הבינני · HAVINEINI — וירא (2026-10-26)

1
א
ה תשפ״ב
שבועות תשפ״ב
(בחו״ל) שבועות במדבר
ויראבמדבר
תשפ"ז(בחו״ל) פרשת
(בא״י)
(בא״י) נשא
נשא
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
מדור אמונה ובטחון
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
פטרון מדור אמונה ובטחון
פטרו מדור אמונה ובטחו
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
פרשת
הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחנייוירא
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
תשפ"ז
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי. שנה ט'הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי חוברת ה'
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
גליון 439
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
לתרומות וזכויות בהפצת הגליון
ושיעורי הבינני ,צרו קשר עם 'מכון
הבינני' 718.387.1122 :או במייל:
info@machonhavineini.com
לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא,
או לקבלת השיעורים ,שלחו מייל:
info@machonhavineini.com
קו עדכונים לשיעורים ,פארברענג
ליל שישי ,ומעמדים מיוחדים בא''י.
073-347-8404
072.257.7726
קול הבינני
א"י
718.686.8300 ארה"ב
0333.070.6585 בריטניה
0480.20.1618 בלגיה
עימוד
נחמן אייזנבאך
)+972( 053-3153-305
ג
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
מפתח הענינים
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
אמונה ובטחון מדור
שיעור ש"ן מדור אמונה ובטחון -
יום שלישי פרשת לך לך ט' חשון תשפ"ז
ומשפחתו. .הי ".ו . . . . . . . . . . . .ה
ומשפחתו
פיגא . . . . . .
ב. .
פיגא. אליעזר בן
הר"ראליעזר
המחשבה לזכותשינוי
לזכות המשכת שפע על-ידי
פטרון מדור אמונה ובטחון
במהותה | הכוחות פועלים בהרמוניה נקודה המתפשטת לעשייה | עשיית האדם שונה
ובטחו אמונה
מעשה אחד -שני עיסוקים | גמרא אחת -סוגיות פטרו |מדור
| ההבחנה בין לשמה ושלא לשמה
שונות | לא קרב זה אל זה | מתוך שלא לשמה בא לשמה | ישיבה מול אוניברסיטה
בקלות | תנאי קטן -להפסיק לחתן"חילדים
פסח ז"ל שיטה
"נ הרה | תורה ומצוות מביאות שפע |
נלמד לע
לעבוד אלילים | להתחיל לשנות את הגישה | בין מימינים למשמאילים | תורת חסד
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
על לשונה | תחשוב טוב יהיה טוב | עושים בזה שימוש לרעה | כח המחשבה מצד
הקדושה | הוכחת כניעה | הצנע לכת עם אלוקיך | זהירות מעבודה זרה )בשיתוף( |
'תשפ"בהעין אייר ה
סמויות מן שאעבדנו? –| כ"ג
פעולות ואיזהו בחוקותי(
במדברזה)בחו"ל עם פרשת
פירוש | מיהו שלישי
יושמוע
והיה אם
יום רביעי פרשת לך לך י' חשון תשפ"ז
לב יהודי היה אשר זכה לחכמה אלוקית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
האדכל יודע מהשראת– א
השכינה | מועיל תמידהתפעלות קדוש ייאמר לו | ברוך שחלק מחכמתו ליראיו |
הבטחו
רוחניי
לעניני גדולתו פרוסהבנוגע
הבטחו נחיצות
יסורילדעת
יותרשלנחואתה מוצא ענוותנותו | ללא סימנים
אי להשתמש בו .אבל לפניו | במקום התורה
העבר | בלי מקל קל להכיל גידופים | כזה היה זקנך -לב יהודי | חזרה לילית על
רוחניי אי לבטוח כראוי מול דברי
בסוגייתישועה | התורה מתקיימת ברוח נמוכה | כך הפע מלפעול נעסוק
אין מנוס רשימתשבועות
הכתובות | לכבוד
גשמיי. דברי מול נחו שהוא
ילבב | הצידה דלה והדרך ארוכה | לא להתעלם מכפי רוחניי .נבוב
הקבצן | ואיש בנוגעהחזן
החיה את
הרי חג לדברי הבטחו
לרווחהשהרי האד צרי ונפתחפשוטה, הולך לכ
הסיבה על | הלב
מתממש אחד הרצון
לרוחניותא, מהזדמנויות |יויוםהדי
השבועות הוא
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
בגשמיות .מה ג שאי שיי להצליחון תשפ"ז
ורצולך-לך י"א חש
רחמי פרשת
שניתנו לנו כדי לעורריום חמישי
בה'.
לבטוח .כז
בלי . . . . .
ברוחניות . . .
הצלחה. . . . . . .
כלל . . . . .
ומצוררים . מצרות
נת לנו להיפטרהקב"ה
לטובה .אכ היחידה
הדרך דיננו
שייצא
המשמשיםהאדהרוחנית של ההצלחה כל
נפלאי לך חללים חללים | בעלי חובה הוא יפילם וקדושים | להצליח רמים
כליכל דבריו
כלי ברוחניות,
מזמין בה'.
לבטוח הקב"ה ידיעתו | אי
עוד מלבדו מיוסדתאיןעל
כלבוש | עלייה לעולם המחשבה | הוא האלוקים
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
הדיניםעליה הדמיון |
ונוסי הישנותמעולםצא על א |כהמחשבה
את המציק | הדינים נופלים על-ידי דביקות נחזור
לברוח מצרות | אפשר אי | ביותר המעולה להשתמש
ההשתדלות אי
| ליפול אותנו
מתחילתם מלמדת התורה
ראויים
כדי לקבל יותר בהירות.
עתה .הרחיב ה' לנו | מכופפים את הראש והגל עובר | היכולת לאהוב את הפוגע כי אלהבכלי
וכשאני לעצמי ומתוקים
נעימיםמי לי
חייםאני ליא| אי
| קליפה קודמת לפרי | תודה על נורת האזהרה
כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
שצרי לדו בה היא :אי השאלהתשפ"ז
וכמה וירא י"ד חשון
כמה פרשת
נחווםפיראשון
י של עבודת ה' הבטחו
כשהאד . . לו
רוצה להיות . . . . . . .
הבטחו. . . . .
צרי. . . . . . .
גשמיי .האומה
שהנחילנו אבי
כפילענייני אמיתית
בנוגע יהדות נחו
משהוא
ברכו למי שאכלתם משלו | מהלך יסודי -לא תכסיס | הכרה שבאה מתוך הטוב
| יש אלוקים שגומל חסד | היסוד של כל התורה כולה | אמונה בסיסית בלתי
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ד
מתערערת | הצרות נדחות לתחתית הרשימה | רואים טוב בתחילת היום | היהדות
בנויה על פסוקי דזמרה | אינה מתבססת על פתרון בעיות | משה רבינו חושש
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
מפשיטת רגל | תהיה יהודי אל תהיה צודק | יהודי נורמלי שמח ורוקד | נשקו בר
מדור אמונה ובטחון
פן יאנף | התפעלות על-ידי הנאת החושים | התפעלות על-ידי ברכות השחר |
הקב"ה לא זורק אבנים | התנצלות אחרי פסוקי דזמרה
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
ובטחון
ת ש פ" ז אמונה חשון
מדוררא ט"ו
פטרוןרשת וי
י ום שנ י פ
ובטחו . . . . . . . . . . . . . . . . . מו
אמונה . . . . . מדור
הטוב . השתתת היהדות על יסודפטרו
הכרת
כך מעוררים משיכה להקב"ה | ואכלת ושבעת וברכת | מימים הנוראים לחבוקה
ודודי לי | טעות קשה בהכרת
לדודי ז"ל
"ח פסחאני מיראה |
הרה ודבוקה | הכרה מאהבה עבודה
נלמד לע"נ
ה' | טעות מושרשת מגיל ינקות | כגמול עלי אמו | ברוך את ה' -מקור הברכה |
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
דו"ח על שלא טעם מהטוב | התפעלות היא כח מחבר | שתי דרכים לחיות את
החיים | התפעלות מחושבת מול ספונטנית | אדם דבוק בחסרון | אדם דבוק בשפע
'תשפ"ב
פורה ראש אייר ה
שורש הרעות– כ"ג
נפרדות | בחוקותי( )בחו"ל
שהמדות במדבר
נדמה פרשתעדן | איששלישי
מטייל בגן | החזוןיו
ולענה | הסכמה להעדיף את הרגש המוסרי | הדרך ארוכה | הכל הולך אחר היסוד
| בנקודה זו היהדות תלויה | הענפים מעידים על השורש | שער הבטחון אחרי שער
הבחינה
הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
הק'לעניני רוחניי בנוגע הבטחו
החיים נחיצות אור
מדור
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
כראוי מול דברי רוחניי לבטוחשפ"ד
אית וירא תליל שישי י"ח חשוון פרש
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי.
דברי . . . .נז
מול . . . . .
נחו. . .
שהוא . . . .
מכפי. . . . .
חג האדם . הרישלהמושגים עבודת ה' לפי עולם
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי.
הגוףצריהאדמשיגיישיגוהוהרי
פשוטה ,ש לכ | ולא
הרחמיםהסיבהשיתף עמה מדת ארדה נא ואראה הכצעקתה |
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא
על ,
הדבריםצרי
משהוא יותר כך
ברוחניותרעהו |
כדבר איש אל להצליח| שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם |
האמצעי והישר בעיניו תעשה להשתמשמזלבכל
טוב עם כוונה | כ עלינו
נטמעים במהות |
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד
שישיכלי נפלאי שיעורי ליל
ברוחניות, מדורלהצליח
כלי
עלפ"דידיעתו אי לבטוח בה'. מיוסדת
שוון פרשת וירא תש ללמוד"ח חמה
ועלינויל שישי י
ל שמועילי תמיד,
עליה ונוסי הישנות על כ א נחזור
גזירת העקידה . . . . . . . . . . . . . . . . .סג אילביטול אברהם
להשתמש התפללאותנו
התורה לאמלמדת
לכך
כוללת | תפילה בהירות.
יותר נשמה
לקבל בעל עקידת יצחק לזרע היום ברחמים תזכור | כדי
דביקותו של בכלי אלה.
בגישה הנכונה | הכון לקראת ה' אלוקיך | גודל הבלבול שפקד את אברהם | כמו
לעצמי א אי אני לי מי לי וכשאני
חובת רע יורד מן השמים | המצב הקשה שפקד
בעל | אין
רבינורחמיו בהקדמת
אבינו את למדנו
אברהם כבר
שכבש
מה אני
לענייניכחיילים היוצאים לשדה הקרב שבנוגע
אינו נחוץ | הבטחו
המעשה לשער סוף
הלבבות עמנו |
את
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
מדור אמונה ובטחון -שיעור ש"ן
ובטחון
קמ"ז אמונהאמונה
ובטחו שיעור מדורמדור
ש"ן ובטחון
אמונה
שיעור מדור
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
ובטחון
חשון תשפ"ז אמונה ט'
מדורלך לך פטרון
פרשת יום שלישי
פטרו מדור אמונה ובטחו
המשכת שפע על-ידי שינוי המחשבה
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
עמוקים ורבים שאין בעלי החיים יכולים נקודה המתפשטת לעשייה
להשיג ,ומתוך כך הוא יכול להשתמש
'תשפ"ב אל הפועל. בכוחותיו( –כדיכ"ג אייר
להוציאםהמן הכח רצונות
)בחו"ל בחוקותי פרשתיש לו
במדבר שלישימרובים,
יוכוחותלאדם יש
ומחשבות ,כח הדיבור וכח לפעול מעשים.
אנו רואים במציאות וכן בדברי חז"ל ,כי
עשיית האדם שונה במהותה
כוחות האדם אינם כוחות נפרדים זה מזה.
האם בעשייה שונה האדם מבעל החי? האדם אינו כחנות המוכרת לחם ,חלב
ולנגוח.
יודע האד מסוגלים – א
לדחוף מועיל תמיד הבטחושניהם
הרי וביצים ,לצד צעצועים קטנים המונחים ליד
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לחלוטין
לדעת נחושונה האדם
יותר אבלשעשיית התשובה היא
להשתמש בו. הקופה בלא כל קשר בין המוצרים השונים .אי
במהותה מעשיית בעל החי; שכן ,כאשר האדם לא נברא עם כוחות נפרדים אשר
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
האדם משעבד את עשייתו למחשבתו ,הוא בסוגיית נעסוק הפע
לפעול בשיתוף, לפונדק אחדשבועות לכבוד
יחדיו נקבצו
גשמיי. דברי מול נחו שהוא מכפי
מוציא לפועל את רצונו ומחשבתו הרי כל
חג רוחניי .אשר
אחת כוללת, לדברי הבטחוהםבנוגע
מערכת אלא
צרי
האדיכוליםהעולם פשוטה ,ש
וכלהרי לכמעשיו, חלק ממנה משפיע על שאר החלקיםא ,כפי הסיבה
באמצעות השבועות הוא יו הדי לרוחניות ,על
צרי משהוא יותר ברוחניות
ליהנות מרעיונותיו .יותר מזה ,כאשר להצליח שאמרו חז"ל )טור או"ח סימן א(' :העין רואה,
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
האדם הוא
שיי בגשמיות .מה
הדיבורגשלשאי הלב חומד וכלי המעשה גומרין' .הכל להצליח
מתבוננים בדבר ,כח
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
מתחיל מנקודה אחת של רצון ,והדבר
לבטוחליטול
בה'. אשרבליבכוחו הצלחהביותר,
ברוחניות כלל נפלאכלי
בשכלו של זה חכמה המצויה מחשבה של לנו
לידי נתדיבור
שבאהקב"ה עד אכ לטובה. מתרחבדיננו
והולך שייצא
האד הרוחנית של ההצלחה כל
המדבר ,להעבירה אל השומע ולהחדירה להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי כלי
ועשייה.
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
בשכלו .מדובר במערכת של כוחות שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
עליה ונוסי הישנות על כ
משולבים ,שכן בלעדי כח הדיבור היתה א נחזור
להשתמש
איבעלי החיים. אותנו
על פני מלמדתהאדם
זוהי מעלת התורה
בשכלו בלא יכולת בהירות.
יותר נותרת
החכמה לקבל
מחשבתמעלתו אינה מתבטאת רק בכך שיש בו כדי
בכלי אלה.
להעבירה הלאה. תכונות נוספות שלהם אין -כאילו נאמר:
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
מה אני בעל יש גם
חושים רבינו בהקדמת
החיים, למדנו לבעלי
כבר יש גם
עשייה
כך הדבר גם בנוגע לכתיבה .האדם הוגה לענייני
שבנוגענמנע מהם,שהדיבור הבטחו
לשער אלא
הלבבות החיים,
לבעלי
היא:אותם
אי מכניסהוא בה
אותם,לדו
שצרי וכותב רעיונות
השאלה שהוא יכול
וכמה פי כמההחייםמבעלינחו
הבטחוהאדם ובזה נבדל
עבודת ה' של
רשומים על
רוצה כשהאד כעת הם מילים.
להיות במסגרת של
הבטחו הדברים ,אלא
גשמיי .צרי בנוגעמהות
לענייני נחואין זו
לדבר. גם
משהוא
גבי הדף ,והרי הם מודפסים בספר .לאחר שלאדם ישנה מערכת שונה לחלוטין.
זמן מגיע אדם ,לוקח את הספר ,מציץ בו האדם מסוגל להשיג בשכלו דברים
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
בלבו אש הנתינה -הרצון להטיב לזולת. ומתפעל מן הרעיון .מעלת האדם טמונה
הפעולה שהוא עושה היא ביטוי לאהבת ביכולתו ליטול מושגים רוחניים שקשה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ישראל ולאהבת ה' שבלבו .מכאן אנו רואים למששם ,לבטאם במילים ולהעבירם הלאה.
מדור אמונה ובטחון
כי תפארתו של אדם היא בשימוש בכל
כוחותיו באופן שבו הם משלימים זה את
מדובר בכח אלוקי של חיבור בין עליונים
לתחתונים אשר מחולל שינויים בעולם.
זה .רק אז עשייתו ראויה להיקרא עשייה
בלעדי זאת ,נחשב האדם ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
אנושית; שכן אליעזר בן
אליעזר
ראובן הר"ר
לזכות
שליחות. לזכות
יתכן שזהו גם יסוד דיני
ובטחון בעלמא .ידו אמנם דחפה או כמתעסקפטרון מדור אמונה
יכול לשלוח את שמעון לקדש עבורו את
פתחה ,אך זאת יודע לעשות אף בעל החי. ובטחו אמונה מדור פטרו
רחל .שמעון מוסר את הכסף לרחל ,והיא
מעלת האדם היא רק כשכל הכוחות מתקדשת לראובן .כיצד היא מתקדשת
פועלים בצוותא.
ציוה הרה"ח פסח ז"לראובן לע"נ
לראובן? התשובה היא :שכן נלמד
לשמעון; הוא השתמש בפיו להביע את
ראטה הוא כשהאדם להוט הי"ו יותר
ליפא טוב
חנני' יו"ט מצב ביבדלחט"א הר"ר
רצונו ולמנות את שמעון לשליח ,וכעת ידו
במה שהוא צריך להיות להוט ,שכלי של שמעון יכולה לפעול בעבור ראובן.
'תשפ"ב כעין רגליו
כמו המעצמם, פועלים – המעשה
)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר במדבר
דווקא - פרשת שלו צריךשלישי
לפעול בידו ראובן אינו יו
מוליכות אותו לבית המדרש .ההגדרה לכך כי גם כשידו של ראובן פועלת בעבורו ,יש
היא :הוא לא חשב לפני שהוא הלך ,אלא בכך חידוש .הרי גם שם יש להתפלא כיצד
הוא חשב כל-כך הרבה ,עד שממילא הוא היד מתקשרת אל המוח .והתשובה לכך
הלך .באופן זה הוא יותר נחשב לאדם ,כי היא שהיד פועלת מכוח ציוויו של המוח.
לגלות אמצעי אלא – אינם אצלו המעשה כלי
מוחו של ראובן מצוה על ידו לנוע והיא הבטחו מועיל תמיד א האד יודע
במוחבו.ובלב. אי הטמון
את נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
אבל יותר נחו לדעת להשתמש אכן נעה .אומרת התורה שראובן יכול
רוחניי לגרום באופן דומה גם לידו של שמעון
דברילשמה
מול ושלא לשמהכראוילבטוח בין
בסוגיית איההבחנה לכבוד שבועות נעסוק הפע
לנוע; אם שמעון מבוטל אליו -דהיינו מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
כעת נעבור אל העולם הקטן שלנו. הרי של
חג אזי ידורוחניי.
המשלח - לדברי
מתבטל אלשהשליחבנוגע
הבטחו
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
אנחנו הרי משתדלים לקיים את התורה על לרוחניותא,
מטעם זה של ראובן.כפועלוהדי
הוא יו
פועלתהשבועות
שמעון
צרי משהוא יותר ברוחניות להצליח בכל כי אם חסר בר דעת, השליח להיות
ולעבוד את ה' ,וידוע לנו כי יש עבודה האמצעי להשתמש כצריךעלינו
לשמה .שאי שיישלאמה ג בגשמיות. להצליח הנפלא לקשר
ויש עבודה לשמה ורצו הכחרחמי כדילו את
לעורר לנו אין
שניתנו דעת,
לאדם
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
השונים ..אכ הקב"ה נת לנו בין הכוחות
דיננו לטובה שייצא
הפשוטה של
האד ההצלחהעל הדרגה
הרוחנית של כל אם נדבר
'לשמה' ,פירושה הוא שהאדם מתכוון כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח הכוחות פועלים בהרמוניה
לעשות רצון ה' ,להיות יהודי טוב יותר, שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
אשר זהו תפקידו בעולם' .שלא לשמה', להשתמש
אי לאדם יש עד כה: אותנו סיכוםמלמדת
ההקדמה התורה
בהירות.לו לאדם אינטרס
פירושו שישזאת,יותרלקבל כוחות מרובים ,אך מעלתו האמיתית באה כדי
לעומת בכלי אלה.
מסויים -הדבר יוצא לו טוב .לדוגמא ,אם לידי ביטוי רק כשכל חלקי המערכת
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
לבעל שמחה לשבת: דירתו אני
אדם מוסר את מה בעל כאשר מתגלהרבינו בהקדמת
הדיבור פועליםלמדנו
יחדיו .יופי כבר
'לשמה' פירושו שהוא אומר לעצמו" :הבה לענייני שבנוגע
בדיבורו רעיון ומגלההבטחו
לשערתחילההלבבותחושב
האדם
היא:מאזור
אי לצאתאנסה בה על עצמי,
שצרי לדו אעבוד
השאלה כמהמשמש
וכמה כשהיא הבטחוניכרת
נחו פי מעלתה' העשייה
עבודתנפלא.
של
הקב"ה הרי
רוצה כשהאד ליהודי". ולהטיב
להיות הנוחות שלי
הבטחו חידושים ורעיונות
גשמיי .צרי הפועללעניינינחואלבנוגעלהוציא כלי
משהוא
מתנהג עמנו במידה זו .הדבר מעורר בנו נפלאים .כך הדבר גם במעשה חסד פשוט.
הרגשת בושה וגם רצון להידמות לו' .שלא מדוע עושה האדם את החסד? -כי בערה
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
ז
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
)הכוונה והשורש הנפשי שמאחוריו( .אם אין לשמה' פירושו שהוא אומר בלבו" :בעזרת
מתבוננים ביסוד הדברים ,עלולים לטעות ה' ,אף אני אערוך שמחות בעתיד ,אקיים
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ולחשוב שהעיקר הוא ה'מה' ורק לאחר בעצמי את הכלל של 'שמור לי ואשמור
מדור אמונה ובטחון
מכן בא ה'למה' כדי להשלים אותו. לך'" .האם הדבר נוח לו לגמרי? לא ממש,
אך הדבר 'כדאי' בעיניו.
דוגמא נוספת :שני אנשים הבונים קיר,
אחר באותו הבית .האחד ומשפחתוקיר
הי"ו פיגאאחד בונה
ומשפחתו ב כל
פיגא אליעזר בן
הר"ראליעזר
המעשה לזכות כך:
לזכותהנה ,אנו רגילים לחשוב
על חומרים יקרים ובונה את הקיר מקפיד
ובטחון מדור אמונה שנעשה הוא לכאורה אותו מעשהפטרון
)בסופו של
ובטחומוחלטת ,ואילו השני בוחר מדור אמונה
בשלמות פטרולשבת(.
דבר ,בעל השמחה אכן קיבל את הדירה
בחומרים זולים יותר ובונה את הקיר האם מעשה זה נעשה 'לשמה'? אולי כן,
בשלמות פחותה ,ולכן גם גובה סכום נמוך אולי לא .אנו נוטים להתייחס אל הכוונה
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
יותר .שניהם לכאורה בנו קיר ,אך השני כאל מעין 'עטרה' נוספת למצוה .ברור לנו
ראטה
השקיע פחות מכדי שהתוצאה תהיה הי"ו ליפא יו"ט חנני' ביבדלחט"א הר"ר
כמובן שמצוה העשויה 'לשמה' חשובה
בתכלית השלמות .אף את התורה והמצוות יותר ,אך עם זאת אנו מחשיבים את
'תשפ"בנטלו לולב,
אייר זו.ה שניהם
בצורה בחוקותי( –
לראותכ"ג )בחו"ל אפשר שעושה כאילו מי
במדבר לעיקר -פרשת
עצמו שלישי
המעשה יו
לאחד היה סידור עם אותיות ,לשני לא היה; 'שלא לשמה' מקבל ציון שמונים ,ומי
לכאורה ,כמעט אותו הדבר. שעושה לשמה מקבל ציון מאה.
מעשה אחד -שני עיסוקים כך הוא הדבר לגבי כל שאר המצוות.
יודע
נובעת מן תמיד – א
המוזכרת האד התפיסההבטחוכלמועיל
אך הבאנו דוגמא אחת של חסד ,אך נכון לכל
לעניני רוחניי
שיושבים ניקח שנייםבנוגע הבטחו
למשל, נחיצות
ועניין. דבר
לדעת יותראלנחו
כולם ,וכי אבל זהה ה'מה' בו.
)המעשה( להשתמש אי
ההבנה כי
רוחניי ב'למה' דברי
)בכוונה( .אולם, כראוי מול הוא רק
ההבדללבטוח
אי ולומדים תורה .גם כאן יש הסבורים כאילו
שדיברנו עליו בסוגיית הפע
'עובד' .לפני נעסוקיותר שלומדשבועות
לשמה ,הוא זהלכבוד
גשמיי. ביסודדברי
מתבוננים מול
שהוא נחו כאשר אנו
מכפי
לעיל .כוחותיו של האדם אינם מנותקים חג מתבונןהרי
ואומר רוחניי.
לדבריהוא
בנוגע ללמוד,
הבטחו מתחיל
שהוא
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי לרוחניותא,נחמד
הדי הוא אברך
יווהשני ותפילות. פסוקים
ונפרדים זה מזה .האדם עושה מעשה - על השבועות הוא
צרי יותרגםמשהוא
מחשבות .אז ויש לוברוחניות להצליח
נטילת לולב, כגון בכל בלימוד; הוא
)טעם טוב( עלינו'גישמאק'
כשיש לו
האמצעי להשתמש
שיי
שאי מזה, בגשמיות.הםמה ג
שונים זה להצליחשבמחשבה נאמר יושב ושוקד על תלמודו ,ותוכניתו לעתיד -
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
בה'. לבטוח
הכוחות בלי לא.
ממשברוחניות
הצלחה דומים.
במעשה הםכלל אף שאינה ברורה עדיין -היא מן הסתם
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
של בדיבור
האד הרוחנית האדם
העומדים לרשותוהכליםההצלחהכל להתמנות למגיד שיעור בעתיד ,יש לו כח
נפלאי
כלי הבחורים,
ברוחניות,אל לב
להצליחיודע לרדת כלי
הסברה ,הוא
ולבטא
בה'. אי לגלות
לבטוח אמצעים אינם אלא
ידיעתו ובמעשה על
מיוסדת
את רצונו הפנימי .המעשה שהאדם שואף מה
ללמוד את
ועלינו לומדים
לכולל שבו נכנס תמיד,שמועילי
והוא
עליה נחזור א כ על הישנות ונוסי
לבצע הוא ביטוי לרצונו ,לשאיפתו להשתמש
אי יודע שהדבר
אותנוכי הוא מלמדת
הישיבתיות, התורה
המסכתות
כדי לקבל יותר בהירות. אלה .את מטרתו. בכלילשרת
יכול
ולחלומו; וכאשר הוא פועל ,הוא עושה
תתגשם
העשייה לעצמי
שבכלי וכשאני הבנה
לי מי לי מתוךאני זאת
א אי
שאיפתו. חובת
בעל כאילו רבינו
הדברים בהקדמת על
למדנו להסתכל כבר
אנו נוטים
מה אני
לענייני הבטחו שבנוגע
כתוספת למעשה הלבבות לשער
'לשמה' באה הכוונה
לשבור קיר
אי הרוצה
בה היא: אדםלדו השאלהלדבר:
שצרי דוגמא נתבונן במה
וכמה נחואםפי כמה
הבטחואבל
ה' אותו.
ומייפה
עבודתעצמו
של
פטיש גדול,
רוצה להיותכלים -
כשהאד עם ארגז צרי למקום
הבטחו מגיע הסתכלות שונה
גשמיי. לומדים דרך
לענייני לעיל ,בנוגע
שדיברנו נחו
משהוא
פטיש קטן ,גרזן ,פטיש אוויר )קונגו( וכיוצא לחלוטין .אפשר להגדיר זאת כך :ישנו
בזה .הוא עדיין אינו יודע מה עובי הקיר, ה'מה' )המעשה הנעשה בפועל( וישנו ה'למה'
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ח
מה הוא עושה ,אם הוא עונה "אני לומד" - ולפיכך הוא מנסה לפעול באמצעות כל
אין זו הגדרה נכונה )אמנם אמירה זו עשויה אחד מן הכלים כדי לבדוק איזה מהם יצליח
שיעור קמ"ז מדור אמונה ובטחו
להישמע חריפה מעט ,אך אין הכוונה לפגוע ,כי אם במלאכה .יתכן אף שבסופו של דבר יבוא
מדור אמונה ובטחון
להסביר את הרעיון(. אדם אחר ויציע לו להטמין חומר נפץ בקיר
ולהפילו בבת אחת.
ההגדרה הנכונה היא" :אני מבקש
הי"וולהרחיב את פרנסתי". שמי להגדיל את
ומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא מה הפועל
אליעזר בן
אליעזר הר"ר את
לזכות והנה ,כשמישהו שואל
לזכות
מאוד .הוא כבר חושב עשר שנים ובטחוןפשוט תשובתו? הוא
מדור אמונה פטרון הוא מנסה לעשות ,מה תהיה
לעת שבה יצטרך לפרנס משפחה קדימה,
ובטחו מדור אמונה לא יענה" :אני מנסה להכות פטרו
בחוזקה" או:
גדולה ,ויידרש לו אף שם טוב שיסייע לו "אני מנסה להטמין חומר נפץ" ,אלא
בעניין השידוכים .שואלים אותו בפליאה: תשובתו תהיה" :אני מנסה לשבור את
"כיצד יתכן? הרי אנו רואים שאתה לומד ז"ל פסח "חהרה נלמד לע"נ
הקיר" .ואם יוסיף הלה וישאל" :אני רואה
חידושי ראטה
תורה!" -והוא ישיב" :נכון, ליפא הי"ו חנני' יו"ט
וכותב הר"ר
לומר ביבדלחט"א
תוכל שאתה עובד קשה ומזיע ,האם
זהו אמנם המעשה שאני עושה לצורך לי במה אתה עסוק עכשיו?" -יענה לו:
העניין ,אך– אין זה עיסוקי המרכזי .לימוד
)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב הקיר,במדבר
ולפיכך אני שלישיאתפרשת
יולשבור"מטרתי היא
זה אינו אלא כלי בלבד להשגת מטרתי". מנסה בדרכים שונות; אני מכה מכאן ומכה
משם ,ומקווה כי בסופו של דבר הדבר
לצדו יושב יהודי אחר ,ואולי אף לומד
יעלה בידי".
אתו בחברותא; אולם כל מגמתו בלימודו
היא לחזור בתשובה ,להידבק בקונו
יודע תמיד – א
לשכינה -האד
והרי הוא מועילמרכבה זה נכון גם לגבי מי שרוצה להוציא רעיון הבטחו
ולעשות עצמו לעזרה,
לעניניכךרוחניי
וזקוק לשם
בנוגע הפועל הכח אל
הבטחו מן
נחיצות
לדעת
נחויושבים מרי.יותר
שניהם אבל
בו .לג
להשתמששונה
עסוק בענין אי
ואינו יודע מי האדם המתאים לכך .הרי
רוחניי דברי
הסוגיא ,אך כראוי מול
מלבנים את לבטוח שניהםאי הגמרא,מול הפע יודע למי
האדם אינו
בסוגיית שבועותהם.נעסוק
לכבודבכל יום
מעשים
עוסק. שזה במה עוסק זה אין - זאת למרות
בדיוק לפנות ,ושואל" :האם אתה מכיר אדם מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
עוסקים ששניהם הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד פשוטה ,לאשהרי
לכ זאת .זה הסיבהלהבין
צריך המתמחה בדבר זה?" הוא עובר מאיש לאיש,
באותו הדבר ,זה בכוונה 'לשמה' וזה בכוונה השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
פלוני מציע לו לשאול את אלמוני ,תמתין להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
שלא לשמה ,אלא הם עוסקים בדברים האמצעי
אותו. לתפוס
בכל
תוכל
להשתמש
אז אולי מנחה,
עלינו
אחרי
כ
לו
שיי
שאיב'מה', מה ג
נחלקו כבר בגשמיות.
דרכיהם לחלוטין. להצליח
שונים ורצו
רחמי בודדות עסוקלעורר
בפעולות אינו כדי
שניתנו לנו
האדם
ב'למה'.ברוחניות בלי לבטוח בה'. כללרקהצלחה לא לנו "ה :נת
"ברצוני אחדהקב
כולל בענייןאכ
לטובה.דיננואלא שייצא
ומנותקות,
כל ההצלחה הרוחנית של האד
נפלאי ואני ,כלי
משתדל בדרכים ברוחניות
להצליחלישיבה, כלי
שבני יתקבל
אי זהלבטוח בה'.זה אל לא קרב
ידיעתו מיוסדת על
אצליח".מה
ללמודועלינו דבר
תמיד,בסופו של
ומקווה כי שונות
שמועילי
בעשייה אנו
עליה "הלואונוסי ויטען:
הישנות הראשוןעל
יבואא כ
נחזור
שווים ,ורק בכוונה - התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
יותראנובהירות.
בדיבור
שווים,לקבל
כדי גמרא אחת -סוגיות שונות
'לשמה' או 'שלא לשמה' -שם קיים החילוק בכלי אלה.
האם וכשאניאותי.
לי תפסת
מי זו,
בנקודה מכאן רואים שכאשר האדם עושה או
לעצמי ושם,אני לי
בינינו; אי
א חובת
עושה כזה עסק גדול?".
מה אני בשביל הבדל זה אתה בעלביטויים
רבינואלא
בהקדמת אינם כבר למדנו
העשייה והדיבור מדבר,
לענייני
רוצה ללמודשבנוגע הבטחו
כאשר אדם לשערכך,
הלבבות משום
לרצונו.
היא:הדבר
אי בה פועל
האדם שצריאצל
לדו השאלה כן הוא;
אך לא הוא לומד
וכמה סיבהפיזוכמה
ומחמתנחו
הבטחולפרנסתו מקצוע
עבודת ה' של
שיש בה
רוצה הוא בריה
כשהאד האדם
להיות בדיוק הפוך.
הבטחו להתמנות בעתיד
גשמיי .צרי בנוגעכדילענייני
ישיבתיות
מסכתותנחו
משהוא
כוחות אלוקיים .שכלו של אדם הוא כלי למגיד שיעור )על מנת לזכות הן בכבוד והן
שיכול להשיג ולחדש ,והדבר מצוי אצל כל בפרנסה בסייעתא דשמיא( ,כששואלים אותו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
ט
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
מאמר חז"ל זה .באיזה אופן יעשה אדם אחד ואחד מאתנו .כל אדם מחדש
שלא לשמה? באופן "שמתוך שלא לשמה חידושים .לאו דוקא מחמת שהוא מתייגע
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
בא לשמה" .וההסבר הפשוט הוא שהאדם בדברי הרשב"א; אלא הוא קולט משהו ,הוא
מדור אמונה ובטחון
מבין כי מטרת עבודתו להגיע ל"לשמה",
וזהו רצונו האמיתי .ואף על פי שכרגע יש
מקשר שתי ידיעות וזוכה להבנה חדשה.
האדם יכול להשיג השגות אינסופיות,
לו אינטרס אישי ואינו מצליח לעשות ומתוך כך ליטול אותן ולעשות עמן דברים.
יודעהי"ושזהו היעד שאליו צריך ומשפחתו
לשמה ,הוא
ומשפחתו פיגא
בפיגאאליעזר בן
הר"ראליעזרלזכותלזכות
הוא מבין שעדיין אינו נמצא שם, ובטחון פטרוןרעיון
מדור אמונה
להגיע. כך ,לדוגמא ,יכול אדם להסביר
שמתחילים לעלות על סולם ומביןובטחו פטרולא קל
מדור אמונה לאשתו כדי להרגיע אותה נוכח אתגר
וממשיכים לטפס ולעלות עוד ועוד .לאדם שהם מתמודדים עמו ,ומתוך כך היא תכיר
כזה אומרים חז"ל :דע לך שאף על פי שיש אלוקים בעולם .כיצד מתרחש הדבר?
חושב הרה"ח פסח ז"ל והוא לע"נ
הדבר קורה משום שיש לו רעיון,נלמד
שאתה עושה שלא לשמה -כל עוד אין זה
מהסוג הגרוע ביותר ,אלא הי"ו ראטה
לשמה שלאליפאחנני' יו"ט
שלה;המושגיםהר"ר
ביבדלחט"א
כיצד להסבירו לפי עולם
שרצונו האמיתי הוא להגיע לידי 'לשמה', הוא מוציא אותו דרך פיו ,היא נרגעת,
'תשפ"במתוך שלא
עבורך ,שכן הוא – כ"ג
הדבראייר ה במדבר )בחו"ל כדאי
בחוקותי( הילדים. צועקת על
פרשת אינהשלישי
ומחמת כן יו
לשמה תבוא לבסוף לידי לשמה.
כך פועלת המערכת ,כשכל החלקים
אולם אם אין פני האדם מועדות אל דרך פועלים בצוותא כדי להוציא את הרצונות
העלייה ,העשייה שלא לשמה ,איננה אותה מן הכח אל הפועל .המחשבה ,הדיבור
והמעשה אינם אלא לבושים הם להוציא את
האדלגמרי
יודע א שונה תמיד –
בעניין הוא עסוק
מועיל עשייה;
הבטחושכן
ונע אל הכיוון הנגדי .הדבר ניכר היטב הדברים אל הפועל.
לעניני רוחניי הכח
בנוגע הרצונות מן
הבטחו נחיצות
מבוארים בכמה מקומות בדברי בעל התניא אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
בתוצאה לאחר תקופת זמן -לאחר עשור או
רוחניי
דברי חוזר על
כאשר אדםשכן ,מול
מכך.כראוי
לבטוח
אי פחותאף במציאות .אצל כל רואים זאת וכן אנו זצ"ל,
בסוגיית נעסוק הפע שבועות לכבוד
גשמיי.
בסוף יוצאדברי
מול רבות,
פעמיםמסוימתנחו
פעולה שהוא
אדם זה פועל כפי תיאורם של חז"ל ' -העין מכפי
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ
משהו מתוכו ומתגלה החוצה' .מתוך שלא הסיבה רואה ,הלב חומד וכלי המעשה גומרים'.
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
משהוא 'מצוה
צרי דוגמא אחת.
היאיותר בא לשמה'
ברוחניות לשמה
להצליח
האמצעי
בכל לשמה
לשמה באלהשתמש
מתוך שלאכ עלינו
נוספת.שאי שיי
מה ג דוגמא מצוה' היא
בגשמיות. גוררת
להצליח
ורצו רחמי
כך .אמנם לעורר
מתנהלים תחום כדי
הדברים בכל לנושניתנו
בה'.
לבטוחשמים להיותבלי
יהודי ירא ברוחניות
הצלחה חותר
כללאם האדם לנו
נת אם מקייםהקב"ה
מצוה אף לטובה .אכ
דיננו שהאדם
שייצאהדבר
נכון
האד
של פעולות
לשם כךהרוחנית
ההצלחה ועושה כל
)'ערליכער-איד'(, נפלאי
אמרו חז"לוכברכלי
ברוחניות,
להצליח לשמה,
עשאה שלא כלי
בה'. לבטוח
ניכר עם שובאי
ושוב - ידיעתו
על עליהן מיוסדתוחוזר
שונות ללמודבתורה
יעסוק אדם
מה "לעולםועלינו
שמועילי ב(:תמיד,
)פסחים נ,
'ערליכער-איד'
עליה על ונעשה
הישנות ונוסי שהואכהולך הזמן
נחזור א אישמתוך שלאאותנולשמה
מלמדתפי שלא
ומצות אף על
משתמש בכליו כדי יותרהואשהרי אמיתי, להשתמש התורה
בהירות. לקבל כדי לשמה בא לשמה" -ובפרט כאשר מדובר
להוציא את רצונותיו מן הכח אל הפועל, א בכלי אלה.
בצדקה וחסד ,שבהם הוא מחייה יהודי .
להיות
הואלעצמי הקיימים בו,
וכשאני מהרצונותלי מי לי ואחד
א אי אני כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
הזה הולך ומתגלה והרצוןאני
'ערליכער-איד' ,מה אכן ,השאלה איננה אם לעשות או לא
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
והרי הוא נעשה עדין ,מזוכך ושמור יותר, לעשות .אלא לאן פני האדם מועדות .הן
ומצלא.לדו בה היא :אי השאלהמגנאשצרי
כי תורה וכמה הק' כמה
זיע"א על נחו פי הבטחו
הבעש"ט פירושוה' של
ידועעבודת
של
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .כן כתבו משמיה דבעל שם טוב הק' זיע"א בספה"ק תשואת חן ,מובא בספר בעל שם טוב על התורה
)פרשת תרומה(.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
השלב הראשון היה להכיר את המושג כל זה משום שהוא חותר להיות ירא
אדם ולהבין שמדובר במערכת של חלקים שמים .במה אתה עוסק? -בלהיות
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שפועלים בהרמוניה ,כשהמחשבה והדיבור 'ערליכער-איד' .באילו כלים אתה משתמש
מדור אמונה ובטחון
והמעשה אינם אלא כלים לגלות החוצה
את החלקים העמוקים יותר .השלב השני
לשם כך? -בגמרא ,בשולחן ערוך ובמסילת
ישרים .זה מה שאני עושה ובזה אני עוסק.
היה שלפי זה ,כאשר שני אנשים עושים אני יודע שיש לי יצר ואני יודע שיש מצבים
בעבור"ושני אינטרסים שונים -
ומשפחתו הי
ומשפחתו
פיגא מסוים
ב דבר
פיגא אליעזר בן
אליעזר
כל הר"ר
לזכות
ומנסה את לזכות
של חושך ,אבל אני משתדל
הסיבות בלבד חלוקות ,אלא המעשיםאמונה ובטחון
מדור לא פטרון
'ערליכער-איד' הכלים שיביאו אותי להיות
ובטחו
חלוקים. מדור אמונה
עצמם פטרו מכה
באמת .יש לו פטיש ויש לו גרזן והוא
על גופו בכל הכח.
תורה ומצוות מביאות שפע
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ישיבה מול אוניברסיטה
יסוד גדול בבטחון ובסדר הי"ו אל
ראטה ליפא נבוא
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט מכאן
העולם ,אשר חשוב מאוד להבינו .אנו אבל אם האדם הקים ארגון וכל מגמתו
יודעים שלימוד התורה וקיום המצוות היא להגדיל את שמו ,הרי הוא עוסק בעניין
–
'תשפ"באומרת לנו ה כך כ"ג אייר
לעולם. בחוקותי( שפע
)בחו"ל מביאים נמצא במדבר
בישיבה זו הואפרשת שלישי יו אין
אחר לגמרי.
התורה כמה וכמה פעמים' :אם בחקותי שעוסקים בה להיות 'ערליכע-יידן' .הוא
תלכו ...ונתתי גשמיכם בעתם'' ,והיה אם נמצא בישיבה אחרת -אוניברסיטה ,שבה
שמוע תשמעו ...ונתתי מטר ארצכם בעתו לומדים עצות כיצד להתגדל .אף הוא יצליח,
וגו' ואספת דגנך וגו'' ,וכן' :למען ירבו ימיך'. אבל יצליח בדבר שאליו הוא חותר .שניהם
יודע האד א הבטחו מועיל תמיד –
הדברים ברורים וידועים שהתורה והמצוות מחלקים לחם לנזקקים ושניהם עושים זאת
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת מביאות שפע.לזכרו של צדיק פלוני ,אך לא המעשה אי
קובע ,אלא הכוונה .השאלה היא :במה אתה אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
במצוה שהוא האדם לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. דברי בכוונתמול
נדון נחו
וכעתשהוא
עוסק? השורש שונה ,לא התוספת .העשייה מכפי
עושה -עד כמה היא יוצרת הבדל לעניין הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
אינה אלא הוצאת הרצון מן הכחא אל הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
הבאת השפע .כשדנים בשאלה עד כמה לזה.על
לרוחניות ,
לגמרי בין זהשונההדי
הוא יו
והרצוןהשבועות
הפועל,
צרי משהוא יותר ברוחניות
נעשה האדם 'ערליכער-איד' ,כבר אמרנו להצליח
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
שאי לאחר
מאוד.גזה יגיע בגשמיות.
גדול מה להצליח כדי לנו
אומרים
שיש הבדל לעיל רחמיב( שבזה
ורצו חז"ל )ב"ב י,
לעורר שניתנו זהלנו
על
בה'.
לבטוח וזה ברוחניות בלי
'ערליכער-איד', הצלחה להיות נבדל היהודי מן הגוי :שכן הגוי ,כשהוא כלל
עשר שנים
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כיצד במרומי
האד שנים של אחרי עשר
הרוחנית יתפלאו עליו
ההצלחה נותן צדקה ,מושג הדביקות בה' אינו קיים כל
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
שכל מה
בה'. לבטוח איקטן,ידיעתו ילד
עדיין נראה
הוא על גילו
מיוסדת אצלו ,ואינו עושה אלא לתועלתו האישית,
שמעסיק אותו הוא השאלה אם נתנו לו שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
עליה כמו שכתוב )משלי יד ,לד(' :חסד לאומים נחזור א כ על הישנות ונוסי
הכרה וכבוד )או הערכה על פעולותיו( ,והוא להשתמש
איעסוק בעניין מלמדת אותנו
שבשורש הוא התורה
חטאת' .ונמצא
כדי לקבל יותר בהירות.
עומד בכל תוקף שיפרסמו תמונות שלו. לגמרי ..לעומתו ,היהודי -אף על פי בכלי אלה
אחר
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי שנותן צדקה על מנת שיחיה בנו ,נחשב
חובת
בעל להיות
רבינורוצה למדנו כיבהקדמת כבר
לגבי השפע הבא שואלים אני
מה כעת אנו בשורש הוא לצדיק גמור;
על-ידי התורה והמצוות -באיזו מידה לענייני שבנוגע
לזולתו ,וכשלא הבטחוליתן
לשער ורוצה הלבבות
'ערליכער-איד'
היא:בדבר.
אי יוצרתבהחילוקמעשהלדושצריבשעת הכוונה
השאלה וכמה נחומןפי כמה
המיתה ,אינו הבטחו בנו
להציל את עבודת ה' של
הועיל לו
שמתעניין
רוצה כשהאדלהיות כל מי
הבטחוזאת עם
אפשר לברר
מתחרט .נחו בנוגע לענייני גשמיי .צרי משהוא
בקבלת שפע .אנו רוצים לדעת הן לגבי
כמות השפע והן לגבי איכותו. זהו השלב השני.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
אי
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
רבינו המחבר ,בשער יחוד המעשה שיטה לחתן ילדים בקלות
מדבר על זה בחריפות גדולה .הוא אומר
לפי מה שלמדנו ,התשובה היא כזו :אילו
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שעד כה לא עבדת את הקב"ה ,אלא עבדת
היתה הכוונה לשמה רק 'תוספת' ,כי אז היו
מדור אמונה ובטחון
מישהו אחר ,ולכן לא הגיע אליך השפע.
אולם במקום להיבהל או להישבר מכך,
אומרים" :דע לך שכתוב בספרים שעין לא
ראתה שכרו של העושה לשמה" .כך שתמיד
עליך ליטול מזה חיזוק ולהבין שזה עובד
'והיההי"ו
ומשפחתו הר"ר לעושה
לשמה בין
מגיע שפע ,בין לעושהלזכות
אם שמוע' אכן עובד - פיגאעובד.
ומשפחתו ב גם
פיגא אליעזר בן
לזכות אליעזר
ובטחון
שלא לשמה ,אך העושה לשמה ,מקבל שפע
פטרון מדור אמונה
בד באופן הפשוט ביותר -עם והוא עו
פטרו מאוד
רב יותר .דבר זה היה יכול להועיל
ובטחוביד .אבל הוא פועל רק למי מדור אמונה
מזומנים
לכלל ישראל שיוכלו להתפרנס בכבוד וגם
שעובד את הקב"ה .זהו התנאי היחיד .תנאי
לחתן את הילדים .אבל הדבר אינו כך וצריך
קטן ופשוט -לעבוד את ה' .אם עבדת
היטב להכניס במוחו מחשבה זו.נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
מישהו אחר ,את עצמך או את הסביבה,
ראטה לא הגיע אליך.
הי"ושהשפע מובןליפא
מאליו ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט
מצוי שהאדם בא עם קושיות .הוא אומר
כך" :מה עוד אתה רוצה שאעשה? סדר
'תשפ"ב ה אייר כ"ג
להתחיל לשנות את הגישה – ( בחוקותי )בחו"ל יו שלישי פרשת במדבר
היום שלי מלא כבר .אני מנסה ללמוד כמה
בפרשת 'והיה אם שמוע' הרי כתוב כך: שאני יכול ,אני מנסה לקיים מצוות ,אני
"אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי עושה השתדלות .נכון שלכל אחד יש על
מצוה אתכם היום ,לאהבה את ה' אלוקיכם מה לחזור בתשובה ,אבל אינני רואה דבר
הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" ,אזי מסוים שעלי לעשות בו שינוי עכשיו".
