מעולם בכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו צא‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שאתה התחלת עם המקטרגים‪ .‬זה מובן‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בענין‬ ‫מרחיב יותר‬‫הוא לעורר‬ ‫יקוטים כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בל‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אבל הפתרון הוא לומר לעצמך‪ :‬זה לא‬ ‫לנו‬ ‫שנקרא‬‫מלאך נת‪‬‬ ‫שישהקב"ה‬ ‫מבאר אכ‪‬‬ ‫הואלטובה‪.‬‬‫הדומיה‪.‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫הוא‪ ,‬זה הקב"ה‪ .‬ודאי שמצד בין אדם‬‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬כן משום‬‫המתים‪ ,‬ונקרא‬ ‫שומר‬ ‫דומה שהוא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫בדמיונות‪.‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬אתה צריך לראות מה אתה יכול‬ ‫מה‬ ‫שקשורללמוד‬ ‫תמיד‪ ,‬מיועלינו‬ ‫שולט על‬ ‫שהוא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫אבל לגבי‬ ‫הישנות‬ ‫דעתו‪.‬‬ ‫להפיס את‬‫כדיכ‪ ‬על‬ ‫לעשותא‪‬‬ ‫"כשהאדם נמשך אחר הדמיון ונשקע בו‪ ,‬נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫עצם‬ ‫אז שולטין עליו הדינים ומלאך דומה‪ ,‬וזהו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עזרתה לי כמעט שכנה דומה‬ ‫אלה‪.‬‬‫בכלי‪ ‬ה'‬ ‫'לולי‬ ‫לעצמי‬ ‫חדש'‪,‬‬ ‫וכשאניבית‬ ‫'כי תבנה‬ ‫התורה לי‬ ‫אמרה לי מי‬ ‫"לכןאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫בעלמעולם‬ ‫חובת‬ ‫פירושו‪:‬‬ ‫רבינו צא‬ ‫בהקדמת‬‫למדנו לה''‬ ‫נפשי'"‪' .‬דום‬ ‫כבר‬ ‫תיקון‪' ,‬מעקה' מלשון‬‫מה אני‬ ‫'ועשית' הוא מלשון‬ ‫הדמיון‪ .‬תבין שאין כלום חוץ מהקב"ה‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שכתב‪ :‬ה'בית‬ ‫אי‪‬‬ ‫וכפי היא‬ ‫עליהן‪ ,‬בה‬ ‫השורים לדו‪‬‬ ‫המזיקיםשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫וכמה‬ ‫מבריחים אז את‬ ‫כמה‬ ‫אשר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הצפורנים‬ ‫הבטחו‪‬גזיזת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫המתרחש בשעת‬ ‫של כעין‬ ‫א‪.‬‬ ‫כשהאד‪ ‬השניה‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהם עוברים אל‬ ‫היד האחת‪,‬‬ ‫כשנוטלים את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לסירוגין‪ ,‬כיצרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬הידיים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאחר כך את‬ ‫כך נוטלים‬ ‫שמפני‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יוסף'‬ ‫משהוא‬ ‫כשנוטלים את השניה‪ ,‬הם חוזרים אל הראשונה‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬עד שמבריחים אותם לגמרי‪ .‬עורכים אתם‬ ‫מלחמה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫תראה שזהו ההשתדלות הטובה ביותר‪ .‬הן‬ ‫מעיקים‪ .‬המעיקים לך‪ ,‬תתקנם על ידי‬ ‫אתה רוצה לעשות משהו‪ ,‬נו‪ ,‬עשה‪ .‬זה מה‬ ‫שתדבק את עצמך למעלה למקום‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שצריך לעשות"‪' .‬דום לה' והתחולל לו'‪.‬‬ ‫המחשבה‪ ,‬דהיינו 'לגגך' כאמור‪ ,‬ואז אם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אי אפשר לברוח מצרות‬ ‫תדבק את מחשבתך בבורא ב"ה‪ ,‬אז 'כי‬ ‫יפול הנופל'‪ ,‬ודרשו רבותינו זכרונם לברכה‬ ‫)ספרי( שראוי הוא ליפול‪ ,‬כי הדינים ראוים‬ ‫לשון נפלא יש מהמקובל רבי משה דוד‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לומר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫רוצה‬ ‫ליפול מז' ימי בראשיתלזכות‬ ‫כנודע‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫וואלי זי"ע תלמיד חבר של הרמח"ל‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שיפלו הדינים ממך"‪.‬‬ ‫על ספר תהלים על הפסוק "אנה‬ ‫בחיבורו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫אלך מרוחך ואנה מפניך אברח"‪ .‬זה לשונו‪:‬‬ ‫בחזרה אל הסיפור עם מר עוקבא‪ .‬מר‬ ‫"וכי סלקא דעתך שדוד המלך ע"ה יבקש‬ ‫עוקבא אמר לר' אלעזר‪ :‬יש אנשים‬ ‫מפניו יתברך?! אדרבא‪ ,‬כל חפצו וכל‬ ‫לברוח‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫לא הרה"ח‬ ‫לע"נ‬ ‫נלמד זה‬ ‫שמצערים אותי‪ .‬אמר לו ר' אלעזר‪:‬‬ ‫בדביקותו‪ .‬אלא שבזמן‬ ‫לעמודראטה‬ ‫מגמתו‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ראבל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עוקבא‪:‬‬ ‫הם‪ ,‬זה הקב"ה‪ .‬אמר לו מר‬ ‫הקטנות הדינים מצערים אותו הרבה‬ ‫כשל כח סבלי‪ .‬אמר לו ר' אלעזר‪ :‬בזה‬ ‫מאוד‪ ,‬וכל מצטער מבקש להינצל מצערו‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שתדום לה'‪ ,‬הם יפלו לפניך חללים חללים‪,‬‬ ‫מפניו"‪.‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ולנוס‬ ‫כי על‪-‬ידי שתעלה לעולם המחשבה‪ ,‬הדינים‬ ‫יתמתקו וממילא הם יתמסמסו לגמרי‪.‬‬ ‫מדובר באינסטינקט שקיים גם אצל‬ ‫בעלי החיים‪ .‬הוא מרגיש חום ותיכף ומיד‬ ‫האדם שואל‪ :‬אבל איך אפטר מפלוני?‬ ‫מושך את ידו אחורנית‪ .‬מישהו צועק עליו‬ ‫יש לך מושג כמה כסף יש לו? איזו סוללה‬ ‫ובורח‪ .‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬‫–‬ ‫מסתובבתמיד‬ ‫מידמועיל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫והוא‬ ‫של עורכי דין יש לו? ‪ -‬אל תדאג‪ ,‬אומר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ה'מאור עינים'‪ .‬אם אתה מבין שהשורש הוא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬לטובתו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שמצערתו‬ ‫הדין מול‬ ‫מדתכראוי‬ ‫אי‪"‬אבל‬ ‫לבטוח‬ ‫דינים‪ ,‬תבין שהם מוכנים ליפול ממך כבר‬ ‫שישלים את‬ ‫מול עד‬ ‫נחו‪‬תמיד‬ ‫שהוא עמו‬ ‫מכפיעומדת‬ ‫היא‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מז' ימי בראשית‪ ,‬ולכן אם תחשוב נכונה‬ ‫תיקונו‪ ,‬ואם כן אנה יברח מפניה‪ ,‬אפילו אם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ותעסוק בעוד קצת תורה‪ ,‬עוד א קצת הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פנים של זעם‪ ,‬כי הוא צריך לסבול אותה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫חלילה‪,‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫בטחון וחוזר‬ ‫הואקצת‬ ‫השבועותעוד‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫על כל פנים עד גמר מלאכתו"‪.‬‬ ‫מאליהם‪ .‬בכל האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬‫עלינו יפלו‬ ‫כ‪‬בסוף הם‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי ענין זה‪.‬‬ ‫איפוא על‬ ‫הצלחה מדבר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללדוד המלך‬ ‫ההשתדלות המעולה ביותר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של לי דבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫אם יש‬ ‫הגיגי לבו‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫מבטא את‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫ה'מאור עינים'‪,‬‬ ‫שמצער אותי‪ ,‬מצד הטבע עלי לברוח ממנו‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫דברי כלי‪‬‬ ‫להצליחבעבר את‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬כשלמדנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הגיעו אלינו עדויות רבות של אנשים‬ ‫כי כל מצטער מבקש להנצל מצערו ולנוס‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שהתמודדו עם אנשים שציערו אותם‪,‬‬ ‫מפניו‪ ,‬אבל האמת היא שגם אם אלך‪ ,‬הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫עינים' אי‪‬‬ ‫בפנים ואימצו את‬ ‫ה'מאור אותנו‬ ‫מלמדת‬‫התורה את‬ ‫ולמדו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אינם קשורים בהכרח‬ ‫יותר‬ ‫הדינים‬ ‫יבוא לקבל‬ ‫אחרי‪ ,‬כי‬ ‫כדי‬ ‫במחשבתם‪ ,‬ובדרך פלא הכל נעלם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫דבריו‬ ‫למקום זה שאני נמצא בו עכשיו‪ .‬אם‬ ‫כלא היה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫למקום אחר‪ ,‬הם יבואו‬ ‫מה אני‬ ‫מקומי‬ ‫את‬ ‫אעתיק‬ ‫אתי גם לשם‪ .‬זה מה שהוא אומר‪ :‬אני יודע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫"אני חושב‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬ואומר‪:‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שהאדם בא‬ ‫יש‬ ‫היא‪ :‬אתה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אלא‬ ‫אלמוני‬ ‫ולא לדו‪‬‬ ‫השאלה פלוני‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫שזה לא‬ ‫כמה חובת‬ ‫וכמה‬ ‫וכך פימצד‬ ‫כך נחו‪‬‬ ‫לעשות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שחייבים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫יודע שזה‬ ‫רוצה‬ ‫שכן‪ ,‬אני‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫בעצמך‪ ,‬וכיון‬ ‫להיות‬ ‫בכבודךהבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪"‬יתכן שכך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעלענות לו‪:‬‬ ‫נחו‪ ‬צריך‬ ‫ההשתדלות"‪.‬‬ ‫משהוא‬ ‫יהיה כאן עד גמר מלאכתי וממילא אין לי‬ ‫אתה חושב‪ ,‬אבל אם תלמד את הגמרא‬ ‫מה לברוח‪.‬‬ ‫במסכת גיטין ואת דברי ה'מאור עינים'‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫לעזוב‪ ,‬כי הבין שמן השמים מדברים אתו‬ ‫כי עתה הרחיב ה' לנו‬ ‫ומה יהיה לו מכך שיברח? במקום החדש‬ ‫זה מזכיר את דברי הגר"מ פיינשטיין‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הרי שוב יריבו אתו‪ .‬נשארים כאן‪ ,‬מתפללים‬ ‫זצ"ל בדרש משה )פרשת תולדות(‪ ,‬על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לה' וחוזרים בתשובה‪ .‬כשרואים שהמריבה‬ ‫באה אל קיצה‪' ,‬כי הרחיב ה' לנו ופרינו‬ ‫המריבות שהיו לו ליצחק עם הפלשתים‬ ‫בארץ'‪ ,‬אז יכולים לעקור למקום אחר‪.‬‬ ‫כתוב בתורה‪" :‬וכל הבארות אשר חפרו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫סתמום‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות אביו‬ ‫לזכות‬ ‫עבדי אביו בימי אברהם‬ ‫מכופפים את הראש והגל עובר‬ ‫פטרוןיצחק‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פלשתים וימלאום עפר"‪ .‬שוב ושוב‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לבארות‬ ‫פותח והפלשתים סותמים‪ .‬ונתנו‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ראיתי יהודי כותב שהיה פעם במצב‬ ‫שמות על שם המריבות שהיו שם‪" .‬ויריבו‬ ‫קשה ונכנס אל ה'בית ישראל' מגור זיע"א‬ ‫רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים‬ ‫ממנו חיזוק‪ .‬אמר לו ה'בית ישראל'‪:‬‬ ‫פסח ז"ל‬‫לבקש‬‫עמו‪ ,‬הרה"ח‬ ‫התעשקו לע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫ויקרא שם הבאר עשק כי‬ ‫ראטה )קכא‪ ,‬א(‪" :‬אמר רבן‬ ‫הי"ויבמות‬‫מסכת‬‫ליפא‬‫יו"ט ב‬ ‫חנני' יש‬ ‫עליההר"ר‬ ‫ויקרא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ויחפרו באר אחרת ויריבו גם‬ ‫גמליאל‪ :‬פעם אחת הייתי מהלך בספינה‬ ‫שמה שטנה"‪ .‬עד שבסוף הגיע אל המנוחה‬ ‫וראיתי ספינה אחת שנשברה‪ ,‬והייתי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫ואל הנחלה ‪" -‬ויעתק משם ויחפור באר‬ ‫'תשפ"ב ומנו? רבי‬ ‫חכם שבה‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫על כ"ג‬ ‫תלמיד‬ ‫מצטער‬ ‫אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות‬ ‫עקיבא‪ ,‬וכשעליתי ביבשה‪ ,‬בא וישב ודן‬ ‫ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ‪,‬‬ ‫לפני בהלכה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬בני! מי העלך?‬ ‫ויעל משם באר שבע"‪.‬‬ ‫אמר לי‪ :‬דף של ספינה נזדמן לי )ונאחזתי‬ ‫בו(‪ ,‬וכל גל וגל שבא עלי‪ ,‬נענעתי לו ראשי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫שאל הגר"מ פיינשטיין‪ :‬מדוע דווקא‬ ‫ונתתי לו‬ ‫א‪‬ראשי‬ ‫כופפתי את‬ ‫)לא נלחמתי בו‪ ,‬אלא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬יבואו‬ ‫יותר אם‬ ‫חכמים‪:‬‬‫אמרואבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לעבור(‪ .‬מכאן‬‫עכשיו כשהרחיב לך ואין כבר מריבה‪ ,‬אתה אי‪‬‬ ‫אורז את חבילותיך ועובר למקום אחר? סוף‬ ‫דברי‪ ."‬רוחניי‪‬‬ ‫מוללו ראשו‬ ‫כראוי‬ ‫ינענע‬ ‫לבטוחאדם‪,‬‬ ‫רשעים על‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫מבאר הגר"מ‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫קצת!‬ ‫שבועות‬ ‫הישאר פה‬ ‫לכבוד לך‪,‬‬ ‫סוף טוב‬ ‫פיינשטיין‪ :‬בתחילה כשרבו אתו‪ ,‬היתה להם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫וכתב המהרש"א )חידושי אגדות ב"ב עג‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫איזו טענה ‪ -‬התעשקו עמו‪ .‬אך לאחרא מכן‪ ,‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫"יש לעיין מאי מכאן אמרו כו' מה ענין זה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫לזה"‪ .‬כלומר‪ ,‬איך אתה רואה מזה שרבי‬ ‫להצליח‬ ‫כדרכם של שונאים‪ ,‬רבו אתו גם כשלא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫וגל שבא‬‫שאי‪‬‬‫ג‪ ‬גל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ראשומה‬ ‫על כל‬ ‫להצליחנענה את‬ ‫עקיבא‬ ‫היתה להם שום טענה‪ ,‬למה? כי עכשיו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫אל‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לחזור‬ ‫צורך‬ ‫לעורר‬ ‫אין‬ ‫לנו כדי‬ ‫שונאים‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫שניתנו‬ ‫אנחנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫עליו‪ ,‬שזהו הדרך להתעסק עם רשע? אולי‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שוצפים של‬ ‫האד‪‬‬ ‫גלים של‬ ‫ההצלחהכך רק עם‬ ‫הרוחנית‬ ‫צריך להתנהג‬ ‫ההתחלה ולראות מה היה החשבון ואולי כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬החילוק בין‬ ‫מזמןברוחניות‪,‬‬ ‫התבטלה‪ .‬זהו‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הטענה כבר‬ ‫לעמוד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬כשצריך‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתואולי‬ ‫עלעם רשע?‬ ‫מיוסדת לא‬ ‫מים‪ ,‬אך‬ ‫מול רשע‪ ,‬הדרך היא לומר תהלים‪ ,‬להתחזק‬ ‫מה‬ ‫התעשקו‬‫ללמוד‬ ‫בפעם ועלינו‬ ‫הראשונה הם‬ ‫השמות‪.‬תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שני‬ ‫עמו‪ ,‬היינו שבאו מחמת טענה‪ ,‬ואחר כך זה נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בבטחון ולהוסיף בהודאה?‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שטנה ‪ -‬מריבה לשם מריבה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬היה‬ ‫כבר‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫מבאר המהרש"א‪ :‬כתוב בתהלים‪" :‬כל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫יצחק בהקדמת‬‫הביןלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫עברו"‪ .‬מבואר מפסוק‬ ‫משבריך וגליך עלימה אני‬ ‫מקום שאין‬ ‫שהמקום הוא‬ ‫זה‪ ,‬שצרות‪ ,‬קשיים ומשברים‪ ,‬דומים לגלי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הסיבה שלאחר‬‫זוהי שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשער בו‪.‬‬ ‫הלבבותלהיות‬ ‫ראוי‬ ‫ישראל‬ ‫אי‪‬‬ ‫"נמשלו‬ ‫היא‪:‬‬ ‫מדרש‪ :‬בה‬ ‫שצרי‪‬ב לדו‪‬‬ ‫ואיתא על זה‬ ‫וכמה הים‪.‬השאלה‬ ‫כמהלמקום‬ ‫לעקור‬ ‫החליט‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫המריבה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ששקטה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מתייעצים‬ ‫רוצה‬ ‫לים‪ ,‬והם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫העכו"ם‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬ונמשלו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לחול‬ ‫מקום סכנה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהמקום הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבין בנוגע‬ ‫משהואכינחו‪‬‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫על ישראל והקב"ה מתיש כוחם‪ ,‬ועל כן‬ ‫מאחר שרבו אתו לחינם‪ .‬אכן כל עוד‬ ‫אמר ישעיה 'והרשעים כים נגרש'‪ ,‬מה הים‬ ‫המריבה היתה עדיין באיבה‪ ,‬לא היה יכול‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אל מקום חפצו‪ ,‬אין לו חשיבות עצמית‪ .‬מה‬ ‫הגל הראשון אומר אני עולה ומציף כל‬ ‫זה העסק שאתה עושה ממנו?‬ ‫העולם כולו‪ ,‬כיון שהוא בא לחול‪ ,‬הוא כורע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לפניו‪ ,‬ואין הגל השני לומד מן הראשון‪ ,‬כך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היכולת לאהוב את הפוגע‬ ‫פרעה נתגלגל על ישראל והפילו הקב"ה‪,‬‬ ‫וכן עמלק וכן סיחון כו'‪ ,‬ואין אחד למד‬ ‫ראיתי פעם בספר דבר נפלא‪ .‬חז"ל‬ ‫אמרו‪" :‬הנעלבים ואינם עולבים‪ ,‬שומעים‬ ‫מראשון"‪ .‬הא לך שמה שצריך לעשות מול‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתומשיבים‪ ,‬עליהם אמר הכתוב‪:‬‬ ‫חרפתם ואינם‬ ‫אליעזר‬ ‫מול‬ ‫לזכות‬ ‫לעשות‬ ‫גלי הים‪ ,‬זה מה שצריך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרשעים והמתנכלים ומול שאר פטרון‬ ‫הצרות‪.‬‬ ‫'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'"‪ .‬וכתוב‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בירושלמי בטעמא דמילתא כי מי שאינו‬ ‫ה'בית ישראל' הראה לבן שיחו את דברי‬ ‫עולב בחזרה‪ ,‬הוא זה שאומר‪ :‬וכי מפני‬ ‫המהרש"א ואמר לו כך‪ :‬אפשר לבטל את‬ ‫העליב אותי ‪ -‬אעלבנו?! הוא הרי‬ ‫שהוא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫מכן הרה"ח‬ ‫לאחרלע"נ‬ ‫הגל‪ ,‬אבל מה תרוויח מזה? הלאנלמד‬ ‫הי"ו ראטה‬‫אלוקים!‬ ‫צלםליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫המהרש"א ‪-‬‬ ‫יבוא עוד גל‪ .‬הסתכל בדברי‬ ‫אין אחד למד מהראשון‪ .‬למה? כי יש דינים‬ ‫הוי אומר‪ :‬זה שאינו מעליבו בחזרה‪ ,‬אינו‬ ‫'תשפ"ב לא משום‬ ‫עליו‪ ,‬ואף‬‫אייר ה‬ ‫מתגאה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שהואכ"ג‬ ‫על בני ישראל‪ .‬כאן בא עמלק‪ ,‬כאן בא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל משום‬ ‫סיחון וכו'‪ .‬אך מה? בוא ונלמד אותך מה‬ ‫שמישהו אמר לו‪ :‬יש לי בשבילך עצה‪ .‬אם‬ ‫עושים כשמגיע גל‪ .‬מכופפים את הראש‬ ‫לא תגיב‪ ,‬הלה לא יוכל להמשיך לריב אתך‪.‬‬ ‫והגל עובר ומתנפץ בחול‪ .‬והוא יפילם‬ ‫באין עצים‪ ,‬אין מה לבעור והאש כבה‬ ‫חללים חללים‪ .‬הגל מתנפץ ומתברר שאינו‬ ‫מאליה‪ ...‬לא‪ ,‬לא זוהי הסיבה‪ ,‬כי אם זוהי‬ ‫יודע‬ ‫את ה'‪.‬‬‫האד‪‬‬ ‫אינו– א‪‬‬ ‫עובד בזה‬ ‫תמיד‬‫מועילמגיב‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬שאינו‬ ‫הסיבה‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬יודע‬ ‫יותרשהוא‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫משום‬ ‫להשתמשהיא‬ ‫אי‪ ‬הסיבה‬ ‫אך‬ ‫מבואר איפוא בכל המקורות אותו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כי על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫של דברי‪‬‬ ‫שלוחומול‬ ‫לבטוחהואכראוי‬‫שהמעליב‬ ‫היסוד‪ .‬אם יש לך דבר שמצער אותך‪ ,‬אדם אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬עושה לי‬ ‫פלוני אינו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לעצמו‪:‬מול‬ ‫אומר נחו‪‬‬ ‫הואשהוא‬‫מכפי‬‫כן‬ ‫שמצער אותך‪ ,‬צרה חדשה‪ ,‬עול חדש‪ ,‬תבין‬ ‫מאומה‪ .‬הוא רק לבוש‪ .‬וכיון שכן‪ ,‬אינו‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫שמדובר בגל חדש שבא עליך‪ .‬אין זהא דרך הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כועס עליו‪ ,‬ואם אינו כועס עליו‪ ,‬הוא יכול‬ ‫על‬ ‫מפורשים ‪ ,‬כפי‬ ‫בפסוקיםלרוחניות‬ ‫מבואריו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫דרש‪ .‬זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להסתכל עליו כפי שהוא מסתכל על כל‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫וה'מאור עינים'‬ ‫אותם‪ ,‬בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינומפרשים‬ ‫כ‪‬שחז"ל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אלוקים‬‫שאי‪‬‬ ‫ג‪ ‬צלם‬ ‫מה בו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ולראות‬ ‫להצליח הכנסת‬ ‫באי בית‬ ‫שמדובר סך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫פנימיותרחמי‪‬‬ ‫כדיפילעורר‬‫זאת על‬ ‫מסביר לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫ולא להעליבו בחזרה‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫הכל בלבוש לדינים שקיימים למעלה‪ ,‬ואם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כן‪ ,‬הדרך היחידה היא לדעת זאת ולכופף‬ ‫כך איתא באור החיים הקדוש על יוסף‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫את הראש‪.‬‬ ‫הצדיק שאף בשעה שאחיו מכרוהו‪ ,‬נשאר‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אתם באחווה‪ ,‬ולא כעס עליהם כלל‪ ,‬כי ידע‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬צרה חדשה‬‫אותנולאדם‬ ‫מצוי מלמדת‬ ‫שכשיש לו‬ ‫התורה‬ ‫המקום‪ .‬וכבר אמר‬‫בהירות‪.‬‬ ‫אלאיותר‬ ‫שלוחי‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שאינם‬ ‫לשפוך את הלב‪ ,‬הוא מתחיל לחטט‬ ‫ורוצה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ה'אור החיים' הקדוש שאף בבעלי בחירה‪,‬‬ ‫בה עוד ועוד‪ ,‬ובזה הוא מרחיב אותה‪ .‬אתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שאינםאנייכולים לעשות לו‬ ‫אם האדם זוכר מה‬ ‫בעלמשנה?‬ ‫רבינו‬ ‫הלבוש‬ ‫בהקדמתמה‬ ‫למדנומהלבוש‪.‬‬ ‫כבר עסק‬ ‫עושה‬ ‫מאומה‪ ,‬אינם יכולים לשלוט בו‪ ,‬אך כיון‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לכם שהאדם‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬תארו‬ ‫לשער‬ ‫נוגע בכלל?‬ ‫הלבבות‬ ‫הלבוש‬ ‫מה‬ ‫היא‪ :‬ככל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בשעתבהמעשה‬ ‫זאת לדו‪‬‬ ‫לזכורשצרי‪‬‬ ‫שקשה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה שלוש‬ ‫וכמה‬ ‫ומדבר‬ ‫הבטחו‪ ‬ברק‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מירושלים לבני‬ ‫נסעעבודת ה'‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬בזוהר‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לכן איתא‬ ‫הבטחו‪ ‬בחירה‪,‬‬ ‫שמדובר בבעלי‬ ‫לענייני‪‬שהוא נסע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע האוטובוס‬ ‫הצבע של‬ ‫משהוא עלנחו‪‬‬ ‫שעות‬ ‫הקדוש שהאנשים המאמינים כשעומדים‬ ‫בו ועל הכסא שהוא ישב עליו‪ .‬הוא אינו‬ ‫מול בחירה הם מועטים‪.‬‬ ‫מבין‪ .‬האוטובוס הרי היה רק כלי שהובילו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫הגבורה‪ ,‬מתעוררים דינים שמצערים את‬ ‫על כל פנים ראיתי שם בספר שהסביר‬ ‫האדם‪ ,‬אבל אחרי שהאדם ממתיק את‬ ‫שמפני כך נאמר עליו 'ואוהביו כצאת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הדינים על‪-‬ידי תורה ותפילה ותשובה‪ ,‬הוא‬ ‫השמש בגבורתו'‪ ,‬כי אם הוא יכול לראות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נשאר רק עם המתקת הגבורות‪ ,‬כלומר‪ ,‬עם‬ ‫השפע שהגיע עליו מלמעלה‪.‬‬ ‫צלם אלוקים במצב כזה‪ ,‬אין זה אלא משום‬ ‫שהכרה זו חזקה אצלו מהפגיעה עצמה‪,‬‬ ‫והרי זה מוכיח שהוא מאוהביו של הקב"ה‪.‬‬ ‫ילד"ושגדל‪ .‬הוא מתבגר קצת‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאכך זה בכל‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןמתחיל לומר את מה שהוא חושב‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫והנה הוא‬ ‫קליפה קודמת לפרי‬ ‫ואף להתחצף‪ .‬בסדר‪ ,‬זה קורה משום שהוא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מרגיש שיש לו עצמאות‪ .‬זוהי התחלה של‬ ‫אכן יסוד זה אינו חידוש גדול‪ ,‬אבל הוא‬ ‫גדול‪.‬ז"להאדם שואל‪ :‬למה? למה הוא לא‬ ‫הנוגע ביותר‪ .‬הקב"ה קבע סדר בעולם‬ ‫דברפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫יכול לעבור מילד תמים לאברך חשוב? למה‬ ‫שאם האדם לומד תורה ומזכיר לעצמו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫צריך‬‫ומההר"ר‬‫ביבדלחט"א‬ ‫בכל עת איך צריך להתנהג‬ ‫באמצע הוא צריך להיראות כפי שהוא‬ ‫נראה? התשובה היא שזוהי ההתחלה של‬ ‫לחשוב ‪ -‬העולם מתאים את עצמו אליו‪.‬‬ ‫הקליפה ורק‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫רואיםה את‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫בתחילה‬ ‫במדבראנשים‬ ‫)בחו"ל הטוב‪.‬‬ ‫לא יהיו‬‫פרשת‬‫שלישיפעם‬ ‫אומר שאף‬ ‫האם זה יו‪‬‬ ‫לאחר מכן את הפרי‪.‬‬ ‫שיצערוהו? ‪ -‬ממש לא‪ .‬כי כשהקב"ה רוצה‬ ‫לומר משהו לאדם‪ ,‬הוא מדבר אתו באופן‬ ‫כזה שאנשים מצערים אותו‪ ,‬והוא לטובתו‪.‬‬ ‫תודה על נורת האזהרה‬ ‫מערכת היא שהקב"ה ברא בעולם‪ ,‬שיש‬ ‫האד‪ ‬ברכב‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬נוהג‬‫כשאחד‬‫תמיד –‬ ‫מועיל כך‪:‬‬ ‫הבטחו‪ ‬נשאל‬ ‫הבה‬ ‫לפעמים דינים השורים אל האדם‪ ,‬ואז יש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬ושומע‬ ‫לדעת‬ ‫להבהב‬ ‫שמתחילה יותר‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫ורואה נורה‬‫אנשים שמתעוררים לבוא על האדם אי‪‬‬ ‫צפצוף בשעת מעשה‪ ,‬מה זה אומר? האם‬ ‫ולצערו‪ .‬זה אומר שהעולם מתנהל כשורה‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫זה טוב או רע? התשובה היא שכאשר בנו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬להיות‪.‬‬‫נעסוק אמור‬ ‫שבועותבדיוק זה‬ ‫ופלא‪ .‬כך‬‫לכבוד‬ ‫הפלא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫את הרכב‪ ,‬לקחו בחשבון שעלולים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫להתעורר בעיות‪ ,‬ולכן השתילו בו מנגנון‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫נולד‪ .‬יש‬ ‫הדי‪ ‬שהוא‬ ‫יו‪‬בשעה‬ ‫לתינוק‬ ‫בדומה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא בעיה‬ ‫יותרעל כל‬ ‫אותו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח שיזהיר‬ ‫אזהרה‬ ‫גבורות‪ ,‬הקליפה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫חמש בכל‬ ‫עלינו דם‪ ,‬יש‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬דינים‪ ,‬יש‬ ‫שאי‪ ‬עליו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בזמן מה‬‫מה ג‪‬‬ ‫שיידע‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שמתפתחת כדי‬ ‫קדמה לפרי‪ .‬זהו המהלך‪ .‬האיש עומד בחוץ להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫התשובה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלילא?‬ ‫טוב או‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחה המצב‬ ‫לעשות‪ .‬שוב‪,‬‬ ‫ואומר תהלים ובוכה‪ .‬אומרים לו‪ :‬הכל כלל‬ ‫שלמהבהבת‬ ‫הרוחנית נורה‬ ‫ההצלחהאתה רואה‬ ‫היא כזו‪ :‬אם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כשורה‪ .‬והוא אינו מקבל‪ ...‬מה פירוש הכל כל‬ ‫ושומע קול צפצוף‪ ,‬אתה מבין שזה הזמן‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כשורה? תראה מה קורה כאן‪ ...‬מסבירים לו‪ :‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לעשות איזה שינוי והכל יהיה בסדר‪ ,‬ואז‬ ‫מה‬ ‫ללמודקדמה‬‫ועלינוהקליפה‬ ‫המהלך תמיד‪,‬‬ ‫בעולם‪ .‬תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫זהו‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫אתה מודה על מנגנון האזהרה‪.‬‬‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫עינים' בפרשת‬ ‫ה'מאור אי‪‬‬ ‫מסביר אותנו‬ ‫התורה כךמלמדת‬ ‫לפרי‪.‬‬ ‫לך‪-‬לך שזהו ענין הנסיונות‪ .‬לפני שמגיעה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אף כאן‪ ,‬אם האדם רואה שמישהו‬ ‫הארה על האדם‪ ,‬מגיעה תחילה קליפה‪ ,‬כי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הוא אומר‪ :‬תודה לך‬ ‫ראשון אני‬ ‫מפריע לו‪ ,‬דבר מה‬ ‫בעלשמגיע‬ ‫רבינופעם‬ ‫בהקדמת‬ ‫הדבר‪ .‬כל‬ ‫למדנותחילת‬ ‫כבר‬ ‫הקליפה היא‬ ‫הקב"ה שבראת את העולם עם מנגנון כזה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬שבנוגע‬ ‫מתעוררים דינים‬ ‫עלהבטחו‪‬‬ ‫לשער‬‫הלבבותחדש‬ ‫שפע‬ ‫שיש בו‬ ‫אי‪‬‬ ‫כזה היא‪:‬‬‫בעולם בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫שהרי אנו‬ ‫השאלה נמצאים‬ ‫כמהשל אין‬ ‫וכמה‬ ‫מעולם‬ ‫המגיע‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כי ה'השפע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫תחילה‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לחזור‬ ‫רוצה‬ ‫ועבירות וצריך‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫סטרא אחרא‬ ‫שיוכל להכנס‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫להצטמצם כדי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהואצריך‬ ‫סוף‪,‬‬ ‫בתשובה בכל עת וצריכים לקבל אזהרות‪,‬‬ ‫לעולם הזה‪ ,‬ומפני כך מתעוררת מדת‬ ‫והמנגנון הזה שולח את האזהרות‪.‬‬ ‫הגבורה‪ ,‬ויחד עם התעוררותה של מדת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫בהלכה‪ .‬דבר מעניין‪ .‬יש שהאדם מתמודד‬ ‫אכן אם האדם אינו זוכר מה צריך‬ ‫עם צרה גדולה‪ ,‬והנה באים לבית המדרש‬ ‫לעשות כשנורת האזהרה נדלקת‪ ,‬ובמקום‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ורואים שהוא נשאר אדם נורמלי‪ .‬הוא יושב‬ ‫לעשות מה שצריך‪ ,‬הוא נבהל ומתחיל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולומד בחברותא‪ ,‬הוא מתפלל‪ ,‬הוא מנשק‬ ‫את הסידור‪ .‬רבן גמליאל רואה את רבי‬ ‫להאיץ את מהירות הנסיעה‪ ,‬אין לו ממנה‬ ‫שום תועלת‪ .‬זהו בעצם מה שרוב בני אדם‬ ‫עקיבא לא סתם שהוא חי אחרי שכמעט‬ ‫עושים כשהם נתקלים בבעיה‪ .‬הם שוכחים‬ ‫להם סוף‪ ,‬אלא הוא גם דן‬ ‫שאיןהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא במים‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫טבע‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שומע‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫אתה‬ ‫לזכותאם‬ ‫לזכות‬ ‫מה יש להם לעשות‪ .‬תירגע‪.‬‬ ‫בהלכה‪ .‬הסיפור עם הטביעה כבר לא‬ ‫אתוובטחון‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון צריך‬ ‫צפצוף ‪ -‬נפלא‪ .‬כעת בוא נראה מה‬ ‫בראש מעייניו‪ .‬רבן גמליאל צריך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נמצאת‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לעשות‪' .‬דום לה''‪ .‬תוסיף בלימוד‬ ‫לעצור אותו ולשאול אותו‪" :‬מה עשית? איך‬ ‫תוסיף בתפילה‪ ,‬תוסיף בתשובה‪ .‬כמה‬ ‫שרדת?" ורק אז רבי עקיבא נזכר ‪" -‬אה‪,‬‬ ‫פעמים יש שפתאום המציק בא מיוזמתו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המעשה עם הנפילה למים? שום דבר לא‬ ‫לבקש מחילה‪ .‬זה הלא הקב"ה‪ .