gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: וירא (2026-10-26)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' וירא · יב ‪ -‬יז מרחשון‬ ‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ה )אלף שמ"ו(‬ ‫מטעם הנהלת היכלי התורה והחסידות נמסר ידיעות לקראת שמחת בית צאנז‬ ‫שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‬ ‫שתתקיים אי"ה ביום שלישי א' דר"ח כסלו תשפ"ז בקרית מלך רב‬ ‫התרגשות רבה בקרב אנשי שלומינו די בכל אתר‪ ,‬עם התקרבות עת זמן שמחתנו‪ ,‬שמחת בית צדיקים‪ ,‬נישואי נכדת כ"ק מרן‬ ‫‪‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬שתתקיים אי"ה בהיכל הגדול בקרית מלך רב‪ ,‬כשבימים אלו עמלים העסקנים לסידור ימי השמחה כראוי‪.‬‬ ‫שבת עליה לתורה‬ ‫שבת אויפרוף יתקיים אי"ה בשב"ק פר' חיי שרה‪ ,‬בצל הסב כ"ק האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ שליט"א‪ ,‬בהיכל בית המדרש הגדול‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -‬שיכון דז'יקוב ויזניץ בית שמש‪.‬‬ ‫קבלת פנים וחופה ‪ -‬יום שלישי שנכפל בו כי טוב‬ ‫מעמד הקבלת פנים ייערך אי"ה בהיכל הגדול בשעה ‪ 5:00‬לפנות ערב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעמד החופה ייערך אי"ה בשעה ‪ 6:00‬במתחם המיוחד ברחבת קרית החינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫והיה מחניך קדוש! הכניסות לגברים למעמדי הקבלת פנים והחופה‪ ,‬אך ורק מרח' הרמ"א‪ .‬הכניסות לנשים למעמד הקבלת‬ ‫‪‬‬ ‫פנים‪ ,‬אך ורק מרח' בני יששכר‪.‬‬ ‫סדרי ההסעות לחתונה מתפרסם בכל עיר בנפרד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫היערכות שיא במתחם האירועים החדש "ארטיסטה" בחדרה לקראת בואם של אלפי אנ"ש‬ ‫ידיעות ועדכונים לקראת מעמדי 'סוד השפע' של מפעל החסד שפע חיים ורחמים שמתחילים בס"ד השבוע‬ ‫הושלמו ההכנות הקדחתניות בחצר קדשנו לקראת שרשרת מעמדי השפע שיתחילו להתקיים השבוע על ידי מפעל החסד‬ ‫‪‬‬ ‫המרכזי שפע חיים ורחמים‪ .‬המעמדים יעמדו בסימן פתיחתו של העשור הרביעי של שפע חיים ורחמים לנוכח אתגרי התקופה‬ ‫בתחומי הכלכלה והדיור וצפויים להשתתף בו אלפי חסידים‪.‬‬ ‫בשורת הדיור המחודשת‪ :‬לאחר שנת מחקר ועבודה עם מומחים‪ ,‬כלכלנים ועסקנים‪ ,‬גובשה תוכנית מקיפה שזכתה לברכת‬ ‫‪‬‬ ‫ולווי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫האסיפה החשאית באלול‪ :‬בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות התקיימה אסיפה נדירה בקודש פנימה‪ ,‬שבה הונחו‬ ‫‪‬‬ ‫היסודות לבשורת השפע שתיחשף באירועים‪.‬‬ ‫תוכנית ויזואלית ייחודית‪ ,‬מטלטלת וחסרת תקדים שאסור להפסיד‪ :‬במהלך המעמדים יוצגו דקות בלעדיות מתוך האסיפה‬ ‫‪‬‬ ‫בקודש‪ ,‬לצד חשיפת "סוד השפע" בקונספט חדשני ללא נאומים ומקהלות‪.‬‬ ‫לכלל אנשי שלומנו‪ :‬האירועים מיועדים לכלל החסידים – מבוגרים‪ ,‬צעירים‪ ,‬אברכים ומחותנים כאחד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדר זמני האירוע‪ - 20:00 :‬פתיחת שערים ותפילת ערבית | ‪ - 20:30‬סעודה עשירה | ‪ - 20:45‬כיבוי אורות ותחילת ההקרנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלוקת הימים לפי ערים‪ :‬יום שלישי‪ :‬קרית צאנז נתניה‪ ,‬בית שמש‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אלעד‪ ,‬פתח תקוה ורחובות‪ .‬יום רביעי‪ :‬בני ברק‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביתר עילית וקבוצה מקרית צאנז נתניה‪ .‬יום חמישי‪ :‬צפת‪ ,‬מודיעין עילית וקבוצה נוספת מקרית צאנז נתניה‪ .‬יום ראשון‪:‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬טבריה וחיפה‪.‬‬ ‫מערך היסעים מקיף‪ :‬הסעות חינם ייצאו מכל ריכוזי אנ"ש‪ .‬פרטים מלאים ומסלולים מפורסמים בכל קהילה‪ ,‬וכן במוקד‬ ‫‪‬‬ ‫הייעודי‪.093-13-12-11 :‬‬ ‫מערך 'הנאמנים'‪ :‬למעלה מ‪ 100-‬נאמנים הוכשרו בוועידה מיוחדת במבוא חורון‪ .‬כל נאמן אחראי על ‪ 25‬משפחות להענקת‬ ‫‪‬‬ ‫מענה אישי ואירוח כראוי‪.‬‬ ‫צאנזע חסידים‪ ,‬נכבדים ויקרים! מי לכם פה‪ ,‬ומה לכם פה? לכבוד בשורת הדיור החדשנית‪ .‬למעננו‪ .‬למען צאצאנו‪ .‬ולאות‬ ‫הכרת הטוב למפעל הגדול והקדוש הזה שזכה להציב בס"ד את צאנז כחלוצים אשר הולכים לפני המחנה בבשורת הדיור‪,‬‬ ‫לאור חזונם של רבוה"ק‪ .‬איש בל ייעדר!‬ ‫פר' וירא∙ א · תשפ"ז‬ ‫המשך ידיעות לקראת שמחת בית צאנז‬ ‫משתה ושמחה‬ ‫‪ ‬בימת הכבוד תוקם אי"ה בצד מזרח‪ .‬מתחמים מיוחדים יוקצו במרכז ההיכל עבור בני המשפחה‪ ,‬וכן עבור רבנים וזקני אנ"ש‪.‬‬ ‫‪ ‬בשלושת צדדי ההיכל הגדול יוקמו אי"ה פארנצ'עס רבי קומות‪ ,‬למען הכיל כל הקהל הגדול בליעה"ר‪ .‬פרטים נוספים‬ ‫וסדרי העמידה וכו'‪ ,‬יפורסמו אי"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬ברכהמ"ז אי"ה בשעה ‪.11.00‬‬ ‫שבת שבע ברכות וימי השבע ברכות‬ ‫‪ ‬שבת שבע ברכות ‪ -‬שב"ק פר' תולדות‪ ,‬ייערך אי"ה בצל הקודש בקרית צאנז נתניה‪ ,‬פרטים נוספים יבואו בהמשך‪.‬‬ ‫‪ ‬היערכות מיוחדת ב'קרן הצלה' לקראת שמחת השבע ברכות המיוחד שתיערך ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לגדולי‬ ‫תומכי קרן הצלה‪.‬‬ ‫סדרי השמחה לבית יעקב אלו הנשים‬ ‫‪ ‬קבלת פנים בהיכל הישיבה לצעירים בקרית חינוך דברי חיים‪ .‬הכניסה רק מרח' בני יששכר )השער הגדול(‪.‬‬ ‫‪ ‬מתחם הנשים בחופה‪ :‬ברחבה הגדולה ממזרח ‪ -‬דרום של ההיכל הגדול מאחורי החומה‪.‬‬ ‫‪ ‬סעודת החתונה לבנות המשפחה‪ ,‬מכובדות ומבוגרות‪ ,‬בהיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫‪ ‬שאר הפרטים ועדכונים נוספים יפורסמו בהמשך אי"ה‪.‬‬ ‫סדרי ה"אדורך גין" בכל ימי השמחה‬ ‫‪ ‬על מועד אדורך גיין במהלך שמחת החתונה להתברך בברכת מזל טוב אצל כ"ק מרן שליט"א יפורסם אי"ה בהמשך‪.‬‬ ‫‪ ‬כפי שהונהג בחצר קדשנו‪ ,‬בכל עת שיעברו הקהל לפני הק' במהלך שמחת החתונה‪ ,‬ובשאר ימי השמחה‪ ,‬חובה להקפיד‬ ‫על הסדר כדלהלן‪ :‬רבנים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬אברכים‪ ,‬תלמידי ישיבותינו הק'‪) .‬ילדים עוברים עם הוריהם(‪.‬‬ ‫‪ ‬הציבור נקרא להישמע להוראות שיפורסמו בכל עת ונא לשמור על הסדר‪ ,‬כדי למנוע אי נעימויות‪ .‬המכוונים בקודש‬ ‫יעמדו לעזר ולסיוע בכל מהלך ה'אדורך גיין'‪.‬‬ ‫הודעות מיוחדות‬ ‫‪ ‬לרגל ימי השמחה בו דרושים סדרנים ומכוונים רבים לסייע בהכוונת אנ"ש והאורחים בכניסות וביציאות‪ ,‬בהושבה‬ ‫במתחמים ובוויסות הקהל במעברים ואדורך גיין‪ .‬אברכים אשר יכולים להטות שכם ומעוניינים לסייע בשמחת בית צדיקים‬ ‫במתחמים השונים ובוויסות הקהל מתבקשים להירשם אצל העסקנים היקרים מנהלי מוסדותינו הק' בחיפה מוה"ר צבי‬ ‫אלימלך לוינשטיין הי"ו בפלא' ‪ 054-8404912‬ומוה"ר חיים שלמה לוי הי"ו בפלא' ‪ 054-8407828‬שיעמדו בראש מערך‬ ‫הסדרנים‪ .‬או בהשארת הודעה בקול צאנז בשלוחה ‪ .9‬מקומות מיוחדים יוקצו לסדרנים ולמחלקים‪.‬‬ ‫‪ ‬מטעם גבאי המעמדות נמסר כי כל שמות נותני המעמדות החודשיים תמידין מידי חודש בחודשו‪ ,‬יוגשו בכוללות קוויטל‬ ‫לפני כ"ק מרן שליט"א ביום החופה‪ .‬אלו ששמותם עדיין לא מופיעים בקוויטל‪ ,‬יכולים להירשם אצל הגבאים בכל אתר ואתר‬ ‫או אצל מוה"ר סנדר בלומנטל הי"ו ראש גבאי המעמדות בפלא' ‪.053-3102628‬‬ ‫‪ ‬הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז‪ ;072-3152000 :‬מארה"ב‪:‬‬ ‫‪ ;605-53136698‬מאירופה‪.44-3333661564 :‬‬ ‫יושבי המזרח הרבנים וזקני העדה‪ ,‬לאחמ"כ האברכים‬ ‫יום שישי פר' לך י"ב מרחשון‬ ‫ובסוף בסדר מופתי עברו הבחורים‪ ,‬כשכולם נוהגים‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫כבוד זה בזה‪ ,‬לשביעות רצון כל הקהל הקודש‪.‬‬ ‫להבחור הבר מצוה שמעון יוסף נ"י בן הר"ר שלמה‬ ‫לכבוד זה אף הוציאו עלון מיוחד ובו הובא‬ ‫צבי מייטס מקרית צאנז טבריה )ב"ר שמואל מצפת(‪.‬‬ ‫חשיבות עניין 'קריבה הוגנת' בעת הקבלת פני רבו‬ ‫בשבת קודש ובחגי ומועדי השנה‪.‬‬ ‫שב"ק פר' לך י"ג מרחשון‬ ‫בשוה"ט התכבדו בזמירות‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר' ישראל‬ ‫יחזקאל מרמורשטיין מפעיה"ק‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ח‬ ‫משה צבי בוים שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים‬ ‫ר' יהושע בוים מצפת עיה"ק‪.‬‬ ‫דברי חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הגה"צ אב"ד‬ ‫השבוע החלו בסדר חדש בעת שעברו אל מול‬ ‫קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪ .‬ובירך‬ ‫הקודש להתברך בברכת א גוט שבת‪ ,‬כשבהכוונת‬ ‫מרן שליט"א שבע ברכות )לרגל שבת ש"ב של החתן מורנו‬ ‫חבורת 'מכוונים בקודש'‪ ,‬עברו לפי הסדר; תחילה‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' וירא · ב · תשפ"ז‬ ‫מרדכי צבי מירושלים‪ ,‬וחתן הג"ר גרשון יעקב מרמורשטיין ר"מ‬ ‫חים שלום נ"י בן הג"ר אשר זעליג בוים מפעיה"ק‪ ,‬עם בה"ר‬ ‫בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק(‪ ,‬ושמחת השלום‬ ‫יוסף גליק מפעיה"ק; ושל החתן חיים מנחם נ"י בה"ר בן ציון‬ ‫זכר לרגל הולדת הבן להר"ר נחמן שטרן מפעיה"ק‬ ‫יעקובוביץ מק‪ .‬אתא‪ ,‬עם ב"ר רפאל בלוך מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫)ב"ר משה שמואל מב"ב‪ ,‬וח"ר שלמה מאיר גרוסברגר‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר והוואך נאכט לרגל‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬ועברו הקהל לקבל פירות‪.‬‬ ‫הולדת הבן להר"ר פסח ברנשטיין מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫בתוה"ק ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה )דף ד' ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה וגרסינן(‪.‬‬ ‫ובקרבן נתנאל על הרא"ש שם )אות ב'(‪ ,‬ציין‬ ‫ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי וגו' אמרי נא‬ ‫אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי לתשו' הרשב"א )סי' תרפ"ט( שאחר שהביא דברי‬ ‫בגללך‪ ,‬ובמדרש פליאה אמרי נא אחותי את מכאן הראב"ד ומהר"ם הנ"ל כתב וז"ל‪ ,‬ולי נראה שהכל‬ ‫תלוי במחלוקת אם נאמר שבת דחויה או נאמר‬ ‫ששוחטין לחולה בשבת‪ ,‬ואין לו מובן‪.‬‬ ‫ונל"ב‪ ,‬דהנה בכמה ספרי דרוש )מדרש יהונתן‪ ,‬שבת הותרה אצל חולה‪ ,‬אם נאמר שבת הותרה‬ ‫חנוכת התורה‪ ,‬ועוד( פירשו דברי המדרש עפימ"ש אצל חולה שוחטין לו‪ ,‬שלא אסרה תורה מלאכת‬ ‫הרא"ש ביומא )פ"ח סי' י"ד( בסוגיא דמאכילין אותו שבת אצל חולה‪ ,‬ושוחטין לחולה בשבת כדרך‬ ‫הקל הקל‪ ,‬וז"ל‪ ,‬שאלו את הראב"ד ז"ל חולה שיש ששוחטין אנו לעצמנו‪ ,‬וכדרך שאמרו בטומאה‬ ‫בו סכנה אם לא יאכל בשר‪ ,‬אם יש לפניו נבילה למאן דאמר טומאה הותרה בציבור שאם נטמא‬ ‫ואין שחוט אם לא שנשחט בשבת‪ ,‬כי י"א מוטב הכוס אפילו יש שם כוס אחר נותן לטהור אפילו‬ ‫שיעבור הוא על לאו דנבילה משיעברו אחרים על מן הכוס שנטמא‪ ,‬אבל למ"ד דחויה היא מאכילין‬ ‫איסור סקילה‪ ,‬והשיב דברי י"א מכוונים הם‪ ,‬אבל לו הנבילה שהוא צריך לאכול ואין אנו עוברין‬ ‫י"ל כי איסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה לשחוט לו‪ ,‬שבמקום שיש לו בשר לאכול לא נעבור‬ ‫ובבישול ובמחמין לו חמין‪ ,‬א"נ שאי אפשר שלא אנו ולא נדחה את השבת וכו'‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫עפי"ז פירשו דעל כך קאי המדרש מכאן‬ ‫יהא קטן אחד בסוף העולם‪ ,‬אבל אם היה החולה‬ ‫צריך לאכילה לאלתר והנבילה מוכנת לו מיד ששוחטין לחולה בשבת‪ ,‬רצ"ל דגם בכה"ג שיש‬ ‫והשחוט מתאחר לו‪ ,‬ודאי מאכילין אותו הנבילה לפניהם נבילה מוכנת‪ ,‬אפ"ה לא יתנו לו נבילה‪,‬‬ ‫ואין ממתינין לשחיטה והפשט ובישול‪ .‬ורבינו מאיר אלא שוחטין לו כדעת המהר"ם מרוטנברג‪,‬‬ ‫]הוא המהר"ם מרוטנברג[ השיב בתשובה ע"ז דמאחר ופיקו"נ הותרה בשבת שרי לגמרי‪.‬‬ ‫וראיתי בפלפול לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה‬ ‫והביא דמיון מאוכל נפש ביו"ט דשוחטין ביו"ט‬ ‫דאיכא עשה ול"ת באיסור מלאכה‪ ,‬ומאכל נבילה בפרשתן‪ ,‬דבתו"ד הביא מש"כ בשו"ת עטרת‬ ‫דאין בה אלא לאו‪ ,‬או לומר לנכרי לנחור עופות חכמים )או"ח סי' ד' ד"ה אבל עדיין(‪ ,‬דשורש‬ ‫דליכא אלא איסור דרבנן דאין שחיטה לעוף הפלוגתא אם פיקו"נ הותרה או דחויה‪ ,‬תליא‬ ‫מה"ת‪ ,‬אלא כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש בילפותא מנלן דין פיקו"נ דמייתי בגמ' ביומא )דף‬ ‫ביו"ט הוה לדידן כל אוכל נפש ביו"ט כמו בחול‪ ,‬פ"ה ע"א וע"ב(‪ ,‬דלרבי עקיבא דיליף מעבודה‬ ‫והכי נמי כיון שהתירה תורה פיקוח נפש הוי כל שדוחה שבת‪ ,‬א"כ כיון שהעבודה בשבת אינה‬ ‫מלאכה שעושה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה דרך דחיה דהרי הותרה לגמרי‪ ,‬א"כ גם פיקוח נפש‬ ‫כאילו עשאה בחול‪ ,‬עכ"ד‪ ,‬ועיין בר"ן ביומא שם הותרה בשבת‪ ,‬אבל לשמואל דיליף מוחי בהם ולא‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' וירא · ג · תשפ"ז‬ ‫שימות בהם‪ ,‬י"ל דלא הותרה שבת בפיקו"נ אלא שמעון‪ ,‬לא יתכן לדרוש וחי בהם על פיקו"נ וחי‬ ‫דחויה‪ ,‬דהא מוחי בהם למדין דרך כלל דכל מצוה בהם ולא שימות בהם‪ ,‬שהרי יל"פ דקאי על עוה"ב‬ ‫שבתורה עשה ול"ת ומאכלות אסורות אין עומדין חיי הנצח‪ ,‬ורק אם עכו"ם בכלל אדם כר' מאיר‬ ‫בפני פיקו"נ‪ ,‬ומהיכי תיתי לחלק בין איסור מלאכת וא"א לפרש וחי בהם לעוה"ב‪ ,‬שפיר דרשינן לענין‬ ‫שבת ובין שאר איסורים‪ ,‬שבשאר איסורים שמותר לענין פיקו"נ וחי בהם ולא שימות בהם‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לפי"ז יבואר דברי המדרש בפשטות‪ ,‬דהנה בס'‬ ‫להאכיל לחולה שיש בו סכנה כו"ע מודים דלא‬ ‫הותרה‪ ,‬ולכן במאכלות אסורות לחולה צריך צמח צדקה בפרשתן ביאר בתו"ד מה שאמר‬ ‫לדקדק להאכיל את הקל קל תחילה‪ ,‬וממילא אברהם לשרה אמרי נא אחותי את‪ ,‬דתמוה היאך‬ ‫לא חשש אברהם שתיאסר אליו שרה אח"כ‬ ‫דה"ה לגבי שבת דהו"ל רק בגדר דחויה עי"ש‪.‬‬ ‫ואאמו"ר הוסיף דכמו"כ י"ל אליבא דרבי יוסי מחמת היותה עם פרעה‪ ,‬וכתב ע"פ שיטת ר"ת‬ ‫ברבי יהודה דיליף התם פיקו"נ מאת שבתותי בתוס' בכתובות )דף ג' ע"ב ד"ה ולדרוש( דאשה‬ ‫תשמורו‪ ,‬יכול לכל תלמוד לומר אך חלק עי"ש‪ ,‬הנבעלת לעכו"ם אינה נאסרת לבועל כשיתגייר‪,‬‬ ‫והיינו דאך אתי למעט שבכגון זה לא נאמר חובת כיון דביאת עכו"ם כביאת בהמה דזרמת סוסים‬ ‫את שבתותי תשמורו‪ ,‬והיינו דשבת הותרה אצל זרמתם‪ ,‬והו"ל כביאת בהמה‪ ,‬וה"ה דמותרת לבעל‬ ‫אחר שנבעלה לעכו"ם‪ ,‬דהרי כשם שאסורה לבעל‬ ‫פקוח נפש‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫והנה בפרדס דוד )בהפטורת פר' בלק( הקשה כך אסורה לבועל‪ ,‬וכיון שמותרת לבעל מותרת‬ ‫במ"ד בגמ' יומא שם‪ ,‬דמסיק שמואל אי הואי התם לבועל‪ ,‬ולפיכך גם היתה שרה ניקחת ע"י פרעה‬ ‫הוי אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא לא היתה נאסרת על אברהם‪ ,‬ומהי"ט נמי לא‬ ‫שימות בהם‪ ,‬אמר רבא לכולהו אית להו פירכא מסרה שרה נפשה על כך‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫והנה הריב"ם בתוס' שם חולק על ר"ת והביא‬ ‫לבר מדשמואל דאשכחן ודאי ספק מנין עי"ש‪.‬‬ ‫דהרי גם לשמואל קשיא מנ"ל לדרוש ולא שימות כמה ראיות דגם בעילת נכרי אוסרת‪ ,‬עי"ש ובתוס'‬ ‫בהם‪ ,‬לפרש"י בחומש שם בקרא וחי בהם דקאי על סנהדרין )דף ע"ד ע"ב ד"ה והא אסתר(‪ ,‬ובפשטות י"ל‬ ‫עוה"ב‪ ,‬שאם תאמר בעוה"ז והלא סופו הוא מת‪ ,‬דתליא בפלוגתא דתנאי‪ ,‬דהא דחידש ר"ת דאין‬ ‫א"כ י"ל דאדרבה הכי קאמר קרא שיקיים המצוות ביאת עכו"ם אוסרת מצד דהוי כביאת בהמה‪,‬‬ ‫אפי' במס"נ כי בכך יזכה לעוה"ב שהם חיים היינו אליבא דר' שמעון דעכו"ם לאו בכלל אדם‬ ‫הנצחיים‪ ,‬וכתב שם דצ"ל דהך דרשא תליא הוא‪ ,‬ועל כן נמשלו לבהמות נדמו ואין אוסרין‬ ‫בפלוגתת ר"מ ור"ש אי עכו"ם בכלל אדם‪ ,‬דאליבא בביאתן‪ ,‬אבל לדעת רבי מאיר דעכו"ם בכלל אדם‬ ‫דר"מ בסנהדרין )דף נ"ט ע"א וברש"י שם( דהאי קרא ה"נ דביאתם אוסר‪ ,‬ודו"ק‪] ,‬ויל"פ דזש"ה ותלקח‬ ‫דאשר יעשה אותם האדם וחי בהם כולל נמי האשה בית פרעה ולאברהם היטיב בעבורה ויהי‬ ‫עכו"ם בהכרח דלא יתכן לפרש דוחי בהם קאי על לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות‬ ‫עוה"ב שהרי בירושלמי והובא בתוס' בע"ז )דף י' וגמלים‪ ,‬וכתב בתוספות השלם וכ"ה בפי' הרוקח‬ ‫ע"א‪ ,‬ד"ה ווי לה לאילפא( וכ"ה בסנהדרין )דף ק"ה ע"א עה"ת‪ ,‬דנכתב עבדים בין צאן ובקר לאתונות‬ ‫לחד מ"ד‪ ,‬ובתוספתא שם פי"ג ה"א דס"ל לר"א עי"ש( וגמלים כי העבדים הם עם הדומה לחמור עי"ש‪,‬‬ ‫דעכו"ם אין להם חלק לעוה"ב‪ ,‬וא"כ מוכרח דקאי וי"ל דזה שבא ללמד דלכן אמר א"א אמרי נא‬ ‫על חיי עוה"ז‪ ,‬ולכן ילפינן מינה לפיקו"נ וחי בהם אחותי את דלא חשש שתאסר כיון שהם עם‬ ‫ולא שימות בהם‪ ,‬משא"כ רש"י קאי אליבא דר"ש הדומה לחמור[‪.‬‬ ‫והשתא מבואר‪ ,‬דמהא דאמר אברהם אבינו‬ ‫דהאי קרא אינו כולל עכו"ם ולכך שפיר יתכן‬ ‫לפרש וחי בהם לעוה"ב‪ ,‬ולדידיה לא ילפינן מכאן אמרי נא אחותי את ולא חשש אברהם שתיאסר‬ ‫עליו‪ ,‬משום דביאת עכו"ם אינה אוסרת הואיל‬ ‫לפיקו"נ עי"ש‪.‬‬ ‫היוצלמ"ז דאי עכו"ם אינו בכלל אדם כרבי וכביאת בהמה הוא כדעת ר"ת‪ ,‬והיינו דעכו"ם אינו‬ ‫בכלל אדם‪ ,‬ולפי"ז מ"ש אשר יעשה אותם האדם‬ ‫פר' וירא · ד · תשפ"ז‬ ‫וחי בהם קאי רק על ישראל‪ ,‬א"כ שפיר מיתוקמי לרופא לרפאות‪ ,‬ומצוה היא‪ ,‬ובכלל פיקו"נ הוא‪,‬‬ ‫על חיי עוה"ב‪ ,‬ולא ילפינן מינה לענין פיקו"נ‪ ,‬ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים‪ .‬וכתה הטו"ז‬ ‫ובהכרח דילפינן דין פיקו"נ מעבודה דדוחה שבת )סק"א( וז"ל‪ ,‬קשה דכיון דבאמת מצוה היא למה‬ ‫או מאך את שבתותי תשמורו‪ ,‬וממילא דשמעינן קרי לה תחלה רשות‪ ,‬ונראה דהכי הוא כוונת הענין‬ ‫דשבת הותרה לגבי פיקו"נ‪ ,‬ומהי"ט אין נותנין לו זה‪ ,‬דרפואה האמיתית היא על פי בקשת רחמים‬ ‫נבילה כמ"ש הרשב"א‪ ,‬על כן‪ ,‬מכאן ששוחטין דמשמיא יש לו רפואה כמו שנא' )דברים לב‪ ,‬לט(‬ ‫מחצתי ואני ארפא‪ ,‬אלא שאין האדם זוכה לכך‬ ‫לחולה בשבת‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫אלא צריך לעשות רפואה ע"פ טבע העולם‪ ,‬והוא‬ ‫*‬ ‫ואפ"ל עוד‪ ,‬דהנה יל"ב שורש הפלוגתא אם ית' הסכים על זה ונתן הרפואה ע"י טבע הרפואות‪,‬‬ ‫חילול שבת לצורך פיקו"נ הו"ל הותרה או דחויה‪ ,‬וזהו נתינת רשות של הקב"ה‪ ,‬וכיון שכבר בא‬ ‫בהקדם מה שראיתי לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה האדם לידי כך יש חיוב על הרופא לעשות רפואתו‪,‬‬ ‫בדרוש לפר' בשלח )הובא קצת ביצי"פ שם( שהאריך וזה מבואר בגמרא פרק הרואה דאמר רב אחא‬ ‫דצריך לבאר מפני מה אסרו רפואה בשבת גזירה הנכנס להקיז דם אומר יה"ר מלפניך שיהא עסק‬ ‫משום שחיקת סממנין )טושו"ע או"ח ריש סי' שכ"ח(‪ ,‬זה לי לרפואה ותרפאני כי א'ל רופא נאמן אתה‬ ‫ולכאו' מפנ"מ ברפואה חששו יותר מכל מיני מאכל ורפואתך אמת‪ ,‬לפי שאין דרכן של בני אדם‬ ‫שאופן עשייתם והכנתם היא במלאכת עבודה של לרפאות‪ ,‬פרש"י כלומר לא היה להם לעסוק‬ ‫טחינה וכיוצ"ב‪] .‬האמנם דאכילה בשבת נתפרש ברפואות אלא לבקש רחמים‪ ,‬אמר אביי לא לימא‬ ‫בכתובים כדמצינו בפרשת המן שניתן לאכילה אינש הכי דתנא דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא מכאן‬ ‫בשבת‪ ,‬וכיון דמפורש בתורה א"א לגזור עליו כנודע שניתנה רשות לרופא לרפא‪ .‬נראה פי' הגמרא‬ ‫דעת הט"ז )או"ח סי' תקפ"ה(‪ ,‬אך א"כ נילף מינה דאין בדרך הזה‪ ,‬דרב אחא הצריך לומר האי לישנא 'שכן‬ ‫לנו לגזור בכה"ג גם לענין רפואה‪) ,‬ועיין אגלי טל אין דרכן של בני אדם' בנוסח התפלה שאומר‬ ‫מלאכת טוחן אות ט"ז‪ ,‬שהעתיק לשון הרי"ף וז"ל‪ ,‬גזירה המקיז דם‪ ,‬דהיינו שהוא מתנצל למה מבקש‬ ‫שמא מתוך שאדם בהול על רפואתו כשיהיה מותר לעסוק רפואה ע"י ההקזה שהוא לפי הטבע‪ ,‬אף שאינו מן‬ ‫ברפואות ישחוק סממנים להתרפא בהן ויתחייב משום טוחן‪ .‬הראוי לעשות כן‪ ,‬אלא לבקש רחמים להנצל ע"י‬ ‫רחמים של מעלה‪ ,‬מ"מ מאחר שכבר נהגו לעשות‬ ‫ועי"ש באות ל"ו‪ ,‬אות ז'([‪.‬‬ ‫רפואה ע"י הטבע‪ ,‬גם אני עושה כן‪ ,‬ועכ"פ אני‬ ‫ותו"ד עפימ"ד בגמ' ברכות )דף ס' ע"א( דאמר‬ ‫מודה שהכל בא על ידך כי א'ל רופא נאמן אתה‪.