gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: וירא (2026-10-26)

יחידתי · YECHIDUSI — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(פנחס‪-‬מטות)‬‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫וזה נקרא שלום‬ ‫ראשון‬ ‫כללו של דבר‬ ‫שני‬ ‫מתחילים פרשת מטות‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫וכשמאמין אמונה שלימה‬ ‫רביעי‬ ‫אתקינו סעודתא‬ ‫ובפרט שכל עבודתו‬ ‫חמישי‬ ‫ש יעורים מ יוח דים‬ ‫עד ד"ה וכן כל הדברים‬ ‫סיפורי‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫צדיקים‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫עם המשפיעים החשובים שליט"א‬ ‫מ די מ וצא י שבת קודש‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז ‪ /‬גליון תכ"ח‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת וירא‬ ‫שליט"א בריח התיכון‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' גבריאל חיים צבי וואלבערג‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫מנהל במסירות נפלאה מחלקת המנויים בסדר היומי בספרי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בנו למז"ט‬ ‫השלום זכר והוואך נאכט יתקיים ב'היכל השמחות'‬ ‫יראת האהבה‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫יש יראה שכל כולה היא "האם יצאתי ידי חובה?"‪ .‬זוהי לא היראה של אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬וזוהי לא היראה של יהודי‬ ‫ניסיון העקידה היה‬ ‫מאד איזה איש ומתגעגע באהבתו‪ ,‬ומתיירא תמיד פן יעשה דבר‬ ‫שלא כרצונו ותתבטל האהבה‪ ,‬כי לא יתכנו מעשיו בעיני הנאהב‬ ‫“אתה לא צריך להישאר כאן‪ ,‬ר’ שמואל”‪ ,‬זלמן לא היה לו‬ ‫נעים‪“ ,‬אתה שימחת אותי מאוד‪ .‬אתה כבר היום הרביעי‬ ‫שיתבטל לגמרי להשי"ת‪,‬‬ ‫וירחקהו‪ ,‬וזאת היא היראה הבאה מאהבה וכלולה עמה‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬וזה לא נורמלי מצדך‪ .‬אף אחד לא היה יכול לשמח‬ ‫גם רצונותיו הרוחניים‬ ‫"והנה באברהם אבינו‪ ,‬כשאמר לו השם יתברך 'קח נא את בנך'‪,‬‬ ‫הנה יצחק היה הבן החביב לו‪ ,‬למה שאל לאיזה בן? לא היה לו‬ ‫אותי יותר‪ .‬אתה לא צריך לטרוח יותר”‪.‬‬ ‫אבל ר’ שמואל לא היה רגוע‪ .‬הרבי מינה אותו כשליח לקיים‬ ‫מובא במדרש (בר”ר נה‪ ,‬ז) שיש קשר בין הנסיון הראשון של אברהם‬ ‫לשאול‪ ,‬רק ליקח את ישמעאל ולשוחטו‪ .‬אבל הוא לא עשה‬ ‫‘ביקור חולים’ אצל זלמן השוכב על מיטת חוליו בחג‪“ .‬תדאג‬ ‫אבינו ‪“ -‬לך לך מארצך” (יב‪ ,‬א)‪ ,‬לנסיון האחרון שהוא העקידה ‪“ -‬לך‬ ‫כן‪ ,‬רק שאל על הבירור‪ ,‬פן יישר בעיני אלקי"ם דוקא להעלות‬ ‫שהוא ייצא שמח”‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬ור’ שמואל לא מסיר לרגע את‬ ‫לך אל ארץ המוריה” (כב‪ ,‬ב)‪ ,‬ששניהם נאמרו בלשון “לך לך”‪ .‬ושואל‬ ‫המדרש‪ ,‬איזה נסיון חביב‪ .‬ומבאר שמלשון “המוריה” שנאמר בעקידה‬ ‫את יצחק‪ .‬ובאם הוא לא יבקש הבירור‪ ,‬לא יישר בעיני אלקים‬ ‫פקודת הקודש מאוזניו‪.‬‬ ‫לומדים שהיא יותר חביבה‪ ,‬כי הוא רומז על יראה‪ ,‬קטורת‪ ,‬וקרבן (עיין‬ ‫ותפסק האהבה‪ ,‬הגם שלא יהיה עליו עונש‪ ,‬כי הנה שמר את‬ ‫הרבי שלח אותו לביקור של כמה שעות‪ ,‬אבל הוא כבר‬ ‫שם עוד שיטות)‪ ,‬והרי שבמקומה נשארה הקדושה לנצח‪.‬‬ ‫דבר ה'‪.‬‬ ‫נמצא כמה ימים בבית החולים‪ ,‬יוצא ונכנס לזלמן כל רגע‬ ‫ויש להתבונן‪ ,‬מה השייכות בין שני הנסיונות‪ .‬ואיך זה רמוז דווקא‬ ‫"וכן אחר כך כשכבר נתברר לו שהכוונה על יצחק‪ ,‬אף על פי‬ ‫שהוא רואה שזלמן מחכה לחברה‪ .‬הוא ממש דרוך‪ ,‬וזלמן‬ ‫בלשון “לך לך”‪ .‬ולמה באמת העקידה חביבה יותר‪ .‬ולמה דווקא בנין‬ ‫כן‪ ,‬אם היה שואל על כל פנים את השי"ת‪ ,‬הרי אתה אמרת 'כי‬ ‫אמנם שמח מאוד‪ ,‬אבל הוא לא מסוגל להבין עד היכן ר’‬ ‫בית המקדש ועבודת הקרבנות מגלה את חביבותה‪.‬‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע' ‪ -‬אין כאן יראת העונש‪ .‬והוא לא עשה כן‬ ‫שמואל מוסר את עצמו‪“ .‬אני אומר לך שכבר קיימת את‬ ‫ולא שאל ‪ -‬כי היה מתיירא פן תפסק האהבה‪ .‬הנה זהו שנאמר‬ ‫פקודת הרבי מעל ומעבר”‪ ,‬הוא מתחנן לר’ שמואל‪“ ,‬יצאת‬ ‫לו 'כי ירא אלקים אתה ‪ -‬ולא חשכת'‪ ,‬היינו שלא חשכת כרגע‪,‬‬ ‫ידי חובתך מאה ואלף פעמים‪ .‬תחזור הביתה לילדים שלך”‪.‬‬ ‫הנסיון הראשון של אברהם אבינו‪“ ,‬לך לך מארצך”‪ ,‬היה שיתרחק מן‬ ‫שעל כל פנים היה לך לשאול‪ ,‬וגם כן 'את בנך את יחידך'‪ ,‬שמי‬ ‫הארציות והרצונות הגשמיים‪ .‬ועבודתו היתה להשתמש עם רצונותיו‬ ‫“אני יודע שיצאתי ידי חובתי‪ .‬אבל אני לא מעוניין לצאת ידי‬ ‫הכריחך לברר הדבר‪ ,‬היה לך ליקח את ישמעאל תיכף בדיבור‬ ‫חובה‪ .‬אני רוצה שהרבי באמת ייהנה‪ ,‬ואני מפחד אולי הוא‬ ‫הרוחניים‪ ,‬היינו עם מידת החסד והאהבה שהיתה מידתו של אברהם‪,‬‬ ‫הראשון"‪.‬‬ ‫ולמלא רצונו לקדש שם שמים‪ ,‬וכך עשה‪ ,‬כמו שאמרו “אהבהו על‬ ‫עדיין לא ייהנה מספיק”‪ ,‬אמר ר’ שמואל‪.‬‬ ‫הבריות כאברהם אביך” (ספרי ואתחנן ו‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫אמנם הנסיון האחרון ‪ -‬נסיון העקידה‪ ,‬היה יותר מכך‪ ,‬שיבטל את‬ ‫אהבה בכל סעיף קטן‬ ‫יראה הנולדת מאהבה‬ ‫עצמו לגמרי לרצון השי”ת‪ ,‬לא רק רצונותיו הגשמיים אלא אף‬ ‫כללם של דברים‪ :‬יש יראה שכל כולה היא "האם יצאתי‬ ‫ה’אגרא דכלה’ מגלה לנו פנים חדשות למצות היראה‪ .‬בדרך‬ ‫הרוחניים‪ ,‬שיבטל כל מציאותו ממש לרצון השי”ת‪.‬‬ ‫ידי חובה?"‪ .‬זוהי לא היראה של אברהם אבינו‪ ,‬וזוהי לא‬ ‫כלל אנחנו רגילים שמצות האהבה‪ ,‬היא מצוה של קירבה‪.‬‬ ‫ולכן ציווהו השי”ת לקחת את בנו‪ ,‬שהיתה שאיפתו שהוא יעמיד את‬ ‫היראה של יהודי‪ .‬אברהם אבינו היה יכול "לצאת ידי חובה"‬ ‫לעומת זאת יראה‪ ,‬היא לכאורה מצב של ריחוק‪ .‬אני מפחד‬ ‫כלל ישראל ויקדש שם שמים אחריו ויפרסם את אמונת ה’‪ ,‬ועכשיו על‬ ‫בשחיטתו של ישמעאל ותם הענין‪ .‬אבל מכיוון שאברהם‬ ‫אולי לא יצאתי ידי חובתי לקוני‪ ,‬אולי לא עשיתי מספיק‬ ‫ידי שיקריב אותו יפסיד את כלל ישראל וקידוש ש"ש‪.‬‬ ‫אבינו אהב את השי"ת‪ ,‬אז היה אכפת לו שרצונו האמיתי של‬ ‫ונכון‪.‬‬ ‫וכן עצם ההקרבה היתה לבטל את עצמו גם מטבעו הרוחני‪ ,‬כי הוא‬ ‫השי"ת ייעשה‪ ,‬ושהשי"ת באמת ייהנה‪ .‬היראה של אברהם‬ ‫בא רביה”ק ה’אגרא דכלה’ ומגלה לנו שיש יראה של אהבה‪,‬‬ ‫היה במידת אהבה‪ ,‬והעקידה הרי היא במידת הגבורה‪ .‬וכמובא בזוהר‬ ‫אבינו היתה "האם הקב"ה באמת נהנה?"‪ ,‬אז הוא בירר שוב‬ ‫(וירא קכ‪ ).‬על הפסוק “ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי” (כב‪ ,‬ז)‪,‬‬ ‫ושוב עד הסוף מהו התענוג האמיתי‪.‬‬ ‫יראה שכל כולה קירבה‪.