"ונתתי מטר ארצכם בעתו" .הוי אומר: נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת תנאי קטן -להפסיק לעבוד אלילים
הדבר אינו מרומז ,אלא כתוב להדיא.
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
בסוגיית
הפעילדותית -
תפיסהנעסוק שבועות
תפיסה - לכבוד
אצלנו יש
גשמיי. מכפי שהוא נחו מול דברי
יש שטועים וחושבים שבפסוקים אלו חג אחרהרי
לגמרי רוחניי. לדברי
הוא עניין בנוגע'לשמה', הבטחו
שהנושא של
צרי
האד באופן אם שהרי
תקיימו הכל פשוטה, הסיבה לכ
אומר כך: הקב"ה על לרוחניותא,
פשוט" הדי" אני אדם
מדרגה. לבעלייו
רק הוא השייך
השבועות
צרי
משהוא יותר
יותרמושלמים ותהיוברוחניות
להצליח ביותר
המושלם בטענה " :אנשים
האמצעי להשתמשבא בכל
עלינוהאדם ,והוא
כ אומר-
ואם לאו
שיי שאילרדתגגשם, בגשמיות.
יתחיל מה מהמלאכים ,אז
להצליח רחמיילדיהם.
לחתן את צריכים
ורצו לעורר הרי כדיפשוטים לנו
שניתנו
לבטוחאומר
בה'. בלי האדםברוחניותואז
תקבלו כלום".
-כלללאהצלחה אמור לי איך .אתה בא עם חשבונות של
העלון הזה שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד סיכוי.של זה ,אין לי
הרוחנית לעצמו" :זהו
ההצלחה כל 'לשמה' ,מה זה קשור? זה הרי דבר ששייך
של פרשת 'והיה אם שמוע' לא עבד השגה" .ברוחניות ,כלי נפלאי לבעלילהצליח
כלי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
בשבילי .יש לך אולי עלון אחר של חיזוק?". שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
להשתמש
מאוד .פסוקי אותנועדאי טעותמלמדת
גדולה היא התורה
שכתוב שם .הפסוקים יותרמהבהירות.לקבל זה
כדיאך לא ומאמרי חז"ל מלמדים שחבל מאוד התורה אלה.
בכלי
אומרים לאדם :אף על פי שאינך מושלם שאתה חי עם הטעות הזאת; כי מאחר
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל
עושה ,תעשה לשם עדיין -מה שאתה
מה אני העשייה ,אם בהקדמתמהות
קובעת את שהכוונהלמדנו
כבר
שמים .דבר זה בוודאי אפשרי ,אפשר לענייני
שבנוגע כה עבדת
תגלה שעדהבטחו לשער
שינוי, הלבבות שם
תעשה
היא :קשה
אי בה אינו
לדווהוא
שצרי בו,
השאלהלהשתפר
בהחלט מעולם מים
וכמה זרמופי כמה
הבטחולאנחו
אחרה' -ולכן
עבודתמישהו
של
בסך הכל
רוצה כשהאדלהיות הקב"ה
שחושבים. כל-כך כפי
הבטחו הדברים הנכונים,
גשמיי .צרי בנוגע כללענייני
עשית את הברז.נחו מן
משהוא
אומר" :אני מבין שצריך ללכת לאט לאט, אבל חיברת את הצינור למקור מזויף ולכן
כי לאדם יש הרגלים ויש לו יצר ,כי 'יצר לא הגיע אליך השפע.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
בי
המושגים של העולם הזה ,ואם כן התורה לב האדם רע מנעוריו' ,אולם בדברים
מביאה לו שפע במושגים של העולם הזה שאתה עושה ,אם אתה שם לב שאתה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
בלבד .נאמר בסגנון חריף :רצית כבוד, עושה אותם לגמרי כדי לעבוד את עצמך
מדור אמונה ובטחון
קיבלת כבוד .לא כן אם האדם עוסק
בתורה לשמה ,כי אז הוא מתדבק במקור
)לא סתם פנייה קטנה( -עשה שם מפנה קטן,
שנה את גישתך ,ותראה שזה מתחיל
החיים וחפץ בחיים ,ולכן הוא מקבל שפע לעבוד ,כי הכנסת את התקע ()đěug
ומשפחתו הי"ו
ובלשה"ק" :כפי התכלית אשר ומשפחתו
פיגא חיים.
ב של
פיגא אליעזר בן
הר"ראליעזר לשקע ( )soăĺ\ouěĺהנכון.
לזכות
לזכות
ובטחון אליו ,יקנה על ידה" .מה שהוא פטרון מדור אמונה
הוא מכוין
מה שצומח. ובטחו מדור אמונה
זורע ,זה נפשכם"פטרו"ולעבדו בכל לבבכם ובכל
פירושו בראש ובראשונה שעליך לשפר את
לפי ביאורינו ,מדובר בשני עיסוקים הדברים שאתה עושה כבר; עליך לעשות
ז"ל
אחרים לגמרי .התורה הרי נמשלה למים. פסח "ח הרה נלמד לע"נ
אותם עם כוונה יותר רצויה ,כי אז אתה
ראטהאם המים משקים זרע הי"ו היא
השאלה ובכן,ליפא
חנני' יו"ט אתה הר"ר
מתדבק ביבדלחט"א
עושה משהו אחר לגמרי .כאן
כזה או זרע כזה .אם הם משקים רצון של בהקב"ה ,כאן אתה מתדבק בכוחי ועוצם
שפע של חיים אייר -הצומח
'תשפ"ב אלוקים בחוקותי( –
וקרבת כ"ג )בחו"ל חייםבמדבר אלא
פרשתעם פניה,
הדבר רק אותו
שלישי ידי .זה לאיו
וקרבת אלוקים ,ואם הם משקים רצון של מציאות אחרת לגמרי.
עושר וכבוד -צומח שפע של עושר וכבוד.
בין מימינים למשמאילים
תורת חסד על לשונה
איתא במסכת שבת )סג ,א('" :אורך ימים
יודע
האד" מאי
א)מט ,ב(: תמיד –
סוכה מועילבמסכת
הבטחו למדנו
עוד בימינה בשמאלה עושר וכבוד' )משלי ג ,טז(.
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
חסד על נחו בחכמהיותר
ותורת בו .אבל להשתמש
פתחה אי
דכתיב 'פיה למיימינין בה -אורך ימים איכא ,וכל שכן
דבריויש תורה
רוחניי של חסדתורהמול
לבטוח ישכראוי
לשונה' ,וכי
אי עושר וכבוד .למשמאילים בה -עושר וכבוד
לשמה -זו מולתורהנחואלא:
שהואחסד?!שאינה של לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. דברי מכפי איכא ,אורך ימים ליכא" .ופירש רש"י
היא תורה של חסד ,שלא לשמה -זו היא חג רוחניי -.הרי
עוסקין בתרא:לדברי
"מיימינין בה בלישנא בנוגע
הבטחו
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
תורה שאינה של חסד". לרוחניותא ,על יו -הדי
שלא לשמה". השבועות הוא
משמאילים לשמה,
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
שאיבדברי אנו ג
מוצאים זה מהבגשמיות.
הסבר למאמרלהצליח עוד לפני בפסוק? כתוב שם
ורצו רחמי לעורר מה כדי
הנה ,לנו
שניתנו
לבטוח .שם
בה'. בתרא )כה ,א(
בבא בלי הצלחהבמסכת
ברוחניות רבינו גרשום
כלל הגמרא ,בפסוק כתוב שהתורה מביאה שפע
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
של -זו רוח
האד אמרתי' ההצלחה"'תזל כטל
הרוחנית איתא בגמרא: כל -עושר ,וכבוד ואריכות ימים; ועל זה
צפונית שמזלת את הזהב' ,וכרביבים עלי נפלאי כלי להצליח ברוחניות ,כלי
אומרים חז"ל שהדבר תלוי בסיבה שבגללה
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
עשב' -זו רוח דרומית שהיא מעלה רביבים מה
בה כדיללמוד ועלינו
הוא עוסק עוסק תמיד,
בתורה .אם שמועילי
האדם
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
ומגדלת עשבים" .וכתב רבינו גרשום' :תזל להשתמש אותנואתאי
תפקידו בעולם, מלמדת ולמלא התורה
להתקרב אל ה'
מזלזל בתורה ,שעוסקבהירות. אמרתי',יותר
"היינו ש כטל לקבל
כדי גם .אריכות ימים; ואם הוא עוסק בכלילואלה
יהיה
שלא לשמה ,מביא רעה לעולם כרוח צפוני בה שלא לשמה ,אף שגם אז תביא לו התורה
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת וכבוד בעל
לעושר רבינו
בהקדמת למדנו
לעולם ,וכל העוסק מה אנישמנשב ומביא רעה בלבד ולא יזכה כבר אבל
שפע,
בתורה לשמה מביא טובה לעולם כרביבים לענייני
יהיה מועט.שבנוגע
שהשפע הבטחו
לשער -היינו הלבבות
לאריכות ימים
היא:לשמה
אי בהתורה
אומר: בנחת" .הוי
לדו שיורדיןשצרי
השאלה הללו של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
מביאה שפע
רוצה כשהאד להיותכי היא
של חסד, נקראת תורה
הבטחו כאשר האדם
גשמיי .צרי כתב לבאר ש
לענייני הנה ,נחו
המהר"לבנוגע משהוא
טוב לעולם .השפע היורד תלוי איפוא בסיבה עוסק בתורה שלא לשמה ,אינו מתדבק
שבגללה האדם עוסק בתורה ,כאמור. במקור החיים .הוא נשאר בעולם הזה עם
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
גי
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
לחבר ספרים ,להפיץ דרשות ולארגן כך ה'אור החיים' הק' בפרשת בחוקותי
קורסים ,בהם הם מלמדים דבר אחד" :עליך מדגיש זאת הרבה שכל סגולות התורה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לחשוב ולומר שכך יהיה ,ותראה שכך יהיה". שהיא מגנא ומצלא וכו' תלויות בלימוד
מדור אמונה ובטחון
השאלה ששואלים לאדם כזה היא אחת:
לשמה .והאמת היא ,שבמסכת אבות כבר
שנינו" :רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה
"למה אתה חושב שכך יהיה?" .על כך הוא
לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ונהנין ממנו
"כי אני רוצה שכך יהיה, רוב: פי
ומשפחתו הי"ו על
פיגא ומשפחתו עונה
בפיגאאליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
המתגבר כמעיין
לזכות עצה ותושיה וכו' ונעשה
ובטחוןלסובב את כל העולם כדי שיקרה ואני הולך
מדור אמונה
פטרוןתורה
וכנהר שאינו פוסק וכו'" .זה הכלל,
ובטחו וכששואלים אותו" :האם אתה כפי רצוני".
פטרו מדור אמונה לשמה מביאה שפע.
חושב גם על הקב"ה?" ,הוא עונה" :הקב"ה
לא קשור לכאן .אל תערבב את היוצרות. תחשוב טוב יהיה טוב
ז"ל
אינני עוסק עכשיו בתפילה". פסח "חהרה "נ לע נלמד
במאמר המוסגר :יש מתלמידי הבעש"ט
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
משום כך ,הגם שדבר זה אכן יכול הק' זיע"א שאמונה היא כח של המשכה.
לקרות בפועל )ולכן יש לאותם המנפנפים בכח מחשבה יכולה לשנות מציאות .כך פירש
דבר אדם כזה'תשפ"בבסופוה של סיפורים –לרוב(,
כ"ג אייר בחוקותי()בחו"ל זה
שפירשובמדברפרשת מה ישראל'שלישי
זיע"א בענין ה'אוהב יו
מגדל ומטפח עבודה זרה .הוא כאילו אומר חז"ל על נח שלא נכנס מיד אל התיבה כי
להקב"ה" :רבונו של עולם! בטל רצונך מפני היה מאמין ואינו מאמין ,שלא רצה להאמין,
רצוני" .ולכן הנזקים היוצאים מכך לאחר כי חשש שבאמונתו יביא את המבול .וכן יש
זמן -קשים מאוד ולא נעימים. את הפתגם הידוע )בשם ה'צמח צדק'
–
מליובאוויטש זיע"א( "טראכט גוט וועט זיין הבטחו מועיל תמיד א האד יודע
לביתו של לעניני רוחניי נחיצות הבטחו בנוגע
לדעת לפרוץנחו
המנסה יותר
להשתמשגנבבו .אבלאיחשבו על גוט" .תחשוב טוב -יהיה טוב.
פלוני .הוא עומד ליד הדלת ואינו מצליח
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
לפרוץ אותה .עד שבא אליו חבירו ואומר בסוגיית
עושה מעשה, הפע שגםנעסוק
כשהאדם שבועות
לכבודלהבין
צריך
גשמיי. דברי מול נחו שהוא
לו" :מדוע אתה עובד בצורה כזו? למה אתה מכפי מחשבה; לדברי גמר של
בנוגעאינו אלא
המעשה הרי
חג רוחניי .הרי הבטחו
צרי האד הרי ש ,פשוטה
מנסה להתגנב כמו בחור בישיבה שמנסה לכ הסיבה האדם לומר שכאשר הוא בא
השבועותהנזכר
והיסוד
על לרוחניותא, יו הדי
צרי
משהוא תהיה
עובדים ,אל ברוחניות כךיותר
להצליחלמטבח? לא להכנס מתדבק חזק כל-כך במחשבתו ,המחשבה
האמצעי כ עלינו להשתמש בכל
פנימה". וקפוץ החלון את
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי שבור - טיפש כעין , להתרחש לבדה מסוגלת לגרום לדבר
לבטוחקופץ
בלי החלון,
ברוחניות את
הצלחה הוא מנפץ אומר ועושה, ורצו רחמי שניתנו לנו כדי לעורר
בה'. 'רגליו מוליכות אותו' .ההסבר הוא שיש כלל
פנימה ,ומתקשר לחבירו בהתרגשות" :זה שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
שהאדם חושב ללכת ואז עליו לפקוד על כל ההצלחה הרוחנית של האד
עובד!!! אני הולך להעביר קורס לפורצים". נפלאי
לפועל את להוציאכלי
ברוחניות,
להצליח כדי כלי
רגליו ללכת
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
מה
ללמודכל-כך יש ,ועלינו
שהאדם דבוק תמיד
שמועילי אך
מחשבתו;
חכה שתי
עליה כל-כך?ונוסי
הישנות מתרגשאתהכ על מה א במחשבתו ,עד שהיא גורמת לרגליו ללכת נחזור
בהירות.בעל הבית ,נותן
הנה מגיע ותראה. דקות התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
ממילא .כך האדם יכול להידבק כל-כך חזק כדי לקבל יותר
לו שתי סטירות מצלצלות ,קושר את ידיו בכלי אלה.
בבוראו ,עד שזה גופא יגרום לבריאה
למשטרה. ומוביל אותו
וכשאני לעצמי באזיקיםמי לי
רגליו אני לי
א אי ואת
רבינו .בעל חובת
למחשבתו בהקדמת
למדנועצמה כבר
להתאים את
מה אני
במילים אחרות :המציאות שהמחשבה הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
ממשיכה עושים בזה שימוש לרעה
אי שהיאהיא:
עד בה כל כך
לדו כה כביר
שצרי היא כח
השאלה של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
כשהאדמדברים
רוצה להיותזה אנו הרי
הבטחוהוא ,על
מעשה -ברור הטפילות ,עושי
גשמיי .צרי האמונות
לענייני שבעליבנוגע
וידוענחו
משהוא
כאן .אבל עליך לדעת שיש הבדל עצום בין דברו של הסטרא אחרא ,ראו שיש כח כזה,
מחשבה למחשבה ' -כחיצים ביד גיבור'. ניסו אותו וראו שיש בו ממש ,והתחילו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
די
וכבוד .איזה עושר וכבוד? -תלוי לפי כוונתו למראית עין זהו שינוי קטן במחשבה ,אך
בשעה שהוא לומד .יתכן עושר כזה התוצאה שונה לחלוטין.
הקדושה ובטחו שיעור קמ"ז
מדורמצדאמונה
שהילדים מתקוטטים על ירושתו ,ויתכן
מדור אמונה ובטחון
עושר כזה שמאפשר לו לשבת וללמוד
בישוב הדעת.
כח המחשבה
אכן ,הכח קיים בוודאי בצד הקדושה;
זאת כאשר האדם אומר" :מה שאני רוצה -
אותו יסוד .מחשבתו שלעלהי"ו
הר"ראליעזר בן פיגא ומשפחתו
ומשפחתו
בנוי פיגא
הכל ב אליעזר לזכות
לזכות
הקב"ה רוצה. לא מעניין .אני יודע מה
ובטחון הקובעת הן את אופן פעולתאדם היאפטרון מדור אמונה
הקב"ה רוצה להטיב -כיצד? אינני יודע.
ובטחו
בנפש הפועל ,והן את טיבו וטבעו פטרו מדור אמונה
המעשה
אבל ברור לי שהקב"ה רוצה להטיב ,שהרי
של השפע שירד לעולם.
'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו' ,והוא
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל 'ארך אפים וגדל חסד'".
הוכחת כניעה
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זיע"א הלך כך הוא מתמלא שמחה מכך שהקב"ה
להסתפר אצל אחד שהיה גם כן מתלמידיו עומד לעזור לו ,אף על פי שאינו יודע
פנחס מקאריץ 'תשפ"ב
הרה"ק הרבי –
הקדושים( שלכ"ג אייר
)בחו"ל בחוקותי
ממשיך במדבר פרשת
כן ,הוא שלישיעושה
באיזה אופן.יוכשהוא
זיע"א ,שאל אותו אם יש לו איזה דיבור את אור התורה ואת מדותיו של הקב"ה
קדוש ששמע מהרב .התפלא הספר -אתה לעולם .מה זה משנה מה אני רוצה? מה זה
הרי התלמיד המובהק ביותר ,וכי תשאל משנה באיזה חושך אני נמצא עכשיו?
ממני?! אמר לו" :אולי בכל זאת יש איזה העיקר הוא לנסות להידבק במה שהקב"ה
לא" .האד יודע –
תמידואני א מועיל
שמעתי הבטחושאתה
דיבור גילה לנו בתורתו ,ולהתפעל ממנו לגמרי,
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
וכך להידבק ב'אין עוד מלבדו' .באופן כזה ,אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
דברי לך מה
רוחניי "הבה ואומר לבטוח הספר:
כראוי מול איאמר לו מחשבת האמונה בוודאי ממשיכה שפע
ששמעתי מהרב .בספר מלכים )א פכ"א(
נעסוק הפע בסוגיית שבועות
מציאות. משנהלכבוד
קודש
גשמיי. מכפי שהוא נחו מול דברי
מסופר שאליהו הנביא הודיע לאחאב על הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
כל זה בנוי על הכלל האמור,א כפי הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
כל הצרות שיבואו עליו ועל זרעו כעונש על השבועות הוא יו הדי לרוחניות ,על
צרי משהוא יותר ברוחניות
החטאים הגדולים שעשה ,ונאמר שם" :ויהי להצליח בכל"כפי התכלית המהר"ל: מלשונו של כשראינו
האמצעי להשתמש עלינו
שיי
שאי ויקרע בגשמיות .מה
הדבריםגהאלה, להצליחאחאב את
כשמוע אשר הוא מכוין אליו ,יקנה על ידה".
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
בה'.
וישכבלבטוח
בלי ויצום
בשרו,ברוחניות
הצלחהשק על ובמילים אחרות ,זה שראינו שהלומד תורה כלל
בגדיו וישם
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
של להתנהג
האד הרוחניתהתחיל
ההצלחהאט" .הוא שלא לשמה זוכה לעושר וכבוד ,תלוי גם כן כל
בשק ,ויהלך
ובגלל כן גמורה.
נפלאי
כליהוא לומד ברוחניות,
מדובר .אם להצליחלשמה כלי
באיזה שלא
בה'. לבטוח הכנעהאי
ידיעתועל עם
תשובה כבעל
מיוסדת
"ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמור, מה
ללמוד בדגל תמיד,סמאועלינו
דמותא ממש. שמועיליהלא זה
לקנתר,
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
הראית כי נכנע אחאב מלפני ,יען כי נכנע להשתמש
מביא בשם זקנוומסעי( אי
)בשלחאותנו
מלמדת
התורה אפרים
מחנה
הבעש"ט הק' שאמר בשם ספה"ק ברית כדי לקבל יותר בהירות.
מפני ,לא אביא הרעה בימיו ,בימי בנו אביא בכלי אלה.
מנוחה שבתורה יש מים מרים ומים
ביתו".לי מי לי וכשאני לעצמי הרעה על
אי אני א חובת רבינו בעל
מה אני איזה מהם בהקדמתלבחור מתוקים,למדנו
והאדם יכול כבר
ואיתא על זה במדרשים שהכנעתו לענייני
לשמה מהסוג שבנוגעהבטחושלא
לשערכוונתו הלבבות
לשתות .אם
ארוחתו.
אי שאיחרלדואת בהזמן היא: השאלהבכך
שצרי התבטאה כמה המים
וכמה פי את
שותה
הוא נחו
הבטחוביותר -
עבודת ה' הגרוע
של
כשהאד דברים
רוצה נמנים חמשה בפסוק הרי
להיות הבטחוצרי הרב:
שאל לשמה מהסוג
גשמיי. בנוגע שלא
לענייני נחו כוונתו
המרים ,ואם
משהוא
שעשה" ,ויקרע בגדיו ,וישם שק על בשרו, שאינו גרוע כל-כך -אין התורה נעשית לו
ויצום ,וישכב בשק ,ויהלך אט" ,מה זה סמא דמותא ממש ,אבל הוא מקבל עושר
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
וט
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
סיבות' .הצנע לכת' פירושו :תלמד איך שנוקט המדרש ענין אחר של הכנעה?
לעשות דברים רק בינך לבין קונך .תלמד והשיב :בפסוק עצמו מבוארת התשובה ,כי
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
איך אדם נכנס לחתונה ואין לו כלום עם אף בפסוק נאמר "הראית כי נכנע אחאב
מדור אמונה ובטחון
אחד .זה הרי מה שרבינו ה'חובת הלבבות'
מלמד אותנו כאן בפרק הרביעי ,לעשות
מלפני" .מלפני פירושו ביני ובינו .והסביר:
כל הדברים המנויים בפסוק ,הם דברים
דבר מצוה הנעשה עם הזולת ולעשותו אך שאחרים יכולים היו לראות .הוא לבש שק.
שמים",ו כדי להידבק בדרכיו
ומשפחתו הי
ומשפחתו
פיגא לשם
ב ורק
פיגא אליעזר בן
צם. הר"רהוא
אליעזר נפלא ,הוא נעשה בעללזכות
תשובה.
לזכות
בלי לחשוב כלל על הסובבים אותו. ובטחון מדור אמונה
יתברך, מצב שלם .כל בני ביתו יודעים -פטרון
היום הוא
מדור אמונה ובטחו
קצת את פטרו
צם .למה? הא ,אתה צריך להכיר
בדברים אחרים ,יתכן שהאדם עושה הרקע .הוא באמצע עבודת התשובה
בצנעה כי זהו טבעם לעשותם בצנעה. תשובה .הנה תראה אותו הולך לאט .יש רק
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
אומרים חז"ל' :הצנע לכת' בא ללמדך שגם דבר אחד שהוא עשה ואף אחד לא ידע
ראטה
דברים שאין טבעם לעשותם בצנעה,הי"ו ליפא יו"ט חנני' יותר.הר"ר
אפילו ביבדלחט"א
עליו ,והוא זה שאכל מאוחר
תעשה אותם בצנעה ,כלומר לא תחשוב אלו שהכינו את האוכל לא ידעו .רק הקב"ה
מהקב"ה.
'תשפ"באחד החוץ בעשותם( –עלכ"ג
אף אייר )בחו"ל בחוקותי הנביא :כל
במדבר שאר פרשתלאליהו הקב"ה
שלישי ידע .אמר יו
הדברים ,לא נוגעים כל-כך .הבה נדבר
מסופר על הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל לעניין .הוא נכנע מלפני.
שחתנו נפטר בדמי ימיו .לאחר מכן נפטר
ראש הישיבה וביקשו ממנו להספיד את הוי אומר :השפע שהגיע מן השמים
בטוח אני
יודע תמיד – א
באמרו :האד מועיל וסירב
הבטחוהישיבה
ראש לעכב את העונשים כל עוד הוא חי -הגיע
שאפרוץ בבכי בשעת ההספד וכולם יחשבו נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
מזה .הנה כי כן ,כאן נמצא החילוק .כאן אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
שאני בוכה על פטירתו של ראש הישיבה, אנו רואים שאין זה חילוק קל ,אלא חילוק
רוחניי דברי מול כראוי לבטוח אי
והאמת תהיה שאבכה על חתני באשר אני שבועות נעסוק הפע בסוגיית ביןלכבוד
שחור ללבן.
דברי גשמיי. מול נחו שהוא
כאוב על פטירתו בדמי ימיו.מכפי
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי הדי אלוקיך
לכת עם השבועותהצנע
לרוחניותא ,על הוא יו
)בשיתוף(צרי מעבודה זרה
יותר משהוא זהירות
ברוחניות להצליח בכל"מה ה' דורש
להשתמש ו ,ח(:
עלינו אומר )מיכה
כ הנביא
האמצעי
שיי
המעשה יחודשאי בגשמיות.ב מה
שער ג להצליח המחבר
רבינו ואהבת חסד,
ורצו משפט רחמי
עשותלעורראם כדי
שניתנו כילנו
ממך,
בה'. לבטוח
דברים בליעושה
האדםברוחניות
הצלחה שכאשר כלל
כותב בפירוש והצנע לכת עם אלוקיך" .ואמרו חז"ל
לנו שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת
בעיני זולתו,
האד הרוחניתחן של
ההצלחהאו למצוא
מחמת הכבוד כל במסכת סוכה )מט ,ב(" :והצנע לכת עם
לבטוח הוא
איזרה ,ואם
עבודה נחשבעלכעובד הוא
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. ידיעתו מיוסדת אלוקיך -זו הוצאת המת והכנסת כלה
חושב גם על אחרים וגם על הקב"ה ,הוא מה
ללמודדברים ועלינו
וחומר :ומה והלאתמיד,
דברים קל שמועילי
לחופה.
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
נחשב כעובד עבודה זרה בשיתוף. להשתמש
איאמרה תורה מלמדת אותנו
בפרהסיא - התורה
שדרכן לעשותן
כדי לקבל יותר בהירות.
כשמבינים את היסוד שנתבאר לעיל ,מבינים לכת' .,דברים שדרכן לעשותן בצנעא
בכלי אלה
'הצנע
מאוד,
לעצמי נורא לי נשמע
וכשאני אמנם אני זה
לי מי המציאות.
שזוא אי -על אחת כמה וכמה".
כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
כשהאדם חושב בשעתאך זו המציאות .מה אני
מעשה על אחרים ומשקיע את מרצו ודמו לענייני שבנוגע
ש'הצנע לכת' הבטחו
הגמרא לשער מדברי
הלבבותשלמדו
ויש
עובד היא:
אותם .אי לדו בה
שצרי - הוא
השאלה בעיניהם
למצוא חן שאפשר
וכמה לאפידבר
כמה הבטחוהוא
נחו תנועה ה'שבנפש.
הואעבודת
של
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה חז"ל להביא
גשמיי. מדוע ראו
לענייני מבחוץ.בנוגע
לראותו נחו
משהוא
החיזוק שבדבר הוא כאמור לעיל ,שזו דוגמאות כאלה דווקא? כי 'הצנע לכת' נוגע
כוונת התורה בפרשת 'והיה אם שמוע' ,כך דווקא בדבר שאפשר לעשותו מחמת שתי
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
זט
ככל שיוסיף האדם להזכיר לעצמו את שאם אתה רואה שאתה מקיים את התורה
היסוד הזה ,כך זה יעמיק בשכלו ויתחיל ועדיין אתה סובל ממחסור ,תבין שאין זה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לשים לב כל פעם אל כוונת המעשה שהוא משום שהבטחת התורה אינה מקוימת ,אלא
מדור אמונה ובטחון
עושה וליישרה אל נכון. משום שאתה צריך לעשות שינוי בכוונת
מעשיך ,ואם תעשה את השינוי ,מהות
מיהו זה ואיזהו שאעבדנו? מעשיך תשתנה ויחד עם כן תשתנה
הוא ,שהבטחון בה' מסייע ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו
פיגאהדבר השני
בפיגאאליעזר בן
הר"ראליעזר
לזכות.לזכות
שפע רב המציאות ותתחיל לקבל
בענין זה; כי אם האדם אמיתי עם ובטחון פטרון מדור אמונה
לאדם
ובטחו אומר" :יש לי נסיון לעבוד את פטרו מדור אמונה
עצמו ,הוא והיה אם שמוע עם פירוש
פלוני ,אבל מי הוא פלוני שאעבדנו?"
נבאר בקצרה שלושה דברים שיכולים
כאותו שאמר" :בעצם אני ביישן גדול ,אבל
ה' ,הרה"ח פסח ז"ל לעבודת
לע"נ לעזור לאדם לרכז את כוונתו נלמד
אין לי ממי להתבייש".
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה לעשות,
יכול הר"ר שלושה דברים קלים שהאדם
ביבדלחט"א
שואלים את האדם" :כלום יש לך ניסיון והם יגביהו אותו אל-על בכל מקום שהוא
לעבוד עץ ואבן?" ,והוא משיב" :כיום ,אחרי נמצא.
–
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב
שביטלו יצרא דעבודה זרה ,אין לי נסיון
כזה .למה? משום שאין בכך כל תועלת, הדבר הראשון הוא כפי שציותה התורה:
ואין לי תאוה לדבר שאין בו שום תועלת". לשנן את יסוד פרשת 'והיה אם שמוע' בכל
עת ובכל אופן' .ושמתם את דברי אלה על
ובכן ,כשהאדם עובד על חיזוק בטחונו לבבכם ועל נפשכם ,וקשרתם אותם לאות
יודע
האד דבר
א לעשות – תמיד
לו נסיון מועילשיש
כל פעם הבטחו
בה', על ידכם ,והיו לטוטפות בין עיניכם,
נחו ואיזהו
הוא זה אבל "מי
בו.אומר: להשתמשהוא
בשביל זולתו, נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת יותר ולמדתם אותם את בניכם ,וכתבתם על אי
דברי לי בשום
רוחניי ביכולתו לעזור
כראוי מולהרי אין שאעבדנו?
לבטוח מזוזות ביתך ובשעריך' .וכפי שראינו ,אין אי
דבר מחיי; לפיכך אין לי כל עניין במה הוא לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. כוונת התורה לומר שאם תקיים את כל מכפי שהוא נחו מול דברי
חושב עלי ,ואם כן אעשה מה שיש לי הרי -או
חג רוחניי.
המלאכים בדרגתלדברי
בנוגעותהיה
הבטחו כולה
התורה
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
לעשות לכבודו יתברך בלבד" .יסוד לומר:א ,אם
על לרוחניות
הדיכוונתה
שפע,יואלא
השבועות הוא
אז תקבל
צרי משהוא יותר ברוחניות
הבטחון שיש רק א-ל אחד טוב ומטיב ואין להצליח קונך -תקבל
האמצעי להשתמשלביןבכל
דברים בינך כתעשה
עלינו
שיי אדםשאי
שאין לו בבן ג לבטוחבגשמיות.
בנדיבים מה להצליח
מה כאן בעולם והצלחה כדיברכהותראה
ורצו רחמי לעורר שניתנורבלנו
שפע
בלי לבטוח בה'. ברוחניות
נפלא. עוזר באופן הצלחה הזה ,ואם תעשה אותם דברים לא לשם כלל
תשועה -
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד שמים -ייעצר השפע.
פעולות סמויות מן העין כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
הדבר השלישי הוא להשתמש עם הכלל מה ללמוד
'והיה אם ועלינופרשת
תמיד,כן לשנן
שמועילי היא אם
העצה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
שהאדם נפעל לפי פעולותיו ולהתחיל להשתמש
איכה וכה אתה
אותנוהן בין מלמדת
הפירוש. התורה
שמוע' עם זה
בהירות .אינו יודע עליהן.
יותרשאף אחד לקבל
פעולות כדי
לעשות קריאת שמע ,מניח תפילין ומנשק את קורא
בכלי אלה.
תרגיל את עצמך לעשות דברים שאף אחד המזוזה -אמור אז בלבך" :אני רוצה לזכור
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת שלא בעל
ורצהרבינו
בהקדמת שהקב"הלמדנו
כבר
לעולם שעשית אותן.
מה אניאינו יודע ולא יידע אטעה ,כי ריחם עלי
קודם כל ,הפעולות האלה שתעשה ,יביאו לענייני שבנוגע
חטאים בדרך'; הבטחויורה
לשער על כן
וישר ה'הלבבות
'טוב
בעשייתן
אי מטרתך היא:
לדו בה השאלהרב .אך
שצריעיקר לך שפע כמה רבות
וכמה תזכורות לעצמי
נחו פי הבטחו ולכןעבודת
ציווני ה'לעשות של
דברים בינך
רוצה כשהאד לעשות שתתרגל
להיות תהיה כדי
הבטחו ואעשה את
גשמיי .צרי בנוגע נכונה
לענייני נחו אתנהג
משהואשאםלכך
לבין קונך ,וזה יעזור לך גם כשתעשה הדברים עם הכוונה הנכונה -לשם שמים
דברים שאחרים מעורבים בהם. -אקבל שפע רב בעולם הזה.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
זי
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
ממשיכים איש איש לדרכו ,תתפלל בינך בסלבודקא היו מדריכים לעשות כן ,והיו
לבין קונך שבאמת יהיה לו לפלוני יום טוב מורים לכל אחד לבחור לעצמו מעשה חסד
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ויצליח בכל דרכיו .אף אחד לא יקשר את שיעשה לזולתו באופן תמידי מבלי שאי מי
מדור אמונה ובטחון
תפילתך ל'בוקר טוב' שאמרת לו .מצוין.
בדיוק כך צריך להיות .תלמד כיצד לעשות
בעולם יידע על כך .מסופר שפעם תרם רבי
אביגדור מילר זצ"ל ספר תורה לבית כנסת
דברים שאחרים משותפים בהם לשם שמים לעילוי נשמת יהודי בלתי מוכר .כששאלוהו
ומשפחתו הי"ו
ייהפך אצלך לדבר רגיל. ומשפחתו
בלבד ,עד שזהפיגא
בפיגא
אליעזר בן
ישיבת
שלאליעזר הר"ר מי האיש ,אמר שהואלזכות
הטבח
לזכות
מדור אמונה ובטחון
פטרון אחד
סלבודקא ,והסביר שבסלבודקא כל
מדור אמונה ובטחו
פטרו מבלי
בחר לעצמו מישהו לעשות לו חסד
סוף דבר ,כשהאדם משנן פרשת 'והיה
אם שמוע' עם פירוש זה ,מתבונן ביסודות שיידעו כל-כך ,והוא בחר לעצמו את
ומנסה לעשות פעולות כאלה כדי הטבח ,והרי הוא ממשיך לעשות לו חסד
הבטחון ,ז"ל
נלמד לע"נ הרה"ח פסח
שיתקיים בו אדם נפעל לפי פעולותיו ,עם גם לאחר פטירתו.
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
הזמן הוא מתחיל לעשות את פעולותיו,
כולל אלה שאחרים משותפים בהן ,עם בהקשר לכך ,רבי אביגדור היה אומר :אם
'תשפ"ב
בלבד. אייר ה
שמים כ"גלשם –
בחוקותי(הנכונה
)בחו"ל הכוונה
במדברואתם
פרשת טוב'
שלישי 'בוקר
אתה אומריולמישהו
הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
חי
נדבת הר"ר אברהם מרדכי וינשטוק הי"ו
לרגל שמחת אירוסי בנו החתן דוד ני"ו
שיעור קמ"ז ובטחו
לזכות אמונה מדור
ובטחון מדור אמונה
החתן דוד שמואל בן אדל שפרה
והכלה פריידא שיינדל בת לאה ביילא
נדבת אבי הכלה הי"ו
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
פטרון מדור אמונה ובטחון
ובטחו תשפ"ז
אמונהי' חשון
מדורלך לך
פרשת יום רביעי
פטרו
לב יהודי היה אשר זכה לחכמה אלוקית
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
בכל יום ויום אני מתפלל על ארבעת גדולי קדוש ייאמר לו
הדור ,הרה"ק מסאטמאר ,הרה"ק מבעלזא,
– נגיעות מדמותו המאירה של הגאון
'תשפ"ב מטשעבין, אייר ה
כבודו הרב בחוקותי(מגורכ"גועל
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הרה"ק
מטשעבין הגאון רבי דוב בעריש וויידנפעלד
ונחשב לי הדבר כהנחת תפילין.
זצ"ל לרגל יומא דהילולא.
כך יצאו כל גדולי הדור מכליהם פלאי פלאים הוא לראות איך גדולי דורו
בראותם גדלות מהי ואיך נראה השראת
השכינה .מועיל תמיד – א האד יודע
וגדולי הדור הקודם ,השתעשעו אתו
הבטחו
ענקי
רוחנייממנו. בנוגעהתפעלו
לעניני הבטחו ממש
בהערצה גדולה.
נחיצות
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת העולם כדוגמת ה'חזון איש' ,הגרי"ז
דבריהמלחמה,
רוחניי מול אחריכראוי מיד
לבטוח תש"ז,
איבשבועות
הפע כשבחור
בסוגיית מבעלזא ועוד. לכבוד הרה"ק
שבועות נעסוק מבריסק,
היה פעם שהרב מטשעבין התפלל בגור
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי. הריבאיזו לשאול את
בשבת בפרשת יתרו .בדרך כלל היה ה'אמרי חג מבעלזא הרה"ק
רוחניי. לדברי הבטחובאבנוגע
אחד
צרי
האדהתורה,
הריקבלת פשוטה ,ש
לכ עליית
הסיבהמקבל
ישיבה ללמוד ,אמר לו :אבי ז"ל אמר על
רביעי - אמת' השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
צרי הרב מטשעבין שהוא יהודי קדוש ,לך למד
משהואעם בנו כשה'אמרי יותר
אמת' דיבר הפעם ברוחניות
להצליח
אך עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי שאי מה ג בגשמיות. להצליח כבישיבתו.
אמר לו: העליות, חלוקת שמחה' על ה'לב
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
התורה
בה'. לבטוחבלי אתרביעי הצלחה בעליית
ברוחניות היום נכבד
כלל הרה"ק
העלייה לרב
לנו התבקשנת
שפעם הקב"ה דיננו מסופר
לטובה .אכ כעין זה
שייצא
האד את של ההצלחהעליו לתת
הרוחנית עצמה .וצוה
כל מבעלזא להכריע בין שתי הצעות שידוכין,
מטשעבין. כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'. שכיון ששמע על אחת מהן שהרב
מה שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד
מטשעבין מציע אותה ,אמר לו :אם הוא
ליראיו עליה
מחכמתו ונוסי
שחלק הישנותברוך כ על
נחזור א
להשתמש להסתפק אי
בכלל .וציין לו מה אותנו
מלמדת התורה
השדכן ,אין
כדי לקבל יותר בהירות.
כן ידוע שהגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה לדברי אלה.
ה'אור החיים' הק' בפרשת חיי שרה בכלי
ניתן בימינו
לעצמי לי אם
וכשאני הפוסקים מידנים שהגם ש
אי אני לי א שהשדכן עצמו צריך להיות זכאי כדי
כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מחכמתואניליראיו ,על הרב
מה לברך שחלק שהשידוך הראוי יוכל לעבור דרכו.
מטשעבין אין שום שאלה ואפשר לברך הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי עליו. כמה יצחק
וכמה הרה"קנחו
רביפימשה עבודת ה'שלהבטחו
של במכתב
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה הממוען לגאון
גשמיי. זיע"א לענייני
מפשעווארסק בנוגע
משהוא נחו
והאמת היא שאם מתבוננים ,יש בזה מטשעבין והתאריך הנקוב עליו הוא ר"ח
נקודה נפלאה ,כי המהרש"א במסכת אדר תש"ח ,כתוב :יאמין כבוד אדמו"ר כי
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
טי
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
אינשי .זו המציאות .דבר שמעורר את ברכות )נח ,א( על דברי הברייתא "הרואה
הרגש ,נחקק עמוק בנפש ,וכפי שהמהר"ל חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
מסביר ,ההתפעלות גורמת שהאדם יתדבק ליראיו" שאל על הנוסח 'ליראיו' מה לזה
מדור אמונה ובטחון
באותה ידיעה .ההתפעלות אינה דבר
העומד בפני עצמו .היא רק כלי להחדיר
ולחכמה ,והשיב שהוא על פי מה שאמר
התנא" :כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו,
ידיעה יותר עמוק. חכמתו מתקיימת" ,כך שאם רואים חכמה
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתובפיגאאליעזר בן הר"ר
אפשראליעזר
ללמוד לזכות לזכות
בלתי טבעית אצל האדם,
ובטחוןיש שהאדם מתפעל סתם ...ראית פטרון מדור אמונה והנה מזה על יראתו.
ובטחו יש לו זכרון לא נורמלי .הוא
אמונה פלוני?
פטרו מדור את
חכם מחוכם וכו' ...נפלא ,התפעלת ,אך מה אחד ממקורביו של הגרי"ש אלישיב
נחקק בך בגלל זה? איזו ידיעה הולכת אמר לו פעם :חתנך רבי חיים )הגר"ח
להישאר ז"לאצלך בנפש מפני שיצאת עליך הרה"ח פסח נלמד לע"נ
קנייבסקי זצ"ל( פוסק שמותר לברך
אין שואלים לעצמם את ראטה ליפא הי"ו
אנשים מהכלים? הגרי"ש -
חנני' יו"ט שחלק מחכמתו ליראיו .התרעם
ביבדלחט"א הר"ר
השאלה .תחשבו על מי שיש לו שכל דל הלא זו ברכה לבטלה .בימינו אסור לברך
שרואה את– פלוני שיש לו כסף רב ומשתמש ברכה זו .שאל אותו הלה :הן הרב עצמו
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב
בו בשביל מילתא דתמיהה .הוא טס אל בירך ברכה זו על הרב מטשעבין! הביט בו
הירח ,או קונה לעצמו דירת פאר ,הנה מה הגרי"ש ואמר :אכן כן ,ליראיו כתיב .התכוון
הוא למד מזה? הוא למד שכדאי להרוויח לומר לו -מה אתה משווה? אם אתה רוצה
כסף רב ,כי אז אפשר לעשות דברים להתווכח על החלק הראשון של הברכה -
שאם– א
קשה ,יום ניחא .אך לא על החלק השני.
יודע יעבודהאד תמידמועיללמד
תמוהים .הוא
הבטחו
אחד יוכל גם כן לאכול כל-כך הרבה. נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
כשהגר"ש וואזנער זצ"ל הספידו ,סיפר אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
רוחניי
דברייבדוק מה רבים,מול
אם האדם כראוי שבשנת תשי"ג כשהיה חולה מאוד ,אחרי איאכןלבטוח
במקרים
בסוגיית
שלא לתת לו הפע נעסוק
הרופא שבועות
הורה שעשו לו,לכבוד
ניתוח
ממנו ,יתמלא
גשמיי. שהתפעלדברי
נחו מולמהדבר
שהואמכפילמד
הוא
במוחו .זהו הרישלא
חג רוחניי.יתכן לדברי
אם יירדם, מה ,כיבנוגע
הבטחו זמן
להרדם
צרי נחקקהאד פשוטה,שקר
שהרי יבין שדבר
הסיבהכילכ
בושה,
אחת מהבעיות הגדולות של ראיות אסורות. החולהא),הרב
על לרוחניות הדיזאת הוא יו
כששמע השבועותאח"כ.
יתעורר
מטשעבין( ,ביקש שיניחו לו תפילין ,כי להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כשיש לו לאדם התפעלות מדבר שמעצים כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי בגשמיות .מה
התאוה,ג שאי להצליח רחמיבו וגילו
לעורריתקיים
בתפילין,
מסקנתו היא הגשם או את את ורצו עטורכדיכשיהיה לנו
שניתנו
בה'. לבטוח בלי ברוחניות הצלחה
שזהו הדבר האמיתי ,ואת זה יזכור לאורך כלל יירדם. לא ובוודאי ברעדה
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
זמן .ההצלחה הרוחנית של האד כל
נפלאי מהשראת כלי
השכינה התפעלותברוחניות,
כלי להצליח
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
ידוע הסיפור עם הרה"ק מבאיאן זיע"א מה
ללמודחכמה הרב ועלינו
מטשעבין היתה תמיד, שמועילי
חכמתו של
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
שכאשר נסע לשווייץ ,ביקשו להראות לו להשתמש
שיש לו חכמהאדם אי
כשרואיםאותנו
אלוקית.מלמדת
התורה
בהירות.להסתכל .הוא רק
יותרולא אבה
לקבלהיפה
כדי הנוף
את אלה .זכרון מעבר לרגיל ,זה מעורר
מיוחדת או
בכלי
היה צריך להציץ מהחלון ,אך סירב .אמרו התפעלות ,כי אין זה דבר מצוי .אך מהי
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
אפשר לראות מהחלון. לו :אין לך מושג מה
מה אני בעלשגורם רבינודבר
בהקדמת היא
למדנוהתפעלות כבר
התפעלות?
והוא בשלו .לא הציץ אפילו פעם אחת לענייני
יותר עמוק שבנוגע הבטחו
שתחדור הלבבות לשער
מסוימת לידיעה
אז הוא
אי בה אוהיא:
ישראל,
לארץלדו כשהגיע
שצרי החוצה.
השאלה מתפעל,
וכמה ואינו
כמה גמרא פי
לומד נחו האדם
הבטחו בנפש .אם
עבודת ה' של
בהתפעלות
רוצה כשהאד מהחלון הבטחוארוכה
להיות הסתכל שעה הוא מתפעל
גשמיי .צרי אותה .ואם
לענייני ישכח בנוגע
במהרה נחו
משהוא
גדולה .שאלוהו" :הלא כשהיינו בשווייץ, ממנה -יזכור אותה לאורך זמן ,כמו שאמרו
הרבי לא הסכים להסתכל החוצה" .השיב: חז"ל :מילתא דתמיהה מידכר דכירי לה
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
כ
הללו ולמדו ,ואחרי כל דף ,התאספו סביב "על ארץ ישראל נאמר 'עיני ה' אלוקיך
הגאון מטשעבין והוא פרס בפניהם את כל בה'" .אמרו לו :הן גם בשווייץ אפשר לראות
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
דברי המפרשים ,הראשונים והאחרונים. את הקב"ה ולהתפעל מפלאי בריאתו .הראה
מדור אמונה ובטחון
במקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו
להם על כף ידו ואמר" :אני רואה את
הקב"ה כאן ' -מבשרי אחזה אלו-ה'".
ובו בזמן שהיה שלם בחכמה האלוקית, התכוון לומר להם :אם אני רוצה לראות את
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו אליעזר בהר"רידי.
לזכות בכף
מדות שאין כדוגמתו -ענוותן אבל בן היה
פיגא בעל אליעזר האלוקים מתוך הנברא ,די לי
לזכות
מדור אמונה ובטחון פטרון
'עיני ה' לארץ ישראל יש חידוש נוסף כי
ושפל ברך .פעם נערכה אסיפה של רבנים
פטרו מדור אמונה ובטחו אלוקיך בה'.
ודיברו שם תחת אחד השיחים על עצות
לענווה .ישב שם גם הגאון מטשעבין ולא
הנה כי כן ,התפעלות היא כלי לקרבת
ז"ל ביקשו ממנו שיתן גם כן איזו כלום.פסחדיבר
נלמד לע"נ הרה"ח
אלוקים ,כלי להבנה בתורה ,כלי למסקנות
ראטה "מי שראה את גדולי הי"ו אמר:
לענווה. עצה
חנני' יו"ט ליפא
סתם",רנניח
ביבדלחט"א הר
נכונות .ובכן ,כשאתה רואה חכם
הדור הקודם ,אין לו את ההתמודדות הזאת.
