שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — וירא (2026-10-26)

הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
פרשת וירא תשפ"ז
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך"
ביאור הרמז הנפלא של ה"מגלה עמוקות" בדברי דוד המלך
"כוס ישועות אשא" -אש"א ראשי תיבות א'יה ש'רה א'שתך
את לוט" ,אלא בגין דצפה ברוח הקודש דזמין מיכאל בהדיה לשזביה ללוט" ,שהלך מלאך בפרשתנו פרשת וירא דבר בעתו מה טוב,
למיפק מניה דוד" ,בגלל שצפה ברוח הקודש מיכאל עם מלאך גבריאל כדי להציל את לוט להתבונן בבשורה הטובה שבישרו המלאכים
שעתיד לצאת ממנו דוד המלך. [ומה שפירש רש"י בפרשתנו (יח-ב) כי רפאל לאברהם אבינו שהוא עתיד להוליד את יצחק,
שריפא את אברהם הוא היה זה שהציל את אולם לפני שהודיעו לו על הבשורה הטובה
רות המואביה הותרה לבוא בקהל ה' לוט ,הוא לפי שיטת המדרש (ב"ר נ-ב) שחולק שאלו אותו (בראשית יח-ט)" :ויאמרו אליו איה
כי אין דרכן של נשים לצאת משום צניעות על הגמרא]. שרה אשתך ויאמר הנה באהל" .והביא רש"י מה
והנה שנינו בגמרא (יבמות עו :ועז ).שהיה ויכוח שדרשו בגמרא (ב"מ פז ).ב' טעמים על שאלת
ודקדק החידושי הרי"ם זי"ע ,מכיון שמלאך
גדול בין דואג האדומי ובין אבנר בן נר אם דוד המלאכים "איה שרה אשתך" ,טעם א'" :יודעים
גבריאל נשלח רק כדי להפוך את סדום ,מה
המלך מותר לבוא בקהל ה' ,דואג האדומי בא היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה ,אלא
ראה על ככה להצטרף אל שני המלאכים מיכאל
בטענה שדוד המלך אסור לבוא בקהל ה' ,משום להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה",
ורפאל שהלכו אל אברהם ,הלא לא היתה לו שום וטעם ב'" :כדי לשגר לה כוס של ברכה".
שבא מרות המואביה ,והרי מקרא מלא דיבר שליחות למלא אצל אברהם .עוד צריך ביאור
הכתוב (דברים כג-ד)" :לא יבוא עמוני ומואבי בקהל מדוע היה צורך שמלאך מיכאל שהלך לבשר את וכתב ה"מגלה עמוקות" בספרו הקדוש
ה'" .ואמר לו אבנר" :שאני הכא דמפרש טעמא שרה על לידת יצחק ילך גם להציל את לוט ,האם על ואתחנן (אופן קנב) ,כי על שאלה זו ששאלו
דקרא (שם ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם חסרים מלאכים בשמים שיוכלו למלא שליחות זו המלאכים את אברהם אבינו "איה שרה אשתך",
ובמים ,דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה של הצלת לוט. רמז דוד המלך באומרו (תהלים קטז-יג)" :כוס
לקדם" ,ולכן נשות מואב המתגיירות מותרות ישועות 'אשא' ובשם ה' אקרא" ,שכן מילת "אשא"
לבוא בקהל. וביאר החידושי הרי"ם הענין בזה ,על פי היא ראשי התיבות א'יה ש'רה א'שתך ,וביאר
מה שגילו לנו חכמינו ז"ל הטעם שזכה לוט הענין על פי תורת הסוד כדרכו בקודש ,וראוי
אמר לו דואג האדומי" :היה להם לקדם להינצל מהפיכת סדום ,אף שנתחבר עם אנשי
אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים". לבאר ענין זה גם בתורת הנגלה השוה לכל נפש,
סדום ,כמו שכתוב (שם יג-יא)" :ויסע לוט מקדם", מהו הקשר בין שאלת המלאכים לאברהם "איה
ומתרץ הגמרא שאין כבודה של אשה לצאת ,כמו ופירש רש"י בשם מדרש אגדה" :הסיע עצמו
שכתוב (תהלים מה-יד)" :כל כבודה בת מלך פנימה". שרה אשתך" ,ובין מה שאמר דוד המלך "כוס
מקדמונו של עולם ,אמר אי אפשי לא באברהם ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
אולם הלא פסוק זה דוד המלך אמרו ,ומנין לנו ולא באלקיו".
