שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — וירא (2026-10-26)

וירא
הדלקת הנרות 17.01 :פלג המנחה16.19 :
מוצאי ש"ק 18.10 :ר"ת18.30 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל ש"ק - 18.02 :סוזק"ש ש"ק :מג"א - 9.23/9.09 :גר"א9.59 :
30 OKTOBER 2026 ב"ה ,ערב ש"ק י"ט מרחשון תשפ"ז • שנה ל"א ,גליון אלף תשמ"ג • דף היומי בכורות מ"ב • • Nr 1743
ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם פירוש ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו
אברהם וגו' (כב,יא)
הנה בפ' לך לך אצל הגר כתוב (טז,ט) ויאמר לה
הדבר ונפקדה ,כי כשירצה ה' להיטיב יזמין המצוה
שסגולתה היא הטובה המבוקשת.
מפנינים יקרים
מלאך ה' ,ורש"י אומר כי היתה מדברת עמו כעם אדם ותמצא שקודם הבטחת הפקידה כבר נזדמן ויאמרו לא כי ברחוב נלין (יט,ב)
מפני שהיתה רגילה עם מלאכים בבית אברהם ,ואם לאברהם מעשה פרעה שהוא בדומה למעשה הסיבה שסירבו המלאכים להכנס בצל קורתו
כן מדוע כאן לא בא מלאך לדבר אל אברהם אלא אבימלך ,ולא עצרו ה' לפרעה כדי שיתפלל עליו של לוט היתה ,כי ידוע מדברי חז"ל שהמלאכים
"ויקרא אליו וגו' מן השמים"? אברהם ,וזה לך האות למה שפירשנו. באו אל אברהם אבינו ע"ה בפסח ,ושם התענגו
וי"ל לפי שבעת העקידה שהיה מקריב אברהם (אור החיים הק') מעריכת הסדר של אברהם אבינו ע"ה ,וכדי שלא
בנו להשי"ת היתה אז התגלות אלקות כמו שהיה לפגום בטעם הרוחני המעונג שהתבסמו בו בצלו
לכהן גדול ביום הכפורים לפני ולפנים ,שעל זה נאמר ויבקע עצי עולה (כב,ג) של אברהם אבינו ע"ה ,מיאנו לערוך סדר שני אצל
(ויקרא טז,יז) "וכל אדם לא יהיה באהל מועד" ,ופירש יש להקשות מדוע בקע במקומו עצים ולקחם (אמרי חיים) לוט.
בירושלמי (יומא פ"א ה"ה) אפילו אותן שכתוב "פניהם ג' ימים עמו בכל טלטולי הדרך ,ולא בקע עצים
פני אדם" ,דהיינו מלאך .לכן לא היו יכולין להיות על בסמוך למקום העקידה? וה' פקד את שרה כאשר אמר (כא,א)
ההר אז ,רק קרא מן השמים ,שהמלאך לא היה יכול ויש לתרץ ,דאיתא בגמ' ע"ז (מה,ב) דאין לך סמך פרשה זו ללמדך שכל המבקש רחמים על
לגשת אל ההר. אילן שלא עבדו אותו לע"ז ,ואין הכי נמי דאילן הוא חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה,
לכן אמרו במדרש (ב"ר נה,י) כי אברהם היה ככהן מחובר ולא נאסר להדיוט אך לגבוה נאסר .וממילא שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה
גדול אז בעת העקידה ,ולכן לא היו יכולים המלאכים שפיר ,שחשש אברהם לבקע עצים סמוך לעקידה (רש"י).
לבוא שמה .וזה שאמר "אשר יאמר היום בהר ד' שמא נעבדו לע"ז ואסורים לגבוה ,לכן בקע עצים לכאורה קשה ,הלא היתה הבטחה מהקב"ה
(תפארת יהונתן) שלו שידע שלא נעבדו לע"ז. לאברהם שיפקד בבן ,וכאן משמע שנפקד רק
יראה" ,כי היתה שם התגלות אלקות כמו לפני בשביל שהתפלל על אבימלך?
(משך חכמה) ולפנים. וי"ל לעולם כי תפלתו על אבימלך הוא דבר
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי וגו' (כב,ז)
לכאורה קשה למה הקדים ויאמר יצחק אל המעמיד לפקידת שרה ,והבטחתו יתברך היתה
עתה ידעתי כי ירא א-להים אתה ולא חשכת את שיתן לו בן והזמין לו ה' מצוה שסגולתה שיפקד,
אברהם "ויאמר אבי" ,ואז שאל הנה האש וגו'?
בנך את יחידך ממני (כב,יב) ובזה נתקיימה הבטחתו ,והוא אומרו "כאשר אמר"
ויש לומר דאיתא בגמרא דאונן פסול לעבודה.
בעצם השאלה מה היה הנסיון בעקידה ,יש בזה אם כן זה הוא פירוש הכתוב ויאמר יצחק אל
ביאורים שונים. אברהם אביו דייקא רצה לומר האמירה זו היה משלחנו של מרן הרב שליט"א
ה"שפת אמת" כתב (פרשה זו ,תרל"ט ד"ה ברש"י) כי רק בשביל שהיה אביו" ,ויאמר אבי" ,רצה לומר
הלא אברהם אבינו היה נבון ופיקח ,ואיש חכם ומשכיל ויאמר א-דני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר
הלא אתה אבי ואם תשחט אותי אתה תהיה אונן מעל עבדך (יח,ג)
יכול לחשוב שיותר טוב לו שלא לקיים מצות השי"ת ותפסול בעבודה ,כי אני רואה הנה האש והעצים אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר
בענין העקידה ,כי צווי השי"ת בענין העקידה היא מצוה שאתה רוצה להקריב קרבן ואסור לך להקריב מהקבלת פני שכינה דכתיב ויאמר וכו' אל נא תעבור
אחת ,ובקיום מצוה זו הינו מקיים מצוה אחת בלבד. וגו' (שבועות לה,ב).
באנינות ,אלא ודאי שאין ברצונך לשחוט אותי רק לכאורה קשה להבין את זה ,כי כל תכלית האדם
ומבאר שכיון שעל ידי שחיטת יצחק לא תהיה דעתך להביא קרבן אחר ,ואם כן איה השה לעולה. בעולם הלא היא כדי שיגיע להתענג על ה' ולקבל
תקומה לכלל ישראל חלילה ,נמצא שעל ידי קיום (חנוכת התורה) פני שכינה ,והאיך אפשר לומר שהכנסת אורחים
מצוה אחת של 'והעלהו לעולה' יתבטלו מצוות הרבה גדולה יותר?
