מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — וירא (2026-10-26)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ז' )אלף ש"ס( פרשת וירא
כ' חשון תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען5:04 : לונדון= 4:22 : מאנסי -קרית יואל= 5:39 : הדלקה"נ :ברוקלין= 5:39 :
אנטווערפען6:29 : לונדון= 5:47 : מאנסי -קרית יואל= 7:05 : מוצשב"ק :ברוקלין= 7:05 :
מבאר התורה פרשת העקידה
ויבקע עצי עולה פרשת העקידה יאמר בכונה גדולה ,וישים עיניו ולבו עד
כמה מגעת עבודת ד' ,שאברהם אע"ה גמר בלבו בלב שלם,
בענין לכתוב בקשות בתוך הקוויטעל שנותנים לצדיק )ב( ושמח לשחוט בן יחיד אשר אהבו יותר ממנו ,ולהעלותו
ויבקע עצי עולה )פרשתן ,כ"ב ג'( .תרגום וצלח ,ועיין בפירוש רש"י .יש לומר רמוז כמו ששמעתי מאאמו"ר הקדוש עולה ,ויצחק אע"ה בן ל"ז שנה סבר וקבל וילכו שניהם
]בעל דרכי תשובה[ זי"ע ששמע מפי רבינו הקדוש בעל דברי חיים זי"ע אשר גער באחד שכתב בתוך הקוויט"ל שנתן יחדיו ברצון גמור ,ובמרירות יאנח על קיצורו בעבודתו ית'
לו הרבה בקשות רבות באריכות ,ואמר כשאני הייתי תלמיד אצל רבותיי הקדושים לא כתבתי בהקוויטי"ל רק חיים בן
מרים להצלחה ,ולא בקשות פרטיות כלל ,בי בהצלח"ה תלוי ונכלל הכל ,היינו עבדות השם יתברך ולימוד תורה מאד מאד ,ויתעורר התעוררות קדושה ליזהר מכאן ולהבא
לשמה בהתמדה ,ובני חיי ומזוני רויחי ,וכל מיני טובות בכל מיני הצטרכות וסיבות ברוחניות ובגשמיות נכלל הכל ליראה את ה' רצוף אהבה .כשיאמר ויעקד את יצחק בנו
בהצלח"ה מאת השם יתברך) ,וכעין שאמרו חז"ל )מו"ק כ"ח ע"א( חיי בני ומזוני במזלא תליא מילתא( עד כאן דבריו הקדושים .והנה יכוין שיעקוד ה' שרי מעלה כשהם מקטרגים על ישראל.
בהעקידה הי' הרבה סיבות נוראות ונסיונות לאברהם מה שהעמיד הבעל דבר נגדו כמבואר במדרשי חז"ל ,אמנם וה'
הי' עמו שהצליח לעמוד נגד כל אלו הנסיונות ,וזהו הי' הצלחה אמיתיות לו ולזרעו אחריו עד סוף כל הדורות סגולת העקידה לכבוש הדין ולכן יתאמץ בכונתם וכתבו ז"ל
להאכילם ולהחיותם בזכות העקידה .וז"ש ויבקע עצי עולה ,שתרגומו וצלח ,היינו שהצליח ועלתה בידו העקידה לטובה. דאם שב בתשובה בכונת העקידה יכופר עונו.
)חיים ושלום מונקאטש( )החיד"א זצ"ל בס' צפורן שמיר סי' ב' אות י"א י"ב י"ג(
מנהגו של הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא מטשערנאביל זצוק"ל היה שבשעת ה"פראווען" ]קבלת הקהל[ היה מניח *
בכיסו כל קוויטל אחר שקראו .פעם היה אצלו יהודי פשוט ,ונענה לו :דער רבי קען דאך סיי ווי נישט זעהן ]כי שמעתי בשם מוהר"ר זצלה"ה ,שפעם א' הזכיר לפניו
הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא מטשערנאביל זצוק"ל היה סגי נהור רח"ל[ ,מיד תחב הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא
את ידו לתוך כיסו ,ומישמש בין הקוויטלעך ,עד שהגיע להקוויטעל שנתן לו אותו יהודי ,והראהו לו שזהו הקוויטעל מ"ש בסידור האר"י שלא לאמר פרשת העקידה בשבת,
)אורח צדיקים סקווירא ,דף רצ"ו( שלו. והשיבו :וכי בשבת אין לו מחשבות) ,משמע שפרשת עקידה
יהודי אחד מהנוסעים אל רבינו ]רבי מנחם נחום משטעפינעשט[ זי"ע שהי' לו פעם הרבה צרות ,הגיש קוויטעל ארוך )אמרי פנחס שער ג' אות קמ"ה( מועלת למחשבות זרות(.
מלא וגדוש בהרבה שורות לפני רבינו ,כשאך ראה רבינו את הקוויטעל שלו ,אמר לו וכי מה אתה חושב שאתה צריך *
לכתוב הרבה בהקוויטעל ,אם אתה חושב שאנו לא יודעים ואתה צריך להזכיר ולכתוב הרבה ,הנך טועה ,וחבל על
הנסיעה שלך ,כי האמת היא דכל מי שבא אלינו ועדיין הוא עומד מהצד השני של הדלת מבחוץ ,אנו כבר יודעים למה י"ג מדות של רחמים בגי' ג' אלפים ר"י ,וכתב בס' ברית
הוא זקוק ,ועליך להאמין זאת ,כי אם לא מאמינים בזה ,א"כ חבל על הטרחה וההוצאות שבאת אלינו) .נר ישראל ח"ה( כהונת עולם דפ' עקידה וישא אברהם את עיניו וירא והנה
שמעתי מהרה"צ וכו' רבי יוסף פאנעט זצ"ל אב"ד ואדמו"ר מדעעש יצ"ו ,שהרה"ח הגדול בתורה מו"ה שלמה לודוויג איל וכו' מן תיבת עיניו עד סוף הפסוק כ"ג בגי' כנ"ל עיי"ש,
ז"ל שדר בכפר מאיע ,שהיה חבירו ואלוף נעוריו של הגה"ק אדמו"ר רבי משה פאנעט זי"ע אבדק"ק דעעש יצ"ו ,שפ"א והכוונה ע"פ פשוטו ע"י מעשה העקידה נמתקו הדינים דפחד
כאשר נכנס אליו למסור פתקא געזעגענען זיך ,וכתב שמו ושמות בני ביתו על נייר ארוך ,וכאשר גמר לכתוב את
הפתקא ,חתך ממנו את הנייר החלק והניחו בכיסו ,ומדי עמדו וחכו על התור ליכנס אל הקודש פנימה ,הניח גם את )אגרא דפרקא אות נ"ג( יצחק ,ונתעוררו י"ג מדות של רחמים.
הקוויטל בכיסו ,וכאשר נכנס פנימה ,מסר את הקוויטל ליד הגה"ק ,אשר קרא בו וברך לו על כל מבוקשו ,ואחר כך *
כשחזר לביתו ,הוצרך לקצת נייר לרשום עליו דבר מה ,והושיט את ידו לתוך כיסו ,להוציא הנייר החלק שהניח לשם, אמירת פרשת עקידה בכל יום מבטל מיתה מבני אדם,
ולגודל תמהונו מצא וראה איך שהקוויטל הכתובה נשאר אצלו ,ומה שמסר ליד הרה"ק היה רק נייר חלק ,וחזר מיד ומגין מכל חולאים רעים ומכפר עון.
