קול התאחדותינו · KOL HISACHDUSEINY — וירא (2026-10-26)

ואברהם היו יהיה לגוי גדול
תוכן הענינים בית מסחר הגדול שבעיר הומה אדם ,כאשר הגיע יום השוק ,תכונה והמולה רבתי שררה
לקח טוב ............. ................................ב בחללה ,זקנים עם נערים עומדים בתווך כשכל אחד מודד לעצמו את מלבושו הראוי לו.
תורה ותפילה ........ ................................ג
דבש תמרים ~ לקיטת תמרים ..................ה
קדוש י'א'מ"ר ........ ................................ז בין שאון האנשים היו ניכרים שני אנשים ,צעיר וזקן ,הזקן בדק את מידתו של כל בגד
בשפתי צדיקים ~ לשון חכמים ..................ט ובגד וארך זמן רב מאוד עד שהוא בחר לו את הבגד שהיה מעוניין לקנותו ,ולעומתו
פרפראות לחכמה ~ דורש טוב ................יא
שבח"י רמב"ן ...... ................................יב הצעיר בחר במהירות את הבגדים ,ולא בדק בעיון את מידתם וקנה בגדים רבים.
פינת יקרת .......... ................................יד
משיב כהלכה ...... ................................טז פנה אליו הזקן ושאל אותו :מדוע מהרת לקנות היום ,ומדוע קנית בגדים כה רבים ,הסביר
הילולא רבא ....... ................................יח
דבר בעתו .......... ................................כה לו הצעיר :יש לי ב"ה משפחה גדולה ברוכת ילדים ,ואשר על כן אף אם הבגד לא יתאים
נועם שבת ........... ................................כו לאד הבנים הוא יתאים לאחיו ,ואם לא יתאים עכשיו הוא יתאים בעוד כמה חדשים ,נמצא
משולחן מלכים ... ................................לד
דברות קודש ....... ................................מג שאינני צריך לדקדק כל כך ,כי כל הבגדים יביאו לי תועלת בעתיד.
והנמשל מובן ,דהנה מודעת זאת שכל תפילה עושה רושם למעלה ,ומעולם לא היתה
תפילה ששבה ריקם ,דאף אם לא מועילה מיד ,הוא מביאה ברכה לאחר זמן ,אם לא
למקרה שעליו מתפללים היא תועיל למקרים אחרים.
ובזה מבאר המגיד מדובנא את מאמה"כ "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני
עושה ,ואברהם היו יהיה לגו גדול" ,ולכאורה אינו מובן סמיכות המקראות אהדדי.
אכן לדרכינו יובן דהנה רשעותם של אנשי סדום ועמורה היתה רבה ,וגלוי וידוע לפני
הקב"ה שתפילתו של אברהם לא תועיל להצילם ,אולם מכיון שעתיד הקב"ה להעמיד את
כל עם ישראל לדורי דורות ,נמצא שתפילה זו תועלתה מרובה ,אם לא מיד הרי הוא
לדורות הבאים ,ולכן הודיע הקב"ה לאברהם את אשר יקרה ,כדי שהוא יעמוד בתפילה
ויתחנן מעומק לבו ,והדבר יביא תועלת מרובה לבניו לעתיד לבוא.
ומתאמרא משמיה דהרה"ק מלעכאוויטש זי"ע לפרש מאמרם ז"ל )אבות פ"ה מ"ג( "עשרה
נסיונות נתנסה אברהם ועמד בכולם" ,דאין עמידה אלא תפילה ,דאברהם אבינו ע"ה עמד
בעשרה נסיונות בזכות התפילות ,והיא שעמדה לאבותינו ולנו דישראל אין כוחן אלא
בפה ועל כן נפרוש כפינו בתפילה ותחנונים קדם שוכן מעונה שיציל נפשותינו מן כל
:'åãëå ð"éòì ,íù úçöðä ,áåè ìæî ,úåòãåî úñðëäì
הנסיונות הקשות ונזכה לראות במהרה בישועתן של ישראל בהתגלות כבוד שמים עלינו
å "éä ùèéååàìéà ìéùðà øùà øèìà ø"øä ìöà
052-7648437 בביאת משיח צדקינו בב"א.
© úåøåîù úåéåëæä ìë
יו"ט סוכות תשפ"א לפ"ק | א
כי שﬧ ציוﬣ ה'
א ﬩הברﬥה חיי"ם
מריחוק מקום וקירוב ליבאה ,נשגר ברכת הודאה ,מזלא טבא וגדיא יאה,
לידידינו היקר המהולל בתשבחות ,כליל המעלות והמידות ,עסקן נמרץ לכל
דבר קודש ,עוזר ומטיב לכל מבקש ,נודע בהתמסרותו למען מוסדותינו הק'
בלונ"ח יומם וליל ,ישמח מש"ה במתנת חלקו ,אשרי שככה לו ,חיי"ם שיש בו
כל מעלה ,יקר רוח מאוד נעלה ,כה"ן שיפה דעתו ,בפי ישרים תהילתו ,הלא הוא
BC
הי"ו משה חיים קאהן
מגדולי עסקני מוסדות יטב לב בארה"ק
מוה"ר
לרגל אירוסי בנו החשוב כמר אברהם ני"ו למז"ט
וצרופה בזה ברכתינו המרובה ,ברגשי הודאה וחיבה ,שיזכה לרב תענוג ונחת,
מתוך אושר ועושר והרחבת הדעת ,וימשיך לעמוד לימין מוסדותינו הקדושה,
ובשכר זאת יתברך בברכאן דנפישא.
המברכים ברגשי הוקרה והערכה ,אסירי התודה והברכה
יחזקאל ראטטער
בשם הנהלת מוסדות סאטמאר
בני ברק יצ"ו
הכפרה המעולה הוא ע"י ש'יתן למכהו לחי' חכמה נפלאה וענין רב ועצום בעבדות השי"ת
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו .איתא היה טמון בשאלת אברהם על המילה
במדרש עה"פ )איכה ג ,ל( "יתן למכהו לחי ישבע בחרפה"
וירא אליו אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל
זה השותק למחרפו וסובל את חרפתו ,נותן את הלחי
כחום היום .וברש"י ז"ל" :הוא שנתן לו עצה על המילה
למכהו שיכה אותו כרצונו ומעביר על מדותיו ,ועי"ז
לפיכך נגלה אליו בחלקו" .רבים תמהו ,היתכן שיהיה
"מעבירין לו על כל פשעיו" )ר"ה יז (.כי כבר נתכפרו לו
קדוש ומנוסה כאברהם אבינו מסתפק אם לקיים דבר ה'
במה שסבל וקיבל את חרפתו באהבה ,וזהו" :ישבע
עד שהוצרך להתייעץ בדבר ,ועוד עם אנשים כענר
בחרפה" ,עד כאן .וזהו הרמז בפסוק" :ואקחה פת לחם
אשכול וממרא .אמנם כוונת אבינו הזקן בשאלת העצה
וסעדו לבכם" יכולים אתם לסעוד לבכם ,ואינכם
היתה "חכמה נפלאה וענין רב ועצום בעבדות הש"י",
צריכים להתענות לכפרת עונות ,כי "אחר תעבורו"
והוא כי דבר המילה באמת היה נסיון גדול רב ועצום
שיש בכם מדה טובה של 'מעביר על מדותיו'
לזקן בא בימים כמוהו ,וחשב אברהם אבינו כ י בעשותו
שמעבירין לו על כל פשעיו.
הדבר הזה בוודאי יגדל שמו בגוים כי הוא עבד ה'
נועם מגדים
ואוהבו הנאמן ,והנה מדרך החסידים האמיתיים להסתיר
]וראה מש"כ ב'ישמח משה ' פר' מצורע )טו (:על אמז"ל )אבות
א ,יז( 'ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה' ,עפמש"כ
דבריהם ,והי' במחשך מעשיהם מהבריות עד היכן
הרמ"ק בספר תומר דבורה "שיאמר האדם :מה לי לסבול שאפשר ,לבלתי רום לבבו מחמת כבוד הבריות
יסורים הממרקין ,או להתענות ולהסתגף כו' ,יותר טוב ומהחזקתו בעיניהם לחסיד ובעל מעשה רב.
אסתגף בבזיון בנ"א וחרפתם לי ,ובזה יכופר עוני ,וכמ"ש לכן התחכם לשאול בעצה על הדבר ,ויראה מזה כי
במדרש כונן על הפסוק 'יתן למכהו לחי ישבע בחרפה' וכו', עדיין אינו מוחזק בצדקותו ,ואין לבבו נא מן ושלם כראוי
וז"ש' :לא מצאתי לגוף טוב' רצ"ל עבור הגוף טוב שלא לאלקיו ,וגם אחרי עצתם איך שתהיה יקל קצת יראתו
יחלש 'יותר משתיקה' עיי"ש .וכ"כ ב 'הנהגות ואזהרות
בעיניהם] ,שיאמרו[ כי לא בלב שלם עשה הדבר רק על
מרבי דוד לידא' )אות לא(" :היה מורגל בפה קדוש האר"י ז"ל
שהיה אומר שבכל התשובות שבעולם ,המעולה שבכולם
פי עצה ועל דברת בני האדם שמע לדבר ה' .ואפילו אם
היא סבול העלבונות וחרופים וגדופים כו' ,כי אם יסגף תהיה עצתם לבלתי שמוע דברי ה' .והוא לא יאבה ולא
אדם עצמו לבד ,יחליש גופו ויבטל מדברי תורה כו' ,אמנם ישמע לדבריהם ,והמול ימול ,עם כל זה על כל פנים
זה יאכל וישתה ויעבוד את ה' ,והעונות מתכפרים כו'[ יאמרו כי מראש הדיבור אליו ,מידי ספיקא לא נפיק,
והיה שקול בעיניו אם שמוע ישמע לדבר ה' או לא".
מסירות נפש בכח מכפרת כאילו היתה בפועל נועם מגדים
ויעקד את יצחק בנו וגו' .בספר "כסא דוד" להרב
חיד"א זצ"ל )דרוש טז( מביא מדרש סתום בזו הלשון: מאויבי תחכמני לקיים "שויתי ה' לנגדי תמיד"
"בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ,אמר: וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח האוהל.
רבוש"ע ,תן לבני עשרת ימי תשובה" .והוא תמוה. שמעתי בשם מוהר"ר נחמן קאסיווער ,שהוכיח לבני
ונראה ע"פ מה שמבואר בזוה"ק )במדבר קכא (.שישנן אדם על שאינם מקיימים את ה"שויתי ה' לנגדי" גם
עבירות שאינן מתכפרין כ י אם במיתתו של האדם, בעוסקם בסחורה ,במשא ומתן .וכי תימא ,איך אפשר
אולם אם מקבל עליו מסירות נפש אמיתית ,נחשב לו לקיים זאת וכו' ,הנה תברא בצידה דהלא בהיות האדם
כאילו מסר נפשו בפועל ממש והקב"ה מכפר לו יושב בבית הכנסת ומתפלל לפני ה' ,אפשר שיחשוב
עוונותיו ,עיי"ש .והנה כי כן ,מסירות נפשם של אברהם אז בעסקיו וכל מיני משא ומתן ,אם כן הוא הדין
ויצחק בשעת העקידה בכח ,נחשבה להם כאילו נעשה איפכא נמי אפשר ,ודפח"ח .וזה יש לרמז" :וירא אליו
הדבר בפועל ממש ,ובאותה שעה הבין אברהם ה' באלוני ממרא" בשווקים וברחובות ,דהיינו ,שידע
שמסירת נפש בכח נחשבת לכל אדם כמסירת נפש האדם את ה' בכל דרכיו ,גם בצאתו לעסקיו וכדומה ,וכי
בפועל ,ונעשה כבריה חדשה ,לכן ביקש אברהם" :רבונו תאמר ,שאין הדבר אפשרי ,לכך אמר" :והוא היצר הרע
של עולם תן לבני עשרת ימי תשובה" ימים המסוגלים ישב פתח האהל" בבית הכנסת ,בעת תפלת האדם,
ביותר לתשובה] ,ובהם יזכירו זכרון העקדה ויציירו בנפשם קבלת שמפתה אותו ומעלה בדעתו לחשוב אז בכל מיני משא
מסינ"פ[ ויתכפר להם כל עוונותיהם כולם. ומתן ,אם כן הוא הדין איפכא נמי אפשר.
בני יששכר )תשרי מאמר ב סי' כו -כז( תולדות יעקב יוסף
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
י ח תורה
חכם המכונה בשם עץ ,כדאיתא בזוהר הקדוש )פינחס רלו(. בקדושת לימוד הגמרא יזכה שיתראה אליו הש"י
ובפירוש רש"י בפרשת שלח בפסוק היש בה עץ ,עיי"ש. וירא אליו ה' באלני ממרא וכו' וירא ה' אל אברהם אין
ייטב לב כתיב כאן ,אלא וירא 'אליו' ה' ,דמקום הניח הכתוב
לפרש שכל איש ישראל באשר הוא יכול לבוא אל
לזכות לחכמה ,יפנה לעסק התורה מיד בקומו ,ועי"ז
ישבר כח היצר ,ויזכה לאור בהירות והשפעות גדולות המדרגה הזו אשר יראה אליו ה' ,וזה ע"י עסק התוה"ק
הנרמז בתיבת אלנ"י גימטריא גמר"א) .שניהם עולין י'
השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה .בהקדים ע"ד במספר קטן(.
הרמז 'כיצד עלה בכבש' פירוש כיצד עולה ממדריגה הרה"ק מהר"ם מנאדבורנא ז"ל
למדרגה ,ומפרש 'ופנה לסובב' פירוש שיפנה עצמו
לסביבות ישראל להשפיע להם די צרכיהם' ,דרומית' המאור שבתורה מרפא מהרגלים שאינם טובים
רוצה לומר הרוצה לבא אל החכמה כמו הרוצה להחכים יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם" ,שמעתי בשם המגיד
ידרים' ,מזרחית' פירוש מיד בקומו בבוקר לא יפנה רק נ"י ]הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זללה"ה[ על דרך
אל התורה שמזה יבא לו שיזריח אור גדול. דאיתא )ב"ק יז' (.אין מים אלא תורה' .וזהו שנאמר' :יוקח
וזהו 'השמש יצא על הארץ' פירוש כשיבא הבהירות על נא מעט מים' דהיינו התורה ,ואז' :ורחצו רגליכם' דהיינו
הארץ הוא הגוף על ידי עסק התורה' ,ולוט בא צוערה' הרגיליות שלכם ,שאתם מורגלים בה.
רוצה לומר יצר הרע הנקרא לוט ' -בא צוערה' מלשון ברית אברהם
מצער שנעשה מצער וקטן * 'מזרחית צפונית' פירוש
עם האור הזה יכול להשפיע השפעות וטובות גדולות כל מה שלומד יהיה בעיניו למעט ועי"ז המאור שבה
כו'. יחזירו למוטב
לקוטי שושנה )ד"ה קדם ידעתי מעדותיך(
יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם וגו' .על דרך
הדרכה ישרה וברכה שלימה ללומדי התורה ששמעתי בשם אחד קדוש מדבר ,כי האופן המובחר
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך כככבי השמים לאדם להיות לומד מעט ואוכל הרבה ,כלומר שכל מה
וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו. שלומד יהיה בעיניו למעט ,ומה שאוכל ,אפילו מעט
אמרתי' ,ברך אברכך' היינו פלפול התורה שנאמר עליו יחשב בעיניו להרבה ,ע"כ שמעתי .ויוקח הוא מלשון
)נדרים לח ע"א( משה רבינו ע"ה נהג טובת עין ומסרו לימוד ,כדכתיב )משלי ד ,ב( כי לקח טוב וגו' ,ומים רומז
לישראל ,שנאמר 'טוב עין יבור"ך'' ,והרבה ארבה את לתורה ,כמאמר חז"ל )בבא קמא יז (.אין מים אלא תורה,
זרעך' רוצה לומר שיהי' לומדים זה עם זה ההיפך מבד כדכתיב )ישעיה נה ,א( כל צמא לכו למים .וזה ו שאמר
בבד ,שיהי' שנים יושבים ועוסקים כל אחד בפני עצמו הצדיק אברהם 'יוקח נא מעט מים' ,שכל מה שתלמדו,
וזהו בד בבד ,אבל ההיפך 'הרבה ארבה' שיהי' מדיינים אפילו הרבה יחשב בעיניכם למעט ,ועל ידי זה 'ורחצו
אלו עם אלו ומשמחים הקב"ה בפלפולם ,ויהיו 'ככוכבי רגליכם' מעבירות שאדם דש בעקביו ,כי המאור של
השמים' בגדלם' ,וכחול' בענותנותן. תורה מחזירו למוטב )איכ"ר פתיחתא ב( ,ועם כל זה
דרשות חת"ס )ב' תג ע"ב( 'והשענו תחת העץ' ,להיות נשען ודבוק בצדיק ותלמיד
מפניני או"ר החיי"ם הקדוש
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ,ואקחה פת לחם וסעדו לבכם כו' .עוד ירמוז ענין הנוגע
למלאכים שיקחו מעט מים שהיא התורה ,ולהיות כי התורה יש בה בחינת הפשט ובחינת הפנימיות ,והנה
המלאכים שבאו בדמות אנשים הוא גוף שברא להם ה' רוחני מהגלדת האוירים )פי' כדי שיתראו בדמות אנשים(,
ובערך עצמות המלאך יחשב גוף ויתיחס אליו בחינת רגל כידוע הטעם ליודעי חן ,ורמז להם שיקחו מעט מים
מפשטי התורה ויטהרו בו רגליהם שהוא בחינת גוף הניכר עליהם ,וישענו תחת העץ שהיא התורה שנקראת
עץ חיים )ויק"ר לה ו( ולזה אמר 'העץ' בה"א הידיעה .גם אמר להם שיקחו פת לחם הוא בחינת פנימיות התורה
ויסעדו בו פנימיותם ,והוא אומרו 'לבכם' כו'.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
י ח תפילה
)השיחים ל' תפלה כ'אחד' המיוחד שב'שיחים' שבתפילות אל יתרשל בתפילתו לסמוך על הצדיקים ,אלא ידמה
כמ"ש להלן כד ,סג :ויצא יצחק 'לשוח' בשדה(. שעליו מוטל לפעול בתפילתו כל צרכי ישראל
דברי יחזקאל
והנה שלשה אנשים נצבים עליו ,תיבת אנשים הם שני
מלות מורכבות -ש"ם א"י"ן ,כי ג' דברים בני חיי ומזוני
התפילות שאנו מתפללין בר"ה הוא על צער השכינה
לאו בזכותא תליא מילתא כי אם במזלא )מו"ק כח ,(.ו'אין'
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר מזל לישראל )שבת קנו ,(.וז"פ שלשה אנשים נצבים עליו
היום בהר ה' יראה ,ופסוק זה קושי' ההבנה הוא וכבר שצריך כל אדם לראות שהדבר מוטל עליו להמשיך ג'
עמדו בו מפרשי התורה ,וגם אני הק' אענה חלקי כיד ה' דברים הנ"ל לישראל משם אין' ,ולא יתרשל לומר הלא
הטובה עלי ,והוא דכתיב בתהלים תפלה לעני כי יעטף יש צדיקים שממשיכים טובות הרבה לישראל ואין
ולפני ה' ישפוך שיחו ,ופי' הבעש"ט זי"ע ועכ"י דכל איש כדאי להתפלל ,רק שידמה בעיניו שעליו מוטל הדבר'
ישראל בעת אשר ישפוך שיחו לפני ה' עיקר תפלתו להמשיך משם אין וכנ"ל.
יהי' על צער השכינה כביכול ע"י איחור הגאולה ואין אור לשמים
שמו שלם ואין כסאו שלם עד יבא גואלינו בב"א ,וז"ש
תחיית המתים שייך רק בציווי ה' 'או בכח התפילה'
"ימלא" ה' כל משאלותיך כלומר כל משאלותיך יהי'
אשר ימלא שם הוי"ה ב"ה ,והנה תי' יעטף הוא מל' ותצחק שרה .שחשבה שהיה דבר המלאך ברכת נביא
איחור כמו והעטופים ללבן ,וז"ש תפלה צריך להיות בלבד כענין אלישע ,לא נבואה ושליחות האל ית'.
"לעני" כי יעטף על שנתאחר הגואל צדק הנקרא עני וחשבה שלא יושג זה בזקנים בברכת שום נביא כי אמנם
כדכתיב עני ורוכב על החמור ,אולם ג"ז לא ישים מגמתו להשיב הבחרו' אחר הזקנה "הרי הוא כתחיית המתים
בשביל טובת עצמו יעודי עוה"ב הנאמרים ע"י נביאי ה', שלא תהיה זולתי במצות האל פרטית או בתפלה
רק ולפני ה' ישפוך שיחו ,שימצא שם קדשו ותגלה משגת חן".
ותראה מלכותו עלינו ,ויפוק שכינתא מגלותא ,והנה ספורנו
בר"ה נוסח התפלות שלנו רובם נתייסדו על גילוי כבוד
עצה שתהיה תפילתו שקולה כתפילה המעולה ביותר
מלכותו ית' כמו שאנו אומרים אבינו מלכינו גלה
כבוד מלכותך עלינו מהרה וכדומה ,וזה זכות גדול ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד
לישראל דאף שהם עצמן שרויין בצער בעוה"ר בגלות השיחים" .שמעתי ממורי חמי הרה"ק מווישניצא )בעל
המר ,ומ"מ מניחים צערם ומתפללין רק בשביל צער אדב"ע( זללה"ה ,וכמדומה לי שאמר זאת בשם רבו
השכינה כביכול ,וז"ש ויקרא אברהם שם המקום ההוא הרה"ק מלובלין זלה"ה זי"ע ,מה שנאמר בישמעאל
ה' יראה ,כלומר ה' יראה לדורות זכות זה ,אשר יאמר שהשליכה הגר אותו תחת אחד השיחים ,היתכן שבנה
היום ,כלומר אשר כל התפלות הנאמרים היום דא ר"ה מאברהם אשר היה חביב אצלה כבבת עינה תשליך
כדאי' בזוה"ק ,אינם נאמרים על צורך עצמם ,רק בהר ה' אותו ,ואמר הפירוש ,שהיא התפללה בכל כוחה ואח"כ
יראה כלומר בהר זה הר המוריה יתגלה כבוד מלכותו השליכה הדבר על רצון השי"ת" ,ועצה זו מועלת
עלינו במהרה ע"י הגאולה שלימה ובנין בית המקדש כמיוחדת שבתפילות" .וכך יתפרש הכתוב" :ותשלך את
וסדר העבודה כאן אמן כי"ר, הילד" שהשליכה את ענין הילד על רצון הבורא ית"ש,
)נפש יהונתן( וזה הועיל "תחת" במקום )כמו ,עין תחת עין( "אחד השיחים"
מפניני או"ר החיי"ם הקדוש
וה' פקד את שרה כאשר אמר כו' .כי תפילתו על אבימלך ]כדכתיב )בפסוקים שלפניו( 'ויתפלל אברהם אל
האלקים וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו'[ הוא דבר המעמיד לפקידת שרה ]מצד 'המתפלל
בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה' )ב"ק צב ע"א([ ,והבטחתו יתברך היתה שיתן לו בן ,והזמין
לו ה' מצוה שסגולתה שיפקד ]היינו התפילה בעד נשי אבימלך ,וז"ל השלה"ק בפרשתן :וה' פקד את שרה,
למדו רז"ל 'המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה' ורש"י הביאו ,ע"כ מדה טובה ומצוה
רבה עושה האדם כשמתפלל בעד צרת אחרים'[ ,ובזה נתקיימה הבטחתו ,והוא אומרו 'כאשר אמר' ,פירוש
ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו הדבר ונפקדה ,כי כשירצה ה' להטיב יזמין המצוה שסגולתה היא
הטובה המבוקשת ,ותמצא שקודם הבטחת הפקידה כבר נזדמן לאברהם מעשה פרעה שהוא בדומה למעשה
אבימלך ,ולא עצרו ה' לפרעה כדי שיתפלל עליו אברהם ,וזה לך האות למה שפירשנו.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
óðê¾ íô í¾î¼¾ ñ® îô× êîíî ,î−ñ¼ ö−ôìþô ³î−þëí ³ê ³×¾ì êñî í³ê ó−šñê êþ− −× −³¼ð− í³¼ −×
µ³îòôìþî µ−ð½ì îò−−í µò−ô− ð− ñ¼ µñ® ’í ¾"ïî ,í¾î¼ ³ê êþ− ö−ë ¾þõí ¾− −× ¾þõñ íêþò .µð−ì− ³ê µòë
ñ"þî ,íò−’ñ í−³’¾ íñ−×’ê ³"þ ñ"¾ê ¼¬−î í"¾ïî ,×"¼ êëí −òõô îò−−í ó−šñê ³ê −× ,ó−šñê êþ− ö−ëî ó−šñê
í³¾ôî ñ×êô óíñ ³³ñ ³î−þëí ñ¼ óìþ³í¾ ì×ô −× îò−−í ó−šñê êþ− ñëê ,î¾òî¼ô îò−−í ó−šñê ³ê
ó−ôìþ þþî¼³ò¾ îò−−í ,’í ó¾ë êþš−î ï"−¼ ,öîññ óîšôî þôê ö×î ,ó−šñê êþ− þôêò ëî−êë íòíî ,î³îôôîþô
³−êð ó"ñî¼ ñê ×"êî ,’î×î ððîô¾ íðôë −× óñî¼ë ’îèî êþ− óòìí ö¬¾í þôê ×"−õ¼ê ,ö¬¾íñ ³"−¾í
.óñî¼ ñê ’³− êîí ï"−¼î ,ó−êš êôñ¼ í½ò³ò µ×ñî ,¼îð−× óíþëê ñ¼ èîþ¬š í−í ö×î ,í½ò³ò
(¬"î− ³¾îðš) íïô ñîðè ¾òî¼ îñ ö−êð ¾òî¼í ³êþ−ô îò−ê¾ íñè³òî
íêôñ ¬òìò þ¾ê −þõ îð−ì− îòë îô®¼ë ¬îì¾−¾ ¼ë¬ë
ó"−šñê ê"þ− −× −³¼ðîí îô× −³¼ð− í³¼ îò−−íî ,íò¾
.îòë šì®− ³ê ñôèí óî−ë ñîðè í³¾ô óíþëê ¾¼−î êñî ñ−êîí ,¾òî¼í ³êþ−ô êñî î³îôôîþô í³ê êš−−ð
š"íþí ó¾ë (ó−þîõñ) ñêšïì− −þëð š"íõ½ë êëîô íòí .’îèî µ¾ì
íþî³ë ïôîþô ó−þîõð í"íññï ïîë−ï¼ôô µîþë ’þ −ëþí (í¾ô ìô¾−)
óî−ë ñîðè í³¾ô óíþëê ¾¼−î (ì ê× ³−¾êþë) šî½õë
í¾¼¾ ,í"ñèô ³î−³îê ñ"ôèí ,îòë šì®− ³ê ñ"ôèí
¾îþ−õí îíô îñ¾ öìðë î³îê ñê¾î .ó−þîõë í³¾ô ³ê ³×¾ì êñî í³ê ó−šñê êþ− −× −³¼ð− í³¼ −×
þôêî ,í³ê þîôê š"íþí ë−¾í ,îòë šì®− ³ê ³ë−³ë ö−¼−ë¾ô¾ ¼îð− −× þëðí þîê−ë ñ"ò .µð−ì− ³ê µòë
þõî¾ð êô¼¬ îò−−í (.èô í×î½) ñ"ï óþôêô ð"¼ êîí¾ µ−ò−¼ë ’−í í³ê š−ð® µ−ñ¼ ó−þôîê óñî¼í ñ× ’−õê î³îê
³ë¾ë íñ−èôí êîþšñ êñ¾ ö−ò¼ñ ,íñèôð êô¼¬ îò−−í î−ò−¼ë š−ð® ³î−íñ êñ¾ ö−îêñí ö−ë íòîô š"ô½ëî ¼¾þ×
óî¾ô óíñ ðìê ó¼¬ ³ë¾ë þõî¾ë ¼îš³ñ êñ¾ óèî š−ð® ó¾ë −³¼ô¾î ,¾"−−¼ µ³šð®ë þôê³ ñê þôêò¾
(.ï¬ í"þ) ¼îð−î ,ó−ëþí ³î¾þë ³îôê ’ð îòþ−ë¼− êô¾ š−ð® −òê¾ îô®¼ë −"¾í −ñ þôê− ’−õê þôê¾ ðìê
’þ −ëþí −ò−¼ë ë¬îíî ,šì®− ñ¾ îñ−ê ñ¼ ïôþô þõî¾ð ¼èþ î³îêë îò−−í þëðí ³ôê −× ö−ôêô −òê −êðîë¾
,’î×î ññôð öêô íê×ï ï"îš−³í þôêôë î−ñ¼ ±−ñôíî µîþë îò−ê¾ î"ì ³î−íñ ñ×î− ëî¾ ï"ìê¾ ¼èþë ñëê ’í þôîê¾
ó³½ ë³×ò êñ¾ −êðîëð ,ó−þëðí ³òîî× ñ"−î .ð"×¼ ,íñ−ñì µõ−íñ ¾−î ³ìê í¼¾ë îôñî¼ íòîš ¾− −× ö×
ö×ê ,îèë ó−þëð ¾− −êðîëî ,ñêšïì− −þëð š"íõ½ë í®ñí î−ô− ñ× ’−õê ¼¾þ −òê¾ ô"¼ í¾ê ¾ðšôí îþôê¾ ð"¼î
¾þõñ í"ññï ê−ñîõîþ¬½êô ¾"þíô š"íþí ð"−õ¼ þêë³− −õô −³¼ô¾ óê ’−õê ×"¼î ,³¾ðîšô ï"í š−ð® ’−í
óí−êòî¾ îë−−ì³ò íô −òõô þ³½ê íñê¾ ,íê−ñõ ¾þðô š−ïìô −³−−í êñ ï"ìê¾ ¼èþë š−ð® −òê¾ îô®¼ ³"−¾í
î¾¼ò¾ −òõô ó−ô¾í öô íñ îë−¾íî ,í−ñ× ñêþ¾− ñ¾ ó−šñê êþ− −× −³¼ð− í³¼ îíïî ,−³¼ô¾ ×"¼ š−ð®ñ ¼"ê
íþôêî þ³½ê íì³õ ð−ô ,¾þî µô ñêþ¾− ñ¾ óí−êòî¾ ñî×−ë× ï"ìê¾ ¼èþë ñëê −³¼ð− îï ¼èþë þôîñ× ,í³ê
þ½ìòî ³îòîî¼í îôþè¾ îò−−íð ,−ò³ëï¼ íôñ −ñê −ñê .íþ−ìëñ ššðïô îò−ê¾ í¼−ð−í ññî¾ −òê
,"−ñê" ³î−³îê (ñêþ¾−ð êëþ ê½õîþ¬îõê) "ñê×−ô" µêñôô (ëñ ë¬−−)
³î−³îê "ñêþ¾−" ó¾ô îê−®îí ö×î "µô" ³î−³îê þê¾òî
,"¾þî µô" î¾¼ò¾ îíïî ,"¾þ" ³î−³îê þê¾òî ,"−ñê"
,ì"ìõðî ð"×¼ ,−ò³ëï¼ íôñ "−ñê −ñê" þ³½ê íì³õ íïñî .óñî¼ ñê ’í ó¾ë êþš−î ’îèî ¼ë¾ þêëë ñ¾ê ¬¼−î
"ñ−ê" ñ¾ þõî¾ë íò¾í ¾êþë ö−¼šî³ ö×ñ¾ þôîñ ö׳−î îêþëñ íë¾ìôë íñ¼ íñì³ô ñ"ï óþêôêô −"õ¼ þêë³−
þ½ì− êñ¾ ó−ôìþ þþî¼ñ ó−ô¼õ −³¾ "−ñê" ³î−³îê ³ðô ¹³−¾î ðô¼ ó−−š³ô óñî¼í ö−ê¾ íêþ ö−ðí ³ðôë
îò−−í þëðí êîíî ,ñêþ¾−ëî ñê×−ô µêñôë "−ñê" ³î−³îê í³ê óñî¼ óê óíþëê þôê¾ ¾þðôë êîí ö×î ,ó−ôìþí
(.ð íñ−èô) ñ"ïìê¾ íñ−èôð êô¼¬ îò−−íî þõî¾ð êô¼¬ −× −þí ,óñî¼ ³−ñ ¾šëô í³ê ö−ð óêî ,ö−ð ö−ê ¾šëô
×"èð ,óî−ë í³îò¾ñî íñ−ñë íñ−èôí ³ê ³îþšñ óðê ë−−ì ñ−ë¾ë êîí ó−ôìþí ³ðôë ³"−¾í èíò³ô¾ íô íï
ïôîþô ö×ñî ,"−ñê −ñê" ³î−³îê êñôñ ó−ô¼õ ’ë ó−ë−−ì ,µò−ô− ð− ñ¼ µñ® ’í −× ¼îð− íòíî ,óñî¼ñ óî−š êí−¾
"óî−ë" ñîðè í³¾ô óíþëê ¾¼−î’ íï šî½õë êšîîð ñ¼ óìþôí ñ×î îñ ö−ððîô ððîô óðê¾ íðôë îë î¾þ−õ¾
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
èþ¬šñ íñî¼ ö¬¾í¾× ,µ½¼× ³ê µ−ôìþ î¾ë×− ö× ,öõîêî íðî¼½ í¾¼ óî−ë êšîîðð ,í"ñèô ³î−³îê ñ"ôèí ,’ñôèí
óò−ê î−þëð −× îñ ö−ôê³ êñî ¼ô¾³ êñ ,íô−ì þþî¼ñî µþëë ðî¼ ’−¼î] ó−ô¼õ ’ë íñ−èôí ³ê êþš þë×¾ −þìê
ïî¼ ö−ô− ³ê ,¬−−õí ¾þõñ −³þôê íïëî .ð"×¼ ,ó−¼ô¾ò .[íïë ¾þõñ ñ"ï îò−ëþ öþô µ−þêí¾ ó−êþîò ó−ô−ñ í¾ô
¼öîòè ñ−ê îþîô³ ¬ì¾òî ðš¼ò šð®ë ñ−ì ³î¾¼ñ íþþî )(í¾ô µþë
,íñõ³í ñêî íòþí ñê ¼îô¾ñ ñ−ñ ðî¼ë 󳚼ïë î¼ïè êò
íþþî¼ ïî¼ ö−ô− ³ê í"ëší ³êô ó−¾šëô îòê¾ íòîî×í ¼"−ï êïñ¼ëô ð"−þíô š"íþíð í−ô¾ô êþôê³ô
ñ¼ µ−ôìþ îññîè³−î í"ëší îò−ñ¼ óìþ−¾ ,ñ−ì ³î¾¼ñ ¾ë×¾ îô× óñî¼ ñ¾ îòîëþ ,íñõ³í ì½îò ¾þõñ
,ñ−ê îþîô³ ¬ì¾òî ðš¼ò šð®ë¾ ¹ê −× ó¼¬íî ,µ−³îðô óñ¾ ëëñë µòî®þ ³î¾¼ñ î−ôìþ ³ê îò−ëê óíþëê
,íñî¼ñ šì®− ö−êî íñî¼ñ í¾ð íñì³ô íþ−ïèí í³−í µ×ð ×íô íþîê×ñî .’î×î îò−ñ¼ô µ½¼× ³ê µ−ôìþ î¾ë×− ö
¼−þëð ñ¼ ì−è¾í êñî îò−ëê óíþëê ¬−ëí êñ íï ñ× ó ³ðô ³ê ¾ë× îò−ëê óíþëê êñíî ,óí−ò−ë¾ íî¾í ð®í
í"ëší öòîè−¾ î¼ïè êò öîòè íðô ðèò× íðô ö× ñ¼î ,ö¬¾í ó−ôìþí ³ðô þþî¼³−¾ µîõ−íñ ó−¾šëô îòêî ,³îòôìþí
îñ−õêî ,³îñèí ³î×¾ì µî³ë ,ñ−ñ ðî¼ë 󳚼ïë ,î−òë óíþëê¾ (:¬õ ö−þðíò½) ñ"ïìê −× ö−ò¼í þîê−ë µê .íñ¼ôñ
êñê ,î−ñê í"ëší ¼ô¾− êñ ³ôê þôîêî êë ö¬¾í ¼ô¾¾ îñ þôêî î−ñê ö¬¾í êë ,íð−š¼íñ î³×ñë îò−ëê
íï−êë ñêþ¾− −òë ñ¾ íñõ³í ñêî íòþí ñê ¼îô¾ñ óíþëêî ,íñî¼ñ šì®− ö−êî íñî¼ñ í¾í¾ ðîèþõí −þîìêô
êò¼¾îí ó−þôîê îòê¾ íô þêë³− íïëî .î−í−¾ ë®ô îñ−õê¾ −êðë ñ¾ î¾òî¼ µ× þôêî ,îñ ö−ôêí êñ îò−ëê
í¾ð µñ¾ ³î−³−ôê ¼ô¾ îò−ëê óíþëê¾ ,µ"³−ôê µ¼ôñ öîê ¬−ëí êñ í"ëší íòíî .îñ ö−¼ôî¾ ö−ê ³ôê þôê
ö×ñî ,î−þëð ñë−š êñ íï ñ× ó¼î ,íñî¼ñ šì®− ö−êî íñî¼ñ þþî¼ôî ñêþ¾− ñ¼ èþ¬šôí êîí ö¬¾í êñê ,ëš¼−ë
óê îñ−õê ö¬¾í −þëðñ ’í ¼ô¾− êñ íðô ðèò× íðô ¾ë×¾ îô×¾ îò−³ñõ³ ³òîî× íïî .î"ì óí−ñ¼ ó−ò−ð
.³ôê þôîê −× ,óñ¾ ëëñë µòî®þ ³î¾¼ñ î−ôìþ ³ê îò−ëê óíþëê
)×"(ê"¬−ñ¾ š"íèí îò−ëþ öþô š ó−òõ óî¾ë ö¬¾í −þëð ñëšñ ö−ê¾ î³¼ðë ö³−ê í−í
ץ לקיטת תמרים ת
אמרות וסיפורים ,מלוקט מספרים ,על רבותיה"ק עצי התמרים
ג' פירושים מתוקים ב'אחר תעבורו' ,מעת פגישת רביה"ק זללה"ה עם הרה"ק מבעלזא זללה"ה
ואקחה פת לחם וסעדו לבבם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת .כשהיה משכנו של הרה"ק מהרי"ד
מבעלזא זללה"ה בעיר האלאשיץ כשחזר מאונגארין לפולין בגמר המלחמה )מלחה"ע הראשונה( ,ואיתרמי פעם שרבי ה"ק זללה"ה )שהיה אז
עוד באורשיווא( עבר שם בדרכו לאיזהו מקומן ,ורצה רבינו להיכנס להרה"ק מבעלזא לקבל פניו .והנה מנהגו של הה"ק מבעלזא היה,
שבשעות הערב היה יושב ומשוחח עם בניו הצדיקים ,ולא נתן רשות להפריעו ,ואז היה שם הרה"ח ר' יעקב יאקאבאוויטש ע"ה מעיר
נירעדהאז שהיה מחסידי בעלזא וגם היה מקורב לרבינו ז"ל ,וכאשר ראה את העגלה שהתקרבה לביתו של הה"ק מבעלזא ומתוכה ירד
רבינו ז"ל ,הלך והודיע להמשב"ק של הה"ק מבעלזא ,ר' אהרן יושע ע"ה ,שהרב מאורשיווא נמצא פה ורוצה להיכנס להה"ק ,ואמר
המשב"ק שכעת לא יוכל להיכנס בשום אופן ,והלך הרה"ח ר' יעקב על דעת עצמו ופתח את דלת הרה"ק ,ואמר להרה"ק "הנה הרב
מאורשיווא נמצא בכאן ורוצה להיכנס לרבינו לקבל שלום" ,ואמר הרה"ק מבעלזא שימתין כמה רגעים ,וקם הרה"ק ממקומו והלך לקראת
הדלת לקבל פני רבינו ז"ל ,ונתן שלום בפנים צוהלות ,וכיבד את רבינו ביותרת הכבוד.
הרה"ק מבעלזא אמר אז לרבינו ז"ל שאף שאין דרכו לקבל אנשים בין מנחה למעריב ,אבל כיון שרבינו עובר אורח הממהר לדרכו הסכים
לקבלו בכדי שלא לעכבו ,ואמר אז דבר נחמד בפירוש הפסוק "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו" ,ולכאורה יש לדייק הלא אינו מן
הנימוס לומר לאורחים "אחר תעבורו" לשלחם מביתו ,אמנם באמת גם זה היא ממדת דרך ארץ שאם רואה אדם שאורחו ממהר לדרכו לא
יעכבו ולא יאחר זמנו ,אלא ישתדל שיוכל לילך לדרכו בלי עיכוב ,וזה שאמר אברהם אבינו להמלאכים "אחר תעבורו" שלא אעכב על ידכם.
רבינו ז"ל ענה על זה להרה"ק מבעלזא זצ"ל דזה ג"כ פי' 'אחר תעבורו' כי הלקיחה מבית הצדיק ישאר אצלם גם לאחר שיחזרו לביתם ,ש גם
אז לא תפסק השפע שקיבלו אצל הצדיק ,וז"פ "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם" שהצדיק יחזק את לבם "אחר תעבורו" שגם אחר שילך מבית
הצדיק לביתו תשאר אצלו השפעת הצדיק) .כן פי' פסוק זה בספה"ק תפארת שלמה פרשת יתרו ,וזל"ק :רמז להם כי גם 'אחר שתעבורו' מכאן לבא לביתכם יהיה
לכם תועלת להיות נשמרים וכו' ,כמו שהורה לנו הבעש"ט זי"ע והפליא עצה והגדיל תושיה כו' ,וכה אמר כי כל מי שזוכה להיות משובתי שבת מאוכלי שולחנו הוא נותן בו
סם חיים כו' ,וגם פועל להבא להתנהג בביתו בקדושה וטהרה כו' ובזה יפה כח הצדיק ע"י שולחנו הטהור לתת לאדם שמירה להבא להנצל מכל רע כנ"ל(.
וחסידים מספרים שבאותו מעמד ציוה הרב מבעלזא להביא כיבוד לרבינו ז"ל ,ורבינו השתמט מלטעום שישב אז בתענית ,והרב מבעלזא
הרגיש בזה ,ואמר לרבינו שזה ג"כ אפשר לומר בפי' 'אחר תעבורו' ,דהכוונה שאמר אברהם אבינו ע"ה להמלאכים "ואקחה פת לחם וגו'
אחר תעבורו" שהרג יש שהמלאכים לא רצו לאכול אצלו ,יען שעבודתם הוא בלי אכילה וע"י אכילה יתגשמו ,וע"כ אמר להם שאצלו לא
יתגשמו ויוכלו לחזור לעבודתם כמקדם וזה "אחר תעבורו".
