ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — וירא (2026-10-26)

נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
4:21 5:36 4:22 4:30 הדה"נ4:16 : בה"י
5:26 6:35 5:27 5:29 מוצ"ש5:27 :
ר"ת6:07 :
פרשת וירא תשפ"ז
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
5:49 7:05 6:03 6:03
הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
ַאל נָא ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל
רזא דאחד הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו
ברוק_לין -ניו יורק ַעבְ ֶּדָך .יֻ ַּקח נָא ְמ ַעט ַמיִ ם
שיחות ודרשות
וְ ַר ֲחצּו ַרגְ לֵ יכֶ ם וְ הִ ָּׁש ֲענּו
לעבוד את הבורא יתברך על מנת ַּתחַ ת הָ ֵעץ .וְ ֶאקְ ָחה פַ ת לֶ ֶחם וְ סַ ֲעדּו
שיתמלא רצונו הטוב להטיב לברואיו והלך ליטול ידיו במים אחרונים .שאלה הרבנית
והרי היית יכול לבקש מאחד מבניך ,והרי יש כאן לִ ּבְ כֶ ם (בראשית יח ,ג–ה)
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו' ,למען מצות חינוך .ענה אבי אבא ואמר לה :גם זה חינוך,
הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו (יח ,יח-יט). שילמדו שמה שניתן לעשות לבד – עושים לבד... על פי דרכו
במדרש (בר"ר מח ,ט) איתא כי שלשת המלאכים
למען הבאת טובה?! על פי זה אפשר ליישב את דברי רש"י באופן
מחודש ,כי מאחר שאברהם היה בן מאת שנה נדמו לאברהם אחד כספן ,אחד כגנב (עי' המעריך ע'
תימה גדולה ופליאה רבה יש כאן ,בסיום הכתוב 'למען הביא ה'
וחולה וחלוש מן המילה והוצרך לשחוט שלשה סרק) ואחד כערבי .על פי זה דרש ה'חתם סופר'
על אברהם את אשר דיבר' ,שמשמעו שאברהם אבינו חינך את בניו,
פרים ,הרי ידע שלא יצליח בעצמו ,וייאלץ להגיע זצ"ל (תו"מ; ועי' דרשות חת"ס ,ליקוטי אמרים במעלות התורה ,תה ).להאי
כביכול ,לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס ,וכפי שפירש רש"י' ,כך
לעזרתו של ישמעאל .אם כן למה רץ הוא בעצמו קראי ,דכנגד שלשה אלו אמרן .כי אברהם אבינו
הוא מצוה לבניוִ ,שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם' .ואיך
אל הבקר ורק אחר כך נתן לישמעאל להתעסק היה מעורר את אורחיו בתשובה על ידי דיבורים
שייך לומר כך על אבינו אברהם ראש למאמינים ,שנכנס אל תוך
עמהם .הרי היה יכול מתחילה לצוות על ישמעאל בתורה ובעבודת ה' .אך כאן נתעורר קושי ,שכן
כבשן האש למסור נפשו על קדושת שמו יתברך ואף היה נכון
שירוץ להכין את הבקר .על זה תירץ רש"י כי באו אליו שלשה אנשים שאין דעותיהם שוות.
להקריב את בנו יחידו אשר אהב ולגדוע קרן כל הדורות העתידיים
אדרבה עשה זאת כדי 'לחנכו במצוות' ,ותיבות אלו הערבי משתחוה לאבק רגליו (עי' רש"י כאן פס' ד) ונעדר
אך ורק בגלל ציווי ה' ,היינו ,שלא זו בלבד שכל עבודתו היא רק
קאו ארישא דקרא ,לבאר מאי טעמא 'אל הבקר כל אמונה בה' .הגנב יש לו קצת אחיזה באמונה
שלא על מנת לקבל פרס ,אלא אפילו על מנת לקבל צער ואבדן
רץ אברהם' .כדי שיראה ישמעאל כיצד יש לרוץ בהקב"ה ,שבעומדו על פי המחתרת מייחל
כל דורותיו חלילה .ומעתה יפלא הדבר מהי כוונת הכתוב באמרו
לדבר מצוה בעצמו. לאלוקים שיסייענו (עי' עין יעקב ברכות סג ,).אך כמובן
שהוא מצוה את בניו שישמרו דרך ה' 'למען הביא ה' על אברהם'.
שוברו בצדו ,כי איך זה הולך להביא את מזונו
ומדוע טרח הכתוב להשמיע לן דבר כזה ,היפך מהאמור במשנה
בדרך חטא ,והלא היה לו לסמוך על ה' הזן
(אבות פ"א מ"ג) 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל
פרס ,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל
וְ הּוא ע ֵֹמד ֲעלֵ יהֶ ם ַּת ַחת הָ ֵעץ ומפרנס לכל שימציא לידו פרנסה בדרך כשרה.
לעומת אלו ,הספנים רובם חסידים ואמונתם בה'
פרס ,ויהי מורא שמים עליכם'. וַ ּי ֹאכֵ לּו (בראשית יח ,ח) בתוקפה (משנה קידושין פב .ורש"י שם; ועי' כד הקמח ,ע' הכנעה) ,ואם כן
שם הוי"ה אינו עושה דין בצלו של אברהם אבינו עם הספן אין השיחה אלא בעניינים נעלים וזכים.