להרה"ק וא"ל ,אם לא היה רבינו חברי ,לא הייתי שואלו דבר ,אמנם באשר רבינו היה לי לחבר ולידיד ,ע"כ הרהבתי
לשאול פליאה הנשגבה בעיני ,הלא מסרתי לרבינו רק נייר חלק בלי כתוב בו כלום וכלום ,ואיך קרא בו דברים שלא )סידור עמודי שמים לר"י עמדין זצ"ל(
נכתבו כלל ,וגם ברכני בברכה הראוי לי ,וענה לו הרה"ק ,דו מיינסט איך בעראבעווע געלט ,דער ווער עס ליינט א קוויטל, *
דארף קענען ליינען פון אויסענווענדיג ווי פון אינווענדיג ,ווען נישט ,ראבעוועט ער פשוט געלט) .גדולת יהושע ח"ב דף ס"ח( במכתב ב' שבהקדמת ס' צמח השדה להג' מבאניהאד ז"ל
כאשר הי' אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד אצל הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל ]יודה"ל כ"ב חשון[ כותב וז"ל ,פרשת העקידה טוב לומר בכל יום בכוונה ,והוא
בהיותו בעיר ראצפערט יצ"ו ראה שבבעלזא נהגו הקהל שכל משאלותם כתבו בתוך הקוויטעל שנתנו להרה"ק ,והי' שם
מסוגל לגידול בנים ,ולבטל הרהורים עכ"ל) .אלף כתב אות ר"א(
איש אחד שלא כתב הכל בהקוויטעל ,וע"כ אמר בע"פ בקשתו ,אמר לו הרה"ק :דו מיינסט איך לייען תחינה] ,היינו,
האם הקוויטעל היא תחינה שאני קורא סתם רק מה שכתיב בו ,הלא יכולין לראות הבקשה בתוך הקוויטעל[) .מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל( *
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
זוכט איר א זיכערע סגולה
פאר פרנסה?
לימוד חק לישראל איז דער
ענטפער!
מתאמרא משמי' דההקה"צ משינאווע זללה"ה,
אשר לימוד החק לישראל מסוגל
לפרנסה בנקל ובהרחבה .ונרמז באמרם ז"ל
)ביצה ט"ו ע"א( דהאי חק לישנא דמזונא הוא,
עכדה"ק ודפח"ח.
)מתוך כתב המלצה מכ"ק בעל
תפארת נפתלי משארמאש
זצ"ל ,להדפסת חק לישראל(
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי אלעזר הכהן מפאלטוסק זי"ע
כ"א חשון שנת תרמ"ב לפ"ק ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
האט ער געזאגט :עטס זאלטס וויסן די אלע מענטשן וואס עסן ביי מיר ביי שלש סעודות, הגה"ק רבי אלעזר הכהן מפאלטוסק זצ"ל איז געבוירן שנת תקנ"א לפ"ק צו זיין טאטע הגאון הגדול
עס איז דאך שוין באקאנט פאר חסידים און אנשי מעשה ,אז הרה"ק הרבי ר' אלימלך רבי זאב וואלף הכהן זצ"ל .ער איז געווען אן איידעם ביי הגה"ק בעל חוות דעת מליסא זצ"ל .ער
מליזענסק זצ"ל האט געזאגט פאר די חסידים וואס זענען געווען ביי אים :איך זאג צו אז האט זיך מסתופף געווען ביי הרה"ק מקאצק זצ"ל ,און ער איז געווען ביי אים דער בעל תוקע ראש
יעדער מענטש וואס האט נאר אפילו אנגערירט אין די קלאמקע פון מיין טיר ,אדער ער האט השנה .אזוי איז ער אויך געווען געערט און פארהייליגט ביי די צדיקים פון זיין דור .ער איז געווען
דער רב אין די שטאט פאלטוסק און נאכדעם אין שטאט סאכאטשאוו יצ"ו ,ער ווערט אבער
אנגערירט די קלאמקע דורך א שליח ,אדער ווער עס שיקט צו מיר א בריוו זיך מזכיר זיין אנגערופן אויפן שטאט פאלטוסק .ער האט פארפאסט די ספרים חידושי מהרא"ך .ער איז נסתלק
פאר מיר ,וועט נישט שטארבן אן תשובה .און הרה"ק מקאצק זצ"ל האט אויך געזאגט געווארן כ"א חשון שנת תרמ"ב לפ"ק .זיין הייליגער ציון געפונט זיך אין שטאט סאכאטשאוו יצ"ו.
ביי די צווייטע וועלט מלחמה זענען געווען בחורים פון די שטאט סאכאטשאוו ,וואס בערך אזא לשון ,נאר אן ווער עס רירט אן די קלאמקע פון די טיר וועט נישט שטארבן אן
זענען געגאנגען צום ציון פון רבי אלעזר פון פאלטוסק ווי זיי זענען געווען באהאלטן פאר תשובה ,און איך זאג ,אז דער מענטש וואס זיצט ביי מיין שלש סעודות און הערט פון מיר
שרעק פון דעם שונא ,און זיי האבן געהערט שרעקליכע נייעס ,אז עס איז געקומען א באפעל מיינע תורות ,זאג איך אויך צו אז ער וועט נישט שטארבן אן תשובה) .קונטרס עץ אבות הנדפס
מען זאל חרוב מאכן דעם ציון פון רבי אלעזר ,האבן זיי באשלאסן צו גיין אינמיטן די נאכט לספר חידושי מהרא"ך ח"ב(
* און אוועקצונעמען דעם קבר און לייגן אויף א צווייטן פלאץ .ווען זיי האבן אויפגעגראבן זיין
אין זיינע יונגע יארן איז רבי אלעזר פון פאלטוסק געווען דער בעל תוקע ביי הרה"ק
הייליגן ציון ,זענען זיי דערשראקן און פארוואונדערט געווארן צו זען דעם הייליגן גוף
מקאצק זצ"ל .אמאל ווען ער איז דארט געווען אויף ראש השנה ,האט ער געהאט גאר
אינגאנצן גאנץ ,אזוי ווי ווען מען האט אים אריינגעלייגט) .לספר בציון ,ח"א דף תס"ד(
שטארקע ווייען אין זיין האלז ,און פארן דאווענען איז ער געגאנגען זאגן פארן הייליגן *
זיין טאטע הגאון רבי זאב וואלף זצ"ל ,האט גאר שטארק געוואלט מקיים צו זיין מיט קאצקער :רבי ,איך ציטער אז איך וועל נישט קענען בלאזן היינט ,ווייל איך האב שטארקע
זיין זון רבי אלעזר ,וואס חז"ל זאגן אין מסכת פסחים )דף מ"ט( לעולם ימכור אדם כל מה ווייטאג אין מיין האלז .און ער האט אים געבעטן ער זאל אים אינזין האבן ביי זיין הייליגע
שיש לו וישא בת תלמיד חכם ,און עס איז טאקע אויסגעפירט געווארן ,און רבי אלעזר האט דאווענען ער זאל זיין געזונט .האט אים דער קאצקער געענטפערט :איך זאג אז קיין שום
חתונה געהאט מיט זיין רביצין הצדיקת ע"ה ,די טאכטער פון הגה"ק רבי יעקב מליסא זצ"ל מענטש וועט נישט בלאזן נאר דו ,און ער האט תיכף צוגערופן החסיד המפורסם רבי צבי