מושיען ש"י )ח"ד ,ע' עב(
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ö× óê ,î³îê ñô ’í óê íòíî ;³−þëí îô¼ ³îþ×î ñõ¾í þîðë ó−−š³íñ ó−ñî×−¾ íô .'וירא אליו ה
:(è½þ ð"î−) öñ êô−−šî ,ñîíô ðñîò× îò−ð íþîê×ñ ñëê ,³îñõ¾ë êîí¾ óèí ,íþî³í ì×ë êîí ñ×í ,íïí
−õñ ñëê ;³−þë óð îòôô ¹−¬íñ µ−þ® ñîíô ðñîòí ñõ¾í þîðë šîï−ì îòñ ö³îò êîí¾ îô× ¬¼ôí íï óè
íñ−ôí þš−¼ð öî−× ö× óê ,î¼−−½ šþ ’í¾ ê½þ−èí −ðîí− ñ×ë ¾−¾ íô ³îëêí ì×ë šþ êîí ñ×íî ,íïí
µ−þ® ö−êî ,íî®ôí ³ê ó−−š þ−õ¾ óðê −ð−ë í−í ’í î−ñê êþ−î îíïî .(ì− ó−þôê −¬îšñ) ³þ³î½ô íëíê
,³ôê ³îê½þ−èí −ò¾ð þ¾õêî .³−þë óð ¹−¬íñ ö−êî þ³½í ¾−¾ öôïë îñ−õê¾ ,’óíþëê ñê’ þôê êñî
,íïë šõ³½ò óíþëê¾ êñê ,’í î³îê ñô ³ôêëð ,ó−¾ší ³îòî−½òí ðèò ðîô¼ñ ó−ñî×− ì× íï−êë ó−¼ðî−
ë¾ì ö× ñ¼ ,íïñ −îêþ êîí¾ îô®¼ë š−ïìí êñ¾ −òõô êîí¾ öôïë îñ−õê ,óíþëê ñ¾ îìî×ë êîí ñ×í
óð ¹−¬íñ µ−þ® ö−ê ö× óêî ,îñ þï¼ šþ ’í −ñîêð î−¾×¼¾ −òõôî .óíþëê ñ¾ îô¾ þ×−ò ö−ê¾ þ³½íë
íô ³ð× êþôôô í®¼ ñîê¾ñ µñí ö× ñ¼î ,³−þë ö× ñ¼ ,ñêþ¾− ññ×í µ¾ôò îòôô¾ šì®− ³ð−ñë þ¾ë³ò
þôê ,óíþëê ñ¾ î³ñ¼ô ñðîèô ¼ð−¾ êþôôî ,³î¾¼ñ îìî×ë êîí ñ×í ,ñêþ¾− ñ¾ ³îìî×í ñ×¾ ,öê× íï ïôþ
.³−þë óð ¹−¬íñ µ−þ®î ,’í −ð− ñ¼ í−í ñ×í¾ îñ .ó−¾îðší ³îëêíî óíþëê ñ¾
()טיב לבב ()חידו"ת תשטז פח
ד ד
ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא ³−ñèþô .íñîìí ³ê þšëñ −"¾þëî .'וירא אליו ה
,ð−ô³ óô−−š¾ ³î®ô −ò¾ îñ î−í óíþëê .íñ−ôí íêîþí íñîì ñ×î ,óíþëê ñ¾ îþêî®ë í−îñ³ í³−í
ó"ëôþí íòíî .ó−þè þ−−èñî ,ó−ìþîê ³½ò×í ³î®ô :í¾ší ê"¾þíôíî .(:ï¬ êþ³ë êëë) êõþ³ò ð−ô í³îê
¾−ñìíñ −ð× êîí íñ−ô ³î®ô :ë³× (¬ô è ó−×îëò íþîô) íñìò¾× íï ëî¬ öëêë êõþ³ô óíþëê í−í êñ íôñ
ïêð ,íï ó¼¬ µ−−¾ êñ óíþëê ñ®ê ñëê ;íîê³í ì× ³−ñèþôí í³îê îñ í−í êñ ö−−ð¼¾ íêþòî ;íñ−ôí öô
,î³îê³ íñ¬ë³ò þë× íò¾ ¼¾³î ó−¼¾³ öë í−í¾× óíþëê ñë−š êñ¾ þ¾õêð ,í¼¾ í³îêë íëî¬
ñ¼ ³î−þëí −òõë öîèí ó¼¬ îñ í−í êñ ö× ñ¼ ³î×ïë µ× þìê íñ í×ï šþ ,ðñîò¾× ³−ñèþôí
−ò¾í ñ¼ þ³îîñ µþ¬®− î−¾×¼ô¾ êþ−−³ô í−íî ,íñ−ôí íñ−ô ³î®ô þìê êšîð¾ ö׳−î ,í¾¼¾ ó−ëî¬ ó−¾¼ôí
íï −ð− ñ¼¾ −òõô ,îñ®ê ðî¼ îêîë− êñ −ñîêð ,³î®ôí ñë−š ïê ,î−þë−ê ñ× ó−ñ¾í¾ î¾õò ³îô−ñ¾ñ í×ï¾×
ê®ô êþôô óñîê .ó−ô¼í −ò−¼ë þïî óîô ñ¼ë í−í− í−í− îñëš−¾×¾ ’í öî®þ í−íî ,îïñí íò³ôí ³ê
,ð−ô³ µ³îê ñ−®í ’íð ,íñ−ôí ñ¼ öîèí ó¼¬ îñ µêñôí ³ê î−ñê ìñ¾ ö× ñ¼î ,¾õòí ³îô−ñ¾î ³ìô¾ë
,îòî®þ× ³î¾¼ñ ë−−îìô í³ê ñîôñ µñ íî® óê¾ −êðîëî íò³ô ñë−š î³ñ−ôô êõþ³ò¾ þìêî ,î³îêõþñ ñêõþ
.ñ×í î³îê îò−ë− −êðîëî ,ë−−ìô ñ×¾í¾ þëð êîíî .îï íëî¬
()תשיח ()דברי יואל
ד ד
ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא
³ê ’í íî®−¾ ¾þîõô êþšë îò−®ô êñ ³ôêë .íñ−ôí ,êþôôô í®¼ ñî¬−ñ µ−þ® í−í íôñ íþîê×ñ .íñ−ôí
ñîôí êñê í−ñ þôêš êñî ,îô®¼ ³ê ñîô−¾ óíþëê îþôêð íêþòî .íî®ôí ³ê ó−−šñ ’í îñ í þìê
ö−òš î³−ë −òë ³ê ñîô−¾ ,(ï− ³−¾êþë) þ×ï ñ× ó×ñ óíþëê ñîô−ò íïí óî−í ó®¼ë :ñ¼ (ïô íëþ ³−¾êþë)
−× :(:ïò ö−¬−è) îþôê íòíî .(ì îô ¾ðîší þïò) îõ½× ,ñîô−ò êñê öê× ë−³× ö−ê óíþëê ñô ,(ï− ³−¾êþë)
íò³−ò¾ íñ−ô îï ,(ðô ó−ñí³) óî−í ñ× îòèþîí µ−ñ¼ óíþëê :(ö¾− −"¾þ) êëîôî ;ñîíô ê®ôòî îô®¼ šðë¾
êñí :(íôþ ð"î− ³îëî¾³) ë³× þõî½ ó³ìíî ;−ò−ô¾ë :(¬ í−ôìò) ë−³×ð× ,î¼−−½î îð−ë ïìê ’íî îô®¼ þ¼¬®ò
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
.(:ï¬ êþ³ë êëë) êõþ³ò ð−ô í ³îê íêîþí íñîì ³ôìô ³ô îò−ê ¹ñêô ðìê îñ−õê¾ ³îêîþ îò−ò−¼
þ−½− ñîô−¾ þìê óê šõ³½ô í−í óíþëêð íêþòî í−í ö× ñ¼î ;êñ®ôî êò−èô íî®ôð þôîñ µ−þ®î ,íñ−ô
ñ¼ ñëš− îê ,³−ñèþôí ³ñîè½ −ð− ñ¼ þ¼®í î−ñ¼ô ñ¼ íî® êñ¾ öî−× ,þëðë ö׳½− óê šõî½ô óíþëê
ñ×î− êñ¾ îñ îë−¾í ñî×¾êî þò¼î ,íî®ôí þ¼® îô®¼ ,³îô− êñ¾ î−ñ¼ öè³¾ íî®ôí ³î×ï îñ í−í− êñî ,íï
ñ×î− êñî íëþí óð îòôô ê®−î ,þ¼®í ³ê ñîë½ñ êîí þë×¾ ,êþ−ñ µ−þ® ö−ê¾ îñ ë−¾í êþôô ñëê
ñ¼ ¾îìñ îñ ö−ê¾ îñ ë−¾í êþôô ñëê ,³îô−î ñîë½ñ .½ò ’í îñ í¾¼− î−¾×¼ óèî ,ó−½òë ðôîñô
ö¾ë×ô µñ−®í ’í¾ ,ó−½òë ðôîñô í³ê êñíð ,íò×½í ()דברי יואל
þ−½íñ êñ¾ ¹−ð¼ êñ−ôôî ,ó−×ñôí ñ×ô µñ−®íî ¾êí ד
íî®ôí íë−ëìî ,êþèê êþ¼® óîõñ −× ,þ¼®í ³ê ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא
íëíêô ö−¾î¼ :(:ìõ ³ë¾) îþôêð× ,þ¼®ë íêë¾ ,ó−×êñôë óðîšô ’í µñôò óðêí ³ê−þëë .íñ−ôí
(í ó−¬õî¾) þôîê ëî³×í óí−ñ¼ ,ö−þî½−ë ö−ìô¾î ,³îðþñ ó−ò−ôñ óîšô ¾−î î³þ−®−ë îíî¼−−½ êñ¾ ¹êî
íñ−ôí ó®¼ ñ¼ ñëê ;î³þîëèë ¾ô¾í ³ê®× î−ëíîêî ñîðèí êí−¾ ,íîò¼ ³ðô ðôññô ëî³×í ¼òôò êñ
.óñî× îô−×½í ¹êî .(ê ³−¾êþë −"¾þ) ö¬ší öô ³î¾þ ñ¬îòî µñôò
()דברי יואל
ñ×ô ,ö× í¾¼−¾ íþîôè í¬ñìíë ¬ñìîô í−í ’í¾
ד
í³ê¾ óîšôëð ,íîò¼ ³ðô ³îêþíñ ó³îê ñê¾ óîšô
ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא ó−êþô¾ ¹êî .î³îò³îò¼ ê®îô í³ê ó¾ î³ñîðè ê®îô
ñ¼ îñ−õê î¾õò þî½ôñ þ³îô ¾îþõî ð−½ì .íñ−ôí ³î¾¼ñ ó−ê¾þ ö−ê ñëê ,ó−ñêî¾¾ íïë íîò¼ ³ðô
ìô¾−í ï"š .(ïòš ð"î−) þîë¼− ñêî èþí−ë îò−ê¾ þëð ³î¾¼ñ ó−ë−−îìô êñê ,³ôêíñ ðèò³ô êîí¾× îí¾¼ô×
þ³îí ¾îþõî ð−½ì −×î :ë³× (−ð×î í"ð ê¾³) í¾ô íï ö−¼×î .þëð óî¾ô ñ¬ë³íñ êñî ,³ôêí íþî−¾ −õ×
íï êñê ,íî®ô ñ× ñ¼ î¾õò þî½ôñ þ³îô¾ ,îôð í¾¼− −êðîë¾ îñ®ê ¬ñìîô í−í¾ ¹êð ,óíþëêë í−í
êþš−î) óíë −ìîô îðôñ ³î®ôí ñ× íìîð ¾õò ìîš−õ¾ í®¼ ñîê¾ñ µñí î³îò³îò¼ ³ðôô íï ñ× ó¼ ,î³î®ô×
³î−ìí š−ð®í ñ®êî ,(:íõ êôî−) óíë ³îô−¾ êñî (ì− ,ñîôñ î³îê − êñ¾ ¹êî ,ñî×¾êî þò¼ô íñ−ôí ñ¼
íï−ê ó−−šñ ñî×− îò−ê óêî ,³î®ôí óî−š êîí îñ¾ í¾¼ êñî î³îò³îò¼ ³ôìô ñ¬ë³ò êñ êîí óîšô ñ×ô
êþôô þôê ö× ñ¼ ;³î−ìí ³ñ−¬ò îñ®ê êþšò ,íî®ô í¾¼ óèî ,íñ−ôí ñ¼ í®¼ ö³ò¾ êþôô ö×ê .ó³®¼×
−òõô ,þëðë íò×½ ¾−¾ ¹ê ñîôñ µ−þ® í³ê¾ óíþëêñ ñê¾¾ þìê îò−−íð ,³îô−ñ¾ë íîò¼ í−í íï ,î³®¼×
.’í ³î®ô ó−−š³¾ íô êîí ³î−ìí µñ®ê¾ .îô®¼ ñôî îñ ³−−® óè¾ þ³î−ëî ,î³îê
()תשטז פג
()תשיח
ד ד
ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא
íò³−ò êñî ,í¼−þõí êîí íñ−ôí ³ò×½ þš−¼ .íñ−ôí þï× í−í− ,îô®¼ ñîô− óê¾ èêîð í−í óíþëê .íñ−ôí
:(³îõ½î³) îë³×î .(:ê¼ ³îôë−) óíþëêñ íñ−ô ³¼−þõ ,óñî¼í ñ×ô íòî¾ô ¾−ê× î−ñ¼ î¬−ë−î ,³î−þëí −ò−¼ë
ê®ôò ;íò êñ¾ ¹ê î³ñ−ô ¼þõ óíþëê óîšô ñ×ô ëþš³− þëðí¾ í®þ ö×ñ ,îñ®ê êîëñô îš−½õ− ö× óêî
í¼−þõí ³ê óè í¾¼− óê í−í óíþëê ñ¾ îš−õ½ð ³ê íñè−¾ −ð− ñ¼¾ ë¾ìî ,−¾îòêí ñ×¾ñ ³®š ö× óè
ð¼ íþî³í ñ× ³ê ó−−š¾ îô×î ,í−ñ¼ íò êñ¾ ¹ê ,³îôîêí −ðë×ò î−í óí¾ êþôôî ñî×¾ê þò¼ −òõñ îëñ
íò×½ ê×−êð öî−× í¼−þõí í¾¼− êñ îê ,íò³−ò êñ¾ −× ,³î−þëí −ò−¼ë þï í−í− êñ ëî¾ ,þëðñ îô−×½− óíî
íò×½ ¾−¾ öî−×ð îñ îë−¾í ñî×¾êî þò¼ ö×êî .þëðë êñí −× ,î−ñ¼ ó−®®îñ³ôí −õ îþ×½−î î−ñ¼ î®−ñô− óí
ñëê ,íò êñ¾ þëðë íò×½ë îô®¼ ½−ò×− êñ þëðë .î−¾¼ôñ îô−×½í óô®¼ óí
þîë¼ð î¾ðš ìîþë íêîþ êîí¾ öî−×ð îñ ë−¾í êþôô ()חידושי תורה
ö× óê ,í¼−þõí ³ê óè ³î¾¼ñ µ−þ® î¾õò ³îô−ñ¾ ד
’í îòñ−®− −êðîëî ,í−ñ¼ íò¾ íî®ôí ññ×ë êîí íï ñ¼ í®¼ îñ ö³ò¾ êîí −"¾þëî .באלוני ממרא
.óîñ× îñ š−ï− êñî ñ×î ,óíþëê ñ¾ îþêî®ë í−îñ³ í³−í ³−ñèþô .íñ−ôí
()דברי יואל
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
כמו על שאר המצוות ,והיו מעכבים אותו ,ולפעמים הוא יוקח נא "מעט" מים
נחוץ לדרכו ומפסיד הפסד רב אם יעכבנו ,והוסיף להמשיל:
ידוע העובדא שפע"א איקלע הגאון רבי ישראל סאלאנטער
אתה הוא איש מסחר ויש לך עסק קבוע לזמן ולשעה ,אם
ז"ל לאכסניא ובנטלו ידיו לסעודה שפך על ידיו רק מעט
יעכבוך עדי יאכילוך וישקוך הרי תפסיד מטרת נסיעתך ,על
מים כדי שיעור מצומצם ,שאלו בעה"ב מדוע לא יעשה
כן נכללת המצוה ב"ואבת לרעך כמוך" ,להורות שאם לא
רבינו כרב חסדא דמשא מלא חפני מיא )שבת סב (:השיב
יוכל האורח להתעכב ,אל תעכבנו ,ואם הזמן נכון ויאות
הגאון ראיתי שהמשרתת היא המביאה מים מהבאר ולכן לא
לפניו אזי קבלהו וכבדהו ,ונסע לדרכו ,ובזה ביאר ר' מאטיל
אוכל לקחת הרבה מים יותר מכפי ההכרח ,ולהיות ירא
הנ"ל את מאמה"כ בפרשתן "וסעדו לבכם אחר תעבורו"
שמים על שכם העלובה ההיא ,והנה אמרו בגמרא )בבא מציעא
והתמיהה ידועה ,וכי כך אומרים לאורחים אכלו ואחר
פו (:שאברהם אבינו אמר יוקח נא ע"י שליח ,ומעתה מובן
תעבורו ,אלא לפי האמור גם זאת שאמר אברהם אבינו ע"ה
דכיון שלא הביא בעצמו דייק ואמר יוקח נא "מעט" מים,
להמלאכים "אחר תעבורו" הוא חלק ממצות הכנסת אורחים,
שלא להיות וותרן על חשבון עמל השליח.
כלומר ,שלא ידאגו על עיכוב בעת נחיצתם לדרכם. )ליקוטי ישרים(
)שיחות קודש(
וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו
ויכרתו שניהם ברית
פע"א הגיע הרה"ק ר' מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע לברית
הרה"ק ר' בונם מפרשיסחא זי"ע ציוה פעם למשמשיו מילה ואמרו לו שאבי הבן נוטה למות רח"ל וציוה לעשות
לשכור עגלה כי ברצונו לנסוע לווארשא ,כאשר אמר כן עשו הברית מיד ובעזהשי"ת יבריא אבי הבן ,והסביר הענין
ונסעו לווארשא ,כשהגיעו העירה שאלו אותו משמשיו שמצינו שכשהיה אברהם אבינו חולה הגיעו שלשה אורחים,
לאיזהבית אכסניא לנסוע אך הצדיק התעלם משאלתם מיכאל גבריאל ורפאל ,אחד לבשר את שרה ואחד להפוך
וציוה להמשיך הלאה ברחובות העיר ,לפתע סימן בידיו אל את סדום ואחד לרפאות את אברהם ,יען כי אין מלאך אחד
בעל העגלה שיעצו סמוך לבית ממכר יין שרף ,ירד הרה"ק עושה שתי שליחות ,ורפאל שריפא את אברהם הלך משם
מהעגלה ונכנס לבית ומצא שם שני אנשים סבלים שיושבים להציל את לוט ,ולכאורה למה לא שלחו מיוחד להציל את
ושותים יי"ש ומשוחחים ביניהם ,נעמד הרה"ק ר' בונם לידם לוט ,רק דלפעמים אין זכות לאותו אדם שיבוא מלאך
ושמע את האחד שואל לחבירו :האם כבר למדת החומש בשבילו לרפאותו ,רק מכיון שבא בשביל אחר יכול ג"כ
ב"חק" ,השיב לו רעהו :הן ,אמר לו הראשון :גם אני למדתי, לרפאות את זה ,וכן היה בלוט שלא היה לו זכות שישלחו
ובעת למדי הוקשה לי מאוד על הפסוק "ויכרתו שניהם מלאך בשבילו ,רק מכיון שבא לרפאות את אברהם הלך
ברית" האיך כרת אברהם אבינו ע"ה ברית עם אבימלך להציל את לוט ,וסיים המאור עינים :דכמו כן כאן שאבי הבן
העכו"ם ,השיב לו השני בקושיא :גם לי היה קשה בפסוק זה, החולה אולי אין לו זכות שיבוא מלאך מיוחד לרפאותו ,אבל
למה כתיב ויכרתו שניה"ם ברית ,הלא די היה לו לומר כיון שאליהו מלאך הברית בא לרפאות את הרך הנימול,
"ויכרתו ברית" ,אולם בקושייתך עתה נתיישב לי הדבר, יכול כבר לרפאות גם את האב .
שרצה הכתוב להדגיש שאף שכרתו ברית ביניהם ,עם כל )ילקוט מאורי אור(
זאת נשארו "שניהם" כל אחד בפני עצמו ,ולא התאחדו וסעדו לבכם אחר תעבורו
להיות אחד ,כשסיימו דבריהם אלו ,פנה הרה"ק ר' בונם ויצא
משם ,נתיישב על העגלה וציוה לשוב חזרה לביתו ,מפני הרה"ק ר' יצחק מווארקא זי"ע כאשר בא לעיר קאלשין היה
שכל נסיעתו לא היתה כי אם לשמוע את דברי צדיקים מתאכסן תמיד בבית הרה"ג ר' מאטיל מיכלזאהן בעמח"ס
נסתרים אלו. "מאמר מרדכי" ,פע"א בא ביום החמישי בשבת לעיר הנ"ל
)שיחות צדיקים( ועמד לפני הפתח של ר' מאטיל ואמר לו שהוא נוסע הלאה
וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ולא ישבות שם ,נצטער מאוד ר' מאטיל והפציר בו שיבוא
לביתו ,והסכים ונכנס לביתו ,ויאמר לו הרה"ק מווארקא:
פ"א שאל אחד מהרה"ק מקאזמיר זי"ע על מה שמאחר הזמן הגד נא ,מצוה נשגבה כהכנסת אורחים שגדולה היא יותר
תפלה ,ואם מפני הארכת הכנה לתפלה ,הלא יוכל לעשות מקבלת פני השכינה ,היכן מבוארת בתורה ,אתמהה ,מצות
ההכנה מבעוד לילה ,שיהיה הכון כשיגיע הזמן תפלה "לא תחסום שור בדישו" מבואר בין התרי"ג מצוות ,והמצוה
להתפלל תפלה בזמנה ,השיב לו כתיב וישכם אברהם בבוקר הגדולה של הכנסת אורחים נכללת במצות "ואהבת לרעך
ויחבוש את חמורו וגו' ויבקע עצי העולה וגו' ,ופירוש רש"י כמוך" .אמנם ,לא יתכן היה לבאר המצוה בתורה באר היטב,
וישכם אברהם בבוקר נזדרז למצוה וקשה כין שנתדרז כי אז היו מקבלים את האורח שבא והיו מברכים עליו קודם
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ויאמר הרה"ק מליובאוויטש הלא הסבא של הכלה הוא זקן למצוה היה לו לעשות את הכנה לחבוש את חמורו ולבקע
ממני וראוי לו הכבוד שנשמע ממנו קודם את חוות דעתו העצים ,ולהכין הכל מבעוד לילה ,ומיד בהשכמה לרוץ
בזה ,ויקם הגאון ויפרש את המדרש בפלפול נאה כדרכו להעקידה ,אלא נלמד מכאן שההכנה אל המצוה ,צריך
בקודש ,ואחרי שגמר את דבריו נענה הרה"ק ויאמר :המדרש שיהיה בזמנה של המצוה דוקא ולא קודם ,וכן ההכנה
יבואר עפי"מ דקיי"ל בזבחים דקרבן שנפסל דמו זורקין את לתפלה ,צריך שיהיה בזמן התפלה דוקא ולא קודם.
הדם לאמה שבעזרה ,ולכן כאשר שמע יצחק מאביו "לעולה )נחמד מזהב(
בני" שהוא יהיה הקרבן ,חרד ואמר בלבו שמא לא יוכל אבא
וילכו שניהם יחדיו
לכבוש את רחמיו מעל בנו יחידו ,ודעתו לא תהיה מיושבת
עליו ,ועלול לטעות ויפסול את הדם ,וילך הדם לאיבוד ,וזהו כאשר בא הרה"ק מהר"ש מליובאוויטש זי"ע לוויטעבסק
כוונת המדרש "הה"ד הלוך ילך ובכה" כלומר שיצחק היה לרגל נישואיבנו ר' מענדל עם בתו של הגביר והלמדן
הולך ובוכה ,ולמה ,מפני ש"אדם דואג על איבוד דמיו" המופלג ר' יוסף פאפיערין חתן הגאון המלבים זצ"ל וגם הוא
שדאג שלא ילך דמו לאיבוד "ואינו דואג על איבוד ימיו" בא לחתונת נכדתו ,וכאשר ישבו אצל החתן בעת ה"קבלת
שלא דאג על איבוד ימיו וחייו ,כי שמח להיות עולה לריח פנים" כמנהג ,אמר ר' יוסף הנ"ל :עתה יושבים פה שני גדולי
ניחוח לה' ,חכאשר סיים הרה"ק את דבריו קם הגאון ישראל ,ובאשר זכינו להיות עמם במחיצתם אבקש אתכם
המלבי"ם ז"ל מעל כסאו ואמר אין פירוש זה כי אם ברוח לבאר לי מדרש פליאה אחד אשר לא אוכל להבין ,עה"פ
הקודש ,והוא נפלא. "וילכו שניהם יחדיו" איתא במדרש פליאה הה"ד "הלוך ילך
)חבל בנימין( ובכה אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו"
ץ לשון חכמים ת
לשון חכמים צדק ומישרים ,בדרך צחות ומליצה נאמרים
ויאמרו אליו איה שרה אשתך .נ"ל על דרך צחות ,דאמרו ז"ל )ב"מ פ"ז ע"א ( אשה עיניה צרה באורחים ,והנה שרה לא היה עיניה צרה
הגם שטבע הנשים כך ,אבל היא התחזקה נגד הטבע כדרך הצדיקים שמשנים טבעם ,ולכן אמרו המלאכים איה שרה אשתך ,כי
היה להם הרבה לאכול ,אמרו כמדומה שאשתך אינה בביתך והכנת לנו הרבה כפי רצונך שאין עינך צרה באורחים .ואמר הנה
באהל ,כי אין עיניה צרה והיא מכניסה אורחים נגד טבע שבנשים ,ואמרו שוב אשוב ובו' ,הגם שלפי טבעה אינה ראויה להוליד,
מכל מקום ישלם לה ה' מד ה כנגד מד ה ששנתה טבעה ותלד בן ,וק"ל.
כתב סופר
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו .על דרך הלצה ,דהנה שיטת היראים )עמוד היראה כד( דאכילה בלא שתיה אינו חייב
בברכת המזון ,וכיון שחשבם לערביים ע"כ ריצה אותם שלא יהיה להם טירחא יותר מידי להרבות בברכות שלא כהרגלם ,כיון
שאתן לכם רק לאכול בלא שתיה ,ולכן 'אחר' סמוך ,תיכף 'תעבורו' שלא תצטרכו לברך.
משך חכמה
ההרה המלט .ויאמר לוט וכו' ואנכי לא אוכל להמלט ההרה וכו' .להבין ענין ההתוכחות של לוט עם המלאך ,שהמלאך אמר
ההרה המלט ופירש רש"י אצל אברהם ברח ,ולוט השיב ואנכי לא אוכל להמלט ההרה ופירש רש"י אצל אנשי סדום הייתי נראה
צדיק ,עיי"ש .ביאור הענין בדרך צחות יש לומר כך ,דהנה מקודם היה לוט מתלמידי אברהם אבינו ודבוק אליו ,כמו שנאמר וילך
אתו לוט וכו' )לעיל יב ,ד( ,ויעל אברהם ולוט עמו וכו' )שם יג ,א( ,עד שבא לכמה מדרגות ,כמרומז בפסוק )שם ,ה( וגם ללוט ההולך את
אברם היה וכו' ,וכל זה היה מכחו של רבו אברהם ,כפירש"י שם מי גרם שהיתה לו זאת הליכתו עם אברם ,עיי"ש.
ואחר שראה בעצמו שכבר הגיע לאיזה מדרגות ,נכנס בו רוח שטות לחשוב בעצמו שהוא גם כן רבי ,והתחיל להרהר אחר רבו
אברהם אבינו ע"ה ,עד שנעשה חולק על רבו ועשה מריבה עמו ,כמו שנאמר )שם ,ו( ויהי ריב וכו' עד שהופרד ממנו לגמרי כמו
שנאמר )שם ,יא( ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו ,והלך לסדום ונעשה שם רבי בסדום ,כמרומז בפסוק )א'( ולוט יושב בשער
סדום ופירש רש"י מינוהו שופט עליהם ,היינו רבי ,ואמר בלבו אברהם צדיק במקומו ואני צדיק במקומי ,כפירוש רש"י שאמר
הקב"ה רואה מעשי והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל .ובפרט אחר שנענשו אנשי סדום כשנסבו על ביתו והכו בסנורים ,תלה זאת
בעצמו וצדקתו ,והתנשא עוד בעצמו שהוא בעל מופת גדול להעניש את בני אדם ,כי עשה מופת גדול כזה שהכו בסנורים מקטן
ועד גדול.
ומחמת שטותו וגאותו כאמור ,וכדאיתא בילקוט ראובני )וירא אות ק'( גם הלאה )פס' ט'( 'גש' ראשי תיבות ג'אה ש'וטה ,עיי"ש.
מחמת זה לא יכול עוד להכניע את עצמו ליסע אל אברהם אבינו ,והמלאכי רחמים בקשו אותו המלט על נפשך ,ההרה המלט אצל
אברהם ברח וטוב לך' ,ויאמר לוט ואנכי לא אוכל להמלט ההרה' ,פי' ,לא אוכל עוד להכניע את עצמי ליסע אל אברהם להיות
כפוף אליו ,כי גם אני רבי במקומי כנ"ל ,ואם סדום יהפך ,הנה נא העיר הזאת קרובה ואהיה רבי בצוער ,ומה עלתה לו ,שנעשה
שיכור ובא למה שבא ר"ל .ואלמלי היה חוזר ומכניע את עצמו לפני אברהם אבינו והיה נוסע אליו לא היה בא לכל זה כמובן ,וכל
זה נצמח יען שהתחיל להיות מהרהר אחר רבו כנ"ל ,ודו"ק והבן.
)דברי ישראל(
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
äçéù äáøú ìàå êúéá éðá íééðò åéäéå äçååøì çåúô êúéá éäé (ä"î áéúë (.æ"ô àòéöî àáá) àúéà 'îâá . úìåñ çî÷ íéàñ ùìù éøäî
íìåòä êøã äðäã ì"é êà ,äæì äæ úåëééù äî äù÷å ,äùàä íò ÷íéçøåàá äøö äéðéò äùàù ïàëî ÷çöé 'ø øîà úìåñ áéúëå çî
éðéî ìëå ïéìéùáúá äùàä äáøî íéçøåà ïéîæäì íéöåø íàù àéäù êôéäì òîùî ïàë éøäù äòåãé àéùå÷äå ,ùéàä ïî øúåé
åì ïúú àì íà íéçøåà ïéîæäì äìåëé äðéàù äøîà éë íéðãòî éøàä ,ìùî éô ìò äàøðå .çî÷î óéãò úìåñã íäøáàî øúåé äðúð
éë éåàøë ãåòñì úåéøà åéøåâì íòô øîà
,åðîî úùééáúî ,åìù íéðá íéðè÷ä
àì äæ çëîù äúðååëå ץ דורש טוב ת íéøåáéâä íúàù åòãú
ïéîæäì ìòáä ìëåé ìëå íìåòáù íéìåãâä
éë úò ìëá íéçøåà ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית מן השמים .ויאמר בי נשבעתי וגו' כי יען íéàøééúî úåéøáä
ù"æå ,äáåøî äúàöåä אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך .כי ברך אברכך åëìä íòô ,íëî
äçååøì çåúô êúéá éäé והרבה ארבה את זרעך וגו' .צריך ביאור למה לא אמר לו המלאך את כל íéð è÷ä úåéøàä
'éô êúéá éðá íééðò åéäéå øåéö åàøå ,ãçà ïéèìôì
הברכות כשנגלה אליו בראשונה הלא אז היה הדיבור אחר עמדו בנסיון .
åéäéù êðåöøá íàù êéà ìúåëä ìò ìåãâ
עוד צ"ב דתיבות 'אשר עשית את הדבר הזה' מיותרים ולא היה לומר אלא
ìà" æà êúéáá íééðò ãîåò øåáéâä ïåùîùù
'יען אשר לא חשכת את בנך'.
ìùáìå úåôàì "äáøú åéãéá éøàä úà âøåäå
äéäé äæ íéçøåàä ìéáùá ויש לפרש ,דהנה ישנם שני ס וגי מצוות ,הסוג האחד ,מצות שאין בהם הנאת ,éãâä òñùë åäòñùéå
""äùàä íò êìù äçéù הגוף ,כתפילין וציצית וכיוצא בהם ,והסוג השני הם מצות שיש בהם הנאת íäéáàì äìäáá åçøá
äî äì øîàé ÷ø הגוף כמו עונג שבת ,או מצוות כאלו שיש מהם כבוד ותפארת לעושיהם , äúà ,åì åøîàå éøàä
íâ ÷éôñé åðì ÷éôñîù ומצות אלו שיש בהם גם הנאת הגוף צריכים זהירות יותר שלא יעלה בלבו åðçðàù åðì úøîà
òðîú àì æàå íéçøåàì שום הנאת הגוף כי אם לקיים מצות הבורא ,כמו שאמרו במשנה )אבות ב ,א( åðéàø íùå ,íéøåáéâä
ùé äæáå ,äìòáî áåè 'איזה דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן ãçà íãàù êéà øåéö
àåä àøîâä éøáã ùøôì האדם' ,ר"ל שמצוה זו שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם ,ובק ל åîá éøà âøåäå ãîåò
äúáøä àéäå çî÷ øîà יטהו יצה"ר להתפארות הגופניות וצריך זהירות גדול ומחשבה גדולה לסלק ,íäéáà íäì áéùä ,åéãé
äéäé äæáå ,úìåñ ïúéì òãåð àôåâ äæî äáøãà
ממנו הנאת הגוף כי אם שיהיה שמחת הנשמה ,וזהו ששאל התנא באיזה
àìù äô ïåçúô äì íà ,åðéúøåáâ ìãåâ
עבודה צריך לברור לו דר"ך ישר"ה לבלתי פנות ימין ושמאל ,כל שהיא
íéçøåà øúåé àéáäì øåéö íéøééöî íéùðà
תפארת כו' .
äøö äéðéò äùàù ïàëîå íãàù êéàä ãçåéî
.íéçøåàá והנה מעלת שכר מצוה שיש בו הנאת הגוף שנתייגע בה לעשותה לשם çéëåî äæ éøä ,éøà âøåä
)(íéîùá éøä ùåãéç àåä äæ øáãù
מצוה ,נעלה יותר משכר מצוה שאין בו הנאת הגוף ,כי במצוה שאין בה
הנאת הגוף ,אמרו חז"ל )קידושין לט' (:שכר מצוה בהאי עלמא ליכא' ,אבל íòô ÷ø òøéàå àìôå
àðéôúñîã éìåìå àìù àåäå íìåòá úçà
במצוה שיש בה הנאת הגוף ומתייגע לשבר הנאתו הגשמיית ,שכרו כפול
åðîà ãåáëá òåâôì äéä íàã ,òáèä êøãë
אף בעוה"ז ,חוץ מאור הגנוז לו לעוה"ב ,והנה בעקידה היה בתחילה מצוה
ì"æçàî é"ôò ì"é äøù åéä àì ,éòáè øáã äæ
שאין בה הנאת הגוף ,ואח"כ כשאמר לו השי"ת' :אל תשלח ידך אל הנער'
)áøã åäúéáã (.â"ñ úåîáé ,øåéöá åúåà íéðééöî
הוא מצות לא-תעשה שיש בה הנאת הגוף ,שלא ישחוט את בנו ,אבל
úéðè÷ éì éìùá øîà éë áåúëù äî ïáåé äæáå
אברהם בגודל אהבתו וחיבתו לא עלה בלבו שום הנאת הגוף בעבור מניעת
ð"äå ,éçôåìè åì äìùá äúéä äøùù äøåúá
äøö äéðéòù äòùá
מיתת בנו אלא כמו שהיתה כוונתו בציווי הראשון להעלותו לעולה לשמו
ïúéì áì úáéãðå ú÷éãö
åúñòåë àéä íéçøåàá
יתברך בלבד ,כן היתה מחשבתו מיוחדת להשי"ת לבד בלי שום פנית הנאת
äæî ,úìåñ íéçøåàäì
àéä çî÷ øîåà àåäùë הגוף.
äùà íúñù äéàø ùé
,êåôéäá ïëå úìåñ äùåò ובזה מיושב שפיר שאכן במעשה העקידה גופא עדיין לא זכה להבטחת .íéçøåàá äøö äéðéò
íäøáà íëçúä ïë ìò עוה"ז ,עד שקיים הציווי ד'אל תשלח ידך אל הנער' וגו' ועשהו בלי שמחת )('÷ä è"ùòá
ç÷úù éãë çî÷ øîàå גופניית ,רק מתוך שמחת עשיית רצונו ית' .והיינו דאמר' :יען אשר עשית
çî÷ åäæå ,úìåñ àéä é"ôò ãåò øîåì ùéå
את "הדבר הזה" ר"ל שצויתיך אל תשלח ידך' ,ולא חשכת את בנך יחידך',
çî÷ øîàù 'éô ,úìåñ ùøôì éúòîùù äî
ולא היה במחשבתך שחשכת בנך יחידך מן המיתה ,על כך יהא שכרך גם
.úìåñ ìò 'éä åúðååëå à"ô úåáà) äðùîä éøáã
בעוה"ז "כי ברך אברכך" וגו'.
)(øôåñ íúç פנים יפות
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
צ ִבים ָע ָליוָשים נִ ָ ּ ֹשה אֲ נ ׁ ִ
שא ֵעי ָניו וַ ַ ּי ְרא וְ הִ ּנֵה ׁ ְשל ׁ ָוַ ִ ּי ּ ׂ ָ
הרמב"ן כפשוטו אתם ִמ ּ ֶפ ַתח הָ אֹהֶ ל וַ ִ ּי ׁ ְש ּ ַתח ּו ָא ְרצָ ה: וַ ַ ּי ְרא וַ ָ ּי ָרץ לִ ְק ָר ָ
)פרק יח פסוק ב(
ביאור הכתוב לפי' רבינו ש ם אַ ח ֲֵרי הִ סְ ּ ַת ּלֵק ִמ ּ ֶמנּ ּו
שב ָׁ
ש הָ יָה ֲע ַדיִ ן ֹיו ׁ ֵ
וְ טַ ַע ם ִמ ּפ ֶַתח הָ א ֹהֶ ל ,לְ הַ ִ ּגיד ׁ ֶ
א
ַויּ ֵָרא אֵ לָיו ה' בְּ אֵ נֵי מַ מ ְֵרא וְהוּא י ֹשֵׁ ב פֶּתַ ח הָאֹהֶל ַשכִ ינָ ה .
מַ ְראֵ ה ה ּ ְׁ
כְּח ֹם הַיּוֹם) :יח א(
ַויּ ֵָרא – אין מטרת גילוי השכינה כאן לצוות להם מצוה או וְ ֶא ְק ֨ ָחה פַ ת ֶ֜לחֶ ם וְ סַ ֲע ֤ד ּו לִ ְּבכֶ ֙ם אַ ַ ֣חר ּ ַת ֲע ֹ֔בר ּו ּ ִ ֽכי ַעל ּ ֵכ ֥ן
לדיבור כלל ,אלא הטעם שנגלתה השכינה ,משום שהיא
למעלה ולכבוד לאברהם ,משום שקיים מצות מילה ,והיה
ש ֥ר ִ ּד ּ ַ ֽב ְר ּ ָת: אמר֔ ּו ּ ֵכ ֥ן ּ ַת ֲע ׂ ֶ
ש ֖ה ּ ַכאֲ ׁ ֶ ת ֖ם ַ ֽעל ַע ְב ְ ּדכֶ ֑ם וַ ֣ ּיֹ ְ
ֲעבַ ְר ּ ֶ
)פרק יח פסוק ה(
בזה זכות שזכה לראיית השכינה ,והבטחה שמעשיו רצוייםא.
או שנגלתה אליו השכינה ביום שלישי למילתו שהחולי ב
שלּ ֹא כון ׁ ֶ ת ם ִּ .כי ַאח ֲֵר י ׁ ֶ
ש ַ ּד ְר ְּככֶ ם ָעלַ י ,אֵ י ֶנ ּנ ּו נָ ֹ ְו ַט ַעם ִּכי ַעל ּ ֵכן ֲעבַ ְר ּ ֶ
מכביד בו 'כדי לרפאותו' ,כי באור פני מלך חיים. ש ְּב ַפת לֶחֶ ם ַ ּד י. ב ְר ּ ָתּ ֶ .ד ֶר ְך מו ָּסר ׁ ֶ שר ִ ּד ּ ַשה ּ ַכאֲ ׁ ֶ
ָּתנוּח ּו ְמ ַעט אֶ ְצלִ יֵ ּ .כן ּ ַת ֲע ׂ ֶ
ג
אֵ לָיו – לא נאמר 'אל אברהם' ,כדי להודיע שהענין מחובר שה לָ נ ּו לְ ִה ּׁ ָש ֵען ַּת ַחת ָה ֵעץְ ,ולַ ֲע בֹר ִמ ָּידִּ ,כי
ֹאמר ּ ֵכן ַּת ֲע ׂ ֶ
או י ַ לְ ׁש ֹון ַר ִּב י ַא ְב ָר ָהם ֹ .
ד
לפרשה הקודמת ,שמסתיימת 'בעצם היום הזה נמול אברהם, או ָללוּן ִע ּ ָמ ְך . שלו ִּח ים אֲנַ ְחנוְּ ,ו ַאל ְּת ַע ְּכבֵ נ ּו לָ בֹא ָּב אֹהֶ ל ֹ ְׁ
להורות שבשביל מצות מילה נגלתה אליו השכינה .ושם כבר
נזכר אברהם .
מעשה חש"ב
ה' – דעת הרמב"ם שכל האמור כאן היה במראה נבואה
א
בלבד ,ואמנם רבינו האריך להקשות וכתב 'שהדברים נראה דעת רבינו שהמלאכים באו לאברהם ,לאחר שכבר נסתלקה
אסורים לשמעם אף כי להאמין בהם". השכינה ממנו .ואל תשיבנו מדרשת חז"ל מפסוק זו ש'גדולה הכנסת
אורחים יותר מקבלת פני השכינה' ,דהדרש ידרש ,ואין מקרא יוצא מידי
מְרא -הטעם שנזכר המקום להודיע המקום שבו
בְּאֵ נֵי מַ ֵ פשוטו.
נימול. אמנם דעת רש"י שהמלאכים הגיעו בזמן שהשכינה היה עדיין אצלו.
דהנה בהמשך הפסוקים נאמר )שם ג( 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן
וְהוּא י ֹשֵׁ ב פֶּתַ ח הָאֹהֶל כְּח ֹם הַיּוֹם -שהיה יושב ומתקרר
בעיניך ,אל נא תעבר מעל עבדך' .וברש"י )ד"ה ויאמר( מפרש )באופן ב(
בפתח אהלו מפני חום היום אשר יחלישנו. שאברהם אבינו אמר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים.
ומזה למדו חז"ל )שבת קכז' (.גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה' .הרי
ולכן הזכיר שישב פתח האהל להתקרר ,כדי להודיע שלא
לנו דעת רש"י שבשעת ביאת המלאכים עדיין היה השכינה שרויה אצל
היה מתכון אברהם לקבל נבואה ,ולא היה נופל על פניו ולא אברהם אבינו.
היה מתפלל .ואעפ"כ באה אליו המראה הזאת.
ובזה מדוייק לשונם של רש"י ורבינו .דהנה ברש"י )ד"ה כחם היום( כתב 'הוציא
הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ,ולפי שראהו מצטער שלא
היו אורחים באים 'הביא' המלאכים עליו כדמות אנשים' .וברמב"ן )שם בא"ד(
רמב"ן רש"י חילוקים בין כתב 'אבל בפרשה רצה לסדר הכבוד שנעשה לו בעת שעשה המילה.
רש"י להרמב"ן ואמר כי נגלית אליו השכינה' ,ושלח' אליו מלאכיו לבשר את אשתו ,וגם
להציל את לוט אחיו בעבורו וכו''.
]א[ למעלה לבקר את וירא אליו הרי לנו חילוק בין לשון רש"י ללשון רבינו ,דרש"י כתב שהקב"ה 'הביא'
ולכבוד שקיים החולה עליו מלאכים ,והרמב"ן כתב 'ושלח' אליו מלאכיו .והוא משום דכ"א
מצות מילה} .ב{ לשיטתו .דרש"י לשיטתו דביאת המלאכים היה כשהשכינה עדיין היה אצל
לרפאותו אברהם אבינו ,כתב הלשון 'הביא' ,היינו שהקב"ה היה שם והכניסם אצל
אברהם אבינו .ורבינו לשיטתו שבעת ביאת המלאכים כבר לא היה
מהמילה.
השכינה אצל אברהם אבינו ,כתב הלשון 'ושלח' ,שהקב"ה שלח מלאכיו
לאברהם אבינו.
להודיע המקום שנתן לו עצה 'באלוני ממרא' ב
שבו נימול. על המילה. הנה אברהם אבינו ביקש מהמלאכים שני דברים :א' .אל נא תעבר מעל
עבדך' .ב' .ואקחה פת לחם וסעדו לבכם' .והמלאכים אמרו לו 'כן תעשה
שהיה יושב לראות אם יש פתח האוהל כאשר דברת' ,ואינו מבואר בקרא על איזה בקשה אמרו לו 'כן תעשה
כאשר דברת'.
ומתקרר בפתח עובר ושב
ג
אהלו. ויכניסם לביתו. האבן עזרא מבאר שתשובתם של המלאכים 'כן תעשה כאשר דברת' קאי
על הבקשה השניה ,מה שאמר להם 'ואקחה פת לחם' ,ואמרו כן בדרך
מפני חום היום אפילו שחם כחם היום ארץ ,שדי לנו בפת לחם כאשר דברת ולא יותר .וממילא נשמע מזה
התשובה על בקשה הראשונה שהם לא יעברו בלי להכנס אליו.
