gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: וירא (2026-10-26)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון ז' )אלף ש"ס( פרשת וירא‬ ‫כ' חשון תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫אנטווערפען‪5:04 :‬‬ ‫לונדון‪= 4:22 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 5:39 :‬‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪= 5:39 :‬‬ ‫אנטווערפען‪6:29 :‬‬ ‫לונדון‪= 5:47 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 7:05 :‬‬ ‫מוצשב"ק‪ :‬ברוקלין‪= 7:05 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫פרשת העקידה‬ ‫ויבקע עצי עולה‬ ‫פרשת העקידה יאמר בכונה גדולה‪ ,‬וישים עיניו ולבו עד‬ ‫כמה מגעת עבודת ד'‪ ,‬שאברהם אע"ה גמר בלבו בלב שלם‪,‬‬ ‫בענין לכתוב בקשות בתוך הקוויטעל שנותנים לצדיק )ב(‬ ‫ושמח לשחוט בן יחיד אשר אהבו יותר ממנו‪ ,‬ולהעלותו‬ ‫ויבקע עצי עולה )פרשתן‪ ,‬כ"ב ג'(‪ .‬תרגום וצלח‪ ,‬ועיין בפירוש רש"י‪ .‬יש לומר רמוז כמו ששמעתי מאאמו"ר הקדוש‬ ‫עולה‪ ,‬ויצחק אע"ה בן ל"ז שנה סבר וקבל וילכו שניהם‬ ‫]בעל דרכי תשובה[ זי"ע ששמע מפי רבינו הקדוש בעל דברי חיים זי"ע אשר גער באחד שכתב בתוך הקוויט"ל שנתן‬ ‫יחדיו ברצון גמור‪ ,‬ובמרירות יאנח על קיצורו בעבודתו ית'‬ ‫לו הרבה בקשות רבות באריכות‪ ,‬ואמר כשאני הייתי תלמיד אצל רבותיי הקדושים לא כתבתי בהקוויטי"ל רק חיים בן‬ ‫מרים להצלחה‪ ,‬ולא בקשות פרטיות כלל‪ ,‬בי בהצלח"ה תלוי ונכלל הכל‪ ,‬היינו עבדות השם יתברך ולימוד תורה‬ ‫מאד מאד‪ ,‬ויתעורר התעוררות קדושה ליזהר מכאן ולהבא‬ ‫לשמה בהתמדה‪ ,‬ובני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬וכל מיני טובות בכל מיני הצטרכות וסיבות ברוחניות ובגשמיות נכלל הכל‬ ‫ליראה את ה' רצוף אהבה‪ .‬כשיאמר ויעקד את יצחק בנו‬ ‫בהצלח"ה מאת השם יתברך‪) ,‬וכעין שאמרו חז"ל )מו"ק כ"ח ע"א( חיי בני ומזוני במזלא תליא מילתא( עד כאן דבריו הקדושים‪ .‬והנה‬ ‫יכוין שיעקוד ה' שרי מעלה כשהם מקטרגים על ישראל‪.‬‬ ‫בהעקידה הי' הרבה סיבות נוראות ונסיונות לאברהם מה שהעמיד הבעל דבר נגדו כמבואר במדרשי חז"ל‪ ,‬אמנם וה'‬ ‫הי' עמו שהצליח לעמוד נגד כל אלו הנסיונות‪ ,‬וזהו הי' הצלחה אמיתיות לו ולזרעו אחריו עד סוף כל הדורות‬ ‫סגולת העקידה לכבוש הדין ולכן יתאמץ בכונתם וכתבו ז"ל‬ ‫להאכילם ולהחיותם בזכות העקידה‪ .‬וז"ש ויבקע עצי עולה‪ ,‬שתרגומו וצלח‪ ,‬היינו שהצליח ועלתה בידו העקידה לטובה‪.‬‬ ‫דאם שב בתשובה בכונת העקידה יכופר עונו‪.‬‬ ‫)חיים ושלום מונקאטש(‬ ‫)החיד"א זצ"ל בס' צפורן שמיר סי' ב' אות י"א י"ב י"ג(‬ ‫מנהגו של הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא מטשערנאביל זצוק"ל היה שבשעת ה"פראווען" ]קבלת הקהל[ היה מניח‬ ‫*‬ ‫בכיסו כל קוויטל אחר שקראו‪ .‬פעם היה אצלו יהודי פשוט‪ ,‬ונענה לו‪ :‬דער רבי קען דאך סיי ווי נישט זעהן ]כי‬ ‫שמעתי בשם מוהר"ר זצלה"ה‪ ,‬שפעם א' הזכיר לפניו‬ ‫הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא מטשערנאביל זצוק"ל היה סגי נהור רח"ל[‪ ,‬מיד תחב הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא‬ ‫את ידו לתוך כיסו‪ ,‬ומישמש בין הקוויטלעך‪ ,‬עד שהגיע להקוויטעל שנתן לו אותו יהודי‪ ,‬והראהו לו שזהו הקוויטעל‬ ‫מ"ש בסידור האר"י שלא לאמר פרשת העקידה בשבת‪,‬‬ ‫)אורח צדיקים סקווירא‪ ,‬דף רצ"ו(‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫והשיבו‪ :‬וכי בשבת אין לו מחשבות‪) ,‬משמע שפרשת עקידה‬ ‫יהודי אחד מהנוסעים אל רבינו ]רבי מנחם נחום משטעפינעשט[ זי"ע שהי' לו פעם הרבה צרות‪ ,‬הגיש קוויטעל ארוך‬ ‫)אמרי פנחס שער ג' אות קמ"ה(‬ ‫מועלת למחשבות זרות(‪.‬‬ ‫מלא וגדוש בהרבה שורות לפני רבינו‪ ,‬כשאך ראה רבינו את הקוויטעל שלו‪ ,‬אמר לו וכי מה אתה חושב שאתה צריך‬ ‫*‬ ‫לכתוב הרבה בהקוויטעל‪ ,‬אם אתה חושב שאנו לא יודעים ואתה צריך להזכיר ולכתוב הרבה‪ ,‬הנך טועה‪ ,‬וחבל על‬ ‫הנסיעה שלך‪ ,‬כי האמת היא דכל מי שבא אלינו ועדיין הוא עומד מהצד השני של הדלת מבחוץ‪ ,‬אנו כבר יודעים למה‬ ‫י"ג מדות של רחמים בגי' ג' אלפים ר"י‪ ,‬וכתב בס' ברית‬ ‫הוא זקוק‪ ,‬ועליך להאמין זאת‪ ,‬כי אם לא מאמינים בזה‪ ,‬א"כ חבל על הטרחה וההוצאות שבאת אלינו‪) .‬נר ישראל ח"ה(‬ ‫כהונת עולם דפ' עקידה וישא אברהם את עיניו וירא והנה‬ ‫שמעתי מהרה"צ וכו' רבי יוסף פאנעט זצ"ל אב"ד ואדמו"ר מדעעש יצ"ו‪ ,‬שהרה"ח הגדול בתורה מו"ה שלמה לודוויג‬ ‫איל וכו' מן תיבת עיניו עד סוף הפסוק כ"ג בגי' כנ"ל עיי"ש‪,‬‬ ‫ז"ל שדר בכפר מאיע‪ ,‬שהיה חבירו ואלוף נעוריו של הגה"ק אדמו"ר רבי משה פאנעט זי"ע אבדק"ק דעעש יצ"ו‪ ,‬שפ"א‬ ‫והכוונה ע"פ פשוטו ע"י מעשה העקידה נמתקו הדינים דפחד‬ ‫כאשר נכנס אליו למסור פתקא געזעגענען זיך‪ ,‬וכתב שמו ושמות בני ביתו על נייר ארוך‪ ,‬וכאשר גמר לכתוב את‬ ‫הפתקא‪ ,‬חתך ממנו את הנייר החלק והניחו בכיסו‪ ,‬ומדי עמדו וחכו על התור ליכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬הניח גם את‬ ‫)אגרא דפרקא אות נ"ג(‬ ‫יצחק‪ ,‬ונתעוררו י"ג מדות של רחמים‪.‬‬ ‫הקוויטל בכיסו‪ ,‬וכאשר נכנס פנימה‪ ,‬מסר את הקוויטל ליד הגה"ק‪ ,‬אשר קרא בו וברך לו על כל מבוקשו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫*‬ ‫כשחזר לביתו‪ ,‬הוצרך לקצת נייר לרשום עליו דבר מה‪ ,‬והושיט את ידו לתוך כיסו‪ ,‬להוציא הנייר החלק שהניח לשם‪,‬‬ ‫אמירת פרשת עקידה בכל יום מבטל מיתה מבני אדם‪,‬‬ ‫ולגודל תמהונו מצא וראה איך שהקוויטל הכתובה נשאר אצלו‪ ,‬ומה שמסר ליד הרה"ק היה רק נייר חלק‪ ,‬וחזר מיד‬ ‫ומגין מכל חולאים רעים ומכפר עון‪.