(המשך בעמוד ד) אלא מובא בספה"ק "ישמח ישראל" ,שאכן כל
וירא את המקום מרחוק (כב,ד) אדם מוכן למסור את נפשו להשי"ת ,אבל למסור את
מתוך לוח הקהלה אמר ליה (אברהם) ליצחק ,רואה אתה מה שאני
רואה ,א"ל אני רואה הר נאה משובח וענן קשור
נפשו למען הזולת זה כבר קשה ביותר .כמו שיש
מאמר העולם ,שאדם אומר בסוף שמו"ע "ונפשי
כעפר לכל תהיה" ,אבל אוי ואבוי יהיה אם בשעה
שבת פ' וירא ,כ' מרחשון.
עליו ,אמר לנעריו ,רואין אתם כלום ,אמרו לו אין שיפסע לאחוריו מישהו ידרוך על רגלו ...כי אכן לפני
אנו רואין אלא מדברות ,אמר להם שבו לכם פה השי"ת קל לומר "ונפשי כעפר" ,אבל כשזה נוגע
הדלקת הנרות( 17.01 :פלג המנחה)16.19 :
עם החמור ,הואיל והחמור אינו רואה ואינכם רואין לחבירו זה כבר עבודה קשה.
מפטירין "ואשה אחת" (מלכים־ב ,ד) עד "ותשא את כמותו ,עם הדומה לחמור ,שבו לכם פה עם החמור ולכן ,כשאדם מקבל פני השכינה ,מתלהב
בנה ותצא". בתפלתו ודבוק בתורתו ,ואף אחד לא מפריע לו ,אז
מוצאי שבת( 18.10 :לשיטת ר"ת)18.30 :
שאתם כמותו ,ואני והנער נלכה עד כה (תנחומא פכ"ג). אכן מה טוב ומה נעים ,אבל העבודה הקשה היא ,אם
הנה לנו ,כי עיקר הכח של העם היהודי הוא אדם צריך להכניס אורחים לביתו ,לוותר על נוחיותו
יום ב' חיי שרה ,כ"ב מרחשון .מנהג חברא קדישא ופרטיותו בשביל חבירו ,דהיינו שנותן מעצמו למען
באנטווערפען להתענות בו. כאשר מצליחים גם האב וגם הבן לראות את אותו
מראה נורא הוד ,את אותו יופי של ההר הנאה -הר הזולת ,על זה אומרת הגמרא "גדולה הכנסת אורחים
שבת פ' חיי שרה ,כ"ז מרחשון. יותר מהקבלת פני שכינה" ,כי הרבה אנשים מוכנים
הדלקת הנרות( 16.49 :פלג המנחה)16.09 : המוריה ,על כזה אב ובן הובטח לאברהם אבינו ע"ה להקריב מעצמם למען השי"ת ,אבל להקריב מעצמם
"כה יהיה זרעך" היינו שגם בניו אחריו יזכו לכך, למען הזולת זה כבר קשה להם מאד.
הגליון הזה הוקדש שגם האב וגם הבן יתפעלו מאותו מחזה. וזה גם הענין של "נישואין" ,שאדם נושא אשה
לעילוי נשמת מרן הרב שתהיה "עזר כנגדו" ,זה אכן "עזר" אבל גם "כנגדו",
(מיכאל באחת) כי כל אחד יש לו הרצונות והטבעיים שלו ,והתכלית
רבי נח צבי אוללמאנן זצ"ל היא שהאדם יקריב מעצמו ויוותר מרצונותיו למען
בן הרב משה זצ"ל וישם אתו על המזבח ממעל לעצים (כב,ט) הזולת ,וזוהי תכלית הנרצה של רצון השי"ת שהאדם
רבה הראשון של קהלתנו זה אחד מדרכי היצה"ר ,שעוזר לאנשים צריך להסכים לוותר מעצמו כדי שהשני יוכל לחיות
אתו יחד ,וזהו לומדים מ"גדולה הכנסת אורחים יותר
הלך לעולמו כ"ג מרחשון תרע"ז להסתדר עם מצות ה'' ,מ'קען זיך אן עצה געבען', מהקבלת פני שכינה" .ולמעשה כשאחד מבטל עצמו
ומנוחתו כבוד בביה"ח "מחזיקי הדת" פיטטע ואברהם אבינו ע"ה האיר ליצחק והעלה אותו לשני הוה ביטול היש ,וזה בעצמו גורם לקבלת פני
"ממעל לעצים" -ממעל לכל העצות ,אלא אך ורק השכינה ,וכפי שאמרו חז"ל (סוטה יז,א) "איש ואשה זכו
תנצבה שכינה שרויה ביניהם".
(מהר"ש מבעלזא) יראת ה' טהורה.
1
שונה הלכות מרן הרב רבי נח צבי אוללמאנן זצ"ל
עניני יחוד רבה הראשון של קהילתנו הק' 110 -שנה לפטירתו ,כ"ג מרחשון תרע"ז
נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו
חדרים נפרדים (המשך) לו זרוע עם גבורה במלחמתה של תורה הרב הגאון מתולדותיו
• שני חדרים בדירה אחת ,ובאחד מהם יש דלת פתוחה המובהק צדיק נשגב מאוד נעלה שלשלת היחוס נח הרב המחבר (ה"ה מרן הרב הגרנ"צ אוללמאנן) ז"ל
או חלון בלי וילון ,שיכולים לראות דרכם את הנעשה לשמים ולבריות כש"ת מו"ה נח צבי אולמאנן זצ"ל נולד בשנת תרי"ו להוריו הגה"צ גדול בדורו כקש"ת
באותו חדר (שאז יש היתר של פתח פתוח לרה"ר) ,מותר שרת בקודש ורועה נאמן לקהל יראים באנטווערפען מו"ה משה אוללמאנן זצ"ל ולזוגתו הצדקת עטרת
לאיש להיות בחדר אחד והאשה בחדר השני ,כיון תע"א. בעלה מ' שרה ריינא ע"ה בת הרה"צ הגביר המפו'
שהחדר שיש בו דלת או חלון הוי פתוח לרה"ר ,ואינו זכרתי ימים מקדם ,קישורי ריעות ואחוה היו בדורו כקש"ת מו"ה יעקב בער פעלדמאנן זצ"ל (תלמיד
מקום יחוד (ובתנאי שגם ביציאה מן הבית אין מקום שאין מובהק להרב הגאון ר' וואלף באסקאוויטץ זצ"ל) .מקום לידתו
יכולים לראות הנעשה בו) ,ואפילו כשהאשה נמצאת בחדר
בינינו בעת שנינו יחדיו מים יצקנו על ידי אמו"ר מאור
השני שאינו פתוח לרה"ר ,אין חוששים שהאיש יכנס הגולה מרן בעל 'שבט סופר' זי"ע אב"ד ור"מ בעיר ואם היה בכפר פעטרא ,כעת מדינת רומעניען ,ויניק וחכים
אצלה (דבר הלכה בשם החזו"א). בישראל פרעססבורג ,ועוד בימי נערותו היה מיוחד טובא היה באיבו ,בגדלו בתורה על ברכי אביו הגדול,
• כשהאשה נועלת עצמה בחדר והמפתח בידה ,ואין בישיבה רבתי בהתמדתו חריפותו ובקיאותו בצדקתו ובעידן ההוא עד ט"ו שנה לימי חייו שאב כאחד ג"כ
אפשרות להאיש להכנס לחדרה ,יש מקילים דמותר וענותנותו ,ואשריו ,מה נהדר היה בכליל המעלות, ממימי תורת דודו הגאון האדיר בעל מהריא"ץ זצ"ל
לאיש להיות בחדר השני אף כשלבו גס בה (כגון נפלא וגבוה בתמימותו ובר לבו ,וכל מעשיו לשם (רבה של מארגרעטען) .