‬‬ ‫שאמר לו יצחק‪ ,‬הלא אתה “אבי”‪ ,‬ומידתך אהבה‪ ,‬ענה לו אברהם‪“ ,‬הנני‬ ‫יציאת ידי חובה – זה לא מה שמעסיק יהודי‪ .‬לא מזה מתיירא‬ ‫היסוד נלמד מהכתוב המפורש “עתה ידעתי כי ירא אלקים‬ ‫בני”‪ ,‬אני מוכן להתלבש במידתך ‪ -‬מידת היראה‪ .‬ואברהם אכן התבטל‬ ‫יהודי‪ .‬הוא לא צריך 'להסתדר' עם השי"ת‪ .‬יש לו מספיק‬ ‫אתה ולא חשכת את בנך את יחידך" – שמדגיש דווקא את‬ ‫לגמרי‪ ,‬כמו שרואים שעשה זאת בשמחה‪ ,‬וכדרשת חז”ל (בראשית רבה נה‪,‬‬ ‫היות אברהם אבינו "ירא אלקים"‪ .‬הדבר תמוה ביותר‪,‬‬ ‫תירוצים כדי להסתפק במועט‪ ,‬ואולי הקב"ה יקבל אותם‪.‬‬ ‫ג) על הפסוק “ויחבוש את חמורו” (כב‪ ,‬ג)‪ ,‬ש”אהבה מקלקלת השורה”‪.‬‬ ‫מפני שאברהם אבינו היה מרכבה למידת החסד והאהבה‪,‬‬ ‫אבל יהודי מתיירא ממקום אחר לגמרי‪ .‬מתוך האהבה‬ ‫עצומה השי"ת‪ ,‬הוא רוצה שהקב"ה ייהנה! נניח שאני יכול‬ ‫ולכאורה עשה את העקידה מגודל אהבת השי"ת‪ ,‬ואיך‬ ‫להיפטר עכשיו מללמוד‪ ,‬בגלל אלף תירוצים פלוס‪ ,‬ואני‬ ‫מגיעה לכאן היראה‪ .‬אתמהה!‬ ‫וזהו הקשר בין הניסיון הראשון לנסיון האחרון‪ ,‬כי שניהם ענין הביטול‪,‬‬ ‫ב"לך לך" מרצונותיך‪ .‬ובראשון ביטל את הרצונות הגשמיים‪ ,‬ובאחרון‬ ‫בוודאי יצאתי ידי חובתי‪ ,‬אבל אני מתיירא ומתפחד‪ :‬האם‬ ‫"ויצדק הענין על פי דברי בעל ספר החסידים אות י"ב‪ ,‬זה לשונו‪:‬‬ ‫גם את הרוחניים‪ .‬אך האחרון חביב שבו הושלם הנסיון‪ ,‬שהתבטל‬ ‫השי"ת באמת ייהנה? אני מפחד שלא ייהנה מספיק‪.‬‬ ‫'שורש החסידות ‪ -‬יראה‪ ,‬כשאדם מתאווה לדבר הנאה ועוזב‬ ‫לגמרי רק להשי”ת‪ ,‬וכמו שאמר אברהם “ונשתחוה” (כב‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫היראה של "יציאת ידי חובה" אינה מקרבת להשי"ת‪ .‬אם כל‬ ‫את יצרו מפני יראת השם‪ ,‬ולא שיירא מפני פורעניות העולם‬ ‫ולכן שם הקריבו קרבנות והשתחוו לה’ בבית המקדש‪ ,‬שעניינם הוא‬ ‫הענין זה להסתדר מול השי"ת‪ ,‬זה משהו שאינו מקרב‪ .‬זה‬ ‫הבא ולא בשביל הנאת העולם הזה והעולם הבא‪ ,‬אלא ירא פן‬ ‫הביטול להשי”ת‪ .‬וזו הראיה שהאחרון חביב‪ .‬ובימינו הביטול הזה הוא‬ ‫אפילו מרחיק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היראה האמיתית מגיעה דווקא‬ ‫לא יהיה תמים באהבת הבורא יתברך שמו‪ ,‬שנאמר תמים 'תהיה‬ ‫בתפילת שמונה עשרה‪ ,‬כי “תפילה במקום קרבן” (ברכות כו‪ ,).‬ובה אנו‬ ‫מתוך האהבה‪ .‬כמה שאתה יותר אוהב את השי"ת‪ ,‬יותר‬ ‫עם ד' אלקיך'‪ ,‬זה הנקרא 'ירא ד'' וכו'‪ ,‬שכן מצינו באברהם עתה‬ ‫אומרים שאין לנו מצד עצמנו כלום והכל ממנו יתברך‪ ,‬ואף עומדים‬ ‫אכפת לך שייהנה ממך‪ ,‬ואתה שואל ומברר איך בדיוק הוא‬ ‫ידעתי 'כי ירא אלקים אתה''‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫בה ככפותי ידים ורגלים‪ ,‬ומבטאים שאין לנו מציאות עצמית ובטלים‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬ומהדר עוד יותר בכל מצוה ובכל סעיף קטן‪.‬‬ ‫"הנה ראייתו מאברהם נראה כך‪ ,‬דהוקשה לו גם כן כנזכר לעיל‪,‬‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין תשע"ח; הדעה והדיבור שס"ב‬ ‫להשי”ת‪.‬‬ ‫ואז‪" ,‬ירא אלקים אתה"!‬ ‫ונראה דעתו דיש יראה נולדת מאהבה‪ ,‬דהיינו כשאדם אוהב‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫ומה התועלת שזה‬ ‫הנרות‪ ,‬ובשעת הלימוד אכן התעורר לבי בציפיה ותשוקה‬ ‫כיצד לומדים ספרי חסידות?‬ ‫צריך להביא לנו?‬ ‫ויגדיר לך את מהות היום טוב ויעשה לך 'סדר' בהבנת כל‬ ‫לימוד חסידות‬ ‫משפיע‪ :‬א גוט יאר אברהם יצחק‪ .‬מה חדש? מה אתה מחדש?‬ ‫למצוה הזאת‪ ,‬אבל בשעת מעשה כאשר הדלקתי את הנרות‬ ‫חלקי ופרטי החג‪ .‬את התאוריה וההסברים צריכים לשמוע‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לא משהו מיוחד‪ ,‬הכל כרגיל ברוך השם‪.‬‬ ‫לא הרגשתי כלום‪ .‬הייתי יבש לגמרי בלי שום התעוררות‬ ‫מפי משפיעים ומגידים או ללמדם ולסדרם על ידי ספרי‬ ‫משפיע‪ :‬נו‪ ,‬הקב"ה הרי מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬ ‫והתלהבות! וכאשר ראיתי שהלימוד לא הועיל לי‪ ,‬התחלתי‬ ‫זמנינו שערכו וסידרו את הדברים באופן השווה לכל נפש‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬כל הבריאה כולה מתחדשת בכל יום מחדש‪,‬‬ ‫לחשוב אולי כל הלימוד הזה פשוט לא בשבילי‪...‬‬ ‫ספרי חסידות לא נועדו בשביל זה! מאמרי החסידות הם‬ ‫אנחנו צריכים בסך הכל להצטרף אל החידוש ולחיות עמו‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬והתשובה לבעיה הזאת היא‪ ,‬שיכול להיות אמנם‬ ‫דיבורים שנאמרו מתוך האש פנימה! הם מאמרים שנאמרו‬ ‫על ידי צדיקים בעת שהם כבר היו בתוך תוכיות החג‪,‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬בכל אופן הייתי רוצה לשאול בעניין לימוד‬ ‫שלימוד לא פעל עליו שירגיש ויתלהב בשעת מעשה‪ ,‬אבל‬ ‫וקדושת החג ומצוותיה בקעה מפיהם ונתלבשו בדיבוריהם‪.‬‬ ‫חסידות‪ ,‬האם באמת כל כך נחוץ ללמוד ספרי חסידות?‬ ‫הלימוד בהחלט כן פעל עליו לדעת ולקלוט כמה קדושה‬ ‫האם באמת צריך כל אחד ממש ללמוד את הלימוד הזה?‬ ‫ואור יש במצוה הזאת‪ .‬הצדיק הזה לימד וגילה לאדם הזה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אז למעשה מה התועלת אם כן בלימוד ספרי‬ ‫כמה שפע קדושה ואור נמשכים על ידי המצוה שלו! כן כן‪,‬‬ ‫חסידות לפני כל יום טוב?‬ ‫משפיע‪ :‬אולי תסביר קצת יותר מה בדיוק השאלה שלך?‬ ‫הקדושת לוי גילה כמה אור יש בנר החנוכה שלך! בין אם‬ ‫תפרט קצת יותר כדי שנוכל להתמקד בשאלה שלך‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬התועלת היא עצומה ונפלאה‪ .‬כי רק כאשר לומדים‬ ‫אתה מרגיש ובין אם אתה לא מרגיש כלום! זה המציאות!‬ ‫את דברי הצדיקים תלמידי הבעש"ט יכולים לגשת אל היום‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬השאלה שלי היא אם אני למשל לא רואה‬ ‫הטעות שלך היא שחשבת שהלימוד מחייב אותך להרגיש‪,‬‬ ‫טוב כמו שצריך! כי הצדיקים הם אלו שמגלים לנו איזה אור‬ ‫תועלת מיוחדת מלימוד חסיד'ישע ספר‪ ,‬כבר למדתי הרבה‬ ‫חשבת שהתועלת מהלימוד הוא שכל ההרגשות שאתה‬ ‫קדושה ושפע נמשכים ונפעלים על ידי כל יום טוב ועל ידי‬ ‫פעמים כל מיני ספרי חסידות‪ ,‬ואני לא יכול להגיד שאני‬ ‫מרגיש בעת הלימוד תרגיש גם בעת מעשה המצוה‪ ,‬אבל‬ ‫המצוות שלהם! הם אמנם לא נותנים לנו תאוריה והסבר על‬ ‫רואה תועלת ממשית מזה‪ ,‬אפשר להגיד שזה ממש חיוב‬ ‫זה לא נכון‪ .‬האמת היא שהצדיקים מספרים ומגלים לנו מה‬ ‫החג‪ ,‬אבל הם מכניסים ומקשרים אותנו אל קדושת החג!‬ ‫שאני מוכרח לדחוק את עצמי וללמוד בכל אופן?‬ ‫נעשה על ידי המצוות‪ ,‬הם מספרים לנו את המציאות‪ ,‬הם‬ ‫הם מלמדים אותנו איך לחיות ואיך לערוך את היום טוב‬ ‫משפיע‪ :‬קודם כל תסביר לי מה קרה עכשיו? למה התעוררת‬ ‫מספרים לי כמה קדושה שפע ואור נשפע בכל העולמות על‬ ‫כמו שצריך!