שהוא מפליא כהרי שווייץ ,אבל על זה הלא
אני ראיתי אותם".
)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב במדבר הרים
הקב"ה ברא יש 'מבשרייו אחזה'.
שלישי פרשת
אכן עוד רבים וטובים ראו את גדולי גבוהים ,הקב"ה ברא מערכת של אדם,
הדור הקודם ,אבל הגאון מטשעבין מאחר הקב"ה ברא אדם בעל כשרון נדיר .זה
שעסק כל-כך הרבה בתורה לשמה ,ראה הקב"ה .אפשר להתפעל מזה .אבל לראות
מה שאפשר לראות ,וממילא היתה לו אדם שנתקיים בו שחלק מחכמתו ליראיו,
יודע האד
בפני כל תמיד –אתא
עצמו מועיל והנמיך
הבטחואמיתיתענווה לראות יהודי שחכמתו היא ביטוי לגדולת
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
נחוהילדים
לדעת יותרבפני
אבל ואף
החלשים, אחד ,אף בפני
להשתמש בו. ומעלת האדם ,הוא משהו אחר לגמרי .וכי אי
רק אצל מי להימצא זכרון רואה אתה כאן?! אתה רואה כאן אדם
רוחניי דברי יכולמולכראוידבר כזה
לבטוחהקטנים.
אי
שיש עליו השראת השכינה ,כי על הקב"ה בסוגיית
הפע אחר ,יש
מכל אחדנעסוק
שבועותשונה
גופו אינו לכבוד
שמצד
לו את כל הקשיים של הגוף ,והשכינה מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
נאמר :במקום גדולתו שם אתה מוצא הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
לכ פשוטה ,שהרי האד צרי הסיבה לרוחניותא,כולה
הדישכל התורה יו כזו
בדרגה
ענוותנותו. על עליוהוא שורה
השבועות
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי פתוחה לפניו.
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
מטשעבין היה
שיי הרב ג שאיקולטים .מה
בגשמיות. להצליחשלא
יש
כאורים בלי אותו
ברוחניות ראו
הצלחה עד שכולם נערץ כל-כך, רחמי ורצו התורה לעורר
פרוסה לפניו לנו כדי שניתנו כל
בה'. לבטוח כלל
ותומים .גדולי ישראל ,קברניטי הדור ,לא שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
פעם מישהו אמר לחזון איש שהגאון כל ההצלחה הרוחנית של האד
רצו לעשות שום דבר בלי הסכמתו של הרב כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. לבטוח אי ידיעתו על מיוסדת מטשעבין יודע את כל שו"ת מהרש"ם בעל
מטשעבין .בכל דבר הם ביקשו לשמוע את מה
ללמוד -את
ועלינומהרש"ם?
איש'" :רק תמיד,
שמועיליה'חזון
פה .הגיב
עליה ונוסי הישנות על כ
דעתו .ובאותו זמן לעשות את עצמו כמי א נחזור
להשתמש
אי ה'חזון איש'
אותנו אמר
כולה" .פעםמלמדת התורה
התורה כל
בהירות .כל אחד בנועם,
ולשוחח עם כלוםיותר
שאינולקבל
כדי
ליבדלחט"א .הגאון רבי דוב לנדו" :הרב בכלי אלה
במאור פנים ובחביבות...
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי מטשעבין 'פריש' בכל התורה כולה" )כל
חובת
בעללמדה(. כבר למדנו בהקדמת רבינו
התורה כולה רעננה אצלו כאילו זה עתה
מה אני
ללא סימנים של יסורי העבר הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
אנו לא
אי התרעלה.היא: שצרי כוס
לדו בה השאלהעליו עבר
הן גם כמה שהה
וכמה המלחמה בשנות
נחו פי בתקופהה'אחת
הבטחו של עבודת
זצ"ל אמר
רוצה אויערבאך
כשהאד הגרש"ז
להיות קולטים זאת.
הבטחו צרי לעניינישם היו גם
גשמיי. במדינת בוכרה,
מטשעביןבנוגע הגאון
משהוא נחו
עליו כשהספידו :לרב מטשעבין היו שני תלמידי הגאון רבי ברוך בער מקאמניץ
בנים גדולים וחכמים ,ואם היו חיים אתנו זצ"ל ,ולא היה להם כלום חוץ מגמרא .ישבו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
אכ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
האם חפץ אתה להחליאני?! אני יכול להכיל היום ,היו מאירים את כל העולם כולו
בזיונות .לא קרה כלום אם מישהו צועק בתורה ,וכן היו לו שני חתנים גדולי תורה,
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
עלי" .איך אמרו הצדיקים? ' -א גארנישט ונספו בשואה .מי שיודע מה זה לשכל בן
מדור אמונה ובטחון
בעדארף נישט' .אז פלוני צועק ,אז פלוני
זורק ,לא קרה כלום.
ר"ל ...וכאן הרי מדובר לא בבן אחד ,אלא
בשני בנים ושני חתנים ,ולא סתם אנשים,
אלא גדולים בתורה ...ובכן ,מי שמע פעם את
להתפעל מזה' .הללו עבדי צריכים
ומשפחתו הי"ו אנו
פיגא ומשפחתו בפיגאאליעזר בן
אחת?
אליעזר הר"ר
מילה לזכותולו
לזכות הרב מטשעבין מדבר על כך
ובטחון מהסיבות שצריך לספר בשבחן ה'' .אחת
פטרון מדור אמונה
ובטחו היא כדי לראות שהקב"ה ברא אמונה צדיקים
מדור של בדרך כלל כשמדברים על פטרו
גדולתו של
אדם שיכול להגיע לדרגות כאלה .הן יש הרב מטשעבין ,לא מדברים על הנושא הזה.
אתנו כמה ממשתתפי השיעור שעוד זכו אתה יודע למה? כי לא ראית אדם שמקבל
ז"ל
לראותו ,כך שהוא אינו רחוק מאתנו כל-כך, פסח "ח הרה נלמד לע"נ
יסורים באהבה .זה כלל לא היה נושא אצלו.
למדרגות כאלה של תורה הגיעראטה
זאת הי"ו
ובכלליפא
חנני' יו"ט
הר"ראדםביבדלחט"אהיה
אי אפשר להבין את זה .הוא הרי
וענווה .אכן ,כשהשכינה שורה ,יש הכל. עם לב כל-כך רגיש ונמס מפני כל יהודי,
)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
חכמה אין סופית. במדבראודות
כלום על שלישיממנו
יו שמעוובכל זאת לא
פרשת
בניו וחתניו שנקטפו ממנו.
הן אף פעם לא ראו אותו חוזר על מאגר
תלמודו הבלתי נדלה .אמנם ראו אותו סיפר הגרש"ז :פעם הייתי אצל הרב
לומד ,במיוחד בשלוש עשרה השנים מטשעבין ויצא לי לדבר אתו על בניו
האחרונות ,אחרי שחלה בשנת תשי"ג
יודע שהוא האד
מקדיש את אמר– א תמיד מועיל
נס ,אז הבטחו בדרך
והבריא
הקדושים .כשיצאתי ,פרצתי בבכי ,לא על
מזה לעניני אלא
רוחניי בנוגע נהרגו אז,
שהרי רבים
הבטחו נחיצותנהרגו,
שהם
לדעת
כשקראונחו ללימוד יותר
התורה. האחרונותבו .אבל
להשתמש אי
שנותיו שראיתי יהודי בעל מדרגה כזו שמדבר על
רוחניי גדולידברי
התורה ,אמר: מועצתמול
לאסיפותכראוי
אותו לבטוחבניו ואינו מהרהר מאומה אחר מדותיו של אי
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
האלה במתנה
גשמיי. השניםדבריאת מולשהוא לינחו
הקב"ה נתן
הקב"ה ,אלא אומר :הקב"ה הוא רחמן וכל מכפי
האדהתורהללימוד הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי שהקדישםהרי
והבטחתילכלו פשוטה ,ש
הסיבה מה שעושה לטוב הוא עושה.
בלבד .סדרו היה ללמוד גמרא רש"י השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
תוספות ,שו"ת חתם סופר ,רבי עקיבא איגר האמצעיגידופים בכללהכיל להשתמש
קל מקל עלינו
בלי כ
שיי שאי
הוא הרי כל ג
השאר? בגשמיות.עםמה
ביהודה .ומהלהצליח
ונודע שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
בה'. לבטוח בלי ברוחניות הצלחה
ידע את הכל .אכן כל השאר היו אצלו כי כלל קדושה היא זו ,חכמה אלוקית היא זו -
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
מתקיימת' .של האד 'חכמתו הרוחנית
ההצלחה חכמה שהקב"ה נותן ליראיו .הוא היה בטל כל
היו אצלו.
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
לגמרי ,כעלה נידף ,לפני הקב"ה ולפני כל מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
הגאון רבי חיים דרוק זצ"ל ,מי שבעצמו מה אחריו ללמוד
ברחוב ,צעק ועלינומישהו ,רדף
פעם תמיד שמועילי
יהודי.
עליה ונוסי הישנות על כ
היה גדול וגאון בתורה ,העיד :כשהרב א נחזור
להשתמש
היה שם אדם דברים .אי
עליו אותנו
מלמדת התורה וזרק
עליו
נשים נזיקין ומועד,בהירות.
יותרבסדרי
לקבלדיבר שביקש לגונן עליו .אך הרב מטשעבין אמר כדי
מטשעבין בכלי אלה.
יכולתי לעקוב אחרי הדברים ,אך כיון לו" :אל תגונן עלי" .והוסיף" :כשהייתי
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
שהתחיל לדבר בסדר טהרות ,לא הצלחתי.
מה אני בעלמבתים אנשיםרבינו
שהגיעו בהקדמת בסיביר,למדנו
ראיתי שם כבר
כך היה בקי בכל מכמני התורה. לענייני
שלא היה להם שבנוגעמשום הבטחו
לשער ונמוגו הלבבות
חשובים והלכו
השאלה שצרי לדו בה היא :אי וכמה
שהתנהגו כמה
פי לכך שלהם"נחו
)התכוון הבטחו הכסף' את 'מקל
עבודת ה' של
כזה היה זקנך -לב יהודי לענייניאני ,מעודי
משפילה(" .אך בהתנהגות
גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה בנוגע אליהםנחו
משהואשם
ברם בשבילנו חשוב יותר לדבר על לא היה לי מקל של כסף ,ולכן עברתי שם
האהבת ישראל שלו ,על מדותיו את התקופה בקלות יחסית .אל תגן אלי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
בכ
מתמלא שמחה עצומה על כך שליהודי יש וענוונתנותו' .מתי יגיעו מעשי למעשה
מה לאכול ' -הודו לה' כי טוב!'".אבותי' .הצדיקים פירשו מתי יגיעו מלשון
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
היש לנו מושג במה מדובר? הן אף אחד
נגיעה .מתי תהיה לי גם כן נגיעה בזה.
מדור אמונה ובטחון
לא היה יודע מזה אם לא שהבת שמה לב
הבה נדבר על מה זה יהודי ,מה שנוגע
כל-כך לאנשים פשוטים כערכנו ,שתהיה
לכך .זוהי קדושה עילאית .יהדות לנו על כל פנים נגיעה קלה בזה.
.בטהרתה
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר
לזכות לזכות
פטרון מדור אמונה ובטחון
נכדו סיפר שהיה פעם בניחום אבלים,
לילית על רשימת הכתובות מדור אמונהחזרה
ובטחו פטרו ובין המנחמים נכח יהודי מבוגר מעולי
הבחור שהתלווה אל הרב מטשעבין ברית המועצות .כשנודע לו שהוא נכדו של
בבוכרה )לעתיד נתמנה לנשיא הישיבה( סיפר, הרב מטשעבין ,התרגש ואמר" :אני הרי
שכאשר הרב מטשעבין קיבל את האישור ז"ל פסח "חהרה נלמד לע"נ
הייתי אתו בבוכרה ,בא ואספר לך מי היה
ישראל ,הוצרך לעשות את הי"ו ראטה
ליפאלארץ ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט
לעלות סבך .תפקיד היה לי שם להיכנס אליו מדי
דרכו דרך איראן .כשהגיע לעיר הספר ,שם שבת בשבתו אחר הצהריים ולספר לו את
היו חוצים –את הגבול ,היו שם יהודים רבים המלחמה" )אף
)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב במדבר כחלק
פרשת זה היה כל חדשותיו שלישי
שנתעכבו משום שטרם התקבל עבורם מההשפלה שהשפיל את עצמו לכל אחד(" .פעם
האישור המיוחל .כששמעו שהרב מטשעבין כשהייתי אצלו ,הגיעה אליו השמועה שאחד
עומד לעבור ולעלות לארץ ישראל ,נעמדו מהיהודים תושבי אחד הצריפים הסמוכים,
בתור ארוך וכל אחד בתורו ביקש ממנו נדבק בכולירע וכולם מתרחקים ממנו כדי
שלא להדבק אף הם .מיד התנער ואמר :אני הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
בארץ הגרים לקרוביו ום של דרישת למסור
ישראל ,זה אומר" :יש לי קרוב פלוני בעיר נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
חייב לעצור .ראיתי אותו קם ,נכנס למטבח .אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
פלונית ,מסור לו שאני נמצא כאן" ,וזה
רוחניי בעירדברי
פלונית"... קרובים מול
לבטוחלי כראוי היה זה כאמור בשבת אחר הצהריים .הוא אי
אומר" :יש בסוגיית
הפע את מיחם האש,נעסוק
שפת עליה שבועות
שם את לכבוד
הדליק
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
האדבימינו
היינוהריעושים מה אנו
חג את הרי
המיחם רוחניי. לדברי
המים ,לקח הבטחו בנוגע
ומשהרתיחו המים,
צרי פשוטה ,ש הנה ,לכ
שמעון הסיבה
כשאפשר להתקשר טלפונית? היינו לרוחניותא ,על
הדילרבי ברוך
יו חבר
הואאשתהשבועותבתו,
יחד עם
שניאורסון ,סחבו את המיחם אל הצריף להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
מסתכלים על האנשים האלה ושואלים: כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי ההוא ,נכנסו פנימה ורחצו את היהודי להצליח בגשמיות .מה ג שאי
"תגידו! השתגעתם?!" אך הרב מטשעבין שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
בה'. לבטוח בלי ברוחניות הצלחה
הקשיב לכל אחד מהם ,ונשאר ללון שם כלל החולה .כזה היה סבך".
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד
של יחד עם הרוחניתהגבול
ההצלחה חצה את כל
בלילה ,ובבוקר נפלאי
כליהלך ושאל ברוחניות,
הסיפור, להצליחלאמת את
כליהנכד רצה
בה'. לבטוח
לבחור: אליו,איואמר
ידיעתו מיוסדת על
שהתלווה הבחור
מה והיא ללמוד
החמיצה פנים ועלינו הרבנית תמיד,
שניאורסון, שמועילי
את
ונוסי לחזור
עליה לישון; עלינו
הישנותהולכים איננו
כ על "הלילהא
נחזור
שקיבלנו ,כדי שנוכל להשתמש אותנו אי
הסיפורים האלה" .אך את כלמלמדת התורה
ואמרה" :עזוב
הכתובותבהירות.
לקבל יותרכדי כל
על
התעקש ואמר" :הסיפור היה לא הנכד
למסור את דרישות השלום כפי בכלי אלה.
חזר הלילה הוא היה?" .אז הצטעקה הרבנית" :וכי זה סיפור
לעצמי הווה.ליכלוכשאני אניוכך
לי מי שהתבקשנו".
א אי חובת כל בעל
רבינו בהקדמת
אני ובהגיעו לארץ
הכתובות,
אתו על כל מה יהודי צריך יהודי. למדנו מתנהג
כבר כך הרי
הוא?!
ישראל ,יצר קשר עם כל האנשים ומסר
לענייני
שבנוגעהיה מיוחד
הבטחובכל זאת
לשער"אם כן הלבבות
להתנהג כך!".
לדו בה היא :איהשלום.שצרי
השאלהדרישות
להם את כמה חשבה
וכמה הנכד. הבטחו אותה
נחו פי סבא?"ה' -שאל
אצלעבודת
של
גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה לעניינילעבור עליו
"יכולים היו נחוענתה:
בנוגע וחשבה ואז
משהוא
אנו פשוט נאלמים דום כשאנו שומעים כמה ימים בלי לאכול מחמת שלא היה מה
את הסיפורים הללו ורואים איזה לב קדוש לאכול ,וכשראה לאחר מכן יהודי אוכל ,היה
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
גכ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
מילד זה .ומאז לא ישן הרב מטשעבין היה לו .אנשים היו נכנסים אליו בכל עת
בשבת אחר הצהריים. להתברך ולקבל עצה ותושיה ,ומפריעים
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז לסדרי לימודו .פעם אמר למישהו :נדמה לך
מדור אמונה ובטחון
הרב מטשעבין היה אדם נוח ורך כקנה
וקל היה להתבדח אתו .היה אצלו אחד
שזה לא מפריע לי? ודאי שזה מפריע לי,
אבל כואב לי הרבה יותר לשלח יהודי.
מתלמידי ה'חזון איש' וראה שהגביע שלו
ה'חזון איש' ,והדבר העיק
שיעור הי"ו
ומשפחתו
ומשפחתופיגא כפי
ב אינו
פיגא אליעזר בן
ישועה
הר"ראליעזר
לזכות
אין מנוס מלפעול
לזכות
ובטחוןמה עשה? לקראת חג הפסח ,הלך אמונהמאוד.
מדור לופטרון והוא
פעם הגיע אליו בחור עם מחלה בלב
גביע חדש שיש בו שיעור חזון וקנה לו
ובטחו מדור אמונה
ברפואהפטרו
האציל עליו את ברכתו שייוושע
איש .כשראה את הגביע החדש ,אמר לרבי שלימה .כעבור תקופת מה ,הגיעו אליו לברר
אברהם יוסף לייזרזון זצ"ל )אשר היה מסתובב על אודות בחור זה לצורך שידוכים .הסתפק
אצלו( .נפלא ,הוא קנה לי גביע חדשז"ל פסח "חהרה נלמד לע"נ
אם מותר לו לגלות להם על דבר מחלתו ואם
ראטהאליהו .וכך היה ,בליל ליפא הי"ו
לכוס של שמתאיםחנני' יו"ט
לא"רתתן
ביבדלחט"א הר
הוא מחויב בדבר משום 'לפני עור
הסדר גביע זה שימש לו לכוס של אליהו. מכשול' .הוא ניסה לרמז להם שאין כדאי
)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
במדברהבינו
פרשת הם לא
השידוך ,אבל
אתשלישי
להם לסגוריו
כך החיה את החזן הקבצן את הרמז וסגרו את השידוך ,וכאב לו על כך
היה קבצן אחד ,דל-שכל ,שהיה אוהב כי חשש שלא נהג כשורה.
להסתלסל בקולו הנעים )בלשון סגי-נהור(
מה עצה מצא? פשוט מאוד .התיישב
בנגינת 'יהללו' בעת החזרת ספר התורה
והיה– א
והתחיל להתפלל על הבחור שיתרפא .זהו
יודע מושאהאד
ללעג אצל תמיד מועיל
וחמישי, הבטחובשני
לארון
לחולל
צריךרוחניי בנוגעעכשיו
לעניני הבטחושמצא.
נחיצות העצה
זה .זה
של הרב
לדעת הכנסת
נחו לבית יותר להשתמשהגיע
בו .אבל הילדים .פעם
אי מופת .אין ברירה אחרת.
לצדקה ,אמר לו
רוחניי את ידו
מול דברי והושיט
כראוי מטשעבין
לבטוח אי
הרב מטשעבין :אתן לך מטבע הגונה ,אך בסוגיית
הפע דוי ,חתנו
על ערשנעסוק
כשהיה שבועות לכבוד
בשנת תשי"ג
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
בתנאי שתוריד לנו 'יהללו' כמו שרק אתה הריאצל
חג רוחניי.
הקודש לדברי
נכנס אל ברוךבנוגע
שמעון הבטחו
רבי
צרי
האד הולך פשוטה ,ש
וקיבל,הרי הסיבה לכ
ומאז היה היהודי סבר יודע. על לרוחניותא,
מבעלזא הדיוהרה"קמבעלזאיוזי"ע,
השבועות הוא
הרה"ק
צרי הרב משהוא
מטשעבין ביקש נוצצות:יותר
ברוחניות
כשעיניולהצליח
ומספר חותנך?" משהשיב
האמצעי שלום בכל אותו" :נו ,מה
להשתמש כשאלעלינו
שיי
שאיעל כך.
שילם לי בגשמיות.שלימה
ואףג להצליחאת ה'יהללו'
לשמוע רחמי ביותר,
מצבו חמור הרופאים
ורצו לעורר פי כדי שעל לנו לו
שניתנו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'. שאל לשמו ושם אמו ,נאחז שרעפים ואז
בחור מעוכב שידוך הגיע אל הרב שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד אמר" :מה מבין רופא נכרי בלב יהודי,
מטשעבין לבקש ממנו ברכה למציאת זיווגו, נפלאי
כליהווה .הוא כזה?" ,וכך
ברוחניותלהצליחיהודי כלי
ובפרט בלב
בה'.
לבטוחתיקון
אי"מה עם הרבידיעתו
מטשעבין: אותועל
מיוסדת
שאל מה
לתחזית ללמוד
ועלינומוחלט
תמיד ,בניגוד
בדרך נס שמועילי
הבריא
עליה היה ונוסי
משכיל גדול, הישנות
עלשלא א כ
הבחור נחזור
המדות?". אותנו אי להשתמש מלמדת
הרופאים. התורה
הקודרת של
בהירות" .מה זה קשור?". על יותר
השאלה והגיב: לקבל כדי
התפלא
בכלי אלה.
אמר לו הרב מטשעבין" :הן כך כתוב 'את התורה מתקיימת ברוח נמוכה
לעצמי
צריך וכשאניהכל
לי לפני לאיש מי
הזה'. נתתי אני לי
א אי
בתי חובת על בעל
רבינו בהקדמת למדנו כבר
מה אני דלת מעונו שנקש שהיה בילד מעשה
להיות איש". לענייני
שבנוגע הצהריים.
בשבת אחר הבטחו הרבלשער
מטשעבין הלבבות
של
השאלה שצרי לדו בה היא :אי כמה כזו?!"
וכמה "בשעהוהתפלא:פי מטשעבין ניגש
הבטחו נחו הרבעבודת ה' של
ואיש נבוב ילבב האמנתי שהרב בתמימותו" :לא משהואהילד
אמר
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה גשמיי. לענייני נחו בנוגע
מה שנוגע לדידן ,הנה בספר איוב כתוב: מטשעבין ישן בשבת אחר הצהריים" .אמר
יוּלד".
אדם ִ ָ ֵ
פּרא ָ ָ
ועיר ֶ ֶ
ילּבב ְ ַ ִ
"ואישׁ ָנבוּב ִ ָ ֵ
ְ ִ הרב מטשעבין :מעולם לא נצחני אדם חוץ
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
דכ
מתיישב ללמוד' :יהי רצון מלפניך שתאיר פירש רש"י" :ואיש נבוב -חלול בלא לב
עיני במאור תורתך' .עזור שזה יטהר את אשר לא הבין דרכו .ילבב -יקנה לו לב
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לבי .הוא בוכה כשהוא מבקש 'וטהר לבנו לשוב לבוראו ולפשפש במעשיו" .קנה לך
מדור אמונה ובטחון
לעבדך באמת' .עצה נוספת היא לעשות
מעשה חסד גם כשקשה וגם כשאף אחד
לב .חתור לכך שיהיה לך לב .זהו התפקיד
המוטל עליך אם אתה חלול בלא לב" .או
אינו יודע ולהרגיש בכאב הזולת .לשאת אדם אשר היה כעיר פרא וכו' אדם יולד -
חברוהי"והוא הרי אחד מקנייני ומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
בעול עם אליעזר בן
בני כסדר
אליעזר הר"ר לזכות
חדש
לזכות ילמד עצמו להיות אדם
ובטחון פטרון מדור אמונה
התורה. אדם ויכוין דרכו".
פטרו מדור אמונה ובטחו
חז"ל מספרים )כתובות סז ,ב( על מר דברי רש"י נפלאים ,והאמת היא שגם
עוקבא שטרם מותו בדק את חשבונותיו בפרשת לך-לך מוזכר ענין זה ,כפי
את הרה"ח פסח ז"ל "ומצאתלע"נ
שאומרים כל יום בתפילה -נלמד
לראות כמה צדקה נתן בחייו ,ואמר :הצידה
ראטהכלומר ,אני חייב למהר והדרךהי"ו
ארוכה. דלהליפא
חנני' יו"ט
שלבו"רשל
ביבדלחט"א הר
לבבו נאמן לפניך" .הקב"ה ראה
ולהספיק לעשות עוד מצוות .הלך וחילק אברהם שלם אתו ,ובגלל זה "וכרות עמו
בחוקותי( –
'תשפ"ב זה בגמרא:
לצדקה .השאלו על הברית לתת את ארץ הכנעני וגו' ותקם את
ממונוכ"ג אייר )בחו"ל מחצית יו שלישי פרשת במדבר
איך הותר לו לעשות כך? הרי אמרו המבזבז דבריך כי צדיק אתה".
אל יבזבז יותר מחומש .ותירצו :כל זה רק
הוי אומר :כל אחד מתחיל את המסע
מחיים ,אבל לאחר מיתה מותר.
שלו כשהוא חלול בתוך לב )בדומה למחשב
שנקנה כשהוא ריק וצריך למלא אותו בתכנים(.
ואומר: לבו על –
מסתכל האדם לענייננו,
אולי יש לו קצת .התינוק יכול לבכות ,יכול הבטחו מועיל תמיד א האד יודע
הצידה דלה והדרך ארוכה .אני חלול .עוד נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לצחוק ,אך לא יותר .וכשהוא מתבגר קצת ,אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
לא עיבדתי את לבי .והראיה ,שאינני מרגיש
רוחניי הוא מתחיל להבין דברים ולרצות דברים .אי לבטוח כראוי מול דברי
את זולתי .אני יכול לדבר בעוקצנות ,ואני לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. דברי מול נחו שהוא מכפי הלב הולך ומתפתח .ובכן ,תפקיד האדם
יכול לא להתייחס לאנשי ביתי שעובדים
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ הסיבה הריועוד
חג רוחניי.קצת לדברי
ולעבדו עוד את הלבבנוגע
לקחתהבטחו
הוא
קשה .יש לי בעיה .מה הבעיה? הבעיה היא על א
יהודי , ,כזה
לרוחניות
לב של הדי
שיהיהיוהלב
השבועות הוא
קצת ,עד
משהואקיימתי
צרי יותר עוד לא
את לבי. לא עיבדתי
ברוחניות שעוד
להצליח
האמצעי
בכלמה מבין רופא להשתמש עליו:
עלינומבעלזא אמרכשהרה"ק
ילבב. נבוב איש הכתוב:
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי מאמר את
יהודי?לעורר רחמי ורצו שניתנובלבלנושל כדי
נכרי
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
לא להתעלם מהזדמנויות שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד הצידה דלה והדרך ארוכה
לבטוחתורה
איללמוד צריך כאמור,עלהאדם
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. ידיעתו מיוסדת דוד המלך הרי מבקש מהקב"ה "לב
ולעשות חסדים מתוך מטרה זו -לעבד שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה טהור ברא לי אלוקים" .הוא אומר אם
את לבו .וכן כשיש לו לאדם נסיון ,לא נסיון להשתמש לטמטום אי
הלב ,אני מבקש: קצת אותנו
מלמדת התורה
החטא גרם
כדי לקבל יותר בהירות.
של עבירה ...צריך להתרגל לדבר זה .פעמים אלה.טהר אותו -וטהר לבנו לעבדך
בכליאותו,
נקה
אתה במוחו -
לעצמי מחשבה
וכשאני לאדםמי לי
אילואני לי
שחולפתא באמת .נתן לנו הקב"ה את התורה ואמר
אני משהו כדי לעזור
לעשות באמת צריך יודע? כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה לאדם :אלמדך איך לעשות זאת .דבר ראשון
לפלוני... לענייני הלבבות לשער הבטחו שבנוגע
אתה צריך לדעת מה צריך לקרות ,ואז אתה
השאלה שצרי לדו בה היא :אי וכמה שאניכמה
נותן לך. נחו פי הבטחו
העצות צריךעבודת ה'
להשתמש עם של
פלוני צריך
רוצה להיותמדבר?
כשהאד מה אתה פששש...
הבטחו צרי משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
שידוך ,פלוני צריך שיתמכו בו ,פלוני צריך עצה אחת היא להתייגע בתורה בכוונה
חיוך .פעמים שבאמת אי אפשר לדעת איך זו שהלב יטהר .האדם מבקש לפני שהוא
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הכ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
יום אחד הרצון מתממש ובמה אפשר לעזור לפלוני ,ואז באמת צריך
להתפלל ,אבל בהרבה מהמקרים די פשוט
נביא דוגמא מתחום אחר .מצוי לראות
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
אדם שמתי שהוא בחיים כותב לעצמו ספר
מה אפשר לעשות כדי לעזור לפלוני .אך
מדור אמונה ובטחון
תורה ומכניסו עם כל הכבוד הראוי לבית
מה? קשה לו לאדם לקום ולעשות מעשה,
והדבר הקל ביותר הוא לומר רבי חנניא בן
הכנסת .מי שמכיר את האדם ,יודע שתמיד
עקשיא עם קדיש על המחשבה ההיא
המחשבה שעליו לקיים גם בו
ומשפחתו הי"ו חלחלה
פיגא ומשפחתו בפיגא אליעזר בן
אמרו הר"ר
צדיקיםאליעזר
לזכותלזכות
ולהמשיך הלאה בחיים...
גדולה זו של כתיבת ספר תורה .מאז מצוה
פטרון מדור אמונה ובטחון שצריך להתקדם הלאה...
היה לו את הרצון לכך ולא ומתמיד
פטרו מדור אמונה ובטחו
התאפשר לו ,ועכשיו הגיעה ההזדמנות. האדם כאילו אומר בלבו :לא נוח לי להיות
היה לו איזה סכום התחלתי והחליט שהגיע במקום הזה ,למה? כי אני שרוי בדילמה .לקום
הגיע הזמן לקיים מצות כתיבת ספר הזמן -
פסח ז"ל קודמין .הרה"ח
נלמד לע"נ
ולהתאמץ? -לא ,אינני יכול ,חייך
לראות אחר כך איך הוא הי"ו ראטהאפשר ליפאתורה.
חנני' יו"ט הר"ר
שאין ביבדלחט"א
מקומות מתחילים לצוץ כל מיני מראי
בוכה מהתרגשות בשעה שהוא מברך להם כל קשר ,ובגלל זה הוא מנסה להיחלץ
שהחיינו .הוא לא אדם שמשופע בכסף,
'תשפ"ב ה אייר כ"ג הזה .במדבר )בחו"ל בחוקותי( – פרשת
כמה שיותר מהר מהמקום
יו שלישי
אבל הוא צבר פרוטה לפרוטה ,הכל כדי
לקיים מצות ה'. מדובר בנסיון כזה שלאחריו אין האדם
מרגיש אפילו שהוא הפסיד הזדמנות או
אף כאן ,האדם צריך שתחלחל בו שלא התנהג כמו שצריך .פעמים שהקב"ה
המחשבה שהסוגיא של עיבוד הלב ,היא שולח לאדם מראה מקום ואליו הוא
יודע האד א הבטחו מועיל תמיד –
סוגיא שצריך לעסוק בה .מהיכן שאני על זיע"א אמר בנוגע הק'
הבעש"ט מתכוון .כפי ש
רוחניי לעניני הבטחו נחיצות
לדעת הלאה.נחו
ובכן ,היום להתקדם יותר
צריך בו .אבללהשתמש מאמר חז"ל :הרואה סוטה בקלקולה -יזיר אי
עומד ,אני
מחר .אתה
רוחניי מולתנסה
דברי שומע. לבטוח -אני
כראוי היית עייף?עצמו מן היין .אליך מתכוונים .אתה רואה אי
דברילהיות לבמוליהפוך שלבך
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. להשתדלנחו
מכפי שהוא חייב לפעמים דיבור מעורר בספר או אתה שומע
יהודי .הנושא צריך לעמוד לנגד עיניך, חג הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי
צרי על מקרה מסוים ...אכן הדרך הקלה אביותר הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד
באופן שתאמר לעצמך :אל לי להסיח היום על
שיקרהלרוחניות ,
הדי אבל מה הדעת, אתיולהסיחהוא
השבועות היא
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
את דעתי ממנו .תן לי לקום היום ולעשות האמצעי
בכל כך .הוא לא בתשובה עללהשתמש עלינו יחזור
כהוא שלא
שיי
ולא רק בגשמיות.רקמה ג
המצוהשאי להצליחכי זה לא משהו. רחמילא חטא
מבחינתו הוא
ורצו חטאתי .לעוררלנו כדי שניתנו היום
יאמר:
בה'. לבטוח בלי ברוחניות הצלחה
הסגולה ,אלא גם ובעיקר ,העיבוד של הלב. כלל נת יכול
שהיה בדעתו
לנו הקב"ה יעלהאכ לטובה.דיננו לא
שייצא הוא
היום.
לעלות היום בדרגה והפסיד את ההזדמנות ,כל ההצלחה הרוחנית של האד
ודאי שאנו רואים מסיפור חייו של הרב כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. כי מבחינתו לא קרה היום כלום -חלפה מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
מטשעבין כמה התורה יכולה לזכך את שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
במוחי מחשבה ,שלחתי אותה כלעומת נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
האדם ולאיזו דרגות של אהבת ישראל בדרכי .להשתמשאותנו אי הלאה שבאה מלמדת
והמשכתי התורה
על-ידי עסק התורה.להגיעבהירות.האדם יותר
יכול לקבל כדי
בכלי אלה.
וזה אפילו לא יהיה הנושא .כשמדברים על לא כן הדבר אם האדם תופס את
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
כלל לא מדברים על מה אניהרב מטשעבין בדרך בעל משהולעשותבהקדמת לירבינו
ואומר :תן למדנו כבר
ההזדמנות
קבלת יסורים באהבה ,ואף לו על לבו. לענייני
על פי שאינושבנוגע
הבטחו ...ואף
שקשה לי לשערהלבבות הגם
בנושא,
זכרונו :ועד
אי בה היא לדו ועל
פקחותו רק על
שצרי מדברים
השאלה אבל הוא
וכמה נפש,כמה מסירות
נחו פי מעשה של
הבטחו עבודת ה' עושהשל
התקיים בו
רוצה כשהאדאבל אם להיותהבטחודעת.
צרי היה בר כמה הנוחות שלי
גשמיי. בנוגע מאזור
לענייני לי לצאת נחומשהוא תן
אומר:
'חכמתו נתן ליראיו' ,ודאי שהיה אצלו לב כדי לפעול בשביל הזולת ...אז הוא מעבד
יהודי. את לבו.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
וכ
אכן בהמשך זה עובר גם לסכומים של הלב הולך ונפתח לרווחה
צדקה .הזכרנו כמה פעמים ששמענו מאנשים
וכשהאדם יעבוד על כך על פי ערכו,
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שמודים מכל הלב .הם אומרים כך :לא ידעתי
לבו ייהפך ללב יהודי לפי ערך .הזכרנו
מדור אמונה ובטחון
איך אפשר לתת סכומים כה גדולים .לא
ידעתי איך עושים את זה .עד שבא מישהו בעבר ששמענו כמה וכמה פעמים מאנשים
ועזר לי .הוא החזיק בידי ואמר לי :בא ואראך שאומרים :מאז שהתחלתי לעשות מעשה
כה גדול בבת אחת .ומאז סכוםהי"ו
ומשפחתו
פיגאנותנים
ומשפחתו ב איך
פיגא אצלי
אליעזר בן
אליעזר נפתחה
הר"ר
לזכותפלונית,
חסד פלוני או צדקה לזכות
לתת סכומים גדולים .דווקא מאז לא ובטחון לאחרונה
מדור אמונה
אני יכול היכולת לעשות טובות לבני אדם.פטרון
כלום ,אבל לא זהו הסיפור .הסיפור ובטחו פטרוחדשה
מדור אמונה
חסר לי שמעתי מאברך צעיר שנכנס לדירה
הוא שלמדתי איך לפתוח את הלב לרווחה. וכל פעם שיצא לשבות אצל הוריו ,ביקשו
ממנו השכנים לתתה להם .בתחילה לא
ז"ל
זהו הנוגע לדידן ,לעבד את הלב יותר פסח "ח הרה נלמד לע"נ
התחיל רצה לתתה להם ,אך יום אחד
ראטה
עושה כן ,זה עוזר לו שלא ליפא הי"ו
וכשהאדם חנני' יו"ט
ויותר. רואה"ר כל
ביבדלחט"א הר
להיענות לבקשתם ,כי אמר :אני
להיות ברוגז על הקב"ה ,וזה עוזר לו לא האנשים סביבו גומלים חסדים בדרכים
מהמקום הנכון ,זה
מגיעה'תשפ"ב
כ"גזהאיירלהתגאות– .אם שונים ואני אפילו לא התחלתי .אני רוצה
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(
מחלחל לכל-כך הרבה תחומים אחרים, להתחיל לעבוד על לבי .אמר לי האברך
כשגם התורה שהוא לומד נעשית הרבה שמאז שהתחיל לתת את הדירה לשבת,
יותר קדושה .הלוואי שנוכל להיאחז קצת הוא מרגיש שמשהו זז אצלו בלב .אני יכול
בידית דלתו של האי גאון וקדוש. לתת לאחרים ללא מטרת רווח .בתחילה
לא הייתי מסוגל .עכשיו זה בא לי ממש הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. בקלות .הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
נחיצות
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
זכ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
נדבת הר"ר יעקב יוסף בערגער הי"ו
לרגל השלישי למילה לנכדו
הרך הנימול יצחק שלמה ני"ו
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
אמונה ובטחון
נודב לע"נ
מדור ב"ר אהרן הי"ו
האה"ח רחל מרים בת ר' דוד ע"ה
ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו פיגא
פיגא
שיחיו ב
אליעזר בן
לנכדיה הר"ר ולזכות
אליעזר לזכות
לזכות
ובטחון
אמונההגונים
מדורזיווגים פטרון
למציאת
פטרו מדור אמונה ובטחו
יום חמישי פרשת לך-לך י"א חשון תשפ"ז
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ומצוררים מצרות
הי"ו ראטה להיפטר
יו"ט ליפא היחידה הר"ר חנני'
הדרך ביבדלחט"א
'תשפ"ב
דרכי מחטוא אייר ה
אשמרה ליה –:כ"ג
'אמרתי בחוקותי(
במדבר )בחו"ל וכתב פרשת
וקדושים שלישי
רמים כל יו
דבריו
בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע
במשנת ה'מאור עינים' הרה"ק רבי
לנגדי' )תהלים לט ,ב( ,אף על פי ש'רשע
מנחם נחום מטשערנאביל זיע"א לרגל
לנגדי'' ,אשמרה לפי מחסום'".
יומא דהילולא קדישא.
יודע
קל לך,האד אני– א
מבין ,לא תמיד התכווןמועיל
לומר לו: הבטחו
הוארוחניי
מספרי לעניני
בנוגע עינים ידוע הבטחו
שהספר מאור נחיצות
לדעת יותר נחו
לשאול אם אבל שלחבו .הוא
להשתמש אם אי
יורדים לחייך.
היסוד של תורת החסידות ,כפי שכבר אמרו
דבריודאי שלא
רוחניי למלכות,אותםמול למסור
כראוי מותר לו
לבטוח אי
הם ציערוהו מול בכך.
של מה שהואבדבר
מכפימדובר
היה
בסוגיית
הפע הקודמים, שבועות נעסוק
מהדורות לכבוד החסידות
צדיקי
גשמיי. דברי נחו להנהגות כשולחן ערוך
הרבה מאוד .אבל ר' אלעזר אומר לו :זוהי חג רוחניי .הרי משמשלדברי
שהספר בנוגע
הבטחו
צרי הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד ויסודי החסידות .כך כתב הרה"ק רבי איצחק
עצתי .אני מבין שאתה יכול למסור אותם על השבועות הוא יו הדי לרוחניות ,
צרי להצליח ברוחניות יותר משהוא אייזיק מקאמארנא זיע"א בנתיב מצוותיך:
למלכות ,אבל דוד המלך אומר' :בעוד רשע כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי בגשמיות. "הספר מאור עינים לא יזוז מעיניך ,כל
שאיתעשה לפי מה ג
מחסום' .אל להצליח 'אשמרה
לנגדי' - לעורר רחמי ורצו לנו כדי
כלום.הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'. כלל וקדושים". שניתנורמים
דבריו
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד במאור עינים.
לבטוח ולא
אילי טובא,מצערי ליה :קא
נפלאי שמופיעכלי איפוא יסוד
ברוחניות, כלינלמד
להצליח
בה'. ידיעתו "שלח על
מיוסדת ללמוד תמיד
פעמים ,אבל
מצינא דאיקום בהו )הם מצערים אותי הרבה מה תמיד,כמהועלינו
דיברנו עליו כבר
שמועילי
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה צריך לשנן עליו .הן צריך לחיות אותו ,לא
ואינני יכול לעמוד כנגדם( .שלח ליה' :דום לה' להשתמש התורה מלמדת אותנו אי
כדי לקבל יותר בהירות. רק לדעת אותו .הוא מזכיר את היסוד כמה
והתחולל לו' )תהלים לז ,ז(' ,דום לה' והוא בכלי אלה.
פעמים וכעת נלמד מדבריו בפרשת כי תצא.
והערב
השכםלעצמי
וכשאני חללים',
חללים מי לי
לך אני לי
יפילם אי
א
והן כלין מאיליהן. המדרש לבית עליהן כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני חללים הבטחוחללים
יפילם לך
הדבר יצא מפי ר' אלעזר ונתנוהו לגניבא לענייני שבנוגע הואלשער הלבבות
היא :איבהלו(". ראש לדו
המתנכלים שצרי השאלה
)תפסו את בקולר כמהבמסכת
וכמה הגמרא דברי
נחו פי מביא את
הבטחו עבודת ה'של הוא
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה לענייניעוקבא לר'
גשמיי. בנוגע ליה מר
נחו" שלח
משהוא )ז ,א(:
גיטין
ראוי לשים לב שאחרי ששלח לו פעם אלעזר :בני אדם העומדים עלי )מצערים
שניה ,לא אמר לו" :אף-על-פי-כן" .אלא אותי( ובידי למסרם למלכות ,מהו? שרטט
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
חכ
"כאמור על פסוק 'ה' לי בעוזרי ואני שלח לו פסוק אחר .בפעם הראשונה שלח
אראה בשונאי' )תהלים קיח ,ז( ,פירוש כי הוא לו פסוק שאין מרומז בו שהשתיקה היא
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לעזר מה שמתלבשים הדינים למטה בבני סגולה להפיל את אויביו לפניו ,רק כתוב בו
מדור אמונה ובטחון
אדם ,כי מזה יוכל לראות מה שלמעלה גם
כן כך ר"ל ,ואני אראה למעלה בשונאי,
שהמהלך הטוב ביותר הוא לא להשיב כלום.
כששלח לו פעם שניה וטען שאינו יכול
פירוש על ידי שונאים שלמטה". לשאת את הצער ,שלח לו פסוק אחר שבו
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הוא הר"ר
אויביו.
אליעזר לזכות
את
לזכות מרומז שזוהי הדרך להפיל
המלך מודה לה' על השונאים שיש דוד
מדור אמונה ובטחון
פטרון שהם
אמר לו כך :מה רצונך? אתה הרי רוצה
ובטחוכי מהם הוא יכול לדעת שיש לו אמונהלמטה,
מדור לו פטרו
הנה אני יתבטלו או יפסיקו להתנכל לך.
שונאים למעלה ,ואלמלא הם -לעולם לא נותן לך עצה בדיוק לזה .כשאני אומר לך
היה יודע שעליו לעשות פעולות למגר את לבלום את פיך ,אינני מתכוון לומר לך
שיש לו למעלה. השונאיםז"ל
נלמד לע"נ הרה"ח פסח
שתקבל באהבה את אשר נגזר עליך ותמשיך
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה שאםהר"ר
תבלום ביבדלחט"א
לספוג .אני מתכוון לומר לך
עלייה לעולם המחשבה
את הפה ,ההתנכלויות ייפסקו .העצה
)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
המציאות המתרחשת כשהאדם רואה זהו במדבר היא
מהמציקים להיפטרפרשת
ביותר שלישי
הטובה יו
שמישהו מצער אותו ,בין אם זה מישהו לדום לה' .זה נכון שאתה צריך להיפטר
בתוך הבית ,בין אם זה שכן ,בין זה אדם מהם ,ויפה שעה אחת קודם ,כי אינך יכול
רחוק .אין בזה הבדל .המציאות היא שיש לסבול יותר ,אך דווקא משום כך אני מציע
עליו דינים למעלה בשמים ,והם מצאו להם לך לדום לה' ,כי זה מה שיועיל לכך .וכי יש
לך מהלך אחר?! המהלך האחר שאתה הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
אדם ועל-ידי זממם, את לבצע מתאים אדם
זה ,הוא יודע שיש עליו דינים. נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
מציע ,למסור אותם למלכות ,לא יעזור לך אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
רוחניי דברי כראוי מול כלל ,אך הם או חבריהם יוסיפו לרדוף אותך.
את עצמו להעלות לבטוח לזה
אי"והתקנה
בסוגיית
תוספת. הפע
נעסוק שום שבועות
הגמרא ללא לכבודדברי
עד כאן
דבריאין דינים
גשמיי. מול ששםהמחשבהעולם נחו
לבחינתשהוא
מכפי
שכתוב כמו
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
רע'" .צרי
יגורךהאד'לאהרי
ה( ,ש לכ) שם ה,
פשוטה הסיבה
כלבוש ,על המשמשים
לרוחניותא חובהיו הדי
בעלי הוא
השבועות
צרי יותרכפימשהוא
שהיית רגיל ברוחניות
תחשוב להצליח
בשפתינו ,אל האמצעי עינים' :בכל
"הענין הוא כי מה להשתמש
עלינוה'מאור
כ מבאר
שיי
שאישאתה
אתהגרואה בגשמיות.
אם מה להצליחעד כה.
לחשוב לאחד ,הוא לעורראדם
מצערים בני שלפעמים
ורצו רחמי לנו כדי שניתנו
לעלות
בה'. בליעליך
לבטוח והתנכלויות,
הצקות ברוחניות
חווה הצלחה
כלל למעלה
לנו עליו"ה נת
אכ הקב לטובה.שיש
הדינים
מחמת דיננו
שייצא
המקובלת כאן
האד ההצלחה החשיבה
הרוחנית של קומה .צורתכל ומתלבשים בבני אדם למטה לצער אותו".
בעולם הזה היא :פלוני אמר ,אלמוני כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
עשה ,הלה אשם .אם שכלך ממשיך לפרש מה
ללמודאנשים
אותו ,הםועלינו האדםתמיד,
המצערים שמועילי
בני
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
את הדברים המתרחשים באופן זה ,אם להשתמש
מגלגלין חובה נאמראיאותנו מלמדת
עליהם התורה
חייבים אשר
בעולם שבו רואיםבהירות. ממשיךיותר
לחיות אתה לקבל
כדי חייב) .כפי שכתב בענין זה ה'מאור עינים'
על-ידי אלה
בכלי
את בני האדם כמקור הטוב והרוע -שום במקום אחר( ובאו בנדבת לבם להיות אלה
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל
דבר לא ישתנה,מה כיאני הדינים נמצאים אופן ,אינם בהקדמת בכל
יתלבשו בהם.שהדיניםלמדנו
כבר
למעלה ואתה נמצא כאן ,ואינך מזיז לענייני חווהשבנוגע
התנכלויות ,אינו הבטחו
לשער שהוא הלבבות
כלים .זה אלא
ממך .הם
אי נבהלים היא:
אינםלדו בה כלל .הם
שצרי השאלהאותם הללו אין
וכמה להתנכלפילו.כמה ה' החליטו
הבטחו נחו שהללו
עבודתמשום
של
כשהאדלעשות.