‬‬ ‫רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך‬ ‫ועל זה חולק אביי דלא לימא 'שכן נהגו'‪ ,‬דגם‬ ‫ה' אלוקינו שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי‬ ‫א'ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת‪ ,‬לפי שאין התורה הסכימה על זה שיהא רפואה ע"פ הטבע‪,‬‬ ‫דרכן של בני אדם לרפאות‪ ,‬פרש"י כלומר לא היה כי ירדה תורה לסוף דעת האדם שלא יהיה זכאי‬ ‫להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים‪ ,‬אלא כ"כ שתבא רפואתו ע"י נס מן השמים‪ ,‬וע"כ אין‬ ‫שנהגו‪ .‬אמר אביי לא לימא אינש הכי‪ ,‬דתני דבי שייך לומר דהאי קרא דרפא ירפא קמ"ל מצוה‪,‬‬ ‫רבי ישמעאל ורפוא ירפא )שמות כא‪ ,‬יט( מכאן דאלו האדם זכאי אינו צריך לכך‪ ,‬ואדרבה היה‬ ‫שניתנה רשות לרופא לרפאות עיי"ש‪ .‬וצריך להבין צריך דוקא רפואה ע"י שמים‪ ,‬אלא דלפי דרכו של‬ ‫שי' רב אחא שאין מהנכון להתרפאות‪ .‬וגם כוונת אדם רשות הוא לו‪ ,‬וע"כ הוה האידנא חיוב בדבר‬ ‫אומרו שאין דרכן וכו'‪ ,‬אלא שנהגו‪ ,‬דאם חולק רב ומצוה היא כיון דלפי מעשה האדם חיותו תלוי‬ ‫אחא על תנא דבי רבי ישמעאל ולית ליה הא בכך‪ ,‬כן נ"ל נכון‪ ,‬ועיין ברמב"ן פ' )כו‪ ,‬יא( בחקותי‬ ‫דניתנה רשות‪ ,‬א"כ איסורא איכא ולא רק שאין האריך בענין זה של רפואות ומדבריו משמע‬ ‫בפירוש ורפא ירפא כמ"ש‪ ,‬עכ"ל הט"ז‪ .‬וידוע בזה‬ ‫דרכן‪ .‬וגם למה באמת נהגו‪.‬‬ ‫מאא"ז הגה"ק מזידיטשוב זי"ע שציוה לאנשי‬ ‫ובשו"ע )יו"ד ריש סי' של"ו(‪ ,‬נתנה התורה רשות‬ ‫שלומו שלא לדרוש ברופאים‪) ,‬והאריך בזה מרן‬ ‫פר' וירא · ה · תשפ"ז‬ ‫שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי‬ ‫בשו"ת דברי"צ ח"ז סי' קי"ד‪ ,‬ובמכתבי תורה סי' תכה(‪.‬‬ ‫הרפואות כלל‪ ,‬כמ"ש )שמות טו‪ ,‬כו( כי אני ה' רופאך‬ ‫והנה בתוס' בב"ק )דף פ"ה ע"א‪ ,‬ד"ה שניתנה(‬ ‫וכו'‪ ,‬ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם וכו'‬ ‫בהא דדרשינן ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות‬ ‫עיי"ש‪ .‬ורק מי שאינו במדריגה זו‪ ,‬ואסור לו לסמוך‬ ‫לרופא לרפאות‪ ,‬והקשו והא מרפא לחודיה שמעינן‬ ‫על הנס‪ ,‬על שכמותו ניתנה רשות לרופא‪.‬‬ ‫ליה‪ ,‬וי"ל דהו"א הנ"מ מכה בידי אדם אבל חולי‬ ‫עד"ז יבואר דברי הטו"ז דאין לומר דקרא דרפא‬ ‫הבא בידי שמים כשמרפא נראה כסותר גזירת‬ ‫ירפא קמ"ל דהוא מצוה‪ ,‬דהרי אילו האדם זכאי לא‬ ‫המלך‪ ,‬קמ"ל דשרי עי"ש‪ .‬מבואר מדבריהם‬ ‫היה צריך לכך‪ ,‬ואדרבה מצוה שיתעלה במעשיו‬ ‫דההיתר לעסוק ברפואה הוא רק מייתורא דקרא‪,‬‬ ‫להגיע למדריגה זו שהאמונה תאיר לו שאין הפרש‬ ‫דבלא"ה הו"ל כסותר גזירת המלך‪ ,‬ובפשטות‬ ‫בין הנס להטבע וממילא יהא מותר לו לסמוך על‬ ‫הכוונה שיש בכך מעין חסרון אמונה ח"ו‪ ,‬כשאינו‬ ‫הנס‪ ,‬וגם אצל הרופא כשבא לרפאות החולה צריך‬ ‫שם בה' מבטחו ופונה אל רופאי האליל‪ ,‬אלא‬ ‫שיהא כל חולה מוחזק אצלו כצדיק‪ ,‬דאחזוקי‬ ‫דמאחר שכבר נהגו בני אדם להתרפאות ע"פ טבע‬ ‫אינשי ברשיעי לא מחזקינן‪ ,‬לכן ניתנה רשות לרופא‬ ‫העולם‪ ,‬ובורא רפואות ית"ש הסכים ע"ז ונתן‬ ‫לרפאות‪ ,‬אבל לא מצוה דראוי לו להחזיקו כצדיק‬ ‫הרפואה ע"י טבע הרפואות‪ ,‬שוב אין סומכין על‬ ‫הדבוק באמונתו ואין לו לעסוק ברפואה‪ .‬אלא‬ ‫הנס‪ ,‬ואסור ליהנות ממעשה נסים‪ ,‬על כן ניתן‬ ‫דמ"מ כתב המחבר בשו"ע שם דמצוה היא ובכלל‬ ‫רשות לרופא לרפאות‪.‬‬ ‫פיקו"נ הוא‪ ,‬והיינו כי בבוא החולה אל הרופא‬ ‫ובהא דאין נהנין ממעשה נסים‪ ,‬י"ל עפי"ד הגמ'‬ ‫להשתדל בדרכי הטבע‪ ,‬הרי זה מוכיח שאינו‬ ‫)ברכות דף ל"ה ע"א(‪ ,‬רבי לוי רמי כתיב )תהלים כד‪,‬‬ ‫במדריגה זו‪ ,‬לכך שוב מצוה היא‪ ,‬ואם מונע הרופא‬ ‫א( לה' הארץ ומלואה וכתיב )שם קטו‪ ,‬טז( השמים‬ ‫מלרפאותו הרי זה שופך דמים‪.‬‬ ‫שמים לה' והארץ נתן לבני אדם‪ ,‬לא קשיא כאן‬ ‫ויפורש בזה מ"ש רב אחא שאין דרכן של בני‬ ‫קודם ברכה כאן לאחר ברכה‪ .‬ואמנם גם לאחר‬ ‫אדם לרפאות‪ ,‬כלומר צדיקים ואנשי מעלה שהם‬ ‫ברכה רק הארץ נתן לבני אדם‪ ,‬וראוי ליהנות מהם‪,‬‬ ‫בדרגת בני אדם )ואינם בגדר דומין לבהמה כבחולין דף‬ ‫אבל השמים שמים לה' ואין ראוי ליהנות הימנו‪,‬‬ ‫ה' ע"ב(‪ ,‬הללו אין דרכן להתרפאות אצל רופא‬ ‫לכך מה שבא ע"י נס מן השמים לא ניתן רשות‬ ‫ותולים עיניהם לרפואה מן השמים‪ ,‬אלא שנהגו‬ ‫לבני אדם ליהנות ממנה‪ ,‬וציין שם כ"ק א"א שמצא‬ ‫רצ"ל בהיות וההמון אינם במדריגה זו לסמוך על‬ ‫כן בספר הזכות להרי"מ )פר' בשלח( עיי"ש‪.‬‬ ‫הנס נהגו לדרוש ברופאים‪.‬‬ ‫ושם בספר הזכות כתב עוד במ"ש רבי חנינא בן‬ ‫ואביי חולק עליו דלא לימא אינש הכי דתני דבי‬ ‫דוסא מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ‬ ‫רבי ישמעאל ורפוא ירפא שניתנה רשות לרופא‬ ‫וידלוק )תענית דף כ"ה ע"א(‪ ,‬דלכן לא נאסר ליהנות‬ ‫לרפאות‪ ,‬היינו שכבר הסכימה תורה לכך‪ ,‬וס"ל‬ ‫מאותו שמן של נס‪ ,‬וכן לא נקרא שמטריח את קונו‬ ‫לאביי דאפילו חסיד גמור הדבוק באמונת איתן‬ ‫לשנות סדרי בראשית‪ ,‬לפי שהאדם שהאמונה‬ ‫אסור לסמוך על הנס‪ .‬וי"ל דאביי קאי לשיטתו‬ ‫מאירה אצלו עד שאין אצלו נפק"מ בין הטבע ובין‬ ‫בגמ' שבת )דף נ"ג ע"ב( דאמר כמה גרוע אדם זה‬ ‫הנפלאות‪ ,‬לדידיה מותר לו ליהנות ממעשה ניסים‬ ‫שנשתנו לו סדרי בראשית‪ ,‬וחולק על רב יוסף‬ ‫עיי"ש‪ .‬והאריך כ"ק א"א מרן בזה מדיליה בכמ"ק‬ ‫שאמר בוא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס‬ ‫)עיין שפ"ח חו"פ לחנוכה סי' רב אות יד‪ ,‬וסי' קל אות ז‪-‬ח(‪.‬‬ ‫כזה‪ ,‬דס"ל דגם באדם גדול לאו מעליותא איכא‬ ‫לפי"ז י"ל גם בנוגע לעסוק ברפואה‪ ,‬דאכן מי‬ ‫בדבר‪] .‬ואף דאיהו גופיה ס"ל בפסחים )דף ס"ד‬ ‫שאיתן באמונתו אין לו לדרוש ברופאים רק לסמוך‬ ‫ע"ב( דננעלין תנן דסמכינן אניסא‪ ,‬י"ל דבמקדש‬ ‫על רפואה מן השמים‪ .‬וכדברי הרמב"ן הנ"ל בפר'‬ ‫שאני דהרבה נסים נעשו שם )כמ"ש בגמ' יומא דף‬ ‫בחקותי שכתב בתו"ד‪ ,‬כי בהיות ישראל שלמים‬ ‫כ"א ע"א(‪ ,‬ואף בעולי רגלים כתיב )שמות לד‪ ,‬כד(‬ ‫והם רבים לא יתנהג עניינם בטבע כלל וכו'‪ ,‬עד‬ ‫פר' וירא · ו · תשפ"ז‬ ‫ולא יחמוד איש את ארצך‪ ,‬ואמז"ל מלמד שתהא להיות במדריגה ההראויה באמונה שלימה ולא‬ ‫פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה וכו' )פסחים דף להתעסק כלל בדרכי הרפואה‪ ,‬ועל כן דחויה היא‬ ‫ח' ע"ב ובמאירי שם‪ ,‬ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סו"ס ג(‪ .‬וכן השבת אצל פיקו"נ‪ ,‬וצריך לעשות כל טצדקי לא‬ ‫יש לחלק בין רבים ליחיד )עיין עיון יעקב פסחים שם([‪ .‬לדחות את השבת בעבורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ויומתק בזה דעל כן רבא לשיטתו דס"ל בפסחים‬ ‫הדרן למילתן‪ ,‬שיש מקום לראות בעסק‬ ‫הרפואה ענין של חסרון אמונה‪ ,‬לולי שהתירה שם דאין סומכין על הנס‪ ,‬לכן מסיק דהעיקר‬ ‫תורה ונתנה רשות לרופא‪ .‬עפי"ז י"ל דבשבת יומא כטעמא דשמואל דלפינן לפיקו"נ מוחי בהם‪,‬‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬שהוא זכר למעשה בראשית ומורה דמהי"ט הו"ל דחויה כנ"ל מהעטרת חכמים‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫והנה הקשו המפו' היאך אמר אברהם אמרי נא‬ ‫כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ‪,‬‬ ‫ראוי לכל אחד ואחד להתחזק כ"כ באמונה שלא אחותי את וגו'‪ ,‬הלא עי"ז עלול שתכשל באיסור‬ ‫יהא אצלו הבדל בין הטבע והנס‪ ,‬וממילא דיכול א"א‪ ,‬וביש"מ ביאר בזה‪ ,‬דאברהם לא חשש על‬ ‫לסמוך על הנס‪ ,‬וזהו שאמרו חז"ל )שבת דף י"ב ע"א( שרה כי הכיר בצדקתה אשר אברהם טפל לה‬ ‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא וכו' יכולה בנביאות‪ ,‬וידע אברהם שייעשה לה נס‪ ,‬אלא‬ ‫היא שתרחם‪ ,‬דהיינו שמעצם קדושת השבת דאכתי אם תאמר שהיא אשתו ותסמוך על הנס‬ ‫מתעוררת האמונה‪ ,‬וממילא תהא הרפואה קרובה ולא תמסור נפשה מלבוא לפרעה יתחלל ש"ש‪,‬‬ ‫לבא‪ .‬באשר לכך החמירו חכמים וגזרו על הרפואה שיאמרו הבריות שהסכימה למסור עצמה לבוא‬ ‫בשבת‪ ,‬ללמד על מעלת השבת דהיה ראוי ביום לפרעה‪ ,‬ואף כי אח"כ בוודאי תינצל מידו‪ ,‬אך מ"מ‬ ‫קדוש זה לסמוך על הנס דיכולה היא שתרחם‪ ,‬ורק בתחילה ירננו אבתרה ויצא חילול ש"ש‪ ,‬לכך אמר‬ ‫לה אמרי נא אחותי את וגו'‪ ,‬כי עליך אין לחוש‬ ‫בדיעבד התירו הרפואה‪ ,‬עכתו"ד א"א זי"ע‪.‬‬ ‫ע"פ דרכו אפ"ל דבהא מילתא תליא אם חילול שבודאי יארע לך נס‪ ,‬ואף חשש חילול ה' לא יארע‬ ‫שבת לצורך פיקו"נ הו"ל הותרה או דחויה‪ ,‬דאם כלל על ידך‪ ,‬כי יסברו הבריות שאחותי את‪ ,‬ואח"כ‬ ‫סומכין על הנס א"כ מצד הדין לא היה מקום לחלל יתקדש ש"ש כשיראו שנצלת מידי פרעה ע"י‬ ‫שבת לצורך רפואה‪] ,‬עיין בשו"ת שאילת יעקב )סי' שידוד הטבע‪ ,‬עכתו"ד עי"ש באריכות‪ ,‬וכעי"ז‬ ‫ה'( שעורר ע"ד הרמב"ן הנ"ל שכתב דמן הדין ראוי בספה"ק באר מים חיים יעו"ש‪.‬‬ ‫מעתה יבואר דברי המדרש‪ ,‬דממה שאמר‬ ‫להימנע מלעסוק ברפואות‪ ,‬דא"כ למה פיקו"נ‬ ‫דוחה שבת[‪ ,‬דהרי צריך לדעת כי השי"ת הוא אמרי נא אחותי את‪ ,‬והיינו דלא חשש עליה כלל‬ ‫הממית והמחיה וכמ"ש מחצתי ואני ארפא‪ ,‬ואף כי בטח לבו דייעשה לה נס‪ ,‬ומוכח דסומכין על‬ ‫בהצלה למעלה מדרך הטבע צריך לסמוך על הנס‪ ,‬הנס‪ ,‬ועכצ"ל דמה דאמרה תורה וחי בהם היינו‬ ‫ועכצ"ל דמה דאמרה תורה וחי בהם היינו דקמ"ל דלא נצטוו כלל על השבת במקום פיקו"נ וכנ"ל‪,‬‬ ‫דלא נצטוו כלל על השבת במקום פיקו"נ‪ ,‬וממילא וממילא דהו"ל שבת בגדר הותרה במקום פיקו"נ‪,‬‬ ‫לכן אין אומרים שיאכל נבילה אלא אפשר לשחוט‬ ‫דהו"ל בגדר הותרה‪.‬‬ ‫אבל אי נימא דאין סומכין על הנס‪ ,‬כי סדר לחולה בשבת‪ ,‬על כן קאמר המדרש מכאן‬ ‫הנהגת העולם הוא ע"פ דרכי הטבע‪ ,‬א"כ י"ל ששוחטין לחולה בשבת‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫*‬ ‫דאזהרת שבת שייך גם במקום פיקו"נ‪ ,‬אלא‬ ‫ויש להוסיף עוד‪ ,‬עפמ"ש באוחה"ק לפרש מ"ש‬ ‫דמחמת אשר ירד ירדנו מדביקות באמונה כראוי‬ ‫ואין אנו רשאים לסמוך על הנס‪ ,‬חס רחמנא עלן למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך‪ ,‬דכפל‬ ‫וניתנה רשות לרופא לרפאות‪ ,‬ואף צריך לחלל הלשון הוא כי נתכוון לב' דברים‪ ,‬האחד למען‬ ‫שבת עבור פיקו"נ‪ ,‬אבל אין זה מצד שלא נאמר ייטיבו לו בעבור אחותו טובה גשמית‪ ,‬ועוד וחיתה‬ ‫כאן מצות שבת כלל‪ ,‬וממילא הו"ל בגדר דחויה נפשי בגללך‪ ,‬כי ע"י סתירת האשה עם האיש שוב‬ ‫אצל פיקו"נ‪ ,‬ובפרט דבאמת טפי הוי עדיף לן יפקדנה בבנים בדומין לו‪ ,‬וכדאי' במדרש )ב"ר פנ"ג‪,‬‬ ‫פר' וירא · ז · תשפ"ז‬ ‫בפחות מב' אלפים וב' רבבות מישראל וכו'‪ ,‬לכך‬ ‫ו( וז"ל אמר רבי יצחק אמר הקב"ה כתיב )במדבר‬ ‫נקבע שיהא פרשה זו ספר מיוחד ללמד שהשראת‬ ‫ה‪ ,‬כח( ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה‬ ‫השכינה בישראל צריך כ"ב אלף ומכך ידעו להיות‬ ‫ונזרעה זרע‪ ,‬וזו שנכנסה לבית פרעה ולבית‬ ‫זהיר במצות פו"ר עי"ש‪.‬‬ ‫אבימלך ויצאה טהורה אינו דין שתפקד עכ"ל‪ ,‬הרי‬ ‫ובס' נפתלי שבע רצון )פר' ויצא( כתב ע"ד דלא‬ ‫שחיתה נפשו של אברהם בבנים בגלל שרה‪ ,‬עי"ש‪,‬‬ ‫העלה ארוכה לקושייתו דהרי גם אם רק חמשה‬ ‫ועז"א וחיתה נפשי בפקודת הזרע בגללך פירוש על‬ ‫ס"ת הן איכא למילף מפסוק זה דפו"ר הוו מצוה‬ ‫ידך‪ ,‬עכ"ד‪] .‬ויש להוסיף בזה דז"ש וחיתה נפשי‬ ‫חשובה‪ ,‬וכתב דבא להורות דמצות פו"ר מצוה‬ ‫בגללך‪ ,‬ע"ד אומרם ז"ל )נדרים דף ס"ד ע"ב( כל מי‬ ‫חשובה יותר אפי' מת"ת‪ ,‬לכך נכתבה בספר‬ ‫שאין לו בנים קרוי מת‪ ,‬ולכן ע"י שתפקד יזכה ויהא‬ ‫בפנ"ע להורות שאין בספר זה שום מצוה ושום‬ ‫בכלל החיים‪ ,‬והבן[‪ .‬ובספר בני שלמה )מחכמי תימן(‬ ‫הוראה כי אם מעלת פו"ר‪ ,‬ובזאת נדע שמעלת‬ ‫בפרשתן רמז דזה שאמרה למען ייטב לי בעבורך‬ ‫פו"ר הוא יותר ממצות ת"ת‪ ,‬וזה לא הוה ידעינן אם‬ ‫לשון לשון עיבור והריון‪ ,‬שעל ידי זה תזכי להפקד‬ ‫ל"ה ספר בפנ"ע‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫בזרע ולהתעבר‪ ,‬ובכך וחיתה נפשי בגללך‪.‬‬ ‫מעתה י"ל דמכך יטעו הנשים לומר דכיון‬ ‫ואולם פירוש זה תליא בפלוגתא דתנאי בגמ'‬ ‫דמצות פו"ר שקולה כנגד כל המצוות‪ ,‬לכך שרי‬ ‫סוטה )דף כ"ו ע"א( במ"ש הכתוב ונקתה ונזרעה‬ ‫להן לעבור על איסור יחוד כדי לקיים פו"ר‪ .‬אלא‬ ‫זרע‪ ,‬דרבי עקיבא ס"ל שאם היתה עקרה נפקדת‪,‬‬ ‫דדב"ז ניחא רק אם התורה שבעה ספרים דויהי‬ ‫א"ל רבי ישמעאל א"כ יסתתרו כל העקרות ויפקדו‬ ‫בנסוע פרשה בפנ"ע ומוכח על חשיבות מצות‬ ‫וזו שלא קלקלה‪ .‬וא"כ תינח אליבא דר"ע דעקרה‬ ‫פו"ר‪ ,‬אבל למ"ד דרק חמשה ספרים הם ליכא‬ ‫נפקדת שפיר יל"פ כנ"ל שע"י שלקחה פרעה‬ ‫להוכיח על חשיבות מצות פו"ר‪ ,‬ודו"ק‪] .‬ויומתק‬ ‫נפקדה‪ ,‬אבל לר' ישמעאל דלא אמרינן עקרה‬ ‫דרבי יצחק במדרש דידן דדרש להא דאמר הקב"ה‬ ‫נפקדת לא שייך לפרש הכי‪.‬‬ ‫כתיב ואם לא נטמאה וכו' והיינו דעקרה נפקדת‪,‬‬ ‫המפו' נתחבטו להבין מ"ט לא חש רבי עקיבא‬ ‫קאי לשיטתו במגילה )דף ט"ו ע"א(‪ ,‬דס"ל דחמשה‬ ‫לפירכת רבי ישמעאל דילכו כל העקרות וכו'‪.‬‬ ‫ספרים הם כמ"ש שמא עברו ישראל על חמשה‬ ‫ואפ"ל דהנה כבר כתבו המפו' )פרדס דוד יש"מ פר'‬ ‫חומשי תורה‪ ,‬ולא חזינן דאיכא מעלה לפו"ר שהוא‬ ‫נשא( דלכאו' מפני מה ניחוש שיסתתרו העקרות‬ ‫ספר בפנ"ע‪ ,‬ודו"ק[‪.‬‬ ‫כדי שיפקדו‪ ,‬הרי אסורות להתיחד ויחוד א"א‬ ‫וא"ש דרבי עקיבא ורבי ישמעאל אזלי בזה‬ ‫דאורייתא‪ ,‬וכתבו לתרץ דחיישינן דיטעו כי לצורך‬ ‫לשיטתן‪ ,‬דהנה בעיר בנימין )גיטין דף ס' ע"א( כתב‬ ‫מצות פו"ר מותר להן לעבור על איסור יחוד עי"ש‪.‬‬ ‫דדבר זה אם חמשה ס"ת או שבעה‪ ,‬תליא‬ ‫וי"ל דמה שיביאן לטעות הוא‪ ,‬מהא דאי' בגמ'‬ ‫בפלוגתת ר' יוחנן ור"ל שם‪ ,‬אי תורה חתומה‬ ‫שבת )דף קט"ז ע"ב( דס"ל לרבי דפרשת ויהי בנסוע‬ ‫ניתנה או מגילה מגילה ניתנה‪ ,‬דאם התורה מגילה‬ ‫הארון הוא ספר בפני עצמו וכהא דאמר רבי שמואל‬ ‫מגילה ניתנה לא שייך לומר דפרשת ויהי בנסוע‬ ‫בר נחמן א"ר יונתן חצבה עמודיה שבעה אלו‬ ‫מקומה בדגלים ונכתבה כאן כדי להפסיק בין‬ ‫שבעה ס"ת‪ ,‬עי"ש‪ .‬וכתב הכלי יקר )פר' בהעלותך י'‪,‬‬ ‫הפורעניות‪ ,‬שהרי למ"ד דמגילה מגילה ניתנה כל‬ ‫ל"ה( דהדבר יפלא הרי התורה ניתנה למצוותיה‬ ‫מה שאירע לבנ"י נכתב מיד במגילה אלא דבסוף‬ ‫ובספר זה אין רמז לשום מצוה‪ ,‬וכתב דמש"ה הו"ל‬ ‫מ' שנה חברו כל הפרשיות ותפרום בגידין‪ ,‬וכיון‬ ‫ספר בפנ"ע ללמד על מצוות פו"ר כי במצוה זו תלוי‬ ‫דוהי בנסוע כבר נכתב מאז לא מסתבר שמרע"ה‬ ‫קיום העולם וגורם השראת השכינה כאמז"ל )יבמות‬ ‫כתבה שוב כדי להפסיק בין הפורעניות‪ ,‬ובהכרח‬ ‫דף ס"ד ע"א( כל מי שאינו עוסק בפו"ר גורם לשכינה‬ ‫דלדידיה לא אמרינן להא דנכתב כאן כדי להפסיק‬ ‫שתסתלק מישראל‪ ,‬שנאמר ובנחה יאמר שובה ה'‬ ‫וכו'‪ ,‬אלא דספר בפני עצמו הוא ושבעה ס"ת הן‪.‬‬ ‫רבבות אלפי ישראל‪ ,‬מלמד שאין השכינה שורה‬ ‫פר' וירא · ח · תשפ"ז‬ ‫דסומכין על הנס‪ ,‬היינו משום דאחז"ל )ע"ז דף ג'‬ ‫ורק אם תורה חתומה ניתנה י"ל שנכתב פרשה זו‬ ‫ע"א( דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית‬ ‫כאן כדי להפסיק בין הפורעניות עי"ש‪ .‬היוצלמ"ז‬ ‫דאי חמשה ס"ת הם והסימניות משום שאין כן ע"מ שיקבלו ישראל את התורה‪ ,‬ונכלל בכך שכל‬ ‫מקומה עכצ"ל דתורה חתומה ניתנה‪ .‬אבל אם עניני העולם יהיו כפופים לתורה ומצוות‪ ,‬ובכך‬ ‫שבעה ס"ת הם לא אמרינן דאין כאן מקומה והיינו נקבע שטבע וסדר העולם יתאים את עצמו לפי‬ ‫צרכי בנ"י‪ ,‬וכאשר יצטרכו לשנות מסדר הבריאה‬ ‫משום דתורה מגילה מגילה ניתנה‪.‬‬ ‫הבאנו רבות דברי הגרי"ע בבית האוצר )ח"א יהא זה עצמו טבעו של עולם להשתנות לטובת‬ ‫כלל א' אות ד'( שכתב דפלוגתת רבי ישמעאל ור"ע ישראל‪ ,‬לכך סומכין על הנס‪ ,‬והדברים עתיקין‬ ‫בחגיגה )דף ו' ע"א‪ ,‬וכ"ה בזבחים דף קט"ו ע"ב( אם מדברי הרמב"ם בפיה"מ לאבות )פ"ה ה"ה( ורבנו‬ ‫כללות ניתנו בסיני ופרטות באוהל מועד או בחיי והאוחה"ק )פר' בשלח‪ ,‬ועוד(‪.‬‬ ‫והנה בברית מטה משה )על הגש"פ בנדמ"ח דף‬ ‫דכללות ופרטות ניתנו בסיני‪ ,‬תליא בפלוג' אי‬ ‫תורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ניתנה‪ ,‬דר' רע"ט( דהך דרשה דיום השישי לתנאי וכו'‪ ,‬תליא‬ ‫ישמעאל ס"ל דהתורה מגילה מגילה ניתנה לכך אם התורה חמשה ספרים או שבעה ספרים‪ ,‬דהרי‬ ‫נקט דכללות נאמרו בסיני ופרטות באוהל מועד‪ .‬ברש"י עה"פ יום השישי )בראשית א‪ ,‬ל"א( דהוסיף‬ ‫אבל ר"ע ס"ל דתורה חתומה ניתנה‪ ,‬והיינו דמעלת הכתוב ה' בגמר מעשה בראשית לומר שהתנה‬ ‫התורה מפני שניתנה כאחת בסיני לכך אמר עמהם ע"מ שיקבלו ישראל חמשה חומשי תורה‪,‬‬ ‫נמצא דאם חמשה ספרי תורות הן שפיר דרשינן‬ ‫דכללות ופרטות בסיני‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫מעתה מובן היטב פלוגתתם דרבי עקיבא להא דתנאי התנה‪ ,‬אבל אם שבעה ס"ת הם לא‬ ‫לשיטתו דכל התורה ניתנה כאחת בסיני‪ ,‬וא"כ שייך למידרש הכי‪ ,‬ובהכרח דמ"ד דז' ספרים הם‬ ‫פרשת ויהי בנסוע נכתב כאן כדי להפסיק בין לא ס"ל הך דרשא‪.‬‬ ‫מעתה מבואר דכיון דאמה"כ אמרי נא אחותי‬ ‫הפורעניות‪ ,‬ולעולם חמשה ספרים הם‪ ,‬וא"כ אין‬ ‫להוכיח חשיבות מצות פו"ר שהוא שקול יותר את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך‪,‬‬ ‫ממצות ת"ת‪ ,‬מעתה מהיכי תיתי לחשוש דיסתרו והיינו שעי"ז תפקד שרה‪ ,‬דמ"ש ונקתה ונזרעה זרע‬ ‫העקרות ויעברו על איסור יחוד‪ ,‬לכך שפיר י"ל דעקרה נפקדת‪ ,‬דאין לחוש שיסתרו העקרות דלא‬ ‫דעקרה נפקדת‪ .‬אבל רבי ישמעאל לטעמיה דס"ל חשודות לעבור על איסור‪ ,‬דאין להוכיח מויהי‬ ‫דכללות בסיני ופרטות באוהל מועד דתורה מגילה בנסוע חשיבות מצות פו"ר‪ ,‬דאינו ספר בפנ"ע‬ ‫מגילה ניתנה‪ ,‬וא"כ לא שייך לומר דפרשת ויהי דחמשה ספרים הם‪ ,‬ולפי"ז דרשינן להא דתנאי‬ ‫בנסוע נכתב כאן כדי להפסיק בין הפורעניות‪ ,‬אלא התנה הקב"ה וכו'‪ ,‬ומהי"ט סומכין על הנס שהרי‬ ‫דספר בפני עצמו הוא‪ ,‬ובכן שמעינן מזה על גם הנס הו"ל מטבעו של עולם‪ ,‬ולפי"ז מה שאמרה‬ ‫חשיבות וגדלות מצות פו"ר‪ ,‬ובכן יש לחוש דיטעו תורה לחלל שבת במקום פיקו"נ היינו דלא נצטוו‬ ‫העקרות דלצורך פו"ר מותר להם לעבור על איסור על השבת במקום פיקו"נ‪ ,‬וממילא דהו"ל בגדר‬ ‫יחוד‪ ,‬לכך אמר לרבי עקיבא דאת"ל עקרה נפקדת הותרה‪ ,‬ולכן אין אומרים שיאכל נבילה אלא‬ ‫שישחטנו‪ ,‬על כן אמר מכאן ששוחטין לחולה‬ ‫יסתרו כל העקרות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫נקדים עוד מה שהזכרנו בכמ"ק בארוכה דהא בשבת‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫שיציאתו של אברהם אבינו מן הארץ שנצטווה עליה‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יב‪ ,‬י( ויהי רעב בארץ‬ ‫בתחילה מפני הרעב‪ ,‬הוא עוון אשר חטא אברהם‬ ‫וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב וגו'‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬כי היה לו לבטוח באלקים שגם ברעב יפדנו‬ ‫ונודע מש"כ הרמב"ן דברים מבהילים בעניין זה‪,‬‬ ‫פר' וירא · ט · תשפ"ז‬ ‫וכדבר הזה חשש אברהם אבינו ע"ה על עצמו‪,‬‬ ‫ממות‪ ,‬ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ‬ ‫ולכן דייקא כשהגיע ובא אברהם אבינו אל ארץ כנען‬ ‫מצרים ביד פרעה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שהוא מלשון הכנעה כנודע מספה"ק )ראה אברבנאל‪,‬‬ ‫ואמנם מדברי רש"י שכתב 'ויהי רעב באותה‬ ‫בראשית י‪ ,‬א; שלה"ק בפרשתן; נועם אלימלך‪ ,‬פר' וישב‪ ,‬ד"ה‬ ‫הארץ לבדה לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של‬ ‫א"י וישב; דברי אמת‪ ,‬פר' וישב‪ ,‬ד"ה במדרש וישבו(‪ ,‬אזי‬ ‫הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו‬ ‫במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו‪ ,‬ואז נכנע‬ ‫לצאת ממנה'‪ ,‬משמע דאדרבה הרעב היה ניסיון‬ ‫לבבו ביותר‪ ,‬ואמר‪ ,‬מאן יימר שעדיין נשארתי‬ ‫לאברהם‪ ,‬והוא עמד בו בכך שלא הרהר על מעשיו‬ ‫במעלתי כמקודם‪ ,‬ואמנם מקודם הייתי ראוי להגיע‬ ‫של הקב"ה שבתחילה אמר לו ללכת לארץ כנען‬ ‫לארץ ישראל ולכן נצטויתי 'לך לך אל הארץ אשר‬ ‫ולבסוף כשהגיע לשם הביא רעב‪ ,‬אלא באמונה‬ ‫אראך'‪ ,‬אבל שמא מאז שבאתי לכאן הרעותי את‬ ‫שלימה עזב את הארץ בלא להרהר כלל אחר מעשיו‬ ‫מעשי וקפחתי את פרנסתי ולכן יש רעב בארץ‪ ,‬כי‬ ‫של הקב"ה‪.‬‬ ‫אין אני ראוי יותר לקדושת ארץ ישראל‪ ,‬ואלמלי‬ ‫וכן מובא בפרקי דרבי אליעזר )פרק כו( עשרה‬ ‫הייתי ראוי לא היה הרעב בא והייתי יכול להישאר‬ ‫נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן וכו'‪,‬‬ ‫כאן‪ ,‬אבל עתה מראים לי מן השמים שאין אני ראוי‬ ‫הרביעי‪ ,‬מיום שנבראו שמים וארץ לא הביא הקב"ה‬ ‫לזה עוד‪ .