בעל חוות דעת .און תיכף נאכן תנאים האט דער חוות דעת גענומען רבי אלעזר צו זיך הירש טאמאשאווער ז"ל ,האט אים געזאגט :הערש ,הערש ,גיי אין מיין שלאף צימער ,און
אינדערהיים אין שטאט ליסא ,און ער האט דארט געלערנט מיט אים מיט א געוואלדיגע דארט ליגט מיינע ווינטער שטיוול ,וואס אינעווייניג איז אויסגעבעט מיט לעדער ,וואס
הייסט פוטער שטיוול ,און ברענג עס מיר ,ווייל רבי אלעזר דער בעל תוקע ,וועט אנטון דאס התמדה) .בנו הרה"ג רבי יהושע ז"ל בקונטרס עץ אבות הנספח לספר חידושי מהרא"ך ח"ב(
אויף זיין פיס ,און אז זיין פיס וועט ווערן אנגעווארעמט וועט געהיילט ווערן זיין האלז *
יעדן ערב יום הקדוש האט רבי אלעזר מפאלטוסק געגעסן און געטרונקען גאר אסאך ,און ווייטאג ,ווען רבי אלעזר האט גענומען די שטיוול אנצוטון ,האט ער עס נישט געקענט אנטון,
ער איז געווען אנגעטון מיט די יום טוב'דיגע קליידער ,און ער האט אויסגעקוקט ווי א מלאך ווייל ער איז געווען א געוואקסענער מענטש ,און דער שטיוול פונעם קאצקער איז געווען
אלקים ,און ער איז געווען גוט אויפגעלייגט ,און ער פלעגט דערציילן דעמאלטס מעשיות פון קורץ אויף זיינע פיס ,און ער האט אים געהייסן :איך בין גוזר ,טו עס אן ,שטופ עס ארויף
צדיקים ,אדער זאגן א שיין ווארט און א חידוש .אמאל האט ער געזאגט אז הרה"ק מלובלין אויף דיינע פיס ,ווען ער האט עס אנגעטון ,האט ער געליטן גאר שטארקע ווייטאג אויף זיינע
זצ"ל פרעגט אויף וואס איז ביי תפילת שמונה עשרה יום כיפור זאגן מיר ומעביר אשמותינו פיס ,ווייל עס האט אים געדריקט ,אבער ער איז אזוי געגאנגען ,נאכ'ן ליינען איז ער ארויף
בכל שנה ושנה מיטן שם ומלכות ,וויאזוי ווייסן מיר דען אז השי"ת איז טאקע מעביר אויפ'ן באלעמער צו בלאזן די תקיעות ,און עס איז אים תיכף בעסער געווארן ,ער האט
אשמותינו צו מאכן אויף דעם א ברכה ,אפשר איז עס ח"ו א ברכה לבטלה .האט רבי אלעזר גענומען דעם שופר ,און ער האט געבלאזן הויך מיט א שטארקייט ,און אפילו ביי קיין איין
פארענטפערט מיט א משל ,אויב ברענגט מען עסן פאר א קינד אין א צימער ,און די חברים תקיעה האט זיך עס נישט פארהאקט) .קונטרס עץ אבות הנספח לספר חידושי מהרא"ך ח"ב(
* ווילן אויך נעמען פון דעם ,און דאס קינד וויל נישט געבן פון דעם פאר די חברים ,גייט א
פיל מאל האט מען געהערט פון הגה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור זצ"ל ,אז אזוי ווי ער קען קלוג קינד און ער מאכט שנעל א ברכה אויף די עסן ,דעמאלטס דארף ער אים שוין געבן א
שטיקל ,און די חברים שטופן נאך יענעם צו און זאגן אים גיב אים שנעל ,ער האט דאך רוב גאונים און צדיקים פון זיין דור ,גלוסט אים גאר שטארק צו קענען און זען הרה"ק
געמאכט א ברכה ,עס זאל נישט זיין קיין ברכה לבטלה .אזוי קלוגן מיר זיך אויך ,און מיר מרוזין זצ"ל וואס האט דעמאלטס געוואוינט אין סאדיגורא ,און ער האט זיך אינטערעסירט
מאכן די ברכה אז השי"ת איז מוחל די עבירות ,און דעמאלטס דארף שוין השי"ת אונז צו וויסן די מנהגים פונעם הייליגן רוזינער ,און צו הערן עפעס א דבר תורה פון אים .און
מוחל זיין אז עס זאל נישט זיין קיין ברכה לבטלה) .נפלאות הרבי מלובלין אות שע"ד ,וכן הוא בספר אהל לויט זיין פארלאנג איז רבי אלעזר מפאלטוסק ,וואס האט דעמאלטס געוואוינט אין ווארשע
געפארן קיין סאדיגורא ,און דער חידושי הרי"ם האט אים אנגעזאגט ,אז ווען ער קומט אברהם פראנקפורט דף ד'(
צוריק קיין ווארשע ,זאל ער אים דערציילן פונקטליך וואס ער האט געזען און געהערט ביים *
אמאל איז רבי אלעזר מפאלטוסק געזיצן ביי שלש סעודות מיט מענטשן פון זיין שטאט ,רוזינער .נאכדעם וואס רבי אלעזר איז אוועקגעפארן פון ווארשע ,איז זיין רעביצין גאר
און מיט נאך אנדערע פון אנדערע שטעט ,וואס זיי זענען געקומען זיך מסתופף זיין אין זיין שטארק קראנק געווארן רח"ל ,און די גרויסע דאקטוירים אין ווארשע האבן געזאגט אז זי
הייליגן שאטן .און ער איז געווען דעמאלטס אין גאר א הויכע מדרגה ,און געזאגט חדושי איז אין א גרויסע סכנה .האט דער חידושי הרי"ם געשריבן א בריוו קיין סאדיגורא צו רבי
תורה אויפן פירוש אויפן זוהר הקדוש )פרשת אמור( בהאי יומא תלת סעודתא בעיין בני מלכא אלעזר ,ער זאל גיין מזכיר זיין די רעביצין פארן הייליגן רוזינער ,און ער זאל אים געבן אכצן
לזמנא ולסדרא פתורא בין יוקרא דמלכא ,וכד אזדמן בי חגא או זמנא לא יסדר בר נש תרי רובל פדיון נפש .און נאך עטליכע טעג איז זי צוריק געזונט געווארן .ווען רבי אלעזר איז
פתורא בכל סעודתא חד לשבת וחד לאושפיזי כו' מה ששבת נקרא מלכא ויו"ט אשפזי ,דהנה צוריקגעקומען קיין ווארשע ,האט דער חידושי הרי"ם געבעטן ער זאל אים פארשטעלן מיט
ימי החול הנהגה הוא בכל יום מדה אחת פרטית ]וכו'[ ,און ווען ער האט געענדיגט די תורה ,א גרויסע פונקטליכקייט אלע מנהגים און ווערטער און שמועסן פונעם הייליגן רוזינער) .מאיר
עיני הגולה ח"א אות שנ"ט(
* אל שמו, לאוהבי כמשפט אד"ש תתנד(
שבת קודש צופרי כ"א מרחשון שנת תרמ"ב לפ"ק שבת צופרי ,ווען רבי אלעזר המתנדבים בעם לעשות צדקת ה' עם ארצו
מפאלטוסק איז ארויס פון זיין שלאף צימער איז ער געגאנגען מיט א שטארקע ציטער צו
זיין צימער וואו ער פלעגט דארט לערנען און דאווענען .און ער האט געזאגט ברכת התורה הקדושה ,לתת מדי שנה בשנה חוק הקצוב מעות
מיט אנדערע ברכות השחר ,און נאכדעם האט ער געהייסן אז דער ציבור זאל זיך שטעלן אה"ק תוב"ב.
