בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — וירא (2026-10-26)

פר' וירא · יב -יז מרחשון
תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ה )אלף שמ"ו(
מטעם הנהלת היכלי התורה והחסידות נמסר ידיעות לקראת שמחת בית צאנז
שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א
שתתקיים אי"ה ביום שלישי א' דר"ח כסלו תשפ"ז בקרית מלך רב
התרגשות רבה בקרב אנשי שלומינו די בכל אתר ,עם התקרבות עת זמן שמחתנו ,שמחת בית צדיקים ,נישואי נכדת כ"ק מרן
שליט"א ,שתתקיים אי"ה בהיכל הגדול בקרית מלך רב ,כשבימים אלו עמלים העסקנים לסידור ימי השמחה כראוי.
שבת עליה לתורה
שבת אויפרוף יתקיים אי"ה בשב"ק פר' חיי שרה ,בצל הסב כ"ק האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ שליט"א ,בהיכל בית המדרש הגדול
-שיכון דז'יקוב ויזניץ בית שמש.
קבלת פנים וחופה -יום שלישי שנכפל בו כי טוב
מעמד הקבלת פנים ייערך אי"ה בהיכל הגדול בשעה 5:00לפנות ערב.
מעמד החופה ייערך אי"ה בשעה 6:00במתחם המיוחד ברחבת קרית החינוך.
והיה מחניך קדוש! הכניסות לגברים למעמדי הקבלת פנים והחופה ,אך ורק מרח' הרמ"א .הכניסות לנשים למעמד הקבלת
פנים ,אך ורק מרח' בני יששכר.
סדרי ההסעות לחתונה מתפרסם בכל עיר בנפרד.
היערכות שיא במתחם האירועים החדש "ארטיסטה" בחדרה לקראת בואם של אלפי אנ"ש
ידיעות ועדכונים לקראת מעמדי 'סוד השפע' של מפעל החסד שפע חיים ורחמים שמתחילים בס"ד השבוע
הושלמו ההכנות הקדחתניות בחצר קדשנו לקראת שרשרת מעמדי השפע שיתחילו להתקיים השבוע על ידי מפעל החסד
המרכזי שפע חיים ורחמים .המעמדים יעמדו בסימן פתיחתו של העשור הרביעי של שפע חיים ורחמים לנוכח אתגרי התקופה
בתחומי הכלכלה והדיור וצפויים להשתתף בו אלפי חסידים.
בשורת הדיור המחודשת :לאחר שנת מחקר ועבודה עם מומחים ,כלכלנים ועסקנים ,גובשה תוכנית מקיפה שזכתה לברכת
ולווי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
האסיפה החשאית באלול :בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות התקיימה אסיפה נדירה בקודש פנימה ,שבה הונחו
היסודות לבשורת השפע שתיחשף באירועים.
תוכנית ויזואלית ייחודית ,מטלטלת וחסרת תקדים שאסור להפסיד :במהלך המעמדים יוצגו דקות בלעדיות מתוך האסיפה
בקודש ,לצד חשיפת "סוד השפע" בקונספט חדשני ללא נאומים ומקהלות.
לכלל אנשי שלומנו :האירועים מיועדים לכלל החסידים – מבוגרים ,צעירים ,אברכים ומחותנים כאחד.
סדר זמני האירוע - 20:00 :פתיחת שערים ותפילת ערבית | - 20:30סעודה עשירה | - 20:45כיבוי אורות ותחילת ההקרנה.
חלוקת הימים לפי ערים :יום שלישי :קרית צאנז נתניה ,בית שמש ,אשדוד ,אלעד ,פתח תקוה ורחובות .יום רביעי :בני ברק,
ביתר עילית וקבוצה מקרית צאנז נתניה .יום חמישי :צפת ,מודיעין עילית וקבוצה נוספת מקרית צאנז נתניה .יום ראשון:
ירושלים ,טבריה וחיפה.
מערך היסעים מקיף :הסעות חינם ייצאו מכל ריכוזי אנ"ש .פרטים מלאים ומסלולים מפורסמים בכל קהילה ,וכן במוקד
הייעודי.093-13-12-11 :
מערך 'הנאמנים' :למעלה מ 100-נאמנים הוכשרו בוועידה מיוחדת במבוא חורון .כל נאמן אחראי על 25משפחות להענקת
מענה אישי ואירוח כראוי.
צאנזע חסידים ,נכבדים ויקרים! מי לכם פה ,ומה לכם פה? לכבוד בשורת הדיור החדשנית .למעננו .למען צאצאנו .ולאות
הכרת הטוב למפעל הגדול והקדוש הזה שזכה להציב בס"ד את צאנז כחלוצים אשר הולכים לפני המחנה בבשורת הדיור,
לאור חזונם של רבוה"ק .איש בל ייעדר!
פר' וירא∙ א · תשפ"ז
המשך ידיעות לקראת שמחת בית צאנז
משתה ושמחה
בימת הכבוד תוקם אי"ה בצד מזרח .מתחמים מיוחדים יוקצו במרכז ההיכל עבור בני המשפחה ,וכן עבור רבנים וזקני אנ"ש.
בשלושת צדדי ההיכל הגדול יוקמו אי"ה פארנצ'עס רבי קומות ,למען הכיל כל הקהל הגדול בליעה"ר .פרטים נוספים
וסדרי העמידה וכו' ,יפורסמו אי"ה.
ברכהמ"ז אי"ה בשעה .11.00
שבת שבע ברכות וימי השבע ברכות
שבת שבע ברכות -שב"ק פר' תולדות ,ייערך אי"ה בצל הקודש בקרית צאנז נתניה ,פרטים נוספים יבואו בהמשך.
היערכות מיוחדת ב'קרן הצלה' לקראת שמחת השבע ברכות המיוחד שתיערך ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לגדולי
תומכי קרן הצלה.
סדרי השמחה לבית יעקב אלו הנשים
קבלת פנים בהיכל הישיבה לצעירים בקרית חינוך דברי חיים .הכניסה רק מרח' בני יששכר )השער הגדול(.
מתחם הנשים בחופה :ברחבה הגדולה ממזרח -דרום של ההיכל הגדול מאחורי החומה.
סעודת החתונה לבנות המשפחה ,מכובדות ומבוגרות ,בהיכל המתיבתא.
שאר הפרטים ועדכונים נוספים יפורסמו בהמשך אי"ה.
סדרי ה"אדורך גין" בכל ימי השמחה
על מועד אדורך גיין במהלך שמחת החתונה להתברך בברכת מזל טוב אצל כ"ק מרן שליט"א יפורסם אי"ה בהמשך.
כפי שהונהג בחצר קדשנו ,בכל עת שיעברו הקהל לפני הק' במהלך שמחת החתונה ,ובשאר ימי השמחה ,חובה להקפיד
על הסדר כדלהלן :רבנים ,מבוגרים ,אברכים ,תלמידי ישיבותינו הק') .ילדים עוברים עם הוריהם(.
הציבור נקרא להישמע להוראות שיפורסמו בכל עת ונא לשמור על הסדר ,כדי למנוע אי נעימויות .המכוונים בקודש
יעמדו לעזר ולסיוע בכל מהלך ה'אדורך גיין'.
הודעות מיוחדות
לרגל ימי השמחה בו דרושים סדרנים ומכוונים רבים לסייע בהכוונת אנ"ש והאורחים בכניסות וביציאות ,בהושבה
במתחמים ובוויסות הקהל במעברים ואדורך גיין .אברכים אשר יכולים להטות שכם ומעוניינים לסייע בשמחת בית צדיקים
במתחמים השונים ובוויסות הקהל מתבקשים להירשם אצל העסקנים היקרים מנהלי מוסדותינו הק' בחיפה מוה"ר צבי
אלימלך לוינשטיין הי"ו בפלא' 054-8404912ומוה"ר חיים שלמה לוי הי"ו בפלא' 054-8407828שיעמדו בראש מערך
הסדרנים .או בהשארת הודעה בקול צאנז בשלוחה .9מקומות מיוחדים יוקצו לסדרנים ולמחלקים.
מטעם גבאי המעמדות נמסר כי כל שמות נותני המעמדות החודשיים תמידין מידי חודש בחודשו ,יוגשו בכוללות קוויטל
לפני כ"ק מרן שליט"א ביום החופה .אלו ששמותם עדיין לא מופיעים בקוויטל ,יכולים להירשם אצל הגבאים בכל אתר ואתר
או אצל מוה"ר סנדר בלומנטל הי"ו ראש גבאי המעמדות בפלא' .053-3102628
הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז ;072-3152000 :מארה"ב:
;605-53136698מאירופה.44-3333661564 :
יושבי המזרח הרבנים וזקני העדה ,לאחמ"כ האברכים יום שישי פר' לך י"ב מרחשון
ובסוף בסדר מופתי עברו הבחורים ,כשכולם נוהגים לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
כבוד זה בזה ,לשביעות רצון כל הקהל הקודש. להבחור הבר מצוה שמעון יוסף נ"י בן הר"ר שלמה
לכבוד זה אף הוציאו עלון מיוחד ובו הובא צבי מייטס מקרית צאנז טבריה )ב"ר שמואל מצפת(.
חשיבות עניין 'קריבה הוגנת' בעת הקבלת פני רבו
בשבת קודש ובחגי ומועדי השנה. שב"ק פר' לך י"ג מרחשון
בשוה"ט התכבדו בזמירות ,כל מקדש -הרה"ח ר' קבלת שבת התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר' ישראל
יחזקאל מרמורשטיין מפעיה"ק ,מה ידידות -הרה"ח משה צבי בוים שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים
ר' יהושע בוים מצפת עיה"ק. דברי חיים פעיה"ק.
בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הגה"צ אב"ד השבוע החלו בסדר חדש בעת שעברו אל מול
קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א .ובירך הקודש להתברך בברכת א גוט שבת ,כשבהכוונת
מרן שליט"א שבע ברכות )לרגל שבת ש"ב של החתן מורנו חבורת 'מכוונים בקודש' ,עברו לפי הסדר; תחילה
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
פר' וירא · ב · תשפ"ז
מרדכי צבי מירושלים ,וחתן הג"ר גרשון יעקב מרמורשטיין ר"מ חים שלום נ"י בן הג"ר אשר זעליג בוים מפעיה"ק ,עם בה"ר
בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק( ,ושמחת השלום יוסף גליק מפעיה"ק; ושל החתן חיים מנחם נ"י בה"ר בן ציון
זכר לרגל הולדת הבן להר"ר נחמן שטרן מפעיה"ק יעקובוביץ מק .אתא ,עם ב"ר רפאל בלוך מפעיה"ק(.
)ב"ר משה שמואל מב"ב ,וח"ר שלמה מאיר גרוסברגר אח"כ נערך שמחת השלום זכר והוואך נאכט לרגל
מפעיה"ק( ,ועברו הקהל לקבל פירות. הולדת הבן להר"ר פסח ברנשטיין מפעיה"ק )ב"ר
הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
בתוה"ק ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה )דף ד' ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה וגרסינן(.
ובקרבן נתנאל על הרא"ש שם )אות ב'( ,ציין ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי וגו' אמרי נא
אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי לתשו' הרשב"א )סי' תרפ"ט( שאחר שהביא דברי
בגללך ,ובמדרש פליאה אמרי נא אחותי את מכאן הראב"ד ומהר"ם הנ"ל כתב וז"ל ,ולי נראה שהכל
תלוי במחלוקת אם נאמר שבת דחויה או נאמר ששוחטין לחולה בשבת ,ואין לו מובן.
ונל"ב ,דהנה בכמה ספרי דרוש )מדרש יהונתן ,שבת הותרה אצל חולה ,אם נאמר שבת הותרה
חנוכת התורה ,ועוד( פירשו דברי המדרש עפימ"ש אצל חולה שוחטין לו ,שלא אסרה תורה מלאכת
הרא"ש ביומא )פ"ח סי' י"ד( בסוגיא דמאכילין אותו שבת אצל חולה ,ושוחטין לחולה בשבת כדרך
הקל הקל ,וז"ל ,שאלו את הראב"ד ז"ל חולה שיש ששוחטין אנו לעצמנו ,וכדרך שאמרו בטומאה
בו סכנה אם לא יאכל בשר ,אם יש לפניו נבילה למאן דאמר טומאה הותרה בציבור שאם נטמא
ואין שחוט אם לא שנשחט בשבת ,כי י"א מוטב הכוס אפילו יש שם כוס אחר נותן לטהור אפילו
שיעבור הוא על לאו דנבילה משיעברו אחרים על מן הכוס שנטמא ,אבל למ"ד דחויה היא מאכילין
איסור סקילה ,והשיב דברי י"א מכוונים הם ,אבל לו הנבילה שהוא צריך לאכול ואין אנו עוברין
י"ל כי איסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה לשחוט לו ,שבמקום שיש לו בשר לאכול לא נעבור
ובבישול ובמחמין לו חמין ,א"נ שאי אפשר שלא אנו ולא נדחה את השבת וכו' ,עי"ש.
עפי"ז פירשו דעל כך קאי המדרש מכאן יהא קטן אחד בסוף העולם ,אבל אם היה החולה
צריך לאכילה לאלתר והנבילה מוכנת לו מיד ששוחטין לחולה בשבת ,רצ"ל דגם בכה"ג שיש
והשחוט מתאחר לו ,ודאי מאכילין אותו הנבילה לפניהם נבילה מוכנת ,אפ"ה לא יתנו לו נבילה,
ואין ממתינין לשחיטה והפשט ובישול .ורבינו מאיר אלא שוחטין לו כדעת המהר"ם מרוטנברג,
]הוא המהר"ם מרוטנברג[ השיב בתשובה ע"ז דמאחר ופיקו"נ הותרה בשבת שרי לגמרי.
וראיתי בפלפול לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה והביא דמיון מאוכל נפש ביו"ט דשוחטין ביו"ט
דאיכא עשה ול"ת באיסור מלאכה ,ומאכל נבילה בפרשתן ,דבתו"ד הביא מש"כ בשו"ת עטרת
דאין בה אלא לאו ,או לומר לנכרי לנחור עופות חכמים )או"ח סי' ד' ד"ה אבל עדיין( ,דשורש
דליכא אלא איסור דרבנן דאין שחיטה לעוף הפלוגתא אם פיקו"נ הותרה או דחויה ,תליא
מה"ת ,אלא כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש בילפותא מנלן דין פיקו"נ דמייתי בגמ' ביומא )דף
ביו"ט הוה לדידן כל אוכל נפש ביו"ט כמו בחול ,פ"ה ע"א וע"ב( ,דלרבי עקיבא דיליף מעבודה
והכי נמי כיון שהתירה תורה פיקוח נפש הוי כל שדוחה שבת ,א"כ כיון שהעבודה בשבת אינה
מלאכה שעושה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה דרך דחיה דהרי הותרה לגמרי ,א"כ גם פיקוח נפש
כאילו עשאה בחול ,עכ"ד ,ועיין בר"ן ביומא שם הותרה בשבת ,אבל לשמואל דיליף מוחי בהם ולא
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
פר' וירא · ג · תשפ"ז
שימות בהם ,י"ל דלא הותרה שבת בפיקו"נ אלא שמעון ,לא יתכן לדרוש וחי בהם על פיקו"נ וחי
דחויה ,דהא מוחי בהם למדין דרך כלל דכל מצוה בהם ולא שימות בהם ,שהרי יל"פ דקאי על עוה"ב
שבתורה עשה ול"ת ומאכלות אסורות אין עומדין חיי הנצח ,ורק אם עכו"ם בכלל אדם כר' מאיר
בפני פיקו"נ ,ומהיכי תיתי לחלק בין איסור מלאכת וא"א לפרש וחי בהם לעוה"ב ,שפיר דרשינן לענין
שבת ובין שאר איסורים ,שבשאר איסורים שמותר לענין פיקו"נ וחי בהם ולא שימות בהם ,ודו"ק.
לפי"ז יבואר דברי המדרש בפשטות ,דהנה בס' להאכיל לחולה שיש בו סכנה כו"ע מודים דלא
הותרה ,ולכן במאכלות אסורות לחולה צריך צמח צדקה בפרשתן ביאר בתו"ד מה שאמר
לדקדק להאכיל את הקל קל תחילה ,וממילא אברהם לשרה אמרי נא אחותי את ,דתמוה היאך
לא חשש אברהם שתיאסר אליו שרה אח"כ דה"ה לגבי שבת דהו"ל רק בגדר דחויה עי"ש.
ואאמו"ר הוסיף דכמו"כ י"ל אליבא דרבי יוסי מחמת היותה עם פרעה ,וכתב ע"פ שיטת ר"ת
ברבי יהודה דיליף התם פיקו"נ מאת שבתותי בתוס' בכתובות )דף ג' ע"ב ד"ה ולדרוש( דאשה
תשמורו ,יכול לכל תלמוד לומר אך חלק עי"ש ,הנבעלת לעכו"ם אינה נאסרת לבועל כשיתגייר,
והיינו דאך אתי למעט שבכגון זה לא נאמר חובת כיון דביאת עכו"ם כביאת בהמה דזרמת סוסים
את שבתותי תשמורו ,והיינו דשבת הותרה אצל זרמתם ,והו"ל כביאת בהמה ,וה"ה דמותרת לבעל
אחר שנבעלה לעכו"ם ,דהרי כשם שאסורה לבעל פקוח נפש ,עי"ש.
והנה בפרדס דוד )בהפטורת פר' בלק( הקשה כך אסורה לבועל ,וכיון שמותרת לבעל מותרת
במ"ד בגמ' יומא שם ,דמסיק שמואל אי הואי התם לבועל ,ולפיכך גם היתה שרה ניקחת ע"י פרעה
הוי אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא לא היתה נאסרת על אברהם ,ומהי"ט נמי לא
שימות בהם ,אמר רבא לכולהו אית להו פירכא מסרה שרה נפשה על כך ,עי"ש.
והנה הריב"ם בתוס' שם חולק על ר"ת והביא לבר מדשמואל דאשכחן ודאי ספק מנין עי"ש.
דהרי גם לשמואל קשיא מנ"ל לדרוש ולא שימות כמה ראיות דגם בעילת נכרי אוסרת ,עי"ש ובתוס'
בהם ,לפרש"י בחומש שם בקרא וחי בהם דקאי על סנהדרין )דף ע"ד ע"ב ד"ה והא אסתר( ,ובפשטות י"ל
עוה"ב ,שאם תאמר בעוה"ז והלא סופו הוא מת ,דתליא בפלוגתא דתנאי ,דהא דחידש ר"ת דאין
א"כ י"ל דאדרבה הכי קאמר קרא שיקיים המצוות ביאת עכו"ם אוסרת מצד דהוי כביאת בהמה,
אפי' במס"נ כי בכך יזכה לעוה"ב שהם חיים היינו אליבא דר' שמעון דעכו"ם לאו בכלל אדם
הנצחיים ,וכתב שם דצ"ל דהך דרשא תליא הוא ,ועל כן נמשלו לבהמות נדמו ואין אוסרין
בפלוגתת ר"מ ור"ש אי עכו"ם בכלל אדם ,דאליבא בביאתן ,אבל לדעת רבי מאיר דעכו"ם בכלל אדם
דר"מ בסנהדרין )דף נ"ט ע"א וברש"י שם( דהאי קרא ה"נ דביאתם אוסר ,ודו"ק] ,ויל"פ דזש"ה ותלקח
דאשר יעשה אותם האדם וחי בהם כולל נמי האשה בית פרעה ולאברהם היטיב בעבורה ויהי
עכו"ם בהכרח דלא יתכן לפרש דוחי בהם קאי על לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות
עוה"ב שהרי בירושלמי והובא בתוס' בע"ז )דף י' וגמלים ,וכתב בתוספות השלם וכ"ה בפי' הרוקח
ע"א ,ד"ה ווי לה לאילפא( וכ"ה בסנהדרין )דף ק"ה ע"א עה"ת ,דנכתב עבדים בין צאן ובקר לאתונות
לחד מ"ד ,ובתוספתא שם פי"ג ה"א דס"ל לר"א עי"ש( וגמלים כי העבדים הם עם הדומה לחמור עי"ש,
דעכו"ם אין להם חלק לעוה"ב ,וא"כ מוכרח דקאי וי"ל דזה שבא ללמד דלכן אמר א"א אמרי נא
על חיי עוה"ז ,ולכן ילפינן מינה לפיקו"נ וחי בהם אחותי את דלא חשש שתאסר כיון שהם עם
ולא שימות בהם ,משא"כ רש"י קאי אליבא דר"ש הדומה לחמור[.
והשתא מבואר ,דמהא דאמר אברהם אבינו דהאי קרא אינו כולל עכו"ם ולכך שפיר יתכן
לפרש וחי בהם לעוה"ב ,ולדידיה לא ילפינן מכאן אמרי נא אחותי את ולא חשש אברהם שתיאסר
עליו ,משום דביאת עכו"ם אינה אוסרת הואיל לפיקו"נ עי"ש.
היוצלמ"ז דאי עכו"ם אינו בכלל אדם כרבי וכביאת בהמה הוא כדעת ר"ת ,והיינו דעכו"ם אינו
בכלל אדם ,ולפי"ז מ"ש אשר יעשה אותם האדם
פר' וירא · ד · תשפ"ז
וחי בהם קאי רק על ישראל ,א"כ שפיר מיתוקמי לרופא לרפאות ,ומצוה היא ,ובכלל פיקו"נ הוא,
על חיי עוה"ב ,ולא ילפינן מינה לענין פיקו"נ ,ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים .וכתה הטו"ז
ובהכרח דילפינן דין פיקו"נ מעבודה דדוחה שבת )סק"א( וז"ל ,קשה דכיון דבאמת מצוה היא למה
או מאך את שבתותי תשמורו ,וממילא דשמעינן קרי לה תחלה רשות ,ונראה דהכי הוא כוונת הענין
דשבת הותרה לגבי פיקו"נ ,ומהי"ט אין נותנין לו זה ,דרפואה האמיתית היא על פי בקשת רחמים
נבילה כמ"ש הרשב"א ,על כן ,מכאן ששוחטין דמשמיא יש לו רפואה כמו שנא' )דברים לב ,לט(
מחצתי ואני ארפא ,אלא שאין האדם זוכה לכך לחולה בשבת ,ודו"ק.
אלא צריך לעשות רפואה ע"פ טבע העולם ,והוא *
ואפ"ל עוד ,דהנה יל"ב שורש הפלוגתא אם ית' הסכים על זה ונתן הרפואה ע"י טבע הרפואות,
חילול שבת לצורך פיקו"נ הו"ל הותרה או דחויה ,וזהו נתינת רשות של הקב"ה ,וכיון שכבר בא
בהקדם מה שראיתי לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה האדם לידי כך יש חיוב על הרופא לעשות רפואתו,
בדרוש לפר' בשלח )הובא קצת ביצי"פ שם( שהאריך וזה מבואר בגמרא פרק הרואה דאמר רב אחא
דצריך לבאר מפני מה אסרו רפואה בשבת גזירה הנכנס להקיז דם אומר יה"ר מלפניך שיהא עסק
משום שחיקת סממנין )טושו"ע או"ח ריש סי' שכ"ח( ,זה לי לרפואה ותרפאני כי א'ל רופא נאמן אתה
ולכאו' מפנ"מ ברפואה חששו יותר מכל מיני מאכל ורפואתך אמת ,לפי שאין דרכן של בני אדם
שאופן עשייתם והכנתם היא במלאכת עבודה של לרפאות ,פרש"י כלומר לא היה להם לעסוק
טחינה וכיוצ"ב] .האמנם דאכילה בשבת נתפרש ברפואות אלא לבקש רחמים ,אמר אביי לא לימא
בכתובים כדמצינו בפרשת המן שניתן לאכילה אינש הכי דתנא דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא מכאן
בשבת ,וכיון דמפורש בתורה א"א לגזור עליו כנודע שניתנה רשות לרופא לרפא .נראה פי' הגמרא
דעת הט"ז )או"ח סי' תקפ"ה( ,אך א"כ נילף מינה דאין בדרך הזה ,דרב אחא הצריך לומר האי לישנא 'שכן
לנו לגזור בכה"ג גם לענין רפואה) ,ועיין אגלי טל אין דרכן של בני אדם' בנוסח התפלה שאומר
מלאכת טוחן אות ט"ז ,שהעתיק לשון הרי"ף וז"ל ,גזירה המקיז דם ,דהיינו שהוא מתנצל למה מבקש
שמא מתוך שאדם בהול על רפואתו כשיהיה מותר לעסוק רפואה ע"י ההקזה שהוא לפי הטבע ,אף שאינו מן
ברפואות ישחוק סממנים להתרפא בהן ויתחייב משום טוחן .הראוי לעשות כן ,אלא לבקש רחמים להנצל ע"י
רחמים של מעלה ,מ"מ מאחר שכבר נהגו לעשות ועי"ש באות ל"ו ,אות ז'([.
רפואה ע"י הטבע ,גם אני עושה כן ,ועכ"פ אני
ותו"ד עפימ"ד בגמ' ברכות )דף ס' ע"א( דאמר
מודה שהכל בא על ידך כי א'ל רופא נאמן אתה.
רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך
ועל זה חולק אביי דלא לימא 'שכן נהגו' ,דגם ה' אלוקינו שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי
א'ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת ,לפי שאין התורה הסכימה על זה שיהא רפואה ע"פ הטבע,
דרכן של בני אדם לרפאות ,פרש"י כלומר לא היה כי ירדה תורה לסוף דעת האדם שלא יהיה זכאי
להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים ,אלא כ"כ שתבא רפואתו ע"י נס מן השמים ,וע"כ אין
שנהגו .אמר אביי לא לימא אינש הכי ,דתני דבי שייך לומר דהאי קרא דרפא ירפא קמ"ל מצוה,
רבי ישמעאל ורפוא ירפא )שמות כא ,יט( מכאן דאלו האדם זכאי אינו צריך לכך ,ואדרבה היה
שניתנה רשות לרופא לרפאות עיי"ש .וצריך להבין צריך דוקא רפואה ע"י שמים ,אלא דלפי דרכו של
שי' רב אחא שאין מהנכון להתרפאות .וגם כוונת אדם רשות הוא לו ,וע"כ הוה האידנא חיוב בדבר
אומרו שאין דרכן וכו' ,אלא שנהגו ,דאם חולק רב ומצוה היא כיון דלפי מעשה האדם חיותו תלוי
אחא על תנא דבי רבי ישמעאל ולית ליה הא בכך ,כן נ"ל נכון ,ועיין ברמב"ן פ' )כו ,יא( בחקותי
דניתנה רשות ,א"כ איסורא איכא ולא רק שאין האריך בענין זה של רפואות ומדבריו משמע
בפירוש ורפא ירפא כמ"ש ,עכ"ל הט"ז .וידוע בזה דרכן .וגם למה באמת נהגו.
מאא"ז הגה"ק מזידיטשוב זי"ע שציוה לאנשי
ובשו"ע )יו"ד ריש סי' של"ו( ,נתנה התורה רשות
שלומו שלא לדרוש ברופאים) ,והאריך בזה מרן
פר' וירא · ה · תשפ"ז
שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי בשו"ת דברי"צ ח"ז סי' קי"ד ,ובמכתבי תורה סי' תכה(.
הרפואות כלל ,כמ"ש )שמות טו ,כו( כי אני ה' רופאך והנה בתוס' בב"ק )דף פ"ה ע"א ,ד"ה שניתנה(
וכו' ,ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם וכו' בהא דדרשינן ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות
עיי"ש .ורק מי שאינו במדריגה זו ,ואסור לו לסמוך לרופא לרפאות ,והקשו והא מרפא לחודיה שמעינן
על הנס ,על שכמותו ניתנה רשות לרופא. ליה ,וי"ל דהו"א הנ"מ מכה בידי אדם אבל חולי
עד"ז יבואר דברי הטו"ז דאין לומר דקרא דרפא הבא בידי שמים כשמרפא נראה כסותר גזירת
ירפא קמ"ל דהוא מצוה ,דהרי אילו האדם זכאי לא המלך ,קמ"ל דשרי עי"ש .מבואר מדבריהם
היה צריך לכך ,ואדרבה מצוה שיתעלה במעשיו דההיתר לעסוק ברפואה הוא רק מייתורא דקרא,
להגיע למדריגה זו שהאמונה תאיר לו שאין הפרש דבלא"ה הו"ל כסותר גזירת המלך ,ובפשטות
בין הנס להטבע וממילא יהא מותר לו לסמוך על הכוונה שיש בכך מעין חסרון אמונה ח"ו ,כשאינו
הנס ,וגם אצל הרופא כשבא לרפאות החולה צריך שם בה' מבטחו ופונה אל רופאי האליל ,אלא
שיהא כל חולה מוחזק אצלו כצדיק ,דאחזוקי דמאחר שכבר נהגו בני אדם להתרפאות ע"פ טבע
אינשי ברשיעי לא מחזקינן ,לכן ניתנה רשות לרופא העולם ,ובורא רפואות ית"ש הסכים ע"ז ונתן
לרפאות ,אבל לא מצוה דראוי לו להחזיקו כצדיק הרפואה ע"י טבע הרפואות ,שוב אין סומכין על
הדבוק באמונתו ואין לו לעסוק ברפואה .אלא הנס ,ואסור ליהנות ממעשה נסים ,על כן ניתן
דמ"מ כתב המחבר בשו"ע שם דמצוה היא ובכלל רשות לרופא לרפאות.
פיקו"נ הוא ,והיינו כי בבוא החולה אל הרופא ובהא דאין נהנין ממעשה נסים ,י"ל עפי"ד הגמ'
להשתדל בדרכי הטבע ,הרי זה מוכיח שאינו )ברכות דף ל"ה ע"א( ,רבי לוי רמי כתיב )תהלים כד,
במדריגה זו ,לכך שוב מצוה היא ,ואם מונע הרופא א( לה' הארץ ומלואה וכתיב )שם קטו ,טז( השמים
מלרפאותו הרי זה שופך דמים. שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ,לא קשיא כאן
ויפורש בזה מ"ש רב אחא שאין דרכן של בני קודם ברכה כאן לאחר ברכה .ואמנם גם לאחר
אדם לרפאות ,כלומר צדיקים ואנשי מעלה שהם ברכה רק הארץ נתן לבני אדם ,וראוי ליהנות מהם,
בדרגת בני אדם )ואינם בגדר דומין לבהמה כבחולין דף אבל השמים שמים לה' ואין ראוי ליהנות הימנו,
ה' ע"ב( ,הללו אין דרכן להתרפאות אצל רופא לכך מה שבא ע"י נס מן השמים לא ניתן רשות
ותולים עיניהם לרפואה מן השמים ,אלא שנהגו לבני אדם ליהנות ממנה ,וציין שם כ"ק א"א שמצא
רצ"ל בהיות וההמון אינם במדריגה זו לסמוך על כן בספר הזכות להרי"מ )פר' בשלח( עיי"ש.
הנס נהגו לדרוש ברופאים. ושם בספר הזכות כתב עוד במ"ש רבי חנינא בן
ואביי חולק עליו דלא לימא אינש הכי דתני דבי דוסא מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ
רבי ישמעאל ורפוא ירפא שניתנה רשות לרופא וידלוק )תענית דף כ"ה ע"א( ,דלכן לא נאסר ליהנות
לרפאות ,היינו שכבר הסכימה תורה לכך ,וס"ל מאותו שמן של נס ,וכן לא נקרא שמטריח את קונו
לאביי דאפילו חסיד גמור הדבוק באמונת איתן לשנות סדרי בראשית ,לפי שהאדם שהאמונה
אסור לסמוך על הנס .וי"ל דאביי קאי לשיטתו מאירה אצלו עד שאין אצלו נפק"מ בין הטבע ובין
בגמ' שבת )דף נ"ג ע"ב( דאמר כמה גרוע אדם זה הנפלאות ,לדידיה מותר לו ליהנות ממעשה ניסים
שנשתנו לו סדרי בראשית ,וחולק על רב יוסף עיי"ש .והאריך כ"ק א"א מרן בזה מדיליה בכמ"ק
שאמר בוא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס )עיין שפ"ח חו"פ לחנוכה סי' רב אות יד ,וסי' קל אות ז-ח(.
כזה ,דס"ל דגם באדם גדול לאו מעליותא איכא לפי"ז י"ל גם בנוגע לעסוק ברפואה ,דאכן מי
בדבר] .ואף דאיהו גופיה ס"ל בפסחים )דף ס"ד שאיתן באמונתו אין לו לדרוש ברופאים רק לסמוך
ע"ב( דננעלין תנן דסמכינן אניסא ,י"ל דבמקדש על רפואה מן השמים .וכדברי הרמב"ן הנ"ל בפר'
שאני דהרבה נסים נעשו שם )כמ"ש בגמ' יומא דף בחקותי שכתב בתו"ד ,כי בהיות ישראל שלמים
כ"א ע"א( ,ואף בעולי רגלים כתיב )שמות לד ,כד( והם רבים לא יתנהג עניינם בטבע כלל וכו' ,עד
פר' וירא · ו · תשפ"ז
ולא יחמוד איש את ארצך ,ואמז"ל מלמד שתהא להיות במדריגה ההראויה באמונה שלימה ולא
פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה וכו' )פסחים דף להתעסק כלל בדרכי הרפואה ,ועל כן דחויה היא
ח' ע"ב ובמאירי שם ,ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סו"ס ג( .וכן השבת אצל פיקו"נ ,וצריך לעשות כל טצדקי לא
יש לחלק בין רבים ליחיד )עיין עיון יעקב פסחים שם([ .לדחות את השבת בעבורה ,ודו"ק.
ויומתק בזה דעל כן רבא לשיטתו דס"ל בפסחים הדרן למילתן ,שיש מקום לראות בעסק
הרפואה ענין של חסרון אמונה ,לולי שהתירה שם דאין סומכין על הנס ,לכן מסיק דהעיקר
תורה ונתנה רשות לרופא .עפי"ז י"ל דבשבת יומא כטעמא דשמואל דלפינן לפיקו"נ מוחי בהם,
דמהימנותא ,שהוא זכר למעשה בראשית ומורה דמהי"ט הו"ל דחויה כנ"ל מהעטרת חכמים ,ודו"ק.
והנה הקשו המפו' היאך אמר אברהם אמרי נא כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ,
ראוי לכל אחד ואחד להתחזק כ"כ באמונה שלא אחותי את וגו' ,הלא עי"ז עלול שתכשל באיסור
יהא אצלו הבדל בין הטבע והנס ,וממילא דיכול א"א ,וביש"מ ביאר בזה ,דאברהם לא חשש על
לסמוך על הנס ,וזהו שאמרו חז"ל )שבת דף י"ב ע"א( שרה כי הכיר בצדקתה אשר אברהם טפל לה
שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא וכו' יכולה בנביאות ,וידע אברהם שייעשה לה נס ,אלא
היא שתרחם ,דהיינו שמעצם קדושת השבת דאכתי אם תאמר שהיא אשתו ותסמוך על הנס
מתעוררת האמונה ,וממילא תהא הרפואה קרובה ולא תמסור נפשה מלבוא לפרעה יתחלל ש"ש,
לבא .באשר לכך החמירו חכמים וגזרו על הרפואה שיאמרו הבריות שהסכימה למסור עצמה לבוא
בשבת ,ללמד על מעלת השבת דהיה ראוי ביום לפרעה ,ואף כי אח"כ בוודאי תינצל מידו ,אך מ"מ
קדוש זה לסמוך על הנס דיכולה היא שתרחם ,ורק בתחילה ירננו אבתרה ויצא חילול ש"ש ,לכך אמר
לה אמרי נא אחותי את וגו' ,כי עליך אין לחוש בדיעבד התירו הרפואה ,עכתו"ד א"א זי"ע.
ע"פ דרכו אפ"ל דבהא מילתא תליא אם חילול שבודאי יארע לך נס ,ואף חשש חילול ה' לא יארע
שבת לצורך פיקו"נ הו"ל הותרה או דחויה ,דאם כלל על ידך ,כי יסברו הבריות שאחותי את ,ואח"כ
סומכין על הנס א"כ מצד הדין לא היה מקום לחלל יתקדש ש"ש כשיראו שנצלת מידי פרעה ע"י
שבת לצורך רפואה] ,עיין בשו"ת שאילת יעקב )סי' שידוד הטבע ,עכתו"ד עי"ש באריכות ,וכעי"ז
ה'( שעורר ע"ד הרמב"ן הנ"ל שכתב דמן הדין ראוי בספה"ק באר מים חיים יעו"ש.
מעתה יבואר דברי המדרש ,דממה שאמר להימנע מלעסוק ברפואות ,דא"כ למה פיקו"נ
דוחה שבת[ ,דהרי צריך לדעת כי השי"ת הוא אמרי נא אחותי את ,והיינו דלא חשש עליה כלל
הממית והמחיה וכמ"ש מחצתי ואני ארפא ,ואף כי בטח לבו דייעשה לה נס ,ומוכח דסומכין על
בהצלה למעלה מדרך הטבע צריך לסמוך על הנס ,הנס ,ועכצ"ל דמה דאמרה תורה וחי בהם היינו
ועכצ"ל דמה דאמרה תורה וחי בהם היינו דקמ"ל דלא נצטוו כלל על השבת במקום פיקו"נ וכנ"ל,
דלא נצטוו כלל על השבת במקום פיקו"נ ,וממילא וממילא דהו"ל שבת בגדר הותרה במקום פיקו"נ,
לכן אין אומרים שיאכל נבילה אלא אפשר לשחוט דהו"ל בגדר הותרה.
אבל אי נימא דאין סומכין על הנס ,כי סדר לחולה בשבת ,על כן קאמר המדרש מכאן
הנהגת העולם הוא ע"פ דרכי הטבע ,א"כ י"ל ששוחטין לחולה בשבת ,ודו"ק.
* דאזהרת שבת שייך גם במקום פיקו"נ ,אלא
ויש להוסיף עוד ,עפמ"ש באוחה"ק לפרש מ"ש דמחמת אשר ירד ירדנו מדביקות באמונה כראוי
ואין אנו רשאים לסמוך על הנס ,חס רחמנא עלן למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך ,דכפל
וניתנה רשות לרופא לרפאות ,ואף צריך לחלל הלשון הוא כי נתכוון לב' דברים ,האחד למען
שבת עבור פיקו"נ ,אבל אין זה מצד שלא נאמר ייטיבו לו בעבור אחותו טובה גשמית ,ועוד וחיתה
כאן מצות שבת כלל ,וממילא הו"ל בגדר דחויה נפשי בגללך ,כי ע"י סתירת האשה עם האיש שוב
אצל פיקו"נ ,ובפרט דבאמת טפי הוי עדיף לן יפקדנה בבנים בדומין לו ,וכדאי' במדרש )ב"ר פנ"ג,
פר' וירא · ז · תשפ"ז
בפחות מב' אלפים וב' רבבות מישראל וכו' ,לכך ו( וז"ל אמר רבי יצחק אמר הקב"ה כתיב )במדבר
נקבע שיהא פרשה זו ספר מיוחד ללמד שהשראת ה ,כח( ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה
השכינה בישראל צריך כ"ב אלף ומכך ידעו להיות ונזרעה זרע ,וזו שנכנסה לבית פרעה ולבית
זהיר במצות פו"ר עי"ש. אבימלך ויצאה טהורה אינו דין שתפקד עכ"ל ,הרי
ובס' נפתלי שבע רצון )פר' ויצא( כתב ע"ד דלא שחיתה נפשו של אברהם בבנים בגלל שרה ,עי"ש,
העלה ארוכה לקושייתו דהרי גם אם רק חמשה ועז"א וחיתה נפשי בפקודת הזרע בגללך פירוש על
ס"ת הן איכא למילף מפסוק זה דפו"ר הוו מצוה ידך ,עכ"ד] .ויש להוסיף בזה דז"ש וחיתה נפשי
חשובה ,וכתב דבא להורות דמצות פו"ר מצוה בגללך ,ע"ד אומרם ז"ל )נדרים דף ס"ד ע"ב( כל מי
חשובה יותר אפי' מת"ת ,לכך נכתבה בספר שאין לו בנים קרוי מת ,ולכן ע"י שתפקד יזכה ויהא
בפנ"ע להורות שאין בספר זה שום מצוה ושום בכלל החיים ,והבן[ .ובספר בני שלמה )מחכמי תימן(
הוראה כי אם מעלת פו"ר ,ובזאת נדע שמעלת בפרשתן רמז דזה שאמרה למען ייטב לי בעבורך
פו"ר הוא יותר ממצות ת"ת ,וזה לא הוה ידעינן אם לשון לשון עיבור והריון ,שעל ידי זה תזכי להפקד
ל"ה ספר בפנ"ע ,עי"ש. בזרע ולהתעבר ,ובכך וחיתה נפשי בגללך.
מעתה י"ל דמכך יטעו הנשים לומר דכיון ואולם פירוש זה תליא בפלוגתא דתנאי בגמ'
דמצות פו"ר שקולה כנגד כל המצוות ,לכך שרי סוטה )דף כ"ו ע"א( במ"ש הכתוב ונקתה ונזרעה
להן לעבור על איסור יחוד כדי לקיים פו"ר .אלא זרע ,דרבי עקיבא ס"ל שאם היתה עקרה נפקדת,
דדב"ז ניחא רק אם התורה שבעה ספרים דויהי א"ל רבי ישמעאל א"כ יסתתרו כל העקרות ויפקדו
בנסוע פרשה בפנ"ע ומוכח על חשיבות מצות וזו שלא קלקלה .וא"כ תינח אליבא דר"ע דעקרה
פו"ר ,אבל למ"ד דרק חמשה ספרים הם ליכא נפקדת שפיר יל"פ כנ"ל שע"י שלקחה פרעה
להוכיח על חשיבות מצות פו"ר ,ודו"ק] .ויומתק נפקדה ,אבל לר' ישמעאל דלא אמרינן עקרה
דרבי יצחק במדרש דידן דדרש להא דאמר הקב"ה נפקדת לא שייך לפרש הכי.
כתיב ואם לא נטמאה וכו' והיינו דעקרה נפקדת, המפו' נתחבטו להבין מ"ט לא חש רבי עקיבא
קאי לשיטתו במגילה )דף ט"ו ע"א( ,דס"ל דחמשה לפירכת רבי ישמעאל דילכו כל העקרות וכו'.
ספרים הם כמ"ש שמא עברו ישראל על חמשה ואפ"ל דהנה כבר כתבו המפו' )פרדס דוד יש"מ פר'
חומשי תורה ,ולא חזינן דאיכא מעלה לפו"ר שהוא נשא( דלכאו' מפני מה ניחוש שיסתתרו העקרות
ספר בפנ"ע ,ודו"ק[. כדי שיפקדו ,הרי אסורות להתיחד ויחוד א"א
וא"ש דרבי עקיבא ורבי ישמעאל אזלי בזה דאורייתא ,וכתבו לתרץ דחיישינן דיטעו כי לצורך
לשיטתן ,דהנה בעיר בנימין )גיטין דף ס' ע"א( כתב מצות פו"ר מותר להן לעבור על איסור יחוד עי"ש.
דדבר זה אם חמשה ס"ת או שבעה ,תליא וי"ל דמה שיביאן לטעות הוא ,מהא דאי' בגמ'
בפלוגתת ר' יוחנן ור"ל שם ,אי תורה חתומה שבת )דף קט"ז ע"ב( דס"ל לרבי דפרשת ויהי בנסוע
ניתנה או מגילה מגילה ניתנה ,דאם התורה מגילה הארון הוא ספר בפני עצמו וכהא דאמר רבי שמואל
מגילה ניתנה לא שייך לומר דפרשת ויהי בנסוע בר נחמן א"ר יונתן חצבה עמודיה שבעה אלו
מקומה בדגלים ונכתבה כאן כדי להפסיק בין שבעה ס"ת ,עי"ש .וכתב הכלי יקר )פר' בהעלותך י',
הפורעניות ,שהרי למ"ד דמגילה מגילה ניתנה כל ל"ה( דהדבר יפלא הרי התורה ניתנה למצוותיה
מה שאירע לבנ"י נכתב מיד במגילה אלא דבסוף ובספר זה אין רמז לשום מצוה ,וכתב דמש"ה הו"ל
מ' שנה חברו כל הפרשיות ותפרום בגידין ,וכיון ספר בפנ"ע ללמד על מצוות פו"ר כי במצוה זו תלוי
דוהי בנסוע כבר נכתב מאז לא מסתבר שמרע"ה קיום העולם וגורם השראת השכינה כאמז"ל )יבמות
כתבה שוב כדי להפסיק בין הפורעניות ,ובהכרח דף ס"ד ע"א( כל מי שאינו עוסק בפו"ר גורם לשכינה
דלדידיה לא אמרינן להא דנכתב כאן כדי להפסיק שתסתלק מישראל ,שנאמר ובנחה יאמר שובה ה'
וכו' ,אלא דספר בפני עצמו הוא ושבעה ס"ת הן. רבבות אלפי ישראל ,מלמד שאין השכינה שורה
פר' וירא · ח · תשפ"ז
דסומכין על הנס ,היינו משום דאחז"ל )ע"ז דף ג' ורק אם תורה חתומה ניתנה י"ל שנכתב פרשה זו
ע"א( דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כאן כדי להפסיק בין הפורעניות עי"ש .היוצלמ"ז
דאי חמשה ס"ת הם והסימניות משום שאין כן ע"מ שיקבלו ישראל את התורה ,ונכלל בכך שכל
מקומה עכצ"ל דתורה חתומה ניתנה .אבל אם עניני העולם יהיו כפופים לתורה ומצוות ,ובכך
שבעה ס"ת הם לא אמרינן דאין כאן מקומה והיינו נקבע שטבע וסדר העולם יתאים את עצמו לפי
צרכי בנ"י ,וכאשר יצטרכו לשנות מסדר הבריאה משום דתורה מגילה מגילה ניתנה.
הבאנו רבות דברי הגרי"ע בבית האוצר )ח"א יהא זה עצמו טבעו של עולם להשתנות לטובת
כלל א' אות ד'( שכתב דפלוגתת רבי ישמעאל ור"ע ישראל ,לכך סומכין על הנס ,והדברים עתיקין
בחגיגה )דף ו' ע"א ,וכ"ה בזבחים דף קט"ו ע"ב( אם מדברי הרמב"ם בפיה"מ לאבות )פ"ה ה"ה( ורבנו
כללות ניתנו בסיני ופרטות באוהל מועד או בחיי והאוחה"ק )פר' בשלח ,ועוד(.
והנה בברית מטה משה )על הגש"פ בנדמ"ח דף דכללות ופרטות ניתנו בסיני ,תליא בפלוג' אי
תורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ניתנה ,דר' רע"ט( דהך דרשה דיום השישי לתנאי וכו' ,תליא
ישמעאל ס"ל דהתורה מגילה מגילה ניתנה לכך אם התורה חמשה ספרים או שבעה ספרים ,דהרי
נקט דכללות נאמרו בסיני ופרטות באוהל מועד .ברש"י עה"פ יום השישי )בראשית א ,ל"א( דהוסיף
אבל ר"ע ס"ל דתורה חתומה ניתנה ,והיינו דמעלת הכתוב ה' בגמר מעשה בראשית לומר שהתנה
התורה מפני שניתנה כאחת בסיני לכך אמר עמהם ע"מ שיקבלו ישראל חמשה חומשי תורה,
נמצא דאם חמשה ספרי תורות הן שפיר דרשינן דכללות ופרטות בסיני ,עי"ש.
מעתה מובן היטב פלוגתתם דרבי עקיבא להא דתנאי התנה ,אבל אם שבעה ס"ת הם לא
לשיטתו דכל התורה ניתנה כאחת בסיני ,וא"כ שייך למידרש הכי ,ובהכרח דמ"ד דז' ספרים הם
פרשת ויהי בנסוע נכתב כאן כדי להפסיק בין לא ס"ל הך דרשא.
מעתה מבואר דכיון דאמה"כ אמרי נא אחותי הפורעניות ,ולעולם חמשה ספרים הם ,וא"כ אין
להוכיח חשיבות מצות פו"ר שהוא שקול יותר את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך,
ממצות ת"ת ,מעתה מהיכי תיתי לחשוש דיסתרו והיינו שעי"ז תפקד שרה ,דמ"ש ונקתה ונזרעה זרע
העקרות ויעברו על איסור יחוד ,לכך שפיר י"ל דעקרה נפקדת ,דאין לחוש שיסתרו העקרות דלא
דעקרה נפקדת .אבל רבי ישמעאל לטעמיה דס"ל חשודות לעבור על איסור ,דאין להוכיח מויהי
דכללות בסיני ופרטות באוהל מועד דתורה מגילה בנסוע חשיבות מצות פו"ר ,דאינו ספר בפנ"ע
מגילה ניתנה ,וא"כ לא שייך לומר דפרשת ויהי דחמשה ספרים הם ,ולפי"ז דרשינן להא דתנאי
בנסוע נכתב כאן כדי להפסיק בין הפורעניות ,אלא התנה הקב"ה וכו' ,ומהי"ט סומכין על הנס שהרי
דספר בפני עצמו הוא ,ובכן שמעינן מזה על גם הנס הו"ל מטבעו של עולם ,ולפי"ז מה שאמרה
חשיבות וגדלות מצות פו"ר ,ובכן יש לחוש דיטעו תורה לחלל שבת במקום פיקו"נ היינו דלא נצטוו
העקרות דלצורך פו"ר מותר להם לעבור על איסור על השבת במקום פיקו"נ ,וממילא דהו"ל בגדר
יחוד ,לכך אמר לרבי עקיבא דאת"ל עקרה נפקדת הותרה ,ולכן אין אומרים שיאכל נבילה אלא
שישחטנו ,על כן אמר מכאן ששוחטין לחולה יסתרו כל העקרות ,ודו"ק.
נקדים עוד מה שהזכרנו בכמ"ק בארוכה דהא בשבת ,ודו"ק.
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
שיציאתו של אברהם אבינו מן הארץ שנצטווה עליה בתוה"ק בפרשתן )בראשית יב ,י( ויהי רעב בארץ
בתחילה מפני הרעב ,הוא עוון אשר חטא אברהם וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב וגו'.
אבינו ,כי היה לו לבטוח באלקים שגם ברעב יפדנו ונודע מש"כ הרמב"ן דברים מבהילים בעניין זה,
פר' וירא · ט · תשפ"ז
וכדבר הזה חשש אברהם אבינו ע"ה על עצמו, ממות ,ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ
ולכן דייקא כשהגיע ובא אברהם אבינו אל ארץ כנען מצרים ביד פרעה ,עיי"ש.