שנתגדלו יחד או שעובדים יחד במשרד וכדומה) ,ויש אוסרים, שמים ,וכמעט נאצל ונח עליו רוח מבינת בני עליון וכאשר בא פעם הרה"ג רשכבה"ג בעל כתב סופר
דחוששים שהאשה תפתח לו הדלת( ,אבל כשהאיש נועל אבותיו הזקנים ,בעל 'דברי ר"ש' ו'יריעות שלמה' נ"ע, זצ"ל עירה מארגרעטען ,תהא על קנקנו של הב' האברך
עצמו בחדר לא מהני בזה -דבר הלכה עיי"ש). וכתמימותו בטבעו ,כן דרך לימודו ,דרך בלי עקלתון, נח צבי ,ואמר לאביו אשר הי' ש"ב ותלמידו שישלח בנו
דלת סגורה ולא נעולה פלס מעגל אמת ונתיב הישר למצוא ולבאר דברי אליו לישיבתו הרמה דק"ק פרעשבורג והוא ישים עין
• כשהדלת סגורה אבל לא נעולה ,יש שכתבו דאסור חכמים וחידותם בעמקי תהום ההלכה ,וברבות העתים פקוחה עליו שילמוד בהתמדה ויהי' לו תכלית הנרצה,
להתייחד ,ויש מתירים מפני שהם מתייראים שמא ארובות השמים לו נפתחו רבו פארותיו ושיאו עלה וכן נעשה ונגמר מאביו לשלחו להתם .ובבואו להיכל
יכנסו לשם אנשים .אבל דלת סגורה ולא נעולה מעלה ראש במרומי התורה ,ואם כי היה נחבא אל קדשו של הרה"ג בעל כתב סופר זצ"ל הרבה לקרבו
לאנשים שנכנסים לתוך הבית באופן קבוע ,כגון הכלים ,שמעו הולך וגדול בשערים המצויינים בהלכה, ולספחו באהבה ,ולמד בעיון ובשקידה רבה רבות
חנות ,מפעל וכדומה ,מותר להתייחד שם לכו"ע. ולמד ולימד ,הרוה נפשות שוקקות לדבר ה' ,וזכות בשנים בישיבת פרעשבורג ,כמו ג' שנים אצל הכתב
ואם המתייחדים בטוחים שלא יכנס אדם בלי לדפוק (נחלת צבי -הסכמות) הרבים היה תלוי בו". סופר ,וכז' שנים רצופים אצל השבט סופר ,ורבו זה
מקודם על הדלת ויקבל רשות להכנס ,נחשב הדלת בעל שבט סופר מאד מאד חבבו כאב את בן ירצה.
כנעולה ואסורים להתייחד (שו"ת בנין ציון סי' קלח). ובהגיע לפרק האיש מקדש בחר בו הרה"ג שר
• באופן שהמתייחדים יכולים לדעת מבפנים אם הפליג מאד בשבחו
הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל אב"ד פרעשבורג התורה והיראה ר' חיים סופר אב"ד דק"ק בודאפעסט
מישהו נכנס לבית ,כגון במשרד שיש בו מסך ז"ל לספחו אל ביתו לתת את בתו היחידה המושכלת
( )Scherm/Screenשיכולים לראות את כל מי שרוצה ובעל "דעת סופר" ,כותב בהסכמתו:
להכנס ,אין מועיל אפילו כשהדלת רק סגורה ולא "הן שלח לידי איזה עלים מספר "נחלת צבי" מרת חייטשא תחי' לו לאשה ,והשתקע ולמד בבית
נעולה (דבר הלכה). אשר עסוק בהדפסתו תוכו רצוף חידושי אביו הגאון חותנו כג' שנים מתוקנים שנים שהיו בהם חפץ ,ונתקבל
המפורסם קש"ת מו"ה נח צבי אוללמאנן זצ"ל אח"כ לרב ואב"ד דקהילת יראים באנטווערפען ,ואחרי
אופנים שבהם מותר היחוד מלאות לו ל"ג שנים לשירותו שם ,שבק חיים לכל
אשתו עמו אבדקה"י אנטווערפען ,ובקש ממני הסכמה ,ואך
• מותר לאיש להתייחד עם אשה כשאשתו נמצאת למותר היא כי המפורסם אין צריך ראי' ,כי אביו הג' חי והלך לעולמו בשם טוב ,ולא בכדי ספדו ספדינא
עמהם (שו"ע שם סעיף ג) ,מפני שהוא בוש מלעבור זצ"ל היה נודע בשערים המצוינים בהלכה בגדלות וקוננו עליו רבים ושלמים שלומי אמוני בית ישראל
עבירה בפניה (חכמת אדם כלל קכו ס"ב) ,ואפילו תורתו וצדקתו ,וכמה פעמים שמעתי מכ"ק אבא מקרוב ומרחוק.
כשנמצאת בבית אחר באותו חצר ,או אפילו כשהיא מאוה"ג בעל 'שבט סופר' זצ"ל אשר למד אצלו בישיבה דברי הכותב לכבוד אחיו הגדול ולכבוד התורה
ישנה. ויצק מים נאמנים על ידו כמו שבע שנים ,שהפליג מאד ולומדיה ,אברהם יצחק בהה"צ מוהר"ר משה אולמאן
• אשה שומרת על בעלה אף כשהוא מתייחד עם בשבחו ,הן מה שנוגע ליראתו הטהורה ,והן במה שנוגע (נחלת צבי -הקדמה) ז"ל.
