gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: וירא (2026-10-26)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫גליון רל‬ ‫אני מאמין!‬ ‫להתחזק באמונה בכל רגע!‬ ‫רואה הקב"ה‪ ,‬ואפילו את הדברים השפלים והקטנוניים‬ ‫זקוק‪ ,‬והוא משגיח עליו ושומר עליו ומספק לו כל צרכיו‪ ,‬ועל האדם להזכיר‬ ‫נמצאים אנו בפרק השלישי בחזרת המחבר על‬ ‫ביותר‪ ,‬כלשון המחבר "ולא יסתר ממנו דבר מהם מקטנם‬ ‫זאת לעצמו בכל עת!)‬ ‫שבע סיבות הבטחון שקיימות רק אצל הקב"ה‪,‬‬ ‫ועד גדולם"‪ ,‬את הכל הוא רואה ועל הכל הוא משגיח וכל‬ ‫עלינו לזכור שבבואנו להיות בעלי בטחון‪ ,‬מוכרחים‬ ‫ושבגללן יש לו לאדם לבטוח רק בו ולא ישים‬ ‫מה שנעשה הוא בפקודתו‪.‬‬ ‫אנו להתחיל באמונה‪ ,‬והיינו להשריש בלבנו את ידיעות‬ ‫מבטחו באדם קרוץ מחומר‪ ,‬ואוחזים אנו בסיבה‬ ‫מי שאינו מאמין בידיעה זו‪ ,‬חסר לו בעיקרי האמונה‪,‬‬ ‫האמונה‪ ,‬וככל שישתרשו יותר‪ ,‬כך יוסיף ויתחזק בטחוננו בה'!‬ ‫הרביעית‪.‬‬ ‫והרי אמרו שמי שאינו מאמין באחד מהם‪ ,‬הוא בגדר‬ ‫אפיקורס ר"ל!‬ ‫אמונה וביטחון‬ ‫השגחה תמידית‬ ‫ובכן‪ ,‬יסוד זה שאנו עוסקים בו‪ ,‬היא אחת מאותן‬ ‫הבה נסכית לדבריו‪" :‬והרביעי‪ ,‬כי הוא משגיח על‬ ‫להאמין תמיד‬ ‫ידיעות ואף נמנה על י"ג עיקרי האמונה "אני מאמין‬ ‫הנהגת עניני האדם כלם‪ ,‬לא יניחם ולא יתעלם מהם‬ ‫וזה לשון הרא"ש בספרו "אורחות חיים" (אות כו)‪:‬‬ ‫באמונה שלימה שהבורא ית"ש יודע כל מעשי בני‬ ‫(בשונה מבן אדם שאע"פ שירצה בכל לבו לעזור לנו‪ ,‬עסוק יהיה לפעמים‬ ‫"לבטוח בה' בכל לבבך ולהאמין בהשגחתו הפרטית‬ ‫אדם וכל מחשבותם שנאמר (תהילים לג‪ ,‬טו) "היוצר יחד‬ ‫בעניינים אחרים ויוכרח להתעלם מאתנו‪ .‬יכולים אנו לצייר בנפשנו כביכול‬ ‫ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם בהאמין בו כי עיניו‬ ‫לבם ומבין לכל מעשיהם"‪.‬‬ ‫הקב"ה עומד ומסתכל עלינו בשתי עיניו בכל עת לראות מה אנו צריכים)‬ ‫משוטטות בכל הארץ‪ ,‬ועיניו על כל דרכי איש‪ ,‬ובוחן‬ ‫לפעמים אנו סבורים שעיקר זה עוסק רק בענין‬ ‫ולא יסתר ממנו דבר מהם (שום דבר מצרכינו אינו מוסתר מעיניו)‬ ‫לב וחוקר כליות‪ ,‬כי מי שאינו מאמין ב'אשר הוצאתיך‬ ‫שכר ועונש‪ ,‬דהיינו שנאמין שהקב"ה בוחן כליות ולב‬ ‫מקטנם ועד גדולם (מהדברים הקטנים עד הדברים הגדולים) ולא‬ ‫מארץ מצרים' אף ב'אנכי ה' אלוקיך' אינו מאמין‪ ,‬ואין זה‬ ‫ואי‪-‬אפשר להסתר ממנו‪ .‬אך למען האמת כוונת ה'אני‬ ‫ישכיחהו דבר את דבר (אדם שמתעסק בדבר אחד‪ ,‬כשעובר לאחר‬ ‫יחוד שלם‪ ,‬כי זה הוא סגולת ישראל על כל העמים וזה‬ ‫מאמין' היא גם ליסוד זה‪ ,‬כי הנה לפעמים אף מי שכבר‬ ‫מכן להתעסק בדבר אחר‪ ,‬נשכח ממנו הדבר הראשון‪ ,‬כי קשה לאדם להשקיע‬ ‫יסוד כל התורה כולה!"‬ ‫השריש בעצמו את ה'אני מאמין' הראשון ויודע היטב‬ ‫את מוחו ולבו בשני דברים גם יחד‪ .‬אבל אצל הקב"ה אינו כן‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬כשנקלע‬ ‫בשעה שמשתוללת מלחמה גדולה בין ממשלות הגדולות שבעולם‪ ,‬כאשר‬ ‫ביאור דבריו הקדושים‪ :‬בתחילת הדיבור "אנכי ה'‬ ‫לאיזה מצב קשה‪ ,‬הוא מאבד אז את ישוב דעתו ומתחיל‬ ‫רבבות חיילים יכולים למצוא את מותם בין רגע‪ ,‬הקב"ה ממשיך להסתכל על‬ ‫אלוקיך" כתוב ה'אני מאמין' הראשון‪ ,‬שהקב"ה ברא את‬ ‫להרהר שמא אין הקב"ה יודע בדיוק רב מה עובר עליו!