שהוא מלשון הכנעה כנודע מספה"ק )ראה אברבנאל, ואמנם מדברי רש"י שכתב 'ויהי רעב באותה
בראשית י ,א; שלה"ק בפרשתן; נועם אלימלך ,פר' וישב ,ד"ה הארץ לבדה לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של
א"י וישב; דברי אמת ,פר' וישב ,ד"ה במדרש וישבו( ,אזי הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו
במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו ,ואז נכנע לצאת ממנה' ,משמע דאדרבה הרעב היה ניסיון
לבבו ביותר ,ואמר ,מאן יימר שעדיין נשארתי לאברהם ,והוא עמד בו בכך שלא הרהר על מעשיו
במעלתי כמקודם ,ואמנם מקודם הייתי ראוי להגיע של הקב"ה שבתחילה אמר לו ללכת לארץ כנען
לארץ ישראל ולכן נצטויתי 'לך לך אל הארץ אשר ולבסוף כשהגיע לשם הביא רעב ,אלא באמונה
אראך' ,אבל שמא מאז שבאתי לכאן הרעותי את שלימה עזב את הארץ בלא להרהר כלל אחר מעשיו
מעשי וקפחתי את פרנסתי ולכן יש רעב בארץ ,כי של הקב"ה.
אין אני ראוי יותר לקדושת ארץ ישראל ,ואלמלי וכן מובא בפרקי דרבי אליעזר )פרק כו( עשרה
הייתי ראוי לא היה הרעב בא והייתי יכול להישאר נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן וכו',
כאן ,אבל עתה מראים לי מן השמים שאין אני ראוי הרביעי ,מיום שנבראו שמים וארץ לא הביא הקב"ה
לזה עוד .ובגודל ענוותנותו תלה הקללה בעצמו רעב בעולם אלא בימי אברהם ,ולא בכל הארצות
שבגין שהרע מעשיו בא הרעב בארץ ואינו ראוי עוד אלא בארץ כנען ,לנסותו ולהורידו למצרים ,שנאמר
לדור בארץ הקדושה ,ולכן ירד מצרימה. ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה .וכן יסד הפייטן
* )שחרית יום ב' דר"ה ,פיוט ד"ה אנא אדון מלא רחמים(
עוד יש לבאר בזה ,דהנה להלן כתיב )פסוק יג( 'הרביעי הביא רעב באותן הימים ,הוא הרעב
אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה הראשון אשר בא לעולמים ,ולא בכל הארצות ובכל
נפשי בגללך .וברש"י ,למען ייטב לי בעבורך ,יתנו לי התחומים ,כי אם בארץ כנען לנסותו ולהורידו
מתנות .וכבר נלאו כל חכמי לב בזה )עי' תוס' השלם, לאדמת ענמים'.
אות ה; שפתי חכמים; ועוד( היתכן לומר שאברהם אמנם גם לדעת הרמב"ן עדיין צריך ליישב ולבאר
אבינו התאווה למתנות ,והלא מצינו שהוא בעצמו מפני מה עשה כן אברהם אבינו לעזוב את הארץ
אמר )שם יד ,כג( אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' ולא אחר שנצטווה לילך ולבוא שמה ,דהרי אין ספק כי
תאמר אני העשרתי את אברם ,שלא רצה ליהנות כוונתו בכך היה לטובה.
מכלום ,ואיך כאן ביקש שיתנו לו מתנות. ובפשטות נראה לבאר ,דהנה אברהם אבינו
וגם עצם הדבר תמוה דהרי כבר נאמר לאברהם החזיק עצמו בענווה ובשפלות יתירה ,וכמו שאמר
אבינו מאת השי"ת )שם יב ,א( לך לך ,וברש"י להנאתך )בראשית יח ,כז( ואנכי עפר ואפר ,וחש עצמו מבוטל
ולטובתך ,והבטיח לו הקב"ה ואברכך ואגדלה שמך בביטול גמור )עי' חולין דף פ"ט ע"א( ,ולכן אף שידע
וגו' ,ומעתה מה היה צריך לדאוג שיתנו לו מתנות שנגלה אליו הבוכ"ע ואמר לו אני בחרתי בך ולך לך
במצרים ,והלא וודאי שה' גוזר ומקיים. אל הארץ אשר אראך ,מ"מ חשב שמא גרם החטא
ונראה לבאר ,דהנה הרמב"ן האריך כאן )פסוק ו( ועתה שוב איני כבר אותו צדיק שהייתי אז ,וכאשר
בביאור כל מעשי וענייני אברהם אבינו ,דכל מעשיו היו נודע כענין זה מרבה"ק מלובלין זי"ע שאמר פעם
סימן לבנים )עי' תנחומא בפרשתן ט( ,ועל דרך זה ביאר בענוות קדשו ,שידוע לו בבירור שאינו צדיק ח"ו,
גם כאן )פסוק י( דמה שירד למצרים מפני הרעב לגור ואפילו אם מלאך או שרף יאמר לו שהוא צדיק לא
שם להחיות נפשו בימי הבצורת ,והמצריים עשקו יקבל ממנו ולא יאמין לו ,ואך אם השי"ת בעצמו
אותו חינם לקחת את אשתו ,והקב"ה נקם נקמתם יאמר לו שהוא צדיק יאמין בכך ,אולם גם זאת רק
בנגעים גדולים והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב ,וגם לאותו הרגע בלבד ,אבל ברגע שלאחריו יחשוש
צוה עליו פרעה אנשים לשלחם ,כל זה היה רמז אליו שמא כבר קילקל את מעשיו )עי' היכל הברכה ,שמות
כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ, לב ,א; ייטב לב ,פר' תולדות ,ד"ה ואומרו ראו(.
פר' וירא · י · תשפ"ז
שבקדושה בעסק התורה ובתפילה בגלל טומאת והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר וכל
קליפת מצרים ,וכשיצאו ממצרים נהפך פ"ה ר"ע הבת תחיון ,והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד
לפה סח המרומז בתיבת פס"ח )עי' שער הכוונות, שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד,
דרושי פסח ,דרוש ג( ,שחזר פיהם להיות פה קדוש והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ ,כי לא נפל דבר מכל
לעסוק בתורה ולעבוד את הבוכ"ע. מאורע האב שלא יהיה בבנים ,עיי"ש.
והנה העיקר בעבודת ה' הוא לעסוק בתורה הק' הנמצא מדבריו הק' כי עיקר כוונתו של אברהם
לשמה ולעבוד את ה' בלתי לה' לבדו ,וכדאיתא אבינו בעת ירידתו למצרים היתה להכין הדרך לבניו
בזוה"ק )פר' ויחי ,דף רכ"ג ע"ב; וראה תיקו"ז תיקון י' ,דף שיצאו מתחת יד טומאת מצרים ערוות הארץ .ולכן
כ"ה ע"ב( שרק תורה לשמה היא שעולה למעלה, מסר אברהם אבינו את נפשו בכדי להכין לבניו את
ואילו תורה שלא לשמה נשאר למטה ,ומסופר על הדרך לצאת ממצרים כדי שיוכלו לעבוד את ה' ,ולכן
מרן הבעש"ט הק' זי"ע שהגיע פעם לבית מדרש רצה לקחת מתנות מפרעה מלך מצרים בכדי לעורר
אחד ואמר שהיכל בית המדרש מלא בתפילות, סימן לבנים שבני ישראל בעת צאתם ממצרים יקחו
וביאור דכיון שהתפילות שלהם לא עלו למעלה ,לכן את כל רכושם וממונם של המצריים ויעשוהו
נשארו למטה ובית המדרש מלא בהן )עי' בעש"ט כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים )ברכות
עה"ת פר' ואתחנן אות נה(. דף ט' ע"ב( ,וכפי שביארו בספה"ק )שער המצוות ,פר'
ובספה"ק )שער יששכר ,מאמר שובה ישראל ,אות ה, ראה ,ד"ה ועתה נבוא לבאר; פרע"ח ,שער קריאת שמע ,פ"ג(
בשם הרה"ק בעל התניא זי"ע; ייטב לב ,פר' ראה ,עה"פ לא דהכוונה שבני ישראל רוקנו את ארץ מצרים מכל
תעשון ככל אשר( ביארו בזה את דברי הגמ' )פסחים דף ניצוצי הקדושה שהיו בה.
נ' ע"ב( כתיב )תהלים נז ,יא( כי גדול עד שמים חסדך, ועל פי זה יתבאר היטב דלכן ביקש אברהם למען
וכתיב )שם קח ,ה( כי גדול מעל שמים חסדך ,הא ייטב לי בעבורך יתנו לי מתנות ,ומטרתו היתה בזה
כיצד ,כאן בעושין לשמה ,כאן בעושין שלא לשמה. כדי להרבות הרכוש גדול שיהיה לזרעו כשיצאו
והיינו דבעושין לשמה הרי זה מעל שמים ,והיינו ממצרים ,ולא היתה כוונתו לעצמו אלא
שעולה למעלה ,ואילו בשלא לשמה זהו עד שמים להטיב לזרעו אחריו כדי שתתקיים בהם ההבטחה
ואינו עולה למעלה. )בראשית טו ,יד( ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.
ואלמלא הזוהמא שירדה לעולם בחטא אדה"ר *
שהיא גרמה לכל הגלויות בין האומות ,היה קל מאד ויש להעמיק עוד בזה ,דהנה בהמשך כתיב )פסוק
לעבוד את ה' לשמה ,אבל תוקף הגלויות גרם שאי יד( ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את
אפשר להתחיל לעשות לשמה ,כי אם ימתינו לנו עד האשה וגו' .ובספה"ק )רב טוב ,בפרשתן ,ד"ה ויהי כבוא(
שנעשה לשמה לעולם לא נזכה להתחיל כלל ,ולכן הביאו מסורה ג"פ שנכתב בתורה תיבת כבוא מלא
אמרו חז"ל )פסחים שם( לעולם יעסוק אדם בתורה בוי"ו ,חדא הכא כבוא אברם מצרימה ,ואידך )דברים
ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה טז ,ו( שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד
יבוא לשמה ,ולכן גם העבודה שלא לשמה רצויה צאתך ממצרים .ואידך )דברים כד ,יג( השב תשיב לו
ומקובלת לפניו. את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך,
ברם ,כל מה שהתירו ללמוד שלא לשמה היא וצל"ב מה מלמדנו.
בכדי שיבוא מתוך כך ללמוד תורה לשמה ,והוא ויש לבאר ,דהנה עיקר תכלית יציאת מצרים היה
בתנאי שנשאף ונצפה ונייחל תמיד לבוא לעשות לעבוד את ה' ולעסוק בתורתו ,כפי שמצינו בספה"ק
העבודה לשמה ,כמבואר בספה"ק נועם אלימלך )עי' ספר הליקוטים ,פר' שמות ,פרק ב' ד"ה ויגדל( דעיקר
)פר' צו ,עה"פ זאת תורת העולה( שחז"ל התירו שלא קליפת מצרים הוא פ"ה ר"ע אותיות פרע"ה ,כי בעת
לשמה שמתוך שלא לשמה יבא לידי לשמה ,אבל שהיו בני ישראל במצרים היה דיבורם בגלות )ספר
אם לומד כל ימיו שלא לשמה בודאי ענוש יענש הליקוטים ,פר' בא ,ד"ה למען שתי; ועי' זוה"ק פר' וארא ,ח"ב
בגיהנום ,ורק באם בסוף יבוא למדרגת תורה לשמה, דף כ"ה ע"ב( ,דהיינו שלא יכלו לפתוח פיהם בדברים
פר' וירא · יא · תשפ"ז
עדיין יוכלו ללמוד תורה ומתוך שלא לשמה יבוא או אז הוא מעלה בזה ג"כ את כל מה שלמד שלא
לידי לימוד לשמה. לשמה כי כל לימודו שלא לשמה היה הכנה ובלימוד
וזה שאמר אברהם אמרי נא אחותי את, זה התווה את דרכו למדרגה עליונה של לימוד תורה
ובמסורה הסמיכו הכתוב )משלי ז ,ד( אמור לחכמה לשמה ,עיי"ש.
אחותי את ,והיינו שהחכמה נקראת אחות ,ועל זה ונקדים עוד מה שכתב בספה"ק ייטב לב
רמז אברהם אבינו שיוכלו לעסוק בלימוד חכמת )בהקדמה( לבאר מאמר הכתוב )משלי לא ,כה-כו( עוז
התורה גם כאשר זהו למען ייטב לי בעבורך ,רצ"ל והדר לבושה ותשחק ליום אחרון ,פיה פתחה
שגם אם יעסקו בתורה על מנת לקבל פרס בחכמה ותורת חסד על לשונה ,דהנה אמרו חז"ל
ולמען שירוויחו איזה ריווח ,וגם על זה ביקש וחיתה )סוכה דף מ"ט ע"ב( מאי דכתיב ותורת חסד על
נפשי בגללך שיחשב להם ולנפשם ,ותהיה עבודתם לשונה ,וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של
מקובלת ורצויה לפני המקום .ובזה הכין הדרך לבניו חסד ,אלא תורה לשמה זהו תורה של חסד ,איכא
אחריו בכל הדורות שבכל אופן יקובל עבודתם דאמרי תורה ללמדה הוא תורה של חסד ,וביאר
לרעוא לפני השי"ת ,וביקש והתפלל שלבסוף יזכו דדא ודא אחת הוא ,שהלומד תורה לשמה מתכוון
ויגיעו לעבודה בבחי' לשמה. לעשות רצונו ית"ש ,ולכן כשישנו צורך מלמדה
ולזה כשאמר הכתוב ויהי כבוא אברם מצרימה, לאחרים ,והוא תורה של חסד שגומל חסד ללמדה
בא המסורה לבאר שכל ביאתו של אברהם כאן לזולתו .וזהו שאמר הכתוב עוז והדר לבושה
ובקשתו 'למען ייטב לי' לא היתה לעצמו ,אלא למען ותשחק ליום אחרון וכל המזמור מרמז על תורה
זרעו אחריו שיהיו כאן בגלות מצרים ,והוא עורר כדאיתא במדרש )ראה רש"י משלי לא ,י( ,ותורתו
שאף כשתחילת עבודתם תהיה בבחי' שלא לשמה, תשאר בידו ביום אחרון הוא יום הפרדו מן העולם,
מ"מ יעמוד להם זכותו לאותו זמן אשר שם תזבח והיינו כאשר פיה פתחה בחכמה ותורת חסד
את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך לשמה על לשונה ללמד לזולתו ,יעו"ש.
ממצרים ,היינו בעת שיגאלו בעת יציאת מצרים, ועל פי כל זה יתבאר כי זאת היתה עבודתו של
שאז תהיה עבודתם בבחי' פס"ח פ"ה ס"ח בלתי לה' אברהם אבינו בירידתו למצרים וביציאתו ממנו ,כי
לבדו .וכן נמי בכל הגלויות שיהיו אח"כ ,שיחשב מצרים היא שורש כל הגלויות )ליקוטי תורה ,פר' תצא,
להם גם עבודה שלא לשמה ,ואף עבודה זו תעלה עה"פ כי תצא למלחמה; שער המצות ,פר' ראה ,מצות זכירת
לרצון כשלבסוף יגיעו ויבואו לבחי' לשמה. יציאת מצרים( והיא שמונעת את ישראל מעבודתם
והסמיך המסורה מאמר הכתוב השב תשיב לו לשמה ,וכשעושים שלא לשמה מצד הדין לא יחשב
את העבוט כבוא השמש ,דהנה הגלות דומה ללילה לו עבודתו ופסולה היא וגם עלולה עבודתו שתלך
)זוה"ק ח"ב דף קס"ג ע"ב; פסחים דף ב' ע"ב( ,וכפי לסטרא אחרא ,אך אם בסוף מגיע לעשות לשמה,
שמרומז בפרשתן בברית בין הבתרים ,בפסוק הרי שכאמור הכל שב אליו ומחזירין לו אבידתו,
)בראשית טו ,יב( והנה אימה חשיכה וכו' )עי' ב"ר מד, ונחשב כאילו שעשה ועבד לשמה ויש לו שכרו
יז( ,ואברהם אבינו עורר רחמים שגם בעת בוא בשלימות.
השמש ,היינו בעת הגלות כאשר לא יזכו בני ישראל ולכן בדייקא אמר אברהם אבינו אמרי נא אחותי
ללמוד תורה לשמה ,גם אז לא יאבדו בני ישראל את את למען ייטב לי בעבורך שיתנו לי מתנות ,והיתה
כל מה שרכשו קיימו ועשו ,אלא לבסוף הכל ישוב כוונתו בזה לעורר סימן לבניו שגם בעת אשר יקיימו
אליהם ,ואת כל מה שעשו אף שלא לשמה יישאר מצוות ויעסקו בתורה על מנת לקבל פרס ושכר
שמור למענם כעין משכון עד שיתעלו למדריגת ומתנות גם אז יעלו מעשיהם ומצוותיהם לרצון לפני
לשמה ואז ישוב הכל אליהם ויחשב להם. ה' ,ובכך גם עורר סימן לבניו לעת יציאת מצרים,
וכאשר יזכו להתעלות ולבוא לבסוף לבחי' שיוכלו בני ישראל לצאת מקליפת פרעה ולעסוק
לשמה ,או אז ישיב להם השי"ת את כל מה שלמדו בתורה ,וייצא הדיבור שלהם מן הגלות ,היינו דאף
ועבדו את בוראם מתחילה שלא לשמה ,ובעת אשר כאשר לא יהיו במדריגה של לימוד תורה לשמה
פר' וירא · יב · תשפ"ז
ותשחק ליום אחרון ,וישארו אצלם ברשותם כל מה ושכב היינו כשיעלו למעלה באחרית ימיהם הרי
שלמדו ועבדו לקונם וצורם. שיתקיים אצלם בשמלתו ,היינו שיהיו בבחינת
מפעיה"ק( ,ולהר"ר יעקב מלר מפעיה"ק )ב"ר שמואל יום שב"ק
מביתר ,וחהג"ר צבי וייס מפעיה"ק([ ,שביעי -החתן מורנו תפילת שחרית התפלל לפני העמוד -הרה"ח ר'
חיים שלום בוים נ"י ,החתן חיים שלום נ"י בן הרה"ח יוסף גליק מפעיה"ק.
ר' אלימלך ברבר מפעיה"ק )ב"ר יצחק אהרן מפעיה"ק, בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ח ר' חיים לוינשטיין
וח"ר עזריאל לוי מפעיה"ק( ,החתן חיים מנחם יעקובוביץ מפעיה"ק ,לוי -הר"ר אפרים פישל טויבער מפעיה"ק,
נ"י ,הבחור הבר מצוה יוסף נ"י בן הרה"ח ר' משה שלישי -הרה"ח ר' יחזקאל מרמורשטיין מפעיה"ק,
זלמנוביץ מפעיה"ק ,אחרון -הרה"ח ר' מנחם רביעי -החתן יעקב נ"י בן המשב"ק הרה"ח ר' זאב דוב
ברנשטיין מירושלים ,מפטיר -החתן החבר יצחק דייטש מפעיה"ק )בן המשב"ק הרב אברהם שליט"א ,וח"ר
מרדכי נ"י בן הרב גדליה דוד שווארץ מפעיה"ק )ב"ר נתן יונה וימר מראשי גבאי המעמדות( ,חמישי -הרה"ח ר'
שלמה זלמן מאנטווערפן ,וחתן הג"ר יהודה צבי גלנץ שליט"א שלמה זלמן שווארץ מאנטווערפן ,שישי -מרן
רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה( ,הגבה -הרב בן ציון שליט"א] ,אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת
יעקובוביץ מנהל ת"ת דרכי אבות בעיה"ק צפת, הבת וקריאת השם ,להר"ר דוב בעריש טאובר מב"ב
גלילה -הרה"ח ר' יואל שווארץ ממאנסי. )בה"ר יהודה מביתר ,וחהג"ר חיים שלום מרמורשטיין
מפעיה"ק( ,להר"ר דוד יעקב שימון מפעיה"ק )בן הג"ר
תפילת מוסף התפלל מרן שליט"א לפני העמוד, אלעזר שליט"א מפעיה"ק ,וחתן הג"ר שמואל מרמורשטיין
לרגל היארצייט של המשב"ק הבלתי נשכח הרה"ח ר' מפעיה"ק( ,להר"ר יחיאל מיכל ליבער מקרית צאנז
יהושע וייצנבלום ע"ה. טבריה )ב"ר שמשון מלונדון ,וחה"ר עזריאל רייכמן
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט
הנחש לאחר שהסית את אדם וחוה לחטא ,ונאמר לו בתוה"ק בפרשתן )בראשית יד ,כב( ויאמר אברם
)בראשית ג ,י( ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' א-ל עליון קנה
על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ,דלכאו' שמים וארץ ,ובמסורה )הובא בבעה"ט בפרשתן( ב"פ
בהשקפה ראשונה אינו מובן איזה קללה יש בזה שמזונו 'הרימותי' ,חדא הכא ,ואידך )להלן לט ,טו( כי
יהא עפר מן האדמה ,אדרבה ,על ידי זה יהא מזונו מצוי הרימותי קולי ואקרא .ובספרים הביאו עוד פסוק
בשפע ובריווח בכל מקום על פני הארץ ,כמו שאמר רבי )תהלים פט ,כ( ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי
יוסי )יומא דף ע"ה ע"א( בא וראה שלא כמדת הקב"ה בחור מעם ,וצ"ב מה מלמדנו.
מדת בשר ודם ,מדת בשר ודם מקניט את חבירו יורד ואפ"ל ובהקדם מש"כ הגה"ק החתם סופר זי"ע
עמו לחייו אבל הקב"ה אינו כן ,קילל את הנחש עולה עה"פ בפרשתן )בראשית יג ,י( וישא לוט את עיניו וירא
לגג מזונותיו עמו ,יורד למטה מזונותיו עמו וכו' .ובעוד את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את
שכל החיות והבהמות צריכים לחפש ולחזר אחר סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צער.
מזונותיהם ,הכפירים שואגים לטרף וצריכים להתאמץ וזל"ק ,כבר הסברתי במקום אחר כי בגן ה' העולם
למצוא את טרפם בתחבולות שונות ומשונות ,וגם המתוקן לא צריכים תפלה למטר ,וארץ מצרים
אותם בעלי חיים הניזונים מצמחים ועלים צריכים ערות הארץ לא זכו שיצטרכו לתפלה כי לא רצה ה'
להשתדל בדבר שהרי לא כל צמח השדה ראוי להיות רמוס חצרו ,רק נתן להם נילוס ,ואנשי סדום רעים
מאכל לפיהם ,לעומתם הנחש אוכל משלפניו כדי כארץ מצרים וגרוע מהם ובחר לו לוט עמהם,
שובעו ובכל אשר יפנה יש בידו לאכול די סיפוקו בלי ואברהם בחר בהיפוך ויאהל עד חברון שהוא
שום מחסור ודוחק ובלא עמל ויגיעה ,ואם כן מהו טרשית של ארץ ישראל ופסולת ,כדי שיצטרך
הקללה אשר נתקלל שעפר יאכל כל ימי חייו. לרחמי שמים כל שעה ושעה ,עכלה"ק.
אלא הביאור בזה ,דהעונש לנחש הוא שלא וכבר נודע בענין זה מספה"ק שביארו מה שנתקלל
פר' וירא · יג · תשפ"ז
הנותן להם כח לעשות חיל ,מתוך כך ידעו להלל י- יצטרך לבקש ולהתפלל על מזונותיו שיהיו מצויים לו
ה על כל נשימה ונשימה ,לכן הוריד להם לחם מן בשפע בכל מקום ובכל זמן ,כי כל הבהמות והחיות
השמים דבר יום ביומו כדי שעי"ז לא ימוש מליבם מבקשים פרנסתם מהשי"ת ,ע"ד מאמר הכתוב
את ה' הזן ומפרנס לכל ,המוציא להם מים מצור )תהילים קד ,כא( הכפירים שואגים לטרף ולבקש מא'ל
החלמיש והמאכילם מן במדבר ,וזהו יהא להם זכרון אכלם ,לא כן הנחש שניתן לו הצטרכותו בכל מקום
לדורות לדעת כי בכל מצב שיהיו הכל כאשר לכל כדי שלא יהא לו שום התקרבות כלל להקב"ה ,שאין
רק ממנו יתברך שמו ,והוא הוא אבינו רוענו זוננו לך קללה גדולה מזו שהיצור לא יוכל להתקרב אל
שבטובו משפיע הכל. היכל המלך מלכו של עולם לבקש מלפניו על עצמו
עפי"ז יבואר דבר המסורה ,דעל כן כאשר מלך כדוגמת כל היצורים.