כדי להבין את עומק הדבר ,נכון לעיין כראוי בפרשת הפיכת פירשו בעלי התוספות (הדר זקנים) על התורה, ועתה ,בבואם שלושתם יחד ,איך ימסור אברהם
סדום ועמורה ,שהענישם ה' באופן זר ,מה שלפניו לא מצאנו שכיון שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה אמר להם 'שיעור כללי' שיתאים לשלושתם .מה עשה ,אמר
עונש כמותו ואחריו לא היה כן .ומה נרמז בזה שכילה ה' הקוצים אברהם לאורחיו ,שכסבור שערביים היו (עי' רש"י לגדול שבהם ,שהוא הספן' :אל נא תעבור מעל
מן הכרם והשמיד את הרשעים שבדור באופן מיוחד כל כך של פס' ד)' :והישענו תחת העץ' ,כדי להסתתר מפני עבדך' ,אל יהי עליך לטורח כשאלמד את חבריך
הפיכה שהביא על ארבע הערים אש מן השמים והפכן מלמעלה החמה .אמנם הם בהיותם מלאכים לא חשו בחום דברים שלפניך הם פשוטים וידועים .שב והמתן
למטה (כלשון רש"י לקמן יט ,כה) .ומה מדה כנגד מדה יש כאן. כלל ,ולא ישבו במקום שנצטוו .מה עשה אברהם לי קמעא עד שנלמד יחד .עתה החל פונה לכל
וביאר את הענין הרה"ק ה'שם משמואל' זצ"ל (וירא שנת תער"ב) .והקדים שלא יסבלו מן החום ,נעמד הוא בעצמו וסוכך אחד לפי עניינו .תחילה ,פנה לערבי ואמר לו 'יוקח
בדבריו של ה'כלי יקר' על הפסוק (לקמן יט ,יד) 'ויהי כמצחק בעיני עליהם בגופו מפני קרני השמש .שכן אמר בו נא מעט מים ורחצו רגליכם' – מעבודה זרה (עי'
חתניו' ,דקשה ,מדוע באמת לא האמינו חתניו לדבריו ,והלא כבר הכתוב 'האדם הגדול בענקים' (יהושע יד ,טו; ועי' ירושלמי שבת רש"י) .ולגנב אמר 'והשענו תחת העץ' ,הלא היה
ראו אותות ומופתים ומכת הסנוורים ,ואם בכל זאת לא האמינו, פט"ז ה"א) .זהו דכתיב 'והוא עומד עליהם תחת העץ', לך לבטוח בצור עולמים ,והוא אילן גדול לסמוך
מכל מקום לצחוק מה זה עושה .ופירש ה'כלי יקר' (ויסוד זה מבואר בספרו אברהם עמד עליהם כסככה ,תחת – במקום – עליו ,כאומרו (הושע יד ,ט) 'אני כברוש רענן ,ממני ּ ֶפריְ ָך
כמה פעמים ,ראה :שמות טו ,ב; שם יח ,א; שם יב; ועוד) ,לפי שאמר להם לוט 'כי משחית העץ שאמור היה להצל עליהם .גומל חסדים נמצא' .לבסוף פנה אל הספן ואמר לו 'ואקחה פת
ה' את העיר' ,שהזכיר שם של רחמים ,ולכן היה כמצחק בעיניהם, בגופו ובממונו. לחם וסעדו לבכם' – בלחמה של תורה (עי' חגיגה יד.).
כי אמרו -וכי בשם של רחמים ישחית ויחבל .אבל האמת כן היא, עמך ניתן לעסוק יחדיו במושכלות התורה ובעמקי
ובזה מבואר נמי מה שהקדים הכתוב 'והוא
כי רשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין (בר"ר עג ,ג) .וכך גם סודותיה.
עומד עליהם תחת העץ' לפני שאמר 'ויאכלו',
בהמשך חזר ואמר הכתוב (שם כד)' :וה' המטיר על סדום וגו' מאת
דלפי פשוטו ש'הוא עומד עליהם' היינו לשמשם
ה' מן השמים' ,שכפל לומר שם של רחמים ,וכבר נתחבטו שם
המפרשים באריכות וכפל הלשון' ,וה' המטיר וגו' מאת ה'' .אלא
(עי' קידושין לב ):היה לו לספר תחילה שאכלו ,ורק אחר
כך להוסיף שעמד עליהם לשמשם בסעודה .אכן
וְ ֶאל הַ ּבָ ָקר ָרץ ַאבְ ָרהָ ם ...וַ ּיִ ֵּתן ֶאל
שהם – הרשעים הללו – הפכו שם של רחמים לשם של דין.
לפירוש בעלי התוספות ניחא ,כי אכן נעמד להצל הַ ּנַ ַער (בראשית יח ,ז)
הפכו חסד לדין ,ונהפכה עליהם הארץ להם טרם החלו בסעודתם.
אל הנער – זה ישמעאל ,לחנכו במצוות
הוסיף ה'שם משמואל' על דברי ה'כלי יקר' והמשיל את הדבר
לאב רחמן שרוצה להושיט מזונות לבנו אהובו ואדם זר נעמד גם זה חינוך
לחצוץ בפני הבן ואינו מניח שיגיעו אליו המזונות מאביו .האב (בראשית יח ,טז) וַ ּי ְַׁשקִ פּו ַעל ּפְ נֵי סְ ד ֹם מאי 'לחנכו במצוות' ,והרי מטבע הדברים צריך
הרחמן מתמלא רוגז על האדם הרשע הזה העושה בעברת זדון, כל השקפה לרעה ,חוץ מ'השקיפה ממעון קדשך' (דברים עוד זוג ידיים בהכנת שלשה פרים .ובפרט שהיה
וככל שהאב יותר רחמן ובעל חסד ,כך תגדל יותר ויותר מדת הרוגז כו ,טו) ,שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים אברהם זקן כבן מאה וחלוש מן המילה.
שלו על אותו מפריע ,והכל מכח עוצם האהבה שיש לו אל בנו.
