gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: וירא (2026-10-26)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫"ויאמרו אליו איה שרה אשתך"‬ ‫ביאור הרמז הנפלא של ה"מגלה עמוקות" בדברי דוד המלך‬ ‫"כוס ישועות אשא" ‪ -‬אש"א ראשי תיבות א'יה ש'רה א'שתך‬ ‫את לוט‪" ,‬אלא בגין דצפה ברוח הקודש דזמין‬ ‫מיכאל בהדיה לשזביה ללוט"‪ ,‬שהלך מלאך‬ ‫בפרשתנו פרשת וירא דבר בעתו מה טוב‪,‬‬ ‫למיפק מניה דוד"‪ ,‬בגלל שצפה ברוח הקודש‬ ‫מיכאל עם מלאך גבריאל כדי להציל את לוט‬ ‫להתבונן בבשורה הטובה שבישרו המלאכים‬ ‫שעתיד לצאת ממנו דוד המלך‪.‬‬ ‫[ומה שפירש רש"י בפרשתנו (יח‪-‬ב) כי רפאל‬ ‫לאברהם אבינו שהוא עתיד להוליד את יצחק‪,‬‬ ‫שריפא את אברהם הוא היה זה שהציל את‬ ‫אולם לפני שהודיעו לו על הבשורה הטובה‬ ‫רות המואביה הותרה לבוא בקהל ה'‬ ‫לוט‪ ,‬הוא לפי שיטת המדרש (ב"ר נ‪-‬ב) שחולק‬ ‫שאלו אותו (בראשית יח‪-‬ט)‪" :‬ויאמרו אליו איה‬ ‫כי אין דרכן של נשים לצאת משום צניעות‬ ‫על הגמרא]‪.‬‬ ‫שרה אשתך ויאמר הנה באהל"‪ .‬והביא רש"י מה‬ ‫והנה שנינו בגמרא (יבמות עו‪ :‬ועז‪ ).‬שהיה ויכוח‬ ‫שדרשו בגמרא (ב"מ פז‪ ).‬ב' טעמים על שאלת‬ ‫ודקדק החידושי הרי"ם זי"ע‪ ,‬מכיון שמלאך‬ ‫גדול בין דואג האדומי ובין אבנר בן נר אם דוד‬ ‫המלאכים "איה שרה אשתך"‪ ,‬טעם א'‪" :‬יודעים‬ ‫גבריאל נשלח רק כדי להפוך את סדום‪ ,‬מה‬ ‫המלך מותר לבוא בקהל ה'‪ ,‬דואג האדומי בא‬ ‫היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה‪ ,‬אלא‬ ‫ראה על ככה להצטרף אל שני המלאכים מיכאל‬ ‫בטענה שדוד המלך אסור לבוא בקהל ה'‪ ,‬משום‬ ‫להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה"‪,‬‬ ‫ורפאל שהלכו אל אברהם‪ ,‬הלא לא היתה לו שום‬ ‫וטעם ב'‪" :‬כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪.‬‬ ‫שבא מרות המואביה‪ ,‬והרי מקרא מלא דיבר‬ ‫שליחות למלא אצל אברהם‪ .‬עוד צריך ביאור‬ ‫הכתוב (דברים כג‪-‬ד)‪" :‬לא יבוא עמוני ומואבי בקהל‬ ‫מדוע היה צורך שמלאך מיכאל שהלך לבשר את‬ ‫וכתב ה"מגלה עמוקות" בספרו הקדוש‬ ‫ה'"‪ .‬ואמר לו אבנר‪" :‬שאני הכא דמפרש טעמא‬ ‫שרה על לידת יצחק ילך גם להציל את לוט‪ ,‬האם‬ ‫על ואתחנן (אופן קנב)‪ ,‬כי על שאלה זו ששאלו‬ ‫דקרא (שם ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם‬ ‫חסרים מלאכים בשמים שיוכלו למלא שליחות זו‬ ‫המלאכים את אברהם אבינו "איה שרה אשתך"‪,‬‬ ‫ובמים‪ ,‬דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה‬ ‫של הצלת לוט‪.‬‬ ‫רמז דוד המלך באומרו (תהלים קטז‪-‬יג)‪" :‬כוס‬ ‫לקדם"‪ ,‬ולכן נשות מואב המתגיירות מותרות‬ ‫ישועות 'אשא' ובשם ה' אקרא"‪ ,‬שכן מילת "אשא"‬ ‫לבוא בקהל‪.‬‬ ‫וביאר החידושי הרי"ם הענין בזה‪ ,‬על פי‬ ‫היא ראשי התיבות א'יה ש'רה א'שתך‪ ,‬וביאר‬ ‫מה שגילו לנו חכמינו ז"ל הטעם שזכה לוט‬ ‫הענין על פי תורת הסוד כדרכו בקודש‪ ,‬וראוי‬ ‫אמר לו דואג האדומי‪" :‬היה להם לקדם‬ ‫להינצל מהפיכת סדום‪ ,‬אף שנתחבר עם אנשי‬ ‫אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים"‪.‬‬ ‫לבאר ענין זה גם בתורת הנגלה השוה לכל נפש‪,‬‬ ‫סדום‪ ,‬כמו שכתוב (שם יג‪-‬יא)‪" :‬ויסע לוט מקדם"‪,‬‬ ‫מהו הקשר בין שאלת המלאכים לאברהם "איה‬ ‫ומתרץ הגמרא שאין כבודה של אשה לצאת‪ ,‬כמו‬ ‫ופירש רש"י בשם מדרש אגדה‪" :‬הסיע עצמו‬ ‫שכתוב (תהלים מה‪-‬יד)‪" :‬כל כבודה בת מלך פנימה"‪.‬‬ ‫שרה אשתך"‪ ,‬ובין מה שאמר דוד המלך "כוס‬ ‫מקדמונו של עולם‪ ,‬אמר אי אפשי לא באברהם‬ ‫ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪.‬‬ ‫אולם הלא פסוק זה דוד המלך אמרו‪ ,‬ומנין לנו‬ ‫ולא באלקיו"‪.‬‬ ‫הוכחה גם מן התורה שאין דרכן של נשים לצאת‪,‬‬ ‫המלאכים באו לקבל פסק דין מאברהם אבינו‬ ‫לכן הוסיפו במערבא [בארץ ישראל] שדבר זה‬ ‫אך עם כל זה הצילו הקב"ה בזכות דוד המלך‬ ‫להציל את נשמת דוד המלך שהיתה טמונה בסדום‬ ‫אנו למדים ממה שכתוב בפרשתנו‪" :‬ויאמרו אליו‬ ‫שיצא מלוט דרך רות המואביה‪ ,‬כמו שדרשו‬ ‫איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל"‪ .‬הרי מבואר‬ ‫במדרש (ב"ר מא‪-‬ד) מקרא שכתוב (שם‪-‬ה)‪" :‬וגם‬ ‫פתח דברינו יאיר לבאר הרמז הנפלא של‬ ‫שאין דרכן של נשים לצאת מחמת צניעות‪ ,‬נמצא‬ ‫ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים‪,‬‬ ‫ה"מגלה עמוקות"‪ ,‬על פי מה ששנינו בגמרא (ב"מ‬ ‫לפי זה כי נשות מואב אף שלא יצאו לקראת נשי‬ ‫רבי טוביה בר יצחק אמר שני אהלים רות‬ ‫פו‪ ):‬בענין שלושת האנשים שבאו אל אברהם‬ ‫ישראל מותרות לבוא בקהל‪ ,‬ולכן דוד המלך‬ ‫המואביה ונעמה העמונית‪ ,‬דכוותה (יט‪-‬טו) קום‬ ‫אבינו ביום השלישי למילתו (יח‪-‬ב)‪" :‬וישא עיניו‬ ‫שיצא מרות המואביה מותר לבוא בקהל ה'‪.‬‬ ‫קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות‪ ...