‬הלה קינא‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫קרה‪ ,‬כופפתי את ראשי"‪.‬‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫מקבל‬‫הואהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בך ודיבר בך סרה ופתאום‬ ‫התעוררות תשובה ובא אליך ואומר לך‬ ‫שרואה שהכל‬‫'תשפ"ב‬ ‫אדםה כזה‬‫כ"גשלאייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הסגנון‬ ‫זהו‬ ‫במדבר רוצה‬ ‫)בחו"ל‬ ‫פעם‪ ,‬אני‬ ‫פרשת‬‫שלישיעליך‬ ‫יו‪‬דיברתי‬‫בזהירות‪ :‬אם‬ ‫רק לבוש‪ .‬הוא אפילו לא מקבל יסורים‬ ‫לבקש ממך מחילה‪ .‬מה הביאור בזה?‬ ‫באהבה‪ .‬הוא התרגל לחיות עם זה שלא‬ ‫הביאור הוא שהדינים התבטלו‪ .‬אינך צריך‬ ‫קרה כלום‪ .‬מישהו סיפר לי שפעם שמע‬ ‫לעשות כלום‪ .‬זה אמור להתמסמס מאליו‪.‬‬ ‫אנשים מדברים על מישהו ואומרים עליו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הרבה‬ ‫יכול–יודע‬ ‫א‪ ‬לשרוד‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫אדם זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בהתרגשות‪:‬‬ ‫חיים נעימים ומתוקים‬ ‫שיום אחד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫עדנחו‪‬‬ ‫התרגש‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫הוא אבל‬ ‫מאוד לחץ‪ .‬אף‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהוא בכלל‬ ‫ורואה‬ ‫וכך חיים להם בני אדם חיים נעימים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויאתומול‬‫להסתובב‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬לו‬ ‫יצא‬ ‫לא נלחץ‪ .‬כלומר‪ ,‬זה לא שהוא שורד לחץ‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬הולכים‪.‬‬ ‫נעסוק ודברים‬ ‫שבועות באים‬ ‫לכבוד‬ ‫ומתוקים‪ .‬דברים‬ ‫מכאן אמרו חכמים‪" :‬אם יבואו רשעים על מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אלא הוא פשוט לא נלחץ‪ .‬כמה פעמים יש‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬גלים‪.‬‬ ‫בראשו"‪ .‬יבואו עוד‬ ‫את המציאות הזאת‪ .‬אתה עומד מהצד‬ ‫על‬ ‫להםיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫ינענעהוא‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותראת כל‬‫ברוחניות כבר‬ ‫להצליחכבר ועושה‬ ‫להשתמש אכן‬ ‫שיבואו עוד גלים‪.‬‬ ‫הסגולות‬ ‫ומפחד‬ ‫מי שנלחם עם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫כ‪‬ודאיעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬שאתה‬ ‫לא ג‪‬‬ ‫מבין מה‬ ‫עצמומה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הגל המגיע עליו כי הוא סבור שהוא לא להצליח‬ ‫שבעולם‪ ,‬והאדם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫להתמודד עם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי לבטוח‬ ‫ברוחניותיודע‬ ‫אומר‪ :‬אינני‬ ‫היה צריך להגיע עליו ואך רשעות הוא ‪ -‬כלל‬ ‫רוצה‪ .‬הוא‬ ‫הצלחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה נלחצתי‪.‬‬ ‫לחץ‪ ,‬פשוט לא‬ ‫רחמנות עליו‪ .‬אתה יודע למה? כי‪ ...‬אח כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬חשבת? לא‬ ‫רק מה‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לך עוד גל‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫יקר! מחכה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫סוף דבר‪ :‬הגלים באים אל האדם בכל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מגיע‬ ‫הוא הסדר‪,‬‬‫ועלינו‬ ‫האדםתמיד‪,‬‬ ‫מבין שכך‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫כן אם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שום בעיה‪...‬‬ ‫עת‪ ,‬וכשהאדם זוכר מה מקורם‪ ,‬הוא יודע‬ ‫להשתמש‬ ‫בזה אי‪‬‬ ‫גל ואין‬ ‫אותנו‬ ‫התורהגל ועוד‬ ‫מלמדת‬ ‫עוד‬ ‫ולתת להם לעבור‬‫בהירות‪.‬‬ ‫את יותר‬ ‫ראשו‬ ‫לכופףלקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ובאותה שעה להוסיף בתורה ותפילה‪ ,‬וכך‬ ‫תחשבו שרבי גמליאל היה שואל את רבי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יבואו בעל‬ ‫אם רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני וגם לעולם הבא‪.‬‬ ‫מההזה‬ ‫הוא זוכה גם לעולם‬ ‫עליך עוד‬ ‫למדנו יקרה‬ ‫כבר‬ ‫עקיבא‪" :‬מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע עונה לו‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רבי עקיבא‬ ‫לשער היה‬ ‫הלבבות בוודאי‬ ‫גלים?"‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫ישראל‬ ‫בה כל‬ ‫לדו‪ ‬ועל‬ ‫שצרי‪ ‬עלינו‬ ‫השאלה‬ ‫הצדיק יגן‬ ‫זכות‬ ‫וכמה‬ ‫כמה לדבר‬ ‫בראשי פי‬ ‫ואוסיף‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לנענע להם‬ ‫של‬ ‫"אמשיך‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫בא לדון אתו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עקיבא הרי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בלימוד"‪ .‬רבי‬ ‫בנוגע‬ ‫אתך‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫לזכות‬ ‫החתן נפתלי צבי בן שיינדל שרה‬ ‫והכלה שרה בת חנה סערל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נדבת אבי הכלה‬ ‫הר"ר מנחם מענדל בארמינקא הי"ו‬ ‫"ו‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא‬ ‫י"ד חשון‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫וירא‬ ‫הר"ר פרשת‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ראשון‬ ‫יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שהנחילנו אבי האומה‬ ‫יהדות אמיתית כפי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫והמשקה‪ .‬כשראו כך שהיה רוצה מהם‬ ‫משלוהר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ברכו למי שאכלתם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שיפרעו הכל‪ ,‬אז ברכו להקב"ה שלא‬ ‫הפרשה מתחילה עם סיפור הכנסת‬ ‫כרצונם על מנת שלא יפרעו שום דבר"‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫האורחים של אברהם אבינו‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬לפני‬ ‫מהלך יסודי ‪ -‬לא תכסיס‬ ‫עליית שביעי‪ ,‬כתוב‪" :‬ויטע אשל בבאר שבע‬ ‫ויקרא שם בשם ה' א‪-‬ל עולם"‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫הנה יש שיכולים להסתכל על זה כאילו‬ ‫שהכוונה להכנסת אורחים באופן הפשוט‬ ‫היה לו דרך מעניינת של פרסום שם ה'‬ ‫ביותר‪ ,‬שנתן לאנשים אכילה שתיה ולינה‪,‬‬ ‫בעולם‪ .‬בעצם היה יכול לעבור מעיר לעיר‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫אלוקים‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫"רבותי! יש‬ ‫ולהכריז‪:‬‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬לבית‪,‬‬ ‫מבית‬ ‫וכתב רש"י על המילים 'ויקרא בשם ה' א‪-‬ל‬ ‫של‬ ‫לעניני‪ ‬שמו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אשל‪ ,‬נקרא‬ ‫נחיצות "על ידי‬ ‫הבטחו‪‬אותו‬ ‫בנוגע‬ ‫עולם'‪:‬‬ ‫לדעת‬ ‫שהקב"ה‬‫נחו‪‬‬‫יותרלהם‬ ‫אבללומר‬ ‫היהבו‪.‬יכול‬ ‫להשתמש‬ ‫הקב"ה אלו‪-‬ה לכל העולם‪ .‬לאחר שאוכלים אי‪‬‬ ‫בעולם"‪ .‬ואף‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬להם זה‬ ‫ושכלמולמה שיש‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫ומטיב‬ ‫ושותים‪ ,‬אומר להם ברכו למי שאכלתם אי‪‬‬ ‫הוא טוב‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ ‬להאכילם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול מועיל‬ ‫נחו‪‬שיותר‬ ‫שהואסבר‬ ‫ממנו‪ .‬אך‬ ‫משלו‪ .‬סבורים אתם שמשלי אכלתם? משל מכפי‬ ‫ומרוצה‪,‬‬ ‫הרי שבע‬ ‫שהאדם‬ ‫לכ‪‬כי אחרי‬ ‫ולהשקותם‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה‬ ‫מי שאמר והיה העולם אכלתם"‪.‬‬ ‫לרוחניותא‬ ‫קל יותר להשפיע עליו‪ .‬הוי אומר‪ :‬מכנסים‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בחורים חלשים‪ ,‬מחלקים להם טשאלנט‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מסכת בכל‬ ‫סוטה )י‪ ,‬א(‪ ,‬ושם‬ ‫להשתמש‬‫עלינודבריו ב‬ ‫כ‪ ‬מקור‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ככה זה‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫אכסוף'‪.‬‬ ‫בגשמיות‪'.‬י‪-‬ה‬ ‫להצליחשרים אתם‬ ‫וקוגל‪,‬‬ ‫רחמי‪'‬ויקריא'‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫'ויקרא' אלא‬ ‫תקרי לעורר‬ ‫שניתנו "אל‬ ‫לנו כדי‬ ‫נאמר‪:‬‬ ‫טוב‪.‬ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫מלמד‪ ,‬שהקריא אברהם אבינו לשמו של כלל‬ ‫עובד יותר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה בפה כל עובר ושב‪ ,‬כיצד? לאחר כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אך האמת היא שיש כאן יסוד גדול‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שאכלו ושתו עמדו לברכו‪ ,‬אמר להם‪ :‬וכי מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וצריך לזכור בענין זה את הקל וחומר של‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫משלי אכלתם? משל אלוקי עולם אכלתם‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ‪ -‬אם‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנולמיאי‪‬שאמר והיה‬ ‫מלמדתוברכו‬ ‫התורה ושבחו‬ ‫הודו‬ ‫בהירות‪.‬הגוי ליהודי‪ ,‬הוא‬ ‫לעשות את‬ ‫יכול יותר‬ ‫מקוהלקבל‬ ‫כדי‬ ‫העולם"‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בוודאי יכול לעשות את היהודי ליהודי יותר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנישל אברהם אבינו‬ ‫טוב‪ .‬אף כאן‪ ,‬אם מה‬ ‫המהלך‬ ‫בעלתוספות‬ ‫בהקדמתשםרבינו‬ ‫מביא‬ ‫למדנומקובצת‬ ‫כברשיטה‬‫וב‬ ‫יכול לקחת מישהו שאינו יודע שיש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמדרש שלא‬ ‫תוספותהבטחו‪‬‬ ‫הרא"ש‪" :‬יש ב‬ ‫הלבבותמלשער‬ ‫דברים‬ ‫היא‪ :‬שיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫למיבהשיודע‬ ‫אותולדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬‫ולהפוך‬ ‫אלוקים‬ ‫השאלה‬ ‫כמהאברהם‬ ‫וכמה‬ ‫שאמרפילהם‬ ‫עד נחו‪‬‬ ‫ברצונם‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רצו לברך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬מישהו‬ ‫רוצה‬ ‫יכול לקחת‬ ‫אלוקים‪ ,‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬בוודאי‬ ‫להיות‬ ‫ושתיתם‪ ,‬והיה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שאכלתם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪ ‬מה‬ ‫משהוא פרעו‬ ‫אבינו‪:‬‬ ‫שמרגיש שהוא יודע שיש אלוקים‬ ‫אומר שעולה לממון גדול לפי שהיו במדבר‬ ‫ולעשותו אדם יותר מאמין‪.‬‬ ‫והיה טורח גדול להם להביא לשם המאכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לכבשן האש‪ .‬חז"ל מספרים על כך‪.‬‬ ‫אכן בשביל זה צריך לדעת כיצד הדבר‬ ‫בפסוקים זה לא מוזכר‪ .‬התורה לא ראתה‬ ‫פועל‪ .‬אין המדובר בתכסיס בעלמא‪ ,‬כאילו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כדבר נחוץ להזכיר אותו‪ ,‬זאת על אף‬ ‫אומר‪ :‬הם באו בשביל האוכל‪ ,‬ועל הדרך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שלכאורה מדובר באחת מהידיעות‬ ‫החשובות ביותר המועברות מאב לבן ‪ -‬אף‬ ‫דחפו להם שיעור ביהדות‪ .‬כפי שמצוי הדבר‬ ‫שמארגנים שיעור בערב‪ ,‬מביאים שם כיבוד‬ ‫אחד לא ידע שיש אלוקים בעולם‪ ,‬עד שבא‬ ‫בשפע ועושים שם בדיחות‪ ,‬וכך הרבה‬ ‫הי"ובוראו‪ ,‬ושבר את פסילי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתואת‬ ‫אברהם והכיר‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫יהדות‪.‬‬ ‫קצתאליעזר‬‫הר"ר‬ ‫אנשים באים‪ ,‬ואז כבר לזכות‬ ‫לומדים‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫ובעבור כך הפילו נמרוד לכבשן האש‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אביו‪,‬‬ ‫פטרוןנושא‬ ‫לא על זה אנו מדברים‪ .‬אנו מדברים על‬ ‫מוזכר בפסוקים‪ ,‬ודי בהרחבה? ‪-‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה כן‬ ‫מדור מה‬‫פטרו‪ ‬ויכול‬ ‫אחר לגמרי אשר כאמור יסוד גדול הוא‬ ‫מעשי החסד שאברהם אבינו עשה‪ .‬הן‬ ‫לעשות את היהודי ליהודי יותר טוב‪.‬‬ ‫הפסוק הנ"ל והן כל סיפור הדברים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בתחילת הפרשה על החסד שעשה עם‬ ‫הכרה שבאה מתוך הטוב‬ ‫ראטה‬ ‫לערביים‪.‬‬ ‫המלאכים הי"ו‬ ‫שנדמו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא‬ ‫הסבא מסלבודקא זצ"ל אמר‪ :‬עיקר גדול‬ ‫בעבודת השם שהאדם יכיר וירגיש‬ ‫'תשפ"במסלבודקא‪,‬‬ ‫מבארה הסבא‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫–‬ ‫סיבת‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר‬ ‫לא רק‬‫במדבר‬‫פרשתהיינו‬ ‫הקב"ה‪,‬‬‫שלישי‬ ‫באמיתת יו‪‬‬ ‫מציאות‬ ‫כי כשאברהם אבינו הכיר את בוראו‪ ,‬היתה‬ ‫לדעת שיש אלוקים‪ ,‬אלא להרגיש ולחוות‬ ‫לו הבנה זו‪ .‬מדוע הוא גומל חסד? כי הכיר‬ ‫זאת‪ ,‬ועיקר גדול יותר שהאדם ירגיש ויכיר‬ ‫שיש אלוקים שגומל חסד‪ .‬זהו הבורא‪ .‬זהו‬ ‫בחסדיו של הקב"ה ויכיר בכך שהקב"ה‬ ‫הקשר שלו עם הקב"ה‪ .‬הוא מסתכל כל‬ ‫הוא המקור לחסד תמידי‪.‬‬ ‫ומלא‬ ‫הודאה‬ ‫מלא‬‫–‬ ‫והוא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הקב"ה‬ ‫על‬ ‫הזמן‬ ‫עת‪ .‬ודאי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫בכלנחו‪‬‬ ‫מטיב לו‬ ‫יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫שהוא‬ ‫הכנעה מזה‬ ‫להשתמש‬ ‫יש ששואלים את האדם מיהו הקב"ה? אי‪‬‬ ‫שזה מביא אותו ליראה ומעורר בו רצון‬ ‫והוא משיב‪ :‬מה השאלה? ‪ -‬צריך למסור את אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להחזיר‪ .‬אבל תחילת הכרתו היא שהבורא‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬מה שאתה‬ ‫האם זה‬‫נעסוק‬ ‫שבועותאותו‪:‬‬ ‫לכבודשואלים‬ ‫הנפש!!!‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫הוא זה שנותן לו הכל‪ ,‬נותן לו לנשום‪ ,‬נותן‬ ‫מכפי‬ ‫הרי מה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬שוב‪:‬‬ ‫והוא אומר‬‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬עלבנוגע‬ ‫הקב"ה?‬ ‫יודע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫לו לאכול‪ ,‬נותן לו דירה וחברים וכשרונות‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫ופחד‪ ,‬רק‬ ‫הדי‪ ‬באימה‬ ‫יו‪‬נתקף‬ ‫הואאני‬ ‫השבועותהרי‬ ‫השאלה?‬ ‫על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא החסד‬ ‫יותרעל מעשי‬ ‫התורה‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכן סיפרה‬ ‫להצליח‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫בעולם‪ .‬מה עוד?‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אלוקים בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו שיש‬ ‫כ‪‬מהאמירה‬ ‫אמרה‪ :‬את‬ ‫שיי‪‬‬ ‫כאילו שאי‪‬‬ ‫זאת‪,‬מה ג‪‬‬ ‫להצליח ללמדנו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שלו כדי‬ ‫שואלים אותו‪ .‬לא יודע‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫מכן‪.‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לאחרבלי‬ ‫הצלחהתתלמד‬ ‫ברוחניות‬ ‫השאר כבר‬‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫הקב"העודנת‪‬לפני‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫מסלבודקא‪:‬‬ ‫דיננוהסבא‬ ‫אומר‬‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫בוודאי זה בנוי על היסוד של ה'חובת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שיש כלי‪‬‬ ‫אלוקים בעולם‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחומרגיש‬ ‫שאתה יודע‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫הלבבות' שמה שמביא את הנברא לעבוד‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫דיין‪ ,‬עוד‬ ‫מה‬ ‫ועלינו וישללמוד‬ ‫ועונש‪ ,‬יש דין‬ ‫שכר תמיד‪,‬‬ ‫ושיש‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬מוצף‬ ‫הטוב‪ .‬הוא‬‫הישנות‬ ‫הואעלהכרת‬ ‫הבורא כ‪‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫את‬ ‫לדעת ולהרגיש‬ ‫להשתמש‬ ‫צריך אי‪‬‬ ‫מלמדתאתהאותנו‬‫התורה כל זה‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫בהירות‪ .‬רצון עז להחזיר‪,‬‬ ‫הוא מרגיש‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫הטוב‪,‬‬ ‫שהקב"ה הוא זה שנותן לך הכל‪ .‬זה מה כדי‬ ‫בהכרת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הוא רוצה לעשות נחת רוח לבורא‪ ,‬הוא‬ ‫שצריך לצלצל לך במוח‪ .‬הקב"ה הוא זה‬ ‫לעצמי‬ ‫נותן‬ ‫הקב"ה‬‫וכשאני‬ ‫לא שלי‪,‬‬‫זה לי‬‫ואומר‪:‬מי‬ ‫משלואני לי‬‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫לוקח‬ ‫חובת‬ ‫בעל לי את‬ ‫ומספק‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמתורגע‬ ‫למדנובכל רגע‬ ‫כבר‬ ‫שמטיב עמי‬ ‫מה אני‬ ‫לי בכל עת‪...‬‬ ‫צרכי‪.‬לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬‫כל‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫היסוד של כל התורה כולה‬ ‫יש אלוקים שגומל חסד‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ראיתי לרבי אביגדור מילר זצ"ל )נדפס‬ ‫והביא לזה ראיה מפרשתן‪ .‬התורה אינה‬ ‫בשערי אורה( שהביא לזה ראיות ומקורות‪.‬‬ ‫מזכירה שאברהם אבינו הפיל את עצמו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫את הסימן? והוא יענה‪ :‬פלוני שנתן לי פת‬ ‫אחד המקורות הוא האגדה הידועה במסכת‬ ‫לאכול‪ .‬וביאר רש"י שמתוך כך יידעו אביו‬ ‫שבת עם הגר שביקש ללמוד את כל התורה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ואמו שהוא אוהבם‪ ,‬וזה מה שירבה אהבה‬ ‫כולה על רגל אחת‪ ,‬ואמר לו הלל‪ :‬מה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וריעות בישראל‪.‬‬ ‫דעלך סני לחברך לא תעביד‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫בפירושו הראשון שחברך הכוונה להקב"ה‪,‬‬ ‫הנה אף כאן מבואר יסוד זה שכאשר‬ ‫כמו שנאמר )משלי כז‪ ,‬י( 'ריעך וריע אביך אל‬ ‫שקיבל הטבה מפלוני‪ ,‬זה‬ ‫בכךהי"ו‬ ‫האדם מכיר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫דבריו‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫על‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫תעבור‬ ‫תעזוב'‪ ,‬וכך אמר לו‪" :‬אל‬ ‫בלבו אהבה אליו‪ .‬נמצא שההכרה‬ ‫מוליד‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון על‬ ‫שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך‬ ‫בכך ובטחו‪‬‬ ‫שהקב"ה הוא מקור הטוב‪ ,‬מקשר את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫דבריך"‪ .‬התכוון לומר לו‪ :‬יסוד פטרו‪‬‬ ‫היהדות הוא‬ ‫האדם אל הקב"ה באהבה‪.‬‬ ‫שהיות שהקב"ה אוהב אותך כל‪-‬כך‪ ,‬עליך‬ ‫לאהוב אותו גם כן ולא לעבור על דבריו‪.‬‬ ‫אמונה בסיסית בלתי מתערערת‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫זהו היסוד‪ .‬הדחף שלו לעשות מה שנכון‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הודאה"רעל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הוא מזה שהוא מוצף ברגשי‬ ‫ויש בזה הבנה מעניינת‪ .‬כשהאדם יש לו‬ ‫את ההכרה עם הקב"ה ממקום אחר‪ ,‬ולאחר‬ ‫הטוב שהקב"ה נותן לו‪.‬‬ ‫'תשפ"בבכח גם את‬ ‫לדחוף הלעצמו‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫מנסה‬‫הוא( –‬ ‫בחוקותי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מכן‬ ‫יש שרואים שני אנשים שנמצאים‬ ‫ההבנה שהקב"ה מטיב‪ ,‬כאילו מדובר נושא‬ ‫בחבירות זמן רב‪ ,‬ושואלים לאחד מהם‪:‬‬ ‫נפרד‪ ,‬פעמים שהוא מאמין בכך‪ ,‬פעמים‬ ‫"אמור נא‪ ,‬מתי זה התחיל?"‪ .‬הלה משיב‪:‬‬ ‫שאינו מאמין‪ .‬וכבר יש שיאמר בלבו‪ :‬אני‬ ‫"אתה מחזיר אותי עכשיו עשרים שנה‬ ‫מאמין שיש אלוקים‪ ,‬וזה שאינני רואה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫ממורמר‬ ‫עכשיו‬ ‫תמיד –‬ ‫שאניא‪‬‬ ‫הבטחו‪‬אתמועיל‬ ‫הטוב‪ ,‬וזה‬ ‫עכשיו‬ ‫אחורה‪ .‬אתה רוצה לשמוע מתי נפגשנו‬ ‫בבית‬ ‫לעניני‪‬היינו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מה היה‪.‬‬ ‫אספר לך‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לראשונה?‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הנושא‬ ‫יותר גוי‪...‬‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫נעשיתי מזה‬ ‫להשתמש לא‬ ‫אי‪‬‬ ‫וברוגז‪ ...‬בסדר‪,‬‬ ‫החולים ביחד עם קרובי משפחה‪ ,‬שם‬ ‫נושא שתלוי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול הוא‬ ‫כראוי עמי‪,‬‬ ‫שהקב"ה מטיב‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬‫הזה‬ ‫הפע‪ ‬התחלנו‬ ‫בסוגיית‬ ‫ואחר כך‬ ‫שבועותזה‪,‬‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבודזה את‬ ‫היכרנו‬ ‫לחתן‬ ‫באמצע‬ ‫אני‬ ‫אם‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוח‬ ‫במצב‬ ‫רוחניי‪.‬וכו'"‪.‬‬ ‫הרי חג‬ ‫בשמחות חבירו‬ ‫האחדלדברי‪‬‬ ‫להשתתףבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ונכנס לי כסף ‪ -‬אני מרגיש שהוא מטיב‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫עמי‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬הנושא הזה לא קיים אצלי‬ ‫על‬ ‫הקב"ה‪ ,‬לא‬ ‫ההיכרות של האדם עם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫עכשיו‪ .‬אני עדיין מתפלל מנחה‪ .‬לא ברחתי‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשואל איך אני‬ ‫להשתמש אתה‬ ‫עלינו‬ ‫מתוך הלומדות‪.‬‬ ‫כ‪‬נוצרה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬במצב‬ ‫ג‪ ‬אינני‬‫מההכל‬ ‫בגשמיות‪ .‬סך‬ ‫אוכל טריפה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫אינני‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הוא הרי‬ ‫השאלה?‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫הקב"ה? מה‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנועללנו כדי‬ ‫יודע‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫הרוח עכשיו‪.‬‬ ‫נותן לי לאכול‪ .‬הוא מטיב עמי‪ .‬אני מכיר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אותי מקרוב‪ .‬דבר זה מוליד אהבה עצומה‬ ‫הבה נדבר ברורות‪ .‬רוב העולם מסתכלים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בלב‪ ,‬ועל זה בנויים גם היסודות האחרים‪.‬‬ ‫על נושא זה שהקב"ה הוא טוב ומטיב כעל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא מתבונן יותר ורואה שהקב"ה הוא אין‬ ‫תוספת ולא תמיד צריך לחוות אותו‪ .‬מבינים‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שאמר הלל‪.‬‬ ‫אותנו‬ ‫זה מה‬ ‫מלמדתיראה‪.‬‬ ‫התורהומתמלא‬ ‫סוף‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לבית הכנסת ויאמר‪:‬‬ ‫יותר אדם‬ ‫לקבלייכנס‬ ‫כדי‬ ‫אותו‪ .‬אם‬ ‫אלה‪ .‬לדעת מהי הנקודה שעליה‬ ‫בכלי‪ ‬רוצה‬ ‫אתה‬ ‫אני מאמין בדרך כלל שיש אלוקים עד‬ ‫מושתתת כל היהדות? ‪ -‬זוהי הנקודה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני כך כשאני מאבד‬‫מה אחר‬ ‫שתים אחר הצהריים‪.‬‬ ‫כבר את מצב הרוח‪ - ...‬הלא יזרקו אותו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע אמר רבי‬ ‫הבטחו‪ ‬ביצה‪:‬‬ ‫לשער במסכת‬‫הלבבות איתא‬ ‫עוד‬ ‫היא‪ :‬תחת‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אתו‬ ‫לדו‪‬להיות‬ ‫שצרי‪‬ירצו‬ ‫הכנסת‪ .‬לא‬ ‫השאלה‬‫מבית‬ ‫לתינוק צריך‬ ‫וכמה‬ ‫פתפי כמה‬ ‫הנותן‬ ‫נחו‪‬‬ ‫גמליאל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמעון בן‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שהקב"ה‬ ‫רוצה‬ ‫לגבי האמונה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לא כן‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬גג אחת‪.‬‬ ‫קורת‬ ‫מסבירה שיעשה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הגמראלענייני‪‬‬ ‫לאמו‪ .‬בנוגע‬ ‫להודיע נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הוא טוב ומטיב‪ ,‬כי הוא נתפס אצל בני אדם‬ ‫סימן על פניו כדי שכאשר הילד ישוב‬ ‫כאילו הוא תלוי במצב הרוח‪.‬‬ ‫לביתו‪ ,‬אמו תשאל‪ :‬מה קרה? מי עשה לך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כזו‪ ,‬הוא מאמין שיש אלוקים‪ ,‬הוא מתפלל‬ ‫אכן היסוד המבאר בפרשתנו אומר‬ ‫אליו שיעזור לו‪ ,‬הוא מנשק את המזוזה‪,‬‬ ‫לאדם‪ :‬אל תחיה בטעות זו‪ ,‬כי זה נוגע לך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא נותן צדקה‪ ,‬הוא מנסה להיות יהודי‬ ‫ביהדותך‪ .‬כשאברהם אבינו לימד את אנשי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫טוב‪ ,‬ואז הוא נכנס הביתה ואוכל לחם‪ .‬הוא‬ ‫אפילו בירך‪ .‬לא סתם בירך‪ .‬הוא בירך מתוך‬ ‫דורו שיש אלוקים‪ ,‬הוא לא התחיל‬ ‫מהיראה‪ .‬לא מתחילים מדרך זו‪ .‬היא לא‬ ‫הכתב‪ .‬והוא תמיד מקפיד על זה‪ .‬כבר‬ ‫דרך טובה‪ .‬מתחילים עם זה שיש אוכל‪ ,‬יש‬ ‫הי"ומברך שלא מתוך הכתב‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שאינו‬ ‫ארבע שנים‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫והיה‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שאמר‬ ‫לזכות‬ ‫מי‬ ‫טוב‪ ,‬מי הוא מקור הטוב?‬ ‫ופלא‪ ,‬אבל אינו מרגיש איזה ערך‬ ‫ובטחון‬‫הפלא‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון מה‪.‬‬ ‫העולם‪ .‬עוד לפני שהאדם יודע דבר‬ ‫ובטחו‪‬הוא מרגיש ערך בעמידה בקבלתו‬ ‫באכילתו‪.‬‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬מסורת‬ ‫הוא עוד לא למד כלום‪ .‬אין לו‬ ‫לברך מתוך הכתב‪ ,‬לא באכילה עצמה‪ .‬אם‬ ‫מאבותיו‪ .‬אין לו כלום‪ .‬דבר ראשון הוא‬ ‫ינסה לחשוב כמה אחוז תופסת במוחו‬ ‫יודע שיש טוב ומרגיש את הטוב‪ .‬נפלא‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המחשבה שהקב"ה מאכילו עכשיו‪ ,‬יראה‬ ‫אתה מרגישו כבר‪ ,‬אתה כבר ממשש אותו‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫שזה לא תופס אפילו אחוז אחד‪ .‬מפחיד‪ .‬זה‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"רשזה‬‫ביבדלחט"א לך‬ ‫אתה כבר שמח ממנו‪ ,‬כעת דע‬ ‫בכלל לא נושא אצלו‪ .‬אין זה חלק מסדר‬ ‫מהקב"ה‪ .‬צריך שדבר זה יהיה לך ברור‬ ‫החשיבה שלו‪ .‬הוא‬ ‫מצורת'תשפ"ב‬ ‫חלק אייר ה‬ ‫אין( –‬ ‫זה כ"ג‬ ‫)בחו"ל יומו‪,‬‬ ‫בחוקותי‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫במדבר‬‫הדברים‬ ‫שלישיכלפרשת‬ ‫נדבר על‬ ‫ורק אז יו‪‬‬ ‫בכלל לא בענין‪ .‬למה?‬ ‫אברהם אבינו עוד לא דיבר אתם על יראת‬ ‫שמים‪ .‬ודאי שנדבר עליה‪ ,‬אבל אם נתחיל‬ ‫אתה שואל למה? שאציג בפניך את כל‬ ‫מכאן ‪ -‬יהיה לך בסוף יראת שמים‪ ,‬ואז היא‬ ‫רשימת הדברים שיושבים לי עכשיו על‬ ‫תהיה יראת שמים מבוססת‪ ,‬וגם כשלא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬היום‬ ‫אני צריך‬ ‫רוצהתמיד –‬ ‫לשמוע‪ .‬א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬אינך‬ ‫הלב?‬ ‫יהיה לך מצב רוח‪ ,‬עדיין תרצה לעבוד את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכסות את‬ ‫לדעת‬ ‫אבלשקל‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫חמישיםבו‪.‬אלף‬ ‫להביאלהשתמש‬ ‫ה'‪ ,‬ואז תרצה לעשות לפנים משורת הדין‪ ,‬אי‪‬‬ ‫מחר‪ .‬הברכת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי ‪-‬מוללאדברי‪‬‬ ‫הבנק‪ .‬היום‬ ‫חשבוןלבטוח‬ ‫ועוד יסודות רבים ביהדות‪ ,‬יפעלו אצלך אי‪‬‬ ‫המזון שלי שווה משהו‪ ,‬אם היא באמת‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫לפעמים עד היכן‬ ‫שבועותקולטים‬ ‫לכבוד‬ ‫שצריך‪ .‬איננו‬ ‫כמו‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יכולה לשמש כסגולה לכיסוי החשבון‪ .‬אבל‬ ‫מגיעים‪.‬לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הדברים בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יש‪ ,‬שהרי‬ ‫באכילה?האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫האכילה? מה ערך‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל הרשימה‬ ‫לתחתית‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫הצרות נדחות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬הוא‬ ‫ההסבר‬‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬לזה?‬ ‫להצליח ההסבר‬ ‫מה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫נאמר בסגנון נוסף‪ .‬האנשים האלה‬ ‫לבטוחלפני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליעומדות‬‫שיש לו‬ ‫הבעיות‬ ‫ברוחניות‬ ‫שמבחינתו‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫האמונה שיש‬ ‫הטוב‪ .‬הבעיות‬ ‫ההצלחה הן המהות‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬האם‬ ‫במדברהקב"ה‬ ‫והאכילם‪,‬‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננו‬ ‫אבינו פגש‬ ‫שייצא‬ ‫שאברהם‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫כל‬ ‫אלוקים‪ ,‬היא משהו שיכולה להיות עצה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬האם אירע‬ ‫בחיים?‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫בעיות אחרות‬ ‫כלי‪ ‬להם‬ ‫היה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לבעיות שיש לו‪ .‬מה קורה? ‪ -‬יש לי בעיות‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד להם‬ ‫תמיד‪,‬מזהועלינו‬ ‫שמישהו נתן‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫משהו חוץ‬ ‫להם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫להם‪ .‬מדוע אם‬ ‫כל שאר הדברים‪ ,‬אם הם יכולים לפתור את‬ ‫להשתמש‬ ‫שהיהאי‪‬‬ ‫מסתבר‬ ‫אותנו‬ ‫פרוסת לחם?‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫אם לאו ‪ -‬אין להם‬‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבלישיותר‬ ‫להם ערך‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫הבעיות ‪-‬‬ ‫התרגשו‪ .‬כל‪-‬כך והתחולל שינוי אדיר‬ ‫כן‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫ערך‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך בנפשם בגלל שמישהו נתן להם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לומר‪ :‬בעל‬ ‫תודה על‬ ‫להם רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו היה‬ ‫כבר קצת?‬ ‫לאכול‬ ‫מה אני‬ ‫המהלך של אברהם אבינו ללמד לבני‬ ‫שבנוגעבעיות די‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לנו יש‬ ‫הלחם‪ ,‬אך‬ ‫פרוסת‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫ותתחיל‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אתבההכלהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬מחק‬ ‫יהדות הוא‪:‬‬ ‫אדםהשאלה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫מורכבות‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫של טוב‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ממקום‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הקב"ה רק‬ ‫להכיר את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫תזכיר לעצמך שהקב"ה הוא שנותן לך‬ ‫זה הרי מה שאנחנו אומרים בדרך כלל‪.‬‬ ‫חיים‪ .