‬ובגודל ענוותנותו תלה הקללה בעצמו‬ ‫רעב בעולם אלא בימי אברהם‪ ,‬ולא בכל הארצות‬ ‫שבגין שהרע מעשיו בא הרעב בארץ ואינו ראוי עוד‬ ‫אלא בארץ כנען‪ ,‬לנסותו ולהורידו למצרים‪ ,‬שנאמר‬ ‫לדור בארץ הקדושה‪ ,‬ולכן ירד מצרימה‪.‬‬ ‫ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה‪ .‬וכן יסד הפייטן‬ ‫*‬ ‫)שחרית יום ב' דר"ה‪ ,‬פיוט ד"ה אנא אדון מלא רחמים(‬ ‫עוד יש לבאר בזה‪ ,‬דהנה להלן כתיב )פסוק יג(‬ ‫'הרביעי הביא רעב באותן הימים‪ ,‬הוא הרעב‬ ‫אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה‬ ‫הראשון אשר בא לעולמים‪ ,‬ולא בכל הארצות ובכל‬ ‫נפשי בגללך‪ .‬וברש"י‪ ,‬למען ייטב לי בעבורך‪ ,‬יתנו לי‬ ‫התחומים‪ ,‬כי אם בארץ כנען לנסותו ולהורידו‬ ‫מתנות‪ .‬וכבר נלאו כל חכמי לב בזה )עי' תוס' השלם‪,‬‬ ‫לאדמת ענמים'‪.‬‬ ‫אות ה; שפתי חכמים; ועוד( היתכן לומר שאברהם‬ ‫אמנם גם לדעת הרמב"ן עדיין צריך ליישב ולבאר‬ ‫אבינו התאווה למתנות‪ ,‬והלא מצינו שהוא בעצמו‬ ‫מפני מה עשה כן אברהם אבינו לעזוב את הארץ‬ ‫אמר )שם יד‪ ,‬כג( אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' ולא‬ ‫אחר שנצטווה לילך ולבוא שמה‪ ,‬דהרי אין ספק כי‬ ‫תאמר אני העשרתי את אברם‪ ,‬שלא רצה ליהנות‬ ‫כוונתו בכך היה לטובה‪.‬‬ ‫מכלום‪ ,‬ואיך כאן ביקש שיתנו לו מתנות‪.‬‬ ‫ובפשטות נראה לבאר‪ ,‬דהנה אברהם אבינו‬ ‫וגם עצם הדבר תמוה דהרי כבר נאמר לאברהם‬ ‫החזיק עצמו בענווה ובשפלות יתירה‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫אבינו מאת השי"ת )שם יב‪ ,‬א( לך לך‪ ,‬וברש"י להנאתך‬ ‫)בראשית יח‪ ,‬כז( ואנכי עפר ואפר‪ ,‬וחש עצמו מבוטל‬ ‫ולטובתך‪ ,‬והבטיח לו הקב"ה ואברכך ואגדלה שמך‬ ‫בביטול גמור )עי' חולין דף פ"ט ע"א(‪ ,‬ולכן אף שידע‬ ‫וגו'‪ ,‬ומעתה מה היה צריך לדאוג שיתנו לו מתנות‬ ‫שנגלה אליו הבוכ"ע ואמר לו אני בחרתי בך ולך לך‬ ‫במצרים‪ ,‬והלא וודאי שה' גוזר ומקיים‪.‬‬ ‫אל הארץ אשר אראך‪ ,‬מ"מ חשב שמא גרם החטא‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה הרמב"ן האריך כאן )פסוק ו(‬ ‫ועתה שוב איני כבר אותו צדיק שהייתי אז‪ ,‬וכאשר‬ ‫בביאור כל מעשי וענייני אברהם אבינו‪ ,‬דכל מעשיו היו‬ ‫נודע כענין זה מרבה"ק מלובלין זי"ע שאמר פעם‬ ‫סימן לבנים )עי' תנחומא בפרשתן ט(‪ ,‬ועל דרך זה ביאר‬ ‫בענוות קדשו‪ ,‬שידוע לו בבירור שאינו צדיק ח"ו‪,‬‬ ‫גם כאן )פסוק י( דמה שירד למצרים מפני הרעב לגור‬ ‫ואפילו אם מלאך או שרף יאמר לו שהוא צדיק לא‬ ‫שם להחיות נפשו בימי הבצורת‪ ,‬והמצריים עשקו‬ ‫יקבל ממנו ולא יאמין לו‪ ,‬ואך אם השי"ת בעצמו‬ ‫אותו חינם לקחת את אשתו‪ ,‬והקב"ה נקם נקמתם‬ ‫יאמר לו שהוא צדיק יאמין בכך‪ ,‬אולם גם זאת רק‬ ‫בנגעים גדולים והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב‪ ,‬וגם‬ ‫לאותו הרגע בלבד‪ ,‬אבל ברגע שלאחריו יחשוש‬ ‫צוה עליו פרעה אנשים לשלחם‪ ,‬כל זה היה רמז אליו‬ ‫שמא כבר קילקל את מעשיו )עי' היכל הברכה‪ ,‬שמות‬ ‫כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ‪,‬‬ ‫לב‪ ,‬א; ייטב לב‪ ,‬פר' תולדות‪ ,‬ד"ה ואומרו ראו(‪.‬‬ ‫פר' וירא · י · תשפ"ז‬ ‫שבקדושה בעסק התורה ובתפילה בגלל טומאת‬ ‫והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר וכל‬ ‫קליפת מצרים‪ ,‬וכשיצאו ממצרים נהפך פ"ה ר"ע‬ ‫הבת תחיון‪ ,‬והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד‬ ‫לפה סח המרומז בתיבת פס"ח )עי' שער הכוונות‪,‬‬ ‫שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד‪,‬‬ ‫דרושי פסח‪ ,‬דרוש ג(‪ ,‬שחזר פיהם להיות פה קדוש‬ ‫והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ‪ ,‬כי לא נפל דבר מכל‬ ‫לעסוק בתורה ולעבוד את הבוכ"ע‪.‬‬ ‫מאורע האב שלא יהיה בבנים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והנה העיקר בעבודת ה' הוא לעסוק בתורה הק'‬ ‫הנמצא מדבריו הק' כי עיקר כוונתו של אברהם‬ ‫לשמה ולעבוד את ה' בלתי לה' לבדו‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫אבינו בעת ירידתו למצרים היתה להכין הדרך לבניו‬ ‫בזוה"ק )פר' ויחי‪ ,‬דף רכ"ג ע"ב; וראה תיקו"ז תיקון י'‪ ,‬דף‬ ‫שיצאו מתחת יד טומאת מצרים ערוות הארץ‪ .‬ולכן‬ ‫כ"ה ע"ב( שרק תורה לשמה היא שעולה למעלה‪,‬‬ ‫מסר אברהם אבינו את נפשו בכדי להכין לבניו את‬ ‫ואילו תורה שלא לשמה נשאר למטה‪ ,‬ומסופר על‬ ‫הדרך לצאת ממצרים כדי שיוכלו לעבוד את ה'‪ ,‬ולכן‬ ‫מרן הבעש"ט הק' זי"ע שהגיע פעם לבית מדרש‬ ‫רצה לקחת מתנות מפרעה מלך מצרים בכדי לעורר‬ ‫אחד ואמר שהיכל בית המדרש מלא בתפילות‪,‬‬ ‫סימן לבנים שבני ישראל בעת צאתם ממצרים יקחו‬ ‫וביאור דכיון שהתפילות שלהם לא עלו למעלה‪ ,‬לכן‬ ‫את כל רכושם וממונם של המצריים ויעשוהו‬ ‫נשארו למטה ובית המדרש מלא בהן )עי' בעש"ט‬ ‫כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים )ברכות‬ ‫עה"ת פר' ואתחנן אות נה(‪.‬‬ ‫דף ט' ע"ב(‪ ,‬וכפי שביארו בספה"ק )שער המצוות‪ ,‬פר'‬ ‫ובספה"ק )שער יששכר‪ ,‬מאמר שובה ישראל‪ ,‬אות ה‪,‬‬ ‫ראה‪ ,‬ד"ה ועתה נבוא לבאר; פרע"ח‪ ,‬שער קריאת שמע‪ ,‬פ"ג(‬ ‫בשם הרה"ק בעל התניא זי"ע; ייטב לב‪ ,‬פר' ראה‪ ,‬עה"פ לא‬ ‫דהכוונה שבני ישראל רוקנו את ארץ מצרים מכל‬ ‫תעשון ככל אשר( ביארו בזה את דברי הגמ' )פסחים דף‬ ‫ניצוצי הקדושה שהיו בה‪.‬‬ ‫נ' ע"ב( כתיב )תהלים נז‪ ,‬יא( כי גדול עד שמים חסדך‪,‬‬ ‫ועל פי זה יתבאר היטב דלכן ביקש אברהם למען‬ ‫וכתיב )שם קח‪ ,‬ה( כי גדול מעל שמים חסדך‪ ,‬הא‬ ‫ייטב לי בעבורך יתנו לי מתנות‪ ,‬ומטרתו היתה בזה‬ ‫כיצד‪ ,‬כאן בעושין לשמה‪ ,‬כאן בעושין שלא לשמה‪.‬‬ ‫כדי להרבות הרכוש גדול שיהיה לזרעו כשיצאו‬ ‫והיינו דבעושין לשמה הרי זה מעל שמים‪ ,‬והיינו‬ ‫ממצרים‪ ,‬ולא היתה כוונתו לעצמו אלא‬ ‫שעולה למעלה‪ ,‬ואילו בשלא לשמה זהו עד שמים‬ ‫להטיב לזרעו אחריו כדי שתתקיים בהם ההבטחה‬ ‫ואינו עולה למעלה‪.‬‬ ‫)בראשית טו‪ ,‬יד( ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‪.‬‬ ‫ואלמלא הזוהמא שירדה לעולם בחטא אדה"ר‬ ‫*‬ ‫שהיא גרמה לכל הגלויות בין האומות‪ ,‬היה קל מאד‬ ‫ויש להעמיק עוד בזה‪ ,‬דהנה בהמשך כתיב )פסוק‬ ‫לעבוד את ה' לשמה‪ ,‬אבל תוקף הגלויות גרם שאי‬ ‫יד( ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את‬ ‫אפשר להתחיל לעשות לשמה‪ ,‬כי אם ימתינו לנו עד‬ ‫האשה וגו'‪ .‬ובספה"ק )רב טוב‪ ,‬בפרשתן‪ ,‬ד"ה ויהי כבוא(‬ ‫שנעשה לשמה לעולם לא נזכה להתחיל כלל‪ ,‬ולכן‬ ‫הביאו מסורה ג"פ שנכתב בתורה תיבת כבוא מלא‬ ‫אמרו חז"ל )פסחים שם( לעולם יעסוק אדם בתורה‬ ‫בוי"ו‪ ,‬חדא הכא כבוא אברם מצרימה‪ ,‬ואידך )דברים‬ ‫ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה‬ ‫טז‪ ,‬ו( שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד‬ ‫יבוא לשמה‪ ,‬ולכן גם העבודה שלא לשמה רצויה‬ ‫צאתך ממצרים‪ .‬ואידך )דברים כד‪ ,‬יג( השב תשיב לו‬ ‫ומקובלת לפניו‪.‬‬ ‫את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך‪,‬‬ ‫ברם‪ ,‬כל מה שהתירו ללמוד שלא לשמה היא‬ ‫וצל"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫בכדי שיבוא מתוך כך ללמוד תורה לשמה‪ ,‬והוא‬ ‫ויש לבאר‪ ,‬דהנה עיקר תכלית יציאת מצרים היה‬ ‫בתנאי שנשאף ונצפה ונייחל תמיד לבוא לעשות‬ ‫לעבוד את ה' ולעסוק בתורתו‪ ,‬כפי שמצינו בספה"ק‬ ‫העבודה לשמה‪ ,‬כמבואר בספה"ק נועם אלימלך‬ ‫)עי' ספר הליקוטים‪ ,‬פר' שמות‪ ,‬פרק ב' ד"ה ויגדל( דעיקר‬ ‫)פר' צו‪ ,‬עה"פ זאת תורת העולה( שחז"ל התירו שלא‬ ‫קליפת מצרים הוא פ"ה ר"ע אותיות פרע"ה‪ ,‬כי בעת‬ ‫לשמה שמתוך שלא לשמה יבא לידי לשמה‪ ,‬אבל‬ ‫שהיו בני ישראל במצרים היה דיבורם בגלות )ספר‬ ‫אם לומד כל ימיו שלא לשמה בודאי ענוש יענש‬ ‫הליקוטים‪ ,‬פר' בא‪ ,‬ד"ה למען שתי; ועי' זוה"ק פר' וארא‪ ,‬ח"ב‬ ‫בגיהנום‪ ,‬ורק באם בסוף יבוא למדרגת תורה לשמה‪,‬‬ ‫דף כ"ה ע"ב(‪ ,‬דהיינו שלא יכלו לפתוח פיהם בדברים‬ ‫פר' וירא · יא · תשפ"ז‬ ‫עדיין יוכלו ללמוד תורה ומתוך שלא לשמה יבוא‬ ‫או אז הוא מעלה בזה ג"כ את כל מה שלמד שלא‬ ‫לידי לימוד לשמה‪.‬‬ ‫לשמה כי כל לימודו שלא לשמה היה הכנה ובלימוד‬ ‫וזה שאמר אברהם אמרי נא אחותי את‪,‬‬ ‫זה התווה את דרכו למדרגה עליונה של לימוד תורה‬ ‫ובמסורה הסמיכו הכתוב )משלי ז‪ ,‬ד( אמור לחכמה‬ ‫לשמה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אחותי את‪ ,‬והיינו שהחכמה נקראת אחות‪ ,‬ועל זה‬ ‫ונקדים עוד מה שכתב בספה"ק ייטב לב‬ ‫רמז אברהם אבינו שיוכלו לעסוק בלימוד חכמת‬ ‫)בהקדמה( לבאר מאמר הכתוב )משלי לא‪ ,‬כה‪-‬כו( עוז‬ ‫התורה גם כאשר זהו למען ייטב לי בעבורך‪ ,‬רצ"ל‬ ‫והדר לבושה ותשחק ליום אחרון‪ ,‬פיה פתחה‬ ‫שגם אם יעסקו בתורה על מנת לקבל פרס‬ ‫בחכמה ותורת חסד על לשונה‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל‬ ‫ולמען שירוויחו איזה ריווח‪ ,‬וגם על זה ביקש וחיתה‬ ‫)סוכה דף מ"ט ע"ב( מאי דכתיב ותורת חסד על‬ ‫נפשי בגללך שיחשב להם ולנפשם‪ ,‬ותהיה עבודתם‬ ‫לשונה‪ ,‬וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של‬ ‫מקובלת ורצויה לפני המקום‪ .‬ובזה הכין הדרך לבניו‬ ‫חסד‪ ,‬אלא תורה לשמה זהו תורה של חסד‪ ,‬איכא‬ ‫אחריו בכל הדורות שבכל אופן יקובל עבודתם‬ ‫דאמרי תורה ללמדה הוא תורה של חסד‪ ,‬וביאר‬ ‫לרעוא לפני השי"ת‪ ,‬וביקש והתפלל שלבסוף יזכו‬ ‫דדא ודא אחת הוא‪ ,‬שהלומד תורה לשמה מתכוון‬ ‫ויגיעו לעבודה בבחי' לשמה‪.‬‬ ‫לעשות רצונו ית"ש‪ ,‬ולכן כשישנו צורך מלמדה‬ ‫ולזה כשאמר הכתוב ויהי כבוא אברם מצרימה‪,‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬והוא תורה של חסד שגומל חסד ללמדה‬ ‫בא המסורה לבאר שכל ביאתו של אברהם כאן‬ ‫לזולתו‪ .‬וזהו שאמר הכתוב עוז והדר לבושה‬ ‫ובקשתו 'למען ייטב לי' לא היתה לעצמו‪ ,‬אלא למען‬ ‫ותשחק ליום אחרון וכל המזמור מרמז על תורה‬ ‫זרעו אחריו שיהיו כאן בגלות מצרים‪ ,‬והוא עורר‬ ‫כדאיתא במדרש )ראה רש"י משלי לא‪ ,‬י(‪ ,‬ותורתו‬ ‫שאף כשתחילת עבודתם תהיה בבחי' שלא לשמה‪,‬‬ ‫תשאר בידו ביום אחרון הוא יום הפרדו מן העולם‪,‬‬ ‫מ"מ יעמוד להם זכותו לאותו זמן אשר שם תזבח‬ ‫והיינו כאשר פיה פתחה בחכמה ותורת חסד‬ ‫את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך‬ ‫לשמה על לשונה ללמד לזולתו‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫ממצרים‪ ,‬היינו בעת שיגאלו בעת יציאת מצרים‪,‬‬ ‫ועל פי כל זה יתבאר כי זאת היתה עבודתו של‬ ‫שאז תהיה עבודתם בבחי' פס"ח פ"ה ס"ח בלתי לה'‬ ‫אברהם אבינו בירידתו למצרים וביציאתו ממנו‪ ,‬כי‬ ‫לבדו‪ .‬וכן נמי בכל הגלויות שיהיו אח"כ‪ ,‬שיחשב‬ ‫מצרים היא שורש כל הגלויות )ליקוטי תורה‪ ,‬פר' תצא‪,‬‬ ‫להם גם עבודה שלא לשמה‪ ,‬ואף עבודה זו תעלה‬ ‫עה"פ כי תצא למלחמה; שער המצות‪ ,‬פר' ראה‪ ,‬מצות זכירת‬ ‫לרצון כשלבסוף יגיעו ויבואו לבחי' לשמה‪.‬‬ ‫יציאת מצרים( והיא שמונעת את ישראל מעבודתם‬ ‫והסמיך המסורה מאמר הכתוב השב תשיב לו‬ ‫לשמה‪ ,‬וכשעושים שלא לשמה מצד הדין לא יחשב‬ ‫את העבוט כבוא השמש‪ ,‬דהנה הגלות דומה ללילה‬ ‫לו עבודתו ופסולה היא וגם עלולה עבודתו שתלך‬ ‫)זוה"ק ח"ב דף קס"ג ע"ב; פסחים דף ב' ע"ב(‪ ,‬וכפי‬ ‫לסטרא אחרא‪ ,‬אך אם בסוף מגיע לעשות לשמה‪,‬‬ ‫שמרומז בפרשתן בברית בין הבתרים‪ ,‬בפסוק‬ ‫הרי שכאמור הכל שב אליו ומחזירין לו אבידתו‪,‬‬ ‫)בראשית טו‪ ,‬יב( והנה אימה חשיכה וכו' )עי' ב"ר מד‪,‬‬ ‫ונחשב כאילו שעשה ועבד לשמה ויש לו שכרו‬ ‫יז(‪ ,‬ואברהם אבינו עורר רחמים שגם בעת בוא‬ ‫בשלימות‪.‬‬ ‫השמש‪ ,‬היינו בעת הגלות כאשר לא יזכו בני ישראל‬ ‫ולכן בדייקא אמר אברהם אבינו אמרי נא אחותי‬ ‫ללמוד תורה לשמה‪ ,‬גם אז לא יאבדו בני ישראל את‬ ‫את למען ייטב לי בעבורך שיתנו לי מתנות‪ ,‬והיתה‬ ‫כל מה שרכשו קיימו ועשו‪ ,‬אלא לבסוף הכל ישוב‬ ‫כוונתו בזה לעורר סימן לבניו שגם בעת אשר יקיימו‬ ‫אליהם‪ ,‬ואת כל מה שעשו אף שלא לשמה יישאר‬ ‫מצוות ויעסקו בתורה על מנת לקבל פרס ושכר‬ ‫שמור למענם כעין משכון עד שיתעלו למדריגת‬ ‫ומתנות גם אז יעלו מעשיהם ומצוותיהם לרצון לפני‬ ‫לשמה ואז ישוב הכל אליהם ויחשב להם‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬ובכך גם עורר סימן לבניו לעת יציאת מצרים‪,‬‬ ‫וכאשר יזכו להתעלות ולבוא לבסוף לבחי'‬ ‫שיוכלו בני ישראל לצאת מקליפת פרעה ולעסוק‬ ‫לשמה‪ ,‬או אז ישיב להם השי"ת את כל מה שלמדו‬ ‫בתורה‪ ,‬וייצא הדיבור שלהם מן הגלות‪ ,‬היינו דאף‬ ‫ועבדו את בוראם מתחילה שלא לשמה‪ ,‬ובעת אשר‬ ‫כאשר לא יהיו במדריגה של לימוד תורה לשמה‬ ‫פר' וירא · יב · תשפ"ז‬ ‫ותשחק ליום אחרון‪ ,‬וישארו אצלם ברשותם כל מה‬ ‫ושכב היינו כשיעלו למעלה באחרית ימיהם הרי‬ ‫שלמדו ועבדו לקונם וצורם‪.‬‬ ‫שיתקיים אצלם בשמלתו‪ ,‬היינו שיהיו בבחינת‬ ‫‪‬‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר יעקב מלר מפעיה"ק )ב"ר שמואל‬ ‫יום שב"ק‬ ‫מביתר‪ ,‬וחהג"ר צבי וייס מפעיה"ק([‪ ,‬שביעי ‪ -‬החתן מורנו‬ ‫תפילת שחרית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫חיים שלום בוים נ"י‪ ,‬החתן חיים שלום נ"י בן הרה"ח‬ ‫יוסף גליק מפעיה"ק‪.‬‬ ‫ר' אלימלך ברבר מפעיה"ק )ב"ר יצחק אהרן מפעיה"ק‪,‬‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' חיים לוינשטיין‬ ‫וח"ר עזריאל לוי מפעיה"ק(‪ ,‬החתן חיים מנחם יעקובוביץ‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר אפרים פישל טויבער מפעיה"ק‪,‬‬ ‫נ"י‪ ,‬הבחור הבר מצוה יוסף נ"י בן הרה"ח ר' משה‬ ‫שלישי ‪ -‬הרה"ח ר' יחזקאל מרמורשטיין מפעיה"ק‪,‬‬ ‫זלמנוביץ מפעיה"ק‪ ,‬אחרון ‪ -‬הרה"ח ר' מנחם‬ ‫רביעי ‪ -‬החתן יעקב נ"י בן המשב"ק הרה"ח ר' זאב דוב‬ ‫ברנשטיין מירושלים‪ ,‬מפטיר ‪ -‬החתן החבר יצחק‬ ‫דייטש מפעיה"ק )בן המשב"ק הרב אברהם שליט"א‪ ,‬וח"ר‬ ‫מרדכי נ"י בן הרב גדליה דוד שווארץ מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫נתן יונה וימר מראשי גבאי המעמדות(‪ ,‬חמישי ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫שלמה זלמן מאנטווערפן‪ ,‬וחתן הג"ר יהודה צבי גלנץ שליט"א‬ ‫שלמה זלמן שווארץ מאנטווערפן‪ ,‬שישי ‪ -‬מרן‬ ‫רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה(‪ ,‬הגבה ‪ -‬הרב בן ציון‬ ‫שליט"א‪] ,‬אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת‬ ‫יעקובוביץ מנהל ת"ת דרכי אבות בעיה"ק צפת‪,‬‬ ‫הבת וקריאת השם‪ ,‬להר"ר דוב בעריש טאובר מב"ב‬ ‫גלילה ‪ -‬הרה"ח ר' יואל שווארץ ממאנסי‪.‬‬ ‫)בה"ר יהודה מביתר‪ ,‬וחהג"ר חיים שלום מרמורשטיין‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר דוד יעקב שימון מפעיה"ק )בן הג"ר‬ ‫תפילת מוסף התפלל מרן שליט"א לפני העמוד‪,‬‬ ‫אלעזר שליט"א מפעיה"ק‪ ,‬וחתן הג"ר שמואל מרמורשטיין‬ ‫לרגל היארצייט של המשב"ק הבלתי נשכח הרה"ח ר'‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר יחיאל מיכל ליבער מקרית צאנז‬ ‫יהושע וייצנבלום ע"ה‪.‬‬ ‫טבריה )ב"ר שמשון מלונדון‪ ,‬וחה"ר עזריאל רייכמן‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫הנחש לאחר שהסית את אדם וחוה לחטא‪ ,‬ונאמר לו‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יד‪ ,‬כב( ויאמר אברם‬ ‫)בראשית ג‪ ,‬י( ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה‬ ‫אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' א‪-‬ל עליון קנה‬ ‫על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך‪ ,‬דלכאו'‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬ובמסורה )הובא בבעה"ט בפרשתן( ב"פ‬ ‫בהשקפה ראשונה אינו מובן איזה קללה יש בזה שמזונו‬ ‫'הרימותי'‪ ,‬חדא הכא‪ ,‬ואידך )להלן לט‪ ,‬טו( כי‬ ‫יהא עפר מן האדמה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬על ידי זה יהא מזונו מצוי‬ ‫הרימותי קולי ואקרא‪ .‬ובספרים הביאו עוד פסוק‬ ‫בשפע ובריווח בכל מקום על פני הארץ‪ ,‬כמו שאמר רבי‬ ‫)תהלים פט‪ ,‬כ( ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי‬ ‫יוסי )יומא דף ע"ה ע"א( בא וראה שלא כמדת הקב"ה‬ ‫בחור מעם‪ ,‬וצ"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫מדת בשר ודם‪ ,‬מדת בשר ודם מקניט את חבירו יורד‬ ‫ואפ"ל ובהקדם מש"כ הגה"ק החתם סופר זי"ע‬ ‫עמו לחייו אבל הקב"ה אינו כן‪ ,‬קילל את הנחש עולה‬ ‫עה"פ בפרשתן )בראשית יג‪ ,‬י( וישא לוט את עיניו וירא‬ ‫לגג מזונותיו עמו‪ ,‬יורד למטה מזונותיו עמו וכו'‪ .‬ובעוד‬ ‫את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את‬ ‫שכל החיות והבהמות צריכים לחפש ולחזר אחר‬ ‫סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צער‪.‬‬ ‫מזונותיהם‪ ,‬הכפירים שואגים לטרף וצריכים להתאמץ‬ ‫וזל"ק‪ ,‬כבר הסברתי במקום אחר כי בגן ה' העולם‬ ‫למצוא את טרפם בתחבולות שונות ומשונות‪ ,‬וגם‬ ‫המתוקן לא צריכים תפלה למטר‪ ,‬וארץ מצרים‬ ‫אותם בעלי חיים הניזונים מצמחים ועלים צריכים‬ ‫ערות הארץ לא זכו שיצטרכו לתפלה כי לא רצה ה'‬ ‫להשתדל בדבר שהרי לא כל צמח השדה ראוי להיות‬ ‫רמוס חצרו‪ ,‬רק נתן להם נילוס‪ ,‬ואנשי סדום רעים‬ ‫מאכל לפיהם‪ ,‬לעומתם הנחש אוכל משלפניו כדי‬ ‫כארץ מצרים וגרוע מהם ובחר לו לוט עמהם‪,‬‬ ‫שובעו ובכל אשר יפנה יש בידו לאכול די סיפוקו בלי‬ ‫ואברהם בחר בהיפוך ויאהל עד חברון שהוא‬ ‫שום מחסור ודוחק ובלא עמל ויגיעה‪ ,‬ואם כן מהו‬ ‫טרשית של ארץ ישראל ופסולת‪ ,‬כדי שיצטרך‬ ‫הקללה אשר נתקלל שעפר יאכל כל ימי חייו‪.‬‬ ‫לרחמי שמים כל שעה ושעה‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫אלא הביאור בזה‪ ,‬דהעונש לנחש הוא שלא‬ ‫וכבר נודע בענין זה מספה"ק שביארו מה שנתקלל‬ ‫פר' וירא · יג · תשפ"ז‬ ‫הנותן להם כח לעשות חיל‪ ,‬מתוך כך ידעו להלל י‪-‬‬ ‫יצטרך לבקש ולהתפלל על מזונותיו שיהיו מצויים לו‬ ‫ה על כל נשימה ונשימה‪ ,‬לכן הוריד להם לחם מן‬ ‫בשפע בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬כי כל הבהמות והחיות‬ ‫השמים דבר יום ביומו כדי שעי"ז לא ימוש מליבם‬ ‫מבקשים פרנסתם מהשי"ת‪ ,‬ע"ד מאמר הכתוב‬ ‫את ה' הזן ומפרנס לכל‪ ,‬המוציא להם מים מצור‬ ‫)תהילים קד‪ ,‬כא( הכפירים שואגים לטרף ולבקש מא'ל‬ ‫החלמיש והמאכילם מן במדבר‪ ,‬וזהו יהא להם זכרון‬ ‫אכלם‪ ,‬לא כן הנחש שניתן לו הצטרכותו בכל מקום‬ ‫לדורות לדעת כי בכל מצב שיהיו הכל כאשר לכל‬ ‫כדי שלא יהא לו שום התקרבות כלל להקב"ה‪ ,‬שאין‬ ‫רק ממנו יתברך שמו‪ ,‬והוא הוא אבינו רוענו זוננו‬ ‫לך קללה גדולה מזו שהיצור לא יוכל להתקרב אל‬ ‫שבטובו משפיע הכל‪.‬‬ ‫היכל המלך מלכו של עולם לבקש מלפניו על עצמו‬ ‫עפי"ז יבואר דבר המסורה‪ ,‬דעל כן כאשר מלך‬ ‫כדוגמת כל היצורים‪.‬‬ ‫סדום אמר לו לאברהם אבינו תן לי הנפש והרכוש‬ ‫ובגמ' )יומא דף ע"ו ע"א( שאלו תלמידיו את רשב"י‬ ‫קח לך‪ ,‬ענה לו אברהם ויאמר‪ ,‬הרימותי ידי אל ה'‬ ‫מפנ"מ לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה‪,‬‬ ‫א'ל עליון קונה שמים וארץ‪ ,‬הכוונה‪ ,‬אין רצוני כלל‬ ‫א"ל אמשול לכם משל למה"ד למלך בו"ד שיש לו‬ ‫שיהיה לי מזומן כל הצטרכויותי‪ ,‬אדרבה ואדרבה‬ ‫בן אחד פסק לו מזונותיו פ"א בשנה ולא היה מקביל‬ ‫עיקר חפצי הוא הרימותי קולי ואקרא‪ ,‬רצ"ל‬ ‫פני אביו אלא פ"א בשנה‪ ,‬עמד ופסק מזונותיו בכל‬ ‫שאצטרך תמיד לבקש ולהתפלל להשי"ת הטריפני‬ ‫יום והיה מקביל פני אביו כל יום‪ ,‬אף ישראל מי שיש‬ ‫לחם חוקי‪ ,‬ובכך לזכות לקרבת אלוקים‪ .‬ואמר עוד‬ ‫לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא לא‬ ‫ותאמר שויתי עזר על גבור שחפץ הוא להתפלל‬ ‫ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב נמצאו כולן‬ ‫ולבקש מאת השי"ת תמיד כל הצטרכויותי‪ ,‬כי על‬ ‫מכוונים את לבם לאביהן שבשמים‪ .‬ביאור הדברים‬ ‫ידי כן הרימותי בחור מעם‪ ,‬וזוכה האדם להתקרב‬ ‫דדיקא מחמת שהבוכ"ע אוהב עמו ישראל רוצה‬ ‫אליו ית"ש ולהתרומם למעלה למעלה‪.‬‬ ‫שיהיו מתחברים אליו תמיד‪ ,‬ולא ישכחו כי הוא‬ ‫‪‬‬ ‫עליון ‪ -‬הרה"ח ר' יצחק אהרן ברבר מפעיה"ק‪ ,‬דרור‬ ‫בעליות בתפילת מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' משה‬ ‫יקרא ‪ -‬הרה"ח ר' גבריאל גרוסברגר מפעיה"ק‪ ,‬שבת‬ ‫שמואל שטרן מב"ב‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר יצחק שמשון רובינשטיין‬ ‫היום ‪ -‬הרה"ח ר' שמואל מלר מביתר‪.