דאווענען שחרית ,ביים ליינען האט ער געהייסן אז מען זאל אים נישט אויסרופן פאר כהן, אברך הטוב והמטיב על שמועה טובה תדשן עצם
און ווען מען האט געוואלט מאכן א מי שברך פאר אים ,האט ער ארויסגעשריגן פון זיין
צימער וואו ער האט געדאווענט ,אז חלילה זאל מען אים נישט מאכן קיין מי שברך לחולה, ומאור עינים ישמח לב ,כאשר האירו אל עבר פני
נאך קידוש איז ער נאכאמאל אריין אין זיין צימער ,און ער האט געזאגט :דער אייבישטער מכתבים רבים ממקומות רבים בקול תודע ,להודיעני
זאל מיר געבן אז איך זאל קענען זיין אין די מחיצה פונעם רבי'ן פון גור ]החידושי הרי"ם[. ולבשרני אשר כל אנ"ש קיימו וקבלו באהבה רבה
נאכדעם זענען געקומען די חסידים ואנשי מעשה ,און מען האט אים ארויפגעזעצט אויף די
סאפע ,און ער האט געהייסן אז מען זאל זיך זעצן .און דער ציבור איז געקומען דארט עסן וחבה יתירה לסלק מעות אה"ק תובב"א מדי
שלש סעודות ,און ער האט געהייסן אז מען זאל זינגען בני היכלא ,ווען ער איז אנגעקומען צו שבת בשבתו או מדי חודש בחדשו.
די ווערטער רעווא דרעווין האט ער געקלאפט איין האנט אויף די אנדערע און ער האט ואמינא ישר חילא לפעלא טבא ,היטיבה ה' לטובים
גענומען דעם טלית קטן און ער האט פארדעקט זיין פנים ,און ער איז אויסגעגאנגען
בקדושה ובטהרה ווען זיינע ליפן האבן געשעפטשעט דברי תורה ,און ער האט נישט געהאט בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר ,וכאשר יקר דבר
קיין שום סימני גסיסה ,נאר ער איז פלוצלינג נסתלק געווארן) .קונטרס עץ אבות הנספח לספר ה' בעיניהם ,כן תיקר נפשם בעיני ד' להצילם מכל
חידושי המהרא"ך ח"ב( )אגרות קודש להגה"ק בעל התניא זצ"ל ,מכתב ל"ו( צרה אכי"ר.
*
ווען רבי אלעזר מפאלטוסק איז נסתלק געווארן האט הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל וואס
איז דעמאלטס געווען רב אין דער שטאט נאשעלסק געזאגט דעמאלטס ביי זיך אין שטוב:
הכונו לדינער השנתי
דער איד ]רבי אלעזר[ איז שוין אוועק פון דער וועלט ,ווען דער וועג וואלט נישט געווען אזוי
פארק אי"ה א' תולדות -בארא
ווייט ,וואלט איך זייער שטארק געוואלט זיין ביי זיין לויה) .אביר הרועים אות קל"ה(
הנס בעל מאיר כולל שומרי החומות לצדקת ר'
* ]וכו'[ .להיות מן הנותנים לדבר מצוה גדולה זו
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו )מכתבים דברי יואל מכתב קפ"ב( ולהשתתף בהמסיבה.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'
מאמר
תרע"ג
מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש
עניני זמירות בסעודה שלישית )ז(
כא( נהגו אצל הצדיקים לזמר בסעודה שלישית חרוז בבואו מאדום וכו' מהפיוט ברוך ה' יום יום ,אשר בסעודת שב"ק בבוקר מזמרין רק עד בבואו מאדום,
וממשיכין בסעודה שלישית משם והלאה עד נמליכו וניחדו )לט(.
כב( וראו אצל הצדיקים עבודה גדולה וקדושה בזמר פיוט הזה )מ(.
כג( וג' טעותים שמונה וחושב שיטעה הס"מ לעתיד ,אינו שומע הס"מ אפילו שאומרים אותו בקול )מא( ,ולפי דברי הרה"ק הישמח משה זי"ע משלח אותו
השי"ת בעת שישראל מזמרין תיבות אלו ,לבל ישמע זאת )מב( ,ואם ח"ו נמצא שם בעת הזאת ,יהי' לעתיד עונשו של השטן שישכח מה שראה או ידע )מג(.
מקור הברכה
)מב( בס' ישמח משה )פרשת ברכה ,בד"ה ומן האמור( כ' ,ומן האמור פירשתי בזמירות של )לט( בס' דברי חנה )קאלאשיץ ,ח"א דף י"ט( מובא ,כידוע שקבע רביה"ק מראפשיץ זי"ע
שבת קודש זמר ברוך ה' יום יום )כאשר קבלה בידינו שהזמירות שנתפשטו בישראל נאמרו ברוח הקודש( לזמר ברוך ה' יום יום בסעודת עתיקא קדישא עד כי לא יזנח לעולם ה' ,ובס"ג מבבואו
ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וגו' ,אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר ,והוא מאדום ,ואף שלמעלה איירינן באדום נסגרתי לאדום ,והאמור הלאה בבואו מאדום ,הוא
מיוסד על מאמר חז"ל )מכות י"ב ע"א( ג' טעות עתיד שרו של אדום לטעות כו' ,אבל יש להבין באמת המשך אחד ,אמר רביה"ק מראפשיץ זי"ע :הבה נחתוך את אדום.