‬‬ ‫להרה"ק וא"ל‪ ,‬אם לא היה רבינו חברי‪ ,‬לא הייתי שואלו דבר‪ ,‬אמנם באשר רבינו היה לי לחבר ולידיד‪ ,‬ע"כ הרהבתי‬ ‫לשאול פליאה הנשגבה בעיני‪ ,‬הלא מסרתי לרבינו רק נייר חלק בלי כתוב בו כלום וכלום‪ ,‬ואיך קרא בו דברים שלא‬ ‫)סידור עמודי שמים לר"י עמדין זצ"ל(‬ ‫נכתבו כלל‪ ,‬וגם ברכני בברכה הראוי לי‪ ,‬וענה לו הרה"ק‪ ,‬דו מיינסט איך בעראבעווע געלט‪ ,‬דער ווער עס ליינט א קוויטל‪,‬‬ ‫*‬ ‫דארף קענען ליינען פון אויסענווענדיג ווי פון אינווענדיג‪ ,‬ווען נישט‪ ,‬ראבעוועט ער פשוט געלט‪) .‬גדולת יהושע ח"ב דף ס"ח(‬ ‫במכתב ב' שבהקדמת ס' צמח השדה להג' מבאניהאד ז"ל‬ ‫כאשר הי' אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד אצל הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל ]יודה"ל כ"ב חשון[‬ ‫כותב וז"ל‪ ,‬פרשת העקידה טוב לומר בכל יום בכוונה‪ ,‬והוא‬ ‫בהיותו בעיר ראצפערט יצ"ו ראה שבבעלזא נהגו הקהל שכל משאלותם כתבו בתוך הקוויטעל שנתנו להרה"ק‪ ,‬והי' שם‬ ‫מסוגל לגידול בנים‪ ,‬ולבטל הרהורים עכ"ל‪) .‬אלף כתב אות ר"א(‬ ‫איש אחד שלא כתב הכל בהקוויטעל‪ ,‬וע"כ אמר בע"פ בקשתו‪ ,‬אמר לו הרה"ק‪ :‬דו מיינסט איך לייען תחינה‪] ,‬היינו‪,‬‬ ‫האם הקוויטעל היא תחינה שאני קורא סתם רק מה שכתיב בו‪ ,‬הלא יכולין לראות הבקשה בתוך הקוויטעל[‪) .‬מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(‬ ‫*‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫זוכט איר א זיכערע סגולה‬ ‫פאר פרנסה?‬ ‫לימוד חק לישראל איז דער‬ ‫ענטפער!‬ ‫מתאמרא משמי' דההקה"צ משינאווע זללה"ה‪,‬‬ ‫אשר לימוד החק לישראל מסוגל‬ ‫לפרנסה בנקל ובהרחבה‪ .‬ונרמז באמרם ז"ל‬ ‫)ביצה ט"ו ע"א( דהאי חק לישנא דמזונא הוא‪,‬‬ ‫עכדה"ק ודפח"ח‪.‬‬ ‫)מתוך כתב המלצה מכ"ק בעל‬ ‫תפארת נפתלי משארמאש‬ ‫זצ"ל‪ ,‬להדפסת חק לישראל(‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי אלעזר הכהן מפאלטוסק זי"ע‬ ‫כ"א חשון שנת תרמ"ב לפ"ק‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫האט ער געזאגט‪ :‬עטס זאלטס וויסן די אלע מענטשן וואס עסן ביי מיר ביי שלש סעודות‪,‬‬ ‫הגה"ק רבי אלעזר הכהן מפאלטוסק זצ"ל איז געבוירן שנת תקנ"א לפ"ק צו זיין טאטע הגאון הגדול‬ ‫עס איז דאך שוין באקאנט פאר חסידים און אנשי מעשה‪ ,‬אז הרה"ק הרבי ר' אלימלך‬ ‫רבי זאב וואלף הכהן זצ"ל‪ .‬ער איז געווען אן איידעם ביי הגה"ק בעל חוות דעת מליסא זצ"ל‪ .‬ער‬ ‫מליזענסק זצ"ל האט געזאגט פאר די חסידים וואס זענען געווען ביי אים‪ :‬איך זאג צו אז‬ ‫האט זיך מסתופף געווען ביי הרה"ק מקאצק זצ"ל‪ ,‬און ער איז געווען ביי אים דער בעל תוקע ראש‬ ‫יעדער מענטש וואס האט נאר אפילו אנגערירט אין די קלאמקע פון מיין טיר‪ ,‬אדער ער האט‬ ‫השנה‪ .‬אזוי איז ער אויך געווען געערט און פארהייליגט ביי די צדיקים פון זיין דור‪ .‬ער איז געווען‬ ‫דער רב אין די שטאט פאלטוסק און נאכדעם אין שטאט סאכאטשאוו יצ"ו‪ ,‬ער ווערט אבער‬ ‫אנגערירט די קלאמקע דורך א שליח‪ ,‬אדער ווער עס שיקט צו מיר א בריוו זיך מזכיר זיין‬ ‫אנגערופן אויפן שטאט פאלטוסק‪ .‬ער האט פארפאסט די ספרים חידושי מהרא"ך‪ .‬ער איז נסתלק‬ ‫פאר מיר‪ ,‬וועט נישט שטארבן אן תשובה‪ .‬און הרה"ק מקאצק זצ"ל האט אויך געזאגט‬ ‫געווארן כ"א חשון שנת תרמ"ב לפ"ק‪ .‬זיין הייליגער ציון געפונט זיך אין שטאט סאכאטשאוו יצ"ו‪.‬‬ ‫ביי די צווייטע וועלט מלחמה זענען געווען בחורים פון די שטאט סאכאטשאוו‪ ,‬וואס בערך אזא לשון‪ ,‬נאר אן ווער עס רירט אן די קלאמקע פון די טיר וועט נישט שטארבן אן‬ ‫זענען געגאנגען צום ציון פון רבי אלעזר פון פאלטוסק ווי זיי זענען געווען באהאלטן פאר תשובה‪ ,‬און איך זאג‪ ,‬אז דער מענטש וואס זיצט ביי מיין שלש סעודות און הערט פון מיר‬ ‫שרעק פון דעם שונא‪ ,‬און זיי האבן געהערט שרעקליכע נייעס‪ ,‬אז עס איז געקומען א באפעל מיינע תורות‪ ,‬זאג איך אויך צו אז ער וועט נישט שטארבן אן תשובה‪) .‬קונטרס עץ אבות הנדפס‬ ‫מען זאל חרוב מאכן דעם ציון פון רבי אלעזר‪ ,‬האבן זיי באשלאסן צו גיין אינמיטן די נאכט לספר חידושי מהרא"ך ח"ב(‬ ‫*‬ ‫און אוועקצונעמען דעם קבר און לייגן אויף א צווייטן פלאץ‪ .‬ווען זיי האבן אויפגעגראבן זיין‬ ‫אין זיינע יונגע יארן איז רבי אלעזר פון פאלטוסק געווען דער בעל תוקע ביי הרה"ק‬ ‫הייליגן ציון‪ ,‬זענען זיי דערשראקן און פארוואונדערט געווארן צו זען דעם הייליגן גוף‬ ‫מקאצק זצ"ל‪ .‬אמאל ווען ער איז דארט געווען אויף ראש השנה‪ ,‬האט ער געהאט גאר‬ ‫אינגאנצן גאנץ‪ ,‬אזוי ווי ווען מען האט אים אריינגעלייגט‪) .‬לספר בציון‪ ,‬ח"א דף תס"ד(‬ ‫שטארקע ווייען אין זיין האלז‪ ,‬און פארן דאווענען איז ער געגאנגען זאגן פארן הייליגן‬ ‫*‬ ‫זיין טאטע הגאון רבי זאב וואלף זצ"ל‪ ,‬האט גאר שטארק געוואלט מקיים צו זיין מיט קאצקער‪ :‬רבי‪ ,‬איך ציטער אז איך וועל נישט קענען בלאזן היינט‪ ,‬ווייל איך האב שטארקע‬ ‫זיין זון רבי אלעזר‪ ,‬וואס חז"ל זאגן אין מסכת פסחים )דף מ"ט( לעולם ימכור אדם כל מה ווייטאג אין מיין האלז‪ .‬און ער האט אים געבעטן ער זאל אים אינזין האבן ביי זיין הייליגע‬ ‫שיש לו וישא בת תלמיד חכם‪ ,‬און עס איז טאקע אויסגעפירט געווארן‪ ,‬און רבי אלעזר האט דאווענען ער זאל זיין געזונט‪ .