‬הן מי שאינו חי ‪ -‬אינו צריך לכסות‬ ‫האדם קם בבוקר‪ ,‬יש לו בעיה כזו ובעיה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫מה שיעשה‪ ,‬יעשה מתוך הכרה זו‪ .‬האהבה‬ ‫את חשבון הבנק‪ .‬תחזור אחורה ותראה‬ ‫שיש לו מחמת הכרת הטוב‪ ,‬היא אשר‬ ‫שיש מישהו שנותן לך כל הזמן‪ .‬על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תניע אותו ללמוד ולהתפלל‪ ,‬כי ירגיש‬ ‫הבעיות תדבר אחר‪-‬כך‪ .‬כשתתחיל מהכיוון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהוא רוצה להחזיר להקב"ה ורוצה להיות‬ ‫קרוב אליו באשר הוא ערב טוב ומועיל‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬תהיה לך הבנה אחרת‪.‬‬ ‫ורק בסוף‪ ,‬בטרם צאתו מבית הכנסת‪,‬‬ ‫רואים טוב בתחילת היום‬ ‫הרי"ו נתן לנו מצוה נוספת‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫יאמר‪ :‬הקב"ה‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫סיפר‬ ‫לזכות‬ ‫שמישהו‬ ‫לזכות‬ ‫הזכרנו כבר כמה פעמים‬ ‫ובטחוןעל מה שחסר לנו‪ .‬כעת אינני‬ ‫להתפלל‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שקבע לעצמו סדר לעבור במחשבתו מיד‬ ‫שחסר לי דבר מה‪ ,‬אבל אני יודע‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מרגיש‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אחרי מודה אני על כל הדברים שהיו לו‬ ‫שכשאני במצב רוח פחות טוב‪ ,‬אני מרגיש‬ ‫בחיים וחשב שאין להם שום עצה ופתרון‬ ‫שחסרים לי דברים‪ ,‬ועוד אני יודע שכאשר‬ ‫כך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬‫הטבע‪.‬‬ ‫והקב"ה עזר לו למעלה מדרךנלמד‬ ‫אצא מכאן ‪ -‬לא אשאר באותו מצב רוח‪,‬‬ ‫הוא מתחיל את היום שלו‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫על כן אתפלל כבר עתה בעודי בבית‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫אם אין האדם עושה כן‪ ,‬בדרך כלל הוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שלו‪ ,‬והן‬‫במדבר‬ ‫הבעיות‬ ‫פרשת‬‫שלישי מכל‬ ‫נזכר תיכף יו‪‬‬ ‫ומיד בקומו‬ ‫אך לא על זה האדם בנוי‪ ,‬אלא על זה‬ ‫תופסות את מוחו ולבו ואחר כך כל תפילתו‬ ‫שהוא מלא הכרת הטוב להקב"ה ולכן הוא‬ ‫היא שיצליח לפרוע את חובותיו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫לומד ומתפלל‪ .‬בדומה למי שחיתן בליל‬ ‫מגיע אל סדר לימודו‪ ,‬או שאינו לומד או‬ ‫ר"ח ובקומו בבוקר‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אני מודה‬ ‫שמנהל שיחות טלפון‪ ,‬ואם הוא לומד‪ ,‬זה רק‬ ‫לומר הלל‬ ‫יודע‬ ‫יכולהאד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫אני א‪‬‬ ‫היום‪ ,‬כי כך‬ ‫שר"חמועיל‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לה'‬ ‫כסגולה שיצליח לפרוע את חובותיו‪ .‬הוי‬ ‫בקהל עם‪ .‬הוא מלא ברגשי הכרת הטוב‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫נבנה עליו‪.‬‬ ‫בנוגעשהכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הם יסוד‬ ‫נחיצותהחובות‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ומחפש איך לתת ביטוי לרגשותיו‪ .‬זה הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫המניע שלו‪ .‬אני מכיר את הקב"ה משם‪ .‬זהו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬שלא זוהי‬ ‫נעסוקללמד‬‫שבועות רצה‬ ‫לכבוד‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫המהלך שבו אברהם אבינו לימד יהדות‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫הרי דבר‬ ‫רוחניי‪.‬שום‬ ‫חג‬ ‫שדבר ראשון‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע היא‬ ‫הבטחו‪ ‬יהדות‬ ‫יהדות‪.‬‬ ‫מעולם‪ .‬יש הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪ ‬קרה‬ ‫דבר לא‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫ושום יו‪‬‬ ‫לא קורה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫בעיות‬ ‫פתרון‬ ‫על‬ ‫מתבססת‬ ‫אינה‬ ‫נושא אחד בלבד‪ ,‬שאתה באמצע לקבל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬את כל‬ ‫אוליג‪‬שישאל‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫נותנתמה‬ ‫טוב‪ .‬אתה נושם‪ ,‬יש לך לחם‪ ,‬יש לך מים‪ .‬להצליח‬ ‫הסברא היתה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מתמודד‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בליהוא‬ ‫עם מה‬ ‫בעיות יש לו‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫אחד איזו‬‫טוען האדם‪ :‬הלא חסרים לי דברים‪ .‬עונים כלל‬ ‫"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫הרשימה‪.‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫לסוף‬ ‫תשאיר‬ ‫דיננו‬ ‫אותם‬‫שייצא‬ ‫לו‪:‬‬ ‫האדם רוצה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתאםשל‬ ‫זה הדרך‪ .‬הנה‬ ‫וכן הלאה על‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לעשות היום כסף‪ ,‬מה הוא עושה? הוא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יש מסכת של מאה חמישים דף מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מחפש איזו בעיה לבני אדם ואז הוא מחפש‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫והתלמיד מקשה קושיות כבר בעמוד נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫דרך לשכנע אותם שהוא יכול להיות הפתרון‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫רוצה ילדים טובים‬ ‫בהירות‪.‬‬‫יותראתה‬ ‫לקבלאוהו‪,‬‬‫שלהם‪...‬‬‫הראשון‪ .‬אומר לו המגיד שיעור‪ :‬הגמרא כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ושידוכים טובים? ‪ -‬אני עושה לחש נגד עין‬ ‫נלמד‪,‬‬ ‫בא‬ ‫המסכת‪.‬‬ ‫בסוף‬ ‫זה‬ ‫מדברת על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫יהיה לך‬ ‫חובת‬ ‫עדייןבעל‬ ‫רבינו‬‫בהקדמתאם‬ ‫למדנו המסכת‪,‬‬ ‫כשנגיע לסוף‬ ‫כבר‬ ‫אני לי ואעזור לכם‪.‬‬ ‫שלמו‬‫מה‬ ‫אלי‪,‬‬ ‫בואו‬ ‫הרע‪...‬‬ ‫אברהם אבינו היה יכול לעשות זאת ולומר‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות תקשה‪.‬‬ ‫קשה ‪-‬‬ ‫היא‪:‬נראה‬ ‫אי‪‬‬ ‫להם‪ .‬זה‬ ‫שצרי‪ ‬יעזור‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה שהקב"ה‬‫לבני דורו‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫אחד‪:‬‬ ‫לכל‬ ‫לומר‬ ‫היה‬ ‫יכול‬ ‫הוא‬ ‫אדיר‪.‬‬ ‫מהלך‬ ‫היהדות בנויה על פסוקי דזמרה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫נכון שאתה מתמודד עם דבר זה וזה? ‪ -‬יש‬ ‫האדם חייב להתחיל עם האמונה‬ ‫רבונו של עולם‪ .‬דבר אתו ויעזור לך‪.‬‬ ‫וההכרה שהקב"ה מטיב לו בכל עת‪ ,‬וכל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫בעיקר בתורת סגולה‪ ,‬ואינו מתמלא רגשי‬ ‫הוא יכול היה להשתמש במהלך זה כדי‬ ‫הודאה‪ ,‬וממה שאין לו ‪ -‬הוא שבור וכעוס‪,‬‬ ‫לפרסם בכל העולם שיש בורא ומנהיג‪ ,‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומצבו אינו בכי טוב‪.‬‬ ‫הוא לא רצה ללמד יהדות כזו‪ .‬הוא לא היה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫משה רבינו חושש מפשיטת רגל‬ ‫מעוניין‪ .‬למה? כי זו דרך עקומה ומוטעה‪,‬‬ ‫כי הבנה זו יושבת על ההנחה האומרת‪ :‬כל‬ ‫רבי אביגדור זצ"ל מציין עוד לפרשת‬ ‫מה שיש לי ‪ -‬מובן מאליו‪ ,‬ומה שאין לי ‪-‬‬ ‫פיגא ומשפחתו הי"ו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו רואים שכאשר משה רבינו‬ ‫בהעלותך‪ ,‬שם‬ ‫אליעזר‬ ‫אני‬ ‫לזכות‬ ‫מסתדר ‪-‬‬ ‫מישהו אשם בכך‪ ,‬ואם זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןכמעט‬ ‫יכול לחזור לישון‪ .‬זה לא מהלך‬ ‫דיבר על המתאוננים אשר התלוננו על‬ ‫דומה‪ .‬זה מהלך הפוך לגמרי‪ .‬פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מצבם במדבר‪ ,‬הוא כביכול איבד עשתונות‬ ‫)כך היינו אומרים אם היינו שומעים אי מי מדבר‬ ‫כפי שלא דיבר מעולם‪ .‬כתוב שם‪:‬‬ ‫מן הסתם היו שם באהל הכנסת‬ ‫ודיברז"ל‬ ‫כן( פסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטההעם בוכה למשפחותיו‬ ‫הי"ו את‬ ‫ליפאמשה‬‫"וישמע‬ ‫האורחים של אברהם שם אנשים שפטפטו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫איש לפתח אהלו‪ ,‬ויחר אף ה' מאד ובעיני‬ ‫וגוללו את כל שעובר עליהם‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫משה רע‪ .‬ויאמר משה אל ה' למה הרעות‬ ‫אבינו לא השתמש בזה כחלק ממערכת‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"גלאאייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫מסתבר‬ ‫בצערם? ‪-‬‬ ‫במדבר‬ ‫הרגישפרשת‬ ‫יו‪‬הוא‬ ‫שלישי‬ ‫הקירוב‪ .‬האם‬ ‫בעיניך לשום‬ ‫מצאתי חן‬ ‫ולמה‬ ‫לעבדך?‬ ‫את משא כל העם הזה עלי? האנכי הריתי‬ ‫שהרגיש גם הרגיש‪ ,‬ואולי גם נתן להם‬ ‫את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי‬ ‫עצות‪ .‬אבל הוא אמר‪ :‬אל תקשר את זה‬ ‫תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן‬ ‫ליהדות‪ .‬יהדות היא להתבונן במה שיש לך‬ ‫את היונק על האדמה אשר נשבעת‬ ‫ולזכור ממי קיבלת אותו‪ ,‬לא כשאין לך‬ ‫יודע‬ ‫לבדיהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫אנכי א‪‬‬ ‫לחשוב מי יכול לתת לך‪ ,‬כאילו אומר‪ :‬על‬ ‫לשאת את‬ ‫לאבותיו וגו' לא אוכל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לך‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שהרי יש‬ ‫בנוגעלדבר‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬צורך‬ ‫נחיצות‬ ‫שיש לך אין‬ ‫מה‬ ‫לדעת‬ ‫ככה את‬ ‫נחו‪‬‬‫יותרואם‬ ‫ממני‪,‬‬‫להשתמשכיבו‪.‬כבדאבל‬ ‫אי‪ ‬העם הזה‬ ‫כל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מצאתי חן‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נא מול‬ ‫הרוג אם‬ ‫כראוי‬‫לבטוחהרגני‬ ‫ומה אתה צריך אלוקים בשביל זה? אתה אי‪‬‬ ‫עושה לי‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לך‪ .‬כאותו‬ ‫נעסוקשאין‬ ‫שבועותעל מה‬ ‫לכבוד‬ ‫לדבר רק‬ ‫צריך‬ ‫ברעתי"‪.‬דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואאראה‬ ‫בעיניך ואל‬ ‫מכפי‬ ‫הרי רק‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬הלולב‬ ‫בנוגע כךלדברי‪‬‬ ‫מנענעים את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האומר‪ :‬מפני‬ ‫הצליחה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫עד כדי כך‪ .‬אני לא יכול להיות פה‪ .‬הם‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪ ‬באנא ה'‬ ‫נא ולא‬‫הושיעהיו‪‬‬ ‫באנא ה'‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואאם זה‬ ‫יותר לשמוע‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואני צריך‬ ‫נא? כי איפה שמצליח ‪ -‬אל תנענע כלום‪ .‬להצליח‬ ‫מתלוננים ובוכים‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫עדיף ג‪‬לישאי‪‬‬ ‫שתהרגני‪.‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שנגזר עלי ‪-‬‬ ‫להצליח‬ ‫מה‬ ‫אל תיגע‪ .‬זה הרי מצוין‪...‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫גרוע עד‬ ‫ברוחניותזהבלי‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הצלחה קרה? מה‬ ‫כלל‬ ‫פששש‪ ...‬מה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫חילוק גדול הוא ביהדות‪ .‬האדם רץ אל‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחהלהיהרג?‬ ‫שהוא מעדיף‬‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬שחסר לו‬ ‫הדברים‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הקב"הלהצליח‬ ‫לבכות על כל‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫התשובה היא שכאשר ראה שבני ישראל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫היהדות‬ ‫ועלינולא זוהי‬ ‫מסתכםתמיד‪,‬‬ ‫יהדותו‪ .‬לא!‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ובזה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אינם מרוצים‪ ,‬אבל הם ממורמרים‬ ‫להשתמש‬ ‫להתבונן במה‬‫אותנועליךאי‪‬‬ ‫מלמדת אבינו‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫אומר אברהם‬ ‫‪-‬‬ ‫בהירות‪.‬אמר לעצמו‪ :‬זהו‬ ‫לקבל יותר‬ ‫ומתרגזים‪ ,‬הוא‬ ‫כדי‬ ‫ומתלוננים‬ ‫ולהבין מי נתן לך אותם‪ ,‬ותתפעל‬ ‫בכלי‪‬לךאלה‪.‬‬ ‫שיש‬ ‫הסימן המובהק ביותר שאינני ממלא את‬ ‫מזה עד שתתעורר להחזיר לו ולעשות את‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫הנכונה‪.‬‬ ‫היהדות‬ ‫כבר זוהי‬ ‫רצונו‪.‬‬ ‫תפקידי‪ .‬הוי אומר‪:‬מה אני‬ ‫להתלונן זה יותר חמור‬ ‫מחסרון באמונה שיש אלוקים‪ .‬הקב"ה הלא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לחם מן‬ ‫אי‪‬‬ ‫להם היא‪:‬‬ ‫ונותן בה‬ ‫במדבר לדו‪‬‬ ‫אותם שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫מנהל‬ ‫כמה כי אם‬ ‫וכמה‬ ‫על זה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬לעבוד‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫האדם צריך‬ ‫של אכן‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שלא יבלו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫בגדיהם‬ ‫הבטחו‪ ‬על‬ ‫להיות‬ ‫השמים ושומר‬ ‫לחיות 'מצות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הוא ממשיך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫על זה‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫עובדנחו‪‬‬ ‫אינו‬ ‫משהוא‬ ‫ומוליך לפניהם ענן שמשווה את הגבעות‬ ‫אנשים מלומדה'‪ ,‬ועל מה שיש לו ‪ -‬אינו‬ ‫והעמקים‪ ,‬ומה למעשה? ‪ -‬הם אינם מרוצים‬ ‫מודה‪ ,‬ואם הוא מודה‪ ,‬הוא עושה זאת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫והרבה פעמים מדובר בדברים מאוד‬ ‫ומלאים רוגז‪ .‬אין לי מה להיות פה‪ .‬פשטתי‬ ‫גדולים‪ ,‬ממש לא צחוק‪ .‬לא צריך להציג‬ ‫רגל‪ .‬הוא לקח את האחריות על עצמו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫דוגמאות‪ ,‬אבל יש דברים שהם‪ ...‬ה' ירחם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אדם שבנו ירד מהדרך ל"ע ומגיע אליו‬ ‫לבית ורואה אותו לבוש כפי שהוא לבוש‪,‬‬ ‫אתם מכירים את הדרשה של המשגיח?‬ ‫‪ -‬אם זה מה שיכול לקרות בישיבתנו‪ ,‬אין‬ ‫והוא שרוי בהלם רגשי‪ .‬האם יש מי שיודע‬ ‫זו ישיבה‪ .‬צריך לשלוח את כולם הביתה‪ .‬כך‬ ‫שלא נתנסה‪ .‬זה קורע את‬ ‫צערו?הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫למדוד את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫יכולים‬ ‫ישראלאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫הרגיש משה רבינו‪ :‬אם בני‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הילד אומר לאביו שעדיין אינו מרוצה‬‫הלב‪.‬ובטחון‬ ‫יהדות‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להיות כל‪-‬כך ממורמרים‪ ,‬אין כאן‬ ‫פטרון‬ ‫ובטחו‪‬לעבור על האיסור של כתובת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ורוצה גם‬ ‫אין כאן כלום‪.‬‬ ‫קעקע‪ .‬לא יודע בן כמה הוא וכבר חפץ גם‬ ‫בזה‪ .‬הרי אפשר לרדת מהדעת מרוב צער‬ ‫יש שהשומע זאת תמה ‪ -‬אפשר‬ ‫והרגישו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫לחשוב‪ ...‬היה להם רגע חלש‬ ‫ועגמת נפש‪ .‬הלא מדובר בדברים שקיימים‪.‬‬ ‫ראטהבעולם שיכולים לזעזע‬ ‫הי"ודברים‬ ‫ליפאיש‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אכן כן‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כצעקתה?!‬ ‫שחסר להם בשר‪ ...‬האם זה אכן‬ ‫את האדם‪ .‬ובכן‪ ,‬מה קורה פה? יש דברים‬ ‫אך לא‪ ,‬זה לא זה‪ .‬זו התפיסה שלהם‪ .‬הם‬ ‫דבר קטן‪.‬‬ ‫דבר הוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג כל‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫אבל לא‬ ‫הרי אוכלים לחם מן השמים‪ ,‬חיים‬ ‫)בחו"ל קטנים‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫ונושמים‪ .‬אלא מאי? הם אוכלים מן וזה לא‬ ‫אך מה? התורה דורשת מהאדם לחיות‬ ‫אומר להם כלום‪ .‬יש להם ילדים‪ ,‬יש להם‬ ‫חיים מסוג אחר‪ .‬היא רוצה שכאשר פוקדת‬ ‫טובות בלי סוף‪ ,‬וכל זה אינו אומר להם‬ ‫אותו צרה כזו‪ ,‬יהיה לו גם צד שכנגד‪ .‬בדרך‬ ‫כלום‪ .‬אין זה אלא שתפיסתם מקולקלת‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬מגיע‬ ‫לאדם‪ ,‬הוא‬ ‫תמיד –‬ ‫טוב א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫הולך לו‬ ‫הבטחו‪ ‬הכל‬ ‫כלל אם‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬טובה‬ ‫יותר לאיזו‬ ‫אם זכה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נורמלי‪.‬אבל‬ ‫לבית הכנסת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫תהיה יהודי אל תהיה צודק‬ ‫לראות אותו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אפשרדברי‪‬‬‫כראויאז מול‬ ‫לרגיל‪ ,‬או‬ ‫מעברלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫יותר שמח‪ ,‬ואז אנשים מיד רואים זאת על‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫צובט‪ ,‬כי אף‬ ‫מאוד‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫שזה דבר‬ ‫לכבוד‬ ‫האמת היא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫פניו ואף שואלים אותו‪ :‬מה קרה היום?‬ ‫הרי את‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬נאמר‬ ‫שצריך‪ .‬הבה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫איננובנוגע‬ ‫חיים כמו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אנו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬קושיא‪.‬‬ ‫כאילו שהרי‬ ‫מעורר עליו‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬זה‬ ‫הסיבהבלוטו?‬ ‫זכית‬ ‫לרוחניותא‬ ‫אבל‪ ,‬הוא‬ ‫הדי‪‬בלי סוף‬‫לו טוב‬ ‫על‬ ‫שישיו‪‬‬ ‫אדםהוא‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהן כך‬ ‫מחייך יותר‬ ‫מאוזן לאוזן?‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחשאתה‬ ‫מה זה‬ ‫בכלעם איזה דבר‬‫מתמודד‬ ‫עכשיו כי הוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬שבורעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שמי ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫שמסתובב עם‬ ‫המוסר‪ .‬מה‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫בעלי‬ ‫אמרו‬ ‫קשה‪ ,‬ואחד בא אליו ואומר לו עם אור‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫הרבים‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בליברשות‬ ‫לבור‬ ‫מטה‪ ,‬נחשב‬ ‫ברוחניות‬ ‫האף כלפי‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫בעיניים‪ :‬אני מגיע עכשיו מבית החולים‪.‬‬ ‫של‪ -‬מה זה‬ ‫הרוחניתהפוך‬ ‫מקומות ששם זה‬ ‫אכן יש‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫ברוך השם שאתה חי וצועד על רגליך‪ ,‬תן‬ ‫הדבר הזה? מה אתה כל‪-‬כך שמח? המצוה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬זה‪...‬כלי‪‬‬ ‫הרגשתו היא‪:‬‬ ‫להקב"ה על‬ ‫להצליח‬ ‫שבח ותודה‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫היא להיות עם פרצוף של פושט רגל‪ .‬אנחנו‬ ‫מה‬ ‫הסתלק‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינוהאלה‪,‬‬ ‫תמיד‪ ,‬הדברים‬ ‫שמועילי‪ ‬את כל‬ ‫אני מכיר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫מסתכלים על זה כאילו יש את המצב‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫בסדר? אתה יודע‬ ‫מלמדת‬ ‫נראה אותך‪,‬‬ ‫התורה הבה‬ ‫מפה‪.‬‬ ‫הולך כשורה‪ ,‬ועוד‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרכשהכל‬‫לקבלשהוא‬ ‫כדי‬ ‫הנורמלי‪,‬‬ ‫אני עובר?! מה אתה רוצה ממני?‬ ‫בכלי‪ ‬מה‬ ‫בכלל‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫יש לכל אחד 'פעקאלאך'‪ .‬ומפני כך‪ ,‬כשיש‬ ‫הרגשה היא שאומרת‪ :‬המרמור שלי מוצדק‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫איזה 'פעקל' יותר גדול ר"ל‪ ,‬איננו מצליחים‬ ‫מה אני‬ ‫בעל לשבת‬‫רבינומקום‬ ‫תן לי‬‫בהקדמת‬ ‫כבר לילמדנו‬ ‫להתמרמר‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫לעמוד בזה‪ .‬זהו סגנון חיינו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫ולהתלונן עליו‪ .‬אני‬ ‫לשער‬ ‫לדבר עליו‬ ‫הלבבות‬ ‫כאבי‪,‬‬ ‫בתוך‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהזה לא‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬לאפיבגלל‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫לומר ה'נשמת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫הולך‬ ‫של‬ ‫ביהדות‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שללהיות‬ ‫אבל מהלכו‬ ‫לענייני‪‬לשבת בזה‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫עכשיו תן לי‬ ‫נחו‪ ‬אבל‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואנשמת‪.‬‬ ‫אומר‬ ‫הוא מהלך מסוג אחר‪ .‬אנו צריכים לעבוד‬ ‫כן‪ ,‬יש לי צדק‪ .‬אפילו דיברתי עם המטפל‬ ‫להפוך את תפיסתנו לגמרי‪ .‬המהלך של‬ ‫שלי ואמר לי שאני צודק‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ומתמיד הוא חי לא נכון‪ ,‬אלא שעד לצרה זו‪,‬‬ ‫אברהם אבינו הוא כזה שהאדם מרגיש את‬ ‫הגם שהיה חי לא נכון‪ ,‬העניינים זרמו פחות‬ ‫הטובות שהקב"ה נותן לו ומתלהב בהן‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫או יותר על מי מנוחות‪ ,‬ולכן אף שלא היה‬ ‫אנחנו אפילו לא יודעים מה זה‪ .‬אנו כל‪-‬כך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יותר מדי שמח‪ ,‬הצליח להתחזק ולהתנהל‬ ‫באופן נורמלי )מה שנקרא נורמלי בלשון העם(‪,‬‬ ‫רחוקים מזה‪ .‬אין אנו מצליחים להתרגש‬ ‫מהטובות שאנו מקבלים ללא הרף‪ .‬ובגלל‬ ‫ועכשיו שפקדה אותו הצרה‪ ,‬הוא התפרק‪.‬‬ ‫שאנו כל‪-‬כך רחוקים מזה‪ ,‬קשה לנו אפילו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לעצמנו‬ ‫לזכותלצייר‬ ‫לזכות‬ ‫בהבנה‪ .‬אך הבה ננסה‬ ‫מדור אמונה ובטחון נשקו בר פן יאנף‬ ‫מתבונן‬‫פטרון‬ ‫במחשבותינו דבר כזה‪ .‬כשהאדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לזה כח‬‫פטרו‪‬‬ ‫בטובות ומוליד שמחה בלבו‪ ,‬יש‬ ‫בתהלים כתוב‪" :‬נשקו בר פן יאנף‬ ‫להרגיעו באופן שהדברים המצערים‬ ‫ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל‬ ‫ייתפסו אצלו בצורה אחרת‪ ,‬כי יראה תמונה‬ ‫חוסי בו"‪ ,‬ואחד מהפירושים הוא כזה‪ :‬בר‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אחרת‪ ,‬תמונה גדולה כשהדברים המצערים‬ ‫ראטהשאנו קוראים בפרשת‬ ‫הי"ו כפי‬ ‫הוא ליפא‬ ‫תבואה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫הם חלק מאוד קטן ממנה‪.‬‬ ‫מקץ‪" .‬נשקו בר" פירושו‪ :‬אגרו הרבה‬ ‫חרון האף‪ ,‬פן‬ ‫'תשפ"בתבואו לידי‬ ‫בחוקותי(פן– כ"ג‬ ‫יהיה אייר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל תבואה‪,‬‬ ‫יהודי נורמלי שמח ורוקד‬ ‫נסיון ותאבדו דרך‪' .‬אשרי כל חוסי בו'‪,‬‬ ‫היינו אלו שמשננים תמיד את מחשבות‬ ‫אכן כשמתבוננים‪ ,‬זה שחז"ל קבעו את‬ ‫האמונה והבטחון ועושים דברים כנגד‬ ‫ענין מאה הברכות‪ ,‬הוא לא רק כדי שנזכיר‬ ‫טבעם זעיר פה זעיר שם‪ ,‬כי אלו כשבאים‬ ‫את שמו של הקב"ה על פינו ונזכור שכל‬ ‫האד‪‬שקשה‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬הגם‬ ‫אינםתמיד –‬ ‫מתפרקים‪.‬‬ ‫מועיל‬‫נסיון‪,‬‬ ‫לידי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הטובות באות ממנו‪ ,‬אלא יש שם מטרה‬ ‫להם‪ ,‬אינם מגיעים למצב שבו הם נשארים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שהאדם יחיה תחת רושם של תמידי של אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫במיטה מבלי יכולת לצאת‪.‬‬ ‫הודאה והכרת הטוב‪ .‬לא לפעמים יהיה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫תמידי‪ .‬ולא‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫באופן‬ ‫שבועותאלא‬ ‫רושם זה‪,‬‬‫לכבוד‬‫תחת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫תענוג‪ ,‬כי‬ ‫תמידי אינו‬ ‫בנוגעתענוג‬ ‫הבטחו‪‬על זה‬ ‫נאמר‬ ‫ראינו ערליכע‪-‬יידן כשהתמודדו עם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬מודה‬ ‫עת‪ ,‬כי האדם‬ ‫דברים קשים‪ ...‬הם לא היו מלאכים‪.‬‬ ‫על‬ ‫בכלהדי‪‬‬‫שינויים יו‪‬‬ ‫יש בזה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואעליהם‬ ‫להקב"ה יותר‬ ‫מספיק‪ .‬ראו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח יש‬ ‫מלאכים‬ ‫לדוגמא בבוקר על העיניים שנפקחו ועד כה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שאצל‬ ‫ידוע‬ ‫להתגבר‪.‬‬ ‫וצריכים‬ ‫להם‬ ‫שקשה‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫לובש‬ ‫שהוא‬ ‫היו עצומות ועל הבגדים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫לבטוחהיתה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי זיע"א‬ ‫מטאלנא‬ ‫ברוחניות‬ ‫הרה"ק רבי‬ ‫הצלחה דוד‬ ‫וכמו כן יש לו שינויים בחייו בכל עת‪ .‬זוהי כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית כלשלכתבי היד‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהשכילתה את‬ ‫שריפה גדולה‬ ‫המטרה כדי שעם הזמן ימצא את עצמו כל‬ ‫שלו‪ ,‬והנה כעבור תקופת זמן שתה לחיים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כאשר כלי‪‬‬ ‫נורמלי ייחשב‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח אחר‪,‬‬ ‫כאילו בעולם‬‫כלי‪‬‬ ‫אצלו לרקוד ולשמוח עד מאוד‪ ,‬וכשיקרה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כדי להודות לה' כי חייב אדם לברך על‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫במה להתחזק‪.‬‬ ‫הרעה כשם שמברך על הטובה‪ .‬כששאלוהו‬ ‫להשתמש‬ ‫יהיה לואי‪‬‬ ‫מצער‪,‬אותנו‬ ‫איזה דבר‬ ‫מלמדת‬ ‫לו‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬שתה לחיים תיכף‬‫יותרכה ולא‬ ‫למה לקבל‬ ‫המתין עד‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ומיד‪ ,‬השיב‪ :‬בלע מרור לא יצא‪.‬‬ ‫בדרך כלל כשרואים אדם ששבור מאוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫קשהבהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫מה אני‬ ‫ונעשה מזה‬ ‫שפקדה אותו‬ ‫כברצרה‬‫בגלל‬ ‫הא לך שכשזה קורה‪ ,‬קשה לו לאדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבאים לתת‬ ‫שבנוגע‬ ‫החיזוק‬‫הבטחו‪‬‬ ‫מענטש'‪,‬‬‫לשער‬ ‫הלבבות'אויס‬ ‫ממש‬ ‫אצל כל‬ ‫אי‪‬‬ ‫ראינו היא‪:‬‬ ‫להתגבר‪ .‬כך‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫צריך שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫והוא‬ ‫עצמה‪ ,‬כי‬ ‫וכמה‬ ‫הצרה כמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬על‬ ‫צריך להיות‬ ‫לו‪ ,‬אינו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬הזיזו‬ ‫רוצה‬ ‫שהדברים הקשים‬ ‫ה'ערליכע‪-‬אידן'‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫אינה הצרה‪ ,‬כי‬ ‫בנוגעשבור‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שהוא כל‪-‬כך‬ ‫הסיבה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אותם‪ ,‬אבל הם התחזקו והתגברו כארי‬ ‫אילו היה חי יותר נכון‪ ,‬לא היתה הצרה‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬כשהם יושבים בקרב חסידים‬ ‫מפרקת אותו כל‪-‬כך‪ .‬אין זה אלא שמאז‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫דקות של התבוננות‪ .‬אתה בוחר לעצמך‬ ‫לשאוב כח‪ .‬כשהיסודות בנויים היטב‪ ,‬גם‬ ‫'פוקח עורים'? ‪ -‬מצוין‪ .‬תנסה לצייר לעצמך‬ ‫כשבאה רוח סערה‪ ,‬אין הבנין נופל‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫איך זה נראה כשלא יכולים לראות‪ .‬עצום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫את עיניך‪ ,‬נסה ללכת קצת עם עיניים‬ ‫עצומות‪ ,‬תנסה לחשוב מה זה סומא חשוב‬ ‫התפעלות על‪-‬ידי הנאת החושים‬ ‫נקודה נוספת‪ :‬דווקא כשהאדם נהנה‬ ‫כמת‪ ,‬ואז תפקח את עיניך ותתמלא‬ ‫הנאת החושים‪ ,‬כגון כשהוא אוכל ושותה‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫ולהודות בן פיגא‬ ‫לזכות‬‫יותר קל לו לבוא לידי לזכות‬ ‫התפעלות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫על הטוב התמידי מתוך רגשי הודאה‪ .‬חז"ל‬ ‫אפשר לעשות זאת גם כשמברכים 'שלא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אמרו במסכת חולין )ד‪ ,‬ב( שאין הסתה‬ ‫עשני גוי'‪ .‬כוונתנו לומר שיש מספיק‬ ‫בדברים אלא באכילה ושתיה‪ .‬וכן אמרו על‬ ‫אפשרויות לצאת מהכלים על‪-‬ידי‬ ‫כשרצו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫'לא תלך רכיל' ‪ -‬אכיל ביה קורצא‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫התבוננות‪ .‬אך כאמור‪ ,‬כשיש לו לאדם‬ ‫להסית ולשדל את האדם‪ ,‬אכלו אתו דבר‬ ‫מכניס את הלב פנימה‬ ‫ראטה‬ ‫הנאהליפא הי"ו‬ ‫חושית‪ ,‬זה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מה‪ .‬כך היו אומרים אצל החסידים שמפני‬ ‫וגורם לו להתפעל‪ .‬הנה כך כתבו כמה‬ ‫כך גזרו על פתם ויינם של עובדי כוכבים‪,‬‬ ‫צותה התורה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר הכך‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫מהראשונים כ"גשמפני‬ ‫בצוותא‪,‬במדבר‬ ‫מתקרבים‬ ‫ושותים פרשת‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬‫כי כשאוכלים‬ ‫לשמוח בחג הסוכות‪ ,‬כי הוא זמן אסיפת‬ ‫הלבבות‪ .‬המציאות היא שכשיש לו לאדם‬ ‫התבואה והאדם מרגיש את הצלחתו‪.‬‬ ‫הנאת החושים‪ ,‬יש לו התפעלות‪ ,‬וכשהוא‬ ‫אומרים לו לאדם‪ :‬אל תמשיך הלאה כאילו‬ ‫לוקח את ההתפעלות ועובד בה את ה'‪,‬‬ ‫לא היה‪ .‬התבונן בהצלחתך והתמלא‬ ‫הרי הוא מאפשר לעצמו להתפעל מהטוב‬ ‫לחיות‬ ‫האדם‬ ‫את‬ ‫–‬ ‫שמביא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מה‬ ‫זה‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫התמידי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫האמיתית‬ ‫היהדות‬ ‫את‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בקיץ דיברנו קצת והבאנו מראי מקומות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כשהאדם מתרגל בכך ויש לו‬ ‫בסוגיית‬ ‫המזון בשמחה‪,‬‬‫ברכת הפע‪‬‬ ‫שבועותשלנעסוק‬ ‫זהו היסוד‬‫לכבוד‬ ‫לכך ש‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אלפי מחשבות כאלה של טובות שהקב"ה‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האכילה‬ ‫חג‬ ‫בשעת הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬לזה‪.‬‬ ‫בנוגע ההכנה‬ ‫והאכילה היא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫עושה לו‪ ,‬נחקקת בלבו ההכרה שכל מה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫האדם‪ .‬הן‬ ‫להתעורר בלב‬ ‫מתחילה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השמחהיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הוא זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫והקב"ה‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫מהקב"ה‬ ‫ברוחניות‬‫להצליח הוא‬ ‫שיש לו‬ ‫אתה בין כה וכה הולך להודות שם על‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫מה‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫לו‬ ‫חסר‬ ‫ואם‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫‪,‬‬ ‫עת‬ ‫בכל‬ ‫לו‬ ‫שנותן‬ ‫כולו‬ ‫העולם‬ ‫את‬ ‫הרבה דברים שונים ‪' -‬הזן‬ ‫הצלחה אחר‪.