‬שתי‬ ‫וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו‪ ,‬מאן נינהו‬ ‫מציאות‪ ,‬רות המואביה ונעמה העמונית‪ .‬אמר‬ ‫[מי הם] שלשה אנשים‪ ,‬מיכאל וגבריאל ורפאל‪,‬‬ ‫והנה ידוע כלל גדול שהקב"ה מסר את‬ ‫רבי יצחק (תהלים פט‪-‬כא) מצאתי דוד עבדי‪ ,‬היכן‬ ‫מיכאל שבא לבשר את שרה [על לידת יצחק]‪,‬‬ ‫התורה לישראל‪ ,‬ואין קובעים שום הלכה בשמים‬ ‫מצאתיו‪ ,‬בסדום"‪.‬‬ ‫רפאל שבא לרפא את אברהם [מיסורי המילה]‪,‬‬ ‫אלא כמו שנפסקה בבית דין של מטה‪ ,‬וכשם‬ ‫גבריאל אזיל למהפכיה סדום"‪.‬‬ ‫שאומרים בבית דין של מטה כך אומרים בבית‬ ‫וכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת לך‪-‬לך עט‪ ).‬על‬ ‫דין של מעלה‪ ,‬כמבואר בגמרא (ב"מ נט‪ ):‬שעמד‬ ‫הפסוק (יב‪-‬ה)‪" :‬ויקח אברם את שרי אשתו ואת‬ ‫והקשו בגמרא‪" :‬והא כתיב (יט‪-‬א) ויבואו שני‬ ‫רבי יהושע על רגליו ואמר תורה לא בשמים היא‪,‬‬ ‫לוט בן אחיו"‪ .‬מתפלא הזוהר‪" :‬מה חמא אברהם‬ ‫המלאכים סדומה בערב"‪ ,‬הרי ששני מלאכים‬ ‫וכן מצינו (שם פו‪ ).‬במחלוקת שהיתה בין הקב"ה‬ ‫לדבקיה עמיה לוט"‪ ,‬מה ראה אברהם לחבר עמו‬ ‫הפכו את סדום ולא רק גבריאל‪ ,‬ותירצו‪" :‬דאזל‬ ‫ז"פשת אריו תשרפ | א‬ ‫למתיבתא דרקיעא בדיני נגעים‪ ,‬אמרו מי יחליט‬ ‫מדרש‪ :‬לוט שנתחבר עם אנשי סדום זכה להינצל מהפיכת סדום‪,‬‬ ‫הלכה כמי‪ ,‬רבה בר נחמני שהיה יחיד בנגעים‪.‬‬ ‫בזכות דוד המלך שיצא ממנו דרך רות המואביה‬ ‫נמצינו למדים מזה כי כדי להציל את לוט‬ ‫מהפיכת סדום‪ ,‬בזכות דוד המלך שעתיד לצאת‬ ‫גמרא‪ :‬דוד המלך שיצא מרות המואביה הותר לבוא בקהל‪,‬‬ ‫ממנו דרך רות המואביה‪ ,‬היה צריך תחילה פסק‬ ‫משום שאין דרכן של נשים לצאת לקדם בלחם ובמים‬ ‫דין בבית דין של מטה של אברהם אבינו שרות‬ ‫המואביה מותרת לבוא בקהל ה'‪ ,‬כי אם גם היא‬ ‫חידושי הרי"ם‪ :‬המלאכים שאלו את אברהם "איה שרה אשתך"‪,‬‬ ‫בכלל הלאו של "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'"‪,‬‬ ‫כדי שישיב להם "הנה באהל" שאין דרכן של נשים לצאת‬ ‫הרי אין שום תועלת בהצלת לוט וביציאתו של‬ ‫דוד המלך ממנו‪.‬‬ ‫מלאך מיכאל שהציל את לוט הלך תחילה לאברהם לקבל פסק דין‬ ‫הנה כי כן אומר החידושי הרי"ם‪ ,‬כי מטעם‬ ‫שאין דרכן של נשים לצאת ולכן מותר לדוד המלך לבוא בקהל‬ ‫זה סיבב הקב"ה שמלאך מיכאל שהלך להציל‬ ‫את לוט מהפיכת סדום בזכות דוד המלך‬ ‫"ובשם ה' אקרא" כי בשם הוי"ה‬ ‫דוד מלכא חי לעלמין‪ ,‬ואפילו ביומי מלכא משיחא‬ ‫שעתיד לצאת ממנו‪ ,‬יצטרף קודם ללכת עם‬ ‫מסתכל הקב"ה לטוב גם על העתיד‬ ‫איהו מלכא‪ ,‬דהא תנן מלכא משיחא אי מן חייא הוא‬ ‫שני המלאכים אל אברהם‪ ,‬וכשראו ששרה אינה‬ ‫דוד שמיה‪ ,‬ואי מן מתייא הוא דוד שמיה"‪.‬‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים לבאר בזה מה שאמר‬ ‫יוצאת לקראת האורחים שאלו את אברהם‪" :‬איה‬ ‫דוד המלך "ובשם ה' אקרא"‪ ,‬בהקדם מה שפירש‬ ‫הנה כי כן באותו מעמד שנתגלה הקב"ה אל‬ ‫שרה אשתך"‪ ,‬כלומר מדוע אינה יוצאת לקבל את‬ ‫הגה"ק בעל "ישמח משה" זי"ע ב"תפלה למשה"‬ ‫אברהם (יח‪-‬א)‪" :‬וירא אליו ה' באלוני ממרא" ביום‬ ‫האורחים‪" ,‬ויאמר הנה באהל"‪ ,‬שצנועה היא כי‬ ‫שלישי למילתו כשכרת ברית עם הקב"ה‪ ,‬שלח‬ ‫אין דרכן של נשים לצאת‪.‬‬ ‫מה שאמר דוד המלך (תהלים כה‪-‬יא)‪" :‬למען שמך‬ ‫ה' וסלחת לעווני כי רב הוא"‪ ,‬על פי מה שהאריך‬ ‫הקב"ה את המלאכים כדי לבשר לאברהם ושרה‬ ‫נמצא כי במעמד זה פסק אברהם להלכה‬ ‫הגאון הגדול בעל "משנה למלך" בספרו "פרשת‬ ‫על לידת יצחק אבינו‪ ,‬שממנו תימשך שרשרת‬ ‫בבית דין של מטה שאין דרכן של נשים לצאת‪,‬‬ ‫הדורות של כלל ישראל עד סוף כל הדורות‪,‬‬ ‫דרכים" (דרוש ד) להוכיח‪ ,‬שאפילו אם אין בידי‬ ‫ולפי זה דוד המלך שיצא מרות המואביה מותר‬ ‫ובאותו מעמד עשה הקב"ה הכנה לדוד המלך‬ ‫האדם זכות להצדיקו בדין מצד מעשיו‪ ,‬מסתכל‬ ‫לבוא בקהל ה'‪ ,‬כי אצל נשות מואב לא שייך‬ ‫הרועה השביעי לקבוע הלכה שיהיה מותר לבוא‬ ‫הקב"ה גם על הטוב שהוא עתיד לעשות כדי‬ ‫הטעם "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם‬ ‫בקהל ה'‪ ,‬על ידי ששאלו המלאכים את אברהם‬ ‫לזכותו בדין‪.‬‬ ‫ובמים"‪ ,‬לכן רק אחרי ששמעו מיכאל וגבריאל‬ ‫"איה שרה אשתך"‪ ,‬והוא השיב להם "הנה באהל"‬ ‫פסק דין זה מאברהם הלכו לסדום‪ ,‬מלאך גבריאל‬ ‫מחדש ה"ישמח משה" כי מה שמסתכל‬ ‫שאין דרכן של נשים לצאת‪.‬‬ ‫להפוך את סדום ולהישמר שלא לפגוע בלוט‬ ‫הקב"ה לטוב גם על העתיד אף שעדיין לא נעשה‬ ‫נמצא כי קשר נפלא זה בין ראשית השרשרת‬ ‫ובנותיו‪ ,‬ומלאך מיכאל להציל את לוט ולהוציאו‬ ‫הוא מצד השם הוי"ה ברוך הוא‪ ,‬והענין הוא על‬ ‫אברהם אבינו ובין אחרית השרשרת דוד המלך‬ ‫מסדום‪ ,‬בזכות דוד המלך שעתיד לצאת ממנו‪ .‬זה‬ ‫פי מה שנפסק בשלחן ערוך (או"ח סימן ה ס"א) כי‬ ‫שיהיה מלך המשיח‪ ,‬הוא בבחינת מה שמבואר‬ ‫תוכן דבריו הנשגבים של החידושי הרי"ם‪.