הוכחה גם מן התורה שאין דרכן של נשים לצאת,
המלאכים באו לקבל פסק דין מאברהם אבינו
לכן הוסיפו במערבא [בארץ ישראל] שדבר זה אך עם כל זה הצילו הקב"ה בזכות דוד המלך
להציל את נשמת דוד המלך שהיתה טמונה בסדום
אנו למדים ממה שכתוב בפרשתנו" :ויאמרו אליו שיצא מלוט דרך רות המואביה ,כמו שדרשו
איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל" .הרי מבואר במדרש (ב"ר מא-ד) מקרא שכתוב (שם-ה)" :וגם פתח דברינו יאיר לבאר הרמז הנפלא של
שאין דרכן של נשים לצאת מחמת צניעות ,נמצא ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, ה"מגלה עמוקות" ,על פי מה ששנינו בגמרא (ב"מ
לפי זה כי נשות מואב אף שלא יצאו לקראת נשי רבי טוביה בר יצחק אמר שני אהלים רות פו ):בענין שלושת האנשים שבאו אל אברהם
ישראל מותרות לבוא בקהל ,ולכן דוד המלך המואביה ונעמה העמונית ,דכוותה (יט-טו) קום אבינו ביום השלישי למילתו (יח-ב)" :וישא עיניו
שיצא מרות המואביה מותר לבוא בקהל ה'. קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות ...שתי וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו ,מאן נינהו
מציאות ,רות המואביה ונעמה העמונית .אמר [מי הם] שלשה אנשים ,מיכאל וגבריאל ורפאל,
והנה ידוע כלל גדול שהקב"ה מסר את
רבי יצחק (תהלים פט-כא) מצאתי דוד עבדי ,היכן מיכאל שבא לבשר את שרה [על לידת יצחק],
התורה לישראל ,ואין קובעים שום הלכה בשמים
מצאתיו ,בסדום". רפאל שבא לרפא את אברהם [מיסורי המילה],
אלא כמו שנפסקה בבית דין של מטה ,וכשם
גבריאל אזיל למהפכיה סדום".
שאומרים בבית דין של מטה כך אומרים בבית וכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת לך-לך עט ).על
דין של מעלה ,כמבואר בגמרא (ב"מ נט ):שעמד הפסוק (יב-ה)" :ויקח אברם את שרי אשתו ואת והקשו בגמרא" :והא כתיב (יט-א) ויבואו שני
רבי יהושע על רגליו ואמר תורה לא בשמים היא, לוט בן אחיו" .מתפלא הזוהר" :מה חמא אברהם המלאכים סדומה בערב" ,הרי ששני מלאכים
וכן מצינו (שם פו ).במחלוקת שהיתה בין הקב"ה לדבקיה עמיה לוט" ,מה ראה אברהם לחבר עמו הפכו את סדום ולא רק גבריאל ,ותירצו" :דאזל
ז"פשת אריו תשרפ | א
למתיבתא דרקיעא בדיני נגעים ,אמרו מי יחליט
מדרש :לוט שנתחבר עם אנשי סדום זכה להינצל מהפיכת סדום, הלכה כמי ,רבה בר נחמני שהיה יחיד בנגעים.
בזכות דוד המלך שיצא ממנו דרך רות המואביה
נמצינו למדים מזה כי כדי להציל את לוט
מהפיכת סדום ,בזכות דוד המלך שעתיד לצאת
גמרא :דוד המלך שיצא מרות המואביה הותר לבוא בקהל, ממנו דרך רות המואביה ,היה צריך תחילה פסק
משום שאין דרכן של נשים לצאת לקדם בלחם ובמים
דין בבית דין של מטה של אברהם אבינו שרות
המואביה מותרת לבוא בקהל ה' ,כי אם גם היא
חידושי הרי"ם :המלאכים שאלו את אברהם "איה שרה אשתך", בכלל הלאו של "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'",
כדי שישיב להם "הנה באהל" שאין דרכן של נשים לצאת הרי אין שום תועלת בהצלת לוט וביציאתו של
דוד המלך ממנו.
מלאך מיכאל שהציל את לוט הלך תחילה לאברהם לקבל פסק דין הנה כי כן אומר החידושי הרי"ם ,כי מטעם
שאין דרכן של נשים לצאת ולכן מותר לדוד המלך לבוא בקהל זה סיבב הקב"ה שמלאך מיכאל שהלך להציל
את לוט מהפיכת סדום בזכות דוד המלך
"ובשם ה' אקרא" כי בשם הוי"ה דוד מלכא חי לעלמין ,ואפילו ביומי מלכא משיחא
שעתיד לצאת ממנו ,יצטרף קודם ללכת עם
מסתכל הקב"ה לטוב גם על העתיד איהו מלכא ,דהא תנן מלכא משיחא אי מן חייא הוא
שני המלאכים אל אברהם ,וכשראו ששרה אינה
דוד שמיה ,ואי מן מתייא הוא דוד שמיה".
הנה מה טוב ומה נעים לבאר בזה מה שאמר יוצאת לקראת האורחים שאלו את אברהם" :איה
דוד המלך "ובשם ה' אקרא" ,בהקדם מה שפירש הנה כי כן באותו מעמד שנתגלה הקב"ה אל שרה אשתך" ,כלומר מדוע אינה יוצאת לקבל את
הגה"ק בעל "ישמח משה" זי"ע ב"תפלה למשה" אברהם (יח-א)" :וירא אליו ה' באלוני ממרא" ביום האורחים" ,ויאמר הנה באהל" ,שצנועה היא כי
שלישי למילתו כשכרת ברית עם הקב"ה ,שלח אין דרכן של נשים לצאת.