סדום אמר לו לאברהם אבינו תן לי הנפש והרכוש ובגמ' )יומא דף ע"ו ע"א( שאלו תלמידיו את רשב"י
קח לך ,ענה לו אברהם ויאמר ,הרימותי ידי אל ה' מפנ"מ לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה,
א'ל עליון קונה שמים וארץ ,הכוונה ,אין רצוני כלל א"ל אמשול לכם משל למה"ד למלך בו"ד שיש לו
שיהיה לי מזומן כל הצטרכויותי ,אדרבה ואדרבה בן אחד פסק לו מזונותיו פ"א בשנה ולא היה מקביל
עיקר חפצי הוא הרימותי קולי ואקרא ,רצ"ל פני אביו אלא פ"א בשנה ,עמד ופסק מזונותיו בכל
שאצטרך תמיד לבקש ולהתפלל להשי"ת הטריפני יום והיה מקביל פני אביו כל יום ,אף ישראל מי שיש
לחם חוקי ,ובכך לזכות לקרבת אלוקים .ואמר עוד לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא לא
ותאמר שויתי עזר על גבור שחפץ הוא להתפלל ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב נמצאו כולן
ולבקש מאת השי"ת תמיד כל הצטרכויותי ,כי על מכוונים את לבם לאביהן שבשמים .ביאור הדברים
ידי כן הרימותי בחור מעם ,וזוכה האדם להתקרב דדיקא מחמת שהבוכ"ע אוהב עמו ישראל רוצה
אליו ית"ש ולהתרומם למעלה למעלה. שיהיו מתחברים אליו תמיד ,ולא ישכחו כי הוא
עליון -הרה"ח ר' יצחק אהרן ברבר מפעיה"ק ,דרור בעליות בתפילת מנחה התכבדו ,כהן -הרה"ח ר' משה
יקרא -הרה"ח ר' גבריאל גרוסברגר מפעיה"ק ,שבת שמואל שטרן מב"ב ,לוי -הר"ר יצחק שמשון רובינשטיין
היום -הרה"ח ר' שמואל מלר מביתר. מפעיה"ק ,שלישי -המשב"ק הרב אברהם דייטש
תפילת ערבית התפלל לפני העמוד -הרב בועז בדיחי שליט"א ,גלילה -הרה"ח ר' מנשה חיים ברנט מלונדון.
מנהל רוחני דישיבה"ק ישיבת היכל התורה פעיה"ק. בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות ,ברוך קל
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעידן רעוא דרעוין העעל"ט
פתח )תהלים מה ,יא( שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי בתוה"ק בפרשתן )בראשית יב ,א( ויאמר ה' אל
עמך ובית אביך ,אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל
עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת ,אמר הארץ אשר אראך ואעשה לגוי גדול ואברכך
תאמר שהבירה זו בלא מנהיג ,הציץ עליו בעל הבירה ואגדלה שמך והיה ברכה.
אמר לו אני הוא בעל הבירה .כך לפי שהיה אבינו בבעה"ט הביא המסורה ב' פעמים אשר 'אראך',
אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג ,הציץ חדא הכא ,ואידך )זכריה א ,ט( אני אראך מה המה
עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם. אלה ,וביאר דהנה פסוק זה נאמר גבי גלויות ,ומלמד
והנה המשל הזה הוא כולו פלאי ,כי האף אמנם שהראה הקב"ה לאברהם הגלויות .וצ"ב מה ענין
דנתגלה לאותו האיש מי הוא בעל הבירה ,מ"מ עדיין הגלויות כאן.
לא נתיישבה תמיהתו ,והא גופא קשיא מדוע נותן עוד כתב בבעה"ט 'אראך' בגימטריא בעננים,
לבית זה לבעור באש שמכלהו והופכו למאכולת מלמד שהיו העננים הולכים לפניו ומראים לו הדרך.
אש ,והיכן הוא בעל הבירה שיבוא להציל רכושו וצל"ב מה רמז כאן אודות העננים.
אשר רכש. במדרש רבה )ב"ר לט ,א( בריש פרשתן ,ר' יצחק
פר' וירא · יד · תשפ"ז
בכלל מה שאמרו חז"ל )חגיגה דף י"א ע"ב( דאסור ובמדרש להלן )שם ח( הסמיכו הפסוק )תהלים קי,
לחקור מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה ג( לך טל ילדותך ,לפי שהיה אברהם אבינו מתפחד
לאחור ,מ"מ ניתן לדרוש בזה ע"ד המוסר ללמוד לפי ואומר תאמר שיש בי עוון שהייתי עובד עבודת
שכלנו ענין אשר יש בו התעוררות לעבודת השי"ת. כוכבים כל השנים הללו ,א"ל הקב"ה לך טל ילדותך,
וביארו בזה ,דהיה בזה טובה גדולה ותועלת מה טל הזה פורח אף עוונותיך פורחין ,מה הטל הזה
עצומה לבריאה כולה במה שעצר השי"ת התפשטות סימן ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם .והוא
העולם ,דהנה ידוע בטבע הבריאה דכשיש מאציל תמוה ,דבוודאי היה אברהם מתפחד על עברו מאחר
ומשפיע לאחרים ,הרי שככל שהמקבלים והנאצלים שרק בהיותו בן מ"ח הכיר את בוראו ,והיה מתיירא
מתרחקים יותר מן המאציל ,הרי שההשפעה פוחתת מה יהיה על כל אותם השנים שלא ידע והכיר
והולכת יותר ויותר ,כי כל מי שהוא קרוב יותר הוא במציאותו ית' ,ומעתה מה תשובה השיב לו השי"ת
זוכה לקבל אור רב והשפעה במידה מרובה ,ואילו לנחם את נפשו דעוונותיו פורחים .כן יש לבאר כוונת
כשהולך הדבר ומתפשט יותר ויותר ,ומתרחק מעת דברי חז"ל שהוסיפו עוד לומר 'מה הטל סימן ברכה
לעת ,הרי שההשפעה הולכת ונחלשת עוד ועוד. לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם'.
כן הוא גם בנוגע להתפשטות העולם על ידי עוד במדרש )שם יא( ואעשך לגוי גדול ,אמר לו
המאציל הבורא ית' ,שככל שהיה העולם מתפשט ומנח לא העמדת ע' אומות ,אמר לו אותה אומה
יותר ויותר ,הרי שבכך היו הולכים ומתרחקים יותר שכתוב בה )דברים ד ,ז( כי מי גוי גדול אני מעמיד
ויותר מן השורש ,ושם באותם המקומות היתה ממך ,אמר רבי ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן
הסט"א יכולה לידבק ,וממילא היו הקליפות מתהווים אלא ואעשך ,משאני עושה אותך בריה חדשה את
בעולם ומגבירים רוח הטומאה בעולם .ולזה עצר פרה ורבה .וצ"ב פשר אומרם והלימוד מזה למעשה.
השי"ת בעד התפשטות זו לבל תתפשט עוד ,למען ולהלן נאמר )בראשית יג ,טז( ושמתי את זרעך כחול
יהיה הדבר מוגבר ולא יתהוה ולא ינתן להטומאה הים אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם
הכח להתפשט בעולם הרבה יותר מידי ,עכתוד"ק. זרעך ימנה .ולכאו' הרי מבואר בחז"ל )יומא דף כ"ב
-מחסדי הבורא ית' שעצר התפשטות העולם ע"ב; ספרי פר' עקב ,פיסקא מ"ז( דבזמן שעושין רצונו של
כדי ליתן כח לבעל תשובה - מקום נמשלו ככוכבים ,ואילו כשאין עושין רצונו של
וזהו כפי הניתן להבין הדבר במציאות שכלנו מקום נמשלו ישראל כעפר הארץ ,ומעתה מדוע
בענין התפשטות בדבר גשמי ,כן הוא ברוחניות, כעת נתבשר אברהם על ריבוי זרעו ,אך בדוגמת עפר
שאותם אורות עליונים המתפשטים בעולם ונאצלים הארץ ,מה שמוכיח על היותם בבחי' 'אין עושים
מלעילא ממקום גבוה מעל גבוה ,הרי שהאדם שהוא רצונו של מקום'.
צדיק במעלות ומדריגות עליונות הוא זוכה להיות -הקב"ה אמר לעולמו די ולא נתן לעולם
מקבל מאותם האורות בריבוי אור עצום ,מחמת להתפשט בכדי למנוע התגברות הטומאה -
שהוא קרוב ביותר לאותו השורש .ואילו מי שרחוק לבאר כל זאת נראה עפ"י דבריו של מרן הבעש"ט
ממדריגה זו ,וככל שמתרחקים יותר הרי שקבלת הק' זי"ע ,אשר הובאו בספה"ק תולדות יעקב יוסף
שפע האור פוחתת והולכת. )פר' שמות ,ד"ה ובזה יובן וארא אל אברהם( וכן מובא
והנה חילוק וגבולות הטבע בין מקום למקום ,כל בנועם אלימלך )פר' וארא ,ד"ה וארא הב'( ,ובזרע קודש
זה נתהווה אחר חטא הקדמון ,שנעשה עירוב טוב )פר' משפטים ,עה"פ הנה אנכי שולח מלאך לפניך( וכן
ורע ,כך שנתהוה השתנות בקבלת שפע אור האריך בזה רביה"ק הדברי חיים זי"ע )פר' וישב ,ד"ה
הקדושה לפי המקומות ,ונתהוו גבולות בין מקום והנה ידוע דראשית כל הנבראים; פר' דברים ,ד"ה ודי זהב(,
קרוב למקום רחוק ,ואלמלי החטא היה מתקיים לבאר מה דאיתא בגמ' )חגיגה דף י"ב ע"א; תנחומא
היעוד )ישעי' יא ,ט( ומלאה הארץ דעה את ה' ,ולא מקץ ,אות ח( על השם שד"י ,דמרמז שהיה העולם
היה שום נפק"מ בין למעלה ולמטה ,אם קרוב או הולך ומתפשט עד שאמר השי"ת לעולמו די ,והגם
רחוק ,כי היה אורו ית' נמצא בכל מקום באותו שהדברים המה עניינים גבוהים ונשגבים ,והמה
פר' וירא · טו · תשפ"ז
ללמד בכך שגם הרשע הגמור יש עליו לידע שלעולם המידה ,ורק אחר שגרם החטא ונתקיים בחינת
אין לו להתייאש חלילה ,ותמיד עדיין יש לו תקוה מאמרו של לוי )תענית דף כ"ד ע"א( עלית למרום ,הרי
לשוב ,כי לא ידח ממנו נדח לעולם. שבכך נתהווה ונפרסה מסך המבדיל בין העולם
בהאמור יובן מה שהובא בספה"ק קב הישר העליון ,וכמו שנא' )איכה ג ,מד( סכותה בענן לך,
]אשר ראוי לכל בר לבב ,וכל מי שמבקש להתעורר ומאז ככל שמתרחק האדם יותר רח"ל מדרך ה' ,כך
ולקבל על עצמו עול מלכות שמים לקבוע לעצמו מתרחק הוא משורש שפע האור ,וכמעט יש מקום
לימוד בספר קדוש זה ובמאמריו הנוראים ,כשבין להטומאה להתגבר עליו להפילו לרדת שחת.
הדברים ישנם הרבה מאמרים מזוה"ק שיש בהם ואשר על כן המגיד מראשית אחרית הקדים
בכדי לעורר ולחזק את האדם לעבודתו ית'[ )סוף פרק רפואה למכה ,וכבר בראשית הבריאה כשצפה וראה
א( ,דהיות ואוירא דעלמא מלא מסטרא אחרא, מה יארע לעתיד אחר מעשה החטא ,הרי שמיד
וביותר המה המקטרגים שנבראו מחטאי בני אדם, בהתפשטות והתרחבות גבולות העולם אנה ואנה,
על כן בכל עת שהאדם הולך לבית הכנסת ישנו כאשר כמעט הגיעו גבולות העולם למקום רחוק
חשש שמא יתדבקו אליו ,על כן צריך לידע מה אשר שם היו יכולים הקליפות לשלוט ביותר ,או אז
דאיתא בזוה"ק )ח"ג דף רס"ג ע"ב( דלצד שמאל הפתח ברוב טוב וחסדו עצר השי"ת שלא יתפשט יותר,
ישנו את הסט"א ,ועליו נאמר )בראשית ד ,ז( לפתח ומכאן צמחה טובה גדולה לברואי עולם ,שגם אם
חטאת רובץ ,והמזוזה שבימין רומז לשכינה הק', יתרחק האדם ממקור שורשו ,לעולם לא יוכל
והשם שד"י שעליו עוקר כח הסט"א שלצד שמאל. להתרחק הרבה ,וליפול למקום אשר ממנו לא יהיה
ועל כן עיקר השמירה צריך האדם בצאתו מביתו לו עוד תקומה .ובאמירה זו שאמר לעולמו די צמח
לרחוב ,לבל ידבקו בו הסט"א ויביאנו לידי עבירה, כח התשובה שקדמה לעולם )פסחים דף נ"ד ע"א(,
על כן בצאתו מפתח ביתו יניח ידו על המזוזה ,כי והכין השי"ת ופעל ענין זה שבכל עת ובכל מצב יוכל
יצ"ר במילוי אותיות )יו"ד צד"י רי"ש( סופי תיבות האדם לשוב אל ה' ,ולעולם לא יגיע למקום רחוק
שד"י ,שזהו שם טוב להנצל מהיצר ,ובצאתו מביתו ושפל ביותר )וראה לכ"ק מרן זי"ע בשוה"ט ליל חג
יתפלל תפילה קצרה 'רבונו של עולם חוסה נא עלי השבועות תשכ"ב(.
למלטני מיצר הרע וכל כת דיליה' אמן ,ואז ימלט -השם שד"י שעל המזוזה בכוחו לבטל היצר
באותו יום מכל עוון ואשמה ,עיי"ש. הנטפל לאדם ביציאתו מביתו -
ולהאמור יובן היטב ,כי לזאת נועד השם שד"י ועל זה אמר הכתוב )משלי ג ,יט( ה' בחכמה יסד
שהוא על שם מה שאמר השי"ת לעולמו די ,שעל ארץ ,כלומר שברא השי"ת העולם במדה ובדקדוק
ידי שם זה יתאפשר לאדם להכניע היצר הרע ,כי רק רב ,ולא נתן לו להתפשט ולהתרחב יותר מהמידה
על ידי שהשי"ת אמר לעולמו די ועצר בעד המדוייקת אשר צפה הבורא ית"ש שמכאן יהיה
התפשטותו בכדי שלא יהיה מקום להסט"א בדרך סכנה .ועל זה אמרו חז"ל )אבות ה ,א( בעשרה
להתגבר ,ומכאן הדרך לכל איש ישראל לשוב אל ה', מאמרות נברא העולם ,ומה ת"ל והלא במאמר אחד
ביודעו שלעולם לא יוכל ליפול יותר ,ועל כן דייקא יכול ליבראות אלא להפרע מן הרשעים וכו' וליתן
כשמעוררים שם זה נכנע היצר ,כי מתגלה עד כמה שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם .היינו כי
מוגבל כוחו ,ולזה תיכף בצאתו מביתו בבוקר יזכור אליבא דאמת במאמר פי ה' היה העולם נברא והולך
שם שד"י ויבקש מהשי"ת שיגער בשטן לבל ישטיננו ופושט כנפיו לכאן ולכאן בלי קץ וגבול ,אך הקב"ה
)ועי' שפע חיים רעד"ר ,פר' תולדות ,מאמר ד ,אות ו(. סידר הבריאה דייקא במספר של עשרה מאמרות,
-הרשע הוא כמת שאין בו נשמה ,וע"י התשובה ובא בחשבון ובמידה וחשבון מדוקדק כדי שלא
נעשה בחי' תחיית המתים - יתפשט הגשמיות יותר מדי ,וכל זאת משום
והנה אמרו חז"ל )ברכות דף י"ח ע"ב( רשעים שהשי"ת חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ,ועד
בחייהם קרויים מתים ,וביארו בספה"ק )יערות דבש יום מותו יחכה לו אם ישוב מיד יקבלו .וזהו ליתן
ח"א ,דרוש א' ,ברכת אתה גיבור; ישמח משה ,פר' אמור, שכר טוב לצדיקים ולהפרע מן הרשעים ,היינו
פר' וירא · טז · תשפ"ז
ומלאכי חבלה פוגשים אותו ושואלים אותו מה שמו, ד"ה באופן אחר אמרתי( טעמא דמילתא ,דהנה עיקר
ואם רשע הוא אינו זוכר את שמו והם מכין אותו חיות האדם אינו הגוף כי אם הנשמה אשר היא חלק
וחובטין בו ,וסגולה לזה הוא להזכיר בסוף תפילת אלוקי ממעל ,וכדאמרו חז"ל )ב"מ דף קי"ד ע"ב( אתם
שמו"ע פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו ,או קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם .ועיקר
שיש בפסוק את שמו )קיצור של"ה בסופו; אליהו רבא, חיי האיש הישראלי הוא לפי מדת הנשמה שלו,
סי' קכב(. דככל שהאדם צדיק יותר במעשיו ,ועובד את
וביאר דזהו כיון דהשם הוא הנשמה ,וכמו שנא' השי"ת בקדושה ובטהרה ,כשהוא נזהר מלהכשל
)בראשית ב ,יט( נפש חיה הוא שמו ,וכאשר מזכיר בחטא ,הרי שאז הוא 'חי' באמת ,וגם אחר מיתת
האדם הפסוק שיש בו אותיות משמו הריהו ממשיך גופו עדיין נקרא חי.
צינור השפע לנשמתו דרך השם ,ולכן תמיד לא כן החוטא שעבר עבירות חמורות הרי שהוא
כשמתפללים על אדם או כשמזכירים שמו אצל צדיק נמשל כבהמה נדמה ,אשר יש לה גוף בלי נשמה,
מזכירים אותו בשמו ,יען אשר הכל תלוי בשם ועל כן אף בחיים חיותו נקרא מת ולא חי .אכן
האדם ,ורק בדרך זו אפשר להמשיך עליו שפע כשעוזב ומתוודה על פשעיו ושב בתשובה ,מתוך
ברוחניות ובגשמיות .ברם כשחוטא האדם רח"ל קבלה גמורה על עצמו מאי דהוה הוה מכאן ואילך
הריהו מאבד נשמתו ,ושוב אין השם כי אם ככינוי ישוב אל השי"ת ,או אז נעשה אצלו בחי' תחיית
בעלמא ,ואין זה שמו האמיתי ,ולזה בבואו לעולם המתים ,והשי"ת נותן בו נשמה חדשה ,ונעשה
האמת שוכח את שמו ,עיי"ש. כבריה חדשה וכקטן שנולד דמי ,עיי"ש.
ואמנם גם לעומת זה כאשר לוחם האדם עם יצרו ויתבאר בזה מש"כ בזוה"ק )פר' נח ,דף ס"ב ע"א(
ומתעלה בתורה ועבודת השי"ת ,אזי הוא מוסיף אור אתא בר נש לאתדכאה מסייעין ליה בנשמתא
לנשמתו ,ובכל עת מתהווה אצלו נשמה חדשה יותר קדישא ,ודכאן ליה ומקדשין ליה ואקרי קדוש.
ויותר ,ונוספים בו ניצוצות קדושים ,ושמו הולך ומתגדל ובספה"ק כנסת יחזקאל )להרה"ק רבי יחזקאל
ונשמתו מאירה יותר ויותר ,ואותו שם שיש לו מתרחב מראדומסק זי"ע נכד בעל התפארת שלמה זי"ע ,פר'
והולך עוד ועוד במילויי האותיות ומילויי מילואים. בראשית ,שהשבוע חל יומ"ד דיליה( הביא רמז לזה
-השב בתשובה נכלל אצלו כמה וכמה מנשמות דאלקי"ם בלי אות יו"ד הוא נוטריקון הבא לטהר
ישראל וניתוסף בנשמתו עוד אור וחיות - מסייעין אותו ,והאות יו"ד מרמז על הנשמה שהיא
וכמו כן כשזוכה האדם מתעבר בו גם ניצוץ מסייעת לשוב בתשובה ,עיי"ש.
נשמה של צדיקים מדורות קדמונים ,וכנודע המעשה ולענייננו יאמר דמרמז על אותם האנשים אשר
הנורא המובא בשבחי האריז"ל )אגרת א( שפעם נכנס נהפכו להיות כפגרים מתים ,ואיבדו כל חיות
הגה"ק רבי שמואל אוזידא זי"ע ,מח"ס מדרש דקדושה שלהם ,שבל יעלו בדעתם שאבדה תקוותם
שמואל עמ"ס אבות ,להיכלו של האריז"ל ,והוא קם ואין להם עוד תקומה ,מאחר והקב"ה כבר הקדים
לכבודו בהידור ,ואחר כך אמר האריז"ל שקם להם כח התשובה ,והאלקים הקדים רפואה למכה,
לכבודו של רבי פנחס יאיר שנכנס יחד עמו ,כיון ולא זו בלבד שנתן לו נשמה פעם אחת אלא תמיד
שבאותו יום עסק רבי שמואל במצות גמילות בכל עת ועת מוסיף הוא לאדם עוד ועוד חיות
חסדים ,ולכן נתעבר בו נשמת רבי פנחס בן יאיר לנשמה ,וכשישוב בתשובה אף יטע בו נשמה חדשה
שהיה עוסק הרבה בפדיון שבויים ולגמול חסד עם להיות כבריה חדשה ויחייהו ויקיימהו תמיד בכל עת.
האומללים ,יעו"ש. -שמו של האדם הוא עיקר שם הנשמה וע"י
על דרך זה איתא בספה"ק ישמח משה )פר' שמות, החטא מאבד ההשפעה משמו -
ד"ה עוד י"ל ואלה שמות( בשם המפרשים )עי' אהבת דוד בענין זה נודע מש"כ בספה"ק ערבי נחל )פר'
דרוש יב ד"ה וכד הוינא טליא ,בשם מהר"ח אלפאנדרי( פנחס ,דרוש ב( לבאר מה דאיתא בקדמונים )מסכת
לתרץ הסתירה )יומא דף כ"ב ע"ב( כתיב )הושע ב ,א( חיבוט הקבר ,פרק ב; ראשית חכמה ,שער היראה ,פרק יב(
והיה מספר בני ישראל ,וכתיב אשר לא ימד ולא שכשבא אדם לבית דין של מעלה בא הממונה
פר' וירא · יז · תשפ"ז
והנה בזמן שהיו אומות העולם בארץ לא היה יספר ,דבאמת לא קשיא ,דמצינו שיתכן אחד שיהיה
נגלה להם רק חלק הפשוט של ארץ ישראל ,דעבורם שקול כמו הרבה בבני ישראל ,כמו שמשה רבינו ע"ה
לא התפשטה הארץ ,ואמנם כאשר בישר הקב"ה היה שקול כנגד כל ישראל )מכילתא בשלח טו ,א( ,ואם
לאברהם שיתן לו את הארץ נתן לו מיד את כל כן לפי זה אין בריה יכולה לדעת משקל החשיבות
מהותה של ארץ ישראל הן מה שכבר נתגלה והן של איש ישראל ,וזה נשקל רק בדעתו של הקב"ה
החלק הנעלם שעתיד להתרחב ולהתפשט ,וגילה א'ל דעות ,יעו"ש .ולדברינו יבואר היטב דהיות
הקב"ה לאברהם אבינו את מלא כוחה ותפארתה ועיקר חיות האדם הוא הנשמה ,הרי שהנשמה
אשר ארוכה מארץ מדה ומתרווח והולך ,וזהו שאמר יכולה לקבל ניצוצות מנשמות אחרות המתווספים
לו כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ,רצ"ל בו יותר ויותר .ולזה כיון שעושים רצונו של מקום
גם החלק הפנימי שאתה בלבדך רואה אותה ולא ומקבלים בעצמם תוספת נשמה ,שוב אין שייך
זולתך גם אותה לך אתננה ולזרעך עד עולם ,יעו"ש. למנותם כלל ,כי עולה ומגיע מניינם למנין גבוה שלא
ולפי זה יתבאר היטב דלכן אמר לו הקב"ה כי על שייך בזה עוד ענין מנין וספירה.
ידי שיביט ויראה את פנימיות קדושת הארץ ,עד -התרחבות הארץ מרמזת כי גם הנשמה יכולה
היכן יכול הוא להתפשט יותר ויותר ,מזה יבין אשר להתרחב ולהתפשט -
ושמתי את זרעך כעפר הארץ ,היינו דוגמת העפר, על פי זה נראה לבאר מה שאמרו חז"ל )גיטין דף
דעל אף שאם יבואו אנשי מדע ובעלי מקצוע נ"ז ע"א( ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר
שיודעים היטב לשער שיעורים מדוייקים ,ובאמצעות המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ
כלים שונים יוכלו לשער כל אדמה כמה גרגירי עפר משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים ,אמר עולא
יש בו ,ובמקום מתוחם של מטר ישנו כך וכך גרגירי לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא קני
עפר ,ובמקום גדול יותר ישנו כך וכך ,עכ"ז את לא מחזיק וכו' ,אמר ליה )דניאל יא ,טז( ארץ צבי כתיב
שורש הפנימי של גבולות הארץ שהוא דבר רוחני, בה ,מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ
אין שום כלי גשמי שיוכל לשערה. ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ,ובזמן שאין יושבין
וכמו כן יהיה זרעך דוגמת עפר הארץ ,שגם בעת עליה גמדא .וראוי ליתן טעם ולבאר מפני מה ברא
אשר שחה לעפ"ר נפשם ונתרחקו מתחת כנפי השי"ת כענין זה שארץ ישראל רווחא וגמדא.
השכינה ,עדיין יש להם הכח להתפשט ולהתרחב לקבל ולפי דברינו נראה לומר דעל כן עשה ה' שיהיה
תוספת נשמות חדשות ,ולחזור למקור שורש מחצבתם, כח לארץ ישראל להתפשט יותר ויותר ,בכדי לרמז
וזהו על ידי שישובו ממעשיהם ויקבלו עליהם עול לאותו איש הישראלי שמקבל על עצמו עול מלכותו
מלכות שמים בהתעוררות חדשה ,ועל ידי זה יונסך ית' ,ודורש ומבקש את ה' ,כי כמו שארץ ישראל
בהם מאת השי"ת רוח חדשה ותתנוסס בקרבם. מתרחב והולך לפי כמות בני האדם המתגוררים בה,
-עיקר התשובה ע"י קבלת עול תורה כי שם ובכך זוכה הארץ הקדושה לקבל תוספת קדושה
כלולים כל נשמות ישראל - יותר ויותר ,כמו"כ אף נשמתו תקבל חיות חדשה
על כן ברור ומוסכם מפי ספרים וסופרים דעיקר בכל עת ,ולפי מעשיו יזכה לאור באור פני מלך חיים.