אשה שלבו גס בה ,פרוצה או נכריה ,וכן אם עסק לשקידתו הנפלאה וחריצות שכלו בעודו עומד ביני
הבעל הוא עם נשים (כגון מוכר בגדי או תכשיטי נשים ,או פטירתו לבית עולמו
(נחלת צבי -הסכמות) עמודי בבית מדרשנו הגדול".
רופא נשים) ,או שהוא פרוץ ,אשתו משמרתו כשהיא כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ,ברחו רבי
נמצאת עמו ,ומותרים להתייחד. נח צבי ומשפחתו( ,ועל פי עצתו הרבה מבני קהילת
• אבל אשת הנכרי אינה שומרת את בעלה הנכרי ,ולכן קבלת הרבנות
כשלש שנים למד רבי נח צבי אצל חותנו (הגאון אנטווערפען) ,לשכעווענינגען בהולנד ,שם נפטר אחרי
אסורה אשה להתייחד עם נכרי אפילו כשאשתו עמו שנים של סבל ממחלותיו ,בכ"ג בחשון תרע"ז (,)1916
(דבר הלכה) ,ולכן אשה הנכנסת למשרד של נכרי ורק ה"מחנה חיים" זצ"ל) בבודאפעשט ,שם נולד לו בנו הבכור,
רבי מרדכי שלמה ,וכמה בנות. ונקבר למחרתו .נספד על ידי בניו רבי חיים ורבי יעקב
אשת הנכרי נמצאת עמו שם ,אסורה להתייחד עמהם. דוב ,וע"י רב מרוסיא שהיה גר בבריסעל .ההלויה
שומר בעת ההיא היו באנטווערפען מספר בתי מדרש,
ורובם היו מיוצאי קראקא (כך כינו את אנטווערפען אז: התארכה כשש שעות בדרך משכעווענינגען לפיטטע,
• איסור יחוד קיים כשיש אפשרות שהאיש והאשה כי בדרך עברה על יד כמה כפרים ,ומכל כפר יצאו הרב
יעשו עבירה יחד ,ולכן כשיש שם איש נוסף שהם "קליין קראקא") .אולם בית מדרש אחד ,שעמד ברחוב
"שופ סטראט" ( ,)Schupstraatהיה זה שיסד רבי יצחק ובני הקהלה לכבוד הנפטר .רבי נח צבי נטמן בבית
מתביישים ממנו ,אין איסור להתייחד ,כי האיש העלמין השייך לקהילת 'מחזיקי הדת' בפיטטע.
הנוסף נחשב ל"שומר" ,וכן פסק הרמ"א (שם ס"ה) צבי ראצערסדארפער (מיוצאי "אויבערלאנד" ומתלמידי
דשני אנשים כשרים ואשה אחת מותרים ביחוד. ה"מחנה חיים") ,שהגיע לשם בשנת תר"מ ,ועם הגידול רבי נח צבי כתב הרבה חידושי תורה .רק אחרי
• בלילה ,דהיינו משעה שרוב בני אדם הולכים לישון, במספר המתפללים בבית מדרשו ,חשב ר' יצחק צבי פטירתו הוציאו שני בניו ,רבי יעקב דוב ורבי משה
אף שיש שומר ,חוששים שמא השומר ירדם ,ולכן להציע לרבי נח צבי את משרת הרבנות בבית מדרשו. נפתלי ,לאור את חידושיו על סדר מועד ופרקי אבות,
צריך שני שומרים ,ואז אף אם שניהם נרדמו מותרים ובכן חזר רבי יצחק צבי להונגריה להתייעץ עם (עיר ואם בישראל ,עמ' )49 בספר 'נחלת צבי'.
להתייחד ,שיכולים להתעורר בכל רגע( ,וכשאין חשש רבו ושאר בשרו ה'מחנה חיים' .כשחיכה בבית רבו
שהשומר ירדם יש מקילים אפילו בלילה בשומר אחד -דבר גדלות תורתו וצדקתו
להתראות אתו ,פגש את חתנו רבי נח צבי ,ותיכף הגאון רבי ישעיה פירסט זצ"ל אב"ד קהילת 'עדת
הלכה) .וכן כשהולכים או נוסעים בדרך מחוץ לעיר
צריך שומר נוסף ,שמא אחד מהם יצטרך לילך כשהכיר בכשרונותיו בקשו שיסכים להתמנות כרב בית ישראל' בעיר וויען ,כותב בהסכמתו לספר "נחלת צבי"
לעשות צרכיו. מדרשו .בתחילה סירב רבי נח צבי לקבל את המשרה, של מרן הרב הגרנ"צ אוללמאנן זצ"ל:
• השומר אינו צריך להיות באותו חדר ,אלא די בזה מפני שבעת ההיא כבר קיבל קריאה למשרת הרבנות "לכו חזו מפעלות מלאכת מחשבת מעשה אומן,
(המשך בעמוד ג)
שנמצא בתוך הבית אפילו בחדר אחר ,וזאת אם
המתייחדים חוששים שיכנס לחדרם ,שאז מותר.