מה שאמר דוד המלך (תהלים כה-יא)" :למען שמך
ה' וסלחת לעווני כי רב הוא" ,על פי מה שהאריך הקב"ה את המלאכים כדי לבשר לאברהם ושרה
נמצא כי במעמד זה פסק אברהם להלכה
הגאון הגדול בעל "משנה למלך" בספרו "פרשת על לידת יצחק אבינו ,שממנו תימשך שרשרת
בבית דין של מטה שאין דרכן של נשים לצאת,
הדורות של כלל ישראל עד סוף כל הדורות,
דרכים" (דרוש ד) להוכיח ,שאפילו אם אין בידי ולפי זה דוד המלך שיצא מרות המואביה מותר
ובאותו מעמד עשה הקב"ה הכנה לדוד המלך
האדם זכות להצדיקו בדין מצד מעשיו ,מסתכל לבוא בקהל ה' ,כי אצל נשות מואב לא שייך
הרועה השביעי לקבוע הלכה שיהיה מותר לבוא
הקב"ה גם על הטוב שהוא עתיד לעשות כדי הטעם "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם
בקהל ה' ,על ידי ששאלו המלאכים את אברהם
לזכותו בדין. ובמים" ,לכן רק אחרי ששמעו מיכאל וגבריאל
"איה שרה אשתך" ,והוא השיב להם "הנה באהל"
פסק דין זה מאברהם הלכו לסדום ,מלאך גבריאל
מחדש ה"ישמח משה" כי מה שמסתכל שאין דרכן של נשים לצאת.
להפוך את סדום ולהישמר שלא לפגוע בלוט
הקב"ה לטוב גם על העתיד אף שעדיין לא נעשה נמצא כי קשר נפלא זה בין ראשית השרשרת ובנותיו ,ומלאך מיכאל להציל את לוט ולהוציאו
הוא מצד השם הוי"ה ברוך הוא ,והענין הוא על אברהם אבינו ובין אחרית השרשרת דוד המלך מסדום ,בזכות דוד המלך שעתיד לצאת ממנו .זה
פי מה שנפסק בשלחן ערוך (או"ח סימן ה ס"א) כי שיהיה מלך המשיח ,הוא בבחינת מה שמבואר תוכן דבריו הנשגבים של החידושי הרי"ם.
באומרו שם הוי"ה יכוון בכתיבתו היה הוה ויהיה, בספר יצירה (פרק א משנה ו)" :נעוץ סופן בתחילתן
והפירוש הוא כי לפניו שהוא למעלה מהזמן אין כשנתגלה הקב"ה לאברהם אבינו אחרי שנימול
ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת" .הרועה
שום הבדל בין היה הוה ויהיה ,כי גם העתיד גלוי השביעי דוד המלך אשר עתיד להיות מלך המשיח
עשה הכנה לגאולה העתידה על ידי דוד המלך
לפניו כאילו כבר היה. בגאולה השלימה של כלל ישראל ,הוכשר לבוא כאשר נתבונן בדברי החידושי הרי"ם נשכיל
בקהל ה' על ידי הרועה הראשון של כלל ישראל להבין נפלאות דרכי ה' ,על פי הידוע ומקור הדבר
על כן מצד השם הוי"ה המורה כי אין הבדל
אברהם אבינו ,באותו מעמד שכרת הקב"ה ברית בזוהר הקדוש (חלק ג שא ):שהקב"ה ברא שבעה
אצלו יתברך בין היה הוה ליהיה ,מסתכל הקב"ה
עם אברהם ועם זרעו עד עולם. רועים להנהיג בהם את ישראל בכל הדורות,
גם על הטוב שעתידים ישראל לעשות כאילו כבר
אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף ,דוד.
נעשה .הנה כי כן זהו פירוש הפסוק "למען שמך מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין הרמז
והנה אברהם אבינו היה הרועה הראשון ,ראשית
הוי"ה" ,שמורה על היה הוה ויהיה" ,וסלחת לעווני הנפלא של ה"מגלה עמוקות" ,כי דוד המלך
שרשרת הקדושה של כלל ישראל ,שהקב"ה כרת
כי רב הוא" ,כי אף שעוונותי רבו ,תסתכל על מה שאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא",
עמו ועם זרעו ברית עולם על ידי מצות מילה,
שאני עתיד לתקן בתשובה כל מה שפגמתי. התכוון לרמז באומרו "אשא" שהוא ראשי תיבות
כמו שכתוב (בראשית יז-ז)" :והקימותי את בריתי
א'יה ש'רה א'שתך ,ולפי האמור יש לומר הביאור
מעתה יש לומר כי זהו שאמר דוד המלך "כוס ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם
בזה ,כי בזכות שאלה זו ששאלו המלאכים את
להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך".