לענין מה יסדו זה בזמירות ,וגם מה ענין הסמיכות לזה אהבו את ה' וכו' ,והנ"ל כי יש להבין בס' יפה שיחתן )ראדומישלא ,ח"ג אות רי"א( מובא ,הגיד הרה"צ הנ"ל ]הרה"צ ר' נפתלי צבי
מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו ,והשטן הוא יצר הרע עומד ושומעו ,באיזה אופן פרנס זצ"ל[ שפעם אמר הרה"ק מציעשינוב זצ"ל :גיסי הרב ]רבי ישכר דוב[ מבעלזא אומר
יתקיים מאמר חז"ל שעתיד הוא לטעות ,ועל כרחך צריך לומר על דרך שכתב הגאון ]בעל זרע שאי אפשר להיות מלחמה בין הרוסים והגרמנים ,מפני ששר אחד להם ממשלת אדום .אמנם
יצחק במס' מכות[ ,כי בשעת מתן תורה היה סיבה לשלחו לבל יהא שם ,ולבעבור זה לא נכון הדבר ,אבל הלא יש הבדל ניכר בכובע של שר שלהם ,זה יש לו פס בצד ימין וזה בשמאל,
נישנה לאו דגיד הנשה ,כמו כן אני אומר כי בעת שישראל מזמרין יחשוב לו בבצרה כו' ,הנה ואח"כ נפרצה המלחמה העולמית הראשונה .וידוע שהרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב זי"ע
סיבה מאת השי"ת לשלח את השטן היצר הרע לבל ישמע זאת ,למען יתקיים מאמרם ז"ל כי כששמע שאא"ז הגה"ק מראפשיץ זי"ע הפסיק את הפיוט של ברוך ה' יום יום בזמירות של
עתיד לטעות .וידוע מה שפירש מהר"ש אלגאזי מקרא שכתוב )משלי ד' כ"ג( מכל משמר נצור יום השבת ,ומבבואו מאדום והלאה הניח לסעודה ג' ,אמר ע"ז ,אמת הדבר שהרב מראפשיץ
לבך כי ממנו תוצאת חיים ,ענינו מכל מאסר של יצר הרע נצור לבך ,שלא תהא הלב במאסר הוא חכם ,ולכן חילק את אדום לשנים ,כי נסגרתי לאדום אמר בסעודת היום ,ובבואו מאדום
יצר הרע ,כי ממנו מהלב תוצאות חיים ,פירוש אהבה ויראה ודבקות בה' מקור החיים ,וכמו בסעודה שלישית.
שפירש החובת הלבבות מים עמוקים עצה בלב איש וגו' )שם כ' ה'( .וזה שיסדו בזמירות מאמר בזמירות לעטר פתורא )ציעשנוב ,דף פ"ב( מובא ,בבית צאנז ושינאווא שרו את הזמר ברוך
חז"ל ,ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וכו' ,ובודאי בשעה שמזמרין אותו ,סיבה ד' יום יום בסעודת שבת בבוקר עד כי לא יזנח לעולם ד' .ומבבואו מאדום שרו בסעודה
מאת השם לשלוח את השטן הוא היצר הרע ,וכיון שהוא איננו אז באותו שעה ,הנה העת שלישית.
והעונה אהבו את ה' כל חסידיו ,כי הוסר המונע והמעכב ,כי אמונים נוצר ,כלומר מה שישראל בס' דרכי חיים )צאנז מובא ,בסעודה שלישית הי' רבינו הקדוש ]מצאנז[ מזמר בעצמו
מאמינים נוצר ה' שיתקיים כמאמר חז"ל ,והיינו על כרחך בשלוח את היצר הרע באותו שעה, אתקינו סעודתא ובני היכלא ומזמור לדוד ה' רועי וכו' ג' פעמים ,ואח"כ בבואו מאדום ויצוה
לכן אתה אהבו ה' כאמור ,וזה שיסדו אותו בזמירות והבן ,וזה ענין נפלא בס"ד. צור חסדו.
)מג( בס' דברי יואל )פרשת אחרי ,דף ס"ח( כ' על דברי זקינו הרה"ק הישמח משה זצ"ל בס' ילקוט מקראי קודש )ח"ג ,דף תק"ו( מובא ,מנהג רוב הצדיקים לחלק הזמר ברוך ה' יום
הנ"ל :אמנם בדבריו הקדושים אכתי לא מצאנו נייחא ומנוחה לקושייתו ,כי אף אם נאמר כי יום עד יצוה צור חסדו ,ומנהג צאנז וסיגעט לומר רק עד בבואו ,ומשם בסעודה שלישית,
בשעה שישראל מזמרין זמירות אלו בשב"ק ,מאת ה' נסבה זאת שלא יראה ולא ימצא השטן ועיקר המנהג לחלק פיוט זה ,כי נראה שמן יצוה ואילך עשאו מחבר אחר ,כי אינו הולך לפי
בתוכם ,ולא תקלוט אזנו אלו דברים הנאמרים ,מ"מ הרי מזמור זה מיוסד על מאמר חז"ל משקל השיר של עד שם .ומה שנהגו בצאנז לחלק מבבואו ,הוא עפ"י דברי הישמח משה
בגמרא ,ומאחר שהדבר נזכר בגמרא ,איך יתכן שלא ישמע השטן דברים אלו בעת שלומדים )פרשת ברכה קנ"ב ע"א( דאף שישראל אומרים שם בפיוט מה שיהיו הטעיות של שרו של עשו,
ישראל מאמר זה ,ובפרט באותם הלומדים שלא לשמה ,ודאי שהוא נצב עליהם ושומע ומאזין מפני קדושת השבת שולחים את השטן היצה"ר לבל ישמע זאת ,ובצאנז אמרו שרק בסעודה
לקול דבריהם ,כי הוא יושב על מפתחי הלב ,ומאזין לכל הגה היוצא מפי האדם שלא בכוונה שלישית יש לישראל כח זה ,אך ביש"מ שם נראה דקאי בכלל על שבת ,ולאו דוקא על סעודה
הראוייה ,ותו דאף שודאי אמת נכון הדבר שכתב ק"ז זלה"ה כי בעת שישראל מזמרים זאת, ג'.
כלה גרש יגורש משם הס"מ ,ולא יכירנו עוד מקומו ,אמנם הוא הקדוש זלה"ה אמר זאת לפי בזמירות דברי יואל )סאטמאר ,ח"א דף קס"ב( מובא ,כיבד ]מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל[ לא'
בחינתו ומדרגתו ,ברם ישנם רבים אשר בשעה שהם מזמרים זאת ,ויבא גם השטן להתייצב לזמר ברוך ה' יום יום ,עד כי לא יזנח לעולם ה' ]וכו'[ ,התחיל לזמר ]בסעודה שלישית[
בתוכם ,והוא שומע ומאזין אמרי פיהם ,וא"כ אכתי לא עלתה ארוכה ומרפא לתמיהת הישמח בבואו מאדום והקהל אתו עמו )בניגון התעוררות המיוחס להרה"ק הר"ר הערש מרימנוב זי"ע( .והחיה
משה זלה"ה ,דכיצד יתקיימו דברי חז"ל שיטעה השטן טעיות אלו ,אחרי כי שמע והאזין מזמר הפיסקא וסיים בקול חוצב להבות אש הגה ברוחו הקשה ביום קדים ,ואח"כ אמרוהו
במשך כל השנים הללו מפי ישראל ,כי הוא עתיד לטעות בכך ]וכו'[. הקהל בלחש ,והתחיל לזמר הפיסקא ראותו כי כן וכו' עד אמונים נוצר ,וכן להלן יצוה צור
ומכל האמור נמצינו למדים ,כי זה הוא דרכו של הס"מ לפתות את ישראל להתדמות חסדו וכו' ,עד ושב וקבץ ]וכו'[.
לאוה"ע ,ולקחת לעצמם ממשלה קודם הזמן ,באמרו כי לטובתם ולהצלתם הוא מתכוון, בס' מגן אבות )באבוב ,דף תל"ד( מובא ,בזמר ברוך ד' יום יום ]וכו'[ ,ומפסיקין קודם פיסקא
ושרש הפיתוי של השטן הוא כי מן העיר בצרה שיסוד מלכות אדום בא ממנה תבא הצלה בבואו מאדום .זמר בבואו מאדום ]בסעודה שלישית[ מזמרים עד אחר נמליכו וניחדו.