פניות במצות צדקה אך יתבאר על פי המסופר שפעם ישב זקני
כן היה אצל אנשי סדום ,כיון שה' ברוב רחמיו רוצה להשפיע דרש הרה"ק הרה"ק ה'אמרי
לעולם כל טוב בשם הוי"ה שכולו רחמים ,שהרי ברא את העולם משינאווא זצ"ל ברכת מזל טוב זצ"ל אמת'
כדי להטיב לברואיו (עי' עץ חיים שער א פ"א; דרך ה' לרמח"ל ח"א פ"ב) ,אלא שהרשעים (דברי יחזקאל) ' ,כל לידידנו החשוב הרה"ח ר' יוסף שטרייכער וב"ב שליט"א ,מנציבי המכון ותומכיו לסעודה עם בניו
חוצצים בפני השפע ואינם מניחים את הטובה לבוא לעולם ,על כן לרגל נישואי הבת תחי' בשעטומ"צ
השקפה לרעה', עב"ג החתן החשוב שלמה הי"ו בן הרה"ח ר' שמחה יעקב הלוי מארקאוויטש שליט"א ובני משפחתו,
לפי ערך גודל הרחמים – יגדל הרוגז עליהם ,ונמצא שהרשעים יה"ר שיזכו לבנין עדי עד ,נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,מתוך רוב שפע, כיון שגמר לאכול
היינו שכל מצוה ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם ,בבריות גופא ונהורא מעליא
מהפכים במעשיהם את מדת הרחמים למדת הדין .וככל שמדת עמד ממקומו
מאחלים מעומקא דליבא :ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן ,בשם מכון 'אור חדש'
שסבלו מהם וטעמו מנחת זרועם ומהתעללויותיהם, שהאדם עושה ,אם ישקיף אל תוך תוכו ואל פנימיותו,
(בראשית יח ,כז) וְ ָאנֹכִ י ָעפָ ר וָ ֵאפֶ ר הם אלו שזעקו בקול גדול. ימצא שם איזו פניה או כוונה שאינה ראויה ,המגרעת
מכח המצוה .לא כן מתנות עניים ,אשר בין כך ובין כך
ואין בעתיד
ַאין בעבר ַ אמר ה'אמרי אמת' (עי' ליקוטי יהודה) כי הסדומיים היו נהנה העני מהצדקה שבאה לידו ,ואין הפניה מגרעת
מאי משמע 'עפר ואפר' דווקא .ביאר ה'בית הלוי' מכים ורודפים את הכל ,ורוצחים באכזריות כל מי מחשיבותה (עי' בעש"ט פ' ראה יב).
וכן איתא מהרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין זצ"ל (עי' שנקלע לידם ,ומיד אחר כך הלכו לבכות לכל העולם:
דגל מחנה יהודה ,וזאת הברכה ד"ה וללוי אמר) ,כי אכן גם עפר וגם אפר
אינם שוים מאומה .אמנם עפר יש לו עתיד שניתן
ראו איך מציקים לנו וכמה אנו סובלים .כך מעמידים
פני מסכנים ,כדאמרי אינשי :זעקת 'הקוזק הנגזל' .זהו
(בראשית יח ,כ) זַ ֲע ַקת סְ ד ֹם וַ ֲעמ ָֹרה ּכִ י ָרּבָ ה
להצמיח בו ולבנות אתו ,ואילו אפר ,הגם כי כעת 'זעקת סדום ועמורה' ,כי לא די בזוועות הנוראות הקוזק הנגזל
אין לו כל שווי ,אבל בעבר היה כלי עץ או בנין נאה. מעזים פניהם לזעוק חמס על שחוללו ,אלא שאף ֵ וכי 'זעקת סדום ועמורה' רבה ,אדרבה הם
ואברהם אבינו לגודל ענוותנותו חש שמעולם לא היה ה'עוולות' הנעשות כלפיהם' .אנו הנרדפים'. הרשעים האכזריים ,וכל אלו שנקלעו לסביבתם,
אלא ,כדבר האמור .כי בכל הדורות הללו ,כאלפיים שנה ,שליש
רזא דאחד -המשך מעמוד א הרחמים גדולה יותר – מדת הדין מתגברת אף היא ,למגר את
מימות עולם ,הכעיסו כל באי עולם את הקב"ה שרצונו הטוב האויבים המפריעים ומונעים בעד מדת החסד לפעול את פעולתה.
להטיב ,ואותה טובה שרצה הקב"ה להטיב לעולם עמדה והמתינה על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כלפי אנשי סדום ,שהיו רעים וחטאים
לאברהם ,שאז כבר יכול היה להטיב כרצונו הפשוט ,ונחה דעת המקום כביכול ,שיש מאד ,באמרם ,הבה ונשכח את כל הרגילות שלמדנו ממדת אברהם אבינו שכל
מקבל להטבה כרצונו יתברך ,ולזה זכה אברהם אבינו ע"ה ונטל 'שכר כולם' ,היינו חסד שהיה מתגלגל בעולם – הכל היה בזכותו ,על ידי שעשה חסד ועורר בזה
אותה ההטבה שהמתינה לאורך אותם הדורות. את מדת החסד לבוא לעולם .וכיון שהם עוררו במעשיהם הרעים לעשות ההיפך
ודבר זה נחשב לו לצדקה ,לאברהם אבינו ,שבגין מעשיו הטובים נתמלא ויצא לפועל הגמור מאברהם אבינו ,והיו מתעמרים בכל אורח שבא אליהם (בר"ר נ ,ז) ושכחו חסדו
רצון הטוב להטיב ,ועכשיו נתברר ,כביכול ,כי הבריאה היתה כדאית לפניו יתברך ,כי של אברהם שהצילם במלחמת המלכים ,לכן כל מדת החסד שעורר אברהם לבוא
כבר יכול למלא רצונו ולהטיב לברואים .וכביכול מצא הקב"ה נחת ושכר הטבה בעולמו. לעולם ,נהפכה עליהם לרוגז.
הרי שעיקר הכל הוא טובה ,והרוגז והדין אינם אלא תוצאה ממניעת רצון הטוב ולפי דבריו יובן היטב מדוע הפך ה' את סדום באופן שלא נראה כמוהו לעולם ,כי
להטיב .על כן יש תקוה להפוך שוב את הדין לרחמים ,על ידי הצדיקים ,שהטובה תבוא אכן הם במעשיהם הפכו את צינורות השפע והרחמים לעורר דין ,ולכן מן הראוי להפוך
ותתגלגל לעולם על ידיהם ,וכיון שיתמלא רצונו הטוב להטיב ,ממילא תבוטל מדת הדין. המקום מלמעלה למטה ,מדה כנגד מדה .לפיכך שפיר נאמר בפסוק 'וה' המטיר על
וזה היה ענין התפילה שהתפלל אברהם אבינו 'אולי יש וגו' צדיקים בתוך העיר', סדום וגו' מאת ה' מן השמים' ,וכאמור ,נכתב דייקא בשם ה' המורה על מדת החסד
כי כל זמן שיש צדיקים יכולה הטובה לבוא אליהם או דרכם ,והם מכירים בטובה והרחמים ,כי דווקא מתוך מדת הרחמים גבר עליהם חרון אף מלמעלה .ונכפל שם
וחושקים בה ,ותכלית הבריאה מתקיימת ,ואז אין הרחמים מתהפכים לדין ,וממילא הוי"ה פעמיים ,כי כל כך חפץ היה הקב"ה להטיב עם הבריות ,והם בחטאם מנעו זאת
אין דין המחייב את הפיכת סדום. והפכו את הרחמים הכפולים לדין כפול ,על כן לקו בכפליים.