‬‬ ‫כללכבר נושא‬ ‫זה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בטובו בחן ובחסד וברחמים'‪' ,‬על שהנחלת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה‪ ,‬ועל כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הקב"ה לא זורק אבנים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ועל תורתך‬ ‫בבשרינו כלי‪‬‬ ‫שחתמתברוחניות‪,‬‬ ‫בריתךלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אף בראש השנה קיים הדבר הזה‪ .‬ראש‬ ‫מה‬ ‫ללמוד נפשך‬ ‫להביא את‬ ‫ועלינו‬‫כן‪ ,‬עליך‬ ‫תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שלמדתנו'‪ .‬אם‬ ‫למקום כזה‪ .‬אכן כשהאדם נהנה עם נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫השנה הוא יום הדין‪ ,‬וכיון שכך‪ ,‬האדם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫החושים‪ ,‬דווקא אז הוא יכול להתפעל כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מתלהב בפיוט 'ונתנה תוקף'‪ .‬באיזה מילים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫מתעוררת‬ ‫מתפעל‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫וכיון‬ ‫מהטוב‪,‬‬ ‫וכשאניכילעצמי‬ ‫ימות‪ .‬למה?‬ ‫במי מי לי‬ ‫מתלהב?‬ ‫אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬‫הוא‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫להקב"ה על‬ ‫מודה‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫שמחה‪ .‬הוא‬ ‫בלבו‬ ‫תתלהב במי יחיה‪.‬‬ ‫לא! אני‬‫הוא זה שממית‪ .‬מה‬ ‫תתפעל מהקב"ה כי הוא הולך לתת לך‬ ‫הבטחו‪ .‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫את ראייתו‬‫לשער‬‫שהחזיר לו‬ ‫הלבבות‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫הרבה טוב‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫התפעלות על‪-‬ידי ברכות השחר‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האדם כאילו מרגיש‪ :‬השנה החולפת‬ ‫רבי אביגדור הורה לתלמידים שיבחרו‬ ‫היתה ב"ה שנה טובה‪ ,‬ועכשיו כשבאה שנה‬ ‫לעצמם חמשה ברכות ויקדישו להם חמש‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הקב"ה על שמפסיקים באמירת פסוקי‬ ‫חדשה‪ ,‬אני אומר‪ :‬רבונו של עולם! תשאיר‬ ‫דזמרה כי אין ברירה‪ ,‬חייבים לקרוא קריאת‬ ‫את זה כמו שהיה‪ ,‬רק אל תביא עלי צרה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שמע‪ .‬הוי אומר‪ :‬לפי האמת‪ ,‬אין לאן ללכת‪.‬‬ ‫פלונית‪ .‬אך ההסתכלות האמיתית היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אפשר להמשיך במשך עשרים וארבע‬ ‫שעות באמירת פסוקי דזמרה‪ ,‬אך היות‬ ‫שאת הכל הקב"ה נותן‪ .‬הקב"ה נתן לי שנה‬ ‫מלאה בהטבות‪ .‬הוא נתן לי שוב ראיה‪ ,‬שוב‬ ‫שהגיע זמן קריאת שמע וצריך להפסיק‪,‬‬ ‫כשרון וכו'‪ .‬כך יקשר את הקב"ה להרגשת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בהתנצלות ‪ -‬ישתבח שמך לעד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מסיימים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫בעצם הייתי צריך להמשיך‪ ,‬אבל‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מלכינו‪.‬‬ ‫להתקדם הלאה‪ .‬מלך יחיד א‪-‬ל חי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חייבים‬ ‫כשהוא‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יש מי שרואה את הקב"ה רק‬ ‫העולמים‪ ,‬קדיש‪ ,‬ונכנסים לעולם הבריאה‪.‬‬ ‫מקבל מכה ‪ -‬הופ! היום אלוקים דיבר אתי‪.‬‬ ‫קיבלתי 'פליק' כמו שצריך‪ .‬הבנתי מצוין‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫רבי אביגדור היה אומר בשם רבו זצ"ל‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לכךהררק"ראם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אך האמת היא שהאדם זקוק‬ ‫שמי שאין לו רגש ביוצר אור‪ ,‬אין לו רגש‬ ‫באהבת עולם‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אינך יכול להביא‬ ‫אינו מבין בצורה אחרת‪ ,‬כי אז צריך לזרוק‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שהקב"ה מאיר‬ ‫הנאה המזה‬ ‫כ"ג אייר‬‫עצמך– לידי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבררואה‬ ‫)בחו"ל את‬ ‫פרשתשהאדם‬ ‫הנורמלית היא‬ ‫לו אבן‪ .‬הדרך‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫את העולם‪ ,‬אין לך את הכלים להרגיש את‬ ‫טוב שהגיע אליו ואומר‪ :‬זה הקב"ה‪ .‬זה‬ ‫האהבה של הקב"ה‪ .‬הוא אומר‪ ,‬אבל לא‬ ‫חיוך מהקב"ה‪ .‬זהו המהלך של אברהם‬ ‫מרגיש‪ .‬הוא כאילו אומר ככה‪ :‬קיבלתי‬ ‫אבינו‪ ,‬וכפי שאמרנו בתחילת הדברים‪ ,‬זה‬ ‫מרבותי שהקב"ה אוהב את בני ישראל‪.‬‬ ‫מה שעושה את היהודי ליהודי יותר טוב‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬מדגיש‬ ‫ורבי היה‬ ‫תמיד –‬ ‫מורי א‪‬‬ ‫ויתירה‪.‬‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬גדולה‬ ‫חמלה‬ ‫ויותר יסודי‪ .‬פתאום הוא מוצא את עצמו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ - ‬מה‬ ‫יותר כך?‬ ‫אבל שזה‬‫להשתמש מיבו‪ .‬אומר‬ ‫מילת יתירה‪.‬‬‫מקבל יסורים באהבה‪ ,‬פתאום הוא מוצא אי‪‬‬ ‫בחומש וה'אור‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫כראוי כתוב‬ ‫זה הרי‬ ‫לבטוח‬ ‫את עצמו רוצה לעשות דברים לפנים אי‪‬‬ ‫השאלה?‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבודהדין‪.‬‬ ‫משורת‬ ‫מסכן!גשמיי‪.‬‬ ‫בזה‪...‬דברי‪‬‬ ‫מרחיבמול‬ ‫הקדוש נחו‪‬‬ ‫החיים' שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫זה‪ ,‬כי‬ ‫הדי‪ ‬עובד על‬ ‫יו‪‬האדם‬ ‫הוא אין‬ ‫כן‪ ,‬אם‬ ‫לא‬ ‫משהוא אוהב‬ ‫יותר שהקב"ה‬ ‫ברוחניות יודע‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫להצליח אם האדם‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫למצב שיהיו לו‬ ‫אותו משום שרואה בכל עת כמה הוא מטיב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשעד בכל‬ ‫עלינועלול להגיע‬ ‫כ‪‬אז הוא‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫קושיות ‪ -‬מי אומר?‬ ‫לו בלי סוף‪ ,‬כשהוא מגיע לאהבת עולם‪ ,‬הוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמשם‪.‬‬ ‫הוא בלי‬ ‫הרי מגיע‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחההאהבה‪.‬‬ ‫מרגיש את‬‫כלל‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫דזמרה‬ ‫אחריאכ‪‬‬ ‫פסוקי‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫התנצלות‬ ‫האד‪‬‬ ‫הוא של‬ ‫כל‪-‬כך הרבה‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫את הטוב‪,‬‬ ‫הוא מישש‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ועכשיו‬ ‫שמחה‪,‬‬‫התמלאאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫עלהוא‬ ‫מיוסדת‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫הודה‬ ‫ראיתי מביאים שמפני כך אומרים‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בחוש‪.‬ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫האהבה‬ ‫הישנות‬ ‫את על‬ ‫מרגיש כ‪‬‬ ‫הוא‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫"ישתבח שמך לעד מלכינו"‪ ,‬להתנצל בפני‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫לזכות‬ ‫אברהם דוב בן שיינדל רבקה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה חשון תשפ"ז‬ ‫מדור‬ ‫שני פרשת וירא ט"ו‬ ‫יום‬ ‫הכרת"ו הטוב‬ ‫יסוד‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫על‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫היהדות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫השתתת‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לכן כשאברהם אבינו רוצה לקשר את‬ ‫כך מעוררים משיכה להקב"ה‬ ‫האדם אל הקב"ה בעבותות של אהבה‪ ,‬אינו‬ ‫בשיעור הקודם למדנו שאברהם אבינו‬ ‫ז"ל בדברים על הקב"ה‪ .‬בתחילה‬ ‫פסחאתו‬‫פותח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫לימד לבני דורו שיש אלוקים בעולם על‪-‬ידי‬ ‫להרגיש טוב‪ ,‬ואז כשהאדם‬ ‫גורם לו‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫הוא ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שכל‬ ‫להבין‬ ‫שהאכילם והשקם ונתן להם‬ ‫מרגיש שהעולם כל‪-‬כך טוב ונפלא‪ ,‬אומר לו‬ ‫הטבה זו מהקב"ה היא‪ .‬ומזה למדנו‬ ‫אברהם‪ :‬בא ואגיד לך לאן להפנות את‬ ‫הן –אתה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שההיכרות הראשונה של האדם עם‬ ‫שנתן לך את‬ ‫נמשך האל מי‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הרגש‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬צריכה להיות מתוך הרגשת הטוב‪,‬‬ ‫האוכל‪ ,‬בוא ואודיע לך מיהו זה שנתנו לך‪.‬‬ ‫היינו שירגיש את הטוב ויבין שמי שנותן‬ ‫הקב"ה נתנו לך‪ .‬וכך האדם מתחיל לאהוב‬ ‫לו אותו‪ ,‬זה הקב"ה‪.‬‬ ‫את הקב"ה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫יאמר‪:‬האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫אבינו א‪‬‬ ‫וראיתי בשם משמואל שכתב‪" :‬באשר‬ ‫רבותי! יש‬ ‫במקום שאברהם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫עולם‬ ‫לעניני‪‬באי‬ ‫ע"הבנוגע‬ ‫קירב את כל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫אותו‪ .‬זוהי‬ ‫אבללאהוב‬ ‫בעולם בו‪.‬‬ ‫וצריך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אלוקים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫על ידי מדת החסד שהיה מאכילן ומשקן‬ ‫דברי‪‬האלוקים‪.‬‬ ‫צריך מול‬ ‫לאהוב את‬ ‫האחרת‪.‬כראוי‬ ‫הדרךלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬אהבה‪ ,‬על‬ ‫נעסוק מדת‬ ‫שבועות‬ ‫שעורר בהם‬ ‫לכבודעד‬ ‫ומקרבן‬ ‫דברי‪ ‬אגיד לך‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עוד מעט‬‫נחו‪- ‬מול‬ ‫שהוא אותו?‬ ‫מכפיאוהבים‬‫איך‬ ‫האד‪‬לאהוב‪.‬‬ ‫הריראשון‬ ‫דבר‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫החסד"‪.‬‬ ‫בנוגע במדת‬ ‫הבטחו‪ ‬לחלקו‬ ‫כן זכה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לך ש‬ ‫לכ‪‬אעזור‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לא‪-‬לא‪-‬לא!‬ ‫הסיבה‬ ‫הנה אתה אוהב כבר‪ ,‬אתה נמשך כבר‪ ,‬עוד‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלבמהלך פשוט‪.‬‬ ‫שמדובר‬ ‫עלינו מדבריו‬ ‫כ‪ ‬מבואר‬ ‫לפני שאתה יודע שיש אלוקים‪ .‬כעת אומר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫כשאתה נותן לאדם לאכול ולשתות ואתה‬ ‫לך‪ ,‬את מי תאהב? ‪ -‬את הקב"ה אשר הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אצלך‪.‬‬ ‫בלירואה‬ ‫שאתה‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה הטוב‬ ‫המקור לכל‬ ‫כלל‬ ‫משמחו‪ ,‬זה גורם לו להרגיש עריבות‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתאת של‬ ‫האהבה‪ .‬לא‬ ‫ההצלחהעורר בלבם‬ ‫באופן זה הוא‬ ‫כל‬ ‫ואתה מעורר בו התפעלות‪ .‬הוא עצמו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אינך מלמדו‬ ‫קורה‪ ,‬לו‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫מבין מה‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫עדיין אינו‬ ‫לבטוח צריך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שאומרים‬‫על‪-‬ידיאי‪‬‬ ‫אהבהידיעתו‬ ‫מעוררים‬ ‫מיוסדת על‬ ‫מה‬ ‫ללמוד נוטל‬ ‫ועלינו‬ ‫ראשון אתה‬ ‫עדיין‪ ,.‬דבר‬ ‫ידיעה תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שום‬ ‫למציאות‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שגורמים‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫אלאכ‪ ‬על‬ ‫על‪-‬ידיהישנות‬ ‫לאהוב‪ ,‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫כדי אהבה‪.‬‬ ‫של‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנוטובאי‪‬ומועיל‪ .‬אתה‬ ‫מלמדת‬ ‫לפיו ערב‬ ‫ומוריק‬‫התורה‬ ‫כף‬ ‫לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫'גישמאק' )תענוג(‪ ,‬אתה נותן לו‬ ‫בכלי‪ ‬לואלה‪.‬‬ ‫נותן‬ ‫'געפיל' )רגש(‪ ,‬אתה נותן לו 'ווארימקייט'‬ ‫וברכת לעצמי‬ ‫ושבעתוכשאני‬ ‫ואכלתלי מי לי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני‬ ‫חובת‬ ‫והנהבעל‬ ‫מתפעל‪.‬רבינו‬ ‫והואבהקדמת‬ ‫)חמימות(‪,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫חוק יש‬ ‫הן רואים שכך הוא הסדר של ברכת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע העקרים‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בספר‬ ‫לשער שמובא‬ ‫הלבבות‬ ‫בבריאה‪ ,‬כפי‬ ‫הברכה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ואף‬ ‫היא‪:‬‬ ‫וברכת'‪.‬‬ ‫ושבעתלדו‪‬‬ ‫'ואכלת‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫המזון ‪-‬‬ ‫השאלה‬ ‫שכאשר‬ ‫וכמה‬ ‫הקדוש‪,‬‬ ‫כמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫החיים‬ ‫ובאור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שלמהרש"א‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ב‬ ‫כשהאד‪‬מזה‪ ,‬כי‬ ‫רוצה‬ ‫מקל וחומר‬ ‫למדים‬ ‫להיות‬ ‫שלפני המזון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ומועיל‪ ,‬הוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע טוב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מרגיש ערב‬ ‫האדם‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫זהו סדר הברכה וההודאה על פי התורה‪.‬‬ ‫נמשך בלבו אל המקור שממנו הוא‬ ‫האדם אוכל ומשביע את רעבונו ומתפעל‬ ‫מקבלו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הכרה מאהבה עבודה מיראה‬ ‫מהטוב‪ ,‬וכיון שהוא מתפעל מהטוב‪ ,‬הוא‬ ‫מרגיש בלבו משיכה אל מי שנתן לו את‬ ‫השאלה שאלה נאה וחשובה היא‪ .‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התשובה פשוטה וחשוב מאוד להבין אותה‪.‬‬ ‫המזון‪ ,‬ואז מודיעים לו שהמקור הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יש שני דברים‪ ,‬יש להכיר במציאותו של‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ויש לעבוד את הקב"ה‪ .‬זה לא אותו‬ ‫אלוקים בעולם‪ ,‬הוא דבר‬ ‫שיש‬ ‫הדבר‪ .‬לדעת‬ ‫אולם אנחנו בעיה יש לנו‪ ,‬כי רובנו אינם‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫שיש בן פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"רכך‬ ‫לזכות‬‫בנויים באופן זה‪ .‬אנו לזכות‬ ‫בנויים על‬ ‫האדם חייב לדעת שיש אלוקים‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואז יש נושא אחר שנקרא לעבוד‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫אלוקים וצריך לשמוע בקולו‪ ,‬ואנו יודעים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫את האלוקים‪ .‬הבנת שיש אלוקים בעולם?‬ ‫שיש עוד מדרגות עליונות של אהבת ה'‬ ‫‪ -‬עכשיו תבין שצריך לעבוד אותו‪.‬‬ ‫ששייכים לצדיקים גדולים‪ .‬זוהי תפיסתנו‪,‬‬ ‫לע"נכי הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בעיה‪,‬‬ ‫והתורה מודיעה לנו שיש בזהנלמד‬ ‫ראטהכיפור‪ ,‬סוכות‪ ,‬ושמחת‬ ‫השנה‪ ,‬יום‬ ‫תפיסת האדם לגבי הקשר שלו עם הקב"ה‬ ‫חנני' יו"ט ראש‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫תורה‪ ,‬הם סדר של עבודת האלוקים‪.‬‬ ‫מה‬ ‫‪ -‬מעוותת‪ ,‬ותצמיח בעיות‪ .‬זהו בעצם‬ ‫אומרים לאדם‪ :‬עבד אתה‪ ,‬אתה חייב לעבוד‬ ‫שהספרים מסבירים לנו שיש הבדל גדול‬ ‫–‬ ‫שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מאיפה יו‪‬‬ ‫מתחילים‪.‬‬ ‫את ה'‪ ,‬אתה חייב למלא את תפקידך‪ .‬כל‬ ‫זה מגיע רק אחרי שהאדם יודע כבר שיש‬ ‫אלוקים בעולם‪ .‬תארו לכם אדם שמגיע‬ ‫מימים הנוראים לחבוקה ודבוקה‬ ‫לראש השנה ואינו יודע שיש אלוקים‪ .‬אי‬ ‫שאל אחד מהמקשיבים‪ :‬הן אנו באים‬ ‫מחודש תשרי‪ ,‬וחודש תשרי מיוסד לכאורה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אפשר להתחיל ראש השנה כך‪ .‬הוא תוקע‬ ‫בשופר‪ .‬למי אתה תוקע? מי אמר שצריך‬ ‫שאנורוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הדרךהבטחו‪‬‬‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מדברים‬ ‫בדרך זו‬ ‫האחרת‪ ,‬לא‬ ‫על‬ ‫לתקוע? ‪ -‬מה אתה שואל שאלות? ‪ -‬אי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מצות שופר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אפשרמול‬ ‫לקיים‬ ‫לבטוחאיכראוי‬ ‫עליה‪ .‬לשיטתך‪ ,‬שאל השואל‪ ,‬היה צריך אי‪‬‬ ‫אפשר כך‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫תשרי בשמיני‬ ‫חודשהפע‪‬‬ ‫עבודתנעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד את‬ ‫להתחיל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫צריך לדעת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולאתה‬ ‫ראשון‬‫שהואדברנחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫באופן זה‪.‬‬ ‫מחבקיםהריאותו‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לוקחים ספר‬ ‫עצרת‪.‬‬ ‫האד‪‬לתקוע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי אותך‬ ‫ושצווה‬ ‫אלוקים בעולם‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬‫שיש‬ ‫גדול‪...‬א‪ ,‬דבר‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬‫קידוש‬‫עורכיםהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועותאתו‪,‬‬ ‫רוקדים‬ ‫‪.‬‬ ‫לעבדו‬ ‫דרך‬ ‫היא‬ ‫בשופר‬ ‫והתקיעה‬ ‫בשופר‬ ‫ראשון תאכל‪' .‬קוגל'‪' ,‬הערינג'‪ .‬תתחיל את להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫השנה באהבה‪ .‬הקב"ה הוא טוב‪' .‬כאפ א להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אני לדודי ודודי לי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫טענצל'‪ .‬אולי אפשר למצוא מקום כזה‪ .‬אבל כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לדעת שיש‬ ‫האד‪‬‬ ‫המושג של‬ ‫ההצלחהפשרהרוחנית‬‫כל ובכן‪ ,‬מה‬ ‫אדם נורמלי לא היה מסכים לכך שבנו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫השנה(? ‪-‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫יתפלל שם‪ ,‬ואף לא היה רוצה לגור ברחוב מיוסדת על ידיעתו אי‪‬‬ ‫אלוקים בעולם )השלב של לפני ראש‬ ‫'אני לדודי ודודי לי'‪ .‬מי זה הקב"ה? הקב"ה‬ ‫מה‬ ‫ללמודהשנה‬‫בליל ראש‬‫ועלינו‬‫תמיד‪ ,‬שבו‬ ‫שמועילי‪' ‬שטיבל'‬ ‫שיש בו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הוא זה שמחייה אותי‪ ,‬הקב"ה הוא זה‬ ‫להשתמש‬ ‫וצ'ולנט‪ .‬זה לא‬ ‫קוגל אי‪‬‬ ‫ואוכליםאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫מפטפטים‬ ‫צריך להציף אותו‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫הכל‪ .‬זה‬ ‫הולך ככה‪ .‬יש סדר‪ .‬זה לא מנהג בעלמא‪ ,‬כדי‬ ‫שנותן לי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לגמרי‪ .‬זהו הקב"ה‪ .‬מי שברא את הכל‪ .‬לא‬ ‫אלא כך היא ההלכה וכך היא ההשקפה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אליו‪ ,‬אלא את הכל‬ ‫רק כשחסר לי‪ ,‬אנימהרץאני‬ ‫בעלשהמצב‬ ‫רבינוהוא‬ ‫בהקדמתהסדר‬ ‫הסתכללמדנו‬ ‫בשולחן ערוך‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫הוא נתן לי‪ .‬את זה הוא נתן לי ואת זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעיש אלוקים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השנה היום‪.‬‬ ‫לשערראש‬ ‫הלבבותמפחיד‪.‬‬ ‫מאוד‬ ‫את היא‪:‬‬ ‫זה‪ ...‬אי‪‬‬ ‫לדו‪‬וגםבה‬ ‫את זה‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫לי‪ ,‬וגם‬ ‫הוא נתן‬ ‫כמהדיין! ‪-‬‬ ‫וכמה‬ ‫דין ויש‬ ‫לבירה! יש‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫מנהיג‬ ‫יש ה'‬ ‫בעולם!‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫התקרבת קצת‪,‬‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫חזרת‬‫נחו‪‬‬‫משהוא אם‬ ‫בסדר‪,‬‬ ‫הפלא ופלא! עכשיו צריך לעבוד אותו‪.‬‬ ‫עכשיו אתה יכול לצאת בריקוד‪ .‬עכשיו מגיע‬ ‫כשאתה בא לעבדו‪ ,‬יש סדר‪ .‬זה מתחיל‬ ‫סוכות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫זה לא רק כדי לענות על השאלה הנ"ל‪,‬‬ ‫ביראה ומזה הוא בא לאהבה יותר גדולה‪.‬‬ ‫אלא גם כדי לחדד את הנקודה שאברהם‬ ‫אכן אברהם אבינו לא דיבר עם בני דורו על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אבינו לא פתח עכשיו ארגון ללמד את בני‬ ‫עבודת ה'‪ .‬תפקידו היה ללמדם שיש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם כיצד לעבוד את ה'‪ .‬זה כבר השלב‬ ‫השני‪ .‬איך אני יכול לפתוח ארגון כזה אם‬ ‫אלוקים בעולם‪ ,‬והדרך ללמדם זאת‪ ,‬היא‬ ‫הדרך האמורה‪.‬‬ ‫בני האדם אינם יודעים עדיין מהמציאות‬ ‫אברהם"ו אבינו האכילם והשקם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא בורא?‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שיש‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בהכרת ה'‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫טעות קשה לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לברך למי שהכל שלו אך ורק כדי‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫וזירזם‬ ‫פטרוןגדולה‬ ‫דרך אגב‪ ,‬זוהי באמת בעיה‬ ‫ובטחו‪ ‬המציאות שיש אלוקים בעולם‪.‬‬ ‫ללמדם את‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬שיש‬ ‫שאנשים רבים חיים מבלי לזכור‬ ‫זהו הנושא‪.‬‬ ‫אלוקים בעולם‪ .‬אף על פי שהם מקיימים‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬הם עושים זאת 'מצות‬ ‫טעות מושרשת מגיל ינקות‬‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אנשים מלומדה'‪ ,‬אך אינם מקושרים‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הם הר"ר‬ ‫נזכרים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ומחוברים אליו בלבם‪ .‬ומתי‬ ‫אנו לקויים בזה הרבה‪ ,‬לא רק בקשר‬ ‫לראש השנה ויום כיפור‪ ,‬אלא מאחר‬ ‫שיש אלוקים בעולם ‪ -‬אוהו‪ ...‬מגיע ראש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אלוקים‪ ...‬עוד‬ ‫אייר ה‬ ‫שיש‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫עם כ"ג‬ ‫הידיעה‬ ‫הדין‪...‬פרשת במדבר )בחו"ל שגדלנו‬‫השנה‪ ,‬מגיעיו‪‬יוםשלישי‬ ‫לפני שהוא זוכר את עצמו משתמש במוחו‬ ‫זה באמת גורם לבעיה גדולה‪ ,‬כי מחמת‬ ‫לשום דבר אחר‪ ,‬הוא זוכר שיש אלוקים‬ ‫זה אנשים מקשרים את הקב"ה לרע‪ .‬מתי‬ ‫בעולם‪ .‬כבר בגיל חודש שרו אתו אני‬ ‫הוא זכר שיש אלוקים? ‪ -‬מה השאלה? הוא‬ ‫מאמין‪ ...‬מה זה נקרא? זה נחקק בנפשו‪ .‬יש‬ ‫עמד בראש השנה בבית הכנסת‪ .‬הוא זוכר‬ ‫יודע‬ ‫שהודיעו לו‬ ‫לאו– א‪‬‬ ‫דוקא האד‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל אבל‬ ‫הבטחו‪ ‬בעולם‪.‬‬ ‫אלוקים‬ ‫הקשים‬ ‫האיומיםרוחניי‪‬‬ ‫בנוגעאתלעניני‪‬‬ ‫הוא זוכר‬ ‫הבטחו‪‬‬‫הדרשה‪,‬‬ ‫את‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫סתם‪ ,‬יש‬ ‫אבל יותר‬ ‫המציאות‪,‬‬ ‫בו‪ .‬זוהי‬ ‫להשתמש‬ ‫האמור‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫זאת באופן‬ ‫שאם לא נקבל על עצמנו לחזור בתשובה ‪-‬‬ ‫דברי‪‬שברא את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האלוקים? ‪ -‬מי‬ ‫לבטוח זהכראוי מול‬ ‫אלוקים‪ .‬מי‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהוא יודע‬ ‫נעסוק מה‬ ‫שיקרה‪ .‬זה‬ ‫ואבוי מה‬ ‫דברי‪‬שנודע לו‬ ‫עוד לפני‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫אוילכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ומיד‪ ,‬מול‬ ‫ותיכף נחו‪‬‬ ‫העולם‪.‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫על הקב"ה‪ .‬מעבר לזה אינו יודע כלום‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬נודע לו שצריך לציית לו‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אחרי זה בסוכות הוא כבר לא היה‪ .‬הוא‬ ‫האלוקים ואתה חייב לשמוע בקולו‪ ,‬ואליו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫כיפור אז‬ ‫בראש הדי‪‬‬ ‫השנה ויום‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועות אז‪.‬‬ ‫כבר ישן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫צריך לירא‬ ‫שאתה‬‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫הוא זה‬ ‫בעת צרה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫תדבר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאז מצלצלות‬ ‫להשתמשששמע‬ ‫עלינו והדרשות‬ ‫כ‪‬הוא היה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מהעלג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫החטאים‪ .‬וזה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שמעניש‬ ‫להצליחהוא זה‬ ‫מפניו‪,‬‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫והפחד‪...‬‬ ‫באוזניו‪ ,‬כדי‬ ‫והבכיות‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫עדיין‬ ‫רבות‪.‬לבטוח בה'‪.‬‬‫טעויות בלי‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחהלאדם‬ ‫כללשמביא‬‫מה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫זה לא אמור להיות ככה‪ .‬הבכי ‪ -‬חשוב‪,‬‬ ‫לא ככה זה מתחיל‪ .‬זה מתחיל בכך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫זהו ההכרה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אבל לא‬ ‫להצליח‬ ‫חשובה מאוד‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫היראה ‪-‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שהקב"ה הוא זה שמטיב לי‪ .‬הטוב ומטיב‬ ‫מה‬ ‫ללמודכן‪ ,‬את‬ ‫סדר ועלינו‬ ‫העבודה‪ .‬ואכן‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫זהו רק‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כולוונוסי‪‬‬ ‫בטובו‪ .‬זהו‬ ‫הישנות‬ ‫את על‬ ‫העולם‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬‫נחזור הזן‬ ‫לכל‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬עם אכילת‬ ‫מלמדתאין אותנו‬ ‫מתחילים‬ ‫התורה השנה‬ ‫ראש‬ ‫עכ"פבהירות‪.‬‬ ‫ההתייחסות של הנברא‬ ‫זהו יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הבורא‪.‬‬ ‫אין הכי נמי‪ .‬ראש השנה הוא זמן‬ ‫'הערינג'‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אל הבורא‪ .‬אין לנו שום השגה בבורא עצמו‬ ‫של יראה‪ .‬זה אמת לאמיתו‪ .‬אבל כל זה‬ ‫הראשוןלעצמי‬ ‫הדברוכשאני‬ ‫אבלמי לי‬ ‫סוף‪ ,‬לי‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫שהאדם‬ ‫מה אני‬ ‫שהוא אין‬ ‫בעל בשדה‪,‬‬ ‫רבינוהמלך‬ ‫בהקדמת‬ ‫אלול של‬ ‫למדנוהיה לך‬ ‫כברשכבר‬‫אחרי‬ ‫יודע הוא זה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שיש אלוקים‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יודע‬ ‫לשער כבר‬ ‫הלבבותשאתה‬ ‫אחרי‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהלעבדו‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫שאתהפירוצה‬ ‫וההתייחסותה'שלך היא‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫כגמול עלי אמו‬ ‫רוצה לעבדו?‬ ‫אה‪ ,‬אתה‬ ‫לעבדו‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫רוצהנחו‪‬‬ ‫אני‬ ‫משהוא‬ ‫דוד המלך אומר כגמול על אמו‪ .‬מה‬ ‫נפלא‪ ,‬אל תשכח ממנו אף פעם ‪ -‬השמר‬ ‫התינוק יודע על אמו? אין לו שום הבנה‪,‬‬ ‫לך פן תשכח‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אני אומר‪ :‬המקור של דבר זה הוא הקב"ה‪,‬‬ ‫אין לו שום השגה‪ ,‬שכלו עדיין דל מאוד‪,‬‬ ‫כי הקב"ה מביא שפע‪.‬‬ ‫אבל דבר אחד הוא יודע ‪ -‬כאן אני מקבל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הכרה זו שיש לו לאדם‪ ,‬היא הממשיכה‬ ‫אוכל‪ ,‬כאן אני מקבל חיים‪ .‬זוהי הבנתו‪ .‬לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עוד ברכה‪ .‬כשהאדם מכיר בדבר זה‪ ,‬הוא‬ ‫‪ -‬זהו מי שלא נותן לי לעשות כך וכך‪ .‬זה‬ ‫בא רק לאחר מכן‪ .‬בפעם הראשונה שהוא‬ ‫גורם לשפע שיימשך‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬ובכל‬ ‫שומע 'לא'‪ ,‬זה בגיל שנתיים‪ .‬הוא לא יודע‬ ‫"ו את שמי אבוא אליך‬ ‫אזכיר‬ ‫אשר‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫המקום‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לא!‬ ‫הר"ר‬ ‫מרשה‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותלא‬ ‫לזכות‬ ‫איך לאכול את זה‪ .‬הופ! אני‬ ‫וברכתיך‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫מה זה‪.‬‬ ‫תחזיר את זה‪ .‬הוא לא יודע אפילו‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫דו"ח על שלא טעם מהטוב‬ ‫כך בדיוק‪ ,‬אומר דוד המלך‪ ,‬צריכה‬ ‫אחד שאל מבעל ההילולא החזון איש‬ ‫להיות התייחסותך‪ .‬בתקופה הראשונה אינך‬ ‫מסתדרים עם הסתירה שהרמח"ל‬ ‫איךז"ל‬ ‫זצ"לפסח‬ ‫מקור הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫יודע כלום חוץ מזה שהקב"ה הוא‬ ‫במסילת ישרים‪ .‬מצד אחד‬ ‫אותו‬ ‫שואל‬ ‫כבר‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ומועיל‪".‬רחוץ‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫החיים והטוב ושהוא ערב טוב‬ ‫כתוב בירושלמי סוף קידושין שהאדם עתיד‬ ‫מזה אינך יודע כלום‪ .‬זה הדבר היחיד‬ ‫ליתן דין וחשבון על כל מין של פרי שלא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שאתה יודע‪.‬‬ ‫נהנה ממנו‪ .‬הסבר הדבר‪ ,‬כי הקב"ה נתן לך‬ ‫אותו כדי שתהנה ממנו‪ .‬למה לא לקחת?‬ ‫ברוך את ה' ‪ -‬מקור הברכה‬ ‫למה לא נהנית? בשביל מי הקב"ה בראו אם‬ ‫נאמר בזה עוד בענין מאה הברכות‪,‬‬ ‫לא בשבילך‪ .‬ומצד שני התוספות מביאים‬ ‫שעל פי פנימיות )כפי המבואר בספרי‬ ‫בכתובות )קד‪ ,‬א( מהמדרש עד שאדם‬ ‫החסידות(‪ ,‬כל אימת שהאדם מברך‪ ,‬הוא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו‪ ,‬יתפלל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫יצר‬ ‫לעניני‪ ‬אשר‬ ‫האדם מברך‬ ‫הבטחו‪‬אםבנוגע‬ ‫נחיצות שפע‪.‬‬ ‫ממשיך‬ ‫שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו‪ .‬הרי שהאדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שזה שהוא‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולולהבין‬ ‫כראוי‬ ‫עצמו‬ ‫לבטוח את‬ ‫צריך לפרוש‬‫בכוונה ‪ -‬מובטח לו שיהיה בריא‪ .‬פשוט אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬את ההכרה‬ ‫נעסוקמחזק‬ ‫שבועותשהאדם‬ ‫לכבודכל פעם‬ ‫שכך‪ ,‬כי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולאתדברי‪‬‬ ‫התקדמותו‪.‬‬ ‫עוצר‬‫נחו‪‬‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫מגשם את‬ ‫חג‬ ‫אותו הרי‬ ‫ומחזיקו‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬מרפא‬ ‫שהקב"הבנוגע‬ ‫בראו ושהוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫אמר לו החזון איש‪ :‬איני רואה בזה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שפעא‪ ,‬של‬ ‫הדי‪ ‬עצמו‬‫ממשיך על‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הואהוא יו‪‬‬ ‫בחיים‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלאכול‬ ‫יותר שחייבים‬ ‫בירושלמי‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחלא כתוב‬ ‫סתירה‪.