‬ ‫לבוא ולשאול על זה? איפה בדיוק נתקעת?‬ ‫ידי המצוה שלי‪ ,‬וממילא מתעורר הלב והנפש‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬באמת אי אפשר למצוא בספרי חסידות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני מתבייש להגיד את זה בקול‪ ,‬אבל זה‬ ‫לא מרגישים התעוררות‪ ,‬הלב מלא שמחה והתרגשות על‬ ‫הסברים והגדרות על מהות החג ועל תמצית העבודה שלנו?‬ ‫המציאות‪ .‬התכוננתי למשל ליום טוב פורים עם אחד מספרי‬ ‫שזכינו לעשות ולקיים את המצוה הנפלאה הזאת‪.‬‬ ‫הרי לכאורה דברי המשפיעים והמגידים בנויים גם הם על‬ ‫החסידות ואחר כך לקראת יום טוב פסח התכוננתי רק על‬ ‫ספרי החסידות‪...‬‬ ‫ידי לימוד גמרא והלכה‪ ,‬ולא ראיתי שום חילוק ביניהם‪.‬‬ ‫למעשה לא ראיתי שלימוד החסידות מכין אותי יותר טוב‬ ‫בכלל לא פשוט‬ ‫משפיע‪ :‬בוודאי שיכולים למצוא הרבה בהירות הסברים‬ ‫והגדרות בספרי החסידות‪ ,‬אבל זה לא נותן תמונה ברורה‬ ‫אל החג מלימוד הלכה וגמרא‪ ...‬זה המציאות‪ ...‬ולכן התחלתי‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬בקיצור‪ ,‬התועלת מהלימוד בספרי חסידות‬ ‫ומקיפה על כל המערכת כולה‪ .‬כי בדרך כלל כל ספר‬ ‫לחשוב אולי לא לכל אחד יש תועלת מלימוד ספרי חסידות?‬ ‫היא לקלוט ולדעת מה נעשה על ידי המצוות והעבודות‬ ‫מדבר על פרט אחר‪ ,‬וכל אחד נוקט בסגנון אחר‪ ,‬ובכדי‬ ‫משפיע‪ :‬עכשיו הבנתי את השאלה שלך‪ .‬פשוט למדת ספרי‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫לקבל בהירות והגדרה כללית וברורה על מהות החג‬ ‫חסידות ולא הרגשת תועלת‪ .‬ממילא התחלת להסתפק אולי‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ ,‬והעיקר הוא לקלוט שהצדיקים הגדולים‬ ‫צריכים ללמוד הרבה שנים ולהקיף הרבה ספרי חסידות‪.‬‬ ‫בכלל לא כל אחד צריך ללמוד‪...‬‬ ‫הללו מדברים על המצוות שלנו‪ .‬הקדושת לוי מדבר על‬ ‫ולכן בשביל התוצאה הזאת צריכים לשמוע ולקבל מפי‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נכון‪ .‬ואני באמת התחלתי לחשוב אולי זה‬ ‫התפלה שלי‪ .‬על התפילין שלי‪ .‬הוא לא מדבר על המצוות‬ ‫משפיעים וספרי ליקוטים שכבר עשו את העבודה הזאת‬ ‫באמת לא מתאים לכל אחד‪...‬‬ ‫שנעשו עם ההשגות והמדרגות שלו‪ ,‬הוא מדבר על המצווה‬ ‫בשבילנו‪ .‬אבל לא זאת היא מטרת הלימוד בספרי חסידות!‬ ‫הפשוטה שלי‪ ,‬הוא מגלה לי שהמצוות והעבודות שלי הם‬ ‫כי אם לומדים אכן רק בשביל המטרה הזאת יכולים בהחלט‬ ‫בכלל לא פשוטים! וכאשר שומעים ולומדים את זה ניגשים‬ ‫לצאת מאוכזבים‪ ,‬ולהרגיש שמוטב היה ללמוד בספר ליקוט‬ ‫בן זמנינו וכל מיני גליונות ועלונים‪.‬‬ ‫דיבורים מתוך האש‬ ‫בצורה אחרת לגמרי אל הימים טובים והמצוות שלהם‪,‬‬ ‫וכאשר מאמינים וחוזרים על זה שוב ושוב‪ ,‬מתעורר הלב‬ ‫משפיע‪ :‬אני מבין אותך מאוד‪ .‬אבל הבעיה היא שאתה טועה‬ ‫בתשוקה וחשק עז אל המצוות‪ ,‬ומתמלאים בשמחה והודאה‬ ‫בכל הגישה שלך ללימוד החסידות‪ .‬אתה מצפה שמשהו‬ ‫להשי"ת על שזיכנו לקיים את המצוות הקדושות הללו‪.‬‬ ‫זה המציאות‬ ‫יקרה על ידי הלימוד‪ ,‬וכאשר זה לא קורה ‪ -‬אתה מאוכזב‬ ‫ומחליט שמן הסתם זה לא מיועד בשבילך‪ .‬ולכן אני רוצה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אז בעצם כל מה שדיברנו הוא על לימוד‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אז למעשה ברור אם כן שתכלית הלימוד‬ ‫קודם כל להבהיר עמך יחד מה בעצם התכלית של הלימוד?‬ ‫חסידות כהכנה לימים טובים‪ ,‬אבל סתם ככה בימות השנה‬ ‫בספרי החסידות איננה בשביל לעשות סדר ולתת תמונה‬ ‫ומה בעצם אתה מצפה שהלימוד שיפעל אצלך?‬ ‫יש גם עניין ללמוד ספרי חסידות?‬ ‫ברורה‪ .‬תכלית הלימוד היא להכניס ולחבר אותנו אל אור‬ ‫קדושת החג‪ .‬הבעיה היא שגם את זה אני לא מרגיש! אני‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬כאשר מדובר על הכנה ליום טוב הדבר פשוט‬ ‫משפיע‪ :‬בוודאי‪ .‬ספרי חסידות אינם מדברים רק על ימים‬ ‫לומד בספר חסידות על האור והקדושה הנשפע על ידי‬ ‫מאוד‪ ,‬אני מצפה שהלימוד הזה יכין אותי לחג שמגיע‪,‬‬ ‫טובים‪ ,‬הם מדברים על כל המהות שלנו‪ ,‬הם מגלים לנו את‬ ‫מצוות החג‪ ,‬אני כבר מדמיין שכאשר יגיע החג ארגיש‬ ‫יכניס אותי לעניינים‪ ,‬והעיקר הוא שכאשר מגיע היום טוב‬ ‫הקדושה והאור שנעשה על ידי כל מצוה שלנו‪ ,‬הם מגלים‬ ‫התלהבות והתרוממות עילאה מעין מה שלמדתי כאן בספר‪,‬‬ ‫שארגיש ואחיה את היום טוב כמו שצריך‪ ...‬זה לדעתי צריך‬ ‫לנו מה נפעל על ידי כל תפלה שלנו‪ ,‬הם מגלים לנו כמה‬ ‫קדושה יש בכל נפש יהודי‪ ,‬כמה אור ושפע נשפע על ידי‬ ‫ולמעשה כאשר היום טוב מגיע ‪ -‬אין זכר לכל זה! לא מיניה‬ ‫להיות התוצאה של לימוד בספרי חסידות‪ .‬נו‪ ,‬וזה לא נכון?‬ ‫כל דיבור תנועה ומחשבה שלנו‪ ,‬וכמה נחת רוח וקדושה‬ ‫ולא מקצתיה!‬ ‫לא זה הוא התכלית של הלימוד?‬ ‫נשפעים בכל העולמות על ידי כל התרחקות והתגברות על‬ ‫משפיע‪ :‬אה‪ ,‬עכשיו אתה כבר מדבר על עוד נקודה‪ .‬עתה אנו‬ ‫משפיע‪ :‬זה אולי קצת נכון‪ ,‬אבל השאלה היא מה אתה‬ ‫כל נסיון וקושי‪ ,‬וכמו כן הם פותחים לנו את הפתח להתבונן‬ ‫מדברים על אדם שכבר לומד ספר חסידות בצורה הנכונה‪,‬‬ ‫מתכוין כשאתה אומר שהלימוד 'יכניס אותך לעניינים'?‬ ‫בגדלות הבורא יתברך ובעומק קדושת התורה וסודותיה‬ ‫הוא לומד בכדי להתלהב ולהתקשר ולהתדבק באור קדושת‬ ‫לי נראה שאתה מצפה שהספר חסידות שאתה לומד יעשה‬ ‫הגנוזים בכל פסוק ותיבה שבתורה‪ .‬וכך עוד הרבה הארות‬ ‫המצוה ‪ -‬שזה בעצם מה שצדיקים מגלים ומאירים לנו‬ ‫לך 'סדר' בכל ענייני החג‪ ,‬אתה רוצה שהוא יגדיר לך מה‬ ‫ובהירות בכל עניני החיים ועבודת השי"ת שמאירים לנו‬ ‫על ידי דבריהם הקדושים החקוקים בספר ‪ -‬אבל כאשר‬ ‫מהות החג ומה התוכן הפנימי של המצוות שלה‪ ,‬בקיצור‬ ‫תלמידי הבעש"ט הקדוש בספריהם הקדושים‪ .‬בקיצור‪,‬‬ ‫זה מגיע למעשה הוא לא מרגיש כלום‪ .‬הוא לא מרגיש‬ ‫אתה רוצה שהספר הזה יתן לך בהירות ותמונה ברורה על‬ ‫הלימוד בספרי חסידות מרומם ומכניס את האדם לעולם‬ ‫שהלימוד הועיל ופעל משהו אצלו‪.‬‬ ‫כל היום טוב‪.‬‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬הוא מקשר את האדם ומביאו לחיות חיים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נו‪ ,‬וזה לא נכון? לא בשביל זה לומדים ספרי‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נכון‪ ,‬ממש ככה הרגשתי‪ .‬בשנה שעברה‬ ‫פנימיים ומרוממים‪.‬‬ ‫חסידות לפני כל יום טוב?‬ ‫למשל למדתי הרבה בספר הקדוש 'קדושת לוי' כהכנה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אז מה למעשה יוצא לנו מכל השיחה הזאת?‬ ‫לחנוכה‪ ,‬והקדושת לוי מתלהט שם באור קדושת הנס של‬ ‫משפיע‪ :‬לא! זה פשוט לא נכון! ספרי חסידות הם לא תאוריה‬ ‫איזה ספר מציע המשפיע ללמוד?