• כשהשומר נמצא בחדר אחר באותו בית ,צריך
להשאיר את הדלתות של שני החדרים פתוחים ,ואז
רשימת הרבנים :הגר"ע האניג שליט"א /הגרי"ז פאללאק שליט"א /הגרא"ש עקשטיין שליט"א /הגרא"ח
שטרנבוך שליט"א /הגרא"י רייך שליט"א /הגר"ש לוריא שליט"א /הגרי"י ברייער שליט"א /הגרש"מ
מאשקאוויטש שליט"א /הגר"א פריעדמאן שליט"א /הגרחי"ל טייטלבוים שליט"א /הגרשמ"ח גרינפעלד
שליט"א /הגרב"נ פייבוש שליט"א /הגרי"י רבינוביץ שליט"א /הגר"נ געלדציילער שליט"א /הגרי"א רייזמן
לשכת הוראה
שליט"א /הגר"ד שיינברגר שליט"א /הגרש"צ אדלער שליט"א /הגרי"ד אורשנסקי שליט"א /הגר"ש בעלז שע"י הבד"ץ דקהלתנו
מותרים להתייחד. שליט"א /הגר"א גולדמן שליט"א /הגר"י גרינוואלד שליט"א /הגרצ"א וויזניצער שליט"א /הגרש"מ טעללער
• אסור לאשה להתייחד עם נכרי אפילו כשיש שומר. שליט"א /הגר"ח סופר שליט"א /הגר"א קאליש שליט"א Jacob Jacobsstraat 22
ויש להקל ,ובתנאי שהשומר לא יהיה פרוץ (דבר הלכה). שעות קבלת קהל ב"לשכת הוראה" שבבנין הקהלה
• קטן או קטנה :מותר לאיש ואשה להתייחד עם אשה מספר טלפון:
לפנה"צ / 11:15 - 10:15אחה"צ 15:00 - 14:00
כשנמצא עמהם ילד או ילדה מגיל חמש עד תשע
(הן אם הם ילדיהם והן אם הם זרים -דבר הלכה) ,שהילד שעה לפני השקיעה עד השקיעה (שבוע הבא משעה )16.10 03.208.4115
או הילדה נחשבים כשומרים לגבי האיש והאשה, "תיבת הדואר" של "לשכת הוראה" (וסימנך דיין = )4115
שחוששים שמא יגלו הקטנים את קלונם .היתר זה מתרוקנת בימים א'-ה' בשעות הנ"ל משעה 8.00בבוקר
מועיל אפילו באופן שלבו גס בה ,או שעסקו עם
הנשים .בלילה( ,דהיינו משעה שהקטנים רגילים לילך לישון), בעניני לשון הרע הנוגע לשידוכים -בטלפון 0484.222.252 עד 12.00בלילה
(המשך בעמוד ג) בימים ג' וה' משעה 18.00עד 19.00ע"י הג"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א
2
רבי נח צבי נסע לאנטווערפען וקבל עליו
א יידיש ווארט את עול הרבנות בבית מדרשו של ר' יצחק צבי שונה הלכות (המשך)
ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו (יט,ג) ראצערסדארפער .היה זה בשנת תרמ"ג ,והוא בן כ"ח מותר להתייחד רק כשיש שני שומרים ,כגון שני
דאס איז א לימוד אין די מצוה פון הכנסת אורחים: שנה .מיד בבואו אירגן רבי נח צבי תלמוד תורה ,שעדיין ילדים או שתי ילדות או ילד וילדה ,אבל רק אם הם
ווען עס קומט א גאסט פון אונטערוועגענס ,און ער לא היתה קיימת עד אז ,וכן נבנה אז מקוה חדש (מאמר ערים (אבל אם הם ישנים אינו מועיל כיון שאינם מתעוררים
איז הונגעריג ,דארף מען אים וואס שנעלער געבען צו הלכתי בענין המקוה שכתב אז עדיין נמצא). כל כך בקל).
עסען און טרינקען .דערפאר דערציילט די תורה הק' בשנת תרנ"ב החליטו כל בתי המדרש שהיו קיימים • איש הנמצא בביתו עם בתו הקטנה (בת )4וחברתה
אז לוט האט געבאקען מצות ,ווייל צו באקען פרישע אז באנטווערפען ,להתאחד ולייסד קהילה חרדית, (בת )4באה לשחק אתה ,ואין אשתו שם ,צריך להזהר
(רד"ק) ברויט וואלט גענומען לענגער... שקבלה את השם "מחזיקי הדת" .עם יסוד הקהילה, מאיסור יחוד ,שהילדה נחשבת כשומרת רק מגיל ,5
החליטו המייסדים פה אחד ,למנות את רבי נח צבי לרב והיחוד עמה נאסר מגיל .3
• אסור לאשה להתייחד עם נכרי אפילו כשיש שם
לשון חכמים (עיר ואם בישראל ,עמ' )47 אב"ד ומרא דאתרא.
קטן או קטנה לשמור (שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' רד).
וטעם "ואל הבקר רץ אברהם" ,להגיד רוב חשקו צדקתו עומדת לעד • קרובים :אף שאסור לאיש להתייחד עם שתי
בנדיבות ,כי האדם הגדול ,אשר היו בביתו שמונה עשר נשים (כדלעיל) ,מ"מ אם אחת משתי הנשים קרובתו
מרן הרב דקהילתנו הגאון רבי מרדכי ראטטענבערג המותרת עם איש זה ביחוד (כגון בתו אמו או אחותו) מותר
ושלש מאות איש שולף חרב ,והוא זקן מאד וחלש זצ"ל הי"ד כותב בהסכמתו:
במילתו ,הלך הוא בעצמו אל אהל שרה לזרז אותה האיש להתייחד עם שניהם ,כיון שהאשה המותרת
"בעונג ורב נחת נתבשרתי ...שמוציא לאור חדושי נחשבת כשומרת לגבי האשה השניה ,ובלילה צריך
בעשיית הלחם ,ואחרי כן רץ אל מקום הבקר לבקר תורה על סוגיות הש"ס סדר מועד מה שהשאיר אחריו
משם בן בקר רך וטוב לעשות לאורחיו ,ולא עשה כל שמירה נוספת.
ברכה כבוד אביו הוא ידידי הרב הגאון הצדיק מוה"ר • וכן מותר לאשה להתייחד עם שני אנשים כשאחד
זה על יד אחד ממשרתיו העומדים לפניו( .רמב"ן יח,ז)
נח צבי אולמאנן זצ"ל הרב האב"ד הראשון דקהלתנו מהם הוא אביה ,בנה או אחיה ,כיון שהוא נחשב
מחזיקי הדת דפה אנטווערפען יצ"ו ,הוא הגבר אשר כשומר לגבי האיש השני ,אבל בלילה צריך שמירה
התודה והברכה הוקם על וזכות הרבים תלוי בו שעלתה בידו בעזר נוספת.
הננו בזה להודות להאי גברא יקירא השי"ת לייסד פה קהלה החרדית ואסף וקבץ את יראי • נשים שאינן מחפות זו על זו :מותר לאיש להתייחד
העומד תמיד לעזרתנו ה' תחת דגלו דגל התורה והיראה וחפץ ה' בידו הצליח עם שתי גיסות (דהיינו נשותיהם של שני אחים) או עם
העו"ד ר' צבי (הרמן) לאונשטיין ני"ו להרים קרנה ולשכלל היכלה ,וצדקתו עומדת לעד". אשה וחמותה ,והן נחשבות כשומרות זו על זו .ולכן
מאמשטרדאם (נחלת צבי -הסכמות) אורח שמתארח אצל משפחה שהבעל יוצא בשעה
על התמסרותו שלא ע"מ לקבל פרס ,לשחרורם של מוקדמת אל מחוץ לעיר (ואין ההיתר של בעלה בעיר),
שני בחורים שהגיעו מא"י לשדה התעופה סכיפהול קשר תורני ונשארים בבית רק אשה וחמותה הדרה אצלה ,אין
בדרכם לאנטווערפען לפני כמה שבועות בערב ש"ק, בזה איסור יחוד.