כדי להתקרר. היום.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
א ִבימֶ ל ְֶך וְ ֶאת ִא ׁ ְש ּת ֹו וְ ַא ְמה ָֹתיו וַ ֵ ּילֵד ּוִ ּ :כי ָעצֹר ָעצַ ר ה'וַ ִ ּי ְת ּ ַפ ּלֵל ַא ְב ָרהָ ם ֶאל ָהאֱ לֹקים וַ ִ ּי ְר ּ ָפא אֱ לֹקים אֶ ת ֲ
שת ַא ְב ָרהָ ם) :פרק כ פסוקים יז -יח( ש ָרה ֵא ׁ ֶ ְּב ַעד ּ ָכל ֶרחֶ ם לְ בֵ ית אֲ ִבימֶ ל ְֶך ַעל ְ ּדבַ ר ׂ ָ
שר ל ְ ֻּקחָ ה
ימ ה הוּא ּ ִכי נִ ְראֶ ה ּ ִכי ּגַם ּ ַב ּלַיְ לָ ה הָ ִראשׁ ֹון אֲ ׁ ֶ
הו ָתיוִ ּ ,כי ָעצַ ר ה' ּ ְב ַעד ַרחְ מָ םֵ ּ ,ת ָ וַ ֵ ּי ֵלד ּוִ .א ם הַ ָּל ׁש ֹון ּ ִכ פְ ׁשוּ ֹ
טו ,וְ ָׁשב לְאִ ְׁש ּת ֹו וְ אַ ְמ ֹ
ֲלוםּ .ובַבּ ֹקֶ ר ,הִ ְׁש ּ ִכים וְ ָק ָרא לַ ֲעבָ ָדיוּ ,גַם לְאַ בְ ָרהָ םּ .ו ָמ ַתי הָ יָה לָ הֶם ָׂש ָר ה לְבֵ ית אֲ בִ ימֶ ל ְֶך ,וְ ל ֹא ָק ַרב אֵ לֶיהָ ֲע ַדיִ ןָ ּ ,בא אֵ לָ יו הָ אֱל ֹהִ ים ּ ַבח ֹ
ֶעצֶ ר ֶרחֶם.
אות אֲ בִ ימֶ ל ְֶך ּגַם חָ לְ יוֹ
א ּולַי הָ יוּ ַעל ּ ִפ ְר ָקן ,וַאֲ חָ ז ּום חֶבְ לֵי ֹיול ֵָד ה ,וְ ל ֹא יָ כְ ל ּו לְהַ ְמלִ יט .וְ א ּולַי אַ בְ ָרהָם ִאחֵ ר ְּת פִ ּלָתוֹ יָ ִמים ַר ּ ִבים .וְ הִ ּנֵה ְר פוּ ֹ
ש ּלָהֶ ןְ ּ ' .ב ַעד ּ ָכל ֶרחֶ ם'ְ ּ ,כנֶגֶ ד ּ ָכל ּפ ֶַתח .וְ אֵ ין זֶה
הו ִציא ּו ,וְ הוּא ל ֵָד ה ׁ ֶ
נִת ּפ ְַּתח ּו נִ ְקבֵ יהֶ ם וְ ֹ
נִת ּ ָפ ְר ׁש ּוּ .ולְשׁ ֹון ַר ּ ִׁש"י' ,וַ ֵיּלֵד ּו' ,וְ ִא ְת ַרוָ ח ּוְ ,
ל ֹא ְ
כון וכו'... נָ ֹ
ש ָר ָצ ה לִ כְ ל ֹל ּגַם אֲבִ ימֶ ל ְֶך
טו ' ּ ְפ ַתח וַ לְ ָדא' ,אֶ ָּלא ׁ ֶ
ש ִּת ְר ֵּג ם 'וְ ִא ְת ַרוָ ח ּו'ָ ,ע ָׂש ה ' ֶרחֶ ם' ּ ִכ פְ ׁשוּ ֹ
וְ ַד ַעת אֻ נְ ְקל ּוס אֵ ינ ֶָּנ ה ּ ְכ ִדבְ ֵרי הָ ַרבִ ּ ,כי ה ּוא ׁ ֶ
ּ ְב ִמ ּלַת 'וַ ֵיּלֵד ּו' וכו'...
יע ההַנגִ ָ נְת ִּת ָ
יך לִנְ ּג ַֹע אֵ לֶיהָ ִ ּ ,כי ְּ ש ּ ֵמ ׁש .וְ זֶה ּו ל ֹא ַ יש ,וְ ל ֹא י ּוכַ ל לְ ׁ ַהַת ְׁש ִמ ׁ שר נִ לְ ְקחָ ה ָׂש ָר ה ,לָקָ ה אֲ בִ ימֶ ל ְֶך ּ ְבאֶ בְ ֵרי ּ ַ כון ּ ְב ֵעינַי ּ ִכי ִמיּ ֹו ם אֲ ׁ ֶהַנ ֹ
וְ ָּ
ירת ֶרחֶ ם' רות ָעצַ ר ּ ְב ַעד ַרחְ ָמן ,וְ ל ֹא יָ כְ ל ּו לְ הַ ְמלִ יטִ ּ ,כי ' ֲע ִצ ַ ש הֵ ן ְמ ֻע ּ ָב ֹ הו ָתיו ׁ ֶ
יש וכו' ...וְ אִ ְׁש ּת ֹו וְ ִאמְ ֹ הַת ְׁש ִמ ׁ
וְ הַ ְ ּק ִריבָ ה ּב ַָּנ ִׁשים ה ּוא ַעל ּ ַ
יתו
שלּ ֹא ּ ֵתלֵדַ ּ ,כ ּלָשׁ ֹון ָ ּג ַדר בּ ַ ֲע ִדי וְ ל ֹא אֵ צֵ א .וְ ָע ְמ ָד ה ָׂש ָר ה ּ ְבבֵ ֹ שלּ ֹא ָּת הַ רְ ּ ,כ ֶד ֶר ְך 'וַה' סָ גַ ר ַרחְ ָמ ּה' אֲ בָ ל ' ֲע ִצ ָיר ה ּ ְב ַעד הָ ֶרחֶם' ה ּוא ׁ ֶ ה ּוא ׁ ֶ
הו ִדיעוֹ .וְ ל ֹא ּ ֵפ ֵר ׁש הַ ּ ָכתוּב חֳלִ י אֲ בִ ימֶ ל ְֶך ,וְ הִ זְ ּ ִכ ֹ
ירו ש ּ ָבא אֵ לָ יו הָ אֱ ל ֹהִ ים ּ ַבחֲלוֹ ם וְ ֹ יָ ִמים ,וְ ל ֹא ָׁשב אֲ בִ ימֶ ל ְֶך ִמ ַ ּד ְר ּכ ֹו הָ ָר ָע הִ ּ ,כי ל ֹא הֵ בִ יןַ ,עד ׁ ֶ
בוד לְ ָׂש ָרה .וְ אַ ח ֲֵרי ְּת פִ ּלַת אַ בְ ָרהָ ם נִ ְר ּ ָפא אֲ בִ ימֶ ל ְֶך וְ ִא ְׁש ּת ֹו וְ ִאמְ ֹ ּ ְב ֶרמֶ ז ֶ ּד ֶר ְך מ ּוסָ ר וְ כָ ֹ
ה
הַנ ִׁשים:
הו ָתיו וַ ֵיּלֵד ּו ָּ
נו) :פרק כא פסוק יא(
אודֹת ְּב ֹ
וַ ֵ ּי ַרע הַ ָ ּדבָ ר ְמאֹד ְּב ֵעינֵי ַאבְ ָרהָ ם ַעל ֹ
בוד
כון ּ ְב ֵעינַי ּ ִכי הַ ּ ָכת ּוב סִ ּ ֵפר ּ ִבכְ ֹ הַנ ֹ
ְש ֹון ַר ּ ִׁש"י .וְ ָּ חו זֶה ל ׁ ש ְּל ֹ לו לְ ׁ ַ
אומֶ ֶרת ֹ ש ֹ טו ַעל ׁ ֶ לְת ְר ּב ּות ָר ָע הּ .ו פְ שׁ ּו ֹ ש ָיּ ָצא ַ נוֶ ׁ . אודֹת ּ ְב ֹ ַעל ֹ
שה עו ׂ ֶש ְּתגָ ֵר ׁש הָ ָאמָ ה ּ ִבלְבַ ד הָ יָה ֹלו ׁ ֶצו ּ ָב ּה ,וְ ִאלּ ּו ָא ְמ ָר ה ֹ שק ּ ִפ ּלַגְ ׁש ֹו וְ חֶפְ ֹ שלּ ֹא הָ יָה הַ ָ ּדבָ ר ַר ע ְמאֹד ּ ְב ֵעינָ יו מִ ּ ְפנֵי חֵ ׁ ֶ אַ בְ ָרהָ ם וְ ָאמַ ר ׁ ֶ
ַער וְ ל ֹא ַעל הָ ָאמָ ה ּ ְכלָ ל,הַנ ַ
שלּ ֹא י ֵַר ע ּ ְב ֵעינָ יו ַעל ּ צון ָׂש ָר ה ,אֲבָ ל ִמ ּ ְפנֵי ּ ְבנוֹ חָ ָר ה לוֹ ְמאֹד וְ ל ֹא ָרצָ ה לִ ְׁשמ ַֹע אֵ לֶיהָ ,וְ הַ ָ ּק ּ ָב"ה ָאמַ ר לוֹ ׁ ֶ ּ ִכ ְר ֹ
א
שלּ ֹא יִ ְק ָראֶ נּ ּו אסון
ש הָ יָה אַ בְ ָרהָ ם ְמ פַ חֵ ד ָעלָ יו ׁ ֶ לו ז ֶַר עּ .ו ִמ ּ ְפנֵי ׁ ֶ מו ,וְ יִ ְׁשמָ ֵעאל ל ֹא יִ ָ ּק ֵרא ֹ לו ְׁש ֹ קול ָׂש ָר ה ּ ִכי ּ ְביִ ְצחָ ק לְ בַ ּד ֹו יִ ָ ּק ֵרא ֹ וְ יִ ְׁשמַ ע לְ ֹ
עו ּ ֶבאֱ מֶ ת: ש הוּא ז ְַר ֹגוי וִ יבָ ְרכֶנּ ּו ִמ ּ ְפנֵי ׁ ֶ תו ִמ ּ ֶמנּ וּ ָאמַ ר ּ ִכי יְ ִׂשימֶ נּ ּו לוֹ לְ ֹ או ֹ
חו ֹ ש ְּל ֹ
ּ ְב ׁ ַ
מעשה חש"ב
ד.
ורבינו מבאר שתשובתם של המלאכים היה על הבקשה הראשונה 'אל נא תעבור' ,ועל זה ענו לו כן תעשה לנו להשען תחת העץ ולהמשיך מיד
בדרכנו ,כי שלוחים אנחנו ,ואל תעכבו בכך שתכניסנו לתוך האוהל או ללון עמך .וממילא נשמע מזה התשובה על הבקשה השניה 'ואקחה פת
לחם ,וסעדו לבכם' .
ה.
'וירפא אבימלך'
מה נענשו אשתו תמצית
מה היה עונשו שהיה 'בעד כל רחם' 'וילדו'
ואמהותיו השיטות:
צריכים לרפאותו
פתח נקביהם ]כמו וילדו, נפתחו נקביהם ]ואין רש"י
עצירת נקביו עצירת נקביהם
שאין הכוונה על לידה ממש[ הכוונה על לידה ממש[
עצירת נקביהם, תרגום
עצירת נקביו הכוונה על לידה ממש נפתחו נקביהם
ושלא יכלו ללדת
שלקה באיברי התשמיש רמב"ן
שלא יכלו ללדת לידה ממש לידה ממש
ולא היה יכול לשמש.
ו
מבואר בדברי רבינו שלאברהם לא היה רע בעיניו לשלוח את הגר ,רק היה רע בעיניו לשלוח בנו .והקב"ה אמר לו שלא ירע בעיניו לא על הנער
ולא על האמה כלל .ואברהם היה מפחד שלא יקרהו לו אסון בשלח אותו ממנו ,לכן הבטיח לו הקב"ה 'וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך
הוא'.
והנה דבר זה שהיה מפחד שלא יקרהו אסון לישמעאל כשישלחו מלפניו ,א"ש לפי מש"כ רבינו לעיל )פרק יז פסוק יח( שהתפלל אברהם אבינו 'לו ישמעאל
יחיה לפניך' ,שבתחילה כשנאמר לו 'אשר יצא ממעיך הוא ירשך' ,הבין אברהם שלא יהיה לו אלא יורש אחד ,לכן עכשיו בשמעו שהקב"ה הבטיחו
שיוסיף להוליד בן משרה ,חשש שמא ימות ישמעאל ויהיה יצחק יורשו יחידו ,לפיכך ביקש עליו רחמים שיחיה ויתקיים זרעו לעולם .ומפרש הכתוב
'לו' ,כמו אם ,אם ישמעאל יחיה לפניך ארצה בברכה הזאת אשר ברכתנו בזרע של שרה .ולכן א"ש שעכשיו כשאמר לו הקב"ה שישלח את בנו,
התעורר עוד ה פעם החשש שמא ימות ,ולכן הבטיח לו הקב"ה 'וגם את האמה לגוי אשימנו'.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
מאמר המשך:
ציצית של צמר
מאת :הרב שלמה שבתי קעסטנבוים ,חבר המערכת
פתר לי זאת ,כי אם נסכם בקצרה מתוכן מאמרינו בשבועות העברו שכתבנו רב' וב'מעשה
הגיד לי אשר בעצמו בענין חיוב ציצית בטלית של צמר או פשתן :לשיטת )אות יז( כתב" :בגד
ראה את הגאון זצ"ל המחבר רק בגדי צמר ופשתים חייב בציצית מדאורייתא, יטיל אל פשתים
שהט"ק שלו היה ולשיטת הרמ"א וכן נפסק להלכה כל בגדים מחיובים בהם שום ציצית ,אך
הציצית של פשתים מדאורייתא ,אולם בשאר מיני בגדים רק חוט ממינו פוטר יעשה טלית קטן של
ולא של צמר והוא הבגד ,אבל חוטי צמר ופשתים פוטרים בכל מיני בגדים. של וציצית צמר
כמ"ש במעש"ר שם" ועוד נתבאר די"א דאין לעשות כלל 'טלית של פשתן', צמר ,ואם לאו ,של
עי"ש ,והכונה דשם דצמר אסור להטיל משום כלאים ,ובשל שאר מינים אינו שאר מינים וציצית
במעשה רב איתא פוטר רק במינם ולא בטלית של פשתן ,ובשל צמר גזרינן וכו', פשתן" של
דאם אין לו טלית אטו פשתן ,וא"כ ליכא שום ציצית דאפשר לתלות בטלית נקט וכן עי"ש,
של צמר וחוטי צמר של פשתן ,וי"א דאין לחוש לזה בזמן הזה ,ולכן פסק בביאור הגר"א .וכ"כ
ילבש בגד של שאר הרמ"א )או"ח סי' ט' סעי' ו'( דאם א"א רק בטלית של פשתן, ב'פסקי הגר"א' )או"ח
מינים וחוטי פשתן, מוטב שיעשה טלית של פשתן וציצית של פשתן סימן ט' ,סעיף ד'(" :אין
ועז"כ דהגר"א הניח משיתבטל ממצות ציצית ,עי"ש. לעשות טלית של
פשתים חוטי
פשתן וציצית של
'בשאר מינים'.
פשתן בזמן הזה אלא
ובספר 'מעשה יעשה טלית וציצית
רב' )שם( כתוב" :אך יעשה טלית קטן של צמר וציצית של צמר ,ולא כהשו"ע סי ט' ס"ד שכתב שירא שמים
של צמר ואם לאו של שאר מינין וציצית של פשתן ,וכן יעשה כן ,אלא כן הלכה לכל אדם ,שאין לעשות טלית
לובש הוא מתחת לבגדיו כעין טלית גדול מבגד של צמר וציצית של פשתן עי"ש.
גפן" ,עי"ש ,וצ"ע אמאי לא לבש בגד של צמר.
וב'חיי אדם' )כלל י"א סעי' י"ב( כתוב" :וכבר נתפשט
וב'ביאורי הגרנ"ה' כתוב" :והרב הגאון המפורסם המנהג בקהלתנו לעשות טלית של פשתן וציצית של
כש"ת מוהר"ר שמואל סלאנט ]שליט"א[ זצ"ל אמר פשתן עפ"י הגר"א" עי"ש ,וכבר העיר המשנ"ב בשעה"צ
טעם אחר ,דהנה המצות עשה דאורייתא בציצית הוא )סקכ"ז( דלכאורה סותר מש"כ בביאור הגר"א.
רק בצמר ופשתים ,ובשאר מינים מדאורייתא פטור
וכן העיר בספר 'מעשה יהושע' וכתב אח"כ:
ורק מדרבנן מחוייב ,וע"ז נאמר לא תסור ,והנה הגר"א
"ושאלתי את פי ידי"נ הרה"ג מו"ה ישראל המו"צ בוילנא
ז"ל הלך מעוטף בטלית ותפילין כל היום והטלית גדול
)אשר על פיו והגהתו הובא החיי אדם לדפוס כנודע מהקדמתו( ולא
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
בגד צמר ,לכן הי' לובש בגד קל להתחייב בציצית, היה של צמר א"כ קיים המ"ע דאורייתא ,ולכן לבש
עי"ש ,ובמאמרינו בשבוע העבר העתקנו מש"כ בזה הטלית קטן משאר מינים ובזה קיים עוד מ"ע דלא
הקובץ שעורים ובשו"ת תשובות והנהגות. תסור וק"ל .
ובשו"ת 'תשובות והנהגות' )ח"ה סי' א'( כתב" :אמנם ולי נראה הטעם בפשוטו מפני שהבגד הזה הי'
רבינו החזו"א זצ"ל לבש ט"ק של כותנה ושאלו אותו לובש תחת בגדו כמבואר ,וא"כ הי' הבגד הזה על החלוק
טעם הדבר ואמר שאנו פוסקים כהרמ"א שכל המינים ודרכם הי' שהחלוק הוא של פשתן ,וא"כ אפשר
חייבים מדאורייתא ,וגם הגר"א נהג כן ,ואולי הנוהגין שהחמיר על עצמו כדעת הר' יונתן ור' יונה שלא ללבוש
תמיד כהגר"א מקילין גם בזה" ,עי"ש. בגד צמר על חלוק פשתן משום חשש כלאים ,אלא א"כ
מפסיק ביניהם בגד אחר שאינו של צמר ושל פשתים ,
ובספר הרב מבריסק )ח"ד דף שפ"ח( כתוב" :מנהגו של
כמו שהביא הב"י ביו"ד סי ש' תשובות הרשב"א ח"ג סי'
מרן )הרב מבריסק( זצ"ל היה ללבוש טלית קטן של צמר
רכ"ו,עי"ש ,ובספר שיח אליהו כתוב וכטעם הזה
דייקא ,לחוש לשיטת הרמב"ם והמחבר שרק בגד מצמר
שמעתי פה בעיר קדשנו ותפארתנו מתושבי ווילנא שכן
רחלים מחוייב בהטלת ציצית מדאורייתא ולא בשל
קיבלו הטעם מזקני ווילנא מיודעי ומכירי רבינו ז"ל
שאר מינים שאין החיוב בהם אלא מדרבנן ,והנה אביו
עי"ש.
הגר"ח זצ"ל לא הקפיד בזה ונהג ללבוש ט"ק מכותנה ,
ולכאורה נמצא איפוא שהוא נקט בדין זה בשונה מדרכי ובספר מעשה איש )ח"ב דף ק'( הגר"ח קניבסקי
אביו ,אולם מרן זצ"ל הסביר פעם שאף בזה נוהג הוא שליט"א ]ז"ל[ שאל לרבינו מדוע נוהג הוא ללכת בט"ק
כאביו ,שהלא הסבא מרן הבית הלוי הקפיד ללבוש של בד ולא בשל צמר ,והשיב לו כי גם הגר"א הלך בט"ק
טלית של צמר ואחריו נהג כן אף רבי חיים עצמו של שאר מינים וכשנשאל מדוע הגר"א נהג כן ,השיב
בצעירותו נמצא שהעובדה שלימים הוא שינה ממנהגו כדי לפרסם ההלכה ,וכשנשאל שוב אם הגר"א נהג כן מה
וממנהג אביו והחל ללבוש בגד של כותנה מעידה כי אין זה נוגע לנו ,השיב אם הגר"א נהג כך גם אנו נוהגים כן",
בכך קפידא אם ללבוש של צמר דוקא או אף של מינים עי"ש.
אחרים ,וממילא גם כאשר הוא לובש ט"ק של צמר
ובספר 'כאיל תערוג' כתב" :דנכנס פעם עם הגר"ש
הריהו מקיים בכך את מנהג אביו" ,עי"ש.
גריינימן לחזו"א לדון עמו אמאי לובש ט"ק מבד,
ולפלא ב'תולדות הגאון ר' יוסף זונדל מסאלאנט' והעלינו אתו חמשה טעמים למנהג של הגר"א ,ונו"נ עמו
זצ"ל כתב" :העיד שהרב ]הגאון הק' ר' חיים מואלזין שלכאו' כעת זה לא שייך אצלנו ,ואחרי מו"מ אמר לנו
זצ"ל[ הלך בט"ק של משי בציצית פשתן ,ומט"ק של החזו"א אתם תנהגו כמשנ"ב שתלבשו ט"ק מצמר ,אבל
פשתן הי' נזהר וכו' והי' הולך תחת הט"ק של משי בט"ק אני אמשיך ללבוש טלית מבד מטעם הכמוס עמדי",
של צמר ארוך ,ולפעמים הלך בט"ק של משי לבד", עי"ש.
עי"ש ,ומבואר דהלך בשני טליתות הן טלית של משי
ובספר 'רבינו הגדול אמרו' )להגרי"ט ווייס ז"ל גאב" ד
והן טלית של צמר.
ירושלים( מביא בשם הגאון ר' יצחק צבי בערנפעלד ז"ל
ולגבי לישן בלילה בטלית שאינו של צמר מבואר דנכנס פעם להחזו"א וראהו שהוא לבוש בטלית קטן של
ב'אשל אברהם' )סי' כ"א( מה שדן בזה בארוכה ,ומקיל בד ,ואמר לו החזו"א שכנראה הוא תמה למה אינו לבוש
בזה עי"ש טעמו ונימוקו ]ובתוך דבריו כתב דיש צערא בטלית קטן של צמר ,אמנם התשובה לכך מצויה בתוס'
דגופא לישן בטלית של צמר דמתרבה זוהמת הזיעה נדה ,וסתם ולא פירש .ומסתמא הי' הכונה בנדה דף סא
וכינים וכו' עי"ש ,וע"ע בשו"ת קנין תורה בהלכה )ח"ג סי' ע"ב )ד"ה אבל( שאין חייבים בציצית אלא בבגד שיש בו
נ"ט ,ח"ד סי' א'(. הנאת לבישה ,ובא"י החום גדול וקשה ליהנות מלבישת
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ברכת השכיבנו )ח״ב( הפורש סכת שלם
éøáã êåúîã êùîäá ò"òå) äøéîùì íéëéøö åðà ïéàå ,ììëá åðì ùéù ïåùàøä éåðéùäù åðøëæä øáòä øîàîá äðä
.(àéãäá ïë ùøåôî ÷"äåæä äá ïéîúåçù åðáéëùä úëøáá àåä ,àôåâ äìéôúä êåúá
.ãòì ìàøùé åîò øîåù íå÷îá ,'åëå åðéìò ùåøôå'á
åðà íåìù úëñ ùøåôä úøéîàá :úåéîéðô é"ôò (â)
áúë àì øåèá äðäã ,úáùä úùåã÷ úà äèîì ïéëéùîî
ïååëîä íìåà ,ìàøùé åîò øîåù íéøîåà ïéà äîì àìà מקורו
úëåñ ïéáù øù÷ä äîå ,íåìù úëñ åðéìò ùåøôå úøéîàá íìåà ,éîìùåøé åàéáä (æ"ñø 'éñ ò"åù øåèá ïëå) íéðåùàøá
åðéöî .çî úéùàøá ÷"äåæá íìåà ,øàéá àì ,úáùì íåìù úëåñ ùøåôä ìù çñåðä íöò ÷ø àöîð åðéðôìù éîìùåøéá
:áçø øåàéá äæá ,úáùì ìåçä úåîé ïéá ÷ìçì íù àöîð àìå ,åðéìò íåìù
úáùì ìåç ïéá åæ äëøá úîéúçá ÷ìçì ïåùàøä øå÷îäå
éìòîá àîåé ùã÷úà ãë éæç àú :.çî úéùàøá ÷"äåæä ì"æå (÷"äùì ú÷úòä ïî÷ì 'ò) .çî úéùàøá ÷"äåæá àåä
úëåñ ïàî ,àîìòá úñéøôúàå àéøù íåìù úëåñ àúáù
ïéìàòå ïéøéîè åäìë íéãùå ïéçåø ìëå ,àúáù àã íåìù
ìò àúùåã÷ øòúàã ïåéë àäã ,àáø àîåäúã àá÷åðá טעמו
äéî÷î ÷éøò àãå ,äéãäá øòúà àì àáàñî çåø àîìò åîå÷îî àöåé à"ëù ìåçá :åá ìë ,íééç úåçøåà (à)
ìò äàìöì ïðéòá àìå äàìò åøéèðá àîìò ïéãëå ,àãã úáåù à"ëù úáùá ë"àùî ,äøéîù íéëéøö åúëàìîì
àã àäã ,ïîà ãòì ìàøùé åîò úà øîåù ïåâë ,åøéèð íìù úëåñ åðéìò ñåøô ÷ø äøéîù ïéëéøö ïéà åîå÷îá
úëåñ úáùá ìáà ,åøéèð àéòá àîìòã ï÷úúà ìåçã àîåéá ìåçî äðåù úáù øîåìë .úåîìùáå íåìùá åøîùì ìëåðù
åìéôàå ïéøèñ ìëá øéèðúàå àîìò ìò àñéøôúà íåìù íòè ïéà è"äîå ,äøéîùì êéøö ïéàã 'à ,íéøáã éðùá
ïéàìò åçëúùà àîìùá àìëå ,ïåðéà ïéøéèð íðäéâ éáééç êéøö 'á .åá êøöð ïéàù øáã ìàøùé åîò øîåù åá íåúçì
úëñ ñøåôä ïðéëøáî àîåéã àùåã÷á êë ïéâáå ,ïéàúúå íåìùá éòáãë íåéä øåîùì ìëåéù ,íåìù ìù ãçåéî äëøáì
ìò éàîà ,íìùåøé ìòå ìàøùé åîò ìë ìòå åðéìò íåìù øîåù íå÷îá ùøåôä úëøáá åá íéîúåç êëéôìå ,äåìùå
àðîæì àðéòáå äëñ àéääã àøåãî àéä àã àìà íìùåøé .åîò
àîàë àðîò àøùîìå àðìò úñøôúàã äëñ àéääì
àã ìòå ,ïéøèñ ìëî ïéìçã àì àã ïéâáå ïéðá ìò àééøùã ä"á÷äî äøéîù ïéëéøö ïéà úáùáù :æ"ñø 'éñ øåè (á)
ìàøùéã àúòùá éæç àú (à) ,åðéìò íåìù úëåñ ñøåôä àéáî éøèéå øåæçîá ,åðúåà øîåù åîöò úáùã ,ãçåéîá
,àùéã÷ àæéôùåà íåìù úëñ éàäì ïéðîæîå ïéëøáî íäéìò ãîåò ãçà ïàö éøãò íäì ùéù íãà éðù éðùì ìùî
àúçð äàìò àúùåã÷ ïéãë ,íåìù úëñ ñøåôä éøîàå ,íäéìò ïâäì äëåñå øéã íäì äðá éðùäå ,ïîæä ìë íøîùì
ìò àîàë ïåì àéñëîå ,ìàøùéã åäééìò àäôãâ úñéøôå íéøåîù íäã íäéìò øåîùì êéøö åðéà øéã íäì äðáù äæ
ìàøùé éáúéå ,àîìòî åùéðëúà ïéùéá ïéðéæ ìëå (á) ,ïéðá çëåîå ,íäéìòî úáùá íéøåîù ìàøùé íä êë ,ïäéìòî
áéäé íåìù úëñ àã ïéãáå (â) ,ïåäéøàîã àúùåã÷ úåçú åðúåà øîåù ä"á÷äù äîã íúñ äðååëä ïéàã ìùîäî
ïéúîùð äéáã ïéâá àîòè éàî àäðáì ïéúãç ïéúîùð àìà ,úáùä íåéá åðúåà øîåù úáùä ,ìåçä úåîéá
.ïé÷ôð 'éðéîå ïééøù äðëñì íéìåìò ãåò ïéàù äâéøãîá àåä úáù ìù äøéîùä
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
úáùã æ"è äöéá 'îâä é"ôò ,ìàøùé ïéáå éðéá ÷åñô ìò '÷ä :÷"äåæä éøáãî àöåéä
äæ ïéðò ìò äðååëä àåä øàáîå ,àòðéöá ìàøùéì íäì ïúéð
é"òå ,'éôåâ ùãå÷ úáù úùåã÷ åðééä íåìù úëñã 'à
ä"ëå) ,ìàøùé éðá ïéáå éðéá ãåñ åäæ ,øù÷å úåà àåä úáùã
úéùòð ,åðéìò ùãå÷ úáù àø÷ðä íåìù úëñ ìù äùéøôä
äæ éåìéâã øéôù ïáåî æ"éôìå ,(úáù êøò ééçá åðéáøì çî÷ä ãëá
.íéøáã éðù
,ìéòì ÷úòåäë ÷"äåæ øôñá ø÷éòá ì"æç éøáãá àöîð
,íééîéðô íéðéðò øãñë åðì äìâîä àåä ÷"äåæä øôñù .äáø íåäúã àá÷åðì íéçøåá úåôéì÷ä ìëã ïä 'á
äìòîäå øåàéáä åðéöî àì íäáù äìâð éøôñ úîåòì äðéçá éãé ìò úåùåã÷ úåîùð íéìá÷î ìàøùé ììëã ïäå 'â
.úáùä íåéá åðéìò ùøåôä íìù úëåñ ìù äøéúé åðéìò íéìá÷î ùåøôå úøéîà úòùáã ,ì"æéøàä éøáãì øå÷îä ïàëîå) ,åæ
.('ùåøôå'á ãåîòì ïéðò ùéù åáúë è"äîå ,úáù ìù äîùð 'ñåú
נוסח ברכת השכיבנו בשבת
øîåì íéëéøö ïéà úáùáã ÷ø àì úåéîéðô é"ôò :è"äîå
íåìù úëåñ ùøåôä êøáì ,äîéúçä çñåð ïéðùîù äîî õåç
ì"æå ,úáùä úùåã÷á íâåô åøîåàä àìà ,ìàøùé åîò øîåù
äëøáá íéåðéù äîë ãåò ùé ,ãòì ìàøùé åîò øîåù íå÷îá
íåéá åðúàö øåîùå ììôúîä :(ä"î 'ò) ìä÷éå 'ô ø÷é øåàä
:íä åìàå ,úáù ìéìá åæ
ìèåðå êìîä úøáçá àåäù éîì ã"äìî ,íâåô àåä úáùä
ùôðä 'ñá ïëå ,êìîä ãåáëá íâåôù ,åøîåùì øîåù åîöòì
äîéúçä éðôì åðéàåáå åðéúàö øåîùå (à)
(ì"æéøàä éðôì íéìáå÷îä éìåãâî) ïåàéì éã äùî 'øì äîëçä
íéøîåà ìåçáã ,åøîàì àìù åáúë æ"ñø 'éñ øáçîáå øåèá íòì äòèîå äòåè ìàøùé åîò øîåù úáù ìéìá øîåàä
úáùá íìåà ,äîéúçì êåîñ äîéúçä ïéòî 'éäéù éãë åúåà .äðåîàä êøãî ùãå÷ä
.åøîàì ïéà äøéîùá ïéîúåç ïéàù
àãéô÷ äæá ùéã çëåî (íù íéùøôîá áèéä øàáúðå) ÷"äåæáå
äìéì ìëáã êéà ,úåëéøàá øàáî .ì÷ äîåøú 'ôáã ,àáåè פירוש תיבת סוכת שלום
'â íéììôúî åðà äæ ãâðëå ,òøä úåçåë 'âì ïéùùåç åðà :øåàéá øúéá
úåçåë ìåèéá ãâðë íåçø àåäå 'à :ïä åìàå ,íìèáì úåìéôú
úåùòì åá úåùòì øåñàù íåé íúñ åðéà úáùä íåé äðä
ãâðë 'á .íåéáî íéðù éô äìéìá ìòåôä íåðäéâä ìù òøä
,÷åñôä ïåùìë àìà ,úéùàøá äùòîì øëæ úåëàìî è"ì
øåîùå íéøîåà äæ ãâðëå ,äìéìá ø"äøá íé÷éæîä úåçåë
äìâî ä"á÷ä úáùáã ,íìåòì àåä úåà ìàøùé ïéáå éðéá
åðéúåîùðù úòá íé÷éæîä úåçåë 'â .'åëå åðéàåáå åðéúàö
åá ÷áãéì æà íéëåæ ìàøùé úîùðå ,ìàøùé úîùðì åîöò
åîò øîåù íéîúåç äæ ãâðëå ,äðéùä úòá äìòîì äìåò
íåìù úëåñ úñéøô àø÷ð äæ éåìéâ ,òåáùä éîé ìëî øúåéá
.ãòì ìàøùé
úå÷éáãå øù÷ ìò äøåîä ,'éðá ìò êëñîä àîéàë ,åðéìò
úåù÷á 'â íéøîåà ïéà íé÷éæîä úåçåë åìà ïéàù úáùáå äðéëùì äðååëä íìù úëåñã áúëã ,æ"ñø ñ"åñ æ"èá íâ åðéöî åæ 'éôå) àìôð
àåäå øîåìî øéîçä àôåâ ÷"äåæá äðäå .÷"äåæä ã"úëò ,åìà . (ì"ëò ,äìë éàåá ïðéøîàãë úáùá åðéìò úåëëåñä '÷ä
ïë áúë àìå ,úáùä úùåã÷á ìæìæî äæáã úáù ìéìá íåçø
åäî øàáîùë :â"ô úåà úéùàøá 'ô ú"äò è"ùòá ì"æå
ïéàã ä"äã áúë ø÷é øåàá íìåà ,íéøçà úåù÷á éðùä éáâì
ùîùä úøàä åîë éåìéâ ìò äøåî äëåñã :íåìù úëåñ
,ìàøùé åîò øîåù'á íåúçì ïéàå åðéúàö øåîùå øîåì
íåéá åðéìò ä"á÷ä äìâúî êë ,äëåñä êëñ ïéáî äìâúîä
(ì"öæ àðøàîà÷î øæòéìà 'ø ÷"äøäì ÷"äåæ ìò 'éô) øæòéìà ÷ùîãáå
íøåâ äæ éåìéâå ,ìá÷ì ìåëéù äî éôë ãéçéå ãéçé ìëì úáùä
úáù ìéìá øîåì øåñàù äàøð ïàëî 'ëå ,øúåé øéîçä
ìò äøåî íåìù úëåñå ,'úé åéìà å÷÷åúùéù ìàøùé úîùðì
.äàìäå 'åðãòá ïâäå'î
øù÷ ìò äøåî íåìùã òåãéë ,åéàøáðì àøåáä ïéá øù÷ ïéðò
.ç"î úåà úîà éøáã øùåéá ä"ëå - .íéøáã éðù ïéá
øåîùå äîéúçä éðôì øîåì æðëùà éøåãéñ çñåð íìåà
áúë ç"áá ,íéðåîã÷ä íé÷ñåôä äæá åù÷úð øáëå :åðúàö åîöò øù÷îå äìâî ä"á÷äù ïîæ àåä úáùã äæ ïéðò :áâà
.íéðâåäî ïðéàù õ"ù é"ò äùòðù úåòè âäðî àåäù íééçä øåàá øàåáîë ,ãåñå éîéðô ïéðò àåä ,ìàøéù ììëì
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
,äàìäå 'åðãòá ïâäå'î øîà àìù íåìùå íééç éëøãá ä"ëå :åðéâäðî íéáùééî íé÷ñåôä éìåãâå
'éä ìåçáë çñåðä åøîàå ,íâìãì íìåòä åòãé àìù øùàìå
,éåàøë úáùä úà øîåù ë"àà øîåù åðéà úáùã 'éú æ"èá
íééñéùå ,í÷éúùäì øåãéñäå óãä ìò åãéá ùé÷î íòô ìë
åðà ë"ò éòáãë úáù íéøîåù ïðéàù ïéùùåç åðàù ïåéëå
.äëøáä õ"ùä
àåäù äîéúçá ë"àùî ,åðúåà øåîùé ä"á÷äù ïéììôúî
ñàãàäî ùéô øæòéìà éáø ÷"äøä ìù úåçéùå úåãìåú) çéù íòåð øôñá òîùîã ãòì ìàøùé åîò øîåù íåúçì ïéà ä"á÷äì øàåú
ìò ïðåàúäù ì"öæ äèàø éáö ìàåé éáø ìò øôñî (ì"æ à÷ìàñ ïåéë ïåëð åðéàå ,ìåçä úåîé ìù äðéçá åúåàá àåä äøéîùäã
ìéìá åðáéëùä úëøáá åðéãòá ïâäå øîåà íù øåáéöäù øîùð øåáéöäã :'éú à"îá .úøçà äâéøãî ùé úáùáã
ïâäå ïâàæ ïèéî úáù íòã øéî ïøòèùøàô ééæ øîàå ,úáù åäæå ,úáùá íâ äøéîù ïééãò êéøöù ãéçéä úîåòì úáùá
.åðéãòá úáùá íâ íéøîåà ãéçéä ìò äù÷á àåäù åðéúàö øåîùå
íåúçì ïéà ìàøùé ììë ìò éà÷ ìàøùé åîò øîåù ë"àùî
õ"ùä íìåà ,ìåçä úåîéáë çñåðä ìë øîåì àæìòá âäðîå
.úáùá åá
,'åðúàö øåîùå'î ìéçúî åðéàå ,'åðéìò ùåøôå'î ÷ø íééñî
àúåòéøä ãöî äàá äøéîù ìò íéììôúî åðàù äîã ïåéë
.åá íééñì ïéà ïëì ,æ"èä éøáãë åðìù ãò 'åðéãòá ïâäå'î úáù ìéìá âìãì ãøôñ éøåãéñ çñåð (á)
'åðéúàö øåîùå'
íåìùå íééçå íéîçø úëåñ åðéìò ùåøôå (â) õò éøôáå ,íéìáå÷îä éøåãéñá ä"ëå ,íäøãåáàá ä"ëå
'ä ,àåä úáùá åðáéëùä úëøá ìù çñåðä áúë íééç
ùåøôå àìà ,åæ úåëéøà åðéöî àì íéðåîã÷ä íéøåãéñá äðä
,ùåøôå ,åðòéùåäå ,åðð÷úå ,åðãéîòäå ,åðáéëùä :úåù÷á
åðàù åîëå) ,øúåé àìå íåìù úëåñ åà êéîåìù úëåñ åðéìò
ïâäå'î âìãîù 'àä :ìåçä úåîéî íéåðéù 'á øîåìë ,íúåçå
áúë ù"ùøä øåãéñá íìåà ,(íåìù úëåñ ùøåôä äîéúçá íéøîåà
øçàì ùåøôå øîåà 'áä .'åðéúàö øåîùå' óåñáì ãò 'åðéãòá
ïëå ,(íéîçø úáéú ìò) úãçåéî äðååë æ"ò 'ë íâå äæä çñåðë
ùåøôå úøéîàù éãë ,ìåçä úåîéáë åéðôì àìå åðòéùåäå
,åðéðôìù çñåðë áúëù úåëåñ ìò äîìù úøàôú 'ñá åðéöî
éðôì äðåøçà äù÷áä 'éäé äëøáä úìéçúáù åðéìò
,øôñ íåùá åæ àñøéâ àöî àìã óàã ç"éøäî éèå÷éìá ë"ëå
åøîåàì êøèöé àìå äîéúçì êåîñ íâ 'éäé æ"éòå ,äîéúçä
íìåà ,àåáé ùãå÷ øå÷îî àîúñîå ,íéáø äá åùã øáë êà
,íéîòô éðù
àìà ,íåìù úëåñ åðéìò äøùúù íéììôúîù äðååëä ò"åëì
.íéðéðò ãåò äëåúá íéììåëù úåîé ìëá åîå÷îá äëøáä úìéçúá ùåøôå øîåì ùèà÷ðåî çñåð íìåà)
åðéìò ùåøôå úôñåð íòô íéøîåàå ,'åðéãòá ïâäå'î íéâìãî ë"çàå ,ìåçä
.(äîéúçì êåîñ
:.çî úéùàøá ÷"äåæ ìò øæòéìà ÷ùîãä éøáãì :ïééöì ùéå
íéðéîæî åðà ,íåìùå 'åëå úëåñ åðéìò ùåøôå úøéîà é"òã àðøàîà÷î øæòéìà 'ø ÷"äøäì íéðéò øåà 'ñì :ïééöì ùéå
é"ò ë"çàå ,úáùä íåéá åðéìò äøùúù äðéëùä úà íéøáãä ïëéä ãò äàøåð äâìôä (à"ë ììë á"ç äîã÷äá) ì"æ
ïë 'éäéù íéëéùîî åðà íåìù úëåñ ùøåôä ìù äëøáä ìù çñåðä øîà úåòèáù éîã áúëã ,åøîåàì àìù íéòéâî
íéëåæ åðà äëøáä é"òã äëøá ìëá ìåãâ ììëë ,ìòåôá âàãé ,'åëå åðéãòá ïâäå øîàå ìåçä úåîéì åðáéëùä úëøá
.äèîì òôùä êéùîäì éîá ,ãåòå ç"ñø ä"òåùá àáåä '÷ä ä"ìùá åðéöîù äî ïéòë) òåáùä ìë
.(úáùá ìù ò"ðåîù úìéôúá äòèù
ìòå ìàøùé åîò ìë ìòå åðéìò íåìù úëåñ ùøåôä (ã)
úøáñù áúëå ,ä"ø ìä÷éå ÷"äåæ ìò éáö úøèòá ë"ëå
íéìùåøé
åðéà ,éåàøë úáù íéøîåà åðà ïéàù ïéùùåç åðàã æ"èä
úàø÷ðä '÷ä äðéëùä äøùú åá úåîå÷î 'â ïàë íéèøôî úáù ìù åúøéîù ìò íéììôúî åðàù øçàã ,ïåëð
.íéìùåøé 'â ,ìàøùé åîò 'á ,åðéìò 'à :íåìù úëåñ ìò úôñåð äù÷á óéñåäì åðì ïéà áåù ,ùåøôå úøéîàá
.äøéîù
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
úëøá äìéôúá ,æ"îäøáá øîåìë äëøáá èøôîå ,ù"éø÷áå :ìàøùé åîò ìòå åðéìò
éîìùåøéá íù íìåà) íåìù úëåñ ùøåôä ù"éø÷á ,íéìùåøé äðåá
àåä :íåìù äùåò úøéîàá ,äæá àöåéë åðéöî :èùô é"ôò
.(à÷ééã úáùá åæ çñåðá íåúçì øàåáî åðéà
:ùãåçä úëøáá ïëå , ìàøùé ìë ìòå åðéìò íåìù äùòé
ïåöø éäéá ,ìàøùé úéá åîò ìë ìòå åðéìò ä"á÷ä åäùãçé
åîò ìë ìòîå åðéìòî äôâî òåðîì :'äå 'áá ú"äàéø÷ øçà
קבלת תוס' נשמה בעת אמירת ופרוש .ìàøùé úéá
éàåá úòá íéìá÷î úáù ìù 'ùôð' 'ñåúã ì"æéøàäî òåãé
úøéîà úòá 'äîùð' 'ñåú ,åëøá úòá 'çåø' 'ñåú ,íåìùá
:úåéîéðô é"ôò íìåà
.(.çî úéùàøá ÷"äåæá åøå÷îå) ùåøôå
äøàää ïéëéùîî ìàøùé åîò ìò úøéîà é"òã åðéöî
êéøöã ÷åøñ é"øäî íùá á"÷ñ æ"ñø ú"òùá áúë :è"äîå
,äèîì ìàøùé úîùð ìò êùîéù ,äìòîì íãå÷î êùîðù
øòùá) ,ïîæ åúåàá úáù úìá÷ ìù åãåáë éðôî åá ãåîòì
ìòå úøéîà úòá ïååëì äãåáòä ùøåùå ãåñéá áúë è"äîå
øéëæä àì åá äãéîò ïéðòå ,äîùð 'ñåú íù ìá÷îã ÷ø øàåáî 'éôåâ úåðååëä
,ìàøùé ììë ìë ìò äøéúé äîùð êéùîäì ìàøùé åîò ìë
(çåøå ùôð úìá÷ úòá åëøáå íåìùá éàåá éáâ ìéòì ÷ø ,ïàë
ú"ø ,åðéì'ò íåì'ù úëå'ñ ùøåô'ä :çîù áì øåãéñä ì"æå
ò"ù øîåìë ,ò"ù ú"ø åðéìò íåìù ,éðã- à 'îéâá àåäù ä"ñ
çñåðå äîéòðá 'ùåøôå'ä øîåì 'ëù íéøôñ äîëá åðéöî íâå
åäæå ,ìàøùé ìëì êùîð íùîå ,'÷ä 'éëùäì ïéëùîð ïéøåäð
úñéðë øîâð äæáã åúáéùç úîçî àåäå ,âäðîä ïëå ,ãçåéî
,÷ñòìà çîù áì øåãéñ) ìàøùé åîò ìë ìòå ,çñåðä êùîää
.åðéìöà äîùð 'ñåúä ìë
íéîòô äîë åðéöî ïéøåäð ò"ù ïéðò] (íéìáå÷îä éøåãéñ øàùáå
éë ,äëåñ úåöî éáâì æ"ò ÷øôá ì"æå ,óñåé ãåñé '÷ä øôñá
,óñåé ïàöë âäåðá íùîå) íéîëç úòã 'ñá åðéöî àìôð ïéðòå
íéìá÷î ù"åäáå÷ ãåçé úà íéøøåòî åðàù ïéðò ìëá
åøîùå é÷åñô íéøîåà è"äîã (ãåòå ,êìî ùã÷îáå ,øåáéö éîìùáå
.[ïéøåäð ò"ù åðéúåîùð
'ñåú é÷ìç ìë úìá÷ øîâð íùã ïåéë ,ùåøôå øçà óëéú
øäæéì øåáéöä úà íéøøåòî êëéôì ,úáù ìù äîùð
íéøîåà ïëìå :ì"æå ,äáù äøéúé äîùðå úáùä úùåã÷á :íéìùåøé ìòå
ìà äøéúé äîùð äàá æà éë ñåøôå úëøá øçà åøîùå
àåä íìù ,åëåñ íìùá éäéå ('â å"ò íéìäú) ÷åñôä ù"ò
.åðîî ÷ìúñú àìù äøîåùì êéøöå ,íãàä
àöîð íùå ,íìù êìî ÷ãö éëìîå ÷åñôä ïåùìëå ,íéìùåøé
äðéëùä úàøùä ìù åîå÷î ø÷éò øîåìë ,ä"á÷ä úëåñ
øéæçîä íåé ìëá íéëøáîù åîëå ,íéìùåøéá àåä æ"äåòá
אמירת הפורש סוכת שלום ביום טוב äøåù '÷ä äðéëùä àåäù íìù úëåñã àöîð ,ïåéöì åúðéëù
åðéöî àì è"åéáã øéòä 'à æ"ñø æ"áùî íéãâî éøôá .(.çî úéùàøá ÷"äåæá ïë ùøåôîå ,ç÷åø) íéìùåøéá
óéñåäì ùé ë"åîëå) úáùá åðéöîù åîë åðúåà øîåù è"åéäù
ã÷ù àåù øåîùé àì 'ä íà ('à æë÷ íéìäú) àø÷á åðéöî ïëå
(è"åé éáâì åðéöî àì ë"â åðéìò ùøåô íåìù úëåñã ÷"äåæá åðéöîù äðéçáäã
ä"á÷ä 'éäù ,íéìùåøé øéòì äðååëäã ÷"ãøä 'éôã ,øîåù
äîî úåçô äá øîåì è"åéá ìåæìæ éåäéú àìã éëéä éë àìà
ìò áéúë ïëå ,íå÷î ìù åðåöø ïéùåòù ïîæá ãçåéîá äøîåù
ùåøôå'á è"åéá íâ íéîééñî ïë ìò úáùá íéøîàåù
ä"á÷äù äðååëä 'åëå íéøîåù éúã÷ôä íéìùåøé êéúåîåç
.ùøåôäå
êåúî æ"ë) ãéîú äøîåù ä"á÷ä úàæä øéòä éë ,äøîåù
éøáã éôìå ,ùøåôä ìöà ãçåéî çñåð è"åéá ïâðì íìåòä âäðîã ïééöì ùéå)
.(æ"îô 'ä úåøåáâ
àåä ïåâéðä äøåàëìå ,è"åé øåáòá ï÷úéð àì çñåðä ø÷éòã àöåé íéãâî éø ôä
ìöà íéðâðî ,åëøá ìöà äìçúäá íéðâðîù åîëå ,úåëøáä óåñ àåäù øåáòá éåðá ('ã 'ã íéøéùä øéù) àø÷ð íéìùåøé :('ä 'ã úåëøá) éîìùåøéáå
(òîù úàéø÷ úëøáä íéîééñîùë óåñä äìéôúá äëøáá íéìùåøé úà íéøéëæî úåéô ìëù ,úåéôìúì
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
עניני הכנסת אורחים
"äðéëùä éðô úìá÷î øúåé íéçøåà úñðëä äìåãâ" ïúùøôá
סגולות המצוה
אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב )שבת קכ"ז.(. •
זוכה לאריכות ימים )כלבו סי' קיח ,ששה דברים מאריכין ימיו ושנותיו של אדם בעולם הזה והקרן קיימת לו •
לעולם הבא השכמה לבית הכנסת ,וכוון תפלה ,ובקור חולים ,והכנסת אורחים ,והדן את חבירו לכף זכות שלא בפניו,
והמקדש על היין בערבי שבתות(.