רוצה שהם צריכים
להיותהבטחו מה
ימשיכו לעשות לענייני כח ,כי הם
גשמיי .צרי בנוגע לדינים יש
להתנכל לו.
משהואכח נחו
להם
אתה חייב להעלות את עצמך לבחינת באים מהקב"ה ,ובני האדם הם רק אלה
עולם המחשבה. שהדינים התלבשו בהם.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
טכ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
)אנו מסבירים זאת בצורה קצת בוטה ,אך ורק כדי הוא האלוקים אין עוד מלבדו
לסבר את האוזן( .הקב"ה קרא למשכיר לפני
מה זה בחינת עולם המחשבה? מבאר
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
פסח ואמר לו" :משכיר יקר! אני צריך
ה'מאור עינים' במקומות אחרים ,שהוא
מדור אמונה ובטחון
אותך .אני צריך לעשות משהו עם השוכר.
אני צריך לעורר אותו קצת .תעלה בבקשה
עולה למקום שבו הוא מבין שהכל הקב"ה.
אינני רואה אנשים .אני רואה רק את
את דמי השכירות" .המשכיר שמע ואמר:
ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו פיגא הר"ר מלבדו'.
אין עוד הקב"ה' .ה' הוא האלוקים
רבונו של עולם ,עכשיו לפני "עשה לי טובה בפיגאאליעזר בן
לזכות אליעזר לזכות
ובטחון
חוץ ממנו אין כלום .וזה שלבי כועס על
פטרון מדור אמונה
"מתי תוכל לעשותו?" -שאל פסח".
ובטחו צודקים,
מדור אמונה פלוני ופלוני שעושים כך וכך ואינם
פטרו
והמשכיר השיב" :מיד אחרי פסח הקב"ה.
הוא טעות .אני נלחם ברגש זה של הלב
בלי נדר אעשה את זה"" .אתה מבטיח?" -
ואני משליט את מוחי על לבי .אני עובר אל
"כן ,אני מבטיח" .באסרו חג מיד אני עושה
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל עולם המחשבה.
את זה .לשונו של ה'מאור עינים' הוא:
המשכיר הגיע אל השוכר מזמינו.ראטה
ליפא הי"והקב"הביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט
בסגנון קל :אם אתה רואה שאתה
להעלות את דמי השכירות משום שהקב"ה
בצער ,אין זה אלא משום שאתה נמצא
לעשותו. ביקשה ממנו
'תשפ"ב הוא אייר בחוקותי( –
לכך .כ"ג יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הזמינו
בעולם הרגש .ברח משם .עבור לעולם
אחר -עולם שיש בו גילוי אלוקות ,כי שם
"שהדינים השורים על האדם הנרדף ויש אין דינים כמו שכתוב 'לא יגורך רע' .הדינים
עליו קטרוגים ,הקב"ה מלביש הדינים באיש אינם יכול לגור שם.
אחד שיקים עליו ,וזה חסד גדול בכדי
יודע
השלוחה האדאהיד
ויראהתמיד – שיתעוררמועיל
האדם ההוא הבטחו
המציקרוחניי
לעניניבנוגעאת
הבטחומזמין
נחיצות הקב"ה
לדעת
נחו שרוצה יותר
)הרצועה יתיהלאלקיאבל
להשתמש בו.
ורצועה דבעי אי
ויתבטלו הדינים
רוחניי מול דברי כראוי ה'
וישוב אל לבטוח נעצור כאן מדברי ה'מאור עינים' אי
להלקותו(
דבריידי האדםעושה על בסוגיית
אל דבריו הפע תצאנעסוק
ונעבור שבועותלכבוד כי
בפרשת
גשמיי. נחוהיהמולואילו לא
מעליו .שהוא
מכפי
באתגלייא ,היה נשאר הקטרוג למעלה ולא חג רוחניי .הרי
בסגנון זה, לדברי
מדבר גם כן שם הואבנוגע הבטחו
ליקוטים, ב
שם כך :הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
היה ידע האדם להתבונן ולשוב מדרכיו". לרוחניותא ,על
הדיהוא כותב
יו כאן.
דבריו השבועות אל
הוא ואז נשוב
"'מה יעשה לי אדם ,ה' לי בעוזרי ואני להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
דביקות שיי
ג שאי נופלים .מה
על-ידי בגשמיות אראה בשונאי' )תהלים קיח ,ז( .כי באמת אין להצליח
הדינים שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
המחשבהבלי לבטוח בה'. האדם יכול לעשות מאומה חוץ מדעתו של כלל הצלחה ברוחניות
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
הקב"ה ,ואם אחד שונא לרעהו וארב לו כל ההצלחה הרוחנית של האד
בחזרה אל דברי ה'מאור עינים' בפרשת כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. וקם עליו ,לא יוכל להרע מצד עצמו מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
כי תצא .ה'מאור עינים' ממשיך לבאר מה מה
ללמוד מפני
יכלתו ,רקועלינו
הוא ומה תמיד,
כי מה שמועילי
מאומה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
זה 'דום לה'' .עליך להעלות את עצמך מזמינו" .אותנו אי להשתמש שהקב"המלמדתהתורה
כה דיברנו בסגנון בהירות. לקבל יותר
המחשבה .עד כדי
לעולם בכלי אלה.
אחד .עליך להאמין שזה אך ורק הקב"ה. ניקח דוגמא במי שיושב בבית שכור
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת אחד,בעל
יוםרבינו
בהקדמת בהשקטלמדנו
כבר
ושוב על המציאות עליך לחזור שובמה אני יום אחרי ובטח ,והנה
המתרחשת כפי שלימדנו ה'מאור עינים'. לענייני
שבנוגע לו שהוא אליו הבטחו
המשכיר ומודיע הלבבותבאלשער
פסח,
הוא זה
אי שהקב"ה היא:
בכך לדו בה שצרילהתבונן
השאלה עליך כואב לו
וכמה השכירות.כמה
דמי נחו פי
הבטחוה' אתמעתה
עבודתמעלה
של
כשהאד בכדי
רוצה לצערך ,וזאת להיות פלוני ששלח את
הבטחו שהתרוקן כיסו
גשמיי .צרי בנוגע אחרי
לענייני בדיוק עכשיו
כל-כך .נחו
משהוא
שתבין שיש עליך דינים למעלה ושעליך מהוצאות הפסח ...אומר ה'מאור עינים':
לשוב בתשובה ולהתחזק בעבודת ה'. אתה רוצה לדעת איך מסתכלים על זה?
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ל
והוא זה שהזמין את פלוני כי הוא רוצה ממשיך ה'מאור עינים'" :והיינו על ידי
שתחזור בתשובה. ששותק ומקבל את הבא עליו' ,יחיל
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז ודומם'" .הכל מתוך שהוא מבין את
מדור אמונה ובטחון
זוהי העצה .תבין שמקור ההתנכלויות
הוא בדינים השורים עליך ,תבין שעיקר
המתרחש ומכניע את עצמו .זה דבר מאוד
מפליא .כשהאדם מקבל בהירות בקטע
צרתך הוא זה שאתה חי בעולם הגשמי, גמרא -אינו שואל ...אה ,זה מה שכתוב פה,
ובדמיונות ,ומסתכל כאילו זה ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
שקוע ברגש אליעזר בן
מקבל הר"ר
כשהואאליעזרלזכותלזכות
אני מבין ...זה נכון גם
ופלוני ואתה נמשך אחר התאוות .צא ובטחון מדור אמונה
פלוני פטרוןהבנתי
בהירות בהבנת הקושיא ...אה ,עכשיו
ובטחו והכנס לעולם שבו אין שורים מדור אמונה
מעולם זה את הקושיא ...הוא קולט מה פטרו
שקורה' .דום
הדינים ואז הדינים יפלו על-ידי דביקות לה'' פירושו שהאדם אומר :אה ,הקב"ה
מחשבתך בה'. שלח אותו ,כי הוא רוצה שאשתפר ...אף
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
על פי שאינו יודע עדיין במה להשתפר,
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה נתחילהר"ר
מפה, ביבדלחט"א
הוא מרגיש רגוע ...בסדר,
הדינים ראויים ליפול מתחילתם
נתחיל משם .למעשה הוא קולט מה
)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
בסוף דבריו בפרשת כי תצא הוא מבאר
במדבר ואין
לא פלוני, פרשת שלישישזה שקורה .הוא
יו מבין
הפסוק 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה
הדבר תלוי אלא בו ,כי עליו לחזור
לגגך' כמין חומר" :הנה כשאדם בונה בית,
בתשובה ,וממילא הוא שותק ומקבל את
מתעוררים הדינים ,ובפרט בחוץ לארץ כי
הבא עליו ' -יחיל ודומם'.
הן )המקטרגים( מלאים כל חללי דעלמא
"ומעלה את מחשבתו כמו שכתוב 'דום הבטחו מועיל תמידא – א האד יודע
כנודע ,והוא מצמצם את גבולן )על-ידי שבונה
בית יהודי או בית כנסת(" . נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לה'' וגו' ,פירוש שיעלה את הדומיה דהיינו אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
רוחניי
דברי מהזמנים
לדעתמולשאחד חשובכראוי המחשבה לה' ,ואז יפלו חללים ,פירוש איאכןלבטוח
בסוגיית
הפע מחשבתו נעסוקדביקותעל ידי שבועות
לכבודנופלים
הדינים
גשמיי. הוא דברי
כשבונים בית. מתעוררים מול
שהדיניםשהוא נחו
מכפי
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג לה'".
האד בגלל
צרי מתלונן עליו
שהשכן ,שהרי
חושב פשוטה האדם
הסיבה לכ
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
הוא זה בגלל לא לא, אך
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי בלילה. שהרעיש
מתלונן .לא זה מה שקורה .מה שקורה הוא הדמיון האמצעי מעולם בכללהשתמש כ עלינו צא
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שאתה התחלת עם המקטרגים .זה מובן. ורצו
רחמי בענין
מרחיב יותרהוא לעורר יקוטים כדי
שניתנו לנו
בל
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
אבל הפתרון הוא לומר לעצמך :זה לא לנו
שנקראמלאך נת
שישהקב"ה מבאר אכ
הואלטובה.הדומיה.דיננו
שייצא
האד של הרוחנית
הוא ,זה הקב"ה .ודאי שמצד בין אדםההצלחה כל כלי כן משוםהמתים ,ונקרא שומר דומה שהוא
נפלאי ברוחניות, להצליח כלי
בה'. לבטוח אי ידיעתו על מיוסדת בדמיונות.
לחבירו ,אתה צריך לראות מה אתה יכול מה שקשורללמוד תמיד ,מיועלינו
שולט על שהוא
שמועילי
עליה ונוסי
אבל לגבי הישנות
דעתו. להפיס אתכדיכ על לעשותא
"כשהאדם נמשך אחר הדמיון ונשקע בו ,נחזור
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
הוא. לא זה הדבר, עצם
אז שולטין עליו הדינים ומלאך דומה ,וזהו כדי לקבל יותר בהירות.
עזרתה לי כמעט שכנה דומה אלה.בכלי ה'
'לולי
לעצמי
חדש', וכשאניבית
'כי תבנה התורה לי
אמרה לי מי
"לכןאי אני
א בעלמעולם
חובת פירושו:
רבינו צא בהקדמתלמדנו לה''
נפשי'"' .דום
כבר
תיקון' ,מעקה' מלשוןמה אני 'ועשית' הוא מלשון הדמיון .תבין שאין כלום חוץ מהקב"ה,
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
שכתב :ה'בית
אי וכפי היא
עליהן ,בה
השורים לדו
המזיקיםשצרי
השאלה וכמה
מבריחים אז את כמה
אשר נחו פי
הצפורנים הבטחוגזיזת עבודת ה'
המתרחש בשעת של כעין
א.
כשהאד השניה,
רוצה להיותהם עוברים אל
היד האחת, כשנוטלים את
הבטחו לסירוגין ,כיצרי לענייניהידיים
גשמיי. בנוגעאחר כך את
כך נוטלים שמפני
נחו יוסף'
משהוא
כשנוטלים את השניה ,הם חוזרים אל הראשונה ,וחוזר חלילה ,עד שמבריחים אותם לגמרי .עורכים אתם
מלחמה.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
אל
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
תראה שזהו ההשתדלות הטובה ביותר .הן מעיקים .המעיקים לך ,תתקנם על ידי
אתה רוצה לעשות משהו ,נו ,עשה .זה מה שתדבק את עצמך למעלה למקום
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שצריך לעשות"' .דום לה' והתחולל לו'. המחשבה ,דהיינו 'לגגך' כאמור ,ואז אם
מדור אמונה ובטחון
אי אפשר לברוח מצרות
תדבק את מחשבתך בבורא ב"ה ,אז 'כי
יפול הנופל' ,ודרשו רבותינו זכרונם לברכה
)ספרי( שראוי הוא ליפול ,כי הדינים ראוים
לשון נפלא יש מהמקובל רבי משה דוד
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתובפיגאאליעזר בן
לומר
אליעזר הר"ר
רוצה ליפול מז' ימי בראשיתלזכות
כנודע,
לזכות
וואלי זי"ע תלמיד חבר של הרמח"ל,
פטרון מדור אמונה ובטחון שיפלו הדינים ממך".
על ספר תהלים על הפסוק "אנה בחיבורו
פטרו מדור אמונה ובטחו
אלך מרוחך ואנה מפניך אברח" .זה לשונו: בחזרה אל הסיפור עם מר עוקבא .מר
"וכי סלקא דעתך שדוד המלך ע"ה יבקש עוקבא אמר לר' אלעזר :יש אנשים
מפניו יתברך?! אדרבא ,כל חפצו וכל לברוח
פסח ז"ל לא הרה"ח לע"נ
נלמד זה
שמצערים אותי .אמר לו ר' אלעזר:
בדביקותו .אלא שבזמן לעמודראטה מגמתו
ליפא הי"ו חנני' יו"ט
הר"ראבל ביבדלחט"א
עוקבא: הם ,זה הקב"ה .אמר לו מר
הקטנות הדינים מצערים אותו הרבה כשל כח סבלי .אמר לו ר' אלעזר :בזה
מאוד ,וכל מצטער מבקש להינצל מצערו
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –
שתדום לה' ,הם יפלו לפניך חללים חללים,
מפניו".כ"ג אייר ה'תשפ"ב ולנוס כי על-ידי שתעלה לעולם המחשבה ,הדינים
יתמתקו וממילא הם יתמסמסו לגמרי.
מדובר באינסטינקט שקיים גם אצל
בעלי החיים .הוא מרגיש חום ותיכף ומיד האדם שואל :אבל איך אפטר מפלוני?
מושך את ידו אחורנית .מישהו צועק עליו יש לך מושג כמה כסף יש לו? איזו סוללה
ובורח .א האד יודע– מסתובבתמיד
מידמועילהבטחו
והוא של עורכי דין יש לו? -אל תדאג ,אומר
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
ה'מאור עינים' .אם אתה מבין שהשורש הוא אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
דברי לטובתו,
רוחניי שמצערתו הדין מול
מדתכראוי אי"אבל
לבטוח דינים ,תבין שהם מוכנים ליפול ממך כבר
שישלים את מול עד
נחותמיד
שהוא עמו
מכפיעומדת היא בסוגיית לכבוד שבועות נעסוק הפע
גשמיי. דברי מז' ימי בראשית ,ולכן אם תחשוב נכונה
תיקונו ,ואם כן אנה יברח מפניה ,אפילו אם הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
ותעסוק בעוד קצת תורה ,עוד א קצת הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
פנים של זעם ,כי הוא צריך לסבול אותה על לרוחניות ,
חלילה, יו הדי
בטחון וחוזר הואקצת
השבועותעוד
תשובה,
משהוא צרי יותר ברוחניות להצליח
על כל פנים עד גמר מלאכתו". מאליהם .בכל האמצעי להשתמשעלינו יפלו
כבסוף הם
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
לבטוח הוא
בה'. בלי ענין זה.
איפוא על הצלחה מדבר
ברוחניות כללדוד המלך ההשתדלות המעולה ביותר
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
של לי דבר
האד אם יש הגיגי לבו.
הרוחנית מבטא את
ההצלחה כל ה'מאור עינים',
שמצער אותי ,מצד הטבע עלי לברוח ממנו, נפלאי דברי כלי להצליחבעבר את
ברוחניות, כליכשלמדנו
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח הגיעו אלינו עדויות רבות של אנשים
כי כל מצטער מבקש להנצל מצערו ולנוס שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה שהתמודדו עם אנשים שציערו אותם,
מפניו ,אבל האמת היא שגם אם אלך ,הוא להשתמש עינים' אי
בפנים ואימצו את ה'מאור אותנו
מלמדתהתורה את
ולמדו
בהירות.
אינם קשורים בהכרח יותר
הדינים יבוא לקבל
אחרי ,כי כדי
במחשבתם ,ובדרך פלא הכל נעלם בכלי אלה.
דבריו
למקום זה שאני נמצא בו עכשיו .אם כלא היה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
למקום אחר ,הם יבואו
מה אני מקומי את אעתיק
אתי גם לשם .זה מה שהוא אומר :אני יודע לענייני
"אני חושב שבנוגע
הבטחוואומר: הלבבות לשער
שהאדם בא יש
היא :אתה
אי בה אלא אלמוני
ולא לדו השאלה פלוני
שצרי שזה לא כמה חובת
וכמה וכך פימצד
כך נחו לעשות
הבטחו שחייבים
עבודת ה' של
יודע שזה
רוצה שכן ,אני
כשהאד בעצמך ,וכיון
להיות בכבודךהבטחו לענייני"יתכן שכך
גשמיי .צרי בנוגעלענות לו:
נחו צריך
ההשתדלות".
משהוא
יהיה כאן עד גמר מלאכתי וממילא אין לי אתה חושב ,אבל אם תלמד את הגמרא
מה לברוח. במסכת גיטין ואת דברי ה'מאור עינים',
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
בל
לעזוב ,כי הבין שמן השמים מדברים אתו כי עתה הרחיב ה' לנו
ומה יהיה לו מכך שיברח? במקום החדש
זה מזכיר את דברי הגר"מ פיינשטיין
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הרי שוב יריבו אתו .נשארים כאן ,מתפללים
זצ"ל בדרש משה )פרשת תולדות( ,על
מדור אמונה ובטחון
לה' וחוזרים בתשובה .כשרואים שהמריבה
באה אל קיצה' ,כי הרחיב ה' לנו ופרינו המריבות שהיו לו ליצחק עם הפלשתים
בארץ' ,אז יכולים לעקור למקום אחר. כתוב בתורה" :וכל הבארות אשר חפרו
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו בפיגא
סתמום
אליעזר בן
הר"ראליעזר
לזכות אביו
לזכות
עבדי אביו בימי אברהם
מכופפים את הראש והגל עובר פטרוןיצחק
מדור אמונה ובטחון פלשתים וימלאום עפר" .שוב ושוב.
מדור אמונה ובטחו לבארות פותח והפלשתים סותמים .ונתנו
פטרו
ראיתי יהודי כותב שהיה פעם במצב שמות על שם המריבות שהיו שם" .ויריבו
קשה ונכנס אל ה'בית ישראל' מגור זיע"א רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים
ממנו חיזוק .אמר לו ה'בית ישראל': פסח ז"ללבקשעמו ,הרה"ח
התעשקו לע"נ
נלמד ויקרא שם הבאר עשק כי
ראטה )קכא ,א(" :אמר רבן הי"ויבמותמסכתליפאיו"ט ב
חנני' יש עליההר"ר
ויקרא ביבדלחט"א
ויחפרו באר אחרת ויריבו גם
גמליאל :פעם אחת הייתי מהלך בספינה שמה שטנה" .עד שבסוף הגיע אל המנוחה
וראיתי ספינה אחת שנשברה ,והייתי
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –
ואל הנחלה " -ויעתק משם ויחפור באר
'תשפ"ב ומנו? רבי
חכם שבה, אייר ה על כ"ג
תלמיד מצטער אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות
עקיבא ,וכשעליתי ביבשה ,בא וישב ודן ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ,
לפני בהלכה .אמרתי לו :בני! מי העלך? ויעל משם באר שבע".
אמר לי :דף של ספינה נזדמן לי )ונאחזתי
בו( ,וכל גל וגל שבא עלי ,נענעתי לו ראשי
יודע האד הבטחו מועיל תמיד – שאל הגר"מ פיינשטיין :מדוע דווקא
ונתתי לו אראשי כופפתי את )לא נלחמתי בו ,אלא
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
נחו יבואו
יותר אם
חכמים:אמרואבל
להשתמש בו.
לעבור( .מכאןעכשיו כשהרחיב לך ואין כבר מריבה ,אתה אי
אורז את חבילותיך ועובר למקום אחר? סוף
דברי ."רוחניי
מוללו ראשו כראוי
ינענע לבטוחאדם,
רשעים על אי
בסוגיית
מבאר הגר"מ הפע נעסוק
קצת! שבועות
הישאר פה לכבוד לך,
סוף טוב
פיינשטיין :בתחילה כשרבו אתו ,היתה להם מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
וכתב המהרש"א )חידושי אגדות ב"ב עג ,א(: הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
איזו טענה -התעשקו עמו .אך לאחרא מכן ,הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
"יש לעיין מאי מכאן אמרו כו' מה ענין זה השבועות הוא יו הדי לרוחניות ,על
צרי משהוא יותר ברוחניות
לזה" .כלומר ,איך אתה רואה מזה שרבי להצליח כדרכם של שונאים ,רבו אתו גם כשלא
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
וגל שבאשאיג גל בגשמיות.
ראשומה
על כל להצליחנענה את
עקיבא היתה להם שום טענה ,למה? כי עכשיו
ורצו
אל
רחמי
לחזור צורך
לעורר
אין
לנו כדי
שונאים. כבר
שניתנו
אנחנו
בה'. לבטוח בלי ברוחניות הצלחה
עליו ,שזהו הדרך להתעסק עם רשע? אולי כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
שוצפים של
האד גלים של ההצלחהכך רק עם
הרוחנית צריך להתנהג ההתחלה ולראות מה היה החשבון ואולי כל
נפלאי
כליהחילוק בין מזמןברוחניות,
התבטלה .זהו להצליח כלי
הטענה כבר
לעמוד
בה'. איכשצריך
לבטוח ידיעתואולי
עלעם רשע? מיוסדת לא
מים ,אך
מול רשע ,הדרך היא לומר תהלים ,להתחזק מה
התעשקוללמוד בפעם ועלינו
הראשונה הם השמות.תמיד,
שמועילי
שני
עמו ,היינו שבאו מחמת טענה ,ואחר כך זה נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
בבטחון ולהוסיף בהודאה? התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות. שטנה -מריבה לשם מריבה. בכליהיה
כבר
אלה.
מבאר המהרש"א :כתוב בתהלים" :כל
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל יצחק בהקדמתהביןלמדנו
כבר
עברו" .מבואר מפסוק
משבריך וגליך עלימה אני מקום שאין שהמקום הוא
זה ,שצרות ,קשיים ומשברים ,דומים לגלי לענייני
הסיבה שלאחרזוהי שבנוגע
הבטחולשער בו.
הלבבותלהיות
ראוי
ישראל
אי "נמשלו
היא: מדרש :בה
שצריב לדו
ואיתא על זה
וכמה הים.השאלה כמהלמקום לעקור החליט
נחו פי המריבה,
הבטחו ששקטה
עבודת ה' של
מתייעצים
רוצה לים ,והם
כשהאד העכו"ם
להיות צרי ונמשלו
הבטחו לחול מקום סכנה
גשמיי. שהמקום הוא
לענייני הבין בנוגע
משהואכינחו
אחר,
על ישראל והקב"ה מתיש כוחם ,ועל כן מאחר שרבו אתו לחינם .אכן כל עוד
אמר ישעיה 'והרשעים כים נגרש' ,מה הים המריבה היתה עדיין באיבה ,לא היה יכול
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
גל
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
אל מקום חפצו ,אין לו חשיבות עצמית .מה הגל הראשון אומר אני עולה ומציף כל
זה העסק שאתה עושה ממנו? העולם כולו ,כיון שהוא בא לחול ,הוא כורע
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז לפניו ,ואין הגל השני לומד מן הראשון ,כך
מדור אמונה ובטחון
היכולת לאהוב את הפוגע פרעה נתגלגל על ישראל והפילו הקב"ה,
וכן עמלק וכן סיחון כו' ,ואין אחד למד
ראיתי פעם בספר דבר נפלא .חז"ל
אמרו" :הנעלבים ואינם עולבים ,שומעים מראשון" .הא לך שמה שצריך לעשות מול
פיגא ומשפחתו הי"ובפיגאאליעזר בן הר"ר לזכות
ומשפחתומשיבים ,עליהם אמר הכתוב: חרפתם ואינם אליעזר
מול לזכות
לעשות גלי הים ,זה מה שצריך
מדור אמונה ובטחון הרשעים והמתנכלים ומול שאר פטרון
הצרות.
'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'" .וכתוב
פטרו מדור אמונה ובטחו
בירושלמי בטעמא דמילתא כי מי שאינו ה'בית ישראל' הראה לבן שיחו את דברי
עולב בחזרה ,הוא זה שאומר :וכי מפני המהרש"א ואמר לו כך :אפשר לבטל את
העליב אותי -אעלבנו?! הוא הרי שהוא
פסח ז"ל מכן הרה"ח
לאחרלע"נ
הגל ,אבל מה תרוויח מזה? הלאנלמד
הי"ו ראטהאלוקים!
צלםליפא
חנני' יו"ט ביבדלחט"א הר"ר
המהרש"א - יבוא עוד גל .הסתכל בדברי
אין אחד למד מהראשון .למה? כי יש דינים
הוי אומר :זה שאינו מעליבו בחזרה ,אינו
'תשפ"ב לא משום
עליו ,ואףאייר ה
מתגאה בחוקותי( –
שהואכ"ג
על בני ישראל .כאן בא עמלק ,כאן בא
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל משום
סיחון וכו' .אך מה? בוא ונלמד אותך מה
שמישהו אמר לו :יש לי בשבילך עצה .אם
עושים כשמגיע גל .מכופפים את הראש
לא תגיב ,הלה לא יוכל להמשיך לריב אתך.
והגל עובר ומתנפץ בחול .והוא יפילם
באין עצים ,אין מה לבעור והאש כבה
חללים חללים .הגל מתנפץ ומתברר שאינו
מאליה ...לא ,לא זוהי הסיבה ,כי אם זוהי
יודע
את ה'.האד אינו– א
עובד בזה תמידמועילמגיב,
הבטחושאינו
הסיבה
כלום.
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
נחו יודע
יותרשהוא בו .אבל
משום להשתמשהיא
אי הסיבה אך מבואר איפוא בכל המקורות אותו
הקב"ה ,כי על
רוחניי של דברי שלוחומול
לבטוחהואכראוישהמעליב
היסוד .אם יש לך דבר שמצער אותך ,אדם אי
דברי עושה לי
פלוני אינו לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. לעצמו:מול
אומר נחו
הואשהואמכפיכן שמצער אותך ,צרה חדשה ,עול חדש ,תבין
מאומה .הוא רק לבוש .וכיון שכן ,אינו חג הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי
שמדובר בגל חדש שבא עליך .אין זהא דרך הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
כועס עליו ,ואם אינו כועס עליו ,הוא יכול על
מפורשים ,כפי
בפסוקיםלרוחניות
מבואריו הדי
השבועות הוא
דרש .זה
צרי משהוא יותר ברוחניות
להסתכל עליו כפי שהוא מסתכל על כל להצליח
האמצעי
וה'מאור עינים' אותם ,בכל
להשתמש
עלינומפרשים
כשחז"ל
שיי
אלוקיםשאי
ג צלם
מה בו בגשמיות.
ולראות להצליח הכנסת
באי בית שמדובר סך
ורצו פנימיותרחמי
כדיפילעוררזאת על
מסביר לנו
שניתנו
ברוחניות בלי לבטוח בה'. הצלחה
ולא להעליבו בחזרה. כלל הכל בלבוש לדינים שקיימים למעלה ,ואם
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד כן ,הדרך היחידה היא לדעת זאת ולכופף
כך איתא באור החיים הקדוש על יוסף נפלאי כלי להצליח ברוחניות ,כלי
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח את הראש.
הצדיק שאף בשעה שאחיו מכרוהו ,נשאר שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
אתם באחווה ,ולא כעס עליהם כלל ,כי ידע להשתמש
אי צרה חדשהאותנולאדם מצוי מלמדת
שכשיש לו התורה
המקום .וכבר אמרבהירות. אלאיותר
שלוחי לקבל כדי
שאינם לשפוך את הלב ,הוא מתחיל לחטט ורוצה
בכלי אלה.
ה'אור החיים' הקדוש שאף בבעלי בחירה, בה עוד ועוד ,ובזה הוא מרחיב אותה .אתה
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
שאינםאנייכולים לעשות לו
אם האדם זוכר מה בעלמשנה? רבינו
הלבוש בהקדמתמה
למדנומהלבוש.
כבר עסק
עושה
מאומה ,אינם יכולים לשלוט בו ,אך כיון לענייני
לכם שהאדם שבנוגע
הבטחו תארו לשער
נוגע בכלל? הלבבות
הלבוש מה
היא :ככל
אי בשעתבהמעשה
זאת לדו
לזכורשצרי שקשה
השאלה כמה שלוש
וכמה ומדבר הבטחו ברק
נחו פי מירושלים לבני
נסעעבודת ה'של
כשהאד בזוהר
רוצה להיות לכן איתא
הבטחו בחירה,
שמדובר בבעלי לעניינישהוא נסע
גשמיי .צרי בנוגע האוטובוס
הצבע של
משהוא עלנחו
שעות
הקדוש שהאנשים המאמינים כשעומדים בו ועל הכסא שהוא ישב עליו .הוא אינו
מול בחירה הם מועטים. מבין .האוטובוס הרי היה רק כלי שהובילו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
דל
הגבורה ,מתעוררים דינים שמצערים את על כל פנים ראיתי שם בספר שהסביר
האדם ,אבל אחרי שהאדם ממתיק את שמפני כך נאמר עליו 'ואוהביו כצאת
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הדינים על-ידי תורה ותפילה ותשובה ,הוא השמש בגבורתו' ,כי אם הוא יכול לראות
מדור אמונה ובטחון
נשאר רק עם המתקת הגבורות ,כלומר ,עם
השפע שהגיע עליו מלמעלה.
צלם אלוקים במצב כזה ,אין זה אלא משום
שהכרה זו חזקה אצלו מהפגיעה עצמה,
והרי זה מוכיח שהוא מאוהביו של הקב"ה.
ילד"ושגדל .הוא מתבגר קצת ומשפחתו הי
ומשפחתו
פיגאכך זה בכל
בפיגאאליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות לזכות
ובטחוןמתחיל לומר את מה שהוא חושב פטרון מדור אמונה
והנה הוא קליפה קודמת לפרי
ואף להתחצף .בסדר ,זה קורה משום שהוא ובטחו אמונה מדור פטרו
מרגיש שיש לו עצמאות .זוהי התחלה של אכן יסוד זה אינו חידוש גדול ,אבל הוא
גדול.ז"להאדם שואל :למה? למה הוא לא הנוגע ביותר .הקב"ה קבע סדר בעולם
דברפסחנלמד לע"נ הרה"ח
יכול לעבור מילד תמים לאברך חשוב? למה שאם האדם לומד תורה ומזכיר לעצמו
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה צריךומההר"רביבדלחט"א
בכל עת איך צריך להתנהג
באמצע הוא צריך להיראות כפי שהוא
נראה? התשובה היא שזוהי ההתחלה של לחשוב -העולם מתאים את עצמו אליו.
הקליפה ורק 'תשפ"ב
רואיםה את
כ"ג אייר בחוקותי( –
בתחילה במדבראנשים
)בחו"ל הטוב. לא יהיופרשתשלישיפעם
אומר שאף
האם זה יו
לאחר מכן את הפרי. שיצערוהו? -ממש לא .כי כשהקב"ה רוצה
לומר משהו לאדם ,הוא מדבר אתו באופן
כזה שאנשים מצערים אותו ,והוא לטובתו.
תודה על נורת האזהרה
מערכת היא שהקב"ה ברא בעולם ,שיש
האד ברכב
יודע א נוהגכשאחדתמיד – מועיל כך:
הבטחו נשאל
הבה לפעמים דינים השורים אל האדם ,ואז יש
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
נחוושומע
לדעת להבהב
שמתחילה יותר
להשתמש בו .אבל ורואה נורהאנשים שמתעוררים לבוא על האדם אי
צפצוף בשעת מעשה ,מה זה אומר? האם ולצערו .זה אומר שהעולם מתנהל כשורה.
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
זה טוב או רע? התשובה היא שכאשר בנו בסוגיית
הפעלהיות.נעסוק אמור
שבועותבדיוק זה
ופלא .כךלכבוד
הפלא
גשמיי. דברי מול נחו שהוא מכפי
את הרכב ,לקחו בחשבון שעלולים הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד הרי ש ,פשוטה
להתעורר בעיות ,ולכן השתילו בו מנגנון לכ הסיבה
על לרוחניותא,
נולד .יש הדי שהוא
יובשעה לתינוק בדומה
השבועות הוא
צרי
משהוא בעיה
יותרעל כל אותו ברוחניות
להצליח שיזהיר
אזהרה גבורות ,הקליפה
האמצעי חמש בכל עלינו דם ,יש
להשתמש כדינים ,יש
שאי עליו
שיי בזמן מהמה ג שיידעבגשמיות.
שמתפתחת כדי
קדמה לפרי .זהו המהלך .האיש עומד בחוץ להצליח
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
התשובה
בה'. לבטוח בלילא?
טוב או
ברוחניותהצלחה המצב
לעשות .שוב,
ואומר תהלים ובוכה .אומרים לו :הכל כלל
שלמהבהבת הרוחנית נורה
ההצלחהאתה רואה היא כזו :אם שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד כשורה .והוא אינו מקבל ...מה פירוש הכל כל
ושומע קול צפצוף ,אתה מבין שזה הזמן כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
כשורה? תראה מה קורה כאן ...מסבירים לו :מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
לעשות איזה שינוי והכל יהיה בסדר ,ואז מה
ללמודקדמהועלינוהקליפה המהלך תמיד,
בעולם .תמיד שמועילי
זהו
ונוסי עליה הישנות על כ
אתה מודה על מנגנון האזהרה.א נחזור
להשתמש
עינים' בפרשת ה'מאור אי
מסביר אותנו
התורה כךמלמדת
לפרי.
לך-לך שזהו ענין הנסיונות .לפני שמגיעה כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
אף כאן ,אם האדם רואה שמישהו הארה על האדם ,מגיעה תחילה קליפה ,כי
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
הוא אומר :תודה לך ראשון אני
מפריע לו ,דבר מה בעלשמגיע רבינופעם בהקדמת
הדבר .כל למדנותחילת כבר
הקליפה היא
הקב"ה שבראת את העולם עם מנגנון כזה, לענייני האדם ,שבנוגע
מתעוררים דינים עלהבטחו לשערהלבבותחדש
שפע
שיש בו
אי כזה היא:בעולם בה
שצרי לדו שהרי אנו
השאלה נמצאים כמהשל אין
וכמה מעולם המגיע
נחו פי כי ה'השפע
הבטחו תחילה,
עבודת של
כשהאד לחזור
רוצה ועבירות וצריך
הבטחו להיות סטרא אחרא שיוכל להכנס
גשמיי .צרי להצטמצם כדי
לענייני נחו בנוגע משהואצריך
סוף,
בתשובה בכל עת וצריכים לקבל אזהרות, לעולם הזה ,ומפני כך מתעוררת מדת
והמנגנון הזה שולח את האזהרות. הגבורה ,ויחד עם התעוררותה של מדת
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הל
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
בהלכה .דבר מעניין .יש שהאדם מתמודד אכן אם האדם אינו זוכר מה צריך
עם צרה גדולה ,והנה באים לבית המדרש לעשות כשנורת האזהרה נדלקת ,ובמקום
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ורואים שהוא נשאר אדם נורמלי .הוא יושב לעשות מה שצריך ,הוא נבהל ומתחיל
מדור אמונה ובטחון
ולומד בחברותא ,הוא מתפלל ,הוא מנשק
את הסידור .רבן גמליאל רואה את רבי
להאיץ את מהירות הנסיעה ,אין לו ממנה
שום תועלת .זהו בעצם מה שרוב בני אדם
עקיבא לא סתם שהוא חי אחרי שכמעט עושים כשהם נתקלים בבעיה .הם שוכחים
להם סוף ,אלא הוא גם דן שאיןהי"ו
ומשפחתו
פיגא במים
ומשפחתו בפיגא
טבע אליעזר בן
שומע
אליעזר הר"ר
אתה לזכותאם
לזכות מה יש להם לעשות .תירגע.
בהלכה .הסיפור עם הטביעה כבר לא אתוובטחוןמדור אמונה
פטרון צריך
צפצוף -נפלא .כעת בוא נראה מה
בראש מעייניו .רבן גמליאל צריך ובטחו מדור אמונה
נמצאת התורה, פטרו
לעשות' .דום לה'' .תוסיף בלימוד
לעצור אותו ולשאול אותו" :מה עשית? איך תוסיף בתפילה ,תוסיף בתשובה .כמה
שרדת?" ורק אז רבי עקיבא נזכר " -אה, פעמים יש שפתאום המציק בא מיוזמתו
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
המעשה עם הנפילה למים? שום דבר לא לבקש מחילה .זה הלא הקב"ה .הלה קינא
ראטה הי"ו
קרה ,כופפתי את ראשי".ליפא יו"ט חנני'
מקבלהואהר"ר ביבדלחט"א
בך ודיבר בך סרה ופתאום
התעוררות תשובה ובא אליך ואומר לך
שרואה שהכל'תשפ"ב
אדםה כזהכ"גשלאייר בחוקותי( –
הסגנון זהו במדבר רוצה
)בחו"ל פעם ,אני
פרשתשלישיעליך
יודיברתיבזהירות :אם
רק לבוש .הוא אפילו לא מקבל יסורים לבקש ממך מחילה .מה הביאור בזה?
באהבה .הוא התרגל לחיות עם זה שלא הביאור הוא שהדינים התבטלו .אינך צריך
קרה כלום .מישהו סיפר לי שפעם שמע לעשות כלום .זה אמור להתמסמס מאליו.
אנשים מדברים על מישהו ואומרים עליו
יודע
האדהרבה יכול–יודע
א לשרוד תמיד מועיל
אדם זה הבטחו
בהתרגשות: חיים נעימים ומתוקים
שיום אחד רוחניי נחיצות הבטחו בנוגע לעניני
לדעת עדנחו התרגש,
יותר הוא אבל מאוד לחץ .אף
להשתמש בו. אי
שהוא בכלל ורואה וכך חיים להם בני אדם חיים נעימים
רוחניי דברי כראויאתומוללהסתובב
לבטוח אי לו
יצא
לא נלחץ .כלומר ,זה לא שהוא שורד לחץ, בסוגיית
הפע הולכים. נעסוק ודברים
שבועות באים לכבוד
ומתוקים .דברים
מכאן אמרו חכמים" :אם יבואו רשעים על מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
אלא הוא פשוט לא נלחץ .כמה פעמים יש הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ הסיבה לרוחניותא,גלים.
בראשו" .יבואו עוד
את המציאות הזאת .אתה עומד מהצד על להםיו הדי ינענעהוא אדם,
השבועות
צרי משהוא
יותראת כלברוחניות כבר
להצליחכבר ועושה להשתמש אכן
שיבואו עוד גלים.
הסגולות ומפחד מי שנלחם עם
האמצעי בכל כודאיעלינו
שיי
שאישאתה לא ג
מבין מה עצמומה בגשמיות. הגל המגיע עליו כי הוא סבור שהוא לא להצליח
שבעולם ,והאדם
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
להתמודד עם
בה'. בלי לבטוח ברוחניותיודע
אומר :אינני היה צריך להגיע עליו ואך רשעות הוא -כלל
רוצה .הוא
הצלחה
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
הרוחנית של האד ההצלחה נלחצתי.
לחץ ,פשוט לא רחמנות עליו .אתה יודע למה? כי ...אח כל
נפלאי
כליחשבת? לא רק מהברוחניות,
לך עוד גל. להצליח כלי
יקר! מחכה
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
סוף דבר :הגלים באים אל האדם בכל מה
ללמוד מגיע
הוא הסדר,ועלינו האדםתמיד,
מבין שכך שמועילי
כן אם
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה שום בעיה...
עת ,וכשהאדם זוכר מה מקורם ,הוא יודע להשתמש בזה אי גל ואין
אותנו התורהגל ועוד
מלמדת עוד
ולתת להם לעבורבהירות. את יותר
ראשו לכופףלקבל
כדי
בכלי אלה.
ובאותה שעה להוסיף בתורה ותפילה ,וכך תחשבו שרבי גמליאל היה שואל את רבי
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת יבואו בעל
אם רבינו
בהקדמת
אני וגם לעולם הבא.
מההזה
הוא זוכה גם לעולם עליך עוד למדנו יקרה כבר
עקיבא" :מה
לענייני
שבנוגע עונה לו: הבטחו
רבי עקיבא לשער היה
הלבבות בוודאי
גלים?"
אי היא:
ישראל בה כל
לדו ועל
שצרי עלינו השאלה
הצדיק יגן זכות וכמה
כמה לדבר בראשי פי
ואוסיף הבטחו נחו עבודת ה'
לנענע להם של
"אמשיך
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה אמן. בא לדון אתו
גשמיי. עקיבא הרי
לענייני בלימוד" .רבי
בנוגע אתך
משהוא נחו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ול
לזכות
החתן נפתלי צבי בן שיינדל שרה
והכלה שרה בת חנה סערל
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
מדור אמונה ובטחון נדבת אבי הכלה
הר"ר מנחם מענדל בארמינקא הי"ו
"ו ומשפחתו הי
תשפ"ז ומשפחתו פיגא
פיגא
י"ד חשון ב
אליעזר בן
וירא הר"ר פרשת
אליעזר לזכות
לזכות
ראשון יום
פטרון מדור אמונה ובטחון
פטרו מדור אמונה ובטחו
שהנחילנו אבי האומה יהדות אמיתית כפי
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
והמשקה .כשראו כך שהיה רוצה מהם
משלוהר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה ברכו למי שאכלתם
ביבדלחט"א
שיפרעו הכל ,אז ברכו להקב"ה שלא
הפרשה מתחילה עם סיפור הכנסת
כרצונם על מנת שלא יפרעו שום דבר".
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
האורחים של אברהם אבינו ,ובהמשך ,לפני
מהלך יסודי -לא תכסיס עליית שביעי ,כתוב" :ויטע אשל בבאר שבע
ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" .ופירש רש"י
הנה יש שיכולים להסתכל על זה כאילו שהכוונה להכנסת אורחים באופן הפשוט
היה לו דרך מעניינת של פרסום שם ה' ביותר ,שנתן לאנשים אכילה שתיה ולינה,
בעולם .בעצם היה יכול לעבור מעיר לעיר,
יודע האד
אלוקים תמיד – א
"רבותי! יש ולהכריז: מועיל
הבטחולבית,
מבית
וכתב רש"י על המילים 'ויקרא בשם ה' א-ל
של לעניני שמו
רוחניי אשל ,נקרא נחיצות "על ידי
הבטחואותו
בנוגע עולם':
לדעת
שהקב"הנחויותרלהם
אבללומר היהבו.יכול
להשתמש הקב"ה אלו-ה לכל העולם .לאחר שאוכלים אי
בעולם" .ואף
רוחניי
דברי להם זה
ושכלמולמה שיש כראוי לבטוח
ומטיב ושותים ,אומר להם ברכו למי שאכלתם אי
הוא טוב
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
דברי להאכילם
גשמיי. מול מועיל
נחושיותר שהואסבר
ממנו .אך
משלו .סבורים אתם שמשלי אכלתם? משל מכפי
ומרוצה, הרי שבע
שהאדם לככי אחרי ולהשקותם, הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד פשוטה ,ש הסיבה מי שאמר והיה העולם אכלתם".
לרוחניותא
קל יותר להשפיע עליו .הוי אומר :מכנסים על , השבועות הוא יו הדי
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
בחורים חלשים ,מחלקים להם טשאלנט האמצעי מסכת בכל
סוטה )י ,א( ,ושם להשתמשעלינודבריו ב
כ מקור
שיי
ככה זהשאי מה ג
אכסוף'. בגשמיות'.י-ה
להצליחשרים אתם וקוגל, רחמי'ויקריא'.
ורצו 'ויקרא' אלא
תקרי לעורר שניתנו "אל
לנו כדי נאמר:
טוב.ברוחניות בלי לבטוח בה'. הצלחה מלמד ,שהקריא אברהם אבינו לשמו של כלל
עובד יותר שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
הקב"ה בפה כל עובר ושב ,כיצד? לאחר כל ההצלחה הרוחנית של האד
אך האמת היא שיש כאן יסוד גדול, כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. שאכלו ושתו עמדו לברכו ,אמר להם :וכי מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
וצריך לזכור בענין זה את הקל וחומר של שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
משלי אכלתם? משל אלוקי עולם אכלתם ,נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל -אם להשתמש
אותנולמיאישאמר והיה מלמדתוברכו
התורה ושבחו
הודו
בהירות.הגוי ליהודי ,הוא
לעשות את יכול יותר
מקוהלקבל
כדי
העולם".אלה.
בכלי
בוודאי יכול לעשות את היהודי ליהודי יותר
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
אנישל אברהם אבינו טוב .אף כאן ,אם מה
המהלך בעלתוספות בהקדמתשםרבינו
מביא למדנומקובצת
כברשיטהוב
יכול לקחת מישהו שאינו יודע שיש לענייני
שבנוגעמדרש שלא תוספותהבטחו
הרא"ש" :יש ב הלבבותמלשער
דברים
היא :שיש
אי למיבהשיודע אותולדושצריולהפוך אלוקים
השאלה כמהאברהם
וכמה שאמרפילהם
עד נחו ברצונם,
הבטחו רצו לברך
עבודת ה' של
כשהאדמישהו
רוצה יכול לקחת אלוקים ,הוא
הבטחובוודאי
להיות ושתיתם ,והיה
גשמיי .צרי שאכלתם
לענייני בנוגענחו מה
משהוא פרעו
אבינו:
שמרגיש שהוא יודע שיש אלוקים אומר שעולה לממון גדול לפי שהיו במדבר
ולעשותו אדם יותר מאמין. והיה טורח גדול להם להביא לשם המאכל
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
זל
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
לכבשן האש .חז"ל מספרים על כך. אכן בשביל זה צריך לדעת כיצד הדבר
בפסוקים זה לא מוזכר .התורה לא ראתה פועל .אין המדובר בתכסיס בעלמא ,כאילו
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
כדבר נחוץ להזכיר אותו ,זאת על אף אומר :הם באו בשביל האוכל ,ועל הדרך
מדור אמונה ובטחון
שלכאורה מדובר באחת מהידיעות
החשובות ביותר המועברות מאב לבן -אף
דחפו להם שיעור ביהדות .כפי שמצוי הדבר
שמארגנים שיעור בערב ,מביאים שם כיבוד
אחד לא ידע שיש אלוקים בעולם ,עד שבא בשפע ועושים שם בדיחות ,וכך הרבה
הי"ובוראו ,ושבר את פסילי ומשפחתו
ומשפחתואת
אברהם והכירפיגא
בפיגאאליעזר בן
יהדות.
קצתאליעזרהר"ר אנשים באים ,ואז כבר לזכות
לומדים
לזכות
ובטחון
ובעבור כך הפילו נמרוד לכבשן האש. מדור אמונה
אביו, פטרוןנושא
לא על זה אנו מדברים .אנו מדברים על
מוזכר בפסוקים ,ודי בהרחבה? - ובטחו
אמונה כן
מדור מהפטרו ויכול
אחר לגמרי אשר כאמור יסוד גדול הוא
מעשי החסד שאברהם אבינו עשה .הן לעשות את היהודי ליהודי יותר טוב.