‬‬ ‫באומרו שם הוי"ה יכוון בכתיבתו היה הוה ויהיה‪,‬‬ ‫בספר יצירה (פרק א משנה ו)‪" :‬נעוץ סופן בתחילתן‬ ‫והפירוש הוא כי לפניו שהוא למעלה מהזמן אין‬ ‫כשנתגלה הקב"ה לאברהם אבינו אחרי שנימול‬ ‫ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת"‪ .‬הרועה‬ ‫שום הבדל בין היה הוה ויהיה‪ ,‬כי גם העתיד גלוי‬ ‫השביעי דוד המלך אשר עתיד להיות מלך המשיח‬ ‫עשה הכנה לגאולה העתידה על ידי דוד המלך‬ ‫לפניו כאילו כבר היה‪.‬‬ ‫בגאולה השלימה של כלל ישראל‪ ,‬הוכשר לבוא‬ ‫כאשר נתבונן בדברי החידושי הרי"ם נשכיל‬ ‫בקהל ה' על ידי הרועה הראשון של כלל ישראל‬ ‫להבין נפלאות דרכי ה'‪ ,‬על פי הידוע ומקור הדבר‬ ‫על כן מצד השם הוי"ה המורה כי אין הבדל‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬באותו מעמד שכרת הקב"ה ברית‬ ‫בזוהר הקדוש (חלק ג שא‪ ):‬שהקב"ה ברא שבעה‬ ‫אצלו יתברך בין היה הוה ליהיה‪ ,‬מסתכל הקב"ה‬ ‫עם אברהם ועם זרעו עד עולם‪.‬‬ ‫רועים להנהיג בהם את ישראל בכל הדורות‪,‬‬ ‫גם על הטוב שעתידים ישראל לעשות כאילו כבר‬ ‫אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף‪ ,‬דוד‪.‬‬ ‫נעשה‪ .‬הנה כי כן זהו פירוש הפסוק "למען שמך‬ ‫מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין הרמז‬ ‫והנה אברהם אבינו היה הרועה הראשון‪ ,‬ראשית‬ ‫הוי"ה"‪ ,‬שמורה על היה הוה ויהיה‪" ,‬וסלחת לעווני‬ ‫הנפלא של ה"מגלה עמוקות"‪ ,‬כי דוד המלך‬ ‫שרשרת הקדושה של כלל ישראל‪ ,‬שהקב"ה כרת‬ ‫כי רב הוא"‪ ,‬כי אף שעוונותי רבו‪ ,‬תסתכל על מה‬ ‫שאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪,‬‬ ‫עמו ועם זרעו ברית עולם על ידי מצות מילה‪,‬‬ ‫שאני עתיד לתקן בתשובה כל מה שפגמתי‪.‬‬ ‫התכוון לרמז באומרו "אשא" שהוא ראשי תיבות‬ ‫כמו שכתוב (בראשית יז‪-‬ז)‪" :‬והקימותי את בריתי‬ ‫א'יה ש'רה א'שתך‪ ,‬ולפי האמור יש לומר הביאור‬ ‫מעתה יש לומר כי זהו שאמר דוד המלך "כוס‬ ‫ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם‬ ‫בזה‪ ,‬כי בזכות שאלה זו ששאלו המלאכים את‬ ‫להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך"‪.‬‬ ‫ישועות אשא"‪ ,‬להודות להקב"ה על שסלל לפני‬ ‫אברהם "איה שרה אשתך"‪ ,‬והשיב להם "הנה‬ ‫את הדרך לבוא בקהל ה' על ידי "אשא"‪ ,‬שהיא‬ ‫באהל" משום שהיא צנועה‪ ,‬כי אין דרכן של נשים‬ ‫ודוד מלך ישראל הוא הרועה השביעי‪ ,‬שזכה‬ ‫שאלת המלאכים לאברהם א'יה ש'רה א'שתך‪,‬‬ ‫לצאת‪ ,‬הותר דוד המלך לבוא בקהל וזכה להינצל‬ ‫למלוך ולהנהיג את ישראל‪ ,‬לא רק בדורו‪ ,‬אלא‬ ‫ובזכות תשובתו שהיא באהל כי אין דרכן של‬ ‫מסדום‪ ,‬ועל כך הודה דוד המלך להקב"ה ואמר‬ ‫גם לעתיד לבוא יהיה הוא עצמו מלך המשיח‪,‬‬ ‫נשים לצאת זכיתי לבוא בקהל ה'‪ ,‬ועל כך הוסיף‬ ‫"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪.‬‬ ‫כמבואר בזוהר הקדוש (פרשת לך לך פב‪" :):‬ובגין כך‬ ‫ז"פשת אריו תשרפ | ב‬ ‫ז"ל לומר שיעשה הקב"ה סעודה לצדיקים‪" :‬ביום‬ ‫שיגמל חסדו לזרעו של יצחק"‪ ,‬שהתכוונו לרמז‬ ‫מגלה עמוקות‪" :‬כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪,‬‬ ‫בזה על מאמר פלא ששנינו בגמרא (שבת פט‪,):‬‬ ‫בברכת המזון צריך לכוון כי כו"ס בגימטריא אלהי"ם להמתיקו בשם הוי"ה‬ ‫כי לעתיד לבוא מכל שלושת האבות הקדושים‪,‬‬ ‫דוקא יצחק אבינו ילמד זכות על ישראל להצילם‬ ‫המלאכים שאלו את אברהם "איה שרה אשתך" לשגר לה כוס של ברכה‪,‬‬ ‫מכליה על עוונותיהם‪ ,‬והנה הוא המאמר‪:‬‬ ‫כדי להמתיק את הדין של שרה ושל יצחק‬ ‫"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪,‬‬ ‫הקב"ה עתיד לעשות סעודת הודאה לצדיקים על הצלת ישראל‬ ‫מאי דכתיב (ישעיה סג‪-‬טז) כי אתה אבינו כי‬ ‫בזכות יצחק אבינו שימליץ טוב "פלגא עלי ופלגא עליך"‬ ‫אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו‪ ,‬אתה ה'‬ ‫אבינו גואלנו מעולם שמך‪ ,‬לעתיד לבוא יאמר לו‬ ‫הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי‪ ,‬אמר [אברהם]‬ ‫דוד המלך יסכים לברך על הכוס לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך‪,‬‬ ‫כי המלאכים עשו הכנה לכך כששיגרו לשרה כוס של ברכה‬ ‫אמר [הקב"ה] אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער‬ ‫אברך ולי נאה לברך‪ ,‬שנאמר כוס ישועות אשא‬ ‫"ובשם הוי"ה אקרא"‪ ,‬שאני מודה להקב"ה שנהג‬ ‫גידול בנים‪ ,‬אפשר דבעי רחמי עלייהו [אולי יבקש‬ ‫ובשם ה' אקרא"‪.‬‬ ‫עמי בהנהגה של השם הוי"ה שהוא היה הוה‬ ‫עליהם רחמים]‪ ,‬אמר ליה [הקב"ה ליעקב] בניך‬ ‫ויהיה‪ ,‬והציל את לוט אף שלא היה ראוי מצד‬ ‫חטאו‪ ,‬אמר [יעקב] לפניו רבונו של עולם ימחו‬ ‫נקדים ליישב פליאת המפרשים על דוד‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא משום שראה הקב"ה את העתיד‬ ‫על קדושת שמך‪ .‬אמר [הקב"ה] לא בסבי טעמא‬ ‫המלך‪ ,‬איך יתכן כי דוד המלך שחכמינו ז"ל העידו‬ ‫שדוד המלך יצא ממנו‪.