‬‬ ‫בכלמברך? ‪ -‬הנה‬ ‫להשתמשכשהוא‬ ‫ומה הוא אומר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬חיים‪.‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬האדם‬ ‫בגשמיות‪.‬שםמה ג‪‬‬ ‫שישאלו את‬ ‫להצליח ומין‪ .‬כתוב‬ ‫מכל מין‬ ‫הפירוש המקובל מבין הראשונים במילים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי לשמוע‬‫ברוחניותירצו‬ ‫אכלת כי‬ ‫למה לא‬ ‫הצלחה‬ ‫ברוך אתה ה' הוא שהקב"ה מקור הברכה‪ .‬כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלשלא אכל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתתהיה‬ ‫ההצלחהאם תשובתו‬ ‫תשובתו‪ .‬ובכן‪,‬‬‫ובכן‪ ,‬האם אתה קולט מה שאתה אומר? כל‬ ‫כי הרגיש שהוא הולך להתגשם וזה יפריע‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אינך מדבר על איזו מדה‪/‬התנהגות‪ .‬לא! מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לו מתלמודו ‪ -‬אדרבא ואדרבא‪ .‬אבל אם‬ ‫מה‬ ‫הקב"ה‪.‬‬‫ללמוד‬ ‫שמקור ועלינו‬ ‫החיים הוא‬ ‫אומר תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אתה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יענה שלא אכל כי היה עסוק והתרוצץ בין‬ ‫להשתמש‬ ‫אחרות‪ :‬אותנו אי‪‬‬ ‫ההתייחסות שלי אל‬ ‫במילים מלמדת‬‫התורה‬ ‫שואלים אותי מדוע‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר אתם‬ ‫טרדהלקבל‬ ‫לטרדה‪...‬‬ ‫הקב"ה היא שהקב"ה הוא טוב ומטיב‪ ,‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לא אכלתי פירות? למי היה זמן לאכול‬ ‫כשאני מוציא את שמו מפי‪ ,‬אני חושב על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רואה‪,‬בעל‬ ‫שאני רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר כילמדנו‬ ‫תביעה גדולה‪ .‬כי‬ ‫עליואני‬ ‫פירות? ‪ -‬תהיה מה‬ ‫אני רואה‬ ‫בכל מה‬ ‫שפע‪,‬‬ ‫הקב"ה אומר‪ :‬בראתי את הפירות כדי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע שיש כאן‪.‬‬ ‫לכל הטוב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערהמקור‬ ‫הלבבות‬ ‫שהקב"ה הוא‬ ‫מלהרגיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫התעצלת היא‪:‬‬ ‫מדועלדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫בטובתי‪,‬‬‫השאלה‬‫שתכיר‬ ‫הטוב לכאן‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫נחו‪ ‬כל‬ ‫שהביא את‬ ‫הואה'זההבטחו‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬על ידך‬ ‫רוצה‬ ‫תפקיד שיתגלה‬ ‫הבטחו‪ ‬לךלהיות‬ ‫צרי‪‬טובתי? היה‬ ‫את‬ ‫לענייני‪‬של טוב‪ ,‬כל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כאן‪ .‬כל סוג‬ ‫שמחזיקו‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואזה נחו‪‬‬ ‫והוא‬ ‫שבראתי את העולם ושאני מקיימו‪ ,‬מדוע‬ ‫סוג של עריבות‪ .‬ברכת הנהנין‪ ,‬ברכת‬ ‫לא קיימת אותו?‬ ‫השבח‪ .‬כל פעם שאני רואה סוג של טוב‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫שתי דרכים לחיות את החיים‬ ‫ואם אנו מתבוננים‪ ,‬אנו רואים שכך הוא‬ ‫לגבי כל דבר‪ ,‬לא רק לגבי מיני הפירות‪.‬‬ ‫כעת נאמר כך )התחלנו לדבר על זה בשיעור‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקודם וכדאי להרחיב עוד כי מדובר ביסוד מיסודי‬ ‫האדם נברא כדי שיטעם את הטוב ולבוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדת(‪ :‬יש שתי דרכים לחיות את החיים והן‬ ‫על‪-‬ידי כן לידיעת ה' ולעבדו מחמת כן‪ .‬כך‬ ‫הוא הסדר‪ .‬בוודאי‪ ,‬תעשה את זה על‪-‬ידי‬ ‫רחוקות כרחוק מזרח ממערב ומשפיעות‬ ‫תורה ועל‪-‬ידי תפילה ועל‪-‬ידי מדות טובות‬ ‫עבודת ה' של שהאדם‪ .‬אם‬ ‫על‬ ‫מאוד‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫הרבה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫כדי‬ ‫הר"ר‬ ‫לעולם‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫באת‬ ‫לזכות‬ ‫ועל‪-‬ידי אכילת מאכלים‪.‬‬ ‫האדם עובד עם עצמו‪ ,‬המילתא‬ ‫אין‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫להכיר את הקב"ה והדרך היא‬ ‫אצלו הוא מה שחסר לו‪ .‬מזה יש‬ ‫דתמיהה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שהאדם‬ ‫הרגשת הטוב‪ .‬אמנם כן‪ ,‬פעמים‬ ‫לו התפעלות‪ .‬אומרים לו תן תודה לה' שיש‬ ‫רואה שדבר פלוני יגשם אותו ואז אינו‬ ‫לך שתי רגליים בריאות‪ ,‬והוא כל‪-‬כך‬ ‫משתמש בו‪ ,‬כי הוא מבין שזה ירחיקו‪.‬‬ ‫אני שיתפתי אותך בבעיה שלי‪,‬‬ ‫מתרגז‪.‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫נפלא‪ .‬אבל אם אינו עוסק בלנסות לגעת‬ ‫ראטהאתה אומר לי? ‪ -‬ראיתי‬ ‫לי‪ ,‬ומה‬ ‫שישהי"ו‬ ‫בצרהליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬‫בעונג וליהנות ‪ -‬הוא בבעיה‪.‬‬ ‫מישהו בבית החולים שאין לו רגליים‪ ,‬תן‬ ‫תודה שיש לך‪ .‬פירושו של דבר שמכל‬ ‫'תשפ"במנוחות‪ ,‬אין‬ ‫אצלוהעל מי‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫שזורמיםאייר‬ ‫התפעלות היא כח מחבר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הדברים‬ ‫לו התפעלות‪ .‬אולי הוא אומר ברוך השם‪,‬‬ ‫נתרחב בזה עוד‪ .‬להתפעלות יש כח‬ ‫אבל אין לו שום התפעלות‪ .‬ממה הוא כן‬ ‫עצום‪ .‬מה עיקר כוחה של ההתפעלות?‬ ‫מתפעל? ‪ -‬מהבעיה שיש לו‪ .‬ולא משנה‬ ‫אפשר להסתכל על זה באופן סתמי‪ ,‬שכאשר‬ ‫כלל אם הבעיה גדולה או קטנה‪.‬‬ ‫האדם מתפעל מאיזה דבר‪ ,‬יש בו הרבה רגש‪.‬‬ ‫–‬ ‫הוא מאוד שמח או לעבעדיג‪ .‬אבל האמת הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יושב לו‬ ‫יותרבנונחו‪‬‬ ‫בעיהאבל‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬נניח שהיא‬ ‫היא שכוחה של ההתפעלות הוא לחבר את‬ ‫דברי‪ ‬לישיבה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שאינו הולך‬‫שנה מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוחחצי‬ ‫בבית‪ .‬כבר‬ ‫האדם אל הידיעה‪ .‬מדוע האדם זוכר דבר אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬של דבר‪,‬‬ ‫בכך‪ .‬בסופו‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מה מול‬‫שהואשלנחו‪‬‬ ‫מכפיזה דבר‬ ‫אין‬ ‫שהתפעל ממנו? כי זה התאחד אתו ונשרש‬ ‫האדם משופע בטוב ויש לו דבר אחד‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬אם האדם‬ ‫בנוגעבו שינוי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬וחולל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫רואה או הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫בלבו‬ ‫שחסר לו‪ .‬ומה קורה? מדבר זה שחסר לו‬ ‫ממנו‪,‬א‪ ,‬כפי‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫מתפעל‬ ‫הדי‪‬‬ ‫דבריו‪‬‬ ‫ואינו‬ ‫איזההוא‬ ‫השבועות‬ ‫שומע‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫‪ -‬הוא מלא התפעלות‪ ,‬ומכל הדברים שיש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫באוזן אחת ויצא‬ ‫נכנס בכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינו אומרים‬ ‫כ‪‬שהעולם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬עושה?‬‫ומה הוא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫התפעלות‪ .‬ג‪‬‬ ‫להצליחלו שום‬ ‫לו ‪ -‬אין‬ ‫רחמי‪‬אותו‪ ,‬כי‬ ‫שאינו זוכר‬ ‫הסיבה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫השניה‪,‬כדי‬ ‫מהאוזן לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫‪ -‬השתדלות ותפילה‪ .‬הוא מדבר עם הקב"ה‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬עבר‬ ‫זה רק‬ ‫אכ‪‬ממנו‪.‬‬‫לטובה‪.‬חלק‬ ‫באמת נעשה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לא דיננו‬ ‫זה‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שליהיה? הן‬ ‫הרוחנית‬ ‫יהיה? מה‬ ‫עולם! מה‬‫ההצלחה‬ ‫‪-‬כלרבונו של‬ ‫דרכו‪ .‬רק כשהאדם מתפעל‪ ,‬אזי הוא זוכר‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫עזור נא‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬אתה‪,‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ידיעתוומטיב‬ ‫אתה‪ ,‬הן טוב‬ ‫כל יכול‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ההתפעלות‬ ‫מה‬ ‫בתוספות‬‫ללמוד‬ ‫ועלינורבות‬ ‫תמיד‪ ,‬פעמים‬‫שמועילי‪ ‬לראות‬ ‫אפשר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫סביבונוסי‪‬‬ ‫מסתובב‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫למעשהא‪‬הכל‬ ‫נחזור‬ ‫שיש לו מהחסרון‪ .‬הוא חי בתוך החסרון‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬ובתשובה הם‬ ‫ותימה‬ ‫אותנו‬ ‫כותבים‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫שבקושיא הם‬ ‫כותבים ויש לומר‪ .‬בקושיא יש התפעלות‪ .‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יש דרך אחרת‪ .‬הדרך האחרת היא שהוא‬ ‫זה מעניין‪ ,‬כי לא תמיד זה ככה‪ .‬כשהם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הם בעל‬ ‫רבינו‬ ‫אני בבית ואינו הולך‬ ‫מהיושב‬‫לא מזלזל בכך שבנו‬ ‫מתכוונים‬ ‫בהקדמתאין‬ ‫למדנו תאמר‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫כותבים ואם‬ ‫לישיבה‪ ,‬אבל יש לו התפעלות דווקא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫ותאמר כך וכך‪,‬‬ ‫תבוא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער שאם‬ ‫הלבבות‬ ‫לתמיהה‪ ,‬אלא‬ ‫היא‪:‬בחוש‬ ‫אי‪‬‬ ‫לראות‬ ‫שצרי‪ ‬אפשר‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהאחרים‪.‬‬‫מדברים‬ ‫כך וכך‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫לומרכמה‬ ‫שאפשר גם‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫היא הבטחו‪‬‬ ‫התשובה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫הבעיה‪ .‬קחו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות בגודל‬ ‫אינה תלויה‬ ‫שהתפעלות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פירושו של דבר‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעותימה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬כותבים‬ ‫משהואכשהם‬ ‫אבל‬ ‫את הדוגמא שהבאנו כמה פעמים‪ .‬מי שאין‬ ‫שיש להם התפעלות‪ .‬יש כאן מילתא‬ ‫לו כסף רב ומרוויח כמה אלפי דולר ‪-‬‬ ‫דתמיהה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לא ‪ -‬הוא בוכה וצועק‪ .‬לפיכך רואים שהילד‬ ‫מתפעל מזה שיש לו כסף‪ ,‬ומי שיש לו כמה‬ ‫אינו לוקח בחשבון שהוא נמצא עכשיו בפני‬ ‫מיליון דולר‪ ,‬כשמפסיד מיליון אחד ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫קהל עם ועדה או באמצע חתונה‪ .‬אין אצלו‬ ‫מתפעל מזה שאין לו כסף‪ .‬הא לך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫חילוק‪ .‬בקל הוא יכול להישכב עכשיו ארצה‬ ‫בפישוט ידיים ורגליים‪ ,‬הכל בגלל שאחיו‬ ‫שהתפעלות אינה תלויה במציאות‪ .‬אם נלך‬ ‫לבקש מהם כסף‪ ,‬הראשון שבקושי מפרנס‬ ‫קיבלו שתי כפות והוא קיבל רק אחת‪ .‬אין‬ ‫את ביתו‪ ,‬הלא מרגיש שהקב"ה מטיב עמו‬ ‫הגיון להתפעל עכשיו או‬‫הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא חושב אם‬ ‫ומשפחתויש‬ ‫ב‪ ‬הוא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫חומש‪.‬‬ ‫אואליעזר‬‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫מעשר‬ ‫לזכות‬ ‫וממילא הוא רוצה ליתן‬ ‫ובטחוןשהוא מתפעל באופן טבעי ‪ -‬הוא‬ ‫לא‪ .‬ממה‬‫מדור אמונה‬ ‫הוא אומר‪ :‬אינך צריך לומר אתפטרון‬ ‫שמי‪ ,‬לא‬ ‫ממה שאינו מתפעל באופן טבעי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתפעל‪.‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לעומתו‪,‬‬ ‫צריך שאנשים יידעו‪ .‬קח‪ .‬השני‬ ‫‪ -‬אינו מתפעל‪.‬‬ ‫ברוגז על עצם זה שמבקשים ממנו‪ .‬אתה‬ ‫יודע בכלל מה אני עובר?! יש לך מושג‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ומהי עבודת האדם? ‪ -‬שיבין שהתפעלות‬ ‫איזה קשיים יש לי? האם אתה יודע שרק‬ ‫היום הפסדתי כך וכך?!ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫היא כח גדול‪ ,‬כי האדם מתחבר ומתדבק‬ ‫בדברים שהוא מתפעל מהם ומקבל מהם‬ ‫'תשפ"ב הוא אומר‬ ‫מבין זאת‪,‬‬‫אייר ה‬ ‫כיון– כ"ג‬ ‫שהאדם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫התפעלות תלויה איפוא באופן שהאדם‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל חיות‪.‬‬ ‫תופס את העולם‪ ,‬ושם יש לו לאדם עבודה‬ ‫ככה‪ :‬רגע אחד! אם כל הדברים שיש לי‪,‬‬ ‫לעשות על‪-‬ידי התבוננות‪ ,‬וזה מה שיקבע‬ ‫מובנים מאליהם‪ ,‬ואני מתפעל רק מהבעיות‬ ‫מאין תהיה לו התפעלות‪ .‬לכן נראה תמיד‬ ‫שיש לי‪ ,‬הלא אהיה דבוק לבעיותיי‪ .‬דרך‬ ‫שמי שעבר איזה קושי פעם פעמיים שלוש‪,‬‬ ‫אגב‪ ,‬התפעלות אינה בהכרח שהוא עושה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬מעמיד‬‫א‪ ‬הוא‬ ‫תמיד –‬ ‫שמבחוץ‬ ‫מועיליתכן‬ ‫הבטחו‪‬מבחוץ‪.‬‬ ‫'מצב'‬ ‫בפעם הרביעית אין לו כבר התפעלות‪ ,‬לא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬אותו‪,‬‬ ‫יותרמעניין‬ ‫אבל אינו‬ ‫מסוים‬‫דברבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫משנה מה גודל הקושי‪ .‬אפשר לשמוע אותו אי‪‬‬ ‫פנים כאילו‬ ‫אומר‪ :‬בן כמה הוא? בסדר‪ ,‬הוא יתבגר‪ ,‬זה‬ ‫חושב עליו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולומוחו‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויאצלו‬ ‫לבטוחמפעפע‬ ‫ובפנים זה‬ ‫לא כלום‪ .‬שטויות‪ .‬הוא חושב שבנו יורד אי‪‬‬ ‫מכפי ולילה‪.‬‬ ‫יומם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרי כן‪,‬‬ ‫הנה כי‬ ‫בסדר?‬ ‫הירגע נא‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מהדרך‪ .‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קשורה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪ ‬אינה‬ ‫ההתפעלותהואאףיו‪ ‬פעם‬ ‫בחסרון‬ ‫דבוק‬ ‫אדם‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות‬ ‫למציאות‪ ,‬אלא לאופן שהאדם תופס את להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫לחיות עם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫המצוי‪,‬מהרגיל‬ ‫להצליח האדם‬ ‫אכן‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח הרי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שעובד מצוין‪,‬‬ ‫האומרת‪ :‬מה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫ההרגשה‬ ‫כלל‬ ‫ספונטניתלנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬‫אכ‪‬מול‬ ‫התפעלות לטובה‪.‬‬ ‫מחושבת‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫הרוחנית רקשלבמקומות‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחהועלי לטפל‬ ‫עובד מצוין‪,‬‬ ‫כל‬ ‫שבהם יש חסרון‪ .‬שם אני צריך להשקיע את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫למי שעובד‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬ילד‬ ‫להצליחהחילוק בין‬ ‫כלי‪‬ובכן‪ ,‬מה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מוחי ומרצי‪ ,‬שם אני צריך למצוא רעיונות‬ ‫מה‬ ‫אחד ללמוד‬ ‫שההתפעלות‬ ‫ועלינו‬‫תמיד‪ ,‬הוא‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עצמו? ‪ -‬ילד‬ ‫עם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לפתור אותם‪ .‬וכך האדם חושב שזהו גם‬ ‫להשתמש‬ ‫עבודה אי‪‬‬ ‫עצמית או מתוך‬ ‫מתוךאותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורהלו אינה‬ ‫שיש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בעניני כספים‪ .‬כשיש‬ ‫לקבל יותר‬ ‫השתדלות‬ ‫כדי‬ ‫הנושא של‬ ‫והבנה‪ ,‬אלא הוא מתפעל מדברים‬ ‫למידה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לו ‪ -‬אין צריך להשקיע בזה מחשבה‪ .‬זה הרי‬ ‫באופן ספונטני‪ .‬יש בזה בוודאי טבעיות‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אניאז צריך למצוא‬ ‫מה או‬ ‫זורם‪ .‬כשאין לו ‪-‬‬ ‫מהתבוננות‬ ‫נובעת‬ ‫למדנו לא‬ ‫כבר היא‬‫אבל‬ ‫פתרונות‪ .‬אפשר לשאול על זה חידה‪ :‬שיעור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ברחוב ורואה‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הולך‬ ‫אם הוא‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫והתעמקות‪.‬‬ ‫היא‪:‬הגדול‬ ‫אי‪‬‬ ‫השיעור‬ ‫תמיד בה‬ ‫השאלה הוא הרי‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫חזון איש‬ ‫מעודו ‪-‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמותוכמה‬ ‫הבטחו‪‬ראה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מיוחד שלא‬ ‫טרקטור‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬ביותר?‬ ‫רוצה‬ ‫השיעור הקטן‬ ‫הואלהיות‬ ‫ביותר‪ .‬מתי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מישהו לוקח לו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מאוד‪ .‬אם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬עדבנוגע‬ ‫מתפעל‬ ‫הוא‬ ‫משהוא‬ ‫התשובה היא‪ :‬בהשתדלות‪ .‬שם שיעורו הוא‬ ‫דבר מה ‪ -‬הוא מתפעל עד מאוד‪ .‬אם‬ ‫הקטן והקריר ביותר‪.‬‬ ‫בשולחן השבת אחיו יושב ליד אמו והוא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫החיים הרצויים הם כאלה שהאדם קם‬ ‫שורש הדבר הוא שכל פעם שהאדם‬ ‫בבוקר ומחייך‪ .‬עוד לא קרה כלום‪ .‬מישהו‬ ‫הולך לעשות השתדלות‪ ,‬אם בעניני כספים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שואל אותו‪ :‬מה הבדיחה? בקושי קמת‬ ‫או בשאר ענינים‪ ,‬מה דוחף אותו לכך? ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עכשיו‪ .‬אבל הוא אומר‪ :‬הקב"ה החזיר לי‬ ‫את הנשמה‪ .‬והוא מתחיל לנסוע על נתיב‬ ‫ההתפעלות שיש לו‪ .‬אפילו כשהאדם מרחם‬ ‫על העני‪ ,‬חסרונו של העני מעורר אצלו‬ ‫זה‪ .‬מאה ברכות הן מינימום‪ .‬הוא לא חי‬ ‫התפעלות‪ ,‬ובגלל זה הוא רוצה ללכת‬ ‫אם יש בעיות‪ ,‬עוד מעט‬ ‫הבעיות‪ .‬הי"ו‬ ‫בעולםומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לו‬ ‫הר"רלמלא‬ ‫אליעזר‬ ‫בשביל‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ולהשקיע את כל כוחותיו‬ ‫נטפל בהם ג"כ‪ .‬הוא לא חי שמה‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נראה‪,‬‬ ‫פטרוןעצמו‪,‬‬ ‫חסרונו‪ .‬ובכן‪ ,‬מי שאינו עובד עם‬ ‫שאמרנו בשיעור הקודם‪ .‬הוא אומר‬ ‫כפי ובטחו‪‬‬‫מדור אמונה‬ ‫מביא לו‬ ‫הוא אדם כזה אשר הטוב פטרו‪‬‬ ‫ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח‬ ‫התפעלות רק בגלל שהיה לו הרבה חסרון‬ ‫עוורים‪ ,‬עוצר והולך ליהנות עכשיו‪ .‬הוא‬ ‫קודם לכן‪ ,‬והוא שקוע יומם ולילה בדברים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הולך ליהנות מעיניו‪ .‬הוא עושה זאת עד‬ ‫שצריך לטפל בהם ולמצוא להם עצות‬ ‫ראטה‬ ‫שהוא מרגיש שהוא מתפעל‪ .‬הוא עוצם‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"ר‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שדוחף‬ ‫ודרכים כיצד לשפרם‪ ,‬וזה מה‬ ‫אותן‪ ,‬הוא פותח אותן‪ ,‬הוא מסתכל על‬ ‫אם הוא מבין שתפילה תעזור לו בכך‪ ,‬הוא‬ ‫'תשפ"ב היה קורה‬ ‫לחשוב מה‬ ‫אייר ה‬‫הואכ"גמנסה‬ ‫הצבעים‪– (,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדבר עדיין‬ ‫פרשתזו‪ .‬אבל‬ ‫אשתמש בדרך‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫אומר‪ :‬מצוין‪.‬‬ ‫לו לא הייתי יכול לראות אותיות‪ .‬כמה‬ ‫הוא חי באותה צורת חיים‪.‬‬ ‫הבנה אני מקבל בזכות העיניים! כמה זמן‬ ‫נמצא שהוא דבוק כל ימיו לחסרון‪ .‬הוא‬ ‫אני חוסך מזה שאני יכול לתת מבט קצר‬ ‫קם בבוקר ומתחיל לטפל בבעיות‪ .‬זה מה‬ ‫ולהבין כל‪-‬כך הרבה בבת אחת! זה הרי‬ ‫תמידלא– א‪‬‬ ‫שהוא עושה‪ .‬כל היום הוא מכבה דליקות‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫מתקדםהאד‪‬‬ ‫הלאה עד‬ ‫מועיל‬ ‫חיי‪ .‬הוא‬ ‫לי את‬‫הבטחו‪‬‬ ‫מציל‬ ‫שם‬ ‫מזכיר את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגעהוא‬ ‫בכל דבר‬ ‫תחשוב‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ואל‬ ‫נחיצות‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫של‬ ‫בים‬ ‫יושב‬ ‫הוא‬ ‫הנאה‪.‬‬ ‫מרגיש‬ ‫שאינו‬ ‫השם‪ .‬הוא אומר על כל דבר‪ :‬רבונו של אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬כל דבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬על‬ ‫כראוי ‪ -‬מול‬ ‫לבטוח הטוב?‬ ‫ומיהו מקור‬ ‫עולם! אני חייב עזרה‪ .‬תראה מה קורה פה‪ .‬אי‪‬‬ ‫הוא מברך ‪ -‬ברוך אתה ה'‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫עזור לי‪ ,‬רחם עלי‪ .‬יש לו את כל מיני מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לעצמו‬ ‫העצות והסגולות‪ ,‬הכל כדי לשפר‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫זה הרי חיים אחרים לגמרי‪ .‬וכאמור‪ ,‬גם‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫את החיים‪ .‬ואם היום לא כל‪-‬כך הצליח לו‪,‬‬ ‫משהוא החלק‬ ‫יותרבפיו‪ .‬זהו‬‫ברוחניותשגור‬ ‫להצליח שם שמים‬‫הראשון‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלחצי גופו של‬ ‫השוברת‬ ‫להשתמש‬ ‫מוציא אנחה‬‫כ‪‬הוא עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫תמיד על‬ ‫מדבר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח ההוא גם‬ ‫המפחיד‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬לא הלך‬ ‫לעורר ‪ -‬היום‬ ‫תיכף ומיד‬‫ומתחזק כדי‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫אדם‬ ‫בצורה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי ממנו‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות יוצא‬ ‫מה זה תמיד‬ ‫כלל משום‬ ‫הצלחה‬ ‫אבל‬ ‫סגנון‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫וימים‬ ‫בשבתות‬ ‫אפילו‬ ‫שלילית‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬ועד‬ ‫הקב"ה‬ ‫משנתו‬ ‫מאזאכ‪‬קומו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫ילך לי‪.‬‬ ‫דיננו‬ ‫מחר‬‫שייצא‬ ‫לי‪,‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪‬ורק בזה‪.‬‬‫שקוע אך‬ ‫יצועו הוא‬ ‫עלותו על‬ ‫דיבורו הוא תמיד‪ :‬יש אלוקים‪ ,‬צריך לחזור‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬יש צרות נוראות‪ ,‬משיח כבר צריך‬ ‫מה‬ ‫לאדם כזה‬‫שואליםללמוד‬‫ועלינו‬‫שכאשר‬‫תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬איפוא‬ ‫ברור‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להגיע‪ .‬הכל מסתובב סביב זה שהמצב‬ ‫להשתמש‬ ‫הקב"ה מי שעושה‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫הוא עונה‪:‬‬‫מלמדת‬ ‫התורה הקב"ה‪,‬‬ ‫מי זה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בפשיטת רגל והקב"ה חייב לרחם כבר‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫החסרון‪ ,‬הקב"ה הוא זה שעוזר לי‬ ‫את‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫והקב"ה אומר‪ :‬לא זהו העולם‪ .‬בכלל לא‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬ולפעמים לא כל‪-‬כך‪ .‬במקום כזה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יש לך טעות מוחלטת בהבנת צורת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהוא חי‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫מוחלטת‪.‬‬ ‫למדנו זו טעות‬ ‫כברחי‪ ,‬והרי‬ ‫הוא‬ ‫התנהלותו של העולם‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשער לגמרי‪.‬‬ ‫הלבבותמוטעים‬ ‫בחיים‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫נכון‪ ,‬הוא‬ ‫להיותלחיות‬ ‫הבטחו‪‬מתחיל‬ ‫וכשהאדם‬ ‫אדם דבוק בשפע‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מתחיל להרגיש אחרת‪ .‬פתאום הוא מתחיל‬ ‫חיי האדם לא נועדו להיות כאלה‪ .‬הנביא‬ ‫לראות את בעיותיו בצורה אחרת‪ .‬והקשר‬ ‫אומר "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אתה צריך להכיר קצת את משפחתו‪ ,‬נו‪,‬‬ ‫שלו עם הקב"ה והדחף שלו לעבדו ולעשות‬ ‫הוא קמצן‪ ,‬נקסט‪...‬‬ ‫רצונו‪ ,‬משתנים לגמרי‪ .‬אמנם כן‪ ,‬אנחנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כותב החזו"א‪ :‬ומרוב ההרגל‪ ,‬נקבע בלב‬ ‫איננו חיים ככה‪ .‬עלינו להכיר בכך‪ .‬יש לנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רבים שבאמת השלימות היא בעלת אברים‬ ‫בעיה גדולה‪ .‬והקב"ה מצוה אותנו לשנות‬ ‫את תפיסתנו ואת צורת חיינו‪.‬‬ ‫נפרדים"‪ .‬לדידם‪ ,‬מי שהוא גם טוב לב וגם‬ ‫לא אוהב להיות צודק‪ ,‬או‬ ‫וגםהי"ו‬ ‫נעים הליכות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותבגן‬ ‫לזכות‬ ‫עדן‬ ‫החזון איש מטייל‬ ‫נחשב למושלם‪ .‬פעמים שאומרים‬ ‫הוא‬ ‫אז‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬הוא מושלם‪ .‬פירושו של דבר‪:‬‬ ‫אמונה מישהו‪:‬‬ ‫מדור על‬ ‫החזון איש‬ ‫נראה קצת בענין זה מדברי פטרו‪‬‬ ‫כל‪-‬כך קשה למצוא אדם שגם עומד עם‬ ‫בקונטרס האמונה ובטחון‪ ,‬לא לפני שנדגיש‬ ‫שתי רגליים על הקרקע‪ ,‬גם אוהב ללמוד‪,‬‬ ‫שהחזון איש היה בעל יסורים נורא‪ .‬גופו‬ ‫ז"לבענווה‪ ,‬גם לא מצומצם‪ .‬אתרוג‬ ‫גם פסח‬ ‫מתנהג‬ ‫ולא הרה"ח‬‫ומכאובים‪,‬לע"נ‬ ‫היה גוף חולה‪ ,‬אפוף מדווים נלמד‬ ‫ראטהאולי למצוא אחד מתוך‬ ‫הי"ואפשר‬‫כזה‪.‬‬‫ליפא‬ ‫"ר לו‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מהודר‬ ‫היה‬ ‫לאהר‬ ‫היה לו לא בית ולא ילדים‪ .‬כלום‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫עשרת אלפים בני אדם שיהיה אדם כזה‪.‬‬ ‫כשאנו מדברים על החזון איש‪ ,‬חשוב מאוד‬ ‫לזכור זאת‪ .‬בדרך כלל כשאנו חושבים על‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שורש פורה ראש ולענה‬ ‫החזון איש‪ ,‬אנו חושבים על ידיעת כל‬ ‫החזו"א אומר שמדובר בטעות‪ ,‬כי‬ ‫התורה כולה‪ ,‬ועל כך שעורר קנאת סופרים‬ ‫בשורש יש רק מדה אחת טובה ומדה אחת‬ ‫אצל כל גדולי דורו בראותם כיצד הוא שולט‬ ‫רעה‪ .‬יש מי שחי נכון ויש מי שלא חי נכון‪,‬‬ ‫בכל מכמני התורה‪ ,‬כולל אותם מקצועות‬ ‫מבאר– א‪‬‬ ‫"המדה‬ ‫החזו"א‪:‬‬ ‫שהם הלכתא למשיחא‪ .‬שוכחים שהוא היה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תלוי‪.‬תמיד‬‫הבטחו‪‬הכלמועיל‬ ‫ובזה‬ ‫הרעה היא ההזנחה את החיים הטבעים על‬ ‫שמחה‬ ‫מלארוחניי‪‬‬ ‫ואעפ"כ היה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫נורא‪,‬בנוגע‬ ‫יסורים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעל‬ ‫נחיצות‬ ‫ומלא רגש לכל יהודי‪' .‬נותן' בדרגה הגבוהה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מהלכם הטבעי ובלי כל השתדלות )בלי לעבד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאלדברי‪‬‬ ‫המקום הנכון( ‪-‬‬ ‫ביותר‪ .‬הוא התדבק בתורה‪ ,‬התדבק בטוב‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי‬ ‫ולזכך את הנפש ובלי לכוונה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ישתלם במדות הרעות כולן‪ ,‬יהיה כעסן‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫וחי בעולם של טוב‪ .‬ואף בקולמוסו הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬הלאה‪,‬‬ ‫גאהשהרי‬ ‫מצוין‪ ,‬וכן‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬מצוין‪,‬‬ ‫הסיבה נוקם‬ ‫מצוין‪,‬‬ ‫פעמיים‬ ‫מתאר בתיאורים חיים לא פעם ולא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫כיצד מרגישים כשיושבים בתוך הטוב‪ ,‬כיצד‬ ‫משהוא שמנו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫המדות הרעות‬ ‫יחסר לו מכל‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫להצליח‬‫לא‬ ‫העדן‪ .‬האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשבגן בכל‬ ‫עלינוכשמטיילים‬ ‫כ‪‬מרגישים‬ ‫חכמים מאומה"‪.‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שהנקמה‬ ‫במסילתבלי‬ ‫ישרים‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהכותב‬ ‫כללהרמח"ל‬ ‫נפרדות לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫שהמדות אכ‪‬‬ ‫הרעות‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬ ‫שייצאנדמה‬ ‫האד‪‬‬ ‫האדםשללומד את‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה אם אין‬ ‫מתוקה מדבש‪.‬‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫דבריו כלי‪‬‬ ‫בפרק הרביעי‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫נעבור אל‬ ‫כלי‪‬כעת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫אי‪ - ‬בוודאי‬ ‫ידיעתולנקום‬ ‫מיוסדת על‬ ‫הנכונות לא‬ ‫הסיבות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד כעל‬ ‫תמיד‪ ,‬עלועלינו‬ ‫מדות רעות‬ ‫שמועילי‪‬מסתכלים‬ ‫אנשים‬ ‫ונוסי‪ ‬המזור‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שהנקמה היא‬ ‫מרגישהישנות‬ ‫כ‪ ‬על‬‫א‪‬הוא‬‫נחזור כי‬ ‫נוקם‪,‬‬ ‫בהירות‪ .‬בי והלך‪ .‬אינני‬ ‫יותרפלוני פגע‬ ‫לכאבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬תאוה‪ ,‬אהבת‬ ‫אותנו‬ ‫גאוה‪,‬‬ ‫מלמדת כעס‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫דברים נפרדים‪.‬‬ ‫היחידלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אהבת הניצוח‪ .‬הוא אוהב להיות‬ ‫יכול לצעוק עליו כי הוא כבר לא פה‪.‬‬ ‫הכבוד‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫נוטרו‬ ‫וכשאניהוא‬ ‫העיתוי יגיע‪.‬‬ ‫צודק‪ .‬יש לו בעיה‪ .‬איך אומרים? ‪ -‬לא כל‬ ‫לעצמי‬ ‫קצת‪ .‬מי לי‬ ‫חכהאני לי‬ ‫בסדר‪ ,‬אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫הזדמנות‪ ,‬הוא בא אתו‬ ‫בלבו‪ ,‬וכשיש לו מה אני‬ ‫בעל שהוא‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫מתבטא בכך‬ ‫למדנו אצלו זה‬ ‫כברמושלם‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫חשבון‪ .‬ואז הוא אומר‪ :‬לקח לי עשר שנים‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעצרות עין‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬נקמה‪,‬‬ ‫לשער צודק‪.‬‬ ‫הלבבותלהיות‬ ‫אוהב‬ ‫אחרון‪.‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬‫שצוחקלדו‪‬‬ ‫השאלה מישצרי‪‬‬ ‫אבל צוחק‬ ‫כמהנפרדים‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫דברים‬ ‫אלה כעל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' כל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת על‬ ‫מסתכלים‬‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬מבחוץ‪ ,‬כי‬ ‫נראה ככה‬ ‫באמת‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואשזהנחו‪‬‬ ‫ויש‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬כך באה הנפש‪ ,‬זו טבעה כל‬ ‫רואים את האדם שבכל שאר הדברים אינו‬ ‫עוד אין עובדים לזככה‪ .‬כפי שהגאון רבי‬ ‫לקוי ורק בזה יש לו בעיה‪ ...‬הוא קמצן‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫השלם בטוח והיא נטושה כל ימי חלדו‪ ,‬זה‬ ‫שמעון מזעליכוב זצ"ל אמר שהאדם נולד‬ ‫האיש עדיין לא הגיע במעלתו לנצח הרבה‪,‬‬ ‫עם גיאות טבעית וצריך לעקרה‪ .‬פעמים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולא מצאה ידו רק לעמוד בנסיונות קלים‬ ‫שאפשר לראות גויים שממלאים תפקיד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ולא מצאה ידו לעמוד בגדולות‪.