מסוגל לזרע של קיימא )דברי מאיר להרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל פר' ויגש ,וסימן לדבר "ה"א לך זרע" •
ה"א ר"ת הכנסת אורחים ,וכן במד"ת בפרשתן דאברהם אבינו נתבשר בבן לאחר הכנסת אורחים ,וידוע סגולת לידת
הבעש"ט והמליצו בזה מאמה"כ בתהלים )קיט ,ט( במה יזכה "נער" את "ארחו"(.
זוכה לראות נחת מצאצאיו )מסופר בחסיד שהתלונן להרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע אודות בניו שנטו קצת •
מהדרך ל"ע ,והשיב לו שיכניס אורחים לביתו והוא סגולה לזה.
)כן ידוע אמרתו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע "אורח מביא רפואה") ,צרור החיים אות קסג(. • סגולה לרפואה
ועי' בס' סגולות ישראל )מערכת ר' אות ל"ג( שמביא דבר זה מס' שמועות טובות בשם הגה"ק מהר"ש מקאמינקא זי"ע.
וע"ע שם דענין זה רמוז בפשטות במה שאנו אומרים "צווחין אף עקתין בטלין ושביתין" ,מחמת "ברם אנפין חדתין"
הפנים החדשים דהיינו פני האורח .וכ"ה בספה"ק בשם הבעש"ט הק' שאורח הוא אותיות אור ח' ,שבזכות הכנסת
אורחים זוכים לאור של הברכה השמינית שבתפילת שמונה עשרה שהיא ברכת רפאינו(.
בעוה"ב יקבלו נשמתו בסבר פנים יפות כאופן שבהעה"ב קיבל את האורחים בספ"י )ס' דברי •
מאיר עמ' קמ בשם הרה"ק רבי ארון מפרמישלאן זצ"ל(.
אברהם אבינו בא לבית בעת שמכניסין בו אורחים )הרה"ק מקאברין זי"ע נכנס פעם לבקר חולה ואמר •
"כתיב והוא עומד עליהם תחת העץ" היה צריך לכתוב "והוא עמד" ,אלא דבכל הכנסת אורחים עומד שם אברהם
אבינו להשתתף(.
משפיע מלא ברכות וישועות ושפע של פרנסה )בס' ומשה היה רועה )ח"ו עמ' שמ"ח( מובא שמרן רביה"ק •
בעל ברך משה זי"ע כששהה באנטווערפען פר' ויקהל שקלים שנת תשמ"ו בתקופה שהציבור היה בצער הן מחמת
חוליו של הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זצ"ל ,והן מחמת שציבור גדול הפסידו פרנסתם ,ורבינו אמר בדרשת מלוה
דמלכה ,שראה גודל ההכנסת אורחים שקיימו תושבי העיר ,האיך שנתנו דירות לאורחים ,באיזה שמחה מארחים
את האורחים ,ואי אפשר שתצא רעה ח"ו בעיר כזאת ,ואמר שהן האדמו"ר מפשעווארסק יחלים במהרה ,וימשיך
להגן על העיר ,והן שיושפע שפע טוב לכל אחד ,ואך מן המותר לציין שבזמן קצר השתפר מצבו האדמו"ר
מפשעווארסק ,ובתוך ארבע שבועות נשכח כל ענין ההפסד שאירע(.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
מצות הכנסת אורחים ,דבשו"ע )או"ח סי' של"ג( מבואר דלא
נקראו אורחים רק הבאים מחוץ לעיר ,והשיב דרק במזמין קיום המצוה אפילו כשקשה עליו
את חבירו לסעודה דנעשה כענין סעודת מרעים ,בזה יש לקיים מצוה זו בכל עת ובכל שעה ואפילו במצבים
אמרינן דדוקא מחוץ לעיר ,אבל כשמזמין הוריו כדי להקל הקשים ,וכפי שקיים אברהם אבינו ביום שלישי למילתו.
עליהם ,פשיטא דנקראו אורחים ,ובפרט שכתבו
בשבת )קכ"ז" (.אמר רב יהודה אמר רב "גדולה הכנסת
הפוסקים דאם הם ת"ח נקרא סעודת הכנסת אורחים
אורחים מהקבלת פני שכינה" ,ועמד בזה בדברי ישראל
ומכ"ש כבוד אב וגם ת"ח .
דמה ראו חכמינו ז"ל להעמיד מצות הכנסת אורחים יותר
מקבלת פני שכינה ,הרי היה די בכך אם נעמיד מצוה זו
חינוך הבנים במצוה בשווה לקבלת פני השכינה ,והשיב עפ"י דברי הגמרא
)סנהדרין מ"ב" (.אילמלא זכו ישראל אלא להקביל פני
יש לחנך בני ביתו בניו ובנותיו לקיים ולסייע במצוה זו. אביהם שבשמים כל חודש" ,ופירש"י "פעם אחת בחודש
כדאי' ברש"י ויתן אל הנער "לחנכו במצות" ,ולכאו' הרי דיים" ,ולכן אילו היתה מצות הכנסת אורחים שווה
ישמעאל היה כבר בן י"ג שנה ,ומכאן ראיה דיש מצות להקבלת פני השכינה ,יכול האדם היה להסתפק בהכנסת
חינוך אף לאחר שהגדיל ,וכדברי הפמ"ג )סי' ל"ז( דאם לא אורח לביתו פעם אחת בחודש ,ולצאת בכך ידי חובת
הביא ב"ש יש חיוב עד שיגדל רוב שנותיו ,ובס' "פל א המצוה ,משום כך אמרו שהיא גדולה יותר מהקבלת פני
יועץ" )ערך חנוך( כתב כשם שעל ההורים החובה לחנך שכינה" ללמדינו שיש לקיים מצוה זו בכל עת ובכל שעה
בניהם לתורה ולמצוות ,כן עליהם לחנכם לדרך ארץ, ואף במצבים הקשים ביותר ,כפי שקיים א"א.
לכבד את הבריות ,ולמדות טובות וישרות .
התנהגות בעת האכילה מצוה בעניים ובעשירים
מצות הכנסת אורחים נוהג אף בעשירים ,ואף שאינם
אין מסתכלין בפני האורח כשאוכל ,ולא במנתו ,כדי שלא צריכים לטובתם ,הקבלה שמקבל אותם בפנים יפות
יתבייש ,ודוקא באורח האוכל בחינם ,שעל ידי ההבטה בו ומשתדל לשמשם ומכבדם לפי כבודם הוא מצוה רבה,
ובצלחתו יכול להצטייר כעַין צרה על מה שאוכל ,אבל וכל שכן אם האורחים הם עניים הוא מצוה כפולה
בשאר אנשים אפשר להסתכל. שמקיים בזה שמכניס לתוך ביתו ונותן להם מקום ללינה.
שו"ע סי' ק"ע סעי' ד' ,וערוה"ש שם ,ומסתבר דבתלמידי חפץ חיים -אגרות ומאמרים סימן א ,ואיתא )ביו"ד סימן רנ"ו
חכמים וצדיקים אפשר להסתכל שזהו בדרך כבוד כדי בש"ך סק"א( דכופין בני העיר זה את זה להכניס אורחים
ללמוד הנימוס וההלכה באכילה ושתיה. ולחלק להם צדקה ,ומה שמאכיל לעני על שולחנו נחשב
כקרבן במזבח כדאיתא בחגיגה )כ"ז ,(.ובפרט אם האורח
כבוד האורח האומלל הזה הוא ת"ח.
בשעה שיש אורח בביתו ,לא ידבר עם בני ביתו בלחש,
שלא יחשוב האורח שמדברים ממנו )שבט מוסר(. אורח תלמיד חכם
אם יבוא אורח לביתך אל תשאל לו מדברי תורה ,אלא כן גדול שכר המארח תלמיד חכם בתוך ביתו.
תדע שיוכל להשיב )ספר חסידים סי' שיב(. כדאיתא בברכות )י' (.אמר ר' יוסי ב"ר חנינא משם ר'
כאשר בא אורח חדש לבית ,מראין לו את בית הכסא אליעזר בן יעקב כל המארח ת"ח בתוך ביתו ומאכילו
תחילה ,משום כשיצטרך לו לא יתבייש לשאול )ס' זכור ומשקהו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב
תמידין .
לדוד שהגרי"ז מבריסק צוה כן למשמשו רבי דוד ז"ל(.
זריזות בסעודת שבת הכנסת הורים לביתו
אפילו מי שאינו תאב לאכול עדיין בליל שבת ,וברצונו המזמין אביו ואמו לביתו הדרים באותה העיר בכדי להקל
עליהם ,הרי זה בכלל מצות הכנסת אורחים.
לאחר הסעודה בכדי לאכול לתיאבון ,מכל מקום אם יש
לו אורחים ובפרט אורח עני ,לא יאחר בכל גווני דכיון שו"ת שבה"ל )חי"א סי' צז( ,דנשאל לגבי המזמין אביו ואמו
הדרים באותה העיר בכדי להקל עליהם ,האם זהו בכלל
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ווען זאגט א אתרוג ,וואס מזא'ל טוהן מיט אים?". דהם מוטלים עליו לא יוכל לעכבם בשביל שהוא רוצה
מובא מהגאון ר' יעקב קמינצקי ז"ל בשם הגאון ר' יעקב לקיים מצוה מן המובחר.
יוסף מווילנא זצ"ל ,דבגמ' ילפינן גדולה הכנסת אורחים משנה ברורה סימן רעא ס"ק א ,והוא כתב גם ביש לו
מא"א ,ולכאורה הלא כל המעשה היה בטעות ,דאילו ידע משרתים בני ביתו ,ומצוי כן ביש לו בני בית נשואים
אברהם שהם מלאכים לא היה רשאי לומר "אל נא תעבור שממתינים לסעודה.
מעל עבדך" ,שהרי לא שייך הכנסת אורחים אצל מלאכים
שלא חסר להם כלום ,והאיך אפשר ללמוד הלכה קבועה
מ"טעות" ,ותירץ דעיקר הכנסת אורחים הוא הכבוד ״שלום עליכם״ כשיש אורחים
שמכבדים את האורח ,וכבוד שייך גם אצל מלאכים , מסופר על הרה"ק רבי מנחם מנדל מלינסק זצ"ל ]אביו של
והביא ראיה ,מהגמ' )ב"מ פ" ו (:כל מה שעשה א"א בעצמו הרה"ק מראפשיץ זצ"ל[ שכאשר היו לו אורחים בליל שב"ק,
עשה הקב"ה לבניו בעצמו ,וכל מה שעשה על ידי שליח היה מקדש ובוצע על הפת ,קודם אמירת שלום עליכם,
עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח ,וקשה הלא הכנת המאכלים וטעמו עימו ,שהמלאכים אינם רעבים וביכלתם להמתין
על ידי שלוחים נעשית יותר בזריזות ,וא"כ אדרבה היה זה
לקבלת פניהם עד שיאכלו האורחים וישבעו.
לטובת האורחים מה שהכין על ידי שליח ,ומבואר דודאי
העיקר הוא הכבוד שמכבדים את האורח ,ואם הבעל
הבית עושה הכל בעצמו ובכבודו ,זהו הכבוד היותר גדול
אע"פ שלא יהיה האוכל מוכן במהירות כל כך .
צורת החופה כביתו של אברהם אבינו
חופה שמעמידים בכלונסות יש בו רמז זכרון טוב לביתו
של אברהם אבינו שהיה פתוח לארבע רוחות העולם,
תיקון וסעודה ביום יא״צ ומזכיר שיקבלו החתן והכלה שיהיה ביתם פתוח לרווחה
ביום יא"צ ,שבעל ההילולא מאסף חבורת אנשים יחד מעין ביתו של אברהם אבינו ,לאהוב גמילות חסדים ,
לסעודה באחדות וריעות ,או נותן תיקון מקיימים בזה ולהיות מתלמידיו במדות טובות בנפש ולשמוח בחלקו
מצות צדקה והכנסת אורחים. שקונה לו ולא לחמוד לזולתו.
בשו"ת מנח" י )ח"ו סי' קלה( הביא מספר שער האמונה בשם עזר מקודש אבן העזר סי' נה ,וברע"ב פ"א מ"ה ביאר
ספר חסד לאברהם )על משניות בהקדמה( ,דכשראו צדיקי דביתו של אדם צריך שיהא פתוח מד' רוחות בכדי שלא
הדור התשות כח שבא לעולם ,והדור חלש ואין בכחם יצטרכו האורחים להקיף הבית למצוא הפתח.
כלל להתענות ]ביום יא"צ[ ,ע"כ המליכו עצה בלא התענית,
ויהי' דבר השוה לכל נפש ,לקיים ביום היא"צ מצות צדקה
והכנסת אורחים בחבורת אנשים יחד לסעודה באחדות
אורח הוא חפץ של מצוה
וריעות ,כמ"ש בספר החיים ,דבסעודת מריעים מקיים אורח ,גופו נעשה חפץ של מצוה כמו עצי סוכה ולולב ,
הכנסת אורחים ,דלעניים נקרא בשם צדקה ע"כ ,ומזה ומהראוי לכבדו ובפרט בשעת המצוה.
נשתרבב המנהג שאפילו עני שבישראל ,שאין בכחו באגרא דפרקא אות יח ,נתן עצה לאורח שלא יכנס
לעשות סעודה ביום היא"צ ,נותן תיקון ,ובזה מקיים מצות לגיאות אודות מה שמכבדים אותו ,וכתב לאורח
צדקה ,כאשר שמעתי מחותני הישיש והנכבד הרב ר' דכשיבואו בני אדם לכבד אותך ולשמשך אף שהוא יודע
אשר אנטשיל ז"ל ,ששמע מפה קדוש של סבא קדישא ערכו ושפל מצבו ,שיאמר האדם ללבו שלא יתפעל בזה,
הנקרא שפאלער זיידע נבג"מ שזה הוא צדקה אמיתית, כיון שהם עושים הכיבוד למצוה ,דהאורח נעשה חפץ של
כשנותן איזה דבר לשתות יען כי בזה מחזק את לבו מצוה כמו עצי סוכה ולולב שמהראוי לכבדם .
ומשיב את נפשו.
אורח הוא כמו האתרוג
צידה לדרך הגאון ר' חיים ברים זצ"ל השתהה פעם במעונו של
יתן הבעה"ב לאורח צידה לדרך בשעת פרידה. החזו"א מאוחר בלילה ,והזמינו החזו"א לישאר ללון שם,
עי' גמ' סוטה מ"ה ,:ס"ח סי' נ"ו ,ומובא בשם הגה"ק רבי כאשר החזו"א ביחד עם אחותו ובעלה הסטייפלער
שמעון מיערוסלב זצ"ל ,שמרומז בפסוק "ואקחה פת טורחים בגופם להכין מקום ללון ועוד ,מתוך חדוה
לחם ,,,אחר תעבורו" ,שאתן פת לחם לסעוד אחר ושמחה של מצוה ,וכשר' חיים ניסה להתנגד לכך ,וביקש
שתעבורו. לעשות המלאכה בעצמו ,חייך החזו"א ושאל אותו "זייט
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
דיני שנים מקרא ואחד תרגום )כב(
לצאת בשמיעה מהבעל קורא
יש אומרים דאם שמע קריאת הפרשה מהבעל קורא יצא ידי חובת פעם אחת מקרא ואח"כ יקרא לעצמו פעם א.
)א (
נוספת מקרא ותרגום.
יש סוברים שאינו יוצא בשמיעה מהבעל קורא
יש אחרונים שמחמירים וסוברים שאינו יוצא אפילו בדיעבד ידי חובת פעם אחת מקרא אם שומע מהבעל ב.
)ב (
קורא.
להלכה לכתחלה לא יסמוך ע"ז ובדיעבד יצא
ולהלכה לכתחלה בוודאי לא יסמוך על שמיעה מהבעל קורא כדי לצאת בזה פעם אחת מקרא רק אם קורא ג.
)ד(
בפיו בלחש עם הש"ץ ובדיעבד יצא בכל אופן )ג( ולא יסמוך על זה רק בשעת הדחק.
קריאת הבעל קורא להחשיבו לפעם אחת מקרא
)ה (
ולמעשה מסתבר להקל יש מי שכתב שהקריאה של הבעל קורא אינו נחשב לו במקום פעם אחת מקרא ד.
)ו (
שהקריאה בתורה עולה לו לפעם אחת מקרא.
ה נ ביאורים והוספות
קריאת הש"ץ דאין קריאה אחת יכולה לעלות לכאן ולכאן[ כ"כ הלבוש ס"ה "והיה נראה לי שאם אדם קורא אחד )א(
ובכף החיים אות א' וכן משמע בפרישה כתבו לדייק מלשון מקרא ואחד תרגום לבדו ואח"כ כשקורין הפרשה בבית
המחבר שכתב בס"א "אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה הכנסת קורא הפרשה עם החזן מילה במילה הרי זה קיים
כל שבת בציבור חייב לקרואת לעצמו בכל שבוע פרשת שנים מקרא ואחד תרגום" ובמג"א )סק "ח( מביא להלכה
אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום" דבא לאפוקי שלא הדברי חמודות ברכות )פ "א סקל "ט( שביאר בכוונת הלבוש
לצרף הקריאה ששמע מפי הש"ץ לפעם אחת אלא מלבד דהכוונה גם לאופן שרק שומע ולא קורא בפיו דיצא כיון
זה יקרא שני פעמים מקרא ,עיי"ש .אמנם יש שדוחים דשומע כעונה וכן מבואר בשו"ת רדב"ז )ח "ג סי' תכ "ה( הובא
הראיה די"ל דכוונתו לאפוקי דעת הראב"ן שמובא בבית בשערי תשובה )סק "ו( "הדבר ברור דשומע כקורא ומקרא
יוסף שסובר דאם שמעו קריאת התורה פטור לגמרי מחיוב מגלה ותקיעת שופר וקריאת התורה בשבת והשומע
של שמו"ת אך עדיין י"ל שנחשב כקריאה פעם אחת תפילה מן החזן כל אלו יוכיחו דשומע כקורא ולפיכך אם
וישלים עליו פעם אחת מקרא ותרגום. שמע מלה במלה פשיטא דיצא".
עי' במג"א )סק "ח( דלכתחלה לא יסמוך על זה דקשה לכוון )ג ( כ"כ בעולת שבת )סק "א( ופרישה )סק "א( ושיירי כנסת הגדולה )ב (
לשמוע כל תיבה אבל מעיקר הדין יצא דקיי"ל שומע הובא במשנ"ב )סק "ב( וכ"כ בערוך השולחן )ס "ג( דבעינן
כעונה והיינו בהתכוון לצאת ויודע ששמע הכל ולא דילג לימוד דווקא ולא סגי בשמיעה וכ"כ בעיקרי הד"ט )י "ד ב'(
על שמיעת איזה תיבה. ועי' בשו"ת מהר"י מברונא )סי' ק "ג( שכתב "אמר אליה ר'
בנדיט ששאל את מהר"י ווייל ז"ל השומע מן הקורא בבית
שו"ע הרב )סק "ח( ועי' בקצות השולחן )ע "ב א'( דשעת הדחק )ד( הכנסת אם יוצא בזה פעם אחת ידי מקרא ושוב לא יצטרך
היינו שהזמן עובר כגון סמוך למנחה או סוף יום ג' או סמוך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום אלא מקרא פעם אחת
לשמחת תורה ומסיק שם דמ"מ יש לו לקרות אח"כ עוד והשיב דלא יצא משום דלא קיימא בבית הכנסת רק
פעם המקרא עיי"ש. לשמיעה ולא לקריאה" ]כוונתו דיש שני חיובים נפרדים א.
חיוב קריאת התורה והוא חיוב שמיעה שישמעו הציבור
כן הוא דעת בעל חוט שני )ח "ד עמוד קי "ד( וטעמו עפ"י )ה(
את הקריאה ואינו חיוב קריאה .ב .חיוב קריאת שמו"ת
המבואר לעיל דהם ב' חיובים נפרדים דיש תקנה מיוחדת
שהוא חיוב קריאה וא"א לצאת חובת שמו"ת בשמיעת
פרשת וירא תשפ"ד לפ"ק | כד
שמו"ת ואין קריאה אחת יכולה לעלות לשניהם. לקריאת התורה שחיובה בשמיעה ותקנה מיוחדת לקריאת
קריאת שמו"ת בשעת קריאת התור ה
)ז (
יש מתירים לקרוא שמו"ת בשעת קריאת התורה אע"פ שאינו קורא בפסוק שהש"ץ קורא ודווקא באופן ה.
)ט(
שיש עשרה ששומעים את הקריאה חוץ ממנו )ח( ובתנאי שקורא בלחש ואינו מפריע לשאר השומעים.
בפרשת זכור ופרה יש להחמיר
אף לדעת המתירים לעסוק בקריאת שמו"ת בשעת קריאת התורה מכל מקום בפרשת זכור ופרה שהם בעשרה ו.
מן התורה צריך לכוון לשמוע כל תיבה מפי הקורא )י( וגם בשאר פרשיות נכון וראוי לכל מדקדק שלא יקרא
)יא(
שמו"ת בעת שהש"ץ קורא בתורה אלא יכוון דעתו לשמוע את הקריאה מהש"ץ.
דעת האחרונים להחמיר מעיקר הדין
אך דעת הרבה אחרונים דאסור מעיקר הדין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה וצריך ז.
)יב (
לשתוק ולשמוע כל הקריאה מפי הש"ץ.
לקרוא בלחש מלה במלה עם הבעל קורא
אמנם יכול לקרות בלחש מלה במלה עם הבעל קורא ואדרבה נכון לעשות כן דעל ידי זה יכוון לשמוע היטב כל ח.
)יג (
תיבה מפי הבעל קורא.
להעביר הסדרא בין גברא לגברא
)יד (
מותר להעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום עם פירש"י בין גברא לגברא. ט.
ה נ ביאורים והוספות
)יא( כ"כ בשו"ע )קמ "ו ס "ב( ובמשנ"ב )סקי "ד( מבאר בדבריו כ"כ בספר מקראי קודש )כלל ז' שערי קדושה אות ט'( דגם לדעת )ו(
דהכוונה דאפי' להעביר הסדרא בשעת הקריאה אינה מן מהר"י ברונא שאינו יוצא פי הש"ץ הוא משום דספר תורה
המובחר דראוי לדקדק ולשמוע כל תיבה מפי הש"ץ. קיימא לשמיעה ולא לקריאה אבל באופן שקורא בפיו
ממש שפיר יוצא ידי חובתו וע"ע בחוט שני שדן לענין
)יב( בהגהות מיימוני )פי "ד הל' תפלה אות ז'( כתב "אמנם אני ראיתי העולה לתורה שקורא בלחש עם הש"ץ אם אפשר להחשיב
את מורי רבינו שלעולם כשחוזר הפרשה בעת ההיא אותה קריאה לפעם אחת מקרא דלפי המבואר באו"ח
ששותק בזמן שהש"ץ קורא ואזניו אל ספר התורה עד בין קמ"א צריך העולה לקרות עם הש"ץ כדי שלא תהי' ברכתו
גברא לגברא וכן מצאתי שכתבו תלמידיו מפיו שאסור לבטלה א"כ א"א להחשיב קריאה זו להשלמת חיוב שמו"ת
לחזור הפרשה או ללמוד שום דבר בשעה שקורין הפרשה עיי"ש.
דאין לנו מי שתורתו אומנותו כרב ששת" וכן דעת הפרי
חדש והגר"א הובא במשנ"ב )סקט "ו( וכן הביא המג"א סק"ה כ"כ במרדכי פ"ק דברכות )רמז י "ט( דמובא באור זרוע "ראיתי )ז(
בשם השל"ה ובמשנ"ב )רפ"ה סקי "ד(. מורי רבי יהודה החסיד ואת מוהר"ר אברהם שהיו קורין
שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה משום
כ"כ במטה משה הובא במג"א ועי' בשעה"צ )סקי "ז( שכן הוא )יג( דבאותו ענין עסוק" והיינו דאף שאינו קורא ממש אותו
דעת כמה אחרונים לבוש ודברי חמודות ושולחן עצי פסוק שהש"ץ קורא מותר כיון שהוא מעין מה שהש"ץ
שיטים .עיי"ש .אמנם במג"א )סק "ה( מביא בשם הש"לה )שבת קורא .וכן פסק המחבר בסי' )רפ "ה ס "ה( ובסימן )קמ "ו ס "ב(
נר מצוה( וכן דעת הגר"א במעשה רב )אות קל "א( דצריך דווקא עיי"ש.
"לשתוק" ולשמוע כל תיבה מפי הש"ץ ולא יסייע להקורא
כלל ובשבילי דוד )רפ "ה א'( מציין לדברי הזוה"ק הובא בב"י במג"א )סי' קמ "ו סק "ה( הביא דברי התרומת הדשן )סי' כ "ד( שיש )ח(
)סי' קמ "א( דמבואר שלא יקרא עם הקורא כלל "דליהוי להתיר לפי דעת האור זרוע אפילו באופן שאין עשרה
שתקין ושמעין מלה מפומיה כאלו קבלין לה האי שעתא אנשים ששומעים הקריאה אך בביאור הלכה שם )ד "ה
מטורא דסיני". ולקרות( מוכיח מדברי האו"ז וסמ"ק ושאר ראשונים דיש
להתיר רק אם יש עשרה אנשים בלעדיו ששומעים
)יד( אף להאוסרים לקרוא שמו"ת בעת הקריאה אבל בין גברא הקריאה.
לגברא מותר לכו"ע כמבואר במשנ"ב )קמ "ו סקט "ו( ועי' בא"ר
שכתב בשם לחם חמודות שיש לאסור לקרוא שמו"ת אף פמ"ג )קמ "ו א "א ה'( הובא במשנ"ב שם סקי"א עיי"ש. )ט(
בין גברא לגברא משום שא"א לכוון להשלים את הפסוק
בכל פעם שיתחיל הקורא ועי' במשנ"ב )סק "ו( דהמיקל עי' סימן )קמ "ו ס "ב( ועי' במשנ"ב סקי"ד דאף אם נקטינן )י (
ללמוד בינו לבין עצמו אין למחות בידו. דפרשת פרה הוא מדרבנן מ"מ אין להקל בזה.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
עובדא דהוה עם הגה"צ רבי חיים שלום קליין זצ"ל
בעת הילוכו מעיר בני ברק לתל אביב
לחסות בצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע
ובירור שיעור התחום מפי החזון איש זצ"ל
עומדים אנו בתוך ימי השבעה להסתלקותו לגנזי מרומים של הגה"צ הישיש רבי חיים שלום
קליין זצ"ל ,מזקני וחשובי רבני קהילתינו הקדושה.
מי אנכי לספר בשבחו של האי גברא רבא ,שהיה הדמות רבות בשנים של מרא דתורה ומרא
דתפילה ,מחד גיסא תלמיד חכם מופלג -למדן עצום ,בקי בכל חדרי התורה ,מתייגע בתורה
ביום ובלילה .ומאידך גיסא -שופך לבו לפני קונו בתפילתו ,מילה במילה כפשוטו כמונה
מעות ,ואפילו בתקופה האחרונה כאשר נחלשה ראייתו והוצרך כבר להעזר עם פארגרעסער
גלאז וכדומה ,שמעו ממנו איך שהוא אומר מילה במילה בהשתפכות הנפש בהתלהבות
עצומה ,בבחינת "כל עצמותי תאמרנה".
כותלי בית המרש זועקים בדמעה איה רבי שלום! האם עוד נזכה לשמוע "ה' מלך ה' מלך "
בסעודת רעוא דרעוין .האם נזכה לשמוע את קולו בקודש בעת ברכת החודש ,והאם נזכה
שיהיה עוד הבעל מקרא בראש השנה.
רבי חיים שלום זצ"ל היה משתעשע בדברי תורה ,ותמיד כשהיה נגשים להרצות לפניו איזה
חידוש איזה הערה או געדאנק בפרשת השבוע ,היה הדבר גורם לו נחת רוח עצומה ,בבחינת
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" .הוא לא חדל מלהודות ולהכיר טובה שבאים לומר לו
דברי תורה .תמיד היה לו הערות והארות ביאורים בדקדוקי המילים של התורה והתפילה .ע"כ
אמרנו "דבר בעתו מה טוב" ,היות שאנו עוסקים עכשיו במסכת עירובין ,נביא עובדא שסיפר
הרה"צ זצ"ל בענין עירובי תחומין .ויהיו הדברים לטובת נשמתו הטהורה.
סיפר הרה"צ רבי חיים שלום זצ"ל :בני הישיבה היו רגילים לילך לשבת קודש לעיר תל אביב להסתופף
בצל הקודש בבעלזא ,בפרט בשבתות של ארבע פרשיות וכדומה ,והיו מגיעים קודם תפילת מוסף .פעם
אחת הלכתי עם הרה"צ ר' חכם צבי הלבערשטאם זצ"ל ,ובסעודת צפרא דשבת שהיתה כבר בלילה ,כפי
הנראה בזמן רבנו תם ,קרא ר' שלום פויגל להרה"צ ר' חכם צבי הלבערשטאם שיבוא ליטול שיריים,
בהיותו נכד לצדיקים.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
שאל הרה"ק מבעלזא האם לא נתן לו 'שלום ' עדיין ,כי הדרך היה שכל האורחים נותנים שלום בליל שבת.
השיב ר' שלום כי זה עתה הגיע לכאן .תמה הרה"ק מבעלזא ושאל :מהיכן מגיעים לכאן ביום השבת?
השיב לו :מבני ברק .שאל הרה"ק מבעלזא :וכי מבני ברק יכולים לבוא לתל אביב בלא עירוב? ופסק
מלחלק עוד שיריים.
הוראת הרה"ק מבעלזא זי"ע :לשאול את מרן החזון איש
במוצאי שבת קודש ,בערך בשעה שתים עשרה או שתים עשרה ומחצה ,אחר הבדלה ואמירת "המבדיל",
נכנסו להיפרד לשלום ,ואמר ר' שלום פויגל להרה"ק מבעלזא כי חכם צבי נמצא כאן .מרן דיבר באזנו ,אך
ר' שלום אמר לו שכל הזמן מגיעים יהודים מבני ברק לכאן .אני עמדתי שם ושמעתי הכל במו אזני .ואמר
ר' שלום שהרה"ק מבעלזא הורה לנו לילך למחרת אל החזון איש לשאול האם אפשר לבוא מבני ברק לתל
אביב בלא עירוב.
בירור שיעור התחום מפי מרן החזון איש זללה"ה
ויהי היום ונכנסנו אל הקודש פנימה אצל מרן החזון איש זצ"ל ,בשליחותו של הרה"ק לשאול דבר הלכה.
ואמר לנו מרן החזון איש ,כי מזמן לזמן הוא שולח למדוד את הדרכים .ובעת ההיא היה שאקאלד פאבריק
'עלית' בקצה עיר רמת גן ,כנגד המקום אשר שם עתה הבערזא ,ואמר לנו כי עד מקום "עלית" אין הפסק
של שבעים אמה ושייריו ,ועל כן מותר לילך עד שם.
אמנם ממקום "עלית" והלאה היה אז שטח פנוי וריק ,במקום אשר שם עתה הבערזא ,ומשם מגיעים לרחוב
החשמונאים ומשם נכנסים לרחוב אחד העם ,אשר שם היה שוכן בית המדרש של חסידי בעלזא ,ושם יש
הפסק של יותר משבעים אמה ושייריו .ובאותו חלק המחובר לעיר תל אביב ,שם מתחיל חשבון שיעור
מיל ,ואף אם כלה המיל בתוך העיר ממש ,אסור לילך הלאה .ומעתה ,אם יעלה החשבון שמאותו מקום ועד
רחוב אחד העם 63הוא יותר מאלפיים אמה ,אסור לילך שם בלא עירוב.
עצה טובה לעשות 'עירובי תחומין'
אולם עצה טובה השיאנו ,שיניחו עירוב בעיר תל אביב ,כדי שיקנו אנשי בני בני ברק שביתה בתל אביב,
וממילא יהיה להם אלפיים אמה למדוד לצד זה ,וכנגדם יש להם אלפיים אמה מבני ברק לצד זה ,וכיון
שאין המרחק ביניהם ארבעת אלפים אמה ,יוכלו לילך.
וכן הונהג למעשה ,שבערב שבת קדש היו מביאים חביות מלאות בחלות ,והיו שם בני אדם שהיו אוכלים
שם ,והניחו בתוך החבית לצורך ערוב עבור אותם שבאו מעיר בני ברק .והרבה פעמים נסענו במוצאי
שבת קדש באוטובוס לעיר תל אביב ,ולא הגענו לשם כי אם קודם סעודה שלישית.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
בנשיאות מרן רבינו הגה"ק שליט"א- נתייסד ע"י כ"ק מרן רבינו הקוה"ט זי"ע
תורה תורה חגרי שק
íñøåôîä ãéñçä ìåãâä ïåàâä
'÷ä åðéúìéä÷ éðáøî
à"èéìù ïééì÷ øòá áåã 'ø â"äøä à"èéìù ïééì÷ ÷çöé äîìù 'ø â"äøä
à"èéìù øòâøòá àãåé ìàøùé 'ø â"äøä úùà
þðîš öîè−ëî ëþ þ¼®ë ì"î×í
³îð½îôíî íñíší ³ñíòí
לד' נדר ואדור האלקית,
כ"א חשון
חמדה ארץ אל
להתענג באור יקר אשר חבר
לעלות
הרב זלה"ה על ס' הזוהר.
ימי ההילולא הגה"ק רבי אברהם
אזולאי בעל חסד
לאברהם זי"ע
גדלה מעלתו וכחו בתורת
כ"א מרחשון
הנסתר שנתגלה לו רבי חיים
רבי אברהם אזולאי ב"ר מרדכי )חסד לאברהם( -ת"ד • ùîùä çøæå
וויטאל זי"ע לאחר פטירתו
רבי אשר אנשיל ב"ר יואל אשכנזי זצ"ל מזלאטשוב • נולד במדינת פאס בשנת
שיכול להוציא הכתבים שצוה
הוא מחכמי משפחתו ש"ל
נכדו בקברו ככותב לגנוז
כ"ב מרחשון קשטילייא אשר באו מגירוש
החיד"א בשם הגדולים )מערכת
רבי דוד שלמה אייבישיץ ב"ר ירחמיאל )ערבי נחל( -תקע"ד • ספרד תיכף לפיס ,בנערותו הי'
ספרים ערך ע'( וכבר כתבנו כמה
רבי עזריאל הורוויץ ב"ר דוב )דער אייזערנער קאפ( -תקע"ט • שוקד בלימודו ביושבו בצל
פעמים שמורי זקיני מהר"א
רבי ישכר דוב ב"ר יושע רוקח )מהרי"ד מבעלזא( -תרפ"ז • שכתב כמו עירו חכמי
אזולאי ומהר"י צמח ז"ע עשו
בהקדמתו לספרו חסד לאברהם
הפסקות ויחודים עד שהרב
מוהרח"ו ז"ל נתן להם רשות
כ"ג מרחשון ז"ל :זכרתי ימים מקדם עיר
רבי אברהם חיים ב"ר מענדל מלינסק -תרס"ה • מולדתי פאס יע"א עיר גדולה
לחפור בקברו ולהוציא משם
במעלה ותהלה ,עיר של יקרים
הכתבים שצוה הוא ז"ל לגנזן
והוציאם משם.
כ"ד מרחשון וחכמים אנשי סגולה מיוחדים,
רבי אברהם בן הגר"א -תקס"ט • ואני בקרב חכמים שלמים וגם
רבים יושב בשבת תחכמוני
õøàì åúééìò רבי נפתלי ב"ר אליעזר ליזענסק -תקצ"ט •
להתחמם כנגד גחלתם בעמלה
ìàøùé
בעת ההוא החל המרידה
כ"ה מרחשון של תורה באהבה ובחיבה ומידי
• רבי אברהם בן הגר"א -תקס"ט לילה ולילה ומידי שבת בשבתו
סבלו כי גם פאס בעיר דבר בעתו הואלתי באר פי
• רבי נפתלי ב"ר אליעזר ליזענסק -תקצ"ט
ממשלחת חיות רעות אשר שומעת אוזן על המדבר
טרפו והרגו הרבה אנשים אז
גמר בלבו לקיים נדרו לעלות
כ"ו מרחשון חברים ובדעת בחכמה
רבי רפאל הכהן ב"ר יקותיאל זיסקינד )תורת יקותיאל ומרפא לשון • מקשיבים ,ערבים עלי דברי
לארץ הצבי כדכותב וז"ל: מוסר( -תקס"ד דודים בדרושים חדשים מקרוב
ויהיו כי הקיפו לי הימים ראש מתוקים מדבש ונופת צופים.
ולענה מנת כוסם מלא מסך
במים אדירים משברי ים סועף ואני בתוך ההפיכה אשר הפך ד' ï"çä úøåúá åúåìãâ
באפו ובחמתו לעיר קברות אבותי ע"ה עיר פאס יע"א המהוללה כבר בימי עלומיו החל רוח בקרבו ללמוד ולעסוק בתורת
לתורה ולתעודה אז אמרתי עתה אקום ואשלם את נדרי בס"ד. הנסתר והי' בקי מאוד בספרי הרמ"ק ואז נדר לעלות לא"י
להתענג על ד' בלימוד חכמת האמת כדכותב בהקדמתו לספרו
אור החמה ז"ל :ויער ד' את רוחי ורוח קדשו נוססה בי לדרוש אחר
íé úåìåöîî áéùà
חכמת האמת ודרשתי ממרי מדות הנמצאים בזמני להבינני קצת
בדרכו לארץ ישראל נעשה לו נס כשניצל מלהתבע בלב ים
מפשר אמרי ספר הזהר ומוצאו ומובאו ,ולא נכנסו הדברים באזני
ככותב ז"ל :ויהי היום ואנחנו באני' בלב ימים וד' הטיל רוח סערה ופרשתי כי אמרתי כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך קבלתי
בים ויהי סער גדול בים והאני' חשבה להשבר ,ויחתרו המלחים
שכר על הפרישה ,וכאשר חפץ בי ד' בא לידי ספר פרדס רימונים
להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסוער עלינו ובהתעטף להאלקי כמהר"ר משה קורדווירו זלה"ה והי' לי למשיב נפש
עלינו נפשינו את ד' זכרנו ונקרא את ד' בלב נשבר ונדכה ,אנא ד' ויעירני כאיש אשר יעור משנתי וטעמי כי מתוק האור אור החכמה
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
והשיב אני אליעזר עבד אברהם ,ואמר לו כיצד באתה לכאן אל נא נאבדה אבות עם בנים אך אוסיף להביט אל היכל קדשך,
וסיפר לו המעשה ואמר לו המתין בכאן עד שאשאל רשות ותבוא עליו תפלתינו ויקים סערה לדממה וישקוט הים מזעפו,
מאברהם יצחק ויעקב זיע"א אם תכנס ,וכן היה ונתנו רשות ויצאני אל היבשה בחוף הים קפוטקיא הוא דמיעטא וימהרו
להכנס ונכנס ומרוב הפחד לא אמר להם שלום עליכם שנתעלף האנשים לרדת אל היבשה כי היינו רעבים גם צמאים והניחו כל
ונתנו לו ריחות וקם וסיפר להם המעשה ,וכיון שראה הגן עדן שם אשר להם בקרב הספינה בלב ים עד אשר נשוב ממחרת ,והי'
לא רצה לצאת ואמרו לו שזה לא אפשר ,רק אתה מוכרח לצאת ביום ההוא והי' סער גדול בים ויהי בהיות הבוקר וישקף רב החובל
ולמחר יהי' הנשמה שלך בכאן וכל ישראל היה תאוים אימתי יזכו אשר ירד עמנו אל היבשה וירא והנה אין האני' על חוף הים ויך כף
לראותו כי חשבו ח"ו וד"ל ,ומאת ה' העלו אותו בחבלים ובא אל כף ויאנח כי אבד כל רכושו אשר רכש וכל יגיעו ,וייחל ז' ימים
לביתו שמח והיו כל ישראל שמחים ע"ז ואמר להם כך וכך נגזר אולי תשוב הספינה ואין קול ואין עונה ,וייחל עוד ז' ימים אחרים
עליו וכך רצונו בזה שלמחר יהי' פטירתו ונצטערו כל ישראל כי ואין קשב ויתייאש מן הספינה והצדקנו עלינו את הדין כי הי'
אבד חסיד ,ומה יעשה והנה כל הלילה היו יושבים אצלו והוא היה כספינו כופר נפשינו ,ואתנחם ואתעצב אל לבי על חידושי
דורש להם בעניני קבלה עד קודם אור הבוקר וירד בטבילה שלו שחדשתי אשר טפחתי ורביתי ע"כ .וכתב נכדו החיד"א בשם
בביתו וטבל ולבש תכריכים ולמד עם הקהל קבלה וקודם אור הגדולים דכדי שיזכור נס זה עשה חתימתו דמות ספינה.