‬‬ ‫ולא בדרדקי עצה [לא באברהם הזקן טעם‪ ,‬ולא‬ ‫בגמרא (חולין פט‪ ).‬על גודל ענוותנותו באומרו‬ ‫ביעקב הקטן עצה‪ ,‬איך להציל את ישראל]‪.‬‬ ‫(תהלים כב‪-‬ז)‪" :‬ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם‬ ‫המלאכים שיגרו לשרה כוס של ברכה‬ ‫ובזוי עם"‪ .‬והתוודה על חטאיו כמו שכתוב (שם‬ ‫הכנה לכוס של ברכה שדוד המלך יברך עליו‬ ‫אמר לו [הקב"ה] ליצחק בניך חטאו לי‪,‬‬ ‫נא‪-‬ה)‪" :‬כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד"‪,‬‬ ‫אמר לפניו רבונו של עולם בני ולא בניך‪ ,‬בשעה‬ ‫הבה נמשיך במסע הקודש להתבונן בנפלאות‬ ‫ועם כל זה גם אחרי שיראה איך כל רועי ישראל‬ ‫שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות‬ ‫התורה‪ ,‬לבאר לפי זה הטעם שבחר דוד המלך‬ ‫הקודמים לו‪ ,‬האבות הקדושים אברהם יצחק‬ ‫ד‪-‬כב) בני בכורי‪ ,‬עכשיו בני ולא בניך‪ .‬ועוד כמה‬ ‫להודות לה' על הצלתו מהפיכת סדום‪ ,‬בזכות‬ ‫ויעקב ושני מנהיגי ישראל משה ויהושע‪ ,‬לא ירצו‬ ‫חטאו‪ ,‬כמה שנותיו של אדם שבעים שנה‪ ,‬דל‬ ‫שאלת המלאכים לאברהם "איה שרה אשתך"‪,‬‬ ‫לברך משום שמצאו בעצמם איזה פגם‪ ,‬יסכים‬ ‫עשרין דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין [תנכה‬ ‫דוקא בפסוק זה "כוס ישועות אשא ובשם ה'‬ ‫לברך מיד באומרו "אני אברך ולי נאה לברך"‪.‬‬ ‫עשרים שנה הראשונות שאין אתה מעניש עליהן‪,‬‬ ‫אקרא"‪ ,‬אשר כפי מה שגילו לנו חכמינו ז"ל רמז‬ ‫נשארו חמישים שנה]‪ ,‬דל כ"ה דלילותא פשו להו‬ ‫זאת ועוד צריך ביאור ליישב הפליאה‪,‬‬ ‫דוד המלך בפסוק זה‪ ,‬שבגאולה העתידה יזכה הוא‬ ‫כ"ה [תנכה כ"ה שנה של הלילות שהם זמן של‬ ‫מהו הקשר בין הסעודה שעשה אברהם אבינו‬ ‫לברך על הכוס של ברכת המזון בסעודה שיעשה‬ ‫שינה‪ ,‬נשארו רק כ"ה שנה]‪ ,‬דל תרתי סרי ופלגא‬ ‫"ביום הגמל את יצחק" לסעודה שעתיד הקב"ה‬ ‫הקב"ה לצדיקים‪ ,‬ודרשו כן על מקרא שכתוב‬ ‫דצלויי ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי‬ ‫לעשות לצדיקים‪ .‬ועוד יותר יפלא מה שמכנה‬ ‫בפרשתנו (כא‪-‬ח)‪" :‬ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם‬ ‫ופלגא [תנכה י"ב שנה ומחצה שהם זמנים של‬ ‫הגמרא את הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות‬ ‫משתה גדול ביום הגמל את יצחק"‪ .‬והנה המאמר‬ ‫תפלה אכילה ובית הכסא‪ ,‬נשארו רק י"ב שנה‬ ‫לצדיקים‪" :‬ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק"‪,‬‬ ‫במלוא הודו והדרו בגמרא (פסחים קיט‪:):‬‬ ‫ומחצה]‪ ,‬אם אתה סובל את כולם מוטב‪ ,‬ואם‬ ‫שהרי ישראל הם בני שלושת האבות הקדושים‪:‬‬ ‫"מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל‪ ,‬עתיד הקב"ה‬ ‫לאו פלגא עלי ופלגא עליך‪ ,‬ואם תמצא לומר‬ ‫"אברהם יצחק ויעקב"‪ ,‬כמבואר בגמרא (ברכות‬ ‫לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו‬ ‫כולם עלי‪ ,‬הא קריבית נפשי קמך"‪ .‬פירוש‪ ,‬אני‬ ‫טז‪" :):‬אין קורין אבות אלא לשלשה"‪ ,‬ואנו‬ ‫לזרעו של יצחק‪ ,‬לאחר שאוכלים ושותים נותנים‬ ‫מוכן לקבל את כל עוונותיהם על עצמי בזכות‬ ‫נקראים בתואר "ישראל" על שם יעקב אבינו‬ ‫לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך‪ ,‬ואומר‬ ‫שהקרבתי עצמי לפניך בעקידת יצחק‪.‬‬ ‫מובחר שבאבות שקרא הקב"ה את שמו‬ ‫להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל‪ .‬אומר לו‬ ‫"ישראל"‪ ,‬הנה כי כן מדוע מייחסים חכמינו ז"ל‬ ‫הנה כי כן מבאר ה"בן יהוידע" כמין חומר‪,‬‬ ‫ליצחק טול וברך‪ ,‬אומר להן איני מברך שיצא‬ ‫הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים "ביום‬ ‫כי מטעם זה דקדקו בגמרא לומר "עתיד הקב"ה‬ ‫ממני עשו‪.‬‬ ‫שיגמל חסדו לזרעו של יצחק"‪.‬‬ ‫לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו‬ ‫אומר לו ליעקב טול וברך‪ ,‬אומר להם איני‬ ‫לזרעו של יצחק"‪ ,‬לרמז בכך שבגאולה העתידה‬ ‫דוקא יצחק אבינו שמדתו דין‬ ‫מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה‬ ‫יזכו ישראל לצאת זכאים בדין‪ ,‬רק בזכות לימוד‬ ‫ילמד זכות על ישראל לעתיד לבוא‬ ‫תורה לאוסרן עלי‪ .‬אומר לו למשה טול וברך‪,‬‬ ‫הזכות של יצחק אבינו שיאמר להקב"ה "פלגא‬ ‫פתח דברינו יאיר לבאר דברי חכמים‬ ‫אומר להם איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ‬ ‫עלי ופלגא עליך"‪ ,‬אלו דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫וחידותם‪ ,‬על פי מה שכתב הגה"ק בעל "בן איש‬ ‫ישראל לא בחיי ולא במותי‪ .‬אומר לו ליהושע‬ ‫כעבדא קמיה מאריה נראה להוסיף תבלין‬ ‫חי" בפירושו "בן יהוידע" על אגדות הש"ס (פסחים‬ ‫טול וברך‪ ,‬אומר להן איני מברך שלא זכיתי‬ ‫לדבריו הקדושים‪ ,‬כי לפי זה יפתח לנו פתח‬ ‫שם) ליישב בדרך נפלאה‪ ,‬מה שדקדקו חכמינו‬ ‫לבן‪ ...