‬‬ ‫גדול‪ .‬הם מלמדים אותנו איך להיות כעסן‬ ‫מצוין‪ ,‬איך להיות נוקם מצוין‪ ,‬איך להיות‬ ‫וזה מתחלף אצל אנשים בגיל אחד‬ ‫גאה מצוין וכן הלאה‪.‬‬ ‫במעלההי"ואחת בשרשם‪ ,‬זה טבעו‬‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫וששניהם‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון הכעס יותר מנטייתו להערב ‪-‬‬ ‫נוטה אל‬‫מדור אמונה‬ ‫הסכמה להעדיף את הרגש פטרון‬ ‫המוסרי‬ ‫אצלו הפרישות מן הערב לפרישתו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫מתקדם‬ ‫מן הכעס‪ ,‬וזה שנטייתו אל הערב יותר‬ ‫החזון איש ממשיך‪" :‬והמדה הטובה היא‬ ‫מנטייתו אל הכעס ‪ -‬מתקדם אצלו הפרישה‬ ‫ההסכמה המוחלטת לבכר )להקדים ולהעדיף(‬ ‫התאווני‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫את הרגש המוסרי על רגשנלמד לע"נ‬ ‫מן הכעס לפרישתו מן הערב‪ ,‬וכן כיוצא בו‬ ‫המדות"‪.‬ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫הרעות‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בשאר‬ ‫מדותהר"ר‬ ‫ומנקודה זו הוא לוחם נגד כל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫יחד )כי רוצה להיות כפי שהקב"ה רוצה שיהיה(‪,‬‬ ‫ולא יתכן שתהיה הסכמה זו לחצאין‪ ,‬שזה‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבעיה היא שאחד מסתכל על השני‬ ‫אכן‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל‬ ‫ממעלה למטה‪ .‬יותר קל לו מטבעו באחת‬ ‫האיש אשר אור השכל וסגולת הנפש‬ ‫מהמדות וכל היום הוא צוחק ולועג ממי‬ ‫הקיצוהו וישפיעו עליו לבחירת הטוב‪ ,‬הוא‬ ‫שלקוי במדה זו‪ .‬זה שקר גדול‪ ,‬כי אינו יותר‬ ‫שואף בשעה הטובה לטוב בלי מצרים ואינו‬ ‫טוב מפלוני‪ ,‬אלא שיותר קל לו במדה זו‬ ‫רואה שבע לנפשו בכל הטוב שיעשה‪ ,‬והוא‬ ‫זוהי– א‪‬‬ ‫שאנשים‬ ‫רואה עולם נצחי בלתי קץ ובלתי תכלית‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫הסיבההאד‪‬‬ ‫נפשו‪.‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬‫נטיית‬ ‫מצד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נתפסים בהרבה בפחיתות הניצוח‪ .‬זה בולט‬ ‫יחד"‪.‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגערעות‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מדות‬ ‫נחיצותיתעב כל‬ ‫וכרגע‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מאוד בתקופה זו‪ .‬האדם רוצה להיות צודק‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬להרגיש‬ ‫מוללו תאוה‬ ‫כראוי יש‬ ‫לבטוח לנצח‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫האדם רוצה‬ ‫מושלם בין‬ ‫נעשה‬ ‫שבועותשהוא‬ ‫לכבודהפירוש‬ ‫אין‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫פחיתות נוראית‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬הרי‬ ‫שהוא שהוא‬ ‫המנצח‪ .‬זה‬ ‫מכפי‬ ‫רגע‪ ,‬אבל תפיסת מוחו התיישרה‪ ,‬עד שהוא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫בבוראך!‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫זה?הרי‬ ‫התדבק‬ ‫לכ‪‬צריך את‬ ‫הסיבהאתה‬ ‫מדוע‬ ‫מתעב את כל המדות הרעות‪ ,‬כי הוא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ומתחיל‬ ‫הדי‪‬להרוויח‬ ‫לחשוביו‪‬איך‬ ‫השבועות הוא‬ ‫מפסיק‬ ‫תיקן את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫יותר לא‬ ‫ברוחניותשעדיין‬ ‫ההסבר הוא‬ ‫אכן‬ ‫להצליח‬ ‫שאי‪‬שיותר‬ ‫ג‪ ‬אחד‬ ‫מהחלק‬ ‫בגשמיות‪ .‬על‬ ‫הוא עבד רק‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬לחשוב איך לחשוב ישר ולהתקשר אל‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫קל לו שם‪ ,‬אבל עדיין הוא חי בדרכו‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אל‬ ‫שניתנו‬ ‫האמת‪ ,‬אל‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫המעוקלת‪ .‬הוא רק עשה איזו התחלה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫קטנה‪.‬ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫ארוכהכלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח הדרך‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודיחידים‬ ‫ועלינולפעמים‬ ‫אנו‪ ,‬מוצאים‬ ‫תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫"ואמנם אם‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנותהיסוד‬ ‫הולך אחר‬‫כ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬הכל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬השויון בכל‬ ‫על צד‬‫אותנו‬ ‫מלמדת אינו‬ ‫התורה‬ ‫שייחוסן למדות‬ ‫להבין את הנקודה‬‫בהירות‪.‬‬ ‫זאת כדי‬‫לקבלכליותר‬ ‫כדיהבאנו‬ ‫ומדה‪ .,‬כמו שראינוהו שמדת התאוה‬ ‫מדה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫שדיברנו עליה בשני השיעורים האחרונים‪.‬‬ ‫להערב לחיך ‪ -‬לא תעבירנו על דעתו‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני על פי שלא סיים‬ ‫נכונה‪ ,‬אף‬ ‫כשהאדם צועד מה‬ ‫בעל וכיוצא‬ ‫רבינודעתו‪,‬‬ ‫הכבוד ‪-‬בהקדמת‬ ‫תעבירנו על‬ ‫ואהבת למדנו‬ ‫כבר‬ ‫עדיין את העבודה‪ ,‬אבל הוא חי נכונה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אינו בשרשו‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫סיבת הדבר‬ ‫במדותלשער‬ ‫אחרות‪,‬‬ ‫הלבבות‬‫בו‬ ‫שיש לו‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫המעטהיא‪:‬‬ ‫אף בה‬ ‫עקום‪,‬לדו‪‬‬ ‫השאלהמתחיל‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫וכמה‬ ‫כמה דברים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫מדובר בשני‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שבשורש‬ ‫אינו ה'‬ ‫משום‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫כשהאד‪ ‬הגדול‬ ‫רוצה‬ ‫להיותוזהו החילוק‬ ‫לעקמומיותו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪‬ביטוי‬ ‫הוא‬ ‫לענייני‪ ‬הראשונה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע שהסכמתו‬ ‫נחו‪ ‬בשביל‬ ‫נפרדים( ולא‬ ‫משהוא‬ ‫בין לחיות בדרכו של אברהם אבינו בהכרת‬ ‫היתה למדה זו בלבד )לתקן מדה זו בלבד(‪ ,‬אך‬ ‫האלוקים לבין לחיות בדרך האחרת‪.‬‬ ‫בהיות שמלחמה זו כבדה מאוד ואין נצחונו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אלוקים‪ ,‬כי המקום שממנו היהדות‬ ‫כשהאדם חי עם ההכרה שהקב"ה הוא‬ ‫מתחילה‪ ,‬הוא המקום של הכרת הטוב‪.‬‬ ‫טוב ומטיב‪ ,‬זה מעורר בלבו רצון לעבדו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫משם זה מתחיל‪ .‬על נקודה זו הכל יושב‪.‬‬ ‫ומוליד בלבו ענוה‪ .‬הוא מתחיל נכון‪ .‬נניח‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ראית שיש שם טוב ואתה רוצה להתחבר‬ ‫לזה ואתה רוצה להחזיר‪ .‬משם היהדות‬ ‫שעדיין לא סיים את כל תרי"ג המצוות ויש‬ ‫לו עדיין נסיונות קשים‪ ,‬אבל גם אחרי‬ ‫מתחילה‪ .‬רק אם אתה עובד באופן זה‬ ‫שהוא נופל‪ ,‬מיד הוא מתבייש בו‪ ,‬כי‬ ‫יום"וומעורר בלבך שוב ושוב‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ואתה מודה כל‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר‬ ‫קיימת‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‪-‬‬ ‫הנקודה שעליה יושב הכל‬ ‫ההתפעלות מהטוב‪ ,‬אז אתה יהודי‪.‬‬ ‫את ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןבחיים‬ ‫בנוי על כך שהוא רוצה להתדבק‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬בדרך‬ ‫האמיתיים‪ .‬הוא מנסה לעשות זאת‬ ‫החזו"א מבאר שמי שעובד עם עצמו‬ ‫אחת ואז הוא רואה שהוא טעה ומנסה‬ ‫מהמקום הנכון‪ ,‬אף פעם לא נראה שיש לו‬ ‫בדרך אחרת‪ .‬שואלים אתו‪ :‬למה אתה רוצה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מדות רעות באופן מושלם‪ .‬נוכל לראות‬ ‫לעבוד את ה'? והוא משיב‪ :‬כי אני יודע‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫אצלו מדות שאינן מתוקנות לגמרי‪ .‬הוא‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"אאניהר"ר‬ ‫רוצה‪.‬‬ ‫שהוא מקור החיים והטוב‪ .‬אותו‬ ‫עדיין מתקשה אתן‪ .‬אם אתה רואה שיש לו‬ ‫ואז מלמדים אותו‪ :‬אם אתה רוצה להתדבק‬ ‫סימן שאינו בא‬ ‫'תשפ"ב‬‫מושלם‪,‬‬ ‫באופןאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫רעות כ"ג‬ ‫)בחו"ל מדות‬‫במדבר ככה‬ ‫מדה פלונית‪.‬‬ ‫שלישיוכןפרשת‬ ‫יו‪‬פלונית‬ ‫בו‪ ,‬זכך מדה‬ ‫מהמקום הנכון‪ .‬זה בלתי אפשרי‪ ,‬כי המקום‬ ‫זה מתחיל‪.‬‬ ‫הנכון שממנו מתחילים לעבוד את ה'‪ ,‬גורם‬ ‫בהכרח שלא יהיו לו לאדם את השלימות‬ ‫הדרך האחרת היא זו שהאדם מחפש‬ ‫של המדות הרעות‪.‬‬ ‫ליהנות‪ ...‬אני מחפש לקחת‪ ,‬אני מבקש‬ ‫שהחיים שלי יהיו מסודרים להפליא‪ ,‬וכל הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הענפים מעידים על השורש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מה שיש לי‪ ...‬בסדר‪ ,‬זה הרי מסודר‪ ,‬מה אני אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫צריך להתבונן בהם? אדם כזה‪ ,‬כשמדבר אל‬ ‫דברי‪‬ישים לב‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האדםמולבעצמו‪,‬‬ ‫יתבונןכראוי‬ ‫הקב"ה ומבקש ממנו עזרה‪ ,‬הקב"ה שואל אי‪‬אםלבטוח‬ ‫דברי‪‬איך הוא‬‫מעניינים‪ ,‬כגון‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מאודנחו‪ ‬מול‬ ‫לדבריםשהוא‬ ‫אותו למה אתה מבקש? והוא מגיב‪ :‬מה זה מכפי‬ ‫חושב‪ ,‬ומדוע דברים מסוימים ממלאים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫נקרא למה? המצב ביש‪ .‬הוא שואל אאותו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אותו חיות‪ .‬מסתמא זהו הביאור הפשוט‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫במה שכתוב בירושלמי שהמתכבד בקלון‬ ‫להצליח‬ ‫שוב‪ :‬מה אכפת לך שהמצב ביש? למה אתה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫צריך שהכל ילך כרצונך? והוא עונה‪ :‬כי אני‬ ‫שאי‪ ‬בקלון‬ ‫להתכבד‬‫לעוה"ב‪ .‬ג‪‬‬ ‫אין לו חלק‬‫להצליח‬ ‫חבירו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫תתן לי ‪-‬‬ ‫ככה‪ :‬אם‬ ‫כדיאומר‬‫לנו הוא‬ ‫שניתנובצער‪.‬‬ ‫שרוי‬ ‫חבירו הוא דבר עקום עד מאוד‪ .‬ואף‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬מה‬ ‫בעולם‪.‬‬‫הקב"ה‬ ‫אכ‪ ‬זאת‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אפרסם‬ ‫דיננושמך‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫אקדש את‬ ‫האדם צריך‬ ‫האד‪‬‬ ‫מאוד‪ ,‬של‬ ‫הרוחנית‬‫ההצלחהזה מצוי‬ ‫שלדאבון לב‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אתה כזה רע‪.‬‬ ‫תמידכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אפרסם של‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫תפרסם? ‪-‬‬ ‫לבטוחמאוד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬שזה דבר‬ ‫הבנה‬ ‫על מתוך‬ ‫ידיעתו‬ ‫להזדעזע‬ ‫מיד‬ ‫מיוסדת‬ ‫ללמוד הולך‬ ‫מה‬ ‫ועלינואומר‪ :‬אני‬ ‫אומר‪ .‬הוא‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שהאדם‬ ‫זה מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עקום‪ .‬זה לא כי עשיתי משהו‪ ,‬אלא כי זה‬ ‫להודיע לכולם שזה לא נכון שיש רק צרות‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מוכיח שאינני חי נכון‪ .‬לא התחלתי נכון‪ .‬זה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הנה תפסתי אותו בהטבה שהוא נתן לי‪ .‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫קיבל ביטוי כאן‪ ,‬אבל אני צריך לחזור אל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫למה אינך מפרסם אותו קודם לכן? כל‬ ‫מהמקום‬ ‫לי מתחיל‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫האדם‬‫השורש‪,‬אי‪‬כיאניאםלי מי‬ ‫א‪‬‬ ‫להרגיש מוערך על‪-‬ידי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫שהקב"ה רק‬ ‫בהקדמת‬ ‫על כך‬ ‫למדנו מעיד‬ ‫כבר‬ ‫הפרצוף שלך‬ ‫הנכון‪ ,‬מדוע ירצהמה אני‬ ‫)ח"ו(‪.‬‬ ‫הלבבותצרות‬ ‫עושה‬ ‫השפלת זולתו?‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לשער‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪‬שהדוק‬ ‫להיותרואה אדם‬ ‫כשאתה‬ ‫ומפני כך‬ ‫בנקודה זו היהדות תלויה‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בדברים מהסוג הזה‪ ...‬הוא עסוק בזה‪ ,‬הוא‬ ‫לכן מבאר החזו"א שאם אתה רואה אדם‬ ‫מתלהב בזה‪ ...‬לא חייב להיות דווקא‬ ‫שמדותיו מושחתות‪ ,‬במדה מסוימת אין לו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫נתן לי‪ ,‬זה חוסר צדק? ואומר את זה כל‪-‬כך‬ ‫בהתכבדות בקלון חבירו‪ ,‬אבל את כל חיותו‬ ‫חזק עד שהוא ייבהל ממני‪ .‬היסוד שלו‬ ‫הוא שואב מזה שפלוני אינו צודק‪ ...‬אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שונה‪ .‬אתה מנסה להתווכח אתו ולהוכיח‬ ‫צריך לראות בזה את הסימן הגדול ביותר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לו שאין זה נקרא בטחון‪ .‬חבל על הזמן‪.‬‬ ‫צריך לחזור אתו אל היסוד‪ .‬אם יחיה עם‬ ‫שאסור להתווכח אתו‪ .‬עם אדם כזה אסור‬ ‫בשום פנים ואופן להתווכח‪ .‬זה לא רק עצם‬ ‫זה שכל מה שיש לו הוא מהקב"ה שנותן‬ ‫זה שהוא חייב להוכיח שהשני אינו צודק‪,‬‬ ‫אז הוא יבוא מתוך ענוה‬ ‫ומשפחתורקהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאללא הרף‪,‬‬ ‫ב‪ ‬לו‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שלו‬ ‫הר"ר‬ ‫היסוד‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫שכל‬ ‫לזכות‬ ‫אלא דבר זה מעיד עליו‬ ‫אל שער הבטחון ויבין בטחון מהו‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫וביטול‬ ‫פטרוןממנו‬ ‫מעוות‪ ,‬וממילא כל הענפים היוצאים‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מעוותים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מאה הברכות מסייעות לאדם‬ ‫וכשהוא מוצא את עצמו מתלונן‪ ,‬הוא‬ ‫הכלל היוצא ממה שאנו לומדים בשיעור‬ ‫בכך‪,‬פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫חוזר בתשובה על כך‪ .‬הנה הצדיקים אמרו‬ ‫זה‪ ,‬כמו בשיעורים האחרונים‪ ,‬הוא להעמיד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הם"ריהיו‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫את היסוד נכון‪ ,‬וכך הענפים אף‬ ‫שאין לו לאדם לעסוק בתשובה כל היום‪,‬‬ ‫אלא פעם ביום בלבד )לפני עלותו על יצועו(‪,‬‬ ‫טובים וישרים‪ .‬וכל‪-‬כך קל לחזור בתשובה‬ ‫'תשפ"ב במה שלא‬‫עסוק הכל היום‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כשהאדם‬ ‫מעצמו‪.‬‬ ‫)בחו"ל כי גם‬ ‫טעותו‬ ‫במדבר‬ ‫עומד על‬ ‫פרשת‬ ‫הואשלישי‬ ‫לאחר מכן‪.‬יו‪‬‬ ‫עשה נכון‪ ,‬הוא עסוק בעצמו‪ .‬למה יש לך‬ ‫אינך צריך אפילו לומר לו‪ .‬כל‪-‬כך נעים‬ ‫מקום לזה? היית צריך להיות עסוק בהודאה‬ ‫להתעסק עם נפש בריאה‪ .‬אתה נותן לו רמז‬ ‫עכשיו‪ .‬אם אתה רואה שעשית משהו שעליך‬ ‫ומתקיים בו די לחכימא ברמיזה‪ .‬הוא קולט‬ ‫לחזור עליו בתשובה‪ ,‬רשום אותו בפנקסך‪.‬‬ ‫כבר את טעותו‪ ,‬הוא מתקן כבר‪ .‬מעצמו‬ ‫יודע‬ ‫של האד‪‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ורק‬ ‫תמיד –‬ ‫טובתו א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כלמועיל‬ ‫היום על‬ ‫תחשוב‬ ‫הוא רוצה לתקנה‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אתה צריך‬‫מה נחו‪‬‬‫תחשוביותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמשלכך‬ ‫אי‪‬‬ ‫בזמן המיועד‬ ‫טובתו של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫היום על‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראויכלמול‬ ‫לבטוחתחשוב‬ ‫כמה פעמים יש שבאים לאדם בר דעת‪ ,‬אי‪‬‬ ‫לתקן‪ .‬אם‬ ‫נכונה‪ .‬אפשר‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬הוא כבר‬ ‫נעסוק‬ ‫כבר קלט‪,‬‬ ‫שבועות הוא‬ ‫להעיר לו‪...‬‬‫לכבוד‬ ‫רוצים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שתשובתךדברי‪‬‬ ‫תראהנחו‪ ‬מול‬‫הקב"ה‪,‬שהוא‬ ‫תיקן‪ ,‬הוא כבר אחרי זה‪ .‬למה? כי תמיד מכפי‬ ‫לראות אדם שמסתובב כשהוא ברוגז על כל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הטעות היא הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪‬טעות‪,‬‬ ‫יו‪‬עושה‬ ‫כשהוא‬ ‫העולם ‪ -‬בגללם חטאתי‪ .‬הם אלה שגרמו לי‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫קרוב‪ .‬הוא‬ ‫הוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בענף‪ .‬נכון לא הייתי צריך לעשות את זה‪ .‬להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫רשעים ארורים‪ .‬הם מניחים מכשולות‪ .‬צריך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מכשולות‪...‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להניחמה ג‪‬‬ ‫שיפסיקו‬ ‫להצליח‬ ‫לפעול‬ ‫בפעם הבאה אינו עושה את הטעות הזאת‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הבחינהלנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪‬שער‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אחרי‬ ‫שערדיננו‬ ‫הבטחון‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית לךשל‬ ‫שזהו הדרך‬ ‫ההצלחהאבל מי אמר‬ ‫כל הכאב גדול‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ידיעתוחיאי‪‬‬ ‫עם זה‬ ‫בזה?עלכשהאדם‬‫מיוסדת‬ ‫לטפל‬ ‫כשהאדם משתית את יהדותו על כך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הזמן בתוך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫מסתכל כל‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הואהישנות‬‫ומטיב‪,‬על‬ ‫נחזורטובא‪ ‬כ‪‬‬ ‫הוא‬ ‫שהקב"ה הוא טוב ומטיב וחושב על הטוב‬ ‫הנכון ‪ -‬לא הודיתי‬ ‫מהמקום‬ ‫עצמו‪ ,‬אך‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫כל הזמן‪ ,‬ממילא יש לו ענווה והכרת הטוב‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי‬ ‫מספיק‪ .‬אם הייתי מודה מספיק‪ ,‬לא הייתי‬ ‫אלה‪.‬בא שער הבטחון בחובת הלבבות‬ ‫בכלי‪‬מדוע‬ ‫הנה‬ ‫מדבר‬ ‫לעצמי‬‫הייתי‬ ‫כאלה‪ ,‬לא‬ ‫וכשאני‬ ‫דברים‬ ‫לי מי לי‬ ‫על אני‬ ‫חושב אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל כי אם‬ ‫חובת‬ ‫האמור‪.‬‬ ‫מהטעם‬ ‫רבינו‬ ‫הבחינה?‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברשער‬ ‫למדנו‬ ‫אחרי‬ ‫העולם נעשה יותר‬‫מה אני‬ ‫דיבורים כאלה‪ .‬וכך‬ ‫אין האדם לומד שער הבחינה‪ ,‬בטחון אצלו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫מתוקן כי חושבים בכל עת על הקב"ה‪.‬‬ ‫מתבטא בכך שהוא שואל את עצמו כל‬ ‫חיים‪.‬שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת‬ ‫וכמה‬ ‫הקב"הפי כמה‬ ‫שהיכן שלא‬ ‫את נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫אשכנע‬ ‫של‬ ‫הזמן‪ :‬איך‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫וירא תשפ"ד‬ ‫חשווןאמונה‬ ‫פרשת‬ ‫פטרון מדור‬ ‫ליל שישי י"ח‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫עבודת ה' לפי עולם המושגים של האדם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הנּבראים )כאילו עשו‬ ‫להשּׁפט ִעם ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫ונטען ְ ִ ָ ֵ‬ ‫ְִ ְ ָ‬ ‫ארדה נא ואראה הכצעקתה‬ ‫יתחיּיבוּ‪,‬‬ ‫שׁלּא ִ ְ ַ ְ‬ ‫אפשׁר ֶ ֹ‬ ‫מה שעשו לאדם פשוט(‪ָ ְ ֶ ,‬‬ ‫נשׁפּט‬ ‫היה ִ ְ ָ‬ ‫'תשפ"ב ָ ָ‬ ‫שׁלּא‬ ‫אפשׁר ֶ ֹ‬ ‫אייר ָ ה‬ ‫המּבּוּל ֶ ְ‬ ‫דּוֹר( ַ– ַכ"ג‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדבר רבה‬ ‫)בחו"ל ְַוגם‬ ‫ועמורה כי‬ ‫פרשת‬ ‫סדום‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬זעקת‬ ‫ויאמר ה'‬ ‫בּהוֹדעת‬ ‫אמר ה' ָכּאן ְ ָ ַ‬ ‫לזה ָ ַ‬ ‫מות‪ֶ ָ .‬‬ ‫משׁפּט ָ ֶ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫וחטאתם כי כבדה מאוד‪ ,‬ארדה נא ואראה‬ ‫ארדה ָנא‪ֵ ,‬פּירוּשׁ‪ֹ ,‬לא‬ ‫אברהם‪ָ ְ ֵ :‬‬ ‫ְדּרכיו ֶאל ַ ְ ָ ָ‬ ‫ָ ָ‬ ‫הכצעקתה הבאה אלי עשו ‪ -‬כלה‪ ,‬ואם‬ ‫בּהשׁוואה‬ ‫אלּא ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫מעלתוֹ‪ָ ֶ ,‬‬ ‫בּער‪ָ ֲ ַ ‬‬ ‫ְִישׁפּוֹט ְ ֵ ֶ‬ ‫לא ‪ -‬אדעה‪ .‬כתב ה'אור החיים' הק'‪:‬‬ ‫ויראה ִאם‬ ‫ישׁפּוֹט ְ ִ ְ ֶ‬ ‫וּבער‪ֶ ‬זה ִ ְ‬ ‫לנּבראים ְוכוּ' ְ ֵ ֶ‬ ‫ִַ ְָ ִ‬ ‫ירידה‪ְ .‬ועוֹד‬ ‫אוֹמרוֹ ְלשׁוֹן ְ ִ ָ‬ ‫ְ‬ ‫לדעת‬ ‫"צרי‪ַ ַ ָ ‬‬ ‫ִָ‬ ‫יודע‬ ‫פּירוּשׁ‪ִ ,‬כּי‬ ‫האד‪‬‬ ‫אלי‪ֵ ,‬‬ ‫א‪‬‬ ‫שׁבּאה ֵ ַ‬ ‫תמידָ ָ–‬ ‫הצּעקה ֶ‬ ‫מועיל ָ‬ ‫בּער‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫הבטחו‪ֶ ‬‬ ‫הוּא ְ ֵ‬ ‫העוֹלם‬ ‫והלא ָכּל ָ ָ‬ ‫לרדת‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫יצטר‪ ‬ה' ָ ֶ ֶ‬ ‫למּה ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ָ ָ‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אוֹמרוֹ‬ ‫ְ‬ ‫ועוֹד‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לפניו‪ְ .‬‬ ‫בנוגע ָ ָ‬ ‫חרדּל ְ‬ ‫הבטחו‪ָ ‬‬ ‫נחיצות ֶשׁל ַ ְ‬ ‫כּגרגּיר‬ ‫ְְַ ִ‬ ‫לדעת‬ ‫המּשׁפּט‬ ‫נחו‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫יתבּע ַ‬ ‫יותר ַ‬ ‫אבלמה' ִ ְ‬ ‫משׁפּט ַ‬ ‫בו‪ָ .‬‬ ‫להשתמש ִ ְ‬‫ותוֹבע‬ ‫הצּוֹעק ְ ֵ ַ‬ ‫ַאי‪ֵ ‬‬ ‫ואם‬ ‫אמר ה'‪ִ ְ :‬‬ ‫לזה ָ ַ‬ ‫מול ָ ֶ‬ ‫הבּוֹרא‪.‬‬ ‫כראוי ֵ‬ ‫גדוּלת ַ‬ ‫לבטוח ַ‬ ‫ער‪ְ ‬‬ ‫אי‪ֶ ֵ ‬‬ ‫לפי‬ ‫ְ ִ‬ ‫האדוֹן ָבּרוּ‪ ‬הוּא‬ ‫וכי ָ ָ‬ ‫הכּצעקתהּ ְוגוֹ' ְ ִ‬ ‫ַ ְ ַ ֲ ָ ָ‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שׁלילת‬ ‫דברי‪ַ ִ ְ ‬‬ ‫בּער‪‬‬ ‫המּשׁפּט ְ ֵ ֶ‬ ‫נחו‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫שׁאערי‪ַ ‬‬ ‫מכפי ֶ ַ ֲ ִ‬ ‫אחר‬ ‫ַ ַ‬ ‫בסוגיית‬ ‫ללמּד‬ ‫הפע‪ִ ‬כּי ְ ַ ֵ‬ ‫פּירשׁ‬ ‫ז"ל ִ ֵ‬ ‫נעסוק‬‫ורשׁ"י ַ‬ ‫שבועות ִ‬‫בּידיעה‪ַ ְ ,‬‬ ‫לכבוד ִ ָ‬ ‫ִיסתּפּק ִ‬ ‫ְ ַ ֵ‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול‬ ‫שהוא‬ ‫משׁפּט‬ ‫הריְ ָ‬ ‫למטּה ִ‬ ‫לדברי‪ִ ‬דּין ְ ַ ָ‬ ‫יפסקוּ ֵבּית‬ ‫שׁלּא ִ ְ ְ‬ ‫הבטחו‪ֹ ‬‬ ‫ָבּא ֶ‬ ‫מעלתי )כלומר‪ ,‬בלי להתחשב במעלתי(‪ִ ַ ֲ ,‬‬ ‫עדיין‬ ‫ַ ֲ ָ ִ‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫למּהא ֹלא הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לדבריו ָ ָ‬ ‫הדי‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫וקשׁה ִ‬ ‫הוא ְ ָ ֶ‬ ‫בּראיּה‪,‬‬ ‫השבועות ִ ָ‬ ‫אלּא ִ ְ‬ ‫ֶ ָ‬ ‫לחיּיבם‬ ‫הדּין ְ ַ ְ ָ‬ ‫מדּת ַ ִ‬ ‫תּביעת ִ ַ‬ ‫שׁתּהיה ְ ִ ַ‬ ‫ִשׁיעוּר ֶ ִ ְ ֶ‬ ‫לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫יו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר תהיה‬ ‫ברוחניות)אם לא‬ ‫לא‬‫ואם ֹ‬ ‫להצליח ְ ִ‬ ‫כּלה‪,‬‬ ‫‪ָ ָ -‬‬ ‫בּפרשׁת‬ ‫הכּתוּב ְ ָ ָ ַ‬ ‫שּׁאמר ַ ָ‬ ‫לזה ַמה ֶ ָ ַ‬ ‫הספּיק ָ ֶ‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫מדת הדין‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ראוּיים‬ ‫שאי‪ִ ‬‬ ‫ג‪ִ ‬אם ְ‬ ‫מה ָ‬ ‫אדעה‬ ‫בגשמיות‪ָ ֵ .-‬‬ ‫זה לחייבם(‬ ‫להצליח‬ ‫באופן‬ ‫וּמצינוּ‬ ‫ויּרד ה' ְוגוֹ' ָ ִ‬ ‫דּכתיב ַ ֵ ֶ‬ ‫הפלגה ִ ְ ִ‬ ‫דּוֹר ַ ְ ָ ָ‬ ‫רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שׁפּירשׁ ֵכּן ָשׁם‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫עצמוֹ ֶ ִ ֵ‬ ‫לנו‬ ‫לרשׁ"י ַ ְ‬ ‫שניתנו‬ ‫ְַ ִ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח ֵאין‬ ‫בלי ֵ ַ ָ‬ ‫וּמעתּה‬ ‫ברוחניות ֹלא‪.‬‬ ‫בּדר‪ ‬זוֹ אוֹ‬ ‫הצלחה‬ ‫לשׁפּוֹט ְ ֶ ֶ‬ ‫כלל‬ ‫ִ ְ‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫בּדּין‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הדרגה ַ ִ‬ ‫של‬ ‫הרוחנית ַ ְ ָ ָ‬ ‫אלּא‬ ‫ההצלחה ָנא ֶ ָ‬ ‫ארדה‬ ‫פּירוּשׁ ֵ ְ ָ‬ ‫ֵכל‬ ‫ויבחין‬ ‫לבטוח ַ ְ ִ‬ ‫לדעת ְ‬ ‫אי‪ַ ַ ָ ‬‬ ‫ישׁקיף‬ ‫ידיעתו ִ‬ ‫ממּקוֹמוֹ ַ ְ‬ ‫מיוסדת ִ ְ‬ ‫וּלעוֹלם‬ ‫ְ ָ‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הסּדר‬ ‫כלי‪ ‬ה' ַ ֵ ֶ‬ ‫ברוחניות‪ַ ִ ,‬‬ ‫הוֹדיע‬ ‫הכּוּנה ִהיא ִכּי‬ ‫להצליח‬ ‫"אכן ַ ַ ָ ָ‬ ‫כלי‪ֵ ָ ‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫על‬ ‫אדם"‪.‬‬ ‫בּני ָ ָ‬ ‫ִלבּוֹת ְ ֵ‬ ‫מה‬ ‫החסד‬ ‫ללמוד ַ ֶ ֶ‬ ‫לצד‬ ‫הנּבראים ְ ַ‬ ‫ועלינו‬ ‫עם ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫יתנהג בּוֹ ִ‬ ‫שמועילי‪ֵ ‬‬ ‫אשׁר ִ ְ ַ‬ ‫ֲ ֶ‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הכּל‬ ‫נוֹתנת ִכּי ַ ֹ‬ ‫הדּיןאי‪ֶ ֶ ‬‬ ‫אותנו ִ‬ ‫שׁוּרת ַ‬ ‫מלמדת ַ‬ ‫הנּה‬ ‫ְוהרחמים‪ֵ ִ .‬‬ ‫התורה ִ‬ ‫ַָ ֲ‬ ‫האדם כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫וּכשׁיּעבר ָ ָ ָ‬ ‫והמּתבּיּשׁ‪ֹ ֲ ַ ֶ ְ ,‬‬ ‫המביּשׁ ְ ַ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫בכלי‪ֵ ַ ְ ַ ‬‬ ‫כּפי‬ ‫ְ ִ‬ ‫שיתף עמה מדת הרחמים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫עליוֹן‬ ‫וימרה ִפּי ֶ ְ‬ ‫מצוֹת ה' ְ ַ ְ ֶ‬ ‫מכּל ִ ְ‬ ‫אחת ִ ָ‬ ‫ַעל ַ ַ‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניהחיים' הק'‪ ,‬והנה‬ ‫ה'אור‬ ‫עד כאן לשון מה‬ ‫להאבד‬ ‫בעל ְ ֵ ָ ֵ‬ ‫רבינו ַ ֵ‬ ‫יתחיּב‬ ‫הגּדוֹל‪ְ ִ ,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫הא‪-‬ל ַ ָ‬ ‫למדנו ָ ֵ‬ ‫מעלת‬ ‫כבר ַ ֲ ַ‬ ‫לצד‬ ‫ְַ‬ ‫לנו ביאור חדש בדברי חז"ל שבתחילה עלה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫צב‪-‬אוֹת‬ ‫שבנוגעה' ְ ָ‬ ‫המּל‪‬‬ ‫את ַ ֶ ֶ‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫סביביו‪ִ ,‬כּי ֶ‬ ‫לשער‬ ‫וכל ְ ִ ָ‬ ‫הלבבות‬ ‫הוּא ְ ָ‬ ‫היא‪ :‬הדין;‬ ‫אי‪‬‬ ‫העולםבהבמדת‬ ‫את לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהלברוא‬ ‫במחשבה‬ ‫יתחיּב‬ ‫וכמה‬ ‫כמה ִ ְ ַ ֵ‬ ‫מההמראה‬‫פי ָ‬ ‫נחו‪ָ ְ ‬‬ ‫הבטחו‪ַ ַ ֵ ‬‬ ‫ה' ֶשׁהוּא‬ ‫וכל‬ ‫עבודת ָ‬‫הכעיס‪ְ ,‬‬ ‫של ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫הקדים מדת‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מתקיים‬ ‫העולםלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪ ‬שאין‬ ‫ראה‬ ‫האדוֹן ָ ִידין ֶאת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האדם ִכּי ָ ָ‬ ‫בנוגע‬ ‫ויחשׁב ָ ָ ָ‬ ‫משהוא ְ ַ ְ ֹ‬ ‫נחו‪‬‬ ‫עליה‪,‬‬ ‫ָ ֶ ָ‬ ‫הרחמים ושיתפה למדת הדין )רש"י בראשית‬ ‫צדק‪,‬‬ ‫משׁפּט ֶ ֶ‬ ‫בּמשׁפּט ֶזה ְוהוּא ִ ְ ַ‬ ‫עוֹלמוֹ ְ ִ ְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫א‪ ,‬א(‪ .‬כשאנו לומדים מאמר חז"ל זה‪ ,‬קשה‬ ‫טוֹען‬ ‫ֵ‬ ‫בּדר‪‬‬ ‫בּמּשׁפּט ְ ֶ ֶ‬ ‫וּלעוֹלם ִאם ָיבוֹא ה' ַ ִ ְ ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫כשיש ילד קטן בבית הכנסת שלועג על‬ ‫לנו להבין‪ .‬הרי יש משפט צדק בעולם‪ ,‬איך‬ ‫יהודי מבוגר‪ ,‬איש מורם מעם מתלמידי‬ ‫יעלה על הדעת שהוא יתברך יעוות את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫החכמים שבדור אשר כולם מסתכלים עליו‬ ‫הדין? זהו דבר שתמיד מתקשים בו‪ .‬מצד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ביראת כבוד‪ ,‬כל הרואה מבין מיד שהילד‬ ‫קטן מדי ואין לו עדיין את היכולת לקלוט‬ ‫אחד‪ ,‬אנו יודעים שהוא הרחמן הגדול‬ ‫ביותר‪ ,‬ומצד שני נאמר שכל דבר יביא‬ ‫מה הוא עושה‪ .‬אם תצעק עליו או תסלקו‬ ‫במשפט‪ ,‬ואפילו על שיחה קלה‪ ,‬וכל האומר‬ ‫הוא"ו לא יבין מה אתה רוצה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מבית הכנסת ‪-‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫ובדרך‬ ‫א(‪.‬אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫)ב"ק נ‪,‬‬ ‫הקב"ה ותרן יוותרו חייו‬ ‫ובטחוןלך רק שתי אפשרויות‪ :‬אחת‪ ,‬לומר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ממנו‪ .‬יש‬ ‫כלל מה אנו אומרים ליישב אתפטרון‬ ‫הסתירה?‬ ‫ובטחו‪‬על אנשים פשוטים לא לועגים‪.‬‬ ‫אמונה אפילו‬ ‫מדור לו‪:‬‬ ‫פטרו‪ ‬הוא‬ ‫מוסיפים איזה הרגש ואומרים כך‪:‬‬ ‫השניה‪ ,‬לקרוא לו החוצה ולנסות להסביר לו‬ ‫באמת דן על פי משפט‪ ,‬אבל עם רחמנות‪.‬‬ ‫בנועם שמדובר באיש גדול ומכובד‪ ,‬ועדיין‬ ‫והאמת היא‪ ,‬שכך מוצאים בפסוקים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בוודאי לא יקלוט את העומק‪.‬‬ ‫ובחז"ל‪ :‬הקב"ה הוא ארך אפיים ומחכה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר כן‪,‬‬‫יקבלו‪ .‬הר‬ ‫כמו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לאדם שיחזור בתשובה ומיד‬ ‫ואל הנמשל‪ :‬כשהאדם ממרה את פי ה'‪,‬‬ ‫הוא מחלק את העונש המגיע לאדם כך‬ ‫'תשפ"בצריך לקבל‬ ‫הדין הוא‬ ‫שלפי ה‬ ‫נכון –הדבר‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל אמת‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבראחת‪.‬‬ ‫הכל בבת‬ ‫נותן לו‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪ ‬ואין‬ ‫שלישי‬ ‫שיוכל לסבלו‪,‬‬ ‫עונש חמור מאוד‪ ,‬כי הכל לפי המבייש‬ ‫אך כאן בדברי ה'אור החיים' הק' אנו‬ ‫והמתבייש‪ ,‬אבל מדת הרחמים אומרת‪ :‬הרי‬ ‫מוצאים הבנה חדשה במושג זה של מדת‬ ‫אינו יכול להבין שפגם כל‪-‬כך‪ .‬אתה מדבר‬ ‫הרחמים‪ .‬הקב"ה בוודאי עושה משפט צדק‪,‬‬ ‫אתו על עולמות עליונים‪ ,‬אף שהוא מצליח‬ ‫אבל הוא משתף את מדת הרחמים בזה‬ ‫יודע‬ ‫למעשה‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪ ‬פה‪,‬‬‫המילים –בעל‬ ‫מועיל תמיד‬‫הבטחו‪‬על כל‬ ‫לחזור‬ ‫שהוא מסלק את הענין שמרד במלך מלכי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬מה זה‬ ‫לדעת‬ ‫יותר ולא‬ ‫אבללפגום‬ ‫בו‪ .‬זה‬ ‫להשתמש מזה‬ ‫אינו יודע לא‬‫המלכים‪ ,‬ומחשיבו כאילו עשה עוול אי‪‬‬ ‫דברי‪‬לא קולט‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עליונים‪ .‬הוא‬ ‫לבטוח מה זה‬ ‫כראוי מול‬ ‫עולמות ולא‬‫לחבירו‪ ,‬ולפי מה שהיה עולה הפסק אז‪ ,‬כך אי‪‬‬ ‫וכיון שהוא לא קולט‪ ,‬יש לזה מהלך‪ .‬שיתף‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫שופטו‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עמה הקב"ה מדת הרחמים ואמר כך‪ :‬מה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫משיגי הגוף‬ ‫הוא כן קולט? הבה ונראה‪ .‬כפי שהיו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫ישיגוהוהדי‪‬‬ ‫ולאהוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫אומרים לגבי הילד‪ :‬מה הגיל שלו? מה הוא‬ ‫להצליח‬ ‫פישרו של דבר‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להביןבכל‬ ‫עלינועדיין צריך‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬אולם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬להיכנס‬ ‫שצריך‬ ‫בגשמיות‪ .‬היא‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫מבין? והתשובה‬ ‫להצליח‬ ‫כן‬ ‫האם זה סתם עוד דרך להיטיב עם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬כי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אדםלבטוח‬ ‫בין בלי‬ ‫המושגים שלו‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫לעולםהצלחה‬ ‫הבריאה‪ ,‬כאילו אומר‪ :‬אתה יודע מה? כלל‬ ‫בוודאי קולט‪.