‬‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬המשב"ק הרב אברהם דייטש‬ ‫תפילת ערבית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרב בועז בדיחי‬ ‫שליט"א‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ח ר' מנשה חיים ברנט מלונדון‪.‬‬ ‫מנהל רוחני דישיבה"ק ישיבת היכל התורה פעיה"ק‪.‬‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫פתח )תהלים מה‪ ,‬יא( שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית יב‪ ,‬א( ויאמר ה' אל‬ ‫עמך ובית אביך‪ ,‬אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה‬ ‫אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל‬ ‫עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת‪ ,‬אמר‬ ‫הארץ אשר אראך ואעשה לגוי גדול ואברכך‬ ‫תאמר שהבירה זו בלא מנהיג‪ ,‬הציץ עליו בעל הבירה‬ ‫ואגדלה שמך והיה ברכה‪.‬‬ ‫אמר לו אני הוא בעל הבירה‪ .‬כך לפי שהיה אבינו‬ ‫בבעה"ט הביא המסורה ב' פעמים אשר 'אראך'‪,‬‬ ‫אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג‪ ,‬הציץ‬ ‫חדא הכא‪ ,‬ואידך )זכריה א‪ ,‬ט( אני אראך מה המה‬ ‫עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם‪.‬‬ ‫אלה‪ ,‬וביאר דהנה פסוק זה נאמר גבי גלויות‪ ,‬ומלמד‬ ‫והנה המשל הזה הוא כולו פלאי‪ ,‬כי האף אמנם‬ ‫שהראה הקב"ה לאברהם הגלויות‪ .‬וצ"ב מה ענין‬ ‫דנתגלה לאותו האיש מי הוא בעל הבירה‪ ,‬מ"מ עדיין‬ ‫הגלויות כאן‪.‬‬ ‫לא נתיישבה תמיהתו‪ ,‬והא גופא קשיא מדוע נותן‬ ‫עוד כתב בבעה"ט 'אראך' בגימטריא בעננים‪,‬‬ ‫לבית זה לבעור באש שמכלהו והופכו למאכולת‬ ‫מלמד שהיו העננים הולכים לפניו ומראים לו הדרך‪.‬‬ ‫אש‪ ,‬והיכן הוא בעל הבירה שיבוא להציל רכושו‬ ‫וצל"ב מה רמז כאן אודות העננים‪.‬‬ ‫אשר רכש‪.‬‬ ‫במדרש רבה )ב"ר לט‪ ,‬א( בריש פרשתן‪ ,‬ר' יצחק‬ ‫פר' וירא · יד · תשפ"ז‬ ‫בכלל מה שאמרו חז"ל )חגיגה דף י"א ע"ב( דאסור‬ ‫ובמדרש להלן )שם ח( הסמיכו הפסוק )תהלים קי‪,‬‬ ‫לחקור מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה‬ ‫ג( לך טל ילדותך‪ ,‬לפי שהיה אברהם אבינו מתפחד‬ ‫לאחור‪ ,‬מ"מ ניתן לדרוש בזה ע"ד המוסר ללמוד לפי‬ ‫ואומר תאמר שיש בי עוון שהייתי עובד עבודת‬ ‫שכלנו ענין אשר יש בו התעוררות לעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫כוכבים כל השנים הללו‪ ,‬א"ל הקב"ה לך טל ילדותך‪,‬‬ ‫וביארו בזה‪ ,‬דהיה בזה טובה גדולה ותועלת‬ ‫מה טל הזה פורח אף עוונותיך פורחין‪ ,‬מה הטל הזה‬ ‫עצומה לבריאה כולה במה שעצר השי"ת התפשטות‬ ‫סימן ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם‪ .‬והוא‬ ‫העולם‪ ,‬דהנה ידוע בטבע הבריאה דכשיש מאציל‬ ‫תמוה‪ ,‬דבוודאי היה אברהם מתפחד על עברו מאחר‬ ‫ומשפיע לאחרים‪ ,‬הרי שככל שהמקבלים והנאצלים‬ ‫שרק בהיותו בן מ"ח הכיר את בוראו‪ ,‬והיה מתיירא‬ ‫מתרחקים יותר מן המאציל‪ ,‬הרי שההשפעה פוחתת‬ ‫מה יהיה על כל אותם השנים שלא ידע והכיר‬ ‫והולכת יותר ויותר‪ ,‬כי כל מי שהוא קרוב יותר הוא‬ ‫במציאותו ית'‪ ,‬ומעתה מה תשובה השיב לו השי"ת‬ ‫זוכה לקבל אור רב והשפעה במידה מרובה‪ ,‬ואילו‬ ‫לנחם את נפשו דעוונותיו פורחים‪ .‬כן יש לבאר כוונת‬ ‫כשהולך הדבר ומתפשט יותר ויותר‪ ,‬ומתרחק מעת‬ ‫דברי חז"ל שהוסיפו עוד לומר 'מה הטל סימן ברכה‬ ‫לעת‪ ,‬הרי שההשפעה הולכת ונחלשת עוד ועוד‪.‬‬ ‫לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם'‪.‬‬ ‫כן הוא גם בנוגע להתפשטות העולם על ידי‬ ‫עוד במדרש )שם יא( ואעשך לגוי גדול‪ ,‬אמר לו‬ ‫המאציל הבורא ית'‪ ,‬שככל שהיה העולם מתפשט‬ ‫ומנח לא העמדת ע' אומות‪ ,‬אמר לו אותה אומה‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬הרי שבכך היו הולכים ומתרחקים יותר‬ ‫שכתוב בה )דברים ד‪ ,‬ז( כי מי גוי גדול אני מעמיד‬ ‫ויותר מן השורש‪ ,‬ושם באותם המקומות היתה‬ ‫ממך‪ ,‬אמר רבי ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן‬ ‫הסט"א יכולה לידבק‪ ,‬וממילא היו הקליפות מתהווים‬ ‫אלא ואעשך‪ ,‬משאני עושה אותך בריה חדשה את‬ ‫בעולם ומגבירים רוח הטומאה בעולם‪ .‬ולזה עצר‬ ‫פרה ורבה‪ .‬וצ"ב פשר אומרם והלימוד מזה למעשה‪.‬‬ ‫השי"ת בעד התפשטות זו לבל תתפשט עוד‪ ,‬למען‬ ‫ולהלן נאמר )בראשית יג‪ ,‬טז( ושמתי את זרעך כחול‬ ‫יהיה הדבר מוגבר ולא יתהוה ולא ינתן להטומאה‬ ‫הים אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם‬ ‫הכח להתפשט בעולם הרבה יותר מידי‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫זרעך ימנה‪ .‬ולכאו' הרי מבואר בחז"ל )יומא דף כ"ב‬ ‫‪ -‬מחסדי הבורא ית' שעצר התפשטות העולם‬ ‫ע"ב; ספרי פר' עקב‪ ,‬פיסקא מ"ז( דבזמן שעושין רצונו של‬ ‫כדי ליתן כח לבעל תשובה ‪-‬‬ ‫מקום נמשלו ככוכבים‪ ,‬ואילו כשאין עושין רצונו של‬ ‫וזהו כפי הניתן להבין הדבר במציאות שכלנו‬ ‫מקום נמשלו ישראל כעפר הארץ‪ ,‬ומעתה מדוע‬ ‫בענין התפשטות בדבר גשמי‪ ,‬כן הוא ברוחניות‪,‬‬ ‫כעת נתבשר אברהם על ריבוי זרעו‪ ,‬אך בדוגמת עפר‬ ‫שאותם אורות עליונים המתפשטים בעולם ונאצלים‬ ‫הארץ‪ ,‬מה שמוכיח על היותם בבחי' 'אין עושים‬ ‫מלעילא ממקום גבוה מעל גבוה‪ ,‬הרי שהאדם שהוא‬ ‫רצונו של מקום'‪.‬‬ ‫צדיק במעלות ומדריגות עליונות הוא זוכה להיות‬ ‫‪ -‬הקב"ה אמר לעולמו די ולא נתן לעולם‬ ‫מקבל מאותם האורות בריבוי אור עצום‪ ,‬מחמת‬ ‫להתפשט בכדי למנוע התגברות הטומאה ‪-‬‬ ‫שהוא קרוב ביותר לאותו השורש‪ .‬ואילו מי שרחוק‬ ‫לבאר כל זאת נראה עפ"י דבריו של מרן הבעש"ט‬ ‫ממדריגה זו‪ ,‬וככל שמתרחקים יותר הרי שקבלת‬ ‫הק' זי"ע‪ ,‬אשר הובאו בספה"ק תולדות יעקב יוסף‬ ‫שפע האור פוחתת והולכת‪.‬‬ ‫)פר' שמות‪ ,‬ד"ה ובזה יובן וארא אל אברהם( וכן מובא‬ ‫והנה חילוק וגבולות הטבע בין מקום למקום‪ ,‬כל‬ ‫בנועם אלימלך )פר' וארא‪ ,‬ד"ה וארא הב'(‪ ,‬ובזרע קודש‬ ‫זה נתהווה אחר חטא הקדמון‪ ,‬שנעשה עירוב טוב‬ ‫)פר' משפטים‪ ,‬עה"פ הנה אנכי שולח מלאך לפניך( וכן‬ ‫ורע‪ ,‬כך שנתהוה השתנות בקבלת שפע אור‬ ‫האריך בזה רביה"ק הדברי חיים זי"ע )פר' וישב‪ ,‬ד"ה‬ ‫הקדושה לפי המקומות‪ ,‬ונתהוו גבולות בין מקום‬ ‫והנה ידוע דראשית כל הנבראים; פר' דברים‪ ,‬ד"ה ודי זהב(‪,‬‬ ‫קרוב למקום רחוק‪ ,‬ואלמלי החטא היה מתקיים‬ ‫לבאר מה דאיתא בגמ' )חגיגה דף י"ב ע"א; תנחומא‬ ‫היעוד )ישעי' יא‪ ,‬ט( ומלאה הארץ דעה את ה'‪ ,‬ולא‬ ‫מקץ‪ ,‬אות ח( על השם שד"י‪ ,‬דמרמז שהיה העולם‬ ‫היה שום נפק"מ בין למעלה ולמטה‪ ,‬אם קרוב או‬ ‫הולך ומתפשט עד שאמר השי"ת לעולמו די‪ ,‬והגם‬ ‫רחוק‪ ,‬כי היה אורו ית' נמצא בכל מקום באותו‬ ‫שהדברים המה עניינים גבוהים ונשגבים‪ ,‬והמה‬ ‫פר' וירא · טו · תשפ"ז‬ ‫ללמד בכך שגם הרשע הגמור יש עליו לידע שלעולם‬ ‫המידה‪ ,‬ורק אחר שגרם החטא ונתקיים בחינת‬ ‫אין לו להתייאש חלילה‪ ,‬ותמיד עדיין יש לו תקוה‬ ‫מאמרו של לוי )תענית דף כ"ד ע"א( עלית למרום‪ ,‬הרי‬ ‫לשוב‪ ,‬כי לא ידח ממנו נדח לעולם‪.‬‬ ‫שבכך נתהווה ונפרסה מסך המבדיל בין העולם‬ ‫בהאמור יובן מה שהובא בספה"ק קב הישר‬ ‫העליון‪ ,‬וכמו שנא' )איכה ג‪ ,‬מד( סכותה בענן לך‪,‬‬ ‫]אשר ראוי לכל בר לבב‪ ,‬וכל מי שמבקש להתעורר‬ ‫ומאז ככל שמתרחק האדם יותר רח"ל מדרך ה'‪ ,‬כך‬ ‫ולקבל על עצמו עול מלכות שמים לקבוע לעצמו‬ ‫מתרחק הוא משורש שפע האור‪ ,‬וכמעט יש מקום‬ ‫לימוד בספר קדוש זה ובמאמריו הנוראים‪ ,‬כשבין‬ ‫להטומאה להתגבר עליו להפילו לרדת שחת‪.‬‬ ‫הדברים ישנם הרבה מאמרים מזוה"ק שיש בהם‬ ‫ואשר על כן המגיד מראשית אחרית הקדים‬ ‫בכדי לעורר ולחזק את האדם לעבודתו ית'[ )סוף פרק‬ ‫רפואה למכה‪ ,‬וכבר בראשית הבריאה כשצפה וראה‬ ‫א(‪ ,‬דהיות ואוירא דעלמא מלא מסטרא אחרא‪,‬‬ ‫מה יארע לעתיד אחר מעשה החטא‪ ,‬הרי שמיד‬ ‫וביותר המה המקטרגים שנבראו מחטאי בני אדם‪,‬‬ ‫בהתפשטות והתרחבות גבולות העולם אנה ואנה‪,‬‬ ‫על כן בכל עת שהאדם הולך לבית הכנסת ישנו‬ ‫כאשר כמעט הגיעו גבולות העולם למקום רחוק‬ ‫חשש שמא יתדבקו אליו‪ ,‬על כן צריך לידע מה‬ ‫אשר שם היו יכולים הקליפות לשלוט ביותר‪ ,‬או אז‬ ‫דאיתא בזוה"ק )ח"ג דף רס"ג ע"ב( דלצד שמאל הפתח‬ ‫ברוב טוב וחסדו עצר השי"ת שלא יתפשט יותר‪,‬‬ ‫ישנו את הסט"א‪ ,‬ועליו נאמר )בראשית ד‪ ,‬ז( לפתח‬ ‫ומכאן צמחה טובה גדולה לברואי עולם‪ ,‬שגם אם‬ ‫חטאת רובץ‪ ,‬והמזוזה שבימין רומז לשכינה הק'‪,‬‬ ‫יתרחק האדם ממקור שורשו‪ ,‬לעולם לא יוכל‬ ‫והשם שד"י שעליו עוקר כח הסט"א שלצד שמאל‪.‬‬ ‫להתרחק הרבה‪ ,‬וליפול למקום אשר ממנו לא יהיה‬ ‫ועל כן עיקר השמירה צריך האדם בצאתו מביתו‬ ‫לו עוד תקומה‪ .‬ובאמירה זו שאמר לעולמו די צמח‬ ‫לרחוב‪ ,‬לבל ידבקו בו הסט"א ויביאנו לידי עבירה‪,‬‬ ‫כח התשובה שקדמה לעולם )פסחים דף נ"ד ע"א(‪,‬‬ ‫על כן בצאתו מפתח ביתו יניח ידו על המזוזה‪ ,‬כי‬ ‫והכין השי"ת ופעל ענין זה שבכל עת ובכל מצב יוכל‬ ‫יצ"ר במילוי אותיות )יו"ד צד"י רי"ש( סופי תיבות‬ ‫האדם לשוב אל ה'‪ ,‬ולעולם לא יגיע למקום רחוק‬ ‫שד"י‪ ,‬שזהו שם טוב להנצל מהיצר‪ ,‬ובצאתו מביתו‬ ‫ושפל ביותר )וראה לכ"ק מרן זי"ע בשוה"ט ליל חג‬ ‫יתפלל תפילה קצרה 'רבונו של עולם חוסה נא עלי‬ ‫השבועות תשכ"ב(‪.‬‬ ‫למלטני מיצר הרע וכל כת דיליה' אמן‪ ,‬ואז ימלט‬ ‫‪ -‬השם שד"י שעל המזוזה בכוחו לבטל היצר‬ ‫באותו יום מכל עוון ואשמה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫הנטפל לאדם ביציאתו מביתו ‪-‬‬ ‫ולהאמור יובן היטב‪ ,‬כי לזאת נועד השם שד"י‬ ‫ועל זה אמר הכתוב )משלי ג‪ ,‬יט( ה' בחכמה יסד‬ ‫שהוא על שם מה שאמר השי"ת לעולמו די‪ ,‬שעל‬ ‫ארץ‪ ,‬כלומר שברא השי"ת העולם במדה ובדקדוק‬ ‫ידי שם זה יתאפשר לאדם להכניע היצר הרע‪ ,‬כי רק‬ ‫רב‪ ,‬ולא נתן לו להתפשט ולהתרחב יותר מהמידה‬ ‫על ידי שהשי"ת אמר לעולמו די ועצר בעד‬ ‫המדוייקת אשר צפה הבורא ית"ש שמכאן יהיה‬ ‫התפשטותו בכדי שלא יהיה מקום להסט"א‬ ‫בדרך סכנה‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל )אבות ה‪ ,‬א( בעשרה‬ ‫להתגבר‪ ,‬ומכאן הדרך לכל איש ישראל לשוב אל ה'‪,‬‬ ‫מאמרות נברא העולם‪ ,‬ומה ת"ל והלא במאמר אחד‬ ‫ביודעו שלעולם לא יוכל ליפול יותר‪ ,‬ועל כן דייקא‬ ‫יכול ליבראות אלא להפרע מן הרשעים וכו' וליתן‬ ‫כשמעוררים שם זה נכנע היצר‪ ,‬כי מתגלה עד כמה‬ ‫שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם‪ .‬היינו כי‬ ‫מוגבל כוחו‪ ,‬ולזה תיכף בצאתו מביתו בבוקר יזכור‬ ‫אליבא דאמת במאמר פי ה' היה העולם נברא והולך‬ ‫שם שד"י ויבקש מהשי"ת שיגער בשטן לבל ישטיננו‬ ‫ופושט כנפיו לכאן ולכאן בלי קץ וגבול‪ ,‬אך הקב"ה‬ ‫)ועי' שפע חיים רעד"ר‪ ,‬פר' תולדות‪ ,‬מאמר ד‪ ,‬אות ו(‪.‬‬ ‫סידר הבריאה דייקא במספר של עשרה מאמרות‪,‬‬ ‫‪ -‬הרשע הוא כמת שאין בו נשמה‪ ,‬וע"י התשובה‬ ‫ובא בחשבון ובמידה וחשבון מדוקדק כדי שלא‬ ‫נעשה בחי' תחיית המתים ‪-‬‬ ‫יתפשט הגשמיות יותר מדי‪ ,‬וכל זאת משום‬ ‫והנה אמרו חז"ל )ברכות דף י"ח ע"ב( רשעים‬ ‫שהשי"ת חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬ועד‬ ‫בחייהם קרויים מתים‪ ,‬וביארו בספה"ק )יערות דבש‬ ‫יום מותו יחכה לו אם ישוב מיד יקבלו‪ .‬וזהו ליתן‬ ‫ח"א‪ ,‬דרוש א'‪ ,‬ברכת אתה גיבור; ישמח משה‪ ,‬פר' אמור‪,‬‬ ‫שכר טוב לצדיקים ולהפרע מן הרשעים‪ ,‬היינו‬ ‫פר' וירא · טז · תשפ"ז‬ ‫ומלאכי חבלה פוגשים אותו ושואלים אותו מה שמו‪,‬‬ ‫ד"ה באופן אחר אמרתי( טעמא דמילתא‪ ,‬דהנה עיקר‬ ‫ואם רשע הוא אינו זוכר את שמו והם מכין אותו‬ ‫חיות האדם אינו הגוף כי אם הנשמה אשר היא חלק‬ ‫וחובטין בו‪ ,‬וסגולה לזה הוא להזכיר בסוף תפילת‬ ‫אלוקי ממעל‪ ,‬וכדאמרו חז"ל )ב"מ דף קי"ד ע"ב( אתם‬ ‫שמו"ע פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו‪ ,‬או‬ ‫קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם‪ .‬ועיקר‬ ‫שיש בפסוק את שמו )קיצור של"ה בסופו; אליהו רבא‪,‬‬ ‫חיי האיש הישראלי הוא לפי מדת הנשמה שלו‪,‬‬ ‫סי' קכב(‪.‬‬ ‫דככל שהאדם צדיק יותר במעשיו‪ ,‬ועובד את‬ ‫וביאר דזהו כיון דהשם הוא הנשמה‪ ,‬וכמו שנא'‬ ‫השי"ת בקדושה ובטהרה‪ ,‬כשהוא נזהר מלהכשל‬ ‫)בראשית ב‪ ,‬יט( נפש חיה הוא שמו‪ ,‬וכאשר מזכיר‬ ‫בחטא‪ ,‬הרי שאז הוא 'חי' באמת‪ ,‬וגם אחר מיתת‬ ‫האדם הפסוק שיש בו אותיות משמו הריהו ממשיך‬ ‫גופו עדיין נקרא חי‪.‬‬ ‫צינור השפע לנשמתו דרך השם‪ ,‬ולכן תמיד‬ ‫לא כן החוטא שעבר עבירות חמורות הרי שהוא‬ ‫כשמתפללים על אדם או כשמזכירים שמו אצל צדיק‬ ‫נמשל כבהמה נדמה‪ ,‬אשר יש לה גוף בלי נשמה‪,‬‬ ‫מזכירים אותו בשמו‪ ,‬יען אשר הכל תלוי בשם‬ ‫ועל כן אף בחיים חיותו נקרא מת ולא חי‪ .‬אכן‬ ‫האדם‪ ,‬ורק בדרך זו אפשר להמשיך עליו שפע‬ ‫כשעוזב ומתוודה על פשעיו ושב בתשובה‪ ,‬מתוך‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ .‬ברם כשחוטא האדם רח"ל‬ ‫קבלה גמורה על עצמו מאי דהוה הוה מכאן ואילך‬ ‫הריהו מאבד נשמתו‪ ,‬ושוב אין השם כי אם ככינוי‬ ‫ישוב אל השי"ת‪ ,‬או אז נעשה אצלו בחי' תחיית‬ ‫בעלמא‪ ,‬ואין זה שמו האמיתי‪ ,‬ולזה בבואו לעולם‬ ‫המתים‪ ,‬והשי"ת נותן בו נשמה חדשה‪ ,‬ונעשה‬ ‫האמת שוכח את שמו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כבריה חדשה וכקטן שנולד דמי‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ואמנם גם לעומת זה כאשר לוחם האדם עם יצרו‬ ‫ויתבאר בזה מש"כ בזוה"ק )פר' נח‪ ,‬דף ס"ב ע"א(‬ ‫ומתעלה בתורה ועבודת השי"ת‪ ,‬אזי הוא מוסיף אור‬ ‫אתא בר נש לאתדכאה מסייעין ליה בנשמתא‬ ‫לנשמתו‪ ,‬ובכל עת מתהווה אצלו נשמה חדשה יותר‬ ‫קדישא‪ ,‬ודכאן ליה ומקדשין ליה ואקרי קדוש‪.‬‬ ‫ויותר‪ ,‬ונוספים בו ניצוצות קדושים‪ ,‬ושמו הולך ומתגדל‬ ‫ובספה"ק כנסת יחזקאל )להרה"ק רבי יחזקאל‬ ‫ונשמתו מאירה יותר ויותר‪ ,‬ואותו שם שיש לו מתרחב‬ ‫מראדומסק זי"ע נכד בעל התפארת שלמה זי"ע‪ ,‬פר'‬ ‫והולך עוד ועוד במילויי האותיות ומילויי מילואים‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬שהשבוע חל יומ"ד דיליה( הביא רמז לזה‬ ‫‪ -‬השב בתשובה נכלל אצלו כמה וכמה מנשמות‬ ‫דאלקי"ם בלי אות יו"ד הוא נוטריקון הבא לטהר‬ ‫ישראל וניתוסף בנשמתו עוד אור וחיות ‪-‬‬ ‫מסייעין אותו‪ ,‬והאות יו"ד מרמז על הנשמה שהיא‬ ‫וכמו כן כשזוכה האדם מתעבר בו גם ניצוץ‬ ‫מסייעת לשוב בתשובה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫נשמה של צדיקים מדורות קדמונים‪ ,‬וכנודע המעשה‬ ‫ולענייננו יאמר דמרמז על אותם האנשים אשר‬ ‫הנורא המובא בשבחי האריז"ל )אגרת א( שפעם נכנס‬ ‫נהפכו להיות כפגרים מתים‪ ,‬ואיבדו כל חיות‬ ‫הגה"ק רבי שמואל אוזידא זי"ע‪ ,‬מח"ס מדרש‬ ‫דקדושה שלהם‪ ,‬שבל יעלו בדעתם שאבדה תקוותם‬ ‫שמואל עמ"ס אבות‪ ,‬להיכלו של האריז"ל‪ ,‬והוא קם‬ ‫ואין להם עוד תקומה‪ ,‬מאחר והקב"ה כבר הקדים‬ ‫לכבודו בהידור‪ ,‬ואחר כך אמר האריז"ל שקם‬ ‫להם כח התשובה‪ ,‬והאלקים הקדים רפואה למכה‪,‬‬ ‫לכבודו של רבי פנחס יאיר שנכנס יחד עמו‪ ,‬כיון‬ ‫ולא זו בלבד שנתן לו נשמה פעם אחת אלא תמיד‬ ‫שבאותו יום עסק רבי שמואל במצות גמילות‬ ‫בכל עת ועת מוסיף הוא לאדם עוד ועוד חיות‬ ‫חסדים‪ ,‬ולכן נתעבר בו נשמת רבי פנחס בן יאיר‬ ‫לנשמה‪ ,‬וכשישוב בתשובה אף יטע בו נשמה חדשה‬ ‫שהיה עוסק הרבה בפדיון שבויים ולגמול חסד עם‬ ‫להיות כבריה חדשה ויחייהו ויקיימהו תמיד בכל עת‪.‬‬ ‫האומללים‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫‪ -‬שמו של האדם הוא עיקר שם הנשמה וע"י‬ ‫על דרך זה איתא בספה"ק ישמח משה )פר' שמות‪,‬‬ ‫החטא מאבד ההשפעה משמו ‪-‬‬ ‫ד"ה עוד י"ל ואלה שמות( בשם המפרשים )עי' אהבת דוד‬ ‫בענין זה נודע מש"כ בספה"ק ערבי נחל )פר'‬ ‫דרוש יב ד"ה וכד הוינא טליא‪ ,‬בשם מהר"ח אלפאנדרי(‬ ‫פנחס‪ ,‬דרוש ב( לבאר מה דאיתא בקדמונים )מסכת‬ ‫לתרץ הסתירה )יומא דף כ"ב ע"ב( כתיב )הושע ב‪ ,‬א(‬ ‫חיבוט הקבר‪ ,‬פרק ב; ראשית חכמה‪ ,‬שער היראה‪ ,‬פרק יב(‬ ‫והיה מספר בני ישראל‪ ,‬וכתיב אשר לא ימד ולא‬ ‫שכשבא אדם לבית דין של מעלה בא הממונה‬ ‫פר' וירא · יז · תשפ"ז‬ ‫והנה בזמן שהיו אומות העולם בארץ לא היה‬ ‫יספר‪ ,‬דבאמת לא קשיא‪ ,‬דמצינו שיתכן אחד שיהיה‬ ‫נגלה להם רק חלק הפשוט של ארץ ישראל‪ ,‬דעבורם‬ ‫שקול כמו הרבה בבני ישראל‪ ,‬כמו שמשה רבינו ע"ה‬ ‫לא התפשטה הארץ‪ ,‬ואמנם כאשר בישר הקב"ה‬ ‫היה שקול כנגד כל ישראל )מכילתא בשלח טו‪ ,‬א(‪ ,‬ואם‬ ‫לאברהם שיתן לו את הארץ נתן לו מיד את כל‬ ‫כן לפי זה אין בריה יכולה לדעת משקל החשיבות‬ ‫מהותה של ארץ ישראל הן מה שכבר נתגלה והן‬ ‫של איש ישראל‪ ,‬וזה נשקל רק בדעתו של הקב"ה‬ ‫החלק הנעלם שעתיד להתרחב ולהתפשט‪ ,‬וגילה‬ ‫א'ל דעות‪ ,‬יעו"ש‪ .‬ולדברינו יבואר היטב דהיות‬ ‫הקב"ה לאברהם אבינו את מלא כוחה ותפארתה‬ ‫ועיקר חיות האדם הוא הנשמה‪ ,‬הרי שהנשמה‬ ‫אשר ארוכה מארץ מדה ומתרווח והולך‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫יכולה לקבל ניצוצות מנשמות אחרות המתווספים‬ ‫לו כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה‪ ,‬רצ"ל‬ ‫בו יותר ויותר‪ .‬ולזה כיון שעושים רצונו של מקום‬ ‫גם החלק הפנימי שאתה בלבדך רואה אותה ולא‬ ‫ומקבלים בעצמם תוספת נשמה‪ ,‬שוב אין שייך‬ ‫זולתך גם אותה לך אתננה ולזרעך עד עולם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫למנותם כלל‪ ,‬כי עולה ומגיע מניינם למנין גבוה שלא‬ ‫ולפי זה יתבאר היטב דלכן אמר לו הקב"ה כי על‬ ‫שייך בזה עוד ענין מנין וספירה‪.‬‬ ‫ידי שיביט ויראה את פנימיות קדושת הארץ‪ ,‬עד‬ ‫‪ -‬התרחבות הארץ מרמזת כי גם הנשמה יכולה‬ ‫היכן יכול הוא להתפשט יותר ויותר‪ ,‬מזה יבין אשר‬ ‫להתרחב ולהתפשט ‪-‬‬ ‫ושמתי את זרעך כעפר הארץ‪ ,‬היינו דוגמת העפר‪,‬‬ ‫על פי זה נראה לבאר מה שאמרו חז"ל )גיטין דף‬ ‫דעל אף שאם יבואו אנשי מדע ובעלי מקצוע‬ ‫נ"ז ע"א( ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר‬ ‫שיודעים היטב לשער שיעורים מדוייקים‪ ,‬ובאמצעות‬ ‫המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ‬ ‫כלים שונים יוכלו לשער כל אדמה כמה גרגירי עפר‬ ‫משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים‪ ,‬אמר עולא‬ ‫יש בו‪ ,‬ובמקום מתוחם של מטר ישנו כך וכך גרגירי‬ ‫לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא קני‬ ‫עפר‪ ,‬ובמקום גדול יותר ישנו כך וכך‪ ,‬עכ"ז את‬ ‫לא מחזיק וכו'‪ ,‬אמר ליה )דניאל יא‪ ,‬טז( ארץ צבי כתיב‬ ‫שורש הפנימי של גבולות הארץ שהוא דבר רוחני‪,‬‬ ‫בה‪ ,‬מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ‬ ‫אין שום כלי גשמי שיוכל לשערה‪.‬‬ ‫ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא‪ ,‬ובזמן שאין יושבין‬ ‫וכמו כן יהיה זרעך דוגמת עפר הארץ‪ ,‬שגם בעת‬ ‫עליה גמדא‪ .‬וראוי ליתן טעם ולבאר מפני מה ברא‬ ‫אשר שחה לעפ"ר נפשם ונתרחקו מתחת כנפי‬ ‫השי"ת כענין זה שארץ ישראל רווחא וגמדא‪.‬‬ ‫השכינה‪ ,‬עדיין יש להם הכח להתפשט ולהתרחב לקבל‬ ‫ולפי דברינו נראה לומר דעל כן עשה ה' שיהיה‬ ‫תוספת נשמות חדשות‪ ,‬ולחזור למקור שורש מחצבתם‪,‬‬ ‫כח לארץ ישראל להתפשט יותר ויותר‪ ,‬בכדי לרמז‬ ‫וזהו על ידי שישובו ממעשיהם ויקבלו עליהם עול‬ ‫לאותו איש הישראלי שמקבל על עצמו עול מלכותו‬ ‫מלכות שמים בהתעוררות חדשה‪ ,‬ועל ידי זה יונסך‬ ‫ית'‪ ,‬ודורש ומבקש את ה'‪ ,‬כי כמו שארץ ישראל‬ ‫בהם מאת השי"ת רוח חדשה ותתנוסס בקרבם‪.‬‬ ‫מתרחב והולך לפי כמות בני האדם המתגוררים בה‪,‬‬ ‫‪ -‬עיקר התשובה ע"י קבלת עול תורה כי שם‬ ‫ובכך זוכה הארץ הקדושה לקבל תוספת קדושה‬ ‫כלולים כל נשמות ישראל ‪-‬‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬כמו"כ אף נשמתו תקבל חיות חדשה‬ ‫על כן ברור ומוסכם מפי ספרים וסופרים דעיקר‬ ‫בכל עת‪ ,‬ולפי מעשיו יזכה לאור באור פני מלך חיים‪.‬‬ ‫התשובה הוא על ידי קבלת עול תורה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫ויפורש בזה מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו‬ ‫במדרש )ויק"ר כה‪ ,‬א( היכי דמי בעל תשובה היה רגיל‬ ‫)בראשית יג‪ ,‬יד‪-‬טו( כי את כל הארץ אשר אתה רואה‬ ‫ללמוד דף אחד ילמוד שני דפין‪ ,‬ולכאו' יש להבין‬ ‫לך אתננה ולזרעך עד עולם‪ ,‬וביאר בזה בספר מתת‬ ‫מדוע התשובה באה עם לימוד התורה דייקא‪.