'אשר יצוה' – לשמוח בתענוג השפעת הטוב וזה היה שורש חטאם של אנשי סדום ,שהרי הקב"ה השפיע עליהם שפע רב והיה
בוא וראה מה שכתב הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל בספרו 'קדושת לוי' (וירא) על הפסוק מקומם 'כגן ה'' (לעיל יג ,י) ברוב טובה .כנבואת יחזקאל (טז ,מט) 'הנה זה היה עוון סדום וגו'
ׂ
'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו' וגו' .שכאשר אדם מאמין באמונה שלמה גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה' אבל הם היו כפויי טובה בני כפויי
שהקב"ה יתענג בהשפעתו לישראל ,אזי נמצא שכל מה שהוא מבקש מה' יתברך טובה טובה 'ויד עני ואביון לא החזיקה' .וכיון שבמו ידיהם הפכו את מדת החסד לאכזריות,
וברכה – הוא בעצם תענוג לה' יתברך כביכול .ותענוג ה' יתברך בהשפעתו לישראל נהפכה עליהם הארץ.
הוא מחמת שישראל הולכים ומחזיקים בתורת ה' ועל ידי זה מתענג בהשפעתו .וזהו
'למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה'' ,שיצוה אותם להחזיק תורת ה' ,ועל ידי
'כפיות טובה' – הפיכת הרחמים
זה יתענג השם יתברך מהשפעתו. כמה מתוק ונאה איפוא מטבע לשון שטבעו חז"ל 'כפיות טובה' וכפי שאמר משה
רבינו לבני ישראל (ע"ז ה' ).כפויי טובה בני כפויי טובה' .דלכאורה ,נכון לומר 'כפירה
וזהו שאמר הכתוב 'למען הביא ה' על אברהם' ,שגם כאשר יביא על אברהם את
בטובה' – שאינו מכיר והוא מכחיש את הטובה שנעשתה עבורו ,אבל מה מקום יש
אשר דיבר עליו ,ודאי לא יטעה ויחשוב כלל שכל זה בא לו בתורת קבלת פרס,
ללשון 'כפיה' בטובה .אך להאמור ,ניחא שפיר .כי מדרך הטוב להטיב ,ומן השמים
אלא יודע נאמנה שכל מה שה' יתברך משפיע טובות בעולם ,הוא רק בעבור תענוגו
נשפע שפע של רחמים וחסדים לכל העולם ,אבל כאשר אין כלי שראוי לקבל ההטבה,
יתברך בלבד ,דכיון שמחזיקים תורת ה' בוודאי הקב"ה מתענג בהשפעתו להם .ואת
הרי זה גורם להשחתה ,כמשל מי שמוזג יין טוב ואין כלי נכון לקבלו ,שהיין ניגר לארץ
זאת צוה אברהם לבניו אחריו – לשמוח בשפע שהקב"ה נותן ,כי דבר זה הוא תענוג
ונשחת .כך הרשע הופך את הכלי וכופהו כלפי מטה וכך נשחת החסד ,ובעל הרחמים
נפלא להקב"ה ,שהוא מיטיב עמנו ואנו עושים עם טובותיו את המוטל עלינו – לעסוק
כועס כביכול על ההטבה שלא באה אל מקומה ,ואז מתעוררת מדת הדין .וזו היא
בדברי תורה ומצוה.
הלשון 'כפוי טובה' מלשון 'כופה עליה את הכלי' (ביצה ג ,):שהכופר בטובה הוא ככופה
'לקבל פרס' – תענוג הקב"ה את כלי ההשפעה ומונע מהחסד לבוא אל הכלי ,ובכך מהפך מדת רחמים למדת דין.
ובבחינה זו היתה עבודתו של אברהם אבינו לעבוד את ה' עבודה תמה 'לשמה' -
לשם ה' .כי באמת אין סוף לבירור של 'לשמה' באמת ,וכפי שהביא כ"ק אדאמו"ר
הקב"ה מתענג להטיב לברואיו ׁ
ה'פני מנחם' זצ"ל (שמות עמוד ע) בשם הרה"ק ה'יהודי הקדוש' מפשיסחא זצ"ל שיש ארבע רבה של העיירה מ ּוש הרה"ק רבי יחיאל זצ"ל היה אומר בפרשת וירא :רבונו של
מאות דרכים בעבודת ה' של 'בלתי לה' לבדו' ,כי אין לזה שיעור (עי' יכהן פאר דרוש כא; וספר עולם ,ברוך ה' שיש לך נחת מעולמך ...עד עתה היו חטאים ,דור המבול ,דור הפלגה,
ויקהל שלמה עמוד טו; ובספר דברי משה [קוזמיר] עמוד יג ,שיש תמ"א דרכים בענין 'אמת' כמו מנין אמ"ת). והנה כעת סוף סוף בא אברהם אבינו ויש לך כף של נחת מעולמך.