הבוקר אמר שמע ישראל וכו' ויצא נשמתו בטהרה ,והיה בכי'
גדולה ומספד רב. íéøåñéá úéð÷ð é"à
לבסוף הגיע אל המנוחה ואל הנחלה והתיישב בעיר האבות
úéðçåøä åúùøåî היא חברון תוב"ב ושם הי' עוסק בספרי מרן הרמ"ק אשר הפליא
השאיר אחריו ברכה ספריו הק' בנגלה ובנסתר בראש וראשון אותו שכתב כ"כ הרבה ברזי תורה ,וגם אז לא שקט ולא שליו כי
ספרו אשר על שמה נקרא חסד לאברהם יסודות בחכמת הקבלה, פרצה מגיפה בעיר חברון ואז ברח לירושלים עיה"ק וגם שם הי'
ספרו קרית ארבע )שקראו כן גם על שמה של העיר חברון בה נתחבר( שכולל המגיפה ובכל הר הקודש הי' שולט המגיפה וכשנעצר המגיפה
בתוכו ד' ספרים על תורתם של ד' מטיבי לכת של חכמת הקבלה בעיר עזה עבר לשם כדכותב ז"ל :ויהי היום בשנת שע"ט שנת
האריז"ל תלמידו ר"ח וויטאל ,רבי אברהם גאלאנטי ,והרמ"ק הגמול נהפך לאבל מחולינו כי יד ד' הי' בדבר גדול מאוד ויהרוג
ונקראו בשמות אור החמה ,אור הלבנה ,זהרי חמה ,ואור הגנוז, מחמד עין ואמלטה אני וביתי לעיר הקודש ירושלים תוב"ב וגם
ספרו בעלי ברית אברהם שחבר בעיר עזה שם מצא מקום מנוחה שם הי' חרון אף ד' ..ואמלטה שם אני ובני ביתו אל סביבות עיר
לאחר שהי' הולך נע ונד בארה"ק מפני המגפה כנ"ל ונדר בעת חברון תוב"ב ואני יושב משומם קצת ימים כי לא ידעתי לאן
צרה לחבר ספר על דרוש ,מתחלה קראה בעלי בית "אברם" כי אפנה ולאן אנוסה כי היתה יד ד' נטוי' בכל הארצות ..שמע ד'
בעת שחיברו לא הי' לו בנים כדכותב בהקדמתו :ויזכני לקיים בקולי ותעצר המגיפה מעיר עזת"ה אשר ליהודה תוב"ב ואמלטה
מצות פרי' ורבי' ובזה אקרא בשם בעלי ברית אברהם ויהיה שמי שמה בי"ט באב ומצאנו שם קצת רווחה.
מלא ,גם חיבור פירוש על המשניות בשם אהבה בתענוגים ,וכן יש
ממנו ס' מעשי חושב )קיצור כוונת המצות( וס' כנף רננים )קיצור כוונת äàìôðä åúå÷ìúñä
התפלה( עדי זהב )הגהות על הלבוש( ועוד. פעם אחד בא פאשה מאינסטמבול לעיה"ק חברון ת"ו ומנהגם
ביום ששי הולכים הישמעאלים להתפלל במערת המכפלה
ובתוכם בא הפאשה מאינסטמבול ורצה לראות מה שיש בתוך
כ"ב חשון המערה ,ובין כך נפל החרב שלו מן התיק כי החרבות שלהם הוא
הגה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע מקודם בתוך תיק ומניחים בתוך החגורה והי' מצופת בזהב ואבנים
טובות והי' שוה כל הון ,וגזר על ישמעאלים שיוציאו מן המערה
åúáöçî ùãå÷ øåö
והורידו אותם בחבלים ,ולא הספיקו עד שהוציאו אותם מתים,
"בטרם אצרך בבטן ידעתיך" :מקרא זה ניתן להמליץ עליו, וכיון שראה הפאשה כן לא ידע מה לעשות וכי ימותו כולם וגזר
שנים רבות לפני שנולד ,חזה הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא על ישראל שהם יוציאו מן המערה ונתן להם ג' ימים ,מה עשו
זי"ע ברוח קדשו כי עתיד הוא להיוולד ולהאיר פני תבל ישראל עשו תעניות ותפלות ואח"כ כשהגיע הזמן נתפחדו ישראל
בקדושתו ,הי' זה כאשר שבת זקינו הרה"ק השר שלום מבעלז להכנס ועשו גורל ונפל הגורל על הצדיק עליו ,ותומ"י כשראה
זי"ע אצלו ,ומנהגו הי' לכבד את הצדיקים ששבתו במחיצתו שהגורל נפל עליו הלך בטבילה וטבל ולבש תכריכים וכל הלילה
בברכת המזון ,ואילו הם חזרו וכיבדו אותו ,וכך נהג גם השר שלו', היו יושבים אצלו ודורש להם דברי קבלה מאברהם אבינו ע"ה,
אך הרה"ק מאפטא מיאן לברך ,באמרו לו שרצונו שהוא יב רך, ואח"כ הלך ואמר להם שיתפללו בעדו שישמר מכל דבר צער
לאחר מכן שאלו בנו הרה"ק ר' יצחק מאיר מז'ינקוב זי"ע מה ראה והלך למערת המכפלה והכניסו אותו בחבל ואמר עתה הגיע העת
לשנות ממנהגו ,ולמה חזר וכיבד את הרה"ק מבעלזא בבהמ"ז, שאראה בתוכה ואמר שמע ישראל ואח"כ שאלו לו מי אתה
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ùã÷úîå ùã÷î ùéàä ענה הרה"ק מאפטא" :שני תשובות בדבר ראשית מכל הנוכחים
בחורף שנת תרכ"ח כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית לא הי' מי שהבין את דברי תורתי אלא הוא בלבד ,ושנית
עתידים בניך להשתדך עם בניו ,ומשידוך זה יוולד בן שיאיר את
הצדקנית מרת באשע רוחמא בת הרה"צ ר' ישעי' משולם זושא
זצ"ל בנו של הרה"ק ר' אהרן מטשערנוביל זי"ע ,ונשאר שם העולם" ,לימים נשא הרה"ק מהר"י מבעלז את בתו של הרה"צ ר'
בטשערנוביל לאחר חתונתו כעשר שנים מהם אכל ארבע שנים שמואל אשכנזי זצ"ל חתנו של הרה"ק מז'ינקוב ,ואכן בשנת
תרי"ב נולד להם בן ה"ה הרה"ק מהרי"ד שהאיר את העולם
"קעסט" על שולחן זקינו הק' שקירבו במיוחד והשתעשע בו,
ושקד והתייגע בתורה משך רוב שעות היממה ,ביום אחד קיבל בצדקתו ,ונקרא שמו בישראל ע"ש זקינו הרה"צ מו"ה ישכר בער
רמר"ז אבד"ק סקאהל )חותן זקינו השר שלום וגם דודו אחי אמו ועל ברכיו של
הרה"ק ר' אהרן מכתב מהרה"ק מהר"י מבעלזא בו מבקש ממנו
דודו זה נתגדל השר שלום עד היותו לאיש מפני שאביו ר' אלעזר נפטר בדמי ימיו(.
שיקרב את בנו ,קרא לו זקינו ואמר לו" :אביך כותב אלי
שאקרבך ,אך איננו מוצא זמן מתי לקרבך כי אתה לומד ללא
הרף" .עד לבואו היו מפנים כל השאלות של החצר בטשערנאביל
äåáàã àòøë àøá
להרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנאסטייפל זי"ע לאחר נישואיו הודיע בימי ילדותו נתגדל על ברכי אביו אשר חיבבו והעריצו מאוד,
כי מהיום והלאה אינם צריכים לפנות אליו אלא יכולים לפנות ומסופר דפע"א כשהיה ילד קטן שמע אביו באמצע הלילה את
בכל השאלות למהרי"ד .זוגתו הרבנית לא האריכה ימים ונפטרה קול בנו מהרי"ד היושב ועוסק בתורה ,ויהי ממחרת קרא לכל בניו
בדמי ימיה ביום כ"א אדר תרמ"ד ,בשנת תרמ"ו נשא בזיוו"ש את וסיפר להם את זאת ,וכוונתו היה לעוררם שגם הם יעשו כמוהו,
הרבנית חיה דבורה בת הרה"ק ר' אברהם שמואל פטשעניק נענה אחד מהנוכחים ואמר שאין זה פלא כיון שממילא אינו יכול
האבד"ק בראזנא. לישון מכאבים שיש לו ממכה שברגליו ולכן לומד ,כששמע זאת
ביום כ"ד שבט שנת תרנ"ד יום הסתלקות אביו הרה"ק ר' אביו הק' נתחוורו פניו ,כי היה קרוב מאוד לליבו ולא ידע כלל
יהושע זי"ע ,הוכתר למלא מקום אביו כאבדק"ק בעלזא במשך שיש לו יסורים ,אחר רגעים אחדים אמר" :זה אינו ,בערניו לומד
כעשרים שנה ישב שם וניהל את עדתו על מי מנוחות ,לאחר פרוץ גם בלאו הכי ואפילו כשיכול לישון" .בימים ההם היה חוק שרב
מלחה"ע הראשונה ביום תשעה באב שנת תרע"ד הוכרח לברוח העיר צריך לחתום על תעודת "מעטריקאל" שמטעם הממשלה,
לאונגארין וישב בראצפערט עד חודש אדר שנת תרע"ט ולאחר שבהם מנויים דיירי העיר למשפחותם ,הרה"ק מהר"י לא צה
מכן התישב במונקאטש עד חודש אדר שנת תרפ"ב ,אח"כ חזר לחתום בעצמו ,וביקש ממי שהיה ממונה להכין את התעודות
לגאליציע ושהה שתי שנים בעיר האלאשיץ עד שבנו את שיחתום לבדו את שמו כאילו הוא חתם ,יום אחד קרא לו מהר"י
ההריסות בעיר בעלזא ,בחודש שבט שנת תרפ"ד חזר לעיר וצוה לו שמהיום והלאה יחתום את שם בנו "בערניו" ,וזה היה אות
בעלזא ושם ישב עד יומו האחרון. שמתכוון למנותו כממלא מקומו ,אמנם כאשר שמע הרה"ק
מהר"י שנתפרסם הדבר והיה לשיחה בפי הבריות ,חזר בו וציוה
ùåã÷ íé÷åìà ùéà לכתוב את שמו כמקדם.
קדושתו המופלאה היתה מיוחדת במינה ,צפה בעיניו
הטהורות למרחקים ,ולא נפל מדבריו ארצה ,ורוח הקודש הופיע íåìù øù ãò éáà
בבית מדרשו וגדולי עולם היו עדים לדבר ,פ"א בתקופה של חורף חיבה יתירה נודעת היתה לו מזקינו השר שלום פע"א הושיבו
קשה והשלגים כיסו את המסילות הברזל ,ולא יכלו לנסוע ,בין על ברכיו הק' ולחש לו באזנו דברים רבים כשנשאל לאחר מכן
הבאים שהמתינו לנסוע לבעלזא היה הגה"ק בעל ערוגת הבושם ע"י אביו מה לחש לו ,ענה שאינו זוכר כשגדל חזר אביו ושאלו
הגה"ק בעל באר מנחם מקליב הגה"צ מטשאבא זי"ע וכמעט שוב על כך ,ושוב ענה שאינו זוכר ,כך חזר הדבר בתקופות
שנתייאשו מנסיעותם ,לשמחתם הגיע יהודי עשיר ששיחד את שונות ,רק בשעה שנסתלק אביו הרה"ק מהר"י לאחר שישב על
מנהל הרכבת בסכום הגון כדי שיוכל להגיע לבעלזא קודם שבת, כס הרבנות בעת הקבורה נזכר בדברי זקינו ,וזה הי' הדרכה וחיזוק
והלה נתן הוראה לפנות את השלג מהמסלה ,ואכן הגיע לבעלזא, על התמנותו לרבנותו .מסופר שהרבנית הצדיקת מרת טויבא
בליל שב"ק קיבלו שלום ממנו ,כשהגיע תורו של אותו עשיר פנה )בתו של ר' זונדל בנו של השר שלום( היתה נוסעת להמהרי"ד
אליו ואמר לו מי שרוצה להגיע לשבת מגיע ,נענה בעל ערוגת ופע"א היתה שם על ימים נוראים ואמרה אח"כ למהרי"ד שהפיוט
הבושם ואמר לסובבים אותו שמעתם מה שהרבי אמר ,דברים "וכל מאמינים" הוא אומר בדיוק כמו זקינו ,והשיב לה מהרי"ד:
אלו לא אמר לנו ,אלא ליהודי זה שדאג לכך שנוכל לשבות אני יודע ,ולפלא הוא כי מהרי"ד היה כבן ד' או ה' בעת
בבעלזא והי' בכך רוה"ק גלוי .פ"א בא "בישוף" לבעלז בשבת הסתלקות זקינו השר שלום זי"ע ועכ"ז אמר אני יודע .יסופר
ויצא לקראתו ,ולא רצה לילך בשטריימל שלו ולקח שטריימל שפע"א כשהלך להתפלל על ציון זקינו הק' אודות ביטול גזירה
מאברך א' ,וכשבא בחזרה ,אמר הוא ראה אותי אבל אני ב"ה מעל ישראל ,השיח שם ליבו ואמר" :זיידע ,דו האסט מיר ליב
לא ראיתיו" ,נראה ואינו רואה הוא מדריגה יותר גדולה מרואה געהאט צו הערן ווען די ביסט געווען אויף דער וועלט ,הער מיר צו
ואינו נראה". יעצט אויך אויף יענע וועלט".
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
בהתפעלות רבה ממרן עצי חיים ,בעת שהותו של מהרי"ד 'ä úåîçìî íçåì
בראצפערט בעת מלחמת העולם הראשונה וגם מרן העציי חיים ידוע מה שהי' מרגלא בפומיה של רביה"ק זי"ע שדרכו
הי' שם ,רצה פעם העצ"ח לילך לבקרו ושלח את בן ביתו אל
במלחמה נגד הציונות הוא ממשיך את הדרך מצדיקי בית בעלזא,
מהרי"ד לשאול באיזה זמן שיוכל לבא ,הקפיד על השליח ואמר כידוע שהרה"ק מהר"י בעלזא לחם בתקיפות נגד המתחדשים,
על אדם גדול כזה אתה שואל מתי שיבוא בכל עת שרוצה לבוא ורצה לעשות פילוג הקהילות בגאליצי' כמו באונגארין ,כי
דלתי פתוחה לפניו ,פע"א הי' צריך העצ"ח לבקרו וראו את
ההתבדלות בבעלז הי' מיסודי היסודות עד שאמרו בבעלז כי אם
המהרי"ד עוסק שלא כדרכו בסידור הכסאות בחדרו ,ושאלו אותו לא נמצא רשעים בסביבותיהם להפרד מהם צריכים להשתדל
לפשר הדבר ,ענה מה אתה שואל "דער סיגוט'ער רב איז דאך א
שפושע ישראל יקבע את דירתו שם כדי שיהי' ממי להפרד .וגם
לייב" וצוה לכסות את השלחן במפה כמו בשב"ק באמרו כי הרב
הרה"ק מהרי"ד הלך בדרכי אביו ,ועוד בחיי אביו תפס מקום
מסיגעט הוא ת"ח ות"ח הוא בבחינת שבת ,בעת שהי' אצלו במערכות המלחמה נגד ההשכלה ,ובמחזיקי הדת שהוקמה אז ע"י
עצ"ח בעריכת השלחן בליל שב"ק שאל אותו מי הוא המשב"ק
אביו והגה"ק ר' שמעון סופר זי"ע הי' נחשב בין הראשונים לעמוד
הראה העצ"ח על "ר' אשר גבאי" וצוה מהרי"ד את משמשו שיניח
על המשמר.
בשב"ק זו את ר' אשר לשמש אצל השלחן בהעמדת היין וכדו' וכמו"כ הי' אחר מלחמת העולם הראשונה שהחל אז
וישבו מהרי"ד ועצ"ח וערכו השלחן ביחד ור' אשר עומד ומשמש,
להתפשט נגע הציונות הי' אז הראש והראשון לעמוד על המשמר
ואחר כל מאכל עירב מהרי"ד את השיריים עם השיריים של לבלתי תת לשטן להשחית לחדור לבתי בני ישראל ,פ"א
העצ"ח ,וחילקם כך להחסידים ,באותו עת ששהה בראצפערט התבטא שצריכים לכוון על ה"ציוניסטן" ועל ה"מזרחיסטן"
נולד לעצ"ח מרן רבינו בעל ברך משה ז"ל וכיבד העצ"ח את
ולמלשינים אל תהי' תקוה וכו' וכל המינים כרגע יאבדו] ,ודבר זה
מהרי"ד בסנדקאות ולבש הרה"ק מהרי"ד את השטריימעל נכתב במכתב עת "קול ישראל" חשון תרפ"ז ושם כתוב שאמר
לכבוד הברית וגם צוה לכל היושבים והחסידים שילבשו את זאת בדרשה לפני כל נדרי[ ,באחד ממכתביו כותב בזה"ל" :כל
השטריימעל להברית.
המתדבק בהם מיד נכנס בו רוח מינות וכפירה מפעפעת בו רח"ל,
ויש לי הרגשה לומר שהמזרחי עוד יותר מסוכן לדת מהציונים",
á"äåòä ééçì åúå÷ìúñä פ"א אמר בדרך הלצה למה נקרא שמם מזרחי לפי שהשכינה
רמזים רבים ראו אצלו שקרב והולך יומו האחרון ,בליל שמיני שורה במערב ,והם לוחמים עם כביכול נגד השכינה לפיכך
עצרת האחרון בעת שנכנס אל הרבנית לברכה בברכת "גוט יום נקראים מזרחים ,אמר שכשמברך שלא עשני גוי מכוון ג"כ שלא
טוב" כמנהגו ,אמרה לו הרבנית" :היום התפללת בקול רם והיה עשני ציוני לפי שהם נכללים ג"כ במלת גוי ,לפי שכל שיטתם הוא
ב"ה עולם גדול" ,הפטיר הרה"ק לעומתה" :אַ דאגה אין בעלזא להתדמות להגוים ויהי ככל הגוים בית ישראל.
אן עולם אַ גלאטע שבת חיי שרה וועט דא אן לויפן אַ עולם". וכמו"כ לחם כארי נגד כ ל רעיון של האגודה ובכל מוצאי יו"ט
בשנתו האחרונה השתתף בשמחת חתונה והי' שם כמה ציונים הכריזו בבעלז בשם האדמו"ר שלא להתחבר עם הציונים והמזרחי
ששרו את שיר הציוני ,שקראו "התקוה" ורוחו של הרה"ק נסערה והאגודה ,וכן אמר כ"ק רביה"ק שהרה"ק רבי ישכר דוב היה
מאוד למשמע השיר הטמא הזה ,ומרוב צערו קיבל שטף דם הראשון שהסביר לו גודל סכנת האגודה ,אמר" ,עס איז געווען ביי
ברגלו ונפל למשכב ,ומחולי זה לא קם ונסתלק בליל שב"ק פר' מיר )אין ביהמ"ד( בחורים און יונגעלייט וואס זייער פנים האט
חיי שרה כ"ב מרחשון שנת תרפ"ז ,ורבבות אלפי ישראל מרחבי געשיינט פון תורה און יר"ש ,און זייט זיי זענען אריין און דע
גאליצי' באו לחלוק לו כבודו האחרון ,גם רביה"ק זי"ע הספידו אגודה קען איך זיי נישט קוקן אין פנים" .רגיל היה הרב מקראסנא
מספד תמרורים בעיר סיגעט וההספד נדפס במילואו בספה"ק ז"ל לומר בשם אביו שכשנתייסד האגודה לא אמר הרה"ק רבי
דברי יואל פרשת תולדות. ישכר דוב ז"ל כלום ולא יצא נגדם ויש שאמרו שהרה"ק מבעלזא
הוא מהאגודה ,אז אמר פ"א בס"ג" :אלה עשית" ווען די האסט
כ"ב חשון געמאכט די אגודת ישראל "והחרשתי" האב איך שטיל געשוויגן,
הגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ זי"ע אבל "דמית היות כמוך" ,אבער די קלערסט היה כמוך און מ'גייט
בעמח"ס "לבושי שרד" ו"ערבי נחל" ארום זאגן איך בין מסכים מיט אגודת ישראל" ,אוכיחך ואערכה
לנגד עיניך" ,וועל איך ארויס קומען בחרב ובחנית .פעם הביע
åéúåãìåúî רבינו הק' זי"ע" :ווען איך וואלט מיך באנוצט מיט די לשונות פון
בעלזער רב קעגן די אגודה ,וואלט מען מיר נאכגעוואפן מיט
נולד בשנת תקט"ו בעיר אוזיראן ,כשהגיע לפרקו נשא
שטיינער.
בהמלצת הגאון בעל "מאיר נתיבים" את בת בנו של הגאון ר'
אברהם אביש מרגליות בעל "צילותא דאברהם" אחיו של "íééç éöò"ä ïøî íò
ה"מאיר נתיבים" ה"ה הגאון ר' יחיאל מיכל מלשקאביץ זצ"ל, סיפר מרן רבינו בעל ברך משה ז"ל שאביו מרן העצי חיים
בשנת תק"מ הרביץ תורה בנאדבורנא ובין תלמידיו הי' הגאון זי"ע הי' חשוב מאד בעיני הרה"ק מהרי"ד ,וכמה פעמים נתבטא
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
מבאטשאטש זצ"ל ,כיהן ברבנות בכמה קהילות בישראל קודם
íé÷éãö éúôùá בעיר חורוסטקוב ,ואח"כ בעיר בוזשנאב כפי שאנו רואים
בדרשותיו בספרו "ערבי נחל" בשנת תק"ן ,ואח"כ בעיר
הי' גאון גדול בתורה ,וקדוש ונורא הי' שמו בין רבותינו גדולי
ומאורי החסידות ,ונצטט מדבריהם עליו בהסכמותיהם על ספרו "סראקע" שבה כיהן עד שנת תקס"ט שאז עלה לארץ ישראל,
"לבושי שרד" על הלכות ש'מיטת ושבירת העצמות ,ר'יאה, וע"ש העיר הזאת נקרא בקרב ישראל ,חביב ונערץ הי' על בני
קהילתו ,הוא שפט אותם בחכמה ותבונה ,בני עירו קבלו את
ד'ינים ליו"ד ,ומשם תקחנה ,הרה"ק מאפטא על אף שראה אותו
מעולם ,רבה היתה השתקקותו לראותו ,וכך הוא כותב פסקי דיני כמפי האורים מבלי לערער עליהם ,מסופר שכדי שיוכל
לפסוק דין תורה בלי שום חשש של משא פנים בדין ,התקין בבית
בהסכמתו :מי האיר ממזרח צדק ,נודע בשער בת רבים בישראל
דינו שבעלי הדין אשר באו לדין לפניו ,עמדו בחדר מיוחד מבלי
גדול שמו כשמן תורק ,מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק,
עילת תהילת גולת כותרת ,ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק ,בקי יוכל לראותם משם ,והוא ישב בחדר אחר ,הרבה בדרשותיו
הנפלאים ובתוכחת מוסרו הנעים השוה לכל גם להפחותים
בחדרי תורה נ"י פטיש הימיני עמוד החזק ,המשובח והמפואר
שבקהל ,והרבה מדרשותיו באו לאחר מכן בספרו "ערבי נחל",
כבוד קדושת שמו מה"ו דוד שלמה נ"י שהי' אב"ד סאראקע,
ועתה זכה לישב על התורה ועל העבודה באה"ק תובב"א ,ואמת לפני עלותו לארה"ק בשנת תקס"ט ,יצאו כל העיר אנשים נשים
וטף ללוות את רבם הנערץ ,ולווהו עד מחוץ לעיר ,על אף שתמיד
הי' הדבר אשר שמעתי בארצי על אודותיו ועל חכמתו אשר נתן
אלקים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורוחב לב נכון בים הי' מוכיח ומיסרם ,היתה אהבתם אליו ,וקשה היתה עליהם
התלמוד ופוסקים ,ומחדדין שמעתתיה טפי ,חידודי' קודם לליבונה פרדיתו ,כשיצא מן העיר הפך פניו כלפי העיר ואמר :כמה נאה
את סראקע ,שאלוהו ,הלא כשרבינו ישב בה הי' מייסרנו קשות
ללבן ולברר שמעתתא אליבא דהילכתא ,ומה נכבד הי' בהגלות
נגלות לעיני ומצאתי ראיתי את שאהבה נפשי פה להשתעשע ועירנו לא מצא חן במיוחד בעיניו ,השיב להם בצחות :היא גופא
עמו באהבים ואילת חן ,אך דודי מני נסע ואינו דומה שמיעה מפני שאין אתם בתוכם עכשיו על כן נאה היא….
לראיה ,איברא אי לא חזינא ארי' חזינא מרבעתיה דידיה ה"ה åéúåáø
מכתבי פיתוחי קודש… ע"כ ,הגה"ק מבארדיטשוב זי"ע כותב
עיקר חכמתו קיבל מרבו הגדול רבי זאב וואלף מטשארני
בהסכמתו …ואף שאין דרכי ליתן הסכמה על ספרים חדשים
אוסטראה זי"ע ,וז"ל בעל שם הגדולים החדש :הרב מו"ה דוד
הנוגעים להלכה פסוקה ,אך אוקי גברא אחזקתי' ,כי הוא חריף
שלמה אייבשיץ ,הוא המאור הגדול ,הגאון האמיתי החסיד
ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי ,וכל מעשיו לשם שמים ,וצלל
המפורסם קדוש ישראל ,בנגלה ובנסתר ידיו רב לו ,הי' אבד"ק
בים אדירים לירד לעומקה של הלכה ,ע"כ אמרתי כל מן דין
סראקע ,חיבר ספרים נוראים… והוא מתלמידי הרב הגדול,
סמוכי לנא ,לאדפוסי אידרא לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל…
חסידא קדישא מו"ה זאב וואלף מטשארני -אוסטראה ,ע"כ ,כמו
ע"כ ,וז"ל של הגה"ק בעל "באר מים חיים" זי"ע :הן הבהיק והאיר
כן קבל תורה מפי הרה"ק רבי משולם פייביש מזבאריז זי"ע ,וגם
נגד עיני ספר נפלא יקר הערך ,מופז ונחמד למראה בעיני בעלי
מביאו בספרו לבושי שרד בשו"ע או"ח סי' קס"ח ,וגם בסוף יו"ד,
השכל ,אשר הועלה ואשר הובא מארץ הקדושה תובב"א ,והאיר
ידוע היא העובדא שבעת כהונתו בסאראקע ,הי' נוסע תמיד אליו
מפני המזרח אור תורה של כבוד הרב הגאון הנשר הגדול בוצינא
ללמוד תורה מפיו ,ובני קהילתו של ר' ש"ד בקשו להניאו מלנסוע
דנהורה תפארת ישראל… ובבוא עם הספר הלז להעלותו על
לרבו הק' ,באמרם אליו שלא נאה לגאון כמוהו לנסוע למי שאינו
הדפוס המשובח דפה קהלתנו ק"ק מאהלוב ,קריתי בו שתים
גדול כל כך בתורה ,והוא ניסה תמיד להוכיחם שרבו יותר גדול
ושלוש דלתות ,וראיתי שדברי הספר המה… דברי האורים
ממנו בתורה ,אך הם לא קבלו את דבריו ,פ"א הגיע ר' פייבוש
המאירים ומתנוצצים לכל עבר ופנה ,ותומים שמתמם דבריו
לסראקע ,רצו התלמידי חכמים בני סראקע להווכח אחת ולתמיד
בפסקי הלכות ,ודוד בכל דרכיו משכיל ,וה' עמו לאסוקי
את גדלותו בתורה ,ונכנסו לתהות על קנקנו והציעו לפניו שש
שמעתתא אליבא דהילכתא ,וגם אני איזיל ואשתבח בעירי לחזק
קושיות חמורות בש"ס ,והוא בגודל ענוותנותו ענה להם שיכול
ידי המביא לבית הדפוס שעל ידי מעשי אצבעותיו יזרח אור
לתרץ כל השש קושיות בתירוץ אחת והיא – שאינו יודע ללמוד,
הבהיר… ע"כ.
אח"כ נכנס הרה"ק בעל לבושי שרד לרבו ומענה בפיו ,שגם בלאו
הכי הוא סובל רבות מבני עירו על נסיעותיו אליו ועתה שמנע
äååðò åúùáìîå
עצמו מלהראות את כוחו בתורה עאכ"ו שלא יניחו לו ,ענה לו
"מאד מאד הוי שפל רוח" הי' נר לרגלו ,לא הרשה לפרסם רבו הנח לי כמה יגיעות יגעתי עד שפעלתי שלא אראה את
שמו בעת שהוציא ספריו ,וז"ל של המביא לבית הדפוס של ספרו למדנותי מן השפה ולחוץ וכעת ברצונך שאאבד עולמי בשעה
"ערבי נחל" ה"ה תלמידו הנאמן רבי ארי' לייבוש מרגליות זצ"ל: אחת ,ומ"מ בפעם אחרת הי' רבו עוד פעם בסראקע ונתעוררה
"והנה לא נמצא בכתבי המחבר טעם לקריאת החיבור הלז בשם שאלה חמורה בעניני מקוואות אז הוכרח לפסוק בדבר שנוגע
ערבי נחל ,אך עיין בזוהר ויקרא ויקרא דף פ"ה ע"ב ,נראה לעיקרי תורה ,ואז נוכחו כולם בגאונתו .בין רבותיו נמנה אף
שמגודל ענוותנותו דהמחבר קראוהו בשם זה ,וגם כי ערבי נחל הרה"ק רבי עוזיאל מריטשעוואל זי"ע בעל "תפארת עוזיאל".
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ספר לבושי שרד וס' ערבי נחל עלה לשמים כב' מרחשון ש' במ"ק עם הכולל בגימטריא דוד שלמה במ"ק ,וגם מזה נראה
תקע"ד לפ"ק. ענוותנותו וצדקתו כידוע" ,בשנת תקפ"א הוציא לאור הרה"ק ר'
ישראל נחמן דרוהאביטשער זי"ע מבאי ביתם של תלמידי
úéðçåøä åúùøåî
בעשטה"ק זי"ע ,נאמן ביתו של קדוש ישראל הרב החיד"א זי"ע
מורשתו הרוחנית שהשאיר לנו היא ספריו הק' שנתקבלו את ספר "אש"ד הנחלים" של הרד"ש הכולל ביאורים ללשונות
באהבה רבה בתפוצות ישראל" ,לבושי שרד" על הלכות ש'מיטת הקשים שבט"ז ומג"א ,וגם על הספר הזה לא הרשה לכתוב שמו
ושבירת העצמות ,ר'יאה ,ד'ינים ליו"ד ,זה הי' ספרו היחידי שזכה וז"ל של ר' ישראל נחמן בהקדמתו :לדידי חזי לי האי שופריא
עוד לראותו בחיים חיותו עולה על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן, דהמחבר ,מכירו הייתי לשעבר ,עודנו באבו במדינתינו פולניא
ספר שהרעיש תבל בשעתו ,והוכר כספר יסוד ,ורבים מגדולי יע"א ,אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה ,אדמת קודש צפת
התורה נמנעו מליתן היתר הוראה למי שלא הי' בקי בספרו זה, אתל"א ,שם ישבנו על התורה ועל העבודה ,עבודת הקודש ,וראו
על הספר מסכימים רבים מגודלי ומאורי הדור ,ה"ה הרה"ק ראיתי את גודלו ואת ידו החזקה בתורה ובחסידות ,ובנאות דשא
לייב הרה"ק רבי ארי' מאפטא, הרה"ק מבארדיטשוב, הרביץ תורה בישראל ,וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו
מוואלטשיסק )מתלמידי המגיד זי"ע ,שהי' מוקיר ומחבב את ולספר שמו בכל הארץ ,לעשות לו שם כשם הגדולים אשר
רד"ש מאד ,ואף נקבר אתו ביחד באותו מערה( ,הרה"ק בעל בארץ ,אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה דהאי גברא בצוותו
באר מים חיים ,זי"ע ,כולם כאחד משבחים ומפארים את רוב לבל אשא שמו על שפתי חיבוריו" ,וגם אחרי עלותו לאה"ק
גדולו של הספר בהנהרת פסקי הלכה בעומק העיון ,הרה"ק בשנת תקס"ח עם כל כבודו וגדלו ופרסומו שהי' לו בחוץ לארץ,
מוואלטשיסק זי"ע )שמילא את מקומו של רבי ארי' לייב התיישב בעיה"ק צפת יצ"ו וקבע מקומו בביהמ"ד למטה במקום
אחר עלותו לא"י( חיבר ספר "עמק השידים" מוואלטשיסק העניים ופשוטי העם ,והתפרנס ממלומדות עם איזה תלמידים.
השגות על הספר "לבושי שרד" ,ונכנס להרה"ק מאפטא זי"ע
ליטול הסכמה ,החריש הרה"ק מאפטא וסגר את הספר ,למחר בא 'ä ìåìéç ùéù íå÷îá
אליו שוב לבקש שיסכים על ספרו ,פנה אליו הרה"ק מאפטא עם כל ענוותנותו ,להיפך הי' הדבר כשנגע דבר מה לכבוד ה'
ואמר לו :על הרב מסארקע אתם רוצים לעשות השגות ,אני מעיד ותורתו ,אז ויגבה לבו ,באותו הימים שישב בצפת הי' בביהמ"ד
עליו שהי' לו גילוי אליהו ,הניחו לו עם שיבושיו ,אין צריך לתקנן, ההוא איזה גביר שהי' מקומו למעלה בביהמ"ד במקום חשובי
ואמנם חזר בו הרב מוואלטשיסק, העם ,ופרנסתו שלו היתה בשפע מבניו שהניח בחו"ל שהיו
שולחים לו סכום נכבד תמידין כסדרן ,פ"א אירע עכוב בדרכו של
השליח ,והי' הגביר שרוי בעגמת נפש ,הן על הכסף שאזל מכיסו,
כ"ה חשון
והן על חוסר ידיעתו מבני משפחתו ,והנה סוף סוף הגיע השליח
הגה"ק רבי נפתלי ווייסבלום מליזענסק זי"ע
וצרור הכסף בידו ,כאשר השליח הביא את הכסף היתה זאת
באמצע התפילה ,והלז שוחח עמו קצרות על אודות איחור דרכו,
úåãìåú äìàå רד"ש שעמד במערב ביהמ"ד יצא ממקומו ,ופסע לעבר ה"מזרח",
נולד בשנת תקכ"ה לאביו הרה"ק רבי אלעזר )שהוציא את הספר נטל את הגביר בזרועו והוליכו לחוץ ביהמ"ד ,ואמר לו "כאן מותר
הק' נועם אלימלך( בן הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,הי' לדבר" וחזר למקומו ,בשעת מעשה חרה הדבר להגביר וגמר
תלמידו של הרה"ק ר' מנחם מענדל מקאסוב זי"ע. בלבו שאחר התפילה יעשה את החשבון ,אבל אחר התפילה
חשב הגביר כי הצדק דווקא עם רד"ש ,כי הלא אמת שאסור
úåðáøä úà àðùå לדבר בבית הכנסת ,ואדרבה הלא ניכרת בזה יראתו הגדולה
בשנת תקס"ו אחרי פטירת אביו מילא בע"כ את מקומו שלו ,שלא גר מפניו ,עם היותו כעני עומד בסוף ביהמ"ד ,ואני הוא
בליזענסק ,אלפי חסידים התחילו לנהור אליו והוא לא רצה בשום עומד במזרח ,אי לזאת נגש הגביר אל רד"ש ונתן לו סכום נכבד
פנים ואופן להיות רבי וממש גירש את חסידיו בכח ,והי' נוסע מאד ,אבל רד"ש לא רצה לקחתם ,כאשר העתיר ההוא
לשבות בצל הרה"ק ר' נפתלי מראפשיץ זי"ע ,והרה"ק מראפשיץ בהפצרותיו שרצונו להנות אותו ,אמר לו :הלא אני מלמד עם
הי' פושט את הבגדי הלבן של שב"ק מפני כבודו ,ור"נ הצטער על כמה תלמידים ,קנה צלוחית יי"ש משובח ונשתה כולנו יחד.
זה ואמר :הלואי ולא הייתי נולד ,אז דער הייליגער רב זאל
אויסטיען די ווייסע בגדים פאר מיין כבוד וועגין ,ר' נפתלי
ùîùä àáå
מראפשיץ הי' מכ בדו לשורר "אזמר בשבחין" ,והי' אומר בזה ביום כ"ב מרחשון שנת תקע"ד נתבקש לישיבה של מעלה,
הלשון" ,אז ר' נפתלי וויל מוחל זיין זינגען אזמר בשבחין ,זאל ער ונטמן בבית החיים העתיק בצפת במערה אחת עם הרה"ק רבי
זינגען אזמר בשבחין ,פ"א באו אליו הרה"ק מצאנז והרה"ק ארי' לייב מוואלטשיסק והרה"ק רבי אברהם דובער מאווריטש
מקאמינקא והרה"ק ר' הרעשעלע גלאנץ חתן הרה"ק בעל ארי' בעל ה"בת עין" זי"ע ,על מצבתו חקוק :פ.נ .הרב הגאון האמיתי
דבי עילאי זי"ע ,בליל שב"ק ניגשו אל חדרו של ר"נ ,והוא הי' צדיק יסוד עולם חסיד ועניו מ' דוד שלמה בן ירחמיאל בעמ"ח
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
פניו ,גם ר' זושא הלך אליו ,כל הקהל עברו לתת שלום והרה"ק יושב שם עם תריסין סגורים ,והי' שם חרך קטן ,והביטו מתוך אותו
מרוזין לא דיבר כלום עם שום אדם ,אך כשהרה"צ ר' זושא בא חרך וראו אותו יושב גמרא או שו"ע ,ויהי כאשר רק הביטו בתוך
לפניו שאל אותו מי אתה ,אברך ,ענה מליזענסק ,שוב שאלו ,מי החרך ,מיד עשה ר"נ תנועה בידו שילכו ,ולא הרהיבו ליכנס,
מליזענסק ,השיב בנו של ר' נפתלי ,שאל אותו איזה ר' נפתלי, ונסעו משם מבלי להיכנס אליו ,ואח"כ נסעו עוד פעם ,ובפעם
ענה ,בנו של ר' אלעזר ,שאלו איזה ר' אלעזר ,השיב ,בנו של השניה נסע תחת ר' הערשעלע ר' אליעזר דזשיקובער בן הרה"ק
הרבי ר' אלימלך ,אמר הרה"ק מרוז’ין :נו ,רבי אלימלך הגדול, מראפשיץ זי"ע ,וכיון שהוא הי' בן הרה"ק מראפשיץ הרהיב עוז
דער גרויסער ר' מלך ,והוסיף "שומע אתה אברך כאשר הרוסים ודפק על הדלת ,ר"נ פתח את הדלת והבין שזה הי' מעשה של ר'
גוזרים גזירה ,היא הולכת ונחלשת ,אבל כאשר הקיר"ה )הקיסר ירו ם אליעזר'ל ,הראה באצבעו )כמתרה( אליעזר'ל ,ענה ר' אליעזר'ל,
הודו ,קיסר אוסטריה( גוזר גזירה היא הולכת ומתחזקת" ,הוא חזר על איר זענט נישט מקיים קיין הכנסת אורחים ,האט זיך ר"נ
הדבר שלש פעמים ,והמשיך ,פעם הי' מפקד גדוד ,נו ,ער האט זיך צעשמייכלט והרשו להם ליכנס ,פעם אחרת נסעו אליו עוה"פ
שיין געפירט אין זיין הויז ,הוא נהג בביתו ברחבות רבה ,פעם הגיע הרה"ק מצאנז והרה"ק מקאמינקא ,כשהצריכו לעלות על איזה
ביקורת ,והסירו אפילו את המסמרים מהקירות ,נו ,הבה נתפלל הר ראו את ר' נפתלי עומד שם על ראש ההר ,ומראה להם
מנחה ,ר"ז תמה למשמע הדברים אבל כמובן שלא העיז לשאול, באצבעו שיחזרו לעקבותיהם ,ופחד גדל נפל אליהם ותיכף חזרו
כעבור זמן נסע לבקר את אביו ,שאלו אביו ,עדיין לא ראית שם לאחוריהם ,פ"א בערב יום הכיפורים בחששו שמא יהי' מאימת
רבי'ס חדשים ,ענה כן ראיתי את הרוזינער ,אמר לו ר"ז והוא הדין מישהו שיכנס אליו עם קויטל ,לכן הי' יושב לסעודה עם
בודאי שאל אותך מי אתה ,מי מליזענסק ,ואמרת לו כל יחוסך, הרבנית לצידו ,ומי שנכנס אליו וראה את הרבנית יושבת לידו
עד שהוא אמר רבי אלימלך הגדול ,ואמר שכאשר הרוסי גוזר מיד הי' חוזר לאחור ,הרה"ק מצאנז אמר פ"א ששום צדיק אינו
גזירה היא הולכת ונחלשת אבל כאשר הקיסר גוזר גזירה היא רוצה להיות רבי רק מן השמים כופין אותם ,אחד הי' שנלחם עם
הולכת ומתחזקת ,וסיפר לך מעשה במפקד גדוד ,וסיים ר"נ :אם השמים הרה"ק ר' נפתלי מליזענסק ,והוא נצח אותם ,להרה"ק
הרוזינער סיפר לך זאת ,הרי זה לאות שאני צריך לנסוע אליו ר"נ נאבדו אצלו שמונה עשרה בנים ואמר שזהו עונש מן השמים
לשבת… . על שאינו רוצה להיות רבי ,ואמר :ביז צום לעצטן ,און איך וועל
נישט ווערען קיין רבי ,רק כשגבר דוחקו נסע לחזור לעיירות ,עם
äáäà ìù íéøåñé הרה"ק מצאנז והרה"ק מקאמינקא זי"ע ששימשו כגבאים.
הרבה פעמים ראו איך שחוכך עצמו על גופו ,והיו העולם
סוברים שזה מפני שכמעט שאינו רוחץ עצמו ,ע"כ נושך אותו, úåòåùé ìòåô
ולכן הוא מחכך עצמו ,עד שפ"א נתגלה למה הוא חוכך עצמו, רק שתי שעות בשנה ביום הפורים אז לקח פתקאות ,פ"א
דדרכו הי' כשהלך למקוה לא הי' רשאי שום אדם להיות שם ,פ"א ביום הפורים התחפש את עצמו לרבי ולבש את הבעקיטשע של
חשב איש אחד הלא הרבי נפתלי מתנהג כבעה"ב פשוט ,ולמה אביו הק' ודפק על קופסת הטבק ואמר כל מי שרוצה ליוושע יבוא
יש לו מנהג זה שאף אחד אינו רשאי להיות בשעה שהוא הולך ויושע ,הי' שם אדם אחד שאשתו היתה משותקת רח"ל ואמר אני
למקוה ,מה עשה ,הטמין עצמו במקוה לראות מה מעשהו שם, רוצה ליושע ורץ והביא את אשתו לחדרו של ר"נ ומיד קמה
ראה שיש לו חגורת ברזל עם מחטין ,ואת זה תחב בגופו ,ולא והלכה על רגליה כאחד האדם ,ראו זאת אנשים והחלו לנהור
רצה שיהי' רק במקום אחד ,ע"כ הי' מנדנד החגורה שיקרע עצמו אליו ולבקש את ברכתו ,אחז בשולי המעיל ונענם ואמר "גענוג
גם בשאר חלקי הגוף ,אז הבינו שזה שחכך א"ע ,לא חכך את נאריש געמאכט" ,פ"א בא אליו אשה עם קויטעל עם פדיון
עצמו ,אלא הזיז את החגורה לשאר חלקי הגוף. והניחה לפניו את הקויטל עם הפ"ן ,אמר לה ר"נ כנראה שאין את
יודעת שאני אינני רבי רק שתי שעות בשנה ביום הפורים ,האשה
éáøã 'éúáëùà כאשר שמעה ממנו דברים אלו שאינו רבי ,לקחה בחזרה את
נסתלק ביום כ"ה מרחשון שנת תר"ט )תקפ"ט( הוטמן בעיר הקויטל עם הפדיון ורצתה ללכת ,נהנה ר"נ מהאשה ואמר לה
ליזענסק ליד ציון אביו הק' ר' אלעזר ,מסופר דבר פלא דבאהל הנני בטוח שתיושעי בזכות האמונה שהיתה לך בי במה שאמרתי
של הרה"ק הרר"א הי' ב' חדרים ,בחדר הפנימי הי' מונח הרר"א שאינני רבי ,דאילו החסידים שלי עד כמה שאני מתייגע עמהם
ובהחיצון הי' מונחים בניו הקדושים ,ולא הי' מקום לר"נ בהאהל וחוזר לפניהם שאינני רבי אינם מאמינים בי ,אבל את תיכף ומיד
החיצון ,והי' שם בהלוויה הרה"ק ר' אלימלך רודניקער זצ"ל )בן האמנת בי בזכות זה תיושעי.