הפסוק הנ"ל והן כל סיפור הדברים
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
בתחילת הפרשה על החסד שעשה עם הכרה שבאה מתוך הטוב
ראטה
לערביים. המלאכים הי"ו
שנדמו ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא
הסבא מסלבודקא זצ"ל אמר :עיקר גדול
בעבודת השם שהאדם יכיר וירגיש
'תשפ"במסלבודקא,
מבארה הסבא הדבר, – סיבת
)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר לא רקבמדברפרשתהיינו
הקב"ה,שלישי באמיתת יו
מציאות
כי כשאברהם אבינו הכיר את בוראו ,היתה
לדעת שיש אלוקים ,אלא להרגיש ולחוות
לו הבנה זו .מדוע הוא גומל חסד? כי הכיר
זאת ,ועיקר גדול יותר שהאדם ירגיש ויכיר
שיש אלוקים שגומל חסד .זהו הבורא .זהו
בחסדיו של הקב"ה ויכיר בכך שהקב"ה
הקשר שלו עם הקב"ה .הוא מסתכל כל
הוא המקור לחסד תמידי.
ומלא הודאה מלא– והוא
הבטחו מועיל תמיד א האד יודע הקב"ה על הזמן
עת .ודאי נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת בכלנחו מטיב לו
יותר בו .אבל שהוא הכנעה מזה
להשתמש יש ששואלים את האדם מיהו הקב"ה? אי
שזה מביא אותו ליראה ומעורר בו רצון
והוא משיב :מה השאלה? -צריך למסור את אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
להחזיר .אבל תחילת הכרתו היא שהבורא בסוגיית
הפעמה שאתה האם זהנעסוק
שבועותאותו:
לכבודשואלים
הנפש!!!
גשמיי. דברי מול נחו שהוא
הוא זה שנותן לו הכל ,נותן לו לנשום ,נותן מכפי
הרי מה
חג רוחניי.שוב:
והוא אומרלדברי הבטחועלבנוגע
הקב"ה? יודע
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ
לו לאכול ,נותן לו דירה וחברים וכשרונות הסיבה לרוחניותא
ופחד ,רק הדי באימה
יונתקף הואאני
השבועותהרי
השאלה?
על
צרי
משהוא החסד
יותרעל מעשי התורה ברוחניות
לכן סיפרה להצליח
וכו'. בעולם .מה עוד?
האמצעי אלוקים בכל
להשתמש עלינו שיש
כמהאמירה
אמרה :את
שיי כאילו שאי
זאת,מה ג להצליח ללמדנו
בגשמיות. שלו כדי שואלים אותו .לא יודע.
ורצו רחמי לעורר שניתנו לנו כדי
מכן.לבטוח בה'. לאחרבלי הצלחהתתלמד
ברוחניות השאר כברכלל
לנו
הקב"העודנתלפני לטובה .אכ
מסלבודקא: דיננוהסבא
אומרשייצא
האד של הרוחנית ההצלחה כל
בוודאי זה בנוי על היסוד של ה'חובת נפלאי שיש כלי
אלוקים בעולם ברוחניות,
להצליחומרגיש
שאתה יודעכלי
בה'. לבטוח אי ידיעתו
הלבבות' שמה שמביא את הנברא לעבוד על מיוסדת דיין ,עוד
מה ועלינו וישללמוד
ועונש ,יש דין
שכר תמיד, ושיש
שמועילי
עליה
ונוסי מוצף
הטוב .הואהישנות
הואעלהכרת הבורא כ
נחזור א את לדעת ולהרגיש
להשתמש צריך אי
מלמדתאתהאותנוהתורה כל זה,
לפני
בהירות .רצון עז להחזיר,
הוא מרגיש יותר לקבל
הטוב, שהקב"ה הוא זה שנותן לך הכל .זה מה כדי
בהכרת
בכלי אלה.
הוא רוצה לעשות נחת רוח לבורא ,הוא שצריך לצלצל לך במוח .הקב"ה הוא זה
לעצמי
נותן הקב"הוכשאני
לא שלי,זה ליואומר:מי
משלואני ליא אי
לוקח חובת
בעל לי את
ומספק רבינו
בהקדמתורגע
למדנובכל רגע כבר
שמטיב עמי
מה אני לי בכל עת... צרכי.לשער הבטחו שבנוגע לענייני הלבבותכל
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
היסוד של כל התורה כולה יש אלוקים שגומל חסד
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
ראיתי לרבי אביגדור מילר זצ"ל )נדפס והביא לזה ראיה מפרשתן .התורה אינה
בשערי אורה( שהביא לזה ראיות ומקורות. מזכירה שאברהם אבינו הפיל את עצמו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
חל
את הסימן? והוא יענה :פלוני שנתן לי פת אחד המקורות הוא האגדה הידועה במסכת
לאכול .וביאר רש"י שמתוך כך יידעו אביו שבת עם הגר שביקש ללמוד את כל התורה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ואמו שהוא אוהבם ,וזה מה שירבה אהבה כולה על רגל אחת ,ואמר לו הלל :מה
מדור אמונה ובטחון
וריעות בישראל. דעלך סני לחברך לא תעביד .ופירש רש"י
בפירושו הראשון שחברך הכוונה להקב"ה,
הנה אף כאן מבואר יסוד זה שכאשר כמו שנאמר )משלי כז ,י( 'ריעך וריע אביך אל
שקיבל הטבה מפלוני ,זה
בכךהי"ו האדם מכיר
ומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
אליעזר בן
אליעזר
דבריו, הר"ר
על לזכות
לזכות
תעבור תעזוב' ,וכך אמר לו" :אל
בלבו אהבה אליו .נמצא שההכרה מוליד
ובטחון מדור אמונה
פטרון על
שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך
בכך ובטחו
שהקב"ה הוא מקור הטוב ,מקשר את מדור אמונה דבריך" .התכוון לומר לו :יסוד פטרו
היהדות הוא
האדם אל הקב"ה באהבה. שהיות שהקב"ה אוהב אותך כל-כך ,עליך
לאהוב אותו גם כן ולא לעבור על דבריו.
אמונה בסיסית בלתי מתערערתז"ל פסח "חהרה נלמד לע"נ
זהו היסוד .הדחף שלו לעשות מה שנכון
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
הודאה"רעל
ביבדלחט"א הר
הוא מזה שהוא מוצף ברגשי
ויש בזה הבנה מעניינת .כשהאדם יש לו
את ההכרה עם הקב"ה ממקום אחר ,ולאחר הטוב שהקב"ה נותן לו.
'תשפ"בבכח גם את
לדחוף הלעצמו
כ"ג אייר מנסההוא( –
בחוקותי
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מכן
יש שרואים שני אנשים שנמצאים
ההבנה שהקב"ה מטיב ,כאילו מדובר נושא
בחבירות זמן רב ,ושואלים לאחד מהם:
נפרד ,פעמים שהוא מאמין בכך ,פעמים
"אמור נא ,מתי זה התחיל?" .הלה משיב:
שאינו מאמין .וכבר יש שיאמר בלבו :אני
"אתה מחזיר אותי עכשיו עשרים שנה
מאמין שיש אלוקים ,וזה שאינני רואה
יודע האד
ממורמר עכשיו תמיד –
שאניא הבטחואתמועיל
הטוב ,וזה עכשיו
אחורה .אתה רוצה לשמוע מתי נפגשנו
בבית לעניניהיינו
רוחניי מה היה. אספר לך
בנוגע הבטחולראשונה?
נחיצות
לדעת
נחוהנושא
יותר גוי... בו .אבל
נעשיתי מזה להשתמש לא אי
וברוגז ...בסדר,
החולים ביחד עם קרובי משפחה ,שם
נושא שתלוי
רוחניי דברימול הוא
כראוי עמי,
שהקב"ה מטיב
אי לבטוחהזה
הפע התחלנו
בסוגיית ואחר כך שבועותזה,
נעסוק לכבודזה את
היכרנו
לחתן באמצע אני אם שלי.
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי. רוח במצב
רוחניי.וכו'".
הרי חג בשמחות חבירו
האחדלדברי
להשתתףבנוגע
הבטחו
ונכנס לי כסף -אני מרגיש שהוא מטיב
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי השבועות הוא יו הדי לרוחניותא
עמי ,ואם לאו -הנושא הזה לא קיים אצלי על
הקב"ה ,לא ההיכרות של האדם עם
צרי משהוא יותר ברוחניות
עכשיו .אני עדיין מתפלל מנחה .לא ברחתי. להצליח
האמצעי
בכלשואל איך אני להשתמש אתה עלינו
מתוך הלומדות. כנוצרה
שיי
שאי במצב
ג איננימההכל בגשמיות .סך
אוכל טריפה. להצליח
אינני ורצו
הוא הרי השאלה?
רחמי הקב"ה? מה
לעורר שניתנועללנו כדי
יודע
הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'. כלל
הרוח עכשיו. נותן לי לאכול .הוא מטיב עמי .אני מכיר
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד אותי מקרוב .דבר זה מוליד אהבה עצומה
הבה נדבר ברורות .רוב העולם מסתכלים נפלאי כלי להצליח ברוחניות ,כלי
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בלב ,ועל זה בנויים גם היסודות האחרים.
על נושא זה שהקב"ה הוא טוב ומטיב כעל שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה הוא מתבונן יותר ורואה שהקב"ה הוא אין
תוספת ולא תמיד צריך לחוות אותו .מבינים להשתמש
אי שאמר הלל. אותנו
זה מה מלמדתיראה.
התורהומתמלא
סוף
בהירות.
לבית הכנסת ויאמר: יותר אדם
לקבלייכנס כדי
אותו .אם אלה .לדעת מהי הנקודה שעליה בכלי רוצה
אתה
אני מאמין בדרך כלל שיש אלוקים עד מושתתת כל היהדות? -זוהי הנקודה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
אני כך כשאני מאבדמה אחר
שתים אחר הצהריים.
כבר את מצב הרוח - ...הלא יזרקו אותו לענייני
שבנוגע אמר רבי
הבטחו ביצה:
לשער במסכתהלבבות איתא
עוד
היא :תחת
אי בה אתו
לדולהיות
שצריירצו
הכנסת .לא
השאלהמבית לתינוק צריך
וכמה פתפי כמה הנותן
נחו גמליאל
הבטחו שמעון בן
עבודת ה' של
שהקב"ה
רוצה לגבי האמונה
כשהאד הבטחולא כן
להיות צרי גג אחת.
קורת מסבירה שיעשה
גשמיי. הגמראלענייני
לאמו .בנוגע
להודיע נחו
משהוא
הוא טוב ומטיב ,כי הוא נתפס אצל בני אדם סימן על פניו כדי שכאשר הילד ישוב
כאילו הוא תלוי במצב הרוח. לביתו ,אמו תשאל :מה קרה? מי עשה לך
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
טל
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
כזו ,הוא מאמין שיש אלוקים ,הוא מתפלל אכן היסוד המבאר בפרשתנו אומר
אליו שיעזור לו ,הוא מנשק את המזוזה, לאדם :אל תחיה בטעות זו ,כי זה נוגע לך
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הוא נותן צדקה ,הוא מנסה להיות יהודי ביהדותך .כשאברהם אבינו לימד את אנשי
מדור אמונה ובטחון
טוב ,ואז הוא נכנס הביתה ואוכל לחם .הוא
אפילו בירך .לא סתם בירך .הוא בירך מתוך
דורו שיש אלוקים ,הוא לא התחיל
מהיראה .לא מתחילים מדרך זו .היא לא
הכתב .והוא תמיד מקפיד על זה .כבר דרך טובה .מתחילים עם זה שיש אוכל ,יש
הי"ומברך שלא מתוך הכתב. ומשפחתו
שאינו ארבע שנים
ומשפחתו פיגא
בפיגאאליעזר בן
אליעזר
והיה הר"ר
לזכות
שאמר לזכות
מי טוב ,מי הוא מקור הטוב?
ופלא ,אבל אינו מרגיש איזה ערך ובטחוןהפלאמדור אמונה
פטרון מה.
העולם .עוד לפני שהאדם יודע דבר
ובטחוהוא מרגיש ערך בעמידה בקבלתו באכילתו.מדור אמונה
פטרומסורת
הוא עוד לא למד כלום .אין לו
לברך מתוך הכתב ,לא באכילה עצמה .אם מאבותיו .אין לו כלום .דבר ראשון הוא
ינסה לחשוב כמה אחוז תופסת במוחו יודע שיש טוב ומרגיש את הטוב .נפלא,
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
המחשבה שהקב"ה מאכילו עכשיו ,יראה אתה מרגישו כבר ,אתה כבר ממשש אותו,
ראטה הי"ו ליפא
שזה לא תופס אפילו אחוז אחד .מפחיד .זה יו"ט חנני'
הר"רשזהביבדלחט"א לך
אתה כבר שמח ממנו ,כעת דע
בכלל לא נושא אצלו .אין זה חלק מסדר מהקב"ה .צריך שדבר זה יהיה לך ברור
החשיבה שלו .הוא
מצורת'תשפ"ב
חלק אייר ה אין( –
זה כ"ג )בחו"ל יומו,
בחוקותי האחרים.
במדברהדברים
שלישיכלפרשת
נדבר על
ורק אז יו
בכלל לא בענין .למה? אברהם אבינו עוד לא דיבר אתם על יראת
שמים .ודאי שנדבר עליה ,אבל אם נתחיל
אתה שואל למה? שאציג בפניך את כל מכאן -יהיה לך בסוף יראת שמים ,ואז היא
רשימת הדברים שיושבים לי עכשיו על תהיה יראת שמים מבוססת ,וגם כשלא
יודע
האד היום
אני צריך רוצהתמיד –
לשמוע .א מועיל הבטחואינך
הלב? יהיה לך מצב רוח ,עדיין תרצה לעבוד את
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לכסות את
לדעת אבלשקל
יותר נחו חמישיםבו.אלף
להביאלהשתמש ה' ,ואז תרצה לעשות לפנים משורת הדין ,אי
מחר .הברכת
רוחניי כראוי -מוללאדברי
הבנק .היום
חשבוןלבטוח ועוד יסודות רבים ביהדות ,יפעלו אצלך אי
המזון שלי שווה משהו ,אם היא באמת בסוגיית נעסוק הפע
לפעמים עד היכן שבועותקולטים לכבוד
שצריך .איננו כמו
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
יכולה לשמש כסגולה לכיסוי החשבון .אבל מגיעים.לדברי רוחניי .הרי חג
הדברים בנוגע
הבטחו
יש ,שהרי
באכילה?האד צרי פשוטה לכ הסיבה
האכילה? מה ערך השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
האמצעי
בכל הרשימה
לתחתית להשתמש כ עלינו
הצרות נדחות
שיי
שאי הוא
ההסברמה ג בגשמיות.לזה?
להצליח ההסבר
מה
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
נאמר בסגנון נוסף .האנשים האלה
לבטוחלפני
בה'. בליעומדותשיש לו הבעיות
ברוחניות שמבחינתו
הצלחה כלל
האמונה שיש הטוב .הבעיות
ההצלחה הן המהות.
לנו
נתהאם במדברהקב"ה
והאכילם, לטובה .אכ דיננו
אבינו פגש שייצא
שאברהם
האד הרוחנית של כל
אלוקים ,היא משהו שיכולה להיות עצה נפלאי
כליהאם אירע
בחיים?ברוחניות, להצליח
בעיות אחרות כלי להם
היה
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
לבעיות שיש לו .מה קורה? -יש לי בעיות. מה
ללמוד להם תמיד,מזהועלינו
שמישהו נתן שמועילי
משהו חוץ להם
עליה נחזור א כ על הישנות ונוסי להם .מדוע אם
כל שאר הדברים ,אם הם יכולים לפתור את להשתמש שהיהאי מסתבר
אותנו פרוסת לחם?
מלמדת התורה
אם לאו -אין להםבהירות. לקבלישיותר
להם ערך, כדי
הבעיות - התרגשו .כל-כך והתחולל שינוי אדיר כן
בכלי אלה
ערך. כל-כך בנפשם בגלל שמישהו נתן להם
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת לומר :בעל
תודה על להם רבינו
בהקדמת
למדנו היה
כבר קצת?
לאכול
מה אני
המהלך של אברהם אבינו ללמד לבני שבנוגעבעיות די
לענייני הבטחולנו יש
הלחם ,אך פרוסת
הלבבות לשער
ותתחיל
אי לדואתבההכלהיא:
שצרימחק
יהדות הוא:
אדםהשאלה הבטחו נחו פי כמה וכמה בחיים. מורכבות
עבודת ה' של
של טוב.
רוצה להיות ממקום
כשהאד הקב"ה רק להכיר את
הבטחו משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי .צרי
תזכיר לעצמך שהקב"ה הוא שנותן לך זה הרי מה שאנחנו אומרים בדרך כלל.
חיים .הן מי שאינו חי -אינו צריך לכסות האדם קם בבוקר ,יש לו בעיה כזו ובעיה
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
מ
מה שיעשה ,יעשה מתוך הכרה זו .האהבה את חשבון הבנק .תחזור אחורה ותראה
שיש לו מחמת הכרת הטוב ,היא אשר שיש מישהו שנותן לך כל הזמן .על
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
תניע אותו ללמוד ולהתפלל ,כי ירגיש הבעיות תדבר אחר-כך .כשתתחיל מהכיוון
מדור אמונה ובטחון
שהוא רוצה להחזיר להקב"ה ורוצה להיות
קרוב אליו באשר הוא ערב טוב ומועיל.
הזה ,תהיה לך הבנה אחרת.
ורק בסוף ,בטרם צאתו מבית הכנסת, רואים טוב בתחילת היום
הרי"ו נתן לנו מצוה נוספת ומשפחתו הי
ומשפחתו
יאמר :הקב"ה פיגא
בפיגא אליעזר בן
הר"ראליעזר
סיפר לזכות
שמישהו
לזכות
הזכרנו כבר כמה פעמים
ובטחוןעל מה שחסר לנו .כעת אינני להתפלל פטרון מדור אמונה
שקבע לעצמו סדר לעבור במחשבתו מיד
שחסר לי דבר מה ,אבל אני יודע ובטחו מרגישפטרו מדור אמונה
אחרי מודה אני על כל הדברים שהיו לו
שכשאני במצב רוח פחות טוב ,אני מרגיש בחיים וחשב שאין להם שום עצה ופתרון
שחסרים לי דברים ,ועוד אני יודע שכאשר
כך הרה"ח פסח ז"ל לע"נהטבע.
והקב"ה עזר לו למעלה מדרךנלמד
אצא מכאן -לא אשאר באותו מצב רוח, הוא מתחיל את היום שלו.
ראטה
על כן אתפלל כבר עתה בעודי בבית הי"ו ליפא יו"ט חנני' "ר הר ביבדלחט"א
הכנסת. אם אין האדם עושה כן ,בדרך כלל הוא
)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב שלו ,והןבמדבר
הבעיות פרשתשלישי מכל נזכר תיכף יו
ומיד בקומו
אך לא על זה האדם בנוי ,אלא על זה תופסות את מוחו ולבו ואחר כך כל תפילתו
שהוא מלא הכרת הטוב להקב"ה ולכן הוא היא שיצליח לפרוע את חובותיו ,וכשהוא
לומד ומתפלל .בדומה למי שחיתן בליל מגיע אל סדר לימודו ,או שאינו לומד או
ר"ח ובקומו בבוקר ,הוא אומר :אני מודה שמנהל שיחות טלפון ,ואם הוא לומד ,זה רק
לומר הלל
יודע יכולהאד תמיד –
אני א היום ,כי כך
שר"חמועילהבטחו לה' כסגולה שיצליח לפרוע את חובותיו .הוי
בקהל עם .הוא מלא ברגשי הכרת הטוב, רוחניי לעניני
נבנה עליו. בנוגעשהכל הבטחו
הם יסוד נחיצותהחובות
אומר:
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
ומחפש איך לתת ביטוי לרגשותיו .זה הוא
רוחניי אי לבטוח כראוי מול דברי
המניע שלו .אני מכיר את הקב"ה משם .זהו בסוגיית
הפעשלא זוהי נעסוקללמדשבועות רצה לכבוד
אברהם אבינו
גשמיי. דברי מול נחו שהוא
המהלך שבו אברהם אבינו לימד יהדות. מכפי הרי דבר רוחניי.שום
חג שדבר ראשון לדברי
בנוגע היא
הבטחו יהדות
יהדות.
מעולם .יש הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי הדי קרה
דבר לא
לרוחניותא ,על ושום יו לא קורה
השבועות הוא
בעיות פתרון על מתבססת אינה
נושא אחד בלבד ,שאתה באמצע לקבל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
שאיאת כל
אוליגשישאל בגשמיות.
נותנתמה טוב .אתה נושם ,יש לך לחם ,יש לך מים .להצליח
הסברא היתה
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
מתמודד,
בה'. לבטוח בליהוא
עם מה בעיות יש לו,
ברוחניות הצלחהאחד איזוטוען האדם :הלא חסרים לי דברים .עונים כלל
"ה נת לנו אכ הקב
הרשימה. לטובה.
לסוף תשאיר דיננו
אותםשייצא
לו:
האדם רוצה
האד הרוחניתאםשל
זה הדרך .הנה וכן הלאה על
ההצלחה כל
לעשות היום כסף ,מה הוא עושה? הוא כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. יש מסכת של מאה חמישים דף מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
מחפש איזו בעיה לבני אדם ואז הוא מחפש שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
והתלמיד מקשה קושיות כבר בעמוד נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
דרך לשכנע אותם שהוא יכול להיות הפתרון התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
רוצה ילדים טובים בהירות.יותראתה לקבלאוהו,שלהם...הראשון .אומר לו המגיד שיעור :הגמרא כדי
בכלי אלה.
ושידוכים טובים? -אני עושה לחש נגד עין נלמד, בא המסכת. בסוף זה מדברת על
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי יהיה לך
חובת עדייןבעל
רבינובהקדמתאם
למדנו המסכת,
כשנגיע לסוף
כבר
אני לי ואעזור לכם. שלמומה אלי, בואו הרע...
אברהם אבינו היה יכול לעשות זאת ולומר לשער הבטחו שבנוגע לענייני הלבבות תקשה.
קשה -
היא:נראה
אי להם .זה שצרי יעזור
לדו בה השאלה שהקב"הלבני דורו של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
אחד: לכל לומר היה יכול הוא אדיר. מהלך
היהדות בנויה על פסוקי דזמרה
משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה
נכון שאתה מתמודד עם דבר זה וזה? -יש האדם חייב להתחיל עם האמונה
רבונו של עולם .דבר אתו ויעזור לך. וההכרה שהקב"ה מטיב לו בכל עת ,וכל
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
אמ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
בעיקר בתורת סגולה ,ואינו מתמלא רגשי הוא יכול היה להשתמש במהלך זה כדי
הודאה ,וממה שאין לו -הוא שבור וכעוס, לפרסם בכל העולם שיש בורא ומנהיג ,אבל
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ומצבו אינו בכי טוב. הוא לא רצה ללמד יהדות כזו .הוא לא היה
מדור אמונה ובטחון
משה רבינו חושש מפשיטת רגל
מעוניין .למה? כי זו דרך עקומה ומוטעה,
כי הבנה זו יושבת על ההנחה האומרת :כל
רבי אביגדור זצ"ל מציין עוד לפרשת מה שיש לי -מובן מאליו ,ומה שאין לי -
פיגא ומשפחתו הי"ו
בפיגא
אליעזר בן הר"ר לזכות
ומשפחתו רואים שכאשר משה רבינו
בהעלותך ,שם אליעזר
אני לזכות
מסתדר - מישהו אשם בכך ,ואם זה
מדור אמונה ובטחון
פטרוןכמעט
יכול לחזור לישון .זה לא מהלך
דיבר על המתאוננים אשר התלוננו על
דומה .זה מהלך הפוך לגמרי .פטרו מדור אמונה ובטחו
מצבם במדבר ,הוא כביכול איבד עשתונות
)כך היינו אומרים אם היינו שומעים אי מי מדבר
כפי שלא דיבר מעולם .כתוב שם: מן הסתם היו שם באהל הכנסת
ודיברז"ל
כן( פסח
נלמד לע"נ הרה"ח
ראטההעם בוכה למשפחותיו הי"ו את
ליפאמשה"וישמע האורחים של אברהם שם אנשים שפטפטו
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט
איש לפתח אהלו ,ויחר אף ה' מאד ובעיני וגוללו את כל שעובר עליהם ,אבל אברהם
משה רע .ויאמר משה אל ה' למה הרעות אבינו לא השתמש בזה כחלק ממערכת
'תשפ"ב כ"גלאאייר ה )בחו"ל בחוקותי( –
מסתבר בצערם? -
במדבר הרגישפרשת יוהוא
שלישי הקירוב .האם
בעיניך לשום מצאתי חן ולמה לעבדך?
את משא כל העם הזה עלי? האנכי הריתי שהרגיש גם הרגיש ,ואולי גם נתן להם
את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי עצות .אבל הוא אמר :אל תקשר את זה
תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן ליהדות .יהדות היא להתבונן במה שיש לך
את היונק על האדמה אשר נשבעת ולזכור ממי קיבלת אותו ,לא כשאין לך
יודע לבדיהאד הבטחו מועיל תמיד –
אנכי א לחשוב מי יכול לתת לך ,כאילו אומר :על
לשאת את לאבותיו וגו' לא אוכל
רוחניי
לך, לעניני
שהרי יש בנוגעלדבר,
הבטחו צורך נחיצות
שיש לך אין מה
לדעת
ככה את נחויותרואם
ממני,להשתמשכיבו.כבדאבל
אי העם הזה
כל
רוחניי
מצאתי חן דברי נא מול
הרוג אם כראוילבטוחהרגני ומה אתה צריך אלוקים בשביל זה? אתה אי
עושה לי,
בסוגיית
הפעלך .כאותו
נעסוקשאין
שבועותעל מה לכבוד
לדבר רק צריך
ברעתי".דברי גשמיי. נחו מול שהואאראה
בעיניך ואל
מכפי
הרי רק
חג רוחניי.הלולב בנוגע כךלדברי
מנענעים את הבטחו
האומר :מפני
הצליחה הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
עד כדי כך .אני לא יכול להיות פה .הם לרוחניותא ,על
הדי באנא ה'
נא ולאהושיעהיו באנא ה'
השבועות הוא
צרי
משהואאם זה
יותר לשמוע. ברוחניות
ואני צריך נא? כי איפה שמצליח -אל תנענע כלום .להצליח
מתלוננים ובוכים כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי עדיף גלישאי
שתהרגני. בגשמיות .מה
שנגזר עלי - להצליח
מה אל תיגע .זה הרי מצוין...
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
בה'. לבטוח
גרוע עד ברוחניותזהבלי
כל-כך הצלחה קרה? מה כלל
פששש ...מה
לנו שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת
חילוק גדול הוא ביהדות .האדם רץ אל
הרוחנית של האד ההצלחהלהיהרג?
שהוא מעדיףכל
נפלאי
כלישחסר לו
הדבריםברוחניות, הקב"הלהצליח
לבכות על כל כלי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
התשובה היא שכאשר ראה שבני ישראל מה ללמוד
היהדות ועלינולא זוהי מסתכםתמיד,
יהדותו .לא! שמועילי
ובזה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
אינם מרוצים ,אבל הם ממורמרים להשתמש
להתבונן במהאותנועליךאי
מלמדת אבינו. התורה
אומר אברהם -
בהירות.אמר לעצמו :זהו לקבל יותר
ומתרגזים ,הוא כדי
ומתלוננים ולהבין מי נתן לך אותם ,ותתפעל בכלילךאלה.
שיש
הסימן המובהק ביותר שאינני ממלא את מזה עד שתתעורר להחזיר לו ולעשות את
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי רבינו בעל חובת בהקדמת למדנו
הנכונה. היהדות כבר זוהי
רצונו.
תפקידי .הוי אומר:מה אני
להתלונן זה יותר חמור
מחסרון באמונה שיש אלוקים .הקב"ה הלא הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
לחם מן
אי להם היא:
ונותן בה
במדבר לדו
אותם שצרי
השאלה מנהל כמה כי אם
וכמה על זה, הבטחולעבוד
נחו פי האדם צריך של אכן,
עבודת ה'
שלא יבלו
רוצה כשהאדבגדיהם הבטחו על
להיות השמים ושומר לחיות 'מצות
גשמיי .צרי הוא ממשיך
לענייני על זה,
בנוגע עובדנחו אינו
משהוא
ומוליך לפניהם ענן שמשווה את הגבעות אנשים מלומדה' ,ועל מה שיש לו -אינו
והעמקים ,ומה למעשה? -הם אינם מרוצים מודה ,ואם הוא מודה ,הוא עושה זאת
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
במ
והרבה פעמים מדובר בדברים מאוד ומלאים רוגז .אין לי מה להיות פה .פשטתי
גדולים ,ממש לא צחוק .לא צריך להציג רגל .הוא לקח את האחריות על עצמו.
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
דוגמאות ,אבל יש דברים שהם ...ה' ירחם.
מדור אמונה ובטחון
אדם שבנו ירד מהדרך ל"ע ומגיע אליו
לבית ורואה אותו לבוש כפי שהוא לבוש,
אתם מכירים את הדרשה של המשגיח?
-אם זה מה שיכול לקרות בישיבתנו ,אין
והוא שרוי בהלם רגשי .האם יש מי שיודע זו ישיבה .צריך לשלוח את כולם הביתה .כך
שלא נתנסה .זה קורע את צערו?הי"ו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
למדוד את
ומשפחתו יכולים
ישראלאליעזר
אליעזר בן הר"ר הרגיש משה רבינו :אם בני
לזכות
לזכות
הילד אומר לאביו שעדיין אינו מרוצההלב.ובטחון יהדות.
מדור אמונה להיות כל-כך ממורמרים ,אין כאן
פטרון
ובטחולעבור על האיסור של כתובת פטרו מדור אמונה
ורוצה גם אין כאן כלום.
קעקע .לא יודע בן כמה הוא וכבר חפץ גם
בזה .הרי אפשר לרדת מהדעת מרוב צער יש שהשומע זאת תמה -אפשר
והרגישו הרה"ח פסח ז"ל
נלמד לע"נ לחשוב ...היה להם רגע חלש
ועגמת נפש .הלא מדובר בדברים שקיימים.
ראטהבעולם שיכולים לזעזע הי"ודברים
ליפאיש חנני' יו"ט
אכן כן, ביבדלחט"א הר"ר
כצעקתה?! שחסר להם בשר ...האם זה אכן
את האדם .ובכן ,מה קורה פה? יש דברים אך לא ,זה לא זה .זו התפיסה שלהם .הם
דבר קטן. דבר הוא
'תשפ"ב כ"ג כל
אייר ה בחוקותי( –
אבל לא הרי אוכלים לחם מן השמים ,חיים
)בחו"ל קטנים, יו שלישי פרשת במדבר
ונושמים .אלא מאי? הם אוכלים מן וזה לא
אך מה? התורה דורשת מהאדם לחיות אומר להם כלום .יש להם ילדים ,יש להם
חיים מסוג אחר .היא רוצה שכאשר פוקדת טובות בלי סוף ,וכל זה אינו אומר להם
אותו צרה כזו ,יהיה לו גם צד שכנגד .בדרך כלום .אין זה אלא שתפיסתם מקולקלת
יודע
האד מגיע
לאדם ,הוא תמיד –
טוב א מועיל
הולך לו הבטחו הכל
כלל אם לגמרי.
נחו טובה
יותר לאיזו
אם זכה נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת נורמלי.אבל לבית הכנסת
להשתמש בו. אי תהיה יהודי אל תהיה צודק
לראות אותו
רוחניי אפשרדבריכראויאז מול
לרגיל ,או
מעברלבטוחאי
יותר שמח ,ואז אנשים מיד רואים זאת על בסוגיית הפע
צובט ,כי אף מאוד נעסוק שבועות
שזה דבר לכבוד
האמת היא
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
פניו ואף שואלים אותו :מה קרה היום? הרי את
חג רוחניי.נאמר
שצריך .הבה לדברי איננובנוגע
חיים כמו הבטחו
אנו
צרי
האדקושיא. כאילו שהרי
מעורר עליו פשוטה, לכ זה
הסיבהבלוטו?
זכית לרוחניותא
אבל ,הוא הדיבלי סוףלו טוב
על שישיו
אדםהוא האמת.
השבועות
צרי
משהואהן כך מחייך יותר
מאוזן לאוזן? ברוחניות
להצליחשאתה
מה זה בכלעם איזה דברמתמודד עכשיו כי הוא
האמצעי להשתמש כשבורעלינו
שיי שמי ג שאי
שמסתובב עם המוסר .מה
בגשמיות להצליח
בעלי אמרו קשה ,ואחד בא אליו ואומר לו עם אור
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
הרבים.
בה'. לבטוחבליברשות
לבור מטה ,נחשב
ברוחניות האף כלפי
הצלחה כלל בעיניים :אני מגיע עכשיו מבית החולים.
של -מה זה הרוחניתהפוך
מקומות ששם זה אכן יש
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד ההצלחה כל ברוך השם שאתה חי וצועד על רגליך ,תן
הדבר הזה? מה אתה כל-כך שמח? המצוה נפלאי ברוחניות,זה...כלי
הרגשתו היא: להקב"ה על להצליח
שבח ותודהכלי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
היא להיות עם פרצוף של פושט רגל .אנחנו מה
הסתלק ללמוד
ועלינוהאלה,
תמיד ,הדברים
שמועילי את כל
אני מכיר
עליה נחזור א כ על הישנות ונוסי
מסתכלים על זה כאילו יש את המצב להשתמש אותנו אי
בסדר? אתה יודע מלמדת
נראה אותך, התורה הבה
מפה.
הולך כשורה ,ועוד בהירות.
יותרכשהכללקבלשהוא כדי
הנורמלי, אני עובר?! מה אתה רוצה ממני? בכלי מה
בכלל
אלה.
יש לכל אחד 'פעקאלאך' .ומפני כך ,כשיש הרגשה היא שאומרת :המרמור שלי מוצדק.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
איזה 'פעקל' יותר גדול ר"ל ,איננו מצליחים
מה אני בעל לשבתרבינומקום
תן ליבהקדמת כבר לילמדנו
להתמרמר. מותר
לעמוד בזה .זהו סגנון חיינו. לענייני הבטחו שבנוגע
ולהתלונן עליו .אני לשער
לדבר עליו הלבבות
כאבי, בתוך
השאלה שצרי לדו בה היא :אי כמהזה לא
וכמה נחולאפיבגלל
בשבת. לומר ה'נשמת
הבטחו עבודתהולך
של
ביהדות,
רוצה אברהם אבינו
כשהאד הבטחו שללהיות
אבל מהלכו לעניינילשבת בזה.
גשמיי .צרי עכשיו תן לי נחו אבל
בנוגע משהואנשמת.
אומר
הוא מהלך מסוג אחר .אנו צריכים לעבוד כן ,יש לי צדק .אפילו דיברתי עם המטפל
להפוך את תפיסתנו לגמרי .המהלך של שלי ואמר לי שאני צודק.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
גמ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
ומתמיד הוא חי לא נכון ,אלא שעד לצרה זו, אברהם אבינו הוא כזה שהאדם מרגיש את
הגם שהיה חי לא נכון ,העניינים זרמו פחות הטובות שהקב"ה נותן לו ומתלהב בהן.
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
או יותר על מי מנוחות ,ולכן אף שלא היה אנחנו אפילו לא יודעים מה זה .אנו כל-כך
מדור אמונה ובטחון
יותר מדי שמח ,הצליח להתחזק ולהתנהל
באופן נורמלי )מה שנקרא נורמלי בלשון העם(,
רחוקים מזה .אין אנו מצליחים להתרגש
מהטובות שאנו מקבלים ללא הרף .ובגלל
ועכשיו שפקדה אותו הצרה ,הוא התפרק. שאנו כל-כך רחוקים מזה ,קשה לנו אפילו
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתובפיגא אליעזר בן
הר"ראליעזר
לעצמנו לזכותלצייר
לזכות בהבנה .אך הבה ננסה
מדור אמונה ובטחון נשקו בר פן יאנף מתבונןפטרון
במחשבותינו דבר כזה .כשהאדם
מדור אמונה ובטחו לזה כחפטרו
בטובות ומוליד שמחה בלבו ,יש
בתהלים כתוב" :נשקו בר פן יאנף להרגיעו באופן שהדברים המצערים
ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל ייתפסו אצלו בצורה אחרת ,כי יראה תמונה
חוסי בו" ,ואחד מהפירושים הוא כזה :ברז"ל פסח "חהרה נלמד לע"נ
אחרת ,תמונה גדולה כשהדברים המצערים
ראטהשאנו קוראים בפרשת הי"ו כפי הוא ליפא
תבואה, ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט הם חלק מאוד קטן ממנה.
מקץ" .נשקו בר" פירושו :אגרו הרבה
חרון האף ,פן
'תשפ"בתבואו לידי בחוקותי(פן– כ"ג
יהיה אייר יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל תבואה,
יהודי נורמלי שמח ורוקד
נסיון ותאבדו דרך' .אשרי כל חוסי בו',
היינו אלו שמשננים תמיד את מחשבות אכן כשמתבוננים ,זה שחז"ל קבעו את
האמונה והבטחון ועושים דברים כנגד ענין מאה הברכות ,הוא לא רק כדי שנזכיר
טבעם זעיר פה זעיר שם ,כי אלו כשבאים את שמו של הקב"ה על פינו ונזכור שכל
האדשקשה
יודע א הגם אינםתמיד –
מתפרקים. מועילנסיון, לידי
הבטחו הטובות באות ממנו ,אלא יש שם מטרה
להם ,אינם מגיעים למצב שבו הם נשארים נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
שהאדם יחיה תחת רושם של תמידי של אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
במיטה מבלי יכולת לצאת. הודאה והכרת הטוב .לא לפעמים יהיה
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
בסוגיית
תמידי .ולא הפע נעסוק
באופן שבועותאלא
רושם זה,לכבודתחת
גשמיי. דברי מול נחו שהוא מכפי תענוג ,כי תמידי אינו בנוגעתענוג
הבטחועל זה
נאמר
ראינו ערליכע-יידן כשהתמודדו עם חג רוחניי .הרי לדברי
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ הסיבה לרוחניותא,מודה
עת ,כי האדם
דברים קשים ...הם לא היו מלאכים. על בכלהדישינויים יו יש בזה
השבועות הוא
צרי
משהואעליהם להקב"ה יותר
מספיק .ראו ברוחניות להצליח יש
מלאכים לדוגמא בבוקר על העיניים שנפקחו ועד כה
האמצעי כ עלינו להשתמש בכל
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שאצל ידוע להתגבר. וצריכים להם שקשה וכו', לובש שהוא היו עצומות ועל הבגדים
ורצו רחמי לעורר שניתנו לנו כדי
לבטוחהיתה
בה'. בלי זיע"א
מטאלנא
ברוחניות הרה"ק רבי
הצלחה דוד וכמו כן יש לו שינויים בחייו בכל עת .זוהי כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
הרוחנית כלשלכתבי היד
האד ההצלחהשכילתה את שריפה גדולה המטרה כדי שעם הזמן ימצא את עצמו כל
שלו ,והנה כעבור תקופת זמן שתה לחיים נפלאי כאשר כלי
נורמלי ייחשב ברוחניות,
להצליח אחר,
כאילו בעולםכלי
אצלו לרקוד ולשמוח עד מאוד ,וכשיקרה מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
כדי להודות לה' כי חייב אדם לברך על שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
עליה ונוסי הישנות על כ א נחזור במה להתחזק.
הרעה כשם שמברך על הטובה .כששאלוהו להשתמש יהיה לואי
מצער,אותנו איזה דבר
מלמדת לו
התורה
בהירות.שתה לחיים תיכףיותרכה ולא למה לקבל
המתין עד כדי
בכלי אלה.
ומיד ,השיב :בלע מרור לא יצא. בדרך כלל כשרואים אדם ששבור מאוד
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל קשהבהקדמת למדנו
מה אני ונעשה מזה שפקדה אותו כברצרהבגלל
הא לך שכשזה קורה ,קשה לו לאדם לענייני
שבאים לתת שבנוגע
החיזוקהבטחו
מענטש',לשער הלבבות'אויס
ממש
אצל כל
אי ראינו היא: להתגבר .כך
לדו בה צריך שצרי השאלה והוא עצמה ,כי
וכמה הצרה כמה
נחו פי הבטחועל
צריך להיות לו ,אינו
עבודת ה' של
כשהאד הזיזו
רוצה שהדברים הקשים ה'ערליכע-אידן'
הבטחו להיות גשמיי .צריאינה הצרה ,כי בנוגעשבור,
לענייני שהוא כל-כך
הסיבה נחו
משהוא
אותם ,אבל הם התחזקו והתגברו כארי אילו היה חי יותר נכון ,לא היתה הצרה
בעבודת ה' ,כשהם יושבים בקרב חסידים מפרקת אותו כל-כך .אין זה אלא שמאז
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
דמ
דקות של התבוננות .אתה בוחר לעצמך לשאוב כח .כשהיסודות בנויים היטב ,גם
'פוקח עורים'? -מצוין .תנסה לצייר לעצמך כשבאה רוח סערה ,אין הבנין נופל.
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
איך זה נראה כשלא יכולים לראות .עצום
מדור אמונה ובטחון
את עיניך ,נסה ללכת קצת עם עיניים
עצומות ,תנסה לחשוב מה זה סומא חשוב
התפעלות על-ידי הנאת החושים
נקודה נוספת :דווקא כשהאדם נהנה
כמת ,ואז תפקח את עיניך ותתמלא הנאת החושים ,כגון כשהוא אוכל ושותה,
ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו פיגא
שמחה. ב אליעזר
הר"ראליעזר
ולהודות בן פיגא לזכותיותר קל לו לבוא לידי לזכות
התפעלות
פטרון מדור אמונה ובטחון
על הטוב התמידי מתוך רגשי הודאה .חז"ל
אפשר לעשות זאת גם כשמברכים 'שלא ובטחו אמונה מדור פטרו
אמרו במסכת חולין )ד ,ב( שאין הסתה
עשני גוי' .כוונתנו לומר שיש מספיק בדברים אלא באכילה ושתיה .וכן אמרו על
אפשרויות לצאת מהכלים על-ידי
כשרצו הרה"ח פסח ז"ל 'לא תלך רכיל' -אכיל ביה קורצא.
נלמד לע"נ
התבוננות .אך כאמור ,כשיש לו לאדם להסית ולשדל את האדם ,אכלו אתו דבר
מכניס את הלב פנימה ראטה הנאהליפא הי"ו
חושית ,זה ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט
מה .כך היו אומרים אצל החסידים שמפני
וגורם לו להתפעל .הנה כך כתבו כמה כך גזרו על פתם ויינם של עובדי כוכבים,
צותה התורה 'תשפ"ב אייר הכך )בחו"ל בחוקותי( –
מהראשונים כ"גשמפני בצוותא,במדבר
מתקרבים ושותים פרשת
יו שלישיכי כשאוכלים
לשמוח בחג הסוכות ,כי הוא זמן אסיפת הלבבות .המציאות היא שכשיש לו לאדם
התבואה והאדם מרגיש את הצלחתו. הנאת החושים ,יש לו התפעלות ,וכשהוא
אומרים לו לאדם :אל תמשיך הלאה כאילו לוקח את ההתפעלות ועובד בה את ה',
לא היה .התבונן בהצלחתך והתמלא הרי הוא מאפשר לעצמו להתפעל מהטוב
לחיות האדם את – שמביא
הבטחו מועיל תמיד א האד יודע מה זה שמחה. התמידי.
. האמיתית היהדות את נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
בקיץ דיברנו קצת והבאנו מראי מקומות
רוחניי דברי מול כראוי לבטוח אי
ובכן ,כשהאדם מתרגל בכך ויש לו בסוגיית
המזון בשמחה,ברכת הפע
שבועותשלנעסוק
זהו היסודלכבוד
לכך ש
גשמיי. דברי מול נחו
אלפי מחשבות כאלה של טובות שהקב"ה שהוא מכפי האכילה
חג בשעת הרי
רוחניי.לדברילזה.
בנוגע ההכנה
והאכילה היא
הבטחו
צרי האד הרי ש ,פשוטה
עושה לו ,נחקקת בלבו ההכרה שכל מה לכ הסיבה האדם .הן להתעורר בלב מתחילה
על לרוחניותא, השמחהיו הדי
השבועות הוא
הוא זה
צרי והקב"ה
משהוא יותר מהקב"ה
ברוחניותלהצליח הוא
שיש לו אתה בין כה וכה הולך להודות שם על
האמצעי כ עלינו להשתמש בכל
מה, דבר לו חסר ואם
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי, עת בכל לו שנותן כולו העולם את הרבה דברים שונים ' -הזן
הצלחה אחר.
כללכבר נושא זה ורצו רחמי לעורר שניתנו לנו כדי
ברוחניות בלי לבטוח בה'. בטובו בחן ובחסד וברחמים'' ,על שהנחלת
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ,ועל כל ההצלחה הרוחנית של האד
הקב"ה לא זורק אבנים נפלאי
ועל תורתך בבשרינו כלי
שחתמתברוחניות,
בריתךלהצליח כלי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
אף בראש השנה קיים הדבר הזה .ראש מה
ללמוד נפשך
להביא את ועלינוכן ,עליך
תמיד שמועילי
שלמדתנו' .אם
למקום כזה .אכן כשהאדם נהנה עם נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
השנה הוא יום הדין ,וכיון שכך ,האדם התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
החושים ,דווקא אז הוא יכול להתפעל כדי לקבל יותר בהירות.
מתלהב בפיוט 'ונתנה תוקף' .באיזה מילים בכלי אלה.
הקב"ה מתעוררת מתפעל, שהוא וכיון מהטוב,
וכשאניכילעצמי
ימות .למה?
במי מי לי מתלהב?
אני לי א איהוא
חובת רבינו בעל
להקב"ה על מודה בהקדמת כבר למדנו
שמחה .הוא בלבו
תתלהב במי יחיה. לא! אניהוא זה שממית .מה
תתפעל מהקב"ה כי הוא הולך לתת לך הבטחו .שבנוגע לענייני את ראייתולשערשהחזיר לו
הלבבות
שצרי לדו בה היא :אי השאלה
הרבה טוב. כל-כך של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
התפעלות על-ידי ברכות השחר
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
האדם כאילו מרגיש :השנה החולפת רבי אביגדור הורה לתלמידים שיבחרו
היתה ב"ה שנה טובה ,ועכשיו כשבאה שנה לעצמם חמשה ברכות ויקדישו להם חמש
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
המ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
הקב"ה על שמפסיקים באמירת פסוקי חדשה ,אני אומר :רבונו של עולם! תשאיר
דזמרה כי אין ברירה ,חייבים לקרוא קריאת את זה כמו שהיה ,רק אל תביא עלי צרה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שמע .הוי אומר :לפי האמת ,אין לאן ללכת. פלונית .אך ההסתכלות האמיתית היא
מדור אמונה ובטחון
אפשר להמשיך במשך עשרים וארבע
שעות באמירת פסוקי דזמרה ,אך היות
שאת הכל הקב"ה נותן .הקב"ה נתן לי שנה
מלאה בהטבות .הוא נתן לי שוב ראיה ,שוב
שהגיע זמן קריאת שמע וצריך להפסיק, כשרון וכו' .כך יקשר את הקב"ה להרגשת
ומשפחתו הי"ו
בהתנצלות -ישתבח שמך לעד ומשפחתו פיגא
בפיגא
מסיימים אליעזר בן
הר"ראליעזר
לזכותלזכות הטוב.
בעצם הייתי צריך להמשיך ,אבל ובטחון פטרון מדור אמונה
מלכינו.
להתקדם הלאה .מלך יחיד א-ל חי ובטחו מדור אמונה
חייבים כשהוא פטרו
יש מי שרואה את הקב"ה רק
העולמים ,קדיש ,ונכנסים לעולם הבריאה. מקבל מכה -הופ! היום אלוקים דיבר אתי.
קיבלתי 'פליק' כמו שצריך .הבנתי מצוין.