על אף ריחוק המקום ,רבי נח צבי שמר קשרים • אף אם ידוע שאינן שונאות זו את זו ,מותר להתייחד
ונעצרו שם ע"י המשטרה. הדוקים עם משפחות אביו רבי משה וחותנו רבי חיים
והברכה אחת היא לעסקני קהלתנו שיחיו שטרחו עמהן ,כיון שיש ביניהם שנאה טבעית ,שאם אחת
סופר .בספר חידושיו של רבי נח צבי 'נחלת צבי' ,אנו תעבור עבירה ,השניה תגלה את קלונה.
ועמלו עד שהגיעו הבחורים לעירנו לפני כניסת מוצאים מכתבי תורה מאביו ,ובשו"ת 'מחנה חיים'
השבת ,יתברכו כולם ממעון הברכות ,שתשרה שכינה • יש שהתירו לאיש להתייחד עם אשה ובתה או עם
(ח"ג סימן מג) אנו מוצאים שאלה ארוכה שכתב לחותנו, אשה ובת בנה או בת בתה ,שאחת שומרת לגבי
במעשה ידיהם ובכל אשר יפנו יצליחו מתוך הרחבת ותשובה אליו ,בנוגע לכתיבת שם בגט .תשובה נוספת השניה (אגרות משה אהע"ז ח"ד סוף סימן סד).
הדעת וכט"ס. לרבי נח צבי מחותנו נמצאת ב'תוספות חיים' (המצורף (המשך יבא בע"ה)
הנהלת הקהלה לחלק ד' של השו"ת) סימן ד'.
רבי נח צבי מוזכר בהקדמת ספר 'תורת חיים' הגרנ"צ אוללמאנן (המשך)
ברכת מזל טוב חמה ולבבית על 'אורח חיים' לגיסו רבי יעקב שלום סופר ,דיין
להר"ר בן ציון הכהן ווייסמאן הי"ו בבודאפעשט ,ובהקדמת ספר 'ברכת שלום' (בענין בעיירה ברסיסלו-לינפלין ,שהיתה קרובה לעיירות
חבר ועד הקהלה העירוב) לרבי שלום יצחק הכהן שטערנבערג דומ"ץ הגדולות גראסווארדיין ובודאפעשט ,ששם גרו רוב
ולכל משפחתו שיחיו דקהלתנו ,בזה הלשון: בני משפחתו.
"והנה אזכיר לטובה את הרב הגאון הצדיק מו"ה עוד הם מדברים אודות הענין ,והנה נכנס רבי
לרגל אירוסי הבן עב"ג שיחיו עמרם בלום ,מח"ס 'בית שערים' ומחותנו של ה'מחנה
ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב נח צבי אולמאן אב"ד דפה ,אשר הסכים גם כן עמנו
בהיתר ,זכור הוא לטוב כי היה מפורסם בצדקתו ומדת חיים' .בעת ההיא לא היתה לרבי עמרם משרת רבנות,
הנהלת הקהלה טובו וענותנותו". ומששמע את השיחה נכנס בדברים עם מחותנו כדי
כשחותנו רבי חיים סופר נפטר ,בקשה אלמנתו שישפיע על חתנו לקבל הרבנות בעיר אנטווערפען ,כדי
נוסח המצבה בביה"ח דקהילתנו בפיטע: שחתנה ימלא את מקומו בהרבנות בבודאפעשט ,כדי לפנות לו מקום בעיר ברסיסלו-לינפלין .ה'מחנה חיים'
אדונינו מורינו ורבינו פנה לחתנו ואמר לו' :חתני היקר ,מן השמים רוצים
עטרת ישראל נ"י ע"ה פ"ה שתוכל אשתו ,מרת חייטשא ,לגור יחד עם אמה ,אבל
פ"נ רבי נח צבי סירב לקבל המשרה ,באומרו שלגיסו ,רבי שתקבלו את הרבנות בעיר אנטווערפען!' .כשרבי נח
הרב הגאון המפורסם חריף ובקי יעקב שלום סופר ,משפט הבכורה. צבי המשיך לסרב לקבל את הרבנות ,אמר לו חותנו:
שלשלת היוחסין אור ישראל וקדושו רבי נח צבי התכתב עם גדולי דורו .רבו ה'שבט 'חתני היקר! אם אתם לא תלכו לאנטווערפען ,הנני
חסיד ועניו זך ונקי כפים כקש"ת מוכן לנסוע ואתם תשארו כאן במקומי! מן השמים
מו"ה נח צבי בן הרב מו"ה משה סופר' כתב אליו תשובה אחת (חיו"ד סימן ל') ,בה הוא
אוללמאנן זצ"ל מתארו כ'רב חביבי הרבני המופלג בהפלגת חכמים, נתגלה לי שלעיר אנטווערפען יהיה עתיד גדול ,ומאד
האב"ד הראשון דק"ק (המשך בעמוד ד) חשוב שכעת יתמנה שם רב חרדי הגון!' .ובכן ,רבי נח
מחזיקי הדת באנטווערפען צבי הסכים לנסוע לאנטווערפען.