‬אומר לו לדוד טול וברך‪ ,‬אומר להן אני‬ ‫ז"פשת אריו תשרפ | ג‬ ‫"כוס ישועות אשא" כו"ס בגימטריא אלהי"ם‬ ‫וותרנים ופזרנים‪ .‬והנה אברהם שהיה במדת‬ ‫להבין מהות הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות‬ ‫"ובשם ה' אקרא" להמתיק את הדין בשם הוי"ה‬ ‫החסד היתה שרה עיניה צרה באורחים‪ ,‬יצחק‬ ‫לצדיקים "ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק"‪ ,‬כי‬ ‫שהיה במדת הדין פחד יצחק‪ ,‬טוב מאד שתהיה‬ ‫אותה סעודה תהיה בבחינת "סעודת הודאה"‪ ,‬על‬ ‫בדרך המלך נלך לבאר לפי זה הטעם ששאלו‬ ‫אשתו במדת החסד גומלת חסדים טובים‪ ,‬ולכך‬ ‫הצלתם של ישראל מגזירת כליה‪ ,‬אחרי שאברהם‬ ‫המלאכים את אברהם "איה שרה אשתך" "כדי‬ ‫אמר [אותה הוכחת] לעבדך ליצחק"‪.‬‬ ‫אבינו שמדתו חסד ויעקב אבינו שמדתו רחמים‬ ‫לשגר לה כוס של ברכה"‪ ,‬על פי מה שכתב‬ ‫יאמרו שניהם "ימחו על קדושת שמך"‪ ,‬ורק בזכות‬ ‫ה"מגלה עמוקות" על ואתחנן (אופן לא) לפרש‬ ‫והנה מה שהביא ה"חתם סופר" הוכחה‬ ‫לימוד הזכות של יצחק אבינו שמדתו דין ינצלו‬ ‫הפסוק "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪ ,‬כי‬ ‫מאברהם שנהג במדת החסד ואילו שרה נהגה‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל שמחה גדולה זו על הצלתם של‬ ‫בשעה שאדם נושא את הכוס בידו לברך ברכת‬ ‫במדת הדין‪ ,‬יש להביא סימוכין לכך ממה שכתוב‬ ‫ישראל אפילו במדת הדין‪ ,‬עתיד הקב"ה לעשות‬ ‫המזון בשם הוי"ה‪ ,‬צריך שיכוון כי כו"ס בגימטריא‬ ‫(שם כא‪-‬ט)‪" :‬ותרא שרה את בן הגר המצרית‬ ‫סעודת הודאה לצדיקים "ביום שיגמל חסדו‬ ‫אלהי"ם‪ ,‬ועל ידי שהוא נושא את הכוס לברך‬ ‫אשר ילדה לאברהם מצחק"‪ ,‬ופירש רש"י שהיה‬ ‫לזרעו של יצחק"‪.‬‬ ‫עליו בשם הוי"ה‪ ,‬הרי הוא ממתיק את שם אלקים‬ ‫מצחק בעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים‪,‬‬ ‫על ידי שם הוי"ה שהוא מדת הרחמים‪ .‬וכן כתב‬ ‫"ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי‬ ‫יומתק להבין לפי זה מה שכתוב בפרשתנו‬ ‫המהרש"א בחידושי אגדות (פסחים קיט‪" :).‬וברמז‬ ‫לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק"‪ .‬ופירש‬ ‫"ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"‪,‬‬ ‫כו"ס הוא רמז על מדת הדין גימטריא אלהי"ם‪,‬‬ ‫ה"חתם סופר" (פרשת וירא דף עא‪ :‬ד"ה על אודות בנו)‬ ‫כי אברהם אבינו ראה ברוח הקודש שיצחק בנו‬ ‫כי שרה חששה שאם ישמעאל ישאר עם יצחק‪,‬‬ ‫שמדתו דין עתיד ללמד זכות על ישראל ולהצילם‬ ‫אשא בברכת המזון‪ ,‬ובשם ה' אקרא‪ ,‬להפוך מדת‬ ‫הרי הוא עלול לקלקל אותו במעשיו הרעים‪.‬‬ ‫מכליה‪ ,‬ובזכות זה עתיד הקב"ה לעשות סעודת‬ ‫הדין לרחמים להיות כוס ישועות"‪.‬‬ ‫הודאה לצדיקים‪ ,‬לכן הקדים אברהם לעשות‬ ‫הנה כי כן נפלא להבין לפי זה הטעם ששאלו‬ ‫אמנם אברהם שמדתו חסד הרע בעיניו‬ ‫משתה גדול "ביום הגמל את יצחק" בבחינת‬ ‫המלאכים את אברהם אבינו "איה שרה אשתך"‪,‬‬ ‫שהוא צריך לגרש את ישמעאל‪ ,‬כמו שכתוב (שם‬ ‫"מעשה אבות סימן לבנים"‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ן‬ ‫"כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪ ,‬כי רצו להמתיק‬ ‫יא)‪" :‬וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות‬ ‫בפסוק (בראשית יב‪-‬ו)‪:‬‬ ‫בכך את הדין הקשה של שרה אמנו‪ ,‬וגם את הדין‬ ‫בנו"‪ .‬ופירש ה"חתם סופר"‪" :‬שהרע לאברהם‬ ‫"ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם‪ ,‬אומר‬ ‫הקשה של יצחק אבינו שעתיד להיוולד משרה‪,‬‬ ‫על שחששה שרה על יצחק שילמד ממעשי‬ ‫לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין‬ ‫כמו שבישר הקב"ה לאברהם מלאך בפרשת‬ ‫ישמעאל המצחק‪ ,‬וחלילה ליצחק הקדוש שיזיקו‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא ענין גדול הזכירוהו‬ ‫וירא (בראשית יח‪-‬יד)‪" :‬למועד אשוב אליך כעת חיה‬ ‫לו מעשי ישמעאל‪ ,‬כמו שאמר יעקב (בראשית לב‪-‬‬ ‫רבותינו בדרך קצרה (מדרש תנחומא פרשת לך לך‬ ‫ולשרה בן"‪ ,‬דקדק הקב"ה לומר "ולשרה בן"‪ ,‬לרמז‬ ‫ה) עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למד‬ ‫אות ט)‪ ,‬ואמרו כל מה שאירע לאבות סימן לבנים‪,‬‬ ‫שיוולד להם בן שיהיה כמו שרה שמדתה דין‪.‬‬ ‫ממעשיו‪ ,‬על כן הרע לאברהם על אודות בנו‬ ‫ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות וחפירת‬ ‫יצחק שחשדתו שרה"‪.‬‬ ‫הבארות ושאר המקרים‪ ,‬ויחשוב החושב בהם‬ ‫לכן שאלו המלאכים את אברהם שמדתו חסד‪,‬‬ ‫"איה שרה אשתך"‪ ,‬שמדתה דין היפך מדתך‪ ,‬וזהו‬ ‫אבל הקב"ה הסכים עם שרה שצריך לגרש‬ ‫כאילו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת‪ ,‬וכולם‬ ‫שביארו בגמרא ששאלו כן "כדי לשגר לה כוס‬ ‫את ישמעאל‪ ,‬כמו שכתוב (שם כא‪-‬יב)‪" :‬ויאמר‬ ‫באים ללמד על העתיד"‪.