‬‬ ‫שם הוא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫אמציא לך קולא חדשה‪ ,‬לגבי העונשים לא כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫אסתכל כאילו אני מלך מלכי המלכים? מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אכן בבין אדם לחבירו יש כללים‪ .‬אחד‬ ‫מה‬ ‫ללמוד יותר‬ ‫בזה הבנה‬ ‫ועלינו‬ ‫להיות‪ ,‬שיש‬ ‫חייב תמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫הלא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מהם שאם עשה עוול לחבירו‪ ,‬לא יתעלם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מושגים של‬ ‫אותנו‬ ‫אין לו‬ ‫מלמדתהאדם‬ ‫התורה‬ ‫עמוקה‪ .‬הנה‬ ‫בהירות‪.‬הוא לא קיים או‬ ‫לקבל יותר‬ ‫תתעלם כאילו‬ ‫ממנו‪ .‬אל‬‫מלך מלכי המלכים‪ .‬הוא יכול לדמיין‪ ,‬הוא כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כאילו לא עשית מאומה‪ .‬דבר אתו בענין זה‪,‬‬ ‫יכול להבין שהקב"ה ברא את כל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הלאה‪ ,‬כל המהלכים‬ ‫וכן אני‬‫בקש ממנו מחילה‪.‬מה‬ ‫בעלבו‪ ,‬ואם‬ ‫השגה‬‫רבינו‬ ‫בהקדמתשום‬ ‫למדנו‬ ‫אבל אין לו‬ ‫כבר‬ ‫הנבראים‪,‬‬ ‫המתוקנים שבין אדם לחבירו‪ .‬אומר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להעניש את‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬רוצים‬ ‫לשער בעיה ‪-‬‬ ‫הלבבותלכאורה‬ ‫כן יש‬ ‫היא‪ :‬לפי‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬דןלדו‪‬את בההאדם‪,‬‬‫השאלהכך אני‬ ‫הקב"ה‪:‬‬ ‫כמה מלכי‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬פיפי מלך‬‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫על ה'שהמרה‬ ‫האדם‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬שיש לו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות המושגים‬‫הבטחו‪ ‬ואם לפי‬ ‫המושגים שיש‪,‬‬ ‫לענייני‪ ‬שלא קלט‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעספק בדבר‬ ‫אבל אין‬ ‫המלכים‪,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הוא עושה עוול‪ ,‬אז מגיע לו עונש‪ ,‬כי‬ ‫מה שעשה‪ .‬לא יתכן שקלט‪ ,‬כי הוא לא‬ ‫צריך היה להבין שכך אין מתנהגים‪.‬‬ ‫יכול לקלוט‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫להשתדל לבוא בזמן‪ ,‬או שמראש אקבע‬ ‫שתהא מורא שמים עליכם כמורא‬ ‫לזמן יותר מאוחר‪ ,‬או שאזרז את עצמי‪ ...‬יש‬ ‫בשר ודם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לו הבנה בסיסית שלכל הפחות צריך לספק‬ ‫יסוד חשוב הוא זה‪ ,‬ויכול לסייע לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הסבר‪ .‬אבל עם הקב"ה‪ ,‬כשהוא מחליק‬ ‫לבית הכנסת באמצע פסוקי דזמרה‪ ,‬אין‬ ‫לאדם בחייו שיסתכל על עצמו כפעם‬ ‫בפעם ולשאול‪ :‬האם אני מתנהג נורמלי או‬ ‫הוא מרגיש שום צורך לתת הסבר‪.‬‬ ‫שמים לבל‬ ‫לרחמי‬ ‫לא? בוודאי צריך האדםלזכות‬ ‫לא"ו פגע באף אחד והכל‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מבחינתו‪ ,‬הוא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫ייכשל בעבירות ושרק יעלה ויצליח‪ ,‬אבל‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אבל כן פגעת‪ .‬הרי קבעת זמן‪ .‬אמרת‬ ‫בסדר‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬היצר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תמיד הוא צריך לחזור בתשובה כי‬ ‫בשעה שבע ולא באת‪ .‬הוא לא‬ ‫שתבוא‬ ‫יושב לו תמיד על פתחי לבו ומכשילו‪.‬‬ ‫מדבר על זה‪ .‬מה נשמע? מה חדש? כאילו‬ ‫עכ"פ האדם צריך לבחון עצמו בכל עת כי‬ ‫לא קרה כלום‪.‬‬ ‫אדם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בין לע"נ‬ ‫אם הוא עושה דבר שאפילונלמד‬ ‫בן זכאי‪ :‬האם אתה רוצה‬‫ראטה‬ ‫הי"ויוחנן‬ ‫ליפא רבי‬ ‫עליו"ר אל‬ ‫חנני' יו"ט אומר‬ ‫לחבירו אינו דבר שאפשר לחזור‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫מהלך להצליח בעבודת ה'? תתחיל‬ ‫סדר היום ‪ -‬המצב אינו פשוט‪ .‬על הכל לפי‬ ‫המבייש והמתבייש יש מדת הרחמים‪ ,‬אבל‬ ‫'תשפ"ב מורא בשר‬ ‫שמים כעל‬ ‫אייר ה‬ ‫להסתכל( –עלכ"ג‬ ‫מורא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫אם לחבר אין עושים כך ‪ -‬זה צריך לעורר‬ ‫ודם‪ .‬לרגע אחד תניח בצד את זה שהקב"ה‬ ‫הוא מלך מלכי המלכים‪ .‬בוודאי‪ ,‬האדם‬ ‫אותך‪ ,‬וזוהי התביעה שיש לו לרבש"ע על‬ ‫צריך להגיע למדרגה שיזכור בכל עת‬ ‫האדם שלכל הפחות יסתכל על הדבר‬ ‫שהקב"ה הוא מלך מלכי המלכים‪ ,‬אבל יש‬ ‫באופן זה‪.‬‬ ‫האד‪ ‬מלך‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –תמיד‬ ‫א‪ ‬ואומר‬ ‫שהאדם מדבר‬ ‫שמרוב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫כולם יודעים את דברי הגמרא במסכת‬ ‫מלכי המלכים‪ ,‬מלך מלכי המלכים‪ ,‬הוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ברכות )כח‪ ,‬ב(‪ :‬קודם פטירתו של רבי יוחנן‬ ‫אומר‪ :‬אין לנו השגה ‪ -‬וממשיך הלאה‪ .‬על‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫בן זכאי‪ ,‬נכנסו תלמידיו לבקרו‪ ,‬אמרו לו‪:‬‬ ‫כן אומרים לו‪ :‬תתחיל עם דבר שיש לך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫רבינו‪ ,‬ברכנו! אמר להם‪ :‬יהי רצון שתהא‬ ‫ושלום! חס‬ ‫בפיך‪ :‬חס‬ ‫שהוא אמור‬ ‫מכפי‬ ‫השגה‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הרבההרי‬ ‫ושלום! לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הריאמרו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬ודם‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫כמורא בשר‬ ‫בנוגע‬ ‫עליכם‬ ‫הבטחו‪‬שמים‬ ‫מורא‬ ‫להשגתי‪,‬‬ ‫מעבר‬ ‫הקב"ה הוא‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫ולואי!‬ ‫הדי‪‬אמר להם‪:‬‬ ‫עד יו‪‬‬ ‫כאן?! ‪-‬‬ ‫תלמידיו‪:‬הוא‬ ‫השבועות‬ ‫לו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עם בשר‬ ‫יותרלהתנהג‬ ‫ברוחניות ראוי‬ ‫להצליחתבדוק האם‬ ‫אבל אז‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל אומר‪ :‬שלא‬ ‫להשתמש עבירה‬ ‫כשאדם עובר‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬תדעו‪,‬‬ ‫עכשיו עם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להתנהג שאי‪‬‬ ‫רוצה מה ג‪‬‬ ‫להצליח שאתה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ודם כפי‬ ‫לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנואדם‪.‬‬ ‫יראני‬ ‫הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של האד‪‬‬ ‫והנה כוונת תשובתו היא כאמור‪ ,‬שיש‬ ‫הרוחניתרעהו‬ ‫כל ההצלחה‬ ‫כדבר איש אל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬רואה את‬ ‫ברוחניות‪,‬שאינו‬ ‫קושי מאחר‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬לאדם‬ ‫לו‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫וכבר יש לנו כעין זה ממהר"ל שכתב‬ ‫מה‬ ‫ללמוד על‪-‬ידי‬ ‫ועלינו‬ ‫בעיני השכל‬ ‫בעיניתמיד‪,‬‬ ‫הבשר )כי אם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שעל האדם לדבר עם הקב"ה כדבר איש‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬עם הקב"ה‬ ‫להתנהג‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת הוא‬ ‫התורה‬ ‫התבוננות(‪ ,‬עלול‬ ‫ישאל האדם‪ :‬איך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותראף בזה‬ ‫לקבל כי‬ ‫כדי רעהו‪,‬‬ ‫הרבה יותר מבישה מכפי שהוא‬ ‫עם‬ ‫בצורה אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫יתכן? הרי בשולחן ערוך כתוב שצריך‬ ‫מתנהג עם אנשים פשוטים‪ .‬עם אנשים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫עומד אנילפני המלך! אך‬‫לראות כאילו מה‬ ‫בעל מפחד‬‫רבינו הוא‬ ‫בהקדמת‬ ‫להסתדר‪.‬‬ ‫למדנו חייב‬ ‫כבר‬ ‫פשוטים הוא‬ ‫התשובה היא שצריך גם את החלק של‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעוחשבון אם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לתת דין‬ ‫לשער צריך‬ ‫הלבבות‬ ‫להסתבך‪ ,‬הוא‬ ‫היא‪:‬מצות‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬גםבהלקיים‬ ‫שצרי‪‬מועיל‬ ‫והחלק הזה‬ ‫השאלה‬ ‫רעהו‪,‬‬ ‫התכוונתי‬ ‫וכמה‬ ‫לא כמה‬ ‫לפגישה ‪-‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫באיחור הבטחו‪‬‬ ‫הגיעעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫נמצא בין‬ ‫רוצה‬ ‫אוכל והוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬כשאדם‬ ‫להיות‬ ‫שויתי‪ ,‬כי הנה‬ ‫מוקדם‪ ,‬אך מה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע לבוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫באמת ניסיתי‬ ‫לאחר‪,‬‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫אנשים‪ ,‬אף שאינו מתענה ועדיין אינו מזוכך‬ ‫אעשה שיש לי חולשה לעמוד בזמנים‪.‬‬ ‫לגמרי בענין תאות האכילה ואף אפשר‬ ‫מקבל על עצמי בל"נ לפעם הבאה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫לי לחשוב על דרך אחרת‪ .‬וכך יש כל‪-‬כך‬ ‫לראות עליו שהוא נהנה מאכילתו‪ ,‬מכל‬ ‫הרבה דברים שהאדם עם התבגרותו מתחיל‬ ‫מקום התנהגותו באכילתו יותר מאופקת כי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לשנות‪ .‬זה לא סתם מפני שהוא מתבגר‪,‬‬ ‫הוא נמצא בין אנשים‪ .‬הוא נועץ את המזלג‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אלא מפני שהוא קולט‪ .‬הוא לא צריך‬ ‫משגיח שיעמוד לו על ראש‪ ,‬והוא לא צריך‬ ‫באוכל בצורה יותר עדינה‪ ,‬כי יש לו איזה‬ ‫כובד ראש‪ .‬כך היא המציאות‪ .‬כשאדם בר‬ ‫חיזוק כל כמה דקות‪ .‬הוא קלט שלא נורמלי‬ ‫דעת נמצא בין אנשים‪ ,‬הוא יודע שאינו‬ ‫כאלה‪ ,‬וסיים אתם‪.‬‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לעשות דברים‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫בדעתו‪.‬‬ ‫העולה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫יכול לומר או לעשות ככל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זה מה שכתוב בשולחן ערוך פטרון‬ ‫סעיף א'‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬הזו קיימת בדברי ה'אור החיים'‬ ‫מדור אמונההנקודה‬ ‫פטרו‪‬במלך‬‫הקב"ה נמצא כאן‪ .‬אין לך השגה‬ ‫הק'‪ .‬הקב"ה אומר לאדם‪ :‬תכניס עוד ועוד‬ ‫מלכי המלכים? ‪ -‬בסדר‪ ,‬אבל התרגל שלא‬ ‫דברים של עבודת ה' בקטגוריה זו‪ ,‬שלא‬ ‫לפרוק עול‪ .‬כשתתרגל לירא מפניו עכ"פ‬ ‫יהיו כדברים המרחפים בשמים ואומרים‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כפי שאתה ירא מבשר ודם‪ ,‬כבר תהיה‬ ‫השגה‪ ,‬אין לנו השגה‪ ...‬כי‬ ‫לנוראטה‬ ‫ליפאאיןהי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫עליהם‪:‬‬ ‫בשלב מתקדם‪.‬‬ ‫כל הדברים שירחפו אצלך בשמים‪ ,‬לא‬ ‫שייהפכו לחלק‬ ‫הדברים‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫ממך‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לחלקכ"ג‬ ‫פרשת במהות‬ ‫במדבר )בחו"ל ייהפכו‬ ‫נטמעים‬ ‫הדברים‬ ‫שלישי‬ ‫כך יו‪‬‬ ‫ממך‪ ,‬הם רק אלה שהם במושגים שלך‪.‬‬ ‫יותר מזה‪ ,‬כל פעם שהאדם עוסק באיזה‬ ‫הבה נדבר אתך‪ :‬מה אתה כן מבין? תתחיל‬ ‫ענין בעבודת ה' אבל עדיין אינו אוחז שם‬ ‫להעניק הסבר לדברים שאתה עושה על פי‬ ‫ואינו קולט מה שעושה‪ ,‬אין זה נעשה לחלק‬ ‫מושגים שיש לך‪.‬‬ ‫ממהותו‪ .‬הדבר מצוי אצל הצעירים‪ .‬האדם‬ ‫–‬ ‫יש לו איזו הרגשה שהוא צריך להיות 'עובד' הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫למשל‪ ,‬כשהאדם מתרגל להודות לה'‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נפלא והוא מתחיל לתפוס מלאכים‪ .‬הוא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הוא עושה זאת כפי שהיה עושה זאת עם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אנשים‪ ,‬כדי‬ ‫מול עם‬ ‫כראוי זאת‬ ‫והוא עושה‬ ‫לבטוח‬ ‫עושה דברים שלא לפי מדרגתו‪ ,‬וחוץ מזה אי‪‬‬ ‫אנשים‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫שהוא נופל אח"כ לאחור‪ ,‬גם מה שהוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שיוכל לעשות זאת עם הקב"ה באופן‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ממהותו‪.‬‬ ‫נעשה לחלק‬‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫לעשות‪ ,‬אינו‬ ‫מספיק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫טבעי‪ .‬הגה"צ רבי אביגדור מיללער זצ"ל‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הודה‬ ‫ולא‬ ‫אכל‬ ‫האדם‬ ‫שאם‬ ‫אומר‬ ‫היה‬ ‫רק מה שנמצא בעולם המושגים של להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אינה‬ ‫שלו‬ ‫המזון‬ ‫ברכת‬ ‫אף‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫לבעלת‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫האדם ‪ -‬נטמע במהותו‪ .‬כשהאדם מבין להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ברכת המזון‪ .‬מה הוא התכוון לומר? הוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫איזה דבר היטב‪ ,‬עד מהרה זה נהפך לחלק כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫התכוון לומר‪ :‬אמרת ברכת המזון‪ ,‬אבל אין‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫מהתנהגותו‪ ,‬כפי שיכולים לראות בענינים‬ ‫לך את רגש ההודאה‪ .‬זה לא אתה‪ .‬אתה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬כשהאדם‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫בדרך כלל‬ ‫לחבירו‪.‬‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שבין אדם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫עושה מה שצריך לעשות? אני שומע‪ .‬בסדר‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד הרבה‬ ‫ועלינו לעשות‬ ‫הוא מפסיק‬‫שמועילי‪‬קצת‪,‬תמיד‪,‬‬ ‫מתבגר‬ ‫המילים‪ .‬הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫נחזור‬ ‫אמרת את‬ ‫להשתמש‬ ‫הוא לא צועק‬ ‫בעבר‪.‬אי‪‬‬ ‫עושהאותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫דברים שהיה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הוא לא אוכל בשוק‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫מזל טוב עם כוונה‬ ‫ברבים‪ ,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מדוע? כי הוא קולט שהם דברים בלתי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני הולך ל'שמחה'‬ ‫האדם‬ ‫דוגמא לדבר‪ :‬מה‬ ‫בעלשיש לו‬‫רבינוואף‬ ‫אותם‪.‬‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו עושים‬ ‫כבר‬ ‫מנומסים ולא‬ ‫לאחל ברכת מזל טוב לבעל השמחה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מזוכך עדיין‬ ‫הבטחו‪ ‬ואינו‬ ‫לשערעם פלוני‬ ‫הלבבות‬ ‫סכסוך‬ ‫איזה‬ ‫להושיט את‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬‫שם לב‬ ‫שצרי‪‬הואלדו‪‬‬ ‫נמצא שם‪,‬‬ ‫וכשהוא‬ ‫השאלה‬ ‫כמה אומר‬ ‫וכמה‬ ‫הוא לא‬ ‫לחבירו‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שבין אדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בענינים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬מבני‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לכל אחד‬ ‫מזל טוב‬ ‫צרי‪‬בברכת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ידו‬ ‫לענייני‪ ‬הוא אומר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלו בעבר‪ ,‬כי‬ ‫נחו‪ ‬אומר‬ ‫משהוא שהיה‬ ‫לו מה‬ ‫המשפחה‪ .‬על אף שיש לו טרדותיו בעבודת‬ ‫לעצמו‪ :‬מה זה יעזור לי? סתם ללכת‬ ‫ה'‪ ,‬הוא עושה זאת‪ .‬מדוע? הנה גם אם יש‬ ‫ולשפוך על פלוני קיתון של בוז?! עזוב! תן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אומרים טוב ה' לכל‪ .‬כשהוא אומר ‪ -‬הוא‬ ‫בזה משום חשיבה על הזולת ואהבת‬ ‫אומר‪ .‬הוא יודע איך לבקש‪ ,‬הוא יודע איך‬ ‫ישראל‪ ,‬הרי הוא עושה זאת בגלל דבר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להיכנע‪ .‬כשהאדם מפתח את הדברים‬ ‫פשוט מאוד ‪ -‬שלא להיות אחד שחי אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האלה‪ ,‬יש לו אח"כ קשר אמיתי עם‬ ‫הקב"ה‪ .‬וסוף כל סוף‪ ,‬הקב"ה אומר‪ ,‬אני‬ ‫ורק לעצמו‪ .‬אני זוכר כל אחד‪ ,‬אני לא‬ ‫חושב על עצמי בלבד‪ ,‬אלא גם על אחרים‪.‬‬ ‫נתתי לך עולם של מושגים כפי שמוחך יכול‬ ‫וכיון שהוא עושה זאת על מנת כן‪ ,‬הוא‬ ‫עבודתךהי"והיא לעבוד אותי דבר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לתפוס‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫צער‬ ‫הר"רעל‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות יודע‬ ‫לזכות‬‫מתקדם מזה הלאה‪ ,‬וכשהוא‬ ‫עם הכלים שיש לך‪ ,‬ואז אתן לך‬ ‫ובטחון‬ ‫ראשון‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןחושב‬‫שיש לזולתו‪ ,‬הוא לא מתעלם‪ .‬הוא‬ ‫כפעם בפעם השגות גבוהות‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫במתנה‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לעזרתו‪.‬‬ ‫על פלוני‪ ,‬הוא דואג לו‪ ,‬הוא בא‬ ‫וכיון שהוא עושה כך‪ ,‬מעתה הוא יכול‬ ‫כך הוא בכל תחומי העבודה‪ ,‬בתפילה‬ ‫להכניס את הקב"ה שם‪ .‬אם לרבש"ע יש‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫ובתשובה ובהכנעה‪ ,‬וכן בישרות‪ .‬מתנהגים‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫צער ‪ -‬הוא מרגיש בצערו של הקב"ה; אם‬ ‫אדם‪ .‬בעבר הבאנו את‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ובני‬ ‫ליפא עם‬ ‫בישרות‬‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫משתתף‬ ‫לרבש"ע יש שמחה ‪ -‬הוא‬ ‫המשל הבא‪ :‬האדם מתחנן לה' שיתן לו‬ ‫בשמחתו‪ ,‬שהשמחה במעונו‪ ,‬וכן בשבת‬ ‫'תשפ"ב בשביל מה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה‬ ‫אומר לו‪:‬‬ ‫והקב"ה‬ ‫דולר‪,‬‬ ‫מיליון‬ ‫ויו"ט‪.‬‬ ‫אתה צריך מיליון דולר? אתה יכול לומר לי‬ ‫בשביל מה? האדם צריך לחשוב‪ :‬אם הייתי‬ ‫כששני אלה פרודים אצלו‪ ,‬אינו יכול‬ ‫הולך לאבי ואומר לו‪ :‬לא רוצה שתתן לי‬ ‫להתחבר לזה‪ .‬הוי אומר‪ :‬הוא אינו באמת‬ ‫עכשיו לעכשיו‪ .‬אני רוצה שתתן לי כבר‬ ‫משתתף בשמחתו של הקב"ה‪ ,‬כי אינו יודע‬ ‫הוא היה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫בוודאי‬ ‫תמיד –‬ ‫הלא א‪‬‬ ‫דולר ‪-‬‬ ‫הבטחו‪‬מיליון‬ ‫מועיל‬ ‫עכשיו‬ ‫בכלל מה זה‪ .‬מתי השתתפת בשמחת זולתך‬ ‫שואל אותי‪ :‬בשביל מה אתה צריך כבר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כדי שתוכל לדעת מה זה‪ .‬זה בכלל לא קיים אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫עכשיו מיליון דולר‪ ,‬הרי זה לא טוב‬ ‫בעולם המושגים שלך‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫בשבילך‪ .‬האדם צריך להתחיל להסתכל על‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫דברים באופן זה‪ .‬לא נעים מה שאני עושה‬ ‫מכפי‬ ‫הריאדם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬של‬ ‫על קנקנו‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעלתהות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כשרוצים‬ ‫נעים‪.‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫עכשיו‪ .‬פשוט לא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ומתקרב או‬ ‫מתעלה‬ ‫באמת‬ ‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אםהוא‬ ‫ולראות‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מצוות מכל הבא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מעשי בכל‬ ‫סתם חוטף‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬שהואעלינו‬ ‫תעשהשאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בעיניו‬ ‫להצליח והישר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ליד מבלי שייהפכו לחלק ממהותו‪ ,‬הדרך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלישהקב"ה‬ ‫שכיון‬ ‫שהאדם חושב‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללישהצלחה‬ ‫היא‪ :‬ארדה נא ואראה מה התנהגותו‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫בעולם המושגים שלו‪ ,‬ושם אפשר לדונו‬ ‫לא לעניין‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית גםשל‬ ‫אפשר לדבר אתו‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל יכול‪,‬‬ ‫כל‬ ‫מה נראה לך? הקב"ה נתן לך עולם של‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫ברוחניות‪,‬נכונה‬ ‫להצליח‬ ‫הוא מתנהג‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ולראות אם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מושגים כדי שתשתמש בהם ותעצור כל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פעם ותאמר‪ :‬לא נכון להתנהג ככה‪ .‬כך הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫האדם הרבה‪.‬‬ ‫את אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫שבונה‬ ‫התורה מה‬ ‫זה‬ ‫בהירות‪ .‬כל אופני השקר‬ ‫יותרהוא לגבי‬ ‫לגבי לקבל‬ ‫גזילה‪ ,‬וכך‬ ‫כדי‬ ‫ניגש אל התפילה‪ ,‬אף על פי שיש‬ ‫כשהאדם‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫והרמאות‪ .‬סגור עכשיו את השולחן ערוך‬ ‫כל‪-‬כך הרבה כוונות וענינים גבוהים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫בתפילה‪,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני נכון לעשות מה‬‫מההאם‬‫והסתכל לי בעיניים‪:‬‬ ‫להתקשר אל‬ ‫לדעת‬ ‫הוא צריך‬ ‫שאתה עושה? האם זה ישר? הן אתה יודע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאותו‪ ,‬הוא‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫וההודאה‪ .‬תראה‬ ‫הלבבותהשבח‬ ‫מושגי‬ ‫היא‪:‬היתר‬ ‫אי‪‬‬ ‫מחפש לי‬ ‫אתה בה‬ ‫שצרי‪‬מה לדו‪‬‬ ‫השאלה אם כן‬ ‫את האמת‪.‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬הן‬ ‫וכמה‬ ‫הבטחו‪‬טובות‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫לומרה' מילים‬ ‫יודעעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬של דיין‬ ‫רוצה‬ ‫ומביא לי פסק‬ ‫הקטנות להיות‬ ‫באותיותהבטחו‪‬‬ ‫בורקות מאושר‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעועיניו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהפה שלו‬ ‫נשפכות נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שאמר לך שאולי זה מותר? האם אתה‬ ‫הוא יודע לשמוח בהצלחותיהם של אחרים‬ ‫חושב שאפשר להתחמק על‪-‬ידי בריחה‬ ‫‪ -‬הוא זה שיכול לומר אשרי‪ .‬הוא יודע איך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫תעשה את זה עם הכוונה הנכונה‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫לעולם אחר של מושגים ששם כתוב שזה‬ ‫למעשה אתה נוסע כי הקב"ה היה שושבין‬ ‫מותר? יש כל‪-‬כך הרבה דברים שהאדם יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לאדם הראשון‪ ,‬ומדוע גילה לך זאת? כי‬ ‫להרגיש ולראות את האמת אם רק יעצור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רצה להראות לך שזהו הדבר הנכון‪.‬‬ ‫לרגע אחד ויחשוב אם זה ישר או לא‪ .‬הוא‬ ‫רוצה להיות ישר עם הקב"ה‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫וכך לענין ביקור חולים‪ .‬הקב"ה הלך‬ ‫לחיות באופן שלא יצטרך להתבייש על כל‬ ‫וסיפר על כך בתורתו‪ ,‬כי‬‫אברהםהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לבקר את‬ ‫אליעזר בן‬ ‫דבר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫אמרתי‬ ‫לזכות‬ ‫לא‬ ‫לזכות‬ ‫מה שהוא עושה‪ .‬מעולם‬ ‫ובטחון שגם אתה תלך לבקר חולים‪ ,‬ולא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הוא רוצה‬ ‫וחזרתי בי‪ .‬זוהי התנהגותי‪ .‬הכל פטרון‬ ‫פתוח‪ .‬אין‬ ‫ובטחו‪‬זכות כה גדולה ולא מחמת כל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מפני שזו‬ ‫להסתכל‬‫פטרו‪‬‬‫לי מה להסתיר‪ .‬כך צריך האדם‬ ‫הענינים העמוקים‪ .‬הללו באים לאחר מכן‪,‬‬ ‫על זה‪ ,‬וכך מתאהב שם שמים על ידו‪ ,‬כי‬ ‫כך החלק של בין אדם למקום והחלק של‬ ‫ז"להראשון הוא ‪ -‬כי זה מה שנכון‬ ‫אך פסח‬ ‫הטעם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ואני רוצה לחיות באופן נכון‪.‬‬ ‫בין אדם למקום בונים אצלו זה את זה‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫זה מה שמסייע לו לאדם לראות מה‬ ‫אפילו ביקור חולים וניחום אבלים הם‬ ‫'תשפ"בלו‪ ,‬כי אחרי‬ ‫אומרים‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"גכשלא‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(‬ ‫נכון גם‬ ‫)בחו"ל הדבר‬ ‫במדברהאדם‬ ‫פרשת צריך‬ ‫שלישי האמת‬ ‫באופן זה‪,‬יו‪‬כי לפי‬ ‫שהקב"ה מראה לו לאדם מה נכון‪ ,‬האדם‬ ‫לעשות אותם מפני שהקב"ה עושה אותם‬ ‫נעשה מבין דבר מתוך דבר‪ ,‬כי הוא עושה‬ ‫ולא מפני שיש לו רחמנות‪ .‬אבל אתה יכול‬ ‫את זה מפני שנעשה חלק ממהותו‪ .‬הוא‬ ‫לראות שאנשים מפרשים זאת באופן בלתי‬ ‫אומר כבר מאליו‪ :‬פלוני הרי יכול להיפגע‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬היינו שאינם מבינים שזהו הדבר הישר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬כאלה‪,‬‬ ‫א‪‬דברים‬ ‫–‬ ‫כל מיני‬‫תמיד‬‫מועיל כך‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אעשה‬ ‫לא‪ ,‬לא‬ ‫וזה מה שצריך לעשות‪ .‬מדוע הקב"ה מראה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לבןנחו‪‬‬ ‫אדם יותר‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫אותו‬ ‫חוליםבו‪.‬הפך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬הביקור‬‫כי‬ ‫לך שהוא מבקר חולים ומנחם אבלים? כי‬ ‫דברי‪‬בשמחתם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול אתם‬ ‫לשמוח‬ ‫לאחרים‪,‬כראוי‬ ‫רגיש לבטוח‬ ‫הוא רוצה להראות לך מהי צורת חיים אי‪‬‬ ‫בצערם‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬האי כללא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול נקוט‬ ‫אתםנחו‪‬‬ ‫ולהצטער‬ ‫שהוא‬ ‫ישרה‪ .‬אכן הדרך הישרה היא שאחרי כל‪-‬כך מכפי‬ ‫בידך שאחד בונה את השני‪ ,‬החלק של בין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫בחתונות‪,‬‬ ‫לדברי‪ ‬משתתף‬ ‫בנוגע שהאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬פעמים‬ ‫הרבה‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אדם לחבירו עם החלק של בין אדם‬ ‫לרוחניותא‪,‬הזמן‪.‬‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬להתלונן כל‬ ‫יו‪ ‬ולא‬ ‫לדברהוא‬ ‫נכונה‬ ‫השבועות‬ ‫יתחיל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫למקום‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי הבנה עמוקה‪ .‬ולא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מחוץ בכל‬ ‫לעיר כבר עשרים‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו לחתונות‬ ‫כ‪‬הוא נוסע‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שזה‬ ‫היא מה ג‪‬‬ ‫העיקר‪ ,‬אלא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהעמוקה‬ ‫ההבנה‬ ‫רחמי‪‬פזמון ‪-‬‬ ‫לעוררעם אותו‬ ‫הוא נוסע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫פעםכדי‬‫שניתנווכללנו‬ ‫שנה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהאדם‬ ‫בליתכלית‬ ‫ברוחניות‬ ‫וזוהי‬ ‫הצלחהממהותו‪,‬‬ ‫ייעשה חלק‬‫משוגעים! שוב עושים את החתונות מחוץ כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫להיות חלק‬ ‫האד‪‬‬ ‫תתחיל של‬ ‫שהתורההרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫בעולמו‪,‬‬ ‫לעיר‪ .‬ובגלל כן הוא נוסע שלא בגלל כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫והתנהגותו‪.‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫דיבורו אי‪‬‬ ‫חשיבתו‪,‬ידיעתו‬ ‫מצורת‬ ‫מיוסדת על‬ ‫הסיבה הנכונה‪ .‬חבל! הן ממילא אתה נוסע‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫וירא תשפ"ד‬ ‫חשווןאמונה‬ ‫פרשת‬ ‫פטרון מדור‬ ‫ליל שישי י"ח‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לכך לא התפלל אברהם לביטול גזירת העקידה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫כל יום מזכות העקדה‪ .‬הבין אברהם אבינו‬ ‫עקידת יצחק לזרע היום ברחמים‬ ‫שהוא צריך להעמיד זכות לזרעו אחריו עד‬ ‫תזכור‬ ‫לוותר על זה‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר החשב‬ ‫–‬ ‫בחוקותי( כ"ג‬ ‫הדורות ולא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל סוף כל‬ ‫ולכן לא התפלל לביטול הגזירה‪ .‬אמר רצ"ה‬ ‫ידוע שהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב‬ ‫כלפי עצמו שזוהי עבודת הצדיקים שהם‬ ‫זיע"א שיכל ח"י ילדים‪ ,‬ומצאתי כתוב‬ ‫מבינים שעליהם לעבור במצבים שונים‬ ‫בבארות המים שכאשר שיכל את ילדו‬ ‫להצלת העולם‪.‬‬ ‫השבעה עשר‪ ,‬שאל אותו חתנו הרה"צ רבי‬ ‫אריה לייביש זצ"ל‪ ,‬כיון שהוא מתפלל לכל הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לבקש רוחניי‪‬‬ ‫רחמים אי‪ ‬דביקותו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אליו‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הבאים‬ ‫נחיצות‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫כוללתלדעת‬‫נשמה נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמששלבו‪.‬בעל‬ ‫ותפילותיו עולות לרצון והם נושעים‪ ,‬מדוע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬המבואר‬ ‫שזה כענין‬ ‫אפשרמול‬ ‫כראוי‬ ‫כפשוטו‬‫לבטוח‬ ‫אי‪‬והנה‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שייוותרו בחיים?‬ ‫בניו שלו‬‫שבועות‬ ‫לאלכבוד‬ ‫יתפלל על‬ ‫יסורים‪ ,‬היו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לו לרבי‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שהיומול‬ ‫שהוא עוד‬ ‫נחו‪‬‬ ‫גמרא שכל‬ ‫במכפי‬ ‫רוחניי‪.‬היההרינראה‬ ‫חג‬ ‫גם כי לא‬ ‫בסוגריים‪:‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬‫הבטחו‪ ‬שם‬ ‫וכתוב‬ ‫נתנה את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הארץהאד‪‬‬ ‫בעולם‪.‬שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫גדולות‬ ‫ישועות לכ‪‬‬ ‫ממנו שום עצבות‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬באותה אשבת הסיבה‬ ‫יבולה בשפע‪ ,‬ובירושלמי איתא שאף אחת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫בתוך האבלות שר לכה דודי בצהלה וחדווה להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לא הפילה את עוברה‪ ,‬וכתב הרמח"ל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫יתירה‪ .‬מה הפשט שאינו מתפלל לרבונו של‬ ‫שאי‪‬ונשאר‬‫באהבה‬ ‫שמים ג‪‬‬ ‫להצליחשקיבל דין‬ ‫שבגלל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫עולם להינצל מן הצרה?‬ ‫הנשמות‬ ‫בלי כל‬ ‫מצבו‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫דבוק הצלחה‬ ‫באמונתו בתוך‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫דביקות וכולם‬ ‫יונקות מאותה‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫התלויות בו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬על אברהם‬ ‫ברוחניות‪,‬שואל‬ ‫להצליחמדוע אינך‬ ‫כלי‪‬והשיב לו‪:‬‬ ‫לבטוחרצ"ה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הדרך אמר‬ ‫ידיעתוזו אי‪‬‬ ‫שפע‪ .