gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: וירא (2026-10-26)

המאיר · HAMEIR — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בה"י‬ ‫שנה ו’‬ ‫וירא‬ ‫גליון‬ ‫רנ"א‬ ‫תשפ”ז‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫בכח התשובה אפשר להחזיר את שנות הנעורים ולתקנם כראוי‬ ‫מה שהלכה והזיקה אחר כך נחשב כאילו אירע ברגע שהדליקה‪ ,‬כמו‬ ‫כבתה ‘אין’ זקוק לה‬ ‫זורק חץ‪ ,‬שהכל מתייחס אל תחילת המעשה‪ ,‬כמבואר בנמוקי יוסף‬ ‫בפרשתן (בראשית כב יד)‪‘ :‬ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה‪ ,‬שם‪ ,‬ואם כן אדרבה‪ ,‬כיון שהציתו האויבים את האור בתשעה באב‪ ,‬אף‬ ‫אשר יאמר היום בהר ה’ יראה’‪ .‬ובמדרש (בר”ר נו י)‪‘ :‬מלמד שהראה לו על פי שהלכה ודלקה כל עשירי‪ ,‬מכל מקום ההיזק והחורבן מתייחסים‬ ‫המעשה‬ ‫לתחילת‬ ‫הקב”ה בית המקדש חרב ובנוי חרב ובנוי’‪ .‬וצריך ביאור הענין בזה‪.‬‬ ‫שאירע בתשיעי‪.‬‬ ‫ויש לומר בהקדם‬ ‫ותירץ הרה”ק רבי‬ ‫דברי הגמרא בשבת (כא‪:):‬‬ ‫סעודת ברית על ערלת הלב‬ ‫משה מבאיאן זצ”ל בעל‬ ‫‘אמר ר’ זירא אמר רב‬ ‫מסופר על צדיק אחד שהיה בעירו עשיר גדול עתיר נכסין‪ ,‬אך ידו קפוצה לכל דבר‬ ‫מתנה‪ ,‬ואמרי לה אמר‬ ‫שו”ת דעת משה (בהערות‬ ‫שבקדושה‪ ,‬פעם אחת בשעת הכושר ניצל הצדיק את ההזדמנות והוציא מן העשיר‬ ‫על ארץ צבי ח”ב) שדווקא‬ ‫ר’ זירא אמר רב‪ ,‬פתילות‬ ‫בעל כרחו סכום עצום לצדקה‪ .‬והנה מני אז נהפך לבו של העשיר בקרבו והוא נעשה‬ ‫גבי בשר ודם מייחסים‬ ‫נדיב גדול ופזרן לצדקה עד שהכל דיברו מפלא הגדול‪ ,‬אף העשיר בעצמו הפליא‬ ‫ושמנים שאמרו חכמים‬ ‫את הנזק לתחילת‬ ‫את המהפכה שעברה עליו ומרוב שמחה ערך סעודה גדולה לכל בני העיר‪ ,‬וכאשר‬ ‫אין מדליקין בהן בשבת‬ ‫הפעולה‪ ,‬דכיון שהוציא‬ ‫שאלוהו מה זה ועל מה זה ענה בצחות שהוא עורך סעודת ברית לעצמו‪ ,‬שכן הוא זכה‬ ‫מדליקין בהן בחנוכה‪ ,‬בין‬ ‫את החץ מתחת ידו שוב‬ ‫לקיים בעצמו (דברים י טז) ‘ומלתם את ערלת לבבכם’‪...‬‬ ‫בחול בין בשבת‪ ,‬אמר ר’‬ ‫אי אפשר לו להחזירה‪,‬‬ ‫והנה בחינה זו מצינו אצל אנשי סדם שהיו מושרשים במדות רעות וכמו שהעיד‬ ‫דרב‪,‬‬ ‫ירמיה‪ ,‬מאי טעמא‬ ‫ואם כן חשבינן כבר‬ ‫הפסוק ‘ואנשי סדם רעים וחטאים לה’ מאד’‪ ,‬והדרך לבטל מדה מגונה זו רמוז בה‬ ‫קסבר כבתה אין זקוק‬ ‫אז כאילו אירע הכל‪,‬‬ ‫גופה‪ ,‬ד’סדם’ ראשי תיבות ‘סוכה‪ ,‬ד’ מינים’‪ ,‬כי הנה בספה”ק מבואר בטעם מצות‬ ‫להשתמש‬ ‫לה ואסור‬ ‫כיון שבוודאי יגיע החץ‪,‬‬ ‫סוכה‪ ,‬כי האדם רואה את עצמו שרוי בטובה‪ ,‬עם דירה נאה‪ ,‬ומחמת כן הוא משתקע‬ ‫לאורה‪ ,‬אמרוה רבנן‬ ‫משא”כ גבי הקב”ה‪,‬‬ ‫בהם ושוכח את התכלית שבשבילה נשלח לכאן‪ ,‬על כן צוה הקב”ה שיצא שבעת ימים‬ ‫קמיה דאביי משמיה דר’‬ ‫שאף על פי שזורק‬ ‫מדירת קבע וישב בדירת עראי‪ ,‬בכדי שישים על לבו שכל העולם הזה עראי הוא וחולף‬ ‫ירמיה ולא קיבלה‪ ,‬כי‬ ‫חץ כביכול עדיין יכול‬ ‫במהרה‪ ,‬וירבה בממונו צדקה וחסד‪ .‬וכן הוא במצות ד’ מינים‪ ,‬דאיתא במדרש (ויקר”ר‬ ‫אתא רבין אמרוה רבנן‬ ‫להחזירה לא אמרינן‬ ‫ל יב) שארבעת המינים הללו רומזים על ארבע מדריגות שבישראל‪ ,‬בעלי תורה ובעלי‬ ‫קמיה דאביי משמיה‬ ‫כן אלא חשבינן את‬ ‫מעשים טובים וכו’ ואוגדים אותם כולם ביחד כדי שילמדו זה מזה‪.‬‬ ‫דר’ יוחנן וקיבלה‪,‬‬ ‫הנזק בשעה שאירע‬ ‫ויש לרמז זה בפסוק (קהלת יא ב)‪‘ :‬תן חלק לשבעה וגם לשמונה’‪‘ ,‬תן חלק לשבעה’ זה חג‬ ‫אמר אי זכאי גמירתיה‬ ‫בפועל‪ ,‬וכיון שבחורבן‬ ‫הסוכות שכולל בו מצוות ישיבת סוכה ומצוות נטילת לולב‪ ,‬ומתוך כך ‘וגם לשמונה’‪,‬‬ ‫לשמעתיה מעיקרא‪,‬‬ ‫הבית סייע הקב”ה ביד‬ ‫שתעשה סעודה כמו הנימול לשמונה‪ ,‬לכבוד מילת הלב שנהפך לטובה‪.‬‬ ‫והא גמרה?!‪ ,‬נפקא מינה‬ ‫האויבים והצית בעצמו‬ ‫לגירסא דינקותא’‪ .‬ע”כ‪.‬‬ ‫את האור כביכול‪ ,‬אם‬ ‫כן שוב מסתברא לרבי יוחנן לומר שהולכים אחר זמן המקרה בפועל‬ ‫ותאחז במשפט ידי‬ ‫וצריך לצום דווקא בעשירי שבו נשרף רוב הבית‪ .‬והביא סמך לזה מן‬ ‫ונראה לבאר בהקדם מה דמצינו במסכת תענית (כט‪ ).‬שאמר רבי יוחנן הפסוק (דברים לב מא) ‘אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי’‪ ,‬דפירש‬ ‫שאלמלי היה באותו הדור שבחורבן הבית היה קובע את צום תשעה באב רש”י שם‪‘ :‬למדו רבותינו באגדה מתוך לשון המקרא שאמר ‘ותאחז‬ ‫בעשרה בו‪ ,‬מפני שבו נשרף רובו של היכל‪ .‬והקשו האחרונים‪ ,‬דאדרבה במשפט ידי’‪ ,‬לא כמדת בשר ודם מדת הקב”ה‪ ,‬מדת בשר ודם זורק חץ‬ ‫איפכא מסתברא לשיטתיה‪ ,‬דהא רבי יוחנן סבירא ליה בבבא קמא (כב‪ ).‬ואינו יכול להשיבו‪ ,‬והקב”ה זורק חציו ויש בידו להשיבן כאילו אוחזן‬ ‫‘אשו משום חציו’‪ ,‬דהיינו שהמדליק אש חייב על רגע ההדלקה‪ ,‬דכל בידו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫א‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫בו ‘אשו משום חיציו’ ומייחסים הכל לרגע‬ ‫כחצים ביד הקב”ה‬ ‫ההדלקה‪ ,‬וזאת משום שאי אפשר להחזיר‬ ‫תפילה כדבר איש אל רעהו‬ ‫כן בני הנעורים‬ ‫את האש לאחר שכבר יצא‪ ,‬כמו כן גם ימי‬ ‫סיפר לי ידידי שישב פעם ולמד עם חבירו בבית‬ ‫ובזה יש לפרש את הפסוק (תהלים קכז ד)‬ ‫כבר עברו וחלפו להבל ולריק ואיני יכול‬ ‫המדרש‪ ,‬והנה הבחינו באחד המתפללים שיושב‬ ‫‘כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים’‪ ,‬דהיינו‬ ‫להחזירם‪ ,‬ואם כן ‘איה השה לעולה’‪ ,‬הרי‬ ‫לידם ועל פניו ניכר שהוא שרוי בעצבות ובמרה‬ ‫שכמו החצים ביד הקב”ה שהוא גיבור‬ ‫איני ראוי כלל לעלות לקרבן על המזבח‪.‬‬ ‫שחורה‪ ,‬בתחילה לא הרגישו בנעימות לפנות אליו‬ ‫ולהתערב בעניניו‪ ,‬אך אחר כך חשבו שמא יש‬ ‫ואיש מלחמה‪ ,‬שבידו להחזירם גם לאחר‬ ‫ועל זה השיב לו אברהם אבינו‪‘ :‬אלוקים‬ ‫שכבר יצאו‪ ,‬כן בני הנעורים שאפשר‬ ‫יראה לו השה’‪ ,‬כלומר הרי לגבי הקב”ה‬ ‫כאן ענין הצלת נפשות‪ ,‬ואם יתעלמו יעשו חטא‬ ‫בנפשם‪ ,‬על כן פנו אליו וגלגלו עמו שיחה על דא‬ ‫להחזיר את ימי הנעורים גם לאחר שכבר‬ ‫נחשבות גם פעולות האש והחץ כנעשו‬ ‫חלפו ועברו על ידי תשובה‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫רק בשעת מעשה‪ ,‬שהרי הכל בידו והוא‬ ‫ועל הא עד שהלה סיפר להם את צרתו‪ ,‬בן מבוגר‬ ‫יש לו בביתו אשר מזה עידן ועידנים כבר הגיע‬ ‫חז”ל (סוכה נג‪ ).‬גבי שמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫יכול להחזיר את החץ גם לאחר שכבר‬ ‫לפרקו‪ ,‬והוא מחכה בכליון עינים לשדכן שיצלצל‬ ‫שבעלי תשובה שבהם אמרו ‘אשרי‬ ‫יצא‪ ,‬וכמו כן בכחו גם להחזיר את ימי‬ ‫ויציע להם שידוך אך אין קול ואין עונה‪ ,‬וזהו‬ ‫זקנתינו שכיפרה את ילדותינו’‪.‬‬ ‫נעוריך שכבר עברו ולהשיבם אליך על‬ ‫הסיבה שהוא עצב כל כך‪ .‬שאל אותו ידידי‪‘ :‬אמור‬ ‫ידי תשובה אמיתית מעומק הלב‪ ,‬ואם כן‬ ‫והנה בבית אהרן פירש את מאמר‬ ‫לי‪ ,‬עם ה’ יתברך כבר דברת על זה?’‪‘ ,‬וודאי!’ נזעק‬ ‫הגמרא ‘כבתה אין זקוק לה’‪ ,‬דבא לומר‬ ‫‘לעולה בני’‪ ,‬כי בידך הדבר‪.‬‬ ‫הלה‪‘ ,‬יש לך מושג כמה תפילות כבר התפללתי‬ ‫שגם מי שהוא בבחינת ‘כבתה’ וכבר אין בו‬ ‫וזהו ‘וישב אברהם אל נעריו’ (בראשית‬ ‫על זה?!’‪ ,‬אך ידידי הבהיר שלא לזאת היתה‬ ‫כוונתו‪ ,‬אלא לתפילה אמיתית שבו יראה כאילו ה’‬ ‫תקוה‪ ,‬מכל מקום “אין” זקוק לה’‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫כב יט)‪ ,‬דהיינו שאברהם אבינו גם הוא‬ ‫יתברך עומד לנגדו וישיח לפניו את צרתו כדבר‬ ‫דהאין סוף ברוך הוא בכבודו ובעצמו הוא‬ ‫השתמש בעצה זו וחזר בתשובה על ימי‬ ‫נעוריו‪ ,‬אותם שנים שעברו עליו עד שלא‬ ‫איש אל רעהו ויתפלל אליו מעומק הלב‪.‬‬ ‫מזדקק לו לחזור ולהדליקו‪ ,‬ומחזיר את‬ ‫הכיר את בוראו‪ ,‬ועל ידי זה החזירם אליו‬ ‫למחרת חזר היהודי וסיפר לו בפנים שוחקות‪:‬‬ ‫ימי נעוריו‪.‬‬ ‫שלמים ונקיים עד שנתקיים בו ‘ואברהם‬ ‫‘אתמול קבלתי את דבריך והתפללתי כמו שאמרת‬ ‫ובזה יש לבאר הגמרא‪ ,‬דדוקא כאשר‬ ‫זקן בא בימים’ (שם כד א)‪ ,‬שהביא את כל‬ ‫לי‪ ,‬ואחר עשר רגעים התקשר אלי שדכן עם‬ ‫אמרו הלכה זו לאביי בשם רבי יוחנן שהוא‬ ‫ימיו עמו בשלימות‪ ,‬כדאיתא בספה”ק‪.‬‬ ‫הצעה מצויינת’‪ .‬ידידי שמח בשמחתו ואיחל לו‬ ‫אמר שראוי לקבוע את הצום בעשירי‬ ‫וזהו הענין המובא בספה”ק בית עין (חנוכה)‬ ‫הצלחה וברכה‪ .‬והנה לאחר כמה ימים שוב נראה‬ ‫באב‪ ,‬דמזה משמע שביד הקב”ה להחזיר‬ ‫שהפסוק (בראשית כב ה) ‘ואני והנער נלכה‬ ‫הלה עם פנים של תשעה באב‪‘ ,‬מה עכשיו?’ שאל‬ ‫את החצים גם לאחר שיצאו‪ ,‬דייקא אז‬ ‫עד כ”ה’ רומז על חנוכה שהוא בכ”ה‬ ‫ידידי‪‘ ,‬אל תשאל’ השיב הלה‪‘ ,‬כבר הייתי בטוח‬ ‫קבלו‪ ,‬דלפי זה שפיר אמרינן שאפילו‬ ‫שהישועה באה‪ ,‬אך כעת נראה שהשידוך לא יבוא‬ ‫בכסלו‪ ,‬עיי”ש‪ .‬ולענינינו יש לומר שקאי‬ ‫‘כבתה’ ה’אין’ זקוק לה’‪ ,‬ולזה אמר ‘נפקא‬ ‫לידי גמר’‪‘ ,‬אולי תתפלל שוב כמו שהתפללת לפני‬ ‫על ימי הנעורים‪‘ ,‬ואני והנער נלכה עד‬ ‫מינה לגירסא דינקותא’‪ ,‬דהיינו שלפי זה‬ ‫השידוך’ הציע ידידי‪‘ ,‬אכן’ תפס הלה את עצמו‪,‬‬ ‫כה’‪ ,‬להורות שאפשר להחזירם ולתקנם‬ ‫‘איך לא חשבתי על זה בעצמי’‪ ,‬ואכן כעבור כמה‬ ‫אפשר להחזיר את ימי הינקות שכבר‬ ‫על ידי תשובה אמיתית מעומק הלב בכח‬ ‫ימים הגיע לבשר שגמר את השידוך למזל טוב‬ ‫עברו על ידי תשובה שלימה‪.‬‬ ‫הדין של חנוכה ‘כבתה אין זקוק לה’‪.‬‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‪.‬‬ ‫ובזה יבואר המדרש שהראהו בית‬ ‫ואפשר להעמיס זה בפרשתן (בראשית יח כז)‪‘ :‬הנה‬ ‫ואני והנער נלכה עד כה‬ ‫המקדש חרב ובנוי‪ ,‬כי שם רואים ענין‬ ‫נא הואלתי לדבר אל ה’ כדבר איש אל רעהו‪,‬‬ ‫לתקן את ימי הנעורים בכח‬ ‫זה שאצל הקב”ה נחשב הכל רק בשעת‬ ‫וסיבת הדבר הוא משום ש’אנכי עפר ואפר’‪ ,‬שאני‬ ‫הדין של ‘כבתה אין זקוק לה’‬ ‫מעשה‪ ,‬כי הוא יכול להחזיר את החץ גם‬ ‫שרוי בעצבות ובמרה שחורה‪ ,‬וחייב אני להשיח‬ ‫ובזה יש לבאר הדין ודברים בין יצחק‬ ‫לאחר שכבר יצא לדרכו‪ ,‬וממילא גם בני‬ ‫את לבי למי שבידו להועיל באמת‪ ,‬ואולי רמוז‬ ‫לאברהם בפרשתן‪ ,‬דיצחק ברוב ענוותנותו‬ ‫הנעורים שהם כחץ הזה אפשר לתקנם‬ ‫בחינה זו גם בדיבורו של הקב”ה ‘היפלא מה’ דבר’‬ ‫החשיב את עצמו שלא ניצל כראוי את‬ ‫ולהחזירם על בוריים גם לאחר שכבר‬ ‫ששום דיבור להקב”ה כדבר איש אל רעהו לא‬ ‫ימי נעוריו‪ ,‬ועל כן אמר לאברהם אביו‬ ‫עברו על ידי תשובה‪.‬‬ ‫יתכסה‪ ,‬ובוודאי יתקבל תפלתו‪.‬‬ ‫‘הנה האש’‪ ,‬פירוש שכמו האש שאומרים‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות ‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫ה‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫דפסה של‬ ‫חדש!!!‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫ספרים גם‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫בכמות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫@ ב‬ ‫‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