‬ ‫כל אחד בכל מקום שהוא נמצא בעולם‪ ,‬ולמשל‪ ,‬אם יושב אז בחור ישיבה‬ ‫השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושעשה ועושה ויעשה‬ ‫בקצה אחר בעולם ועוסק בתורה ולפתע נשפך כוס התה שלו ודפי הגמרא‬ ‫לכל המעשים‪ ,‬ובסוף הדיבור "אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫לכן צריך האדם להשריש בלבו גם ידיעה זו שהקב"ה‬ ‫שלו נרטבים‪ ,‬אף זה נעשה בהשגחתו הפרטית של הקב"ה שמסתכל עליו אף‬ ‫מצרים" כתוב ה'אני מאמין' שהקב"ה יודע כל מעשי‬ ‫יודע כל מחשבותיו וכל הרגשותיו‪ ,‬ושהוא לוקח בחשבון‬ ‫בני אדם וכל מחשבותם‪ ,‬כי סוף הדיבור מורה שלאחר‬ ‫ברגע זה)‪ ,‬כמו שכתוב (ישעיה מ‪ ,‬כז)‪" :‬למה תאמר יעקב ותדבר‬ ‫גם את ה'היסטוריה האישית' של האדם שמתעוררת‬ ‫ישראל נסתרה דרכי מה' ומא‪-‬להי משפטי יעבור" (כך‬ ‫שכבר עמד העולם על מתכונתו והתנהג דורות הרבה‬ ‫מחמת המצב שנקלע אליו‪ ,‬וכמו כן הוא לוקח בחשבון‬ ‫יטענו בני ישראל בגלותם‪ ,‬שהקב"ה מעביר על משפטם ואינו נוקם מאויביהם‬ ‫לפי סדרו הטבעי‪ ,‬לקח הקב"ה את בני ישראל והורידם‬ ‫את המילים שגיסו דאג להכניס לו כביכול כדי לזרות לו‬ ‫למצרים מפני שזה היה טובתם‪ ,‬וכל השעבודים‬ ‫שמייסרים אותם)‪ ,‬ואמר (שם כח)‪" :‬הלוא ידעת אם לא שמעת‬ ‫מלח על פצעיו‪ ,‬וכן מה שפלוני אמר לו‪' :‬אני יודע מה‬ ‫שהשתעבדו בהם המצריים על פרטי פרטיהם‪ ,‬כולם‬ ‫א‪-‬להי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין‬ ‫אתה מרגיש‪ ,‬גם אני עברתי כזאת‪ ,'...‬והוא חושב בלבו‪:‬‬ ‫חקר לתבונתו" (הרי שלא נסתרה דרכיכם מה'‪ ,‬אלא שהוא יודע שזהו‬ ‫נעשו על‪-‬פי השגחתו יתברך‪ ,‬מפני שידע שהוא נחוץ‬ ‫'לא‪ ,‬לא‪ ,‬אינך יודע מה אני מרגיש‪ ...‬אתה רואה רק דבר‬ ‫הטוב ביותר בשבילכם בזו השעה‪ .‬אומר בזה הנביא שהקב"ה מסתכל בכל עת‬ ‫להם להצלחתם ולטוב העתידי והנצחי המחכה להם‪,‬‬ ‫אחד ממה שאני עובר‪ ...‬אילו היית יודע מה עוד עובר‬ ‫על כל אחד ואחד מבאי העולם‪ ,‬והוא יודע היטב מה כל אחד מרגיש ולמה הוא‬ ‫וכשהגיע הזיכוך שלהם אל סיומו הוציאם מארץ מצרים‬ ‫עלי ברגעים אלה‪ ,‬היית תופס בפלך השתיקה‪ '...‬את הכל‬ ‫ה‪+‬תבוננות‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫צריך האדם להשריש בלבו ידיעה זו שהקב"ה יודע כל מחשבותיו וכל הרגשותיו‪ ,‬ושהוא לוקח בחשבון‬ ‫גם את ה'היסטוריה האישית' של האדם שמתעוררת מחמת המצב שנקלע אליו!‬ ‫וכמו כן הוא לוקח בחשבון את המילים שגיסו דאג להכניס לו כביכול כדי לזרות לו מלח על פצעיו‪ ,‬וכן מה שפלוני אמר‬ ‫לו‪' :‬אני יודע מה אתה מרגיש‪ ,‬גם אני עברתי כזאת'‪ ,‬והוא חושב בלבו‪' :‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬אינך יודע מה אני מרגיש‪ ...‬אתה רואה‬ ‫רק דבר אחד ממה שאני עובר‪ ...‬אילו היית יודע מה עוד עובר עלי ברגעים אלה‪ ,‬היית תופס בפלך השתיקה‪'...‬‬ ‫את הכל רואה הקב"ה‪ ,‬ואפילו את הדברים השפלים והקטנוניים ביותר‪ ,‬כלשון המחבר חובות הלבבות‪"ְ :‬ולֹא ִי ָּס ֵתר‬ ‫ִמ ֶּמנּ ּו ָד ָבר ֵמ ֶהם ִמ ְ ּק ַט ָּנם ְו ַעד ְ ּגדוֹ ָלם"‪ ,‬את הכל הוא רואה ועל הכל הוא משגיח וכל מה שנעשה הוא בפקודתו!‬ ‫א‬ ‫המפתח!‬ ‫תורה שבכתב ‪ -‬מפתח לנבכי החיים!‬ ‫סדרת 'שנים מקרא ואחד תרגום' להבנה ולמעשה – חלק ד'‬ ‫בהתלהבות‪ ,‬והכל מפני שרצונו לשמוע מה הקב"ה‬ ‫והנה כשהאדם לומד תורה‪ ,‬כגון גמרא או הלכה‪,‬‬ ‫הנה מקובל מהבעש"ט הק' זי"ע שכל‬ ‫מדבר אתו‪.‬‬ ‫בדרך כלל כוונתו להכניס את הידיעות הכתובות‬ ‫הרגיל ללמוד פירוש רש"י עה"ת בקל יוכל‬ ‫והרי בפרשיות שקוראים עכשיו הדבר ברור‬ ‫אל תוככי נשמתו‪ ,‬מה פוסק הט"ז ומה פוסק‬ ‫להתקרב אל השי"ת‪ ,‬וכך נשמע מפי תלמידיו‬ ‫כל‪-‬כך‪ ,‬שהרי כל הנסיונות שפקדו את אבותינו‬ ‫המג"א‪ ,‬מה שיטת רב ומה שיטת שמואל‪ ,‬איך‬ ‫הק' אשר דיברו כולם בסגנון אחד על קרבת‬ ‫פוקדים גם אותנו‪ ,‬אלא שעלינו למצוא היכן‬ ‫צריך לנהוג למעשה‪ ...‬ברם יש עוד חלק בתורה‪,‬‬ ‫האלוקים שלה זוכה האדם על‪-‬ידי לימוד‬ ‫הם פוקדים אותנו‪ .‬וכגון הנסיון בפרשת לך‪-‬לך‬ ‫ואינו נוגע לצדיקים בלבד‪ ,‬אלא הוא נוגע לכל‬ ‫חומש רש"י‪.