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
רבי אביגדור היה אומר בשם רבו זצ"ל
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה לכךהררק"ראם
ביבדלחט"א
אך האמת היא שהאדם זקוק
שמי שאין לו רגש ביוצר אור ,אין לו רגש
באהבת עולם .כלומר ,אם אינך יכול להביא אינו מבין בצורה אחרת ,כי אז צריך לזרוק
'תשפ"ב
שהקב"ה מאיר הנאה המזה
כ"ג איירעצמך– לידי
בחוקותי( במדבררואה
)בחו"ל את פרשתשהאדם
הנורמלית היא לו אבן .הדרך
יו שלישי
את העולם ,אין לך את הכלים להרגיש את טוב שהגיע אליו ואומר :זה הקב"ה .זה
האהבה של הקב"ה .הוא אומר ,אבל לא חיוך מהקב"ה .זהו המהלך של אברהם
מרגיש .הוא כאילו אומר ככה :קיבלתי אבינו ,וכפי שאמרנו בתחילת הדברים ,זה
מרבותי שהקב"ה אוהב את בני ישראל. מה שעושה את היהודי ליהודי יותר טוב
יודע
האדמדגיש
ורבי היה תמיד –
מורי א ויתירה.מועיל
הבטחוגדולה
חמלה ויותר יסודי .פתאום הוא מוצא את עצמו
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
נחו - מה
יותר כך?
אבל שזהלהשתמש מיבו .אומר
מילת יתירה.מקבל יסורים באהבה ,פתאום הוא מוצא אי
בחומש וה'אור
רוחניי מול דברי כראוי כתוב
זה הרי לבטוח את עצמו רוצה לעשות דברים לפנים אי
השאלה?
שבועות נעסוק הפע בסוגיית לכבודהדין.
משורת
מסכן!גשמיי.
בזה...דברי
מרחיבמול
הקדוש נחו
החיים' שהוא
מכפי
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי זה ,כי הדי עובד על
יוהאדם
הוא אין
כן ,אם לא
משהוא אוהב
יותר שהקב"ה
ברוחניות יודע אכן,
להצליח אם האדם על לרוחניותא, השבועות
צרי למצב שיהיו לו
אותו משום שרואה בכל עת כמה הוא מטיב האמצעי להשתמשעד בכל
עלינועלול להגיע
כאז הוא
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי קושיות -מי אומר?
לו בלי סוף ,כשהוא מגיע לאהבת עולם ,הוא שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
בה'.
לבטוחמשם. הוא בלי
הרי מגיע ברוחניות
הצלחההאהבה.
מרגיש אתכלל
נת לנו הקב"ה
דזמרה אחריאכ
פסוקי לטובה. שייצא דיננו
התנצלות
האד הוא של
כל-כך הרבה הרוחנית ההצלחה
את הטוב, הוא מישש כל
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. לבטוח
ועכשיו שמחה,התמלאאי
ידיעתועלהוא מיוסדת
עליו, הודה ראיתי מביאים שמפני כך אומרים
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
בחוש.ונוסי עליה האהבה
הישנות את על
מרגיש כ הוא
נחזור א "ישתבח שמך לעד מלכינו" ,להתנצל בפני
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ומ
לזכות
אברהם דוב בן שיינדל רבקה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ובטחון
אמונה חשון תשפ"ז מדור
שני פרשת וירא ט"ו יום
הכרת"ו הטוב יסוד
ומשפחתו הי
פיגא ומשפחתו
על
בפיגא
היהדות
אליעזר בן
הר"ראליעזר
השתתת
לזכות
לזכות
פטרון מדור אמונה ובטחון
פטרו מדור אמונה ובטחו
לכן כשאברהם אבינו רוצה לקשר את כך מעוררים משיכה להקב"ה
האדם אל הקב"ה בעבותות של אהבה ,אינו
בשיעור הקודם למדנו שאברהם אבינו
ז"ל בדברים על הקב"ה .בתחילה פסחאתופותח
נלמד לע"נ הרה"ח
לימד לבני דורו שיש אלוקים בעולם על-ידי
להרגיש טוב ,ואז כשהאדם גורם לו
הי"ו ראטה הוא ליפא
חנני' יו"ט הר"ר ביבדלחט"א
שכל להבין שהאכילם והשקם ונתן להם
מרגיש שהעולם כל-כך טוב ונפלא ,אומר לו
הטבה זו מהקב"ה היא .ומזה למדנו
אברהם :בא ואגיד לך לאן להפנות את
הן –אתה
'תשפ"ב שההיכרות הראשונה של האדם עם
שנתן לך את נמשך האל מי
כ"ג אייר בחוקותי(
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הרגש.
הקב"ה ,צריכה להיות מתוך הרגשת הטוב,
האוכל ,בוא ואודיע לך מיהו זה שנתנו לך.
היינו שירגיש את הטוב ויבין שמי שנותן
הקב"ה נתנו לך .וכך האדם מתחיל לאהוב
לו אותו ,זה הקב"ה.
את הקב"ה.
יודע יאמר:האד הבטחו מועיל תמיד –
אבינו א וראיתי בשם משמואל שכתב" :באשר
רבותי! יש במקום שאברהם רוחניי
לדעת יותר נחו עולם לעניניבאי ע"הבנוגע
קירב את כל הבטחו נחיצות
אברהם אבינו
אותו .זוהי אבללאהוב בעולם בו.
וצריך להשתמש אי
אלוקים
רוחניי על ידי מדת החסד שהיה מאכילן ומשקן
דבריהאלוקים. צריך מול
לאהוב את האחרת.כראוי
הדרךלבטוח אי
בסוגיית
הפעאהבה ,על
נעסוק מדת שבועות
שעורר בהם לכבודעד
ומקרבן
דברי אגיד לך.
גשמיי. עוד מעטנחו- מול
שהוא אותו?
מכפיאוהביםאיך
האדלאהוב.
הריראשון
דבר
רוחניי .הרי חג לדברי
החסד". בנוגע במדת
הבטחו לחלקו
כן זכה
צרי לך ש לכאעזור
פשוטה, לא-לא-לא!
הסיבה
הנה אתה אוהב כבר ,אתה נמשך כבר ,עוד השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי בכלבמהלך פשוט. שמדובר עלינו מדבריו
כ מבואר
לפני שאתה יודע שיש אלוקים .כעת אומר האמצעי להשתמש
שיי להצליח בגשמיות .מה ג שאי כשאתה נותן לאדם לאכול ולשתות ואתה
לך ,את מי תאהב? -את הקב"ה אשר הוא ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
בה'. לבטוח
אצלך. בלירואה
שאתהברוחניות
הצלחה הטוב
המקור לכל כלל משמחו ,זה גורם לו להרגיש עריבות,
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד הרוחניתאת של
האהבה .לא ההצלחהעורר בלבם
באופן זה הוא כל ואתה מעורר בו התפעלות .הוא עצמו
נפלאי כלי
אינך מלמדו קורה ,לו.
ברוחניות
מבין מהלהצליח כלי
עדיין אינו
לבטוח צריך
בה'. שאומריםעל-ידיאי
אהבהידיעתו מעוררים
מיוסדת על
מה
ללמוד נוטל ועלינו
ראשון אתה עדיין ,.דבר
ידיעה תמיד
שמועילי
שום
למציאות
עליה שגורמים
ונוסי אלאכ על
על-ידיהישנות לאהוב ,א
נחזור
כדי אהבה.
של להשתמש
אותנוטובאיומועיל .אתה מלמדת
לפיו ערב ומוריקהתורה
כף
לקבל יותר בהירות. 'גישמאק' )תענוג( ,אתה נותן לו בכלי לואלה.
נותן
'געפיל' )רגש( ,אתה נותן לו 'ווארימקייט'
וברכת לעצמי
ושבעתוכשאני
ואכלתלי מי לי
א אי אני חובת והנהבעל
מתפעל.רבינו
והואבהקדמת
)חמימות(,למדנו
כבר
מה אני חוק יש
הן רואים שכך הוא הסדר של ברכת לענייני
שבנוגע העקרים,
הבטחו בספר
לשער שמובא הלבבות
בבריאה ,כפי
הברכה
אי בה ואף
היא: וברכת'.
ושבעתלדו 'ואכלת
שצרי המזון -
השאלה שכאשר
וכמה הקדוש,
כמה נחו פיהחיים ובאור
הבטחו שלמהרש"א
עבודת ה' ב
כשהאדמזה ,כי
רוצה מקל וחומר למדים
להיות שלפני המזון
הבטחו ומועיל ,הוא
גשמיי .צרי בנוגע טוב
לענייני מרגיש ערב האדם
משהוא נחו
זהו סדר הברכה וההודאה על פי התורה. נמשך בלבו אל המקור שממנו הוא
האדם אוכל ומשביע את רעבונו ומתפעל מקבלו.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
זמ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
הכרה מאהבה עבודה מיראה מהטוב ,וכיון שהוא מתפעל מהטוב ,הוא
מרגיש בלבו משיכה אל מי שנתן לו את
השאלה שאלה נאה וחשובה היא .אך
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
התשובה פשוטה וחשוב מאוד להבין אותה.
המזון ,ואז מודיעים לו שהמקור הוא
מדור אמונה ובטחון
יש שני דברים ,יש להכיר במציאותו של
הקב"ה.
הקב"ה ,ויש לעבוד את הקב"ה .זה לא אותו
אלוקים בעולם ,הוא דבר שיש הדבר .לדעת אולם אנחנו בעיה יש לנו ,כי רובנו אינם
הי"ו ומשפחתו פיגא ב
שיש בן פיגא ומשפחתו אליעזר
אליעזר הר"רכך
לזכותבנויים באופן זה .אנו לזכות
בנויים על
האדם חייב לדעת שיש אלוקים אחד.
פטרון מדור אמונה ובטחון
ואז יש נושא אחר שנקרא לעבוד בעולם. אלוקים וצריך לשמוע בקולו ,ואנו יודעים
ובטחו פטרו מדור אמונה
את האלוקים .הבנת שיש אלוקים בעולם? שיש עוד מדרגות עליונות של אהבת ה'
-עכשיו תבין שצריך לעבוד אותו. ששייכים לצדיקים גדולים .זוהי תפיסתנו,
לע"נכי הרה"ח פסח ז"ל בעיה,
והתורה מודיעה לנו שיש בזהנלמד
ראטהכיפור ,סוכות ,ושמחת השנה ,יום תפיסת האדם לגבי הקשר שלו עם הקב"ה
חנני' יו"ט ראש
ליפא הי"ו ביבדלחט"א הר"ר
תורה ,הם סדר של עבודת האלוקים. מה -מעוותת ,ותצמיח בעיות .זהו בעצם
אומרים לאדם :עבד אתה ,אתה חייב לעבוד שהספרים מסבירים לנו שיש הבדל גדול
–
שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב מאיפה יו
מתחילים.
את ה' ,אתה חייב למלא את תפקידך .כל
זה מגיע רק אחרי שהאדם יודע כבר שיש
אלוקים בעולם .תארו לכם אדם שמגיע מימים הנוראים לחבוקה ודבוקה
לראש השנה ואינו יודע שיש אלוקים .אי
שאל אחד מהמקשיבים :הן אנו באים
מחודש תשרי ,וחודש תשרי מיוסד לכאורה הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
אפשר להתחיל ראש השנה כך .הוא תוקע
בשופר .למי אתה תוקע? מי אמר שצריך שאנורוחניילעניני בנוגע הדרךהבטחונחיצות
לדעת נחו יותר אבל בו. להשתמש אי מדברים בדרך זו האחרת ,לא על
לתקוע? -מה אתה שואל שאלות? -אי
רוחניי
מצות שופר דברי אפשרמול
לקיים לבטוחאיכראוי עליה .לשיטתך ,שאל השואל ,היה צריך אי
אפשר כך, בסוגיית
תשרי בשמיני חודשהפע עבודתנעסוק
שבועות לכבוד את
להתחיל
גשמיי.
צריך לדעת דברי
מולאתה ראשוןשהואדברנחו מכפי
באופן זה.
מחבקיםהריאותו,
חג רוחניי. לדברי
תורה, הבטחו בנוגע
לוקחים ספר עצרת.
האדלתקוע
צרי הרי אותך
ושצווה אלוקים בעולם
פשוטה ,ש הסיבה לכשיש
גדול...א ,דבר
על לרוחניותקידושעורכיםהדי
הוא יוהשבועותאתו,
רוקדים
. לעבדו דרך היא בשופר והתקיעה בשופר
ראשון תאכל' .קוגל'' ,הערינג' .תתחיל את להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
השנה באהבה .הקב"ה הוא טוב' .כאפ א להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
אני לדודי ודודי לי שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
טענצל' .אולי אפשר למצוא מקום כזה .אבל כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
לדעת שיש
האד המושג של
ההצלחהפשרהרוחניתכל ובכן ,מה אדם נורמלי לא היה מסכים לכך שבנו
נפלאי כלי להצליח ברוחניות ,כלי
השנה(? -
בה'. לבטוח יתפלל שם ,ואף לא היה רוצה לגור ברחוב מיוסדת על ידיעתו אי
אלוקים בעולם )השלב של לפני ראש
'אני לדודי ודודי לי' .מי זה הקב"ה? הקב"ה מה
ללמודהשנהבליל ראשועלינותמיד ,שבו
שמועילי' שטיבל'
שיש בו
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
הוא זה שמחייה אותי ,הקב"ה הוא זה להשתמש
וצ'ולנט .זה לא קוגל אי
ואוכליםאותנו
מלמדת התורה
מפטפטים
צריך להציף אותו בהירות. לקבל יותר
הכל .זה הולך ככה .יש סדר .זה לא מנהג בעלמא ,כדי
שנותן לי בכלי אלה.
לגמרי .זהו הקב"ה .מי שברא את הכל .לא אלא כך היא ההלכה וכך היא ההשקפה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
אליו ,אלא את הכל רק כשחסר לי ,אנימהרץאני בעלשהמצב רבינוהוא
בהקדמתהסדר הסתכללמדנו
בשולחן ערוך. כבר
הוא נתן לי .את זה הוא נתן לי ואת זה לענייני
שבנוגעיש אלוקים הבטחו
השנה היום. לשערראש
הלבבותמפחיד.
מאוד
את היא:
זה ...אי לדווגםבה
את זהשצרי השאלה
לי ,וגם הוא נתן כמהדיין! -
וכמה דין ויש לבירה! יש
נחו פי הבטחומנהיג
יש ה' בעולם!
עבודת של
גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה התקרבת קצת, בתשובה,
לענייני בנוגעחזרתנחומשהוא אם
בסדר,
הפלא ופלא! עכשיו צריך לעבוד אותו. עכשיו אתה יכול לצאת בריקוד .עכשיו מגיע
כשאתה בא לעבדו ,יש סדר .זה מתחיל סוכות.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
חמ
זה לא רק כדי לענות על השאלה הנ"ל, ביראה ומזה הוא בא לאהבה יותר גדולה.
אלא גם כדי לחדד את הנקודה שאברהם אכן אברהם אבינו לא דיבר עם בני דורו על
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
אבינו לא פתח עכשיו ארגון ללמד את בני עבודת ה' .תפקידו היה ללמדם שיש
מדור אמונה ובטחון
האדם כיצד לעבוד את ה' .זה כבר השלב
השני .איך אני יכול לפתוח ארגון כזה אם
אלוקים בעולם ,והדרך ללמדם זאת ,היא
הדרך האמורה.
בני האדם אינם יודעים עדיין מהמציאות
אברהם"ו אבינו האכילם והשקם
ומשפחתו הי
ומשפחתו
פיגא בורא?
בפיגא
שיש אליעזר בן
בהכרת ה'
הר"ראליעזר טעות קשה לזכות
לזכות
לברך למי שהכל שלו אך ורק כדי ובטחון מדור אמונה
וזירזם פטרוןגדולה
דרך אגב ,זוהי באמת בעיה
ובטחו המציאות שיש אלוקים בעולם.
ללמדם אתמדור אמונה
פטרו שיש
שאנשים רבים חיים מבלי לזכור
זהו הנושא. אלוקים בעולם .אף על פי שהם מקיימים
תורה ומצוות ,הם עושים זאת 'מצות
טעות מושרשת מגיל ינקותז"ל פסח "ח הרה נלמד לע"נ
אנשים מלומדה' ,אך אינם מקושרים
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה הם הר"ר
נזכרים ביבדלחט"א
ומחוברים אליו בלבם .ומתי
אנו לקויים בזה הרבה ,לא רק בקשר
לראש השנה ויום כיפור ,אלא מאחר שיש אלוקים בעולם -אוהו ...מגיע ראש
'תשפ"ב
אלוקים ...עוד אייר ה
שיש בחוקותי( –
עם כ"ג
הידיעה הדין...פרשת במדבר )בחו"ל שגדלנוהשנה ,מגיעיויוםשלישי
לפני שהוא זוכר את עצמו משתמש במוחו זה באמת גורם לבעיה גדולה ,כי מחמת
לשום דבר אחר ,הוא זוכר שיש אלוקים זה אנשים מקשרים את הקב"ה לרע .מתי
בעולם .כבר בגיל חודש שרו אתו אני הוא זכר שיש אלוקים? -מה השאלה? הוא
מאמין ...מה זה נקרא? זה נחקק בנפשו .יש עמד בראש השנה בבית הכנסת .הוא זוכר
יודע
שהודיעו לו לאו– א
דוקא האד תמיד
מועיל אבל
הבטחו בעולם.
אלוקים הקשים
האיומיםרוחניי
בנוגעאתלעניני
הוא זוכר
הבטחוהדרשה, את
נחיצות
לדעת נחו
סתם ,יש אבל יותר
המציאות, בו .זוהי להשתמש
האמור. אי
זאת באופן שאם לא נקבל על עצמנו לחזור בתשובה -
דברישברא את
רוחניי האלוקים? -מי
לבטוח זהכראוי מול
אלוקים .מי
אי שהוא יודע נעסוק מה
שיקרה .זה ואבוי מה
דברישנודע לו
עוד לפני בסוגיית הפע שבועות אוילכבוד
גשמיי. ומיד ,מול
ותיכף נחו
העולם.שהוא
מכפי על הקב"ה .מעבר לזה אינו יודע כלום.
כלום ,נודע לו שצריך לציית לו .הוא הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי אחרי זה בסוכות הוא כבר לא היה .הוא
האלוקים ואתה חייב לשמוע בקולו ,ואליו על לרוחניותא,
כיפור אז בראש הדי
השנה ויום הוא יוהשבועות אז.
כבר ישן
צרי משהוא
צריך לירא שאתהיותר ברוחניות
הוא זה בעת צרה. להצליח
תדבר האמצעי
בכלאז מצלצלות להשתמשששמע
עלינו והדרשות
כהוא היה
שיי מהעלג שאי
החטאים .וזה בגשמיות.
שמעניש להצליחהוא זה
מפניו, רחמי ורצו לעורר
והפחד... באוזניו ,כדי
והבכיות שניתנו לנו
עדיין
רבות.לבטוח בה'.טעויות בלי
ברוחניותהצלחהלאדם
כללשמביאמה
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד זה לא אמור להיות ככה .הבכי -חשוב,
לא ככה זה מתחיל .זה מתחיל בכך נפלאי
זהו ההכרה כלי ברוחניות,
אבל לא להצליח
חשובה מאוד. כלי
היראה -
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
שהקב"ה הוא זה שמטיב לי .הטוב ומטיב מה
ללמודכן ,את סדר ועלינו
העבודה .ואכן תמיד, שמועילי
זהו רק עצמה.
עליה כולוונוסי
בטובו .זהו הישנות את על
העולם א כנחזור הזן
לכל, להשתמש
אי עם אכילת מלמדתאין אותנו
מתחילים התורה השנה
ראש
עכ"פבהירות.
ההתייחסות של הנברא זהו יותר
לקבל כדי
הבורא. אין הכי נמי .ראש השנה הוא זמן 'הערינג'.
אלה. בכלי
אל הבורא .אין לנו שום השגה בבורא עצמו של יראה .זה אמת לאמיתו .אבל כל זה
הראשוןלעצמי
הדברוכשאני
אבלמי לי
סוף ,לי
אי אני א חובת
שהאדם
מה אני
שהוא אין בעל בשדה,
רבינוהמלך בהקדמת
אלול של למדנוהיה לך
כברשכבראחרי
יודע הוא זה. לענייני שבנוגע
שיש אלוקים, הבטחו
יודע לשער כבר
הלבבותשאתה
אחרי
השאלה שצרי לדו בה היא :אי כמהלעבדו.
וכמה שאתהפירוצה וההתייחסותה'שלך היא
הבטחו נחו של עבודת
כגמול עלי אמו רוצה לעבדו? אה ,אתה לעבדו.
גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה לענייני בנוגע רוצהנחו אני
משהוא
דוד המלך אומר כגמול על אמו .מה נפלא ,אל תשכח ממנו אף פעם -השמר
התינוק יודע על אמו? אין לו שום הבנה, לך פן תשכח ,וכן הלאה.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
טמ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
אני אומר :המקור של דבר זה הוא הקב"ה, אין לו שום השגה ,שכלו עדיין דל מאוד,
כי הקב"ה מביא שפע. אבל דבר אחד הוא יודע -כאן אני מקבל
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הכרה זו שיש לו לאדם ,היא הממשיכה
אוכל ,כאן אני מקבל חיים .זוהי הבנתו .לא
מדור אמונה ובטחון
עוד ברכה .כשהאדם מכיר בדבר זה ,הוא
-זהו מי שלא נותן לי לעשות כך וכך .זה
בא רק לאחר מכן .בפעם הראשונה שהוא
גורם לשפע שיימשך ,כמו שנאמר :ובכל
שומע 'לא' ,זה בגיל שנתיים .הוא לא יודע
"ו את שמי אבוא אליך אזכיר אשר
ומשפחתו הי המקום
פיגא ומשפחתובפיגאאליעזר בן
לא! הר"ר
מרשה.
אליעזר לזכותלא
לזכות איך לאכול את זה .הופ! אני
וברכתיך.
מדור אמונה ובטחון פטרון
מה זה. תחזיר את זה .הוא לא יודע אפילו
פטרו מדור אמונה ובטחו
דו"ח על שלא טעם מהטוב
כך בדיוק ,אומר דוד המלך ,צריכה
אחד שאל מבעל ההילולא החזון איש להיות התייחסותך .בתקופה הראשונה אינך
מסתדרים עם הסתירה שהרמח"ל איךז"ל
זצ"לפסח
מקור הרה"ח
נלמד לע"נ
יודע כלום חוץ מזה שהקב"ה הוא
במסילת ישרים .מצד אחד אותו שואל כבר
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה ומועיל".רחוץ
ביבדלחט"א הר
החיים והטוב ושהוא ערב טוב
כתוב בירושלמי סוף קידושין שהאדם עתיד מזה אינך יודע כלום .זה הדבר היחיד
ליתן דין וחשבון על כל מין של פרי שלא
'תשפ"ב ה אייר כ"ג יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – שאתה יודע.
נהנה ממנו .הסבר הדבר ,כי הקב"ה נתן לך
אותו כדי שתהנה ממנו .למה לא לקחת? ברוך את ה' -מקור הברכה
למה לא נהנית? בשביל מי הקב"ה בראו אם
נאמר בזה עוד בענין מאה הברכות,
לא בשבילך .ומצד שני התוספות מביאים
שעל פי פנימיות )כפי המבואר בספרי
בכתובות )קד ,א( מהמדרש עד שאדם
החסידות( ,כל אימת שהאדם מברך ,הוא הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו ,יתפלל רוחניי
לדעת נחו יותר אבל בו. להשתמש אי יצר לעניני אשר
האדם מברך הבטחואםבנוגע
נחיצות שפע.
ממשיך
שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו .הרי שהאדם
רוחניי
שזה שהוא דברי
מולולהבין כראוי
עצמו לבטוח את
צריך לפרושבכוונה -מובטח לו שיהיה בריא .פשוט אי
בסוגיית
הפעאת ההכרה נעסוקמחזק
שבועותשהאדם
לכבודכל פעם
שכך ,כי
גשמיי. מולאתדברי
התקדמותו. עוצרנחו
עצמו, שהוא מכפי
מגשם את
חג אותו הרי
ומחזיקו רוחניי.
לדברימרפא שהקב"הבנוגע
בראו ושהוא הבטחו
צרי האד הרי ש ,פשוטה
אמר לו החזון איש :איני רואה בזה לכ הסיבה שפעא ,של הדי עצמוממשיך על
על לרוחניות הואהוא יו בחיים,
השבועות
צרי
משהואלאכול
יותר שחייבים
בירושלמיברוחניות
להצליחלא כתוב
סתירה. בכלמברך? -הנה להשתמשכשהוא
ומה הוא אומר
האמצעי כחיים.עלינו
שיי
שאי האדם בגשמיות.שםמה ג
שישאלו את להצליח ומין .כתוב
מכל מין הפירוש המקובל מבין הראשונים במילים
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
לבטוח את
בה'. בלי לשמועברוחניותירצו
אכלת כי למה לא
הצלחה ברוך אתה ה' הוא שהקב"ה מקור הברכה .כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
שלשלא אכל
האד הרוחניתתהיה
ההצלחהאם תשובתו תשובתו .ובכן,ובכן ,האם אתה קולט מה שאתה אומר? כל
כי הרגיש שהוא הולך להתגשם וזה יפריע כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. אינך מדבר על איזו מדה/התנהגות .לא! מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
לו מתלמודו -אדרבא ואדרבא .אבל אם מה
הקב"ה.ללמוד שמקור ועלינו
החיים הוא אומר תמיד,
שמועילי
אתה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
יענה שלא אכל כי היה עסוק והתרוצץ בין להשתמש אחרות :אותנו אי
ההתייחסות שלי אל במילים מלמדתהתורה
שואלים אותי מדוע בהירות.
יותר אתם טרדהלקבל
לטרדה... הקב"ה היא שהקב"ה הוא טוב ומטיב ,כדי
בכלי אלה.
לא אכלתי פירות? למי היה זמן לאכול כשאני מוציא את שמו מפי ,אני חושב על
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רואה,בעל
שאני רבינו
בהקדמת כבר כילמדנו
תביעה גדולה .כי עליואני
פירות? -תהיה מה אני רואה בכל מה שפע,
הקב"ה אומר :בראתי את הפירות כדי לענייני
שבנוגע שיש כאן.
לכל הטוב הבטחו
לשערהמקור הלבבות
שהקב"ה הוא
מלהרגיש
אי התעצלת היא:
מדועלדו בה שצריבטובתי,השאלהשתכיר הטוב לכאן
וכמה פי כמהנחו כל
שהביא את
הואה'זההבטחו הקב"ה
עבודת של
כשהאדעל ידך
רוצה תפקיד שיתגלה
הבטחו לךלהיות
צריטובתי? היה את לעניינישל טוב ,כל
גשמיי. כאן .כל סוג שמחזיקו
בנוגע משהואזה נחו
והוא
שבראתי את העולם ושאני מקיימו ,מדוע סוג של עריבות .ברכת הנהנין ,ברכת
לא קיימת אותו? השבח .כל פעם שאני רואה סוג של טוב,
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
נ
שתי דרכים לחיות את החיים ואם אנו מתבוננים ,אנו רואים שכך הוא
לגבי כל דבר ,לא רק לגבי מיני הפירות.
כעת נאמר כך )התחלנו לדבר על זה בשיעור
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הקודם וכדאי להרחיב עוד כי מדובר ביסוד מיסודי
האדם נברא כדי שיטעם את הטוב ולבוא
מדור אמונה ובטחון
הדת( :יש שתי דרכים לחיות את החיים והן
על-ידי כן לידיעת ה' ולעבדו מחמת כן .כך
הוא הסדר .בוודאי ,תעשה את זה על-ידי
רחוקות כרחוק מזרח ממערב ומשפיעות
תורה ועל-ידי תפילה ועל-ידי מדות טובות
עבודת ה' של שהאדם .אם על מאוד
ומשפחתו הי"ו הרבה
פיגא ומשפחתובפיגאאליעזר בן
כדי הר"ר
לעולם
אליעזר לזכות
באת
לזכות ועל-ידי אכילת מאכלים.
האדם עובד עם עצמו ,המילתא אין
מדור אמונה ובטחון פטרון
על-ידי להכיר את הקב"ה והדרך היא
אצלו הוא מה שחסר לו .מזה יש דתמיהה
מדור אמונה ובטחו פטרו
שהאדם הרגשת הטוב .אמנם כן ,פעמים
לו התפעלות .אומרים לו תן תודה לה' שיש
רואה שדבר פלוני יגשם אותו ואז אינו
לך שתי רגליים בריאות ,והוא כל-כך
משתמש בו ,כי הוא מבין שזה ירחיקו.
אני שיתפתי אותך בבעיה שלי, מתרגז.
פסח ז"ל נלמד לע"נ הרה"ח
נפלא .אבל אם אינו עוסק בלנסות לגעת
ראטהאתה אומר לי? -ראיתי לי ,ומה
שישהי"ו
בצרהליפא
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"טבעונג וליהנות -הוא בבעיה.
מישהו בבית החולים שאין לו רגליים ,תן
תודה שיש לך .פירושו של דבר שמכל
'תשפ"במנוחות ,אין
אצלוהעל מי בחוקותי( – כ"ג
שזורמיםאייר התפעלות היא כח מחבר
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הדברים
לו התפעלות .אולי הוא אומר ברוך השם, נתרחב בזה עוד .להתפעלות יש כח
אבל אין לו שום התפעלות .ממה הוא כן עצום .מה עיקר כוחה של ההתפעלות?
מתפעל? -מהבעיה שיש לו .ולא משנה אפשר להסתכל על זה באופן סתמי ,שכאשר
כלל אם הבעיה גדולה או קטנה. האדם מתפעל מאיזה דבר ,יש בו הרבה רגש.
–
הוא מאוד שמח או לעבעדיג .אבל האמת הבטחו מועיל תמיד א האד יודע
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
יושב לו יותרבנונחו בעיהאבל
גדולה. להשתמש בו.
אינניח שהיא היא שכוחה של ההתפעלות הוא לחבר את
דברי לישיבה.
רוחניי שאינו הולךשנה מול
כראוי לבטוחחצי
בבית .כבר
האדם אל הידיעה .מדוע האדם זוכר דבר אי
דברי של דבר,
בכך .בסופו
בסוגיית לכבוד שבועות נעסוק הפע
גשמיי. מה מולשהואשלנחו
מכפיזה דבר
אין שהתפעל ממנו? כי זה התאחד אתו ונשרש
האדם משופע בטוב ויש לו דבר אחד רוחניי .הרי חג
לדבריאם האדם בנוגעבו שינוי.
הבטחווחולל
צרי רואה או הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד בלבו
שחסר לו .ומה קורה? מדבר זה שחסר לו ממנו,א ,כפי
על לרוחניות
מתפעל הדי דבריו
ואינו איזההוא
השבועות
שומע
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
-הוא מלא התפעלות ,ומכל הדברים שיש האמצעי
באוזן אחת ויצא נכנס בכל להשתמשעלינו אומרים
כשהעולם
שיי
שאיעושה?ומה הוא בגשמיות .מה
התפעלות .ג להצליחלו שום
לו -אין רחמיאותו ,כי
שאינו זוכר הסיבה
ורצו לעורר השניה,כדי
מהאוזן לנו
שניתנו
בה'. לבטוח בלי ברוחניות
-השתדלות ותפילה .הוא מדבר עם הקב"ההצלחה כלל נת עבר
זה רק אכממנו.לטובה.חלק
באמת נעשה
לנו הקב"ה לא דיננו זה
שייצא
האד
שליהיה? הן הרוחנית
יהיה? מה עולם! מהההצלחה
-כלרבונו של דרכו .רק כשהאדם מתפעל ,אזי הוא זוכר.
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
עזור נא.
בה'. איאתה,
לבטוח ידיעתוומטיב
אתה ,הן טוב כל יכול
מיוסדת על
ההתפעלות מה
בתוספותללמוד ועלינורבות
תמיד ,פעמיםשמועילי לראות
אפשר
עליה סביבונוסי מסתובב
הישנות כ על למעשהאהכל
נחזור
שיש לו מהחסרון .הוא חי בתוך החסרון. להשתמש
איובתשובה הם ותימה אותנו
כותביםמלמדת התורה
שבקושיא הם
כותבים ויש לומר .בקושיא יש התפעלות .כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
יש דרך אחרת .הדרך האחרת היא שהוא זה מעניין ,כי לא תמיד זה ככה .כשהם
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת הם בעל
רבינו
אני בבית ואינו הולך מהיושבלא מזלזל בכך שבנו מתכוונים בהקדמתאין
למדנו תאמר, כבר
כותבים ואם
לישיבה ,אבל יש לו התפעלות דווקא לענייני שבנוגע
ותאמר כך וכך, תבואהבטחו
לשער שאם הלבבות
לתמיהה ,אלא
היא:בחוש
אי לראות שצרי אפשר
לדו בה השאלהאחרים.מדברים כך וכך.
וכמה לומרכמה שאפשר גם
נחו פי היא הבטחו התשובה
עבודת ה' של
הבעיה .קחו
רוצה כשהאד להיות בגודל
אינה תלויה שהתפעלות
הבטחו פירושו של דבר
גשמיי .צרי בנוגעותימה,
לענייני נחוכותבים
משהואכשהם
אבל
את הדוגמא שהבאנו כמה פעמים .מי שאין שיש להם התפעלות .יש כאן מילתא
לו כסף רב ומרוויח כמה אלפי דולר - דתמיהה.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
אנ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
לא -הוא בוכה וצועק .לפיכך רואים שהילד מתפעל מזה שיש לו כסף ,ומי שיש לו כמה
אינו לוקח בחשבון שהוא נמצא עכשיו בפני מיליון דולר ,כשמפסיד מיליון אחד -
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
קהל עם ועדה או באמצע חתונה .אין אצלו מתפעל מזה שאין לו כסף .הא לך
מדור אמונה ובטחון
חילוק .בקל הוא יכול להישכב עכשיו ארצה
בפישוט ידיים ורגליים ,הכל בגלל שאחיו
שהתפעלות אינה תלויה במציאות .אם נלך
לבקש מהם כסף ,הראשון שבקושי מפרנס
קיבלו שתי כפות והוא קיבל רק אחת .אין את ביתו ,הלא מרגיש שהקב"ה מטיב עמו
הגיון להתפעל עכשיו אוהי"ו ומשפחתו
פיגא חושב אם
ומשפחתויש ב הוא
פיגא אליעזר בן
חומש.
אואליעזרהר"ר לזכות
מעשר
לזכות וממילא הוא רוצה ליתן
ובטחוןשהוא מתפעל באופן טבעי -הוא
לא .ממהמדור אמונה הוא אומר :אינך צריך לומר אתפטרון
שמי ,לא
ממה שאינו מתפעל באופן טבעי ובטחו מדור אמונה
מתפעל. פטרו
לעומתו, צריך שאנשים יידעו .קח .השני
-אינו מתפעל. ברוגז על עצם זה שמבקשים ממנו .אתה
יודע בכלל מה אני עובר?! יש לך מושג
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ומהי עבודת האדם? -שיבין שהתפעלות איזה קשיים יש לי? האם אתה יודע שרק
היום הפסדתי כך וכך?!ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
היא כח גדול ,כי האדם מתחבר ומתדבק
בדברים שהוא מתפעל מהם ומקבל מהם
'תשפ"ב הוא אומר
מבין זאת,אייר ה כיון– כ"ג
שהאדם בחוקותי( התפעלות תלויה איפוא באופן שהאדם
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל חיות.
תופס את העולם ,ושם יש לו לאדם עבודה
ככה :רגע אחד! אם כל הדברים שיש לי,
לעשות על-ידי התבוננות ,וזה מה שיקבע
מובנים מאליהם ,ואני מתפעל רק מהבעיות
מאין תהיה לו התפעלות .לכן נראה תמיד
שיש לי ,הלא אהיה דבוק לבעיותיי .דרך
שמי שעבר איזה קושי פעם פעמיים שלוש,
אגב ,התפעלות אינה בהכרח שהוא עושה
יודע
האדמעמידא הוא תמיד –
שמבחוץ מועיליתכן
הבטחומבחוץ.
'מצב'
בפעם הרביעית אין לו כבר התפעלות ,לא
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
נחו אותו,
יותרמעניין
אבל אינו
מסויםדברבו.
להשתמש משנה מה גודל הקושי .אפשר לשמוע אותו אי
פנים כאילו
אומר :בן כמה הוא? בסדר ,הוא יתבגר ,זה
חושב עליו
רוחניי מולומוחו
דברי כראויאצלו
לבטוחמפעפע
ובפנים זה
לא כלום .שטויות .הוא חושב שבנו יורד אי
מכפי ולילה.
יומם לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
שהוא נחו מול דברי גשמיי. הרי כן,
הנה כי בסדר? הירגע נא,
חג רוחניי. לדברי מהדרך .בנוגע
הבטחו
קשורה הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי הדי אינה
ההתפעלותהואאףיו פעם
בחסרון דבוק אדם לרוחניותא ,על השבועות
למציאות ,אלא לאופן שהאדם תופס את להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי ג שאי
לחיות עם בגשמיות.
המצוי,מהרגיל להצליח האדם
אכן הדברים.
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
לבטוח הרי
בה'. שעובד מצוין, האומרת :מה
ברוחניות בלי הצלחה ההרגשה
כלל
ספונטניתלנו
הקב"ה נתאכמול התפעלות לטובה.
מחושבת שייצא דיננו
הרוחנית רקשלבמקומות
האד ההצלחהועלי לטפל
עובד מצוין,
כל
שבהם יש חסרון .שם אני צריך להשקיע את נפלאי
למי שעובדכלי
ברוחניות ,ילד
להצליחהחילוק בין
כליובכן ,מה
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
מוחי ומרצי ,שם אני צריך למצוא רעיונות מה אחד ללמוד
שההתפעלות ועלינותמיד ,הוא שמועילי
עצמו? -ילד עם
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
לפתור אותם .וכך האדם חושב שזהו גם להשתמש עבודה אי
עצמית או מתוך מתוךאותנומלמדת
התורהלו אינה
שיש
בהירות.
בעניני כספים .כשיש לקבל יותר
השתדלות כדי
הנושא של והבנה ,אלא הוא מתפעל מדברים למידה אלה.
בכלי
לו -אין צריך להשקיע בזה מחשבה .זה הרי באופן ספונטני .יש בזה בוודאי טבעיות,
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל בהקדמת
אניאז צריך למצוא מה או
זורם .כשאין לו - מהתבוננות נובעת למדנו לא
כבר היאאבל
פתרונות .אפשר לשאול על זה חידה :שיעור לענייני
ברחוב ורואהשבנוגע
הבטחוהולך
אם הוא לשער הלבבות
והתעמקות.
היא:הגדול
אי השיעור
תמיד בה השאלה הוא הרי
שצרי לדו חזון איש מעודו -
וכמה כמותוכמה הבטחוראה
נחו פי מיוחד שלא טרקטור
עבודת ה' של
כשהאדביותר?
רוצה השיעור הקטן
הואלהיות ביותר .מתי
הבטחו מישהו לוקח לו
גשמיי .צרי מאוד .אם
לענייני נחועדבנוגע
מתפעל הוא
משהוא
התשובה היא :בהשתדלות .שם שיעורו הוא דבר מה -הוא מתפעל עד מאוד .אם
הקטן והקריר ביותר. בשולחן השבת אחיו יושב ליד אמו והוא
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
בנ
החיים הרצויים הם כאלה שהאדם קם שורש הדבר הוא שכל פעם שהאדם
בבוקר ומחייך .עוד לא קרה כלום .מישהו הולך לעשות השתדלות ,אם בעניני כספים
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שואל אותו :מה הבדיחה? בקושי קמת או בשאר ענינים ,מה דוחף אותו לכך? -
מדור אמונה ובטחון
עכשיו .אבל הוא אומר :הקב"ה החזיר לי
את הנשמה .והוא מתחיל לנסוע על נתיב
ההתפעלות שיש לו .אפילו כשהאדם מרחם
על העני ,חסרונו של העני מעורר אצלו
זה .מאה ברכות הן מינימום .הוא לא חי התפעלות ,ובגלל זה הוא רוצה ללכת
אם יש בעיות ,עוד מעט הבעיות .הי"ו
בעולםומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא אליעזר בן
לו הר"רלמלא
אליעזר בשביל
לזכות לזכות
ולהשקיע את כל כוחותיו
נטפל בהם ג"כ .הוא לא חי שמה. ובטחון מדור אמונה
נראה, פטרוןעצמו,
חסרונו .ובכן ,מי שאינו עובד עם
שאמרנו בשיעור הקודם .הוא אומר כפי ובטחומדור אמונה
מביא לו הוא אדם כזה אשר הטוב פטרו
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח התפעלות רק בגלל שהיה לו הרבה חסרון
עוורים ,עוצר והולך ליהנות עכשיו .הוא קודם לכן ,והוא שקוע יומם ולילה בדברים
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
הולך ליהנות מעיניו .הוא עושה זאת עד שצריך לטפל בהם ולמצוא להם עצות
ראטה
שהוא מרגיש שהוא מתפעל .הוא עוצם הי"ו ליפא יו"ט חנני' הר"ר
אותו. ביבדלחט"א
שדוחף ודרכים כיצד לשפרם ,וזה מה
אותן ,הוא פותח אותן ,הוא מסתכל על אם הוא מבין שתפילה תעזור לו בכך ,הוא
'תשפ"ב היה קורה
לחשוב מה אייר ההואכ"גמנסה הצבעים– (,
)בחו"ל בחוקותי במדבר עדיין
פרשתזו .אבל
אשתמש בדרך
יו שלישי אומר :מצוין.
לו לא הייתי יכול לראות אותיות .כמה הוא חי באותה צורת חיים.
הבנה אני מקבל בזכות העיניים! כמה זמן
נמצא שהוא דבוק כל ימיו לחסרון .הוא
אני חוסך מזה שאני יכול לתת מבט קצר
קם בבוקר ומתחיל לטפל בבעיות .זה מה
ולהבין כל-כך הרבה בבת אחת! זה הרי
תמידלא– א
שהוא עושה .כל היום הוא מכבה דליקות.
יודע מתקדםהאד
הלאה עד מועיל
חיי .הוא לי אתהבטחו
מציל
שם מזכיר את
רוחניי לעניניבנוגעהוא
בכל דבר תחשוב,
הבטחו ואל
נחיצות
טוב. של בים יושב הוא הנאה. מרגיש שאינו
השם .הוא אומר על כל דבר :רבונו של אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
דברי כל דבר
רוחניי הקב"ה .על כראוי -מול
לבטוח הטוב?
ומיהו מקור
עולם! אני חייב עזרה .תראה מה קורה פה .אי
הוא מברך -ברוך אתה ה'. לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
עזור לי ,רחם עלי .יש לו את כל מיני מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ הסיבה לעצמו העצות והסגולות ,הכל כדי לשפר
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא
זה הרי חיים אחרים לגמרי .וכאמור ,גם על ,
צרי את החיים .ואם היום לא כל-כך הצליח לו,
משהוא החלק
יותרבפיו .זהוברוחניותשגור
להצליח שם שמיםהראשון האמצעי
בכלחצי גופו של השוברת להשתמש
מוציא אנחהכהוא עלינו
שיי
הקב"ה, שאי מה ג
תמיד על מדבר בגשמיות.
להצליח ההוא גם
המפחיד.
ורצו
רחמילא הלך לעורר -היום
תיכף ומידומתחזק כדי
שניתנו לנו
אדם
בצורה
בה'. בלי ממנו
לבטוח ברוחניות יוצא
מה זה תמיד כלל משום
הצלחה אבל
סגנון טובים. וימים בשבתות אפילו שלילית.
לנו
נת ועד הקב"ה
משנתו מאזאכקומו לטובה.
ילך לי. דיננו
מחרשייצא
לי,
כל ההצלחה הרוחנית של האד כליורק בזה.שקוע אך יצועו הוא עלותו על
דיבורו הוא תמיד :יש אלוקים ,צריך לחזור נפלאי ברוחניות, להצליח כלי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
בתשובה ,יש צרות נוראות ,משיח כבר צריך מה
לאדם כזהשואליםללמודועלינושכאשרתמיד,שמועיליאיפוא
ברור
עליה ונוסי הישנות על כ א נחזור
להגיע .הכל מסתובב סביב זה שהמצב להשתמש
הקב"ה מי שעושה אותנו אי
הוא עונה:מלמדת
התורה הקב"ה,
מי זה
בהירות.
בפשיטת רגל והקב"ה חייב לרחם כבר. יותר לקבל כדי החסרון ,הקב"ה הוא זה שעוזר לי את
בכלי אלה.
והקב"ה אומר :לא זהו העולם .בכלל לא. לפעמים ,ולפעמים לא כל-כך .במקום כזה
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
יש לך טעות מוחלטת בהבנת צורת
מה אני בעלהוא חי בהקדמת רבינו
מוחלטת. למדנו זו טעות
כברחי ,והרי הוא
התנהלותו של העולם. הבטחו שבנוגע לענייני לשער לגמרי.
הלבבותמוטעים
בחיים
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
נכון ,הוא להיותלחיות
הבטחומתחיל
וכשהאדם אדם דבוק בשפע
רוצה כשהאד צרי משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
מתחיל להרגיש אחרת .פתאום הוא מתחיל חיי האדם לא נועדו להיות כאלה .הנביא
לראות את בעיותיו בצורה אחרת .והקשר אומר "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו".
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
גנ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
אתה צריך להכיר קצת את משפחתו ,נו, שלו עם הקב"ה והדחף שלו לעבדו ולעשות
הוא קמצן ,נקסט... רצונו ,משתנים לגמרי .אמנם כן ,אנחנו
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
כותב החזו"א :ומרוב ההרגל ,נקבע בלב
איננו חיים ככה .עלינו להכיר בכך .יש לנו
מדור אמונה ובטחון
רבים שבאמת השלימות היא בעלת אברים
בעיה גדולה .והקב"ה מצוה אותנו לשנות
את תפיסתנו ואת צורת חיינו.
נפרדים" .לדידם ,מי שהוא גם טוב לב וגם
לא אוהב להיות צודק ,או וגםהי"ו נעים הליכות
ומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא אליעזר בן
אליעזר הר"ר
לזכותבגן
לזכות
עדן החזון איש מטייל
נחשב למושלם .פעמים שאומרים הוא אז
פטרון מדור אמונה ובטחון
ובטחו הוא מושלם .פירושו של דבר: אמונה מישהו:
מדור על החזון איש
נראה קצת בענין זה מדברי פטרו
כל-כך קשה למצוא אדם שגם עומד עם בקונטרס האמונה ובטחון ,לא לפני שנדגיש
שתי רגליים על הקרקע ,גם אוהב ללמוד, שהחזון איש היה בעל יסורים נורא .גופו
ז"לבענווה ,גם לא מצומצם .אתרוג גם פסח
מתנהג ולא הרה"חומכאובים,לע"נ
היה גוף חולה ,אפוף מדווים נלמד
ראטהאולי למצוא אחד מתוך הי"ואפשרכזה.ליפא "ר לו.
חנני' יו"ט
מהודר היה
לאהר היה לו לא בית ולא ילדים .כלום
ביבדלחט"א
עשרת אלפים בני אדם שיהיה אדם כזה. כשאנו מדברים על החזון איש ,חשוב מאוד
לזכור זאת .בדרך כלל כשאנו חושבים על
'תשפ"ב ה אייר כ"ג יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –
שורש פורה ראש ולענה החזון איש ,אנו חושבים על ידיעת כל
החזו"א אומר שמדובר בטעות ,כי התורה כולה ,ועל כך שעורר קנאת סופרים
בשורש יש רק מדה אחת טובה ומדה אחת אצל כל גדולי דורו בראותם כיצד הוא שולט
רעה .יש מי שחי נכון ויש מי שלא חי נכון, בכל מכמני התורה ,כולל אותם מקצועות
מבאר– א
"המדה החזו"א: שהם הלכתא למשיחא .שוכחים שהוא היה
יודע האד תלוי.תמידהבטחוהכלמועיל
ובזה
הרעה היא ההזנחה את החיים הטבעים על שמחה
מלארוחניי ואעפ"כ היה
לעניני נורא,בנוגע יסורים
הבטחו בעל
נחיצות
ומלא רגש לכל יהודי' .נותן' בדרגה הגבוהה אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
מהלכם הטבעי ובלי כל השתדלות )בלי לעבד
רוחניי מולאלדברי
המקום הנכון( - ביותר .הוא התדבק בתורה ,התדבק בטוב ,אי לבטוח כראוי
ולזכך את הנפש ובלי לכוונה לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. דברי מול נחו
ישתלם במדות הרעות כולן ,יהיה כעסןשהוא מכפי וחי בעולם של טוב .ואף בקולמוסו הוא
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי
האדהלאה, גאהשהרי
מצוין ,וכן פשוטה,
לכ מצוין,
הסיבה נוקם
מצוין, פעמיים מתאר בתיאורים חיים לא פעם ולא
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא
על ,
כיצד מרגישים כשיושבים בתוך הטוב ,כיצד
משהוא שמנו
צרי המדות הרעות יחסר לו מכל
ברוחניות יותר להצליחלא
העדן .האמצעי להשתמשבגן בכל
עלינוכשמטיילים
כמרגישים
חכמים מאומה".