‬ ‫חנוכה ומסביר איזה קדושה והארה נמשכת על ידי הדלקת‬ ‫והסברה על כל מיני ענינים‪ ,‬ספרי חסידות הם מאמרים‬ ‫משפיע‪ :‬זה לא כל כך משנה איזה ספר‪ ,‬העיקר הוא ללמוד‬ ‫שאמרו הצדיקים בעת שאור החג כבר בער אצלם‪ ,‬כל‬ ‫ברצינות ובקביעות‪ .‬לא ללמוד בשטחיות ובקרירות‪ ,‬ולא‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫מהותם כבר היתה לגמרי בתוך קדושת החג‪ ,‬והם כבר ראו‬ ‫לדלג ולקפוץ מספר אחד לשני‪ .‬כאשר תלמד איזה ספר‬ ‫הרה"ח ר' יעקב‬ ‫הרה"ח ר' אברהם ישעי'‬ ‫לנגד עיניהם את האור הגדול שנשפע בעולמות עליונים‬ ‫שטראה שליט"א‪ ,‬צאנז‬ ‫פרידמאן שליט"א‬ ‫שיהיה מספרי החסידות בעקביות וברצינות בגישה ובצורה‬ ‫מסור בלו"נ לכל המפעלות‬ ‫והשפע הנשפע על נשמות ישראל ‪ -‬כל זה כבר היה לנגד‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫שדיברנו היום‪ ,‬תראה בעצמך במשך הזמן כמה תועלת‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה‬ ‫עיניהם‪ ,‬ומתוך מצב כזה הם דיברו ואמרו את המאמרים‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫והתרוממות ופנימיות זה הביא עליך‪ ,‬בעזרת השי"ת‪.‬‬ ‫שלהם‪ .‬וממילא‪ ,‬טעות גדולה היא לצפות שהספר הזה יסביר‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫ויקרא שמה בישראל‬ ‫מה הענין להזכיר בפה שומת‬ ‫למה נותנים שם לבן בשעת ברית המילה?‬ ‫מה משפיע שמו של האדם על מהותו?‬ ‫הצדיקים?‬ ‫המילה הערלה הטמאה הוא מסך המבדיל‪ ,‬עד שאין קדושת הנשמה‬ ‫ולכן מצינו שהתוה"ק עושה עסק גדול מקריאת השמות של בעלי‬ ‫יכולה להתפשט בקרבו‪ ,‬ולכן אברהם אבינו קיבל את שמו הקדוש‬ ‫'אברהם' רק כשנצטווה על המילה ונימול‪ ,‬ולא קודם‪ ,‬שהיה עדיין‬ ‫החיים‪ ,‬וכמו שנאמר (בראשית ב‪ ,‬יט) "ויצר ה' אלהים מן האדמה כל‬ ‫חית השדה ואת כל עוף השמים‪ ,‬ויבא אל האדם לראות מה יקרא‬ ‫א‬ ‫מכוסה ונסתר הימנו‪ ,‬ועדיין לא התלבש נשמתו בקרבו בשלמות‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו"‪ ,‬וכדאיתא בספה"ק‬ ‫קריאת השם לבת ‪ -‬כמו ברית מילה לבן‬ ‫כמבואר בדברי חז"ל‪.‬‬ ‫(“מגיד דבריו ליעקב” מהרה”ק המגיד ממעזריטש זי”ע ‪ -‬לקוטי אמרים‪ ,‬אות רמ”ד)‬ ‫רבינו הסמ"ע בספרו "דרישה ופרישה" (יורה דעה סי' ש"ס‪' ,‬דרישה' ס"ק‬ ‫ואיתא בספה"ק שדווקא בשעת הברית נמשך לאבי הבן הכח לקרוא‬ ‫שזה היה החכמה הגדולה של אדם הראשון‪ ,‬שהיה בכוחו להכיר‬ ‫ב') כתב דבר נפלא שקריאת שם בישראל לבת הנולדה‪ ,‬יש לזה‬ ‫שם קדוש לילד‪ ,‬כי בשעת הברית נמשך קדושה עצומה ביותר‪,‬‬ ‫ולגלות את שורש החיות וצירופי האותיות של כל בעלי החיים‪,‬‬ ‫חשיבות כמו ברית מילה לזכר‪ ,‬שגם בו קורין שמו בישראל‪ ,‬ולכן‬ ‫ואשר זהו הענין שאליהו מלאך הברית מופיע ובא לכל ברית מילה‪,‬‬ ‫ובזה המשיך והלביש היטב את חיותם בקרבם‪ ,‬וכמו שהפסוק‬ ‫כמו שההלכה בסדר הקדימות שמילה קודם לחתן בשבעת ימי‬ ‫ובכוח הארה זה נמשך ניצוץ רוח הקודש על האב‪ ,‬עד שמשיג ויודע‬ ‫מסיים 'וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו'‪ ,‬שעל ידי‬ ‫המשתה‪ ,‬וכשיש גם חתן לעסוק בכבודו וגם תינוק למול‪ ,‬מקדימים‬ ‫לקרוא שם לבנו כפי שורש נשמתו‪ ,‬ובזה ממשיך קדושת נשמתו‬ ‫קריאת השם המשיך והלביש האדם את החיות האלוקי בנבראים‪,‬‬ ‫להתעסק במילת התינוק‪ ,‬ורק אח"כ עוסקים בכבוד החתן‪ ,‬כמו כן‬ ‫בקרבו‪ ,‬עד שיכול להיות כסא ומרכבה להשי"ת‪.‬‬ ‫עד שכפי קריאת שמם על ידי האדם כן היה נפשם וחיותם‪.‬‬ ‫גם קריאת השם לתינוקת שנולדה קודם לחתן‪ ,‬ובתחילה עוסקים‬ ‫ואכן דווקא בפרשה זו לאחר הציווי על המילה וקריאת השמות‪,‬‬ ‫ומבואר בספה"ק שהשם הפרטי של כל אדם הוא בעצם השתלשלות‬ ‫בקריאת שמה ורק אחר כך עוסקים בכבוד החתן‪( .‬וז"ל הדרישה‪,‬‬ ‫נאמר בפרשה (בראשית יז כב) 'ויכל לדבר אתו‪ ,‬ויעל אלקים מעל‬ ‫והארה מנשמתו‪ ,‬ובזה האדם למעלה הרבה מכל שאר הנבראים‪,‬‬ ‫'נראה לענ"ד דמה שנוהגין כשמלוין החתן בשבת ביציאתו מבית הכנסת‪ ,‬ויש גם‬ ‫אברהם'‪ ,‬ומכאן למדו חז"ל שהצדיקים מרכבתו של מקום‪ ,‬כי הוא‬ ‫שאע"פ שגם להם יש שמות וחיות אלוקי‪ ,‬אמנם אצלם שמם הוא‬ ‫כן תינוקת לקרוא לה שם כנהוג‪ ,‬הולכין עם החתן והכלה אצל התינוקת‪ ,‬בקצת‬ ‫תלוי בהא שע"י התלבשות הנשמה באדם‪ ,‬שהוא על ידי קריאת‬ ‫החיות של גופם ומציאותם הגשמי‪ ,‬אבל האדם לבד מאשר יש‬ ‫מקומות‪ ,‬ומשם הולכין עמהם לבית החתן‪ ,‬היינו נמי דסבירא להו דקריאת שם‬ ‫שמו בזה הצדיק מתהווה כסא ומרכבה לשכינה‪.‬‬ ‫לגופו ואבריו שמות שעל ידם נמשך החיות הגופני והגשמי של‬ ‫לבנות הוא במקום קריאת שם דזכר בשעת מילה‪ ,‬וצריך לאקדומי‪ ,‬דמילה קודם לחתן‪,‬‬ ‫ומזה נוכל להבין שקריאת השם הוא לא ענין צדדי שעושים בשעת‬ ‫האדם‪ ,‬אזי מלבד זה יש לו שם פרטי‪ ,‬אשר הוא הארת נשמת החיים‬ ‫דהא מילה קודם למת‪ ,‬ומת קודם לחתן אחר הכנסת החופה')‪.‬‬ ‫המילה‪ ,‬אלא הוא ממש חלק מעצם המילה‪ ,‬שעיקר ענין המילה הוא‬ ‫אשר בקרבו‪ ,‬והיות וכל אדם הוא עולם מלא‪ ,‬ויש לו נשמה מיוחדת‬ ‫ובפשטות הדברים מרפסין אגרא‪ ,‬איך מדמים קריאת השם לבת‬ ‫מה שנאמר (שם יז‪ ,‬ד) 'אני הנה בריתי אתך'‪ ,‬וכמו שביאר הרמב"ן‬ ‫המיועדת לה תפקידים מיוחדים שרק האדם הזה יכול לתקן ולא‬ ‫לברית מילה‪ ,‬הרי בפשטות מה שהמילה קודם לכבוד חתן‪ ,‬כי‬ ‫שעל דרך אמת טעם הכתוב הוא כמו 'הנה אנכי עמך'‪ ,‬שכביכול‬ ‫שום אחד זולתו‪ ,‬לכן יש לכל אדם שם פרטי ומיוחדת אשר בו נרמז‬ ‫המילה הוא מצוות עשה‪ ,‬ולא עוד אלא שהוא מצוות עשה שיש בו‬ ‫על ידי ברית המילה השי"ת שוכן על האדם ונעשה מרכבה אליו‪,‬‬ ‫כל כוחות נשמתו‪ ,‬ותפקידו וייעודו בעולם‪.‬‬ ‫כרת‪ ,‬ובו התינוק נכנס לחלק הקדושה‪ ,‬וכביכול השי"ת כורת עמו‬ ‫ואשר זהו בעצם מתהווה ומתפשט על ידי קריאת השם‪ ,‬ולכן המשך‬ ‫ובאמת גם לגוי יש שם פרטי כי גם לגוי יש צלם דעכו"ם‪ ,‬אמנם‬ ‫ברית‪ ,‬וכמו שנאמר (בראשית יז‪ ,‬יא) "ונמלתם את בשר ערלתכם והיה‬ ‫הכתוב 'אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים‪ ,‬ולא יקרא עוד‬ ‫הוא צלם חיצוני מסטרא דקליפה‪ ,‬הנרמז בשמו שמסטרא דקליפה‪,‬‬ ‫לאות ברית ביני וביניכם"‪ ,‬ואיך אפשר לדמות לזה את קריאת השם‬ ‫שמך אברם והיה שמך אברהם‪ ,‬כי אב המון גוים נתתיך'‪ ,‬דהיינו‬ ‫אבל להבדיל אצל היהודי הרי שמו בישראל הוא עצם קדושת‬ ‫לבת? ומה שיש דמיון שיש ביניהם‪ ,‬שבשניהם עוסקים בקריאת‬ ‫שבעצם מבואר בכתוב שהשראת אלוקותו יתברך על אברהם 'אני‬ ‫נשמתו‪ .‬ולזה מצינו בחז"ל (יומא פג‪' ):‬רבי מאיר הוה דייק בשמא'‪,‬‬ ‫השם‪ ,‬הוא בפשטות דמיון צדדי‪ ,‬שהרי לא קריאת השם הוא המעלה‬ ‫הנה בריתי אתך' הוא בזה שנקרא שמו 'אברהם'‪ ,‬כי השם היהודי‬ ‫שהיה בכוחו להכיר על ידי השם בשורש נשמת כל אדם‪ ,‬האם הוא‬ ‫של ברית המילה‪ ,‬ולא זהו הסיבה שידחה כבוד החתן שהוא מצוה‬ ‫הוא עצמו התלבשות אלוקותו יתברך על האדם‪.