התשובה הוא על ידי קבלת עול תורה ,וכדאיתא ויפורש בזה מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו
במדרש )ויק"ר כה ,א( היכי דמי בעל תשובה היה רגיל )בראשית יג ,יד-טו( כי את כל הארץ אשר אתה רואה
ללמוד דף אחד ילמוד שני דפין ,ולכאו' יש להבין לך אתננה ולזרעך עד עולם ,וביאר בזה בספר מתת
מדוע התשובה באה עם לימוד התורה דייקא. י'ה )פר' שלח( דהנה בני ישראל קבלו במתנת הארץ
ולהאמור יובן דהנה נודע דיש שישים ריבוא אותיות ב' חלקים ,האחד חלק הנגלה ,שגם בזמן שלא ישבו
לתורה )ראה מגלה עמוקות ,פר' ואתחנן ,אופן קפו( ,וכלל בה בני ישראל וגמדא הארץ נשאר בה חבל ארץ כפי
ישראל כלולים בתורה שבכתב אשר כל אות בתורה גבולותיה ,והשני חלק הנעלם שאינה נראית כי
מכוון כנגד נשמה אחת מישראל )ועי' ערבי נחל ,פרשת כאשר בני ישראל יושבין בה אז הארץ מתרחב
האזינו ,ד"ה ויאמר אליהם( ,והקשו המפרשים )פני יהושע ומתפשט לפי יושביה.
פר' וירא · יח · תשפ"ז
קדושתו שכלל בעצמיותו את כל כלל ישראל עד קידושין דף ל' ע"א ,ד"ה והואיל ואתא ,בשם ספר חסד
סוף כל הדורות ,כמ"ש בספה"ק אוהב ישראל )פר' לאברהם; ישמח משה ,פר' תשא ,ד"ה אות( דלכאורה לפי
וירא ,ד"ה וה' אמר( ,עה"פ )בראשית יח ,יט( כי ידעתיו ראות עינינו אין החשבון עולה יפה ,וביארו דאין
למען אשר יצוה את בניו )ועי' תפארת שלמה ,שבת הכוונה רק לאותיות כפי ראות עינינו ,כי אם גם
קודש ,ד"ה אלקי הראשונים( ,וכבר אז באותה השעה למילויי האותיות ומילואי מילואיהם ,שבכל אלו
המשיך להם כח התשובה ,לבל יתייאש האדם בכל רמוזים וטמונים נשמות ישראל ,עיי"ש.
מצב שהוא. ולכן כיון שמאותיות התורה הללו מקבל האדם
-השי"ת מחזק את הנשמה לבל תירא כי לעולם חיות ,לזה כשמקבל עליו לשוב בתשובה שלימה,
לא תדחה לגמרי - הרי שהעצה הוא לעסוק בתורה תיכף ומיד ,ועל ידי
המורם מכל האמור כי מחד גיסא שם השי"ת שיעסוק בתורה הק' אשר כל תיבותיה מכוונות כנגד
גבול להתגברות הסט"א ,ועל כן לא הרחיב העולם נשמות ישראל ,בכך יקבל נשמתו עוד ניצוצות
אלא עד מקום מסויים ואמר לעולמו די ,ומזה בא גם קדושות ,וכשם שבאותיות התורה ישנם מילואים
הכח לבני ישראל שיהיו יכולים תמיד לשוב אל ומילואי מילואים כמו כן יתעברו אף בנשמתו עוד
השי"ת ,ומכאן ילמד האדם וידע שהשי"ת אומר די כמה וכמה מנשמות ישראל ונשמות הצדיקים ,ובכך
ליצר ,ובוודאי לא יוכל להפילו לגמרי מדרך ה', יתווספו לנשמתו אור גדול יותר ויותר עד שיזכה
ותמיד בכל עת יוכל לשוב בתשובה .ומאידך גיסא להתקרב באמת להשי"ת.
גם מצד נשמתו שיכולה להוסיף ולהאיר ולקבל ' -וישב אותם אברם' שהכין כח התשובה גם
ניצוצות ועיבור נשמה מנשמות הצדיקים שיסייעו לאלו שבבחי' פגרים מתים -
בעדו ,מכל זה יכול האדם להתחזק ולשוב אל ה'. ויתבאר בזה מה שנאמר להלן בפרשת ברית בין
ומעתה יובן הנאמר בריש פרשתן ויאמר ה' אל הבתרים )בראשית טו ,ח-יא( ויאמר ה' אלוקים במה
אברם לך לך דהנה נודע מ"ד בזוה"ק )פר' חיי שרה, אדע כי אירשנה וגו' ,ויאמר קחה לי עגלה משולשת
דף קכ"ב ע"ב במדרש הנעלם( דקאי על הנשמה היורדת ואיל משולש וגו' ,ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם
להאי עלמא ,ובעל כורחה נעקרת מתחת כסא בתווך ויתן איש בתרו וגו' ,וירד העיט על הפגרים
הכבוד שם היתה חוסה תחת כנפי השכינה ,וכעת וישב אותם אברם .והנה איתא במדרש )ב"ר מד ,יז;
משליכים אותה להכנס לגוף עכור בתוך הבלי וראה מדרש תהלים ,מזמור נב; ילקוט ,פרשתן ,רמז עו( דכל
העולם הזה ,והיא חוששת ומתפחדת שמא יגרום פרשה זו רומז לגלויות .וכ"ה ברש"י כאן )ד"ה ואת
החטא ותתרחק הרבה מדרך ה' ,ואולי תיפול כל כך הצפור( דאותם פרים אלים ושעירים רומזים
שלא יהא לה תקומה. למלכויות מדי פרס ויוון יעו"ש.
ועל כן אמר השי"ת לנשמה שלא יחשוש ,כיון ובפסיקתא )זוטרתא פרשתן בראשית טו ,יא( מובא
דהגם אשר לך לך מארצך היינו מאותו מקום גבוה דיש כאן רמז לאותו זמן שיהיו ישראל כפגרים מתים
שאת נמצאת שם ,מ"מ אל הארץ היינו שזהו הארץ בתכלית השפלות ,ואז יבוא מלך המשיח ויזכו
שהלך ונתרחב בעת הבריאה ,וכדרשת חז"ל )ב"ר ה, לגאולה .ויש לבאר בזה עפ"י המבואר בתרגום יונתן
ח( למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וכן בתרגום ירושלמי דעיט הוא ציפור טמא ,ובא
היינו שהלכה והתפשטה עד שאמר לה הקב"ה די, לרמז שבעומק הגלויות יהיו ישראל במצב שפל
וזה יהיה סימן לגבולות העולם שלא תוכל הטומאה ונבזה ,ודייקא באותה העת ירד העיט שהוא שורש
להתגבר ,כי גבולות חלק ה' בעולם ,ומכאן תשיג הטומאה על הפגרים ,היינו שיבואו להגביר עוד
הנשמה נחמה לעצמה כשהיא חוששת לירד להאי טומאה בעולם כדי שהרשעים יאבדו תקוותם.
עלמא ,ותדע שגם אם יחטא האדם חלילה ,הרי ועל זה אמר וישב אותם אברהם ,וישב לשון
שלעולם לא יפול רחוק יותר מידי ,ותמיד יוכל לשוב תשובה )ראה פסוק"ז שם( ,רצ"ל שאז הכין אברהם כח
אל השי"ת. התשובה גם לאותם פגרים שהם בלי נשמה ,למען
ועוד בא הקב"ה לחזק את אברהם אבינו ואמר לו ידעו שתמיד אפשר לשוב אל השי"ת ,ואברהם בכח
פר' וירא · יט · תשפ"ז
ישראל דרווחא ופשטא ,וכמו כן נשמת כל אחד אשר אראך ,היינו שאברהם אבינו לבדו רק הוא יוכל
מישראל ביכולתו לעלות ולהתעלות ולקבל תוספת לראות את שורש פנימיות קדושת הארץ ,מה שלא
אור קדושה תמיד בכל עת. יוכלו המומחים ובעלי המקצוע והמדע לראות
ואמר השי"ת לאברהם אבינו הריני מוסיף אות על ולמדוד ,והגם דכפי הנראה בעינינו הרי שגדלה של
שמך ,כי השם הוא החיות הרוחנית של האדם חלק ארץ ישראל הוא קטן ביותר ,וכפי שהיה מרן
הנשמה שבו ,והיא יש לה האפשרות לגדול ולפרוח, אאדמו"ר זי"ע מגדיר זאת ,שכל שטחה של ארץ
וכשם שאדם יכול לאבד את שמו אם יקלקל מעשיו, ישראל במפת העולם אינו עולה על תיבות 'ותן טל
הרי שזה לעומת זה על ידי תיקון מעשיו ועבודתו ומטר' שבסידור התפילה ,ויעלה בדעת שיתכן
לעשות רצון ה' ,יכול הוא להוסיף אור לנשמתו להיות לבדוק ולמדוד במדידה גשמית גדלה של ארץ
בחי' צדיק שאפי' במיתתו היינו מיתת הגוף קרויים ישראל ,מ"מ אברהם אבינו ראה בראייה רוחנית את
חיים ,כי נשמת הצדיק מאירה ביותר. גודלה האמיתי האיך שהיא מתרחבת ומתפשטת
וזה שהמשיכו שם במדרש והביא מה שדרש רבי רווחא ופשטא יותר ויותר.
ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך, בדברים אלו בא השי"ת ומדבר אל הנשמה בעת
משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה, ירידתה לעולם הזה ,ואומר לה לך לך מארצך
לרמז שכביכול השי"ת עושה את האדם מחדש וממולדתך ,ואל תחשוש ותתיירא מכל מכשולות
ונעשה כבריה חדשה ,ונשמתו פרה ורבה על ידי היצר והתגברות הטומאה בעולם הזה ,כיון דאל
ניצוצות קדושים המתווספים אצלה מתוך תשובה הארץ אשר אראך ,שיכיר וילמד מקדושת הארץ
וקבלת עול מלכות שמים. שמחד גיסא שם לו הקב"ה גבולות ,ומאידך
ובזה ניחם השי"ת את אברהם אבינו ע"ה אחר בקדושתה יכולה להתפשט ולהתרחב יותר ויותר,
שנצטער על כל שנותיו שלא הכיר וידע את ה' ,ואמר וכמו כן הוא נשמתו של האדם.
לו הקב"ה לך טל ילדותך מה טל הזה פורח אף ולכך אמר השי"ת לאברהם אבינו שכאשר יראה
עוונותיך פורחין ,כאן נתן לו השי"ת הסיבה והטעם הארץ הזאת בקדושתה ,מזה ידע כי ואעשך לגוי
מדוע עיכבו כל כך עד היותו בן מ"ח שנים ,ומדוע גדול ,ודרשו חז"ל במדרש דקאי על אותה אומה
מנע ממנו להכיר את ה' מתחילה .יען אשר הוא יהיה שכתוב בה כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך ,ובני
סימן לבניו לעולמי עד שגם מי שבילה שנותיו בעניני ישראל בכל עת קראם אל השי"ת הוא מקבלם
עבודה זרה ,ונפל והגיע למצב שפל ביותר ,עדיין ידע תמיד ,וגם מי שנתרחק לגמרי ונפל מדחי אל דחי ,גם
שיוכל עוד לצמוח ולהיות עבד ה' באמת .ולזה רמז מי שמכונה בשם עכו"ם ודומה הוא בכל מעשיו לגויי
לו דייקא בענין הטל שהוא סימן ברכה ,ומה טל פורח הארצות ,עדיין יכולה נשמתו לקבל תוספת חיות
אף עוונותיו פורחין ,היינו שנשמתו של האיש ואורה ולהתעבר בו נשמה חדשה ,כדוגמת קדושת
הישראלי גם אם תהיה מלאה עוונות יש לה הכח ארץ ישראל שיכולה להתפשט יותר ויותר.
לגדול בקדושה .וזהו בכוחו של אברהם אבינו -הקב"ה הוסיף אות ה' לאברהם להורות שכל
שהכיר את בוראו ועבדו ית' ביתר שאת ,על אף צדיק מקבל בנשמתו תוספת אורה -
היותו עובד ע"ז עד היותו בן מ"ח שנה ,וממנו ידעו ועל זה בא הרמז כאן בבעל הטורים ענין גלויות
דור אחרון כי אין מקום לייאוש ,וכל אחד יש בידו ישראל ,וכן מה שרמז כאן 'אראך' בגימטריא
לשוב אל אביו שבשמים. 'בעננים' ,דכל זה רמז לדורות העתידים שיצאו
-ראה בירה דולקת -אותו יצר הבוער בקרבנו תמיד - לגלות ,ויתקיים בהם בחי' הכתוב 'סכותה בענן לך
ועל זה ביאר רבי יצחק והביא משל למה הדבר מעבור תפילה ,ויתהווה הסתר פנים עד שיהיה נראה
דומה לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה כאילו נפרסה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם
אחת דולקת ,אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, שבשמים ,ועלולים לדמות כי אפסה תקוותם ,לזה
הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה. הורה כאן הכתוב דח"ו ובוודאי לא יהיה כן ,אלא
כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם אדרבה קדושת עם ישראל הם בבחי' קדושת ארץ
פר' וירא · כ · תשפ"ז
על כן בעת שעלה משה למרום לקבל התורה והיו הזה בלא מנהיג ,הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא
המלאכים מתנגדים לכך ,מאחר שראו היאך יראה בעל העולם .והיינו דאברהם אבינו ראה הגלויות עד
דור אחרון בשנת תשפ"ז ,ובאיזה מצב יהיו רח"ל ,צר סוף כל הדורות ,והיאך שיבער בקרבנו היצר הרע
הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם )שמו"ר תמיד לא ינוח ולא ישקוט ,ויתגברו אש התאוות
כח ,א( ,היינו שאמר השי"ת למלאכים שכבר הבטיח והבלי העולם הזה בליבות בני אדם ,ובבחי' מה
לאברהם אבינו בשעתו שלא תמוט התורה ,ועם שאמרו חז"ל )קידושין דף פ"א ע"א( נורא בי עמרם,
ישראל חי וקיים לעולמי עד ,וגם אם יפלו מדרך ה' וכאש בנעורת יבער תמיד בקרבנו ,ומעתה יש כאן
תמיד יכולים הם לקום ולהתרומם מעפרות. מקום לחשוש לכליון בני ישראל ח"ו רח"ל ,כי מרוב
-עיקר האמונה שהבורא ית' ירומם כבוד התורה הזוהמא והחשכות שיהיה באויר העולם מי יוכל
אך אי"ז פוטר מהשתדלות כ"א כפי יכולתו - לעמוד איתן נגד כל אותם הנסיונות והמכשולות
על כן בעת הזאת יחד עם תשובה שלימה וקבלת שיעמדו בפניהם ,ועל זה תמה אברהם ואמר תאמר
עול מלכות שמים מוכרחים אנו להתחזק באמונה שהבירה זו בלא מנהיג ,וכי אין מי שיעצור ביד הדבר,
שלימה ,ולבטוח רק בהשי"ת לבד אשר הוא יושיענו, וכי כל כך עלולים בני ישראל ליפול לשאול תחתית.
אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד עד שהציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא
אלהינו למעשה ידינו )הושע יד ,ד( ,כי אין לנו להשען בעל הבירה ,כלומר הסר דאגה מליבך כי אני בראתי
אלא על אבינו שבשמים ולא לסמוך על בשר ודם העולם ,וכבר בעת בריאת העולם ביקשה הסט"א
רימה ותולעה. להחריב העולם עד שנתתי לה מעצור והגבלתי
יעזור השי"ת וכבר יקויים מה שאנו מבקשים כוחותיה שלא תוכל לשלוט על העולם לעשות בו
'והאלילים כרות יכרתון ויהיה לתקן עולם במלכות כרצונה ,כי ישנו הנהגה מסותרת המשגחת על בני
שד"י וכל בני בשר יקראו בשמך ,להפנות אליך כל ישראל ליתן בהם הכח להתחזק ולהתגבר על כל
רשעי ארץ יכירו וידעו כל יושבי תבל ,כי לך תכרע הנסיונות ,ולעולם לא יוכל הבירה להשרף ,וגם
כל ברך תשבע כל לשון' ,ויתעורר רוח דעת ורוח כשנראה שהאש בוערת ביותר ,בכל זאת גבולות
תשובה ממעל על כל העולם .אם כי בוודאי אין חלקתי בעולמי.
לדמות שזה פוטר את האדם מלהשתדל בפעולה ,כי -מציאות קיום האומה הישראלית שתמיד אחר
כל יהודי צריך לעשות ולפעול למען הרמת כבוד חורבן באה תקומה -
התורה .ואי אפשר לפטור עצמנו מכך בלא לעשות ואכן למי שיתבונן בקורות הימים של קיום
מאומה חלילה ,וצריך כל אחד לעשות מה ששייך. האומה הישראלית ,יראה כי כך הוכיחה המציאות,
אנו מאמינים באמונה שלימה בבורא ב"ה ותמיד אחר שנחלו נפילה וחורבן ונתהווה חשכות
שבוודאי יגן על שארית הפליטה ,אמנם בוודאי צריך בעולם ,מיד לאחמ"כ היתה תקומה במידה מרובה,
כל אחד לעשות למען כבוד התורה הקדושה, והיתה התורה פורחת ועולה .ואחר שיצאו שבורים
שיתרומם קרן התורה ,וצריך לעשות כל מה ורצוצים כאודים מוצלים מאש מתקופת הסתר,
שביכולתנו שלא יתחלל חלילה שמו הגדול בעולם. לפתע נתרבו מוסדות תורה וקרן ישראל הלכה
ובוודאי שלא זו הישועה שלה אנו מצפים ,ואנו וצמחה .וזאת בעקבות הבטחת השי"ת לאברהם
ממתינים שהבוכ"ע הוא לבדו ירומם קרן ישראל אבינו שאין שום כח להסט"א וכתא דיליה להמשיך
וכבוד התורה ,ועל כן צריך להתפלל על כך ולהתפשט יותר מהגבול שחלק לה השי"ת.
שבמהרה נראה את ישועת ה' האמיתית ,ברם לעת וזהו חיזוק עצום לדור אחרון ,איך שרק נראה פני
כזאת זה הדבר אשר אנו מחויבים לעשות .וכאשר הדור באיזה אופן שיהיה ,תמיד אפשר לשוב אל ה',
אנו נעשה ונפעל באתערותא דלתתא מה שמוטל צריך רק לעזוב את דרכינו הרע ,ולקבל עלינו עול
עלינו לעשות ,הרי שבכך יתעורר עלינו אתערותא מלכות שמים שלימה ,לבכות ולהתחנן בעד ה'
דלעילא וירומם השי"ת כבוד התורה וכבוד ישראל אלוקינו אל תשליכנו מלפניך ,וברור ומוסכם
בישועה האמיתית. שיקבלנו השי"ת ברחמים וברצון.
פר' וירא · כא · תשפ"ז
ברוחניות ובגשמיות ,בגוף ובנפש ,אור חדש על ציון ישפיע השי"ת עלינו משמי שמי מרום ברכות
תאיר ,ונזכה כולנו במהרה לאורו ,ובקרוב נזכה וישועות לכל בני ישראל בכל מקום שהם בכל
לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. מקומות מושבותיהם די בכל אתר ואתר ,ישועה
יום ראשון פר' וירא י"ד מרחשון
בהמשך נכנס מרן שליט"א לסיור ממושך בהיכל בערב קיבל מרן שליט"א קהל ,בין הנכנסים היה
המתיבתא ביני ספסלי דבי מדרשא שם ישבו והגו שלוחא דרבנן הרה"ח ר' משה שמעון ראטה מב"ב.
בתורה הק' בהתמדה מאות בחורי החמד תלמידי
ישיבתנו הגדולה פעיה"ק .מרן שליט"א הסתובב שם יום שני פר' וירא ט"ו מרחשון
משך כמחצית השעה ,ושוחח עם כמה מרמ"י אחה"צ אחר תפילת מנחה הגיע מרן שליט"א
הישיבה ,והביע קורת רוחו המרובה מקול התורה לאולמי מלון גלי צאנז לפאר את שמחת השבע ברכות
המהדהד ברמה והתמדתם של בחורי החמד .כן נכנס שנערך לכבוד הנה"ח ר' מנחם מענדל רייך הי"ו
מרן שליט"א לישיבת היכל התורה הסמוך ,והאזין מקרית הבעש"ט בפ"ת ,לרגל נישואי בתו הכלה תחי'
לקול התורה הבוקע ,ושוחח עם המנה"ר הרב בועז עם החתן נ"י נכד כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א,
בדיחי שליט"א. בן בנו הרה"צ רבי בעריש שליט"א.
מרן שליט"א ערך שולחן לחיים והאציל מברכותיו
בערב קיבל מרן שליט"א קהל ,באמצע נערך שמחת להסב הגאון רבי בן ציון רייך שליט"א נאמן בית
הווארט של החתן מורנו מרדכי נ"י בן הרה"ח ר' משה רבוה"ק ,לאבי הכלה הנה"ח ר' מענדל הי"ו ,לאבי
אברהם גלנץ מירושלים )בן הג"ר יהודה צבי שליט"א רב החתן הרה"צ ר' בעריש וייס שליט"א ,לחתן הי"ו,
ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה( ,עם בת המשב"ק הרב אברהם ולכל הקהל.
דוד שכטר שליט"א )בן הדומו"צ הג"ר יצחק שמואל שליט"א אח"כ נשא דברים בשליחות הקודש ,הגה"צ אב"ד
מח"ס שו"ת ישיב יצחק ,וח"ר ישי לוינשטיין מב"ב(. קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א,
כשבדבריו האריך בשבחו של המחותן ר' מענדל הי"ו,
יום שלישי פר' וירא ט"ז מרחשון על לבו הפתוח לכל דבר שבקדושה ולכל צרכי
בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל הצדקה דקהילותינו הקדושות בכל מקום ומקום.
החתן יעקב נ"י בן המשב"ק הרה"ח ר' זאב דוב דייטש בתוך דבריו העלה כי מעשי הצדקה והחסד הרבים
מפעיה"ק )בן המשב"ק הרב אברהם שליט"א ,וח"ר נתן יונה והתמיכה האיתנה שמקבלים מוסדות הקדושים מר'
וימר מפעיה"ק( ,ע"ב הרה"ח ר' יואל שווארץ ממאנסי. מענדל שיחי' בכל עת ,הם פועל יוצא ממידות
אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל. הטובות וההתבטלות שהשרישו בבית אבותיו ,מאביו
הרה"ג ר' בן ציון רייך שליט"א ,ומזקיניו הרה"ח ר'
יום רביעי פר' וירא י"ז מרחשון יחזקאל ז"ל והרה"ח ר' שמואל רפאל רייך ז"ל )שהיום
אחר תפילת מנחה הגיע מרן שליט"א להשתתף חל יום היא"צ שלו( וכן הרה"ח ר' יצחק אזיק הלפרין ז"ל,
בשמת השבע ברכות של החתן מורנו שמואל נ"י שהם כולם פעלו בנאמנות בלב ובנפש למען
מטובי סופרי המלך בן הרב מאיר וינגרטן הי"ו מביתר מוסדותיו הק' של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע.
)בן הג"ר משה שליט"א דומו"צ בבי"ד לדיני ממונות בנתניה( כן השמיע דברי בדחנות משמח אלוקים ואנשים
מטובי סופרי המלך ,ע"ב הרב אברהם צבי וייס מב"ב הרה"ח ר' נפתלי פוקס הי"ו .בין הפרקים זימרו
)בן הג"ר יצחק ישעי' שליט"א אב"ד נוה אחיעזר ,וחתן הג"ר המשוררים ניגוני הודיה ושמחה.
אהרן טויסיג שליט"א מראשי ישיבת אלכסנדר(. בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הסב הגאון רבי בן
ציון רייך שליט"א נאמן בית רבוה"ק .ובירך מרן
בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל החתן שליט"א השבע ברכות.
החבר יצחק מרדכי נ"י בן הרב גדליה דוד שווארץ אחר חלוקת כוס של ברכה קם מרן שליט"א
מפעיה"ק )ב"ר חיים שלמה זלמן מאנטווערפן ,וחהג"ר יהודה לריקוד של שמחה יחד עם כל יושבי בימת הכבוד,
צבי גלנץ שליט"א רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה( ,ע"ב שלוחא ובהמשך רקד ביחוד עם החתן ,ואח"כ במחול עם
דרבנן העסקן הרה"ח ר' ברוך דוב קליין גבאי בית המחותנים החתן והסב הגרב"צ שליט"א.
מדרשנו העתיק בעיה"ק צפת וח"מ העיר צפת.
אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל ,בין הנכנסים היה אח"כ הגיע מרן שליט"א לביקו"ח אצל הנה"ח ר'
שלוחא דרבנן הרב מאיר פרוש מירושלים. חיים שפירא הי"ו מירושלים יו"ר ארגון רפאינו,
כן העניק מרן שליט"א תעודת חבר להבה"ח השוהה לרפואה במרכז רפואי צאנז.