הרה"ק ר' מענדל בער בן הרה"ק ר' אלעזר בן הרר"א מליזענסק זי"ע( פנה
להמצבות ואמר" :מאכט עטץ פלאץ פאר'ן פעטער ,איז גוט ,אז
äàåø ïéò
נישט ,וועל איך מתיר זיין דעם חרם )שהטילו חרם לא להטמין שום אדם עיין בספר חכמה מאי"ן סיפור נפלא ,בנו של הרה"ק ר"נ
בחדר הפנימי( און כ'וועל אים לייגן לעבען זיידן ,און ער וועט אפילו הרה"צ ר' זושא זצ"ל לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיירה קטנה
נישט זיין ברוגז ,ופלא פתאום ראו שהמצבות באהל הצטופפו במזרח גאליציא ,ואביו הורה לו שלא ילך לשום רבי ,והוא ציית
ונעשה מקום עבור רבי נפתלי זי"ע וקברו אותו שם. לדבריו ,פ"א הגיע הרה"ק מרוזין זי"ע לעיירתו ,ורבים באו לקבל
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
קריאה מעורר הזמן | לילות החורף )א(
נכון מאוד ובוודאי שכאו"א ישמור עצמו מאוד לבל לעשות אין פרשת וירא איז דאך מרומז אלע ימים טובים ,ס'איז א
עוד דברים מכוערים למען יראת ה' יהי' חופף עליו כל היום, ראש השנה'דיגע פרשה ,די קריאה איז דאך פון די וואך )וה'
ויכין א"ע לימי החורף ללילות הארוכים הבעל"ט לעבוד בהם פקד את שרה ופ' העקידה( .און די וואך שטייט אויך פון סוכות...
את ה' ולהוסיף לימוד התורה ,וכמ|"ש בקדשו הרר"ב דער מדרש זאגט אברהם האט געזאגט )בראשית יח ,ד( והשענו
מפרשיסחא בלה"ק" :די זיסע געסט די לאנגע ווינטער נעכט תחת העץ מיינט א סוכה ,איז דעמאלטס געווען סוכות.
קומען אן" צריך האדם להכין לקבלם בטהרה ולעבוד בהם תוס' אין ראש השנה )דף יא .ד"ה ד"ה אלא( זאגט אז ס'איז געווען
את ה' בתורה ובמעשים טובים. צווישן יום כיפור און סוכות ,ווייל לויטן פרקי דרבי אליעזר
)תפארת שמואל( )פרק כט( אז אברהם אבינו האט זיך גע'מל'ט יום כיפור ,קומט
אויס אז יום שלישי למילתו איז געווען צווישן יום כיפור און
שמעתי מר' לייב אברהם שו"ב דק' אטיק מאהלוב ,ששמע סוכות.
מפה קדשו של הרה"ק מרוזין שאמר בשם אביו הרה"ק ר' אין די וואך איז מרומז אויך פסח ומצות אפה )בראשית יט ,ג(
שלום מפאהריבטש ,כי פסוק )בראשית א' ב'( והארץ היתה תוהו ויאכלו ,זאגט רש"י פסח היה.
ובוהו נאמר על השבתים שעד שבת חנוכה ,ויאמר אלוקים יהי שפעטער שטייט )שם כא ,ח( ביום הגמל את יצחק" ,הגמל" איז
אור קאי על שבת חנוכה ,והרה"ק מאפטא היה קורא אותן פורים) .הובא בדבר י אותיות "מגלה" ,איז דאך מרומז אויך
כדרלעומר שבתים ,ואחד קדוש )הרה"ק ר' צבי מזידיטשוב זי"ע( יחזקאל )לפורים( בשם הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז זללה"ה(.
אמר בזה"ל די ווינטערדיגע סדרות גייען גיט אנגעטוהן )מי ט די גמרא אין ראש השנה )דף יא (.רעדט ארום וועלכער יום טוב
פעלצן( ,כלומר שהם בלבוש עב. ס'איז דעמאלטס געווען ,ווייל דער מלאך האט געזאגט
)מרגניתא דבי רבנן( )בראשית יח ,יד( "למועד" אשוב אליך )ופירש"י ליום טוב הראשון הבא
ולשרה בן( ,און די גמרא פירט אויס אז דער מלאך איז געקומען
אמר הרה"ק ר' צבי מזידיטשוב זי"ע ,בעל העטרת צבי, סוכות און געזאגט אויף פסח ולשרה בן.
שלילות החורף יש להם קדושת חול המועד ,וכאשר האדם ספר שולחן מלכים )ח"א( ,שיחות קודש ממרן רבינו שליט"א
עוסק בתורה בלילות החורף הארוכים זוכה להרגיש בהם עם כ"ק האדמו"ר ממאדזשיץ שליט"א ,ה' וירא תשס"ט
קדושת חול המועד.
)הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע(
שמעתי מפי הרה"ק אדמו"ר רבי יעקב יוסף טווערסקי זצל"ה
פעם אמר הרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע" :אַ איד קען
מסקוויא ,שהגיד בשם הרה"ק ר' אברהם יושע העשיל
זיך אויסבעטן ווינטער פארטאג'ס ווי יום הקדוש ביי נעילה".
מאפטא זי"ע בעל אוהב ישראל ,שאמר על לילות הארוכות
)אוצר ישראל(
אשר בימות החורף ,שהן גיבענטשטע נעכט.
)אמרי דבש(
קל
ט
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
בלתי מוגה פנימי
øå÷éá ìöà äçéù êåúî
å"ú ÷"äøàá íéìùåøé úáéç ììåë éðáøå éàéùð
à"èéìù íéåáñåð éìúôð éáø ìåãâä ïåàâä íò ãçé
å"úùåøé ÷"äéòá äùî ééç úáéùé ùàøå - íåìù úáäà ö"ãéá ã"áàâ
å"ú íéìùåøé ÷"äéòá - à"èéìù åðéáø ïøî ÷"ë úééðñëàá
÷"ôì å"ôùú úåãìåú úùøô 'â íåé
,å"ú ÷"äøà éøòùá åàåá ìâøì à"èéìù åðéáø éðô úà ìá÷ì åàá íéìùåøé úáéç ììåë úìäðä éøáçå éðáøî äãáëð úçìùî
õ"îåã à"èéìù øòöðéîãìàâ ïøäà 'ø ïåàâä ,ùèéáäàøã ÷"ãáà ì"æ àøéôù âéìòæ øæòéáà 'ø ïåàâä :íù åçëð øàù ïéá
øôåñ- øòáééøù áéì ÷çöé 'ø ïåàâä ,äùî éøáã ÷"ãáà à"èéìù íàèùøáìä ìàåîù ïåòîù 'ø ïåàâä ,å"ú íéìùåøé àøéåå÷ñ
ùéáà 'ø ç"äøä ,äîìù úîëç ïåëî àéùðå ø"åé à"èéìù õéùôéì éúáù íäøáà 'ø ç"äøä ,äøåúä úåçøåà é"ø à"èéìù
à"èéìù øòøäòì ìùøòä 'ø ç"äøä ,ììåëä ìäðî å"éä øòìãðòäèëåøô äîìù 'ø ç"äøä :íúàå .ãåòå ,à"èéìù äèøéååðäòö
æéà'ñ ñàåå .ùèéáäàøã ïåô øôåñ áéì ÷çöé 'ø :åðéáø ï'éáø ï'øàô ïìòèùøäàô àã ìéåå êéà :äùî éøáã ã"áà
1
.àéùð øòã ïòååòâ .íéìùåøé úáéç ììåë ïåô äìäðä éã
ïá øçà ïá à æéà áéì ÷çöé 'ø øòã ,àé :äùî éøáã ã"áà à ,áø øòùèéáäàøã øòã ,àøéôù âéìòæ øæòéáà 'ø æéà ñàã
.íéà ïåô ïâéìééä ïåô ïåà ,øòöéðòìâàî ïâéìééä íòðåô øçà ïá
éùàø éã óéåà ,ïôåøòâ íéà ïòî èàä øôåñ ã"çà :åðéáø àã úåáà òðééæ ïåô êéùîî æéà øò ïåà .êàð ïåô ,øòðéùæéø
2
.ä÷åìçî òöðàâ éã ïòååòâ æéà íéà ééá ,úåáéú .ììåë íòðåô äìäðä éã ïåô ïééæ åö
òé÷ô æéà ñàåå ,íéåáñåð éìúôð éáø ìåãâä ïåàâä æéà ñàã ïåà
1 .ïìòèùøäàô èùéð êéà óøàã íéà ,åäéîù
בנו של מרן הכתב סופר ז"ל בעמח"ס סופר מהיר )נדפס בס' שו"ת כתב סופר
.íéàáä íéëåøá ,éàãåà àé :åðéáø
. (חלק חו"מ
.íëéìò íåìù :à"èéìù íéåáñåð ð"øâä
ועיין במכתב הרה"ק מציעשנוב )נדפס בסו"ס דברי שמחה מכתב ל"ח( ובתו"ד .ïôòøè åö êééà êéî èãééøô'ñ ,íåìùä íëéìò :åðéáø
כאשר היה עוד בעולם כ"ק אאמו"ר ]משינאווא[ ז"ל וכ"ק חותני:'כ
ï'éáø íòã ïäòæ åö 'éëæ éã øéîàä'î æà ,'ä êåøá :ð"øâä
]מהר"י מבעלזא[ ז"ל ועוד צדיקים אשר אתנו ד' עליהם יחי' בעת
האסיפה בלאנצוט עד כמה כבדה העבודה לאחד הדיעות עד אשר בחרו .íéìùåøé ùãå÷ä øéòá ,éäàã
וב"ה אשר עשייתם עשו פרי וגדלה,בהרב הג' ר' יצחק ליב סופר נ"י ïá à ,øòáééøù áéì ÷çöé 'ø æéà ñàã :äùî éøáã ã"áà
והצליחה כי הוא איש נבון ומשכיל ובכל לבו ידרוש לטובת הכולל ÷çöé 'ø ïòååòâ æéà òãééæ ïééæ .ììåëä éàéùð éã ïåô ïá øçà
ובמקום שהיה עולה ]סכום החזקת הכולל[ לארבעים אלפים ר"כ לשנ ה
.áéì
...עולה עתה לששים אלף ר"כ
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ïøäà 'ø [â"äøä] æéà ñàã ïåà :äùî éøáã ã"áà éðàå 3 ,ì÷éðééà øòæðàö à êéåà æéà øò :äùî éøáã ã"áà
.øòöðéîãìàâ .ì÷éðééà øòæðàö à êéåà ïéá ïè÷ä
4
?àé ,àøéåå÷ñ ïåô ïééã øòã :åðéáø .ïäåæ à ñ'äùî éáø ,øéî ñééåå ñàã ,éàãåà ,àé :åðéáø
ïéà éäàã ïééã øòøòåå÷ñ øòã àé :äùî éøáã ã"áà
.íéìùåøé
2
ïéà ïòååòâ æéà ÷éøåö øàé âéöôåô èøòãðåä èéî :åðéáø לתועלת הקוראים נבאר בקצרה את הפולמוס הגדול שהיה באותה
התקופה ,אחר פטירת הגאון רבי יצחק לייב סופר ז"ל בנו של מרן הכתב
ñèìàîòã .àéùð ïééæ ìàæ'ñ øòåå ä÷åìçî òñéåøâ à òéöéìàâ
סופר ז"ל ,שהוא היה נשיא הכולל רבי מאיר בעה"נ לעדת גאליציא ,רצו
.èìäòååòâñéåà íéà ïòî èàä הצדיקים מנהיגי העדה ,שבנו הנגיד הרב אברהם חיים דוד ז"ל ימלא
ñèìàîòã ïòååòâ æéà áø øòååàðéù øòã :íéðáøä 'à מקום אביו ,וצדיקי בית צאנז ובראשם הרה"ק מציעשנוב ז"ל והרה"ק
.èùéîòâðééøà מקאלאשיץ ז"ל החזיקו שהוא ראוי לאותה איצטלא ,אבל מאידך היו
5 מנהיגים שונים שהעדיפו למנות איזה גביר ונשוא פנים מלעמבערג
,(ã"éøäî) áø øòæìòá ïèéî áø øòååàðéù øòã ,àé :åðéáø
לנשיא הכולל ,אבל היות שבעיר לעמבערג כבר נתפשטה רוח הציונות
øàé âéöôåô èøòãðåä àã ïéåù ,ïòååòâ ñò æéà íää íéîéá רח"ל במלוא עוזה ,חששו הצדיקים מאוד שהציונים וגירוריהם לא
ישתלטו עליה ,ע"כ התנגדו להתמנותו של אותו הגביר.
4
בנו של כ"ק הגה"צ רבי משה הלברשטאם ז"ל ר"מ דברי חיים וחבר ולאחר וויכוחים ארוכים וחילופי מכתבים )כמובא לקמן( הוחלט שצדיקי
הביד"צ בעיה"ק ירושלים ת"ו ,מח"ס שו"ת דברי משה. הדור יתאספו באסיפה רבתי שתתקיים בעיר סאנדווע -וווישנא ,ובראש
5 האסיפה יהיה הגאון הישיש המהרש"ם מבערזאן ז"ל ובו יחליטו על
עי' בס' דברי שמחה )ח"ב( מהגה"ק מציעשנוב ז"ל ובו עשרות מכתבים
בענין זה ,דהיינו אחר הסתלקותו של הנשיא הגאון רבי יצחק ליב סופר הנשיאות.
ז"ל ,יצאו כמה אנשים מארה"ק והדפיסו קונטרס 'שמעו הרים' ובו והנה כל צד פעלו בעוז ובמרץ להטות לב הרבנים עוד מלפני האסיפה,
מטילין דופי בכל החלוקה בירושלים תחת ידיו רבי יצחק לייב ,ועלה והצד שכנגד דיברו סרה על הרה"ק מציעשנוב ז"ל לפני הגאון מברעזאן
בידם לדבר על לב כמה צדיקים ומנהיגי הדור לעשות אסיפה ולמנות כדי שלא יושפע ממנו ,כי הוא היה זה שבער בלהט אש להטות את הכף
נשיא שיחליט איך לחלק את הנשיאות והסמכות על הכוללים, לדעת היראים ,וגם שאר נכדי בית צאנז עמדו ליד מסילות הברזל בשעה
ושהסמכות יהיה בידי הרבנים בחוץ לארץ דייקא. שהגיעו הרבנים להאסיפה כדי להקדים לדבר על לבם שיבחרו לטובת
והרה"ק מציעשנוב כתב מכתבים לגדולי ומנהיגי הדור כגון לגיסו דעת היראים.
המהרי"ד מבעלזא ,ולמרן העצי חיים ,ולהרה"ק מדאלינא ,והדרכי ועיי' בס' י"ג אורות )ח"א עמ' שנ"ב( שהרה"ק מציעשנוב ז"ל התענה
תשובה ממונקאטש ,ולהגאון מבערזאן ,ומבקש להדוף את כל הכתבי שלושים שעות רצופות לפני האסיפה ,וכן הלך להשתטח על ציון אביו
פלסתר כי בזה הולכין להחריב את כל החזקת הכולל ,וביקש שלא יעשו הק' בשינאווא ,וע"כ התאחר קצת לבוא להאסיפה ,וכשנכנס ביחד עם
את האסיפה ,וע"כ קרא לאסיפה שיחליטו על מי לסמוך ,ואכן אח"כ הרה"ק מקאלאשיץ והרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק קם הגאון
בהשתדלותו של הרה"ק מציעשנוב ועוד צדיקי הדור נתמנה בנו הגאון מבערזאן במלוא קומתו ,וכך נעמדו אחריו כל הרבנים ,ואפילו אותם
רבי אברהם חיים דוד סופר לנשיא הכולל. שהשתייכו להצד שכנגד ניצבו בלית ברירה ובחריקת שינים.
ועיין שם במכתב נ"ד שכתב הרה"ק מציעשנוב לגיסו הרה"ק המהרי"ד
רב א' מהמתחדשים התחיל לדבר ,ופתח ואמר 'מיינע הערן' ...נזעק
מבעלזא וזלש"ק :ב"ה יום ד' עקב תרס"ז לפ"ק ,שלום וכ"ט לכבוד
הרה"ק מקאלאשיץ :לא אדונים יושבים כאן אלא רבנים ,...קצף הדרשן
אהובי גיסי הרב הצדיק המפודסם בו"ק וכו' כקש"ת מ' ישכר דוב נ"י
ושאל מיהו החתול הלזה )עפ"ל( ,נענה הרה"ק מציעשנוב :יא ,יא ,דער
אבד"ק בעלזא יצ"ו ,אחדש"ה ,מכתב גי"ק הגיעני היום ,ונבהלתי מראות
קאץ עסט אויף אסאך גרויסע מייז...
אשר דבר שנצטער עליו אותו צדיק יכשל בו זרעו ,הלא כ"ק אביו הוא
חותני הרה"ק ז"ל עמד אז בהאסיפה בלאנצוט בראש המעכבים בסוף האסיפה בחרו רוב הרבנים את רבי אברהם חיים דוד סופר לנשיא
מלמנותו מטעם שלא ישאר ההתמנות דוקא בלבוב ,וכמה יגיעות הי' לי הכולל] ,ויש לציין שגם הרה"ק המהרי"ד מבעלזא ציוה לנציגיו לבחור
אז עד שפעלתי זה אצל אאמו"ר ז"ל ובני משפחתינו כאשר זה ידוע כדעת גיסו מציעשנוב[ ,ואח"כ נגשו תומכי הצד השני להגאון מבערזאן
היטב לכ' גיסי נ"י ובפי' שמעתי אז מפיו הק' אשר ירא מאד שאם ישאר ותמהו בפניו ,על שגאון כמותו יקום ממקומו לאברך צעיר לימים ,ענה
ההתמנות בלבוב שלא ישבו ח" ו בהקאנצליי בשבת קודש ,וגודל הגאון :וואס זאל איך טוהן ,ווען ער איז אריינגעקומען האב איך מיך
השמחה שהי' לו שפעל שהוסר ההנהגה מלבוב אין לשער ,ואיה עתה דעשראקן פאר איהם.
כל שמחתו ,ולכן מה שכתב כ"ק בדבר האסיפה הנה כל עשייתנו בענין
והרה"ג רבי ישראל ראפאפארט ז"ל הדיין מטשארטקוב שהיה נוכח
זה עד עתה ,רק שלדעתי היה מלחמת מצוה נגד הפושעים הרוצים
באותה אסיפה נענה אח"כ ואמר :די ברייטע קאפעליטשן מיט די פייקע
להרוס ולקלקל את הצדקה הגדולה ,ודמיתי אשר כל היראים יתאחדו
ציבעכ'ס האבן געווינען ,דהיינו שנכדי צאנז ניצחו את המערכה.
לדעת אחת אכן עתה אשר בעוה"ר לא כן ,אקיים מעתה המשכיל בעת 3
ההיא ידום ,והשי"ת ירא בעני עמו ויגאלנו ברחמים רבים דברי ידידו גיסו מצד אמו ,מנכדי הגה"ק רבי אהרן הורוויץ ז"ל אבד"ק ואדמו"ר מבייטש
דוש"ת ומצפה לב"ט. חדב"נ מרן הדברי חיים ז"ל .
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ïëéìâòâñéåà êéæ ïòî èàä ñèìàîòã ,äùòî éã ïåô øàé
מהשושלת כגון ביהמ"ד לחסידי מקארוב ,וביהמ"ד לחסידי טריסק ,עד - ì÷éðééà ïà ñ'øôåñ áúë íòã ïòååòâ æéà øò .íéà óéåà
שבשנת תרל"א נמנו חסידי טשערנאביל בארץ כ 300-משפחות, øò ïåà .ïäåæ ñ'øôåñ áúë íòã ïòååòâ æéà áééì ÷çöé éáø
והחסידים השתייכו לכולל וואהלין ,וצדיקי בית טשערנאביל נהגו לאסוף
øùåò ïà ïòååòâ æéà øò ïåà - ì÷éðééà ïà ïòååòâ ïéåù æéà
כספים בעצמם ולשולחם עם רשימה של חסידיהם.
ïééæ ìàæ øò æà ïòîåðòâ íéà ïòî èàä ,íéðô àåùð à ïåà
והנה הכולל וואהלין היה מנוהל ע"י חסידי הרה"ק מרוזשין ,וכן כשעלו
.àéùð øòã
משפחת ב"ק בשנת תקצ"א לארה"ק הם ניהלו את קופת הכולל .
èàä øò æà èáééøù áø øòðàùæøòá øòã :íéðáøä 'à
ועד שנת תר"א היו כל דברי הכולל מנוהלים ע"י הרה"ק בעל 'הבת עין'
,äôéñà éã ïèéîðéà èðàîøòã êéæ èàä øò ,íåìç à èàäòâ
ז"ל שהתגורר בצפת והכל חרדו למוצא פיו ,אך כשנסתלק בשנת תר"א
עמדו שני מנהיגים על הכולל ,האחד הגאון רבי שמואל העליר ז"ל שהיה êéã èøòèù ñàåå' :íéà åö ïòîå÷òâ æéà øôåñ íúç øòã æà
6
מקושר לחצר טשערנאביל ,שאף הבת עין נמנה על חסידי החצר הזאת, .'íéà åö øòäòâ ñò ,ïééæ ìàæ ì÷éðééà ïééî æà
ומצד השני הגאון רבי יעקב דוב ז"ל הרב מראמאן שהיה מחסידי רוזשין ñ'éáø éã ïòðòæ ãðàìñåø ïéà ,èðàñøòèðéà :íéðáøä 'à
סאדיגורא ,וכאן החלה המחלוקת שהתחיל על אש נמוכה ,אך לאחר
.ìàøùé õøà ïéà íéììåë éã ïåô íéàéùð ïòååòâ
תקופה קצרה פרצה במלוא עוזה ,כאשר חסידי טשערנאביל טענו שהם
מקופחים מתמיכת הכולל. ìàøùé úáäà øòã ïòååòâ êéåà æéà õéðæéåå ïéà :åðéáø
7
.íòã ïâòåå ä÷åìçî à ïòååòâ æéà'ñ .àéùð
וחסידי רוזשין הביאו דב ר המחלוקת להרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל
ובשנת תרי"א שלח מכתב חריף מאוד לחסידיו ולהגאון רבי שמואל ïáééøù èæàìòâ øò èàä ò÷ùåô éã óéåà øàð :íéðáøä 'à
העליר ז"ל שיחדלו לריב ולחרחר מדון ,כי השמועות גורמים להפסד èùéð øò èàä úåãñåî éã ïåà äìéä÷ éã óéåà ,úåàéùðá
גדול ,כי אנשים לא רוצים לתמוך בהכולל ,ואכן אז הושקט המערכה ,עד .ïáééøù èæàìòâ
שנת תרל"ב כאשר הרה"ק רבי אהרן ז"ל נסתלק ,נתלקחה שוב
ú÷åìçî à ïòååòâ êéåà æéà ìéáàðøòùè ïéà :íéðáøä 'à
המחלוקת בין החצירות אודות הנשיאות והבעלות על הכולל ,עד
שבשנת תרמ"ה ייסדו חסידי טריסק ומקארוב שהשתייכו לגזע .íéàéùð éã øòáéà
טשערנאביל את ה'כולל זיטאמיר'. ììåë' ïåô èìééèòâôà êéæ ñèìàîòã êàã ïáàä ééæ :åðéáø
8
להלן 'נזר גבאות' להממונה על הכוללים האשכנזים ועליהן חתימות ז' .'ïéìäàåå
כוללים וביניהן 'כולל זיטאמיר'.
6
כן מובא בספרי תולדות החת"ס שהגאון המהרש"ם ז"ל היה מתחילה
מהמתנגדים למינוי הרב אח"ד לנשיא הכולל ,וכשנתיישבו הרבנים לדון
בדבר הנשיאות ,וכולם חיכו להחלטתו של גאון הדור המהרש"ם ז"ל,
בינתיים התנהלו וויכוחים בין הצדדים ,והמהרש"ם ביקש שיתנו לו
מחצית שעה להינפש ולהרהר בדבר ,והכריזו על הפסקה קטנה.
המהרש"ם נכנס לחדר צדדי מלא ספרים ,הוא ניגש ליקח ספר אחד
לעיין ,והופתע לראות כי זהו ספר שו"ת חתם סופר ,ועל אתר נזכר הגאון
המהרש"ם ,כי כמה חדשים לפני כן חלה ,ועמד לפני בית דין של מעלה,
כנראה היה פסק הדין נוטה לכף חובה ,פתאום נענה ואמר אחד מחברי
בית הדין ,תנו לו עוד לשהות בעולם השפל ,כי הוא צריך לעשות טובה
לנכדי ,הסכים בית הדין לבקשתו של החתם סופר ז"ל ,אולם המהרש"ם
שכח לגמרי את החלום ,וכעת כשנזדמן ספר חתם סופר לידו נזכר בו,
והבין כי רצונו של בית דין של מעלה שהרב אברהם חיים דוד שרייבער -
סופר ייכתר לנשיא הכולל ,אז שינה המהרש"ם מיד את דעתו ,והצטרף
לדעתו של החתם סופר ,שנינו ר' אח"ד יהיה ממלא מקום אביו בניהול
כולל חיבת ירושלים ,ואכן ר' אח"ד שרייבער ניהל נשיאותו שלושים
שנה עד יומו האחרון ז' ניסן שנת תרצ"ז לפ"ק.
7
כבר הובא באריכות השתלשלות הענינים בפרשה זו ,בגליונינו המוגדל
שי"ל על חג הסוכות דהאי שתא ,ומשם תדרשנו לטובה.
8
הנה בארה"ק היו הרבה חסידי טשערנאביל ,ובעיר צפת היו בית כנסת
של חסידות טשערנאביל ,כמו כן גם בתי כנסת של ענפים אחרים
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
øôåñ áúë ïèéî áì áèéé øòã æà æéà úîà øòã :åðéáø êàã ïáàä äùî çîùé ïèéî øôåñ íúç øòã :íéðáøä 'à
9
æéà áì áèéé øòã ïòåå úòùá ,íòã ïâòåå èàäòâ êéåà ïáàä ...èàäòâ êéåà
10
ïòååòâ æéà øò ñàåå øàé ñ÷òæ éã ,ìòäåà ïéà áø ïòååòâ
íéà ïùéååö íéáúëî úôéìç ïòååòâ æéà ,ìòäåà ïéà èøàã 9
נעתיק כאן מכתב קודש שכתב מרן הישמח משה ז"ל למרן החתם סופר
.íòã øòáéà øôåñ áúë ïèéî
11 ז"ל בענין זה:
.ììåë ïùéøàâðåà íééá ïòååòâ æéà ñàã
"שיל"ת יום ב' כ"ז נ יסן י"א למב"י תקצ"ג לפ"ק.
?áø øòååàðéù øòã ïåà :íéðáøä 'à
.ììåë øòðàéöéìàâ íééá ïòååòâ æéà ñàã :åðéáø ירבה ויציץ ציץ ויהי פורח ורב שלום עד בלי ירח לכבוד ידיד ה' וידיד עמו
וידידי ורב רחמי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצווי ארץ מופת
הדור בוצינא קדישא קדוש יאמר לו נ"י ע"ה )עמוד הימיני( פה"ח )פטיש
החזק( כקש"ת מהו' משה ספרא רבא דישראל האב"ד ור"מ דק"ק פ"ב
מסכים לדבריו הקדושים ובטחתי בגודל צדקתו וחפצו באמת שיהא
)פרעשבורג( לנצח יאר פניו אתנו סלה.
לשד״ר מוכ״ז שומע מאת המלך ובזה אחוי קידה חמש מאות ,ואומר
שלום מא״ה כנפשו אוה״נ ידידו לנצח. אחרי דרך מבוא השלום אען ואומר ברתת ,שאל יפלא בעיני הדר כבוד
גאונו כי לא השיבותיו דבר מפני הכבוד ומפני היראה על המכתבים אשר
הק׳ משה טייטלבוים.
האירו נגד עיני זה זמן כביר ,כי ח"ו לא מסיבות שלילות האהבה היתה
הרבה יש להאריך בסוגית גביית כספי אה"ק בכלל ,ועל פעולתיו של זאת ,ואיש קדוש כמוהו יודע צדיק גודל ברית כריתות אהבה אשר בינינו
היש"מ בפרט ,וראה מזה במקצת בספר הגאון הקדוש בעל ישמח משה מעולם ,ותוקף אהבתו בוער בלבי ברשפי אש שלהבת אשר מים רבים
פרק "מעות ארץ ישראל" ,ומ"ש בס' אוצרות ייטב לב בהקדמה לשער לא יוכלו לכבות ,ועדיין לא זזה אהבתו וחיבתו ממני אף חובב בתוונא
יא "נשיאות ארץ הקודש" ,ובהערות המחכימות. דליבאי ,אך גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ב"ה וב"ש שלא
10 מצאתי אז בעת בואם עת ופנאי אפילו לקרות ,אשר הי' כל העולם שרוי
עי' בס' אוצרות ייטב לב ,וז"ל :דוקא כאן באוהעל ,התחילה ראשית
בצער מהחולי הידוע ר"ל ,ומחמת גודל הצער ורוב הטרדות אשר
צמיחת כח המנהיגות של רבינו ,ירושת כסאו של הסבא קדישא שהיה
הקיפוני אז מאחב"י אשר שמו פניהם אלי ,עצי עדן סבבו אל האטד
ממנהיגי דור הקודם ,הביאו בדרך קצרה ,שיהא מעורב בכמה ענינים
לעורר עליהם רחמים גדולים אשר היו צריכים בעת הזאת מלבד עבודת
מהנהגת הכלל כאחד הגדולים ,מהם ענין אסיפת מעות רמבעה"ן לעניי
הקודש אשר עלי מתורה ותפלה.
ארץ ישראל ,אשר בחיים חיותו של הישמח משה היה כל כספי תרומות
הסביבה עוברת דרך ידו ,ומינה על זה גבאי קודש בכל אתר ואתר ועל ועת הזאת אשר הגיע לגבולנו השד״ר מוכ״ז דאתא ממערבא מכולל
פיו ישק כל דבר ,ועכשיו לעת פטירתו עבר חזקה זו ליד נכדו הייטב לב, הנקראים חסידים הי״ו ,ה״ה הרב וכו' מהו' יוסף חיטין וצווח על השד״ר
ועד שהוכרח לעזוב עיר רבנותו באוהעל היה פעיל בכל ענינים מכולל פרושים מהו' צבי הירש הי״ו אשר הקדים עצמו לתפוס ולאחוז
המסתעפים בסוגיא זו ,אשר כידוע מלבד עבודת הקיבוץ והגביה כללה ממון הקודש וכו' .והנה אני הפעוט הגם דלדידי כל אפין שווין חסידים
בתוכו הרבה ספיחים וספיחי ספיחים .ואגב אורחא גררה לתוכה כמה או פרושים ,כל ישראל חברים ושמות מחולקים לא ידעתי על מה
ענינים שעמדו על הפרק בארץ ובגולה ,שלא היה מקושר דוקא לענין אדניהם הטבעו ,ובזה כוונתי לדעתו דעת תורה שראיתי במכתבו דמר
מעות רמבעה"ן. ניהו רבא הגאון נ״י וכו'.
11
עיין באוצרות ייטב לב שם הרבה מכתבים שכתב מרן הייטב לב את והן יאמין לי הדר כבוד גאונו כי ממקום התחלת ארץ הגר ניתן משנים
הגביר הנודע רבי צבי הירש לעהרן ז"ל מאמסטרדאם אודות מעות קדמונים להצדיקים אשר בפולין להצדיק ר׳ מענדל מרימנוב זצ״ל
ארה"ק. ואחריו הרב מראפשיץ זצוק״ל ולהרב הצדיק המפורסם ממעזיבוז
זצוק״ל וכן להרב מקאלוב ז״ל ולהצדיק המפורסם ר׳ יוסף מיאמפלא בן
בין המכתבים שם כותב הגביר הנ"ל אל מרן הייט"ל בזה"ל :ואנא
הצדיק הקדוש ר׳ יחיאל מזלאטשוב זצוק״ל ואח״כ בבואי לכאן מארץ
אמינא שביותר יזהרו מזה שלוחי החסידים ,כי במדינה שם נראה לי
פולין זה בערך כ״ה שנה ,כתב לי הרב הצדיק מקאלוב זצ״ל שגם אני
שיש שם עדיין רבנים גדולים בתורה ובקדושה גאונים אב"ד שהם בלב
אתן ידי לחזק הצדקה הלז וכן עשיתי בעזה״י וכו'.
מתנגדים לחסידים ,ולהבק"ל ]ולהבדיל בין קודש לחול[ פריצי בני
עמינו המינים ואפקורסים ידוע להם מתנגדים ושונאים שנאת מות ועתה צווח השליח שרוצה להתדיין ולתבוע לד״ת הקדושה את השליח
לחסידים ,א"כ אם יצא שליח חסידים חוץ לתחומו ויקפח טובת של הפרושים לפני והשבתי לו כי להיות דיין לפסוק עפ״י ד״ת הקדושה
הפרושים שזכו כפי הפשרה באותו מקום ,יגרום חילול ה' אצל הטובים אין רצוני בשום אופן כי בעיני המון אני נוגע בדבר באמרם שאני מכת
ואצל הרעים ולאו משנת חסידים היא .לכן היותר טוב בעיני הוא חסידים ולא אדון אנכי בדבר זה רק תבואו לפני הרב הגאון דפ״ב נ״י
שרומכ"ת נר"ו יתאחד בזה עם הגאב"ד דפרעשבורג מוהר"ר אברהם לנצח שהוא שווה לשני הצדדים ,וכפי אשר יצא מפיו הקדוש כן יקום
שמואל בנימין נר"ו ויחדשו קביעות הגבולים והתחומים ,כמו שעשו ואני מסכים לדעת הגאון דפ״ב נ״י שחלוקי שמות אלו פרושים וחסידים
מו"ה אבותיהם הגאונים קדושי עליון נבג"מ זי"ע ,ולא יצא איש ממקומו תבטלו רק לכולל אחד יחשב ,ויסעו שניהם באהבה ואחוה ושלום ,ולא
ושום שליח לא יעבור תחומו וגבולו .ועיין שם עוד אריכות בזה בההערות יחולל ש״ש ,כי באמת כל העדה כולם קדושים ,ונשאר הדבר תלוי ועומד
שם. עד יבואו שניהם לפני כסא כבודו ,ואת אשר יבחר כת״ר כן יקום ,וגם אני
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
.ïòååòâ êéåà æéà ïñééø ììåë :íéðáøä 'à øòã ,ïòîàæåö ïòååòâ ééæ ïòðòæ áééäðà ïéà :íéðáøä 'à
ñàã ïñééø ,ãðàìñåø ïåô ïñééäòâ èàä ïñééø ììåë :åðéáø .ïìééèåö èùéð êéæ ïìàæ ééæ ïèìàäòâ èàä áø øòååàðéù
.ãðàìñåø æéà èëàîòâ êàð èàä ñàã ììåë øòùéøàâðåà øòã :åðéáø
ì"æ àååàðéùî ÷"äøä ìù åáúëî úà ììåëä ìäðî äàøäå ììåë íòã ïåà 12 .ù"à í"øäî ïèéî øôåñ áúë øòã
íòðåô ååéøá øòã àã æéà ñ÷ðô íòðéà àã :øîàå ,äæ ïéðòá æéà ñàã ,ìà÷æçé äàøî øòã èëàîòâ èàä ïâøòáðòáéæ
...èáééøù øò ñàåå áø øòååàðéù .øòéøô êàð ïòååòâ
ïèìàäòâ èùéð èàä íééç éøáã øòã æà ïáééøù ééæ :åðéáø ,ìàøòáéà ïåô ìàøùé õøà ïéà íéììåë ïòååòâ æéà ï'úîà ïéà
14
.ïìééèåö ñò ìàæ'î æà ,íéììåëä ú÷åìç éã ïåô ïòååòâ æéà ïìéåô ïåô ïåà ,íéììåë ïòååòâ æéà àðééø÷åà ïåô
13
.ïòååòâ æéà èðòâòâ òãòé ïåô ,íéììåë òøòèñ÷ò
שבחו"ל ,ואף הוציאו חוברות המתארים בגנות את בני עיר הקודש
ירושלים ,והוא השיב מלחמה שערה כנגד הוצאת שם רע זו ,ותיאר 12
עיין בקובץ כרם שלמה )שנה ב' קובץ ב' עמוד ל"ט( נתייסד כולל עסטרייך
באגרותיו ועל ידי שלוחיו את מצב היהדות בארץ הקודש לאשורו.
בערך שנת תרי"ב עבור תושבי מדינת גאליציע א ונגארין ובוקאווינא,
לעומת זאת גם כוללי הפרושים התחלקו לחלקים' ,כולל וילנא וזאמוט', ובשנת תרכ"ב נפרדו אנשי מדינת אונגארין לעצמם תחת שם 'כולל
'כולל סלאנים'' ,כולל מינסק'' ,כולל פינסק'' ,כולל רייסין' בשם זה כונה שומרי החומות' בהסכמת רוב גדולי אונגארין ובראשם הכתב סופר
הכולל החסידי הראשון כשבעים שנה לפני זה ,אך כאן אנו עוסקים והגאון מהר"מ א"ש.
בכולל של עדת הפרושים שהוקם בשנות הת"ר הראשונות כך שבימינו
איזה שנים אח"ז נפרדו גם אנשי ק"ק וויזניץ -קאסוב לעצמם שהיו עד
השם כולל רייסין הוא של הכולל ליוצאי ארצות ליטא כולל סובאלק
אז תחת נשיאות כולל עסטרייך .ובשנת תרע"ב נתפרצה מחלוקת כי רצו
ולומזא ועוד.
שוב לקבל תמיכה גם מכולל עסטרייך -דראהביטש כמבואר בארוכה
גם אצל החסידים נתחלקו כוללים שונים הפירוד הראשון היה 'כולל בס' תשובה כהלכה.
חב"ד' ,ואחריו נפרד 'כולל קארלין' מכולל וואהלין ,כך הוקמו כוללים 13
הנה ראשית התחלקות הכוללים היה בערך בשנת תר"י ,כאשר בשנים
ממחוזות שהיו בעיקר חסידיות כמו 'כולל עסטרייך גאליציע' ועוד שמות
שקדמו להם כבר נכתבו תשובות שונות ע"י פוסקי אותו הדור ,חלקם
שהיו לו לכולל זה ,כמו 'כולל לבוב לעמבערג' שהתנהל בתחילה ע"י
הגדול היו נגד הפירודים ,אך מנגד היתה גם טענה כי דבר זה יביא רק
נשיאו הגאון המפורסם רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב ,היה זה לאחר
שפע וברכה לישראל ,כאשר בני כל מחוז ידאגו ביתר שאת לבני
שנתגלו חילוקי דיעות בין יוצאי ארצות מוצא גאליציע ,לבין ראשי כולל
מדינתם ,וכפי שאכן התברר אח"כ לפי עדות איגרות הצדיקים השונים,
וואהלין ,ואמנם בשנת תרי"ד נקבעו ת קנות וסדרי חלוקה בהסכמה,
כי הסכומים גדלו פי כמה וכמה .כאן החלה תקופה של פריחת כוללים
כנשיאי הכולל גאליציע שימש רמ"ז ואתו עמו בעל התורת חיים
שונים בזה אחר זה ולא עוד 'כולל פרושים' 'וכולל חסידים' ,הכול ל
מקאסוב.
הראשון היה נקרא 'כולל הו"ד' )הולאנד ודייטשלאנד( שהיה כולל עשיר
מאוחר יותר ירש את הנשיאות בנו של הרמ"ז הגאון רבי יצחק אהרן ביותר )וכפי עדות כותבי הקורות 'והיא העדה המיוחדת אשר לא נמצא בה אביון'( אך לא
איטינגא ז"ל ,ובמשך הזמן הפך להיות ג"כ ככולל חסידי לאחר שהרה"ק היה שייך לפרושים או לחסידים כמו עד עתה.
מצאנז תמך בו בכל מאודו ,והמשיכו אחריו בניו הקדושים ובראשם
הכולל הנוסף היה 'כולל ווארשא' שנתייסד בסוף שנות הת"ק ותחילת
הרה"ק משינאווא ועוד.
הת"ר ע"י הגאוה"צ רבי יעקב לייב לעווי ורבי נחום משאדיק ,כולל זה
כן קמו אז כוללים חדשים כ'כולל וויזניצא' שנתייסדה ע"י הרה"ק בעל הפך כעבור עשרות שנים לכולל החסידי ה'שלישי' ,ראשון החותמים
צמח צדיק מוויזניצא ,וכן הוקמו כמה כוללים מארצות ראמעניע כמו היה הרה"ק רבי משה מלעלוב ואחריו הצטרפו כל גדולי פולין הרה"ק
'כולל בעסעראביע' 'כולל מאלדאווע' 'כולל וואאלכיי' 'וכולל בעל החידושי הרי"ם והרה"ק רבי דוב בעריש מייזליש שאף היו הגבאים
בוקארעשט' ,וכן ממדינות אונגארן ג"כ נתייסדו כוללים קטנים 'כולל הראשיים משך שנים רבות.
זיבענבירגען' 'כולל מונקאטש' ועוד ,ואף מבני מדינות אשר רק מעטים
בשנת תרי"ח הוקם הכולל במשך השנים מהגדולים ביותר בארץ הקודש
ממנה עלו לארץ הקודש הוקמו כוללים כגון 'כולל אמריקע' 'וכולל בני
הוא 'כולל אונגארן' שנקרא לפי הרשום 'כולל שומרי החומות בעד בני
שיקאגא' ועד אפריקא.
עסטרייך אונגארן מעהרען בעהמען' ,כולל זה נתייסד ע"י הכתב סופר
יש לציין שבתקופה ההיא היתה עיקר פעילות הכוללים על ידי רכישת והמהר"ם א"ש ,ומאחר שהיה בנוי על מחוזות אונגארן שוב לא הבדילו
בתים ובניית שכונות בירושלים ובשא ר ערי הקודש ,ומזה נשתמרו בין חסיד למתנגד ואיחד בין כולם.
השכונות הוותיקות הקיימות עד היום 'בתי אונגארין' 'בתי ווארשא'' ,בתי
מאוחר יותר ניהל הגאון רבי יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל גאב"ד ירושלים
הורדנא'' ,בתי ראנד' ועוד שנבנו ע"י הכוללים ונדיבי הארצות.
14 את כולל זה ,ומינה שדרים ועשה כל הפעולות כאשר בימיו היתה
עיין בשו"ת דברי חיים )ח"ב חו"מ סימן ס"ח( שכתב להרה"ק מוהרמ"מ נדרשת פעילות מאומצת נגד פי דוברי שקר הלא המה ראשי התנועה
מוויזניצא ז"ל ובו מביע דעתו שאינו מסכים לשום פירוד בהכוללים ,גם הציונית שהוציאו את דיבת יושבי הארץ החרדים רעה בכל תפוצות
בשו"ת בית שלמה )חיו"ד סימן צ"ט( כותב שח"ו להפריד אנשי מדינת הגולה להגדיר אותם כ'יושבי בטל' הסמוכים על שולחן הנדיבים
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
íòðéà àã ååéøá øòìòðéâøà øòã æéà ñàã :íéðáøä 'à ÷"äøä ìù åáúëîá íù ãåò äàøä ììåëä ìäðî
.ñ÷ðô .áø øòèôà íòðåô øò èâðòøá àã :ì"æ àååàðéùî
íòðåô êåá øòìòðéâøà øòã æéà ñàã :ììåëä ìäðî äàøäå øòã è÷åøãòâ æéà'ñ ,ïéåù ïäòæòâ ñò áàä êéà ,àé :åðéáø
à ïééæ æðåà èòåå ñò 16 ,ïáéøùòâðééøà ñàã èàä øò éåå ììåë àøàôñàåå íòðééà óéåà ïäòæ ìéåå'î æà èâðòøá øò ,ååéøá
.ïáééøù ïééøà êéåà èòåå éáø øòã æà úåëæ ÷ìç àøàôñàåå ïäòæ ïòî ìàæ ,'ä úåãáò ïéà èàä'î ÷ìç
15
...øòðàéöéìàâ ïéé÷ èùéð êàã ïéá êéà [úåçöá] :åðéáø .ìàøùé õøà ú÷ãö úáåèì ÷ñåò æéà øò
אונגארין מכולל עסטרייך ,ועיין בשו"ת מנחת אלעזר )ח"ד סימן ח'( מש"כ
לחיבת הקודש נעתיק פה תמונה מהמכתב קודש הנ"ל:
בזה להצדיק הפירוד מחמת שהמתנדבים בעם רוצים שנדבותיהם יגיעו
למכיריהם ממדינתם ומעירם.