ישועות אשא" ,להודות להקב"ה על שסלל לפני אברהם "איה שרה אשתך" ,והשיב להם "הנה
את הדרך לבוא בקהל ה' על ידי "אשא" ,שהיא באהל" משום שהיא צנועה ,כי אין דרכן של נשים ודוד מלך ישראל הוא הרועה השביעי ,שזכה
שאלת המלאכים לאברהם א'יה ש'רה א'שתך, לצאת ,הותר דוד המלך לבוא בקהל וזכה להינצל למלוך ולהנהיג את ישראל ,לא רק בדורו ,אלא
ובזכות תשובתו שהיא באהל כי אין דרכן של מסדום ,ועל כך הודה דוד המלך להקב"ה ואמר גם לעתיד לבוא יהיה הוא עצמו מלך המשיח,
נשים לצאת זכיתי לבוא בקהל ה' ,ועל כך הוסיף "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא". כמבואר בזוהר הקדוש (פרשת לך לך פב" :):ובגין כך
ז"פשת אריו תשרפ | ב
ז"ל לומר שיעשה הקב"ה סעודה לצדיקים" :ביום
שיגמל חסדו לזרעו של יצחק" ,שהתכוונו לרמז מגלה עמוקות" :כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא",
בזה על מאמר פלא ששנינו בגמרא (שבת פט,): בברכת המזון צריך לכוון כי כו"ס בגימטריא אלהי"ם להמתיקו בשם הוי"ה
כי לעתיד לבוא מכל שלושת האבות הקדושים,
דוקא יצחק אבינו ילמד זכות על ישראל להצילם המלאכים שאלו את אברהם "איה שרה אשתך" לשגר לה כוס של ברכה,
מכליה על עוונותיהם ,והנה הוא המאמר: כדי להמתיק את הדין של שרה ושל יצחק
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן,
הקב"ה עתיד לעשות סעודת הודאה לצדיקים על הצלת ישראל
מאי דכתיב (ישעיה סג-טז) כי אתה אבינו כי
בזכות יצחק אבינו שימליץ טוב "פלגא עלי ופלגא עליך"
אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ,אתה ה'
אבינו גואלנו מעולם שמך ,לעתיד לבוא יאמר לו
הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי ,אמר [אברהם] דוד המלך יסכים לברך על הכוס לעתיד לבוא,
לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך, כי המלאכים עשו הכנה לכך כששיגרו לשרה כוס של ברכה
אמר [הקב"ה] אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער
אברך ולי נאה לברך ,שנאמר כוס ישועות אשא "ובשם הוי"ה אקרא" ,שאני מודה להקב"ה שנהג
גידול בנים ,אפשר דבעי רחמי עלייהו [אולי יבקש
ובשם ה' אקרא". עמי בהנהגה של השם הוי"ה שהוא היה הוה
עליהם רחמים] ,אמר ליה [הקב"ה ליעקב] בניך
ויהיה ,והציל את לוט אף שלא היה ראוי מצד
חטאו ,אמר [יעקב] לפניו רבונו של עולם ימחו נקדים ליישב פליאת המפרשים על דוד
עצמו ,אלא משום שראה הקב"ה את העתיד
על קדושת שמך .אמר [הקב"ה] לא בסבי טעמא המלך ,איך יתכן כי דוד המלך שחכמינו ז"ל העידו
שדוד המלך יצא ממנו.
ולא בדרדקי עצה [לא באברהם הזקן טעם ,ולא בגמרא (חולין פט ).על גודל ענוותנותו באומרו
ביעקב הקטן עצה ,איך להציל את ישראל]. (תהלים כב-ז)" :ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם המלאכים שיגרו לשרה כוס של ברכה
ובזוי עם" .והתוודה על חטאיו כמו שכתוב (שם הכנה לכוס של ברכה שדוד המלך יברך עליו
אמר לו [הקב"ה] ליצחק בניך חטאו לי,
נא-ה)" :כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד",
אמר לפניו רבונו של עולם בני ולא בניך ,בשעה הבה נמשיך במסע הקודש להתבונן בנפלאות
ועם כל זה גם אחרי שיראה איך כל רועי ישראל
שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות התורה ,לבאר לפי זה הטעם שבחר דוד המלך
הקודמים לו ,האבות הקדושים אברהם יצחק
ד-כב) בני בכורי ,עכשיו בני ולא בניך .ועוד כמה להודות לה' על הצלתו מהפיכת סדום ,בזכות
ויעקב ושני מנהיגי ישראל משה ויהושע ,לא ירצו
חטאו ,כמה שנותיו של אדם שבעים שנה ,דל שאלת המלאכים לאברהם "איה שרה אשתך",
לברך משום שמצאו בעצמם איזה פגם ,יסכים
עשרין דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין [תנכה דוקא בפסוק זה "כוס ישועות אשא ובשם ה'
לברך מיד באומרו "אני אברך ולי נאה לברך".
עשרים שנה הראשונות שאין אתה מעניש עליהן, אקרא" ,אשר כפי מה שגילו לנו חכמינו ז"ל רמז
נשארו חמישים שנה] ,דל כ"ה דלילותא פשו להו זאת ועוד צריך ביאור ליישב הפליאה, דוד המלך בפסוק זה ,שבגאולה העתידה יזכה הוא
כ"ה [תנכה כ"ה שנה של הלילות שהם זמן של מהו הקשר בין הסעודה שעשה אברהם אבינו לברך על הכוס של ברכת המזון בסעודה שיעשה
שינה ,נשארו רק כ"ה שנה] ,דל תרתי סרי ופלגא "ביום הגמל את יצחק" לסעודה שעתיד הקב"ה הקב"ה לצדיקים ,ודרשו כן על מקרא שכתוב
דצלויי ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי לעשות לצדיקים .ועוד יותר יפלא מה שמכנה בפרשתנו (כא-ח)" :ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם
ופלגא [תנכה י"ב שנה ומחצה שהם זמנים של הגמרא את הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות משתה גדול ביום הגמל את יצחק" .והנה המאמר
תפלה אכילה ובית הכסא ,נשארו רק י"ב שנה לצדיקים" :ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק", במלוא הודו והדרו בגמרא (פסחים קיט:):
ומחצה] ,אם אתה סובל את כולם מוטב ,ואם שהרי ישראל הם בני שלושת האבות הקדושים:
"מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל ,עתיד הקב"ה
לאו פלגא עלי ופלגא עליך ,ואם תמצא לומר "אברהם יצחק ויעקב" ,כמבואר בגמרא (ברכות
לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו
כולם עלי ,הא קריבית נפשי קמך" .פירוש ,אני טז" :):אין קורין אבות אלא לשלשה" ,ואנו
לזרעו של יצחק ,לאחר שאוכלים ושותים נותנים
מוכן לקבל את כל עוונותיהם על עצמי בזכות נקראים בתואר "ישראל" על שם יעקב אבינו
לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ,ואומר
שהקרבתי עצמי לפניך בעקידת יצחק. מובחר שבאבות שקרא הקב"ה את שמו
להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל .אומר לו
"ישראל" ,הנה כי כן מדוע מייחסים חכמינו ז"ל
הנה כי כן מבאר ה"בן יהוידע" כמין חומר, ליצחק טול וברך ,אומר להן איני מברך שיצא
הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים "ביום
כי מטעם זה דקדקו בגמרא לומר "עתיד הקב"ה ממני עשו.