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
בה'. לבטוח
שהנקמה במסילתבלי
ישרים ברוחניות
הצלחהכותב
כללהרמח"ל נפרדות לנו
הקב"ה נת שהמדות אכ
הרעות דיננו לטובה.
שייצאנדמה
האד
האדםשללומד את הרוחנית
ההצלחה אם אין
מתוקה מדבש. כל
נפלאי דבריו כלי
בפרק הרביעי. ברוחניות, להצליח
נעבור אל כליכעת
בה'.
לבטוח הוא
אי - בוודאי
ידיעתולנקום מיוסדת על
הנכונות לא הסיבות
מה
ללמוד כעל תמיד ,עלועלינו
מדות רעות שמועילימסתכלים
אנשים
ונוסי המזור
עליה שהנקמה היא
מרגישהישנות
כ עלאהואנחזור כי
נוקם,
בהירות .בי והלך .אינני
יותרפלוני פגע
לכאבו. להשתמש
איתאוה ,אהבת אותנו
גאוה, מלמדת כעס, התורה
דברים נפרדים.
היחידלקבל
כדי אהבת הניצוח .הוא אוהב להיות
יכול לצעוק עליו כי הוא כבר לא פה. הכבוד,אלה.
בכלי
נוטרו וכשאניהוא
העיתוי יגיע. צודק .יש לו בעיה .איך אומרים? -לא כל
לעצמי קצת .מי לי
חכהאני לי
בסדר ,אי
א חובת
הזדמנות ,הוא בא אתו
בלבו ,וכשיש לו מה אני בעל שהוא בהקדמת רבינו
מתבטא בכך למדנו אצלו זה
כברמושלם.
אחד
חשבון .ואז הוא אומר :לקח לי עשר שנים,
לענייני
שבנוגעצרות עין.
הבטחונקמה,
לשער צודק.
הלבבותלהיות
אוהב
אחרון.בה היא :אישצוחקלדו
השאלה מישצרי
אבל צוחק כמהנפרדים.
וכמה דברים אלה כעל
נחו פי ה' כל
הבטחו עבודת על
מסתכליםשל
גשמיי .צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה לעניינימבחוץ ,כי
נראה ככה באמת
בנוגע משהואשזהנחו
ויש
הנה כי כן ,כך באה הנפש ,זו טבעה כל רואים את האדם שבכל שאר הדברים אינו
עוד אין עובדים לזככה .כפי שהגאון רבי לקוי ורק בזה יש לו בעיה ...הוא קמצן.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
דנ
השלם בטוח והיא נטושה כל ימי חלדו ,זה שמעון מזעליכוב זצ"ל אמר שהאדם נולד
האיש עדיין לא הגיע במעלתו לנצח הרבה, עם גיאות טבעית וצריך לעקרה .פעמים
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
ולא מצאה ידו רק לעמוד בנסיונות קלים שאפשר לראות גויים שממלאים תפקיד
מדור אמונה ובטחון
ולא מצאה ידו לעמוד בגדולות. גדול .הם מלמדים אותנו איך להיות כעסן
מצוין ,איך להיות נוקם מצוין ,איך להיות
וזה מתחלף אצל אנשים בגיל אחד גאה מצוין וכן הלאה.
במעלההי"ואחת בשרשם ,זה טבעוומשפחתו
ומשפחתווששניהם
פיגא
בפיגא אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
ובטחון הכעס יותר מנטייתו להערב - נוטה אלמדור אמונה הסכמה להעדיף את הרגש פטרון
המוסרי
אצלו הפרישות מן הערב לפרישתו ובטחו פטרו מדור אמונה
מתקדם
מן הכעס ,וזה שנטייתו אל הערב יותר החזון איש ממשיך" :והמדה הטובה היא
מנטייתו אל הכעס -מתקדם אצלו הפרישה ההסכמה המוחלטת לבכר )להקדים ולהעדיף(
התאווני ,הרה"ח פסח ז"ל
את הרגש המוסרי על רגשנלמד לע"נ
מן הכעס לפרישתו מן הערב ,וכן כיוצא בו
המדות".ראטה
ליפא הי"ו הרעות
חנני' יו"ט
בשאר מדותהר"ר ומנקודה זו הוא לוחם נגד כל
ביבדלחט"א
יחד )כי רוצה להיות כפי שהקב"ה רוצה שיהיה(,
ולא יתכן שתהיה הסכמה זו לחצאין ,שזה
בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב
הבעיה היא שאחד מסתכל על השני אכן
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל
ממעלה למטה .יותר קל לו מטבעו באחת האיש אשר אור השכל וסגולת הנפש
מהמדות וכל היום הוא צוחק ולועג ממי הקיצוהו וישפיעו עליו לבחירת הטוב ,הוא
שלקוי במדה זו .זה שקר גדול ,כי אינו יותר שואף בשעה הטובה לטוב בלי מצרים ואינו
טוב מפלוני ,אלא שיותר קל לו במדה זו רואה שבע לנפשו בכל הטוב שיעשה ,והוא
זוהי– א
שאנשים רואה עולם נצחי בלתי קץ ובלתי תכלית,
יודע הסיבההאד נפשו.
תמיד מועילנטיית מצד
הבטחו
נתפסים בהרבה בפחיתות הניצוח .זה בולט יחד".רוחניי בנוגערעות
לעניני הבטחו מדות
נחיצותיתעב כל
וכרגע
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
מאוד בתקופה זו .האדם רוצה להיות צודק,
רוחניי
דברי להרגיש
מוללו תאוה כראוי יש
לבטוח לנצח. אי
האדם רוצה מושלם בין נעשה שבועותשהוא
לכבודהפירוש
אין
בסוגיית הפע נעסוק
גשמיי. מול דברי
פחיתות נוראית. נחו הרי שהוא שהוא
המנצח .זה מכפי רגע ,אבל תפיסת מוחו התיישרה ,עד שהוא
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד
בבוראך! פשוטה ,ש
זה?הרי
התדבק לכצריך את הסיבהאתה
מדוע מתעב את כל המדות הרעות ,כי הוא
על לרוחניותא,
ומתחיל הדילהרוויח
לחשוביואיך
השבועות הוא
מפסיק
תיקן את
צרי משהואיותר לא
ברוחניותשעדיין
ההסבר הוא אכן
להצליח
שאישיותר
ג אחד
מהחלק בגשמיות .על
הוא עבד רק עצמו.
האמצעי
כלחשוב איך לחשוב ישר ולהתקשר אל
בכל להשתמש עלינו
שיי להצליח
קל לו שם ,אבל עדיין הוא חי בדרכו רחמי ורצו לעורר
החיים. לנו כדי
הקב"ה ,אל שניתנו
האמת ,אל
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
המעוקלת .הוא רק עשה איזו התחלה שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
קטנה.ההצלחה הרוחנית של האד כל
ארוכהכלי נפלאי כלי להצליח הדרך
ברוחניות,
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
מה
ללמודיחידים
ועלינולפעמים
אנו ,מוצאים
תמיד שמועילי
"ואמנם אם
ונוסי עליה
הישנותהיסוד
הולך אחרכ על
נחזור אהכל
להשתמש
אי השויון בכל
על צדאותנו
מלמדת אינו התורה
שייחוסן למדות
להבין את הנקודהבהירות.
זאת כדילקבלכליותר
כדיהבאנו ומדה .,כמו שראינוהו שמדת התאוה מדה
בכלי אלה
שדיברנו עליה בשני השיעורים האחרונים. להערב לחיך -לא תעבירנו על דעתו,
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
אני על פי שלא סיים
נכונה ,אף
כשהאדם צועד מה בעל וכיוצא
רבינודעתו, הכבוד -בהקדמת
תעבירנו על ואהבת למדנו
כבר
עדיין את העבודה ,אבל הוא חי נכונה. לענייני
אינו בשרשו שבנוגע הבטחו
סיבת הדבר במדותלשער
אחרות, הלבבותבו
שיש לו,
אי המעטהיא:
אף בה
עקום,לדו השאלהמתחיל
שצרי כשהאדם וכמה
כמה דברים נחו פי
מדובר בשני הבטחו
שבשורש אינו ה'
משום עבודת של
)כלומר,
כשהאד הגדול
רוצה להיותוזהו החילוק
לעקמומיותו,
הבטחוצריביטוי
הוא לענייני הראשונה
גשמיי. בנוגע שהסכמתו
נחו בשביל
נפרדים( ולא
משהוא
בין לחיות בדרכו של אברהם אבינו בהכרת היתה למדה זו בלבד )לתקן מדה זו בלבד( ,אך
האלוקים לבין לחיות בדרך האחרת. בהיות שמלחמה זו כבדה מאוד ואין נצחונו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הנ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
אלוקים ,כי המקום שממנו היהדות כשהאדם חי עם ההכרה שהקב"ה הוא
מתחילה ,הוא המקום של הכרת הטוב. טוב ומטיב ,זה מעורר בלבו רצון לעבדו
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
משם זה מתחיל .על נקודה זו הכל יושב. ומוליד בלבו ענוה .הוא מתחיל נכון .נניח
מדור אמונה ובטחון
ראית שיש שם טוב ואתה רוצה להתחבר
לזה ואתה רוצה להחזיר .משם היהדות
שעדיין לא סיים את כל תרי"ג המצוות ויש
לו עדיין נסיונות קשים ,אבל גם אחרי
מתחילה .רק אם אתה עובד באופן זה שהוא נופל ,מיד הוא מתבייש בו ,כי
יום"וומעורר בלבך שוב ושוב ומשפחתו הי
ומשפחתו פיגא
ואתה מודה כלבפיגאאליעזר בן
הוא הר"ר
קיימת.
אליעזר לזכותלזכות-
הנקודה שעליה יושב הכל
ההתפעלות מהטוב ,אז אתה יהודי. את ובטחון
מדור אמונה
פטרוןבחיים
בנוי על כך שהוא רוצה להתדבק
מדור אמונה ובטחופטרו בדרך
האמיתיים .הוא מנסה לעשות זאת
החזו"א מבאר שמי שעובד עם עצמו אחת ואז הוא רואה שהוא טעה ומנסה
מהמקום הנכון ,אף פעם לא נראה שיש לו בדרך אחרת .שואלים אתו :למה אתה רוצה
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
מדות רעות באופן מושלם .נוכל לראות לעבוד את ה'? והוא משיב :כי אני יודע
ראטה הי"ו
אצלו מדות שאינן מתוקנות לגמרי .הוא ליפא יו"ט חנני' ביבדלחט"אאניהר"ר
רוצה. שהוא מקור החיים והטוב .אותו
עדיין מתקשה אתן .אם אתה רואה שיש לו ואז מלמדים אותו :אם אתה רוצה להתדבק
סימן שאינו בא
'תשפ"במושלם,
באופןאייר ה בחוקותי( –
רעות כ"ג )בחו"ל מדותבמדבר ככה
מדה פלונית.
שלישיוכןפרשת
יופלונית בו ,זכך מדה
מהמקום הנכון .זה בלתי אפשרי ,כי המקום זה מתחיל.
הנכון שממנו מתחילים לעבוד את ה' ,גורם
בהכרח שלא יהיו לו לאדם את השלימות הדרך האחרת היא זו שהאדם מחפש
של המדות הרעות. ליהנות ...אני מחפש לקחת ,אני מבקש
שהחיים שלי יהיו מסודרים להפליא ,וכל הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
הענפים מעידים על השורש נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
מה שיש לי ...בסדר ,זה הרי מסודר ,מה אני אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
צריך להתבונן בהם? אדם כזה ,כשמדבר אל
דבריישים לב
רוחניי האדםמולבעצמו, יתבונןכראוי
הקב"ה ומבקש ממנו עזרה ,הקב"ה שואל איאםלבטוח
דבריאיך הואמעניינים ,כגון לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. מאודנחו מול לדבריםשהוא
אותו למה אתה מבקש? והוא מגיב :מה זה מכפי
חושב ,ומדוע דברים מסוימים ממלאים הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
נקרא למה? המצב ביש .הוא שואל אאותו הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
אותו חיות .מסתמא זהו הביאור הפשוט השבועות הוא יו הדי לרוחניות ,על
צרי משהוא יותר ברוחניות
במה שכתוב בירושלמי שהמתכבד בקלון להצליח שוב :מה אכפת לך שהמצב ביש? למה אתה
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי בגשמיות .מה צריך שהכל ילך כרצונך? והוא עונה :כי אני
שאי בקלון
להתכבדלעוה"ב .ג אין לו חלקלהצליח
חבירו ורצו רחמי לעורר
בה'. לבטוח בלי ברוחניות הצלחה כלל תתן לי - ככה :אם כדיאומרלנו הוא
שניתנובצער.
שרוי
חבירו הוא דבר עקום עד מאוד .ואף
לנו
נת מה
בעולם.הקב"ה
אכ זאת לטובה.
אפרסם דיננושמך. שייצא
אקדש את
האדם צריך
האד מאוד ,של
הרוחניתההצלחהזה מצוי
שלדאבון לב כל
נפלאי
אתה כזה רע. תמידכלי
ברוחניות,
אפרסם של להצליח כלי
תפרסם? -
לבטוחמאוד
בה'. אישזה דבר הבנה על מתוך
ידיעתו להזדעזע מיד
מיוסדת ללמוד הולך
מה ועלינואומר :אני
אומר .הוא
תמיד, שהאדם זה מה
שמועילי
עקום .זה לא כי עשיתי משהו ,אלא כי זה
להודיע לכולם שזה לא נכון שיש רק צרות ,נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
מוכיח שאינני חי נכון .לא התחלתי נכון .זה התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
הנה תפסתי אותו בהטבה שהוא נתן לי .כדי לקבל יותר בהירות.
קיבל ביטוי כאן ,אבל אני צריך לחזור אל בכלי אלה.
למה אינך מפרסם אותו קודם לכן? כל
מהמקום לי מתחיל
וכשאני לעצמי האדםהשורש,איכיאניאםלי מי
א
להרגיש מוערך על-ידי חובת רבינו בעל
שהקב"ה רק בהקדמת
על כך למדנו מעיד כבר
הפרצוף שלך
הנכון ,מדוע ירצהמה אני )ח"ו(. הלבבותצרות
עושה
השפלת זולתו? הבטחו שבנוגע לענייני לשער
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
כשהאדשהדוק
להיותרואה אדם
כשאתה ומפני כך
בנקודה זו היהדות תלויה
רוצה הבטחו צרי משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
בדברים מהסוג הזה ...הוא עסוק בזה ,הוא לכן מבאר החזו"א שאם אתה רואה אדם
מתלהב בזה ...לא חייב להיות דווקא שמדותיו מושחתות ,במדה מסוימת אין לו
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ונ
נתן לי ,זה חוסר צדק? ואומר את זה כל-כך בהתכבדות בקלון חבירו ,אבל את כל חיותו
חזק עד שהוא ייבהל ממני .היסוד שלו הוא שואב מזה שפלוני אינו צודק ...אתה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
שונה .אתה מנסה להתווכח אתו ולהוכיח צריך לראות בזה את הסימן הגדול ביותר
מדור אמונה ובטחון
לו שאין זה נקרא בטחון .חבל על הזמן.
צריך לחזור אתו אל היסוד .אם יחיה עם
שאסור להתווכח אתו .עם אדם כזה אסור
בשום פנים ואופן להתווכח .זה לא רק עצם
זה שכל מה שיש לו הוא מהקב"ה שנותן זה שהוא חייב להוכיח שהשני אינו צודק,
אז הוא יבוא מתוך ענוה ומשפחתורקהי"ו
ומשפחתו
פיגאללא הרף,
ב לו
פיגא אליעזר בן
שלו הר"ר
היסוד
אליעזר לזכות
שכל
לזכות אלא דבר זה מעיד עליו
אל שער הבטחון ויבין בטחון מהו. ובטחון מדור אמונה
וביטול פטרוןממנו
מעוות ,וממילא כל הענפים היוצאים
פטרו מדור אמונה ובטחו מעוותים.
כאמור ,מאה הברכות מסייעות לאדם
וכשהוא מוצא את עצמו מתלונן ,הוא הכלל היוצא ממה שאנו לומדים בשיעור
בכך,פסח ז"ל
נלמד לע"נ הרה"ח
חוזר בתשובה על כך .הנה הצדיקים אמרו זה ,כמו בשיעורים האחרונים ,הוא להעמיד
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
הם"ריהיו
ביבדלחט"א הר
את היסוד נכון ,וכך הענפים אף
שאין לו לאדם לעסוק בתשובה כל היום,
אלא פעם ביום בלבד )לפני עלותו על יצועו(, טובים וישרים .וכל-כך קל לחזור בתשובה
'תשפ"ב במה שלאעסוק הכל היום
כ"ג אייר בחוקותי( –
כשהאדם מעצמו.
)בחו"ל כי גם טעותו
במדבר עומד על
פרשת הואשלישי לאחר מכן.יו
עשה נכון ,הוא עסוק בעצמו .למה יש לך אינך צריך אפילו לומר לו .כל-כך נעים
מקום לזה? היית צריך להיות עסוק בהודאה להתעסק עם נפש בריאה .אתה נותן לו רמז
עכשיו .אם אתה רואה שעשית משהו שעליך ומתקיים בו די לחכימא ברמיזה .הוא קולט
לחזור עליו בתשובה ,רשום אותו בפנקסך. כבר את טעותו ,הוא מתקן כבר .מעצמו
יודע של האד
הקב"ה ,ורק תמיד –
טובתו א הבטחו כלמועיל
היום על תחשוב הוא רוצה לתקנה.
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
אתה צריךמה נחותחשוביותר
בו .אבל
להשתמשלכך אי
בזמן המיועד
טובתו של
רוחניי היום על
דברי כראויכלמול
לבטוחתחשוב כמה פעמים יש שבאים לאדם בר דעת ,אי
לתקן .אם
נכונה .אפשר
בסוגיית
הפע הוא כבר נעסוק
כבר קלט, שבועות הוא
להעיר לו...לכבוד
רוצים
גשמיי. שתשובתךדברי
תראהנחו מולהקב"ה,שהוא
תיקן ,הוא כבר אחרי זה .למה? כי תמיד מכפי
לראות אדם שמסתובב כשהוא ברוגז על כל הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הטעות היא הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי הדיטעות,
יועושה
כשהוא
העולם -בגללם חטאתי .הם אלה שגרמו לי. לרוחניותא ,על קרוב .הוא הוא
השבועות
צרי בענף .נכון לא הייתי צריך לעשות את זה .להצליח ברוחניות יותר משהוא
רשעים ארורים .הם מניחים מכשולות .צריך כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שאי שיי מכשולות... בגשמיות.
להניחמה ג שיפסיקו להצליח
לפעול בפעם הבאה אינו עושה את הטעות הזאת.
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
הבחינהלנו
הקב"ה נת
אכשער לטובה.
אחרי שערדיננו
הבטחון שייצא
האד הרוחנית לךשל
שזהו הדרך ההצלחהאבל מי אמר
כל הכאב גדול, כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. לבטוח
שהקב"ה ידיעתוחיאי
עם זה בזה?עלכשהאדםמיוסדת
לטפל כשהאדם משתית את יהדותו על כך
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
הזמן בתוך
עליה מסתכל כל
ונוסי הואהישנותומטיב,על
נחזורטובא כ
הוא שהקב"ה הוא טוב ומטיב וחושב על הטוב
הנכון -לא הודיתי מהמקום עצמו ,אך
להשתמש התורה מלמדת אותנו אי
כל הזמן ,ממילא יש לו ענווה והכרת הטוב.
בהירות. לקבל יותר כדי
מספיק .אם הייתי מודה מספיק ,לא הייתי אלה.בא שער הבטחון בחובת הלבבות
בכלימדוע
הנה
מדבר
לעצמיהייתי כאלה ,לא
וכשאני דברים
לי מי לי על אני
חושב אי
א בעל כי אם
חובת האמור. מהטעם
רבינו הבחינה?
בהקדמת כברשער
למדנו אחרי
העולם נעשה יותרמה אני
דיבורים כאלה .וכך אין האדם לומד שער הבחינה ,בטחון אצלו
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
מתוקן כי חושבים בכל עת על הקב"ה. מתבטא בכך שהוא שואל את עצמו כל
חיים.שצרי לדו בה היא :אי השאלה
עבודת וכמה הקב"הפי כמה
שהיכן שלא את נחו
הבטחו עבודת ה'
אשכנע של
הזמן :איך
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
זנ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
מדור אור החיים הק'
מדור אמונה מדור
ובטחו שיעור קמ"ז
ובטחון אמונה
החיים מדוראור
נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
ובטחון
וירא תשפ"ד חשווןאמונה
פרשת פטרון מדור
ליל שישי י"ח
פטרו מדור אמונה ובטחו
עבודת ה' לפי עולם המושגים של האדם
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
הנּבראים )כאילו עשו
להשּׁפט ִעם ַ ִ ְ ָ ִ
ונטען ְ ִ ָ ֵ
ְִ ְ ָ ארדה נא ואראה הכצעקתה
יתחיּיבוּ, שׁלּא ִ ְ ַ ְ אפשׁר ֶ ֹ מה שעשו לאדם פשוט(ָ ְ ֶ ,
נשׁפּט היה ִ ְ ָ 'תשפ"ב ָ ָ שׁלּא אפשׁר ֶ ֹ אייר ָ ה המּבּוּל ֶ ְ דּוֹר( ַ– ַכ"ג בחוקותי במדבר רבה
)בחו"ל ְַוגם ועמורה כי פרשת סדום שלישי יוזעקת ויאמר ה'
בּהוֹדעת אמר ה' ָכּאן ְ ָ ַ לזה ָ ַ מותֶ ָ . משׁפּט ָ ֶ ִ ְ ַ וחטאתם כי כבדה מאוד ,ארדה נא ואראה
ארדה ָנאֵ ,פּירוּשֹׁ ,לא אברהםָ ְ ֵ : ְדּרכיו ֶאל ַ ְ ָ ָ ָ ָ הכצעקתה הבאה אלי עשו -כלה ,ואם
בּהשׁוואה
אלּא ְ ַ ְ ָ ָ מעלתוָֹ ֶ , בּערָ ֲ ַ ְִישׁפּוֹט ְ ֵ ֶ לא -אדעה .כתב ה'אור החיים' הק':
ויראה ִאם ישׁפּוֹט ְ ִ ְ ֶ וּבערֶ זה ִ ְ לנּבראים ְוכוּ' ְ ֵ ֶ ִַ ְָ ִ ירידהְ .ועוֹד אוֹמרוֹ ְלשׁוֹן ְ ִ ָ ְ לדעת "צריַ ַ ָ ִָ
יודע
פּירוּשִׁ ,כּי האד אליֵ , א
שׁבּאה ֵ ַ תמידָ ָ– הצּעקה ֶ מועיל ָ
בּערָ ְ ַ הבטחוֶ
הוּא ְ ֵ העוֹלם והלא ָכּל ָ ָ לרדתֹ ֲ ַ , יצטר ה' ָ ֶ ֶ למּה ִ ְ ָ ֵ ָ ָ
רוחניי
אוֹמרוֹ ְ ועוֹד לעניני
לפניוְ . בנוגע ָ ָ
חרדּל ְ הבטחוָ
נחיצות ֶשׁל ַ ְ כּגרגּיר ְְַ ִ
לדעת
המּשׁפּט נחוָ ְ ִ יתבּע ַ יותר ַ
אבלמה' ִ ְ משׁפּט ַ בוָ .
להשתמש ִ ְותוֹבע
הצּוֹעק ְ ֵ ַ ַאיֵ
ואם אמר ה'ִ ְ : לזה ָ ַ מול ָ ֶ הבּוֹרא. כראוי ֵ גדוּלת ַ לבטוח ַ ערְ איֶ ֵ לפי ְ ִ האדוֹן ָבּרוּ הוּא וכי ָ ָ הכּצעקתהּ ְוגוֹ' ְ ִ ַ ְ ַ ֲ ָ ָ
רוחניי דברי
שׁלילת
דבריַ ִ ְ בּער המּשׁפּט ְ ֵ ֶ נחוָ ְ ִ שׁאעריַ מכפי ֶ ַ ֲ ִ אחר ַ ַ בסוגיית
ללמּד הפעִ כּי ְ ַ ֵ פּירשׁ ז"ל ִ ֵ נעסוקורשׁ"י ַ שבועות ִבּידיעהַ ְ , לכבוד ִ ָ ִיסתּפּק ִ ְ ַ ֵ
גשמיי. מול שהוא משׁפּט הריְ ָ למטּה ִ לדבריִ דּין ְ ַ ָ יפסקוּ ֵבּית שׁלּא ִ ְ ְ הבטחוֹ
ָבּא ֶ
מעלתי )כלומר ,בלי להתחשב במעלתי(ִ ַ ֲ ,
עדיין ַ ֲ ָ ִ חג רוחניי. בנוגע
למּהא ֹלא הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי לדבריו ָ ָ הדיָ ָ ְ
וקשׁה ִ הוא ְ ָ ֶ בּראיּה, השבועות ִ ָ אלּא ִ ְ ֶ ָ
לחיּיבם
הדּין ְ ַ ְ ָ מדּת ַ ִ תּביעת ִ ַ שׁתּהיה ְ ִ ַ ִשׁיעוּר ֶ ִ ְ ֶ לרוחניות ,על יו
צרי משהוא יותר תהיה ברוחניות)אם לא לאואם ֹ להצליח ְ ִ
כּלה, ָ ָ - בּפרשׁת הכּתוּב ְ ָ ָ ַ שּׁאמר ַ ָ לזה ַמה ֶ ָ ַ הספּיק ָ ֶ ִ ְ ִ
מדת הדין כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
ראוּיים שאיִ גִ אם ְ מה ָ
אדעה בגשמיותָ ֵ .- זה לחייבם( להצליח באופן וּמצינוּ ויּרד ה' ְוגוֹ' ָ ִ דּכתיב ַ ֵ ֶ הפלגה ִ ְ ִ דּוֹר ַ ְ ָ ָ
רחמי ורצו לעורר
שׁפּירשׁ ֵכּן ָשׁם.
כדי
עצמוֹ ֶ ִ ֵ
לנו לרשׁ"י ַ ְ
שניתנו ְַ ִ
בה'.
לבטוח ֵאין בלי ֵ ַ ָ
וּמעתּה ברוחניות ֹלא. בּדר זוֹ אוֹ הצלחה
לשׁפּוֹט ְ ֶ ֶ כלל ִ ְ
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
בּדּין,
האד הדרגה ַ ִ של הרוחנית ַ ְ ָ ָ אלּא ההצלחה ָנא ֶ ָ ארדה פּירוּשׁ ֵ ְ ָ ֵכל
ויבחין לבטוח ַ ְ ִ
לדעת ְ איַ ַ ָ ישׁקיף ידיעתו ִ
ממּקוֹמוֹ ַ ְ מיוסדת ִ ְ וּלעוֹלם
ְ ָ
נפלאי
הסּדר כלי ה' ַ ֵ ֶ ברוחניותַ ִ ,
הוֹדיע הכּוּנה ִהיא ִכּי להצליח
"אכן ַ ַ ָ ָ כליֵ ָ
בה'. על
אדם". בּני ָ ָ ִלבּוֹת ְ ֵ מה
החסד ללמוד ַ ֶ ֶ לצד הנּבראים ְ ַ ועלינו
עם ַ ִ ְ ָ ִ תמיד, יתנהג בּוֹ ִ שמועיליֵ
אשׁר ִ ְ ַ ֲ ֶ
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
להשתמש
הכּל
נוֹתנת ִכּי ַ ֹ הדּיןאיֶ ֶ אותנו ִ
שׁוּרת ַ מלמדת ַ הנּה ְוהרחמיםֵ ִ . התורה ִ
ַָ ֲ
האדם כדי לקבל יותר בהירות. וּכשׁיּעבר ָ ָ ָ והמּתבּיּשֹׁ ֲ ַ ֶ ְ , המביּשׁ ְ ַ ִ ְ ַ ֵ בכליֵ ַ ְ ַ כּפי ְ ִ
שיתף עמה מדת הרחמים אלה.
עליוֹן וימרה ִפּי ֶ ְ מצוֹת ה' ְ ַ ְ ֶ מכּל ִ ְ אחת ִ ָ ַעל ַ ַ
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
אניהחיים' הק' ,והנה ה'אור עד כאן לשון מה להאבד בעל ְ ֵ ָ ֵ רבינו ַ ֵ
יתחיּב הגּדוֹלְ ִ , בהקדמת
הא-ל ַ ָ למדנו ָ ֵ מעלת כבר ַ ֲ ַ לצד ְַ
לנו ביאור חדש בדברי חז"ל שבתחילה עלה לענייני
צב-אוֹת שבנוגעה' ְ ָ המּל את ַ ֶ ֶ הבטחו
סביביוִ ,כּי ֶ לשער
וכל ְ ִ ָ הלבבות
הוּא ְ ָ
היא :הדין;
אי העולםבהבמדת את לדו שצרי השאלהלברוא במחשבה יתחיּב
וכמה כמה ִ ְ ַ ֵ מההמראהפי ָ
נחוָ ְ הבטחוַ ַ ֵ ה' ֶשׁהוּא וכל עבודת ָהכעיסְ , של ִ ִ ְ
הקדים מדת
רוצה כשהאד מתקיים העולםלהיות הבטחו צרי שאין ראה האדוֹן ָ ִידין ֶאת
גשמיי. לענייני האדם ִכּי ָ ָ בנוגע ויחשׁב ָ ָ ָ משהוא ְ ַ ְ ֹ
נחו עליה,
ָ ֶ ָ
הרחמים ושיתפה למדת הדין )רש"י בראשית צדק, משׁפּט ֶ ֶ בּמשׁפּט ֶזה ְוהוּא ִ ְ ַ עוֹלמוֹ ְ ִ ְ ָ ָ
א ,א( .כשאנו לומדים מאמר חז"ל זה ,קשה טוֹען
ֵ בּדר
בּמּשׁפּט ְ ֶ ֶ וּלעוֹלם ִאם ָיבוֹא ה' ַ ִ ְ ָ ְ ָ
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
חנ
כשיש ילד קטן בבית הכנסת שלועג על לנו להבין .הרי יש משפט צדק בעולם ,איך
יהודי מבוגר ,איש מורם מעם מתלמידי יעלה על הדעת שהוא יתברך יעוות את
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
החכמים שבדור אשר כולם מסתכלים עליו הדין? זהו דבר שתמיד מתקשים בו .מצד
מדור אמונה ובטחון
ביראת כבוד ,כל הרואה מבין מיד שהילד
קטן מדי ואין לו עדיין את היכולת לקלוט
אחד ,אנו יודעים שהוא הרחמן הגדול
ביותר ,ומצד שני נאמר שכל דבר יביא
מה הוא עושה .אם תצעק עליו או תסלקו במשפט ,ואפילו על שיחה קלה ,וכל האומר
הוא"ו לא יבין מה אתה רוצה ומשפחתו הי
ומשפחתו
מבית הכנסת - פיגא
בפיגאאליעזר בן
ובדרך
א(.אליעזר הר"ר
לזכות לזכות
)ב"ק נ, הקב"ה ותרן יוותרו חייו
ובטחוןלך רק שתי אפשרויות :אחת ,לומר מדור אמונה
ממנו .יש כלל מה אנו אומרים ליישב אתפטרון
הסתירה?
ובטחועל אנשים פשוטים לא לועגים. אמונה אפילו
מדור לו:
פטרו הוא
מוסיפים איזה הרגש ואומרים כך:
השניה ,לקרוא לו החוצה ולנסות להסביר לו באמת דן על פי משפט ,אבל עם רחמנות.
בנועם שמדובר באיש גדול ומכובד ,ועדיין והאמת היא ,שכך מוצאים בפסוקים
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
בוודאי לא יקלוט את העומק. ובחז"ל :הקב"ה הוא ארך אפיים ומחכה
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה "ר כן,יקבלו .הר
כמו ביבדלחט"א
לאדם שיחזור בתשובה ומיד
ואל הנמשל :כשהאדם ממרה את פי ה', הוא מחלק את העונש המגיע לאדם כך
'תשפ"בצריך לקבל
הדין הוא שלפי ה נכון –הדבר
כ"ג אייר )בחו"ל אמת
בחוקותי( במדבראחת.
הכל בבת נותן לו
פרשת יו ואין
שלישי שיוכל לסבלו,
עונש חמור מאוד ,כי הכל לפי המבייש אך כאן בדברי ה'אור החיים' הק' אנו
והמתבייש ,אבל מדת הרחמים אומרת :הרי מוצאים הבנה חדשה במושג זה של מדת
אינו יכול להבין שפגם כל-כך .אתה מדבר הרחמים .הקב"ה בוודאי עושה משפט צדק,
אתו על עולמות עליונים ,אף שהוא מצליח אבל הוא משתף את מדת הרחמים בזה
יודע
למעשה האד א פה,המילים –בעל
מועיל תמידהבטחועל כל
לחזור שהוא מסלק את הענין שמרד במלך מלכי
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
נחומה זה
לדעת יותר ולא
אבללפגום בו .זה
להשתמש מזה
אינו יודע לאהמלכים ,ומחשיבו כאילו עשה עוול אי
דברילא קולט,
רוחניי עליונים .הוא לבטוח מה זה
כראוי מול עולמות ולאלחבירו ,ולפי מה שהיה עולה הפסק אז ,כך אי
וכיון שהוא לא קולט ,יש לזה מהלך .שיתף שבועות נעסוק הפע בסוגיית לכבוד
שופטו. הוא
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
עמה הקב"ה מדת הרחמים ואמר כך :מה הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ הסיבה משיגי הגוף
הוא כן קולט? הבה ונראה .כפי שהיו לרוחניותא ,על ישיגוהוהדי
ולאהוא יו השבועות
צרי משהוא יותר ברוחניות
אומרים לגבי הילד :מה הגיל שלו? מה הוא להצליח פישרו של דבר.
האמצעי להביןבכל עלינועדיין צריך
להשתמש כ אולם
שיי
שאילהיכנס שצריך בגשמיות .היא
מה ג מבין? והתשובה להצליח כן האם זה סתם עוד דרך להיטיב עם
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
לחבירו ,כי
בה'. אדםלבטוח בין בלי המושגים שלו,
ברוחניות לעולםהצלחה הבריאה ,כאילו אומר :אתה יודע מה? כלל
בוודאי קולט. שם הוא
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
הרוחנית של האד ההצלחה אמציא לך קולא חדשה ,לגבי העונשים לא כל
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
אסתכל כאילו אני מלך מלכי המלכים? מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
אכן בבין אדם לחבירו יש כללים .אחד מה
ללמוד יותר
בזה הבנה ועלינו
להיות ,שיש
חייב תמידשמועילי
הלא
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
מהם שאם עשה עוול לחבירו ,לא יתעלם להשתמש
אי מושגים של אותנו
אין לו מלמדתהאדם התורה
עמוקה .הנה
בהירות.הוא לא קיים או לקבל יותר
תתעלם כאילו ממנו .אלמלך מלכי המלכים .הוא יכול לדמיין ,הוא כדי
בכלי אלה.
כאילו לא עשית מאומה .דבר אתו בענין זה, יכול להבין שהקב"ה ברא את כל
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
הלאה ,כל המהלכים וכן אניבקש ממנו מחילה.מה בעלבו ,ואם השגהרבינו
בהקדמתשום למדנו
אבל אין לו כבר
הנבראים,
המתוקנים שבין אדם לחבירו .אומר לענייני
להעניש את שבנוגע
הבטחו רוצים
לשער בעיה -
הלבבותלכאורה
כן יש
היא :לפי
אי שצרי דןלדואת בההאדם,השאלהכך אני הקב"ה: כמה מלכי
וכמה נחופיפי מלךהבטחו את
על ה'שהמרה האדם
עבודת של
כשהאדשיש לו
רוצה להיות המושגיםהבטחו ואם לפי
המושגים שיש, לענייני שלא קלט
גשמיי .צרי בנוגעספק בדבר אבל אין
המלכים,נחו
משהוא
הוא עושה עוול ,אז מגיע לו עונש ,כי מה שעשה .לא יתכן שקלט ,כי הוא לא
צריך היה להבין שכך אין מתנהגים. יכול לקלוט.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
טנ
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
להשתדל לבוא בזמן ,או שמראש אקבע שתהא מורא שמים עליכם כמורא
לזמן יותר מאוחר ,או שאזרז את עצמי ...יש בשר ודם
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לו הבנה בסיסית שלכל הפחות צריך לספק
יסוד חשוב הוא זה ,ויכול לסייע לו
מדור אמונה ובטחון
הסבר .אבל עם הקב"ה ,כשהוא מחליק
לבית הכנסת באמצע פסוקי דזמרה ,אין
לאדם בחייו שיסתכל על עצמו כפעם
בפעם ולשאול :האם אני מתנהג נורמלי או
הוא מרגיש שום צורך לתת הסבר.
שמים לבל לרחמי
לא? בוודאי צריך האדםלזכות
לא"ו פגע באף אחד והכל ומשפחתו הי
ומשפחתו פיגא
בפיגא
מבחינתו ,הוא אליעזר בן
הר"ראליעזרלזכות
ובטחון
ייכשל בעבירות ושרק יעלה ויצליח ,אבל
פטרון מדור אמונה
אבל כן פגעת .הרי קבעת זמן .אמרת בסדר.
ובטחו פטרו היצר
מדור אמונה תמיד הוא צריך לחזור בתשובה כי
בשעה שבע ולא באת .הוא לא שתבוא
יושב לו תמיד על פתחי לבו ומכשילו.
מדבר על זה .מה נשמע? מה חדש? כאילו
עכ"פ האדם צריך לבחון עצמו בכל עת כי
לא קרה כלום.
אדם הרה"ח פסח ז"ל בין לע"נ
אם הוא עושה דבר שאפילונלמד
בן זכאי :האם אתה רוצהראטה
הי"ויוחנן
ליפא רבי עליו"ר אל
חנני' יו"ט אומר לחבירו אינו דבר שאפשר לחזור
ביבדלחט"א הר
מהלך להצליח בעבודת ה'? תתחיל סדר היום -המצב אינו פשוט .על הכל לפי
המבייש והמתבייש יש מדת הרחמים ,אבל
'תשפ"ב מורא בשר
שמים כעל
אייר ה להסתכל( –עלכ"ג
מורא )בחו"ל בחוקותי יו שלישי פרשת במדבר
אם לחבר אין עושים כך -זה צריך לעורר
ודם .לרגע אחד תניח בצד את זה שהקב"ה
הוא מלך מלכי המלכים .בוודאי ,האדם אותך ,וזוהי התביעה שיש לו לרבש"ע על
צריך להגיע למדרגה שיזכור בכל עת האדם שלכל הפחות יסתכל על הדבר
שהקב"ה הוא מלך מלכי המלכים ,אבל יש באופן זה.
האד מלך
יודע תמיד –תמיד
א ואומר שהאדם מדבר שמרוב
הבטחו מועיל כולם יודעים את דברי הגמרא במסכת
מלכי המלכים ,מלך מלכי המלכים ,הוא נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת ברכות )כח ,ב( :קודם פטירתו של רבי יוחנן
אומר :אין לנו השגה -וממשיך הלאה .על
רוחניי אי לבטוח כראוי מול דברי בן זכאי ,נכנסו תלמידיו לבקרו ,אמרו לו:
כן אומרים לו :תתחיל עם דבר שיש לך לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. דברי נחו מול רבינו ,ברכנו! אמר להם :יהי רצון שתהא
ושלום! חס בפיך :חס שהוא אמור מכפי
השגה .ובכן,
צרי האד פשוטה ,ש
הרבההרי ושלום! לכ
הסיבה הריאמרו
חג רוחניי.ודם. לדברי
כמורא בשר בנוגע
עליכם הבטחושמים
מורא
להשגתי, מעבר הקב"ה הוא על א
לרוחניות ,
ולואי! הדיאמר להם: עד יו
כאן?! - תלמידיו:הוא
השבועות לו
צרי משהוא
עם בשר יותרלהתנהג
ברוחניות ראוי
להצליחתבדוק האם
אבל אז
האמצעי
בכל אומר :שלא להשתמש עבירה
כשאדם עובר עלינו
כתדעו,
עכשיו עם
שיי להתנהג שאי
רוצה מה ג להצליח שאתה
בגשמיות. ודם כפי
לנו כדי לעורר רחמי ורצו שניתנואדם.
יראני
הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'. הקב"ה.
כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
של האד והנה כוונת תשובתו היא כאמור ,שיש
הרוחניתרעהו כל ההצלחה
כדבר איש אל נפלאי
כלירואה את ברוחניות,שאינו
קושי מאחרלהצליח
כלילאדם
לו
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
וכבר יש לנו כעין זה ממהר"ל שכתב מה
ללמוד על-ידי ועלינו
בעיני השכל בעיניתמיד,
הבשר )כי אם שמועילי
הקב"ה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
שעל האדם לדבר עם הקב"ה כדבר איש להשתמש
אי עם הקב"ה להתנהג אותנו
מלמדת הוא התורה
התבוננות( ,עלול
ישאל האדם :איך בהירות.
יותראף בזה
לקבל כי
כדי רעהו, הרבה יותר מבישה מכפי שהוא
עם בצורה אלה.
בכלי
יתכן? הרי בשולחן ערוך כתוב שצריך מתנהג עם אנשים פשוטים .עם אנשים
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
עומד אנילפני המלך! אךלראות כאילו מה בעל מפחדרבינו הוא בהקדמת
להסתדר. למדנו חייב כבר
פשוטים הוא
התשובה היא שצריך גם את החלק של לענייני
שבנוגעוחשבון אם הבטחו
לתת דין לשער צריך הלבבות
להסתבך ,הוא
היא:מצות
אי לדו גםבהלקיים
שצרימועיל
והחלק הזה
השאלה רעהו, התכוונתי
וכמה לא כמה לפגישה -
נחו פי באיחור הבטחו
הגיעעבודת ה'
של
נמצא בין
רוצה אוכל והוא
כשהאד הבטחוכשאדם
להיות שויתי ,כי הנה מוקדם ,אך מה
גשמיי .צרי בנוגע לבוא
לענייני באמת ניסיתי לאחר,
משהוא נחו
אנשים ,אף שאינו מתענה ועדיין אינו מזוכך אעשה שיש לי חולשה לעמוד בזמנים.
לגמרי בענין תאות האכילה ואף אפשר מקבל על עצמי בל"נ לפעם הבאה
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ס
לי לחשוב על דרך אחרת .וכך יש כל-כך לראות עליו שהוא נהנה מאכילתו ,מכל
הרבה דברים שהאדם עם התבגרותו מתחיל מקום התנהגותו באכילתו יותר מאופקת כי
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לשנות .זה לא סתם מפני שהוא מתבגר, הוא נמצא בין אנשים .הוא נועץ את המזלג
מדור אמונה ובטחון
אלא מפני שהוא קולט .הוא לא צריך
משגיח שיעמוד לו על ראש ,והוא לא צריך
באוכל בצורה יותר עדינה ,כי יש לו איזה
כובד ראש .כך היא המציאות .כשאדם בר
חיזוק כל כמה דקות .הוא קלט שלא נורמלי דעת נמצא בין אנשים ,הוא יודע שאינו
כאלה ,וסיים אתם.ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו
לעשות דבריםפיגא
בפיגאאליעזר בן
הר"ראליעזר
בדעתו. העולה
לזכותלזכות
יכול לומר או לעשות ככל
מדור אמונה ובטחון זה מה שכתוב בשולחן ערוך פטרון
סעיף א'.
ובטחו הזו קיימת בדברי ה'אור החיים' מדור אמונההנקודה
פטרובמלךהקב"ה נמצא כאן .אין לך השגה
הק' .הקב"ה אומר לאדם :תכניס עוד ועוד מלכי המלכים? -בסדר ,אבל התרגל שלא
דברים של עבודת ה' בקטגוריה זו ,שלא לפרוק עול .כשתתרגל לירא מפניו עכ"פ
יהיו כדברים המרחפים בשמים ואומרים ז"ל פסח "ח הרה נלמד לע"נ
כפי שאתה ירא מבשר ודם ,כבר תהיה
השגה ,אין לנו השגה ...כי לנוראטה ליפאאיןהי"ו ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט
עליהם: בשלב מתקדם.
כל הדברים שירחפו אצלך בשמים ,לא
שייהפכו לחלק הדברים
'תשפ"ב אייר ה ממך. בחוקותי( –
לחלקכ"ג פרשת במהות
במדבר )בחו"ל ייהפכו נטמעים הדברים
שלישי כך יו
ממך ,הם רק אלה שהם במושגים שלך.
יותר מזה ,כל פעם שהאדם עוסק באיזה
הבה נדבר אתך :מה אתה כן מבין? תתחיל
ענין בעבודת ה' אבל עדיין אינו אוחז שם
להעניק הסבר לדברים שאתה עושה על פי
ואינו קולט מה שעושה ,אין זה נעשה לחלק
מושגים שיש לך.
ממהותו .הדבר מצוי אצל הצעירים .האדם
–
יש לו איזו הרגשה שהוא צריך להיות 'עובד' הבטחו מועיל תמיד א האד יודע
למשל ,כשהאדם מתרגל להודות לה', נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
נפלא והוא מתחיל לתפוס מלאכים .הוא אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
הוא עושה זאת כפי שהיה עושה זאת עם
רוחניי דברי
אנשים ,כדי מול עם
כראוי זאת
והוא עושה לבטוח עושה דברים שלא לפי מדרגתו ,וחוץ מזה אי
אנשים, בסוגיית לכבוד שבועות נעסוק הפע
שהוא נופל אח"כ לאחור ,גם מה שהוא
גשמיי. דברי מול נחו
שיוכל לעשות זאת עם הקב"ה באופן שהוא מכפי
חג רוחניי .הרי
ממהותו. נעשה לחלקלדברי הבטחו בנוגע
לעשות ,אינו מספיק
צרי האד הרי ש ,פשוטה
טבעי .הגה"צ רבי אביגדור מיללער זצ"ללכ הסיבה
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
הודה ולא אכל האדם שאם אומר היה
רק מה שנמצא בעולם המושגים של להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
אינה שלו המזון ברכת אף הבית, לבעלת
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
האדם -נטמע במהותו .כשהאדם מבין להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
ברכת המזון .מה הוא התכוון לומר? הוא שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
איזה דבר היטב ,עד מהרה זה נהפך לחלק כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
התכוון לומר :אמרת ברכת המזון ,אבל אין שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד של הרוחנית ההצלחה כל מהתנהגותו ,כפי שיכולים לראות בענינים
לך את רגש ההודאה .זה לא אתה .אתה נפלאי
כלי כשהאדם ברוחניות,
בדרך כלל לחבירו.להצליח כלי
שבין אדם
בה'. לבטוח אי ידיעתו על
עושה מה שצריך לעשות? אני שומע .בסדר, מיוסדת
מה
ללמוד הרבה
ועלינו לעשות
הוא מפסיקשמועיליקצת,תמיד,
מתבגר
המילים .הישנות ונוסי עליה א כ על נחזור
אמרת את להשתמש
הוא לא צועק בעבר.אי
עושהאותנומלמדת התורה
דברים שהיה
כדי לקבל יותר בהירות. הוא לא אוכל בשוק ,וכן הלאה.
מזל טוב עם כוונה ברבים ,אלה.