נצחו אראלים את המצוקים
וארון הקודש נשבה פינת כשרות ווינקעל ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב וגו'
חזו ציון זה הרימו קול בוכים
לשמש בעפר ארץ טמונה הביד"ץ דקהלתנו העניק השגחה על לעילוי נשמת אבי מורי
צבי צדיק איכה בהול נקבר סוגי פסטרמה שונים ובשר מעושן ר' אהרן יחזקאל ב"ר יוסף ז"ל שפיגעל
והעפר על הרוח גבר מחברת ""MILMEAT נלב"ע עש"ק פ' חיי שרה
בא אמנם בטהרה החסיד לבית מלונו כ"א מרחשון תשע"ח -ת.נ.צ.ב.ה
נינוח בצל ש-די אלקי קדם מעונו
מי יגדור פרצנו ישובב נתיבותינו כוס תנחומין נדבת בנו שמשון אליעזר שפיגעל וב"ב
שברנו מי ירפא יקים יריעותינו משתתפים אנו בצערם של
הלא אך לד' קוינו והמליץ בעדנו ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב וגו'
מורנו זצ"ל הרבנית זליבנסקי תליט"א החבר יצחק דוב בן הרב משה אריה הלוי ע"ה
תנצבה וכל המשפחה החשובה שיחיו
ועל חלק המצבה שעל גוף הקבר נרשם: בהלקח מאתם ראש משפחתם באמבערגער
מחבר ספר נחלת צבי נדפס בשנת תרצ"ז נלב"ע כ"ה מרחשון תשנ"ד
מי יעלה בהר ד' -יקום במקום קדשו הרה"ג מוהר"ר פנחס [בן הרב מרדכי אלתר]
נקי כפים ובר לבב וכו' זליבנסקי זצ"ל תנצבה
ד' מי יגור באהלך חדב"ן מרן הרב הגר"ח קרייסווירטה זצ"ל
מי ישכן בהר קדשך
הולך תמים ופעל צדק המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון ייראוך עם שמש
ודבר אמת בלבבו וכו' וירושלים תפלת שחרית בימות החול כותיקין
יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה
בשעווענינגען אשר שמה ברח הנהלת הקהלה בביהמ"ד פשעווארסק
עם חלק גדול מבני עדתו
בפרוץ המלחמה הנוראה הזדמנות אחרונה בכל יום חצי שעה לפני הנץ
מוש"ק לפ' חיי שרה כ"ג מרחשון תרע"ז יום א' פרשת חיי שרה בשעה 7.05
בשנת ס"ג לימי חייו להכניס זמן תפלה ,או מודעה ,או לשנות זמן
תפלה ,ב"לוח הזמנים" -עד יום א' בערב *
ונקבר בכבוד גדול כ"ה מרחשון תרע"ז בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד
ושם אמו שרה ריינא ע"ה הרב ברוך שיינבערגער 0476.508.398 - התחלת התפילה בשבת קודש זו 6.50
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק -כ' מרחשון
ד'תתקי"ט:רבי אברהם [ב"ר יצחק] -הראב"ד (השני)
תרי"ב :רבי שלום [ב"ר יעקב יוסף] הלוי ראזענפעלד -
עליית חתן לתורה שידוכים
האדמו"ר מקאמינקא ישראל מרדכי ב"ר צבי דוב רייך נ"י פיגא ריזשא פעקעטע יהושע לעברעכט
תשמ"ג :רבי משה נתן נטע [ב"ר מנחם מענדל] לעמבערגער (רייך-ווינד) ביהמ"ד צאנז-קלויזענבורג בת ר' שמעון דוב נ"י ב"ר חיים שמעון נ"י
-גאב"ד דמאקאווא-כפר אתא -עטרת משה פעקעטע (שטויבער) לעברעכט (טויב)
אנטווערפען מאנשעסטער
בר מצוה
יום א' -כ"א מרחשון אנטווערפען ,י"א מרחשון תשפ"ז
של"ה :רבי דוד [ב"ר שלמה] בן זמרא -הרדב"ז
רבי אברהם [ב"ר מרדכי] אזולאי -חסד לאברהם ת"ד:
יום ב' -כ"ב מרחשון ישראל ב"ר שלמה בעניאמין (טהאלער) נ"י ברכה לופאוויטש אריה מרדכי קאהן
רבי משה [ב"ר יצחק יהודה] לימא -חלקת מחוקק תי"ז: ביהמ"ד זכרון בנימין בת ר' חיים נ"י ב"ר הרב שמואל הכהן שליט"א
תקע"ד :רבי דוד שלמה [ב"ר ירחמיאל] אייבשיץ לופאוויטש (רייך) קאהן (דירנפעלד)
מסאראקא -לבושי שרד ,ערבי נחל
* אנטווערפען ירושלים עיה"ק
דוד ב"ר אברהם הכהן שפיטצער (ליבער) נ"י אנטווערפען ,י"ב מרחשון תשפ"ז
תקע"ט :רבי עזריאל [ב"ר דוב] הלוי הורוויץ " -דער
אייזערנער קאפ" מלובלין *
תרפ"ז :רבי ישכר דוב [ב"ר יהושע] רוקח -האדמו"ר
שמעון יצחק ב"ר מאיר זאב הלוי קייסרמאן (פרידמאן) נ"י
מבעלז שרה נייהויז משה יוחנן וויינבערגער
בת ר' יואל נ"י ב"ר אהרן צבי נ"י
יום ג' -כ"ג מרחשון
תרע"ז :מרן הרב רבי נח צבי [ב"ר משה] אוללמאנן -נחלת
צבי
נולד בן נייהויז (טעשער)
לונדון
וויינבערגער (דרעזדנער)
אנטווערפען
אנטווערפען ,י"ד מרחשון תשפ"ז
יום ד' -כ"ד מרחשון למשפ' ר' משה קובץ-באמבערגער נ"י
רבי גדליה משה [ב"ר שלמה] גאלדמאן - תש"י:
אסתר מושקט גליק דוד יהודה פילאפף
האדמו"ר מזוויעהל
יום ה' -כ"ה מרחשון
תקצ"ט :רבי נפתלי [ב"ר אלעזר] מליזענסק
נולדה בת בת ר' יצחק יהושע נ"י
גליק (קאהן)
אנטווערפען
ב"ר אברהם זאב נ"י
פילאפף (האלפערט)
קרית יואל
תש"י :רבי מרדכי [ב"ר יששכר דוב] רוקח -אב"ד למשפ' ר' שלמה זלמן שטערן-פאמעראנץ נ"י אנטווערפען ,ט"ו מרחשון תשפ"ז
בילגערייא
יום ו' -כ"ו מרחשון הגרנ"צ אוללמאנן (המשך)
תקס"ד :רבי רפאל [ב"ר יקותיאל זיסקינד] הכהן מהאמבורג יוסף מאיר ליכטענשטיין דילא רבקה לאה בינדער
-שו"ת ושב הכהן בת ר' אהרן משה הכהן נ"י ב"ר יואל נ"י
מורג חרוץ ברק השנון ותיק מלא עתיק ,מוכתר ליכטענשטיין (וויינבערגער) בינדער (בערקאוויטש)
ש"ק -כ"ז מרחשון במעלות' .והערות ממנו ותשובה אליו נמצאות בשו"ת אנטווערפען קרית יואל
תש"א :הקדוש רבי דוד [ב"ר שלום יוסף] פרידמאן - 'תפארת ידידיה' לרבי ידידיה שאחעט משיקאגא (סימן אנטווערפען ,ט"ז מרחשון תשפ"ז
האדמו"ר מפלויישט
תשנ"ט :רבי יעקב [ב"ר דוד יצחק] לייזער -האדמו"ר (עיר ואם בישראל ,עמ' )48 כז).