שיגמל חסדו לזרעו של יצחק".
לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו
אומר לו ליעקב טול וברך ,אומר להם איני
לזרעו של יצחק" ,לרמז בכך שבגאולה העתידה דוקא יצחק אבינו שמדתו דין
מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה
יזכו ישראל לצאת זכאים בדין ,רק בזכות לימוד ילמד זכות על ישראל לעתיד לבוא
תורה לאוסרן עלי .אומר לו למשה טול וברך,
הזכות של יצחק אבינו שיאמר להקב"ה "פלגא
פתח דברינו יאיר לבאר דברי חכמים אומר להם איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ
עלי ופלגא עליך" ,אלו דבריו הקדושים.
וחידותם ,על פי מה שכתב הגה"ק בעל "בן איש ישראל לא בחיי ולא במותי .אומר לו ליהושע
כעבדא קמיה מאריה נראה להוסיף תבלין חי" בפירושו "בן יהוידע" על אגדות הש"ס (פסחים טול וברך ,אומר להן איני מברך שלא זכיתי
לדבריו הקדושים ,כי לפי זה יפתח לנו פתח שם) ליישב בדרך נפלאה ,מה שדקדקו חכמינו לבן ...אומר לו לדוד טול וברך ,אומר להן אני
ז"פשת אריו תשרפ | ג
"כוס ישועות אשא" כו"ס בגימטריא אלהי"ם וותרנים ופזרנים .והנה אברהם שהיה במדת להבין מהות הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות
"ובשם ה' אקרא" להמתיק את הדין בשם הוי"ה החסד היתה שרה עיניה צרה באורחים ,יצחק לצדיקים "ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק" ,כי
שהיה במדת הדין פחד יצחק ,טוב מאד שתהיה אותה סעודה תהיה בבחינת "סעודת הודאה" ,על
בדרך המלך נלך לבאר לפי זה הטעם ששאלו אשתו במדת החסד גומלת חסדים טובים ,ולכך הצלתם של ישראל מגזירת כליה ,אחרי שאברהם
המלאכים את אברהם "איה שרה אשתך" "כדי אמר [אותה הוכחת] לעבדך ליצחק". אבינו שמדתו חסד ויעקב אבינו שמדתו רחמים
לשגר לה כוס של ברכה" ,על פי מה שכתב יאמרו שניהם "ימחו על קדושת שמך" ,ורק בזכות
ה"מגלה עמוקות" על ואתחנן (אופן לא) לפרש והנה מה שהביא ה"חתם סופר" הוכחה
לימוד הזכות של יצחק אבינו שמדתו דין ינצלו
הפסוק "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" ,כי מאברהם שנהג במדת החסד ואילו שרה נהגה ישראל ,ועל שמחה גדולה זו על הצלתם של
בשעה שאדם נושא את הכוס בידו לברך ברכת במדת הדין ,יש להביא סימוכין לכך ממה שכתוב ישראל אפילו במדת הדין ,עתיד הקב"ה לעשות
המזון בשם הוי"ה ,צריך שיכוון כי כו"ס בגימטריא (שם כא-ט)" :ותרא שרה את בן הגר המצרית סעודת הודאה לצדיקים "ביום שיגמל חסדו
אלהי"ם ,ועל ידי שהוא נושא את הכוס לברך אשר ילדה לאברהם מצחק" ,ופירש רש"י שהיה לזרעו של יצחק".
עליו בשם הוי"ה ,הרי הוא ממתיק את שם אלקים מצחק בעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים,
על ידי שם הוי"ה שהוא מדת הרחמים .וכן כתב "ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי יומתק להבין לפי זה מה שכתוב בפרשתנו
המהרש"א בחידושי אגדות (פסחים קיט" :).וברמז לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" .ופירש "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק",
כו"ס הוא רמז על מדת הדין גימטריא אלהי"ם, ה"חתם סופר" (פרשת וירא דף עא :ד"ה על אודות בנו) כי אברהם אבינו ראה ברוח הקודש שיצחק בנו
כי שרה חששה שאם ישמעאל ישאר עם יצחק, שמדתו דין עתיד ללמד זכות על ישראל ולהצילם
אשא בברכת המזון ,ובשם ה' אקרא ,להפוך מדת
הרי הוא עלול לקלקל אותו במעשיו הרעים. מכליה ,ובזכות זה עתיד הקב"ה לעשות סעודת
הדין לרחמים להיות כוס ישועות".