‬‬ ‫"מארצך אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬הקב"ה אומר‬ ‫אחד ואחד באשר הוא‪ ,‬שהרי כלל הוא שכל אחד‬ ‫הרה"ק רבי פייביש מיאברוב זיע"א נכדו‬ ‫לאדם "לך לך" ואינו אומר לו לאן‪' .‬אל תשאל‬ ‫יש בו בחינת צדיק‪ ,‬והוא שעל ידי לימוד התורה‬ ‫של ה'שר שלום' מבעלזא זיע"א היה אומר‬ ‫שאלות! אם תלך אתי‪ ,‬ייטב לך‪ .‬אתה ציית!‬ ‫ילמד האדם כיצד להתנהג אפילו במה שאין כתוב‬ ‫בשם זקנו ה'שר שלום' שמי שאינו לומד‬ ‫תעשה מה שנכון‪ ,‬תחזיק עצמך בשמחה‪ .‬יהיה‬ ‫מפורש בתורה‪ .‬איך יודע האדם שעליו לסגור את‬ ‫חומש רש"י כל שבוע "ווייסט נישט וואו גאט‬ ‫לך טוב'‪ .‬וכן בהמשך פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬יש מלחמה‬ ‫השידוך? האיר לו איזה אור והבין שזהו השידוך‬ ‫וואוינט!" [‪ -‬אינו יודע היכן מקום הבורא!]‪.‬‬ ‫עם המלכים‪ ,‬יש טומאה ויש קשיים‪ ,‬נלחמים‪ ,‬ואם‬ ‫הנכון!‬ ‫וראה עוד במדור 'הבנה למעשה'‪ ,‬שם‬ ‫האדם מצליח הוא זוכה לסייעתא דשמיא‪" ,‬והאמין‬ ‫אמנם רבים הולכים לצדיקים‪ ,‬וכך צריך להיות‪,‬‬ ‫הובאו מעשיות ועובדות מרבותינו הקדושים‬ ‫בה' ויחשבה לו צדקה"‪ .‬האדם אומר‪' :‬אני מחכה‬ ‫אך עם כל זה יש שהאדם מבין לפי הארת שכלו‬ ‫על כח לימוד חומש רש"י והיראת שמים‬ ‫לראות את השפע‪ ,‬הלא אמרו לי שיגיע אלי שפע'‪.‬‬ ‫שזהו הדבר הנכון שעליו להתקדם לעברו‪ ,‬אלא‬ ‫הזוכים לה על ידו‪.‬‬ ‫אומרים לו‪' :‬והאמין בה'' ‪ -‬תאמין ויהיה לך טוב!'‬ ‫שכדי להיות בטוח בצדקת דרכו הוא הולך לשאול‬ ‫אכן הדבר טעון הבנה‪ :‬מדוע כה גדול כח‬ ‫בשורה של זרע‪ ,‬בשורה של ירושה‪ ,‬כל הדברים‪,‬‬ ‫את פי הצדיק בעל רוח הקודש (והרי זה דומה למי שהולך‬ ‫לימוד זה‪ ,‬ומה צריך האדם לחפש בפסוקי‬ ‫בכל פרשה‪ ,‬מדברים לכל יהודי‪.‬‬ ‫לשאול איזה שם ליתן לרך הנולד‪ ,‬שתחילה הוא בוחר לעצמו שם כפי‬ ‫התורה בשעת העברת הסדרא שמו"ת‪ ,‬כדי‬ ‫מה שנראה לו ואח"כ הוא הולך לשאול את פי הצדיק)‪ .‬כי באותיות‬ ‫כל פסוק לכל יהודי‬ ‫שלימודו יהיה חי ומאיר‪ ,‬ולא יישאר בגדר‬ ‫התורה הכל כתוב‪ ,‬וכפי שהלכות שבת מפורשות‬ ‫זהו יסודו של הבעש"ט הק'‪ ,‬שכל פסוק‬ ‫מצוה בעלמא שמקיימים מן השפה ולחוץ!‬ ‫במג"א וט"ז הכתובות באותיות התורה‪ ,‬כך שאר‬ ‫מדבר לכל יהודי‪ ,‬וכל שנה מגיע שכל חדש‪ ,‬כי‬ ‫הדברים מתבררים לאדם על‪-‬ידי לימוד אותיות‬ ‫המציאויות בעולם מתחדשות‪ .‬לכן אמרו הצדיקים‬ ‫התורה‪ ,‬כי על ידן הקב"ה שולח לו הברקה‪ ,‬רעיון‪,‬‬ ‫* א' ‪‬‬ ‫לאדם‪' :‬תזכור ללמוד באופן זה‪ ,‬כי אם תלך בדרך‬ ‫הבנה‪ ,‬השקפה נכונה‪ ,‬בהירות בחינוך וכו'‪.‬‬ ‫אחרת איך תדע איך להתנהג? נניח שתלמד ש"ס‬ ‫אור חדש בכל שבוע‬ ‫ופוסקים‪ ,‬אבל איך תוכל לחיות עם הקב"ה?'‬ ‫תשובה לכל מבוכה‬ ‫בתחילה נביא יסוד גדול בתורה בשם בעל‬ ‫בשביל לחיות עם הקב"ה עליך ללמוד "וידבר ה'‬ ‫האדם נמצא במבוכה‪' :‬האלך לומר למג"ש שיש‬ ‫התניא זי"ע (ויש אומרים אותו בשם הבעש"ט הק')‪ .‬בפסוק‬ ‫אל משה לאמר"‪" ,‬דבר אל בני ישראל‪ "...‬ולמצוא‬ ‫לי טענות עליו או לא? זה הדבר הנכון או לא? זה‬ ‫פרשת בראשית נאמר "ונהר יוצא מעדן להשקות‬ ‫איך הוא שייך אליך!‬ ‫לתועלת או לא? זה לשון הרע או לא?' כך יש אין‪-‬‬ ‫את הגן"‪ ,‬פירש בעל התניא‪" :‬הגן הוא נ"ג פרשיות‬ ‫ספור דברים שרבים נבוכים בהם שוב ושוב‪ ,‬ואין‬ ‫התורה‪ ,‬כי כל שבוע כשמגיעה פרשה חדשה‪ ,‬יוצא‬ ‫כך אמר הרה"ק מרוז'ין זיע"א שכאשר האדם‬ ‫בהם דברים ברורים‪ ,‬כי אין הם דברים של שחור‬ ‫אור חדש מעדן להשקות את הפרשיות!"‬ ‫מעביר את הסדרא עליו לבחון עצמו בכל מצוה‬ ‫שהוא לומד איך הוא בעניינה‪ ,‬איך אני בכיבוד‬ ‫ולבן‪ ,‬אלא דברים מעורפלים‪ .‬דעו לכם שיש לכל‬ ‫היינו שפסוקי התורה הם בסיס לכל מה שיש‪,‬‬ ‫אב ואם‪ ,‬איך אני בגמילות חסדים‪ ,‬איך אני בענין‬ ‫אלה תשובות ברורות!‬ ‫כל ידיעה בתורה‪ ,‬כל השקפה שנחוץ לדעת לפי‬ ‫הזהירות שלא להזיק אחרים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬וכאמור‪,‬‬ ‫מצב הדור‪ ,‬כל ספק בהלכה‪ ,‬כל רוח הקודש‬ ‫ברורות?‬ ‫הנצרכת לקבלת החלטה‪ ,‬הכל מונח בתוך פסוקי‬ ‫בפרשיות שלנו אנו מוצאים את עצמנו באופן‬ ‫כן‪ ,‬בתורה הקדושה‪ ,‬רק בתורה‪ .‬וזה עובד‪ .‬ביום‬ ‫פשוט‪ ,‬ואף בפרשיות המאוחרות יותר יכול כל‬ ‫התורה‪ ,‬אלא שהוא סתום‪ ,‬וכיון שבא הנהר היוצא‬ ‫בהיר אחד הוא קם ואומר‪' :‬לא‪ ,‬איני מעביר את‬ ‫אחד למצוא את עצמו בכל ענין בכל מצוה ולבחון‬ ‫מעדן ומשקה את פרשיות התורה‪ ,‬כל אחת בעתה‬ ‫בני לישיבה אחרת'‪' ,‬מה קרה? הלא היית ברוגז!'‬ ‫את עצמו לפי הפרשה‪ ,‬וכשילמד כך יהיה ירא‬ ‫ובזמנה‪ ,‬יוצאים דשאים חדשים!‬ ‫'לא‪ ,‬איני מעביר אותו!' 'מי אמר לך? חלמת זאת‬ ‫שמים ויזכה לסייעתא דשמיא!‬ ‫בלילה?' 'לא‪ ,‬לא חלמתי‪ ,‬אך למדתי תורה‪ ,‬ואז‬ ‫הן כך הוא סדר צמיחת הדשאים‪ ,‬שהם נגמרים‪,‬‬ ‫ואח"כ חוזרים וצומחים‪ .‬כך כל שנה ושנה‪ .‬כיון‬ ‫* ג' ‪‬‬ ‫קיבלתי אור ואני מרגיש שעלי להשאיר את המצב‬ ‫על כנו!'‬ ‫שמגיע הזמן‪ ,‬כל האילנות מתחילים להוציא‬ ‫פירות וכל חלקות האדמה מתחילות להוציא‬ ‫גשר בין הכתב לפה‬ ‫אולם כדי שהתורה באמת תאיר לאדם את דרכו‪,‬‬ ‫דשאים‪ .‬אף התורה בנויה לפי סדר זה‪ .‬הקב"ה‬ ‫ולהבין ביתר עומק‪ ,‬צריך להכיר את החילוק בין‬ ‫הוא חייב ללמוד אותה כראוי‪ ,‬ואחד מהדברים‬ ‫שולח ללא הרף שכל חדש בתורה‪ ,‬והדבר מיועד‬ ‫תורה שבכתב לתורה שבע"פ כפי שספרי החסידות‬ ‫המיישרים את הרגש האדם אל לימוד התורה הוא‬ ‫לבני ישראל שחפצים ללמוד תורה ולהתקרב אל‬ ‫מסבירים אותו‪ ,‬והוא יסוד גדול בהעברת הסדרא‬ ‫לימוד תורה שבכתב מתוך ביטול כי רצונו לשמוע‬ ‫השי"ת על ידה‪.‬‬ ‫שמו"ת‪ .‬חילוק אחד הביא בשו"ע הרב‪ ,‬שבתורה‬ ‫את דבר ה'‪ .‬אין הוא יודע באיזה פסוק ומתי זה‬ ‫שבכתב יוצאים ידי לימוד התורה באמירה בעלמא‪,‬‬ ‫יקרה‪ ,‬אבל את הביטול יש לו‪ .‬הוא הולך למקוה‬ ‫* ב' ‪‬‬ ‫ובתורה שבע"פ אין יוצאים ידי לימוד התורה אלא‬ ‫בערב שבת אחרי הצהריים‪ ,‬ודומה לו כאילו כל‬ ‫אם כן מבינים את הפירוש‪ .‬עוד ידוע לנו על‪-‬פי‬ ‫העולם בטל‪ ,‬והוא מתחיל להעביר את הסדרא‬ ‫לבחון ולשאול‬ ‫ב‬ ‫המשך מעמוד א' ‪ -‬אני מאמין!‬ ‫באותות ובמופתים והביאם להר סיני‪ ,‬הרי שהקב"ה יודע בדיוק רב מה עובר‬ ‫מדבר אליך‪ ,‬ונמצא שלקחת את‬ ‫קבלה שתורה שבכתב אין זמנה בלילה‪,‬‬ ‫על כל אחד ואחד ומה הוא חושב ומרגיש‪ ,‬ושום דבר אינו נעלם ממנו!‬ ‫האותיות שניתנו למשה בסיני‪ ,‬והמשכת‬ ‫אלא הלילה הוא זמן תורה שבע"פ והיום‬ ‫אותם אל תוך המצב שלך! חיבור זה בין‬ ‫הוא זמן תורה שבכתב‪ .‬עוד ידוע לפי‬ ‫האמונה הראשונה והשניה‬ ‫הלכה שתורה שבכתב ניתנה להיכתב‬ ‫תורה שבכתב לתורה שבע"פ מתקן את‬ ‫ואכן כשנתבונן נראה שמי שחסר לו באמונה זו‪ ,‬ללא ספק חסר לו באמונה‬ ‫העולם באופן נפלא עד מאוד! ואכן יראי‬ ‫וצריכה להיכתב‪ ,‬ותורה שבע"פ לא‬ ‫הראשונה‪ ,‬כי חסרון אמונתו מוכיחה שכל מה שמאמין שהקב"ה עשה ועושה‬ ‫ניתנה להיכתב אלא צריכה להישאר‬ ‫ה' היו מוצאים תענוג גדול כאשר היו‬ ‫ויעשה לכל המעשים‪ ,‬הוא רק כשאין הדבר נוגע אליו‪ ,‬אבל כשהדבר נוגע‬ ‫בע"פ‪ ,‬ומה שכתב רבינו הקדוש את‬ ‫אליו‪ ,‬אז הוא מתחיל לפקפק ומהרהר בלבו – 'האמנם?! הקב"ה באמת מנהל‬ ‫לומדים את הפסוקים ומוציאים מהם‬ ‫עד להלכה למעשה‪ ,‬כי ידעו שסוד גדול‬ ‫המשנה ורב אשי את הגמרא הוא רק‬ ‫את הכל?! אם הוא מנהל את הכל‪ ,‬היכן הוא עכשיו? למה הוא הזניח אותי?‬ ‫הוא על פי הקבלה לחבר תורה שבכתב‬ ‫משום שראו שהדורות נחלשים והיא‬ ‫הלא האמנתי בו בכל לבי ואני משתדל לקיים את מצוותיו בדביקות‪ ,‬מדוע‬ ‫עם תורה שבע"פ באופן זה!‬ ‫הולכת ונשכחת ומשום "עת לעשות‬ ‫אני צריך להתייסר כל כך?'‬ ‫לה' הפרו תורתיך"‪ .‬שתי בחינות הן‪ ,‬וכל‬ ‫הוא מה שכתב הרא"ש בלשונו‪" :‬מי שאינו מאמין ב'אשר הוצאתיך‬ ‫מארץ מצרים'‪ ,‬אף ב'אנכי ה' אלוקיך' אינו מאמין"‪ .‬נמצאנו למדים שה'אני‬ ‫למה לא כתבו לפי הסדר?‬ ‫נשמה זקוקה לשתי הבחינות‪.‬‬ ‫מאמין' הראשון מי"ג ה'אני מאמין'‪ ,‬הוא כלל‪ ,‬וכמה מה'אני מאמין' האחרים‪,‬‬ ‫האמת שאנו יכולים להתבונן כעין‬ ‫תורה שבכתב כוללת את כל האותיות‬ ‫הם פרטים המבארים את הכלל‪ ,‬כי בלעדיהם יחסר לו לאדם ב'אני מאמין'‬ ‫זה בדבר שמעורר פליאה‪ :‬רוב צדיקי‬ ‫הכתובות בספר התורה‪ ,‬ותורה שבע"פ‬ ‫הראשון אע"פ שלפי דעתו כבר תהיה אמונתו בו שלימה‪.‬‬ ‫החסידות לא חיברו את ספריהם באופן‬ ‫היא כל הפירושים וההסברים‪ ,‬וכפי‬ ‫לכן הוסיף הקב"ה בדיבור הראשון ואמר "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"‬ ‫של בנין מסודר‪ ,‬קומה על גבי קומה‪,‬‬ ‫שהובא לעיל שבכל שנה נובעות‬ ‫כי הוא משלים את האמונה הראשונה שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל‬ ‫באופן שיהווה מורה דרך בעבודת ה'‬ ‫הארות חדשות כפי שהמעיין נובע‬ ‫המעשים‪ ,‬ובכלל זה שיאמין שבהיותו בן ישראל‪ ,‬הקב"ה משגיח עליו בהשגחה‬ ‫על‪-‬פי סדר הגון‪ .‬רוב הצדיקים‪ ,‬בין‬ ‫ואינו נפסק לעולם‪.‬‬ ‫פרטית יותר מעל שאר בני אדם‪ ,‬וכלשון הרא"ש‪" :‬כי זה הוא סגולת ישראל‬ ‫אם היו בגליציה‪ ,‬בין אם היו בפולין‪ ,‬בין‬ ‫והנה סיבת הדבר שזמן תורה שבע"פ‬ ‫על כל העמים וזה יסוד כל התורה כולה!"‬ ‫אם היו ברומניה‪ ,‬ובין אם היו במדינות‬ ‫הוא בלילה‪ ,‬כי הנה העולם שלנו הוא‬ ‫העדות מספר איוב‬ ‫אחרות‪ ,‬כולם כתבו את כל העבודות‬ ‫עולם חשוך‪ ,‬עולם שמתעסקים בכל‬ ‫והיסודות והמהלכים שנתגלו להם‬ ‫עת בדברים גשמיים‪ ,‬ובכוונה תחילה‬ ‫עוד יש להביא את דברי הרמב"ן בהקדמתו לספר איוב‪ ,‬הוא הספר‬ ‫לפי סדר פסוקי התורה‪ .‬קחו לכם‬ ‫ברא הקב"ה עולם כזה‪ ,‬משום שרצה‬ ‫המתאר מצבו של אדם שהיה בפסגת הצלחתו‪ ,‬ולפתע התהפך עליו הגלגל‬ ‫לדוגמא את ספר האוה"ח הק'‪ ,‬הלא כל‬ ‫שאנו נאיר את התורה לתוך עולם‬ ‫וירד מאיגרא רמא לבירא עמיקתא; בזמנינו נוכל להמשיל זאת למי שחושש‬ ‫שההתקדמות הטכנולוגית תאבד לו את פרנסתו‪ ,‬ועכשיו הוא נבוך עם‬ ‫יסודות היהדות מופיעים בהם בבהירות‬ ‫חשוך זה‪ ,‬שנקיים את המצוות עם‬ ‫מחשבותיו ואינו יודע אם להרבות בהשתדלות אם לאו וכן הלאה‪.‬‬ ‫נפלאה‪ ,‬אך צריך לחפש אותם‪ ,‬יסוד‬ ‫דברים גשמיים‪ ,‬שנזכור מהקב"ה‬ ‫אחד נמצא בפרשת אחרי‪ ,‬יסוד אחר‬ ‫בתוך המצבים הגשמיים‪ .‬זו היתה‬ ‫וזה לשון הרמב"ן‪" :‬צריכים אנחנו להאמין שהא‪-‬ל יודע האישים כולם‬ ‫ופרטיהם העליונים והתחתונים‪ ,‬מעשיהם ומחשבותיהם‪ ,‬העובר וההוה‬ ‫בפירוש העשרים בפרשת בראשית‪,‬‬ ‫תכלית הבריאה‪ ,‬שנמשיך את האור‬ ‫והעתיד‪ ,‬כי הוא העושה אותם ומוציאם מאפיסה מוחלטת אל ההויה‪ ,‬ונאמין‬ ‫ויסוד שלישי בפרשת לך‪-‬לך‪ .‬האדם‬ ‫לתוך העולם הזה‪ .‬תורה שבע"פ היא‬ ‫אמונה חזקה במה שאמר הכתוב (ד"ה א כח‪ ,‬ט) כי כל לבבות דורש ה׳ וכל יצר‬ ‫טוען‪' :‬הלא רצוני לדעת איך להתפלל‪,‬‬ ‫העושה דבר זה‪ .‬כשנעמד מו"ץ ואומר‬ ‫מחשבות מבין‪ ,‬ואחרי כן נעתיק אל אמונת ההשגחה והשמירה‪ ,‬ונגזור ונאמין‬ ‫רצוני לדעת איך לערוך את השבת‪,‬‬ ‫שהמקררים החדשים שמייצרים היום‬ ‫מה שאמר הכתוב (ירמיהו לב‪ ,‬יט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות‬ ‫אסורים לשימוש בשבת‪ ,‬כי מייצרים‬ ‫רצוני לדעת איך לתקן את מידותיי‪.‬‬ ‫על כל דרכי בני אדם ולתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו"‪.‬‬ ‫אותם באופן שכל פתיחת דלת תגרום‬ ‫למה לא ערכו הצדיקים את ספריהם‬ ‫ועוד שם‪" :‬כי כן יאות באמת להיות לבורא השפלים ההשגחה בנבראיו‪ ,‬כי‬ ‫לשינויים במחשב וכדו'‪ ,‬ועל כן חייבים‬ ‫לפי סדר מסודר‪ ,‬חלק א' חלק ב' וכן‬ ‫לא לתוהו בראם ולא למקרה יצרם (לא אותם ולא את כל הדברים ואפילו הדברים הקטנים‬ ‫להתקין התקן שבת כדי שיוכלו‬ ‫הלאה?'‬ ‫ביותר הקיימים בעולם)‪ ,‬ואחרי שנבראו בכוונה וחפץ‪ ,‬יאות שיהיה לו בהם ובמעשיהם‬ ‫להתשמש בהם בשבת‪ ,‬הרי הוא ממשיך‬ ‫חפץ ורצון‪ .‬לא היתה הכוונה בהם לשוא‪ ,‬רק לכבודו יצרם אף עשאם!"‬ ‫והתשובה היא שהצדיקים לקחו‬ ‫את תורת ה' לתוך הטכנולוגיה החדשה‬ ‫הכול רק מלמעלה‪ .‬הם לא ערכו סתם‬ ‫שבעולם העשיה‪ ,‬ובזה חוץ ממה שהוא‬ ‫זבובים לא נבראו סתם‬ ‫ספרים נחמדים‪ .‬הם למדו תורה שבכתב‬ ‫לומד תורה שבע"פ הוא ממשיך את‬ ‫אכן אנו התרגלנו לראות את העולם מתנהג על‪-‬פי טבעו‪ ,‬ולכן אנחנו‬ ‫באופן הנכון ומעיינות החכמה נפתחו‬ ‫אור התורה שבכתב לתוך החושך!‬ ‫נמשכים להסתכל על הנהגת הטבע כדבר מובן מאליו‪ ,‬ושוכחים שהקב"ה‬ ‫להם‪ ,‬וכך מצאו בתוך כל פסוק מהלכים‬ ‫מנהל את הכל בהשגחתו הפרטית‪ .‬אנו רואים נמלים קטנות רוחשות על‬ ‫לחבר תורה שבכתב לחיי החיים‬ ‫הארץ ואנו סבורים שרק טבע הוא‪ ,‬כי כן דרכן להתמעט בימות החורף‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬ולפעמים מצאו בפסוק‬ ‫אחד כמה מהלכים‪ ,‬וכך היו מחברים‬ ‫והעיקר הוא שנצליח להמשיך את‬ ‫ולהתרבות בימות הקיץ‪ .‬וכשהזבובים נכנסים מן החלון ומטרידים אותנו‪,‬‬ ‫תורה שבכתב עם תורה שבע"פ‪ .‬הם‬ ‫אור התורה שבכתב לתוך מצבי החושך‬ ‫אנו סבורים שרק מקרה הוא מפני שהחלון נשאר פתוח ובימות הקיץ הם‬ ‫למדו תורה לשמה עם הכנה ראויה‪,‬‬ ‫שפוקדים אותנו‪ ,‬וזה נקרא בספרים‬ ‫מתרבים‪ .‬והאמת שאין שום מקרה בעולם‪ ,‬ולא לחינם הזבובים נכנסים‬ ‫לביתנו להטרידנו‪ ,‬אלא מפני שעשינו עבירות‪ .‬הגע עצמך! וכי אפשר להעלות‬ ‫שעל האדם לחבר תורה שבכתב עם‬ ‫והכינו את מוחם בכוונה שעכשיו הם‬ ‫על הדעת שהקב"ה ברא את הזבובים לחינם?! הרי לא לתוהו בראם! הרי אין‬ ‫תורה שבע"פ‪ .‬אפשר ללמוד תורה‬ ‫הולכים ללמוד את התורה המדברת‬ ‫שום דבר בעולם שהקב"ה בראו לחינם! מוכרח הדבר שברא את הזבובים‬ ‫שבכתב‪ ,‬הוא אומר תהלים‪ ,‬אומר‬ ‫לכל אחד בכל זמן‪ ,‬ועל ידי כן עשו‬ ‫לסיבה‪ ,‬ושמא היא כדי לכפר לנו באמצעותם על עוונותינו‪...‬‬ ‫ואומר‪ .‬ואפשר ללמוד תורה שבע"פ‪,‬‬ ‫מהתורה שבכתב תורה שבע"פ‪ ,‬ואז‬ ‫כך אנו חייבים להאמין שכל מה שקיים בעולם הוכן מראש לטובת בניו‬ ‫הוא לומד ומפלפל‪ ,‬ומקיים בזה מצות‬ ‫כשפתחו את פיהם התחילה השכינה‬ ‫אהוביו של מקום‪ .‬הנה אפילו האומה המצרית נבראה לשם כך‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫לימוד התורה‪.‬‬ ‫לדבר מתוך גרונם!‬ ‫להגיע להר סיני ולקבל את התורה‪ .‬ומעתה אם שכני עושה לי צרות‪ ,‬אף הוא‬ ‫אך יש עוד עבודה‪ ,‬והיא לחבר תורה‬ ‫בשביל כך נוצר‪ .‬ויתכן מאוד שזה כל תכלית בואו לעולם‪ ,‬וכשיפסיק לעשות‬ ‫דבר זה ניתן לכל אחד ואפילו לבחור‪,‬‬ ‫שבכתב עם תורה שבע"פ‪ ,‬והיינו ללמוד‬ ‫לי צרות‪ ,‬הוא יסתלק מן העולם‪ .‬כך עלינו להסתכל על כל המתרחש בעולם‬ ‫לא רק לצדיקים‪ ,‬אלא שעל האדם‬ ‫תורה שבכתב‪ ,‬ולהוציא מתוכה דבר מה‬ ‫נגד רצוננו‪ ,‬שבוודאי הקב"ה מדבר אתנו בזה‪ ,‬שהרי הוא יודע כל מחשבה‬ ‫לשנות את תפיסתו ולהתחיל להבין את‬ ‫שנוגע אליו‪ .‬מה עשית עכשיו? סתם‬ ‫שעוברת במוחנו!‬ ‫נחיצות הדבר‪ ,‬וליישמו למעשה!‬ ‫הוצאת פרפרת נאה? לא! הצלחת‬ ‫(מתוך סדרת השיעורים על 'שער הביטחון' שבספר 'חובות הלבבות'‪ ,‬שיעור פ"ו‪ .‬לשמיעת השיעור המלא‪,‬‬ ‫חייגו לקו השיעורים (בא"י)‪ ,‬לחצו בכניסתכם למערכת ‪ -( 2‬שיעורי חובות הלבבות)‪ ,‬ובחרו שיעור ‪)86‬‬ ‫[ואי"ה בגליון הבא נרחיב עוד בענין זה]‬ ‫להבין ש"וידבר ה' אל משה לאמר"‬ ‫ג‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫היכן מקומו של הקב"ה?‬ ‫הבטחה שיינצל" (משום שהעולם זקוק לבעל רוח הקודש‪ )...‬הגה"ק הרהר מעט ואז אמר‪" :‬דו‬ ‫זאגסט דאך גוט!" [‪ -‬אתה מדבר דברים של טעם]‪ .‬לאחר שנשתחררו‪ ,‬אמר להם‬ ‫הגה"ק‪" :‬אמנם מסרתי לכם דיבור קודש מהרה"ק מנאדווארנא‪ ,‬אך מפציר אני בכם‬ ‫שלא תדברו מזה כלום ותשכחו מזה לגמרי‪ ,‬שהרי מסרתי לכם אותו רק משום שלא‬ ‫הלומד חומש ורש"י – יודע!‬ ‫רציתי שילך לאיבוד‪ ,‬אבל עכשיו שניצלתי אף אני‪ ,‬אין צורך בכך!"‬ ‫הנכד הנ"ל הוסיף שבאמת כן היה‪ ,‬העובדא והדיבור נשמט מזכרונו כל השנים‬ ‫עד אחר פטירת הרה"ק מסאטמאר זיע"א!‬ ‫מעשה‬ ‫היות שאנו עוסקים בחיזוק אמירת שמו"ת עם פירוש רש"י‪ ,‬הבה נחזה להנהגות‬ ‫הוסיף הלה‪ ,‬שמעתי את הרבנית הצדקנית ע"ה פונה לבעלה הק' ואומרת‪" :‬הן‬ ‫הצדיקים בענין‪.‬‬ ‫יום זה (יום כ"א בכסלו) הוא יום גדול‪ ,‬שהרי הרבי ניצל בו!" נענה הגה"ק ואמר‪" :‬לא‪ ,‬לא‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי מנאדווארנא זיע"א היה פועל הרבה על לבות חסידיו ושומעי‬ ‫מפני כך‪ ,‬אלא משום שביום זה בחן אותי הרה"ק מנאדווארנא על חומש רש"י‪"...‬‬ ‫לקחו שילמדו חומש רש"י‪ .‬פעם אמר להגה"ק מסאטמאר זיע"א שהיה אז בן‬ ‫הנכד הנ"ל הבין מזה שהגה"ק מסאטמאר תלה את הצלתו בזכותו של הרה"ק‬ ‫ארבע‪ ,‬לאחר שבחן אותו על חומש רש"י‪" :‬זאלסט פיליווען חומש רש"י‪ ,‬וועסטו‬ ‫מנאדווארנא ובזכות לימוד חומש רש"י שהיה בהדרכתו‪ .‬והנה לנו הסבר נוסף למה‬ ‫וויסן אוואו דער באשעפער וואוינט!" [‪ -‬תשקיע בלימוד חומש רש"י‪ ,‬אז תדע היכן‬ ‫חשש כל‪-‬כך בסוף ימיו כשראה שאינו יכול ללמוד חומש רש"י‪ ,‬כי חשש שרוח‬ ‫מקום הבורא!]‪ .‬והוסיף‪" :‬מרדכיל'ע האט געקענט אסאך גרויסע לייט וואס האבין‬ ‫הקודש תילקח ממנו‪ ,‬וכיון שנתבשר בחלומו שיוכל ללמוד חומש רש"י שנים‬ ‫נישט געפיליוועט חומש רש"י‪ ,‬און זיי האבין נישט געוואוסט וואו דער באשעפער‬ ‫ארוכות‪ ,‬התיישבה דעתו!‬ ‫וואוינט!" [‪ -‬מרדכל'ה הכיר הרבה אנשים גדולים שלא השקיעו בלימוד חומש רש"י‪,‬‬ ‫ולא ידעו היכן מקום הבורא!]‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫הגה"ק מסאטמאר זי"ע סבר וקיבל והקפיד מאז עד יומו האחרון עלי חלד ללמוד‬ ‫עובדא נפלאה היא‪ ,‬ורואים ממנה מה כוחו של הלומד תורה לשמה‪ ,‬שהרי בשביל‬ ‫כל יום חומש רש"י‪.‬‬ ‫זה לומדים חומש רש"י‪ ,‬כדי להשתנות ולהתעלות בסולם המדרגות‪ .‬הן כבר חזרנו‬ ‫הרבה על מה שכתב השל"ה הק' שתורה לשמה נחשבת כאשר האדם לומד בשביל‬ ‫לתקן מעשיו ומחשבותיו‪ ,‬והרי תורה לשמה מביאה לידי רוח הקודש‪ ,‬כל אחד‬ ‫מעשה‬ ‫כמו כן הורה הגה"ק מסאטמאר הן לתלמידי התלמוד תורה וגם לתלמידי הישיבה‬ ‫לפי מדרגתו‪...‬‬ ‫ללמוד כל שבוע את הפרשה חומש רש"י מרישא עד גמירא‪ ,‬ושאם לא יספיקו לגמור‬ ‫את כל הפרשה‪ ,‬יורידו מסדרי הלימוד אחר הצהרים כדי לגמור את כל הפרשה‪ .‬וכן‬ ‫מעשה‬ ‫צוה על המלמדים שיכינו היטב את כל הפרשה עם רש"י וכל המפרשים כדי שיוכלו‬ ‫יהודי אחד הגיע לשאול את הרה"ק 'פחד יצחק' מבאיאן זיע"א בענין איזה‬ ‫ללמדה לתלמידיהם בטוב טעם ודעת!‬ ‫בחור שהציעו לחתן לבתו ושמע עליו מעלות טובות לרוב‪ .‬אמר לו הפחד יצחק‪:‬‬ ‫בעודו בעיר סאטמאר‪ ,‬היו בני הישיבה לומדים שני דפים שו"ע כל שבוע ובאים‬ ‫"תברר עליו אם הוא לומד חומש רש"י‪ ,‬אם הוא לומד‪ ,‬תסכים לשידוך‪ ,‬ואם לאו –‬ ‫להבחן אצלו‪ ,‬והיו אז שתי קבוצות‪ ,‬אחת שלמדו אורח חיים ואחת שלמדו יורה‬ ‫אל תסכים!" ידע היה אותו צדיק שמדובר בסימן מובהק כל‪-‬כך ליראת שמים‪ ,‬עד‬ ‫דעה‪ ,‬ובעלי המוחות החריפים למדו את שני ההספקים‪ ,‬גם או"ח וגם יו"ד‪ .‬באחד‬ ‫שאפשר ללילך ולהסתמך עליו!‬ ‫השבועות‪ ,‬היה זה שבוע פרשת וירא‪ ,‬שאל את אחד הבחורים‪" :‬מה למדת‪ ,‬או"ח או‬ ‫יו"ד?" ענה לו הבחור‪" :‬אני לומד את שניהם" חשש הרבי שמא זה בא לו על חשבון‬ ‫מעשה‬ ‫חומש רש"י‪ ,‬שאל אותו‪" :‬כמה פשטים מביא רש"י לפירוש תיבת 'מאכלת' בסוף‬ ‫הרה"צ ר' אליהו ראטה זצ"ל היה משפיע הרבה על תלמידיו בחורי הישיבות‬ ‫פרשת העקדה?" הבחור ידע לענות‪ .‬מיד אורו עיני הרבי ואמר‪" :‬אכן לך נאה ולך יאה‬ ‫ללמוד חומש רש"י‪ ,‬ואף הוא עצמו היה משקיע הרבה עד יומו האחרון בלימוד‬ ‫ללמוד את שניהם‪ ,‬גם או"ח וגם יו"ד‪ ,‬שהרי אין זה על חשבון היראת שמים שלך!"‬ ‫חומש רש"י ומחדש בו חידושים‪ .‬מרגלא בפומיה שקיבל מהצדיקים שיראת שמים‬ ‫מקבלים מחומש רש"י! וכשראה בחור בן י"ג שלומד חומש רש"י‪ ,‬היה אומר‪" :‬הנה‬ ‫מעשה‬ ‫לך בחור בעל יראת שמים!"‬ ‫מסופר שבפרשת משפטים שנת תשכ"ח‪ ,‬לאחר שקיבל את האירוע מוחי (סטראק)‪,‬‬ ‫היה לו צער גדול במשך כמה ימים מזה שאינו יכול ללמוד חומש רש"י‪ ,‬עד שיום‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫אחד מצאו אותו שמח ופניו זוהרות‪ .‬כששאלוהו לפשר שמחתו‪ ,‬אמר‪" :‬הרה"ק‬ ‫כל הצדיקים דיברו בנוסח זה‪ ,‬כי כל הצדיקים שינקו מבאר מים חיים ידעו את‬ ‫מנאדווארנא הגיע אלי בחלומי ושפכתי לבי בפניו על שאיני יכול ללמוד חומש‬ ‫הסוד‪.‬‬ ‫רש"י‪ .‬בירכני הרה"ק ואמר לי שעוד אוכל ללמוד זמן רב חומש רש"י!"‬ ‫הפלא ופלא! הלא צדיקים הללו שהיו גאונים מופלגים בש"ס ופוסקים‪ ,‬ועם כל‬ ‫ואכן הוא התאושש אחר‪-‬כך וחיה עוד י"א שנים בהן המשיך להגות בחומש רש"י!‬ ‫זה היו שמים דגש גדול כל‪-‬כך על חומש רש"י‪ .‬יבוא אחד ויאמר שמצאו בזה‬ ‫סגולה‪ .‬אך מי שהכיר את הגה"ק מסאטמאר יודע בבירור שלא זה היה הענין‬ ‫המשך המעשה‬ ‫אצלו‪ ,‬ובכן מה מצא בלימוד זה? הלא גאונות ופלפול יכול היה למצוא בכל‬ ‫סיפר לי הרה"ח רבי יחזקאל יואל סאמעט שליט"א‪ :‬אחי שליט"א מחכמי עיר‬ ‫הראשונים והאחרונים וספרי השו"ת! אכן כן‪ ,‬ללא ספק היה זה צוואתו של הרה"ק‬ ‫מאנטריאל שמע מאחד הרבנים שליט"א מנכדי בית נאדווארנא המספר שיש לכך‬ ‫מנאדווארנא אשר אמר בפירוש שחומש רש"י הוא המפתח ליראת שמים‪ ,‬וכיון‬ ‫הוספה נפלאה בלתי מוכרת‪ ,‬וכך סיפר‪" :‬דודי ועוד אחד מבני המשפחה הרוממה‪,‬‬ ‫שכן איך אפשר להניח את היד ממנו ולהשקיע רק בלימוד ש"ס ופוסקים!‬ ‫שהו בשנות המלחמה יחד עם הגה"ק מסאטמאר‪ ,‬הן בברגן‪-‬בלזן והן ברכבת והן‬ ‫הן אם יאמר האומר "אני לומד בהתמדה גדולה‪ ,‬אך בתפילה אני מזלזל"‪ ,‬הלא כל‬ ‫בשחרור‪ ,‬תמיד הם היו ביחד"‪.‬‬ ‫בר דעת יבין שאין שום ערך לתורתו‪ .‬כך ממש הוא בענין חומש רש"י‪ ,‬כי כך נפסק‬ ‫פעם שח להם הגה"ק מסאטמאר‪" :‬אתם נכדי הרה"ק מנאדווארנא‪ ,‬העולם יודע‬ ‫להלכה שאפילו למד האדם חומש רש"י שישים שנה‪ ,‬חייב הוא להמשיך וללמוד‬ ‫מה הוא אמר לי בענין לימוד חומש רש"י‪ ,‬אך העולם אינו מכיר את סיום דבריו‪,‬‬ ‫אותו והוא בא קודם לשאר לימודים‪ ,‬כי ראשית חכמה יראת ה'!‬ ‫והיות שדיבור קודש של צדיק אסור לילך לאיבוד [ובלשונו הקדוש‪'' :‬א ווארט פון‬ ‫כל זאת עדיין אינו אלא על קצה המזלג‪ .‬ראינו מה עשו רבותינו הקדושים‪ ,‬אך‬ ‫א צדיק טאר נישט פארלוירן גיין'']‪ ,‬והרי אין אנו יודעים מי עתיד להינצל ומי אינו‬ ‫מדוע עשו כן? מהו הסוד הצפון בלימוד חומש רש"י‪ ,‬שגאוני עולם לא הסירו ידם‬ ‫עתיד להינצל‪ ,‬אני מוסר לכם את הסיום כדי שאם תינצלו‪ ,‬תוכלו להעבירו הלאה!"‬ ‫ממנו כל ימיהם‪ ,‬ושיראת שמים נקנית דווקא על ידו? על כך הרחבנו במאמר בעמוד‬ ‫המשיך ואמר‪" :‬הרה"ק מנאדווארנא אמר לי אז בסיום דבריו שאם לומדים חומש‬ ‫ב'‪ ,‬וע"י כן נבין מה עומד בעומקו של הענין‪ ,‬ומה נוכל ללמוד ממנו למעשה!‬ ‫רש"י בקביעות מגיעים לרוח הקודש!" הגיב אז אחד מהם ואמר‪" :‬אם כן יש לרבי‬ ‫לתרומות והנצחת שיעור‪ ,‬וכן לקבלת השיעור דבר יום ביומו‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫ישירות למכון 'הבינני' בדוא"ל ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫ד‬