‬האט אים דער קאצקער געענטפערט‪ :‬איך זאג אז קיין שום‬ ‫חתונה געהאט מיט זיין רביצין הצדיקת ע"ה‪ ,‬די טאכטער פון הגה"ק רבי יעקב מליסא זצ"ל מענטש וועט נישט בלאזן נאר דו‪ ,‬און ער האט תיכף צוגערופן החסיד המפורסם רבי צבי‬ ‫בעל חוות דעת‪ .‬און תיכף נאכן תנאים האט דער חוות דעת גענומען רבי אלעזר צו זיך הירש טאמאשאווער ז"ל‪ ,‬האט אים געזאגט‪ :‬הערש‪ ,‬הערש‪ ,‬גיי אין מיין שלאף צימער‪ ,‬און‬ ‫אינדערהיים אין שטאט ליסא‪ ,‬און ער האט דארט געלערנט מיט אים מיט א געוואלדיגע דארט ליגט מיינע ווינטער שטיוול‪ ,‬וואס אינעווייניג איז אויסגעבעט מיט לעדער‪ ,‬וואס‬ ‫הייסט פוטער שטיוול‪ ,‬און ברענג עס מיר‪ ,‬ווייל רבי אלעזר דער בעל תוקע‪ ,‬וועט אנטון דאס‬ ‫התמדה‪) .‬בנו הרה"ג רבי יהושע ז"ל בקונטרס עץ אבות הנספח לספר חידושי מהרא"ך ח"ב(‬ ‫אויף זיין פיס‪ ,‬און אז זיין פיס וועט ווערן אנגעווארעמט וועט געהיילט ווערן זיין האלז‬ ‫*‬ ‫יעדן ערב יום הקדוש האט רבי אלעזר מפאלטוסק געגעסן און געטרונקען גאר אסאך‪ ,‬און ווייטאג‪ ,‬ווען רבי אלעזר האט גענומען די שטיוול אנצוטון‪ ,‬האט ער עס נישט געקענט אנטון‪,‬‬ ‫ער איז געווען אנגעטון מיט די יום טוב'דיגע קליידער‪ ,‬און ער האט אויסגעקוקט ווי א מלאך ווייל ער איז געווען א געוואקסענער מענטש‪ ,‬און דער שטיוול פונעם קאצקער איז געווען‬ ‫אלקים‪ ,‬און ער איז געווען גוט אויפגעלייגט‪ ,‬און ער פלעגט דערציילן דעמאלטס מעשיות פון קורץ אויף זיינע פיס‪ ,‬און ער האט אים געהייסן‪ :‬איך בין גוזר‪ ,‬טו עס אן‪ ,‬שטופ עס ארויף‬ ‫צדיקים‪ ,‬אדער זאגן א שיין ווארט און א חידוש‪ .‬אמאל האט ער געזאגט אז הרה"ק מלובלין אויף דיינע פיס‪ ,‬ווען ער האט עס אנגעטון‪ ,‬האט ער געליטן גאר שטארקע ווייטאג אויף זיינע‬ ‫זצ"ל פרעגט אויף וואס איז ביי תפילת שמונה עשרה יום כיפור זאגן מיר ומעביר אשמותינו פיס‪ ,‬ווייל עס האט אים געדריקט‪ ,‬אבער ער איז אזוי געגאנגען‪ ,‬נאכ'ן ליינען איז ער ארויף‬ ‫בכל שנה ושנה מיטן שם ומלכות‪ ,‬וויאזוי ווייסן מיר דען אז השי"ת איז טאקע מעביר אויפ'ן באלעמער צו בלאזן די תקיעות‪ ,‬און עס איז אים תיכף בעסער געווארן‪ ,‬ער האט‬ ‫אשמותינו צו מאכן אויף דעם א ברכה‪ ,‬אפשר איז עס ח"ו א ברכה לבטלה‪ .‬האט רבי אלעזר גענומען דעם שופר‪ ,‬און ער האט געבלאזן הויך מיט א שטארקייט‪ ,‬און אפילו ביי קיין איין‬ ‫פארענטפערט מיט א משל‪ ,‬אויב ברענגט מען עסן פאר א קינד אין א צימער‪ ,‬און די חברים תקיעה האט זיך עס נישט פארהאקט‪) .‬קונטרס עץ אבות הנספח לספר חידושי מהרא"ך ח"ב(‬ ‫*‬ ‫ווילן אויך נעמען פון דעם‪ ,‬און דאס קינד וויל נישט געבן פון דעם פאר די חברים‪ ,‬גייט א‬ ‫פיל מאל האט מען געהערט פון הגה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור זצ"ל‪ ,‬אז אזוי ווי ער קען‬ ‫קלוג קינד און ער מאכט שנעל א ברכה אויף די עסן‪ ,‬דעמאלטס דארף ער אים שוין געבן א‬ ‫שטיקל‪ ,‬און די חברים שטופן נאך יענעם צו און זאגן אים גיב אים שנעל‪ ,‬ער האט דאך רוב גאונים און צדיקים פון זיין דור‪ ,‬גלוסט אים גאר שטארק צו קענען און זען הרה"ק‬ ‫געמאכט א ברכה‪ ,‬עס זאל נישט זיין קיין ברכה לבטלה‪ .‬אזוי קלוגן מיר זיך אויך‪ ,‬און מיר מרוזין זצ"ל וואס האט דעמאלטס געוואוינט אין סאדיגורא‪ ,‬און ער האט זיך אינטערעסירט‬ ‫מאכן די ברכה אז השי"ת איז מוחל די עבירות‪ ,‬און דעמאלטס דארף שוין השי"ת אונז צו וויסן די מנהגים פונעם הייליגן רוזינער‪ ,‬און צו הערן עפעס א דבר תורה פון אים‪ .‬און‬ ‫מוחל זיין אז עס זאל נישט זיין קיין ברכה לבטלה‪) .‬נפלאות הרבי מלובלין אות שע"ד‪ ,‬וכן הוא בספר אהל לויט זיין פארלאנג איז רבי אלעזר מפאלטוסק‪ ,‬וואס האט דעמאלטס געוואוינט אין ווארשע‬ ‫געפארן קיין סאדיגורא‪ ,‬און דער חידושי הרי"ם האט אים אנגעזאגט‪ ,‬אז ווען ער קומט‬ ‫אברהם פראנקפורט דף ד'(‬ ‫צוריק קיין ווארשע‪ ,‬זאל ער אים דערציילן פונקטליך וואס ער האט געזען און געהערט ביים‬ ‫*‬ ‫אמאל איז רבי אלעזר מפאלטוסק געזיצן ביי שלש סעודות מיט מענטשן פון זיין שטאט‪ ,‬רוזינער‪ .‬נאכדעם וואס רבי אלעזר איז אוועקגעפארן פון ווארשע‪ ,‬איז זיין רעביצין גאר‬ ‫און מיט נאך אנדערע פון אנדערע שטעט‪ ,‬וואס זיי זענען געקומען זיך מסתופף זיין אין זיין שטארק קראנק געווארן רח"ל‪ ,‬און די גרויסע דאקטוירים אין ווארשע האבן געזאגט אז זי‬ ‫הייליגן שאטן‪ .‬און ער איז געווען דעמאלטס אין גאר א הויכע מדרגה‪ ,‬און געזאגט חדושי איז אין א גרויסע סכנה‪ .‬האט דער חידושי הרי"ם געשריבן א בריוו קיין סאדיגורא צו רבי‬ ‫תורה אויפן פירוש אויפן זוהר הקדוש )פרשת אמור( בהאי יומא תלת סעודתא בעיין בני מלכא אלעזר‪ ,‬ער זאל גיין מזכיר זיין די רעביצין פארן הייליגן רוזינער‪ ,‬און ער זאל אים געבן אכצן‬ ‫לזמנא ולסדרא פתורא בין יוקרא דמלכא‪ ,‬וכד אזדמן בי חגא או זמנא לא יסדר בר נש תרי רובל פדיון נפש‪ .‬און נאך עטליכע טעג איז זי צוריק געזונט געווארן‪ .‬ווען רבי אלעזר איז‬ ‫פתורא בכל סעודתא חד לשבת וחד לאושפיזי כו' מה ששבת נקרא מלכא ויו"ט אשפזי‪ ,‬דהנה צוריקגעקומען קיין ווארשע‪ ,‬האט דער חידושי הרי"ם געבעטן ער זאל אים פארשטעלן מיט‬ ‫ימי החול הנהגה הוא בכל יום מדה אחת פרטית ]וכו'[‪ ,‬און ווען ער האט געענדיגט די תורה‪ ,‬א גרויסע פונקטליכקייט אלע מנהגים און ווערטער און שמועסן פונעם הייליגן רוזינער‪) .‬מאיר‬ ‫עיני הגולה ח"א אות שנ"ט(‬ ‫*‬ ‫אל‬ ‫שמו‪,‬‬ ‫לאוהבי‬ ‫כמשפט‬ ‫אד"ש‬ ‫תתנד(‬ ‫שבת קודש צופרי כ"א מרחשון שנת תרמ"ב לפ"ק שבת צופרי‪ ,‬ווען רבי אלעזר‬ ‫המתנדבים בעם לעשות צדקת ה' עם ארצו‬ ‫מפאלטוסק איז ארויס פון זיין שלאף צימער איז ער געגאנגען מיט א שטארקע ציטער צו‬ ‫זיין צימער וואו ער פלעגט דארט לערנען און דאווענען‪ .