‬‬ ‫מסיטרא דקדושה או להיפך ח"ו‪ ,‬ומה כוחו ומה תכונותיו‪.‬‬ ‫גמורה של שמחת חתן וכלה‪ ,‬ורק עצם מצוות ברית המילה הוא‬ ‫והנה אנו רואים בפרשה שמיד אחר שהצטווה אברהם על המילה‪,‬‬ ‫ואיתא בספה"ק “תולדות יעקב יוסף” (פר’ שמות אות ו’) בשם רבינו‬ ‫אשר דוחה ומקדים לכבוד החתן‪ ,‬ומה שייך זה בקריאת השם לבת?‬ ‫והשי"ת קראו בשם אברהם‪ ,‬שוב התוה"ק עושה עסק מקריאת השם‬ ‫הבעשטה”ק זי”ע שכיון ששמו של האדם הוא הארת נשמת‪ ,‬לכן‬ ‫ובכדי להבין השייכות שביניהם‪ ,‬נקדים ונתבונן מה הטעם שנהגו‬ ‫לשרה אמנו‪ ,‬שנקראה שמה בישראל שרה‪ ,‬כי כמו שאברהם זכה אז‬ ‫כקוראים לאדם בשמו‪ ,‬הרי בזה בעצם אוחזים ותופסים בנשמתו‪,‬‬ ‫לקרוא שם לתינוק בשעת ברית המילה? ובאמת שורש למנהג זה‬ ‫שתתפשט נשמתו בקרבו עד שהתהווה לכסא ומרכבה לשכינה‪ ,‬כן‬ ‫‘כי כמו שתפיסת הגוף הוא כאשר אוחז בגופו ‪ -‬כך תפיסת הנשמה‬ ‫אנו מוצאים בתוה"ק עצמה‪ ,‬בפרשת לך לך‪ ,‬שכאשר כרת השי"ת‬ ‫זכתה שרה לשם קדוש בישראל‪ ,‬ובזה התפשט אור נשמתה בקרבה‪.‬‬ ‫הוא על ידי קריאת שמו’‪.‬‬ ‫בריתו עם אברהם ונצטווה על המילה‪ ,‬בזמן זה עצמו קרא השי"ת‬ ‫וזהו בעצם מקור בתוה"ק שקריאת השם לבת הוא מעין ברית‬ ‫את שמו אברהם‪ ,‬ומזה אנו רואים שברית המילה וקריאת השם‬ ‫וכתב שם שרואים בחוש שבנקל להעיר את האדם משנתו על ידי‬ ‫המילה לבן‪ ,‬שהתוה"ק הסמיכה הציווי על הברית של אברהם‬ ‫בישראל יש להם שייכות אהדדי‪.‬‬ ‫שיקראוהו בשמו‪ ,‬מאשר על ידי שידחפוהו וינענעהו‪ ,‬כי הדחיפה‬ ‫וקריאת שמו בישראל לקריאת השם של שרה אמנו‪ ,‬כי בשניהם‬ ‫והנענוע אינו אלא נענוע גוף האדם‪ ,‬והגוף צריך לעורר ולהמשיך‬ ‫ובעצם מזה אנו לומדים שקריאת השם הוא דבר גדול מאוד‪ ,‬שהרי‬ ‫הוא סוד המשכת והלבשת הנשמה הקדושה בקרבם‪.‬‬ ‫הנשמה אליו‪ ,‬משא”כ קריאת השם הוא נגיעה בנשמה עצמה‪ ,‬ובזה‬ ‫ברית המילה הוא המעלה הגדולה והעצומה ביותר שזכה אברהם‬ ‫ממשיך עצם חיותה אל האדם עד שממילא יקוץ מתרדמתו‪( ,‬וכן איתא‬ ‫אבינו‪ ,‬שכביכול השי"ת כרת עמו הברית‪ ,‬וחתם שמו עליו‪ ,‬והנה‬ ‫ד‬ ‫כל זה בספה”ק “נועם אלימלך” פרשת שמות‪ ,‬ומעין זה ב”מגיד דבריו ליעקב” שם)‪.‬‬ ‫ולכן יש ענין להזכיר בפה את שמות הצדיקים‪ ,‬שבזה אוחז ותופס‬ ‫תוך כדי שהתוה"ק עוסקת במעלה עצומה זו‪ ,‬התוה"ק עוסקת גם‬ ‫בקריאת שמו‪ ,‬ועל כרחך שיש איזה שייכות ואיזה מין השתוות בין‬ ‫שני הדברים‪.‬‬ ‫קריאת השם בכל אליהו הנביא‬ ‫ודבק בקדושת נשמתם‪ .‬ולעומת זה אסור להזכיר שמות של עבודה‬ ‫ודבר נפלא איתא משם הרה”ק מוהר”ש מבעלזא זי”ע שגם בעת‬ ‫קריאת השם לבת בא אליהו כמו בברית מילה‪ ,‬וכנרמז בכתוב‬ ‫שו’כל א’שר י’קרא ל’ו ה’אדם ר”ת אליהו‪ ,‬ונרמז בזה שבשעת‬ ‫זרה ורשעים‪ ,‬וכמאה”כ (שמות כג יג) “ושם אלהים אחרים לא תזכירו‬ ‫לא ישמע על פיך”‪ ,‬כי בזה ח”ו תופס בעצמיות כח הטומאה של‬ ‫הרשע והעבודה זרה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫קריאת שם יתגלה הארת אליהו זכור לטוב‪.‬‬ ‫שם האדם עושה את אישיות האדם‬ ‫ובספה”ק “שפת אמת” להרה”ק מבערזאן זי”ע (פ’ בראשית) ביאר ענין‬ ‫ביאת אליהו לעת קריאת השם אפילו בנקבה‪ ,‬על פי דברי האר"י‬ ‫ג‬ ‫וביאור הענין כי הנה יש להבין מה הענין של שם האדם? ובפשטות‬ ‫אם נשאל לגוי למה הסדר בעולם שיש לכל אדם שם פרטי?‬ ‫ז"ל הנזכרים למעלה שכאשר האב קורא בשם בנו או בתו הוא מעין‬ ‫קריאת השם לבן ולבת היא עבודת אדם‬ ‫תשובתו יהיה שהוא בכדי שיהא לנו 'סימן' שבו יהיה אפשר להכיר‬ ‫את כל אדם בפני עצמו‪ ,‬ולהבדילו משאר בני אדם‪ ,‬אמנם באמת לא‬ ‫נבואה שבא לאב‪ ,‬והנה בברית מילה בא אליהו זכור לטוב‪ ,‬ועל ידו‬ ‫הראשון‬ ‫זהו עיקר הענין של השם של האדם‪ ,‬אלא הוא הרבה הרבה יותר‬ ‫נתגלה לאבי הבן הנבואה מהו השם השייך לשורש נשמת הבן‪ ,‬אבל‬ ‫ובזה יובן העבודה הרמה בעת קריאת השם לילד הנולד‪ ,‬שאז בעצם‬ ‫מכך‪ ,‬כי השם של האדם אינו רק 'סימן' על האדם‪ ,‬אלא השם של‬ ‫בבת מהיכן ידע האב מה שורש נשמתה ואיך לקרותה‪ ,‬אלא שגם‬ ‫עוסקים בעבודת אדם הראשון‪ ,‬וממשיכים לילד הנולד את נשמתו‬ ‫האדם הוא בעצם 'עושה' את האדם‪ ,‬כי שם האדם הוא הממשיך בו‬ ‫בשעת קריאת שם הבת בישראל בא אליהו הנביא‪ ,‬ועל ידו נמשך‬ ‫ורוחניותו לכל ימי חייו‪ ,‬וידועים דברי האריז”ל (שער הגלגולים הקדמה‬ ‫את אישיותו ורוחניותו‪ .‬כי השם של האדם הוא מין מציאות רוחני‬ ‫הנבואה לאבי הבת להשיג שורש נשמתה‪ ,‬ולידע איך לקרוא שמה‪.‬‬ ‫כג‪ ,‬ושער מאמרי רז”ל בסופו) שכתב 'שכאשר נולד האדם וקוראים לו‬ ‫הנמשך ומתפשטת ומתלבשת בו‪ ,‬ועי"ז מאיר ונבנה בו אישיותו‪.‬‬ ‫ואיתא בספר “שמן המאור” להג”ר מנחם אפרים טרייבר זצ”ל מגיד‬ ‫אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם‪ ,‬אינו באקראי ובהזדמן‪ ,‬כי אם‬ ‫משרים בטורקא וסאמבור‪ ,‬תלמיד הרה”ק ר’ מאיר מפרימשלאן‬ ‫כי הנה מבואר בזוה"ק ‪ -‬והאריכו בזה בספה"ק ‪ -‬שהדיבורים‪,‬‬ ‫הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא‪ ,‬וכמו‬ ‫והאותיות והתיבות שמהם מורכבים הדיבורים‪ ,‬הם מין מציאות‬ ‫זי”ע (פ’ קרח דף סד‪ ,‬ב) שזה הטעם שעושים קידושא רבה וקצת משתה‬ ‫שאמר הכתוב “אשר שם ַשמות בארץ” [ודרשו חז”ל אל תקרי‬ ‫ושמחה בעת שקורא שם לבתו הנולדה‪‘ ,‬כי בא נשמה קדושה‬ ‫רוחני‪ ,‬ואשר לכן מצינו 'ברית כרותה לשפתיים'‪ ,‬וכדאיתא שמכל‬ ‫‘שמות’]‪ ,‬כפי שורש נשמתו אשר ממנו חוצב’‪.‬‬ ‫‘שמות’ אלא ֵ‬ ‫ַ‬ ‫דיבור שהאדם מוציא מפיו נברא מלאך (מעין מה שמצינו בעשרת הדברות‬ ‫מהעולם העליון‪ ,‬והנשמה בא בעת קריאת השם‪ ,‬כי ‘נפש חיה הוא‬ ‫שמו’‪ ,‬לכן הבני עליה היודעים מזה עושין מועד ויו”ט להלל ולשבח‬ ‫וזה הטעם שאין קורין לתינוק שם עד לאחר ברית המילה‪ ,‬כי‬ ‫שאמרו חז"ל שמכל דיבור נברא מלאך‪ ,‬כן מעין דמעין הוא אצל כל אדם שיש‬ ‫לבוראן’‪.‬‬ ‫דווקא על ידי ברית המילה נמשך ומתפשט הנשמה קדושה בילד‪,‬‬ ‫לו צלם אלקים שמדיבוריו נבראים מלאכים וכוחות רוחניים)‪ ,‬וע"י הדיבורים‬ ‫מתוך הקונטרס החדש "משמח ציון" על הולדת הבת‪ ,‬משיעוריו של המשפיע הגה"ח‬ ‫אשר זהו גופא שמו הנקרא בישראל‪( ,‬וכמבואר בספר “חסד לאברהם”‬ ‫הטובים נבראים מלאכים טובים‪ ,‬ולעומת זה ע"י הדיבורים וכו'‪.‬‬ ‫ר' בן ציון אפל שליט"א‬ ‫להרה”ק ר’ אברהם אזולאי זי”ע חלק עין הקורא נהר נ”ב‪ ,‬ועוד)‪ ,‬כי קודם‬ ‫וזה מה שמצינו ש"בדבר ה' שמים נעשו"‪ ,‬וכמבואר בספה"ק‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫שהאותיות והתיבות של העשרה מאמרות הם בחינת הארה‬ ‫אלקי המהוה ומחיה ומקיים את כל הנבראים‪ ,‬ובכל נברא נמצא‬ ‫בפנימיותו צירופי אותיות של העשרה המאמרות‪ ,‬שהם עצמם‬ ‫החיות האלוקי המלובשת בתוכם‪ ,‬ולא עוד אלא שמבואר בספה"ק‬ ‫יש כמה מצוות שיש באדם אחד ואין בחבירו‪ ,‬ואי אפשר לאדם אחד לקיים כל המצוות‪ ,‬אבל‬ ‫שהשם בלשון הקודש של כל נברא‪ ,‬אינו כפי ההזדמן‪ ,‬אלא הוא‬ ‫כשיש אחדות בין ישראל‪ ,‬נעשו כולם אדם אחד‪ ,‬ובין כולם נשלמו כל רמ"ח מצוות‪.‬‬ ‫עצמו השתלשלות והארה מצירופי האותיות של העשרה מאמרים‬ ‫הרה"ק ה'תולדות יעקב יוסף' זי"ע (לך)‬ ‫שמהם חי וקיים נברא זה‪.‬‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫אפילו חרב חדה‬ ‫שום שינוי לא היה ניכר על הרכבת שעשתה‬ ‫איך מקבלים החלטות?‬ ‫ארבעה שלבי תהליך ההחלטות‪ :‬הבירור השכלי • סילוק הנגיעות • הביצוע • התעלמות מספיקות‬ ‫את דרכה מהונגריה אל ‘בוקארעסט’ בירת‬ ‫רומניה‪ ,‬באותה לילה‪ .‬הרכבת הדוממת אינה‬ ‫פשוט לבצע‪ .‬יצא לי שאני לא יכול לעבור דרך‬ ‫מבקש ממני‪.‬‬ ‫רחוב פלוני מפני שמירת עינים – אני לא עובר‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מבחינה בין נסיעה לנסיעה‪ ,‬גם אם באותה‬ ‫שעה היא משמשת לייעוד הכי נשגב שלה‪,‬‬ ‫יהיה מה שיהיה‪ .‬יצא לי שאני צריך לקבוע‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לפני כמה חודשים הגעתי להכרה‬ ‫שעה נוספת בקביעת עתים – אני קובע‪ .‬יעבור‬ ‫שהפרנסה בה אני עוסק‪ ,‬מפריעה לי‬ ‫להציל את חייו של רביה”ק זי”ע (בעל ‘דברי‬ ‫מה שיעבור‪.‬‬ ‫לאחר שעשה האדם את שלב הבירור השכלי‪,‬‬ ‫להתעלות בעבודת השי”ת‪ ,‬והחלטתי‬ ‫אמונה’) ומחברתו הטהורה‪ ,‬בדרכו אל חותנו‬ ‫מגיע השלב השני‪ :‬סילוק הנגיעות‪.‬‬ ‫לבצע זה להלחם‪ ,‬לעמוד נחוש‪ .‬ככה נכון –‬ ‫לעזוב אותה לטובת עבודה אחרת‬ ‫הקדוש רביה”ז זי”ע (בעל ‘שומר אמונים’)‪,‬‬ ‫ככה אעשה‪ .‬לא מנהלים משא ומתן שוב‪ ,‬ולא‬ ‫כי זה מובן מאליו‪ ,‬שאנחנו לא יכולים לסמוך‬ ‫שמכניסה לי הרבה פחות‪ .‬אבל אז לאחר‬ ‫שהמתין לו ב’בוקארעסט’‪ ,‬כדי לנסוע משם‬ ‫מוציאים כל בוקר לפני המעבר של הרחוב‬ ‫על הבירור השכלי לגמרי‪ .‬שהרי כולנו יודעים‬ ‫כמה שבועות החלו הספיקות לנקר בלבי‪,‬‬ ‫כמה אנו משוחדים ומנוגעים בנגיעות מנגיעות‬ ‫אולי מדובר בהחלטה שאינה נכונה‪,‬‬ ‫ביחד אל ארה”ק‪.‬‬ ‫ההוא את השיקולים כאן ולכאן‪ ,‬אלא עומדים‬ ‫על ההחלטה שכבר הוחלטה‪ ,‬בלי להיכנס‬ ‫שונות‪ ,‬ומאן יימר שאותו הבירור השכלי מהו‬ ‫ועכשיו אני בכף הקלע עם עצמי‪ ,‬ואיני‬ ‫רבינו זי”ע התיישב עם הרבנית בפאתי‬ ‫רצון השי”ת – בירור אמיתי הוא‪.‬‬ ‫יודע להחליט‪ ,‬מה עלי לעשות?‬ ‫לנושא שוב‪.‬‬ ‫הרכבת‪ ,‬לנסיעה הצפויה להתמשך על פני‬ ‫למשל‪ ,‬יכול אדם לפתח תיאוריה שלימה למה‬ ‫כמובן‪ ,‬שהעובדה שהוא יודע שזו האמת‪,‬‬ ‫כל הלילה‪ .‬אחרי זמן מה כשרבינו התקשה‬ ‫עבודה פלונית אינה בשבילו‪ ,‬כאשר הנגיעה‬ ‫להירדם‪ ,‬הוא הוציא מכיסו ספר תהלים והחל‬ ‫כי השכל והרגש ברורים עד מאוד‪ ,‬זה גורם‬ ‫המסתתרת מתחת כל הפלפול היא‪ :‬ס’פאסט‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫שהמלחמה תהיה הרבה הרבה יותר קלה‪ .‬אבל‬ ‫נישט‪ .‬או כל נגיעה אחרת‪.‬‬ ‫כמובן שהתשובה לשאלה זו‪ ,‬היא תשובה‬ ‫להגות בו בנעימה‪.‬‬ ‫בעצם‪ ,‬הוא לא שואב את כוחו כל הזמן מהשכל‬ ‫פרטית שנענתה לשואל לפי פרטי השאלה‪ .‬אך‬ ‫והרגש‪ ,‬כי יכול להיות שם יתעמעמו (ראה להלן‬ ‫או למשל כאשר אברך מחליט לצאת מהכולל‪,‬‬ ‫הבאנו כאן את השאלה‪ ,‬משום שהיא נובעת‬ ‫בשלב רביעי)‪ .‬הוא רק נלחם על רצון ה’‪ ,‬בכוחות‬ ‫ואומר לך ק”ן תירוצים למה הכולל לא בשבילו‪,‬‬ ‫בעצם משאלה כללית יותר‪ ,‬לאו דווקא בסוגיא‬ ‫ללא כל הכנה מראש‪ ,‬חש רבינו פתאום לפיתה‬ ‫מעשיים נטו (נהי”מ)‪.‬‬ ‫כשהאמת היא‪ ,‬שהוא פשוט להתעצל קצת על‬ ‫כזו או אחרת‪ ,‬אלא‪ :‬כיצד מקבלים החלטות‬ ‫ואגב‪ ,‬בכל מלחמה בעבודת השי”ת צריך לדעת‬ ‫עמל התורה‪ .‬אבל מרוב שהנגיעה היא דקה מן‬ ‫חונקת בצווארו‪ .‬בריון הונגרי ‪ -‬נאצי נגש אל‬ ‫בחיי עבודת השי”ת‪ ,‬וכיצד מיישמים אותן?‬ ‫את היסוד הידוע בעבודת השי”ת בכלל‪ ,‬שדרך‬ ‫הדקה‪ ,‬הרי שהשוחד יעוור עיני חכמים‪.‬‬ ‫רבינו חטף מידו את התהלים והטיחו בפניו‬ ‫ובכן‪ ,‬נציע כאן בעז”ה את ארבעת השלבים של‬ ‫הקדושה היא באופן של “מעט מעט אגרשנו מן‬ ‫וכיצד מסלקים את הנגיעות – שלש דרכים לכך‪:‬‬ ‫בשנאת אש‪ .‬הוא הוסיף להפיל את רבינו‬ ‫קבלת ההחלטות בצורה יהודית נכונה‪.‬‬ ‫הארץ”‪ ,‬ובוודאי שאין הדברים נגמרים ברגע‬ ‫א‪ .‬הדרך הפשוטה והקלה לכאורה‪ ,‬היא פשוט‬ ‫על הארץ ולהטיח בו מכות נאמנות עד סף‬ ‫אחד‪ ,‬וכך היא דרכה של תורה‪ .‬ויש גם לזכור‬ ‫העילפון‪ ,‬צעקותיה הנוראות של הרבנית לא‬ ‫את היסוד החסידי הידוע‪ ,‬שהניצחון איננו‬ ‫לשאול משפיע‪ ,‬מורה דרך‪ ,‬או חבר טוב‪ ,‬מישהו‬ ‫א‪.‬‬ ‫שמכיר אותך ואינו משוחד כאן‪ .‬עצה זו כתובה‬ ‫הועילו מאומה‪ ,‬ואז כשווידא שכבר אין לרבינו‬ ‫הניצחון הנראה לעין‪ ,‬אלא הניצחון הוא עצם‬ ‫ב’צעטל קטן’‪ ,‬ושם מבואר שיש בזה גם‬ ‫השלב הראשון‪ ,‬בירור שכלי נקי ‪ -‬מה הדבר‬ ‫כל כח להתנגד מולו‪ ,‬שלף את האקדח וכיוון‬ ‫ההתמודדות והמלחמה‪ ,‬כי זה מה שיוצר את‬ ‫פעולה רוחנית‪ ,‬שעל ידי שמוציא את השאלה‬ ‫הנכון לעשות כרגע מצד רצונו יתברך‪ .‬פשוט‬ ‫אותו אל פני רבינו‪ ,‬לבצע את זממו הסופי‪.‬‬ ‫אור הגאולה‪.‬‬ ‫החוצה‪ ,‬הרי מבטל בזה את הרע‪ ,‬כי הוא יוצא‬ ‫תחשוב ותברר‪ ,‬מהו הדבר הנכון שאעשה‪.‬‬ ‫מהאנוכיות שלו‪.‬‬ ‫והבירור השכלי הזה כולל שני דברים‪ :‬א‪ .‬מהי‬ ‫הבריון כבר לחץ על האקדח‪ ,‬אך שום ירייה לא‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אז נכון שזוהי הדרך הקלה‪ ,‬אך זה לא משהו‬ ‫האמת שהקב”ה רוצה? ב‪ .‬מהי האמת שהקב”ה‬ ‫יצאה ממנו‪ .‬הוא ניסה שוב ושוב‪ ,‬אך הכדור‬ ‫רוצה ממני? כי למשל‪ ,‬זה ברור שהקב”ה רוצה‬ ‫לאחר שלשת השלבים האמורים‪ ,‬מתחיל‬ ‫שהאדם יכול לעשות בכל שאלה קטנה בחייו‪,‬‬ ‫נתקע בקנה ולא הצליח לצאת‪.‬‬ ‫שכל יהודי יהיה צדיק גמור ובטל ודבוק בו‬ ‫השלב הרביעי‪ ,‬והוא ההתעלמות מן הספיקות‪.‬‬ ‫ולכן צריך לדעת להשתחרר מנגיעות גם בשתי‬ ‫בחמלת ה’ על יראיו‪ ,‬ניצול רבינו ברגע האחרון‬ ‫הדרכים הבאות‪.‬‬ ‫בתכלית‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬גם ברור שהקב”ה לא‬ ‫אחד מהכוחות הנוראים של היצר הרע‪ ,‬זה‬ ‫ממוות בטוח‪.‬‬ ‫רוצה שזה יקרה לך הרגע‪ ,‬כי זה לא מציאותי‪,‬‬ ‫לייצר כל הזמן ספיקות חדשים ולהביא‬ ‫ב‪ .‬העצה הפרקטית לסילוק הנגיעות‪ ,‬מובאת‬ ‫והוא דורש ממך קבלה קלה מסויימת שתקדם‬ ‫חשבונות נפלאים של “לשם שמים” שלא‬ ‫ב’תולדות’ בשם הרמב”ן‪ ,‬ובשאר הספה”ק‪,‬‬ ‫אותך אל המקום ההוא‪ ,‬כך שישנם שני חלקים‬ ‫חשבת עליהם עד עכשיו‪ .‬הוא יודע שאם‬ ‫והיא שיחשוב האדם מה היה עונה לחבר שהיה‬ ‫בבירור האמת‪ :‬האמת כמות שהיא‪ ,‬והאמת כפי‬ ‫באחת ה’שפאנציר’ן’ס של רבינו זי”ע עם‬ ‫תעמוד על ההחלטה שלך‪ ,‬הוא לא יוכל לך‪ ,‬אז‬ ‫בא לשאול אותו את אותה השאלה‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫שהקב”ה דורש ממך עכשיו‪.‬‬ ‫תלמידים בטבריה‪ ,‬סיפר רבינו את המאורע‬ ‫הוא מתחיל להעלות לך שאלות קטנות “על זה‬ ‫כשאדם מכניס את עצמו לסיטואציה כזאת‪,‬‬ ‫לא חשבת‪“ ,”...‬אולי במצב כזה שונה‪ ,”...‬וכך‬ ‫ומקשיב לשאלה ‘הבאה מבחוץ’‪ ,‬הוא יותר‬ ‫ולכן אתה צריך לברר ולדעת את שני החלקים‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬כשהוא מוסיף לתאר בקדשו ובטהרתו‬ ‫הוא מתחיל לערער אחרי ההחלטות שלך‪.‬‬ ‫ולמשל‪ ,‬אם השאלה היא שהעבודה ההיא‬ ‫משוחרר כדי לשמוע את הטיעונים בלי נגיעות‪,‬‬ ‫את מה שהוא חשב באותם רגעים כשהבריון‬ ‫ויכול לשקול האם אמנם יש דברים בגו‪ ,‬או‬ ‫מפריעה לך בעבודת השי”ת‪ .‬אז ייתכן מאוד‬ ‫וכפי שמכנה זאת ה’חובות הלבבות’‪“ ,‬והחזק‬ ‫עמד מולו עם האקדח השלוף‪:‬‬ ‫שבשלוחיו אשר יספק לך את הוודאות”‪ .‬הרווח‬ ‫שמדובר בשוחד עצמי‪.‬‬ ‫שמצד האמת הכללית הכתובה בתורה‪ ,‬הרי‬ ‫שעבודה פלונית שבה אתה עוסק אינה אמורה‬ ‫‘’התדבקתי אז באמונה תמימה בהשי”ת‪ ,‬כי‬ ‫של היצר הרע הוא לא רק שהוא מנסה לבטל‬ ‫ג‪ .‬אם זה עדיין לא עובד‪ ,‬אפשר להשתמש עם‬ ‫להפריע לך בעבודת השי”ת‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬היא‬ ‫מבלעדי כחו וחיותו אין לרשע הזה שום כח‪,‬‬ ‫את ההחלטה הטובה‪ ,‬אלא כי הוא יודע שאם‬ ‫עט ודף‪ ,‬ופשוט לרשום את כל הטיעונים על‬ ‫לוקחת מעט מאוד זמן‪ ,‬ומאפשרת לך לשבת‬ ‫אדם אינו חזק עם ההחלטות שלו – הוא נופל‬ ‫הדף‪ .‬פעולה זו יש בה שתי תועלות גדולות‪.‬‬ ‫והכל בטל ומבוטל‪ ,‬אין עוד מלבדו‪ ,‬ואפס‬ ‫וללמוד כל היום בלי דאגות‪ ,‬ומצד שני‬ ‫איתן‪ .‬כשלאדם לא ברור במאה אחוז שזה‬ ‫א‪ .‬כשאדם צריך להסביר את עצמו על הדף‪,‬‬ ‫זולתו‪ ,‬ולא הסחתי דעתי רגע מהאמונה הזו‪.‬‬ ‫מה שהוא צריך לעשות – הוא ייפול בקלות‬ ‫מאפשרת לך לעזור הרבה ליהודים בכמעט‬ ‫הוא לא יכול להשאיר דברים ‘בערך’‪ ,‬הוא‬ ‫ועי”ז ניצלתי ממנו‪ ,‬כי כשמתדבקים באמת‬ ‫במלחמה‪ .‬במלחמה אי אפשר לנצח אלא‬ ‫כלום‪ .‬אבל מצד האמת הנוגעת אליך‪ ,‬הרי‬ ‫צריך לחדד את הדברים אצל עצמו‪ ,‬ואז ייתכן‬ ‫בהשי”ת אזי ניצולים מכל רע כמו שכתב‬ ‫כשיודעים בבהירות הכי מוחלטת שזה מה‬ ‫שאתה יודע שעבודה זו מביאה לך נסיון פלוני‬ ‫שבעצמו יסתכל על הדף ויראה כמה הדברים‬ ‫ופלוני‪ ,‬או גורמת לך תאוות ממון מוגזמת‪ ,‬וכן‬ ‫הרמב”ם ב’מורה נבוכים’ בפרקי המתבודד‪,‬‬ ‫שנכון לעשות‪ ,‬ועל זה יכולים להילחם‪.‬‬ ‫מגוחכים או צודקים‪ .‬ב‪ .‬עצם הדבר שהאדם‬ ‫הלאה והלאה‪ ,‬ובשבילך – על כל פנים נכון‬ ‫וכמו שאומרים בהפטרה של פרשת בראשית‬ ‫לכן הפתרון הוא‪ :‬התעלמות מוחלטת‪.‬‬ ‫מוציא מעצמו החוצה‪ ,‬הרי היא אותה הפעולה‬ ‫לרגע הזה ‪ -‬זה לא טוב‪ ,‬וכרגע הקב”ה רוצה‬ ‫‘כי תעבור במים איתך אני‪ ,‬ובנהרות לא‬ ‫שכתוב בצעטל קטן לגבי החבר והמורה דרך‪,‬‬ ‫וכאן צריכים אמונה ברורה בהשי”ת‪ ,‬שאם‬ ‫שלא תעבוד בעבודה זו‪.‬‬ ‫“קנֶ ה לך חבר”‪ ,‬כי הוא‬ ‫וכמו שדרשו הקדמונים ָ‬ ‫ישטפוך‪ ,‬כי תלך במו אש לא תכווה ולהבה‬ ‫ביררתי את הדבר לפי דרכי הבירור שנתן לי‬ ‫וכן להיפך‪ .‬יכול להיות שמצד האמת הכללית‪,‬‬ ‫מוציא את השאלה מהאנוכיות שלו‪.‬‬ ‫לא תבער בך‪ ,‬כי אני ה’ אלקיך קדוש ישראל‬ ‫השי”ת‪ ,‬הרי ההחלטה שלי – היא היא רצון‬ ‫הרי שעבודה פלונית תופסת את רוב היום‪,‬‬ ‫השי”ת‪ ,‬כי הוא נתן לי את ההחלטה הזאת‬ ‫אם נסכם את שני השלבים שנעשו עד כאן‪,‬‬ ‫מושיעך’ כשיהודי חי עם האמונה שהכל זה אני‬ ‫ואינה מאפשרת לך כי אם שעות קביעת עתים‬ ‫בראש‪ ,‬וממילא אני מתעלם לחלוטין מכל‬ ‫נוכל לומר שהם במערכת הספירות חב”ד‬ ‫ה’ זהו ‘מושיעך’‪ ,‬זה עצמו ממשיך לו הישועה’’‬ ‫וחג”ת‪ .‬הבירור השכלי הוא בירור המוחין‬ ‫בודדות‪ ,‬ולכאורה מצד האמת הכללית אין‬ ‫הספיקות‪ ,‬והם לא מעלין ולא מורידין‪ .‬לא‬ ‫העבודה ראויה‪ .‬אבל מצד האמת הנוגעת אליך‪,‬‬ ‫והוסיף רבינו לשוח בקדשו‪:‬‬ ‫מתייחסים כלל אל המחשבות המנקרות‪,‬‬ ‫(חב”ד)‪ ,‬וסילוק הנגיעות הוא בירור הרגש‪ ,‬שלא‬ ‫לפי מידת הריכוז שיש לך‪ ,‬ולפי כובד הפרנסה‬ ‫ורואים בהן שטן בלבד שמנסה להפריע את‬ ‫ישחד אותו (חג”ת)‪ .‬וכאן מגיע שלב הנהי”ם –‬ ‫“הושענא אדון המושיע” מתי מושיע השי”ת?‬ ‫המוטל עליך‪ ,‬ולפי שאר תנאי סביבה כעת‪,‬‬ ‫דבר ה’‪.‬‬ ‫הרגע שבו צריך להפוך את זה למעשים‪.‬‬ ‫‘בלתך אין להושיע’‪ ,‬כשהאדם יודע בבהירות‬ ‫אתה יודע שאתה לא תוכל ללמוד כל היום‪,‬‬ ‫הולכים עם ההחלטות עד הסוף‪ ,‬וכל הקשיים‬ ‫ואם לא תעבוד – כי אז תבטל את זמנך בהבל‬ ‫כי בלתך אין להושיע ואין לו שום ישועה‬ ‫החדשים – השי”ת יפתור אותם‪ .‬זה לא משנה‬ ‫ג‪.‬‬ ‫וריק‪ ,‬אזי האמת הנוגעת אליך היא שהקב”ה‬ ‫מבלעדי ה’‪ ,‬אז באה הישועה מהשי”ת‪ .‬וכן‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫לאחר שאדם עשה את שני השלבים הראשונים‪,‬‬ ‫רוצה שתלך עכשיו לעבוד בעבודה זו‪.‬‬ ‫מובא בשם הרה”ק מרוז’ין זי”ע לפרש בכתוב‬ ‫כמובן‪ :‬בכל תהליך ההחלטות האמור‪ ,‬כמו‬ ‫והוא כבר יודע באופן ברור – על פי דרכי‬ ‫כך שתמיד צריך לברר קודם כל מהו רצון השי”ת‬ ‫עד אנה ה’ תשכחני נצח‪ ,‬שהתשובה על כך‬ ‫בכל ענין בעבודת השי”ת‪ ,‬הכל צריך ללכת‬ ‫הבירור שהקב”ה נתן לנו לברר ‪ -‬מה האמת‬ ‫על ענין זה בכללות‪ ,‬ואחר כך מהו רצון השי”ת‬ ‫היא ‘עד אנה אשית עצות בנפשי’ כי כל עוד‬ ‫עם תפילה‪ .‬כי “אלמלא הקב”ה עוזרו לא יכול‬ ‫שהקב”ה רוצה ממנו‪ ,‬הרי שזהו הזמן לזרוק‬ ‫ממני כעת‪ ,‬לפי תנאי השטח והכשרונות שהוא‬ ‫שיש לאדם איזה עצה משלו‪ ,‬הוא עוד לא‬ ‫לו”‪ ,‬ואי אפשר לעשות מאומה בעבודת השי”ת‬ ‫את שני השלבים הראשונים למחסן כלשהו‪,‬‬ ‫שם אותי בהם‪ .‬כי לכל יהודי ולכל זמן יש‬ ‫זוכה לישועת ה’‪ ,‬ודווקא כשהוא משליך עצמו‬ ‫בלי תפילה ובקשה מהשי”ת שיעזרנו על דבר‬ ‫ולעבור אל השלב השלישי‪ ,‬ומהו‪ :‬הביצוע‪.‬‬ ‫תפקיד אחר בעולם‪ ,‬ולפי תנאי השטח שהקב”ה‬ ‫לגמרי על השי”ת הוא זוכה לישועה‪.‬‬ ‫כבוד שמו‪.‬‬ ‫כשאדם יודע על משהו שזה נכון‪ ,‬הוא לא צריך‬ ‫הכניס אותי בכל רגע נתון‪ ,‬אפשר לדעת מהו‬ ‫מקור‪ :‬בנאות דשא‬ ‫בהצלחה ובסיעתא דשמיא!‬ ‫לחשוב יותר אם זה נכון או לא נכון‪ ,‬הוא צריך‬ ‫רצון השי”ת ממני כעת‪ ,‬ומהי השליחות שהוא‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫בעזרת‬ ‫ַא ְנ ּ ִפ י ן‬ ‫דִּ זֵ ִע י ‪+‬ר‬ ‫זִ י ו‬ ‫ְל ֵמ ְ‪+‬ח זֵ י‬ ‫דִּ ְ‪+‬כ ִס י ִפ י ן‬ ‫ֵ‪+‬ה י כָ ָל ‪+‬א‬ ‫ְּב ֵ‪+‬נ י‬ ‫ָך‬ ‫נ ְפ ׁ ִש י ָ ּכ ַמ ּה ְל ְב ָשׂ ִרי‬ ‫ָצ ְמ ָא ה ְל ָך ַ‬ ‫ּ ִת ׁ ְש ּ‪ּ+‬ת ֹו ֵקק ַנ ְ‪ְ+‬פ ׁ ִשי‬ ‫ּ ְפתִ יחַת‬ ‫ל‪-‬ד ֹו ִדי‬ ‫ְל ׁ ַש ָּ‪ָּ+‬ב‪ּ+‬ת ק ֹו ּ‬ ‫ה ַּ‪+‬מ ֹו ִ‪+‬חין‬ ‫ש‪++‬בת פרש‪ּ+‬ת חיי שרה‬ ‫ּב ִַּמדְ ּ ָ‪+‬בר‬ ‫מקומות‬ ‫כפר המנוחה 'חן במדבר'‬ ‫אחרונים‬ ‫בסמיכות ל'מצפה יריחו'‬ ‫יעמוד כולו לרשות משתתפי השבת; לשעות‬ ‫של שגב המוחין בין הרי מדבר יהודה‪ ,‬בסעודות‬ ‫ערוכות כיד המלך וכל צרכי השבת בהרחבה גדולה‬ ‫בשורה‬ ‫אדירה‬ ‫למבקשי‬ ‫ה'‬ ‫ו ִע י ִר י ן וְ ָכ ל גַ‬ ‫ְד ִפ ין‬ ‫ְּב ג ֹ‬ ‫א‬ ‫ְּכ‪++‬ל ֹות ַ‪ַ+‬ה ֶּנפ ֶׁש‬ ‫ד‬‫ו ְע ָ‬ ‫ברצות השי"ת נזכה להשתתפותו של המשפיע הנודע‬ ‫אי ַ‬ ‫ב ַה‬ ‫ְּ‬ ‫ְצ ‪++‬ב ּ ל ְח ָד א‬ ‫ו ַ‬ ‫הגה"ח רבי ‪+‬נפ‪ּ+‬תלי ‪+‬ערלאנ‪+‬גער שליט"א‬ ‫לאורך כל השבת הרוממה‬ ‫להשקות נפשות צמאות ולהבעיר לבבות הומים‬ ‫יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‬ ‫‪ְ ,‬ס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫ת ִא‬ ‫ְנ‬ ‫‪+‬ר ֶע‬ ‫ׁ ַש ֶ ּ‪++‬ב‬ ‫ט וִ‬ ‫ב נ וס ף למ ש פ י ע י ' ק ו ל ד ו ד י ' ה ח ש וב ים ‪:‬‬ ‫להבטיח את מקומכם‬ ‫הגה"ח ר' שאול יהודה שידלוי שליט"א | הגה"ח ר' דוד אריה רוזנברג שליט"א | הרה"ח ר' שמעון‬ ‫בנהירו דאנפין‪ ,‬חייגו‪:‬‬ ‫פנחס ליכטנשטיין שליט"א | הרה"ח ר' אהרן וואלבער‪+‬ג שליט"א | הרה"ח ר' דוד גו_לדשמיד שליט"א‬ ‫‪050.41.315.19‬‬ ‫י ַא ַפ י י ֶע‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב ‪+‬א‬ ‫חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו‬ ‫‪050.41.67.577‬‬ ‫בעזרת‬ ‫השם‬ ‫ׇק ְד ׁ ֶש ָך‬ ‫ְּב ׁ ֵש ם‬ ‫ַה ִּמ ְת ַא ֶח ֶד ת‬ ‫ׁ ַש ָּב ת‬ ‫ֹנ ַע ם‬ ‫יתברך‬ ‫נושא השבת‪:‬‬ ‫לחיות ב‪+‬עולם התענוג‬ ‫חיים של קרבת אלוקים‪ ,‬בחיי המעשה‬ ‫סי‪+‬דו‪+‬רו ש‪+‬ל שב‪+‬ת עיל‪+‬א‪+‬ה‬ ‫שבת קול דודי | חיי שרה תשפ"ז‬ ‫ולחיות את המבט הגדול של ה' יתברך על‬ ‫יימסר שיעור קצר רצוף אהבה על 'שיר‬ ‫העולם אשר ברא‬ ‫השירים' ‪ -‬הייחוד והקשר בין הקב"ה עם‬ ‫להיכנס להיכל התענוג‬ ‫בניו אהוביו‬ ‫שיחת בהירות מפי‬ ‫נקודת העומק והרוחב עם‬ ‫הרה"ח ר' דוד גולדשמיד שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אהרן וואלבערג שליט"א‬ ‫בבהירות המיוחדת של‬ ‫הרה"ח ר' דוד גולדשמיד שליט"א‬ ‫שיכניסנו אל היכל התענוג העליון‪ ,‬ללמוד‬ ‫לפתח את חוש התענוג בנפש ולהגיע לתענוג‬ ‫וְ ָהיָה ַּב ּיוֹם ה ׁ ִַּש ׁ ִּשי‬ ‫של אמת בעבודת השי"ת ובחיי היום‪-‬יום‬ ‫ְּברָ ן יַחַד כּ וֹכְ בֵי בֹקֶ ר‬ ‫לכה דודי נצא השדה‬ ‫ערב‪-‬שבת של צִ לּ ו ָּתא‬ ‫'באטע' בליל שבת‪-‬קודש למעלה מן הזמן‬ ‫יוצאים השדה‪ ,‬אל עצי התומר והרי יהודי‬ ‫לקבל פני שבת בכיסופין‬ ‫מנייני תפילת שחרית במתחם‬ ‫להיות בשמחה תמיד‬ ‫השתוקקות וכיסופין‪ ,‬בהירות תורת החסידות‬ ‫מתוך השראת הנפש‬ ‫תחילה נשמע את‬ ‫שיחת חִיּוּת מפי‬ ‫וצעידה בשבילי הנשמה ואחיזה בכנפי‬ ‫'משא פתיחת השבת' באורו של‬ ‫הגה"ח ר' דוד אריה רוזנברג שליט"א‬ ‫תלמידי הבעש"ט המכוונים אותנו כיצד‬ ‫לחיות 'באשעפערדיג' בתוך מעגל החיים‬ ‫הגה"ח ר' נפתלי ערלאנגער שליט"א‬ ‫פת שחרית בהרחבה | בין השעות‬ ‫הדרך להשיג שמחה ‪ 24/7‬בכל מצבי החיים‪.‬‬ ‫שעה יוקדת באור מהות השבת‪ :‬יום בו נזכה‬ ‫‪10:00-12:00‬‬ ‫ַל ְילָה ּ ַכ ּיוֹם יָאִ יר‬ ‫שיחה מיוחדת עם מבט יסודי המאיר את כל‬ ‫בראשות המשפיע‬ ‫להרגיש הקשר הפנימי עם הקב"ה למעלה‪-‬‬ ‫ליל‪-‬שישי של הארת הנשמה‬ ‫חלקי החיים‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‬ ‫הגה"ח ר' נפתלי ערלאנגער שליט"א‬ ‫למעלה מכל הגדרה‬ ‫שעת התחלה‪ 9:00 :‬בערב‬ ‫שיחתן של חסידים | שיחות בכללות‬ ‫ובפרטות עם המשפיעים שליט"א‬ ‫בין השבילים הצופים ליריחו‬ ‫מ"ח שעות של שינוי‬ ‫אני כבר חי את חיי מזה שנים רבות‪,‬‬ ‫הכיצד אוכל בכל זאת לחולל שינוי מואר‬ ‫מקווה מטהר | ‪ 2‬מתחמי טהרה‬ ‫בחיי הנשמה במ"ח שעות אלה?!‬ ‫בתוך המתחם וביישוב 'מצפה יריחו'‬ ‫משא הפתיחה המכונן מפי הרה"ח ר'‬ ‫ְ ּדבֵהּ רַ עְ וָא וְ לֵית זַעְ פִין‬ ‫ְּביוֹם ה ׁ ּ ַַש ּבָת קֹדֶ ׁש ִ ׂשי ׂש ּו‬ ‫ִּבפְ תוֹרָ א חַדְ ּ ָתא וּבִ מְ נ ְַר ּ ָתא טַ בְ ּ ָתא‬ ‫שמעון פנחס ליכטנשטיין שליט"א‬ ‫צפרא דשבתא בחדוותא דמלכא קדישא‬ ‫טועמיה חיים זכו | החל מהשעה‬ ‫רעווא דרעווין בהיכל הבעש"ט‬ ‫ליל‪-‬שבת ב'חקל תפוחין קדישין'‬ ‫‪ 2:50‬בצהריים‬ ‫נפשי היקרה‪ ,‬להיכן?‬ ‫לאחר תפילת מנחה‪ ,‬נצמיח כנפי 'חיה‬ ‫שיעורים מאירים במעיינות החסידות‬ ‫סעודת ליל‪-‬שבת ערוכה בנועם הנשמות‬ ‫נפשי רצופה בסתירות והרצונות‬ ‫יחידה' ונפליג אל היכלו של מרנא אור‬ ‫קודם תפילת שחרית יתקיימו שיעורים‬ ‫ועונג הרוחות‬ ‫מושכים לכל עבר‪ .‬איך אוכל לעשות סדר‬ ‫שבעת הימים זי"ע‪ ,‬לשעתיים ומחצה‬ ‫מרחיבי דעת בספרי החסידות הק'‬ ‫בנפשי ולחיות בנועם?!‬ ‫החצובים משורשי אילן החיים‪ ,‬באש‬ ‫השיעור המרכזי על‪-‬ידי‬ ‫המשא המרכזי בעיצומה של סעודה‬ ‫מסע בעומק הנפש עם הגה"ח ר' שאול‬ ‫להבת שלהבת אשר מאירה ובוערת גם‬ ‫הגה"ח ר' נפתלי ערלאנגער שליט"א‬ ‫ושיעורים נוספים על‪-‬ידי המשפיעים‪:‬‬ ‫ֵקל ַחי ‪ -‬א לעבעדיגער באשעפער‬ ‫יהודה שידלוי שליט"א‬ ‫בחיי המעשה‬ ‫רבי דוד אריה רוזנברג שליט"א‪ ,‬רבי‬ ‫האם אוכל להכיר ולהרגיש את הקב"ה באופן‬ ‫בראשות המשפיע‬ ‫חי ומוחש? כיצד אוכל לחיות מתוך תחושה‬ ‫דוד גולדשמיד שליט"א‪ ,‬רבי אהרן‬ ‫התוועדות של קרבת אלוקים‬ ‫הגה"ח ר' נפתלי ערלאנגער‬ ‫וואלבערג שליט"א‬ ‫שהשי"ת ניצב עליי‪ ,‬מביט עליי‪ ,‬חושב עליי‪,‬‬ ‫עַ ּיֵיל ׁ ַש ְּבתָ א אִ יהִ י אִ תְ יַחְ דַ ת‬ ‫התוועדות עד אישון ליל בנושא המרכזי‪:‬‬ ‫שליט"א‬ ‫מרגיש אותי‪ ,‬מדבר עמי‪ ,‬מחיה אותי?‬ ‫קבלת פני שבת מלכתא‬ ‫כיצד נוכל לחיות מתוך קרבת אלוקים‬ ‫סיום משוער בשעה ‪7:40‬‬ ‫קרבת אלוקים מפי‬ ‫מוחשית?‬ ‫נשמת כל חי | תפילת שחרית יוקדת מתוך‬ ‫הגה"ח ר' דוד אריה רוזנברג שליט"א‬ ‫תפילת מנחה בביהמ"ד בשעה ‪4:20‬‬ ‫דביקות והשתפכות‬ ‫בשיר של דביקות עם הגה"ח ר' דוד‬ ‫אריה רוזנברג שליט"א‬ ‫‪ְ ,‬ס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‬ ‫ת ִא‬ ‫סעודת 'עתיקא קדישא' ברוב הרחבה‪,‬‬ ‫התבוננות משנה חיים‬ ‫נפשי חולת אהבתך‬ ‫ְנ‬ ‫‪+‬ר ֶע‬ ‫ׁ ַש ֶ ּ‪++‬ב‬ ‫ט וִ‬ ‫במהלכה יישמעו קולות מתוך גן‪-‬החסידות‬ ‫לצאת מהמסגרת המצומצמת שאנו חיים בה‬ ‫לאחר תפילת מנחה בפניא דמעלי שבתא‬ ‫סיום משוער‪ :‬בשעה ‪ 3:00‬לפנות בוקר‬ ‫י ַא ַפ י י ֶע ‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב ‪+‬א‬ ‫ח י ו ֹת בְ ּ נ ֹ ַ‬ ‫ע ם ‪050.41.67.577 • 050.41.315.19‬‬ ‫ח י ל ו ּ לִ ְ‬ ‫ת ִ‬ ‫מ כ ֶ ם ו ְ הַ ְ‬ ‫מקוֹ ְ‬ ‫טיחו ּ ְ‬ ‫הַ בְ ִ‬ ‫• ‪+‬מ"‪+‬ח שעות של אור הגנוז •‬ ‫חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו‬