הודאה לצדיקים ,לכן הקדים אברהם לעשות
הנה כי כן נפלא להבין לפי זה הטעם ששאלו אמנם אברהם שמדתו חסד הרע בעיניו משתה גדול "ביום הגמל את יצחק" בבחינת
המלאכים את אברהם אבינו "איה שרה אשתך", שהוא צריך לגרש את ישמעאל ,כמו שכתוב (שם "מעשה אבות סימן לבנים" ,כמו שכתב הרמב"ן
"כדי לשגר לה כוס של ברכה" ,כי רצו להמתיק יא)" :וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בפסוק (בראשית יב-ו):
בכך את הדין הקשה של שרה אמנו ,וגם את הדין בנו" .ופירש ה"חתם סופר"" :שהרע לאברהם
"ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם ,אומר
הקשה של יצחק אבינו שעתיד להיוולד משרה, על שחששה שרה על יצחק שילמד ממעשי
לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין
כמו שבישר הקב"ה לאברהם מלאך בפרשת ישמעאל המצחק ,וחלילה ליצחק הקדוש שיזיקו
אברהם יצחק ויעקב ,והוא ענין גדול הזכירוהו
וירא (בראשית יח-יד)" :למועד אשוב אליך כעת חיה לו מעשי ישמעאל ,כמו שאמר יעקב (בראשית לב-
רבותינו בדרך קצרה (מדרש תנחומא פרשת לך לך
ולשרה בן" ,דקדק הקב"ה לומר "ולשרה בן" ,לרמז ה) עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למד
אות ט) ,ואמרו כל מה שאירע לאבות סימן לבנים,
שיוולד להם בן שיהיה כמו שרה שמדתה דין. ממעשיו ,על כן הרע לאברהם על אודות בנו
ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות וחפירת
יצחק שחשדתו שרה". הבארות ושאר המקרים ,ויחשוב החושב בהם
לכן שאלו המלאכים את אברהם שמדתו חסד,
"איה שרה אשתך" ,שמדתה דין היפך מדתך ,וזהו אבל הקב"ה הסכים עם שרה שצריך לגרש כאילו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת ,וכולם
שביארו בגמרא ששאלו כן "כדי לשגר לה כוס את ישמעאל ,כמו שכתוב (שם כא-יב)" :ויאמר באים ללמד על העתיד".
של ברכה" ,כדי להמתיק את הדין שלה משם אלקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל המלאכים ביקשו לשגר לשרה כוס של ברכה
אלהי"ם בגימטריא כו"ס ,כי על ידי זה יומתק גם אמתך ,כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה".
להמתיק מדת הדין שלה ושל יצחק בנה
הדין של יצחק שמדתו דין ,שיוכל ללמד זכות על ופירש ה"חתם סופר"" :ובאמת היה שרה מכוון
ישראל להצילם מכליה ויזכו לגאולה ,הנה כי כן האמת ברוח הקודש טפי מאברהם ,כי יעקב לא בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם ששאלו
ירווח לנו להבין הטעם שדוד המלך שיהיה מלך היה בו שום ניצוץ פסולת לא למד מלבן ,אבל המלאכים את אברהם אבינו לפני שבישרו לו
המשיח יברך על הכוס ,באומרו "אני אברך ולי יצחק עדיין היה בו כח עשו" .הרי לנו איך ניגוד על לידתו של יצחק "איה שרה אשתך" ,ודרשו
נאה לברך" ,שהרי מה שיזכו ישראל לגאולה על המדות שהיה בין מדת החסד של אברהם למדת בגמרא "כדי לשגר לה כוס של ברכה" ,על פי מה
ידי לימוד הזכות של יצחק ,הוא בזכות כוס של הדין של שרה ,הציל את יצחק שלא יגדל עם שכתב ה"חתם סופר" זי"ע ב"תורת משה" (פרשת
ברכה ששלחו המלאכים לשרה ,כדי להמתיק רשע כישמעאל. חיי שרה ד"ה אותה הוכחת) לפרש הכתוב (בראשית כד-
הדין של שרה אמנו ויצחק בנה. י)" :והיה הנערה אשר אומר אליה ,הטי נא כדך
[ויש להביא סימוכין לכך ששרה אמנו היתה ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה
מעתה יאירו עינינו להבין ביתר שאת הרמז מדתה דין ,ממה שמבואר ב"לקוטי תורה" לרבינו הוכחת לעבדך ליצחק" .ופירש רש"י" :אותה
הנפלא של ה"מגלה עמוקות" ,כי דוד המלך שאמר האריז"ל (פרשת לך לך) כי בשם שר"ה רמוזים כמה הוכחת ,ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים".