לישראל ,ע"י שיתחברו עמהם ויעשו כמעשיהם להיות ככל הגוים בית ישראל ,ולכן ענשו של )מ( בקו' התולדות )של הגה"ק רבי יצחק ווירצבערגער זצ"ל דומ"ץ דק"ק דעעש( מובא ,הגה"ק רבי
הס"מ לטעות ולחשוב כי העיר בצרה היא מקום מקלט והצלה ,וינוס שמה למלט את נפשו, משה פאנעט זצ"ל אבדק"ק דעעש ,היה מזמר בסעודה שלישית אתקינו סעודתא וכו',
ועונש זה הוא מדה כנגד מדה ,יען כי כי הוא הטעה את ישראל בהצלת שוא ,שתבא להם מן והפזמון של בבואו מאדום וכו' היה מנגן אא"ז הגה"ק רבי יצחק ווירצבערגער זצ"ל ,ופעם
העיר בצרה ,לפיכך יטעה הוא טעות זו עצמה ,להתפתות בהצלת שוא היא העיר בצרה ,תחת אחת בא הגה"ק רבי משה הלברשטאם זצ"ל אבדק"ק שינאווא לעיר דעעש על שבת קודש,
העיר בצר שהיא מקום הצלה אמיתי בחלקו של ראובן שפתח בהצלה תחלה. והגבאי של הגה"ק מדעעש אמר להגה"ק מדעעש ,שיכבד להגה"ק משינאווא לזמר פזמון
ועל פי מה שנתבאר בדברנו ,יובן מה שהקשינו לעיל ,דאיך יתכן שלא נודעו לס"מ דברי בבואו מאדום ,והשיב הגה"ק מדעעש :כשרבי יצחק מזמר בבואו מאדום ,באים מלאכים
הגמ' הללו ,שהוא עתיד לטעות שלשה טעויות ,אמנם הוא הדבר אשר דברנו ,דזהו עונשו של ושרפים לשמוע כיצד הוא מזמר ,וכיצד אני יכול ליקח ממנו כיבוד זה.
השטן שישכח מה שראה או ידע ,כדי למדוד לו במדה כנגד מדה ,כשם שהוא מטעה אחריו בס' שופריה דאברהם )תולדות אהרן ,דף פ"ה( מובא ,סיפר רבינו ]כ"ק אדמו"ר מתולדות
את העולם במשאות שוא ומדוחים ,ונותן להם גאולה של שקר ,באמור להם כי להצלה הוא אהרן זצ"ל[ שהרב מנאסויד בעת עריכת סעודה שלישית רעוא דרעוין שר לפעמים הזמר
מכון ,כן יטעה הוא לחשוב כי ינוס אל עיר מקלט וחי ,והקב"ה יעשה בו משפט ,כי זבח לה' בבואו מאדום לערך שעה ,ובאמצע הלך הרה"ק מנאסויד למקוה ,והקהל שרו הלאה עד
בבצרה וטבח לו בבוגדים ,ויז נצחם במלבושיו להאדים. שחזר מהמקוה.
ובדברינו נבאר המשך הענין בזמירות לשב"ק ,ראותו כי כן האדומי העוצר וכו' ,ומונה בס' חותמו של כהן גדול )תולדות אהרן ,ח"ג דף ק"ד( מובא ,והי' דרכו ]של כ"ק אדמו"ר
והולך שלשת הטעויות שעתיד שר של אדום לטעות ,ואח"כ מסיים אהבו את ה' כל חסידיו מתולדות אהרן זצ"ל[ לספר שאצל הה"ק רצ"ה מליסקא זי"ע בעמח"ס אך פרי תבואה הי'
אמונים נוצר ,ודקדק ק"ז זלה"ה מה שייך זה אל הענין הקודם ,וכבר הבאנו לעיל מה שפירש זקן א' מתאחר לבוא לסעודה שלישית ,ובא תמיד בעת ששרו כבר זמר בבואו מאדום ,וכאשר
בזה ,ולדרכנו נראה לומר ,כי הנה ג' הטעויות הללו הם עונש לס"מ ,על שהטעה את הבריות נפטר אותו זקן בחיים חיותו של הה"ק הנ"ל ,פ"א שמעו שהה"ק הנ"ל בעת יושבו בשלש
בדברי שקר ,ומשחד אותם בדברים של מה בכך ,ופעמים מוסר האדם נפשו רוחו ונשמתו סעודות ,נענה ודיבר אל אותו הנשמה שהי' ממשיך לבוא לשל"ס של הה"ק ,והגיע שוב בעת
לכוחות הטומאה בעבור הנאת דבר מועט ,שנעשה משוחד על ידו ה' ישמרנו ,ומענשו של ששרו בבואו מאדום ,וא"ל הה"ק הרי עתה אין לך אשה ובנים ,ולמה זה הנך ממשיך ג"כ
השטן לעת"ל ,שהוא עתיד לטעות בדבר נגלה ומפורסם כ"כ ,יקח האדם מוסר השכל ויתבונן להתאחר ולבוא עד עתה ,ע"כ אלא מה שנוהג בהאי עלמא הכי אתמשך בההוא עלמא ,כדאי'
כיצד הוא טועה ונתעה אחרי עצת היצה"ר ,ועד היכן הדברים מגיעים ,והחי יתן אל לבו בזוה"ק.