פר' וירא · כב · תשפ"ז
יתירה נראתה על פני כ"ק מרן שליט"א בעת שעבר אלימלך בצלאל נ"י בן הרה"ח ר' דוד שלום אליעזר
ממושכות על רשימת השמות וציין שוב ושוב קליין מלונדון ,אחר שעמד בכור המבחן בהצלחה
בהתפעלות גדולה שמות מצטרפים חדשים אשר ובידיעה ברורה על יותר משש מאות דפי גפ"ת.
החלו ללמוד ולהיבחן ברוב הצלחה.
לאחר מכן ביקש כ"ק מרן שליט"א שיניחו את אחר תפילת ערבית נגשו ראשי מפעל התורה
מסמכי הנתונים על שולחנו בקודש פנימה וביטא את תורתם משתמרת ,המנהל מוה"ר משה קלוגר ,המנהל
רצון-קדשו להוסיף ולקבל את הנתונים ואת שמות הרוחני הרה"ג ר' זלמן לייב בינדר שליט"א ,יחד עם
הנבחנים .בסיום האציל מרן שליט"א מברכות קדשו הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון
לכל הנבחנים לרוב הצלחה וסייעתא דשמיא ,וביותר שליט"א ,והגישו רשימה של מאות הנבחנים החדשים
לנבחנים החדשים אשר ניגשים כעת למבחן השני שהצטרפו ללומדי 'דף השינון' עם התחלת לימוד
במסכת פסחים כשדברי תורה צריכים חיזוק ,להתברך מסכת פסחים ,יחד עם רשימת נבחני מסגרת דף
בסייעתא דשמיא ממעל. היומי האחרון שהצטיין בריבוי נבחנים .התרגשות
תוכן השיחה
בביקורו של כ"ק האדמו"ר מסקולען מאנסי שליט"א
אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
יום ה' שבט תשפ"ו ההעל"ט בבית האכסניה בגלילות מאנסי בעת מסע הקודש לארה"ב
האדמו"ר מסקולען מאנסי :כי לא תמו חסדיך... האדמו"ר מסקולען מאנסי התעניין בשלום מרן
חז"ל אמרו )שבת נה ,א( 'תמה זכות אבות' ,ואמרו שליט"א וכו'.
צדיקים שזכות אבות נשאר תם ושלםא. מרן שליט"א :חסדי ה' כי לא תמנו...
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
שלוחה בזה קדם ידידינו האבר"ך הנכבד והנעלה ,ויהי דו"ד בכל דרכיו משכיל ,עסקן נמרץ ומהולל
בתשבחות ,לבו ער לכל אחד ואחד מסור בלו"נ לכל עניני חצר הקודש צאנז ומוסדותיה ,עומד במסירות
לשמש בקודש פנימה ,ה"ה
הרב אברהם דוד שכטר שליט"א
משב"ק אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובעשטו"מ
שמחת אירוסי בתו הכלה תחי'
עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש החתן מורינו מרדכי גלנץ נ"י
בן הרה"ח ר' משה אברהם הי"ו -מיקירי אנ"ש בירושלים עיה"ק
והברכה אחת היא לסבים
הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א -חבר הבד"ץ קרית צאנז נתניה ומח"ס ישיב יצחק
הרה"ח ר' ישי לוינשטיין הי"ו -גבאי בית מדרשנו בשכונת רמת אלחנן
והגאון רבי יהודה צבי גלנץ שליט"א -רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה
ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא ,שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח ,ואך ששון ושמחה ישכון באהלם
תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים
ההנהלה
ג"א אנו מצטרפים :הנהלת מערכת 'בצילא דמהימנותא'
זושא זצללה"ה ,שפיר 'תמה זכות אבות' ,כלומר שזכות אבות עדיין א ראה בספר אמרי פנחס )שער ב ,אות כא( :זכות אבות תמה
תם בשלימות ובשתמימות ,על דרך ויעקב איש תם )בראשית כה ,כז(, וכו' ,בשם הרב מפיקוב שאמר בשם אביו הרב מבארדיטשוב ,פי'
ומלשון תמים תהיה עם ה' אלקיך )דברים יח ,יג( ,ועל דרך הכתוב עדיין שלימה שלא התחילו לשלם זכות אבות גופא רק פירות
)תהלים יט ,ח( תורת ה' תמימה ,היינו הגם שכלו כל הקיצין וכל זכיות ופירי פירות ,עכ"ל.
של ישראל חס ושלום ,מכל מקום הזכות עדיין בתמימות. וכן בספר שפתי צדיקים )ליקוטים יקרים( :בשם הרב הקדוש ר' ר'
פר' וירא · כג · תשפ"ז
וכך היה אצל הצדיקים ,דאף שהיו ביבשה הרגישו מרן שליט"א :תוס' שם )ד"ה ושמואל( הביאו בשם ר"ת,
כאילו הם בתוך הים ,מרוב ההתעוררות שהיתה שם. דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה ,דכתיב
האדמו"ר מסקולען מאנסי :על כל פנים כיון )ויקרא כו ,ו( וזכרתי את בריתי יעקוב.
שפרשיות אלו הם פרשיות המועדים ,לכן באתי ,כי האדמו"ר מסקולען מאנסי :לכן מבקשים 'וברית
הלא אמרו חז"ל )ראש השנה טז ,ב( חייב אדם לקבל פני אבות לבנים תזכור'.
רבו ברגל ...הקריאה מעורר את הזמן ...בפרט שהרבי פרשיות בא בשלח יתרו הם פרשיות של ימים טובים...
שליט"א הגיע לכאן ...מה' מצעדי גבר כוננו... מסופר על הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע
מרן שליט"א :אני מבקש תמיד שלא לקלקל ח"ו, שפעם בשבת פרשת בא התלהב עד מאד עד שאמר
לתקוני שדרתיך ולא לעוותי .מתחילה לא היה לי הלל לאחר שמונה עשרה ברוב התעוררותב...
חשק גדול לנסוע ,הגעתי בעל כרחי ...אבל מה' מצעדי מרן שליט"א :שהרגיש אז התלהבות כמו יום טוב.
גבר כוננו )תהלים לז ,כג( ,וידע מצדיקים שהאדם חושב הקריאה מעורר את הזמן.
שהוא נוסע מחמת איזה סיבה אבל האמת היא כעין זה מסופר על הרה"ק רבי אורי השרף
שהקב"ה מסבב לאדם להיכן יסעג. מסטרעליסק זי"ע שבשעה שאמר שירת הים כל כך
שמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע ,שפעם אמר לו זקה"ק התעוררות עד שהחסידים שהתפללו עמו היה נדמה
בעל ייטב לב זי"ע ,מתקנא אני מאד בדודך הרב בעיניהם כאילו הם עוברים אז את הים ,עד שהרימו
משינאווא ,שהוא בכל מקום שהולך הוא עובד את ה', שולי וקצוי בגדיהם שלא ירטבו ממימי הים...
וגם בהיותו בדרכים אין לו שום טירדה ומניעה ,ואילו יש להסמיך לזה מדברי הרבי ר' אלימלך זי"ע בליקוטי
אני הנני כמו שעון קיר שאי אפשר להזיזו ממקומו, שושנה )ד"ה הפך ים ליבשה( לפרש הכתוב בפרשת
דכשאיני יושב בביתי אין לי שלוה ומנוחת הדעת וזה בשלח )יד ,כט( "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים",
מונע אותי מעבודת ה'... דיש לדקדק למה לא נאמר 'בתוך הים ביבשה' כמו
הרה"ק משינאווא זי"ע היה נוסע הרבה ,ואמר בפסוק לעיל )שם ,כב( .וביאר שבאותו זמן התעלו בני
ששורש נשמתו הוא בפסוק 'ויהי בנסוע'ד ...הוא אמר ישראל למדרגה גבוהה ושמו על לבם שגם הטבע כולו
שביקר אצל רנ"ו צדיקים. אינו אלא דרך נס ,והכל נעשה על ידי הבוכ"ע .ולכן גם
האדמו"ר מסקולען מאנסי :הקב"ה הוא סיבת כל כשהיו 'ביבשה' הרגישו כמו שנמצאים 'בתוך הים' ,כי
הסיבות ,הקב"ה מסבב שצדיקים יסעו כדי לתקן מה הלא כל הטבע הוא רק דרך נס .וזהו גם הרמז בכתוב
שצריך לתקן. )תהלים סו ,ו( "הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל" ,דגם
מרן שליט"א :אכן אם קלקלו את המעשים צריכים כשהולכים ברגל הם רואים נסים כמו בקריעת ים סוף
לצאת לגלות בשביל לתקן ,אבל מי שזוכה אין צריך כאשר הפך ים ליבשה.
כוננו ודרכו יחפץ ,ואמר על אותן האנשים הנוסעים לארץ ב ראה להגה"ק ממונקאטש זצ"ל בדברי תורה )מהדורה ח ,אות
מרחקים בסחורות וכדומה הרחוקים נדוד ,לא מחשבותיו לו( :ומענין זה יש להשיב קצת במה שמספרים העולם בשם
יתברך מחשבותם ,המה מדמים בנפשם שכל עצמם עם דרך זקיני הקדוש רבי ר' משה ליב זי"ע מסאסוב כי פעם אחת
נסיעתם לארץ מרחקים ,בעבור הרבות זהב וכסף חלוף בפרשת בא ,בליל שבת קודש ,הגיד הלל שלם בברכה בבית
סחורתם ,ולזה המה מקצים רגליהם ,ובאמת הוא יתברך לא כן המדרש שלו ,וכנראה הגיע אז בבחינה שהקריאה ממשיך הזמן
ידמה ,כי אם הוא יודע לתקן עניינו יותר ממנו ,ולפעמים יש לו של יום א' דפסח ,היינו שהרגיש מבערב ליל שבת קודש כמו
לאדם ככר לחם בארץ מרחקים הנוגע אל בחינתו ,והוא צריך שהוא ליל פסח ,על כן אמר הלל עם הצבור ,ולא הזכירוהו שום
לאכול אותו ככר דייקא באותו מקום ובשעה הזאת ,או לשתות אחד מהצבור.
מלא לוגמיו מים במקום ההוא ,ולכוונה הנזכר מצעדי גבר כוננו, ומדוע היה דוקא אצלו המעשה הזאת ,הגדתי זה כביר טעם לשבח,
להרחיק נדוד כמה מאות פרסאות ,בכדי להשלים את נפשו עם יען שיום פטירתו היה ד' שבט ,יום ג' פרשת בא ,וכן חל לעולם
זה הככר לחם ושתות מים מעט או הרבה ,ולפעמים אפילו אליו הלולא דיליה בפרשת בא ,הגם שאותו מעשה לא שמענו אם היה
לא יגיע ,כי אם לאחד ממשרתיו העברים ,אם יש לו שם פת לחם דוקא בשנה שלפני פטירתו .וענין ההמשך באורך ,ואין כאן מקום
וקיתון מים ,ולהיות שאין ידו משגת לנהוג נסיעה למקום רחוק להאריך ,אך הגדתי זאת לפני אאמו"ר הקדוש זי"ע ,וקלסיה.
כזה ,זאת הגורמת רצון לבעליו לנהוג דרך נסיעתו דייקא למקום ג ראה בספה"ק דגל מחנה אפרים )פרשת מסעי ד"ה עוד יש(:
ההוא ,בעבור עבדו למלאות כריסו מלחם המזומן לו שם, ויבואר על פי מה שקבלתי מרבותי ע"ה על פסוק )תהלים לז,
ושתות מימיו הנוגעים אליו ,כי כן גזרה חכמתו יתברך הצריך כג( מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ היינו שכל מצעדי גבר
להשלמת נפשו לקבץ חלקיו ,המה אחת מדרכי אל .לזה רומז מאתו כוננו לאיזה סיבה אשר יחפוץ בדבר האדון ברוך הוא
הכתוב מה' מצעדי גבר כוננו ,שנוהג איזה נסיעה למקום רחוק להוליכו בדרך ההוא כמו שיבואר אך האדם ודרכו יחפץ כי הוא
הכל הוא מאתו יתברך ,כאשר גזרה חכמתו להשלמת נפשו חפץ בדרך זה לצורך עצמו ובאמת הכל הוא דרך הקב"ה וה'
באחת מסיבותיו יתברך הידועים לו יתברך ,והוא האדם לא כן עשה שיחפוץ לילך בדרך זה לסיבה הצריך להאדון ברוך הוא.
ידמה ולבבו לא כן יחשוב ,כי אם ודרכו דייקא יחפץ ,לנהוג וכן בספה"ק מאור עינים )פרשת ויקהל ,ד"ה קחו מאתכם( :וזהו
נסיעות ובסחורה וכדומה ,ומאת ה' שכוח לוח לבו. שאמר הבעש"ט ז"ל מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ ,והוא
ד ראה בספר 'מהרש"ם הכהן' )פרשת לך( :והנה הרב הקדוש כפל מצעדי ודרכו ,ואמר ז"ל כי מה' מצעדי גבר כוננו כי מה
משינאווע זצל"ה אמר שאות ו' שלו הוא אות ו' מן ויהי בנסוע, שמוליך השם את האדם לאיזו מקום על ידי מבוקש שיש לאדם
שהיה דרכו ליסע בימי צעירותו לכל הה"צ להכיר אותם ,וגם לזה המקום אבל ודרכו יחפץ כי השם רוצה לתקן האדם שם
נסע למקומות שהיה צריך בשם להחזירם למוטב ולעשות להעלות ניצוצות הקדושות שבמקום הזה וזהו דרכו יחפץ כי
טובות לישראל וכו' והה"ק ר"ש מבאבוב ז"ל אמר שהוא יש לו השם חפץ דרכו ולא מבוקש שיש לאדם שם.
אות ו' מן ובנחה יאמר ,כי ביכולתו להחזיר ישראל לתשובה וכן בספה"ק אור המאיר )פרשת צו ,ד"ה ד"ה ולבש( :על דרך
ולתקן בביתו הכל וכו'. ששמעתי מהבעש"ט שביאר פירוש הכתוב מה' מצעדי גבר
פר' וירא · כד · תשפ"ז
גורל היכן להטמינו ,או בסקווירא או במונרו, לנסוע אלא הניצוצות באים אליו שיתקנם ,כמו אבן
ושיכניסו הגורל עוד דף ריק ...ושאל אבי מה לעשות השואבת כידוע מהאוה"ח הק' )שמות יט ,ה(ה.
אם יצא הדף הריק ,ואמר שישאלו איזה גדול מה האדמו"ר מסקולען מאנסי :כשצדיק נוסע זה גם
לעשות ,כמדומני את כ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל בעל בשביל להשפיע על אחרים.
ויחי יוסף. על פי דברי האוה"ח הק' ביאר כ"ק אבי ]האדמו"ר
אחר כך חזר זקני יחד עם אבי את המובא בזוה"ק בעל מאור ישראל מסקולען[ זצ"ל את הפסוק )שמות
)פרשת ויחי ,ח"א רכה ,ב( על הענין שלא להעלות נפטרים יב ,כא( משכו וקחו לכם צאן וגו' ,כי ידוע שבצאן של
לארץ ישראל ,שעליהם נאמר )ירמיה ב ,ז( ותבואו האבות הק' היו כלולים הרבה נשמות וניצוצות שהיו
ותטמאו את ארציו .אמנם כיון שאמר להכניס בגורל צריכים לתקן ,וחז"ל )שמו"ר טז ,ב( דרשו על משכו
גם נייר ריק ,היה במחשבה של אבי זצ"ל שאולי כן יש וקחו לכם ,משכו ידיכם מעבודה זרה ,והיינו שעל ידי
בזה צד להעלותו לארץ ישראל ,והיה במבוכה גדולה. שייטיבו מעשיהם יזכו לתקן הניצוצות באופן של
אחר ההסתלקות עשו גורל ,ויצא הדף הריק ,ואבי עשה משכו וקחו לכם ,שהניצוצות יימשכו אליהם ולא
כפי שנצטוה ושאל את הרב מפאפא מה לעשות ,ואמר יזדקקו לטרוח ולצאת בשביל לתקנם.
שיחזרו שוב על הגורל ,אך גם בפעם השניה יצא הדף מרן שליט"א :אני מסתכל בספרים של זקנכם 'נועם
הריק ,ועכשיו כבר לא ידע אבי אם צריך שוב לשאול אליעזר' ,יש שם 'אסאך היימישע זאכן'...
את הרב מפאפא או לא ...אמנם כיון שלא ידע להחליט האדמו"ר מסקולען מאנסי :זקני זצ"ל ואבי זצ"ל דאגו
שאל שוב ,והרב מפאפא אמר לו שזהו סימן שהוא ופעלו עבור הכלל ,ברוחניות ובגשמיות...
לבדו צריך להחליט ...ואבי היה נבוך מאד מה לעשות, מרן שליט"א :הם מסרו את עצמם עבור הכלל ,זיך
וזכורני שבכה ממש על כך שאינו יודע מה להחליט .עד אוועק געגעבן פארן כלל ...כך היה דרך הצדיקים...
שאמר שעכשיו בוודאי אין להעלותו לאר"י כפי שהבין האדמו"ר מסקולען מאנסי :מלבד מסירות נפש ,הם
מכך שחזר עמו על דברי הזוה"ק ,אבל כיון שב' פעמים מסרו גם את הגוף...
יצא בגורל הדף הריק לכן יקברו אותו כאן על תנאי, בימים האחרונים של זקני זצ"ל ,כשהיה חלוש מאד
ולאחר תקופה יעלו את העצמות לארץ ישראל. מאד ,שסבל על לבו והיה סגי נהור ,והרופאים אסרו
אמנם בב' בתי החיים האמורים לא רצו לקבור על עליו לדבר כדי שלא יתאמץ ,שלח לקרוא לבנו אבי
תנאי ,וכששמע זאת כ"ק האדמו"ר התורת מרדכי זצ"ל ודיבר אתו בשארית כוחותיו אודות מוסדות
מויזניץ זצ"ל ,שלח לומר לאבי שיכולים לקבור אותו חסד לאברהם ,ואבי אמר לו שהרי הרופא אומר
בבית החיים במאנסי וגם על תנאי .ואבי זצ"ל הסכים שאסור לו לדבר ,והשיב לו זקני ,עת לעשות לה' ,הרי
מיד ,ובפרט שזה בין שני בתי החיים הנ"ל ,ואכן קברו חסד לאברהם זה הצלת נשמות ישראל...
אותו על תנאי ,וכבר נשאר כאן ...ואמר אבי שאינו אב"ד ארה"ב :הם טמונים בבית החיים כאן במאנסי.
רוצה להעלותו כדי שתומכי חסד לאברהם יוכלו מרן שליט"א :לא היה מדובר להעלות לארץ ישראל?
לעלות על קברו להתפלל. האדמו"ר מסקולען מאנסי :זקני זצ"ל השאיר שני
מרן שליט"א :גם מרן אאדמו"ר זי"ע סבר שאין צוואות ,באחד כתב להעלותו לארץ ישראל ובשני
להעלות נפטרים )עי' שו"ת דברי יציב ,חלק ד ,יורה דעה, כתב שיקברו אותו בבית החיים בשיכון סקווירא.
סימן רכד-רכו( ,וגם בצוואתו כתב על זה ,שלא יעלו אמנם לפני הסתלקותו קרא לבנו אבי זצ"ל ,ואמר לו
אותו מחוץ לארץז .בשנים האחרונות שהיה בארה"ב, ששני הצוואות מבוטלות ,ושלאחר אריכות ימיו יעשו
וכן בפרשת תרומה )ח"ב קמא ,ב( :מאן דנשמתיה נפקא לבר ה ראה שם :לפי מה שקדם לנו כי ענפי הקדושה נתפזרו בעולם,
מארעא קדישא ,וההוא גופא אסתאב בההוא רוח מסאבו ,ההוא ואין מציאות להם להתברר זולת באמצעות ישראל ,וביותר
רוח מסאבו אשתאיב בגויה ,עד דתב ליה עפרא ,ואי ההוא גופא באמצעות עסק התורה ,שהיא כאבן השואבת ניצוציה במקום
דאשתאיב ביה ההוא רוח מסאבא סלקין ליה לאתקברא גו שהם ,ואותם נצוצי הקדושה גם להם יקרא סגולה וכו' וכמו
ארעא קדישא ,עליה כתיב )ירמיה ב ,ז( ותבאו ותטמאו את ארצי שכתבנו כמה פעמים הדברים במעשה מצרים ,ואומרו כי לי כל
ונחלתי שמתם לתועבה ,ארצי דלא שלטא עלה רוח מסאבו, הארץ ,כאן רמז שיש לו סגולה מפוזרת בכל הארץ ,וזה טעם
בההוא גופא דלכון דאשתאיב ביה רוח מסאבו ,דקא מייתין פיזור ישראל בארבע רוחות העולם ,לחזור אחר הסגולה שהיא
לקברא ליה בארצי ,אתון מסאבין לה לאסתאבא ביה. אבידתם ,והנה זולת עונם של ישראל היו יכולים השגת הדבר
וראה עוד במסכת כלאים )פרק ט ,הלכה ג( וז"ל :רבי בר קיריא בלא פיזור בעולם ,אלא בכח עוצם תורתם היו מולכים בכל
ורבי לעזר הוון מטיילין באיסטרין ראו ארונות שהיו באין העולם ,ושואבים כל בחינות הקדושות מכל מקום שהם,
מחוצה לארץ לארץ .אמר רבי בר קיריא לרבי לעזר מה הועילו ו ראה שם :מאן דנפק נשמתיה ברשותא אחרא וגופא דיליה
אילו אני קורא עליהם )ירמיה ב ,ז( ונחלתי שמתם לתועבה אתקבר בארעא קדישא ,עליה כתיב )ירמיה ב ,ז( ותבאו ותטמאו
בחייכם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכם. את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה ,ויעקב אמר וקברתני
וראה עוד במדרש )ב"ר צו ,ה( :מעשה ברבי ורבי אליעזר שהיו בקבורתם ,ונשמתיה נפקא ברשותא אחרא ,אמר רבי יהודה,
מהלכין בפילי שחוץ לטבריא ראו ארון של מת שבא מחוצה לארץ שאני יעקב דשכינתא הות אחידת ביה ואתדבקת ביה ,הדא הוא
להקבר בארץ ישראל אמר רבי לר' אליעזר מה הועיל זה שיצתה דכתיב )בראשית מו ,ד( אנכי ארד עמך מצרימה ,לדיירא עמך
נשמתו בח"ל ובא להקבר בא"י אני קורא עליו )ירמיה ב( ונחלתי בגלותא ,ואנכי אעלך גם עלה ,לאזדווגא בי נשמתך ,ולאתקברא
שמתם לתועבה בחייכם ותבאו ותטמאו את ארצי במיתתכם. גופך בקברי אבהתך.
ז וזלה"ק :בעניני הקבורה יש מנהגי ישראל שונים ,ובקשתי ליקח
יודעי ספר ובקיאין במנהגי ישראל ,ושלא לשנות אצלי שום דבר
פר' וירא · כה · תשפ"ז
האדמו"ר מסקולען מאנסי :אבי וזקני שניהם נסתלקו היה כמה פעמים שאמר שיש לו רצון לעלות כבר
'בלא תשובה'... לארץ ישראל ,ואכן בשנות זקנותו מילאנו בקשתו
אחד המשמשים אצל זקני ז"ל היה נוכח פעם לחזור לאר"י כי ידענו שרצונו להיקבר בארץ ישראל
כשיהודי מודרני יצא מחדרו של זקני ,וכשנכנס לחדר רק אם יהיה שם.
ראה שזקני בוכה מאד ,ושאלו מה אירע ,ואמר לו האדמו"ר מסקולען מאנסי :יש איזה מימרא ממרן
בדמעות שליש ,היה כאן אדם שבא לבקש תיקון הדברי חיים זי"ע שאמר שהוא משתוקק שיקברו
תשובה על חטאיו ,והוא אינו יודע שהוא בא אל אותו תיכף ומיד ,ואפילו מתחת למיטתוח...
החוטא הכי גדול' ...צום גרעסטן חוטא ופושע'... הייתי אצלו כמה פעמים בשיעור חורש"י ,כאן
בשובבי"ם צריכים לספר סיפורים אלו... ובארץ ישראל.
מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע היה מתענה הרבה כמה שנים לפני ההסתלקות העלו אותו להתגורר
בשובבי"ם ,והיו שנים שהתענה בכל ימות השובבי"ם, בארץ ישראל?
מדי יום ביומו ,והיה טועם רק בלילה .אבל זה היה רק מרן שליט"א :כתשע שנים.
לעצמו ולא דרש זאת מהציבור .ורק בשנים האדמו"ר מסקולען מאנסי :אני מחוייב לומר שזה
האחרונות אמר שרואים שהשנים חולפות ועדיין לא פחד פחדים לראות את המצבה שלו ...איני יודע אם
נושענו וצריכים לעורר על זה יותר ,ואז התחיל לדבר בכל העולם יש עוד מצבה כזו ,ממש בלי כלום ,בלי
יותר על כך שיתענו ,ונוהגים היום אצלנו שמתענים שום תואר...
ביום חמישי בשבועות השובבי"ם. זה פלא אצלי שאכן קיימו את דבריו כפשוטו ,אז
פעם אירע שביום חמישי היה אצלו ברית ושימש מ'האט אזוי געפאלגט...
בסנדקאות ,ולכן לא התענה .ואחר כך התבטא מרן שליט"א :מ'זאל נישט פאלגן? ...הוספנו למטה
במרירות ובבכיות ,שכנראה דוחים אותו מן השמים שורה שכן כתבנו על פי צוואתו...
שלא יוכל לעשות תשובה ,ולכן מזמינים לו סנדקאות האדמו"ר מסקולען מאנסי :הוא לא התיר לכתוב
כדי שלא יוכל להתענות... ממש כלום? אפילו לו שהוא נכד צאנז וכדומה?...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :קוראים אצלכם גם ויחל... מרן שליט"א :ביקש שיכתבו כמו על אדם פשוט ...אם
מרן שליט"א :אצלכם עשו עסק משובבי"ם? היה חושב שיכתבו את השורה שהנוסח הוא על פי
האדמו"ר מסקולען מאנסי :לא .אבי זצ"ל גם היה צוואתו ,בוודאי היה אוסר גם את זאת...
מתענה ביום חמישי אבל רק לעצמו. אב"ד ארה"ב :היה דבר אחד שצוה לעשות ולא עשו,
מרן שליט"א :שלא דרש זאת מהציבור. לקיים בו ד' מיתות בית דין...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :לא דברו מזה. האדמו"ר מסקולען מאנסי :נו ,אין צדיק בארץ אשר
מרן שליט"א :גם בצאנז לא דברו הרבה משובבי"ם ולא יעשה טוב ולא יחטא ,לכה"פ חטא אחד...
עשו עסק גדול ,וגם לא בדינוב ,ובכלל בחצרות גאליציא. זקני זצ"ל כתב שיכתבו על מצבתו רק זאת שגידל
משא"כ בסיגוט היה עסק גדול ,ומרן אאדמו"ר זי"ע יתומים וכו'.
שעורר רבות על שובבי"ם לקח זאת מסיגוט. בתוך הצוואה כתב שהוא 'מבקש ומזהיר' שלא יבנו
מן הסתם היו בכל המקומות צדיקים ויחידים אוהל על קברו כמו שעושים אצל צדיקים .ולאחר
שהתענו ,הלא המקור של שובבי"ם כבר מובא שקברו אותו היו מהחסידים שאמרו שצריכים לעשות
בשלה"ק )תורה שבכתב ,פר' שמות( ,אבל לא עשו עסק אוהל ,ושכתב זאת רק מחמת ענוותנותו וכו' ,אבל אבי
ולא דברו מזה ברבים. מיאן בכך ואמר שאביו אמר לו שלא 'יקרא' את הצוואה
האדמו"ר מסקולען מאנסי :בחיים חיותו של זקני היה אלא 'ילמד' אותה ,ולכן הוא מבין שכיון שכתב שהוא
אבי הולך בכל שבוע בשובבי"ם לאיזה בית מדרש 'מבקש ומזהיר' הרי שאין להקים שם אוהל.
שהיה שם מנין של תהלים וקריאת ויחל .אחר כך עשו הוא כתב שהוא מבקש שכאשר יוציאו המיטה יתנו
מנין אצלו. צדקה לזכות נשמתו וינגנו איזה ניגונים שלו ,שזה
זקני זצ"ל כשהיה מעורר אחרים היה מדבר הרבה על יעורר אותו לתשובה...
עניני קדושה ,ופעם אמרו לו שהרי אין מקובל כל כך מרן שליט"א :זה מדרגת הצדיקים שהם שבורי לב,
לדבר מזה ,והשיב להם זקני' ,די יצר הרע רעדט יא און ככל שיותר גדולים כך יש יותר לב נשבר...
ח ראה בספר כל הכתוב לחיים )עמ' קנ-קנא( :כ"ק מרן אאזמו"ר מלפחות שבישראל ,כי די בבושתי וחרפתי בזה שעבר עלי בעולם
בעל דברי חיים זצל"ה דיבר פעם אחת מענין למהר הקבורה הזה ולא לבייש אותי גם בעולם האמת לאמור למה מגיע לך כזה
תיכף אחר הפטירה ,ושצריכים להשתדל בעל ההתאמצות שלא וכו' וכו' .ולזה נמנע ממני לצוות להוליך אותי לארה"ק ,כי חשתי
להשהות את המת כלל אפילו לשעה קלה ,כי כל רגע שהמת לשיטת הירושלמי שעל שלא זכו נאמר ותבאו ותטמאו את ארצי,
מונח קבורה ,הוא לו לצער נורא מאוד ,והוסיף שאם היה והזוה"ק מחמיר מאוד .ולא ראיתי בצדיקים מאבוה"ק ,וגם לא
ביכולתו היה מניח צוואה שתיכף אחרי פטירתו יכרו קבר תחת מימים קדמונים מנעורי ,שנהגו כך .ואני מתיירא מכל דבר חדש.
מטתו ויטמנוהו שם. וח"ו להוליך אותי לא"י ואחר כך יחזירו אותי בחרפה ובבוז ח"ו.
אמרתי טוב לי להיות ככל אחד מישראל.
פר' וירא · כו · תשפ"ז
אות קכד( שמי שרואה פגם אצל חברו בהכרח שגם הוא אונז זאלן נישט רעדן ,אונז זאלן שווייגן?' ...היצר הרע
לקוי בענין זה .ונרמז בפסוק ,הוכח את עצמך כאשר מדבר ואנחנו נשתוק? אם היצר היה הרע שותק גם
תוכיח את עמיתך ,ולא תשא 'עליו' חטא ,כאילו רק אנו היינו שותקים...
באותו אדם יש חטא ,אלא כיון שראית את חטאו מרן שליט"א :אכן כך הוא' ,אויב ער רעדט דארף מען
תלמד מזה שגם אתה בעצמך לקוי בזה. אויך רעדן'...
מאמר זה של הבעש"ט הק' הוא יסוד גדול בזה מונח למרות שיש ירידת הדורות אבל מצוה לספר בשבחן
הכל ...שלא לחפש אצל אחרים... של ישראל ,רואים זה לעומת זה ,שישנם כיום בארץ
האדמו"ר מסקולען מאנסי :מרן שליט"א הזכיר ישראל עשרות מקומות ,קהילות וישיבות ,שיש
שמצוה לספר בשבחן של ישראל ,ידוע מהרה"ק התעוררות גדולה בשובבי"ם ועושים פעולות
מבארדיטשוב בקדושת לוי )פרשת בא ,ד"ה ואמרתם זבח מיוחדות בשובבי"ם ,אומרים תהלים ,משכימים,
פסח( על כך שבכל התורה נקרא החג הזה בשם חג עושים תענית דיבור ,לומדים שעות רצופות ,וזה דבר
המצות ,ואילו בפי ישראל הוא נקרא חג הפסח .וביאר שלא היה לפני כעשרים ושלושים שנה .כיום זה
על פי הכתוב )שיר השירים ו ,ג( "אני לדודי ודודי לי", כמעט בכל החסידישע מקומות וגם במקומות שהם
היינו שאנו מספרים שבחו של הקדוש ברוך הוא, 'האלב ליטוויש' ...יהודים רוצים להיות טוב.
והקדוש ברוך הוא מספר שבח של ישראל .וכן אנו האדמו"ר מסקולען מאנסי :זה כבר נכנס יותר ל'סיסטעם'...
מניחין תפילין וכתיב בהן שבח של הקדוש ברוך הוא, מרן שליט"א :יש מכתב מהרה"ק משינאווא זי"ע
והקדוש ברוך הוא מניח תפילין שכתוב בהן שבח שכותב בתוך הדברים :כל זמן שלא יתבטלו המהרסים
ישראל )עי' ברכות ו ,א( .והנה חג המצות נקרא על שבח לא יתבטלו הגודרים .והיינו דאף שיש ירידת הדורות
ישראל ,שיצאו ממצרים עם הבצק וגם צדה לא עשו והרבה נסיונות ,אבל יש גם הרבה צדדים טובים ב"ה.
להם )שמות יב ,לט( וכתב רש"י שזהו שבח על בני האדמו"ר מסקולען מאנסי :כי לא תשכח מפי זרעו.
ישראל .ולכן הקב"ה קורא בתורה בשם חג המצות, 'מפי זרעו' שצריכים לדבר בפה בשביל זרעו ובשביל
ואילו אנו קוראים אותו חג הפסח ,שהוא שבחו של התלמידים ובשביל כלל ישראל...
הקב"ה שפסח על בתי אבותינו במצרים. מרן שליט"א :צריכים סייעתא דשמיא ...לפעמים
מרן שליט"א :דברתי מקודם )במעמד סיום הש"ס החדשי צריכים לקיים 'סיג לחכמה שתיקה' )אבות ג ,יג(...
הנלמד בצוותא חדא ע"י בני קהלתנו הק' במאנסי( ואמרתי האדמו"ר מסקולען מאנסי :זקני זצ"ל אמר על מה
דהנה ידוע שעל פי הזוה"ק )פר' ויחי ,ח"א ריט ,ב( אין שאמרו חז"ל )ב"מ קז ,ב( קשוט עצמך תחילה ואחר כך
מועיל תשובה על עבירות חמורות ,או עכ"פ תיובתא קשוט אחרים ,דאם ימתין עד שיקשוט עצמו תחילה
סגי )זוה"ק ,פר' ויקהל ,ח"ב ריד ,ב( שגם זה אינו דבר של הרי אין לדבר סוף ,ולכן יכול לדבר ולעורר אחרים
מה בכך .אמנם זה היה בדורות הראשונים ,אבל כיון אלא שיכוון שמדבר גם לעצמו ,היינו שיכלול עצמו
שנתארך הגלות ונהיה ירידת הדורות ,אזי בא עם הכלל.
האריה"ק ותיקן את ענין השובבי"ם ,ועל פי הידוע )עי' מרן שליט"א :איתא מהייטב לב זי"ע ,דלכאורה איך
יבמות צ ,א-ב ובתוס' שם פט ,ב ד"ה כיון( שיש כח ביד אפשר לומר מוסר לאחרים ,דאם סובר שהוא ראוי
חכמים לעקור דבר מן התורה ,ובכח זה התקין שאף לכך ,בוודאי אין זה טוב ,ואם סובר שאינו ראוי איך
שעל פי תורה אין מועיל תשובה ,בכל זאת מכאן ידבר לאחרים .אלא צריך להרגיש שהוא הכי שפל ולכן
ואילך יועיל תשובה. בחר בו הקב"ה ,כמו שנתן תורה על הנמוך שבהריםט.
ואולי יש לומר על פי לבאר הכתוב )מלאכי ג ,כג-כד( הנה האדמו"ר מסקולען מאנסי :בפרט שיהודים רוצים
אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' לשמוע ,וזה אינו בגדר 'כשם שמצוה לומר דבר הנשמע
הגדול והנורא ,והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע' )יבמות סה ,ב(.
אבותם וגו' ,דלכאורה למה ישלח דווקא אליהו זקני זצ"ל פירש הפסוק )ויקרא יט ,יז( הוכח תוכיח את
הנביא .אמנם אצלו מצינו הענן של בית דין יכולים עמיתך ,נקט לשון כפול ,וכן 'את עמיתך' ,את היינו
לעקור דבר מן התורה כשבנה מזבח והקריב קרבן הטפל ,ורצ"ל שיוכיח גם עצמו מלבד את עמיתו...
בהר הכרמל )יבמות צ ,ב( ,ולכן דייקא הוא יבא ויעורר מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע ביאר פסוק זה על
שמועיל תשובה גם על דברים שעל פי תורה אין פי הידוע מהבעש"ט הק' )ראה בעש"ט עה"ת ,פר' בראשית,
חכמה )משלי ב ,ו( .ואין זה מכח מעלת המוכיח ,כי יכול להיות ט ראה ייטב לב )פרשת חקת ,ד"ה זאת חקת( :לכאורה איך ערבה
שהוא בעצמותו באמת כמו שהוא שפל ונבזה בעיניו איש עניו לב אדם לומר דברי תורה ותוכחת מוסר ללמד לבני יהודה קשות
ומכיר מך ערכו ,אלא שכך דרכו של הקב"ה להשתמש בכלים ורכות ,ממה נפשך ,אם מדמה בעיניו כי הוא כדאי לכך אין לך
שבורים ובלב נשבר ונדכה ,וכבר אמרו חז"ל )תענית ז (.למה גאות גדול מזה ,ואם הוא נבזה בעיניו ושפל רוח איך יפתח פיו
נמשלו דברי תורה למים ,כמו שמים יורדים מגבוה לנמוך כמו כן בשער .והנראה לי כי על זה נאמר )ישעיה נח ,א( כשופר הרם
דברי תורה מניחין הגבוה ויורדין לנמוך .ומטעם זה נתן הקב"ה קולך והגד לעמי פשעם ,לומר שיחשוב שהוא כמו שופר
התורה על הר סיני הנמוך מכל ההרים ,כי זה דרכו לבחור במקום שתוקעין בו ומשמיע קול המעורר לבבות ומחריד ,כמו שנאמר
שפל .כמו כן יבחר באיש שפל ונבזה ,ומשפיע עליו מחכמתו )עמוס ג ,ו( אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ,כמו כן ה' יתן
ללמד לבני יהודה להורות להם את הדרך ילכו בו.
פר' וירא · כח · תשפ"ז
שרק תראה לא ידקדקו עמך בדין ,וסיפר אאדמו"ר מועיל עליהם תשובה ,וכך והשיב לב אבות על בנים
זי"ע שבעת שאמר זאת אביו בכה בדמעות שליש ולב בנים על אבותם.
שהלואי שביוהכ"פ בכל נדרי יבכה כן ]ומי שראה את האדמו"ר מסקולען מאנסי' :משמיע שלום מבשר טוב
אאדמו"ר זי"ע בוכה ,[...וכך ישב ובכה במשך זמן ,אך משמיע ישועה' )ישעיה נב ,ז(.
לאחמ"כ אמר ,אומר לך )זלמן לייב( כשיפליאו בי מרן שליט"א' :שלום שלום לרחוק ולקרוב' )שם נז ,יט(,
המכות אשאל מדוע מחמירים כ"כ בדיני ויאמרו לי וזה מורה על בעלי תשובה ,שהיו רחוקים והתקרבו
מפני שהכרתי את זקה"ק מצאנז ,ואומר לך שכדאי )עי' ברכות לד ,ב(.
היה כל המכות ובלבד שאכיר את זקה"ק מצאנז... האדמו"ר מסקולען מאנסי :אומרים התפילה 'זמירות
האדמו"ר מסקולען מאנסי :בשביל אמונה צריכים יאמרו ותשבחות ישמיעו' ,ויש לבאר החילוק בין
מסירות נפש ,וכך גם אמונת חכמים ,להיות מוכן יאמרו לישמיעו ,שלכאורה שהוא אותו מכוון .אמנם
'כאפן קלעפ' בשביל זכות אבות ולהכיר צדיקים... ידוע מה שכתב בבני יששכר )מאמרי אדר ,מאמר ג ,דרוש
מרן שליט"א :זקה"ק מרודניק היה תמיד שפל מאוד ב( על חובת הענין לילך בדרך של אמונה פשוטה ולא
בעיניו ...הוא אכל כמה שנים קעסט בצאנז והיה סמוך בדרך חקירה ,כפי שהאריך בזה כמה פעמים בספריו
על שולחנו ,ואף למד בשיעור שהיה למרן הדברי חיים הק' )ראה בני יששכר ,מאמרי סיון ,מאמר ה ,אות ב; אגרא
בקביעות בכל יום עם נכדיו שהיו סמוכים על שולחנו. דכלה ,פרשת אמור ,עה"פ אמור אל הכהנים; אגרא דפרקא ,אות
האדמו"ר מסקולען מאנסי :אומרים שבהסתלקותו של רצז; דרך פיקודיך ,ל"ת יא ,חלק המחשבה ,אות ד; מעין גנים,
מרן הדברי חיים כבר היו כשבעים צאצאים מורי הוראה... פרק ב( שצריכים להאמין בבחינת 'שמיעה' דור מפי
מרן שליט"א :מרן הדברי חיים תבע ודרש מנכדיו דור דהיינו אמונה פשוטה ,ולא בבחינת ראיה והבנה
שישלימו עצמם בהוראה .היו לו הרבה צאצאים... שכלית שזהו אמונה על דרך חקירה.
האדמו"ר מסקולען מאנסי :דבריו של הרה"ק וכותב בתוך דבריו בשם מהר"י יעבץ ,שראה בגזירת
מרודניק הם מליצה גדולה לדורות האחרונים שלא ספרד ,שכל אותן החוקרים שעמדו על מחקר
זכו לראות צדיקים מדורות קודמים ולכן אי אפשר האמונה מצד חקירת השכל האנושי ,המירו את
לדרוש מהם יותר מדי... כבודם ביום זעם ,והנשים וקלי הדעת שהיתה להם
מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע ביאר בזה מאמרם האמונה מצד הקבלה בלבד ,קדשו את השם הנכבד
ז"ל )סנהדרין צח ,א( אין בן דוד בא אלא בדור שכולו והנורא .ומבאר שם הענין בזה באריכות שבבחינת
חייב או כולו זכאי ,היינו דור כזה שאילו היה ביניהם עינים היה שבירה ,משא"כ בחינת אזנים שהוא מסוד
צדיק וקדוש היו כולם חייבים על שלא למדו ממנו, התיקון הגמור ,ולכן האמונה שהוא מצד הראיה ישנו
אבל כשרואים שזהו דור יתמא דיתמא ואין ממי באפשרי שתקבל שבירה וביטול ,מה שאין כן אמונה
ללמוד ,ממילא נעשה הדור כולו זכאי. שהוא מצד השמיעה לא תקבל ביטול ושבירה.
ישנו עוד ווארט נפלא ממרן אאדמו"ר זי"ע בביאור הגמ' ועל זה אנו אומרים' ,ותשבחות ישמיעו' ,שהקב"ה
)ברכות ט ,ב( אמר לו הקב"ה למשה בבקשה ממך לך אמור רוצה לשמוע שמדברים על אמונה בבחינת שמיעה,
להם לישראל בבקשה מכם שאלו מצרים כלי כסף וכלי שהיא אמונה יותר איתה וחזקה..
זהב שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם ארבע מרן שליט"א :לילך בתמימות' ...התהלך עמו
מאות שנה קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא בתמימות' )רש"י ,דברים יח ,יג(.
קיים בהם וכו' .ומקשים העולם ,וכי השי"ת צריך לקיים האדמו"ר מסקולען מאנסי :לכן באתי 'לשמוע'...
מאמרו רק כדי שלא יאמר אותו צדיק ,הלא השי"ת הוא 'תשבחות ישמיעו'...
גוזר ומקיים .וביאר דבזמן גאולת מצרים היה פתחון פה מרן שליט"א :צריכים לילך למקום שיכולים לשמוע...
לשטן ולמקטרגים ,שההבטחה של רכוש מצרים הוא האדמו"ר מסקולען מאנסי :אבל לכה"פ את הזכות
רק אם ילכו בני ישראל בדרך התורה והמצוות ויתנהגו אבות אי אפשר לבטל זאת...
בדרכי האבות והשבטים ,אבל כיון שנפלו בני ישראל מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר שפעם עשה
לעומק הטומאה ,ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם, לו אביו הרה"ק מרודניק זי"ע בעקיטשע חדשה ,ובעת
ושר של מצרים טען מה נשתנו אילו מאילו הללו עובדי שנתנו לו התחיל לומר לו ,ראה בני )וקראו בשמו( מה
ע"ז והללו וכו' )ילקוט ,פרשת בשלח רמז רלד( ,אזי אין שאני עמל בשבילך ,אוי כמה שאני מקנא בך כי כשאני
הכוונה עליהם במה שאמר הקב"ה שאחרי כן יצאו יעלה לעולם העליון ,ויבדקו במעשי ישאלו אותי את
ברכוש גדול. מי הכרתי ,ואומר שהכרתי את זקה"ק מצאנז ,ואת
ועל זה ענה להם השי"ת ,אם כדבריכם שאין הם בכלל זקה"ק הייטב לב מסיגוט ,אזי יפליאו בי מכות
זרע אברהם יצחק ויעקב וע"כ אינם ראוים לקבל את באומרם כאלו אנשים הכרת וראית האיך צריך לראות
רכוש מצרים ,אם כן מדוע סבלו בגלות ,ומדוע הרגו עבודת ה' ,מסירות נפש לתורה ,ולעבודה ולגמ"ח וכך
אותם המצרים ועינו אותם קשות ,האם לגלות דינם נראה אתה ,אך אתה כשתעלה לעולם העליון
כיהודים ולשכר לא ,וע"ז הכתוב אומר )תהילים פז ,ו( ה' וישאלוך את מי הכרת ,ותאמר שהכרת אותי אז איך
פר' וירא · ל · תשפ"ז
יספור בכתוב עמים ,שהשי"ת מתנהג עם ישראל
כאומות העולם ,וכשם שהמצרים העבידו את בני
ישראל בעבודת פרך ,ושחטו את ילדי ישראל ורחץ
פרעה בדמם רק מפני שהם יהודים ,אזי גם בזמן
הגאולה יחשבו כולם ליהודים כשרים ,דאי אפשר לומר
שני הפכיים .וזהו שאמר הקב"ה למשה ,שלא יאמר
אותו צדיק ועבדום ועינו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו
ברכוש גדול לא קיים בהם ,והיינו שאם אשמע לקול
המקטרג שאין ישראל ראויים לקבל הרכוש ,אזי מדוע
לענין הגלות והעינוי היה דינם כיהודים...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :והיינו שהוא דן אותנו
ומתייחס אלינו כמו אומות העולם...
מרן שליט"א כבדו בלחיים ואחלו זה לזה.
מרן שליט"א :אני צריך ברכה שאזכה לעשות
תשובה ...אני אומר זאת באמת ולא בתור ענוה...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :נו גם הרמב"ם אמר
'והחזירנו בתשובה שלימה לפניך' ,וכן כל הצדיקים,
כולם אומרים...
מרן שליט"א :הרמב"ם אמר ואני צריך באמת...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :רצוני לתת קוויטל...
מרן שליט"א :הרי שנינו באותו מקצוע...
האדמו"ר מסקולען מאנסי קם ממקומו והגיש
קוויטל ופדיון.
מרן שליט"א קרא הקוויטל ובירך :השי"ת יעזור ,זכות
אבות ילווה אתכם תמיד בשלימות ,שתוכלו להמשיך
הלאה בדרכם ,חסדי ה' כי לא תמנו ,חסד ה' מעולם
ועד עולם ,אורך ימים ושנים טובות.
האדמו"ר מסקולען מאנסי העניק למרן שליט"א ספר
'מאור ישראל' ,מאביו זצ"ל.
מרן שליט"א :זה כרך ראשון מאביכם?
האדמו"ר מסקולען מאנסי :זהו על ספר שמות .על
בראשית כבר יצא ואשלח זאת בעז"ה.
מרן שליט"א :הספרים 'נועם אליעזר' יש לי על
בראשית שמות ויקרא .כבר הדפיסו הלאה?
האדמו"ר מסקולען מאנסי :יש גם על במדבר ודברים,
ואני אשלח אותם בעז"ה.
מרן שליט"א :אני אשלם על הספרים...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :אבל שיהיה עם 'טשעק'
שהוא טוב גם כאן וגם למעלה...
מרן שליט"א :זאת יכול ליתן רק מי שיכול לכסות את
סך הטשעק ...מ'דארף קענען דעקן...
בירושלים התגורר הגה"צ רבי סנדר פריינד זצ"ל,
מנקיי הדעת שם ,והיה מגיע הרבה לנפוש בקרית
צאנז ונכנס אלי ,הוא היה מלא וגדוש ,ופעם אמר
שענין הגימטריאות הוא כמו טשעק ,מ'דארף עס
קענען דעקן ...והיינו שלא כל אחד ראוי לומר
גימטריאות ,לא כל מי שיכול לחשב את האותיות יש
ערך לגימטריאות שלו.
מרן אאדמו"ר זי"ע היה אומר בטעם הדבר שחיבורו
של הטור על התורה נקרא 'בעל הטורים' ,כי רק מי
פר' וירא · לב · תשפ"ז
שיכול לחבר את הטורים הוא יכול לעשות
גימטריאות ...גימטריא אינו ענין למי שיש לו ראש
ממולח או שיכול לחשב ערך כל אות ותיבה ,ורק
צדיקים והעוסקים בתורה יש להם כח לעשות
גימטריא שיש בזה אמת .וסיפר שפעם בילדותו ראה
בבית מסחר ספרים ספר רב האיכות בחשבונות
וגימטריאות ,ודימה בדעתו שבודאי אביו זקה"ק
מרודניק יהנה מזה ,וקנהי את הספר והגישו אליו,
ומיד כשפתח והסתכל בו במבט עין אמר לו לסלק את
הספר כי מחברו אינו יודע מהו שח.
האדמו"ר מסקולען מאנסי :מצינו בחז"ל )שבת קה ,א(
'מנין לנוטריקון מן התורה' ,היינו שרק אם זה 'מן
התורה' אז זהו נוטריקון...
חותנו של הרבי שליט"א ,הגה"צ רבי שמואל
אונסדורפר זצ"ל ,היה מקושר אל אבי ואל זקני.