מפשעווארסק -אמרי יעקב יחזקאל שרגא ווייסמאן אסתר מלכה פאמעראנץ
בית אבותיו בת ר' חיים יהודה לייב נ"י ב"ר בן ציון הכהן נ"י
דק"ק פרעשבורג. גזע משפחתו אבות אבותיו דור דור ודורשיו פאמעראנץ (לענדי) ווייסמאן (פארסט)
ועוד יזכור לנו אהבת איתן האדם הגדול בענקים למעלה למעלה בקודש היו אנשים מצוינים מופלגי מאנשעסטער אנטווערפען
אשר בחייו עמד לנס עמו בתור ראש לשכת היראים תורה בדורותם אשר לאורם הלכו רבים גדולי המורים מאנשעסטער ,י"ז מרחשון תשפ"ז
דמדינת זיעבענבירגען ,הוא הרב הגאון החריף עצום, בתורה ובמדע.
צי"ע פאר דורו והדרו כקש"ת מו"ה שלמה שלמן אביו הרב הגאון הצדיק ר' משה ז"ל הי' בן מעולה
אוללמאנן זצ"ל אב"ד דק"ק ביסטריץ אחיו של המחבר פריידא ליפשיץ חיים שאול אללעך
מאוד חביב לאביו הגאון הגדול נזר ישראל וקדושו ר' בת ר' שבתי חיים יהודה נ"י ב"ר אשר ישעי' נ"י
אשר נפשו הי' קשורה בנפשו ומאד הי' אתיקורי זלמן חריף זצ"ל בעהמ"ח יריעות שלמה ,ארי בן ארי ליפשיץ (שטראהלי) אללעך (גאלדשטיין)
(נחלת צבי -הקדמה) מתיקרי ביה. בנו של הרב הגאון טובינא דחכימא ר' שלום חריף ז"ל אנטווערפען אנטווערפען
אנטווערפען ,י"ז מרחשון תשפ"ז
בעל דברי ר"ש אב"ד דק"ק לאקענבאך ,חתנו של הרב
מפנינים יקרים (המשך) הגאון המקובל ר' רפאל האגענטהאל ז"ל אב"ד ור"מ
דק"ק ענדינגען ומדינת שווייץ. אלישבע אדל ישכרוף דוד שלמה וועלטשער
לאין ערך ולאין שיעור ,אמנם באם אינו שוחטו הגם אביו של הגאון ר' שלום חריף הי' הרב הצדיק בת ר' אברהם שלמה נ"י ב"ר חיים דוב נ"י
שאינו מקיים מצות הבורא ,ברם בנו ישאר לפליטה הגביר המפו' בדורו משועי וממנהיגי עיר פיורדא מו"ה ישכרוף (בענעדיקט) וועלטשער (גאלדבערג)
לונדון אנטווערפען
ובכך יוכל לקיים מצוות הרבה ,ועוד שממנו יקומו ר' איסר אולמאן ז"ל. לונדון ,י"ח מרחשון תשפ"ז
הרבה דורות שיקיימו את המצוות ,ולפי ראות עיני אם אביו של המחבר היתה בת הרב הגאון ר' בונם
האדם היה כדאי לבטל מצוה אחת כדי לקיים רבבות איגר זצ"ל אב"ד דק"ק מאטערסדארף בן הרב הצדיק
ר' משה גינס זצ"ל מאייזענשטאדט ,נכד הגאון ר' פערל יונגער שמעון ישכר דוב לעמבערגער
מצוות אחרות ,ומכל מקום עמד אברהם אבינו ע"ה משה ווירמייזא זצ"ל ,בן הרב הגאון ר' אברהם ברודא בת ר' יואל נ"י בן הרב אהרן יואל שליט"א
בנסיון ולא הרהר כלום אחר דבריו של מקום וקיים לעמבערגער (ערלאנגער) יונגער (ליכטענשטיין)
זצ"ל ,אב"ד דק"ק פראנקפורט דמיין ,והרב ר' משה אנטווערפען לונדון
את דבריו בפשיטות. גינס היה חתנא דבי נשיאה של הרב הגאון בעל משנת אנטווערפען ,י"ט מרחשון תשפ"ז
ומו"ר הגרא"א דסלר ביאר ,כי הנה אברהם דר"ע זצ"ל ,הוא הי' ר' עקיבא איגר הראשון אב"ד
אבינו ע"ה עמד ופרסם אלקותו יתברך בעולם ,וגינה
את כל העבודות זרות ושיקוציהם וגלוליהם .והנה
)Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק
הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur ורפואה קרובה לבא
בין סוגי עבודה זרה ישנה גם ע"ז של "העברת זרעו
vrijdag 30 oktober maandag 2 november woensdag 4 november
למולך" ,ובודאי גם על עבודה זרה זו עמד אברהם Anselmo, Anselmostraat 28 Anfarma, Schulstraat 1 Antverpia, Nationalestraat 145
אבינו וצווח שאינה רצון השי"ת ,ופתאום עתה מצוהו zaterdag 31 oktober dinsdag 3 november donderdag 5 november
Jasmijn, Luitenant Naeyaertplein 4 Broeckx, Teniersplaats 2 Paleis, Paleisstraat 98
הקב"ה להעלות את בנו יחידו לעולה ,דבר שכל ימיו zondag 1 november Coppens-Dercon, Statiestr. 160
היה דורש נגד זה ,ולכאורה היה לו מקום להרהר "מה De Kock, St Lambertusstr. 39
יאמרו הבריות" ,והנסיון היה לו אם יהרהר בזה ,או ) na 22u.: Markgrave, Markgravelei 32ליל ש"ק( 30 oktober
בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
שילך בתמימות אחר רצון הבורא ,ואכן עמד בנסיון Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
והלך לעשות את רצון בוראו בתמימות ובשמחה.
ב"דברי יואל" (וירא עמ' שסה) כתב מרן הגה"ק שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
מסאטמאר זיע"א לבאר באופן אחר ,שאברהם אבינו המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א: הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א: מרן הרב שליט"א:
היה יכול להתפלל להקב"ה שיבטל ממנו בקשה זו של בימים א-ו 10:30-12:00
משרד הקהלה -שעות פתיחה:
בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00 בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א:
'והעלהו לעולה' ,ובודאי היה נענה ,וכמו שמצינו (מו"ק לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 : בימים א-ו 10:15-11:15 03.233.55.67<5
למזכירות הבית דין צדק
טז,ב) שצדיק גוזר והקב"ה מקיים ,אך הוא לא עשה כן ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00
info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67
הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א:
בימים א-ה 17:00-19:00 03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
אלא הלך בתמימות לקיים את רצון ה'. להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
(משולחנא דמלכא -הגרי"ט ווייס זצ"ל) להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