והענין בזה ,שהרי גם מי שמבקש לעבוד את השם יתברך לגמרי לשמה' ,בלתי והביאור העמוק בזה ,שהרי הקב"ה ברא את עולמו ,כאמור ,להטיב לברואיו ,אך
לה' לבדו' ,ללא שום פניה ,סוף כל סוף גם זה בא מחמת רצונו שיהא הוא עובד ה' הדורות הראשונים קלקלו מעשיהם ומנעו השפעת הטוב והחסד בעולם ,וכביכול היה
ללא פניה ,ושוב אין זה לשמה בתכלית הזיכוך .ועומק דרגת עבודת ה' לשמה הוא לפני המקום צער ועגמת נפש על שאי אפשר למלא את תכלית הבריאה שהיא להטיב
על ידי כוונה זו -שהנחיל אברהם אבינו ע"ה לצאצאיו אחריו -שרוצה לזכות לקבל לברואים ,שנמנעה ההטבה עמהם בגלל רוע מעשיהם ,ועל כן 'וינחם ה' כי עשה את
שכר כי כך הוא רצונו יתברך ,שנחת רוח לפניו להטיב לעובדיו ועושי רצונו .ואינו האדם בארץ ויתעצב אל לבו' (לעיל ו ,ו) ,כי גדול רצונו עד מאוד להטיב ,ואין מקום לקבל
עובד על מנת לקבל פרס להנאת עצמו ,אלא מחמת שבכך מקיים רצון ה' ,שעל ידי השפעת הטוב .לכן 'התעצב' ,וזה עצמו גורם לרוגז ולדין חלילה.
השכר שיקבל הרי הוא גורם נחת רוח לפניו יתברך ,שנעשה רצונו להטיב לברואיו. עד שבא אברהם אבינו וצוה את בניו אחריו לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט,
ועבודה זו מוטלת עלינו בכל זמן ,כמו שדייקנו בכתוב 'למען הביא ה' על אברהם' ,כי והעמיד אומה של עושי רצונו יתברך ,ודבר זה גרם נחת רוח לפניו יתברך שמו ,כי
רצה הקב"ה להרבות ולתת טובה לעולם ,ולכך חינך אברהם אבינו את נעריו ודורותיו עתה יכול להשפיע טובו בעולמו כרצונו הטוב.
לבקש שתושלם המלאכה ורצון ה' בבריאת העולם להטיב .ובכך אנו מקיימים בחינה 'וקיבל שכר כולם'
עיקרית בעבודת ה' 'לשמה' באמת ,כפי תכלית הרצון הטוב.
על פי זה יתבארו דברי המשנה (אבות פ"ה מ"ב) 'עשרה דורות מאדם ועד נח ,להודיע כמה
כן יעזור הקב"ה שנזכה ללכת בדרכיו המתוקנות של אברהם אבינו ,ונאמר תמיד ארך אפים לפניו ,שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול.
בדרישה עצמית 'מתי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו' ,ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל עשרה דורות מנח ועד אברהם ,להודיע כמה ארך אפים לפניו ,שכל הדורות היו
העולמות ,מצינור המוריק שפע רב ,עד שיבלו שפתותינו מלומר די ,כרצונו הטוב של מכעיסין ובאין ,עד שבא אברהם וקיבל שכר כולם' .ולכאורה קשה טובא ,מה 'שכר'
הא-ל הטוב להטיב ,ויראנו ה' חסדו וישעו יתן לנו ,אכי"ר. יש לאותם דורות שהיו מכעיסין ,שיקבל אותו אברהם .הלא הם השחיתו ,התעיבו,
(מעובד מתוך שיחת ס"ג פר' וירא ה'תשפ"ה) אין עושה טוב אין גם אחד ,ואדרבה עונש מר היה להם.
ב
הזה' .אלא שאמר אבימלך לאברהם ,אמנם הצדק עמך איך הרהיב בנפשו עוז להתמהמה במקום סכנת נפשות שוה מאומה ,ולעולם לא יהיה כלום .אין ואפס הוא
במה שחששת ,שאילו היו יודעים שאשתך היא ,ודאי ודאי .אלא כך אמר לוט לעצמו ,והרי שושלת מלכות מתחילתו ועד סופו.
היו הורגים אותך .אבל גלה נא לי 'מה ראית' – אתה בית דוד עתידה לצאת ממני (עי' ב"ק לח ;:בר"ר מא ,ד; נ ,י) ,ומה
הוסיף ה'בית הלוי' וביאר בזה מה שאמרו חז"ל (סוטה
במדרגותיך הגבוהות ,איך הגעת לחשבון שאנשים לי לחשוש ולמהר .נמצא השלשלת היא שגרמה לו
יז ).שבזכות אמירתו זו זכו בניו בעפר סוטה ובאפר
מסוגלים לפעול כך .השיב לו אברהם ,גם אני הייתי להתמהמה...
פרה .כי מי הסוטה מבררים למפרע שהיתה טהורה,
בעבר בין אנשים כאלו ,טרם קירבני המקום לעבודתו.
ואילו אפר פרה גורם שמהיום והלאה יהיה טהור.
ויש להסמיך לכך מדבריו של הגאון רבי מאיר
שפירא זצ"ל (אמרי דעת ,ועוד) ,שהעיר על לשון רש"י
וַ ּי ְַׁשּכֵ ם ַאבְ ָרהָ ם ּבַ ּב ֶֹקר ֶאל הַ ָּמקֹום
כאן – 'אונקלוס תרגם מה שתרגם' ,שאינה מצויה ׁשם (בראשית יט ,כז) ֲא ֶׁשר ָע ַמד ָ (בראשית יט ,א) וְ לֹוט י ׁש ֵֹ�ב ּבְ ַׁש ַער סְ ד ֹם
בשאר מקומות בפירושו .וביאר כי בא רש"י לפרש אותו היום מינוהו שופט
דברי אונקלוס שתרגם את הפסוק על פי חייו שלו, הלוך ונסוע
שהרי אונקלוס בעצמו גם כן היה גר צדק ובתחילה פירש ה'שפת אמת' (תרמ"א ,ד"ה איתא) ,בנוהג שבעולם, שעיר לעזאזל
היה בין עובדי עבודה זרה ,ובסוף קירבו המקום אף מי שעמל כל היום בעבודת השם יתברך ,הנה וכי לא מצאו בני סדום ,המופלגים ברשעם ,את מי
לעבודתו .וכלשונו 'והוה כד טעו עממיא בתר עובדי כשהולך לישון ומשכים למחרת צריך להתחיל עבודתו לכבד ולשים עליהם שופט חוץ מתושב זר שזה עתה
ידיהון יתי קריב ה' לדחלתיה מבית אבא' ,לכן מתחילה ,לעורר שוב את לבו לעבודת ה' .לא כן מי הגיע ,שהוא אף מבין קרוביו ומקורביו של אברהם
תירגם מה שאירע עמו .זה ביאור הדברים כאן, שלבו בוער באש באהבת ה' כאברהם אבינו ,תיכף אבינו.