‬על‬ ‫מקבלים‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ונוסי‪ ‬עבודת‬ ‫יש לי כאן‬ ‫על לוותר‪.‬‬ ‫כ‪ ‬יכול‬ ‫א‪‬איני‬ ‫מרימנוב‪:‬‬ ‫מה‬ ‫אותו ללמוד‬ ‫להעלות את‬ ‫ועלינו‬ ‫כאשר תמיד‪,‬‬ ‫הקב"ה צוה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אבינו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫נחזור‬ ‫ה'‪ .‬כיון שאני צדיק‪ ,‬יש לי תפקיד מיוחד ואני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬התפלל אליו‬ ‫לעולה‪ ,‬אותנו‬ ‫מדוע לא‬ ‫התורהיחידומלמדת‬‫בנו‬ ‫שבנו יינצל וייוותר בחיים‪ ,‬ובלי ספק היתה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫חייב למלא אותו כאברהם אבינו בשעתו‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תפילתו מתקבלת לרצון? ומה שלא עשה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בהגהות מובא קצת‬ ‫ובספר משנה מה‬ ‫למלךאני‬ ‫בעלשיעקוד‬ ‫רבינו‬ ‫רוצה‬ ‫שהקב"ה‬‫בהקדמת‬‫למדנושהבין‬ ‫כבר מפני‬ ‫כזאת‪,‬‬ ‫בנוסח אחר שכאשר בתו של רצ"ה היתה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע ולמה לו‬‫מסוימת‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנולשער‬ ‫לתכלית‬ ‫הלבבות‬ ‫את‬ ‫מקודש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עזרתוהיא‪:‬‬‫אותו בה‬ ‫שאלה לדו‪‬‬ ‫גדולה‪,‬שצרי‪‬‬ ‫בסכנה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה היתה‬ ‫וכמה‬ ‫אכן שם‬ ‫הבטחו‪‬רצונו‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫לשנות את‬ ‫להתפלל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬על כל‬ ‫רוצה‬ ‫רחמים עליה‪.‬‬ ‫מעוררלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬אינו‬ ‫מדוע‬ ‫לזרעו היום‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע יצחק‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬עקדת‬‫התכלית כי‬ ‫משהוא‬ ‫העולם אתה מבקש ועכשיו אתה דומם?!‬ ‫ברחמים יזכור‪ ,‬ולולא זאת לא היתה לנו‬ ‫וכי בתך פחותה מזרע ישראל?! הלא אף‬ ‫תקומה בגלותנו‪ .‬אנו חיים וקיימים ויונקים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫את דעתו באיזה ענין‪ ,‬אם הוא אדם נורמלי‪,‬‬ ‫היא יהודייה! התפלל עליה בגלל שהיא‬ ‫הוא ממתין להיות מוכן נפשית לדבר אתו‪ .‬אם‬ ‫יהודייה‪ .‬השיב לה‪ :‬איזה פנים היו לנו ולכל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא מרגיש שעדיין יש לו כעס וטינה בלבו‪,‬‬ ‫ישראל אם כשהקב"ה שלח את הדיבור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא אומר‪ :‬לא‪ ,‬לא כדאי‪ ,‬אני עדיין לא רוצה‬ ‫לדבר אתו‪ .‬כשארגיש מספיק רגוע ובוודאי‬ ‫לאברהם אבינו להעלות את יצחק‪ ,‬היה‬ ‫מתיישב עם עצמו ומעורר רחמים?‬ ‫לא אתחיל לצעוק‪ ,‬אזי אוכל לדבר אתו‪ ,‬כי אז‬ ‫תועלית ולא ייצא ממנה נזק‪.‬‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫תהיה שיחתנו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הנכונה‬ ‫לזכות‬ ‫תפילה בגישה‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זהו בוודאי אחד מהיסודותפטרון‬ ‫הגדולים‬ ‫בענייננו נאמר להלכה ולא למעשה‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬‫מדור אמונהאף‬ ‫פטרו‪‬הקב"ה‬ ‫שעליהם בנוי הבטחון‪ ,‬שכאשר‬ ‫שיש שהאדם נקלע למצב קשה ועדיין אינו‬ ‫מכניס את האדם למצב קשה‪ ,‬האדם אומר‪:‬‬ ‫מוכן להתפלל‪ .‬מה הפירוש? כל עוד אתה‬ ‫אם הקב"ה הכניסני למצב זה‪ ,‬הוא בוודאי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בועט‪ ,‬כל עוד אתה בכעס על המצב‪...‬‬ ‫יודע שיש כאן תכלית מסוימת‪ ,‬ואם כן אני‬ ‫ראטה‬ ‫תחשוב קצת! עם חברך היית הולך לדבר‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מקבל זאת באהבה‪ .‬אכן היו צדיקים שהבינו‬ ‫במצב כזה? ואף אם כן‪ ,‬תבין שמדובר‬ ‫ברוח קדשם שעליהם לדום ולא להתפלל‬ ‫התועלת פחותה‬ ‫כזה'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬‫במצב‬ ‫כי כ"ג‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל בטעות‪,‬‬‫במדבר שזהו‬ ‫פרשת בבירור‬ ‫שלישי שידעו‬ ‫יו‪‬זה בגלל‬‫כלל‪ ,‬אך כל‬ ‫בהרבה ופעמים שזה אף עושה נזק‪ .‬אם כן‬ ‫רצון ה' והבינו שאין להם אפילו להתפלל‪,‬‬ ‫ההכנה לתפילה היא הביטול‪ .‬כשאמרנו‬ ‫אבל אנו לפי דרגתנו‪ ,‬כשהאדם נקלע למצב‬ ‫להלכה ולא למעשה‪ ,‬לא התכוונו לומר‬ ‫אף שהוא מתפלל‪ ,‬ההנחה הראשונה עוד‬ ‫שאין צריך לעשות כן‪ .‬בוודאי צריך לעשות‬ ‫לפני שהוא מתפלל צריכה להיות שאם‬ ‫שבועיים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫להמתין‬ ‫תמיד –‬ ‫צריך א‪‬‬ ‫מועילשאין‬ ‫הבטחו‪‬כוונתנו‬ ‫כן‪ ,‬אך‬ ‫הקב"ה הכניסו למצב זה ‪ -‬זה נפלא‪ ,‬אלא‬ ‫אלא ש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע לפעול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותהתפילה‬ ‫נחו‪‬נשתדל‬ ‫לדעת‬ ‫להתפלל‪ ,‬יותר‬ ‫אי‪ ‬שנעמדים‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫עד‬ ‫עוד‬ ‫שיהיה‬ ‫הוא יכול‬ ‫שעם‬ ‫לעשות קפיצת הדרך‪ ,‬היינו שנגיע לשם‬ ‫יותר נפלא‪ .‬וכשהוא מתפלל‪ ,‬הוא מתפלל אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הנגלה לעולם‪.‬‬‫טובהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫זו‪ ,‬שבועות‬ ‫שהקב"ה יביא‬ ‫לכבוד‬ ‫בגישה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫הנגלה‬‫טוב הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שיהיה‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע רוצה‬ ‫הבטחו‪ ‬הרי‬ ‫הקב"ה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫האדם מגיע אל הקב"ה בהכנעה ואומר‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שיהיה‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬יודע‪ .‬אבל‬‫יו‪ ‬איני‬ ‫בדיוק?‬ ‫השבועותמההוא‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫ופלא‪.‬‬ ‫הפלא‬ ‫מתאים‬ ‫עושה‬ ‫שאתה‬ ‫מה‬ ‫כך‪:‬‬ ‫קידוש שם שמים ושכולם יכירו בטובו להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אבל‬ ‫למעשיי‪.‬‬ ‫נפלא‬ ‫באופן‬ ‫מותאמים‬ ‫דרכיך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫וחסדו יתברך‪ .‬אבל בכל עת הוא מבין להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אני מבקש ממך‪ ,‬אנא עזור‪ ,‬הבה ונמתיקו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שהקב"ה הכניסו במצב זה בשביל תכלית‪ .‬כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫באופן שנוכל לראות את הטוב בעיניים‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫לא כאותה מחשבה מגושמת שאומרת‪:‬‬ ‫ההצלחהעשה‪.‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫והטוב בעיניך‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הלוואי שזה לא היה קורה‪ ,‬הלוואי שהייתי מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫הרצוןללמוד‬ ‫להחזיר את‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬השעון‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫להחזיר את‬ ‫יכול‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותאתונוסי‪‬‬ ‫אברהם‬ ‫על שפקד‬ ‫גודלא‪ ‬כ‪‬‬ ‫הבלבול‬ ‫השעון נכון לגבי החרטה על המעשים נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרלזה הוא‬ ‫לקבל‬‫כדיואם‬ ‫שהאדם עשה‪ ,‬אבל לגבי המצבים‬ ‫עקידת יצחק‪ ,‬הלא‬ ‫המקור‬ ‫הרעים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫העקידה היא לימוד כה נפלא לזה מכל‬ ‫הקיימים‪ ,‬הלא יש להם סיבה ומהלך‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בגלל בעל‬ ‫קרהרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני כי כל פעם שאנו‬ ‫מהזאת‪,‬‬‫הצדדים‪ .‬אנו אומרים‬ ‫סיבה ושזה‬ ‫מבין שזה‬ ‫שהוא‬ ‫כיון‬ ‫עוברים את העניינים שלנו‪ ,‬אנו נעשים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהוא נרגע‪...‬‬ ‫דבר ראשון‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער טוב‪,‬‬ ‫הלבבותיביא לו‬ ‫בוודאי‬ ‫היא‪ :‬בלב‪:‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ואומרים‬ ‫ורצוצים‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שבורים‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫כל‪-‬כך‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫לשנות‪...‬‬ ‫קורה‪ ,‬ורוצים‬ ‫הבטחו‪ ‬היה‬ ‫הלוואי שזה לא‬ ‫הכון לקראת ה' אלוקיך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מצבו של אברהם אבינו כפי שהתורה‬ ‫יש מושג בין אדם לחבירו שכאשר אחד‬ ‫מלמדת אותנו‪ ,‬היה בכל קנה מדה הרבה‬ ‫רוצה לדבר עם זולתו כדי לשכנע אותו לשנות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫פרשת העקדה‪ :‬כמו שכבש אברהם אבינו‬ ‫יותר קשה מכל נסיון שאנו מכירים‪ .‬דבר‬ ‫את רחמיו‪ ,‬כן יכבשו רחמיך את כעסך‬ ‫ראשון מדובר היה במחמד חייו‪ ,‬בן זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מעלינו ויגולו רחמיך על מידותיך‪ .‬לכאורה‬ ‫שהמתין לו כל חייו‪ ,‬ואשר היה עכשיו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תמוה‪ :‬ואם אברהם אבינו לא היה כובש את‬ ‫רחמיו‪ ,‬לא היינו מבקשים שרחמי הקב"ה‬ ‫בשנות פריחתו בגיל שלושים ושבע‪ .‬ועם מי‬ ‫אברהם יישאר? עם ישמעאל פרא אדם‪ .‬הוא‬ ‫יכבשו את כעסו?! מדוע יש לנו לתלותו‬ ‫לא יישאר עם בית ריק‪ .‬הוא יישאר וירווה‬ ‫אברהם אבינו?‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בהנהגתו של‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שהיה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הדעת‬ ‫נחת מישמעאל שלו‪ .‬וכןלזכות‬ ‫בלבול‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לו בזה‪ ,‬כי הקב"ה הרי הבטיח לו פטרון‬ ‫בתחילה כי‬ ‫התשובה היא כי איתא בגמרא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונהאך‬ ‫פטרו‪ ‬צווהו‬ ‫ביצחק ייקרא לך זרע‪ ,‬ועכשיו‬ ‫סנהדרין )פט‪ ,‬ב( שבשעה שהלך אברהם‬ ‫להקריבו לעולה‪ .‬והוא עצמו צריך היה‬ ‫לעקוד את בנו‪ ,‬אמר לו השטן‪ :‬ואלי דבר‬ ‫להקריבו‪ ,‬הוא ולא אחר‪ .‬לא תמיד אנו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יגונב‪ ,‬כך שמעתי מאחורי הפרגוד‪ :‬השה‬ ‫מתבוננים בזה‪ .‬הוא עצמו צריך היה לקשור‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הבלבולהר"ר‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אותו ולהתעסק בשחיטתו‪.‬‬ ‫לעולה ואין יצחק לעולה‪ .‬תראה איך אתה‬ ‫הולך בעליזות‪ ,‬כסבור אתה לקיים רצון‬ ‫נורא‪ .‬ועוד זאת נלקחו ממנו מדרגותיו‪ ,‬כפי‬ ‫'תשפ"בשהדבר לא‬‫נפש‪ ,‬הדע לך‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫במסירות אייר‬ ‫במדבר וירא‬ ‫)בחו"ל בוראך‬ ‫פרשת מהפסוק‬ ‫זי"ע מדייק‬ ‫שלישי‬ ‫שהמגיד יו‪‬‬ ‫מקאזניץ‬ ‫יעלה בידך‪ .‬והיה זה בשביל אברהם בלבול‬ ‫את המקום מרחוק‪ .‬הרי שהיו לו כל הסיבות‬ ‫גדול‪ ,‬כי דבריו צדקו‪ .‬השטן לא הביא לו‬ ‫שבעולם שלא ירצה לגשת לזה‪ .‬ולמעשה?‬ ‫דבר שקר‪ ,‬אלא את האמת הביא לו באופן‬ ‫למעשה אנו יודעים שיצחק אבינו לא יכול‬ ‫שאי אפשר אפילו להתווכח אתו‪ .‬אך‬ ‫היה להוליד בנים‪ ,‬כי היה מסטרא דנוקבא‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬ ‫באמונתו – א‪‬‬ ‫הפשוטה‪,‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫ורק בעת העקידה קיבל נשמה מסטרא‬ ‫אמת אין‬ ‫אומר‬ ‫שאפילו‬ ‫נולדהרוחניי‪‬‬ ‫רבקה‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע ולכן‬ ‫הבטחו‪‬להשפיע‬ ‫נחיצות שיוכל‬ ‫דדכרא‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫בדאי‪ ,‬אבל‬ ‫אי‪‬עונשו של‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫כך‬ ‫דברי‪‬אני הבנתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוללו כך‪:‬‬ ‫כראוילומר‬ ‫לבטוחהתכוון‬ ‫ודווקא אז התאפשר קיום ההבטחה כי אי‪‬‬ ‫שומעין לו‪.‬‬ ‫את דברי ה' באופן אחד‪ ,‬ומי בא להסביר לי‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫נתברר שהקב"ה‬ ‫שבועותזרע‪ ,‬ואז‬ ‫לכבודייקרא לך‬‫ביצחק‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עכשיו באופן אחר? השקרן המפורסם‪ .‬אם‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫שישחטהו‪.‬‬ ‫באמת רצה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ביקשבנוגע‬ ‫לנסותו ולא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כן אפעל כפי הבנתי ולא כפי הבנת השקרן‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הא לך שעל אף שמצדו של אברהם‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מקאסוב‬‫שלום'שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ה'אהבת‬ ‫מסופר על‬‫היתה הקושיא קושיא עצומה‪ ,‬קושיא שאין להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחאחד‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫גדול לעני‬ ‫הצלחה נתן סכום‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫זיע"א שפעם‬ ‫עליה תשובה‪ ,‬לפי האמת בזה טמונה היתה כלל‬ ‫לנו‬ ‫אך נת‪‬‬ ‫הוא לא‬ ‫הקב"ה‬ ‫להפליא‪,‬‬‫התאים אכ‪‬‬ ‫והכללטובה‪.‬‬‫ישועתודיננו‬ ‫שייצא‬ ‫שלסכום כה‬ ‫האד‪‬‬ ‫נותן לו‬ ‫ההצלחהמדוע אתה‬ ‫הרוחנית‬ ‫העיר לו אחיו‪:‬‬ ‫כל‬ ‫גדול? הן אתה יכול לתת סכום יותר קטן‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ואופן‪ ,‬וכפי‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬פנים‬ ‫לראותו בשום‬‫להצליח‬‫כלי‪ ‬יכול‬ ‫היה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב זיע"א מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וכך תוכל לתת לעוד מישהו‪ .‬אמר לו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מתאר באריכות כמה קשיים ובלבולים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ה'אהבת שלום'‪ :‬טענה נפלאה היא‪ .‬מקודם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬טענה ממש‪ .‬מי?‬ ‫וטען אותה‬ ‫יותר‬ ‫אחד‬ ‫לקבל‬ ‫השטן הערים לו בדרך‪ .‬הוא אמר לו שיאבד כדי‬ ‫היה כאן‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫‪ -‬היצר הרע‪ .‬הוא היה אצלי והיה לו אותו‬ ‫בנו‬ ‫את‬ ‫יעלה‬ ‫אם‬ ‫הבא‬ ‫בעולם‬ ‫שכרו‬ ‫את כל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מיניבעל‬ ‫הבלבולים‪,‬‬ ‫רבינו‬‫בהקדמתבכל‬ ‫בלבל אותו‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫לעולה‪ ,‬וכן‬ ‫חידוש נפלא שאפשר לתת פחות כדי לתת‬ ‫מה אני‬ ‫גם לעוד מישהו‪.‬‬ ‫לעצמנו‪.‬לענייני‪‬‬ ‫לתארשבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫יכולים‬ ‫לשער‬ ‫שאיננו‬ ‫מה‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫בדרך כלל‬ ‫הרע הן‬ ‫הבטחו‪ ‬היצר‬ ‫העצות של‬ ‫כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יותר רחוקות מהבנת האדם עצמו‪ .‬זה מה‬ ‫יש עוד מהרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא‬ ‫שאמר אברהם אבינו‪ :‬הקב"ה דיבר אתי‬ ‫זיע"א שהקשה על הנוסח שאומרים אחר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫המצב הקשה שפקד את עמנו‬ ‫ואמר לי והעלהו שם לעולה והבנתי שאני‬ ‫צריך לשחוט אותו‪ ,‬ואם כן אל תבלבל אותי‬ ‫מאוד חשוב בימים כאלה שהמצב מתוח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בפרט בארץ ישראל‪ ,‬ויש אנשים שמרעידים‬ ‫עם הטענות שלך‪ ,‬אף שאתה אומר שהן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מבפנים עם פחד גדול ‪ -‬בכל זאת‪ ,‬מה הולך‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫להיות? אבל בכל זאת! שומעים את זה‬ ‫אמר הרבי מבעלזא‪ :‬מכל זה אנו רואים‬ ‫אנשים‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הרי היו‬ ‫ועוד‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫מעוד‬ ‫כנגד‬ ‫רחמיו‬ ‫שאברהם אבינו כבש את‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןלא תמיד הקב"ה עשה שיהיה‬ ‫מקרים‪.‬‬ ‫אין לו‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬‫האמת‪ ,‬כלומר‪ ,‬הגם שלפי חשבון‬ ‫זה‪ ...‬אולי הפעם החליט הקב"ה‬ ‫באופן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לכן אנו‬ ‫במה להפריך את טענת השטן‪.‬‬ ‫שיהיה אחרת‪...‬‬ ‫מבקשים‪ :‬כמו שכבש אברהם אבינו את‬ ‫רחמיו ולא קיבל את דברי השטן הגם שהיו‬ ‫ז"ל נכון‪ ,‬אז מה? נו‪ ,‬תסיים את‬ ‫פסח זה‬‫נלמד לע"נ הרה"ח ואם‬ ‫אמיתיים‪ ,‬כן יכבשו רחמיך את כעסך ולא‬ ‫ראטה החליט שיהיה אחרת‪...‬‬ ‫הי"והקב"ה‬ ‫ליפא אם‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫אמיתיים‪.‬‬ ‫תקבל את דברי השטן אף כשהם‬ ‫הקב"ה בוודאי יעשה שיהיה טוב‪ ,‬ויש לנו‬ ‫היסטוריה ארוכה מאוד של כי רגע באפו‬ ‫'תשפ"ב הסדר הוא‬ ‫אייר ה‬ ‫שרגע באפו‪,‬‬ ‫כ"גהגם‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ברצונו‪...‬‬ ‫אין רע יורד מן השמים‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל חיים‬ ‫סדר של שפע‪ ,‬בפרט אם מהרהרים‬ ‫עכ"פ אנו למדים מאברהם שהגם‬ ‫בתשובה‪ ,‬ובעיקר אם האדם בוטח בה'‪ .‬אבל‬ ‫שנראה לו לאדם שחור על גבי לבן שהוא‬ ‫אם אתה אומר 'אם' ונמשך לזה שוב ושוב‪,‬‬ ‫בצרה גדולה‪ ,‬ולא סתם‪ ,‬אלא הכל נגמר‪,‬‬ ‫סימן הוא שאתה אומר‪ :‬אני רוצה לבטוח‬ ‫ההווה והעתיד‪ ,‬לא נותר לו כלום‪ ,‬למעשה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד הואא‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אינו כן‪ ,‬אבל כדי שבאמת יוכל הטוב‬ ‫שולח לי‬ ‫עצמו‬ ‫טוב‪ ,‬אבל‬ ‫שיעשה‬ ‫בה'‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לבררנחו‪‬‬ ‫עליו‪ .‬הוי‬ ‫טלפונים יותר‬ ‫מספרי בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫להתגלות‪ ,‬הוא זקוק לאמונה פשוטה‪ .‬וזהו אי‪‬‬ ‫שלושה‬ ‫דברי‪ ‬רק רוצה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאבל אני‬ ‫לבטוח‪,‬‬ ‫כראוי‬‫לבטוחרוצה‬ ‫המהלך שרצ"ה מרימנוב מלמדנו בפשיטות‪ ,‬אי‪‬‬ ‫אומר‪ :‬אני‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נכון‪ .‬זה נכון‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫באמתדברי‪‬‬‫נחו‪‬זה מול‬ ‫שהוא עם‬ ‫לשמוע ממך‬ ‫שאף שנראה לו לאדם שמצבו בכי רע מכפי‬ ‫שהקב"ה יעשה רק טוב? אני מפחד‪ ,‬אולי‬ ‫הרייכול‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬זה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫להסביר איך‬ ‫בנוגעאופן‬ ‫הבטחו‪ ‬שום‬ ‫ושאין‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫עכשיו לא‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדבר כן‪,‬‬ ‫נגלה‪,‬הדי‪‬‬ ‫באמת אין‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות לטוב‬ ‫להתהפך‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כטוב נגלה‪.‬‬ ‫כ‪‬אלא אף‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להתבררבכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינוזה יוכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫יש סדר‬‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫לרבונומהשלג‪‬עולם‬ ‫להצליחדבר כזה‪.‬‬‫אין‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫סדר של‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בליהוא‬‫והסדר‬ ‫הצלחההבריאה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל הנהגת‬ ‫של‬ ‫כשהאדם לומד אמונה מכל מיני‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלוברא את‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתומטיב‬ ‫הקב"ה הוא טוב‬ ‫ההצלחה‬ ‫הטבה‪ ,‬כי‬‫מקומות שהיה כך‪ ,‬זה עוזר לו כל‪-‬כך כל‬ ‫העולם להטיב לבריותיו‪ ,‬ואם הקב"ה בוחר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שתהיה לו האמונה הפשוטה שלא להתנגד מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫להנהיג את העולם באופן מסוים‪ ,‬אין זה‬ ‫מה‬ ‫ללמודעכשיו‬ ‫ועלינותשתמש‬ ‫שמועילי‪ ‬שלתמיד‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬אל‬ ‫לתוכניתו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אלא מפני שהבין שכך יהיה יותר טוב‬ ‫להשתמש‬ ‫בחרבי ובקשתי‬ ‫שנאמראי‪‬‬ ‫מלמדתנכוןאותנו‬ ‫התורה ובחנית‪.‬‬ ‫בחרב‬ ‫בהירות‪.‬את אברהם אבינו‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כשהקב"ה צוה‬ ‫על התפילה‪ ,‬אבל אין זה אומר שאתה צריך כדי‬ ‫לבריאה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להוליך את בנו אל העקדה‪ ,‬התרחש אז‬ ‫להרגיש כבא להילחם‪ .‬זה אומר שכוח‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫בשביל הבריאה‪ ,‬ומה‬ ‫הדבר הטוב ביותרמה אני‬ ‫אתה צריך‬ ‫זה‪ ,‬אבל‬ ‫למדנו באופן‬ ‫כבר‬ ‫התפילה הוא‬ ‫הרגיש אברהם אבינו בדרכו לעקוד את בנו?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הביטול מגיע‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וההכנעה‪.‬‬ ‫לשער‬ ‫הביטול‬ ‫הלבבותעם‬ ‫להגיע‬ ‫תרגיש כך‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אתה היא‪:‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אף‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שהרגיש‪.‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫זה מה‬ ‫כמהלהוציא‬ ‫וכמה‬ ‫באמצע‬ ‫שהקב"ה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מבין‬‫הוא ה'‬ ‫מכך ש‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫הדבר הטוב‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מתרחש‬ ‫שעכשיו‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬לעצמך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמור‬ ‫שהוא עושה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬לפועל‪,‬‬ ‫בנוגע וכל מה‬ ‫התוכנית‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫ביותר‪ ...‬אבל איך הקב"ה יכול לעשות את‬ ‫‪ -‬נכון וטוב‪ .‬אני מתפלל שיהיה טוב נגלה‪,‬‬ ‫זה? ‪ -‬אם הקב"ה אומר לך לעשות איזה‬ ‫אבל אין לי לחץ‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ויראבמדבר‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשחט וקיבל נשמה חדשה‪ ,‬וכאילו אפרו‬ ‫דבר‪ ,‬אם הקב"ה מעמיד אותך במצב‬ ‫צבור על גבי המזבח‪ ,‬כלשון המדרש‪ .‬הפשט‬ ‫שמחייב אותך להתנהג כיהודי במצב כזה‪ ,‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הוא שאם אתה מצליח לעבור את התהליך‬ ‫אומר שהקב"ה עושה עכשיו את הדבר הטוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫במוח‪ ...‬ולא רק במוח‪ .‬אברהם אבינו עשה‬ ‫למעשה את כל השלבים‪ ,‬חוץ מהשלב‬ ‫ביותר לבריאה‪ .‬מאה אחוז‪" .‬ואם‪ "...‬לא! אין‬ ‫שום אפשרות אחרת חוץ מזו שהקב"ה‬ ‫האחרון‪ ...‬כבר עשית מה שצריך‪ .‬עכשיו‬ ‫ברוב אהבתו‪ ,‬טובו וחסדו‪ ,‬עושה עכשיו את‬ ‫עכשיו"ו אתה אחד שעובד את‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אתה יהודי‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להיות‪.‬‬ ‫הדבר הטוב ביותר שיכול‬ ‫ובטחוןלהקריב לו את חייו‪.‬‬ ‫אמונה ומוכן‬ ‫פטרון מדור ה'‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬שככל‬ ‫אכן בשעת מעשה מבין האדם‬ ‫כחיילים היוצאים לשדה הקרב‬ ‫שמוסיפים לעסוק בתורה ובגמילות חסדים‪,‬‬ ‫כך ניצלים מחבלי משיח‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪,‬‬ ‫רבותי!ז"לאנו חייבים להתבונן בזה‪ .‬בלי‬‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫ולכן הוא עוסק בהם‪ ,‬אבל הוא מבין תוך‬ ‫המסיחים את הדעת‪ .‬יש‬ ‫לפרטים‬ ‫להיכנס‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫עכשיו הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הקב"ה‬ ‫כדי מה שמתרחש עכשיו‪.‬‬ ‫מושג בכל העולם שנקרא צבא‪ .‬האדם מוכן‬ ‫מוביל את העולם למקום טוב יותר‪ .‬לגבי‬ ‫להכניס את עצמו בסכנה בשביל מטרה‬ ‫'תשפ"בשלא יחזור‬ ‫בחשבון‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"גלוקח‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫והוא‬ ‫הצורה שהוא עושה זאת ‪ -‬זה אינו ענייני‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מסוימת‬ ‫אני מרוצה כי אני בוטח במאה אחוז שזה‬ ‫בחיים‪ .‬הדבר פשוט אצלו שיתכן שלא יחזור‬ ‫מה שקורה עכשיו‪.‬‬ ‫חי‪ ,‬ואעפ"כ הוא הולך‪ .‬מה הפשט בדבר‬ ‫כזה? הפשט הוא שיתכן שתהיה לו לאדם‬ ‫סוף המעשה אינו נחוץ‬ ‫מטרה שתהיה אצלו יותר חזקה מהחיים‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬מגיע‬ ‫מגיע? – א‪‬‬ ‫מהיכן? זה‬ ‫כזה תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬דבר‬ ‫מהיכן‬ ‫עוד פעם לחזור על המחשבות האלה‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬ישראל‬ ‫יותרשמע‬ ‫אבלנאמר‬‫בו‪.‬שבה‬ ‫להשתמש‬ ‫הקדושה‬ ‫ועוד פעם‪ ,‬ועוד פעם‪ ,‬והמחשבות האלה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫מתורתנו‬ ‫עובד את ה'‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫האדםדברי‪‬‬‫אחד‪ .‬מול‬ ‫לבטוח ה'כראוי‬ ‫אי‪‬אלוקינו‬ ‫ה'‬ ‫הן עצמן מביאות שפע רב‪ ,‬כי צריך להבין‬ ‫דברי‪ ‬על מות‬‫כשמדברים אתו‬ ‫מכפי נבהל‬ ‫ואינו‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫במוחין דגדלות‪,‬‬ ‫מעשה אינו‬‫שבועות‬‫שבשעת‬‫לכבוד‬ ‫שמי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול‬ ‫קדושים‪ .‬הוא יודע בבירור שיש לו מטרה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫להיות‪ ,‬זה‬ ‫לדברי‪ ‬לו‪ :‬יכול‬ ‫בנוגעכשאומרים‬‫הבטחו‪‬מתרגז‬ ‫מאוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫והוא מוכן למסור עליה את נפשו‪.‬‬ ‫על‬ ‫להיות‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬באמת יכול‬ ‫יו‪‬אחוז‪,‬‬ ‫מובטח הוא‬ ‫במאה‬ ‫השבועות‬ ‫לא‬ ‫שחס ושלום‪ ...‬הוא מתרגז כי הוא אומר‪ :‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬בנסיון‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫אברהםג‪‬אבינו‬ ‫להצליחמה שאמר‬ ‫זה‬ ‫ולמעשה לא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫חיזוק‪ ,‬רחמי‪‬‬ ‫ממךלעורר‬ ‫לקבלכדי‬‫ציפיתי לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫נחוץ לי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בלייותר‬‫הקב"ה‬ ‫הצלחה אמר‪:‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫העקדה‪ .‬הוא‬‫חיזקתני‪ .‬תעביר את הדף‪ .‬תתחיל שיר כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ואין האדם‬ ‫האד‪‬‬ ‫התחתונה‪ .‬של‬ ‫השורההרוחנית‬ ‫מבני‪ .‬זוהי‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שמח‪.‬‬ ‫יכול להתעלם מזה‪ .‬ואם האדם מרגיש‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שהוא נבהל לגמרי כשמדברים אתו על כך‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אמר‬ ‫ועלינו הקב"ה‬ ‫מבין‪ ,‬שכאשר‬ ‫שמועילי‪‬לא תמיד‬ ‫הוא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫צריך להמתין לזמן אחר‪ .‬אבל בסוף‬ ‫להשתמש‬ ‫לעולה‪ ,‬הוא רצה‬‫אותנו אי‪‬‬ ‫לאברהםמלמדת‬ ‫והעלהו שם‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬כך‪ .‬היהודי צריך‬ ‫יותראתו על‬ ‫לקבללדבר‬ ‫שיבין שהוא הולך לעשותו ושיעשהו כדי‬ ‫מוכרחים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להיות מסוגל לחשוב באופן זה‪ .‬וכשהוא‬ ‫ברצונו ובמחשבתו‪ ,‬שילך בחפץ לב שלושה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ההמשך כבר לא נחוץ‪,‬‬‫חושב באופן זה‪ ,‬מה אני‬ ‫בעלויעקוד‬ ‫רבינו‬ ‫המזבח‬ ‫בהקדמת על‬ ‫כברואזלמדנו‬ ‫יעלה את בנו‬ ‫ימים‬ ‫וממילא הוא יכול לזכות לאריכות ימים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע אינו נוגע‪,‬‬ ‫ההמשך כבר‬ ‫עכשיוהבטחו‪‬‬ ‫הלבבותשם‪.‬לשער‬ ‫אותו‬ ‫יהודי‪ ,‬ואם‬ ‫אי‪‬‬ ‫אתה היא‪:‬‬ ‫לדו‪ -‬בה‬ ‫חושב כך‬ ‫כשאתה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ושנים‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫מסרת את‬ ‫וכמה‬ ‫כבר כמה‬ ‫התהליך‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עברת את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫של כבר‬‫כי‬ ‫כשהאד‪‬זרע‪ ,‬כי‬ ‫רוצה‬ ‫להיותייקרא לך‬ ‫הבטחו‪ ‬ביצחק‬ ‫צרי‪‬אדרבה‪ ,‬כי‬ ‫כן‪,‬‬ ‫במוחך ולבך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫תיקנת משהו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כברבנוגע‬ ‫משהוא לה'‪,‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫נפשך‬ ‫ברך אברכך‪ ,‬הרבה ארבה את זרעך ככוכבי‬ ‫אם יכול היית לעשות כדבר הזה‪ .‬הצדיקים‬ ‫השמים‪ .‬אבל אם אינך יכול לפנות למקום‬ ‫אמרו‪ ,‬וזה מובא בספרים‪ ,‬שיצחק בעצם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫המהלך האמיתי הוא שכאשר מחשבות‬ ‫זה במוח ‪ -‬עליך לעבוד שתוכל להיות‬ ‫מסוימות חודרות למוחך בגלל המצב‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקשה שנקלעת בו‪ ,‬תדחה אותן כיהודי‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בין כה וכה הן חודרות למוחך ועליך‬ ‫לדחותן‪ ,‬אם כן במקום לדחותן כגוי‪ ,‬תדחה‬ ‫זהו הא"ב הנלמד מפרשתנו‪ ,‬ובוודאי‬ ‫צריך לזכור שכל זה מצד עבודתנו בלבד‪ ,‬כי‬ ‫אותן כיהודי‪ .‬לדחות כיהודי פירושו שהוא‬ ‫עבודתנו צריכה להיות נכונה‪ ,‬ולכן הקב"ה‬ ‫הקב"ה הוא טוב ומטיב‬ ‫ומשפחתו שהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫אומר לעצמו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫בוודאי‬ ‫אבלאליעזר‬‫הר"ר‬ ‫צריך להביאנו למצבים לזכות‬ ‫כאלה‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןטוב יהיה טוב‪ ,‬והוא ממשיך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ותחשוב‬ ‫עת עם‬ ‫פטרון‬ ‫אנו יודעים שהקב"ה מטיב לנו בכל‬ ‫גלויים‪ ,‬ותגמלנו חסדים טובים‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חסדים‬ ‫פטרו‪‬רואים‬ ‫כל הפירושים של טוב נגלה‪ .‬אנו‬ ‫אבל הוא אומר‪ :‬בכל אופן זה טוב‪ .‬וכך הוא‬ ‫שהקב"ה שומר על בני ישראל עם כזו‬ ‫מתהלך בשמחה ובבטחון מושלם בה'‬ ‫אהבה וכזו רחמנות‪ .‬מה שהזקנות היו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שבכל אופן זה טוב‪ ,‬ושהקב"ה מוביל אותו‬ ‫אומרות‪ :‬אפקומען מיט שרעק )לצאת ידי‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ואת כלל ישראל למקום יותר טוב ויותר‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫בעלמא‪.‬הר"ר‬ ‫אמנם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫חובה עם הבהלה(‪ ,‬אינו ביטוי‬ ‫קדוש‪ ,‬והרי הוא שמח שהוא יכול לעבדו‬ ‫כוונתם היתה כפי הנראה שאם נגזר לסבול‬ ‫'תשפ"ב כך‪.‬‬ ‫שיוכל לעבדו‬ ‫חשבאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שלא כ"ג‬ ‫)בחו"ל באופן‬‫הבהלה‪ .‬אך‬ ‫בעצםבמדבר‬‫חובהפרשת‬ ‫שלישי‬‫יו‪ ‬ידי‬ ‫יסורים ‪ -‬נצא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