‬און ער האט געזאגט ברכת התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬לתת מדי שנה בשנה חוק הקצוב מעות‬ ‫מיט אנדערע ברכות השחר‪ ,‬און נאכדעם האט ער געהייסן אז דער ציבור זאל זיך שטעלן‬ ‫אה"ק תוב"ב‪.‬‬ ‫דאווענען שחרית‪ ,‬ביים ליינען האט ער געהייסן אז מען זאל אים נישט אויסרופן פאר כהן‪,‬‬ ‫אברך הטוב והמטיב על שמועה טובה תדשן עצם‬ ‫און ווען מען האט געוואלט מאכן א מי שברך פאר אים‪ ,‬האט ער ארויסגעשריגן פון זיין‬ ‫צימער וואו ער האט געדאווענט‪ ,‬אז חלילה זאל מען אים נישט מאכן קיין מי שברך לחולה‪,‬‬ ‫ומאור עינים ישמח לב‪ ,‬כאשר האירו אל עבר פני‬ ‫נאך קידוש איז ער נאכאמאל אריין אין זיין צימער‪ ,‬און ער האט געזאגט‪ :‬דער אייבישטער‬ ‫מכתבים רבים ממקומות רבים בקול תודע‪ ,‬להודיעני‬ ‫זאל מיר געבן אז איך זאל קענען זיין אין די מחיצה פונעם רבי'ן פון גור ]החידושי הרי"ם[‪.‬‬ ‫ולבשרני אשר כל אנ"ש קיימו וקבלו באהבה רבה‬ ‫נאכדעם זענען געקומען די חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬און מען האט אים ארויפגעזעצט אויף די‬ ‫סאפע‪ ,‬און ער האט געהייסן אז מען זאל זיך זעצן‪ .‬און דער ציבור איז געקומען דארט עסן‬ ‫וחבה יתירה לסלק מעות אה"ק תובב"א מדי‬ ‫שלש סעודות‪ ,‬און ער האט געהייסן אז מען זאל זינגען בני היכלא‪ ,‬ווען ער איז אנגעקומען צו‬ ‫שבת בשבתו או מדי חודש בחדשו‪.‬‬ ‫די ווערטער רעווא דרעווין האט ער געקלאפט איין האנט אויף די אנדערע און ער האט‬ ‫ואמינא ישר חילא לפעלא טבא‪ ,‬היטיבה ה' לטובים‬ ‫גענומען דעם טלית קטן און ער האט פארדעקט זיין פנים‪ ,‬און ער איז אויסגעגאנגען‬ ‫בקדושה ובטהרה ווען זיינע ליפן האבן געשעפטשעט דברי תורה‪ ,‬און ער האט נישט געהאט‬ ‫בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר‪ ,‬וכאשר יקר דבר‬ ‫קיין שום סימני גסיסה‪ ,‬נאר ער איז פלוצלינג נסתלק געווארן‪) .‬קונטרס עץ אבות הנספח לספר‬ ‫ה' בעיניהם‪ ,‬כן תיקר נפשם בעיני ד' להצילם מכל‬ ‫חידושי המהרא"ך ח"ב(‬ ‫)אגרות קודש להגה"ק בעל התניא זצ"ל‪ ,‬מכתב ל"ו(‬ ‫צרה אכי"ר‪.‬‬ ‫*‬ ‫ווען רבי אלעזר מפאלטוסק איז נסתלק געווארן האט הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל וואס‬ ‫איז דעמאלטס געווען רב אין דער שטאט נאשעלסק געזאגט דעמאלטס ביי זיך אין שטוב‪:‬‬ ‫הכונו לדינער השנתי‬ ‫‪‬‬ ‫דער איד ]רבי אלעזר[ איז שוין אוועק פון דער וועלט‪ ,‬ווען דער וועג וואלט נישט געווען אזוי‬ ‫פארק‬ ‫אי"ה א' תולדות ‪ -‬בארא‬ ‫ווייט‪ ,‬וואלט איך זייער שטארק געוואלט זיין ביי זיין לויה‪) .‬אביר הרועים אות קל"ה(‬ ‫הנס‬ ‫בעל‬ ‫מאיר‬ ‫כולל שומרי החומות לצדקת ר'‬ ‫*‬ ‫]וכו'[‪ .‬להיות מן הנותנים לדבר מצוה גדולה זו‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫)מכתבים דברי יואל מכתב קפ"ב(‬ ‫ולהשתתף בהמסיבה‪.‬‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'‬ ‫מאמר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרע"ג‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניני זמירות בסעודה שלישית )ז(‬ ‫כא( נהגו אצל הצדיקים לזמר בסעודה שלישית חרוז בבואו מאדום וכו' מהפיוט ברוך ה' יום יום‪ ,‬אשר בסעודת שב"ק בבוקר מזמרין רק עד בבואו מאדום‪,‬‬ ‫וממשיכין בסעודה שלישית משם והלאה עד נמליכו וניחדו )לט(‪.‬‬ ‫כב( וראו אצל הצדיקים עבודה גדולה וקדושה בזמר פיוט הזה )מ(‪.‬‬ ‫כג( וג' טעותים שמונה וחושב שיטעה הס"מ לעתיד‪ ,‬אינו שומע הס"מ אפילו שאומרים אותו בקול )מא(‪ ,‬ולפי דברי הרה"ק הישמח משה זי"ע משלח אותו‬ ‫השי"ת בעת שישראל מזמרין תיבות אלו‪ ,‬לבל ישמע זאת )מב(‪ ,‬ואם ח"ו נמצא שם בעת הזאת‪ ,‬יהי' לעתיד עונשו של השטן שישכח מה שראה או ידע )מג(‪.‬‬ ‫מקור הברכה‬ ‫)מב( בס' ישמח משה )פרשת ברכה‪ ,‬בד"ה ומן האמור( כ'‪ ,‬ומן האמור פירשתי בזמירות של‬ ‫)לט( בס' דברי חנה )קאלאשיץ‪ ,‬ח"א דף י"ט( מובא‪ ,‬כידוע שקבע רביה"ק מראפשיץ זי"ע‬ ‫שבת קודש זמר ברוך ה' יום יום )כאשר קבלה בידינו שהזמירות שנתפשטו בישראל נאמרו ברוח הקודש(‬ ‫לזמר ברוך ה' יום יום בסעודת עתיקא קדישא עד כי לא יזנח לעולם ה'‪ ,‬ובס"ג מבבואו‬ ‫ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וגו'‪ ,‬אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר‪ ,‬והוא‬ ‫מאדום‪ ,‬ואף שלמעלה איירינן באדום נסגרתי לאדום‪ ,‬והאמור הלאה בבואו מאדום‪ ,‬הוא‬ ‫מיוסד על מאמר חז"ל )מכות י"ב ע"א( ג' טעות עתיד שרו של אדום לטעות כו'‪ ,‬אבל יש להבין‬ ‫באמת המשך אחד‪ ,‬אמר רביה"ק מראפשיץ זי"ע‪ :‬הבה נחתוך את אדום‪.‬‬ ‫לענין מה יסדו זה בזמירות‪ ,‬וגם מה ענין הסמיכות לזה אהבו את ה' וכו'‪ ,‬והנ"ל כי יש להבין‬ ‫בס' יפה שיחתן )ראדומישלא‪ ,‬ח"ג אות רי"א( מובא‪ ,‬הגיד הרה"צ הנ"ל ]הרה"צ ר' נפתלי צבי‬ ‫מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו‪ ,‬והשטן הוא יצר הרע עומד ושומעו‪ ,‬באיזה אופן‬ ‫פרנס זצ"ל[ שפעם אמר הרה"ק מציעשינוב זצ"ל‪ :‬גיסי הרב ]רבי ישכר דוב[ מבעלזא אומר‬ ‫יתקיים מאמר חז"ל שעתיד הוא לטעות‪ ,‬ועל כרחך צריך לומר על דרך שכתב הגאון ]בעל זרע‬ ‫שאי אפשר להיות מלחמה בין הרוסים והגרמנים‪ ,‬מפני ששר אחד להם ממשלת אדום‪ .‬אמנם‬ ‫יצחק במס' מכות[‪ ,‬כי בשעת מתן תורה היה סיבה לשלחו לבל יהא שם‪ ,‬ולבעבור זה לא‬ ‫נכון הדבר‪ ,‬אבל הלא יש הבדל ניכר בכובע של שר שלהם‪ ,‬זה יש לו פס בצד ימין וזה בשמאל‪,‬‬ ‫נישנה לאו דגיד הנשה‪ ,‬כמו כן אני אומר כי בעת שישראל מזמרין יחשוב לו בבצרה כו'‪ ,‬הנה‬ ‫ואח"כ נפרצה המלחמה העולמית הראשונה‪ .‬וידוע שהרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‬ ‫סיבה מאת השי"ת לשלח את השטן היצר הרע לבל ישמע זאת‪ ,‬למען יתקיים מאמרם ז"ל כי‬ ‫כששמע שאא"ז הגה"ק מראפשיץ זי"ע הפסיק את הפיוט של ברוך ה' יום יום בזמירות של‬ ‫עתיד לטעות‪ .‬וידוע מה שפירש מהר"ש אלגאזי מקרא שכתוב )משלי ד' כ"ג( מכל משמר נצור‬ ‫יום השבת‪ ,‬ומבבואו מאדום והלאה הניח לסעודה ג'‪ ,‬אמר ע"ז‪ ,‬אמת הדבר שהרב מראפשיץ‬ ‫לבך כי ממנו תוצאת חיים‪ ,‬ענינו מכל מאסר של יצר הרע נצור לבך‪ ,‬שלא תהא הלב במאסר‬ ‫הוא חכם‪ ,‬ולכן חילק את אדום לשנים‪ ,‬כי נסגרתי לאדום אמר בסעודת היום‪ ,‬ובבואו מאדום‬ ‫יצר הרע‪ ,‬כי ממנו מהלב תוצאות חיים‪ ,‬פירוש אהבה ויראה ודבקות בה' מקור החיים‪ ,‬וכמו‬ ‫בסעודה שלישית‪.‬‬ ‫שפירש החובת הלבבות מים עמוקים עצה בלב איש וגו' )שם כ' ה'(‪ .‬וזה שיסדו בזמירות מאמר‬ ‫בזמירות לעטר פתורא )ציעשנוב‪ ,‬דף פ"ב( מובא‪ ,‬בבית צאנז ושינאווא שרו את הזמר ברוך‬ ‫חז"ל‪ ,‬ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וכו'‪ ,‬ובודאי בשעה שמזמרין אותו‪ ,‬סיבה‬ ‫ד' יום יום בסעודת שבת בבוקר עד כי לא יזנח לעולם ד'‪ .‬ומבבואו מאדום שרו בסעודה‬ ‫מאת השם לשלוח את השטן הוא היצר הרע‪ ,‬וכיון שהוא איננו אז באותו שעה‪ ,‬הנה העת‬ ‫שלישית‪.‬‬ ‫והעונה אהבו את ה' כל חסידיו‪ ,‬כי הוסר המונע והמעכב‪ ,‬כי אמונים נוצר‪ ,‬כלומר מה שישראל‬ ‫בס' דרכי חיים )צאנז מובא‪ ,‬בסעודה שלישית הי' רבינו הקדוש ]מצאנז[ מזמר בעצמו‬ ‫מאמינים נוצר ה' שיתקיים כמאמר חז"ל‪ ,‬והיינו על כרחך בשלוח את היצר הרע באותו שעה‪,‬‬ ‫אתקינו סעודתא ובני היכלא ומזמור לדוד ה' רועי וכו' ג' פעמים‪ ,‬ואח"כ בבואו מאדום ויצוה‬ ‫לכן אתה אהבו ה' כאמור‪ ,‬וזה שיסדו אותו בזמירות והבן‪ ,‬וזה ענין נפלא בס"ד‪.‬‬ ‫צור חסדו‪.‬‬ ‫)מג( בס' דברי יואל )פרשת אחרי‪ ,‬דף ס"ח( כ' על דברי זקינו הרה"ק הישמח משה זצ"ל‬ ‫בס' ילקוט מקראי קודש )ח"ג‪ ,‬דף תק"ו( מובא‪ ,‬מנהג רוב הצדיקים לחלק הזמר ברוך ה' יום‬ ‫הנ"ל‪ :‬אמנם בדבריו הקדושים אכתי לא מצאנו נייחא ומנוחה לקושייתו‪ ,‬כי אף אם נאמר כי‬ ‫יום עד יצוה צור חסדו‪ ,‬ומנהג צאנז וסיגעט לומר רק עד בבואו‪ ,‬ומשם בסעודה שלישית‪,‬‬ ‫בשעה שישראל מזמרין זמירות אלו בשב"ק‪ ,‬מאת ה' נסבה זאת שלא יראה ולא ימצא השטן‬ ‫ועיקר המנהג לחלק פיוט זה‪ ,‬כי נראה שמן יצוה ואילך עשאו מחבר אחר‪ ,‬כי אינו הולך לפי‬ ‫בתוכם‪ ,‬ולא תקלוט אזנו אלו דברים הנאמרים‪ ,‬מ"מ הרי מזמור זה מיוסד על מאמר חז"ל‬ ‫משקל השיר של עד שם‪ .‬ומה שנהגו בצאנז לחלק מבבואו‪ ,‬הוא עפ"י דברי הישמח משה‬ ‫בגמרא‪ ,‬ומאחר שהדבר נזכר בגמרא‪ ,‬איך יתכן שלא ישמע השטן דברים אלו בעת שלומדים‬ ‫)פרשת ברכה קנ"ב ע"א( דאף שישראל אומרים שם בפיוט מה שיהיו הטעיות של שרו של עשו‪,‬‬ ‫ישראל מאמר זה‪ ,‬ובפרט באותם הלומדים שלא לשמה‪ ,‬ודאי שהוא נצב עליהם ושומע ומאזין‬ ‫מפני קדושת השבת שולחים את השטן היצה"ר לבל ישמע זאת‪ ,‬ובצאנז אמרו שרק בסעודה‬ ‫לקול דבריהם‪ ,‬כי הוא יושב על מפתחי הלב‪ ,‬ומאזין לכל הגה היוצא מפי האדם שלא בכוונה‬ ‫שלישית יש לישראל כח זה‪ ,‬אך ביש"מ שם נראה דקאי בכלל על שבת‪ ,‬ולאו דוקא על סעודה‬ ‫הראוייה‪ ,‬ותו דאף שודאי אמת נכון הדבר שכתב ק"ז זלה"ה כי בעת שישראל מזמרים זאת‪,‬‬ ‫ג'‪.‬‬ ‫כלה גרש יגורש משם הס"מ‪ ,‬ולא יכירנו עוד מקומו‪ ,‬אמנם הוא הקדוש זלה"ה אמר זאת לפי‬ ‫בזמירות דברי יואל )סאטמאר‪ ,‬ח"א דף קס"ב( מובא‪ ,‬כיבד ]מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל[ לא'‬ ‫בחינתו ומדרגתו‪ ,‬ברם ישנם רבים אשר בשעה שהם מזמרים זאת‪ ,‬ויבא גם השטן להתייצב‬ ‫לזמר ברוך ה' יום יום‪ ,‬עד כי לא יזנח לעולם ה' ]וכו'[‪ ,‬התחיל לזמר ]בסעודה שלישית[‬ ‫בתוכם‪ ,‬והוא שומע ומאזין אמרי פיהם‪ ,‬וא"כ אכתי לא עלתה ארוכה ומרפא לתמיהת הישמח‬ ‫בבואו מאדום והקהל אתו עמו )בניגון התעוררות המיוחס להרה"ק הר"ר הערש מרימנוב זי"ע(‪ .‬והחיה‬ ‫משה זלה"ה‪ ,‬דכיצד יתקיימו דברי חז"ל שיטעה השטן טעיות אלו‪ ,‬אחרי כי שמע והאזין‬ ‫מזמר הפיסקא וסיים בקול חוצב להבות אש הגה ברוחו הקשה ביום קדים‪ ,‬ואח"כ אמרוהו‬ ‫במשך כל השנים הללו מפי ישראל‪ ,‬כי הוא עתיד לטעות בכך ]וכו'[‪.‬‬ ‫הקהל בלחש‪ ,‬והתחיל לזמר הפיסקא ראותו כי כן וכו' עד אמונים נוצר‪ ,‬וכן להלן יצוה צור‬ ‫ומכל האמור נמצינו למדים‪ ,‬כי זה הוא דרכו של הס"מ לפתות את ישראל להתדמות‬ ‫חסדו וכו'‪ ,‬עד ושב וקבץ ]וכו'[‪.‬‬ ‫לאוה"ע‪ ,‬ולקחת לעצמם ממשלה קודם הזמן‪ ,‬באמרו כי לטובתם ולהצלתם הוא מתכוון‪,‬‬ ‫בס' מגן אבות )באבוב‪ ,‬דף תל"ד( מובא‪ ,‬בזמר ברוך ד' יום יום ]וכו'[‪ ,‬ומפסיקין קודם פיסקא‬ ‫ושרש הפיתוי של השטן הוא כי מן העיר בצרה שיסוד מלכות אדום בא ממנה תבא הצלה‬ ‫בבואו מאדום‪ .‬זמר בבואו מאדום ]בסעודה שלישית[ מזמרים עד אחר נמליכו וניחדו‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬ע"י שיתחברו עמהם ויעשו כמעשיהם להיות ככל הגוים בית ישראל‪ ,‬ולכן ענשו של‬ ‫)מ( בקו' התולדות )של הגה"ק רבי יצחק ווירצבערגער זצ"ל דומ"ץ דק"ק דעעש( מובא‪ ,‬הגה"ק רבי‬ ‫הס"מ לטעות ולחשוב כי העיר בצרה היא מקום מקלט והצלה‪ ,‬וינוס שמה למלט את נפשו‪,‬‬ ‫משה פאנעט זצ"ל אבדק"ק דעעש‪ ,‬היה מזמר בסעודה שלישית אתקינו סעודתא וכו'‪,‬‬ ‫ועונש זה הוא מדה כנגד מדה‪ ,‬יען כי כי הוא הטעה את ישראל בהצלת שוא‪ ,‬שתבא להם מן‬ ‫והפזמון של בבואו מאדום וכו' היה מנגן אא"ז הגה"ק רבי יצחק ווירצבערגער זצ"ל‪ ,‬ופעם‬ ‫העיר בצרה‪ ,‬לפיכך יטעה הוא טעות זו עצמה‪ ,‬להתפתות בהצלת שוא היא העיר בצרה‪ ,‬תחת‬ ‫אחת בא הגה"ק רבי משה הלברשטאם זצ"ל אבדק"ק שינאווא לעיר דעעש על שבת קודש‪,‬‬ ‫העיר בצר שהיא מקום הצלה אמיתי בחלקו של ראובן שפתח בהצלה תחלה‪.‬‬ ‫והגבאי של הגה"ק מדעעש אמר להגה"ק מדעעש‪ ,‬שיכבד להגה"ק משינאווא לזמר פזמון‬ ‫ועל פי מה שנתבאר בדברנו‪ ,‬יובן מה שהקשינו לעיל‪ ,‬דאיך יתכן שלא נודעו לס"מ דברי‬ ‫בבואו מאדום‪ ,‬והשיב הגה"ק מדעעש‪ :‬כשרבי יצחק מזמר בבואו מאדום‪ ,‬באים מלאכים‬ ‫הגמ' הללו‪ ,‬שהוא עתיד לטעות שלשה טעויות‪ ,‬אמנם הוא הדבר אשר דברנו‪ ,‬דזהו עונשו של‬ ‫ושרפים לשמוע כיצד הוא מזמר‪ ,‬וכיצד אני יכול ליקח ממנו כיבוד זה‪.‬‬ ‫השטן שישכח מה שראה או ידע‪ ,‬כדי למדוד לו במדה כנגד מדה‪ ,‬כשם שהוא מטעה אחריו‬ ‫בס' שופריה דאברהם )תולדות אהרן‪ ,‬דף פ"ה( מובא‪ ,‬סיפר רבינו ]כ"ק אדמו"ר מתולדות‬ ‫את העולם במשאות שוא ומדוחים‪ ,‬ונותן להם גאולה של שקר‪ ,‬באמור להם כי להצלה הוא‬ ‫אהרן זצ"ל[ שהרב מנאסויד בעת עריכת סעודה שלישית רעוא דרעוין שר לפעמים הזמר‬ ‫מכון‪ ,‬כן יטעה הוא לחשוב כי ינוס אל עיר מקלט וחי‪ ,‬והקב"ה יעשה בו משפט‪ ,‬כי זבח לה'‬ ‫בבואו מאדום לערך שעה‪ ,‬ובאמצע הלך הרה"ק מנאסויד למקוה‪ ,‬והקהל שרו הלאה עד‬ ‫בבצרה וטבח לו בבוגדים‪ ,‬ויז נצחם במלבושיו להאדים‪.‬‬ ‫שחזר מהמקוה‪.‬‬ ‫ובדברינו נבאר המשך הענין בזמירות לשב"ק‪ ,‬ראותו כי כן האדומי העוצר וכו'‪ ,‬ומונה‬ ‫בס' חותמו של כהן גדול )תולדות אהרן‪ ,‬ח"ג דף ק"ד( מובא‪ ,‬והי' דרכו ]של כ"ק אדמו"ר‬ ‫והולך שלשת הטעויות שעתיד שר של אדום לטעות‪ ,‬ואח"כ מסיים אהבו את ה' כל חסידיו‬ ‫מתולדות אהרן זצ"ל[ לספר שאצל הה"ק רצ"ה מליסקא זי"ע בעמח"ס אך פרי תבואה הי'‬ ‫אמונים נוצר‪ ,‬ודקדק ק"ז זלה"ה מה שייך זה אל הענין הקודם‪ ,‬וכבר הבאנו לעיל מה שפירש‬ ‫זקן א' מתאחר לבוא לסעודה שלישית‪ ,‬ובא תמיד בעת ששרו כבר זמר בבואו מאדום‪ ,‬וכאשר‬ ‫בזה‪ ,‬ולדרכנו נראה לומר‪ ,‬כי הנה ג' הטעויות הללו הם עונש לס"מ‪ ,‬על שהטעה את הבריות‬ ‫נפטר אותו זקן בחיים חיותו של הה"ק הנ"ל‪ ,‬פ"א שמעו שהה"ק הנ"ל בעת יושבו בשלש‬ ‫בדברי שקר‪ ,‬ומשחד אותם בדברים של מה בכך‪ ,‬ופעמים מוסר האדם נפשו רוחו ונשמתו‬ ‫סעודות‪ ,‬נענה ודיבר אל אותו הנשמה שהי' ממשיך לבוא לשל"ס של הה"ק‪ ,‬והגיע שוב בעת‬ ‫לכוחות הטומאה בעבור הנאת דבר מועט‪ ,‬שנעשה משוחד על ידו ה' ישמרנו‪ ,‬ומענשו של‬ ‫ששרו בבואו מאדום‪ ,‬וא"ל הה"ק הרי עתה אין לך אשה ובנים‪ ,‬ולמה זה הנך ממשיך ג"כ‬ ‫השטן לעת"ל‪ ,‬שהוא עתיד לטעות בדבר נגלה ומפורסם כ"כ‪ ,‬יקח האדם מוסר השכל ויתבונן‬ ‫להתאחר ולבוא עד עתה‪ ,‬ע"כ אלא מה שנוהג בהאי עלמא הכי אתמשך בההוא עלמא‪ ,‬כדאי'‬ ‫כיצד הוא טועה ונתעה אחרי עצת היצה"ר‪ ,‬ועד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬והחי יתן אל לבו‬ ‫בזוה"ק‪.‬‬ ‫להיות נשמר מפיתויי היצה"ר ולזהר מחלקת לשונו ]וכו'[‪.‬‬ ‫)מא( בס' שפתי קדושים )ליקוטים‪ ,‬דף ל"ט ע"ב( מובא‪ ,‬פ"א היה העולם דוחקים א"ע לשמוע‬ ‫ומרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל סיפר ששמע ממרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל פ"א כשחזר על‬ ‫תורה מפי הרב הצדק מאפטא‪ ,‬אז אמר‪ ,‬הלא לחנם הוא‪ ,‬כי מי שהוא צריך לשמוע‪ ,‬אזי שומע‬ ‫המימרא הידוע מזקינו הרה"ק הישמח משה זצ"ל הנ"ל‪ ,‬התבטא מרן זצ"ל ואמר‪ :‬ביי זיין‬ ‫אפילו מרחוק‪ ,‬ומי שאינו צריך לשמוע‪ ,‬אינו שומע אפילו מקרוב‪ .‬והראיה שהזמירות שאנו‬ ‫שלש סעודות ]של הישמח משה[ איז ער ]השטן[ זיכער נישט געווען‪ ,‬עס איז דא אסאך שלש‬ ‫אומרים יחשוב לו בבצרה תקלוט כבצר ומלאך כו'‪ ,‬היינו שעתיד הס"מ לטעות ג' טעיות‪,‬‬ ‫סעודות וואס ער איז דארט‪.‬‬ ‫והנה הכל אומרים הזמירות בקול‪ ,‬ואעפ"כ עתיד לטעות‪.‬‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שס[‬ ‫ד'‪ .‬תשכב‪ .‬ביאורי התוספות ‪ /‬מס' יבמות ח"ב‪ ,‬ח"ג‬ ‫‪‬‬ ‫ביאור התוספות‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי התוספות השוואות והוספות משאר דברי הראשונים‪,‬‬ ‫אלף תתכג‪ .‬בשנות נעוריו כאשר נסע הרה"ק מלובלין זצ"ל בפעם הראשונה להרה"ק המגיד‬ ‫עם סיכום קצר לכל דיבור‪ .‬עם ציונים והערות‪ .‬הקדמות‪ :‬פתיחה לכל דיבור בתוספות‪ .‬שינון‬ ‫התוספות‪ :‬סיכומים לשינון דברי התוספות‪ ,‬ערוכים בשפה בהירה וקצרה‪ .‬ביאור רש"י‪ :‬ביאור משולב‬ ‫ממעזריטש זצ"ל על שב"ק‪ ,‬ובהגיעו לשם ערב שב"ק נכנס לבית התבשיל וראה אשר מכינים הדגים‬ ‫ובהיר לדברי רש"י‪ ,‬השוואות והוספות משאר דברי הראשונים‪ .‬עם ציונים והערות‪ .‬י"ל כעת על מסכת‬ ‫לכבוד שב"ק‪ ,‬לקח הרה"ק מלובלין חתיכת דג אחד ומלח אותו‪ ,‬כדי שיהי' חתיכה זו לעצמו בסעודת‬ ‫יבמות ח"ב דף ל"ה‪-‬פ"ג‪ ,‬ח"ג דף פ"ד‪-‬קכ"ב‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬ח"ב‪ :‬תשס"ח עמודים‪ ,‬ח"ג‪ :‬תר"ו עמודים(‬ ‫שב"ק‪ ,‬והניחו בחזרה בתוך קערת הדגים‪ ,‬ואיש אחד שהי' שם ולא הכיר עוד את הרה"ק מלובלין‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תשכג‪ .