"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" ,התכוון לרמז שמות אלקים שהוא מדת הדין ,כי האות ש' של וביאר ה"חתם סופר" בלשון קדשו:
בכך "אשא" ראשי תיבות א'יה ש'רה א'שתך ,כי בזכות שר"ה היא שם אלקים במילוי י' כזה אל"ף למ"ד
ששאלו המלאכים את אברהם אבינו "איה שרה ה"י יו"ד מ"ם בגימטריא ש' ,האות ר' של שר"ה "ויש לפרש על פי מה שפירשו המפרשים על
אשתך ,כדי לשגר לה כוס של ברכה" ,יזכה דוד המלך היא אלקים בריבוע כזה א' א"ל אל"ה אלה"י פסוק (בראשית ב-יח) אעשה לו עזר כנגדו ,שאם
שיהיה מלך המשיח לגאול את ישראל ,ולכן לו נאה אלהי"ם בגימטריא ר' ,והאות ה' של שר"ה היא ה' האשה היא מתנגדת בטבעה לטבעו של הבעל
לברך על כוס זה ששלחו המלאכים לשרה אמנו. אותיות אלקי"ם]. על ידי זה היא עזרו ,כי לא טוב אם שניהם הם
תשרפ |דד ז"פשת אריו
תשע"ב |
הקב"ה שלח שלשה מלאכים לברך על הכוס שצריך שלשה
כדי להמתיק ג' שמות אלקי"ם על ידי ד' מילואי הוי"ה
אלהי"ם ,והנה כ"ף ו"ו סמ"ך גימטריא ע"ב ס"ג על הכוס ,אולם ברור שסמך עצמו על מה שכבר בפרשתנו פרשת וירא אנו למדים על
מ"ה ב"ן ,הרי מלא ברכת ה' ,ולכן יכוין בד' מילויים האריך לבאר ענין זה ב"מגלה עמוקות" (שם אופן המלאכים שבאו לבשר לאברהם אבינו ושרה
אלו בעת שממלא כוסו לברכת המזון". לא) ,על פי מה שהאריך שם לפרש רמז הכתוב: אמנו על לידתו של יצחק אבינו ,ולפני שהודיעו
"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" ,כי כו"ס לו על הבשורה הטובה כתוב (בראשית יח-ט):
כעבדא קמיה מאריה נראה לבאר בזה מה בגימטריא אלהי"ם וצריך להמתיקו על ידי שם "ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה
ששאלו המלאכים לאברהם" :איה שרה אשתך", הוי"ה שהוא מדת הרחמים. באהל" .והביא רש"י מה שדרשו בגמרא (ב"מ פז).
"כדי לשגר לה כוס של ברכה" .על פי המבואר הטעם ששאלו את אברהם על שרה" :כדי לשגר
ב"לקוטי תורה" לרבינו האריז"ל (פרשת לך לך) ומבאר שם איך להמתיק הדין על ידי שם
לה כוס של ברכה".
כי שם שר"ה מורה על מדת הדין מג' שמות הוי"ה ברוך הוא ,על פי הידוע כי שם הוי"ה יש
אלקים ,אלקים במילוי י' אל"ף למ"ד ה"י יו"ד לו ד' מילואים ,במילוי י' כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י וכתב ה"מגלה עמוקות" על ואתחנן (אופן
מ"ם בגימטריא ש' משם שר"ה ,אלקים בריבוע בגימטריא ע"ב ,במילוי י' עם א' בתוך האות ו' כזה קנב) ,כי על שאלה זו ששאלו המלאכים את
כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם בגימטריא ר' יו"ד ה"י וא"ו ה"י בגימטריא ס"ג ,במילוי א' כזה אברהם אבינו "איה שרה אשתך" ,רמז דוד המלך
משם שר"ה ,אלהי"ם פשוט שיש בו ה' אותיות יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגימטריא מ"ה ,ובמילוי ה' כזה באומרו (תהלים קטז-יג)" :כוס ישועות 'אשא' ובשם
הוא ה' משם שר"ה. יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה בגימטריא ב"ן ,וכל ד' השמות ה' אקרא" ,מילת "אשא" היא ראשי תיבות א'יה
בגימטריא רל"ב כמספר הברכ"ה. ש'רה א'שתך ,וביאר הענין בזה על פי תורת הסוד
מעתה יש לומר כי מטעם זה שלח הקב"ה כדרכו בקודש ,והנה תוכן דבריו הקדושים.
והנה מבואר בזוהר הקדוש (רעיא מהימנא פרשת
שלשה מלאכים ,כפי שביאר ה"מגלה עמוקות"
כדי שיברכו ברכת המזון על הכוס שצריך אמור צ ).כי ברכת המזון על הכוס הוא בסוד" :כוס כתב המחבר בשלחן ערוך (או"ח סימן קפב סעיף
מלא ברכת ה'" .ונראה פשוט שכוונתו לבאר בזה א) כי כדי לברך ברכת המזון על הכוס צריך שלשה
שלשה ,ועל ידי זה ימתיקו מדת הדין של שר"ה
מאמרם (ברכות נא" :).כל המברך על כוס מלא אנשים ,ומבאר ה"מגלה עמוקות" הענין בזה על
שרמוזים בה ג' שמות אלקים על ידי ד' שמות
נותנין לו נחלה בלי מצרים ,שנאמר (דברים לג-כג) פי המבואר בכתבי האריז"ל (פסח דרוש ו) כי השם
הוי"ה בסוד "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא",
ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה" .ומבאר ה"מגלה אלהי"ם שמדתו דין יש לו ג' מילואים ,אלהי"ם
וזהו הענין ששאלו את אברהם אבינו שמדתו
עמוקות" הסוד בזה בלשון קדשו: במילוי י' כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטריא
חסד "איה שרה אשתך" ,שמדתה דין היפך
מדתך ,ועל כך מגלים לנו חכמים ז"ל ששאלו כן ש' ,אלהי"ם במילוי ה' כזה אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד
"סוד כוס מלא ברכת ה' ,רוצה לומר
"כדי לשגר לה כוס של ברכה" ,להמתיק ג' שמות מ"ם בגימטריא רצ"ה ,אלהי"ם במילוי א' כזה
כשתמלא אותיות כו"ס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך הם
אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם בגימטריא רצ"א.