‬‬ ‫של ברכה"‪ ,‬כדי להמתיק את הדין שלה משם‬ ‫אלקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל‬ ‫המלאכים ביקשו לשגר לשרה כוס של ברכה‬ ‫אלהי"ם בגימטריא כו"ס‪ ,‬כי על ידי זה יומתק גם‬ ‫אמתך‪ ,‬כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"‪.‬‬ ‫להמתיק מדת הדין שלה ושל יצחק בנה‬ ‫הדין של יצחק שמדתו דין‪ ,‬שיוכל ללמד זכות על‬ ‫ופירש ה"חתם סופר"‪" :‬ובאמת היה שרה מכוון‬ ‫ישראל להצילם מכליה ויזכו לגאולה‪ ,‬הנה כי כן‬ ‫האמת ברוח הקודש טפי מאברהם‪ ,‬כי יעקב לא‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם ששאלו‬ ‫ירווח לנו להבין הטעם שדוד המלך שיהיה מלך‬ ‫היה בו שום ניצוץ פסולת לא למד מלבן‪ ,‬אבל‬ ‫המלאכים את אברהם אבינו לפני שבישרו לו‬ ‫המשיח יברך על הכוס‪ ,‬באומרו "אני אברך ולי‬ ‫יצחק עדיין היה בו כח עשו"‪ .‬הרי לנו איך ניגוד‬ ‫על לידתו של יצחק "איה שרה אשתך"‪ ,‬ודרשו‬ ‫נאה לברך"‪ ,‬שהרי מה שיזכו ישראל לגאולה על‬ ‫המדות שהיה בין מדת החסד של אברהם למדת‬ ‫בגמרא "כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪ ,‬על פי מה‬ ‫ידי לימוד הזכות של יצחק‪ ,‬הוא בזכות כוס של‬ ‫הדין של שרה‪ ,‬הציל את יצחק שלא יגדל עם‬ ‫שכתב ה"חתם סופר" זי"ע ב"תורת משה" (פרשת‬ ‫ברכה ששלחו המלאכים לשרה‪ ,‬כדי להמתיק‬ ‫רשע כישמעאל‪.‬‬ ‫חיי שרה ד"ה אותה הוכחת) לפרש הכתוב (בראשית כד‪-‬‬ ‫הדין של שרה אמנו ויצחק בנה‪.‬‬ ‫י)‪" :‬והיה הנערה אשר אומר אליה‪ ,‬הטי נא כדך‬ ‫[ויש להביא סימוכין לכך ששרה אמנו היתה‬ ‫ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה‬ ‫מעתה יאירו עינינו להבין ביתר שאת הרמז‬ ‫מדתה דין‪ ,‬ממה שמבואר ב"לקוטי תורה" לרבינו‬ ‫הוכחת לעבדך ליצחק"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬אותה‬ ‫הנפלא של ה"מגלה עמוקות"‪ ,‬כי דוד המלך שאמר‬ ‫האריז"ל (פרשת לך לך) כי בשם שר"ה רמוזים כמה‬ ‫הוכחת‪ ,‬ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים"‪.‬‬ ‫"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪ ,‬התכוון לרמז‬ ‫שמות אלקים שהוא מדת הדין‪ ,‬כי האות ש' של‬ ‫וביאר ה"חתם סופר" בלשון קדשו‪:‬‬ ‫בכך "אשא" ראשי תיבות א'יה ש'רה א'שתך‪ ,‬כי בזכות‬ ‫שר"ה היא שם אלקים במילוי י' כזה אל"ף למ"ד‬ ‫ששאלו המלאכים את אברהם אבינו "איה שרה‬ ‫ה"י יו"ד מ"ם בגימטריא ש'‪ ,‬האות ר' של שר"ה‬ ‫"ויש לפרש על פי מה שפירשו המפרשים על‬ ‫אשתך‪ ,‬כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪ ,‬יזכה דוד המלך‬ ‫היא אלקים בריבוע כזה א' א"ל אל"ה אלה"י‬ ‫פסוק (בראשית ב‪-‬יח) אעשה לו עזר כנגדו‪ ,‬שאם‬ ‫שיהיה מלך המשיח לגאול את ישראל‪ ,‬ולכן לו נאה‬ ‫אלהי"ם בגימטריא ר'‪ ,‬והאות ה' של שר"ה היא ה'‬ ‫האשה היא מתנגדת בטבעה לטבעו של הבעל‬ ‫לברך על כוס זה ששלחו המלאכים לשרה אמנו‪.‬‬ ‫אותיות אלקי"ם]‪.‬‬ ‫על ידי זה היא עזרו‪ ,‬כי לא טוב אם שניהם הם‬ ‫תשרפ |דד‬ ‫ז"פשת אריו‬ ‫תשע"ב |‬ ‫הקב"ה שלח שלשה מלאכים לברך על הכוס שצריך שלשה‬ ‫כדי להמתיק ג' שמות אלקי"ם על ידי ד' מילואי הוי"ה‬ ‫אלהי"ם‪ ,‬והנה כ"ף ו"ו סמ"ך גימטריא ע"ב ס"ג‬ ‫על הכוס‪ ,‬אולם ברור שסמך עצמו על מה שכבר‬ ‫בפרשתנו פרשת וירא אנו למדים על‬ ‫מ"ה ב"ן‪ ,‬הרי מלא ברכת ה'‪ ,‬ולכן יכוין בד' מילויים‬ ‫האריך לבאר ענין זה ב"מגלה עמוקות" (שם אופן‬ ‫המלאכים שבאו לבשר לאברהם אבינו ושרה‬ ‫אלו בעת שממלא כוסו לברכת המזון"‪.‬‬ ‫לא)‪ ,‬על פי מה שהאריך שם לפרש רמז הכתוב‪:‬‬ ‫אמנו על לידתו של יצחק אבינו‪ ,‬ולפני שהודיעו‬ ‫"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪ ,‬כי כו"ס‬ ‫לו על הבשורה הטובה כתוב (בראשית יח‪-‬ט)‪:‬‬ ‫כעבדא קמיה מאריה נראה לבאר בזה מה‬ ‫בגימטריא אלהי"ם וצריך להמתיקו על ידי שם‬ ‫"ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה‬ ‫ששאלו המלאכים לאברהם‪" :‬איה שרה אשתך"‪,‬‬ ‫הוי"ה שהוא מדת הרחמים‪.‬‬ ‫באהל"‪ .‬והביא רש"י מה שדרשו בגמרא (ב"מ פז‪).‬‬ ‫"כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪ .‬על פי המבואר‬ ‫הטעם ששאלו את אברהם על שרה‪" :‬כדי לשגר‬ ‫ב"לקוטי תורה" לרבינו האריז"ל (פרשת לך לך)‬ ‫ומבאר שם איך להמתיק הדין על ידי שם‬ ‫לה כוס של ברכה"‪.‬‬ ‫כי שם שר"ה מורה על מדת הדין מג' שמות‬ ‫הוי"ה ברוך הוא‪ ,‬על פי הידוע כי שם הוי"ה יש‬ ‫אלקים‪ ,‬אלקים במילוי י' אל"ף למ"ד ה"י יו"ד‬ ‫לו ד' מילואים‪ ,‬במילוי י' כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י‬ ‫וכתב ה"מגלה עמוקות" על ואתחנן (אופן‬ ‫מ"ם בגימטריא ש' משם שר"ה‪ ,‬אלקים בריבוע‬ ‫בגימטריא ע"ב‪ ,‬במילוי י' עם א' בתוך האות ו' כזה‬ ‫קנב)‪ ,‬כי על שאלה זו ששאלו המלאכים את‬ ‫כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם בגימטריא ר'‬ ‫יו"ד ה"י וא"ו ה"י בגימטריא ס"ג‪ ,‬במילוי א' כזה‬ ‫אברהם אבינו "איה שרה אשתך"‪ ,‬רמז דוד המלך‬ ‫משם שר"ה‪ ,‬אלהי"ם פשוט שיש בו ה' אותיות‬ ‫יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגימטריא מ"ה‪ ,‬ובמילוי ה' כזה‬ ‫באומרו (תהלים קטז‪-‬יג)‪" :‬כוס ישועות 'אשא' ובשם‬ ‫הוא ה' משם שר"ה‪.