להיות נשמר מפיתויי היצה"ר ולזהר מחלקת לשונו ]וכו'[. )מא( בס' שפתי קדושים )ליקוטים ,דף ל"ט ע"ב( מובא ,פ"א היה העולם דוחקים א"ע לשמוע
ומרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל סיפר ששמע ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל פ"א כשחזר על תורה מפי הרב הצדק מאפטא ,אז אמר ,הלא לחנם הוא ,כי מי שהוא צריך לשמוע ,אזי שומע
המימרא הידוע מזקינו הרה"ק הישמח משה זצ"ל הנ"ל ,התבטא מרן זצ"ל ואמר :ביי זיין אפילו מרחוק ,ומי שאינו צריך לשמוע ,אינו שומע אפילו מקרוב .והראיה שהזמירות שאנו
שלש סעודות ]של הישמח משה[ איז ער ]השטן[ זיכער נישט געווען ,עס איז דא אסאך שלש אומרים יחשוב לו בבצרה תקלוט כבצר ומלאך כו' ,היינו שעתיד הס"מ לטעות ג' טעיות,
סעודות וואס ער איז דארט. והנה הכל אומרים הזמירות בקול ,ואעפ"כ עתיד לטעות.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שס[
ד' .תשכב .ביאורי התוספות /מס' יבמות ח"ב ,ח"ג
ביאור התוספות :ביאור משולב ובהיר לכל דברי התוספות השוואות והוספות משאר דברי הראשונים, אלף תתכג .בשנות נעוריו כאשר נסע הרה"ק מלובלין זצ"ל בפעם הראשונה להרה"ק המגיד
עם סיכום קצר לכל דיבור .עם ציונים והערות .הקדמות :פתיחה לכל דיבור בתוספות .שינון
התוספות :סיכומים לשינון דברי התוספות ,ערוכים בשפה בהירה וקצרה .ביאור רש"י :ביאור משולב ממעזריטש זצ"ל על שב"ק ,ובהגיעו לשם ערב שב"ק נכנס לבית התבשיל וראה אשר מכינים הדגים
ובהיר לדברי רש"י ,השוואות והוספות משאר דברי הראשונים .עם ציונים והערות .י"ל כעת על מסכת לכבוד שב"ק ,לקח הרה"ק מלובלין חתיכת דג אחד ומלח אותו ,כדי שיהי' חתיכה זו לעצמו בסעודת
יבמות ח"ב דף ל"ה-פ"ג ,ח"ג דף פ"ד-קכ"ב .שנת תשפ"ו לפ"ק) .ח"ב :תשס"ח עמודים ,ח"ג :תר"ו עמודים(
שב"ק ,והניחו בחזרה בתוך קערת הדגים ,ואיש אחד שהי' שם ולא הכיר עוד את הרה"ק מלובלין,
ד' .תשכג .היו דברים מעולם /בראשית ראה את מעשהו ,ותמה שהיתכן שמכין לעצמו חתיכת דג שיגיע אליו בסעודת שב"ק ,הלא זה
כולל בתוכו ליקוט עם סודות הגנוזים של העולם התורני ,מסודר על סדר עניני פרשיות התורה ,שלל
מאורעות פלאים וסתרים ,הוד קדומים ,ידיעות מפתיעות וגלויים וסוערים ,פרקים ופרשיות שעברו מעורב בתוך שאר הדגים ,וכן רגז עליו על בואו בבית התבשיל ומדבר לעצמו שמולח זה לצורך
מסתר חביון ומבית גנזם של חכמי הדורות ,מתוך נ' פרקים :ברייתא מזוייפת ,הרופאים שנשרפו בחרב עצמו לכבוד שבת קודש ,ע"כ עשה האיש הזה סימן בחתיכה זו לראות איך יפול דבר ,באם אכן יגיע
המתהפכת ,העוף שלא מת ,אמתלאי בת כרנבו -הסגולה ,הפורע שנעלם ,העץ עליו נשענו המלאכים,
קולות מתוריים במערה ,זימון או מזומן ,פלאי מצבת קבורת רחל ,כשראובן ביקר בשכונת בתי חתיכה זו להרה"ק מלובלין ,ובליל שב"ק כאשר הביאו קערת הדגים להסעודה ,לקח האיש הזה
אונגארין ,מי הוציא את יצחק אבינו מקברו ,וכהנה עוד ועוד דברים נפלאים .נערך ונסדר ע"י הרה"ג לעצמו את חתיכת הדג עם הסימן שמלח הרה"ק מלובלין לעצמו ,אולם תומ"י אחזו יסורים גדולים
רבי ישראל דנדרוביץ שליט"א מח"ס הנחמדים מזהב ,כעת יצא לאור על סדר בראשית ,שנת תשפ"ז
לפ"ק ,ערד יצ"ו) .תרפ"ח עמודים( ולא הי' יכול לאכול כלל ,והבין שהלא דבר הוא ,וזה בא לו על שלקח לעצמו חתיכה זו ,ולא אמר
ד' .תשכד .טור שו"ע או"ח הלכות ברכת הפירות דבר לשו"א ,רק החזירו למקום שהיו מונחים הדגים על השלחן ,ואז לקחו משם הרה"ק מלובלין
טור שו"ע אורח חיים הלכות ברכת הפירות והנו"כ על הדף ,נדפס מחדש באותיות מאירות עינים ,ובו לעצמו ,ותיכף הלכו היסורים ממנו ,והמגיד ממעזריטש קרא ואמר לעומת הרה"ק מלובלין :האברך
כמה מדורים להקל על הלומד :ביאור השו"ע ,ביאור משולב בדברי רבותינו המחבר ורמ"א ,עמוד מול
עמוד ,עפ"י סוגיות הגמ' וראשונים ,ומפרשי השו"ע ,עם מקורות והערות ,בהוספת מבואות והקדמות הזה כיוון בעת שמלח הדגים לכבוד שבת ,את הכוונות שכיוון רבא כשמלח שיבוטא לכבוד שב"ק
לההלכות .ביאורי המגן אברהם וביאורי הטורי זהב ,כל דבריהם מתבארים לעמקם .עם אבני מילואים )מס' קידושין דף מ"א ע"א(.
עם מקורות והערות .עם מדור בירור הלכה הכולל בירור יסודות ההלכה מכלול השיטות והדעות מו"מ
קושיות ותירוצים ,הערות והארות ,מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים בהלכות ברכת הפירות .עם אלף תתכד .הגה"ק רבי משולם איגרא זצ"ל אבד"ק פרעשבורג יצ"ו נהג שלא אכל רק מסעודת
תמצית ההלכה וסיכום השיטות .י"ל ברוב פאר והדר סימני ר"ב-ר"ה בכרך אחד .שנת תשפ"ו לפ"ק. מצוה ,ואם לא הי' לו סעודת מצוה לא אכל באותו יום] ,כמובן שלא הי' בעירו בכל יום סעודת מצוה כמו
ד' .תשכה .משנה תורה להרמב"ם המבואר /אהבה ח"ב ,כרך ד' נישואין ,וברית מילה ופדיון הבן[ ,ובאם הי' מוכרח לאכול ולא הי' לו סעודת מצוה ,עשה סיום מסכת,
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו. ועי"ז הי' לו אפשריות לאכול מהסעודת מצוה של הסיום.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא אלף תתכה .אירע פ"א כאשר הציבור דחפו עצמן אצל הרה"ק מצאנז זצ"ל לשמוע את הדברות
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. קודש שהשמיע להציבור ,והי' צפיפות גדולה ,אמר להם הרה"ק מצאנז :למה תדחפו עמכם ,הערן
י"ל כרך ד' בסדרה ,חלק אהבה ב' ,הלכות תפלין ,מזוזה ,ספר תורה ,ציצית ,ברכות ,מילה .שנת קען מען דארט אויך ]מריחוק מקום[ ,פארשטיין ,ברויך דער אייבערשטער העלפן אז איך זאל
תשפ"ו לפ"ק. אליינס פארשטיין.