מרן שליט"א :מקושר מאד .הוא סיפר לי כמה דברים...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :הוא היה מגיע לשבתות
אצל זקני ,וזכורני מהתקופה האחרונה של זקני שהוא
הגיע לשבות אצלו ,והגבאים חששו שאם זקני ידע שר'
שמואל הגיע לשבת ,זה יגרום לו התרגשות גדולה ,וזה
עלול להזיק לו ,כי היה אז חלוש עד מאד ,וסבל על לבו,
ובקשו מר' שמואל אם יסכים להיות שם על שבת בלי
שזקני ידע ,וכמובן שהסכים ...ויש ממולו כל התפילות
והשולחנות ,וזקני לא ראהו כי היה סגי נהור...
מרן שליט"א :היה לו משיכה ל'ערליכע אידן'.
האדמו"ר מסקולען מאנסי :מצא מין את מינו...
שמעתי מהרה"ח ר' אפרים בלומנברג הי"ו ,שפעם
סיפר אחד למרן זי"ע על זקני זצ"ל ,שהיה אמור לנסוע
פעם לעיר אחרת כדי להשתתף במגבית עבור מוסדות
חסד לאברהם ,וכיון שהיה חלוש מאד הציע לו הגבאי
אולי לדחות זאת לפעם אחרת ,אבל זקני מיאן ואמר
שמדובר בחסד לאברהם ואין לו הרשות לדחות זאת.
והגבאי דיבר בטלפון עם מארגני המגבית ,והם אמרו
שעדיין לא מסודר הכל כיאות ,ולא נראה להם שיוכלו
להתרים יותר ממאתיים דולר ,שהיה סכום נכבד באותן
שנים אבל לא מספיק בשביל להטריח את זקני ...אבל
זקני לא וויתר ונסע למרות חולשתו ,ובאמצע הדרך
נחלש מאוד והיו מוכרחים לעצור באמצע ונכנסו
לביתו של איזה גוי כדי שיוכל לנוח שמה ...ואחר כך
המשיכו הלאה למגבית ...ומרן זי"ע התפעל מאד מזה
וביקש שיספרו זאת שוב...
שמעתי מהרה"ח ר' הערשל זומער זצ"ל ,שהוא יחד
עם עוד כמה בחורים נתגדלו אצל זקיני זצ"ל
ברומניה ,ואחר כשנתיים ימים שלח אותם זקיני
לפערנוואלד ,שם היו אצל כ"ק מרן זי"ע .בשהותם
שם היה להם חילופי מכתבים עם זקיני ,שזקיני היה
שולח אליהם מכתבים ,ואף הם היו עונים אליו ,וכמה
פעמים היה שמרן זי"ע הוסיף בכתב ידו על המכתבים
לזקיני זצ"ל שרואים על הבחורים שהם ערליכע
בחורים ונתגדלו במקום טוב.
פר' וירא · לד · תשפ"ז
גם מאבי זצ"ל שמעתי שהוא ראה את המכתבים
הנ"ל שהגיעו אל בית אביו ברומניה ,וראה שם
הוספות בכתב יד של כ"ק מרן זי"ע שהוסיף על
המכתבים ששלחו הבחורים.
מרן שליט"א :אין לנו השגה על המסירות נפש בפועל
באותם השנים ...הרי אביכם וזקינכם ישבו בבית
אסורים...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :ר' הערשל סיפר לי על
הגבורה של מרן זי"ע באותן שנים ,לא רק גבורת
הנפש רק גם גבורת הגוף ממש.
מרן שליט"א :זכותם יגן עלינו...
האדמו"ר מסקולען מאנסי :אנו גם צריכים גבורות,
איזהו גבור הכובש את יצרו )אבות ד ,א( ...רוצים
ברכה לזה ,הרי הרבי מאיר על כל העולם.
מרן שליט"א :הלוואי האיר את עצמי.
אני צריך ברכה על רפואת העיניים.
האדמו"ר מסקולען מאנסי :עין ה' אל יראיו )תהלים לג,
יח(.
מרן שליט"א :אני מבאר 'הנה עין ה' אל יראיו' ,אכן
גם 'למייחלים לחסדו' ,היינו אלו שהם מייחלים
ורוצים להיות יראי ה' גם הם זוכים לכך ,ובדבר זה
יש לי חיזוק תמיד.
ונפרדו לשלום.
בחצרות קדשינו
תכונה לקראת מעמד חנוכת קרית החינוך דחסידי צאנז
בבית שמש וחנוכת בית מדרשנו המפואר 'בית רוזנברג'
המעמד יתקיים ביום שלישי שנכפל בו כי טוב כ"א כסלו
הבעל"ט בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בגיל ורנן מתכוננים בני קהילתנו הק' בבית שמש לחוג
את שמחת חנוכת הבית לקמפוס קרית החינוך המפואר
לבנים ולבנות ,הכולל בתוכו את בנין תלמוד תורה דרכי
אבות ,ובנין בית החינוך לבנות בנות צאנז בעיר ,אשר
הושלם זה עתה לשם ולתפארת ,בחן ביופי ובהידור רב,
ברוב פאר והדר כראוי וכיאות .כמו גם לחנוכת בנין בית
מדרשנו החדש והמפואר 'בית רוזנברג' אשר נבנה
והושלם לשם ולתפארת בנדבת לבו של הנגיד הנכבד
מוה"ר יחיאל מיכל ראזנבערג הי"ו ממונטריאול.
לכבוד חנוכת הבית ייערך מעמד חנוכת הבית מפואר
ורב רושם בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
ובהשתתפות רבים מקהל אנ"ש והמוני תושבי העיר בית
שמש רבניה ופרנסיה.
בקרב יושבי העיר בית שמש רכשה לעצמה קהילתנו
הק' מקום של כבוד כאחת הקהילות המפוארות
והחשובות.
בקהלתנו הק' ההולכת וגדלה ב"ה ברוחניות
ובגשמיות חנכו בשנה האחרונה את בנין בית מדרשנו
החדש ורחב הידיים ברמה ב' בבית שמש ,והיה בזה לתת
מענה לצורכי באי בית ה' בקהילתנו הק' המתפתחת
ונבנית ,להאיר את העיר באור גדול של תורה ועבודת ה'.
פר' וירא · לו · תשפ"ז
ועתה עומדים בקהלתנו הק' לקראת ציון אבן דרך
נוספת ,בחנוכת הבית לקרית החינוך המרווחת
והמפוארת ,יחד עם בנין בית מדרשנו החדש בשכונת
שפע חיים רמה ד' בבית שמש.
על מלאכת בית ה' התייצב בעוז מנכ"ל מוסדותינו הק'
בעיר העסקן מוה"ר משה בצלאל גנזל הי"ו ,ואיתו עמו
מוה"ר משה מאיר קליין הי"ו ומוה"ר שמעון שמרלר הי"ו,
אשר פעלו ללא לאות בתכנון ובניית קרית החינוך לכל
פרטיה ,ולא נחו ולא שקטו עד הגיעם הלום ליום זה כשכלל
המבנים עומדים על תילם בנויים בהדרם לשם ולתהילה.
קרית החינוך משתרע על שטח עצום של מעל 6דונם,
כ 5000-מ"ר בנויים ,ארביע מפלסים ,שלוש בניינים ,גינות
ומגרשי משחק ענקיים ,וכולל בתוכו כ 30-כיתות לימוד,
3אגפי קידום וסיוע לתלמידים 2 ,אולמות גדולים ,חדרי
צוות ניהול ופיקוח ,ושאר חדרי הספח.
מבנה התלמוד תורה כולל שורה ארוכה של כיתות
לימוד מרווחות במיוחד ,כשהכיתות נבנו בתכנון אדריכלי
מוקפד מן השורה הראשונה .כשלצד כיתות הלימוד
המרכזיות ,הוקמו במבנה חדרי ספח ייעודיים לשיעורי
עזר .חדרים אלו מעניקים למלמדים ולמחנכים הדגולים
את האפשרות להעניק מענה אישי וחם לכל תלמיד
ותלמיד בהתאם לצרכיו הלימודיים והרוחניים ,לעודדו
ולרוממו במעלות התורה.
כמו כן הוקמו במבנה מרחבי למידה מתקדמים,
הכוללים פינות ישיבה מסודרות ,ארונות וספרי קודש.
מבנה בית החינוך "בנות צאנז" נבנה באופן מרווח
ומכובד ביותר עבור בנות אנ"ש .המבנה תוכנן בקפידה
יתרה כדי לתת מענה מלא ומקיף לכלל צורכי החינוך של
התלמידות היקרות ,וכולל שורה של כיתות מרווחות
ומטופחות בעלות שטח לימוד נרחב ,תאורה טבעית
מרובה ואוורור נאות ,מתוך מחשבה תחילה על יצירת
סביבת לימוד נקייה ,צנועה ,מסודרת ומאירת פנים
ההולמת את רוח החינוך.
לצד כיתות הלימוד המרכזיות ,הוקמו בבניין חדרי
לימוד ייעודיים ,כיתות פעילות עשירות ומרחבים
חינוכיים נוספים ,המאפשרים לבנות להשתתף בשיעורים
מגוונים ,בפעילויות חברתיות עשירות ובתוכניות העשרה
איכותיות.
בנוסף הוקם מבנה רב תכליתי ,שישמש כמרכז פעילות
רחב היקף ומפואר עבור כלל מוסדות החינוך והקהילה.
הבניין כולל בתוכו אולמות מרווחים ומפוארים המיועדים
לעריכת כנסים ,מסיבות סידור וחומש ,כנסי חינוך ואירועים
קהילתיים ,וכן חדרי למידה מיוחדים לחגים והתכנסויות
שונות.
במרכז מתחם התלמוד תורה נבנה ונחנך היכל בית
כנסת גדול ומרווח במיוחד אשר ישמש את תלמידי
הת"ת לתפילות היום .בהיכל המפואר ייבנה בעזרת ה'
ארון קודש מפואר ,בימה רחבה ומקומות ישיבה נוחים
המותאמים לכלל התלמידים.
סביב המבנים כולם הוכשרו חצרות ענק ,מגרשי
משחקים רבים ,מתחמי פעילות חדישים ומאובזרים ,פינות
ישיבה מוצלות ופינות נוי מטופחות וירוקות .מתחמים
מושקעים אלו מאפשרים לתלמידים ליהנות מהפסקות
פר' וירא · לז · תשפ"ז
היערכות שיא במתחם האירועים החדש ארטיסטה בחדרה לקראת בואם של אלפי אנ"ש
בשיאם של שרשרת המעמדים 'סוד השפע'
של שפע חיים ורחמים ,תושק בעז"ה
בשורת הדיור המחודשת
שקיבלה את ברכת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
כולנו בני איש אחד נחנו :איש בל ייעדר ,אברכים ומבוגרים ,זקנים ומחותנים בלי נאומים,
בלי מקהלות :קונספט חדשני של תכנית ויזואלית חסרת תקדים ,מטלטלת ומשנה חיים
ודבריו שמעת מתוך האש :דקות בלעדיות לפני ולפנים הנה אנחנו נוסעים :מערך הסעות
חינם עומד לרשות אנ"ש קיימים ונאמנים :למעלה ממאה נאמנים התכנסו השבוע במבוא חורון
ה
זה קדשנו חצר את המלווה אנ"ש של העצום החסד קדשנו בחצר הקדחתניות ההכנות וושלמו
למעלה משלושים שנה ,תוך כדי התמודדות עם כל אתגרי שיתחילו השפע מעמדי שרשרת לקראת
התקופה בדיור ובכלכלה .כך בעמל ,במקצועיות וביסודיות להתקיים השבוע על ידי מפעל החסד המרכזי
שורטטה בשורה מחודשת של דיור שזכתה למעורבות שפע חיים ורחמים .המעמדים יעמדו בסימן
עמוקה ולברכת קודש מכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א חיים שפע של הרביעי העשור של פתיחתו
המלווה את כל שלבי הפרויקט באופן תמידי. ורחמים לנוכח אתגרי התקופה בתחומי הכלכלה והדיור
וצפויים להשתתף בו אלפי חסידים.
יסודות בקודש פנימה בכל ריכוזי אלפי אנשי שלומנו ניכרות דריכות אדירה
בשבוע כאשר השפע, מעמדי לקראת עמוקה וציפייה
האחרון הגיעו ההזמנות המיוחדות לכל בית אב בצאנז,
לא לחינם זכו בשפע חיים ורחמים לצעד נדיר וחסר
בכל הריכוזים בארץ ישראל.
תקדים ,כאשר בחודש אלול האחרון ,בעיצומם של ימי
הרחמים והסליחות ,בהם מרן שליט"א מכתת את רגליו כידוע לכל בר בי רב ,מפעל שפע חיים ורחמים נוסד
בין כל ריכוזי אנ"ש וסדר יומו עמוס כרועה יקבץ טלאים לפני למעלה משלושים שנה ,לאור בקשתו של כ"ק מרן
התקיימה – הקדושים הימים לקראת דרבה ובהכנה אדמו"ר הגה"ק זי"ע בצוואתו הקדושה ,וזאת מתוך דאגתו
שנשמרה ייחודית, אסיפה קדשו בהיכל בראשותו חייו מפעלות לכל בנוסף השגה, בר לדיור השנים כל
במעטה חשאיות .מה אירע שם? מתברר שבאסיפה זו נכנסו חינוך וחסד .מאז הקדושים והמפורסמים לתורה,
הוצבו היסודות לבשורת השפע שכאמור תחשף לעיני אלפי משפחות לדירות משלהם כאשר שפע חיים ורחמים
האלפים בתכנית אומנותית ,בקונספט וויזואלי וחדשני מהווה את העוגן לכך באמצעות הלוואות ארוכי טווח של
שטרם היה כמותו בצאנז. עשרות שנים והעמדת תנאי משכנתא נוחים ,לצד יוזמות
דיור מגוונות ,בשילוב ועדת הדיור של חסידי צאנז.
לפני בלעדיות דקות לציבור יוצגו באירועים במרכז
ולפנים – "ודבריו שמעת מתוך האש" ,וייחשף סוד השפע של אסיפות עשרות נערכו האחרונה, השנה במהלך
שכבר מלווה יהודים במשך דורות .כל הפרטים המלאים אנשי מקצוע בכירים וכלכלנים ,לצד רבנים ,עסקנים ואנשי
ואבני הדרך יוצגו במעמדים. עסקים ,מתוך מטרה להצעיד על דרך המלך את מפעל
בכל ריכוזי אנ"ש מתפרסמים מסלולי הנסיעות בכל עיר במפעל החסד "שפע חיים ורחמים" מדגישים :שרשרת
ועיר עד ליציאה ממנה. האירועים מיועדים לכל אחד ואחד בחצר קדשנו ,מבוגרים
וצעירים ,אברכים ומחותנים ,מכל הגילאים ,לאחר שלושים
נפתח גם קו ייעודי לתיאום נסיעות בשאר
שנה של פעילות והעמדת דירות לאלפי אברכים מקרב
הערים שמספרו .093-13-12-11
את לשמוע טובה בהכרת יתייצבו אנ"ש אלפי אנ"ש,
הבשורה החדשנית שתכה גלים ותניף את תחום הדיור
למעלה ממאה נאמנים בחצר קדשנו בעז"ה.
התאספו השבוע במבוא חורון בשפע
בשעה 20:00פתיחת שערים ותפילת ערבית.
שתוגש לסעודה ידיים נטילת 20:30 בשעה
בשבוע האחרון התאספו ביישוב מבוא חורון למעלה קולינרי.
הוכשרו בה ייחודית, נאמנים לוועידת פעילים ממאה
התכנית הקרנת והתחלת אורות כיבוי 20:45 בשעה
לקבל את פני ההמונים שצפויים להגיע אל המעמדים
האומנותית שפע שאלות סוד אחד.
ולארח אותם איש לפי כבודו.
ורחמים, חיים שפע ראשי קיבלו הנאמנים פני את
ובמשך הערב כולו נערכה תכנית עשירה שבה נשא דברי בואו שעריו בתורה
פתיחה הרב אריה ליבוש רייך מנהל שפע חיים ורחמים
ועוד אנשי מקצוע. שיתחילו ימים כמה פני על ייפרסו כאמור האירועים
השבוע במתחם האירועים החדש 'ארטיסטה' בעיר חדרה.
התכנית מתוך קטנה טעימה הוצגה הנאמנים לפני
האומנותית שתעמוד במרכזם של שרשרת האירועים. ביום שלישי הקרוב יתייצבו בו חסידי צאנז מקרית צאנז
נתניה ,בית שמש ,אשדוד ,אלעד ,פתח תקוה ורחובות.
בסיום אסיפת הנאמנים ,אמרו כולם :הנני ,ובלהב אש
קודש קיבלו על עצמם את המלאכה לעשות נחת רוח ביום רביעי יבואו תושבי בני ברק וביתר עילית בנוסף
לבורא עולם ,ולמלא את חזון ושאיפת רבוה"ק לטובות לקבוצה נוספת מקרית צאנז נתניה.
כל חסידי צאנז ,ולטובת הדורות הבאים.
וקבוצה עילית מודיעין צפת, תושבי – חמישי ביום
כל נאמן מונה על עשרים וחמישה מאנ"ש ,מתוך מטרה נוספת ואחרונה מקרית צאנז נתניה.
לארח בכבוד ובשמחה את כל אחד ואחד מאנ"ש ,כי כולנו
וביום ראשון שלאחריו תושבי ירושלים ,טבריה וחיפה.
בני איש אחד נחנו.
הנה אנחנו נוסעים
צאנזע חסידים ,נכבדים ויקרים! מי לכם פה ,ומה לכם
מכל ריכוזי אנ"ש ייצאו הסעות חינם אותן מעמידים
למען למעננו. החדשנית. הדיור בשורת לכבוד פה?
בשפע חיים ורחמים לטובת הציבור לפי השעות דלהלן:
צאצאנו .ולאות הכרת הטוב למפעל הגדול והקדוש הזה
שזכה להציב בס"ד את צאנז כחלוצים אשר הולכים לפני מצפת בשעה .18:00מטבריה בשעה .18:30מחיפה בשעה
המחנה בבשורת הדיור ,לאור חזונם של רבוה"ק. תקוה מפתח .19:15 בשעה נתניה צאנז מקרית .19:15
בשעה .19:00מאלעד בשעה .19:00מבני ברק בשעה :18
איש בל ייעדר! .50ממודיעין עילית בשעה .18:30מאשדוד בשעה .18:15
מביתר .18:15 בשעה מרחובות .17:45 בשעה מירושלים
עילית בשעה .18:00ומבית שמש בשעה .18:20
ימים שלישי-ראשון מתחם האירועים החדש
כג-כח חשון תשפ"ז גן ארטיסטה -חדרה
שפע ניצחי לדורות
פעילות ומאווררות ,ממשחק בריא ומאווירה נעימה ,רגועה
ומשחררת ,תוך הקפדה מלאה על שמירת צביון חסידי
הולם ומבוקר.
בהתרגשות רבה נתקבלה הידיעה המרנינה כי לרגל
חנוכת הבית יופיע כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפאר את
המעמד בראש קהל אנ"ש ורבני העיר ופרנסיה ובימים אלו
נשלמת התוכנית המיוחדת של סדרי המעמד.
את המעמד ינעימו בשירה ובזמרה בליווי כלי שיר.
כשמקום מיוחד יוקצה עבור נשות אנ"ש וילדי אנ"ש שיזכו
אף הם להשתתף ולחזות במראה ובאומר את כל סדרי
המעמד .פרטים נוספים על סדרי המעמדים יפורסם אי"ה.
גדול יהיה המעמד לכבוד בית צאנז!
המוני חסידים ואנשי מעשה מכל רחבי העולם יצטרפו
בשבועות הקרובים לחבורה הקדושה "למען בנינו" של
'רצוננו' -לקראת הקוויטל הקדוש ביום החופה
רצוננו לראות את מלכנו ביום שמחתו וביום שמחת לבו:
לקראת שמחת בית צאנז בחודש כסלו הבעל"ט ,נפתחת
אפשרות נוספת להצטרפות לחבורה הקדושה 'למען בנינו'
שמוקמת למען מימון פעילות הקודש של ארגון 'רצוננו',
מתוך מטרה להחדיר עוז ושמחה במערכה כנגד פגעי הזמן
במשך כל השנה כולה ,למען הצלת הדור והדורות אחרינו,
בסיעתא דשמיא.
כזכור ,בשמחת החתונה הקודמת לנכדת כ"ק מרן
אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,הוקמה החבורה 'למען בנינו' ,וכל
התומכים בה המה מבורכים שבאמת יוכלו בעז"ה לגדל
עדרי צאן טהורים ההולכים בדרך ד' בשמחת ובתמימות,
תוך שהם מתנזרים מהרשתות שהשטן וכת דיליה פורשים
לרגלי העם הנבחר.
לאור חשיבות הדברים ,יזכו כל המוני השותפים חברי
חבורת 'למען בנינו' ,להיכנס לקוויטל מיוחד שיינתן אל כ"ק
מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א בגו האי הילולא ,ברגעים
המרטיטים והמרוממים ,תחת החופה בשמחת נישואי נכדת
כ"ק מרן שליט"א ,בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה
וקהילות הצפון שליט"א - ,כאשר כל הצדיקים שרפי מעלה,
מרנן ורבנן הדברי חיים ומרן זי"ע ושאר הצדיקים שנשמתם
בגנזי מרומים ,יורדים לשמוח בשמחת צאצאיהם.
ונזכה שבעל השמחה הגדול ,האי רעיא מהימנא
שליט"א ,יעתיר על כל חברי החבורה ,שותפי רצוננו.
ובוודאי שדבר שהצטער בו אותו צדיק לא ייכשל בו זרעו,
ואבינו רוענו יפעל ישועות לכל השותפים ,לבנים ובני בנים
עוסקים בתורה ובמצוות .אשרי מי שיזכה!
ההצטרפות לחברת 'למען בנינו' מתבצעת על ידי
תרומה שבועית קבועה ,כאשר ההו"ק יורדת באופן
אוטומטי מדי יום שישי ערב שבת קודש ,סמוך לרגעים
המרטיטים של הדלקת הנרות ,שאז כל אֵם בישראל מעתירה
פר' וירא · מ · תשפ"ז
053-3174616בי :1-הר"ר ישראל אריה טוביאס הי"ו – בעד צאצאיה לטוב להם כל הימים ברוחניות ובגשמיות.
053-4126883אי :הר"ר יקותיאל יהודה בוים הי"ו – 054- צדקה טהורה זו ,שהיא נחוצה ביותר למען הצלת
;85343731בית שמש :רמה ב' :הרב דוד יודא היילפרין הי"ו הדורות ושמירתם ,בוודאי תעלה את תפילת האימהות
– 050-4145979הר"ר שמעון דב ישראלי הי"ו – 053- הצדקניות כריח ניחוח לבורא עולם.
4185612רמה ד' :הר"ר שמואל טוביאס הי"ו – 053- אפשרויות התרומה השבועית הן 7 :שקלים
;31823671בני ברק :הר"ר מרדכי גרוסברגר הי"ו – 054- בשבוע .או 14שקלים בשבוע .או 21שקלים בשבוע.
;84939321חיפה :הר"ר אהרן דוד שנק הי"ו – 054- שמות החברים ייכנסו כאמור ל'קוויטל' המיוחד בשעת
8453472הר"ר מאיר שפיצר הי"ו – ;055-67380291עיה"ק החופה בשמחת בית צאנז .שמות החבורה אף ייחרטו
ירושלים :הר"ר שמואל יוסף ווידער הי"ו – 053-3184842 לזיכרון טוב בעלוני 'צאננו' ,למען יידע דור אחרון על
הר"ר אברהם פיליפ הי"ו – 054-8470779הר"ר יוסף דוד שאיפת הוריהם לגדל דורות קדושים ושמורים.
רובין הי"ו – ;055-32345321מודיעין עילית :הר"ר ישעי' להרשמה לקוויטל ולפרטים נוספים יש לפנות
קליין הי"ו – ;058-32456991פתח תקוה :הר"ר דוד צבי אל :הרב יהושע ל יפשיץ הי"ו – שנתמנה ע"י כ"ק מרן אדמו"ר
ארנברג הי"ו – ;053-31964421קרית צאנז עיה"ק טבריה: שליט"א לעמוד בראש ארגון רצוננו .טלפון.050-4107888 :
הר"ר משה גליק הי"ו – ;052-71652021פעיה"ק כן ניתן לפנות ולהרשם במוקדים בכל הערים אצל
צאנז :הר"ר יהושע ליפשיץ הי"ו – ;050-41078881עיה"ק הנציגים היקרים כדלהלן :אלעד :הר"ר דוד בורד הי"ו -
צפת :הר"ר ישראל דוד גרינשטיין הי"ו – .055-67729701 055-6768881הר"ר יצחק דניאל ווידער הי"ו – 050-
קביעון כן תהוון בהנהו חבורתא! ;41243221אשדוד :הר"ר משה רייכמן הי"ו – 054-
;85010231ביתר :בי :2-הר"ר אהרן יהושע בלומנטל הי"ו –
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,העסקן המופלא ,נאמן ומסור למען
מפעלות הקודש לבית צאנז ,איש האשכולות ,ה"ה
הר"ר בנימין קנאפלער הי"ו
מראשי עסקני קהילתינו הקדושה בלייקווד
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן נ"י
במז"ט ובשעטומ"צ
ובברכת מזל טוב
ולחותנו הרה"ח ר' משה שמעון פעלברבוים הי"ו -אב"י בוויליאמסבורג לאביו הרה"ח ר' משה הי"ו -אב"י ביוניאן סיטי
ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא ,שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח ,ואך ששון ושמחה ישכון באהלו
תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים.
פר' וירא · מא · תשפ"ז