‬‬ ‫יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה בגימטריא ב"ן‪ ,‬וכל ד' השמות‬ ‫ה' אקרא"‪ ,‬מילת "אשא" היא ראשי תיבות א'יה‬ ‫בגימטריא רל"ב כמספר הברכ"ה‪.‬‬ ‫ש'רה א'שתך‪ ,‬וביאר הענין בזה על פי תורת הסוד‬ ‫מעתה יש לומר כי מטעם זה שלח הקב"ה‬ ‫כדרכו בקודש‪ ,‬והנה תוכן דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫והנה מבואר בזוהר הקדוש (רעיא מהימנא פרשת‬ ‫שלשה מלאכים‪ ,‬כפי שביאר ה"מגלה עמוקות"‬ ‫כדי שיברכו ברכת המזון על הכוס שצריך‬ ‫אמור צ‪ ).‬כי ברכת המזון על הכוס הוא בסוד‪" :‬כוס‬ ‫כתב המחבר בשלחן ערוך (או"ח סימן קפב סעיף‬ ‫מלא ברכת ה'"‪ .‬ונראה פשוט שכוונתו לבאר בזה‬ ‫א) כי כדי לברך ברכת המזון על הכוס צריך שלשה‬ ‫שלשה‪ ,‬ועל ידי זה ימתיקו מדת הדין של שר"ה‬ ‫מאמרם (ברכות נא‪" :).‬כל המברך על כוס מלא‬ ‫אנשים‪ ,‬ומבאר ה"מגלה עמוקות" הענין בזה על‬ ‫שרמוזים בה ג' שמות אלקים על ידי ד' שמות‬ ‫נותנין לו נחלה בלי מצרים‪ ,‬שנאמר (דברים לג‪-‬כג)‬ ‫פי המבואר בכתבי האריז"ל (פסח דרוש ו) כי השם‬ ‫הוי"ה בסוד "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪,‬‬ ‫ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה"‪ .‬ומבאר ה"מגלה‬ ‫אלהי"ם שמדתו דין יש לו ג' מילואים‪ ,‬אלהי"ם‬ ‫וזהו הענין ששאלו את אברהם אבינו שמדתו‬ ‫עמוקות" הסוד בזה בלשון קדשו‪:‬‬ ‫במילוי י' כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטריא‬ ‫חסד "איה שרה אשתך"‪ ,‬שמדתה דין היפך‬ ‫מדתך‪ ,‬ועל כך מגלים לנו חכמים ז"ל ששאלו כן‬ ‫ש'‪ ,‬אלהי"ם במילוי ה' כזה אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד‬ ‫"סוד כוס מלא ברכת ה'‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫"כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪ ,‬להמתיק ג' שמות‬ ‫מ"ם בגימטריא רצ"ה‪ ,‬אלהי"ם במילוי א' כזה‬ ‫כשתמלא אותיות כו"ס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך הם‬ ‫אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם בגימטריא רצ"א‪.‬‬ ‫אלקים על ידי "כוס מלא ברכת ה'"‪ ,‬שרמוזים בו‬ ‫בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם ד' מלואי‬ ‫ד' מילואי השם הוי"ה‪.‬‬ ‫הוי"ה‪ ,‬וזה הוא ברכת ה' על ד' מלואים אלו‪ ,‬לזה‬ ‫הנה כי כן זהו הענין שכוס של ברכה צריך‬ ‫צריך לכוין בשעת נטילת הכוס לברכת המזון‪,‬‬ ‫שלשה‪ ,‬כי כו"ס בגימטריא אלהי"ם אשר כפי‬ ‫יחוד שמע ישראל על פי הברית כהונת עולם‬ ‫בסוד כוס ישועות אשא‪ ,‬לשון אשא קאי על כוס‪,‬‬ ‫המבואר יש בו ג' מילואים‪ ,‬ועל ידי הברכה על‬ ‫המתקת ג' מילואי אלקים על ידי ד' מילואי הוי"ה‬ ‫כשאני נושא אותיות כו"ס ואשא את שמותם על‬ ‫הכוס בשלשה אנו ממתיקים את ג' שמות אלקים‪,‬‬ ‫שפתי‪ ,‬אזי בשם ה' אקרא כי נרמזין בד' שמות‬ ‫כמו שכתוב "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"‪,‬‬ ‫והנני מוסיף בדחילו ורחימו לבאר לפי זה‬ ‫אלו מילואי שם הויה‪ ,‬ונמצא בזה שמייחד האדם‬ ‫והוסיף לבאר שם כי מטעם זה שלח הקב"ה‬ ‫כוונת המלאכים לשגר לה כוס של ברכה‪ ,‬ונקדים‬ ‫דינא ברחמי‪ ,‬כו"ס הוא בגימטריא אלקים ומילוי‬ ‫לאברהם שלשה מלאכים‪" ,‬כדי לשגר לה כוס של‬ ‫מה שכתב בספר הקדוש "ברית כהונת עולם"‬ ‫שלו בגימטריא ד' מילואי הוי"ה שהוא רחמים‬ ‫ברכה"‪ ,‬להמתיק בכך שלשה מילואי אלקים‪.‬‬ ‫(מאמר אילו של יצחק פרק ו) יחוד נפלא בפסוק‬ ‫בסוד ה' הוא אלקים"‪.‬‬ ‫(דברים ו‪-‬ד)‪" :‬שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"‪ ,‬על‬ ‫המתקת ג' שמות אלקים‬ ‫פי מה שנתבאר ששם אלהי"ם יש לו ג' מילואים‪,‬‬ ‫ונראה לציין כי המקור לדברי ה"מגלה‬ ‫במילוי י' בגימטריא ש'‪ ,‬במילוי ה' בגימטריא‬ ‫על ידי ד' מילואי הוי"ה‬ ‫עמוקות" הללו הוא מדברי רבינו האריז"ל‬ ‫צר"ה‪ ,‬ובמילוי א' בגימטריא אר"ץ‪ ,‬ושלשתן יחד‬ ‫ב"ליקוטי תורה" (פרשת עקב) בכוונת ברכת המזון‬ ‫והנה ה"מגלה עמוקות" שם לא ביאר איך‬ ‫בגימטריא תתפ"ו כמנין מלכו"ת שמי"ם‪.‬‬ ‫על הכוס‪ ,‬בלשון קדשו‪" :‬והנה כו"ס גימטריא‬ ‫ממתיקים ג' שמות אלקים על ידי ברכת המזון‬ ‫ז"פשת אריו תשרפ | ה‬ ‫לברך‪ ,‬ואומר להן איני מברך‪ ...‬אומר לו ליצחק‬ ‫אבינו תיקן קריאת שמע לישראל לפני פטירתו‪,‬‬ ‫והנה כבר נתבאר כי המתקת הדינין של‬ ‫טול וברך‪ ,‬אומר להן איני מברך‪ ...‬אומר לו‬ ‫כמבואר במדרש (ב"ר צח‪-‬ג)‪:‬‬ ‫ג' מילואי אלקים היא על ידי ד' מילואי הוי"ה‬ ‫ליעקב טול וברך‪ ,‬אומר להם איני מברך‪ ...‬אומר‬ ‫שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בגימטריא רל"ב‪ ,‬וכאשר‬ ‫"הקבצו ושמעו בני יעקב‪ ,‬מכאן זכו ישראל‬ ‫לו למשה טול וברך‪ ,‬אומר להם איני מברך‪...