מנין ידע אונקלוס לבאר כך דברי אברהם ,אלא אף כשמשכים הרי הוא כבר 'באמצע' העבודה ,וחם לבו מפרש בספר 'אפריון' להגאון רבי שלמה גנצפריד
הוא עצמו גם כן הכיר היטב את פחיתות הגויים בקרבו ,להמשיך מיד מאותו מקום בו עמד אמש (עי'
זצ"ל בעל ה'קיצור שולחן ערוך' ,על פי הא דאיתא
ונבזותם ,שמוכנים לעשות דברים הכי חמורים על ס' הישר ,שער ב ,המדה השישית) .הוא שהיה אומר רבי אלעזר בסוף בגמרא (סנהדרין קט ):שאחד מבני סדום פצע את אליעזר
מנת להגיע אל תאוותם. תפילתו (עי' ברכות טז' ):ונשכים ונמצא יחול לבבינו ליראה עבד אברהם .תבע אותו לדין לבית המשפט הסדומי,
את שמך' .זהו 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר ויוציא השופט את פסק הדין כי על אליעזר לשלם
עמד שם' .המשיך את עבודתו בקודש מאותה הנקודה לאותו מזיק שכר הקזת דמו .הלך אליעזר ,זרק אבן
וַ ּי ָָמל ַאבְ ָרהָ ם ֶאת יִ צְ ָחק ּבְ נֹו בה עמד אמש. ופצע את מוחו של השופט ,ואמר לו :כעת שהנך חייב
לי דמי הקזת דמך ,תוכל להעביר את המעות לאותו
ּבֶ ן ְׁשמֹנַת יָ ִמים ּכַ ֲא ֶׁשר צִ ּוָ ה אֹתֹו (בראשית כ ,א) וַ ּיִ ּסַ ע ִמ ָּׁשם ַאבְ ָרהָ ם התובע ,מדין 'שיעבודא דרבי נתן' ...מיני אז – סיים
רבי שלמה גנצפריד – כבר לא מצאו בסדום מי שירצה
ֱאֹ-להִ ים (בראשית כא ,ג)
שינוי השם ושינוי מקום להיות שופט שם .כיון שהגיע לוט 'כיבדוהו' אנשי
סדום הרשעים והושיבוהו להיות שופט...
כמעשהו בראשונה ביאר הגאון רבי אברהם ליכטשטיין זצ"ל [אב"ד לידא,
ביאר ה'תפארת שלמה' (ד"ה א"י וירא ,ועוד כמ"פ)' ,כאשר ציוה
וילקומיר ופראשניץ ,ונכד רבי נתן ,אחיהם של הרבי ר' אלימלך
חכם להרע
מליז'ענסק ורבי זושא מאניפולי זי"ע] (כנפי נשרים ,כאן) טעם הגירתם
אותו אלוקים' ,היינו באותה המדה ובאותה השמחה הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל הסביר (עי' שיחות חכמים להגר"ר
על פי הפשט ,שהרי הקב"ה ציוה עליהם לשנות את
שהיה שרוי בה בעת אשר נצטוה הוא בעצמו על מרגליות זצ"ל ,דברי גאונים ח) כי טעם שמצאו דוקא את לוט הגון
שמותם ,אברם לאברהם ,ושרי תיקרא שרה .וכדי
המילה .גם אחר שעבר זמן רב ,עדיין עשה את הדבר לתפקיד ,הוא מאחר שזה עתה הראה לוט את כח
להטמיע שם חדש ,העצה הפשוטה היא לשנות את
באותה ההתלהבות כמו בעת מילתו שלו. פלפולו בכך שהצליח להכשיר את השרץ ,להתיר
מקום מגוריהם ,שכן במקום הקודם כבר הכירו אותם
לבהמותיו לרעות בשדות זרים ואינו גזל .שהרי
בשמותיהם הישנים והורגלו בהם ,וקשה לשנות את
אברהם עומד לרשת את הארץ ,ולאברהם אין יורשים
הדבר.
(בראשית כא ,טו) ַּת ַחת ַא ַחד הַ ִּׂש ִיחם זולתי לוט ,לכן מותר לרועיו לרעות עם בהמותיו
בשדות אחרים (רש"י לעיל יג ,ז) .כיון ששמעו אנשי סדום
המקום גורם וַ יְ הִ י ּכַ ֲא ֶׁשר הִ ְתעּו א ִֹתי ֱאֹ-להִ ים בדבר ,מיד שלחו אליו 'כתב רבנות' .כזה רב נחוץ לנו
מאוד .תערוך לנו עוד כמה 'תשובות' כאלה ,למצוא
ִמּבֵ ית ָאבִ י (בראשית כ ,יג)
אמר ה'אמרי אמת' זצ"ל (עי' ליקוטי יהודה) מאי 'תחת הכשרים מנומקים לכל עוולותינו ותאוות לבנו להרע...
אחד השיחים' ,שיחה מלשון תפילה (עי' ברכות כו,):
והיינו שהניחה את ישמעאל ממש באותו המקום אונקלוס תרגם מה שתרגם
שבו התפלל אברהם אבינו בעוברו שם .ולכן 'שמע
ביודעי ומכירי וְ הִ ְׁשּכַ ְמ ֶּתם וַ ֲהלַ כְ ֶּתם לְ ַד ְרּכְ כֶ ם
אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם' (פס' יז) ,כי
היינו שתרגם אונקלוס' :והוה כד טעו עממיא בתר
המקום הוא שגרם לכך. (בראשית יט ,ב)
עובדי ידיהון ,יתי קריב ה' לדחלתיה מבית אבא'.
מסופר (שיח שרפי קודש ,ענינים שונים ,תפילה ,כה) על הרבי מקוצק וטעון בירור מה ענינו כאן ,ומה בא לספר לאבימלך הסיכוי האחרון
שנכנס אליו יהודי ערירי וביכה על מר גורלו .פכר את קורות חייו ואיך שהבדילו ה' .כי לכאורה אין לזה איתא ב'ערבי נחל' [נלב"ע כ"ב במרחשון תקע"ד] שכוונת
הרבי את ידיו והשיבו בצער כי אין לו כל דרך כל שייכות לענין לקיחת שרה. לוט היתה להציל את סדום על ידי מצות הכנסת
להיוושע .נסע החסיד וחזר לביתו מדוכדך כולו מלא ויש לבאר כי הכיר אברהם אבינו שיש לאבימלך אורחים שיקיים עם המלאכים .לכן הפציר בהם מאוד
תוגה וצער .והנה לא חלפו ימים רבים ,ונפקד בדבר טענה :הכי בגלל חשש רחוק כזה שיהרגו אותך ללון אצלו ואז 'והשכמתם והלכתם לדרככם' ,תוכלו
ישועה ורחמים .מיהר וחזר אל הרבי מקוצק לבשרו שיקרת ואמרת שאחותך היא?! וכי נראים לך האנשים להמשיך לדרככם בלא הפיכת סדום .ואכן היו דברים
על שכך עלה בגורלו ,וגם הוסיף ותמה שכן הבין כאן כה שפלים שירצחו בגלל סיבות שכאלו .על כן בגו ,וכמו שכתב ה'אור החיים' הקדוש כי אילו היו
מדברי הרבי כי אפסה תקוותו ,והנה למרבה הפלא הקדים אברהם ואמר לו ,אל תעמיד פני תם .מכיר הסדומיים שותקים ללוט על שהכניס את המלאכים,
נושע סמוך ונראה אחר ששב לביתו .ביקשו הרבי ולמה הן מסוגלות .הן
אני היטב את הנפשות הפועלות ְ היתה זכות מצות הכנסת אורחים מבטלת את הדין.
כי יפרט את כל מעשיו מרגע עזבו את חדר הרבי בעבר גדלתי וחייתי בין עובדי עבודה זרה כמותכם, אך אותם הרשעים השקט לא יוכלו ,ולא היו מסוגלים
ועד בואו אל ביתו ,ויחל החסיד לפרט את כל סדר ואין לי ספק שאתם עשוים בקלות להרוג על כגון דא. שדבר כזה יתרחש בעירם ,ובכך המיטו על עצמם את
נסיעתו .בתוך כך הזכיר כי בהגיע זמן מנחה נכנס לא נותרה לי כל ברירה ,ועל כן ביקשתיה שתאמר חורבנם במו ידיהם.
למקום פלוני על אם הדרך ,ועמד שם להתפלל. 'אחי הוא'.
אמר לו הרבי מקוצק ,עתה נודע כיצד נושעת.
הרבי ר' בונם בנוסעו על מקום חתונתו ,נקרה השתא דאתית להכי ,יתבארו גם דבריו של אבימלך
בתמיהתו לאברהם 'מה ראית כי עשית את הדבר הזה'
(בראשית יט ,טז) וַ ּֽיִ ְת ַמהְ ָ ֓מּה
על אותו המקום ,ובהמתינו שם שיבואו השושבינין
לקחתו למקום החתונה ,נתבשר לפתע כי חזרה בה (לעיל פס' י) ,והלא די היה לו לומר 'למה עשית את הדבר מרשה לעצמו בגלל השלשלת
הכלה וביטלה השידוך .טרם עוזבו את המקום עמד לעילוי נשמת הביאו בספרים (תורת יחיאל רלט ,בשם חמיו ר"ה מקולומייא זצ"ל; אור למאיר;
והתפלל שם תפילה זכה ,ופעל בתפילתו שכל מי האשה החשובה מרת אסתר צירל הלוי ע"ה ועוד; ועי' נחלת יעקב לגאון מליסא זצ"ל) לבאר מה טעם הוטעמה תיבה
שיתפלל שם תתקבל מיד תפילתו. בת הרה"ח ר' נחום הכהן ז"ל זו בשלשלת .שכן לוט ,שכבר האמין לדברי המלאכים,
נלב"ע כ"ו במרחשון תשפ"ד ,תנצב"ה
ג הונצח ע"י בני משפחתה שליט"א
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו
עשו' (לעיל יב ,ה ובת"א שם) ,הוא פעל ועמל ללא לאות בכל
פלעטבוש -ניו יורק
מקום בואו. ֱאֹ-להִ ים ִע ְּמָך ּבְ כֹל ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ע ֶֹׂשה
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו
לייקווד – ניו ג'רזי (בראשית כא ,כב)
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
נִׁש ַּת ֲחוֶ ה
וַ ֲאנִי וְ הַ ַּנַער נֵלְ כָ ה ַעד ּכֹה וְ ְ ה' צלך
וְ נָׁשּובָ ה ֲאלֵ יכֶ ם (בראשית כב ,ה) (עי' מדרש והזהיר, כתב ה'אור המאיר' (כאן) ,על פי דאיתא
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו משפטים ,מג ;.ועי' עבודת הקודש לר"מ גבאי ,ח"ב פט"ז; קדושת לוי ,פר' נשא ,בשם הבעש"ט; נפש
מונסי -ניו יורק
הזמן למחשבה על חטאות נעורים החיים א ,ז) לפרש את הפסוק (תהלים קכא ,ה) 'ה' צלך' ,שהקב"ה
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו
בחז"ל איתא (תנחומא כב ,ועוד) ,שלכל אורך הדרך בא השטן מתנהג עמך כצל .כפי שהצל מחקה את תנועות האדם
ברוקלין -ניו יורק להפריע לאברהם בדרכו אל העקידה .הגיד על כך הרה"ק במדויק ,שכפי שינוע האדם – כך ינוע הצל שלו ,כן
רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ"ל (עי' דבש השדה ,עג) ,כי אחת נוהג הקב"ה עם האדם מדה כנגד מדה ,כפי התנהגותו
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו מטענות השטן היתה ,איך אתה מתיימר להביא קרבן כך מתנהגים עמו מן השמים .ובזה ביאר ה'אור המאיר'
לייקווד -ניו ג'רזי
בשעה שיש לך עדיין חטאות נעורים לתקן ולשוב עליהם, הכא' ,אלוקים עמך' ,השי"ת מתנהג עמך 'בכל אשר אתה
משפחת ברין הנכבדה שיחיו שהלא מתחילת גדלת בביתו של תרח עובד הגילולים. עושה' – כפי מעשיך אתה .שצריך האדם לדעת כי כל
ירושלים – ישראל
ענה לו אברהם אבינו ,עתה הולך הנני לעבדו יתברך פעולותיו ,קטנות כגדולות ,משפיעות ופועלות מן השמים
ולהשתחוות לפניו ,ועל זה אין מה לדבר' .נלכה עד לעורר עליו כדוגמתן.