בכלי
מדוע? כי הוא קולט שהם דברים בלתי
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
אני הולך ל'שמחה'
האדם
דוגמא לדבר :מה בעלשיש לורבינוואף
אותם.בהקדמת
למדנו עושים כבר
מנומסים ולא
לאחל ברכת מזל טוב לבעל השמחה, לענייני שבנוגע
מזוכך עדיין הבטחו ואינו
לשערעם פלוני הלבבות
סכסוך איזה
להושיט את
אי בה היא:שם לב
שצריהואלדו
נמצא שם, וכשהוא
השאלה כמה אומר
וכמה הוא לא לחבירו,
נחו פי שבין אדם
הבטחו בענינים
עבודת ה' של
כשהאד מבני
רוצה להיות לכל אחד
מזל טוב צריבברכת
הבטחו ידו לענייני הוא אומר
גשמיי. בנוגעלו בעבר ,כי
נחו אומר
משהוא שהיה
לו מה
המשפחה .על אף שיש לו טרדותיו בעבודת לעצמו :מה זה יעזור לי? סתם ללכת
ה' ,הוא עושה זאת .מדוע? הנה גם אם יש ולשפוך על פלוני קיתון של בוז?! עזוב! תן
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
אס
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
אומרים טוב ה' לכל .כשהוא אומר -הוא בזה משום חשיבה על הזולת ואהבת
אומר .הוא יודע איך לבקש ,הוא יודע איך ישראל ,הרי הוא עושה זאת בגלל דבר
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
להיכנע .כשהאדם מפתח את הדברים פשוט מאוד -שלא להיות אחד שחי אך
מדור אמונה ובטחון
האלה ,יש לו אח"כ קשר אמיתי עם
הקב"ה .וסוף כל סוף ,הקב"ה אומר ,אני
ורק לעצמו .אני זוכר כל אחד ,אני לא
חושב על עצמי בלבד ,אלא גם על אחרים.
נתתי לך עולם של מושגים כפי שמוחך יכול וכיון שהוא עושה זאת על מנת כן ,הוא
עבודתךהי"והיא לעבוד אותי דבר
ומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
לתפוס. אליעזר בן
צער הר"רעל
אליעזר לזכות יודע
לזכותמתקדם מזה הלאה ,וכשהוא
עם הכלים שיש לך ,ואז אתן לך ובטחון
ראשוןמדור אמונה
פטרוןחושבשיש לזולתו ,הוא לא מתעלם .הוא
כפעם בפעם השגות גבוהות. ובטחו
במתנהמדור אמונה פטרו
לעזרתו. על פלוני ,הוא דואג לו ,הוא בא
וכיון שהוא עושה כך ,מעתה הוא יכול
כך הוא בכל תחומי העבודה ,בתפילה להכניס את הקב"ה שם .אם לרבש"ע יש
ז"ל פסח
ובתשובה ובהכנעה ,וכן בישרות .מתנהגים "חהרה נלמד לע"נ
צער -הוא מרגיש בצערו של הקב"ה; אם
אדם .בעבר הבאנו את ראטה
הי"ובני
ליפא עם
בישרותחנני' יו"ט ביבדלחט"א הר"ר
משתתף לרבש"ע יש שמחה -הוא
המשל הבא :האדם מתחנן לה' שיתן לו בשמחתו ,שהשמחה במעונו ,וכן בשבת
'תשפ"ב בשביל מה יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה
אומר לו: והקב"ה דולר, מיליון ויו"ט.
אתה צריך מיליון דולר? אתה יכול לומר לי
בשביל מה? האדם צריך לחשוב :אם הייתי כששני אלה פרודים אצלו ,אינו יכול
הולך לאבי ואומר לו :לא רוצה שתתן לי להתחבר לזה .הוי אומר :הוא אינו באמת
עכשיו לעכשיו .אני רוצה שתתן לי כבר משתתף בשמחתו של הקב"ה ,כי אינו יודע
הוא היה
יודע האדבוודאי תמיד –
הלא א דולר - הבטחומיליון
מועיל עכשיו בכלל מה זה .מתי השתתפת בשמחת זולתך
שואל אותי :בשביל מה אתה צריך כבר נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
כדי שתוכל לדעת מה זה .זה בכלל לא קיים אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
עכשיו מיליון דולר ,הרי זה לא טוב בעולם המושגים שלך.
רוחניי אי לבטוח כראוי מול דברי
בשבילך .האדם צריך להתחיל להסתכל על לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
גשמיי. דברי מול נחו שהוא
דברים באופן זה .לא נעים מה שאני עושה מכפי
הריאדם
חג רוחניי.של
על קנקנו לדברי
בנוגעלתהות הבטחו
כשרוצים
נעים.שהרי האד צרי פשוטה, לכ הסיבה
עכשיו .פשוט לא על לרוחניותא,
ומתקרב או מתעלה באמת
הדי הוא יו
אםהוא ולראות
השבועות
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי מצוות מכל הבא
האמצעי מעשי בכל סתם חוטף
להשתמש כשהואעלינו
תעשהשאי שיי מה ג בעיניו להצליח והישר
בגשמיות. ליד מבלי שייהפכו לחלק ממהותו ,הדרך
ורצו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי
לבטוח הוא
בה'. בלישהקב"ה
שכיון שהאדם חושב
ברוחניות כללישהצלחה היא :ארדה נא ואראה מה התנהגותו
לנו שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת
בעולם המושגים שלו ,ושם אפשר לדונו
לא לעניין.
האד הרוחנית גםשל
אפשר לדבר אתו
ההצלחה כל יכול,
כל
מה נראה לך? הקב"ה נתן לך עולם של נפלאי כלי
או לא. ברוחניות,נכונה להצליח
הוא מתנהג כלי
ולראות אם
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
מושגים כדי שתשתמש בהם ותעצור כל שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
פעם ותאמר :לא נכון להתנהג ככה .כך הוא להשתמש
האדם הרבה. את אי אותנו מלמדת
שבונה התורה מה
זה
בהירות .כל אופני השקר
יותרהוא לגבי לגבי לקבל
גזילה ,וכך כדי ניגש אל התפילה ,אף על פי שיש כשהאדם
אלה. בכלי
והרמאות .סגור עכשיו את השולחן ערוך כל-כך הרבה כוונות וענינים גבוהים
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל בהקדמת בתפילה,למדנו
כבר
אני נכון לעשות מהמההאםוהסתכל לי בעיניים: להתקשר אל לדעת הוא צריך
שאתה עושה? האם זה ישר? הן אתה יודע לענייני
שבנוגעאותו ,הוא לשער הבטחו
וההודאה .תראה הלבבותהשבח
מושגי
היא:היתר
אי מחפש לי
אתה בה
שצרימה לדו
השאלה אם כן
את האמת. לאחרים ,הן
וכמה הבטחוטובות
נחו פי כמה לומרה' מילים
יודעעבודת
של
כשהאדשל דיין
רוצה ומביא לי פסק
הקטנות להיות
באותיותהבטחו בורקות מאושר,
גשמיי .צרי בנוגעועיניו
לענייני מהפה שלו
נשפכות נחו
משהוא
שאמר לך שאולי זה מותר? האם אתה הוא יודע לשמוח בהצלחותיהם של אחרים
חושב שאפשר להתחמק על-ידי בריחה -הוא זה שיכול לומר אשרי .הוא יודע איך
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
בס
תעשה את זה עם הכוונה הנכונה .ובכן, לעולם אחר של מושגים ששם כתוב שזה
למעשה אתה נוסע כי הקב"ה היה שושבין מותר? יש כל-כך הרבה דברים שהאדם יכול
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
לאדם הראשון ,ומדוע גילה לך זאת? כי להרגיש ולראות את האמת אם רק יעצור
מדור אמונה ובטחון
רצה להראות לך שזהו הדבר הנכון. לרגע אחד ויחשוב אם זה ישר או לא .הוא
רוצה להיות ישר עם הקב"ה ,הוא רוצה
וכך לענין ביקור חולים .הקב"ה הלך לחיות באופן שלא יצטרך להתבייש על כל
וסיפר על כך בתורתו ,כיאברהםהי"ו
ומשפחתו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
לבקר את אליעזר בן
דבר
אליעזר הר"ר
אמרתי לזכות
לא
לזכות מה שהוא עושה .מעולם
ובטחון שגם אתה תלך לבקר חולים ,ולא מדור אמונה
הוא רוצה וחזרתי בי .זוהי התנהגותי .הכל פטרון
פתוח .אין
ובטחוזכות כה גדולה ולא מחמת כל מדור אמונה
מפני שזו להסתכלפטרולי מה להסתיר .כך צריך האדם
הענינים העמוקים .הללו באים לאחר מכן, על זה ,וכך מתאהב שם שמים על ידו ,כי
כך החלק של בין אדם למקום והחלק של
ז"להראשון הוא -כי זה מה שנכון אך פסח
הטעם נלמד לע"נ הרה"ח
ואני רוצה לחיות באופן נכון. בין אדם למקום בונים אצלו זה את זה.
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
זה מה שמסייע לו לאדם לראות מה אפילו ביקור חולים וניחום אבלים הם
'תשפ"בלו ,כי אחרי
אומרים אייר ה
כ"גכשלא – בחוקותי(
נכון גם )בחו"ל הדבר
במדברהאדם
פרשת צריך
שלישי האמת
באופן זה,יוכי לפי
שהקב"ה מראה לו לאדם מה נכון ,האדם לעשות אותם מפני שהקב"ה עושה אותם
נעשה מבין דבר מתוך דבר ,כי הוא עושה ולא מפני שיש לו רחמנות .אבל אתה יכול
את זה מפני שנעשה חלק ממהותו .הוא לראות שאנשים מפרשים זאת באופן בלתי
אומר כבר מאליו :פלוני הרי יכול להיפגע. נכון ,היינו שאינם מבינים שזהו הדבר הישר
יודע
האדכאלה,
אדברים –
כל מיניתמידמועיל כך.
הבטחו אעשה
לא ,לא וזה מה שצריך לעשות .מדוע הקב"ה מראה
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת לבןנחו
אדם יותר יותר אבל
אותו חוליםבו.הפך
להשתמש
איהביקורכי לך שהוא מבקר חולים ומנחם אבלים? כי
דבריבשמחתם
רוחניי מול אתם
לשמוח לאחרים,כראוי
רגיש לבטוח
הוא רוצה להראות לך מהי צורת חיים אי
בצערם.
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
דבריהאי כללא
גשמיי. מול נקוט אתםנחו ולהצטער
שהוא ישרה .אכן הדרך הישרה היא שאחרי כל-כך מכפי
בידך שאחד בונה את השני ,החלק של בין חג רוחניי .הרי
בחתונות, לדברי משתתף
בנוגע שהאדם
הבטחו פעמים
הרבה
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
אדם לחבירו עם החלק של בין אדם לרוחניותא,הזמן.
על הדילהתלונן כל
יו ולא לדברהוא
נכונה השבועות
יתחיל
צרי משהוא יותר ברוחניות להצליח
למקום ,וזאת על-ידי הבנה עמוקה .ולא האמצעי מחוץ בכל
לעיר כבר עשרים להשתמש
עלינו לחתונות
כהוא נוסע
שיי
שאי שזה היא מה ג
העיקר ,אלא בגשמיות.
להצליחהעמוקה
ההבנה רחמיפזמון -
לעוררעם אותו
הוא נוסע
ורצו פעםכדישניתנווכללנו
שנה,
בה'.
לבטוחהאדם
בליתכלית ברוחניות
וזוהי הצלחהממהותו,
ייעשה חלקמשוגעים! שוב עושים את החתונות מחוץ כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
להיות חלק
האד תתחיל של
שהתורההרוחנית ההצלחה בעולמו,
לעיר .ובגלל כן הוא נוסע שלא בגלל כל
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
והתנהגותו.
לבטוח בה'. דיבורו אי
חשיבתו,ידיעתו מצורת
מיוסדת על הסיבה הנכונה .חבל! הן ממילא אתה נוסע.
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
גס
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
מדור שיעורי ליל שישי
מדור אמונה מדור
ובטחו שיעור קמ"ז
ובטחון אמונה
ליל שישי מדור
שיעורי
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתו
בפיגא
אליעזר בן
הר"ראליעזר לזכות
לזכות
ובטחון
וירא תשפ"ד חשווןאמונה
פרשת פטרון מדור
ליל שישי י"ח
פטרו מדור אמונה ובטחו
לכך לא התפלל אברהם לביטול גזירת העקידה
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה
כל יום מזכות העקדה .הבין אברהם אבינו עקידת יצחק לזרע היום ברחמים
שהוא צריך להעמיד זכות לזרעו אחריו עד תזכור
לוותר על זה, 'תשפ"ב
אייר החשב –
בחוקותי( כ"ג
הדורות ולא יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל סוף כל
ולכן לא התפלל לביטול הגזירה .אמר רצ"ה ידוע שהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב
כלפי עצמו שזוהי עבודת הצדיקים שהם זיע"א שיכל ח"י ילדים ,ומצאתי כתוב
מבינים שעליהם לעבור במצבים שונים בבארות המים שכאשר שיכל את ילדו
להצלת העולם. השבעה עשר ,שאל אותו חתנו הרה"צ רבי
אריה לייביש זצ"ל ,כיון שהוא מתפלל לכל הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
לבקש רוחניי
רחמים אי דביקותו לעניני אליובנוגע הבטחו
הבאים נחיצות
ישראל בני
כוללתלדעתנשמה נחו
אבל יותר להשתמששלבו.בעל
ותפילותיו עולות לרצון והם נושעים ,מדוע
רוחניי
דברי המבואר
שזה כענין אפשרמול
כראוי
כפשוטולבטוח
איוהנה
בסוגיית נעסוק הפע
שייוותרו בחיים? בניו שלושבועות לאלכבוד
יתפלל על
יסורים ,היו
גשמיי. לו לרבי
דברי שהיומול שהוא עוד
נחו גמרא שכל
במכפי רוחניי.היההרינראה
חג גם כי לא בסוגריים:
לדברי בנוגעהבטחו שם
וכתוב
נתנה את
צרי הארץהאד בעולם.שהרי
פשוטה, גדולות
ישועות לכ
ממנו שום עצבות ,ואדרבא ,באותה אשבת הסיבה
יבולה בשפע ,ובירושלמי איתא שאף אחת השבועות הוא יו הדי לרוחניות ,על
בתוך האבלות שר לכה דודי בצהלה וחדווה להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
לא הפילה את עוברה ,וכתב הרמח"ל כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי בגשמיות .מה יתירה .מה הפשט שאינו מתפלל לרבונו של
שאיונשארבאהבה שמים ג להצליחשקיבל דין
שבגלל שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
בה'. לבטוח עולם להינצל מן הצרה?
הנשמות בלי כל
מצבו, ברוחניות דבוק הצלחה
באמונתו בתוך כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
האד הרוחנית של
דביקות וכולם יונקות מאותה ההצלחה כל
התלויות בו
נפלאי
כליעל אברהם ברוחניות,שואל
להצליחמדוע אינך
כליוהשיב לו:
לבטוחרצ"ה
בה'. הדרך אמר ידיעתוזו אי
שפע .על מקבלים
מיוסדת על
ונוסי עבודת
יש לי כאן על לוותר.
כ יכול
אאיני
מרימנוב:
מה אותו ללמוד
להעלות את ועלינו כאשר תמיד,
הקב"ה צוה שמועילי
אבינו
עליה הישנות נחזור
ה' .כיון שאני צדיק ,יש לי תפקיד מיוחד ואני להשתמש
איהתפלל אליו לעולה ,אותנו
מדוע לא התורהיחידומלמדתבנו
שבנו יינצל וייוותר בחיים ,ובלי ספק היתה כדי לקבל יותר בהירות.
חייב למלא אותו כאברהם אבינו בשעתו. בכלי אלה.
תפילתו מתקבלת לרצון? ומה שלא עשה
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
בהגהות מובא קצת ובספר משנה מה
למלךאני בעלשיעקוד רבינו
רוצה שהקב"הבהקדמתלמדנושהבין
כבר מפני
כזאת,
בנוסח אחר שכאשר בתו של רצ"ה היתה לענייני
שבנוגע ולמה לומסוימת, הבטחו בנולשער
לתכלית הלבבות
את
מקודש
אי עזרתוהיא:אותו בה
שאלה לדו
גדולה,שצרי בסכנה
השאלה כמה היתה
וכמה אכן שם הבטחורצונו.
נחו פי לשנות את להתפלל
עבודת ה' של
כשהאדעל כל
רוצה רחמים עליה. מעוררלהיות
הבטחוצרי אינו
מדוע לזרעו היום
גשמיי. בנוגע יצחק
לענייני נחו עקדתהתכלית כי
משהוא
העולם אתה מבקש ועכשיו אתה דומם?! ברחמים יזכור ,ולולא זאת לא היתה לנו
וכי בתך פחותה מזרע ישראל?! הלא אף תקומה בגלותנו .אנו חיים וקיימים ויונקים
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
דס
את דעתו באיזה ענין ,אם הוא אדם נורמלי, היא יהודייה! התפלל עליה בגלל שהיא
הוא ממתין להיות מוכן נפשית לדבר אתו .אם יהודייה .השיב לה :איזה פנים היו לנו ולכל
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הוא מרגיש שעדיין יש לו כעס וטינה בלבו, ישראל אם כשהקב"ה שלח את הדיבור
מדור אמונה ובטחון
הוא אומר :לא ,לא כדאי ,אני עדיין לא רוצה
לדבר אתו .כשארגיש מספיק רגוע ובוודאי
לאברהם אבינו להעלות את יצחק ,היה
מתיישב עם עצמו ומעורר רחמים?
לא אתחיל לצעוק ,אזי אוכל לדבר אתו ,כי אז
תועלית ולא ייצא ממנה נזק.ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו פיגא
בפיגא
תהיה שיחתנו אליעזר בן
הר"ראליעזר הנכונה
לזכות תפילה בגישה
לזכות
מדור אמונה ובטחון זהו בוודאי אחד מהיסודותפטרון
הגדולים
בענייננו נאמר להלכה ולא למעשה, ובטחומדור אמונהאף
פטרוהקב"ה שעליהם בנוי הבטחון ,שכאשר
שיש שהאדם נקלע למצב קשה ועדיין אינו מכניס את האדם למצב קשה ,האדם אומר:
מוכן להתפלל .מה הפירוש? כל עוד אתה אם הקב"ה הכניסני למצב זה ,הוא בוודאי
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
בועט ,כל עוד אתה בכעס על המצב... יודע שיש כאן תכלית מסוימת ,ואם כן אני
ראטה
תחשוב קצת! עם חברך היית הולך לדבר הי"ו ליפא יו"ט חנני' ביבדלחט"א הר"ר
מקבל זאת באהבה .אכן היו צדיקים שהבינו
במצב כזה? ואף אם כן ,תבין שמדובר ברוח קדשם שעליהם לדום ולא להתפלל
התועלת פחותה כזה'תשפ"ב
אייר הבמצב
כי כ"גבחוקותי( –
)בחו"ל בטעות,במדבר שזהו
פרשת בבירור
שלישי שידעו
יוזה בגללכלל ,אך כל
בהרבה ופעמים שזה אף עושה נזק .אם כן רצון ה' והבינו שאין להם אפילו להתפלל,
ההכנה לתפילה היא הביטול .כשאמרנו אבל אנו לפי דרגתנו ,כשהאדם נקלע למצב
להלכה ולא למעשה ,לא התכוונו לומר אף שהוא מתפלל ,ההנחה הראשונה עוד
שאין צריך לעשות כן .בוודאי צריך לעשות לפני שהוא מתפלל צריכה להיות שאם
שבועיים
יודע האד להמתין תמיד –
צריך א מועילשאין
הבטחוכוונתנו
כן ,אך הקב"ה הכניסו למצב זה -זה נפלא ,אלא
אלא ש רוחניי לעניני
בנוגע לפעול הבטחו
נחיצותהתפילה
נחונשתדל
לדעת להתפלל ,יותר אי שנעמדים
להשתמש בו .אבל עד עוד שיהיה הוא יכול שעם
לעשות קפיצת הדרך ,היינו שנגיע לשם
יותר נפלא .וכשהוא מתפלל ,הוא מתפלל אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
כמה שיותר מהר. בסוגיית
הנגלה לעולם.טובהפע נעסוק זו ,שבועות
שהקב"ה יביא לכבוד
בגישה
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
חג
הנגלהטוב הרי
רוחניי.
שיהיהלדברי
בנוגע רוצה
הבטחו הרי
הקב"ה
צרי האד הרי ש ,פשוטה
האדם מגיע אל הקב"ה בהכנעה ואומר לכ הסיבה
לרוחניותא,
שיהיה
על הדייודע .אבליו איני
בדיוק?
השבועותמההוא
בעולם.
ופלא. הפלא מתאים עושה שאתה מה כך:
קידוש שם שמים ושכולם יכירו בטובו להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
אבל למעשיי. נפלא באופן מותאמים דרכיך
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
וחסדו יתברך .אבל בכל עת הוא מבין להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
אני מבקש ממך ,אנא עזור ,הבה ונמתיקו שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
שהקב"ה הכניסו במצב זה בשביל תכלית .כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
באופן שנוכל לראות את הטוב בעיניים, לנו שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת
לא כאותה מחשבה מגושמת שאומרת:
ההצלחהעשה.הרוחנית של האד כל
והטוב בעיניך כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
הלוואי שזה לא היה קורה ,הלוואי שהייתי מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
מה הרצוןללמוד
להחזיר את ועלינו
תמיד,השעון. שמועילי
להחזיר את יכול
עליה הישנותאתונוסי
אברהם על שפקד גודלא כ
הבלבול השעון נכון לגבי החרטה על המעשים נחזור
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
בהירות.
יותרלזה הוא לקבלכדיואם שהאדם עשה ,אבל לגבי המצבים
עקידת יצחק ,הלא המקור הרעים אלה.
בכלי
העקידה היא לימוד כה נפלא לזה מכל הקיימים ,הלא יש להם סיבה ומהלך .ובכן,
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת בגלל בעל
קרהרבינו
בהקדמת למדנו כבר
אני כי כל פעם שאנו מהזאת,הצדדים .אנו אומרים סיבה ושזה מבין שזה שהוא כיון
עוברים את העניינים שלנו ,אנו נעשים לענייני
שבנוגעהוא נרגע...
דבר ראשוןהבטחו
לשער טוב,
הלבבותיביא לו
בוודאי
היא :בלב:
אי ואומרים ורצוצים
לדו בה שבורים
שצרי השאלהכל-כך של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
לשנות... קורה ,ורוצים הבטחו היה
הלוואי שזה לא הכון לקראת ה' אלוקיך
רוצה כשהאד להיות משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי .צרי
מצבו של אברהם אבינו כפי שהתורה יש מושג בין אדם לחבירו שכאשר אחד
מלמדת אותנו ,היה בכל קנה מדה הרבה רוצה לדבר עם זולתו כדי לשכנע אותו לשנות
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הס
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
פרשת העקדה :כמו שכבש אברהם אבינו יותר קשה מכל נסיון שאנו מכירים .דבר
את רחמיו ,כן יכבשו רחמיך את כעסך ראשון מדובר היה במחמד חייו ,בן זה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
מעלינו ויגולו רחמיך על מידותיך .לכאורה שהמתין לו כל חייו ,ואשר היה עכשיו
מדור אמונה ובטחון
תמוה :ואם אברהם אבינו לא היה כובש את
רחמיו ,לא היינו מבקשים שרחמי הקב"ה
בשנות פריחתו בגיל שלושים ושבע .ועם מי
אברהם יישאר? עם ישמעאל פרא אדם .הוא
יכבשו את כעסו?! מדוע יש לנו לתלותו לא יישאר עם בית ריק .הוא יישאר וירווה
אברהם אבינו?
ומשפחתו הי"ו
ומשפחתו
בהנהגתו שלפיגא
בפיגא
אליעזר בן
שהיה
אליעזר הר"ר
הדעת נחת מישמעאל שלו .וכןלזכות
בלבול
לזכות
מדור אמונה ובטחון לו בזה ,כי הקב"ה הרי הבטיח לו פטרון
בתחילה כי
התשובה היא כי איתא בגמרא ובטחו מדור אמונהאך
פטרו צווהו
ביצחק ייקרא לך זרע ,ועכשיו
סנהדרין )פט ,ב( שבשעה שהלך אברהם להקריבו לעולה .והוא עצמו צריך היה
לעקוד את בנו ,אמר לו השטן :ואלי דבר להקריבו ,הוא ולא אחר .לא תמיד אנו
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
יגונב ,כך שמעתי מאחורי הפרגוד :השה מתבוננים בזה .הוא עצמו צריך היה לקשור
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה הבלבולהר"ר
כל-כך ביבדלחט"א
אותו ולהתעסק בשחיטתו.
לעולה ואין יצחק לעולה .תראה איך אתה
הולך בעליזות ,כסבור אתה לקיים רצון נורא .ועוד זאת נלקחו ממנו מדרגותיו ,כפי
'תשפ"בשהדבר לאנפש ,הדע לך בחוקותי( – כ"ג
במסירות אייר במדבר וירא
)בחו"ל בוראך פרשת מהפסוק
זי"ע מדייק
שלישי שהמגיד יו
מקאזניץ
יעלה בידך .והיה זה בשביל אברהם בלבול את המקום מרחוק .הרי שהיו לו כל הסיבות
גדול ,כי דבריו צדקו .השטן לא הביא לו שבעולם שלא ירצה לגשת לזה .ולמעשה?
דבר שקר ,אלא את האמת הביא לו באופן למעשה אנו יודעים שיצחק אבינו לא יכול
שאי אפשר אפילו להתווכח אתו .אך היה להוליד בנים ,כי היה מסטרא דנוקבא,
יודע האד
אמר לו: באמונתו – א
הפשוטה, מועיל תמיד הבטחו אבינו
אברהם ורק בעת העקידה קיבל נשמה מסטרא
אמת אין אומר שאפילו נולדהרוחניי
רבקה, לעניני
בנוגע ולכן
הבטחולהשפיע
נחיצות שיוכל
דדכרא
לדעת נחו יותר בדאי ,אבל איעונשו של
להשתמש בו. כך
דבריאני הבנתי
רוחניי מוללו כך:
כראוילומר
לבטוחהתכוון ודווקא אז התאפשר קיום ההבטחה כי אי
שומעין לו.
את דברי ה' באופן אחד ,ומי בא להסביר לי בסוגיית נעסוק הפע
נתברר שהקב"ה שבועותזרע ,ואז
לכבודייקרא לךביצחק
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
עכשיו באופן אחר? השקרן המפורסם .אם חג רוחניי .הרי
שישחטהו. באמת רצה לדברי ביקשבנוגע
לנסותו ולא הבטחו
רק
צרי האד הרי ש ,פשוטה לכ הסיבה
כן אפעל כפי הבנתי ולא כפי הבנת השקרן. השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
הא לך שעל אף שמצדו של אברהם ,להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
מקאסובשלום'שאי
מה ג בגשמיות.
ה'אהבת מסופר עלהיתה הקושיא קושיא עצומה ,קושיא שאין להצליח
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
לבטוחאחד,
בה'. גדול לעני הצלחה נתן סכום
ברוחניות בלי זיע"א שפעם עליה תשובה ,לפי האמת בזה טמונה היתה כלל
לנו אך נת
הוא לא הקב"ה
להפליא,התאים אכ
והכללטובה.ישועתודיננו
שייצא
שלסכום כה
האד נותן לו ההצלחהמדוע אתה
הרוחנית העיר לו אחיו: כל
גדול? הן אתה יכול לתת סכום יותר קטן נפלאי
ואופן ,וכפיכלי
ברוחניות,פנים
לראותו בשוםלהצליחכלי יכול
היה
בה'. שהרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב זיע"א מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
וכך תוכל לתת לעוד מישהו .אמר לו שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
מתאר באריכות כמה קשיים ובלבולים נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
ה'אהבת שלום' :טענה נפלאה היא .מקודם התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
בהירות .טענה ממש .מי?
וטען אותה יותר אחד לקבל השטן הערים לו בדרך .הוא אמר לו שיאבד כדי
היה כאן בכלי אלה.
-היצר הרע .הוא היה אצלי והיה לו אותו בנו את יעלה אם הבא בעולם שכרו את כל
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת מיניבעל
הבלבולים, רבינובהקדמתבכל
בלבל אותולמדנו כבר
לעולה ,וכן
חידוש נפלא שאפשר לתת פחות כדי לתת
מה אני
גם לעוד מישהו. לעצמנו.לענייני
לתארשבנוגע הבטחויכולים
לשער שאיננו מה
הלבבות
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
בדרך כלל הרע הן הבטחו היצר
העצות של
כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
רוצה כשהאד להיות צרי משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
יותר רחוקות מהבנת האדם עצמו .זה מה יש עוד מהרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא
שאמר אברהם אבינו :הקב"ה דיבר אתי זיע"א שהקשה על הנוסח שאומרים אחר
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
וס
המצב הקשה שפקד את עמנו ואמר לי והעלהו שם לעולה והבנתי שאני
צריך לשחוט אותו ,ואם כן אל תבלבל אותי
מאוד חשוב בימים כאלה שהמצב מתוח
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
בפרט בארץ ישראל ,ויש אנשים שמרעידים
עם הטענות שלך ,אף שאתה אומר שהן
מדור אמונה ובטחון
מבפנים עם פחד גדול -בכל זאת ,מה הולך
אמת.
להיות? אבל בכל זאת! שומעים את זה אמר הרבי מבעלזא :מכל זה אנו רואים
אנשים .בכל זאת ,הרי היו ועוד
ומשפחתו הי"ו
פיגא ומשפחתומעוד כנגד רחמיו שאברהם אבינו כבש את
בפיגא
אליעזר בן
אליעזר הר"ר
לזכותלזכות
ובטחוןלא תמיד הקב"ה עשה שיהיה מקרים. אין לו
מדור אמונה פטרוןהאמת ,כלומר ,הגם שלפי חשבון
זה ...אולי הפעם החליט הקב"ה באופן
מדור אמונה ובטחו פטרו
לכן אנו במה להפריך את טענת השטן.
שיהיה אחרת... מבקשים :כמו שכבש אברהם אבינו את
רחמיו ולא קיבל את דברי השטן הגם שהיו
ז"ל נכון ,אז מה? נו ,תסיים את פסח זהנלמד לע"נ הרה"ח ואם
אמיתיים ,כן יכבשו רחמיך את כעסך ולא
ראטה החליט שיהיה אחרת... הי"והקב"ה
ליפא אם
המשפט. חנני' יו"ט ביבדלחט"א הר"ר
אמיתיים. תקבל את דברי השטן אף כשהם
הקב"ה בוודאי יעשה שיהיה טוב ,ויש לנו
היסטוריה ארוכה מאוד של כי רגע באפו
'תשפ"ב הסדר הוא אייר ה
שרגע באפו, כ"גהגם בחוקותי( –
ברצונו...
אין רע יורד מן השמים
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל חיים
סדר של שפע ,בפרט אם מהרהרים עכ"פ אנו למדים מאברהם שהגם
בתשובה ,ובעיקר אם האדם בוטח בה' .אבל שנראה לו לאדם שחור על גבי לבן שהוא
אם אתה אומר 'אם' ונמשך לזה שוב ושוב, בצרה גדולה ,ולא סתם ,אלא הכל נגמר,
סימן הוא שאתה אומר :אני רוצה לבטוח ההווה והעתיד ,לא נותר לו כלום ,למעשה
יודע האד –
תמיד הואא מועיל הבטחו אינו כן ,אבל כדי שבאמת יוכל הטוב
שולח לי עצמו טוב ,אבל שיעשה בה'
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת לבררנחו
עליו .הוי טלפונים יותר
מספרי בו .אבל
להשתמש להתגלות ,הוא זקוק לאמונה פשוטה .וזהו אי
שלושה
דברי רק רוצה
רוחניי מולאבל אני לבטוח,
כראוילבטוחרוצה המהלך שרצ"ה מרימנוב מלמדנו בפשיטות ,אי
אומר :אני
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
נכון .זה נכון
גשמיי. באמתדברינחוזה מול
שהוא עם
לשמוע ממך שאף שנראה לו לאדם שמצבו בכי רע מכפי
שהקב"ה יעשה רק טוב? אני מפחד ,אולי הרייכול
חג רוחניי .זה לדברי
להסביר איך בנוגעאופן
הבטחו שום
ושאין
צרי הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד
עכשיו לא. על לרוחניותא,
הדבר כן, נגלה,הדי
באמת אין הוא יו
השבועות לטוב
להתהפך
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי כטוב נגלה. כאלא אף
האמצעי להתבררבכל
להשתמש עלינוזה יוכל
שיי
יש סדרשאי בגשמיות.
לרבונומהשלגעולם להצליחדבר כזה.אין
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
סדר של
בה'. לבטוחבליהואוהסדר הצלחההבריאה,
ברוחניות כלל הנהגת של כשהאדם לומד אמונה מכל מיני
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
שלוברא את
האד הרוחניתומטיב
הקב"ה הוא טוב ההצלחה הטבה ,כימקומות שהיה כך ,זה עוזר לו כל-כך כל
העולם להטיב לבריותיו ,ואם הקב"ה בוחר כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
בה'. שתהיה לו האמונה הפשוטה שלא להתנגד מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
להנהיג את העולם באופן מסוים ,אין זה מה
ללמודעכשיו
ועלינותשתמש שמועילי שלתמיד,
הקב"ה .אל לתוכניתו
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
אלא מפני שהבין שכך יהיה יותר טוב להשתמש
בחרבי ובקשתי שנאמראי
מלמדתנכוןאותנו
התורה ובחנית.
בחרב
בהירות.את אברהם אבינו לקבל יותר
כשהקב"ה צוה על התפילה ,אבל אין זה אומר שאתה צריך כדי
לבריאה. בכלי אלה.
להוליך את בנו אל העקדה ,התרחש אז להרגיש כבא להילחם .זה אומר שכוח
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת רבינו בעל בהקדמת
בשביל הבריאה ,ומה הדבר הטוב ביותרמה אני אתה צריך זה ,אבל למדנו באופן כבר
התפילה הוא
הרגיש אברהם אבינו בדרכו לעקוד את בנו? לענייני
הביטול מגיעשבנוגע הבטחו
וההכנעה. לשער
הביטול הלבבותעם
להגיע
תרגיש כך.
אי אתה היא: ובכן ,אף
לדו בה שהרגיש.
שצרי השאלה זה מה כמהלהוציא
וכמה באמצע שהקב"ה
נחו פי הבטחו מביןהוא ה' מכך ש
עבודת של
הדבר הטוב
רוצה כשהאד מתרחש שעכשיו
להיות צרי לעצמך
הבטחו אמור שהוא עושה
גשמיי. לענייני נחו לפועל,
בנוגע וכל מה התוכנית את
משהוא
ביותר ...אבל איך הקב"ה יכול לעשות את -נכון וטוב .אני מתפלל שיהיה טוב נגלה,
זה? -אם הקב"ה אומר לך לעשות איזה אבל אין לי לחץ.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
זס
ה תשפ"ז(בחו״ל) שבועות תשפ״ב
ויראבמדבר פרשת
(בא״י) נשא
נשחט וקיבל נשמה חדשה ,וכאילו אפרו דבר ,אם הקב"ה מעמיד אותך במצב
צבור על גבי המזבח ,כלשון המדרש .הפשט שמחייב אותך להתנהג כיהודי במצב כזה ,זה
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הוא שאם אתה מצליח לעבור את התהליך אומר שהקב"ה עושה עכשיו את הדבר הטוב
מדור אמונה ובטחון
במוח ...ולא רק במוח .אברהם אבינו עשה
למעשה את כל השלבים ,חוץ מהשלב
ביותר לבריאה .מאה אחוז" .ואם "...לא! אין
שום אפשרות אחרת חוץ מזו שהקב"ה
האחרון ...כבר עשית מה שצריך .עכשיו ברוב אהבתו ,טובו וחסדו ,עושה עכשיו את
עכשיו"ו אתה אחד שעובד את ומשפחתו הי
ומשפחתו פיגא
בפיגא
אתה יהודי. אליעזר בן
הר"ראליעזרלזכות לזכות
להיות. הדבר הטוב ביותר שיכול
ובטחוןלהקריב לו את חייו.
אמונה ומוכן
פטרון מדור ה'
מדור אמונה ובטחופטרושככל
אכן בשעת מעשה מבין האדם
כחיילים היוצאים לשדה הקרב שמוסיפים לעסוק בתורה ובגמילות חסדים,
כך ניצלים מחבלי משיח ,כמו שאמרו חז"ל,
רבותי!ז"לאנו חייבים להתבונן בזה .בלינלמד לע"נ הרה"ח פסח
ולכן הוא עוסק בהם ,אבל הוא מבין תוך
המסיחים את הדעת .יש לפרטים להיכנס
חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה עכשיו הר"ר
ביבדלחט"א
הקב"ה כדי מה שמתרחש עכשיו.
מושג בכל העולם שנקרא צבא .האדם מוכן
מוביל את העולם למקום טוב יותר .לגבי
להכניס את עצמו בסכנה בשביל מטרה
'תשפ"בשלא יחזור
בחשבון אייר ה
כ"גלוקח בחוקותי( –
והוא
הצורה שהוא עושה זאת -זה אינו ענייני.
יו שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מסוימת
אני מרוצה כי אני בוטח במאה אחוז שזה
בחיים .הדבר פשוט אצלו שיתכן שלא יחזור
מה שקורה עכשיו.
חי ,ואעפ"כ הוא הולך .מה הפשט בדבר
כזה? הפשט הוא שיתכן שתהיה לו לאדם
סוף המעשה אינו נחוץ
מטרה שתהיה אצלו יותר חזקה מהחיים.
יודע
האד מגיע מגיע? – א
מהיכן? זה כזה תמיד
מועיל
הבטחודבר
מהיכן עוד פעם לחזור על המחשבות האלה,
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
לדעת
נחוישראל
יותרשמע
אבלנאמרבו.שבה להשתמש
הקדושה ועוד פעם ,ועוד פעם ,והמחשבות האלה ,אי
מתורתנו
עובד את ה'
רוחניי האדםדבריאחד .מול
לבטוח ה'כראוי
איאלוקינו ה' הן עצמן מביאות שפע רב ,כי צריך להבין
דברי על מותכשמדברים אתו מכפי נבהל
ואינו
בסוגיית נעסוק הפע
במוחין דגדלות, מעשה אינושבועותשבשעתלכבוד שמי
גשמיי. שהוא נחו מול
קדושים .הוא יודע בבירור שיש לו מטרה חג רוחניי .הרי
להיות ,זה לדברי לו :יכול
בנוגעכשאומריםהבטחומתרגז
מאוד
צרי הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד
והוא מוכן למסור עליה את נפשו. על
להיותלרוחניותא,
הדיבאמת יכול יואחוז, מובטח הוא
במאה השבועות לא
שחס ושלום ...הוא מתרגז כי הוא אומר :להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
שיי
שאיבנסיון בגשמיות .מה
אברהםגאבינו להצליחמה שאמר זה ולמעשה לא
ורצו חיזוק ,רחמי
ממךלעורר לקבלכדיציפיתי לנו
שניתנו
נחוץ לי
בה'. לבטוחבלייותרהקב"ה הצלחה אמר:
ברוחניות העקדה .הואחיזקתני .תעביר את הדף .תתחיל שיר כלל
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
ואין האדם
האד התחתונה .של
השורההרוחנית מבני .זוהי
ההצלחה כל שמח.
יכול להתעלם מזה .ואם האדם מרגיש נפלאי כלי , ברוחניות להצליח כלי
בה'. מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח
שהוא נבהל לגמרי כשמדברים אתו על כך, מה
ללמוד אמר
ועלינו הקב"ה
מבין ,שכאשר שמועילילא תמיד
הוא
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
צריך להמתין לזמן אחר .אבל בסוף להשתמש
לעולה ,הוא רצהאותנו אי לאברהםמלמדת
והעלהו שם התורה
בהירות.כך .היהודי צריך
יותראתו על
לקבללדבר שיבין שהוא הולך לעשותו ושיעשהו כדי
מוכרחים בכלי אלה.
להיות מסוגל לחשוב באופן זה .וכשהוא ברצונו ובמחשבתו ,שילך בחפץ לב שלושה
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי חובת
ההמשך כבר לא נחוץ,חושב באופן זה ,מה אני בעלויעקוד רבינו
המזבח בהקדמת על כברואזלמדנו
יעלה את בנו ימים
וממילא הוא יכול לזכות לאריכות ימים לענייני
שבנוגע אינו נוגע,
ההמשך כבר עכשיוהבטחו
הלבבותשם.לשער
אותו
יהודי ,ואם
אי אתה היא:
לדו -בה
חושב כך כשאתה
שצרי ושנים.
השאלה מסרת את
וכמה כבר כמה התהליך,
נחו פי עברת את
הבטחו עבודת ה'של כברכי
כשהאדזרע ,כי
רוצה להיותייקרא לך
הבטחו ביצחק
צריאדרבה ,כי כן, במוחך ולבך
גשמיי. תיקנת משהו
לענייני כברבנוגע משהוא לה',
נחו נפשך
ברך אברכך ,הרבה ארבה את זרעך ככוכבי אם יכול היית לעשות כדבר הזה .הצדיקים
השמים .אבל אם אינך יכול לפנות למקום אמרו ,וזה מובא בספרים ,שיצחק בעצם
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
הבינני
ה נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב
חס
המהלך האמיתי הוא שכאשר מחשבות זה במוח -עליך לעבוד שתוכל להיות
מסוימות חודרות למוחך בגלל המצב יהודי.
מדור אמונה ובטחו שיעור קמ"ז
הקשה שנקלעת בו ,תדחה אותן כיהודי.
מדור אמונה ובטחון
בין כה וכה הן חודרות למוחך ועליך
לדחותן ,אם כן במקום לדחותן כגוי ,תדחה
זהו הא"ב הנלמד מפרשתנו ,ובוודאי
צריך לזכור שכל זה מצד עבודתנו בלבד ,כי
אותן כיהודי .לדחות כיהודי פירושו שהוא עבודתנו צריכה להיות נכונה ,ולכן הקב"ה
הקב"ה הוא טוב ומטיב ומשפחתו שהי"ו
ומשפחתו פיגא
אומר לעצמובפיגאאליעזר בן
בוודאי
אבלאליעזרהר"ר צריך להביאנו למצבים לזכות
כאלה,
לזכות
ובטחוןטוב יהיה טוב ,והוא ממשיך מדור אמונה
ותחשוב עת עם פטרון
אנו יודעים שהקב"ה מטיב לנו בכל
גלויים ,ותגמלנו חסדים טובים, ובטחו מדור אמונה
חסדים פטרורואים
כל הפירושים של טוב נגלה .אנו
אבל הוא אומר :בכל אופן זה טוב .וכך הוא שהקב"ה שומר על בני ישראל עם כזו
מתהלך בשמחה ובבטחון מושלם בה' אהבה וכזו רחמנות .מה שהזקנות היו
נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל
שבכל אופן זה טוב ,ושהקב"ה מוביל אותו אומרות :אפקומען מיט שרעק )לצאת ידי
ראטה הי"ו
ואת כלל ישראל למקום יותר טוב ויותרליפא יו"ט חנני' בעלמא.הר"ר
אמנם ביבדלחט"א
חובה עם הבהלה( ,אינו ביטוי
קדוש ,והרי הוא שמח שהוא יכול לעבדו כוונתם היתה כפי הנראה שאם נגזר לסבול
'תשפ"ב כך.
שיוכל לעבדו
חשבאייר ה בחוקותי( –
שלא כ"ג )בחו"ל באופןהבהלה .אך
בעצםבמדברחובהפרשת
שלישייו ידי
יסורים -נצא
הבטחו מועיל תמיד – א האד יודע
נחיצות הבטחו בנוגע לעניני רוחניי
אי להשתמש בו .אבל יותר נחו לדעת
אי לבטוח כראוי מול דברי רוחניי
לכבוד שבועות נעסוק הפע בסוגיית
מכפי שהוא נחו מול דברי גשמיי.
הבטחו בנוגע לדברי רוחניי .הרי חג
הסיבה לכ פשוטה ,שהרי האד צרי
השבועות הוא יו הדי לרוחניותא ,על
להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי
כ עלינו להשתמש בכל האמצעי
להצליח בגשמיות .מה ג שאי שיי
שניתנו לנו כדי לעורר רחמי ורצו
כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'.
שייצא דיננו לטובה .אכ הקב"ה נת לנו
כל ההצלחה הרוחנית של האד
כלי להצליח ברוחניות ,כלי נפלאי
מיוסדת על ידיעתו אי לבטוח בה'.
שמועילי תמיד ,ועלינו ללמוד מה
נחזור א כ על הישנות ונוסי עליה
התורה מלמדת אותנו אי להשתמש
כדי לקבל יותר בהירות.
בכלי אלה.
א אי אני לי מי לי וכשאני לעצמי כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת
מה אני
הלבבות לשער הבטחו שבנוגע לענייני
השאלה שצרי לדו בה היא :אי של עבודת ה' הבטחו נחו פי כמה וכמה
צרי הבטחו להיות כשהאד רוצה משהוא נחו בנוגע לענייני גשמיי.
א .ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י' .ערוגות הבוש 'פרשת אחר ד"ה וספרת.
ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים:
ארה"ק
חדר ארונות ,ארון מס 76 מרכז בעלזא ירושלים
עין יעקב 31מול שטיבלאך מא"ש חנות ספרים עין יעקב
רחוב זית רענן מקוה צאנז
רחוב מלכי ישראל מקוה באיאן
שמואל הנביא מקווה דושינסקי
רחוב בן איש חי 10שכונת חפציבה מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי בית שמש
רח' בן איש חי 66גבעת ירושלים ביהמ"ד תולדות אהרן
רמה ב טל053-317-0944 : ביהמ"ד בית גדליה
רחוב נהרדעא 18 קיוסק שע"י מקוה פופנהיים
רחוב רבי יהושע 18 ביהמ"ד הגדול וויזשניץ
קרית נדבורנה בית המדרש הגדול נדבורנה בני ברק
רחוב יואל מקוה בית פנחס
רחוב רבינא מקוה ויזניץ
רחוב בעלזא 5 מקוה בעלזא
רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל ביהמ"ד זכרון רפאל
רחוב אור החיים סופר מילר
רחוב עזרא מעדניית יאפצ'ק
רחוב ברויער 27שיכון ה' בית המדרש לעלוב
רחוב חזון איש 33 סאטמער מרקט
רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז בית המדרש בית דוד שאול אשדוד
רחוב יהודה הנשיא 8רובע ז מאפיית הנשיא
רחוב חטיבת הנגב רובע ג בית מדרש בעלזא מרכזי
מרכז מסחרי בעל הנס מאפיית אנגל
רחוב האדמור מבעלזא רובע ג היכל שמחה בונים
רחוב התלמוד 9 ביהמ"ד מאקווא
רחוב חטיבת גבעתי 3 ביהמ"ד בית ישי
רחוב פחד יצחק 5 בית המדרש 'בית אהרן׳ ביתר עילית
רחוב הרצוג 5חדר ארונות ארון 59 בית המדרש בעלזא חיפה
052-762-0720 ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ
רחוב מיכאל 10 חנות הופמאן
052-760-0162 שכונת הבעש"ט פתח תקוה
רחוב מנחם בגין 115א מקווה בעש"ט
רחוב נתיבות שלום 2 מקווה קרעטשניף קריית גת
רחוב טרפון בית המדרש אמרי חיים ויזניץ מו ד י ע י ן
מתחם בתי הכנסת ברכפלד ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז עילית
גרין פארק בית מדרש באיאן
רחוב גור אריה ביהמ"ד בעלזא גבעת זאב
רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים ביהמ"ד לעלוב צפת
052-7670873 מקוה צאנז טבריה
הדף היומי 8 ביהמ"ד דרכי איש תל אביב
קרית צאנז חנות ספרים טובים נתניה
אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך,
ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל @ .
ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים:
חו"ל
4615 14 ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש בארא פארק
4909 13
ע"י המקוואות מאנרא
50 וויליאמסבורג
25 ספרים שאפע ווישניץ מ א נ סי
5678 מונטריאל
5665
170 בית המדרש אהל משה אנטווערפן
. 6 ביהמ"ד בעלזא מרכזי
80 בית הלל
47 בית המדרש סקווירא לונדון
בית מסחר עולם הספר
1 ביהמ"ד בעלזא
18 ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל וועסטקליף
105 ביהמ"ד מילואים לאפוד
בית המדרש מחזיקי הדת מאנשסתר
מקוה מחזיקי הדת
ויואל משה דסאטמאר מקוה
געשעפט
אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים ,סיי פארקויפן אין אייער שוהל \
מקוה א.ד.ג .אדער נעמען א חלק אין די הוצאות ,ביטע רופט718.387.1122 :