עיין בס' דברי יחזקאל החדש )מכתבי קודש אות ט"ז( ובו מובא מכתב קודש
מהרה"ק משינאווא להרה"ק הקדושת יו"ט כחודש ימים לפני
הסתלקותו של הרה"ק משינאווא )אשר המו"ל העתיק ממכתב שהיה אצל כ"ק
מרן רבינו הברך משה ז"ל( ,ובו הוא מבקש שהיות שמסתובב איזה איש
שהגיע מצפת ורוצה לדבר על לב הרבנים להפריד את הכולל ראמעניא
מכולל אונגארין ,ומבקש שיגער בו ,כי האנשי ראמעניא לא יכולים
להחזיק את הכולל ,ועי"ז יגוועו מרעב ומחסור ,ובתוך דבריו כותב דעת
קדשו של אביו הק' מצאנז נגד הפירוד בין הכוללים ,וכן כותב שבני
אונארין מגיעים במתי מעט לארה"ק ואנשי ראמעניא מגיעים יותר ,וז"ל:
...באשר נוסע איש מצפת ת"ו ורוצה להשחית ולבלוע את כולל וויזניצא,
אשר נתפשר ביניהם מכבר כמה יהיה לחלקם בכולל אונגארין .ושמעתי
מאנשי אמונה שאנשי כולל זה הם עניים כמעט וגוועין ברעב ,לזאת
יראה כת"ה שלא להניח להאיש הנ"ל לשנות ,כי אצלינו אין חילוק בין
נפשות ישראל שבמדינה זו או זו ......ושמעתי שב"ה כולל אונגרין הוא
במצב טוב ...ימחול כת"ה לגעור בו כי אא"מ הגאון הצדיק ז"ל היה
מתרעם מאוד על כל התחלקות שנעשה בין גאליציא לאונגארין...
ובפרט שכולל אונגארין אינם נותנים ]תמיכה הלומדים[ שתי שנים
ראשונות ועי"ז מעט נוסעים מפה לארץ ישראל כי מי שיש לו על שתי
שנים פרנסה ,ונוסע בהרחבה אינו נצרך לכולל ,ועני שאין לו על שתי
שנים פרנסה אינו יכול ליסע וממילא נתרבה חלק היושבין שם,
16 ובגאליציא רק שנה ראשונה אין נותנין מכולל ועל שנה א' בקל להביא
מצו"פ תמונה משער הפנקס 'ספר החיים' של כולל חיבת ירושלים,
שבתוכו כתב הרה"ק משינאווא ז"ל את מכתבו: אתו על פרנסה....לזאת חלק הכולל גאליציא פחות הרבה מכולל
אונגארין ולמה יגרעו עניי מדינה זו מזו ,ובוודאי גם אצל כ"ת אין חילוק,
ע"כ יראה כ"ת שלא ישחית האיש ח"ו ולא יעשה חדשות ...עיי"ש עוד.
15
וז"ל הגה"ק משינאווא ז"ל במכתבו בזה"ל:
"יען כי מוכ"ז האברך המופלג וכו' מו"ה זאב וואלף נ"י הוא הגר בארץ
אחרת ואנכי מכירו מאז ,וחזו מאי דמסהדו עלי' הממונים מכל ערי
הקודש ת"ו כי הוא ציר נאמן ,לזאת נא לקרבו בסבר פנים יפות ולהיות
בעזרו לאשר יצטרך לעזר בדבר שליחותו מאחינו מארצינו הקדושה,
וזכי' גדולה הוא לכל מי שחלק לו בהחזקת ישוב ארץ ישראל כידוע מפי
ספרים וסופרים ,והרב הקדוש המפורסם כקש"ת מורינו אברהם יהושע
העשיל זצללה"ה מאפטא הי' תמיד עוסק בטובת א"י ,ואמר כי חלק
איש בעבדות ד' ית' הוא כפי מה שעוסק בטובת ארץ ישראל ,לזאת גם
אנחנו נלך בעקבות רבותינו ,ויגן עלינו זכותם וזכות הצדקה להצילנו מכל
רע ולהשפיע עלינו ברכות טוב ,דברי הבעה"ח היום יום ב' ח"י למב"י
לספר 'וכפר בעדו' וגו' בששו"ן לפ"ק,
הק' יחזקאל שרגא הלברשטאם".
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
,øòìãðòäèëåøô äîìù 'ø æéà ñàã ïåà :äùî éøáã ã"áà ...úåáà éã ïåô øòáà èîàèù'î :íéðáøä 'à
.éäàã ììåë íòðåô ìäðî øòã æéà øò à èàäòâ ò÷àè èàä áì áèéé øòã ,àé ñàã :åðéáø
øòã ñàåå êåá ïééà ïéà ïééæ åö :ùèéáäàøã ã"áà àæà èéî èãòøòâ èàä øò ,÷åøãñéåà øòùéðàéöéìàâ
òøòèñ÷ò à æéà ïééìà ñàã ,è'îúç'òâ æéà áø øòååàðéù àæà ,òéöéìàâ ïéà èãòø'î éåå éåæà ,ù"éø ï÷øàèù
.úåëæ 17
ïéà ïøéåáòâ êàð æéà øò ìééåå ,....ù"éø øòðàéöéìàâ
...ïìòèùôéåà êéæ óøàã'î ,úåëæ à ò÷àè àé :åðéáø .òéöéìàâ æéà ñàã ,ùèéáäàøã
ïéà æðåà ééá áåè ïåøëæ à ïééæ èòåå'ñ :äøåú úåçøåà é"ø ïéà ,òéöéìàâ ïéà ïøéåáòâ êéåà æéà äùî çîùé øòã
.è'îúç'òâ èàä éáø øòã æà ììåë ñò èàä éåæà ,ìùéîòùô ïôåøòâ ñò èàä'î ,àìùéîòøô
åëåúá åîù úà íúç åðéáø ïëàå .ïñééäòâ
ïèéî ñ÷ðô ïééà ïéà ïééæ åö äéëæ à øéî æéà ñò :ùâøá øîàå . ?æðàö ïåà :äùî éøáã ã"áà
19
.áø øòååàðéù ,[òéöéìàâî] ïòååòâ êéåà êàã æéà øæòéìà íåìù éáø :åðéáø
.àúøåáç åäðäá ïååäú ïë ïéòéá÷ :íéðáøä 'à ïéà ,ïéøàâðåà ïéà èðéåàååòâ øòèòôù øàð èàä øò
øòðééà ,ååéøá à ìàîà ïäòæòâ áàä'ë øòáà .èøòôöàø
19
מצו"פ את חתי"ק של מרן שליט"א בתוך הפנקס 'ספר החיים' ש ל èðéåàååòâ ïéåù èàä øò ïòåå åìéôà æà ,ïæéååòâ øéî ñò èàä
: שבו כתב הרה"ק משינאווא ז"ל את מכתבו לטובת הכולל,הכולל ïééæ è÷éùòâ õìà êàð èøàã ïåô øò èàä ,ïéøàâðåà ïéà
.ììåë øòðàéöéìàâ íåö èìòâ ìàøùé õøà ú÷ãö
ïåô èðòîå÷àã øòã æðåà ééá àã æéà'ñ ,àé :ììåëä ìäðî
18
.íòã
17
עיי' בס' נפלאים מעשיך )ח"ב( שסיפר הגה"צ מפאיע הי"ד שהגה"ק
וכשדיבר שם לראשונה,הייטב לב ז"ל הגיע לכהן כאב"ד בעיר סיגוט
ואמר את," ואמר שיש לדקדק מאוד ב"בדיקות הריאה,בעניני כשרות
והם הבינו שאומר 'בדיקות החיה' ולא הבינו,זאת בגאליציאנער שפראך
. עד שנתגלו להם שהוא מתכוין להריאה,מה הוא מדבר
18
רצו"פ רשימה מעיר טורנא ובסופו ניכר בקשה מאת הגבאי אודות קבלה
על סכום שתרם הרה"ק רבי שלו' אליעזר'ל ז"ל הי"ד מעיר ראצפערט
.לכולל חיבת ירושלים לעדת גאליציען
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ïáìòæ ïôéåà êéùîî èðééä æéà ììåë øòã :íéðáøä 'à íòðåô ï'ååéøá ééååö ï'éáø ï'øàô ïæééåå ìéåå'ë :ììåëä ìäðî
.èùéðøàâ ïòååòâ äðùî èùéð èàä'î ,ìàîà ïåô íòèñéñ ïéà àã ïòååòâ æéà øò ïòåå ,(ì"æ ìàåé éøáãä åðéáø) áø øàîèàñ
.øàé âéöëà èøòãðåä ïéåù :íéðáøä 'à .åùã÷ ãé áúë ïééæ æéà ñàã .ìàøùé õøà
ïåô ïòîå÷àá úåçôùî èðòæéåè ñ÷òæ øòáéà :ììåëä ìäðî .ïäòæòâ ñò áàä'ë ,àé :åðéáø
äúìñî æéà ñòìà ,úåîéùø éã æéà ñàã [äàøäå] ,ä÷åìç éã èàä éáø øòã ñàåå äöìîä ïà æéà ñàã :íéðáøä 'à
ãìàá íåøà èîòð ñàã ,÷"äéò íéìùåøé ïåô äðîùîå .ïáéøùòâ
20
êàñà èàäòâ èàä ììåë øòã ïåà ,úåùôð èðòæéåè âéöøòô .á"öøú ïåô æéà ñàã ,àé :åðéáø
ïåô ïòîå÷àá ïòðò÷ ééæ ,ïøàé éã ïåô êùîá úåðåéñð ïèòáòâ èàä øò ñàåå äîéùø à æéà ñàã ïåà :ììåëä ìäðî
ïòîåðòâ èùéð ìàîðéé÷ èàä'î ïåà ,øòöòìô òðòãéùøàô .ïãéà éã øàô ïìééè ìàæ'î
.ïéôé÷òá èùéð ïåà ïéøùéîá èùéð ,úåøå÷î òãîòøô ïåô ñàã àðñàø÷ ,ïãéà øòðàéöéìàâ æéà ñòìà äòæ'ë :åðéáø
äøåúä ïø÷ íîåøì ,çéìöé íëãéá 'ä õôç :åðéáø íëøéáå ïòî èàä éåæà 21 ,ñàø÷ ìàåîù 'ø ïòååòâ æéà'ñ ,ñàø÷ æéà
.àéîùã àúòééñ ïåà äçìöä èéî ãñçäå èàä ùéãéà óéåà ,àðñàø÷ êéåà ïôåøòâ ééæ èàä'î ,ïôåøòâ
22
* .ñàø÷ ïôåøòâ ñò ïòî
íéåáñåð éìúôð éáø ìåãâä ïåàâäì åðéáø äðôå
ïéà ñò èééâ éåæàéåå ,ñòôò øéà èëàî ñàåå :à"èéìù
20
?úåàéøá מצו"פ העתק ממכתב קדשו של רביז"ל לטובת הכולל שכתב בעת
.ïäà èééâ'î ,èøéáàøô'î ,'ä êåøá :ð"øâä :ביקורו בארה"ק בשנת תרצ"ב לפ"ק
,øòååù øéî æéà ñàåå àéù÷ à ïâàæ êééà ì éåå'ë :åðéáø
.ìàøùé õøà úøåú ,àéù÷ éã èéî àã êéî òùèåî'ë
,äîìù êì óìàä ú"åù øôñä åéðôì àéáäì åðéáø ù÷éáå
ì"æ øòâåì÷ äîìù éáø ìåãâä ïåàâäî
ïéá'ë ,àã ïòðøòì åö èééö âéðééåå ñéåà øéî èîå÷'ñ :øîàå
àã àé æéà'ñ ïòåå ìñéáà øéáàøô êéà øòáà ,àã ãåøè øòééæ
- äáåùú à àã èðøòìòâ øòáéà êéà áàä ,èåðéî òâéãééì à
21
. מח"ס הר שפר. הי"ד,הגאון ר' שמואל פיהרער ז"ל אבד"ק קראס יצ"ו
22
מצו"פ תמונה מהרשימה שביקש מרן ז"ל את הנהלת הכולל שיצרפם
:להחלוקה
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
æéà ,èäåø óåâ øòã åìéôà ,íéà åö ñçééúî êéæ æéà äùòî éã ãðé÷ à ïâàøè ïò÷'î éö ,äìàù à èàä øò - ã"î÷ ïîéñ ïéà
.äëàìî à êéåà ñò íéðù êøåã ,áåøéò ïéé÷ àèùéð æéà'ñ ñàåå õàìô à ééá
ïòîòð òãééá øôåñ íúç ïèéî øéàî úéá øòã øòáà :åðéáø æéà øò ïåà .äìéî úåöî ïééæ íéé÷î ïòðò÷ ìàæ'î ,åäåàùòù
úòãî ã"ô 'éñ ïéà ñò èâàæ øôåñ íúç øòã ,ïäà éåæà .øéîçî ÷øàèù øòééæ
26
úéá íòã 'éúàöî' øò èâðòøá øòèòôù ïåà .åîöò ïéùåòù íéðùã ,åäåàùòù íéðù ïéà ïééøà êéæ øò èæàì
27
.øéàî ééååö ïòåå ,øò èâàæ ,åøéáçì çéìù äùòð ãçà ìë ,äëàìî
é÷åîéð íòðåô àéù÷ éã ïòî èøòôèðòøàô éåæà :ð"øâä çéìù à øòðééà øòãòé èøòåå ,ïòîàæåö äëàìî à ïòäåè
éåå (.áë) àî÷ àáá ïéà êàã èâòøô óñåé é÷åîéð øòã 28 ,óñåé (.ç) àòéöî àáá ïéà àøîâ éã éåå éåæà àìéîá ,ïèééååö ï'øàô
åùà êàã æéà'ñ ,úáù áøò èëéì à ïãðéöðà ïòî ïò÷ éåæà áéåà ,øò èâòøô ééà .åáðâù íéðù åà äàéöî åäéáâäù íéðù
29
.åéöç íåùî ìééåå ,øò èâàæ ?ïéøåèô åàéöåäù íéðù æéà ñàååøàô éåæà
ïéé÷ èùéð àéù÷ éã ò÷àè æéà øéàî úéá íòã èéåì :åðéáø éåæà ïéøåèô æéà íòã ïâòåå ,äøéáò øáãì çéìù ïéà æéà'ñ
30 23
÷.àéù .øò èâàæ
31
.éåæà àéù÷ éã èâòøôòâ ò÷àè øéîàä æðåà ïòî èâàæ åáðâù íéðù ééá íãå÷ ,ïëàæ ééååö øòååù øéî æéà
,åàéöåäù íéðù êàã ïòî èãòø àã ,äøéáò øáãì çéìù ùé
26 àáá ïéà èâàæ àøîâ éã ,ïëàæ éã ïùèðòî ééååö êàã ïäåè
עיי' שם שמביא קושי' הפנ"י ומתרצו מדעת עצמו ,וז"ל" :והנה הגאון
בתשו' פ"י הנ"ל הקשה למ"ד בב"מ י' ע"ב דלאו בר חיובא מחייב .äøéáò øáãì çéìù ùé íòã ééá àé èâàæ'î æà (:é) àòéöî
שולחו ,אי ס"ד יש שליחות לנכרי מדרבנן מה יענה הך מ"ד בכולי úéá à àã æéà'ñ æà ììëá èùéð èðàîøòã øò ,íòãëàð ïåà
תלמודא דאמרי אמירה לנכרי בשבת שבות ,תיפק ליה משום שליחות ïéé÷ àèùéð æéà úáù æà èâàæ øò ñàåå ('ä 'éñ óåñ æ"òäà) øéàî
ולא תי' כלום ,ומאז כתבתי בחידושי וכן הוא מוסכם בדעתי בלי ספק 24
.úåçéìù
דלענין מנוחת שבת לא שייך שיהיה שלוחו כמותו ,דהתור' הקפידה על
מנוחת גופו של ישראל ולא אגוף המלאכה" ,עיי"ש. äùòîì æéà äøéáò øáãì çéìù ïéà éåå éåæà æà ïééøà èééâ øò
27 øåèô øàð æéà åäåàùòù íéðù æéà ,íéîù éãéá áééç àé
עיי' שם שכתב :והסברתי זה בטוב ולא אאריך עתה ,כי כעת מצאתי
הגאון בית מאיר כ' ס"ס ה' וה סביר זה התירוץ בעצמו. ììëá èðàîøòã øò ïåà .àé ñò æéà äøéáò øáã à øòáà
28 25
.úåçéìù ïéé÷ àèùéð éøîâì æéà úáù ééá æà èùéð
ידוע קושית הנימוקי יוסף ,דבגמרא )ב"ק כב (.אתמר רבי יוחנן אמר אשו
משום חציו ,וריש לקיש אמר אשו משום ממונו ,פירש"י ז"ל משום חציו, áéåà æà íéðåøçà òøòãðà éã éåå ïèìàäòâ èàä øò :ð"øâä
חייבו הכתוב דאיהו קעביד דהוי כזורק חץ ,משום ממונו ,כשורו ובורו
שהזיקו .והקשה דלמאן דאמר אשו משום חציו ,האיך שרינן עם חשיכה
להדליק את הנרות ,והדלקתה הולכת ונגמרת בשבת ,הא מה שדולק 23
וז"ל :מה שהעיר לשאת תינוק למול או ס"ת במקום שאין עירוב להיות
בשבת נחשב כאילו הוא עצמו הדליקו ,ותירץ דאין הפירוש אשו משום מותר ע"י שיוציאוהו שנים יחד דב' שהוציאו פטורין .הנה נלפענ"ד טעם
חציו דנחשב העשיה דלהבא כאילו עשה אז ,רק אמרינן דכל מה נכון דאין לעשות כן דהנה ב' שעושין מלאכה כ ל אחד נעשה שליח
שנעשה במשך הזמן על ידי חציו ,נחשב כאילו נעשה עתה ברגע שירה לחבירו ,כמ"ש בפ"ק דב"מ גבי שנים שהגביהו מציאה או ב' שגנבו .
החץ עיי"ש.
29 ומה דבשנים שהוציאו פטורין ,היינו מכח דאין שליח לדבר עברה ,כיון
עיין בס' להורות נתן על המועדים )שבת שובה עמ' קל"ז אות ו'( שמיישב קו' דזה אינו זכי ה לו ,וא"כ הרי מפורש בפ"ב דקדושין דבדיני שמים יש
הנמוק"י על פי ד' הבית מאיר ,ע"ש ,וכן בשו"ת באר משה )חלק ז' דיני בני
שליח לדבר עבירה ,א"כ מה שב' שהוציאו פטורין הוי רק בדיני אדם ,
א"י וחו"ל סי' ז'(. אבל בדיני שמים חייבין ,וא"כ אין זה עצה טובה כיון דבדיני שמים
ועי' בשו"ת עצי חיים סי' ט"ז ד"ה ומ"מ מה שביאר בענין .בשאלה על חייבין ,לכך נתנו עצה אחרת מה שבדיני שמים מותר ,וא"ש.
דבר נר האלעקטרי ,אם מותר להדליק ביום ו' ערש"ק ולהניחו פתוח כדי 24
דבשבת לא שייך שליחו של אדם כמותו אפי' אי נימא דשייך שליחות
שיאיר ביום השבת ,עי"ש כל הענין באריכות. בעכו"ם ,דבשבת לא הקפידה התורה על עצם עשיית המלאכה שלא
30
עיין בס' קהילות יעקב על מס' שבת )סי' נ"ה( שהקשה על הבית מאיר תיעשה ,רק קפידת התורה שגופו של ישראל ינוח ולא יעבוד בה שום
והחת"ס מד' הנמוק"י הנ"ל. מלאכה ,כמו שכתוב למען ינוח שורך וכו' ,ע"כ אפי' שלח שליח לעשות
31 מלאכה בשבת ועשאה לא עבר המשלח שום איסור כיון דהעיקר
אצל מעמד המרומם 'סיום רבתי חצי ש"ס ' של חבורת יסודי התורה
שהתקיימה במעמד אלופי אלפי ישראל ביום א' פ' לך שנת תשפ"ו, הקפידא שגופו ינוח בשבת ,וסוכ"ס הרי נח ולא עשה כלום ,ועצם הדבר
קודם המעמד הרצה רבינו שיעור ברבים לאלפי המסיימים ,בתחילת שהמלאכה נעשה לית לן בה.
25
מס' בבא קמא על סדר המס' שהתחילו אחר הסיום ,והזכיר שם את ד' עי' בלב אהרן ]דרושים[ פ' משפטים )עמוד קנ"א( ,ובפ' כי תשא )עמוד של"ה(
הנמוק"י הנ"ל ,והקשה על ד' הבית מאיר והחת"ס כנ"ל. ביאורים נאים בענין זה .
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
* ,àøáñ éã ïèìàäòâ èùéð èàä óñåé é÷åîéð øòã :ð"øâä
à êéåà ,õéùôéì éúáù 'ø æéà ñàã ïåà :äùî éøáã ã"áà êéåà ñò èñééä èäåø óåâ øòã åìéôà ,äùòî ïééæ æéà'ñ áéåà
éáø ïåô íéáúë òìà éã è÷åøã øò .ììåëä úìäðä øáç .øåñéà à
.øòâåì÷ äîìù ïééæ èòåå'î ,úáù óéåà ïéåù êéæ èééøâ éáø øòã :íéðáøä 'à
?øéà è÷åøã 'äøåúä úîëç' éã ,äà :åðéáø äæ êàã èìàä ïåòîù éáø ,(à"òé ïåøéî ÷"úàá) ïåòîù éáø ééá
.úåáåùú òééð éã ,êéåà íéáúë òìà ,àé :õéùôéì ù"øâä ...ìåëé åðéà äæå ìåëé åðéà
ú"åù òñéåøâ éã ,êéåà 'úòãå íòè áåè' òééð éã :åðéáø ã"î÷ 'éñ äîìù êì óìàä ú"åù øôñä êåúá åðéáø äàøäå
?àé (ò"åù é÷ìç 'ã ìò) øòãðòá à ,àéù÷ ïééæ ììëá æéà ñàåå èùéð ééèùøàô'ë øòáà :ð"øâä
.'ä êåøá ,àé :õéùôéì ù"øâä êéìãðòèùøàô èùéð æéà .àã øòëéæ êàã æéà ïðáøã øåñéà
ìéôéåå ,òëéìèò ïäòæòâ êéà áàä úåúëñî óéåà :åðéáø à ïåà .àã øòëéæ êàã æéà ïðáøã øåñéà à ,àéù÷ òöðàâ éã
?èìòèùòâøòäà ïéåù øéà èàä úåúëñî à øàð æéà'ñ ùèàë ,øåñà êéåà êàã æéà úéìîøëá ìîæéà
.àî÷ àáá ïåà ,ãòåî óéåà :õéùôéì ù"øâä .ïðáøã
?èëàîòâ ïéåù øéà èàä ãòåî õðàâ óéåà :åðéáø åö êàã ñò èëééìâ øò ,øòî êàð âòøô'ë øòáà ,àé :åðéáø
.àã æéà'ñ ñàåå óéåà èëàîòâ èàä'î :õéùôéì ù"øâä èøàã ,åáðâù íéðù ïåà äàéöî åäéáâäù íéðù åö ,èøàã
øòãðòá òééð .íéçñô óéåà 'ñî øòãðòá ééååö àã æéà èöòé åáðâù íéðù - 'ñåú èéî é"ùø ä÷åìçî à æéà'ñ - 'ñåú èâàæ
.ãé áúë ïåô øáãì çéìù ùé æéà äøéáò ïà ïòîàæåö ïòäåè ééååö æà
32
óéåà ,àã æéà ïäòæòâ êéà áàä àîåé óéåà ,!?éåæà :åðéáø .äøéáò
.òìà èùéð ÷ðòãòâ êéà ,äëåñ .àéù÷ ò÷øàèù à ,àé :ð"øâä
óéåà ïåà ,àã æéà äðùä ùàø óéåà êéåà :õéùôéì ù"øâä
.úáù 'ñî
(' עי' מ"ש מרן שליט"א בלב אהרן )עמ"ס אבות פרק ב' משנה י' אות ג,אגב
.çñô úåëìä óéåà 'íééçä øôñ' øòã êéåà
בביאור המשנה והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים וכו' וכל דבריהם
.èòáøàòâ øòáéà ïééù æéà 'íééçä øôñ' øòã ,àé :åðéáø ואפ"ל בהקדם המבואר. וצריך ביאור מהו הדמיון לאור ואש.כגחלי אש
.è÷åøãòâ øòáéà êéåà ïòî èàä 'íééç úåðù' דאף לאחר הסתלקות החכמים מתלבש כחם בתלמידיהם שהם בחיים
èàä'î ñàåå øôñ ééð à æéà ñàã 'íééç õò' :õéùôéì ù"øâä והנה כתב בנימוקי יוסף.בעולם הזה ההולכים על פי דרכם והוראותם
אף אם מת המדליק,( דלרבי יוחנן דאמר אשו משום חציו.)בבא קמא כב
ùéøô èàä'î ñàåå úåãé éáúë éã ïåô èëàîòâ èöòé
דחשבינן ליה, משתלם הניזוק מאחריות נכסיו,קודם שהזיק האש
.ïôàøèòâ
, דהוי כזורק החץ,להמדליק כאילו הוא בעצמו הדליק הכל מעיקרא
øéà èàä íéáåè íéîé óéåà 'á÷òé úìä÷' íéøôñ éã :åðéáø וכיון דבאותה,שבשעה שיצא החץ מתחת ידו באותה שעה נעשה הכל
?è÷åøãòâ êéåà . עכ"ד,שעה היה בין החיים משתלם הניזוק מאחריות נכסיו
.ãðàá òøòèñ÷ò à è"åé ïãòé óéåà àã æéà'ñ ונמשלו,ובזה יתפרש כוונת המשנה והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים
.íéãòåî óéåà øòãðòá ïöééøã ,àé :õéùôéì ù"øâä להורות שכמו הכח אחר המעורב באש מזיק ביותר,החכמים לאש
,øæòä ïáà ïéà úåëìä éùåãéç éã óéåà ïòî èòáøà èöòé כמו כן כחן של,משאר המזיקין ותפעול למרחוק גם לאחר מיתה
ותתלווה,החכמים מעורב בתלמידיהם והולך למרחוק גם לאחרי מותם
áúë ïåô êéåà æéà ñàã ,íéëøë ïäòö ïééæ àîúñî èòåå ñàã
.כח קדושתם בתלמידיהם לעורר לבבם לתורה ועבודה
.ãé 32
וכתב הקצוה"ח,דהנה תוס' ד"ה ושותפין שגנבו וכו' חולק על רש"י
,ãé áúë êéåà êàã æéà äøåúä úîëç òöðàâ éã :íéðáøä 'à
דלדעת,')בסימן שמ"ח( שיש כאן מחלוקת יסודית לדינא בין רש"י ותוס
.øòãðòá âéöôåô ïåà øéô ééá ïéåù èìàä'î ' ואילו לתוס,רש"י מהניא המיגו אפילו במגביה לבדו עבורו ועבור חבירו
æéà øò æà ìàîðééà øò èðàîøòã (ë ùåøã) á÷òé úìä÷ ïéà ' ובקצוה"ח תמה על ד,לא מהני המיגו אלא א"כ הגביהו שניהם יחד
33
.êéåà äùî çîùé íòã ãéôñî .תוס' מה סברא יש לחלק ביניהם יעו"ש
øò èðàîøòã äáåùú éîé úøùò äùøã à ïéà :åðéáø דמיגו,'ובנתיבות )סי' ק"ה סק"ג( כתב לבאר גדר הדברים בשיטת התוס
34
.ñàã אלא הוא דין מחודש דכיון דאם,דזכי אינו מצד דיני זכיה ושליחות כלל
משו"ה אמרינן מיגו,לא יזכה לחבירו בהגבהה זו גם הוא בחלקו לא יזכה
33 ומהני אף במי, ופשטה זכייתו בכל החפץ,דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה
יש לציין שבס' תולדות שלמה )עמ' ס"ז( מובא שיש באמתחתם מכתב והלכך ס"ל לתוס' דלא,שאינו בר שליחות כלל כגון בעכו"ם וכדומה
. ע"ש,ברכה ממרן הישמח משה ז"ל להגאון רבי שלמה קלוגער ז"ל .מהני אלא דוקא בשנים שהגביהו שכל אחד נצרך להגבהת חבירו
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
35
èùéð èàä øò æà ãàùà ,èâàæòâ èàä áì áèéé øòã .äùî çîùé íòã ïòååòâ ãéôñî êéåà èàä øôåñ áúë øòã
õéðåö ïéà èìàåå ñò ìééåå ,øôåñ íúç íééá èðøòìòâ (à"ì úåà úåãéî â"é ìò) íéðô áèéé ïéà ãôñä à àã êéåà æéà'ñ
39 36
.äáåùú à ïáééøù íééá ïòîå÷òâ .ãôñä øòðééù à øòééæ ,øôåñ áúë ïôéåà
øòã éåå éåæà úåáåùú ïáéøùòâ ïòåå èìàåå øò :íéðáøä 'à .ïäòæòâ èùéð íéà èàä øò øòáà :õéùôéì ù"øâä
.èâàæòâ øò èàä ,äãåäéá òãåð íää íéîéá ,ïäòæòâ íéà èàä øò éö èùéð ñééåå'ë :åðéáø
.äùòî òøòãðà ïà æéà ñàã ,ïééð :åðéáø .èééåå øòééæ ïòååòâ êàã æéà'ñ ,ïøàô åö øòååù ïòååòâ æéà
áø øòùåôàì øòã ,ì÷éðééà ïøàô èâàæòâ øò èàä ñàã .øôåñ áúë íòã ãéôñî ïééù øòééæ æéà øò øòáà
)éáø ÷"äâä åðúç ïá ,ùåôàì ÷"ãáà ì"æ íéåáìèééè ãåã äùî éáø ö"äâä èàä äùî çîùé øòã æà ñòôò èâàæ'î :õéùôéì ù"øâä
ïòåå æà ,úå÷ìúñä ïééæ øàô (òååàìàåå ÷"ãáà ì"æ ì÷åé á÷òé ìàøùé .øôåñ íúç íåö ïòðøòì ïééâ ìàæ áì áèéé øòã æà èìàååòâ
úåôéãø ïåà ùôð úîâò ìéôéåæà èàäòâ èùéð èìàåå øò æéà ñàååøàô øòáà ,êàæ àæà ïåô èãòøòâ èàä'î :åðéáø
òãåð øòã éåå úåáåùú ïáéøùòâ øò èìàåå ïøàé òìà òðééæ åáùåî íå÷î âøåáùòøôá éë) ô"àèù ïâòåå ?ïòâðàâòâ èùéð øò
.äãåäéá àåöîì äù÷ ãåàîå ,úåîåèô úåæååà úìéëàá ì÷äì åâäð øôåñ íúçä ìù
38
íéà èìàåå ñò æà ,èâàæòâ øò èàä âøåáùòøô éôìë øòáà .ïëàæ òëìòæà êàð ïåà 37 ('åëå á÷ð íåù éìá èùåä
øò ïòåå äáåùú à ïáééøù íééá ïòîå÷òâ õéðåö ÷øàèù
34
ñàã .èâàæòâ øò èàä éåæà ,øôåñ íúç íééá ïòåå èðøòì עי"ש בדרוש ותוכחת מוסר לעשרת ימי תשובה שנת תר"ב גדולתי
.ì"æ ïèàè ïééî ïåô èøòäòâ êéà áàä לפ"ק ...וז"ל שם )דף רעג(... :יותר מקול נהי של ציון נשמע עתה איך
שודדנו ,וכמה צדיקי הדור נסתלקו בשנה זו ובתוכם הרב הגאון הצדיק
øéà èâàæ ñàåå ,øåöé÷á :ì"ðä àéùå÷ä ïéðòì åðéáø øæçå
מו' משה אב"ד דק' איהעל ,אשר היה ראוי להספידו בפני עצמו אך אין
?àéù÷ éã ïâòåå הזמן גורם..
...êìîä éøçà àåáé éî :ð"øâä 35
נדפס בס' כתב סופר פ' שופטים )עי"ש בד"ה ובמדרש וכו'(.
,äáøãà ,õåøéú à ïøòôèðò ïò÷'î øòáà ,àé àé :åðéáø 36
וזלש"ק שם... :ומזה יש לדון אם כך על אדם כשר ,קל וחומר בן בנו של
.àéù÷ éã óéåà ïâàæ ñòôò øéà èðò÷ øùôà קל וחומר על רב גדול ליהודים שנסתלק ועלה למרומים בשנה העבר
êéà ìòåå ,éåæà èâàæ éáø øòã æà ...òåîùì äåöî :ð"øâä ה"ה הרב הגאון מוה' אברהם שמואל בנימין זלה"ה אבד"ק פרעשבורג
40
.ïéøòã ïøòì÷ðééøà ראש מתיבתא ,ויותר משלשים שנה הרביץ תורה לרבים ,והעמיד
תלמידים הרבה ,והוא היה ראש המדינה וראש המדברים בעת האסיפה
ïåô èùéð - á÷òé úòåùé ïéà èðàñøòèðéà àã æéà'ñ :åðéáø
כנודע היה ראש המדינה וראש המדברים בעת האסיפה כנודע וכו'
ùøéä éáö éáø ïåàâä) ä"öø úëøá øòã ì÷éðééà íòðåô øàð ,íéà ...ומה מאוד ראוי לשום על לב ולהוריד כנחל דמעה על אשר נפלה
ïéà è÷åøãòâ æéà'ñ ïåà ,(å"öé âøòáîòì ÷"ãáà ì"æ ïééèùðøåà עטרת ראשינו בחטאינו ...עיי"ש באריכות גדולה.
37
íòðåô ïéðò íòã ïåô èãòø øò - (ç"îøú é"ñåñ) á÷òé úòåùé כידוע היה מבוכה גדולה בענין האווזות פטומות ,ורוב האנשים שדרו
íòðåô àøáñ éã êéåà èééèù øôåñ íúç ïéà - øéàî úéá באינטערלאנד במדינת אונגארין שהלכו בדרך החסידות לא אכלום ,עיין
בספה"ק אגרא דכלה )פ' וארא( שמחמיר מאוד על אכילת געשטאפטע
.øéàî úéá
גענז ,ומסיים :ע"כ שומר נפשו ירחק מזה ,עיי"ש .ועיין בשו"ת אבני צדק
שמחמיר גם כן בזה .אבל באויבערלאנד לא החמירו בזה.
38 ועיין בשו"ת מראה יחזקאל )סי' ע"ט( שכתב תשובה להרה"ק הבני
עיין בספר זכרון למשה )מכתב כ"א( שמביא מכתב של הגה"צ מלאפאש יששכר ובו מרעיש על ענין האווזות הפטומות ,וכן עיין בדרכי תשובה )סי'
ז"ל שהגה"ק הישמח משה ז"ל רצה לשלוח נכדו מרן הייטב לב ללמוד ל"ג סקכ"א( שמאריך בזה,
בישיבת פרעשבורג אצל החת"ס ,אמנם הייט"ל לא רצה מחמת שינוי
ועיין בילקוט תפארת שלמה שא' מג' דברים שתיקן הרה"ק התפא"ש
המלבושים שהיה שם ,אמנם בסוף ימיו התחרט ע"ז שלא שלחו לקבל
ז"ל בראדאמסק ,היה שלא לעשות ולא לאכול אווזות פטומות ,עיי"ש.
לקח ,עיי"ש.
39 ואגב יש לציין שחוץ מהשאלות שנתהוה בענין נקיבת הוושט היה גם
ועיי' בס' צנא מלא ספרא שפע"א סיפר מרן רביה"ק בעל הדבר"י ז"ל
צדיקים שהתנגדו לזה משום צער בע" ח כדמובא בספר דברי שלום -
האי עובדא לפני הגאון ר' מיכאל בער ווייסמאנדל ז"ל מנייטרא ,והעיר
סטראפקוב )עמ' קצ"ג( ,ועיין בס' מקוה ישראל )אות כ"ה( שמביא שם
ואמר שהיה כדאי להייטב לב שלא לאכול מאכלי בשר כלל ,רק מאכלי
שהגה"צ מאינטערדאם ז"ל התיר רק 'שיטען די גענז' דהיינו להשליך ליד
חלב לכמה זמן ,ובלבד שיקבל תורה מפי מרן החת"ס ז"ל.
40 העופות אבל לא 'שטאפען די גענז' דהיינו לתחוב בידים לתוך הגרון,
ומן הנכון לציין שלמחרתו מביקור זו כתב הגאון שליט"א מכתב המצו"פ ומעתיק שם מכתב מהרה"ק משינאווא ז"ל שהתיר באופן כזה עיי"ש,
לכבוד מרן רבינו שליט"א ,לתרץ את הקושיא הנ"ל: ועיין בתשו' מהר"ם שיק )או"ח סי' רמ"ט( תשובה ארוכה בענין זה.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
æéà ,ùåãéç ñ'øéàî úéá ïöðàâ íòã æà ñéåà èîå÷ àìéîá øòã ,(ç"îù 'éñ) úåáéúð ïåô àéù÷ éã àã êàã æéà'ñ :ð"øâä
æéà äôåâì äëéøö äðéàù äëàìî æà èìàä êéà áéåà øàð ,àøîåçì í"åëòì úåçéìù ùé æà é"ùø èéåì èâòøô úåáéúð
éã æéà ñèìàîòã ,áééç æéà'î æà êéà èìàä øòîàè .øåèô .éåâ à êøåã ï÷éù èùéð êàã ïòî øàè
èòéåáòâ øéàî úéá øòöðàâ øòã æéà àìéîá ,øåñà äëàìî .øò èâòøô éåæà àé :åðéáø
è÷åøãòâ æéà'ñ ,ä"öø úëøá øòã èâàæ éåæà .íòã óéåà øàð ïéà ÷åìéç òñéåøâ à æéà'ñ æà éåæà èâàæ (ä"öø úëøá) øò æéà
41
.äåèôéåà ïéî àæà .á÷òé úòåùé ïéà äëàìî æà èìàä êéà áéåà ,äôåâì äëéøö äðéàù äëàìî
áéåà ,àéù÷ éã èøòôèðòøàô æéà ñèìàîòã :ð"øâä äøåú éã èàä ñèìàîòã ,øåèô æéà äôåâì äëéøö äðéàù
äðéàù äëàìî ìééåå ,øéàî úéá ïåô àøáñ éã èùéð èìàä'î äëàìî èìàä êéà áéåà øòáà .ùèðòî ïôéåà è'øñà'òâ
ïåô àéù÷ éã øòååù èùéð æéà ,áééç æéà äôåâì äëéøö éã è'øñà'òâ äøåú éã èàä ,áééç æéà äôåâì äëéøö äðéàù
.úåáéúð äðùî éã ,èðàñøòèðéà æéà íòã ïâòåå ,øò èâàæ .äëàìî
.àøáñ ò÷øàèù à æéà øéàî úéá øòã øòáà ,àé :åðéáø øòã ìééåå ,'äòéøæä' èâàæ í"áîø øòã ïåà 'òøåæä' èâàæ
ïéà ,êéåà á÷òé úòåùé ïéà èééèù øéàî úéá ïåô àøáñ éã æéà ,áééç æéà äôåâì äëéøö äðéàù äëàìî æà èìàä í"áîø
.ñò øò èâðòøá (ä"÷ñ 'ä 'éñ) øæòä ïáà äëéøö äðéàù äëàìî æà èâàæ øò ïåà .øåñà äëàìî éã
÷øàèù æéà ììëá úåøáñ ñ'øéàî úéá íòã :íéðáøä 'à ïôéåà òøåæä äðùî éã èâàæ íòã ïâòåå ,øåèô æéà äôåâì
42
.úåøáñ òâéãìàååòâ æéà'ñ ,ïòîåðòâðà .ùèðòî
.óñåé é÷åîéð ï'èéî èùéð èîéèù'ñ øòáà :ð"øâä ________________________________________________________
íòã èùéð ïòî èééèùøàô øéàî úéá ï'èéåì ,àé :åðéáø
.óñåé é÷åîéð
èéî äáø äçìöä ,èðåæòâ òìà èééæ ,ïééô :åðéáø íëøáå
.ïèåâ íòìà
êééà èàäòâ äàðä ÷øàèù áàäë :ð"øâäì åðéáø øîàå
íéîé êøåàì ,ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,ïôòøè åö
.úòãä úáçøä èéî äãåáòä ìòå äøåúä ìò ïöéæ ïòðò÷
èééäøòèðåæòâ ,êøáúé êøáîäå ,çë øùéé à ,ïîà :ð"øâä
.åðé÷ãö çéùî æéá
äáø äçìöä úëøáá íäî åðéáø ãøôðå
41
עי' בישועות יעקב או"ח )סוס"י תרמ"ח( בתשובה ב' של נכד המחבר שהוא
,בעהמח"ס שו"ת ברכת רצ"ה ע"ש בד"ה עתה וכו' באמצע הדבור
דלמ"ד מלאכה שאצל"ג פטור אמרינן דבשבת עיקר האיסור הוא על
כדעת זקינו בישוע"י, אבל המלאכה גופה אינו מתועב,האדם למען ינוח
שפיר י"ל, ומפורש מדבריו דלמ"ד מלאכה שאצל"ג חייב,('אה"ע )סי' ה
,( בשם המפורשים. וכ"כ בספר גן דוד )דף כ"ו,דהמלאכה גופה מתועב
י"ל דמלאכת שבת הוא איסור,דלר"ש דס"ל מלאכה שאצל"ג פטור
סובר דמלאכת שבת, ולר"י דמלאכה שאצל"ג חייב,גברא למען ינוח
.דאסרה תורה הוא איסור חפצא
42
עי' בס' שם הגדולים החדש )מערכת גדולים אות מ' סעי' א( מה שכתב עליו
עוקר, הרב מו"ה מאיר פוזנר הוא הגאון האמתי המפורסם בדורו:בזה"ל
ושמו, אב"ד ור"מ דק"ק שאטלאנד ושאר קהלות,הרי הרים בפלפולו
חיבר ס' בית מאיר על ש"ע אה"ע ושקיל וטרי עם הגאון,גדול בישראל
ובזמן הגאונים מוהרע"ק איגר,בעל נודע ביהודה ועם הגאון הפלאה ז"ל
וחולקים לו כבוד גדול כאשר, הי' זקן וגדול שבדורם,ומהר"מ סופר
ונדפס כעת עוד ממנו על או"ח ויו"ד.תראה בתשובותיהם כמה פעמים
. ויש ממנו על חו"מ והידושי הש"ס בכ"י,ג"כ כשמו בית מאיר גם
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
סעודת רעוא דרעוין שב"ק פ' וירא שנת תשע"ו לפ"ק
בביהמ"ד הגדול דקרית יואל יצ"ו
ïîæ ìëá ãéîú åéìò òéôùîå äùåã÷ã àîéùø íãàä áìá ÷÷çð äùåã÷áù øáã ìëî
די ערשטע צוויי בתי מקדשות זענען געווען א הכנה 'ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו'
אז די ערד זאל סובל זיין דעם בית המקדש השלישי )י"ח ה'(
נאר דאס קען זיין אזוי .ס'איז באקאנט דאס משל וואס דער געפון מיר די וואך אין די סדרה ,די מלאכים זענען געקומען
ישמח משה )פר' תצוה ד"ה כתית למאור( 3זאגט אויף דעם ענין לביתו של אברהם ,און אברהם האט געזאגט 'ואקחה פת
לחם וסעדו לבכם אחר תעברו'.
3
דער מדרש )שמות רבה כ"ח א'( 1זאגט ,בשעת מתן תורה
בישמח משה :נקדים מה דעמדו הקדמונים )עקידת יצחק שער
'בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה .צר הקב"ה קלסתר פניו
ק"ג( ,הכי השני מקדשים שחרבו ,הם פועל ריק ח"ו והיו
כלא היו ,חלילה מלומר כן .אמנם הענין הוא יובן על פי
של משה דומה לאברהם ,לא זה שירדתם ואכלתם אצלו?'.
משל לאחד שהביא זרע אילן טוב ממרחק ,ונטעו עד שצץ יעדער שטעלט זיך אויף די קשיא ,2נו ,אז די מלאכים האבן
ופרח ועשה פרי ,ואחר כך עקרו והביא זרע אילן אחר ונטעו שוין געגעסן ביי אברהם אבינו ,פאר דעם קענען זיי נישט
וגם עשה פרי ,ועקרו וחזר והביא זרע אילן דוגמתו מן באקומען די תורה? וואס פאר א שייכות האט דאס איינס
המובחר ,ונטעו והכניסו לקיום להיות דבר המתקיים לעד. צום צווייטן?
והנה בעת עקירת השני אילנות הראשונים ,כל הרואה
משתומם ומתפלא על מה עשה ככה לארץ הזאת לנטוע
אילן טוב ויפה ולעקור אותו זה פעמיים ומה טעם יש בדבר.
אמנם האיש הנוטע אף הוא השיב אמריו להם כי הכל 1
בשמות רבה :באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע
בחכמה ובהשכל ,וכי גם נטיעת ב' האילנות הראשונים
במשה ,עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה
ועקירתם ,הכל היה צורך קיום אילן השלישי ,לאשר כי
לאברהם ,אמר להם הקב"ה ,אי אתם מתבישין הימנו ,לא
הארץ הלזו אינה מסוגלת לגדל אילן כזה בטבעה ולא תוכל
זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו .אמר הקב"ה
שאיתו ,לזאת הקדים לנטוע נטע נעמן בארץ עדי תקבל
למשה ,לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם ,שנאמר
קצת איכות וטבע עפר הארץ המגדלת אילנות כאלו ,ואחר
)תהלים ס"ח י"ט( 'לקחת מתנות באדם' ,ואין 'אדם' האמור
זה עקרו לנטוע אחר תחתיו ,וכן בפעם הב' ,ואז כשקבלה
כאן אלא אברהם ,שנאמר )יהושע י"ד ט"ו( 'האדם הגדול
הארץ כח שיש בו די לקיים האילן קיום נצחי ,ונעשה קרן
בענקים' ,הוי 'ומשה עלה אל האלקים'.