‬‬ ‫י'ה )פר' שלח( דהנה בני ישראל קבלו במתנת הארץ‬ ‫ולהאמור יובן דהנה נודע דיש שישים ריבוא אותיות‬ ‫ב' חלקים‪ ,‬האחד חלק הנגלה‪ ,‬שגם בזמן שלא ישבו‬ ‫לתורה )ראה מגלה עמוקות‪ ,‬פר' ואתחנן‪ ,‬אופן קפו(‪ ,‬וכלל‬ ‫בה בני ישראל וגמדא הארץ נשאר בה חבל ארץ כפי‬ ‫ישראל כלולים בתורה שבכתב אשר כל אות בתורה‬ ‫גבולותיה‪ ,‬והשני חלק הנעלם שאינה נראית כי‬ ‫מכוון כנגד נשמה אחת מישראל )ועי' ערבי נחל‪ ,‬פרשת‬ ‫כאשר בני ישראל יושבין בה אז הארץ מתרחב‬ ‫האזינו‪ ,‬ד"ה ויאמר אליהם(‪ ,‬והקשו המפרשים )פני יהושע‬ ‫ומתפשט לפי יושביה‪.‬‬ ‫פר' וירא · יח · תשפ"ז‬ ‫קדושתו שכלל בעצמיותו את כל כלל ישראל עד‬ ‫קידושין דף ל' ע"א‪ ,‬ד"ה והואיל ואתא‪ ,‬בשם ספר חסד‬ ‫סוף כל הדורות‪ ,‬כמ"ש בספה"ק אוהב ישראל )פר'‬ ‫לאברהם; ישמח משה‪ ,‬פר' תשא‪ ,‬ד"ה אות( דלכאורה לפי‬ ‫וירא‪ ,‬ד"ה וה' אמר(‪ ,‬עה"פ )בראשית יח‪ ,‬יט( כי ידעתיו‬ ‫ראות עינינו אין החשבון עולה יפה‪ ,‬וביארו דאין‬ ‫למען אשר יצוה את בניו )ועי' תפארת שלמה‪ ,‬שבת‬ ‫הכוונה רק לאותיות כפי ראות עינינו‪ ,‬כי אם גם‬ ‫קודש‪ ,‬ד"ה אלקי הראשונים(‪ ,‬וכבר אז באותה השעה‬ ‫למילויי האותיות ומילואי מילואיהם‪ ,‬שבכל אלו‬ ‫המשיך להם כח התשובה‪ ,‬לבל יתייאש האדם בכל‬ ‫רמוזים וטמונים נשמות ישראל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מצב שהוא‪.‬‬ ‫ולכן כיון שמאותיות התורה הללו מקבל האדם‬ ‫‪ -‬השי"ת מחזק את הנשמה לבל תירא כי לעולם‬ ‫חיות‪ ,‬לזה כשמקבל עליו לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫לא תדחה לגמרי ‪-‬‬ ‫הרי שהעצה הוא לעסוק בתורה תיכף ומיד‪ ,‬ועל ידי‬ ‫המורם מכל האמור כי מחד גיסא שם השי"ת‬ ‫שיעסוק בתורה הק' אשר כל תיבותיה מכוונות כנגד‬ ‫גבול להתגברות הסט"א‪ ,‬ועל כן לא הרחיב העולם‬ ‫נשמות ישראל‪ ,‬בכך יקבל נשמתו עוד ניצוצות‬ ‫אלא עד מקום מסויים ואמר לעולמו די‪ ,‬ומזה בא גם‬ ‫קדושות‪ ,‬וכשם שבאותיות התורה ישנם מילואים‬ ‫הכח לבני ישראל שיהיו יכולים תמיד לשוב אל‬ ‫ומילואי מילואים כמו כן יתעברו אף בנשמתו עוד‬ ‫השי"ת‪ ,‬ומכאן ילמד האדם וידע שהשי"ת אומר די‬ ‫כמה וכמה מנשמות ישראל ונשמות הצדיקים‪ ,‬ובכך‬ ‫ליצר‪ ,‬ובוודאי לא יוכל להפילו לגמרי מדרך ה'‪,‬‬ ‫יתווספו לנשמתו אור גדול יותר ויותר עד שיזכה‬ ‫ותמיד בכל עת יוכל לשוב בתשובה‪ .‬ומאידך גיסא‬ ‫להתקרב באמת להשי"ת‪.‬‬ ‫גם מצד נשמתו שיכולה להוסיף ולהאיר ולקבל‬ ‫‪' -‬וישב אותם אברם' שהכין כח התשובה גם‬ ‫ניצוצות ועיבור נשמה מנשמות הצדיקים שיסייעו‬ ‫לאלו שבבחי' פגרים מתים ‪-‬‬ ‫בעדו‪ ,‬מכל זה יכול האדם להתחזק ולשוב אל ה'‪.‬‬ ‫ויתבאר בזה מה שנאמר להלן בפרשת ברית בין‬ ‫ומעתה יובן הנאמר בריש פרשתן ויאמר ה' אל‬ ‫הבתרים )בראשית טו‪ ,‬ח‪-‬יא( ויאמר ה' אלוקים במה‬ ‫אברם לך לך דהנה נודע מ"ד בזוה"ק )פר' חיי שרה‪,‬‬ ‫אדע כי אירשנה וגו'‪ ,‬ויאמר קחה לי עגלה משולשת‬ ‫דף קכ"ב ע"ב במדרש הנעלם( דקאי על הנשמה היורדת‬ ‫ואיל משולש וגו'‪ ,‬ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם‬ ‫להאי עלמא‪ ,‬ובעל כורחה נעקרת מתחת כסא‬ ‫בתווך ויתן איש בתרו וגו'‪ ,‬וירד העיט על הפגרים‬ ‫הכבוד שם היתה חוסה תחת כנפי השכינה‪ ,‬וכעת‬ ‫וישב אותם אברם‪ .‬והנה איתא במדרש )ב"ר מד‪ ,‬יז;‬ ‫משליכים אותה להכנס לגוף עכור בתוך הבלי‬ ‫וראה מדרש תהלים‪ ,‬מזמור נב; ילקוט‪ ,‬פרשתן‪ ,‬רמז עו( דכל‬ ‫העולם הזה‪ ,‬והיא חוששת ומתפחדת שמא יגרום‬ ‫פרשה זו רומז לגלויות‪ .‬וכ"ה ברש"י כאן )ד"ה ואת‬ ‫החטא ותתרחק הרבה מדרך ה'‪ ,‬ואולי תיפול כל כך‬ ‫הצפור( דאותם פרים אלים ושעירים רומזים‬ ‫שלא יהא לה תקומה‪.‬‬ ‫למלכויות מדי פרס ויוון יעו"ש‪.‬‬ ‫ועל כן אמר השי"ת לנשמה שלא יחשוש‪ ,‬כיון‬ ‫ובפסיקתא )זוטרתא פרשתן בראשית טו‪ ,‬יא( מובא‬ ‫דהגם אשר לך לך מארצך היינו מאותו מקום גבוה‬ ‫דיש כאן רמז לאותו זמן שיהיו ישראל כפגרים מתים‬ ‫שאת נמצאת שם‪ ,‬מ"מ אל הארץ היינו שזהו הארץ‬ ‫בתכלית השפלות‪ ,‬ואז יבוא מלך המשיח ויזכו‬ ‫שהלך ונתרחב בעת הבריאה‪ ,‬וכדרשת חז"ל )ב"ר ה‪,‬‬ ‫לגאולה‪ .‬ויש לבאר בזה עפ"י המבואר בתרגום יונתן‬ ‫ח( למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה‪,‬‬ ‫וכן בתרגום ירושלמי דעיט הוא ציפור טמא‪ ,‬ובא‬ ‫היינו שהלכה והתפשטה עד שאמר לה הקב"ה די‪,‬‬ ‫לרמז שבעומק הגלויות יהיו ישראל במצב שפל‬ ‫וזה יהיה סימן לגבולות העולם שלא תוכל הטומאה‬ ‫ונבזה‪ ,‬ודייקא באותה העת ירד העיט שהוא שורש‬ ‫להתגבר‪ ,‬כי גבולות חלק ה' בעולם‪ ,‬ומכאן תשיג‬ ‫הטומאה על הפגרים‪ ,‬היינו שיבואו להגביר עוד‬ ‫הנשמה נחמה לעצמה כשהיא חוששת לירד להאי‬ ‫טומאה בעולם כדי שהרשעים יאבדו תקוותם‪.‬‬ ‫עלמא‪ ,‬ותדע שגם אם יחטא האדם חלילה‪ ,‬הרי‬ ‫ועל זה אמר וישב אותם אברהם‪ ,‬וישב לשון‬ ‫שלעולם לא יפול רחוק יותר מידי‪ ,‬ותמיד יוכל לשוב‬ ‫תשובה )ראה פסוק"ז שם(‪ ,‬רצ"ל שאז הכין אברהם כח‬ ‫אל השי"ת‪.‬‬ ‫התשובה גם לאותם פגרים שהם בלי נשמה‪ ,‬למען‬ ‫ועוד בא הקב"ה לחזק את אברהם אבינו ואמר לו‬ ‫ידעו שתמיד אפשר לשוב אל השי"ת‪ ,‬ואברהם בכח‬ ‫פר' וירא · יט · תשפ"ז‬ ‫ישראל דרווחא ופשטא‪ ,‬וכמו כן נשמת כל אחד‬ ‫אשר אראך‪ ,‬היינו שאברהם אבינו לבדו רק הוא יוכל‬ ‫מישראל ביכולתו לעלות ולהתעלות ולקבל תוספת‬ ‫לראות את שורש פנימיות קדושת הארץ‪ ,‬מה שלא‬ ‫אור קדושה תמיד בכל עת‪.‬‬ ‫יוכלו המומחים ובעלי המקצוע והמדע לראות‬ ‫ואמר השי"ת לאברהם אבינו הריני מוסיף אות על‬ ‫ולמדוד‪ ,‬והגם דכפי הנראה בעינינו הרי שגדלה של‬ ‫שמך‪ ,‬כי השם הוא החיות הרוחנית של האדם חלק‬ ‫ארץ ישראל הוא קטן ביותר‪ ,‬וכפי שהיה מרן‬ ‫הנשמה שבו‪ ,‬והיא יש לה האפשרות לגדול ולפרוח‪,‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע מגדיר זאת‪ ,‬שכל שטחה של ארץ‬ ‫וכשם שאדם יכול לאבד את שמו אם יקלקל מעשיו‪,‬‬ ‫ישראל במפת העולם אינו עולה על תיבות 'ותן טל‬ ‫הרי שזה לעומת זה על ידי תיקון מעשיו ועבודתו‬ ‫ומטר' שבסידור התפילה‪ ,‬ויעלה בדעת שיתכן‬ ‫לעשות רצון ה'‪ ,‬יכול הוא להוסיף אור לנשמתו להיות‬ ‫לבדוק ולמדוד במדידה גשמית גדלה של ארץ‬ ‫בחי' צדיק שאפי' במיתתו היינו מיתת הגוף קרויים‬ ‫ישראל‪ ,‬מ"מ אברהם אבינו ראה בראייה רוחנית את‬ ‫חיים‪ ,‬כי נשמת הצדיק מאירה ביותר‪.‬‬ ‫גודלה האמיתי האיך שהיא מתרחבת ומתפשטת‬ ‫וזה שהמשיכו שם במדרש והביא מה שדרש רבי‬ ‫רווחא ופשטא יותר ויותר‪.‬‬ ‫ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך‪,‬‬ ‫בדברים אלו בא השי"ת ומדבר אל הנשמה בעת‬ ‫משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה‪,‬‬ ‫ירידתה לעולם הזה‪ ,‬ואומר לה לך לך מארצך‬ ‫לרמז שכביכול השי"ת עושה את האדם מחדש‬ ‫וממולדתך‪ ,‬ואל תחשוש ותתיירא מכל מכשולות‬ ‫ונעשה כבריה חדשה‪ ,‬ונשמתו פרה ורבה על ידי‬ ‫היצר והתגברות הטומאה בעולם הזה‪ ,‬כיון דאל‬ ‫ניצוצות קדושים המתווספים אצלה מתוך תשובה‬ ‫הארץ אשר אראך‪ ,‬שיכיר וילמד מקדושת הארץ‬ ‫וקבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫שמחד גיסא שם לו הקב"ה גבולות‪ ,‬ומאידך‬ ‫ובזה ניחם השי"ת את אברהם אבינו ע"ה אחר‬ ‫בקדושתה יכולה להתפשט ולהתרחב יותר ויותר‪,‬‬ ‫שנצטער על כל שנותיו שלא הכיר וידע את ה'‪ ,‬ואמר‬ ‫וכמו כן הוא נשמתו של האדם‪.‬‬ ‫לו הקב"ה לך טל ילדותך מה טל הזה פורח אף‬ ‫ולכך אמר השי"ת לאברהם אבינו שכאשר יראה‬ ‫עוונותיך פורחין‪ ,‬כאן נתן לו השי"ת הסיבה והטעם‬ ‫הארץ הזאת בקדושתה‪ ,‬מזה ידע כי ואעשך לגוי‬ ‫מדוע עיכבו כל כך עד היותו בן מ"ח שנים‪ ,‬ומדוע‬ ‫גדול‪ ,‬ודרשו חז"ל במדרש דקאי על אותה אומה‬ ‫מנע ממנו להכיר את ה' מתחילה‪ .‬יען אשר הוא יהיה‬ ‫שכתוב בה כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך‪ ,‬ובני‬ ‫סימן לבניו לעולמי עד שגם מי שבילה שנותיו בעניני‬ ‫ישראל בכל עת קראם אל השי"ת הוא מקבלם‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬ונפל והגיע למצב שפל ביותר‪ ,‬עדיין ידע‬ ‫תמיד‪ ,‬וגם מי שנתרחק לגמרי ונפל מדחי אל דחי‪ ,‬גם‬ ‫שיוכל עוד לצמוח ולהיות עבד ה' באמת‪ .‬ולזה רמז‬ ‫מי שמכונה בשם עכו"ם ודומה הוא בכל מעשיו לגויי‬ ‫לו דייקא בענין הטל שהוא סימן ברכה‪ ,‬ומה טל פורח‬ ‫הארצות‪ ,‬עדיין יכולה נשמתו לקבל תוספת חיות‬ ‫אף עוונותיו פורחין‪ ,‬היינו שנשמתו של האיש‬ ‫ואורה ולהתעבר בו נשמה חדשה‪ ,‬כדוגמת קדושת‬ ‫הישראלי גם אם תהיה מלאה עוונות יש לה הכח‬ ‫ארץ ישראל שיכולה להתפשט יותר ויותר‪.‬‬ ‫לגדול בקדושה‪ .‬וזהו בכוחו של אברהם אבינו‬ ‫‪ -‬הקב"ה הוסיף אות ה' לאברהם להורות שכל‬ ‫שהכיר את בוראו ועבדו ית' ביתר שאת‪ ,‬על אף‬ ‫צדיק מקבל בנשמתו תוספת אורה ‪-‬‬ ‫היותו עובד ע"ז עד היותו בן מ"ח שנה‪ ,‬וממנו ידעו‬ ‫ועל זה בא הרמז כאן בבעל הטורים ענין גלויות‬ ‫דור אחרון כי אין מקום לייאוש‪ ,‬וכל אחד יש בידו‬ ‫ישראל‪ ,‬וכן מה שרמז כאן 'אראך' בגימטריא‬ ‫לשוב אל אביו שבשמים‪.‬‬ ‫'בעננים'‪ ,‬דכל זה רמז לדורות העתידים שיצאו‬ ‫‪ -‬ראה בירה דולקת ‪ -‬אותו יצר הבוער בקרבנו תמיד ‪-‬‬ ‫לגלות‪ ,‬ויתקיים בהם בחי' הכתוב 'סכותה בענן לך‬ ‫ועל זה ביאר רבי יצחק והביא משל למה הדבר‬ ‫מעבור תפילה‪ ,‬ויתהווה הסתר פנים עד שיהיה נראה‬ ‫דומה לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה‬ ‫כאילו נפרסה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם‬ ‫אחת דולקת‪ ,‬אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג‪,‬‬ ‫שבשמים‪ ,‬ועלולים לדמות כי אפסה תקוותם‪ ,‬לזה‬ ‫הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה‪.‬‬ ‫הורה כאן הכתוב דח"ו ובוודאי לא יהיה כן‪ ,‬אלא‬ ‫כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם‬ ‫אדרבה קדושת עם ישראל הם בבחי' קדושת ארץ‬ ‫פר' וירא · כ · תשפ"ז‬ ‫על כן בעת שעלה משה למרום לקבל התורה והיו‬ ‫הזה בלא מנהיג‪ ,‬הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא‬ ‫המלאכים מתנגדים לכך‪ ,‬מאחר שראו היאך יראה‬ ‫בעל העולם‪ .‬והיינו דאברהם אבינו ראה הגלויות עד‬ ‫דור אחרון בשנת תשפ"ז‪ ,‬ובאיזה מצב יהיו רח"ל‪ ,‬צר‬ ‫סוף כל הדורות‪ ,‬והיאך שיבער בקרבנו היצר הרע‬ ‫הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם )שמו"ר‬ ‫תמיד לא ינוח ולא ישקוט‪ ,‬ויתגברו אש התאוות‬ ‫כח‪ ,‬א(‪ ,‬היינו שאמר השי"ת למלאכים שכבר הבטיח‬ ‫והבלי העולם הזה בליבות בני אדם‪ ,‬ובבחי' מה‬ ‫לאברהם אבינו בשעתו שלא תמוט התורה‪ ,‬ועם‬ ‫שאמרו חז"ל )קידושין דף פ"א ע"א( נורא בי עמרם‪,‬‬ ‫ישראל חי וקיים לעולמי עד‪ ,‬וגם אם יפלו מדרך ה'‬ ‫וכאש בנעורת יבער תמיד בקרבנו‪ ,‬ומעתה יש כאן‬ ‫תמיד יכולים הם לקום ולהתרומם מעפרות‪.‬‬ ‫מקום לחשוש לכליון בני ישראל ח"ו רח"ל‪ ,‬כי מרוב‬ ‫‪ -‬עיקר האמונה שהבורא ית' ירומם כבוד התורה‬ ‫הזוהמא והחשכות שיהיה באויר העולם מי יוכל‬ ‫אך אי"ז פוטר מהשתדלות כ"א כפי יכולתו ‪-‬‬ ‫לעמוד איתן נגד כל אותם הנסיונות והמכשולות‬ ‫על כן בעת הזאת יחד עם תשובה שלימה וקבלת‬ ‫שיעמדו בפניהם‪ ,‬ועל זה תמה אברהם ואמר תאמר‬ ‫עול מלכות שמים מוכרחים אנו להתחזק באמונה‬ ‫שהבירה זו בלא מנהיג‪ ,‬וכי אין מי שיעצור ביד הדבר‪,‬‬ ‫שלימה‪ ,‬ולבטוח רק בהשי"ת לבד אשר הוא יושיענו‪,‬‬ ‫וכי כל כך עלולים בני ישראל ליפול לשאול תחתית‪.‬‬ ‫אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד‬ ‫עד שהציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא‬ ‫אלהינו למעשה ידינו )הושע יד‪ ,‬ד(‪ ,‬כי אין לנו להשען‬ ‫בעל הבירה‪ ,‬כלומר הסר דאגה מליבך כי אני בראתי‬ ‫אלא על אבינו שבשמים ולא לסמוך על בשר ודם‬ ‫העולם‪ ,‬וכבר בעת בריאת העולם ביקשה הסט"א‬ ‫רימה ותולעה‪.‬‬ ‫להחריב העולם עד שנתתי לה מעצור והגבלתי‬ ‫יעזור השי"ת וכבר יקויים מה שאנו מבקשים‬ ‫כוחותיה שלא תוכל לשלוט על העולם לעשות בו‬ ‫'והאלילים כרות יכרתון ויהיה לתקן עולם במלכות‬ ‫כרצונה‪ ,‬כי ישנו הנהגה מסותרת המשגחת על בני‬ ‫שד"י וכל בני בשר יקראו בשמך‪ ,‬להפנות אליך כל‬ ‫ישראל ליתן בהם הכח להתחזק ולהתגבר על כל‬ ‫רשעי ארץ יכירו וידעו כל יושבי תבל‪ ,‬כי לך תכרע‬ ‫הנסיונות‪ ,‬ולעולם לא יוכל הבירה להשרף‪ ,‬וגם‬ ‫כל ברך תשבע כל לשון'‪ ,‬ויתעורר רוח דעת ורוח‬ ‫כשנראה שהאש בוערת ביותר‪ ,‬בכל זאת גבולות‬ ‫תשובה ממעל על כל העולם‪ .‬אם כי בוודאי אין‬ ‫חלקתי בעולמי‪.‬‬ ‫לדמות שזה פוטר את האדם מלהשתדל בפעולה‪ ,‬כי‬ ‫‪ -‬מציאות קיום האומה הישראלית שתמיד אחר‬ ‫כל יהודי צריך לעשות ולפעול למען הרמת כבוד‬ ‫חורבן באה תקומה ‪-‬‬ ‫התורה‪ .‬ואי אפשר לפטור עצמנו מכך בלא לעשות‬ ‫ואכן למי שיתבונן בקורות הימים של קיום‬ ‫מאומה חלילה‪ ,‬וצריך כל אחד לעשות מה ששייך‪.‬‬ ‫האומה הישראלית‪ ,‬יראה כי כך הוכיחה המציאות‪,‬‬ ‫אנו מאמינים באמונה שלימה בבורא ב"ה‬ ‫ותמיד אחר שנחלו נפילה וחורבן ונתהווה חשכות‬ ‫שבוודאי יגן על שארית הפליטה‪ ,‬אמנם בוודאי צריך‬ ‫בעולם‪ ,‬מיד לאחמ"כ היתה תקומה במידה מרובה‪,‬‬ ‫כל אחד לעשות למען כבוד התורה הקדושה‪,‬‬ ‫והיתה התורה פורחת ועולה‪ .‬ואחר שיצאו שבורים‬ ‫שיתרומם קרן התורה‪ ,‬וצריך לעשות כל מה‬ ‫ורצוצים כאודים מוצלים מאש מתקופת הסתר‪,‬‬ ‫שביכולתנו שלא יתחלל חלילה שמו הגדול בעולם‪.‬‬ ‫לפתע נתרבו מוסדות תורה וקרן ישראל הלכה‬ ‫ובוודאי שלא זו הישועה שלה אנו מצפים‪ ,‬ואנו‬ ‫וצמחה‪ .‬וזאת בעקבות הבטחת השי"ת לאברהם‬ ‫ממתינים שהבוכ"ע הוא לבדו ירומם קרן ישראל‬ ‫אבינו שאין שום כח להסט"א וכתא דיליה להמשיך‬ ‫וכבוד התורה‪ ,‬ועל כן צריך להתפלל על כך‬ ‫ולהתפשט יותר מהגבול שחלק לה השי"ת‪.‬‬ ‫שבמהרה נראה את ישועת ה' האמיתית‪ ,‬ברם לעת‬ ‫וזהו חיזוק עצום לדור אחרון‪ ,‬איך שרק נראה פני‬ ‫כזאת זה הדבר אשר אנו מחויבים לעשות‪ .‬וכאשר‬ ‫הדור באיזה אופן שיהיה‪ ,‬תמיד אפשר לשוב אל ה'‪,‬‬ ‫אנו נעשה ונפעל באתערותא דלתתא מה שמוטל‬ ‫צריך רק לעזוב את דרכינו הרע‪ ,‬ולקבל עלינו עול‬ ‫עלינו לעשות‪ ,‬הרי שבכך יתעורר עלינו אתערותא‬ ‫מלכות שמים שלימה‪ ,‬לבכות ולהתחנן בעד ה'‬ ‫דלעילא וירומם השי"ת כבוד התורה וכבוד ישראל‬ ‫אלוקינו אל תשליכנו מלפניך‪ ,‬וברור ומוסכם‬ ‫בישועה האמיתית‪.‬‬ ‫שיקבלנו השי"ת ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫פר' וירא · כא · תשפ"ז‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬בגוף ובנפש‪ ,‬אור חדש על ציון‬ ‫ישפיע השי"ת עלינו משמי שמי מרום ברכות‬ ‫תאיר‪ ,‬ונזכה כולנו במהרה לאורו‪ ,‬ובקרוב נזכה‬ ‫וישועות לכל בני ישראל בכל מקום שהם בכל‬ ‫לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫מקומות מושבותיהם די בכל אתר ואתר‪ ,‬ישועה‬ ‫‪‬‬ ‫יום ראשון פר' וירא י"ד מרחשון‬ ‫בהמשך נכנס מרן שליט"א לסיור ממושך בהיכל‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל‪ ,‬בין הנכנסים היה‬ ‫המתיבתא ביני ספסלי דבי מדרשא שם ישבו והגו‬ ‫שלוחא דרבנן הרה"ח ר' משה שמעון ראטה מב"ב‪.‬‬ ‫בתורה הק' בהתמדה מאות בחורי החמד תלמידי‬ ‫ישיבתנו הגדולה פעיה"ק‪ .‬מרן שליט"א הסתובב שם‬ ‫יום שני פר' וירא ט"ו מרחשון‬ ‫משך כמחצית השעה‪ ,‬ושוחח עם כמה מרמ"י‬ ‫אחה"צ אחר תפילת מנחה הגיע מרן שליט"א‬ ‫הישיבה‪ ,‬והביע קורת רוחו המרובה מקול התורה‬ ‫לאולמי מלון גלי צאנז לפאר את שמחת השבע ברכות‬ ‫המהדהד ברמה והתמדתם של בחורי החמד‪ .‬כן נכנס‬ ‫שנערך לכבוד הנה"ח ר' מנחם מענדל רייך הי"ו‬ ‫מרן שליט"א לישיבת היכל התורה הסמוך‪ ,‬והאזין‬ ‫מקרית הבעש"ט בפ"ת‪ ,‬לרגל נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫לקול התורה הבוקע‪ ,‬ושוחח עם המנה"ר הרב בועז‬ ‫עם החתן נ"י נכד כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א‪,‬‬ ‫בדיחי שליט"א‪.‬‬ ‫בן בנו הרה"צ רבי בעריש שליט"א‪.‬‬ ‫מרן שליט"א ערך שולחן לחיים והאציל מברכותיו‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל‪ ,‬באמצע נערך שמחת‬ ‫להסב הגאון רבי בן ציון רייך שליט"א נאמן בית‬ ‫הווארט של החתן מורנו מרדכי נ"י בן הרה"ח ר' משה‬ ‫רבוה"ק‪ ,‬לאבי הכלה הנה"ח ר' מענדל הי"ו‪ ,‬לאבי‬ ‫אברהם גלנץ מירושלים )בן הג"ר יהודה צבי שליט"א רב‬ ‫החתן הרה"צ ר' בעריש וייס שליט"א‪ ,‬לחתן הי"ו‪,‬‬ ‫ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה(‪ ,‬עם בת המשב"ק הרב אברהם‬ ‫ולכל הקהל‪.‬‬ ‫דוד שכטר שליט"א )בן הדומו"צ הג"ר יצחק שמואל שליט"א‬ ‫אח"כ נשא דברים בשליחות הקודש‪ ,‬הגה"צ אב"ד‬ ‫מח"ס שו"ת ישיב יצחק‪ ,‬וח"ר ישי לוינשטיין מב"ב(‪.‬‬ ‫קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪,‬‬ ‫כשבדבריו האריך בשבחו של המחותן ר' מענדל הי"ו‪,‬‬ ‫יום שלישי פר' וירא ט"ז מרחשון‬ ‫על לבו הפתוח לכל דבר שבקדושה ולכל צרכי‬ ‫בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל‬ ‫הצדקה דקהילותינו הקדושות בכל מקום ומקום‪.‬‬ ‫החתן יעקב נ"י בן המשב"ק הרה"ח ר' זאב דוב דייטש‬ ‫בתוך דבריו העלה כי מעשי הצדקה והחסד הרבים‬ ‫מפעיה"ק )בן המשב"ק הרב אברהם שליט"א‪ ,‬וח"ר נתן יונה‬ ‫והתמיכה האיתנה שמקבלים מוסדות הקדושים מר'‬ ‫וימר מפעיה"ק(‪ ,‬ע"ב הרה"ח ר' יואל שווארץ ממאנסי‪.‬‬ ‫מענדל שיחי' בכל עת‪ ,‬הם פועל יוצא ממידות‬ ‫אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל‪.‬‬ ‫הטובות וההתבטלות שהשרישו בבית אבותיו‪ ,‬מאביו‬ ‫הרה"ג ר' בן ציון רייך שליט"א‪ ,‬ומזקיניו הרה"ח ר'‬ ‫יום רביעי פר' וירא י"ז מרחשון‬ ‫יחזקאל ז"ל והרה"ח ר' שמואל רפאל רייך ז"ל )שהיום‬ ‫אחר תפילת מנחה הגיע מרן שליט"א להשתתף‬ ‫חל יום היא"צ שלו( וכן הרה"ח ר' יצחק אזיק הלפרין ז"ל‪,‬‬ ‫בשמת השבע ברכות של החתן מורנו שמואל נ"י‬ ‫שהם כולם פעלו בנאמנות בלב ובנפש למען‬ ‫מטובי סופרי המלך בן הרב מאיר וינגרטן הי"ו מביתר‬ ‫מוסדותיו הק' של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫)בן הג"ר משה שליט"א דומו"צ בבי"ד לדיני ממונות בנתניה(‬ ‫כן השמיע דברי בדחנות משמח אלוקים ואנשים‬ ‫מטובי סופרי המלך‪ ,‬ע"ב הרב אברהם צבי וייס מב"ב‬ ‫הרה"ח ר' נפתלי פוקס הי"ו‪ .‬בין הפרקים זימרו‬ ‫)בן הג"ר יצחק ישעי' שליט"א אב"ד נוה אחיעזר‪ ,‬וחתן הג"ר‬ ‫המשוררים ניגוני הודיה ושמחה‪.‬‬ ‫אהרן טויסיג שליט"א מראשי ישיבת אלכסנדר(‪.‬‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הסב הגאון רבי בן‬ ‫ציון רייך שליט"א נאמן בית רבוה"ק‪ .‬ובירך מרן‬ ‫בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל החתן‬ ‫שליט"א השבע ברכות‪.‬‬ ‫החבר יצחק מרדכי נ"י בן הרב גדליה דוד שווארץ‬ ‫אחר חלוקת כוס של ברכה קם מרן שליט"א‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר חיים שלמה זלמן מאנטווערפן‪ ,‬וחהג"ר יהודה‬ ‫לריקוד של שמחה יחד עם כל יושבי בימת הכבוד‪,‬‬ ‫צבי גלנץ שליט"א רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה(‪ ,‬ע"ב שלוחא‬ ‫ובהמשך רקד ביחוד עם החתן‪ ,‬ואח"כ במחול עם‬ ‫דרבנן העסקן הרה"ח ר' ברוך דוב קליין גבאי בית‬ ‫המחותנים החתן והסב הגרב"צ שליט"א‪.‬‬ ‫מדרשנו העתיק בעיה"ק צפת וח"מ העיר צפת‪.‬‬ ‫אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל‪ ,‬בין הנכנסים היה‬ ‫אח"כ הגיע מרן שליט"א לביקו"ח אצל הנה"ח ר'‬ ‫שלוחא דרבנן הרב מאיר פרוש מירושלים‪.‬‬ ‫חיים שפירא הי"ו מירושלים יו"ר ארגון רפאינו‪,‬‬ ‫כן העניק מרן שליט"א תעודת חבר להבה"ח‬ ‫השוהה לרפואה במרכז רפואי צאנז‪.‬‬ ‫פר' וירא · כב · תשפ"ז‬ ‫יתירה נראתה על פני כ"ק מרן שליט"א בעת שעבר‬ ‫אלימלך בצלאל נ"י בן הרה"ח ר' דוד שלום אליעזר‬ ‫ממושכות על רשימת השמות וציין שוב ושוב‬ ‫קליין מלונדון‪ ,‬אחר שעמד בכור המבחן בהצלחה‬ ‫בהתפעלות גדולה שמות מצטרפים חדשים אשר‬ ‫ובידיעה ברורה על יותר משש מאות דפי גפ"ת‪.‬‬ ‫החלו ללמוד ולהיבחן ברוב הצלחה‪.‬‬ ‫לאחר מכן ביקש כ"ק מרן שליט"א שיניחו את‬ ‫אחר תפילת ערבית נגשו ראשי מפעל התורה‬ ‫מסמכי הנתונים על שולחנו בקודש פנימה וביטא את‬ ‫תורתם משתמרת‪ ,‬המנהל מוה"ר משה קלוגר‪ ,‬המנהל‬ ‫רצון‪-‬קדשו להוסיף ולקבל את הנתונים ואת שמות‬ ‫הרוחני הרה"ג ר' זלמן לייב בינדר שליט"א‪ ,‬יחד עם‬ ‫הנבחנים‪ .‬בסיום האציל מרן שליט"א מברכות קדשו‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון‬ ‫לכל הנבחנים לרוב הצלחה וסייעתא דשמיא‪ ,‬וביותר‬ ‫שליט"א‪ ,‬והגישו רשימה של מאות הנבחנים החדשים‬ ‫לנבחנים החדשים אשר ניגשים כעת למבחן השני‬ ‫שהצטרפו ללומדי 'דף השינון' עם התחלת לימוד‬ ‫במסכת פסחים כשדברי תורה צריכים חיזוק‪ ,‬להתברך‬ ‫מסכת פסחים‪ ,‬יחד עם רשימת נבחני מסגרת דף‬ ‫בסייעתא דשמיא ממעל‪.‬‬ ‫היומי האחרון שהצטיין בריבוי נבחנים‪ .‬התרגשות‬ ‫‪‬‬ ‫תוכן השיחה‬ ‫בביקורו של כ"ק האדמו"ר מסקולען מאנסי שליט"א‬ ‫אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫יום ה' שבט תשפ"ו ההעל"ט בבית האכסניה בגלילות מאנסי בעת מסע הקודש לארה"ב‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬כי לא תמו חסדיך‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי התעניין בשלום מרן‬ ‫חז"ל אמרו )שבת נה‪ ,‬א( 'תמה זכות אבות'‪ ,‬ואמרו‬ ‫שליט"א וכו'‪.‬‬ ‫צדיקים שזכות אבות נשאר תם ושלםא‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬חסדי ה' כי לא תמנו‪...‬‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫שלוחה בזה קדם ידידינו האבר"ך הנכבד והנעלה‪ ,‬ויהי דו"ד בכל דרכיו משכיל‪ ,‬עסקן נמרץ ומהולל‬ ‫בתשבחות‪ ,‬לבו ער לכל אחד ואחד מסור בלו"נ לכל עניני חצר הקודש צאנז ומוסדותיה‪ ,‬עומד במסירות‬ ‫לשמש בקודש פנימה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרב אברהם דוד שכטר שליט"א‬ ‫משב"ק אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובעשטו"מ‬ ‫שמחת אירוסי בתו הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש החתן מורינו מרדכי גלנץ נ"י‬ ‫בן הרה"ח ר' משה אברהם הי"ו ‪ -‬מיקירי אנ"ש בירושלים עיה"ק‬ ‫והברכה אחת היא לסבים‬ ‫הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א ‪ -‬חבר הבד"ץ קרית צאנז נתניה ומח"ס ישיב יצחק‬ ‫הרה"ח ר' ישי לוינשטיין הי"ו ‪ -‬גבאי בית מדרשנו בשכונת רמת אלחנן‬ ‫והגאון רבי יהודה צבי גלנץ שליט"א ‪ -‬רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה‬ ‫ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח‪ ,‬ואך ששון ושמחה ישכון באהלם‬ ‫תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‬ ‫ההנהלה‬ ‫ג"א אנו מצטרפים‪ :‬הנהלת מערכת 'בצילא דמהימנותא'‬ ‫זושא זצללה"ה‪ ,‬שפיר 'תמה זכות אבות'‪ ,‬כלומר שזכות אבות עדיין‬ ‫א ראה בספר אמרי פנחס )שער ב‪ ,‬אות כא(‪ :‬זכות אבות תמה‬ ‫תם בשלימות ובשתמימות‪ ,‬על דרך ויעקב איש תם )בראשית כה‪ ,‬כז(‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬בשם הרב מפיקוב שאמר בשם אביו הרב מבארדיטשוב‪ ,‬פי'‬ ‫ומלשון תמים תהיה עם ה' אלקיך )דברים יח‪ ,‬יג(‪ ,‬ועל דרך הכתוב‬ ‫עדיין שלימה שלא התחילו לשלם זכות אבות גופא רק פירות‬ ‫)תהלים יט‪ ,‬ח( תורת ה' תמימה‪ ,‬היינו הגם שכלו כל הקיצין וכל זכיות‬ ‫ופירי פירות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫של ישראל חס ושלום‪ ,‬מכל מקום הזכות עדיין בתמימות‪.‬‬ ‫וכן בספר שפתי צדיקים )ליקוטים יקרים(‪ :‬בשם הרב הקדוש ר' ר'‬ ‫פר' וירא · כג · תשפ"ז‬ ‫וכך היה אצל הצדיקים‪ ,‬דאף שהיו ביבשה הרגישו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬תוס' שם )ד"ה ושמואל( הביאו בשם ר"ת‪,‬‬ ‫כאילו הם בתוך הים‪ ,‬מרוב ההתעוררות שהיתה שם‪.‬‬ ‫דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה‪ ,‬דכתיב‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬על כל פנים כיון‬ ‫)ויקרא כו‪ ,‬ו( וזכרתי את בריתי יעקוב‪.‬‬ ‫שפרשיות אלו הם פרשיות המועדים‪ ,‬לכן באתי‪ ,‬כי‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬לכן מבקשים 'וברית‬ ‫הלא אמרו חז"ל )ראש השנה טז‪ ,‬ב( חייב אדם לקבל פני‬ ‫אבות לבנים תזכור'‪.‬‬ ‫רבו ברגל‪ ...‬הקריאה מעורר את הזמן‪ ...‬בפרט שהרבי‬ ‫פרשיות בא בשלח יתרו הם פרשיות של ימים טובים‪...‬‬ ‫שליט"א הגיע לכאן‪ ...‬מה' מצעדי גבר כוננו‪...‬‬ ‫מסופר על הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני מבקש תמיד שלא לקלקל ח"ו‪,‬‬ ‫שפעם בשבת פרשת בא התלהב עד מאד עד שאמר‬ ‫לתקוני שדרתיך ולא לעוותי‪ .‬מתחילה לא היה לי‬ ‫הלל לאחר שמונה עשרה ברוב התעוררותב‪...‬‬ ‫חשק גדול לנסוע‪ ,‬הגעתי בעל כרחי‪ ...‬אבל מה' מצעדי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שהרגיש אז התלהבות כמו יום טוב‪.‬‬ ‫גבר כוננו )תהלים לז‪ ,‬כג(‪ ,‬וידע מצדיקים שהאדם חושב‬ ‫הקריאה מעורר את הזמן‪.‬‬ ‫שהוא נוסע מחמת איזה סיבה אבל האמת היא‬ ‫כעין זה מסופר על הרה"ק רבי אורי השרף‬ ‫שהקב"ה מסבב לאדם להיכן יסעג‪.‬‬ ‫מסטרעליסק זי"ע שבשעה שאמר שירת הים כל כך‬ ‫שמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע‪ ,‬שפעם אמר לו זקה"ק‬ ‫התעוררות עד שהחסידים שהתפללו עמו היה נדמה‬ ‫בעל ייטב לב זי"ע‪ ,‬מתקנא אני מאד בדודך הרב‬ ‫בעיניהם כאילו הם עוברים אז את הים‪ ,‬עד שהרימו‬ ‫משינאווא‪ ,‬שהוא בכל מקום שהולך הוא עובד את ה'‪,‬‬ ‫שולי וקצוי בגדיהם שלא ירטבו ממימי הים‪...‬‬ ‫וגם בהיותו בדרכים אין לו שום טירדה ומניעה‪ ,‬ואילו‬ ‫יש להסמיך לזה מדברי הרבי ר' אלימלך זי"ע בליקוטי‬ ‫אני הנני כמו שעון קיר שאי אפשר להזיזו ממקומו‪,‬‬ ‫שושנה )ד"ה הפך ים ליבשה( לפרש הכתוב בפרשת‬ ‫דכשאיני יושב בביתי אין לי שלוה ומנוחת הדעת וזה‬ ‫בשלח )יד‪ ,‬כט( "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"‪,‬‬ ‫מונע אותי מעבודת ה'‪...‬‬ ‫דיש לדקדק למה לא נאמר 'בתוך הים ביבשה' כמו‬ ‫הרה"ק משינאווא זי"ע היה נוסע הרבה‪ ,‬ואמר‬ ‫בפסוק לעיל )שם‪ ,‬כב(‪ .‬וביאר שבאותו זמן התעלו בני‬ ‫ששורש נשמתו הוא בפסוק 'ויהי בנסוע'ד‪ ...‬הוא אמר‬ ‫ישראל למדרגה גבוהה ושמו על לבם שגם הטבע כולו‬ ‫שביקר אצל רנ"ו צדיקים‪.‬‬ ‫אינו אלא דרך נס‪ ,‬והכל נעשה על ידי הבוכ"ע‪ .‬ולכן גם‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬הקב"ה הוא סיבת כל‬ ‫כשהיו 'ביבשה' הרגישו כמו שנמצאים 'בתוך הים'‪ ,‬כי‬ ‫הסיבות‪ ,‬הקב"ה מסבב שצדיקים יסעו כדי לתקן מה‬ ‫הלא כל הטבע הוא רק דרך נס‪ .‬וזהו גם הרמז בכתוב‬ ‫שצריך לתקן‪.‬‬ ‫)תהלים סו‪ ,‬ו( "הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל"‪ ,‬דגם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן אם קלקלו את המעשים צריכים‬ ‫כשהולכים ברגל הם רואים נסים כמו בקריעת ים סוף‬ ‫לצאת לגלות בשביל לתקן‪ ,‬אבל מי שזוכה אין צריך‬ ‫כאשר הפך ים ליבשה‪.‬‬ ‫כוננו ודרכו יחפץ‪ ,‬ואמר על אותן האנשים הנוסעים לארץ‬ ‫ב ראה להגה"ק ממונקאטש זצ"ל בדברי תורה )מהדורה ח‪ ,‬אות‬ ‫מרחקים בסחורות וכדומה הרחוקים נדוד‪ ,‬לא מחשבותיו‬ ‫לו(‪ :‬ומענין זה יש להשיב קצת במה שמספרים העולם בשם‬ ‫יתברך מחשבותם‪ ,‬המה מדמים בנפשם שכל עצמם עם דרך‬ ‫זקיני הקדוש רבי ר' משה ליב זי"ע מסאסוב כי פעם אחת‬ ‫נסיעתם לארץ מרחקים‪ ,‬בעבור הרבות זהב וכסף חלוף‬ ‫בפרשת בא‪ ,‬בליל שבת קודש‪ ,‬הגיד הלל שלם בברכה בבית‬ ‫סחורתם‪ ,‬ולזה המה מקצים רגליהם‪ ,‬ובאמת הוא יתברך לא כן‬ ‫המדרש שלו‪ ,‬וכנראה הגיע אז בבחינה שהקריאה ממשיך הזמן‬ ‫ידמה‪ ,‬כי אם הוא יודע לתקן עניינו יותר ממנו‪ ,‬ולפעמים יש לו‬ ‫של יום א' דפסח‪ ,‬היינו שהרגיש מבערב ליל שבת קודש כמו‬ ‫לאדם ככר לחם בארץ מרחקים הנוגע אל בחינתו‪ ,‬והוא צריך‬ ‫שהוא ליל פסח‪ ,‬על כן אמר הלל עם הצבור‪ ,‬ולא הזכירוהו שום‬ ‫לאכול אותו ככר דייקא באותו מקום ובשעה הזאת‪ ,‬או לשתות‬ ‫אחד מהצבור‪.‬‬ ‫מלא לוגמיו מים במקום ההוא‪ ,‬ולכוונה הנזכר מצעדי גבר כוננו‪,‬‬ ‫ומדוע היה דוקא אצלו המעשה הזאת‪ ,‬הגדתי זה כביר טעם לשבח‪,‬‬ ‫להרחיק נדוד כמה מאות פרסאות‪ ,‬בכדי להשלים את נפשו עם‬ ‫יען שיום פטירתו היה ד' שבט‪ ,‬יום ג' פרשת בא‪ ,‬וכן חל לעולם‬ ‫זה הככר לחם ושתות מים מעט או הרבה‪ ,‬ולפעמים אפילו אליו‬ ‫הלולא דיליה בפרשת בא‪ ,‬הגם שאותו מעשה לא שמענו אם היה‬ ‫לא יגיע‪ ,‬כי אם לאחד ממשרתיו העברים‪ ,‬אם יש לו שם פת לחם‬ ‫דוקא בשנה שלפני פטירתו‪ .‬וענין ההמשך באורך‪ ,‬ואין כאן מקום‬ ‫וקיתון מים‪ ,‬ולהיות שאין ידו משגת לנהוג נסיעה למקום רחוק‬ ‫להאריך‪ ,‬אך הגדתי זאת לפני אאמו"ר הקדוש זי"ע‪ ,‬וקלסיה‪.‬‬ ‫כזה‪ ,‬זאת הגורמת רצון לבעליו לנהוג דרך נסיעתו דייקא למקום‬ ‫ג ראה בספה"ק דגל מחנה אפרים )פרשת מסעי ד"ה עוד יש(‪:‬‬ ‫ההוא‪ ,‬בעבור עבדו למלאות כריסו מלחם המזומן לו שם‪,‬‬ ‫ויבואר על פי מה שקבלתי מרבותי ע"ה על פסוק )תהלים לז‪,‬‬ ‫ושתות מימיו הנוגעים אליו‪ ,‬כי כן גזרה חכמתו יתברך הצריך‬ ‫כג( מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ היינו שכל מצעדי גבר‬ ‫להשלמת נפשו לקבץ חלקיו‪ ,‬המה אחת מדרכי אל‪ .‬לזה רומז‬ ‫מאתו כוננו לאיזה סיבה אשר יחפוץ בדבר האדון ברוך הוא‬ ‫הכתוב מה' מצעדי גבר כוננו‪ ,‬שנוהג איזה נסיעה למקום רחוק‬ ‫להוליכו בדרך ההוא כמו שיבואר אך האדם ודרכו יחפץ כי הוא‬ ‫הכל הוא מאתו יתברך‪ ,‬כאשר גזרה חכמתו להשלמת נפשו‬ ‫חפץ בדרך זה לצורך עצמו ובאמת הכל הוא דרך הקב"ה וה'‬ ‫באחת מסיבותיו יתברך הידועים לו יתברך‪ ,‬והוא האדם לא כן‬ ‫עשה שיחפוץ לילך בדרך זה לסיבה הצריך להאדון ברוך הוא‪.‬‬ ‫ידמה ולבבו לא כן יחשוב‪ ,‬כי אם ודרכו דייקא יחפץ‪ ,‬לנהוג‬ ‫וכן בספה"ק מאור עינים )פרשת ויקהל‪ ,‬ד"ה קחו מאתכם(‪ :‬וזהו‬ ‫נסיעות ובסחורה וכדומה‪ ,‬ומאת ה' שכוח לוח לבו‪.‬‬ ‫שאמר הבעש"ט ז"ל מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ‪ ,‬והוא‬ ‫ד ראה בספר 'מהרש"ם הכהן' )פרשת לך(‪ :‬והנה הרב הקדוש‬ ‫כפל מצעדי ודרכו‪ ,‬ואמר ז"ל כי מה' מצעדי גבר כוננו כי מה‬ ‫משינאווע זצל"ה אמר שאות ו' שלו הוא אות ו' מן ויהי בנסוע‪,‬‬ ‫שמוליך השם את האדם לאיזו מקום על ידי מבוקש שיש לאדם‬ ‫שהיה דרכו ליסע בימי צעירותו לכל הה"צ להכיר אותם‪ ,‬וגם‬ ‫לזה המקום אבל ודרכו יחפץ כי השם רוצה לתקן האדם שם‬ ‫נסע למקומות שהיה צריך בשם להחזירם למוטב ולעשות‬ ‫להעלות ניצוצות הקדושות שבמקום הזה וזהו דרכו יחפץ כי‬ ‫טובות לישראל וכו' והה"ק ר"ש מבאבוב ז"ל אמר שהוא יש לו‬ ‫השם חפץ דרכו ולא מבוקש שיש לאדם שם‪.‬‬ ‫אות ו' מן ובנחה יאמר‪ ,‬כי ביכולתו להחזיר ישראל לתשובה‬ ‫וכן בספה"ק אור המאיר )פרשת צו‪ ,‬ד"ה ד"ה ולבש(‪ :‬על דרך‬ ‫ולתקן בביתו הכל וכו'‪.‬‬ ‫ששמעתי מהבעש"ט שביאר פירוש הכתוב מה' מצעדי גבר‬ ‫פר' וירא · כד · תשפ"ז‬ ‫גורל היכן להטמינו‪ ,‬או בסקווירא או במונרו‪,‬‬ ‫לנסוע אלא הניצוצות באים אליו שיתקנם‪ ,‬כמו אבן‬ ‫ושיכניסו הגורל עוד דף ריק‪ ...‬ושאל אבי מה לעשות‬ ‫השואבת כידוע מהאוה"ח הק' )שמות יט‪ ,‬ה(ה‪.‬‬ ‫אם יצא הדף הריק‪ ,‬ואמר שישאלו איזה גדול מה‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬כשצדיק נוסע זה גם‬ ‫לעשות‪ ,‬כמדומני את כ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל בעל‬ ‫בשביל להשפיע על אחרים‪.‬‬ ‫ויחי יוסף‪.‬‬ ‫על פי דברי האוה"ח הק' ביאר כ"ק אבי ]האדמו"ר‬ ‫אחר כך חזר זקני יחד עם אבי את המובא בזוה"ק‬ ‫בעל מאור ישראל מסקולען[ זצ"ל את הפסוק )שמות‬ ‫)פרשת ויחי‪ ,‬ח"א רכה‪ ,‬ב( על הענין שלא להעלות נפטרים‬ ‫יב‪ ,‬כא( משכו וקחו לכם צאן וגו'‪ ,‬כי ידוע שבצאן של‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬שעליהם נאמר )ירמיה ב‪ ,‬ז( ותבואו‬ ‫האבות הק' היו כלולים הרבה נשמות וניצוצות שהיו‬ ‫ותטמאו את ארציו‪ .‬אמנם כיון שאמר להכניס בגורל‬ ‫צריכים לתקן‪ ,‬וחז"ל )שמו"ר טז‪ ,‬ב( דרשו על משכו‬ ‫גם נייר ריק‪ ,‬היה במחשבה של אבי זצ"ל שאולי כן יש‬ ‫וקחו לכם‪ ,‬משכו ידיכם מעבודה זרה‪ ,‬והיינו שעל ידי‬ ‫בזה צד להעלותו לארץ ישראל‪ ,‬והיה במבוכה גדולה‪.‬‬ ‫שייטיבו מעשיהם יזכו לתקן הניצוצות באופן של‬ ‫אחר ההסתלקות עשו גורל‪ ,‬ויצא הדף הריק‪ ,‬ואבי עשה‬ ‫משכו וקחו לכם‪ ,‬שהניצוצות יימשכו אליהם ולא‬ ‫כפי שנצטוה ושאל את הרב מפאפא מה לעשות‪ ,‬ואמר‬ ‫יזדקקו לטרוח ולצאת בשביל לתקנם‪.‬‬ ‫שיחזרו שוב על הגורל‪ ,‬אך גם בפעם השניה יצא הדף‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני מסתכל בספרים של זקנכם 'נועם‬ ‫הריק‪ ,‬ועכשיו כבר לא ידע אבי אם צריך שוב לשאול‬ ‫אליעזר'‪ ,‬יש שם 'אסאך היימישע זאכן'‪...‬‬ ‫את הרב מפאפא או לא‪ ...‬אמנם כיון שלא ידע להחליט‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬זקני זצ"ל ואבי זצ"ל דאגו‬ ‫שאל שוב‪ ,‬והרב מפאפא אמר לו שזהו סימן שהוא‬ ‫ופעלו עבור הכלל‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪...‬‬ ‫לבדו צריך להחליט‪ ...‬ואבי היה נבוך מאד מה לעשות‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הם מסרו את עצמם עבור הכלל‪ ,‬זיך‬ ‫וזכורני שבכה ממש על כך שאינו יודע מה להחליט‪ .‬עד‬ ‫אוועק געגעבן פארן כלל‪ ...‬כך היה דרך הצדיקים‪...‬‬ ‫שאמר שעכשיו בוודאי אין להעלותו לאר"י כפי שהבין‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬מלבד מסירות נפש‪ ,‬הם‬ ‫מכך שחזר עמו על דברי הזוה"ק‪ ,‬אבל כיון שב' פעמים‬ ‫מסרו גם את הגוף‪...‬‬ ‫יצא בגורל הדף הריק לכן יקברו אותו כאן על תנאי‪,‬‬ ‫בימים האחרונים של זקני זצ"ל‪ ,‬כשהיה חלוש מאד‬ ‫ולאחר תקופה יעלו את העצמות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬שסבל על לבו והיה סגי נהור‪ ,‬והרופאים אסרו‬ ‫אמנם בב' בתי החיים האמורים לא רצו לקבור על‬ ‫עליו לדבר כדי שלא יתאמץ‪ ,‬שלח לקרוא לבנו אבי‬ ‫תנאי‪ ,‬וכששמע זאת כ"ק האדמו"ר התורת מרדכי‬ ‫זצ"ל ודיבר אתו בשארית כוחותיו אודות מוסדות‬ ‫מויזניץ זצ"ל‪ ,‬שלח לומר לאבי שיכולים לקבור אותו‬ ‫חסד לאברהם‪ ,‬ואבי אמר לו שהרי הרופא אומר‬ ‫בבית החיים במאנסי וגם על תנאי‪ .‬ואבי זצ"ל הסכים‬ ‫שאסור לו לדבר‪ ,‬והשיב לו זקני‪ ,‬עת לעשות לה'‪ ,‬הרי‬ ‫מיד‪ ,‬ובפרט שזה בין שני בתי החיים הנ"ל‪ ,‬ואכן קברו‬ ‫חסד לאברהם זה הצלת נשמות ישראל‪...‬‬ ‫אותו על תנאי‪ ,‬וכבר נשאר כאן‪ ...‬ואמר אבי שאינו‬ ‫אב"ד ארה"ב‪ :‬הם טמונים בבית החיים כאן במאנסי‪.‬‬ ‫רוצה להעלותו כדי שתומכי חסד לאברהם יוכלו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לא היה מדובר להעלות לארץ ישראל?‬ ‫לעלות על קברו להתפלל‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬זקני זצ"ל השאיר שני‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם מרן אאדמו"ר זי"ע סבר שאין‬ ‫צוואות‪ ,‬באחד כתב להעלותו לארץ ישראל ובשני‬ ‫להעלות נפטרים )עי' שו"ת דברי יציב‪ ,‬חלק ד‪ ,‬יורה דעה‪,‬‬ ‫כתב שיקברו אותו בבית החיים בשיכון סקווירא‪.‬‬ ‫סימן רכד‪-‬רכו(‪ ,‬וגם בצוואתו כתב על זה‪ ,‬שלא יעלו‬ ‫אמנם לפני הסתלקותו קרא לבנו אבי זצ"ל‪ ,‬ואמר לו‬ ‫אותו מחוץ לארץז‪ .‬בשנים האחרונות שהיה בארה"ב‪,‬‬ ‫ששני הצוואות מבוטלות‪ ,‬ושלאחר אריכות ימיו יעשו‬ ‫וכן בפרשת תרומה )ח"ב קמא‪ ,‬ב(‪ :‬מאן דנשמתיה נפקא לבר‬ ‫ה ראה שם‪ :‬לפי מה שקדם לנו כי ענפי הקדושה נתפזרו בעולם‪,‬‬ ‫מארעא קדישא‪ ,‬וההוא גופא אסתאב בההוא רוח מסאבו‪ ,‬ההוא‬ ‫ואין מציאות להם להתברר זולת באמצעות ישראל‪ ,‬וביותר‬ ‫רוח מסאבו אשתאיב בגויה‪ ,‬עד דתב ליה עפרא‪ ,‬ואי ההוא גופא‬ ‫באמצעות עסק התורה‪ ,‬שהיא כאבן השואבת ניצוציה במקום‬ ‫דאשתאיב ביה ההוא רוח מסאבא סלקין ליה לאתקברא גו‬ ‫שהם‪ ,‬ואותם נצוצי הקדושה גם להם יקרא סגולה וכו' וכמו‬ ‫ארעא קדישא‪ ,‬עליה כתיב )ירמיה ב‪ ,‬ז( ותבאו ותטמאו את ארצי‬ ‫שכתבנו כמה פעמים הדברים במעשה מצרים‪ ,‬ואומרו כי לי כל‬ ‫ונחלתי שמתם לתועבה‪ ,‬ארצי דלא שלטא עלה רוח מסאבו‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬כאן רמז שיש לו סגולה מפוזרת בכל הארץ‪ ,‬וזה טעם‬ ‫בההוא גופא דלכון דאשתאיב ביה רוח מסאבו‪ ,‬דקא מייתין‬ ‫פיזור ישראל בארבע רוחות העולם‪ ,‬לחזור אחר הסגולה שהיא‬ ‫לקברא ליה בארצי‪ ,‬אתון מסאבין לה לאסתאבא ביה‪.‬‬ ‫אבידתם‪ ,‬והנה זולת עונם של ישראל היו יכולים השגת הדבר‬ ‫וראה עוד במסכת כלאים )פרק ט‪ ,‬הלכה ג( וז"ל‪ :‬רבי בר קיריא‬ ‫בלא פיזור בעולם‪ ,‬אלא בכח עוצם תורתם היו מולכים בכל‬ ‫ורבי לעזר הוון מטיילין באיסטרין ראו ארונות שהיו באין‬ ‫העולם‪ ,‬ושואבים כל בחינות הקדושות מכל מקום שהם‪,‬‬ ‫מחוצה לארץ לארץ‪ .‬אמר רבי בר קיריא לרבי לעזר מה הועילו‬ ‫ו ראה שם‪ :‬מאן דנפק נשמתיה ברשותא אחרא וגופא דיליה‬ ‫אילו אני קורא עליהם )ירמיה ב‪ ,‬ז( ונחלתי שמתם לתועבה‬ ‫אתקבר בארעא קדישא‪ ,‬עליה כתיב )ירמיה ב‪ ,‬ז( ותבאו ותטמאו‬ ‫בחייכם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכם‪.‬‬ ‫את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה‪ ,‬ויעקב אמר וקברתני‬ ‫וראה עוד במדרש )ב"ר צו‪ ,‬ה(‪ :‬מעשה ברבי ורבי אליעזר שהיו‬ ‫בקבורתם‪ ,‬ונשמתיה נפקא ברשותא אחרא‪ ,‬אמר רבי יהודה‪,‬‬ ‫מהלכין בפילי שחוץ לטבריא ראו ארון של מת שבא מחוצה לארץ‬ ‫שאני יעקב דשכינתא הות אחידת ביה ואתדבקת ביה‪ ,‬הדא הוא‬ ‫להקבר בארץ ישראל אמר רבי לר' אליעזר מה הועיל זה שיצתה‬ ‫דכתיב )בראשית מו‪ ,‬ד( אנכי ארד עמך מצרימה‪ ,‬לדיירא עמך‬ ‫נשמתו בח"ל ובא להקבר בא"י אני קורא עליו )ירמיה ב( ונחלתי‬ ‫בגלותא‪ ,‬ואנכי אעלך גם עלה‪ ,‬לאזדווגא בי נשמתך‪ ,‬ולאתקברא‬ ‫שמתם לתועבה בחייכם ותבאו ותטמאו את ארצי במיתתכם‪.‬‬ ‫גופך בקברי אבהתך‪.‬‬ ‫ז וזלה"ק‪ :‬בעניני הקבורה יש מנהגי ישראל שונים‪ ,‬ובקשתי ליקח‬ ‫יודעי ספר ובקיאין במנהגי ישראל‪ ,‬ושלא לשנות אצלי שום דבר‬ ‫פר' וירא · כה · תשפ"ז‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אבי וזקני שניהם נסתלקו‬ ‫היה כמה פעמים שאמר שיש לו רצון לעלות כבר‬ ‫'בלא תשובה'‪...‬‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ואכן בשנות זקנותו מילאנו בקשתו‬ ‫אחד המשמשים אצל זקני ז"ל היה נוכח פעם‬ ‫לחזור לאר"י כי ידענו שרצונו להיקבר בארץ ישראל‬ ‫כשיהודי מודרני יצא מחדרו של זקני‪ ,‬וכשנכנס לחדר‬ ‫רק אם יהיה שם‪.‬‬ ‫ראה שזקני בוכה מאד‪ ,‬ושאלו מה אירע‪ ,‬ואמר לו‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬יש איזה מימרא ממרן‬ ‫בדמעות שליש‪ ,‬היה כאן אדם שבא לבקש תיקון‬ ‫הדברי חיים זי"ע שאמר שהוא משתוקק שיקברו‬ ‫תשובה על חטאיו‪ ,‬והוא אינו יודע שהוא בא אל‬ ‫אותו תיכף ומיד‪ ,‬ואפילו מתחת למיטתוח‪...‬‬ ‫החוטא הכי גדול‪' ...‬צום גרעסטן חוטא ופושע'‪...‬‬ ‫הייתי אצלו כמה פעמים בשיעור חורש"י‪ ,‬כאן‬ ‫בשובבי"ם צריכים לספר סיפורים אלו‪...‬‬ ‫ובארץ ישראל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע היה מתענה הרבה‬ ‫כמה שנים לפני ההסתלקות העלו אותו להתגורר‬ ‫בשובבי"ם‪ ,‬והיו שנים שהתענה בכל ימות השובבי"ם‪,‬‬ ‫בארץ ישראל?‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬והיה טועם רק בלילה‪ .‬אבל זה היה רק‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כתשע שנים‪.‬‬ ‫לעצמו ולא דרש זאת מהציבור‪ .‬ורק בשנים‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אני מחוייב לומר שזה‬ ‫האחרונות אמר שרואים שהשנים חולפות ועדיין לא‬ ‫פחד פחדים לראות את המצבה שלו‪ ...‬איני יודע אם‬ ‫נושענו וצריכים לעורר על זה יותר‪ ,‬ואז התחיל לדבר‬ ‫בכל העולם יש עוד מצבה כזו‪ ,‬ממש בלי כלום‪ ,‬בלי‬ ‫יותר על כך שיתענו‪ ,‬ונוהגים היום אצלנו שמתענים‬ ‫שום תואר‪...‬‬ ‫ביום חמישי בשבועות השובבי"ם‪.‬‬ ‫זה פלא אצלי שאכן קיימו את דבריו כפשוטו‪ ,‬אז‬ ‫פעם אירע שביום חמישי היה אצלו ברית ושימש‬ ‫מ'האט אזוי געפאלגט‪...‬‬ ‫בסנדקאות‪ ,‬ולכן לא התענה‪ .‬ואחר כך התבטא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מ'זאל נישט פאלגן?‪ ...‬הוספנו למטה‬ ‫במרירות ובבכיות‪ ,‬שכנראה דוחים אותו מן השמים‬ ‫שורה שכן כתבנו על פי צוואתו‪...‬‬ ‫שלא יוכל לעשות תשובה‪ ,‬ולכן מזמינים לו סנדקאות‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬הוא לא התיר לכתוב‬ ‫כדי שלא יוכל להתענות‪...‬‬ ‫ממש כלום? אפילו לו שהוא נכד צאנז וכדומה?‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬קוראים אצלכם גם ויחל‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ביקש שיכתבו כמו על אדם פשוט‪ ...‬אם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אצלכם עשו עסק משובבי"ם?‬ ‫היה חושב שיכתבו את השורה שהנוסח הוא על פי‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬לא‪ .‬אבי זצ"ל גם היה‬ ‫צוואתו‪ ,‬בוודאי היה אוסר גם את זאת‪...‬‬ ‫מתענה ביום חמישי אבל רק לעצמו‪.‬‬ ‫אב"ד ארה"ב‪ :‬היה דבר אחד שצוה לעשות ולא עשו‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שלא דרש זאת מהציבור‪.‬‬ ‫לקיים בו ד' מיתות בית דין‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬לא דברו מזה‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬נו‪ ,‬אין צדיק בארץ אשר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם בצאנז לא דברו הרבה משובבי"ם ולא‬ ‫יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬לכה"פ חטא אחד‪...‬‬ ‫עשו עסק גדול‪ ,‬וגם לא בדינוב‪ ,‬ובכלל בחצרות גאליציא‪.‬‬ ‫זקני זצ"ל כתב שיכתבו על מצבתו רק זאת שגידל‬ ‫משא"כ בסיגוט היה עסק גדול‪ ,‬ומרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫יתומים וכו'‪.‬‬ ‫שעורר רבות על שובבי"ם לקח זאת מסיגוט‪.‬‬ ‫בתוך הצוואה כתב שהוא 'מבקש ומזהיר' שלא יבנו‬ ‫מן הסתם היו בכל המקומות צדיקים ויחידים‬ ‫אוהל על קברו כמו שעושים אצל צדיקים‪ .‬ולאחר‬ ‫שהתענו‪ ,‬הלא המקור של שובבי"ם כבר מובא‬ ‫שקברו אותו היו מהחסידים שאמרו שצריכים לעשות‬ ‫בשלה"ק )תורה שבכתב‪ ,‬פר' שמות(‪ ,‬אבל לא עשו עסק‬ ‫אוהל‪ ,‬ושכתב זאת רק מחמת ענוותנותו וכו'‪ ,‬אבל אבי‬ ‫ולא דברו מזה ברבים‪.‬‬ ‫מיאן בכך ואמר שאביו אמר לו שלא 'יקרא' את הצוואה‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬בחיים חיותו של זקני היה‬ ‫אלא 'ילמד' אותה‪ ,‬ולכן הוא מבין שכיון שכתב שהוא‬ ‫אבי הולך בכל שבוע בשובבי"ם לאיזה בית מדרש‬ ‫'מבקש ומזהיר' הרי שאין להקים שם אוהל‪.‬‬ ‫שהיה שם מנין של תהלים וקריאת ויחל‪ .‬אחר כך עשו‬ ‫הוא כתב שהוא מבקש שכאשר יוציאו המיטה יתנו‬ ‫מנין אצלו‪.‬‬ ‫צדקה לזכות נשמתו וינגנו איזה ניגונים שלו‪ ,‬שזה‬ ‫זקני זצ"ל כשהיה מעורר אחרים היה מדבר הרבה על‬ ‫יעורר אותו לתשובה‪...‬‬ ‫עניני קדושה‪ ,‬ופעם אמרו לו שהרי אין מקובל כל כך‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה מדרגת הצדיקים שהם שבורי לב‪,‬‬ ‫לדבר מזה‪ ,‬והשיב להם זקני‪' ,‬די יצר הרע רעדט יא און‬ ‫ככל שיותר גדולים כך יש יותר לב נשבר‪...‬‬ ‫ח ראה בספר כל הכתוב לחיים )עמ' קנ‪-‬קנא(‪ :‬כ"ק מרן אאזמו"ר‬ ‫מלפחות שבישראל‪ ,‬כי די בבושתי וחרפתי בזה שעבר עלי בעולם‬ ‫בעל דברי חיים זצל"ה דיבר פעם אחת מענין למהר הקבורה‬ ‫הזה ולא לבייש אותי גם בעולם האמת לאמור למה מגיע לך כזה‬ ‫תיכף אחר הפטירה‪ ,‬ושצריכים להשתדל בעל ההתאמצות שלא‬ ‫וכו' וכו'‪ .‬ולזה נמנע ממני לצוות להוליך אותי לארה"ק‪ ,‬כי חשתי‬ ‫להשהות את המת כלל אפילו לשעה קלה‪ ,‬כי כל רגע שהמת‬ ‫לשיטת הירושלמי שעל שלא זכו נאמר ותבאו ותטמאו את ארצי‪,‬‬ ‫מונח קבורה‪ ,‬הוא לו לצער נורא מאוד‪ ,‬והוסיף שאם היה‬ ‫והזוה"ק מחמיר מאוד‪ .‬ולא ראיתי בצדיקים מאבוה"ק‪ ,‬וגם לא‬ ‫ביכולתו היה מניח צוואה שתיכף אחרי פטירתו יכרו קבר תחת‬ ‫מימים קדמונים מנעורי‪ ,‬שנהגו כך‪ .‬ואני מתיירא מכל דבר חדש‪.‬‬ ‫מטתו ויטמנוהו שם‪.‬‬ ‫וח"ו להוליך אותי לא"י ואחר כך יחזירו אותי בחרפה ובבוז ח"ו‪.‬‬ ‫אמרתי טוב לי להיות ככל אחד מישראל‪.‬‬ ‫פר' וירא · כו · תשפ"ז‬ ‫אות קכד( שמי שרואה פגם אצל חברו בהכרח שגם הוא‬ ‫אונז זאלן נישט רעדן‪ ,‬אונז זאלן שווייגן?'‪ ...‬היצר הרע‬ ‫לקוי בענין זה‪ .‬ונרמז בפסוק‪ ,‬הוכח את עצמך כאשר‬ ‫מדבר ואנחנו נשתוק? אם היצר היה הרע שותק גם‬ ‫תוכיח את עמיתך‪ ,‬ולא תשא 'עליו' חטא‪ ,‬כאילו רק‬ ‫אנו היינו שותקים‪...‬‬ ‫באותו אדם יש חטא‪ ,‬אלא כיון שראית את חטאו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אכן כך הוא‪' ,‬אויב ער רעדט דארף מען‬ ‫תלמד מזה שגם אתה בעצמך לקוי בזה‪.‬‬ ‫אויך רעדן'‪...‬‬ ‫מאמר זה של הבעש"ט הק' הוא יסוד גדול בזה מונח‬ ‫למרות שיש ירידת הדורות אבל מצוה לספר בשבחן‬ ‫הכל‪ ...‬שלא לחפש אצל אחרים‪...‬‬ ‫של ישראל‪ ,‬רואים זה לעומת זה‪ ,‬שישנם כיום בארץ‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬מרן שליט"א הזכיר‬ ‫ישראל עשרות מקומות‪ ,‬קהילות וישיבות‪ ,‬שיש‬ ‫שמצוה לספר בשבחן של ישראל‪ ,‬ידוע מהרה"ק‬ ‫התעוררות גדולה בשובבי"ם ועושים פעולות‬ ‫מבארדיטשוב בקדושת לוי )פרשת בא ‪ ,‬ד"ה ואמרתם זבח‬ ‫מיוחדות בשובבי"ם‪ ,‬אומרים תהלים‪ ,‬משכימים‪,‬‬ ‫פסח( על כך שבכל התורה נקרא החג הזה בשם חג‬ ‫עושים תענית דיבור‪ ,‬לומדים שעות רצופות‪ ,‬וזה דבר‬ ‫המצות‪ ,‬ואילו בפי ישראל הוא נקרא חג הפסח‪ .‬וביאר‬ ‫שלא היה לפני כעשרים ושלושים שנה‪ .‬כיום זה‬ ‫על פי הכתוב )שיר השירים ו‪ ,‬ג( "אני לדודי ודודי לי"‪,‬‬ ‫כמעט בכל החסידישע מקומות וגם במקומות שהם‬ ‫היינו שאנו מספרים שבחו של הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫'האלב ליטוויש'‪ ...‬יהודים רוצים להיות טוב‪.‬‬ ‫והקדוש ברוך הוא מספר שבח של ישראל‪ .‬וכן אנו‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬זה כבר נכנס יותר ל'סיסטעם'‪...‬‬ ‫מניחין תפילין וכתיב בהן שבח של הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש מכתב מהרה"ק משינאווא זי"ע‬ ‫והקדוש ברוך הוא מניח תפילין שכתוב בהן שבח‬ ‫שכותב בתוך הדברים‪ :‬כל זמן שלא יתבטלו המהרסים‬ ‫ישראל )עי' ברכות ו‪ ,‬א(‪ .‬והנה חג המצות נקרא על שבח‬ ‫לא יתבטלו הגודרים‪ .‬והיינו דאף שיש ירידת הדורות‬ ‫ישראל‪ ,‬שיצאו ממצרים עם הבצק וגם צדה לא עשו‬ ‫והרבה נסיונות‪ ,‬אבל יש גם הרבה צדדים טובים ב"ה‪.‬‬ ‫להם )שמות יב‪ ,‬לט( וכתב רש"י שזהו שבח על בני‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬כי לא תשכח מפי זרעו‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬ולכן הקב"ה קורא בתורה בשם חג המצות‪,‬‬ ‫'מפי זרעו' שצריכים לדבר בפה בשביל זרעו ובשביל‬ ‫ואילו אנו קוראים אותו חג הפסח‪ ,‬שהוא שבחו של‬ ‫התלמידים ובשביל כלל ישראל‪...‬‬ ‫הקב"ה שפסח על בתי אבותינו במצרים‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬צריכים סייעתא דשמיא‪ ...‬לפעמים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬דברתי מקודם )במעמד סיום הש"ס החדשי‬ ‫צריכים לקיים 'סיג לחכמה שתיקה' )אבות ג‪ ,‬יג(‪...‬‬ ‫הנלמד בצוותא חדא ע"י בני קהלתנו הק' במאנסי( ואמרתי‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬זקני זצ"ל אמר על מה‬ ‫דהנה ידוע שעל פי הזוה"ק )פר' ויחי‪ ,‬ח"א ריט‪ ,‬ב( אין‬ ‫שאמרו חז"ל )ב"מ קז‪ ,‬ב( קשוט עצמך תחילה ואחר כך‬ ‫מועיל תשובה על עבירות חמורות‪ ,‬או עכ"פ תיובתא‬ ‫קשוט אחרים‪ ,‬דאם ימתין עד שיקשוט עצמו תחילה‬ ‫סגי )זוה"ק‪ ,‬פר' ויקהל‪ ,‬ח"ב ריד‪ ,‬ב( שגם זה אינו דבר של‬ ‫הרי אין לדבר סוף‪ ,‬ולכן יכול לדבר ולעורר אחרים‬ ‫מה בכך‪ .‬אמנם זה היה בדורות הראשונים‪ ,‬אבל כיון‬ ‫אלא שיכוון שמדבר גם לעצמו‪ ,‬היינו שיכלול עצמו‬ ‫שנתארך הגלות ונהיה ירידת הדורות‪ ,‬אזי בא‬ ‫עם הכלל‪.‬‬ ‫האריה"ק ותיקן את ענין השובבי"ם‪ ,‬ועל פי הידוע )עי'‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬איתא מהייטב לב זי"ע‪ ,‬דלכאורה איך‬ ‫יבמות צ‪ ,‬א‪-‬ב ובתוס' שם פט‪ ,‬ב ד"ה כיון( שיש כח ביד‬ ‫אפשר לומר מוסר לאחרים‪ ,‬דאם סובר שהוא ראוי‬ ‫חכמים לעקור דבר מן התורה‪ ,‬ובכח זה התקין שאף‬ ‫לכך‪ ,‬בוודאי אין זה טוב‪ ,‬ואם סובר שאינו ראוי איך‬ ‫שעל פי תורה אין מועיל תשובה‪ ,‬בכל זאת מכאן‬ ‫ידבר לאחרים‪ .‬אלא צריך להרגיש שהוא הכי שפל ולכן‬ ‫ואילך יועיל תשובה‪.‬‬ ‫בחר בו הקב"ה‪ ,‬כמו שנתן תורה על הנמוך שבהריםט‪.‬‬ ‫ואולי יש לומר על פי לבאר הכתוב )מלאכי ג‪ ,‬כג‪-‬כד( הנה‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬בפרט שיהודים רוצים‬ ‫אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה'‬ ‫לשמוע‪ ,‬וזה אינו בגדר 'כשם שמצוה לומר דבר הנשמע‬ ‫הגדול והנורא‪ ,‬והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על‬ ‫כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע' )יבמות סה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫אבותם וגו'‪ ,‬דלכאורה למה ישלח דווקא אליהו‬ ‫זקני זצ"ל פירש הפסוק )ויקרא יט‪ ,‬יז( הוכח תוכיח את‬ ‫הנביא‪ .‬אמנם אצלו מצינו הענן של בית דין יכולים‬ ‫עמיתך‪ ,‬נקט לשון כפול‪ ,‬וכן 'את עמיתך'‪ ,‬את היינו‬ ‫לעקור דבר מן התורה כשבנה מזבח והקריב קרבן‬ ‫הטפל‪ ,‬ורצ"ל שיוכיח גם עצמו מלבד את עמיתו‪...‬‬ ‫בהר הכרמל )יבמות צ‪ ,‬ב(‪ ,‬ולכן דייקא הוא יבא ויעורר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע ביאר פסוק זה על‬ ‫שמועיל תשובה גם על דברים שעל פי תורה אין‬ ‫פי הידוע מהבעש"ט הק' )ראה בעש"ט עה"ת‪ ,‬פר' בראשית‪,‬‬ ‫חכמה )משלי ב‪ ,‬ו(‪ .‬ואין זה מכח מעלת המוכיח‪ ,‬כי יכול להיות‬ ‫ט ראה ייטב לב )פרשת חקת‪ ,‬ד"ה זאת חקת(‪ :‬לכאורה איך ערבה‬ ‫שהוא בעצמותו באמת כמו שהוא שפל ונבזה בעיניו איש עניו‬ ‫לב אדם לומר דברי תורה ותוכחת מוסר ללמד לבני יהודה קשות‬ ‫ומכיר מך ערכו‪ ,‬אלא שכך דרכו של הקב"ה להשתמש בכלים‬ ‫ורכות‪ ,‬ממה נפשך‪ ,‬אם מדמה בעיניו כי הוא כדאי לכך אין לך‬ ‫שבורים ובלב נשבר ונדכה‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל )תענית ז‪ (.‬למה‬ ‫גאות גדול מזה‪ ,‬ואם הוא נבזה בעיניו ושפל רוח איך יפתח פיו‬ ‫נמשלו דברי תורה למים‪ ,‬כמו שמים יורדים מגבוה לנמוך כמו כן‬ ‫בשער‪ .‬והנראה לי כי על זה נאמר )ישעיה נח‪ ,‬א( כשופר הרם‬ ‫דברי תורה מניחין הגבוה ויורדין לנמוך‪ .‬ומטעם זה נתן הקב"ה‬ ‫קולך והגד לעמי פשעם‪ ,‬לומר שיחשוב שהוא כמו שופר‬ ‫התורה על הר סיני הנמוך מכל ההרים‪ ,‬כי זה דרכו לבחור במקום‬ ‫שתוקעין בו ומשמיע קול המעורר לבבות ומחריד‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫שפל‪ .‬כמו כן יבחר באיש שפל ונבזה‪ ,‬ומשפיע עליו מחכמתו‬ ‫)עמוס ג‪ ,‬ו( אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו‪ ,‬כמו כן ה' יתן‬ ‫ללמד לבני יהודה להורות להם את הדרך ילכו בו‪.‬‬ ‫פר' וירא · כח · תשפ"ז‬ ‫שרק תראה לא ידקדקו עמך בדין‪ ,‬וסיפר אאדמו"ר‬ ‫מועיל עליהם תשובה‪ ,‬וכך והשיב לב אבות על בנים‬ ‫זי"ע שבעת שאמר זאת אביו בכה בדמעות שליש‬ ‫ולב בנים על אבותם‪.‬‬ ‫שהלואי שביוהכ"פ בכל נדרי יבכה כן ]ומי שראה את‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪' :‬משמיע שלום מבשר טוב‬ ‫אאדמו"ר זי"ע בוכה‪ ,[...‬וכך ישב ובכה במשך זמן‪ ,‬אך‬ ‫משמיע ישועה' )ישעיה נב‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫לאחמ"כ אמר‪ ,‬אומר לך )זלמן לייב( כשיפליאו בי‬ ‫מרן שליט"א‪' :‬שלום שלום לרחוק ולקרוב' )שם נז‪ ,‬יט(‪,‬‬ ‫המכות אשאל מדוע מחמירים כ"כ בדיני ויאמרו לי‬ ‫וזה מורה על בעלי תשובה‪ ,‬שהיו רחוקים והתקרבו‬ ‫מפני שהכרתי את זקה"ק מצאנז‪ ,‬ואומר לך שכדאי‬ ‫)עי' ברכות לד‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫היה כל המכות ובלבד שאכיר את זקה"ק מצאנז‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אומרים התפילה 'זמירות‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬בשביל אמונה צריכים‬ ‫יאמרו ותשבחות ישמיעו'‪ ,‬ויש לבאר החילוק בין‬ ‫מסירות נפש‪ ,‬וכך גם אמונת חכמים‪ ,‬להיות מוכן‬ ‫יאמרו לישמיעו‪ ,‬שלכאורה שהוא אותו מכוון‪ .‬אמנם‬ ‫'כאפן קלעפ' בשביל זכות אבות ולהכיר צדיקים‪...‬‬ ‫ידוע מה שכתב בבני יששכר )מאמרי אדר‪ ,‬מאמר ג‪ ,‬דרוש‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זקה"ק מרודניק היה תמיד שפל מאוד‬ ‫ב( על חובת הענין לילך בדרך של אמונה פשוטה ולא‬ ‫בעיניו‪ ...‬הוא אכל כמה שנים קעסט בצאנז והיה סמוך‬ ‫בדרך חקירה‪ ,‬כפי שהאריך בזה כמה פעמים בספריו‬ ‫על שולחנו‪ ,‬ואף למד בשיעור שהיה למרן הדברי חיים‬ ‫הק' )ראה בני יששכר‪ ,‬מאמרי סיון‪ ,‬מאמר ה‪ ,‬אות ב; אגרא‬ ‫בקביעות בכל יום עם נכדיו שהיו סמוכים על שולחנו‪.‬‬ ‫דכלה‪ ,‬פרשת אמור‪ ,‬עה"פ אמור אל הכהנים; אגרא דפרקא‪ ,‬אות‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אומרים שבהסתלקותו של‬ ‫רצז; דרך פיקודיך‪ ,‬ל"ת יא‪ ,‬חלק המחשבה‪ ,‬אות ד; מעין גנים‪,‬‬ ‫מרן הדברי חיים כבר היו כשבעים צאצאים מורי הוראה‪...‬‬ ‫פרק ב( שצריכים להאמין בבחינת 'שמיעה' דור מפי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן הדברי חיים תבע ודרש מנכדיו‬ ‫דור דהיינו אמונה פשוטה‪ ,‬ולא בבחינת ראיה והבנה‬ ‫שישלימו עצמם בהוראה‪ .‬היו לו הרבה צאצאים‪...‬‬ ‫שכלית שזהו אמונה על דרך חקירה‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬דבריו של הרה"ק‬ ‫וכותב בתוך דבריו בשם מהר"י יעבץ‪ ,‬שראה בגזירת‬ ‫מרודניק הם מליצה גדולה לדורות האחרונים שלא‬ ‫ספרד‪ ,‬שכל אותן החוקרים שעמדו על מחקר‬ ‫זכו לראות צדיקים מדורות קודמים ולכן אי אפשר‬ ‫האמונה מצד חקירת השכל האנושי‪ ,‬המירו את‬ ‫לדרוש מהם יותר מדי‪...‬‬ ‫כבודם ביום זעם‪ ,‬והנשים וקלי הדעת שהיתה להם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע ביאר בזה מאמרם‬ ‫האמונה מצד הקבלה בלבד‪ ,‬קדשו את השם הנכבד‬ ‫ז"ל )סנהדרין צח‪ ,‬א( אין בן דוד בא אלא בדור שכולו‬ ‫והנורא‪ .‬ומבאר שם הענין בזה באריכות שבבחינת‬ ‫חייב או כולו זכאי‪ ,‬היינו דור כזה שאילו היה ביניהם‬ ‫עינים היה שבירה‪ ,‬משא"כ בחינת אזנים שהוא מסוד‬ ‫צדיק וקדוש היו כולם חייבים על שלא למדו ממנו‪,‬‬ ‫התיקון הגמור‪ ,‬ולכן האמונה שהוא מצד הראיה ישנו‬ ‫אבל כשרואים שזהו דור יתמא דיתמא ואין ממי‬ ‫באפשרי שתקבל שבירה וביטול‪ ,‬מה שאין כן אמונה‬ ‫ללמוד‪ ,‬ממילא נעשה הדור כולו זכאי‪.‬‬ ‫שהוא מצד השמיעה לא תקבל ביטול ושבירה‪.‬‬ ‫ישנו עוד ווארט נפלא ממרן אאדמו"ר זי"ע בביאור הגמ'‬ ‫ועל זה אנו אומרים‪' ,‬ותשבחות ישמיעו'‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫)ברכות ט‪ ,‬ב( אמר לו הקב"ה למשה בבקשה ממך לך אמור‬ ‫רוצה לשמוע שמדברים על אמונה בבחינת שמיעה‪,‬‬ ‫להם לישראל בבקשה מכם שאלו מצרים כלי כסף וכלי‬ ‫שהיא אמונה יותר איתה וחזקה‪..‬‬ ‫זהב שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם ארבע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬לילך בתמימות‪' ...‬התהלך עמו‬ ‫מאות שנה קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא‬ ‫בתמימות' )רש"י‪ ,‬דברים יח‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫קיים בהם וכו'‪ .‬ומקשים העולם‪ ,‬וכי השי"ת צריך לקיים‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬לכן באתי 'לשמוע'‪...‬‬ ‫מאמרו רק כדי שלא יאמר אותו צדיק‪ ,‬הלא השי"ת הוא‬ ‫'תשבחות ישמיעו'‪...‬‬ ‫גוזר ומקיים‪ .‬וביאר דבזמן גאולת מצרים היה פתחון פה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬צריכים לילך למקום שיכולים לשמוע‪...‬‬ ‫לשטן ולמקטרגים‪ ,‬שההבטחה של רכוש מצרים הוא‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אבל לכה"פ את הזכות‬ ‫רק אם ילכו בני ישראל בדרך התורה והמצוות ויתנהגו‬ ‫אבות אי אפשר לבטל זאת‪...‬‬ ‫בדרכי האבות והשבטים‪ ,‬אבל כיון שנפלו בני ישראל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר שפעם עשה‬ ‫לעומק הטומאה‪ ,‬ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם‪,‬‬ ‫לו אביו הרה"ק מרודניק זי"ע בעקיטשע חדשה‪ ,‬ובעת‬ ‫ושר של מצרים טען מה נשתנו אילו מאילו הללו עובדי‬ ‫שנתנו לו התחיל לומר לו‪ ,‬ראה בני )וקראו בשמו( מה‬ ‫ע"ז והללו וכו' )ילקוט‪ ,‬פרשת בשלח רמז רלד(‪ ,‬אזי אין‬ ‫שאני עמל בשבילך‪ ,‬אוי כמה שאני מקנא בך כי כשאני‬ ‫הכוונה עליהם במה שאמר הקב"ה שאחרי כן יצאו‬ ‫יעלה לעולם העליון‪ ,‬ויבדקו במעשי ישאלו אותי את‬ ‫ברכוש גדול‪.‬‬ ‫מי הכרתי‪ ,‬ואומר שהכרתי את זקה"ק מצאנז‪ ,‬ואת‬ ‫ועל זה ענה להם השי"ת‪ ,‬אם כדבריכם שאין הם בכלל‬ ‫זקה"ק הייטב לב מסיגוט‪ ,‬אזי יפליאו בי מכות‬ ‫זרע אברהם יצחק ויעקב וע"כ אינם ראוים לקבל את‬ ‫באומרם כאלו אנשים הכרת וראית האיך צריך לראות‬ ‫רכוש מצרים‪ ,‬אם כן מדוע סבלו בגלות‪ ,‬ומדוע הרגו‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬מסירות נפש לתורה‪ ,‬ולעבודה ולגמ"ח וכך‬ ‫אותם המצרים ועינו אותם קשות‪ ,‬האם לגלות דינם‬ ‫נראה אתה‪ ,‬אך אתה כשתעלה לעולם העליון‬ ‫כיהודים ולשכר לא‪ ,‬וע"ז הכתוב אומר )תהילים פז‪ ,‬ו( ה'‬ ‫וישאלוך את מי הכרת‪ ,‬ותאמר שהכרת אותי אז איך‬ ‫פר' וירא · ל · תשפ"ז‬ ‫יספור בכתוב עמים‪ ,‬שהשי"ת מתנהג עם ישראל‬ ‫כאומות העולם‪ ,‬וכשם שהמצרים העבידו את בני‬ ‫ישראל בעבודת פרך‪ ,‬ושחטו את ילדי ישראל ורחץ‬ ‫פרעה בדמם רק מפני שהם יהודים‪ ,‬אזי גם בזמן‬ ‫הגאולה יחשבו כולם ליהודים כשרים‪ ,‬דאי אפשר לומר‬ ‫שני הפכיים‪ .‬וזהו שאמר הקב"ה למשה‪ ,‬שלא יאמר‬ ‫אותו צדיק ועבדום ועינו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו‬ ‫ברכוש גדול לא קיים בהם‪ ,‬והיינו שאם אשמע לקול‬ ‫המקטרג שאין ישראל ראויים לקבל הרכוש‪ ,‬אזי מדוע‬ ‫לענין הגלות והעינוי היה דינם כיהודים‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬והיינו שהוא דן אותנו‬ ‫ומתייחס אלינו כמו אומות העולם‪...‬‬ ‫מרן שליט"א כבדו בלחיים ואחלו זה לזה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני צריך ברכה שאזכה לעשות‬ ‫תשובה‪ ...‬אני אומר זאת באמת ולא בתור ענוה‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬נו גם הרמב"ם אמר‬ ‫'והחזירנו בתשובה שלימה לפניך'‪ ,‬וכן כל הצדיקים‪,‬‬ ‫כולם אומרים‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרמב"ם אמר ואני צריך באמת‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬רצוני לתת קוויטל‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרי שנינו באותו מקצוע‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי קם ממקומו והגיש‬ ‫קוויטל ופדיון‪.‬‬ ‫מרן שליט"א קרא הקוויטל ובירך‪ :‬השי"ת יעזור‪ ,‬זכות‬ ‫אבות ילווה אתכם תמיד בשלימות‪ ,‬שתוכלו להמשיך‬ ‫הלאה בדרכם‪ ,‬חסדי ה' כי לא תמנו‪ ,‬חסד ה' מעולם‬ ‫ועד עולם‪ ,‬אורך ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי העניק למרן שליט"א ספר‬ ‫'מאור ישראל'‪ ,‬מאביו זצ"ל‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה כרך ראשון מאביכם?‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬זהו על ספר שמות‪ .‬על‬ ‫בראשית כבר יצא ואשלח זאת בעז"ה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הספרים 'נועם אליעזר' יש לי על‬ ‫בראשית שמות ויקרא‪ .‬כבר הדפיסו הלאה?‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬יש גם על במדבר ודברים‪,‬‬ ‫ואני אשלח אותם בעז"ה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני אשלם על הספרים‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אבל שיהיה עם 'טשעק'‬ ‫שהוא טוב גם כאן וגם למעלה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זאת יכול ליתן רק מי שיכול לכסות את‬ ‫סך הטשעק‪ ...‬מ'דארף קענען דעקן‪...‬‬ ‫בירושלים התגורר הגה"צ רבי סנדר פריינד זצ"ל‪,‬‬ ‫מנקיי הדעת שם‪ ,‬והיה מגיע הרבה לנפוש בקרית‬ ‫צאנז ונכנס אלי‪ ,‬הוא היה מלא וגדוש‪ ,‬ופעם אמר‬ ‫שענין הגימטריאות הוא כמו טשעק‪ ,‬מ'דארף עס‬ ‫קענען דעקן‪ ...‬והיינו שלא כל אחד ראוי לומר‬ ‫גימטריאות‪ ,‬לא כל מי שיכול לחשב את האותיות יש‬ ‫ערך לגימטריאות שלו‪.‬‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע היה אומר בטעם הדבר שחיבורו‬ ‫של הטור על התורה נקרא 'בעל הטורים'‪ ,‬כי רק מי‬ ‫פר' וירא · לב · תשפ"ז‬ ‫שיכול לחבר את הטורים הוא יכול לעשות‬ ‫גימטריאות‪ ...‬גימטריא אינו ענין למי שיש לו ראש‬ ‫ממולח או שיכול לחשב ערך כל אות ותיבה‪ ,‬ורק‬ ‫צדיקים והעוסקים בתורה יש להם כח לעשות‬ ‫גימטריא שיש בזה אמת‪ .‬וסיפר שפעם בילדותו ראה‬ ‫בבית מסחר ספרים ספר רב האיכות בחשבונות‬ ‫וגימטריאות‪ ,‬ודימה בדעתו שבודאי אביו זקה"ק‬ ‫מרודניק יהנה מזה‪ ,‬וקנהי את הספר והגישו אליו‪,‬‬ ‫ומיד כשפתח והסתכל בו במבט עין אמר לו לסלק את‬ ‫הספר כי מחברו אינו יודע מהו שח‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬מצינו בחז"ל )שבת קה‪ ,‬א(‬ ‫'מנין לנוטריקון מן התורה'‪ ,‬היינו שרק אם זה 'מן‬ ‫התורה' אז זהו נוטריקון‪...‬‬ ‫חותנו של הרבי שליט"א‪ ,‬הגה"צ רבי שמואל‬ ‫אונסדורפר זצ"ל‪ ,‬היה מקושר אל אבי ואל זקני‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מקושר מאד‪ .‬הוא סיפר לי כמה דברים‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬הוא היה מגיע לשבתות‬ ‫אצל זקני‪ ,‬וזכורני מהתקופה האחרונה של זקני שהוא‬ ‫הגיע לשבות אצלו‪ ,‬והגבאים חששו שאם זקני ידע שר'‬ ‫שמואל הגיע לשבת‪ ,‬זה יגרום לו התרגשות גדולה‪ ,‬וזה‬ ‫עלול להזיק לו‪ ,‬כי היה אז חלוש עד מאד‪ ,‬וסבל על לבו‪,‬‬ ‫ובקשו מר' שמואל אם יסכים להיות שם על שבת בלי‬ ‫שזקני ידע‪ ,‬וכמובן שהסכים‪ ...‬ויש ממולו כל התפילות‬ ‫והשולחנות‪ ,‬וזקני לא ראהו כי היה סגי נהור‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬היה לו משיכה ל'ערליכע אידן'‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬מצא מין את מינו‪...‬‬ ‫שמעתי מהרה"ח ר' אפרים בלומנברג הי"ו‪ ,‬שפעם‬ ‫סיפר אחד למרן זי"ע על זקני זצ"ל‪ ,‬שהיה אמור לנסוע‬ ‫פעם לעיר אחרת כדי להשתתף במגבית עבור מוסדות‬ ‫חסד לאברהם‪ ,‬וכיון שהיה חלוש מאד הציע לו הגבאי‬ ‫אולי לדחות זאת לפעם אחרת‪ ,‬אבל זקני מיאן ואמר‬ ‫שמדובר בחסד לאברהם ואין לו הרשות לדחות זאת‪.‬‬ ‫והגבאי דיבר בטלפון עם מארגני המגבית‪ ,‬והם אמרו‬ ‫שעדיין לא מסודר הכל כיאות‪ ,‬ולא נראה להם שיוכלו‬ ‫להתרים יותר ממאתיים דולר‪ ,‬שהיה סכום נכבד באותן‬ ‫שנים אבל לא מספיק בשביל להטריח את זקני‪ ...‬אבל‬ ‫זקני לא וויתר ונסע למרות חולשתו‪ ,‬ובאמצע הדרך‬ ‫נחלש מאוד והיו מוכרחים לעצור באמצע ונכנסו‬ ‫לביתו של איזה גוי כדי שיוכל לנוח שמה‪ ...‬ואחר כך‬ ‫המשיכו הלאה למגבית‪ ...‬ומרן זי"ע התפעל מאד מזה‬ ‫וביקש שיספרו זאת שוב‪...‬‬ ‫שמעתי מהרה"ח ר' הערשל זומער זצ"ל‪ ,‬שהוא יחד‬ ‫עם עוד כמה בחורים נתגדלו אצל זקיני זצ"ל‬ ‫ברומניה‪ ,‬ואחר כשנתיים ימים שלח אותם זקיני‬ ‫לפערנוואלד‪ ,‬שם היו אצל כ"ק מרן זי"ע‪ .‬בשהותם‬ ‫שם היה להם חילופי מכתבים עם זקיני‪ ,‬שזקיני היה‬ ‫שולח אליהם מכתבים‪ ,‬ואף הם היו עונים אליו‪ ,‬וכמה‬ ‫פעמים היה שמרן זי"ע הוסיף בכתב ידו על המכתבים‬ ‫לזקיני זצ"ל שרואים על הבחורים שהם ערליכע‬ ‫בחורים ונתגדלו במקום טוב‪.‬‬ ‫פר' וירא · לד · תשפ"ז‬ ‫גם מאבי זצ"ל שמעתי שהוא ראה את המכתבים‬ ‫הנ"ל שהגיעו אל בית אביו ברומניה‪ ,‬וראה שם‬ ‫הוספות בכתב יד של כ"ק מרן זי"ע שהוסיף על‬ ‫המכתבים ששלחו הבחורים‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אין לנו השגה על המסירות נפש בפועל‬ ‫באותם השנים‪ ...‬הרי אביכם וזקינכם ישבו בבית‬ ‫אסורים‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬ר' הערשל סיפר לי על‬ ‫הגבורה של מרן זי"ע באותן שנים‪ ,‬לא רק גבורת‬ ‫הנפש רק גם גבורת הגוף ממש‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זכותם יגן עלינו‪...‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬אנו גם צריכים גבורות‪,‬‬ ‫איזהו גבור הכובש את יצרו )אבות ד‪ ,‬א(‪ ...‬רוצים‬ ‫ברכה לזה‪ ,‬הרי הרבי מאיר על כל העולם‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הלוואי האיר את עצמי‪.‬‬ ‫אני צריך ברכה על רפואת העיניים‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסקולען מאנסי‪ :‬עין ה' אל יראיו )תהלים לג‪,‬‬ ‫יח(‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני מבאר 'הנה עין ה' אל יראיו'‪ ,‬אכן‬ ‫גם 'למייחלים לחסדו'‪ ,‬היינו אלו שהם מייחלים‬ ‫ורוצים להיות יראי ה' גם הם זוכים לכך‪ ,‬ובדבר זה‬ ‫יש לי חיזוק תמיד‪.‬‬ ‫ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫תכונה לקראת מעמד חנוכת קרית החינוך דחסידי צאנז‬ ‫בבית שמש וחנוכת בית מדרשנו המפואר 'בית רוזנברג'‬ ‫המעמד יתקיים ביום שלישי שנכפל בו כי טוב כ"א כסלו‬ ‫הבעל"ט בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בגיל ורנן מתכוננים בני קהילתנו הק' בבית שמש לחוג‬ ‫את שמחת חנוכת הבית לקמפוס קרית החינוך המפואר‬ ‫לבנים ולבנות‪ ,‬הכולל בתוכו את בנין תלמוד תורה דרכי‬ ‫אבות‪ ,‬ובנין בית החינוך לבנות בנות צאנז בעיר‪ ,‬אשר‬ ‫הושלם זה עתה לשם ולתפארת‪ ,‬בחן ביופי ובהידור רב‪,‬‬ ‫ברוב פאר והדר כראוי וכיאות‪ .‬כמו גם לחנוכת בנין בית‬ ‫מדרשנו החדש והמפואר 'בית רוזנברג' אשר נבנה‬ ‫והושלם לשם ולתפארת בנדבת לבו של הנגיד הנכבד‬ ‫מוה"ר יחיאל מיכל ראזנבערג הי"ו ממונטריאול‪.‬‬ ‫לכבוד חנוכת הבית ייערך מעמד חנוכת הבית מפואר‬ ‫ורב רושם בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫ובהשתתפות רבים מקהל אנ"ש והמוני תושבי העיר בית‬ ‫שמש רבניה ופרנסיה‪.‬‬ ‫בקרב יושבי העיר בית שמש רכשה לעצמה קהילתנו‬ ‫הק' מקום של כבוד כאחת הקהילות המפוארות‬ ‫והחשובות‪.‬‬ ‫בקהלתנו הק' ההולכת וגדלה ב"ה ברוחניות‬ ‫ובגשמיות חנכו בשנה האחרונה את בנין בית מדרשנו‬ ‫החדש ורחב הידיים ברמה ב' בבית שמש‪ ,‬והיה בזה לתת‬ ‫מענה לצורכי באי בית ה' בקהילתנו הק' המתפתחת‬ ‫ונבנית‪ ,‬להאיר את העיר באור גדול של תורה ועבודת ה'‪.‬‬ ‫פר' וירא · לו · תשפ"ז‬ ‫ועתה עומדים בקהלתנו הק' לקראת ציון אבן דרך‬ ‫נוספת‪ ,‬בחנוכת הבית לקרית החינוך המרווחת‬ ‫והמפוארת‪ ,‬יחד עם בנין בית מדרשנו החדש בשכונת‬ ‫שפע חיים רמה ד' בבית שמש‪.‬‬ ‫על מלאכת בית ה' התייצב בעוז מנכ"ל מוסדותינו הק'‬ ‫בעיר העסקן מוה"ר משה בצלאל גנזל הי"ו‪ ,‬ואיתו עמו‬ ‫מוה"ר משה מאיר קליין הי"ו ומוה"ר שמעון שמרלר הי"ו‪,‬‬ ‫אשר פעלו ללא לאות בתכנון ובניית קרית החינוך לכל‬ ‫פרטיה‪ ,‬ולא נחו ולא שקטו עד הגיעם הלום ליום זה כשכלל‬ ‫המבנים עומדים על תילם בנויים בהדרם לשם ולתהילה‪.‬‬ ‫קרית החינוך משתרע על שטח עצום של מעל ‪ 6‬דונם‪,‬‬ ‫כ‪ 5000-‬מ"ר בנויים‪ ,‬ארביע מפלסים‪ ,‬שלוש בניינים‪ ,‬גינות‬ ‫ומגרשי משחק ענקיים‪ ,‬וכולל בתוכו כ‪ 30-‬כיתות לימוד‪,‬‬ ‫‪ 3‬אגפי קידום וסיוע לתלמידים‪ 2 ,‬אולמות גדולים‪ ,‬חדרי‬ ‫צוות ניהול ופיקוח‪ ,‬ושאר חדרי הספח‪.‬‬ ‫מבנה התלמוד תורה כולל שורה ארוכה של כיתות‬ ‫לימוד מרווחות במיוחד‪ ,‬כשהכיתות נבנו בתכנון אדריכלי‬ ‫מוקפד מן השורה הראשונה‪ .‬כשלצד כיתות הלימוד‬ ‫המרכזיות‪ ,‬הוקמו במבנה חדרי ספח ייעודיים לשיעורי‬ ‫עזר‪ .‬חדרים אלו מעניקים למלמדים ולמחנכים הדגולים‬ ‫את האפשרות להעניק מענה אישי וחם לכל תלמיד‬ ‫ותלמיד בהתאם לצרכיו הלימודיים והרוחניים‪ ,‬לעודדו‬ ‫ולרוממו במעלות התורה‪.‬‬ ‫כמו כן הוקמו במבנה מרחבי למידה מתקדמים‪,‬‬ ‫הכוללים פינות ישיבה מסודרות‪ ,‬ארונות וספרי קודש‪.‬‬ ‫מבנה בית החינוך "בנות צאנז" נבנה באופן מרווח‬ ‫ומכובד ביותר עבור בנות אנ"ש‪ .‬המבנה תוכנן בקפידה‬ ‫יתרה כדי לתת מענה מלא ומקיף לכלל צורכי החינוך של‬ ‫התלמידות היקרות‪ ,‬וכולל שורה של כיתות מרווחות‬ ‫ומטופחות בעלות שטח לימוד נרחב‪ ,‬תאורה טבעית‬ ‫מרובה ואוורור נאות‪ ,‬מתוך מחשבה תחילה על יצירת‬ ‫סביבת לימוד נקייה‪ ,‬צנועה‪ ,‬מסודרת ומאירת פנים‬ ‫ההולמת את רוח החינוך‪.‬‬ ‫לצד כיתות הלימוד המרכזיות‪ ,‬הוקמו בבניין חדרי‬ ‫לימוד ייעודיים‪ ,‬כיתות פעילות עשירות ומרחבים‬ ‫חינוכיים נוספים‪ ,‬המאפשרים לבנות להשתתף בשיעורים‬ ‫מגוונים‪ ,‬בפעילויות חברתיות עשירות ובתוכניות העשרה‬ ‫איכותיות‪.‬‬ ‫בנוסף הוקם מבנה רב תכליתי‪ ,‬שישמש כמרכז פעילות‬ ‫רחב היקף ומפואר עבור כלל מוסדות החינוך והקהילה‪.‬‬ ‫הבניין כולל בתוכו אולמות מרווחים ומפוארים המיועדים‬ ‫לעריכת כנסים‪ ,‬מסיבות סידור וחומש‪ ,‬כנסי חינוך ואירועים‬ ‫קהילתיים‪ ,‬וכן חדרי למידה מיוחדים לחגים והתכנסויות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫במרכז מתחם התלמוד תורה נבנה ונחנך היכל בית‬ ‫כנסת גדול ומרווח במיוחד אשר ישמש את תלמידי‬ ‫הת"ת לתפילות היום‪ .‬בהיכל המפואר ייבנה בעזרת ה'‬ ‫ארון קודש מפואר‪ ,‬בימה רחבה ומקומות ישיבה נוחים‬ ‫המותאמים לכלל התלמידים‪.‬‬ ‫סביב המבנים כולם הוכשרו חצרות ענק‪ ,‬מגרשי‬ ‫משחקים רבים‪ ,‬מתחמי פעילות חדישים ומאובזרים‪ ,‬פינות‬ ‫ישיבה מוצלות ופינות נוי מטופחות וירוקות‪ .‬מתחמים‬ ‫מושקעים אלו מאפשרים לתלמידים ליהנות מהפסקות‬ ‫פר' וירא · לז · תשפ"ז‬ ‫היערכות שיא במתחם האירועים החדש ארטיסטה בחדרה לקראת בואם של אלפי אנ"ש‬ ‫בשיאם של שרשרת המעמדים 'סוד השפע'‬ ‫של שפע חיים ורחמים‪ ,‬תושק בעז"ה‬ ‫בשורת הדיור המחודשת‬ ‫שקיבלה את ברכת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫כולנו בני איש אחד נחנו‪ :‬איש בל ייעדר‪ ,‬אברכים ומבוגרים‪ ,‬זקנים ומחותנים בלי נאומים‪,‬‬ ‫בלי מקהלות‪ :‬קונספט חדשני של תכנית ויזואלית חסרת תקדים‪ ,‬מטלטלת ומשנה חיים‬ ‫ודבריו שמעת מתוך האש‪ :‬דקות בלעדיות לפני ולפנים הנה אנחנו נוסעים‪ :‬מערך הסעות‬ ‫חינם עומד לרשות אנ"ש קיימים ונאמנים‪ :‬למעלה ממאה נאמנים התכנסו השבוע במבוא חורון‬ ‫ה‬ ‫זה‬ ‫קדשנו‬ ‫חצר‬ ‫את‬ ‫המלווה‬ ‫אנ"ש‬ ‫של‬ ‫העצום‬ ‫החסד‬ ‫קדשנו‬ ‫בחצר‬ ‫הקדחתניות‬ ‫ההכנות‬ ‫וושלמו‬ ‫למעלה משלושים שנה‪ ,‬תוך כדי התמודדות עם כל אתגרי‬ ‫שיתחילו‬ ‫השפע‬ ‫מעמדי‬ ‫שרשרת‬ ‫לקראת‬ ‫התקופה בדיור ובכלכלה‪ .‬כך בעמל‪ ,‬במקצועיות וביסודיות‬ ‫להתקיים השבוע על ידי מפעל החסד המרכזי‬ ‫שורטטה בשורה מחודשת של דיור שזכתה למעורבות‬ ‫שפע חיים ורחמים‪ .‬המעמדים יעמדו בסימן‬ ‫עמוקה ולברכת קודש מכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫חיים‬ ‫שפע‬ ‫של‬ ‫הרביעי‬ ‫העשור‬ ‫של‬ ‫פתיחתו‬ ‫המלווה את כל שלבי הפרויקט באופן תמידי‪.‬‬ ‫ורחמים לנוכח אתגרי התקופה בתחומי הכלכלה והדיור‬ ‫וצפויים להשתתף בו אלפי חסידים‪.‬‬ ‫יסודות בקודש פנימה‬ ‫בכל ריכוזי אלפי אנשי שלומנו ניכרות דריכות אדירה‬ ‫בשבוע‬ ‫כאשר‬ ‫השפע‪,‬‬ ‫מעמדי‬ ‫לקראת‬ ‫עמוקה‬ ‫וציפייה‬ ‫האחרון הגיעו ההזמנות המיוחדות לכל בית אב בצאנז‪,‬‬ ‫לא לחינם זכו בשפע חיים ורחמים לצעד נדיר וחסר‬ ‫בכל הריכוזים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫תקדים‪ ,‬כאשר בחודש אלול האחרון‪ ,‬בעיצומם של ימי‬ ‫הרחמים והסליחות‪ ,‬בהם מרן שליט"א מכתת את רגליו‬ ‫כידוע לכל בר בי רב‪ ,‬מפעל שפע חיים ורחמים נוסד‬ ‫בין כל ריכוזי אנ"ש וסדר יומו עמוס כרועה יקבץ טלאים‬ ‫לפני למעלה משלושים שנה‪ ,‬לאור בקשתו של כ"ק מרן‬ ‫התקיימה‬ ‫–‬ ‫הקדושים‬ ‫הימים‬ ‫לקראת‬ ‫דרבה‬ ‫ובהכנה‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע בצוואתו הקדושה‪ ,‬וזאת מתוך דאגתו‬ ‫שנשמרה‬ ‫ייחודית‪,‬‬ ‫אסיפה‬ ‫קדשו‬ ‫בהיכל‬ ‫בראשותו‬ ‫חייו‬ ‫מפעלות‬ ‫לכל‬ ‫בנוסף‬ ‫השגה‪,‬‬ ‫בר‬ ‫לדיור‬ ‫השנים‬ ‫כל‬ ‫במעטה חשאיות‪ .‬מה אירע שם? מתברר שבאסיפה זו‬ ‫נכנסו‬ ‫חינוך וחסד‪ .‬מאז‬ ‫הקדושים והמפורסמים לתורה‪,‬‬ ‫הוצבו היסודות לבשורת השפע שכאמור תחשף לעיני‬ ‫אלפי משפחות לדירות משלהם כאשר שפע חיים ורחמים‬ ‫האלפים בתכנית אומנותית‪ ,‬בקונספט וויזואלי וחדשני‬ ‫מהווה את העוגן לכך באמצעות הלוואות ארוכי טווח של‬ ‫שטרם היה כמותו בצאנז‪.‬‬ ‫עשרות שנים והעמדת תנאי משכנתא נוחים‪ ,‬לצד יוזמות‬ ‫דיור מגוונות‪ ,‬בשילוב ועדת הדיור של חסידי צאנז‪.‬‬ ‫לפני‬ ‫בלעדיות‬ ‫דקות‬ ‫לציבור‬ ‫יוצגו‬ ‫באירועים‬ ‫במרכז‬ ‫ולפנים – "ודבריו שמעת מתוך האש"‪ ,‬וייחשף סוד השפע‬ ‫של‬ ‫אסיפות‬ ‫עשרות‬ ‫נערכו‬ ‫האחרונה‪,‬‬ ‫השנה‬ ‫במהלך‬ ‫שכבר מלווה יהודים במשך דורות‪ .‬כל הפרטים המלאים‬ ‫אנשי מקצוע בכירים וכלכלנים‪ ,‬לצד רבנים‪ ,‬עסקנים ואנשי‬ ‫ואבני הדרך יוצגו במעמדים‪.‬‬ ‫עסקים‪ ,‬מתוך מטרה להצעיד על דרך המלך את מפעל‬ ‫בכל ריכוזי אנ"ש מתפרסמים מסלולי הנסיעות בכל עיר‬ ‫במפעל החסד "שפע חיים ורחמים" מדגישים‪ :‬שרשרת‬ ‫ועיר עד ליציאה ממנה‪.‬‬ ‫האירועים מיועדים לכל אחד ואחד בחצר קדשנו‪ ,‬מבוגרים‬ ‫וצעירים‪ ,‬אברכים ומחותנים‪ ,‬מכל הגילאים‪ ,‬לאחר שלושים‬ ‫נפתח גם קו ייעודי לתיאום נסיעות בשאר‬ ‫שנה של פעילות והעמדת דירות לאלפי אברכים מקרב‬ ‫הערים שמספרו ‪.093-13-12-11‬‬ ‫את‬ ‫לשמוע‬ ‫טובה‬ ‫בהכרת‬ ‫יתייצבו‬ ‫אנ"ש‬ ‫אלפי‬ ‫אנ"ש‪,‬‬ ‫הבשורה החדשנית שתכה גלים ותניף את תחום הדיור‬ ‫למעלה ממאה נאמנים‬ ‫בחצר קדשנו בעז"ה‪.‬‬ ‫התאספו השבוע במבוא חורון‬ ‫בשפע‬ ‫בשעה ‪ 20:00‬פתיחת שערים ותפילת ערבית‪.‬‬ ‫שתוגש‬ ‫לסעודה‬ ‫ידיים‬ ‫נטילת‬ ‫‪20:30‬‬ ‫בשעה‬ ‫בשבוע האחרון התאספו ביישוב מבוא חורון למעלה‬ ‫קולינרי‪.‬‬ ‫הוכשרו‬ ‫בה‬ ‫ייחודית‪,‬‬ ‫נאמנים‬ ‫לוועידת‬ ‫פעילים‬ ‫ממאה‬ ‫התכנית‬ ‫הקרנת‬ ‫והתחלת‬ ‫אורות‬ ‫כיבוי‬ ‫‪20:45‬‬ ‫בשעה‬ ‫לקבל את פני ההמונים שצפויים להגיע אל המעמדים‬ ‫האומנותית שפע שאלות סוד אחד‪.‬‬ ‫ולארח אותם איש לפי כבודו‪.‬‬ ‫ורחמים‪,‬‬ ‫חיים‬ ‫שפע‬ ‫ראשי‬ ‫קיבלו‬ ‫הנאמנים‬ ‫פני‬ ‫את‬ ‫ובמשך הערב כולו נערכה תכנית עשירה שבה נשא דברי‬ ‫בואו שעריו בתורה‬ ‫פתיחה הרב אריה ליבוש רייך מנהל שפע חיים ורחמים‬ ‫ועוד אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫שיתחילו‬ ‫ימים‬ ‫כמה‬ ‫פני‬ ‫על‬ ‫ייפרסו‬ ‫כאמור‬ ‫האירועים‬ ‫השבוע במתחם האירועים החדש 'ארטיסטה' בעיר חדרה‪.‬‬ ‫התכנית‬ ‫מתוך‬ ‫קטנה‬ ‫טעימה‬ ‫הוצגה‬ ‫הנאמנים‬ ‫לפני‬ ‫האומנותית שתעמוד במרכזם של שרשרת האירועים‪.‬‬ ‫ביום שלישי הקרוב יתייצבו בו חסידי צאנז מקרית צאנז‬ ‫נתניה‪ ,‬בית שמש‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אלעד‪ ,‬פתח תקוה ורחובות‪.‬‬ ‫בסיום אסיפת הנאמנים‪ ,‬אמרו כולם‪ :‬הנני‪ ,‬ובלהב אש‬ ‫קודש קיבלו על עצמם את המלאכה לעשות נחת רוח‬ ‫ביום רביעי יבואו תושבי בני ברק וביתר עילית בנוסף‬ ‫לבורא עולם‪ ,‬ולמלא את חזון ושאיפת רבוה"ק לטובות‬ ‫לקבוצה נוספת מקרית צאנז נתניה‪.‬‬ ‫כל חסידי צאנז‪ ,‬ולטובת הדורות הבאים‪.‬‬ ‫וקבוצה‬ ‫עילית‬ ‫מודיעין‬ ‫צפת‪,‬‬ ‫תושבי‬ ‫–‬ ‫חמישי‬ ‫ביום‬ ‫כל נאמן מונה על עשרים וחמישה מאנ"ש‪ ,‬מתוך מטרה‬ ‫נוספת ואחרונה מקרית צאנז נתניה‪.‬‬ ‫לארח בכבוד ובשמחה את כל אחד ואחד מאנ"ש‪ ,‬כי כולנו‬ ‫וביום ראשון שלאחריו תושבי ירושלים‪ ,‬טבריה וחיפה‪.‬‬ ‫בני איש אחד נחנו‪.‬‬ ‫הנה אנחנו נוסעים‬ ‫צאנזע חסידים‪ ,‬נכבדים ויקרים! מי לכם פה‪ ,‬ומה לכם‬ ‫מכל ריכוזי אנ"ש ייצאו הסעות חינם אותן מעמידים‬ ‫למען‬ ‫למעננו‪.‬‬ ‫החדשנית‪.‬‬ ‫הדיור‬ ‫בשורת‬ ‫לכבוד‬ ‫פה?‬ ‫בשפע חיים ורחמים לטובת הציבור לפי השעות דלהלן‪:‬‬ ‫צאצאנו‪ .‬ולאות הכרת הטוב למפעל הגדול והקדוש הזה‬ ‫שזכה להציב בס"ד את צאנז כחלוצים אשר הולכים לפני‬ ‫מצפת בשעה ‪ .18:00‬מטבריה בשעה ‪ .18:30‬מחיפה בשעה‬ ‫המחנה בבשורת הדיור‪ ,‬לאור חזונם של רבוה"ק‪.‬‬ ‫תקוה‬ ‫מפתח‬ ‫‪.19:15‬‬ ‫בשעה‬ ‫נתניה‬ ‫צאנז‬ ‫מקרית‬ ‫‪.19:15‬‬ ‫בשעה ‪ .19:00‬מאלעד בשעה ‪ .19:00‬מבני ברק בשעה ‪:18‬‬ ‫איש בל ייעדר!‬ ‫‪ .50‬ממודיעין עילית בשעה ‪ .18:30‬מאשדוד בשעה ‪.18:15‬‬ ‫מביתר‬ ‫‪.18:15‬‬ ‫בשעה‬ ‫מרחובות‬ ‫‪.17:45‬‬ ‫בשעה‬ ‫מירושלים‬ ‫עילית בשעה ‪ .18:00‬ומבית שמש בשעה ‪.18:20‬‬ ‫ימים שלישי‪-‬ראשון‬ ‫מתחם האירועים החדש‬ ‫כג‪-‬כח חשון תשפ"ז‬ ‫גן ארטיסטה ‪ -‬חדרה‬ ‫שפע ניצחי לדורות‬ ‫פעילות ומאווררות‪ ,‬ממשחק בריא ומאווירה נעימה‪ ,‬רגועה‬ ‫ומשחררת‪ ,‬תוך הקפדה מלאה על שמירת צביון חסידי‬ ‫הולם ומבוקר‪.‬‬ ‫בהתרגשות רבה נתקבלה הידיעה המרנינה כי לרגל‬ ‫חנוכת הבית יופיע כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפאר את‬ ‫המעמד בראש קהל אנ"ש ורבני העיר ופרנסיה ובימים אלו‬ ‫נשלמת התוכנית המיוחדת של סדרי המעמד‪.‬‬ ‫את המעמד ינעימו בשירה ובזמרה בליווי כלי שיר‪.‬‬ ‫כשמקום מיוחד יוקצה עבור נשות אנ"ש וילדי אנ"ש שיזכו‬ ‫אף הם להשתתף ולחזות במראה ובאומר את כל סדרי‬ ‫המעמד‪ .‬פרטים נוספים על סדרי המעמדים יפורסם אי"ה‪.‬‬ ‫גדול יהיה המעמד לכבוד בית צאנז!‬ ‫המוני חסידים ואנשי מעשה מכל רחבי העולם יצטרפו‬ ‫בשבועות הקרובים לחבורה הקדושה "למען בנינו" של‬ ‫'רצוננו' ‪ -‬לקראת הקוויטל הקדוש ביום החופה‬ ‫רצוננו לראות את מלכנו ביום שמחתו וביום שמחת לבו‪:‬‬ ‫לקראת שמחת בית צאנז בחודש כסלו הבעל"ט‪ ,‬נפתחת‬ ‫אפשרות נוספת להצטרפות לחבורה הקדושה 'למען בנינו'‬ ‫שמוקמת למען מימון פעילות הקודש של ארגון 'רצוננו'‪,‬‬ ‫מתוך מטרה להחדיר עוז ושמחה במערכה כנגד פגעי הזמן‬ ‫במשך כל השנה כולה‪ ,‬למען הצלת הדור והדורות אחרינו‪,‬‬ ‫בסיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬בשמחת החתונה הקודמת לנכדת כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬הוקמה החבורה 'למען בנינו'‪ ,‬וכל‬ ‫התומכים בה המה מבורכים שבאמת יוכלו בעז"ה לגדל‬ ‫עדרי צאן טהורים ההולכים בדרך ד' בשמחת ובתמימות‪,‬‬ ‫תוך שהם מתנזרים מהרשתות שהשטן וכת דיליה פורשים‬ ‫לרגלי העם הנבחר‪.‬‬ ‫לאור חשיבות הדברים‪ ,‬יזכו כל המוני השותפים חברי‬ ‫חבורת 'למען בנינו'‪ ,‬להיכנס לקוויטל מיוחד שיינתן אל כ"ק‬ ‫מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א בגו האי הילולא‪ ,‬ברגעים‬ ‫המרטיטים והמרוממים‪ ,‬תחת החופה בשמחת נישואי נכדת‬ ‫כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה‬ ‫וקהילות הצפון שליט"א‪ - ,‬כאשר כל הצדיקים שרפי מעלה‪,‬‬ ‫מרנן ורבנן הדברי חיים ומרן זי"ע ושאר הצדיקים שנשמתם‬ ‫בגנזי מרומים‪ ,‬יורדים לשמוח בשמחת צאצאיהם‪.‬‬ ‫ונזכה שבעל השמחה הגדול‪ ,‬האי רעיא מהימנא‬ ‫שליט"א‪ ,‬יעתיר על כל חברי החבורה‪ ,‬שותפי רצוננו‪.‬‬ ‫ובוודאי שדבר שהצטער בו אותו צדיק לא ייכשל בו זרעו‪,‬‬ ‫ואבינו רוענו יפעל ישועות לכל השותפים‪ ,‬לבנים ובני בנים‬ ‫עוסקים בתורה ובמצוות‪ .‬אשרי מי שיזכה!‬ ‫ההצטרפות לחברת 'למען בנינו' מתבצעת על ידי‬ ‫תרומה שבועית קבועה‪ ,‬כאשר ההו"ק יורדת באופן‬ ‫אוטומטי מדי יום שישי ערב שבת קודש‪ ,‬סמוך לרגעים‬ ‫המרטיטים של הדלקת הנרות‪ ,‬שאז כל אֵם בישראל מעתירה‬ ‫פר' וירא · מ · תשפ"ז‬ ‫‪ 053-3174616‬בי‪ :1-‬הר"ר ישראל אריה טוביאס הי"ו –‬ ‫בעד צאצאיה לטוב להם כל הימים ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫‪ 053-4126883‬אי‪ :‬הר"ר יקותיאל יהודה בוים הי"ו – ‪054-‬‬ ‫צדקה טהורה זו‪ ,‬שהיא נחוצה ביותר למען הצלת‬ ‫‪ ;85343731‬בית שמש‪ :‬רמה ב'‪ :‬הרב דוד יודא היילפרין הי"ו‬ ‫הדורות ושמירתם‪ ,‬בוודאי תעלה את תפילת האימהות‬ ‫– ‪ 050-4145979‬הר"ר שמעון דב ישראלי הי"ו – ‪053-‬‬ ‫הצדקניות כריח ניחוח לבורא עולם‪.‬‬ ‫‪ 4185612‬רמה ד'‪ :‬הר"ר שמואל טוביאס הי"ו – ‪053-‬‬ ‫אפשרויות התרומה השבועית הן‪ 7 :‬שקלים‬ ‫‪ ;31823671‬בני ברק‪ :‬הר"ר מרדכי גרוסברגר הי"ו – ‪054-‬‬ ‫בשבוע‪ .‬או ‪ 14‬שקלים בשבוע‪ .‬או ‪ 21‬שקלים בשבוע‪.‬‬ ‫‪ ;84939321‬חיפה‪ :‬הר"ר אהרן דוד שנק הי"ו – ‪054-‬‬ ‫שמות החברים ייכנסו כאמור ל'קוויטל' המיוחד בשעת‬ ‫‪ 8453472‬הר"ר מאיר שפיצר הי"ו – ‪ ;055-67380291‬עיה"ק‬ ‫החופה בשמחת בית צאנז‪ .‬שמות החבורה אף ייחרטו‬ ‫ירושלים‪ :‬הר"ר שמואל יוסף ווידער הי"ו – ‪053-3184842‬‬ ‫לזיכרון טוב בעלוני 'צאננו'‪ ,‬למען יידע דור אחרון על‬ ‫הר"ר אברהם פיליפ הי"ו – ‪ 054-8470779‬הר"ר יוסף דוד‬ ‫שאיפת הוריהם לגדל דורות קדושים ושמורים‪.‬‬ ‫רובין הי"ו – ‪ ;055-32345321‬מודיעין עילית‪ :‬הר"ר ישעי'‬ ‫להרשמה לקוויטל ולפרטים נוספים יש לפנות‬ ‫קליין הי"ו – ‪ ;058-32456991‬פתח תקוה‪ :‬הר"ר דוד צבי‬ ‫אל‪ :‬הרב יהושע ל יפשיץ הי"ו – שנתמנה ע"י כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ארנברג הי"ו – ‪ ;053-31964421‬קרית צאנז עיה"ק טבריה‪:‬‬ ‫שליט"א לעמוד בראש ארגון רצוננו‪ .‬טלפון‪.050-4107888 :‬‬ ‫הר"ר משה גליק הי"ו – ‪ ;052-71652021‬פעיה"ק‬ ‫כן ניתן לפנות ולהרשם במוקדים בכל הערים אצל‬ ‫צאנז‪ :‬הר"ר יהושע ליפשיץ הי"ו – ‪ ;050-41078881‬עיה"ק‬ ‫הנציגים היקרים כדלהלן‪ :‬אלעד‪ :‬הר"ר דוד בורד הי"ו ‪-‬‬ ‫צפת‪ :‬הר"ר ישראל דוד גרינשטיין הי"ו – ‪.055-67729701‬‬ ‫‪ 055-6768881‬הר"ר יצחק דניאל ווידער הי"ו – ‪050-‬‬ ‫קביעון כן תהוון בהנהו חבורתא!‬ ‫‪ ;41243221‬אשדוד‪ :‬הר"ר משה רייכמן הי"ו – ‪054-‬‬ ‫‪ ;85010231‬ביתר‪ :‬בי‪ :2-‬הר"ר אהרן יהושע בלומנטל הי"ו –‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬העסקן המופלא‪ ,‬נאמן ומסור למען‬ ‫מפעלות הקודש לבית צאנז‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬ה"ה‬ ‫הר"ר בנימין קנאפלער הי"ו‬ ‫מראשי עסקני קהילתינו הקדושה בלייקווד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן נ"י‬ ‫במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫ובברכת מזל טוב‬ ‫ולחותנו הרה"ח ר' משה שמעון פעלברבוים הי"ו ‪ -‬אב"י בוויליאמסבורג‬ ‫לאביו הרה"ח ר' משה הי"ו ‪ -‬אב"י ביוניאן סיטי‬ ‫ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח‪ ,‬ואך ששון ושמחה ישכון באהלו‬ ‫תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‪.‬‬ ‫פר' וירא · מא · תשפ"ז‬