‬‬ ‫נצרף ג' מילואי אלקים עם ד' מילואי הוי"ה הרי‬ ‫לקריאת שמע‪ .‬בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר‬ ‫אומר לו ליהושע טול וברך‪ ,‬אומר להן איני‬ ‫הם עולים בגימטריא אלף קי"ח כמספר "שמ"ע‬ ‫מברך‪ ...‬אומר לו לדוד טול וברך‪ ,‬אומר להן אני‬ ‫מן העולם קרא לשנים עשר בניו‪ ,‬אמר להם‬ ‫ישרא"ל הוי"ה אלהינ"ו הוי"ה אח"ד"‪ .‬ולפי זה‬ ‫אברך ולי נאה לברך‪ ,‬שנאמר כוס ישועות אשא‬ ‫שמעו אל ישראל שבשמים אביכם‪ ,‬שמא יש‬ ‫פירוש כוונת פסוק היחוד הוא כך‪" ,‬שמע ישראל‬ ‫ובשם ה' אקרא"‪.‬‬ ‫בלבבכם מחלוקת על הקב"ה‪ .‬אמרו לו‪ ,‬שמע‬ ‫הוי"ה [ד' מילואי הוי"ה ממתיקים את] אלקינו‬ ‫ישראל אבינו‪ ,‬כשם שאין בלבך מחלוקת על‬ ‫[ג' מילואי אלקים‪ ,‬ועל ידי זה נעשה] הוי"ה‬ ‫וצריך ביאור מדוע אחרי שהאבות הקדושים‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלקינו ה'‬ ‫ומשה רבינו ויהושע תלמידו לא ירצו לברך על‬ ‫אחד"‪ ,‬שהכל נהפך לשם הוי"ה מדת הרחמים‪.‬‬ ‫אחד‪ ...‬הדא הוא שישראל משכימים ומעריבים‬ ‫הכוס‪ ,‬יסכים דוד המלך לברך על הכוס‪ ,‬ועוד‬ ‫[יש לציין ב"אוצר החיים" להרה"ק מהרי"א‬ ‫בכל יום ואומרים‪ ,‬שמע ישראל אבינו ממערת‬ ‫יוסיף לומר "אני אברך ולי נאה לברך"‪ .‬ונראה‬ ‫מקאמארנא זי"ע בפרשת ואתחנן ביחודים על‬ ‫המכפלה‪ ,‬אותו דבר שצויתנו עדיין הוא נוהג בנו‬ ‫לבאר הענין בזה על פי הידוע כי מדת מלכות‬ ‫פסוק "שמע ישראל" ביחוד השני שהביא יחוד‬ ‫ה' אלקינו ה' אחד"‪.‬‬ ‫שהיא השכינה היא שם אלקים‪ ,‬כמבואר בזוהר‬ ‫זה‪ ,‬ונראה ברור שמקור הדבר ב"ברית כהונת‬ ‫הקדוש (פרשת נח סח‪" :):‬ושכינתא אקרי אלקים‪,‬‬ ‫מעתה נראה כי מטעם זה שלח הקב"ה את‬ ‫עולם" הנ"ל שדרכו להביא תמיד]‪.‬‬ ‫ועלה כתיב (תהלים נז‪-‬יב) רומה על השמים‬ ‫שלשת המלאכים‪ ,‬לבשר לאברהם ושרה על‬ ‫וכתב ה"ברית כהונת עולם" שם עוד‪ ,‬כי יחוד‬ ‫אלקים"‪ .‬וזהו שכתב ה"ברית כהונת עולם" הנ"ל‬ ‫לידתו של יצחק אבינו שמדתו דין כמו שרה‪ ,‬ולפי‬ ‫זה של קריאת שמע רמוז אצל יצחק ורבקה‪,‬‬ ‫כי ג' מילואי אלקים בגימטריא מלכו"ת שמי"ם‪,‬‬ ‫המבואר ב"מגלה עמוקות" שלח הקב"ה שלשה‬ ‫בפסוק (בראשית כד‪-‬סה)‪" :‬ותאמר אל העבד מי‬ ‫כי מקומם במלכות‪ ,‬והמתקתם היא על ידי ד'‬ ‫מלאכים כדי שיוכלו לברך על הכוס‪ ,‬ולשגר לשרה‬ ‫אמנו "כוס של ברכה"‪ ,‬כדי להמתיק ג' שמות‬ ‫האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו‪ ,‬ויאמר העבד‬ ‫מילואי הוי"ה‪.‬‬ ‫אלהי"ם על ידי ד' מילואי הוי"ה‪ ,‬בסוד "כוס מלא‬ ‫הוא אדוני‪ ,‬ותקח הצעיף ותתכס"‪ .‬והרמז בזה‬ ‫והנה ידוע שדוד מלך ישראל הוא מרכבה‬ ‫ותתכ"ס בגימטריא מלכו"ת שמי"ם שהוא כמנין‬ ‫ברכת ה'"‪ ,‬נמצא כי זהו ממש כמספר היחוד של‬ ‫למלכות שמים‪ ,‬ולכן זכה להיות מלך על ישראל‪,‬‬ ‫קריאת "שמע ישראל" שתיקן יעקב אבינו‪.‬‬ ‫ג' מילואי אלקים‪ ,‬כי ענין כיסוי ראש הוא לקבל‬ ‫ולפי זה מבואר היטב מה שאמר "אני אברך ולי‬ ‫עול מלכו"ת שמי"ם"‪ ,‬כדאיתא בגמרא (שבת קנו‪:):‬‬ ‫נאה לברך"‪ ,‬כי בהיותי מרכבה למדת "מלכות"‬ ‫דוד המלך שהוא מרכבה למדת מלכות‬ ‫"כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא"‪.‬‬ ‫שיש בה ג' מילואי אלקים שצריכים המתקה‬ ‫התכוון להמתיק ג' שמות אלקים‬ ‫ואמנם המתקת ג' שמות אלקים על ידי ד' מילואי‬ ‫מד' מילואי הוי"ה‪ ,‬לכן "לי נאה לברך" על כוס‬ ‫הוי"ה נרמז בפסוק (שם סז)‪" :‬ויבא"ה יצח"ק"‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר דברי ה"מגלה‬ ‫של ברכה‪ ,‬והביא ראיה מהפסוק "כוס ישועות‬ ‫בגימטריא רל"ב כמנין ד' מילואי הוי"ה‪ ,‬ובזה‬ ‫עמוקות"‪ ,‬כי דוד המלך רמז באומרו "כוס ישועות‬ ‫אשא ובשם ה' אקרא"‪ ,‬שבפסוק זה התפלל דוד‬ ‫נשלם יחוד העליון "שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫אשא ובשם ה' אקרא" ‪ -‬אש"א ראשי תיבות א'יה‬ ‫על מדת מלכות "כו"ס ישועות אשא"‪ ,‬להמתיק‬ ‫אחד"‪ ,‬עד כאן דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫ש'רה א'שתך‪ ,‬על פי מה שגילו לנו חכמינו ז"ל‬ ‫כו"ס בגימטריא אלקים שיש לו ג' מילואים‪,‬‬ ‫בגמרא (פסחים קיט‪:):‬‬ ‫"ובשם ה' אקרא" על ידי ד' מילואי הוי"ה‪ ,‬ולכן‬ ‫והנה ידוע כי תכלית לידת יצחק אבינו היא‬ ‫רמז במילת אש"א ‪ -‬א'יה ש'רה א'שתך‪ ,‬ששאלו‬ ‫"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום‬ ‫כדי שיוולד ממנו יעקב אבינו מובחר שבאבות‪,‬‬ ‫שלושת המלאכים "כדי לשגר לה כוס של ברכה"‪,‬‬ ‫שיגמל חסדו לזרעו של יצחק‪ ,‬לאחר שאוכלים‬ ‫שמיטתו היתה שלימה וזכה להוליד י"ב שבטים‬ ‫להמתיק את הדין של שרה אמנו‪.‬‬ ‫ושותים נותנים לו לאברהם אבינו כוס של ברכה‬ ‫שהם שורש כל ישראל‪ ,‬זאת ועוד ידוע שיעקב‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪ shvilei.com‬לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ| |ו ו‬ ‫ז"פשת אריו‬ ‫תשע"ב‬