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק כה ונשתחוה' ,יחד עם חטאות הנעורים 'ואני והנער'.
רק אחרי שאגמור את העבודה שציוה לי הבורא ,אז
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
– אדרבה – נחזור ונחשוב על הדברים שאמרת ,ונראה וַ ּיָגָ ר ַאבְ ָרהָ ם ּבְ ֶא ֶרץ ּפְ לִ ְׁש ִּתים יָ ִמים ַרּבִ ים
איך לשוב על חטאות הנעורים ,זהו 'ונשובה אליכם'.
(בראשית כא ,לד)
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק בחברון עשה כ"ה שנה
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
וְ הִ ּנֵה ַאיִ ל ַא ַחר ֱנֶא ַחז ּבַ ּסְ בַ ְך ּבְ ַק ְרנָיו הולך ועושה
פלעטבוש -ניו יורק
(בראשית כב ,יג) מהי הלשון 'עשה' .הוא ליה למימר 'ישב'.
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק איין אנדערער איל אלא כי אברהם אבינו לא ישב סתם ,אלא בכל מקום
בואו היה עסוק לעשות נפשות ,כאומרו 'את הנפש אשר
אמר הרה"ק רבי מנחם מנדל מווארקא
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו
לייקווד -ניו ג'רזי זצ"ל ,מאי 'איל אחר'' ,איין אנדערער
אחר] .וביאר תלמידו הגדולֵ איל' [-איל
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זצ"ל (עי'
טומס ריבר – ניו ג'רזי
ישמח ישראל ז ,ד"ה ובשנת) ,כי בעת העקידה היה
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל
אברהם אבינו תפוס באהבת ה' כה
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א נעלית ,עד שלא חש כל רגש עצמו
בעוקדו את יצחק בנו ,והיה זה בעיניו
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו כמי שזובח סתם איל לקרבן .עתה
לונדון -אנגליה
משנצטוה להורידו מעל גבי המזבח,
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו והנה איל למולו לקחתו לקרבן ,לא
ברוקלין -ניו יורק
אחר תחת ֵ אחר'.
ֵ היה זה אלא 'איל
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו הראשון...
ירושלים -ישראל
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו
ּות ַו ֲ
ַמ ְר ִּגי ׁ ִשין ִּב ְמ ִת
הרביק א ָדם
ַמ ְת ִ ּכ ִיפין ַה ְת ָחלָ ה
ע ֵרב ָ
ברוקלין -ניו יורק
לְ ַה ְׁשלָ ָמה ִ ּב ְת ִד ָירה
וּ
תט ּ
ְּב ֵני
רב
וב הַ ּת ֹו ָרה
הָ י ּו
מכר
הסדרה שכבשה
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו
אִ ם
את עולם התורה
בשורה נפלאה לכל עמלי תורה ושוחריה
לייקווד – ניו ג'רזי בשעה טובה ומוצלחת
הושלמה הסדרה המבוקשת
של הספר הנפלא ,מתוק מדבש
ונופת צופים ,בדברי תורה ערבים
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו
לייקווד -ניו ג'רזי
שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים,
בעיון ופלפול ,מאוצרותיהם של גדולי הדורות,
ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים ,מוגשים ביד אמן
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות
וויליאמסבורג -ניו יורק שליט"א דניאל חיים אלתר רבי
ראש ישיבת פני מנחם -ירושלים תובב"א
בעריכה מיוחדת ובשפה השווה לכל נפש
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'
לונדון -אנגליה
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
מו ג ב ל ע ד א' בכ ס ליו תש פ"ז
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א
ארצות הברית: בני ברק: ירושלים:
בכל חנויות הספרים המובחרות •סאטמר•ספרים•סטור•,קדושת•יום•טוב•7 •גירסא•ספרים•,חפץ•חיים•13
N. GREENFELD INC •ספרייתי••-האחים•גיטלר•,שלמה•המלך•2 •ביהמ"ד•פני•מנחם•,יוסף•זיו•3
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו בט_לפון073-321-1945 :
הוצאה לאור והפצת ספרי קודש
TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366
•אוריתא•,שד'•ירושלים•10
•מרכז•הספרים•,הרב•שך•2
•ספרים•וינקל•,עלי•הכהן•15
•ספרי•הישיבה•,בית•ישראל•1
ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 :
•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846 •אלתר•ספרים•,הרב•לנדא•1 •ביהמ"ד•ארי•שבחבורה•,הארגמן•4
שיקגו -אילינוי 4382846@GMAIL.COM •פאר•,צייטלין•20 •ולדמן•ספרים•,ביהמ"ד•הגדול•בעלזא
ביתר: •למדן••-בית•הספרים•,כהנמן••64ב' •אברמוביץ•ספרים•,מאה•שערים•13
•קודש •ספרי•קודש•ויזניץ••-גבעת•פינחס •ספרי•עין•יעקב•,עין•יעקב•31
בילר•ספריםדף היומי בב_לי אידיש • 1>2 בית חי
שמש: * _לשידור •שנקיס•פתח•תקוה•16
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו
אשדוד:
אידיש רמה•ב••-קרויס•ספרים ירוש_למי אידיש• 3>2חומש רש״י
הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••052-762-4016 •• 2>2שיעורי
רמה•ד••-ספרים•ווינקל
נתניה:
•ספרים•טובים••-ביהמ"ד•קרית•צאנז
ציריך -שווייץ 5>2דרשות באידיש 4>2שפת אמת אידיש
3>1שפת אמת _לה״ק 1>1דף היומי בב_לי _לה״ק
5>1דרשות ב_לה״ק
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 © כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com :