בן שמן משמני הארץ הרחוקה ,ואז נטע אילן השלישי אשר
לזה היה מגמתו גם מאז ,ועתה לא יבצר ממנו אשר זמם ]וכלשון הזה הובא בילקוט ראובני )בפרשתן( :בשעה שעלה
לעשות ואחרית דבר טוב מראשיתו כאמור ,עד כאן המשל. משה למרום לקבל את התורה בקשו מלאכי השרת לפגוע
במשה ,מיד צר קלסתר פניו של משה דומה לשל אברהם,
והנמשל הוא כשראתה חכמתו יתברך אשר אין בכח הארץ
א"ל לא זה שירדתם ואכלתם אצלו[.
הגשומה הלזו לקבל ולסבול נוגה אור קדושת בית המקדש
2
השלישי שיבנה במהרה בימינו ,אשר כוננה היוצר בגבהי זה לשון היפה תואר :קשה ,מה טענה היא 'אי אתם
מרומים ליסדו על מכון הר ציון ,אשר עליו נאמר )תהלים כ"ד מתביישין ממנו וכו'' ,וכי מי שזימנו חבירו פעם אחת,
ג'( 'מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו וגו'' ,לולי הב' יתבייש ממנו מלמחות בידו אם יבא לגזלו.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ס'זאל זיין א פייער -א הימלישע פייער )בבא קמא ס .5 (:די פון חורבן הבית ,אז ס'איז געווען א בית המקדש
מגושם'דיגע ערד איז נישט מסוגל סובל צו זיין די גרויסע הונדערטער יארן ,און ס'איז חרוב געווארן ,איז עס חלילה א
קדושה פונעם בית המקדש השלישי .האט דער פועל ריק ,כאילו לא היה?
אייבערשטער געהייסן אויפבויען א בית המקדש ,ס'איז
איז דער זיידע ז"ל דאס מסביר מיט א משל ,איינער האט
געשטאנען הונדערטער יארן ,מ'האט מקריב געווען
אנגעבויט א נטיעה -א ביימעלע ,ס'איז געשטאנען אפאר
]קרבנות[ ,די עבודת ה' -עבודת הקודש פון די כהנים
יאר ,נאכדעם האט ער עס אויסגעריסן .האט ער
בקדושה ובטהרה אזויפיל יארן ,האט די ערד באקומען א
אריינגעפלאנצט אויפן זעלבן פלאץ נאך איינס ,און
קדושה .ער האט עס געהייסן אויסרייסן ,און מ'האט
נאכאמאל ,ס'איז געשטאנען און ער האט עס אויסגעריסן.
נאכאמאל אויפגעבויט א צווייטן בית המקדש ,אזוי איז די
דער וואס קוקט צו פארשטייט נישט" ,האסט עס
ערד שוין מוכשר סובל צו זיין די קדושה פונעם בית
איינגעפלאנצט ,וואס רייסטו עס אויס?" ביז ער איז אים
המקדש השלישי.
מסביר אז דאס איז א זעלטענע נטיעה וואס ער פלאנצט
אפילו ווען ס'איז שוין נישטא קיין ביהמ"ק ,איז איין דא ,און דער מקום איז נישט מוכשר ,די ערד איז א
געבליבן אויפן פלאץ א שמנונית רוחני מאגערע ערד ,ס'קען נישט וואקסן .דורכדעם וואס ער האט
איינגעפלאנצט די נטיעה א שטיק צייט ,און ס'איז געוואקסן
קומט אויס ,אפילו נאכדעם וואס ס'איז שוין נישטא קיין
דא -ס'איז געשטאנען דא ,האט די ערד באקומען א
בית המקדש ,אבער געבליבן איז -א שמנונית רוחני איז
פעטקייט ,א שמנונית .האט ער עס יעצט אויסגעריסן ,האט
געבליבן ,פונעם מקום המקדש איז געבליבן אויפן פלאץ.
ער איינגעפלאנצט נאכאמאל ,יעצט וועט ער שוין קענען
אזוי קומט אויס פון די ווערטער פון זיידן ז"ל דער ישמח
איינפלאנצן די ריכטיגע נטיעה ,ס'זאל זיין אויף א קיום.
משה.
איז ער מסביר ,ס'איז דער זעלבער ענין .הקב"ה האט
טעמי מצות תקיעת שופר געוואלט אראפברענגען דעם בית המקדש השלישי ,ס'זאל
איך האב געקלערט ,ס'קען אפשר זיין אזוי .ראש השנה, אראפקומען פון הימל' ,בנוי ומשוכלל' )רש"י מס' סוכה מא,4 (.
מ'בלאזט שופר ,איז דא מערערע טעמים פאר תקיעת
שופר .איין טעם זאגט רבי סעדיה גאון )ענין השני מעשרה עניני מקדשות הראשונות אשר על ידם ובכח קדושת העבודה
תקי"ש המובא באבודרהם בטעמי התקיעות( ,6אזוי ווי דער רמב"ם מעשה הקרבנות זבח ונסכים ויתר עבודת הקדש אשר היה
)הלכות תשובה פ"ג ה"ד( ,7אז ס'קומט לעורר לתשובה .נאך א שם כמה מאות שנה ,קנתה הארץ גם היא כח רוחני
ואיכות קדושה נפלאה ,עדי תוכל מעתה לסבול קדושת
הבית השלישי מעשה ידי יוצר בית המקדש שלמעלה
שבועות סי' ס"א( מציין שכן כתבו גם התוס' והרשב"א
המכיוון כנגד בית המקדש של מטה ,וגדול יהיה כבוד
והריטב"א ]ומקור הדברים הוא ממדרש תנחומא )פר' תשא
הבית האחרון קיום נצחי ובית עולמים יקרא ,עד כאן
י"ג( ,ועי' בזוה"ק )פר' פנחס דף רכ (:הובא בויואל משה )שם סי'
דבריהם בשינוי לשון ]ועיי"ש מה שכתב לבאר בזה ,ועיי"ע
ס"ב([.
מש"כ בהפטורה לפר' ויגש ,ובהפטורת פר' פקודי ,ובפר'
5
במס' בבא קמא' :כי תצא אש ומצאה קצים' )שמות כ"ב ה'(, אמור על המדרש אמור אל הכהנים זש"ה יום ליום וכו',
'תצא' מעצמה ]פרש"י :אנחנו גרמנו לו שקלקלנו והבטיח ובפרשתן ד"ה במסכת תענית[.
הקב"ה לשלם כאילו הוא הבעירה[' ,שלם ישלם המבער את 4
במשנה שם :בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה,
הבערה' ,אמר הקב"ה ,עלי לשלם את הבערה שהבערתי,
ובמדינה יום אחד ,משחרב בית המקדש ,התקין רבן יוחנן
אני הציתי אש בציון שנאמר )איכה ד' י"א( 'ויצת אש בציון,
בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה ,זכר למקדש.
ותאכל יסודותיה' ,ואני עתיד לבנותה באש ,שנאמר )זכריה ב'
ושיהא יום הנף כולו אסור .ובגמרא :מאי טעמא ,מהרה
ט'( 'ואני אהיה לה חומת אש סביב ,ולכבוד אהיה בתוכה'.
יבנה בית המקדש ,ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר
6
זה לשון האבודרהם :כתב רבינו סעדיה ,מה שצונו הבורא מזרח ,השתא נמי ניכול ...דאיבני אימת ...לא צריכא
יתברך לתקוע בשופר בראש השנה יש בזה עשרה ענינים דאיבני בליליא ,אי נמי סמוך לשקיעת החמה.
...והענין השני כי יום ראש השנה הוא ראשון לעשרת ימי
ופירש רש"י :ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקי"ל בשבועות
תשובה ,ותוקעין בו בשופר להכריז על ראשנו כמי שמזהיר
)דף טו (:דאין בנין בית המקדש בלילה דכתיב )במדבר ט' ט"ו(
ואומר כל הרוצה לשוב ישוב ואם לאו אל יקרא תגר על
'וביום הקים' ,ולא בחמיסר שהוא יו"ט דקי"ל בשבועות
עצמו .וכן עושין המלכים מזהירין את העם תחלה בגזרותם
)שם( דאין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט ,הני מילי בנין הבנוי בידי
וכל העובר אחר ההזהרה אין שומעין לו טענה.
אדם ,אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא
7
ברמב"ם :אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת יגלה ויבא משמים שנאמר )שמות ט״ו י״ז( 'מקדש ה' כוננו
הכתוב ,רמז יש בו כלומר 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים ידיך' ,עכ"ל .ורביה"ק בספה"ק ויואל משה )מאמר שלש
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
הונדערטער יאר ,מ'האט מקריב געווען קרבנות מיט אזא טעם זאגט רבי סעדיה גאון )ענין החמישי( ,8צו דערמאנען
געוואלדיגע קדושה .ס'איז חרוב געווארן דער בית המקדש. חורבן בית המקדש .ווידער א טעם זאגט ער )ענין השלישי( ,9
אלעס מיט דעם צו ווייזן אז ס'בלייבט איבער -שמנונית צו דערמאנען מעמד הנבחר ,מ'איז געשטאנען ביים הר
הרוחני בלייבט איבער אויף דעם מקום ,אפילו ס'איז שוין סיני.
נישטא קיין בית המקדש ,אבער אויפן מקום איז
מ'דארף צו פארשטיין וואס פאר א שייכות האבן די ענינים
איבערגעבליבן -א הייליגקייט איז איבערגעבליבן .ס'איז
צו תקיעת שופר ,צו ראש השנה?
נישט פארגעסן געווארן ,ס'איז נישט כאילו לא היה.
א איד גייט אדורך די הייליגע טעג ,ער גייט אדורך ראש דער מקטרג זאגט אז די גאנצע עבודה פון די
הייליגע טעג ווערט פארגעסן
השנה ,יום כיפור ,עשרת ימי תשובה ,מיט א סוכות ,מיט א
שמחת תורה .מיט א געוואלדיגע התעוררות הקדושה ,ראש נאר דאס ענין קען זיין אזוי ,ס'קומט די הייליגע טעג,
השנה ,יום כיפור .די תקיעת שופר ,מיט די תפילות ,די ס'קומט ראש השנה ,מ'בלאזט שופר ,אידן ווערן נתעורר צו
תקיעות .דאס התרוממות הנפש פון חג הסוכות .ס'גייט תשובה ,אזוי ווי דער רמב"ם זאגט ,ס'האט א געוואלדיגער
אדורך די הייליגע טעג ,ס'איז נישט כאילו לא היה ,מ'גייט כח די תקיעת שופר ,מעורר צו זיין אידישע קינדער צו
צוריק צו דער וואכעדיגקייט ,ס'איז פארגעסן אלעס וואס תשובה ,מ'זאל מפשפש במעשים זיין.
מ'האט זיך מסגל געווען ,דאס גאנצע התעוררות דקדושה דער מקטרג קומט זאגן" ,אמת ,ס'קומט די הייליגע טעג,
איז כאילו לא היה .חלילה וחלילה אזוי צו זאגן .ס'בלייבט אידן ווארעמען זיך אן ,אידן ווערן נתעורר צו עבודת ה',
איבער -פון די הייליגע זמנים -בלייבט איבער ,אויף א גאנץ פאר יעדן איד כאפט אָן ַאן אימה און א פחד .אבער
יאר בלייבט איבער א רשימא דקדושה .אין הארץ בלייבט,
מ'ווייסט דאך ,ס'גייט אדורך די הייליגע טעג ,ס'קומט אן
ביי יעדן איד בלייבט איבער א געוואלדיגער רושם דקדושה, דער ווינטער און מ'גייט צוריק יעדער איינער צו די ארבעט,
אן התעוררות הקודש ,א פונק ,א ניצוץ הקודש פון די הייליגע
'יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב' )תהלים ק"ד כ"ג( ,די
טעג .דאס בלייבט א גאנץ יאר .און אידן שעפן פון דעם חיות, גאנצע עבודה פון די הייליגע טעג ווערט פארגעסן,
אידן שעפן פון דעם חיות דקדושה מיט אן התרוממות הנפש. ס'בלייבט נישט קיין זכר .ס'טוט נישט אויף ,ס'טוט אויף -
אפילו ס'איז שוין אדורך געגאנגען די הייליגע זמנים ,אבער אפשר -לפי שעה טוט עס אויף ,אבער מיט די צייט איז עס
ס'איז נישט פארלוירן געווארן ,ס'בלייבט ,א רושם דקדושה נישטא מער ,כאילו לא היה".
בלייבט אויף א גאנץ יאר .פון די רשימא דקדושה קען זיך
יעדער מחזק זיין ,און משך פון יאר פלאמט עס אויף -איז תקיעת שופר דערמאנט חורבן ביהמ"ק ,וואס ווייזט
דאס מתנוצץ אין א אידיש הארץ ,ס'מאנט און ס'וועקט צו אז ס'בלייבט א רשימא דקדושה פון די עבודה פון
עבודת ה' ,ס'הייבט אויף מיט אן התעוררות דקדושה, די הייליגע טעג
ס'ברענגט -ס'איז משפיע יראה און אהבה ,אהבת ה' און וועגן דעם בלאזט מען שופר ,צו דערמאנען חורבן בית
יראת ה' ,אלעס קומט בכח די עבודה פון די הייליגע טעג.
המקדש .חלילה וחלילה צו זאגן אז פון אזא זאך בלייבט
דערמאנט מען ראש השנה דאס ענין פון חורבן בית נישט קיין זכר .מ'זעט דער בית המקדש איז געווען אזויפיל
המקדש ,סותם צו זיין דעם פי המקטרג ,אז דאס איז א
צייטווייליגע זאך ,און ס'וועט נאכלאזן .ס'איז נישט קיין הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו
עראי ,ס'בלייבט בקביעות ,ס'בלייבט אין א אידיש הארץ - בוראכם' .אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל
בלייבט א רשימא דקדושה פון די עבודה פון די הייליגע טעג שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל ,הביטו
אויף א גאנץ יאר] ,ממילא[ שעפט מען חיות דקדושה א לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזב כל אחד
גאנץ יאר דערפון. מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.
8
באבודרהם שם :והענין החמישי להזכירנו חורבן בית
ביי קבלת התורה האבן די מלאכים גע'טענה'ט 'מה המקדש וקול תרועת מלחמות האויבים ,כמו שנאמר )ירמי'
אנוש כי תזכרנו' ,ווייל די אידן וועלן נישט בלייבן ד' י"ט( 'כי קול שופר שמעה נפשי תרועת מלחמה' ,וכשאנו
מיט די מדריגות שומעים קול השופר נבקש מאת השם על בנין בית
המקדש.
דאס זעלבע געפון מיר ביי מתן תורה ,אידן זענען געקומען
9
צום בארג סיני ,זיי האבן געזאגט 'נעשה ונשמע' )שמות כ"ד באבודרהם שם :והענין השלישי להזכירנו מעמד הר סיני,
שנאמר בו )שמות י"ט ט"ז( 'וקול שופר חזק מאד' ,ונקבל על
ז'( ,די מלאכי השרת האבן מקטרג געווען' ,מה אנוש כי
עצמנו מה שקבלו אבותינו על עצמם נעשה ונשמע.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
אנוש כי תזכרנו ,סוף כל סוף וועלן זיי דאך צוריקקומען צו תזכרנו' )תהלים ח' ה'( ,א בשר ודם )שבת פח.10 (:
זיין אזוי ווי ס'איז געווען".
לכאורה דארף מען דאך פארשטיין ,ס'איז געקומען צום
די מלאכים האבן געהאלטן אז וואס ס'איז געווען ]בשעת מעמד הנבחר ,אידן זענען געווען אין א הויכע מדריגה ,ס'איז
קבה"ת[ ,אלעס וועט פארגעסן ווערן ,ס'בלייבט נישט קיין געווען 'פסקה זוהמתן' )שבת קמה .11 (:זיי זענען געווען אין א
זכר פון די מדריגות וואס אידן האבן געשטאנען אויפן בארג געוואלדיגע הויכע מדריגה פונקט ווי מלאכי השרת )פרקי
סיני ביים מעמד הנבחר ,ס'בלייבט נישט פון דעם קיין זכר. דרבי אליעזר פרק מ"ו( .12אויב אזוי וואס האבן די מלאכי השרת
ממילא האבן זיי געזאגט" ,מה אנוש כי תזכרנו ,די תורה אוועקגעמאכט ,די ]טענה[ 'מה אנוש כי תזכרנו'? זיי זענען
הקדושה געבט מען דאך פאר די דרי עלמא ,מ'געבט דאך דאך נישט געווען קיין פשוט'ע בשר ודם ,ס'איז געווען
דאס נישט נאר אויף יעצט ,מ'געבט דאס 'מיד ולדורות' ,און 'כולם קדושים ,כולם טהורים' ,ס'איז געווען מיט אזא
ווי אזוי ס'זאל זיין כלל ישראל .טאקע ,ווען מ'שטייט אויפן געוואלדיגע הויכע מדריגה איז כלל ישראל געשטאנען.
בארג סיני זענען זיי אין א הויכע מדריגה ,אבער מ'וועט דאך
נאר די טענה פון די מלאכים איז געווען ,אמת -זיי האבן
נישט בלייבן מיט דעם .ממילא ,אז מ'וועט נישט בלייבן מיט
אויך געוואוסט די מדריגה ווי אידן שטייען בשעת מתן
דעם ,וואס איז די גאנצע זאך חשוב? מ'דארף דאך קוקן ווי
תורה .זיי האבן אבער אויכעט געוואוסט אז דאס גייט נישט
אזוי ס'וועט זיין לאורך ימים ,ווי אזוי ס'וועט דעמאלטס
אזוי בלייבן .נאך פערציג טעג ,וואס אידן האבן געזינדיגט,
זיין" ,דאס איז געווען די טענה פון די מלאכים.
האבן זיי פארלוירן די אלע מדריגות )זוה"ק פר' חיי שרה דף כו,:
אברהם אבינו איז געווען אסאך העכער פון די ופרקי דרבי אליעזר שם( .13האבן די מלאכים גע'טענה'ט" ,מה
מלאכים ,און ער האט משפיע געווען מזון רוחני
10
'צר הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם' ,די במס' שבת :ואמר רבי יהושע בן לוי ,בשעה שעלה משה
למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ,רבונו של עולם,
מלאכים זענען אראפגעקומען צו אברהם אבינו ,זיי האבן
מה לילוד אשה בינינו .אמר להן ,לקבל תורה בא .אמרו
געגעסן ביי אברהם אבינו. לפניו ,חמדה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה
דער אמת איז ,וואס הייסט זיי האבן געגעסן ביי אברהם דורות קודם שנברא העולם ,אתה מבקש ליתנה לבשר ודם,
'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו' )תהלים ח' ה'( 'ה׳
אבינו ,מלאכי עליון איז שייך אכילה ושתיה? זיי דארפן דען
אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על
עסן? איז שייך ביי זיי אכילה? נאר וואס דען ,אין הימל עסן השמים' )שם פסוק ב'( ,אמר לו הקב"ה למשה ,החזיר להן
אויך די מלאכים 'לחם אבירים' )תהלים ע"ח כ"ה( ,זיי עסן א תשובה וכו'.
מין מזון רוחני .14 במס' שבת :מפני מה גוים מזוהמין ,שלא עמדו על הר סיני.
11
די מלאכים זענען אראפגעקומען בביתו של אברהם, שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ,ישראל שעמדו
על הר סיני פסקה זוהמתן ,גוים שלא עמדו על הר סיני לא
אברהם איז געווען אין אזא הויכע מדריגה ,אסאך העכער ווי
פסקה זוהמתן ]וכ"ה במס' ע"ז )כב.[(:
די מלאכי עליון' .והוא עומד עליהם' )פסוק י"ח( ,ער איז 12
בפרקי דר"א :רבי אלעזר בן ערך אומר ,כשירד הקב"ה על
געשטאנען העכער זיי ,ער איז געווען אין אסאך א העכערע
הר סיני ליתן התורה לישראל ,ירדו עמו ששים רבוא של
מדריגה. מלאכים כנגד ששים רבוא של גבורי ישראל ,ובידם זינות
אברהם אבינו האט משפיע געווען -מזיו קדושתו האט ער ופטרות ,ועטרו את כל ישראל כתר שם המפרש .וכל אותן
הימים עד שלא באו לאותו מעשה ,היו טובים לפני הקב"ה
משפיע געווען א מזון רוחני פאר די מלאכי עליון .דאס כמלאכי השרת ,ולא משל בהם מלאך המות ,ולא השליכו
צואה כבני אדם .וכיון שעשו מעשה העגל ,כעס הקב"ה
במס' יומא )עה (:נחלקו רבי עקיבא ור' וישמעאל בביאור
14 עליהם ויאמר לו ,סבור הייתי שתהיו כמלאכי השרת,
הכתוב )תהלים שם( 'לחם אבירים אכל איש' ,ואיתא התם: שנאמר )תהלים פ"ב ו'( 'אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון
תנו רבנן 'לחם אבירים אכל איש' ,לחם שמלאכי השרת כלכם' ,עכשו 'אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו' )שם
אוכלין אותו ,דברי רבי עקיבא ,וכו'. פסוק ז'( ]וכ"ה במס' עבודה זרה )ה.[(.
13
ובזוה"ק פר' בשלח )סא :(:ותא חזי ,כל יומא ויומא ,נטיף בזוה"ק אי' שבחטא העגל חזרה זוהמתן ,והכי איתא התם:
טלא מעתיקא קדישא לזעיר אפין ,ומתברכאן כל חקל ועוד דאהדרו כלהו לזוהמתן כקדמיתא בתר דחטו ,עיי"ש.
תפוחין קדישין .ומההוא טלא אנגיד לאינון דלתתא, ובפרקי דר"א מבואר שבשעת מ"ת היו כמלאכי השרת,
ומלאכין קדישין אתזנו מניה ,כל חד וחד כפום מיכליה, וכיון שעשו מעשה העגל ,כעס הקב"ה עליהם ויאמר לו,
הדא הוא דכתיב )תהילים ע״ח כ״ה( 'לחם אבירים אכל איש', סבור הייתי שתהיו כמלאכי השרת וכו' ,כנז"ל )ולבקר בהיכלו
ומההוא מזונא אכלו ישראל במדברא. אות .(12
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
דער מלאך לערנט אויס כל התורה כולה איידער האבן זיי געגעסן בביתו של אברהם ,זיי האבן געגעסן וואס ער
מ'ווערט געבוירן ,ס'זאל בלייבן א רשימא דקדושה האט זיי משפיע געווען ,אזעלכע מאכלים רוחניים .מיט די
אזוי ווי מ'זעה מיר ,דער הייליגער רבי ר' אלימלך ז"ל )נועם גרויסע קדושה פון אברהם אבינו ,האט ער געגעבן צו עסן
אלימלך פר' ויקרא ד"ה ונפש כי תחטא( 15זאגט ,די גמרא זאגט אין מאכלים רוחניים פאר די מלאכים ,אסאך אין א העכערע
נדה )ל ,16 (:זאגט די גמרא 'תינוק במעי אמו מלמדין אותו כל מדריגה ווי זיי עסן אין הימל -ווי זיי זענען געוואוינט .דארט
התורה כולה' ,איידער ער ווערט געבוירן קומט א מלאך בביתו של אברהם זענען זיי צוגעקומען צו נאך העכערס ,נאך
'וסטרו על פיו' און ער פארגעסט .פרעגט ער ,אויב העכערס.
מ'פארגעסט ,וואס האט מען אויפגעטון מיט די גאנצע
זאך? ]ומתרץ[ ס'בלייבט אבער פון דעם ,ווען נישט דאס 'לא זה שירדתם ואכלתם אצלו בתוך ביתו' און די
וואלט מען נישט געקענט ווען מ'קומט אראפ אויף דעם עולם רשימא דקדושה איז געבליבן אפילו 'אחר תעבורו'
השפל ,זוכה זיין צו לערנען תורה הקדושה ,נאר ווייל דער ער האט זיי געזאגט' ,ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר
מלאך האט געלערנט מיט אים במעי אמו .איי מ'זאגט דאך תעבורו' ,די מלאכים האבן געגעסן די מאכלים רוחניים
אז דער מלאך קומט און געבט אים ' -וסטרו על פיו' ,ער בביתו של אברהם ,און נישט נאר האבן זיי הנאה געהאט
פארגעסט? אמת מ'פארגעסט ,אבער ס'בלייבט דאך איבער וואס זיי זענען געווען בביתו ,נאר אפילו ווען זיי זענען
א קדושה פון די תורה וואס מ'לערנט במעי אמו ,דורך דעם צוריקגעגאנגען אין הימל ,ווען זיי זענען צוריקגעגאנגען האבן
קען מען זוכה זיין צו תורה אויף שפעטער. זיי נאך אלץ נהנה געווען ,ס'איז נישט געווען בלויז לשעתו,
די אלע ענינים וואס א איד איז זוכה און ס'הערט זיך אויף ,איז נאר זיי האבן הנאה געהאט אויף שפעטערדיגע זמנים ,האבן
נישט דער פשט אז ס'ווערט נפסק לגמרי ,נאר ס'בלייבט פון זיי אויך נאך הנאה געהאט ,אלעס פון די קדושה פון אברהם
דעם שריים ,ס'בלייבט פון דעם א זכר ,מ'נעמט זיך מיט פון אבינו.
דעם .דאס איז געוואלדיג חשוב ,א געוואלדיגע כח הקדושה, האט הקב"ה דאס געוויזן פאר די מלאכים ,עטס זעטס' ,לא
דאס העלפט צו שפעטער מ'זאל זיין אן ערליכער איד. זה שירדתם ואכלתם אצלו בתוך ביתו' ,עטס האט געגעסן
ביי אברהם אבינו אזא מאכל רוחני ,מאכלי קודש וואס עטס
ביי יעדן איד שעמדו רגליו על הר סיני איז געבליבן האטס געגעסן .ער האט ענק געזאגט ,ואקחה פת לחם
אין הארץ איינגעקריצט פון די קדושה וסעדו לבכם 'אחר תעבורו' ,אפילו מ'איז שוין
ממילא ,אפילו אידן וועלן נישט זיין אין די מדריגה וואס זיי אוועקגעגאנגען פון אברהם אבינו זענען זיי נאך אלץ נהנה .א
זענען געווען ביי מתן תורה ,אבער סוף כל סוף עפעס וועט רשימא דקדושה איז געבליבן פאר די מלאכים פון די
בלייבן פון דעם .ממילא ,וועגן דעם געבט מען תורה פאר די קדושה וואס זיי האבן זוכה געווען צו באקומען -מקבל צו
זיין פון אברהם אבינו ,ס'איז ביי זיי געבליבן א רשימא
דקדושה' .ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ,אחר תעבורו' איז
בנועם אלימלך :על דרך שפירשתי כבר שהנשמה קודם
15 נאך אלץ געווען 'וסעדו לבכם' ,האבן זיי אלץ מרגיש געווען
יציאתה לעולם מוליכין אותה בכל עולמות ומלמדין אותה נאך קדושה רוחני.
כל התורה ,ואח"כ בא מלאך וסטרו על פיו כדאיתא בגמ'
זענען די מלאכים געוואר געווארן ,אז מ'קומט אריין אין
)נדה ל ,(:וכל זאת למה .אמרתי כבר באריכות השורש הוא
לסיבה הזאת שמראין לו כל עולמות ,הוא למען שיוכל
קדושה ,אפילו ווען מ'גייט אוועק ,איז נישט דער פשט אז
אח"כ להשיג העולמות ולעבוד בהם להשי"ת ב"ה ולהשיג ס'איז נפסק און כאילו לא היה .ווען די מלאכים זענען
התורה שלמד ,ואילולי זאת שמראין לו כנ"ל ,לא היה יכול אוועקגעגאנגען מביתו של אברהם ,ס'איז נישט כאילו לא
להשיג כלל וכלל לא התורה ולא העולמות העליונים ,רק היה -ס'איז נפסק געווארן ,נאר ס'איז באגלייט געווארן,
ע"י הרשימו הנרשם בו קודם יציאתו לעולם ,עי"ז יכול שטענדיג איז באגלייט געווארן א מין רוחניות'דיגקייט וואס
אח"כ להשיג ,ואם לא היה נשכח ממנו כל מה שראה ולמד,
זיי האבן מיטגענומען מביתו של אברהם.
לא היה לו שום שכר בעבודתו ]וכ"כ בפר' חיי שרה ד"ה או
יאמר ואברהם זקן ,ובליקוטי שושנה ד"ה משוך[. אזוי אויך האט זיי דער אייבערשטער געוויזן ,אמת ,אידן
במס' נדה :דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו ...
16 וועלן נישט בלייבן אין די מדריגה וואס זיי זענען ביי מתן
ומלמדין אותו כל התורה כולה ,שנאמר )משלי ד' ד'( 'ויורני תורה ,זיי וועלן פאלן פון די מדריגה ,אמת ,ס'איז טאקע אמת.
ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה' ,ואומר )איוב אבער סוף כל סוף ,א שמנונית רוחני ,א קדושה וועט בלייבן
שם ד'( 'בסוד אלוק עלי אהלי' ...וכיון שבא לאויר העולם בא פון דעם וואס אידן זענען געווען אויפן בארג סיני מיט אזעלכע
מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה ,שנאמר הויכע מדריגות ,דאס ווערט נישט פארפאלן.
)בראשית ד' ז'( לפתח חטאת רובץ.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
איד קומט אין בית המדרש ,ער איז עוסק בתורה. אידישע קינדער ,ווייל פון דעם קדושה וואס זיי האבן געהאט
א איד קומט אין בית המדרש ,ער דאוונט ,שטייט אין אור -די הויכע מדריגה וואס זיי האבן פארמאגט ,איז געבליבן ביי
למאיר )פר' וירא ד"ה יקח נא( ' ,20פת לחם' ,מיט א מ' סתומה זיי חקוק בלבם ,ס'איז געבליבן -אין הארץ איז געבליבן
וואס איז בגימטריא זעקס הונדערט ,21איז 'פת לחם' איינגעקריצט פון די קדושה .און דאסֵ ,מעֵת ְלעֵת איז דאס
בגימטריא 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' ,אזוי זאגט דער מתלהב און ס'איז מתנוצץ אויף א געוואלדיגן אופן ,און
אור למאיר. ס'ברענגט אריין יראת ה' און אהבת ה' .מ'בלייבט נישט קיין
א איד קומט אין בית המדרש ,ער לערנט ,ער דאווענט ,ער פשוט'ער בשר ודם ,ס'איז נישט 'מה לילוד אשה בינינו'
ליינט קריאת שמע -ער דאווענט ,ער טוט זיך אן טלית און )שבת פח ,17 (:א ילוד אשה ,ס'איז נישט ,ס'איז א זאך וואס
תפילין ,און ער ליינט קריאת שמע .ער זיצט ,ער קומט ,און האט א רייכן עבר.
א שעה לערנט ער אין בית המדרש .דער פעטער ז"ל )דברי ממילא ,דאס בלייבט ביי א איד ,יעדער איד שעמדו רגליו על
יואל פר' משפטים דף ק"ע( 22טייטשט' ,ונשמע קולו בבואו אל הר סיני האט זוכה געווען צו דעם גרויסן אור וואס מ'האט
זוכה געווען 'פסקה זוהמתן' .און ממילא איז מען דאס זוכה
באור למאיר' :יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם' )בראשית י"ח
20 אויפן גאנצן לעבן ,אפילו מ'איז נישט ]געבליבן אויף די
ד'( פרש"י' ,כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם, מדריגה[.
והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו' עכ"ל ,הנה בזה
ביטל אברהם אבינו עבודה זרה ,אשר הכופר בע"ז מודה ואקחה 'פת' איז תלמוד' ,לחם' איז תורה' ,פת לחם'
בכל התורה כולה ,ולזה 'ורחצו רגליכם' עולה תרי"ג, איז קריאת שמע ,און ס'בלייבט א רשימא דקדושה
שמרמז שבזה יהיה הודאה על כל תרי"ג מצות שבתורה ,גם אפילו 'בצאתו'
אמר 'ואקחה פת לחם' אשר 'פת לחם' במ"ם רבתי עולה
יחודא עילאה קריאת שמע ...שמרמז על ביטול עבודה זרה
נאר באמת איז דאס אין טאג טעגליכן לעבן .ס'דאכט זיך
בקבלת אחדותו יתברך בקריאת שמע וכו'. פאר מענטשן' ,עוסק צו זיין בתורה' מיינט פאר דעם וואס
כי אותיות מנצפ"ך עולים לחשבון המאות אחר אות ת'.
21 איז עוסק בתורה מן הבוקר ועד הערב ,פון די פארטאגס
וענין זה נתבאר בהרבה מספרי הקדמונים וגדולי שעה'ן ביז אויפדערנאכט ,ער זיצט על התורה ועל העבודה,
המקובלים ,וכבר נזכר בספר כפתור ופרח לרבינו אשתורי און ער טוט נישט עפעס אנדערש נאר ער איז עוסק בתורה.
הפרחי מרבותינו הראשונים )בפרק כ"ה( בשם אותיות דרבי פארשטייט מען אזא איד ווערט פון די תורה נתעלה אין די
עקיבא ,ואצלנו לא נמצא שם .וגם נזכר ברש"י במס' סוכה קדושה פון די תורה הקדושה.
)נב :ד"ה באטב"ח( לפי גירסתינו )ועיי"ש בהגהות המהרש"ל והב"ח( ,
וז"ל המהרש"א )חידושי אגדות שם ד"ה שנאמר( :כי אותיות אבער א איד וואס גייט ארויס ,ער גייט זוכן פרנסה .ער
הכפולות מנצפ"ך נתוספו על כ"ב אותיות גם כן לצורך דארף זוכן פרנסה ,און ער גייט ארויס ,ער גייט אין די גאס,
מספר ,כאותיות הפשוטות ,עד אלף ,כי הך' פשוטה ה' אין די אידישע גאס ,און אין די גוי'אישע גאס .ס'דאכט זיך
מאות ,ומ' סתומה ו' מאות ,ן' פשוטה ז' מאות ,ף' פשוטה אים אז ער איז נישט פון די חובשי בית המדרש ,ער איז נישט
ח' מאות ,ץ' פשוטה ט' מאות. קיין יושב אוהל .ער קומט עפעס לערנען אינדערפרי אויף א
22
בדברי יואל' :ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' )שמות שעה .וואס איז דאס ווערד? ער לערנט שוין א שעה ,וואס
כ"ד ז'( ,ג' במסורה' ,נעשה ונשמע'' ,ונשמע קולו בבואו אל מאכט דאס אויס? א גאנצן טאג איז ער דאך דארט וואו ער
הקודש לפני ה' ובצאתו ולא ימות' )שמות כ"ח ל"ה(' ,ונשמע
פתגם המלך בכל מדינות מלכותו' )אסתר א' כ'( ...ואפ"ל דהנה
געפינט זיך ,וואו ער דארף זיך געפינען .וואס פאר א חשיבות
בשעה שישראל מתאספין יחד בבתי כנסיות שורה השכינה האט דאס?
בביהכנ"ס ,כאמרם ז"ל )סנהדרין לט' (.כל בי עשרה שכינתא אבער באמת ,ס'איז נישט אזוי' .ואקחה פת לחם'' ,פת' איז
שריא' ,וכן כשלומדים בביהמ"ד שורה שם השכינה כמאמר בגימטריא 'תלמוד' )ליקוטי הש"ס להאריז"ל מס' שבת ד"ה אמר
חז"ל )ברכות ו ,(.וא"כ כשיוצאים מביהכ"נ מסתלקת השכינה
ר"ש( ' ,18לחם' איז א רמז אויף תורה )בראשית רבה ע' ה'( .19א
משם ,נמצא לכאורה כי אין מעלת ביהכנ"ס וביהמ"ד שוה
תמיד ,כי יש בכל יום עליה וירידה בקדושתם ,וקיי"ל )ברכו ת
17
כח' (.מעלין בקודש ואין מורידין' ...אמנם האמת הוא כי כל הובא לעיל הערה מס' .10
תכלית הישיבה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הוא ,אשר 18
בליקוטי הש"ס' :אמר ר"ש בן גמליאל ,הנותן פת לתינוק
גם בעת יצאו משם ויפנו לעסקיהם יהא ניכר עליהם
צריך להודיע לאמו' )שבת י ,(:פירוש יודיע כי אבא יסד
שלמדו תורה ,כי יתנהגו בכל ארחות חייהם עפ"י התורה,
ברתא ,והנה 'פת' גימטריא 'תלמוד' שהוא תורה שבע"פ
וא"כ נמצא כי גם בצאתם מביהכ"נ אין הורדה לקדושת
וכו'.
ביהכ"נ ,אדרבה בכל אשר יפנו יהא ניכר עליהם שכל
19
התנהגותם הוא עפ"י התורה שלמדו בביהכ"נ ...וזה אפ"ל בבראשית רבה' :ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש' )בראשית כח,
דברי המסורה 'נעשה ונשמע' ,היינו שנבנה ביהמ"ד ללמוד כ( ' ...לחם' זו תורה ,דכתיב )משלי ט' ה'( 'לכו לחמו בלחמי'
תורה .וכי תאמר בלבבך הלא אין קדושתו קביעא וקיימא, ]ועי' כעי"ז במס' חגיגה )יד.[(.
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
ברענגט א געוואלדיגער כח הקדושה' ,המאור שבה' )איכה רבה הקודש' )שמות כ"ח ל"ה( ,אפילו 'בצאתו' ווען ער גייט ארויס,
פתחיתא ב'( ,23מ'זאל קענען מנצח זיין דעם יצר הרע. הגם ער איז שוין נישט אין בית המדרש ,אבער א רשימא
דקדושה בלייבט אים איבער פון די שעה ווען ער איז געזעסן
'ואקחה פת לחם ,וסעדו לבכם' אן קיין יצר הרע ,די אין בית המדרש.
רושם דקדושה בלייבט אלעמאל
אזוי ווי רש"י )ד"ה וסעדו לבכם( 24זאגט' ,לבבכם אין כתיב' נאר תקי"ש דערמאנט מתן תורה און חורבן ביהמ"ק ,אז
'לבכם' .ס'איז נישטא קיין יצר הרע .מ'קומט אין בית המדרש ס'בלייבט א רשימא דקדושה אויף א גאנץ יאר
און מ'איז עוסק בתורה ,קען מען מנצח זיין דעם יצר הרע ער איז געזעסן אין ביהמ"ד ,און פונקט אזוי ווי יעדער איד
אפילו ווען מ'איז נישט אין בית המדרש ,די תורה 'מגינא אין די הייליגע טעג ווערט מען נתעורר לקדושה ,מ'ווערט
ומצלא בין בעידנא דעסיק בה ,בין בעידנא דלא עסיק בה' נתרומם אין עבודת ה' .מ'מאכט זיך נישט דעם חשבון,
)סוטה כא.25 (. "ס'איז דאך נישט א גאנץ יאר תשרי ,ס'קומט דאך א חודש
דאס נעם מיר אונז ארויס פון די דיבורי קודש פון אברהם חשון ,מ'וועט אוועקגיין פון בית המדרש ,מ'וועט גיין יעדער
אבינו ,וואס האט געזאגט פאר הבאים בצל קורתו ,אפילו זיי איינער אויף דעם מקום וואו ער דארף צו גיין" .אבער,
קומען נאר אריין צו אים אויף אביסעלע ,זיי גייען זיך אוועק, ס'בלייבט אבער -א רשימא דקדושה בלייבט פון דעם חודש
'ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו' ,ס'וועט אלעמאל אויף א גאנץ יאר ,פון דעם ווערט נתנוצץ יעדן טאג א קדושה.
בלייבן' ,אחר תעברו' אפילו ווען מ'גייט אוועק ,מ'גייט אוועק דערפאר ,די הייליגע טעג בלאזט מען שופר ,דערמאנט
לדרככם ,ס'בלייבט א רשימא דקדושה פון דעם וואס מ'איז מען ,סיי ביי מתן תורה זעט מען דאס ,און סיי ביי חורבן בית
געווען בביתו של אברהם. המקדש ,ס'בלייבט א רשימא דקדושה .ווייל מהאי טעמא
און דאס האט יעדער איד ,א רשימא דקדושה ,ווען מ'קומט האט מען מנצח געווען די מלאכים ,מ'האט געגעבן די תורה
אין בית המדרש ,מ'לערנט און מ'דאוונט ,בלייבט דאס א פאר אידן ,ס'בלייבט א רשימא דקדושה פון דעם וואס זיי
געוואלדיגער כח אויף שטענדיג ,פאר א גאנצן טאג ,אויף זענען געווען 'פסקה זוהמתן על הר סיני' .אזוי איז אויך
'לשמור ולעשות ולקיים' ,מ'זאל קענען אפהיטן ,מ'זאל קענען יעדער איד ,בלייבט אים א רשימא דקדושה פון די הייליגע
זיין אן ערליכער אפגעהיטענער איד ,מ'זאל קענען זיך מתגבר טעג.
זיין אויף נסיונות ,גיין אין דרכי ה' ,זיך פירן על פי תורה ,תורה
מיט יראת שמים. דורך רשימא דקדושה פון לערנען אפילו נאר איין
שעה ,קען מען מנצח זיין דעם יצר הרע א גאנצן טאג
ברכת הקודש
אזוי בלייבט -יעדן טאג בלייבט א רשימא דקדושה.
השי"ת זאל העלפן אז מ'זאל זוכה זיין מרגיש צו זיין די מ'קומט אין בית המדרש און מ'לערנט ,אפילו מ'קען נישט
רשימא דקדושה ,ס'זאל אויפטון אין אידישע הערצער, לערנען א גאנצן טאג .אבער ווען מ'קומט אין בית המדרש,
אויפפלאמען אידישע הערצער לעבודת ה' .ביז מ'וועל מיר מ'איז עוסק בתורה אפילו שעה אחת ,איין שעה אין טאג,
אלע זוכה זיין צו התרוממות קרן התורה וישראל ,בהתגלות מ'איז עוסק בתורה און מ'שטעלט זיך דאווענען ,מ'איז עוסק
כבוד שמים עלינו ,במהרה בימינו אמן. אין תורה ותפילה ,האט דאס א געוואלדיגער כח הקדושה.
אפילו ווען מ'גייט ארויס פון בית המדרש ,וואו מ'געפינט זיך,
באיכה רבה :רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל ברבי
23
איז געבליבן א רושם דקדושה אין הארץ און אינעם מוח ,פון
יצחק אמרי ,מצינו שויתר הקב"ה על עבודת כוכבים ועל דעם ווערט נתפשט פאר אלע אברים אז א גאנצן טאג זאל ער
גלוי עריות ועל שפיכות דמים ,ולא ויתר על מאסה של זיך קענען פירן בקדושה ,מ'מאכט מיט שווערע נסיונות וואו
תורה ,שנאמר )ירמיה ט' י"א( 'על מה אבדה הארץ' ,על עבודת מ'גייט און וואו מ'שטייט ,דורך דעם רושם הקדושה וואס
כוכבים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן,
אלא 'על עזבם את תורתי' .רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי
מ'האט אין זיך פון וואס מ'קומט אין בית המדרש ,דאס
חיא בר אבא אמרי ,כתיב )שם ט"ז י"א( 'ואותי עזבו ואת
תורתי לא שמרו' ,הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו ,מתוך
כי הקדושה פוחתת בצאת בני ישראל מן הקודש ,לכן אמר
שהיו מתעסקין בה ,המאור שבה היה מחזירן למוטב.
24 כי לא כן הוא הדבר אלא 'ונשמע קולו בבואו אל הקודש
ברש"י :אמר רבי חמא' ,לבבכם' אין כתיב כאן אלא ובצאתו וגו'' ,שגם ביציאתם מביהמ"ד ובלכתם בשווקים
'לבכם' ,מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים. וברחובות תורתם שלמדו בביהמ"ד מעידה עליהם ,ונכרת
25
במס' סוטה :אמר רב יוסף :מצוה ,בעידנא דעסיק בה מגנא בהתנהגותם ,וא"כ אין זו הורדה לקדושת ביהמ"ד ,כי
ומצלא ,בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ,אצולי לא 'ונשמע פתגם המלך' מלכו של עולם הקב"ה 'בכל מדינות
מצלא .תורה ,בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא מלכותו' ,כי בכל מקום בואם יכירו וידעו פתגם המלך היא
עסיק בה מגנא ומצלא. התורה שלמדו בבית המדרש.
נדפס ברשות וועד להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א
תשו"ח לחברי מערכת 'לחזות בנועם'
שהמציאו לנו את הד"ת מסודר ומוגה באופן נעלה
פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק
