gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD

שבוע: וירא (2026-10-26)

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נ"י _לונדון‬ ‫ב"ב חיפה‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪4:21‬‬ ‫‪5:36‬‬ ‫‪4:22‬‬ ‫‪4:30‬‬ ‫הדה"נ‪4:16 :‬‬ ‫בה"י‬ ‫‪5:26‬‬ ‫‪6:35‬‬ ‫‪5:27‬‬ ‫‪5:29‬‬ ‫מוצ"ש‪5:27 :‬‬ ‫ר"ת‪6:07 :‬‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו‬ ‫‪5:49‬‬ ‫‪7:05‬‬ ‫‪6:03‬‬ ‫‪6:03‬‬ ‫הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר‬ ‫ַאל נָא ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל‬ ‫רזא דאחד‬ ‫הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו‬ ‫ברוק_לין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ַעבְ ֶּדָך‪ .‬יֻ ַּקח נָא ְמ ַעט ַמיִ ם‬ ‫שיחות ודרשות‬ ‫וְ ַר ֲחצּו ַרגְ לֵ יכֶ ם וְ הִ ָּׁש ֲענּו‬ ‫לעבוד את הבורא יתברך על מנת‬ ‫ַּתחַ ת הָ ֵעץ‪ .‬וְ ֶאקְ ָחה פַ ת לֶ ֶחם וְ סַ ֲעדּו‬ ‫שיתמלא רצונו הטוב להטיב לברואיו‬ ‫והלך ליטול ידיו במים אחרונים‪ .‬שאלה הרבנית‬ ‫והרי היית יכול לבקש מאחד מבניך‪ ,‬והרי יש כאן‬ ‫לִ ּבְ כֶ ם (בראשית יח‪ ,‬ג–ה)‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו'‪ ,‬למען‬ ‫מצות חינוך‪ .‬ענה אבי אבא ואמר לה‪ :‬גם זה חינוך‪,‬‬ ‫הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו (יח‪ ,‬יח‪-‬יט)‪.‬‬ ‫שילמדו שמה שניתן לעשות לבד – עושים לבד‪...‬‬ ‫על פי דרכו‬ ‫במדרש (בר"ר מח‪ ,‬ט) איתא כי שלשת המלאכים‬ ‫למען הבאת טובה?!‬ ‫על פי זה אפשר ליישב את דברי רש"י באופן‬ ‫מחודש‪ ,‬כי מאחר שאברהם היה בן מאת שנה‬ ‫נדמו לאברהם אחד כספן‪ ,‬אחד כגנב (עי' המעריך ע'‬ ‫תימה גדולה ופליאה רבה יש כאן‪ ,‬בסיום הכתוב 'למען הביא ה'‬ ‫וחולה וחלוש מן המילה והוצרך לשחוט שלשה‬ ‫סרק) ואחד כערבי‪ .‬על פי זה דרש ה'חתם סופר'‬ ‫על אברהם את אשר דיבר'‪ ,‬שמשמעו שאברהם אבינו חינך את בניו‪,‬‬ ‫פרים‪ ,‬הרי ידע שלא יצליח בעצמו‪ ,‬וייאלץ להגיע‬ ‫זצ"ל (תו"מ; ועי' דרשות חת"ס‪ ,‬ליקוטי אמרים במעלות התורה‪ ,‬תה‪ ).‬להאי‬ ‫כביכול‪ ,‬לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס‪ ,‬וכפי שפירש רש"י‪' ,‬כך‬ ‫לעזרתו של ישמעאל‪ .‬אם כן למה רץ הוא בעצמו‬ ‫קראי‪ ,‬דכנגד שלשה אלו אמרן‪ .‬כי אברהם אבינו‬ ‫הוא מצוה לבניו‪ִ ,‬שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם'‪ .‬ואיך‬ ‫אל הבקר ורק אחר כך נתן לישמעאל להתעסק‬ ‫היה מעורר את אורחיו בתשובה על ידי דיבורים‬ ‫שייך לומר כך על אבינו אברהם ראש למאמינים‪ ,‬שנכנס אל תוך‬ ‫עמהם‪ .‬הרי היה יכול מתחילה לצוות על ישמעאל‬ ‫בתורה ובעבודת ה'‪ .‬אך כאן נתעורר קושי‪ ,‬שכן‬ ‫כבשן האש למסור נפשו על קדושת שמו יתברך ואף היה נכון‬ ‫שירוץ להכין את הבקר‪ .‬על זה תירץ רש"י כי‬ ‫באו אליו שלשה אנשים שאין דעותיהם שוות‪.‬‬ ‫להקריב את בנו יחידו אשר אהב ולגדוע קרן כל הדורות העתידיים‬ ‫אדרבה עשה זאת כדי 'לחנכו במצוות'‪ ,‬ותיבות אלו‬ ‫הערבי משתחוה לאבק רגליו (עי' רש"י כאן פס' ד) ונעדר‬ ‫אך ורק בגלל ציווי ה'‪ ,‬היינו‪ ,‬שלא זו בלבד שכל עבודתו היא רק‬ ‫קאו ארישא דקרא‪ ,‬לבאר מאי טעמא 'אל הבקר‬ ‫כל אמונה בה'‪ .‬הגנב יש לו קצת אחיזה באמונה‬ ‫שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא אפילו על מנת לקבל צער ואבדן‬ ‫רץ אברהם'‪ .‬כדי שיראה ישמעאל כיצד יש לרוץ‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬שבעומדו על פי המחתרת מייחל‬ ‫כל דורותיו חלילה‪ .‬ומעתה יפלא הדבר מהי כוונת הכתוב באמרו‬ ‫לדבר מצוה בעצמו‪.‬‬ ‫לאלוקים שיסייענו (עי' עין יעקב ברכות סג‪ ,).‬אך כמובן‬ ‫שהוא מצוה את בניו שישמרו דרך ה' 'למען הביא ה' על אברהם'‪.‬‬ ‫שוברו בצדו‪ ,‬כי איך זה הולך להביא את מזונו‬ ‫ומדוע טרח הכתוב להשמיע לן דבר כזה‪ ,‬היפך מהאמור במשנה‬ ‫בדרך חטא‪ ,‬והלא היה לו לסמוך על ה' הזן‬ ‫(אבות פ"א מ"ג) 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל‬ ‫פרס‪ ,‬אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל‬ ‫וְ הּוא ע ֵֹמד ֲעלֵ יהֶ ם ַּת ַחת הָ ֵעץ‬ ‫ומפרנס לכל שימציא לידו פרנסה בדרך כשרה‪.‬‬ ‫לעומת אלו‪ ,‬הספנים רובם חסידים ואמונתם בה'‬ ‫פרס‪ ,‬ויהי מורא שמים עליכם'‪.‬‬ ‫וַ ּי ֹאכֵ לּו (בראשית יח‪ ,‬ח)‬ ‫בתוקפה (משנה קידושין פב‪ .‬ורש"י שם; ועי' כד הקמח‪ ,‬ע' הכנעה)‪ ,‬ואם כן‬ ‫שם הוי"ה אינו עושה דין‬ ‫בצלו של אברהם אבינו‬ ‫עם הספן אין השיחה אלא בעניינים נעלים וזכים‪.‬‬ ‫כדי להבין את עומק הדבר‪ ,‬נכון לעיין כראוי בפרשת הפיכת‬ ‫פירשו בעלי התוספות (הדר זקנים) על התורה‪,‬‬ ‫ועתה‪ ,‬בבואם שלושתם יחד‪ ,‬איך ימסור אברהם‬ ‫סדום ועמורה‪ ,‬שהענישם ה' באופן זר‪ ,‬מה שלפניו לא מצאנו‬ ‫שכיון שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה אמר להם‬ ‫'שיעור כללי' שיתאים לשלושתם‪ .‬מה עשה‪ ,‬אמר‬ ‫עונש כמותו ואחריו לא היה כן‪ .‬ומה נרמז בזה שכילה ה' הקוצים‬ ‫אברהם לאורחיו‪ ,‬שכסבור שערביים היו (עי' רש"י‬ ‫לגדול שבהם‪ ,‬שהוא הספן‪' :‬אל נא תעבור מעל‬ ‫מן הכרם והשמיד את הרשעים שבדור באופן מיוחד כל כך של‬ ‫פס' ד)‪' :‬והישענו תחת העץ'‪ ,‬כדי להסתתר מפני‬ ‫עבדך'‪ ,‬אל יהי עליך לטורח כשאלמד את חבריך‬ ‫הפיכה שהביא על ארבע הערים אש מן השמים והפכן מלמעלה‬ ‫החמה‪ .‬אמנם הם בהיותם מלאכים לא חשו בחום‬ ‫דברים שלפניך הם פשוטים וידועים‪ .‬שב והמתן‬ ‫למטה (כלשון רש"י לקמן יט‪ ,‬כה)‪ .‬ומה מדה כנגד מדה יש כאן‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬ולא ישבו במקום שנצטוו‪ .‬מה עשה אברהם‬ ‫לי קמעא עד שנלמד יחד‪ .‬עתה החל פונה לכל‬ ‫וביאר את הענין הרה"ק ה'שם משמואל' זצ"ל (וירא שנת תער"ב)‪ .‬והקדים‬ ‫שלא יסבלו מן החום‪ ,‬נעמד הוא בעצמו וסוכך‬ ‫אחד לפי עניינו‪ .‬תחילה‪ ,‬פנה לערבי ואמר לו 'יוקח‬ ‫בדבריו של ה'כלי יקר' על הפסוק (לקמן יט‪ ,‬יד) 'ויהי כמצחק בעיני‬ ‫עליהם בגופו מפני קרני השמש‪ .‬שכן אמר בו‬ ‫נא מעט מים ורחצו רגליכם' – מעבודה זרה (עי'‬ ‫חתניו'‪ ,‬דקשה‪ ,‬מדוע באמת לא האמינו חתניו לדבריו‪ ,‬והלא כבר‬ ‫הכתוב 'האדם הגדול בענקים' (יהושע יד‪ ,‬טו; ועי' ירושלמי שבת‬ ‫רש"י)‪ .‬ולגנב אמר 'והשענו תחת העץ'‪ ,‬הלא היה‬ ‫ראו אותות ומופתים ומכת הסנוורים‪ ,‬ואם בכל זאת לא האמינו‪,‬‬ ‫פט"ז ה"א)‪ .‬זהו דכתיב 'והוא עומד עליהם תחת העץ'‪,‬‬ ‫לך לבטוח בצור עולמים‪ ,‬והוא אילן גדול לסמוך‬ ‫מכל מקום לצחוק מה זה עושה‪ .‬ופירש ה'כלי יקר' (ויסוד זה מבואר בספרו‬ ‫אברהם עמד עליהם כסככה‪ ,‬תחת – במקום –‬ ‫עליו‪ ,‬כאומרו (הושע יד‪ ,‬ט) 'אני כברוש רענן‪ ,‬ממני ּ ֶפריְ ָך‬ ‫כמה פעמים‪ ,‬ראה‪ :‬שמות טו‪ ,‬ב; שם יח‪ ,‬א; שם יב; ועוד)‪ ,‬לפי שאמר להם לוט 'כי משחית‬ ‫העץ שאמור היה להצל עליהם‪ .‬גומל חסדים‬ ‫נמצא'‪ .‬לבסוף פנה אל הספן ואמר לו 'ואקחה פת‬ ‫ה' את העיר'‪ ,‬שהזכיר שם של רחמים‪ ,‬ולכן היה כמצחק בעיניהם‪,‬‬ ‫בגופו ובממונו‪.‬‬ ‫לחם וסעדו לבכם' – בלחמה של תורה (עי' חגיגה יד‪.).‬‬ ‫כי אמרו ‪ -‬וכי בשם של רחמים ישחית ויחבל‪ .‬אבל האמת כן היא‪,‬‬ ‫עמך ניתן לעסוק יחדיו במושכלות התורה ובעמקי‬ ‫ובזה מבואר נמי מה שהקדים הכתוב 'והוא‬ ‫כי רשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין (בר"ר עג‪ ,‬ג)‪ .‬וכך גם‬ ‫סודותיה‪.‬‬ ‫עומד עליהם תחת העץ' לפני שאמר 'ויאכלו'‪,‬‬ ‫בהמשך חזר ואמר הכתוב (שם כד)‪' :‬וה' המטיר על סדום וגו' מאת‬ ‫דלפי פשוטו ש'הוא עומד עליהם' היינו לשמשם‬ ‫ה' מן השמים'‪ ,‬שכפל לומר שם של רחמים‪ ,‬וכבר נתחבטו שם‬ ‫המפרשים באריכות וכפל הלשון‪' ,‬וה' המטיר וגו' מאת ה''‪ .‬אלא‬ ‫(עי' קידושין לב‪ ):‬היה לו לספר תחילה שאכלו‪ ,‬ורק אחר‬ ‫כך להוסיף שעמד עליהם לשמשם בסעודה‪ .‬אכן‬ ‫וְ ֶאל הַ ּבָ ָקר ָרץ ַאבְ ָרהָ ם ‪ ...‬וַ ּיִ ֵּתן ֶאל‬ ‫שהם – הרשעים הללו – הפכו שם של רחמים לשם של דין‪.‬‬ ‫לפירוש בעלי התוספות ניחא‪ ,‬כי אכן נעמד להצל‬ ‫הַ ּנַ ַער (בראשית יח‪ ,‬ז)‬ ‫הפכו חסד לדין‪ ,‬ונהפכה עליהם הארץ‬ ‫להם טרם החלו בסעודתם‪.‬‬ ‫אל הנער – זה ישמעאל‪ ,‬לחנכו במצוות‬ ‫הוסיף ה'שם משמואל' על דברי ה'כלי יקר' והמשיל את הדבר‬ ‫לאב רחמן שרוצה להושיט מזונות לבנו אהובו ואדם זר נעמד‬ ‫גם זה חינוך‬ ‫לחצוץ בפני הבן ואינו מניח שיגיעו אליו המזונות מאביו‪ .‬האב‬ ‫(בראשית יח‪ ,‬טז)‬ ‫וַ ּי ְַׁשקִ פּו ַעל ּפְ נֵי סְ ד ֹם‬ ‫מאי 'לחנכו במצוות'‪ ,‬והרי מטבע הדברים צריך‬ ‫הרחמן מתמלא רוגז על האדם הרשע הזה העושה בעברת זדון‪,‬‬ ‫כל השקפה לרעה‪ ,‬חוץ מ'השקיפה ממעון קדשך' (דברים‬ ‫עוד זוג ידיים בהכנת שלשה פרים‪ .‬ובפרט שהיה‬ ‫וככל שהאב יותר רחמן ובעל חסד‪ ,‬כך תגדל יותר ויותר מדת הרוגז‬ ‫כו‪ ,‬טו)‪ ,‬שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים‬ ‫אברהם זקן כבן מאה וחלוש מן המילה‪.‬‬ ‫שלו על אותו מפריע‪ ,‬והכל מכח עוצם האהבה שיש לו אל בנו‪.‬‬ ‫פניות במצות צדקה‬ ‫אך יתבאר על פי המסופר שפעם ישב זקני‬ ‫כן היה אצל אנשי סדום‪ ,‬כיון שה' ברוב רחמיו רוצה להשפיע‬ ‫דרש הרה"ק‬ ‫הרה"ק ה'אמרי‬ ‫לעולם כל טוב בשם הוי"ה שכולו רחמים‪ ,‬שהרי ברא את העולם‬ ‫משינאווא זצ"ל‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫זצ"ל‬ ‫אמת'‬ ‫כדי להטיב לברואיו (עי' עץ חיים שער א פ"א; דרך ה' לרמח"ל ח"א פ"ב)‪ ,‬אלא שהרשעים‬ ‫(דברי יחזקאל) ‪' ,‬כל‬ ‫לידידנו החשוב הרה"ח ר' יוסף שטרייכער וב"ב שליט"א‪ ,‬מנציבי המכון ותומכיו‬ ‫לסעודה עם בניו‬ ‫חוצצים בפני השפע ואינם מניחים את הטובה לבוא לעולם‪ ,‬על כן‬ ‫לרגל נישואי הבת תחי' בשעטומ"צ‬ ‫השקפה לרעה'‪,‬‬ ‫עב"ג החתן החשוב שלמה הי"ו בן הרה"ח ר' שמחה יעקב הלוי מארקאוויטש שליט"א‬ ‫ובני משפחתו‪,‬‬ ‫לפי ערך גודל הרחמים – יגדל הרוגז עליהם‪ ,‬ונמצא שהרשעים‬ ‫יה"ר שיזכו לבנין עדי עד‪ ,‬נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬מתוך רוב שפע‪,‬‬ ‫כיון שגמר לאכול‬ ‫היינו שכל מצוה‬ ‫ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫מהפכים במעשיהם את מדת הרחמים למדת הדין‪ .‬וככל שמדת‬ ‫עמד ממקומו‬ ‫מאחלים מעומקא דליבא‪ :‬ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן‪ ,‬בשם מכון 'אור חדש'‬ ‫שסבלו מהם וטעמו מנחת זרועם ומהתעללויותיהם‪,‬‬ ‫שהאדם עושה‪ ,‬אם ישקיף אל תוך תוכו ואל פנימיותו‪,‬‬ ‫(בראשית יח‪ ,‬כז)‬ ‫וְ ָאנֹכִ י ָעפָ ר וָ ֵאפֶ ר‬ ‫הם אלו שזעקו בקול גדול‪.‬‬ ‫ימצא שם איזו פניה או כוונה שאינה ראויה‪ ,‬המגרעת‬ ‫מכח המצוה‪ .‬לא כן מתנות עניים‪ ,‬אשר בין כך ובין כך‬ ‫ואין בעתיד‬ ‫ַאין בעבר ַ‬ ‫אמר ה'אמרי אמת' (עי' ליקוטי יהודה) כי הסדומיים היו‬ ‫נהנה העני מהצדקה שבאה לידו‪ ,‬ואין הפניה מגרעת‬ ‫מאי משמע 'עפר ואפר' דווקא‪ .‬ביאר ה'בית הלוי'‬ ‫מכים ורודפים את הכל‪ ,‬ורוצחים באכזריות כל מי‬ ‫מחשיבותה (עי' בעש"ט פ' ראה יב)‪.‬‬ ‫וכן איתא מהרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין זצ"ל (עי'‬ ‫שנקלע לידם‪ ,‬ומיד אחר כך הלכו לבכות לכל העולם‪:‬‬ ‫דגל מחנה יהודה‪ ,‬וזאת הברכה ד"ה וללוי אמר)‪ ,‬כי אכן גם עפר וגם אפר‬ ‫אינם שוים מאומה‪ .‬אמנם עפר יש לו עתיד שניתן‬ ‫ראו איך מציקים לנו וכמה אנו סובלים‪ .‬כך מעמידים‬ ‫פני מסכנים‪ ,‬כדאמרי אינשי‪ :‬זעקת 'הקוזק הנגזל'‪ .‬זהו‬ ‫(בראשית יח‪ ,‬כ)‬ ‫זַ ֲע ַקת סְ ד ֹם וַ ֲעמ ָֹרה ּכִ י ָרּבָ ה‬ ‫להצמיח בו ולבנות אתו‪ ,‬ואילו אפר‪ ,‬הגם כי כעת‬ ‫'זעקת סדום ועמורה'‪ ,‬כי לא די בזוועות הנוראות‬ ‫הקוזק הנגזל‬ ‫אין לו כל שווי‪ ,‬אבל בעבר היה כלי עץ או בנין נאה‪.‬‬ ‫מעזים פניהם לזעוק חמס על‬ ‫שחוללו‪ ,‬אלא שאף ֵ‬ ‫וכי 'זעקת סדום ועמורה' רבה‪ ,‬אדרבה הם‬ ‫ואברהם אבינו לגודל ענוותנותו חש שמעולם לא היה‬ ‫ה'עוולות' הנעשות כלפיהם‪' .‬אנו הנרדפים'‪.‬‬ ‫הרשעים האכזריים‪ ,‬וכל אלו שנקלעו לסביבתם‪,‬‬ ‫אלא‪ ,‬כדבר האמור‪ .‬כי בכל הדורות הללו‪ ,‬כאלפיים שנה‪ ,‬שליש‬ ‫רזא דאחד ‪ -‬המשך מעמוד א‬ ‫הרחמים גדולה יותר – מדת הדין מתגברת אף היא‪ ,‬למגר את‬ ‫מימות עולם‪ ,‬הכעיסו כל באי עולם את הקב"ה שרצונו הטוב‬ ‫האויבים המפריעים ומונעים בעד מדת החסד לפעול את פעולתה‪.‬‬ ‫להטיב‪ ,‬ואותה טובה שרצה הקב"ה להטיב לעולם עמדה והמתינה‬ ‫על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כלפי אנשי סדום‪ ,‬שהיו רעים וחטאים‬ ‫לאברהם‪ ,‬שאז כבר יכול היה להטיב כרצונו הפשוט‪ ,‬ונחה דעת המקום כביכול‪ ,‬שיש‬ ‫מאד‪ ,‬באמרם‪ ,‬הבה ונשכח את כל הרגילות שלמדנו ממדת אברהם אבינו שכל‬ ‫מקבל להטבה כרצונו יתברך‪ ,‬ולזה זכה אברהם אבינו ע"ה ונטל 'שכר כולם'‪ ,‬היינו‬ ‫חסד שהיה מתגלגל בעולם – הכל היה בזכותו‪ ,‬על ידי שעשה חסד ועורר בזה‬ ‫אותה ההטבה שהמתינה לאורך אותם הדורות‪.‬‬ ‫את מדת החסד לבוא לעולם‪ .‬וכיון שהם עוררו במעשיהם הרעים לעשות ההיפך‬ ‫ודבר זה נחשב לו לצדקה‪ ,‬לאברהם אבינו‪ ,‬שבגין מעשיו הטובים נתמלא ויצא לפועל‬ ‫הגמור מאברהם אבינו‪ ,‬והיו מתעמרים בכל אורח שבא אליהם (בר"ר נ‪ ,‬ז) ושכחו חסדו‬ ‫רצון הטוב להטיב‪ ,‬ועכשיו נתברר‪ ,‬כביכול‪ ,‬כי הבריאה היתה כדאית לפניו יתברך‪ ,‬כי‬ ‫של אברהם שהצילם במלחמת המלכים‪ ,‬לכן כל מדת החסד שעורר אברהם לבוא‬ ‫כבר יכול למלא רצונו ולהטיב לברואים‪ .‬וכביכול מצא הקב"ה נחת ושכר הטבה בעולמו‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬נהפכה עליהם לרוגז‪.‬‬ ‫הרי שעיקר הכל הוא טובה‪ ,‬והרוגז והדין אינם אלא תוצאה ממניעת רצון הטוב‬ ‫ולפי דבריו יובן היטב מדוע הפך ה' את סדום באופן שלא נראה כמוהו לעולם‪ ,‬כי‬ ‫להטיב‪ .‬על כן יש תקוה להפוך שוב את הדין לרחמים‪ ,‬על ידי הצדיקים‪ ,‬שהטובה תבוא‬ ‫אכן הם במעשיהם הפכו את צינורות השפע והרחמים לעורר דין‪ ,‬ולכן מן הראוי להפוך‬ ‫ותתגלגל לעולם על ידיהם‪ ,‬וכיון שיתמלא רצונו הטוב להטיב‪ ,‬ממילא תבוטל מדת הדין‪.‬‬ ‫המקום מלמעלה למטה‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ .‬לפיכך שפיר נאמר בפסוק 'וה' המטיר על‬ ‫וזה היה ענין התפילה שהתפלל אברהם אבינו 'אולי יש וגו' צדיקים בתוך העיר'‪,‬‬ ‫סדום וגו' מאת ה' מן השמים'‪ ,‬וכאמור‪ ,‬נכתב דייקא בשם ה' המורה על מדת החסד‬ ‫כי כל זמן שיש צדיקים יכולה הטובה לבוא אליהם או דרכם‪ ,‬והם מכירים בטובה‬ ‫והרחמים‪ ,‬כי דווקא מתוך מדת הרחמים גבר עליהם חרון אף מלמעלה‪ .‬ונכפל שם‬ ‫וחושקים בה‪ ,‬ותכלית הבריאה מתקיימת‪ ,‬ואז אין הרחמים מתהפכים לדין‪ ,‬וממילא‬ ‫הוי"ה פעמיים‪ ,‬כי כל כך חפץ היה הקב"ה להטיב עם הבריות‪ ,‬והם בחטאם מנעו זאת‬ ‫אין דין המחייב את הפיכת סדום‪.‬‬ ‫והפכו את הרחמים הכפולים לדין כפול‪ ,‬על כן לקו בכפליים‪.‬‬ ‫'אשר יצוה' – לשמוח בתענוג השפעת הטוב‬ ‫וזה היה שורש חטאם של אנשי סדום‪ ,‬שהרי הקב"ה השפיע עליהם שפע רב והיה‬ ‫בוא וראה מה שכתב הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל בספרו 'קדושת לוי' (וירא) על הפסוק‬ ‫מקומם 'כגן ה'' (לעיל יג‪ ,‬י) ברוב טובה‪ .‬כנבואת יחזקאל (טז‪ ,‬מט) 'הנה זה היה עוון סדום וגו'‬ ‫ׂ‬ ‫'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו' וגו'‪ .‬שכאשר אדם מאמין באמונה שלמה‬ ‫גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה' אבל הם היו כפויי טובה בני כפויי‬ ‫שהקב"ה יתענג בהשפעתו לישראל‪ ,‬אזי נמצא שכל מה שהוא מבקש מה' יתברך טובה‬ ‫טובה 'ויד עני ואביון לא החזיקה'‪ .‬וכיון שבמו ידיהם הפכו את מדת החסד לאכזריות‪,‬‬ ‫וברכה – הוא בעצם תענוג לה' יתברך כביכול‪ .‬ותענוג ה' יתברך בהשפעתו לישראל‬ ‫נהפכה עליהם הארץ‪.‬‬ ‫הוא מחמת שישראל הולכים ומחזיקים בתורת ה' ועל ידי זה מתענג בהשפעתו‪ .‬וזהו‬ ‫'למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה''‪ ,‬שיצוה אותם להחזיק תורת ה'‪ ,‬ועל ידי‬ ‫'כפיות טובה' – הפיכת הרחמים‬ ‫זה יתענג השם יתברך מהשפעתו‪.‬‬ ‫כמה מתוק ונאה איפוא מטבע לשון שטבעו חז"ל 'כפיות טובה' וכפי שאמר משה‬ ‫רבינו לבני ישראל (ע"ז ה‪' ).‬כפויי טובה בני כפויי טובה'‪ .‬דלכאורה‪ ,‬נכון לומר 'כפירה‬ ‫וזהו שאמר הכתוב 'למען הביא ה' על אברהם'‪ ,‬שגם כאשר יביא על אברהם את‬ ‫בטובה' – שאינו מכיר והוא מכחיש את הטובה שנעשתה עבורו‪ ,‬אבל מה מקום יש‬ ‫אשר דיבר עליו‪ ,‬ודאי לא יטעה ויחשוב כלל שכל זה בא לו בתורת קבלת פרס‪,‬‬ ‫ללשון 'כפיה' בטובה‪ .‬אך להאמור‪ ,‬ניחא שפיר‪ .‬כי מדרך הטוב להטיב‪ ,‬ומן השמים‬ ‫אלא יודע נאמנה שכל מה שה' יתברך משפיע טובות בעולם‪ ,‬הוא רק בעבור תענוגו‬ ‫נשפע שפע של רחמים וחסדים לכל העולם‪ ,‬אבל כאשר אין כלי שראוי לקבל ההטבה‪,‬‬ ‫יתברך בלבד‪ ,‬דכיון שמחזיקים תורת ה' בוודאי הקב"ה מתענג בהשפעתו להם‪ .‬ואת‬ ‫הרי זה גורם להשחתה‪ ,‬כמשל מי שמוזג יין טוב ואין כלי נכון לקבלו‪ ,‬שהיין ניגר לארץ‬ ‫זאת צוה אברהם לבניו אחריו – לשמוח בשפע שהקב"ה נותן‪ ,‬כי דבר זה הוא תענוג‬ ‫ונשחת‪ .‬כך הרשע הופך את הכלי וכופהו כלפי מטה וכך נשחת החסד‪ ,‬ובעל הרחמים‬ ‫נפלא להקב"ה‪ ,‬שהוא מיטיב עמנו ואנו עושים עם טובותיו את המוטל עלינו – לעסוק‬ ‫כועס כביכול על ההטבה שלא באה אל מקומה‪ ,‬ואז מתעוררת מדת הדין‪ .‬וזו היא‬ ‫בדברי תורה ומצוה‪.‬‬ ‫הלשון 'כפוי טובה' מלשון 'כופה עליה את הכלי' (ביצה ג‪ ,):‬שהכופר בטובה הוא ככופה‬ ‫'לקבל פרס' – תענוג הקב"ה‬ ‫את כלי ההשפעה ומונע מהחסד לבוא אל הכלי‪ ,‬ובכך מהפך מדת רחמים למדת דין‪.‬‬ ‫ובבחינה זו היתה עבודתו של אברהם אבינו לעבוד את ה' עבודה תמה 'לשמה' ‪-‬‬ ‫לשם ה'‪ .‬כי באמת אין סוף לבירור של 'לשמה' באמת‪ ,‬וכפי שהביא כ"ק אדאמו"ר‬ ‫הקב"ה מתענג להטיב לברואיו‬ ‫ׁ‬ ‫ה'פני מנחם' זצ"ל (שמות עמוד ע) בשם הרה"ק ה'יהודי הקדוש' מפשיסחא זצ"ל שיש ארבע‬ ‫רבה של העיירה מ ּוש הרה"ק רבי יחיאל זצ"ל היה אומר בפרשת וירא‪ :‬רבונו של‬ ‫מאות דרכים בעבודת ה' של 'בלתי לה' לבדו'‪ ,‬כי אין לזה שיעור (עי' יכהן פאר דרוש כא; וספר‬ ‫עולם‪ ,‬ברוך ה' שיש לך נחת מעולמך‪ ...‬עד עתה היו חטאים‪ ,‬דור המבול‪ ,‬דור הפלגה‪,‬‬ ‫ויקהל שלמה עמוד טו; ובספר דברי משה [קוזמיר] עמוד יג‪ ,‬שיש תמ"א דרכים בענין 'אמת' כמו מנין אמ"ת)‪.‬‬ ‫והנה כעת סוף סוף בא אברהם אבינו ויש לך כף של נחת מעולמך‪.‬‬ ‫והענין בזה‪ ,‬שהרי גם מי שמבקש לעבוד את השם יתברך לגמרי לשמה‪' ,‬בלתי‬ ‫והביאור העמוק בזה‪ ,‬שהרי הקב"ה ברא את עולמו‪ ,‬כאמור‪ ,‬להטיב לברואיו‪ ,‬אך‬ ‫לה' לבדו'‪ ,‬ללא שום פניה‪ ,‬סוף כל סוף גם זה בא מחמת רצונו שיהא הוא עובד ה'‬ ‫הדורות הראשונים קלקלו מעשיהם ומנעו השפעת הטוב והחסד בעולם‪ ,‬וכביכול היה‬ ‫ללא פניה‪ ,‬ושוב אין זה לשמה בתכלית הזיכוך‪ .‬ועומק דרגת עבודת ה' לשמה הוא‬ ‫לפני המקום צער ועגמת נפש על שאי אפשר למלא את תכלית הבריאה שהיא להטיב‬ ‫על ידי כוונה זו ‪ -‬שהנחיל אברהם אבינו ע"ה לצאצאיו אחריו ‪ -‬שרוצה לזכות לקבל‬ ‫לברואים‪ ,‬שנמנעה ההטבה עמהם בגלל רוע מעשיהם‪ ,‬ועל כן 'וינחם ה' כי עשה את‬ ‫שכר כי כך הוא רצונו יתברך‪ ,‬שנחת רוח לפניו להטיב לעובדיו ועושי רצונו‪ .‬ואינו‬ ‫האדם בארץ ויתעצב אל לבו' (לעיל ו‪ ,‬ו)‪ ,‬כי גדול רצונו עד מאוד להטיב‪ ,‬ואין מקום לקבל‬ ‫עובד על מנת לקבל פרס להנאת עצמו‪ ,‬אלא מחמת שבכך מקיים רצון ה'‪ ,‬שעל ידי‬ ‫השפעת הטוב‪ .‬לכן 'התעצב'‪ ,‬וזה עצמו גורם לרוגז ולדין חלילה‪.‬‬ ‫השכר שיקבל הרי הוא גורם נחת רוח לפניו יתברך‪ ,‬שנעשה רצונו להטיב לברואיו‪.‬‬ ‫עד שבא אברהם אבינו וצוה את בניו אחריו לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‪,‬‬ ‫ועבודה זו מוטלת עלינו בכל זמן‪ ,‬כמו שדייקנו בכתוב 'למען הביא ה' על אברהם'‪ ,‬כי‬ ‫והעמיד אומה של עושי רצונו יתברך‪ ,‬ודבר זה גרם נחת רוח לפניו יתברך שמו‪ ,‬כי‬ ‫רצה הקב"ה להרבות ולתת טובה לעולם‪ ,‬ולכך חינך אברהם אבינו את נעריו ודורותיו‬ ‫עתה יכול להשפיע טובו בעולמו כרצונו הטוב‪.‬‬ ‫לבקש שתושלם המלאכה ורצון ה' בבריאת העולם להטיב‪ .‬ובכך אנו מקיימים בחינה‬ ‫'וקיבל שכר כולם'‬ ‫עיקרית בעבודת ה' 'לשמה' באמת‪ ,‬כפי תכלית הרצון הטוב‪.‬‬ ‫על פי זה יתבארו דברי המשנה (אבות פ"ה מ"ב) 'עשרה דורות מאדם ועד נח‪ ,‬להודיע כמה‬ ‫כן יעזור הקב"ה שנזכה ללכת בדרכיו המתוקנות של אברהם אבינו‪ ,‬ונאמר תמיד‬ ‫ארך אפים לפניו‪ ,‬שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול‪.‬‬ ‫בדרישה עצמית 'מתי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו'‪ ,‬ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל‬ ‫עשרה דורות מנח ועד אברהם‪ ,‬להודיע כמה ארך אפים לפניו‪ ,‬שכל הדורות היו‬ ‫העולמות‪ ,‬מצינור המוריק שפע רב‪ ,‬עד שיבלו שפתותינו מלומר די‪ ,‬כרצונו הטוב של‬ ‫מכעיסין ובאין‪ ,‬עד שבא אברהם וקיבל שכר כולם'‪ .‬ולכאורה קשה טובא‪ ,‬מה 'שכר'‬ ‫הא‪-‬ל הטוב להטיב‪ ,‬ויראנו ה' חסדו וישעו יתן לנו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫יש לאותם דורות שהיו מכעיסין‪ ,‬שיקבל אותו אברהם‪ .‬הלא הם השחיתו‪ ,‬התעיבו‪,‬‬ ‫(מעובד מתוך שיחת ס"ג פר' וירא ה'תשפ"ה)‬ ‫‬ ‫אין עושה טוב אין גם אחד‪ ,‬ואדרבה עונש מר היה להם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫הזה'‪ .‬אלא שאמר אבימלך לאברהם‪ ,‬אמנם הצדק עמך‬ ‫איך הרהיב בנפשו עוז להתמהמה במקום סכנת נפשות‬ ‫שוה מאומה‪ ,‬ולעולם לא יהיה כלום‪ .‬אין ואפס הוא‬ ‫במה שחששת‪ ,‬שאילו היו יודעים שאשתך היא‪ ,‬ודאי‬ ‫ודאי‪ .‬אלא כך אמר לוט לעצמו‪ ,‬והרי שושלת מלכות‬ ‫מתחילתו ועד סופו‪.‬‬ ‫היו הורגים אותך‪ .‬אבל גלה נא לי 'מה ראית' – אתה‬ ‫בית דוד עתידה לצאת ממני (עי' ב"ק לח‪ ;:‬בר"ר מא‪ ,‬ד; נ‪ ,‬י)‪ ,‬ומה‬ ‫הוסיף ה'בית הלוי' וביאר בזה מה שאמרו חז"ל (סוטה‬ ‫במדרגותיך הגבוהות‪ ,‬איך הגעת לחשבון שאנשים‬ ‫לי לחשוש ולמהר‪ .‬נמצא השלשלת היא שגרמה לו‬ ‫יז‪ ).‬שבזכות אמירתו זו זכו בניו בעפר סוטה ובאפר‬ ‫מסוגלים לפעול כך‪ .‬השיב לו אברהם‪ ,‬גם אני הייתי‬ ‫להתמהמה‪...‬‬ ‫פרה‪ .‬כי מי הסוטה מבררים למפרע שהיתה טהורה‪,‬‬ ‫בעבר בין אנשים כאלו‪ ,‬טרם קירבני המקום לעבודתו‪.‬‬ ‫ואילו אפר פרה גורם שמהיום והלאה יהיה טהור‪.‬‬ ‫ויש להסמיך לכך מדבריו של הגאון רבי מאיר‬ ‫שפירא זצ"ל (אמרי דעת‪ ,‬ועוד)‪ ,‬שהעיר על לשון רש"י‬ ‫וַ ּי ְַׁשּכֵ ם ַאבְ ָרהָ ם ּבַ ּב ֶֹקר ֶאל הַ ָּמקֹום‬ ‫כאן – 'אונקלוס תרגם מה שתרגם'‪ ,‬שאינה מצויה‬ ‫ׁשם (בראשית יט‪ ,‬כז)‬ ‫ֲא ֶׁשר ָע ַמד ָ‬ ‫(בראשית יט‪ ,‬א)‬ ‫וְ לֹוט י ׁש ֵֹ�ב ּבְ ַׁש ַער סְ ד ֹם‬ ‫בשאר מקומות בפירושו‪ .‬וביאר כי בא רש"י לפרש‬ ‫אותו היום מינוהו שופט‬ ‫דברי אונקלוס שתרגם את הפסוק על פי חייו שלו‪,‬‬ ‫הלוך ונסוע‬ ‫שהרי אונקלוס בעצמו גם כן היה גר צדק ובתחילה‬ ‫פירש ה'שפת אמת' (תרמ"א‪ ,‬ד"ה איתא)‪ ,‬בנוהג שבעולם‪,‬‬ ‫שעיר לעזאזל‬ ‫היה בין עובדי עבודה זרה‪ ,‬ובסוף קירבו המקום‬ ‫אף מי שעמל כל היום בעבודת השם יתברך‪ ,‬הנה‬ ‫וכי לא מצאו בני סדום‪ ,‬המופלגים ברשעם‪ ,‬את מי‬ ‫לעבודתו‪ .‬וכלשונו 'והוה כד טעו עממיא בתר עובדי‬ ‫כשהולך לישון ומשכים למחרת צריך להתחיל עבודתו‬ ‫לכבד ולשים עליהם שופט חוץ מתושב זר שזה עתה‬ ‫ידיהון יתי קריב ה' לדחלתיה מבית אבא'‪ ,‬לכן‬ ‫מתחילה‪ ,‬לעורר שוב את לבו לעבודת ה'‪ .‬לא כן מי‬ ‫הגיע‪ ,‬שהוא אף מבין קרוביו ומקורביו של אברהם‬ ‫תירגם מה שאירע עמו‪ .‬זה ביאור הדברים כאן‪,‬‬ ‫שלבו בוער באש באהבת ה' כאברהם אבינו‪ ,‬תיכף‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫מנין ידע אונקלוס לבאר כך דברי אברהם‪ ,‬אלא אף‬ ‫כשמשכים הרי הוא כבר 'באמצע' העבודה‪ ,‬וחם לבו‬ ‫מפרש בספר 'אפריון' להגאון רבי שלמה גנצפריד‬ ‫הוא עצמו גם כן הכיר היטב את פחיתות הגויים‬ ‫בקרבו‪ ,‬להמשיך מיד מאותו מקום בו עמד אמש (עי'‬ ‫זצ"ל בעל ה'קיצור שולחן ערוך'‪ ,‬על פי הא דאיתא‬ ‫ונבזותם‪ ,‬שמוכנים לעשות דברים הכי חמורים על‬ ‫ס' הישר‪ ,‬שער ב‪ ,‬המדה השישית)‪ .‬הוא שהיה אומר רבי אלעזר בסוף‬ ‫בגמרא (סנהדרין קט‪ ):‬שאחד מבני סדום פצע את אליעזר‬ ‫מנת להגיע אל תאוותם‪.‬‬ ‫תפילתו (עי' ברכות טז‪' ):‬ונשכים ונמצא יחול לבבינו ליראה‬ ‫עבד אברהם‪ .‬תבע אותו לדין לבית המשפט הסדומי‪,‬‬ ‫את שמך'‪ .‬זהו 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר‬ ‫ויוציא השופט את פסק הדין כי על אליעזר לשלם‬ ‫עמד שם'‪ .‬המשיך את עבודתו בקודש מאותה הנקודה‬ ‫לאותו מזיק שכר הקזת דמו‪ .‬הלך אליעזר‪ ,‬זרק אבן‬ ‫וַ ּי ָָמל ַאבְ ָרהָ ם ֶאת יִ צְ ָחק ּבְ נֹו‬ ‫בה עמד אמש‪.‬‬ ‫ופצע את מוחו של השופט‪ ,‬ואמר לו‪ :‬כעת שהנך חייב‬ ‫לי דמי הקזת דמך‪ ,‬תוכל להעביר את המעות לאותו‬ ‫ּבֶ ן ְׁשמֹנַת יָ ִמים ּכַ ֲא ֶׁשר צִ ּוָ ה אֹתֹו‬ ‫(בראשית כ‪ ,‬א)‬ ‫וַ ּיִ ּסַ ע ִמ ָּׁשם ַאבְ ָרהָ ם‬ ‫התובע‪ ,‬מדין 'שיעבודא דרבי נתן'‪ ...‬מיני אז – סיים‬ ‫רבי שלמה גנצפריד – כבר לא מצאו בסדום מי שירצה‬ ‫ֱא‪ֹ-‬להִ ים (בראשית כא‪ ,‬ג)‬ ‫שינוי השם ושינוי מקום‬ ‫להיות שופט שם‪ .‬כיון שהגיע לוט 'כיבדוהו' אנשי‬ ‫סדום הרשעים והושיבוהו להיות שופט‪...‬‬ ‫כמעשהו בראשונה‬ ‫ביאר הגאון רבי אברהם ליכטשטיין זצ"ל [אב"ד לידא‪,‬‬ ‫ביאר ה'תפארת שלמה' (ד"ה א"י וירא‪ ,‬ועוד כמ"פ)‪' ,‬כאשר ציוה‬ ‫וילקומיר ופראשניץ‪ ,‬ונכד רבי נתן‪ ,‬אחיהם של הרבי ר' אלימלך‬ ‫חכם להרע‬ ‫מליז'ענסק ורבי זושא מאניפולי זי"ע] (כנפי נשרים‪ ,‬כאן) טעם הגירתם‬ ‫אותו אלוקים'‪ ,‬היינו באותה המדה ובאותה השמחה‬ ‫הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל הסביר (עי' שיחות חכמים להגר"ר‬ ‫על פי הפשט‪ ,‬שהרי הקב"ה ציוה עליהם לשנות את‬ ‫שהיה שרוי בה בעת אשר נצטוה הוא בעצמו על‬ ‫מרגליות זצ"ל‪ ,‬דברי גאונים ח) כי טעם שמצאו דוקא את לוט הגון‬ ‫שמותם‪ ,‬אברם לאברהם‪ ,‬ושרי תיקרא שרה‪ .‬וכדי‬ ‫המילה‪ .‬גם אחר שעבר זמן רב‪ ,‬עדיין עשה את הדבר‬ ‫לתפקיד‪ ,‬הוא מאחר שזה עתה הראה לוט את כח‬ ‫להטמיע שם חדש‪ ,‬העצה הפשוטה היא לשנות את‬ ‫באותה ההתלהבות כמו בעת מילתו שלו‪.‬‬ ‫פלפולו בכך שהצליח להכשיר את השרץ‪ ,‬להתיר‬ ‫מקום מגוריהם‪ ,‬שכן במקום הקודם כבר הכירו אותם‬ ‫לבהמותיו לרעות בשדות זרים ואינו גזל‪ .‬שהרי‬ ‫בשמותיהם הישנים והורגלו בהם‪ ,‬וקשה לשנות את‬ ‫אברהם עומד לרשת את הארץ‪ ,‬ולאברהם אין יורשים‬ ‫הדבר‪.‬‬ ‫(בראשית כא‪ ,‬טו)‬ ‫ַּת ַחת ַא ַחד הַ ִּׂש ִיחם‬ ‫זולתי לוט‪ ,‬לכן מותר לרועיו לרעות עם בהמותיו‬ ‫בשדות אחרים (רש"י לעיל יג‪ ,‬ז)‪ .‬כיון ששמעו אנשי סדום‬ ‫המקום גורם‬ ‫וַ יְ הִ י ּכַ ֲא ֶׁשר הִ ְתעּו א ִֹתי ֱא‪ֹ-‬להִ ים‬ ‫בדבר‪ ,‬מיד שלחו אליו 'כתב רבנות'‪ .‬כזה רב נחוץ לנו‬ ‫מאוד‪ .‬תערוך לנו עוד כמה 'תשובות' כאלה‪ ,‬למצוא‬ ‫ִמּבֵ ית ָאבִ י (בראשית כ‪ ,‬יג)‬ ‫אמר ה'אמרי אמת' זצ"ל (עי' ליקוטי יהודה) מאי 'תחת‬ ‫הכשרים מנומקים לכל עוולותינו ותאוות לבנו להרע‪...‬‬ ‫אחד השיחים'‪ ,‬שיחה מלשון תפילה (עי' ברכות כו‪,):‬‬ ‫והיינו שהניחה את ישמעאל ממש באותו המקום‬ ‫אונקלוס תרגם מה שתרגם‬ ‫שבו התפלל אברהם אבינו בעוברו שם‪ .‬ולכן 'שמע‬ ‫ביודעי ומכירי‬ ‫וְ הִ ְׁשּכַ ְמ ֶּתם וַ ֲהלַ כְ ֶּתם לְ ַד ְרּכְ כֶ ם‬ ‫אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם' (פס' יז)‪ ,‬כי‬ ‫היינו שתרגם אונקלוס‪' :‬והוה כד טעו עממיא בתר‬ ‫המקום הוא שגרם לכך‪.‬‬ ‫(בראשית יט‪ ,‬ב)‬ ‫עובדי ידיהון‪ ,‬יתי קריב ה' לדחלתיה מבית אבא'‪.‬‬ ‫מסופר (שיח שרפי קודש‪ ,‬ענינים שונים‪ ,‬תפילה‪ ,‬כה) על הרבי מקוצק‬ ‫וטעון בירור מה ענינו כאן‪ ,‬ומה בא לספר לאבימלך‬ ‫הסיכוי האחרון‬ ‫שנכנס אליו יהודי ערירי וביכה על מר גורלו‪ .‬פכר‬ ‫את קורות חייו ואיך שהבדילו ה'‪ .‬כי לכאורה אין לזה‬ ‫איתא ב'ערבי נחל' [נלב"ע כ"ב במרחשון תקע"ד] שכוונת‬ ‫הרבי את ידיו והשיבו בצער כי אין לו כל דרך‬ ‫כל שייכות לענין לקיחת שרה‪.‬‬ ‫לוט היתה להציל את סדום על ידי מצות הכנסת‬ ‫להיוושע‪ .‬נסע החסיד וחזר לביתו מדוכדך כולו מלא‬ ‫ויש לבאר כי הכיר אברהם אבינו שיש לאבימלך‬ ‫אורחים שיקיים עם המלאכים‪ .‬לכן הפציר בהם מאוד‬ ‫תוגה וצער‪ .‬והנה לא חלפו ימים רבים‪ ,‬ונפקד בדבר‬ ‫טענה‪ :‬הכי בגלל חשש רחוק כזה שיהרגו אותך‬ ‫ללון אצלו ואז 'והשכמתם והלכתם לדרככם'‪ ,‬תוכלו‬ ‫ישועה ורחמים‪ .‬מיהר וחזר אל הרבי מקוצק לבשרו‬ ‫שיקרת ואמרת שאחותך היא?! וכי נראים לך האנשים‬ ‫להמשיך לדרככם בלא הפיכת סדום‪ .‬ואכן היו דברים‬ ‫על שכך עלה בגורלו‪ ,‬וגם הוסיף ותמה שכן הבין‬ ‫כאן כה שפלים שירצחו בגלל סיבות שכאלו‪ .‬על כן‬ ‫בגו‪ ,‬וכמו שכתב ה'אור החיים' הקדוש כי אילו היו‬ ‫מדברי הרבי כי אפסה תקוותו‪ ,‬והנה למרבה הפלא‬ ‫הקדים אברהם ואמר לו‪ ,‬אל תעמיד פני תם‪ .‬מכיר‬ ‫הסדומיים שותקים ללוט על שהכניס את המלאכים‪,‬‬ ‫נושע סמוך ונראה אחר ששב לביתו‪ .‬ביקשו הרבי‬ ‫ולמה הן מסוגלות‪ .‬הן‬ ‫אני היטב את הנפשות הפועלות ְ‬ ‫היתה זכות מצות הכנסת אורחים מבטלת את הדין‪.‬‬ ‫כי יפרט את כל מעשיו מרגע עזבו את חדר הרבי‬ ‫בעבר גדלתי וחייתי בין עובדי עבודה זרה כמותכם‪,‬‬ ‫אך אותם הרשעים השקט לא יוכלו‪ ,‬ולא היו מסוגלים‬ ‫ועד בואו אל ביתו‪ ,‬ויחל החסיד לפרט את כל סדר‬ ‫ואין לי ספק שאתם עשוים בקלות להרוג על כגון דא‪.‬‬ ‫שדבר כזה יתרחש בעירם‪ ,‬ובכך המיטו על עצמם את‬ ‫נסיעתו‪ .‬בתוך כך הזכיר כי בהגיע זמן מנחה נכנס‬ ‫לא נותרה לי כל ברירה‪ ,‬ועל כן ביקשתיה שתאמר‬ ‫חורבנם במו ידיהם‪.‬‬ ‫למקום פלוני על אם הדרך‪ ,‬ועמד שם להתפלל‪.‬‬ ‫'אחי הוא'‪.‬‬ ‫אמר לו הרבי מקוצק‪ ,‬עתה נודע כיצד נושעת‪.‬‬ ‫הרבי ר' בונם בנוסעו על מקום חתונתו‪ ,‬נקרה‬ ‫השתא דאתית להכי‪ ,‬יתבארו גם דבריו של אבימלך‬ ‫בתמיהתו לאברהם 'מה ראית כי עשית את הדבר הזה'‬ ‫(בראשית יט‪ ,‬טז)‬ ‫וַ ּֽיִ ְת ַמהְ ָ ֓מּה‬ ‫על אותו המקום‪ ,‬ובהמתינו שם שיבואו השושבינין‬ ‫לקחתו למקום החתונה‪ ,‬נתבשר לפתע כי חזרה בה‬ ‫(לעיל פס' י)‪ ,‬והלא די היה לו לומר 'למה עשית את הדבר‬ ‫מרשה לעצמו בגלל השלשלת‬ ‫הכלה וביטלה השידוך‪ .‬טרם עוזבו את המקום עמד‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הביאו בספרים (תורת יחיאל רלט‪ ,‬בשם חמיו ר"ה מקולומייא זצ"ל; אור למאיר;‬ ‫והתפלל שם תפילה זכה‪ ,‬ופעל בתפילתו שכל מי‬ ‫האשה החשובה מרת אסתר צירל הלוי ע"ה‬ ‫ועוד; ועי' נחלת יעקב לגאון מליסא זצ"ל) לבאר מה טעם הוטעמה תיבה‬ ‫שיתפלל שם תתקבל מיד תפילתו‪.‬‬ ‫בת הרה"ח ר' נחום הכהן ז"ל‬ ‫זו בשלשלת‪ .‬שכן לוט‪ ,‬שכבר האמין לדברי המלאכים‪,‬‬ ‫נלב"ע כ"ו במרחשון תשפ"ד‪ ,‬תנצב"ה‬ ‫ג‬ ‫הונצח ע"י בני משפחתה שליט"א‬ ‫נציבי מכון ‘אור חדש'‬ ‫אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך‬ ‫ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות‬ ‫א_לה יעמ‪+‬דו ע_ל הב‪+‬רכה‬ ‫הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫עשו' (לעיל יב‪ ,‬ה ובת"א שם)‪ ,‬הוא פעל ועמל ללא לאות בכל‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫מקום בואו‪.‬‬ ‫ֱא‪ֹ-‬להִ ים ִע ְּמָך ּבְ כֹל ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ע ֶֹׂשה‬ ‫הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫(בראשית כא‪ ,‬כב)‬ ‫הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫נִׁש ַּת ֲחוֶ ה‬ ‫וַ ֲאנִי וְ הַ ַּנַער נֵלְ כָ ה ַעד ּכֹה וְ ְ‬ ‫ה' צלך‬ ‫וְ נָׁשּובָ ה ֲאלֵ יכֶ ם (בראשית כב‪ ,‬ה)‬ ‫(עי' מדרש והזהיר‪,‬‬ ‫כתב ה'אור המאיר' (כאן)‪ ,‬על פי דאיתא‬ ‫הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫משפטים‪ ,‬מג‪ ;.‬ועי' עבודת הקודש לר"מ גבאי‪ ,‬ח"ב פט"ז; קדושת לוי‪ ,‬פר' נשא‪ ,‬בשם הבעש"ט; נפש‬ ‫מונסי ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הזמן למחשבה על חטאות נעורים‬ ‫החיים א‪ ,‬ז) לפרש את הפסוק (תהלים קכא‪ ,‬ה) 'ה' צלך'‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫בחז"ל איתא (תנחומא כב‪ ,‬ועוד)‪ ,‬שלכל אורך הדרך בא השטן‬ ‫מתנהג עמך כצל‪ .‬כפי שהצל מחקה את תנועות האדם‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫להפריע לאברהם בדרכו אל העקידה‪ .‬הגיד על כך הרה"ק‬ ‫במדויק‪ ,‬שכפי שינוע האדם – כך ינוע הצל שלו‪ ,‬כן‬ ‫רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ"ל (עי' דבש השדה‪ ,‬עג)‪ ,‬כי אחת‬ ‫נוהג הקב"ה עם האדם מדה כנגד מדה‪ ,‬כפי התנהגותו‬ ‫הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫מטענות השטן היתה‪ ,‬איך אתה מתיימר להביא קרבן‬ ‫כך מתנהגים עמו מן השמים‪ .‬ובזה ביאר ה'אור המאיר'‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫בשעה שיש לך עדיין חטאות נעורים לתקן ולשוב עליהם‪,‬‬ ‫הכא‪' ,‬אלוקים עמך'‪ ,‬השי"ת מתנהג עמך 'בכל אשר אתה‬ ‫משפחת ברין הנכבדה שיחיו‬ ‫שהלא מתחילת גדלת בביתו של תרח עובד הגילולים‪.‬‬ ‫עושה' – כפי מעשיך אתה‪ .‬שצריך האדם לדעת כי כל‬ ‫ירושלים – ישראל‬ ‫ענה לו אברהם אבינו‪ ,‬עתה הולך הנני לעבדו יתברך‬ ‫פעולותיו‪ ,‬קטנות כגדולות‪ ,‬משפיעות ופועלות מן השמים‬ ‫ולהשתחוות לפניו‪ ,‬ועל זה אין מה לדבר‪' .‬נלכה עד‬ ‫לעורר עליו כדוגמתן‪.‬‬ ‫הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫כה ונשתחוה'‪ ,‬יחד עם חטאות הנעורים 'ואני והנער'‪.‬‬ ‫רק אחרי שאגמור את העבודה שציוה לי הבורא‪ ,‬אז‬ ‫הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫– אדרבה – נחזור ונחשוב על הדברים שאמרת‪ ,‬ונראה‬ ‫וַ ּיָגָ ר ַאבְ ָרהָ ם ּבְ ֶא ֶרץ ּפְ לִ ְׁש ִּתים יָ ִמים ַרּבִ ים‬ ‫איך לשוב על חטאות הנעורים‪ ,‬זהו 'ונשובה אליכם'‪.‬‬ ‫(בראשית כא‪ ,‬לד)‬ ‫הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בחברון עשה כ"ה שנה‬ ‫הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫וְ הִ ּנֵה ַאיִ ל ַא ַחר ֱנֶא ַחז ּבַ ּסְ בַ ְך ּבְ ַק ְרנָיו‬ ‫הולך ועושה‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫(בראשית כב‪ ,‬יג)‬ ‫מהי הלשון 'עשה'‪ .‬הוא ליה למימר 'ישב'‪.‬‬ ‫הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫איין אנדערער איל‬ ‫אלא כי אברהם אבינו לא ישב סתם‪ ,‬אלא בכל מקום‬ ‫בואו היה עסוק לעשות נפשות‪ ,‬כאומרו 'את הנפש אשר‬ ‫אמר הרה"ק רבי מנחם מנדל מווארקא‬ ‫הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מאי 'איל אחר'‪' ,‬איין אנדערער‬ ‫אחר]‪ .‬וביאר תלמידו הגדול‬‫ֵ‬ ‫איל' [‪-‬איל‬ ‫הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו‬ ‫הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זצ"ל (עי'‬ ‫טומס ריבר – ניו ג'רזי‬ ‫ישמח ישראל ז‪ ,‬ד"ה ובשנת)‪ ,‬כי בעת העקידה היה‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל‬ ‫אברהם אבינו תפוס באהבת ה' כה‬ ‫נלב"ע ג' בסיון תשפ"א‬ ‫נעלית‪ ,‬עד שלא חש כל רגש עצמו‬ ‫בעוקדו את יצחק בנו‪ ,‬והיה זה בעיניו‬ ‫הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו‬ ‫כמי שזובח סתם איל לקרבן‪ .‬עתה‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫משנצטוה להורידו מעל גבי המזבח‪,‬‬ ‫הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫והנה איל למולו לקחתו לקרבן‪ ,‬לא‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אחר תחת‬ ‫ֵ‬ ‫אחר'‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫היה זה אלא 'איל‬ ‫הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫הראשון‪...‬‬ ‫ירושלים ‪ -‬ישראל‬ ‫הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו‬ ‫ּות ַו ֲ‬ ‫ַמ ְר ִּגי ׁ ִשין ִּב ְמ ִת‬ ‫הרביק‬ ‫א ָדם‬ ‫ַמ ְת ִ ּכ ִיפין ַה ְת ָחלָ ה‬ ‫ע ֵרב‬ ‫ָ‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫לְ ַה ְׁשלָ ָמה ִ ּב ְת ִד ָירה‬ ‫וּ‬ ‫תט ּ‬ ‫ְּב ֵני‬ ‫רב‬ ‫וב הַ ּת ֹו ָרה‬ ‫הָ י ּו‬ ‫מכר‬ ‫הסדרה שכבשה‬ ‫הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫אִ ם‬ ‫את עולם התורה‬ ‫בשורה נפלאה לכל עמלי תורה ושוחריה‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫הושלמה הסדרה המבוקשת‬ ‫של הספר הנפלא‪ ,‬מתוק מדבש‬ ‫ונופת צופים‪ ,‬בדברי תורה ערבים‬ ‫הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים‪,‬‬ ‫בעיון ופלפול‪ ,‬מאוצרותיהם של גדולי הדורות‪,‬‬ ‫ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים‪ ,‬מוגשים ביד אמן‬ ‫הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו‬ ‫מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות‬ ‫וויליאמסבורג ‪ -‬ניו יורק‬ ‫שליט"א‬ ‫דניאל חיים אלתר‬ ‫רבי‬ ‫ראש ישיבת פני מנחם ‪ -‬ירושלים תובב"א‬ ‫בעריכה מיוחדת ובשפה השווה לכל נפש‬ ‫הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו‬ ‫מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫מו ג ב ל ע ד א' בכ ס ליו תש פ"ז‬ ‫הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א‬ ‫ארצות הברית‪:‬‬ ‫בני ברק‪:‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫בכל חנויות הספרים המובחרות‬ ‫•סאטמר•ספרים•סטור‪•,‬קדושת•יום•טוב•‪7‬‬ ‫•גירסא•ספרים‪•,‬חפץ•חיים•‪13‬‬ ‫‪N. GREENFELD INC‬‬ ‫•ספרייתי•‪•-‬האחים•גיטלר‪•,‬שלמה•המלך•‪2‬‬ ‫•ביהמ"ד•פני•מנחם‪•,‬יוסף•זיו•‪3‬‬ ‫משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו‬ ‫בט_לפון‪073-321-1945 :‬‬ ‫הוצאה לאור והפצת ספרי קודש‬ ‫‪TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366‬‬ ‫•אוריתא‪•,‬שד'•ירושלים•‪10‬‬ ‫•מרכז•הספרים‪•,‬הרב•שך•‪2‬‬ ‫•ספרים•וינקל‪•,‬עלי•הכהן•‪15‬‬ ‫•ספרי•הישיבה‪•,‬בית•ישראל•‪1‬‬ ‫ובארה"ב בט_לפון‪1917-456-8021 :‬‬ ‫‪•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846‬‬ ‫•אלתר•ספרים‪•,‬הרב•לנדא•‪1‬‬ ‫•ביהמ"ד•ארי•שבחבורה‪•,‬הארגמן•‪4‬‬ ‫שיקגו ‪ -‬אילינוי‬ ‫‪4382846@GMAIL.COM‬‬ ‫•פאר‪•,‬צייטלין•‪20‬‬ ‫•ולדמן•ספרים‪•,‬ביהמ"ד•הגדול•בעלזא‬ ‫ביתר‪:‬‬ ‫•למדן•‪•-‬בית•הספרים‪•,‬כהנמן•‪•64‬ב'‬ ‫•אברמוביץ•ספרים‪•,‬מאה•שערים•‪13‬‬ ‫•קודש‬ ‫•ספרי•קודש•ויזניץ•‪•-‬גבעת•פינחס‬ ‫•ספרי•עין•יעקב‪•,‬עין•יעקב•‪31‬‬ ‫בילר•ספריםדף היומי בב_לי אידיש‬ ‫• ‪1>2‬‬ ‫בית חי‬ ‫שמש‪:‬‬ ‫* _לשידור‬ ‫•שנקיס•פתח•תקוה•‪16‬‬ ‫הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו‬ ‫אשדוד‪:‬‬ ‫אידיש‬ ‫רמה•ב•‪•-‬קרויס•ספרים ירוש_למי אידיש• ‪ 3>2‬חומש רש״י‬ ‫הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••‪052-762-4016‬‬ ‫••‪ 2>2‬שיעורי‬ ‫רמה•ד•‪•-‬ספרים•ווינקל‬ ‫נתניה‪:‬‬ ‫•ספרים•טובים•‪•-‬ביהמ"ד•קרית•צאנז‬ ‫ציריך ‪ -‬שווייץ‬ ‫‪ 5>2‬דרשות באידיש‬ ‫‪ 4>2‬שפת אמת אידיש‬ ‫‪ 3>1‬שפת אמת _לה״ק‬ ‫‪ 1>1‬דף היומי בב_לי _לה״ק‬ ‫‪ 5>1‬דרשות ב_לה״ק‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬י‪+‬צחק ‪0527-130-217‬‬ ‫© כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים‪_ .‬לקב_לת הג_ליונות‪ ,‬הערות‪ ,‬תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_ל‪shiurey.r.d@gmail.com :‬‬