‬היו דברים מעולם ‪ /‬בראשית‬ ‫ראה את מעשהו‪ ,‬ותמה שהיתכן שמכין לעצמו חתיכת דג שיגיע אליו בסעודת שב"ק‪ ,‬הלא זה‬ ‫כולל בתוכו ליקוט עם סודות הגנוזים של העולם התורני‪ ,‬מסודר על סדר עניני פרשיות התורה‪ ,‬שלל‬ ‫מאורעות פלאים וסתרים‪ ,‬הוד קדומים‪ ,‬ידיעות מפתיעות וגלויים וסוערים‪ ,‬פרקים ופרשיות שעברו‬ ‫מעורב בתוך שאר הדגים‪ ,‬וכן רגז עליו על בואו בבית התבשיל ומדבר לעצמו שמולח זה לצורך‬ ‫מסתר חביון ומבית גנזם של חכמי הדורות‪ ,‬מתוך נ' פרקים‪ :‬ברייתא מזוייפת‪ ,‬הרופאים שנשרפו בחרב‬ ‫עצמו לכבוד שבת קודש‪ ,‬ע"כ עשה האיש הזה סימן בחתיכה זו לראות איך יפול דבר‪ ,‬באם אכן יגיע‬ ‫המתהפכת‪ ,‬העוף שלא מת‪ ,‬אמתלאי בת כרנבו ‪ -‬הסגולה‪ ,‬הפורע שנעלם‪ ,‬העץ עליו נשענו המלאכים‪,‬‬ ‫קולות מתוריים במערה‪ ,‬זימון או מזומן‪ ,‬פלאי מצבת קבורת רחל‪ ,‬כשראובן ביקר בשכונת בתי‬ ‫חתיכה זו להרה"ק מלובלין‪ ,‬ובליל שב"ק כאשר הביאו קערת הדגים להסעודה‪ ,‬לקח האיש הזה‬ ‫אונגארין‪ ,‬מי הוציא את יצחק אבינו מקברו‪ ,‬וכהנה עוד ועוד דברים נפלאים‪ .‬נערך ונסדר ע"י הרה"ג‬ ‫לעצמו את חתיכת הדג עם הסימן שמלח הרה"ק מלובלין לעצמו‪ ,‬אולם תומ"י אחזו יסורים גדולים‬ ‫רבי ישראל דנדרוביץ שליט"א מח"ס הנחמדים מזהב‪ ,‬כעת יצא לאור על סדר בראשית‪ ,‬שנת תשפ"ז‬ ‫לפ"ק‪ ,‬ערד יצ"ו‪) .‬תרפ"ח עמודים(‬ ‫ולא הי' יכול לאכול כלל‪ ,‬והבין שהלא דבר הוא‪ ,‬וזה בא לו על שלקח לעצמו חתיכה זו‪ ,‬ולא אמר‬ ‫ד'‪ .‬תשכד‪ .‬טור שו"ע או"ח הלכות ברכת הפירות‬ ‫דבר לשו"א‪ ,‬רק החזירו למקום שהיו מונחים הדגים על השלחן‪ ,‬ואז לקחו משם הרה"ק מלובלין‬ ‫טור שו"ע אורח חיים הלכות ברכת הפירות והנו"כ על הדף‪ ,‬נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ ,‬ובו‬ ‫לעצמו‪ ,‬ותיכף הלכו היסורים ממנו‪ ,‬והמגיד ממעזריטש קרא ואמר לעומת הרה"ק מלובלין‪ :‬האברך‬ ‫כמה מדורים להקל על הלומד‪ :‬ביאור השו"ע‪ ,‬ביאור משולב בדברי רבותינו המחבר ורמ"א‪ ,‬עמוד מול‬ ‫עמוד‪ ,‬עפ"י סוגיות הגמ' וראשונים‪ ,‬ומפרשי השו"ע‪ ,‬עם מקורות והערות‪ ,‬בהוספת מבואות והקדמות‬ ‫הזה כיוון בעת שמלח הדגים לכבוד שבת‪ ,‬את הכוונות שכיוון רבא כשמלח שיבוטא לכבוד שב"ק‬ ‫לההלכות‪ .‬ביאורי המגן אברהם וביאורי הטורי זהב‪ ,‬כל דבריהם מתבארים לעמקם‪ .‬עם אבני מילואים‬ ‫)מס' קידושין דף מ"א ע"א(‪.‬‬ ‫עם מקורות והערות‪ .‬עם מדור בירור הלכה הכולל בירור יסודות ההלכה מכלול השיטות והדעות מו"מ‬ ‫קושיות ותירוצים‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים בהלכות ברכת הפירות‪ .‬עם‬ ‫אלף תתכד‪ .‬הגה"ק רבי משולם איגרא זצ"ל אבד"ק פרעשבורג יצ"ו נהג שלא אכל רק מסעודת‬ ‫תמצית ההלכה וסיכום השיטות‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר סימני ר"ב‪-‬ר"ה בכרך אחד‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫מצוה‪ ,‬ואם לא הי' לו סעודת מצוה לא אכל באותו יום‪] ,‬כמובן שלא הי' בעירו בכל יום סעודת מצוה כמו‬ ‫ד'‪ .‬תשכה‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬אהבה ח"ב‪ ,‬כרך ד'‬ ‫נישואין‪ ,‬וברית מילה ופדיון הבן[‪ ,‬ובאם הי' מוכרח לאכול ולא הי' לו סעודת מצוה‪ ,‬עשה סיום מסכת‪,‬‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫ועי"ז הי' לו אפשריות לאכול מהסעודת מצוה של הסיום‪.‬‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫אלף תתכה‪ .‬אירע פ"א כאשר הציבור דחפו עצמן אצל הרה"ק מצאנז זצ"ל לשמוע את הדברות‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫קודש שהשמיע להציבור‪ ,‬והי' צפיפות גדולה‪ ,‬אמר להם הרה"ק מצאנז‪ :‬למה תדחפו עמכם‪ ,‬הערן‬ ‫י"ל כרך ד' בסדרה‪ ,‬חלק אהבה ב'‪ ,‬הלכות תפלין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬ספר תורה‪ ,‬ציצית‪ ,‬ברכות‪ ,‬מילה‪ .‬שנת‬ ‫קען מען דארט אויך ]מריחוק מקום[‪ ,‬פארשטיין‪ ,‬ברויך דער אייבערשטער העלפן אז איך זאל‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫אליינס פארשטיין‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תשכו‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬זמנים ח"א‪ ,‬כרך ה'‬ ‫אלף תתכו‪ .‬הרה"ק מצאנז זצ"ל כותב בשו"ת דברי חיים )ח"ב יו"ד סי' מ"ז( להגאון רבי דוד דייטש‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫זצ"ל אבד"ק יארמוט‪ :‬מכתבו קבלתי‪ ,‬ואת אשר שאל מחילה על דבר פלפולו בפשטי התורה‪ ,‬לא‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫ידעתי‪ ,‬הלא זה חיינו לעסוק כל היום בגופי תורה והלכות ופלפול‪ ,‬ולהשיב לשואלי דבר‪ ,‬ואין אנו‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫עוסקים בחכמת הקבלה מתורה הקדושה‪ ,‬רק בשעה שבני אדם על מטתם ואנחנו מנדדים שינה‪,‬‬ ‫י"ל כרך ה' בסדרה‪ ,‬חלק זמנים א'‪ ,‬הלכות שבת א'‪-‬ט"ו‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫אבל עיקר עסקינו בש"ס ופוסקים‪ ,‬לא כאשר הוציאו איזה בני בליעל ממדינתכם שם שבמדינתינו‬ ‫ד'‪ .‬תשכז‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬זמנים ח"ב‪ ,‬כרך ו'‬ ‫אין לומדין פשטי התורה ח"ו ]וכו'[ עכ"ל‪ .‬היינו שתחת לישן בלילה‪ ,‬נידד הרה"ק מצאנז שינה מעיניו‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫ולמד בלילה חכמת הקבלה‪ .‬ואמר על זה גדול אחד‪ ,‬שהוא ג"כ לומד כמה פעמים בלילה‪ ,‬אבל‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫החילוק בינו להרה"ק מצאנז הוא‪ ,‬שאולי הוא כאשר הוא ער כמ"פ בלילה‪ ,‬הוא ישן ביום כדי‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫להשלים השינה של הלילה‪ ,‬אולם הרה"ק מצאנז‪ ,‬אכן שהי' ער בלילה ולמד חכמת הקבלה‪ ,‬אולם גם‬ ‫י"ל כרך ו' בסדרה‪ ,‬חלק זמנים ב'‪ ,‬הלכות שבת ט"ז‪-‬ל'‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫כל היום ישב ולמד‪ ,‬ולא שילם את שינתו מן הלילות‪ ,‬וזה אין ביכלתי לעשות‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תשכח‪ .‬הליכות יוסף עזרא ‪ /‬שו"ע או"ח סי' רמ"ב ‪ -‬רס"ו‪ ,‬חלק ט'‬ ‫אלף תתכז ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬ידענא מאיש אחד תלמיד חכם וירא ה'‪ ,‬אשר עמל ויגע עצמו בעבודת‬ ‫כולל בתוכו ביאור צח וקל משולב בדברי המחבר בשו"ע ומגן אברהם למען ירוץ הקורא‪ ,‬עם פסקי‬ ‫השי"ת‪ ,‬והתענה תעניתים וכדומה‪ ,‬ולאחר זמן יצא מדעתו ל"ע‪ ,‬ושאלו המקורבים את מרן הרה"ק‬ ‫הלכה למעשה מגדולי הפוסקים‪ ,‬ואחר הלימוד יצא הדברים להלכה ולמעשה‪ .‬עם תמצית הסימן והשו"ע‬ ‫ומגן אברהם‪ ,‬אחר כל סימן מבואר באופן קל וקצר תוכן דברי המג"א והנוגע למעשה‪ ,‬עם מדור יוסיף‬ ‫מסאטמאר זצ"ל בתמיהה האיך נעשה כדבר הזה‪ ,‬הלא עבד את השי"ת‪ ,‬והיתכן שיצא מדעתו על ידי‬ ‫דעת‪ :‬אוצר המנוצר בירורי הלכה מספרי הפוסקים ושו"ת‪ ,‬החל משרשי הענינים בגמ' ושו"ע‪ ,‬סברות‬ ‫זה‪ ,‬ענה מרן זצ"ל‪ :‬אם איש ישראל עובד את השי"ת בתורה ותפלה‪ ,‬צריך לידע שכל מה שעושה‬ ‫הפוסקים ונימוקיהם‪ ,‬עד הלכה למעשה‪ ,‬עם אוצר מנהגי ישראל וטעמיהם ועניניהם‪ .‬כעת י"ל חלק‬ ‫תשיעי על שו"ע או"ח סי' רמ"ב‪-‬רס"ו‪ :‬הלכות עונג שבת‪ ,‬אפיית חלה והפרשתה‪ ,‬שכירות וקבלנות‪,‬‬ ‫הוא כדי לתקן את מידותיו‪ ,‬ואת מה שעיות וחטא לפניו ית'‪ ,‬ויעשה על ידי עבודתו תשובה על‬ ‫שהייה והטמנה‪ ,‬הכנה לשבת‪ ,‬הדלקת הנרות‪ ,‬ע"י חבורת זכרו תורת משה לומדי הלכה שע"י‬ ‫חטאיו‪ ,‬ויכוין שלא יתגשם עוד‪ ,‬אבל באם חושב בעבודתו שכבר הוא צדיק בכל דרכיו‪ ,‬וצריך לעלות‬ ‫התאחדות אברכים ד'סאטמאר‪ ,‬שנת תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תתס"ד עמודים(‬ ‫בכל יום על ידי עבודתו למדריגות יותר גבוהות כאיש צדיק‪ ,‬אז יכול לבוא למצב כזה שיצא רח"ל‬ ‫ד'‪ .‬תשכט‪ .‬עבדא דמלכא ‪ /‬קאסוב‪ ,‬על סדר התפלה‪ ,‬ח"א‬ ‫מדעתו‪.‬‬ ‫ניצוצי אור על סדר התפלה‪ ,‬מלאים זיו ומפיקים נוגה‪ ,‬התפותחים שערי לב ונפש המתפלל‪ ,‬להאיר כל‬ ‫תיבה ותיבה על פי דברי הקדמונים רבותינו מאורי הגולה ובמיוחד על פי משנת תלמידי מרן‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬בגודל מעלת עבודת התפלה‪ ,‬מעלת מצות ציצית ותפלין‪ ,‬וביאורי ועניני כל סדר‬ ‫רבנים‪ ,‬מגידי שיעור‪ ,‬מלמדים‪ ,‬עלטערן‪ ,‬בחורים‪ ,‬קינדער‪...‬‬ ‫התפלה‪ ,‬מן ברכות השחר‪ ,‬פסוקי דזמרה‪ ,‬ברכות קר"ש‪ ,‬תפלת העמידה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬תחנות‪ ,‬קריה"ת‪,‬‬ ‫קדושא דסידרא עד אחר עלינו לשבח‪ .‬אשר נאמרו ברבים במשך השנים ע"י כ"ק אדמו"ר מקאסוב‬ ‫האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע‬ ‫זצ"ל‪ ,‬י"ל מהדורה ראשונה בשנת תשפ"ב לפ"ק‪ ,‬וכעת יצא לאור מחדש מהדורה חמישית ‪ -‬מהדורת‬ ‫דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים‬ ‫כיס‪ ,‬ע"י מכון שפה ברורה קאסוב‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תקמ"א עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תשל‪ .‬עבודת משולם פייש ‪ /‬טאהש‪ ,‬לשבת‬ ‫פונעם ספר‬ ‫ליקוטי בתר ליקוטי מדברות קודש אשר נאמרו במשך השנים בהתעוררות הלבבות ע"י כ"ק אדמו"ר‬ ‫מטאהש זצ"ל בעניני שבת קודש מבואו ועד צאתו‪ ,‬נלקטו מספריו עבודת עבודה‪ ,‬ומדברות קודש‬ ‫שעדיין לא ראו את אור הדפוס עד הנה‪ ,‬לעטר פתורא ברזא יקירא‪ ,‬להביא ברכה לפני בני ישראל‪,‬‬ ‫מסודר בסדר נאה ונעים בתוספות כותרות מתאימות‪ ,‬עם עובדות וסיפורי קודש ממעשי הצדיקים‬ ‫במשך יום שב"ק‪ ,‬עם סדר זמירות באותיות מאירות עינים‪ ,‬ע"י מכון עבודת הלוים‪ ,‬שנת תשפ"ה‬ ‫מבאר התורה‬ ‫לפ"ק‪ ,‬קרית טאהש יצ"ו‪) .‬תק"ס עמודים(‬ ‫על חמשה חומשי תורה‬ ‫ד'‪ .‬תשלא‪ .‬תומר דבורה ‪ /‬ע"פ אמרי יעקב‬ ‫בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט‪ ,‬אין א הערליכע קלענערע פורמאט‪,‬‬ ‫הספר הקדוש והמקובל מדור דור מהרב הקדוש המקובל האלקי רבינו משה קורדובירא ]הרמ"ק[ זצ"ל‬ ‫המבאר הדרך ישרה שיבור לו האדם‪ ,‬והתבודדותו ותכליתו והתבוננות דרכיו‪ ,‬והמסוגל לכל מיני‬ ‫לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר‪ ,‬און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע‬ ‫ישועות‪ ,‬יצא לאור ברוב פאר והדר עם ביאורים והוספות יקרות‪ ,‬דרך חיים ותוכחת מוסר 'אמרי‬ ‫מתנה‪ ,‬און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין‪.‬‬ ‫יעקב'‪ ,‬מאת הגה"צ רבי יעקב פנחס גוראלניק זצ"ל משגיח רוחני דישיבת נייטרא יצ"ו ]יודה"ל כ"ג‬ ‫חשון[‪ ,‬שנאמרו ונשמעו לפני תלמידים ‪ -‬חתנים מקשיבים בישיבת נייטרא‪ ,‬ובו הרבה דברי התעוררות‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫והדרכה לבניית בית נאמן בישראל על אדני התורה ויר"ש ומדות טובות‪ ,‬ע"י בניו החשובים שליט"א‪,‬‬ ‫שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ירושלים עיה"ק תוב"ב‪) .‬רפ"ד עמודים( הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס‪:‬‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫‪nanash@yeshivanet.com‬‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪,‬‬ ‫אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ז'‬