ד' .תשכו .משנה תורה להרמב"ם המבואר /זמנים ח"א ,כרך ה' אלף תתכו .הרה"ק מצאנז זצ"ל כותב בשו"ת דברי חיים )ח"ב יו"ד סי' מ"ז( להגאון רבי דוד דייטש
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות זצ"ל אבד"ק יארמוט :מכתבו קבלתי ,ואת אשר שאל מחילה על דבר פלפולו בפשטי התורה ,לא
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא ידעתי ,הלא זה חיינו לעסוק כל היום בגופי תורה והלכות ופלפול ,ולהשיב לשואלי דבר ,ואין אנו
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. עוסקים בחכמת הקבלה מתורה הקדושה ,רק בשעה שבני אדם על מטתם ואנחנו מנדדים שינה,
י"ל כרך ה' בסדרה ,חלק זמנים א' ,הלכות שבת א'-ט"ו .שנת תשפ"ו לפ"ק. אבל עיקר עסקינו בש"ס ופוסקים ,לא כאשר הוציאו איזה בני בליעל ממדינתכם שם שבמדינתינו
ד' .תשכז .משנה תורה להרמב"ם המבואר /זמנים ח"ב ,כרך ו' אין לומדין פשטי התורה ח"ו ]וכו'[ עכ"ל .היינו שתחת לישן בלילה ,נידד הרה"ק מצאנז שינה מעיניו
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות ולמד בלילה חכמת הקבלה .ואמר על זה גדול אחד ,שהוא ג"כ לומד כמה פעמים בלילה ,אבל
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא החילוק בינו להרה"ק מצאנז הוא ,שאולי הוא כאשר הוא ער כמ"פ בלילה ,הוא ישן ביום כדי
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. להשלים השינה של הלילה ,אולם הרה"ק מצאנז ,אכן שהי' ער בלילה ולמד חכמת הקבלה ,אולם גם
י"ל כרך ו' בסדרה ,חלק זמנים ב' ,הלכות שבת ט"ז-ל' .שנת תשפ"ו לפ"ק. כל היום ישב ולמד ,ולא שילם את שינתו מן הלילות ,וזה אין ביכלתי לעשות.
ד' .תשכח .הליכות יוסף עזרא /שו"ע או"ח סי' רמ"ב -רס"ו ,חלק ט' אלף תתכז /בהיכל קדשו .ידענא מאיש אחד תלמיד חכם וירא ה' ,אשר עמל ויגע עצמו בעבודת
כולל בתוכו ביאור צח וקל משולב בדברי המחבר בשו"ע ומגן אברהם למען ירוץ הקורא ,עם פסקי השי"ת ,והתענה תעניתים וכדומה ,ולאחר זמן יצא מדעתו ל"ע ,ושאלו המקורבים את מרן הרה"ק
הלכה למעשה מגדולי הפוסקים ,ואחר הלימוד יצא הדברים להלכה ולמעשה .עם תמצית הסימן והשו"ע
ומגן אברהם ,אחר כל סימן מבואר באופן קל וקצר תוכן דברי המג"א והנוגע למעשה ,עם מדור יוסיף מסאטמאר זצ"ל בתמיהה האיך נעשה כדבר הזה ,הלא עבד את השי"ת ,והיתכן שיצא מדעתו על ידי
דעת :אוצר המנוצר בירורי הלכה מספרי הפוסקים ושו"ת ,החל משרשי הענינים בגמ' ושו"ע ,סברות זה ,ענה מרן זצ"ל :אם איש ישראל עובד את השי"ת בתורה ותפלה ,צריך לידע שכל מה שעושה
הפוסקים ונימוקיהם ,עד הלכה למעשה ,עם אוצר מנהגי ישראל וטעמיהם ועניניהם .כעת י"ל חלק
תשיעי על שו"ע או"ח סי' רמ"ב-רס"ו :הלכות עונג שבת ,אפיית חלה והפרשתה ,שכירות וקבלנות, הוא כדי לתקן את מידותיו ,ואת מה שעיות וחטא לפניו ית' ,ויעשה על ידי עבודתו תשובה על
שהייה והטמנה ,הכנה לשבת ,הדלקת הנרות ,ע"י חבורת זכרו תורת משה לומדי הלכה שע"י חטאיו ,ויכוין שלא יתגשם עוד ,אבל באם חושב בעבודתו שכבר הוא צדיק בכל דרכיו ,וצריך לעלות
התאחדות אברכים ד'סאטמאר ,שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תתס"ד עמודים(
בכל יום על ידי עבודתו למדריגות יותר גבוהות כאיש צדיק ,אז יכול לבוא למצב כזה שיצא רח"ל
ד' .תשכט .עבדא דמלכא /קאסוב ,על סדר התפלה ,ח"א מדעתו.
ניצוצי אור על סדר התפלה ,מלאים זיו ומפיקים נוגה ,התפותחים שערי לב ונפש המתפלל ,להאיר כל
תיבה ותיבה על פי דברי הקדמונים רבותינו מאורי הגולה ובמיוחד על פי משנת תלמידי מרן
הבעש"ט הק' זי"ע ,בגודל מעלת עבודת התפלה ,מעלת מצות ציצית ותפלין ,וביאורי ועניני כל סדר רבנים ,מגידי שיעור ,מלמדים ,עלטערן ,בחורים ,קינדער...
התפלה ,מן ברכות השחר ,פסוקי דזמרה ,ברכות קר"ש ,תפלת העמידה ,חזרת הש"ץ ,תחנות ,קריה"ת,
קדושא דסידרא עד אחר עלינו לשבח .אשר נאמרו ברבים במשך השנים ע"י כ"ק אדמו"ר מקאסוב האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע
זצ"ל ,י"ל מהדורה ראשונה בשנת תשפ"ב לפ"ק ,וכעת יצא לאור מחדש מהדורה חמישית -מהדורת דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים
כיס ,ע"י מכון שפה ברורה קאסוב ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תקמ"א עמודים(
ד' .תשל .עבודת משולם פייש /טאהש ,לשבת פונעם ספר
ליקוטי בתר ליקוטי מדברות קודש אשר נאמרו במשך השנים בהתעוררות הלבבות ע"י כ"ק אדמו"ר
מטאהש זצ"ל בעניני שבת קודש מבואו ועד צאתו ,נלקטו מספריו עבודת עבודה ,ומדברות קודש
שעדיין לא ראו את אור הדפוס עד הנה ,לעטר פתורא ברזא יקירא ,להביא ברכה לפני בני ישראל,
מסודר בסדר נאה ונעים בתוספות כותרות מתאימות ,עם עובדות וסיפורי קודש ממעשי הצדיקים
במשך יום שב"ק ,עם סדר זמירות באותיות מאירות עינים ,ע"י מכון עבודת הלוים ,שנת תשפ"ה
מבאר התורה
לפ"ק ,קרית טאהש יצ"ו) .תק"ס עמודים( על חמשה חומשי תורה
ד' .תשלא .תומר דבורה /ע"פ אמרי יעקב בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט ,אין א הערליכע קלענערע פורמאט,
הספר הקדוש והמקובל מדור דור מהרב הקדוש המקובל האלקי רבינו משה קורדובירא ]הרמ"ק[ זצ"ל
המבאר הדרך ישרה שיבור לו האדם ,והתבודדותו ותכליתו והתבוננות דרכיו ,והמסוגל לכל מיני לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר ,און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע
ישועות ,יצא לאור ברוב פאר והדר עם ביאורים והוספות יקרות ,דרך חיים ותוכחת מוסר 'אמרי מתנה ,און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין.
יעקב' ,מאת הגה"צ רבי יעקב פנחס גוראלניק זצ"ל משגיח רוחני דישיבת נייטרא יצ"ו ]יודה"ל כ"ג
חשון[ ,שנאמרו ונשמעו לפני תלמידים -חתנים מקשיבים בישיבת נייטרא ,ובו הרבה דברי התעוררות הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
והדרכה לבניית בית נאמן בישראל על אדני התורה ויר"ש ומדות טובות ,ע"י בניו החשובים שליט"א,
שנת תשפ"ו לפ"ק ,ירושלים עיה"ק תוב"ב) .רפ"ד עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס:
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת nanash@yeshivanet.com
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'