אלקים על ידי "כוס מלא ברכת ה'" ,שרמוזים בו בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם ד' מלואי
ד' מילואי השם הוי"ה. הוי"ה ,וזה הוא ברכת ה' על ד' מלואים אלו ,לזה הנה כי כן זהו הענין שכוס של ברכה צריך
צריך לכוין בשעת נטילת הכוס לברכת המזון, שלשה ,כי כו"ס בגימטריא אלהי"ם אשר כפי
יחוד שמע ישראל על פי הברית כהונת עולם בסוד כוס ישועות אשא ,לשון אשא קאי על כוס, המבואר יש בו ג' מילואים ,ועל ידי הברכה על
המתקת ג' מילואי אלקים על ידי ד' מילואי הוי"ה כשאני נושא אותיות כו"ס ואשא את שמותם על הכוס בשלשה אנו ממתיקים את ג' שמות אלקים,
שפתי ,אזי בשם ה' אקרא כי נרמזין בד' שמות כמו שכתוב "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא",
והנני מוסיף בדחילו ורחימו לבאר לפי זה
אלו מילואי שם הויה ,ונמצא בזה שמייחד האדם והוסיף לבאר שם כי מטעם זה שלח הקב"ה
כוונת המלאכים לשגר לה כוס של ברכה ,ונקדים
דינא ברחמי ,כו"ס הוא בגימטריא אלקים ומילוי לאברהם שלשה מלאכים" ,כדי לשגר לה כוס של
מה שכתב בספר הקדוש "ברית כהונת עולם"
שלו בגימטריא ד' מילואי הוי"ה שהוא רחמים ברכה" ,להמתיק בכך שלשה מילואי אלקים.
(מאמר אילו של יצחק פרק ו) יחוד נפלא בפסוק
בסוד ה' הוא אלקים".
(דברים ו-ד)" :שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ,על
המתקת ג' שמות אלקים
פי מה שנתבאר ששם אלהי"ם יש לו ג' מילואים, ונראה לציין כי המקור לדברי ה"מגלה
במילוי י' בגימטריא ש' ,במילוי ה' בגימטריא
על ידי ד' מילואי הוי"ה
עמוקות" הללו הוא מדברי רבינו האריז"ל
צר"ה ,ובמילוי א' בגימטריא אר"ץ ,ושלשתן יחד ב"ליקוטי תורה" (פרשת עקב) בכוונת ברכת המזון והנה ה"מגלה עמוקות" שם לא ביאר איך
בגימטריא תתפ"ו כמנין מלכו"ת שמי"ם. על הכוס ,בלשון קדשו" :והנה כו"ס גימטריא ממתיקים ג' שמות אלקים על ידי ברכת המזון
ז"פשת אריו תשרפ | ה
לברך ,ואומר להן איני מברך ...אומר לו ליצחק אבינו תיקן קריאת שמע לישראל לפני פטירתו, והנה כבר נתבאר כי המתקת הדינין של
טול וברך ,אומר להן איני מברך ...אומר לו כמבואר במדרש (ב"ר צח-ג): ג' מילואי אלקים היא על ידי ד' מילואי הוי"ה
ליעקב טול וברך ,אומר להם איני מברך ...אומר שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בגימטריא רל"ב ,וכאשר
"הקבצו ושמעו בני יעקב ,מכאן זכו ישראל
לו למשה טול וברך ,אומר להם איני מברך... נצרף ג' מילואי אלקים עם ד' מילואי הוי"ה הרי
לקריאת שמע .בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר
אומר לו ליהושע טול וברך ,אומר להן איני הם עולים בגימטריא אלף קי"ח כמספר "שמ"ע
מברך ...אומר לו לדוד טול וברך ,אומר להן אני מן העולם קרא לשנים עשר בניו ,אמר להם
ישרא"ל הוי"ה אלהינ"ו הוי"ה אח"ד" .ולפי זה
אברך ולי נאה לברך ,שנאמר כוס ישועות אשא שמעו אל ישראל שבשמים אביכם ,שמא יש
פירוש כוונת פסוק היחוד הוא כך" ,שמע ישראל
ובשם ה' אקרא". בלבבכם מחלוקת על הקב"ה .אמרו לו ,שמע
הוי"ה [ד' מילואי הוי"ה ממתיקים את] אלקינו
ישראל אבינו ,כשם שאין בלבך מחלוקת על
[ג' מילואי אלקים ,ועל ידי זה נעשה] הוי"ה
וצריך ביאור מדוע אחרי שהאבות הקדושים הקב"ה ,כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלקינו ה'
ומשה רבינו ויהושע תלמידו לא ירצו לברך על אחד" ,שהכל נהפך לשם הוי"ה מדת הרחמים.
אחד ...הדא הוא שישראל משכימים ומעריבים
הכוס ,יסכים דוד המלך לברך על הכוס ,ועוד [יש לציין ב"אוצר החיים" להרה"ק מהרי"א
בכל יום ואומרים ,שמע ישראל אבינו ממערת
יוסיף לומר "אני אברך ולי נאה לברך" .ונראה מקאמארנא זי"ע בפרשת ואתחנן ביחודים על
המכפלה ,אותו דבר שצויתנו עדיין הוא נוהג בנו
לבאר הענין בזה על פי הידוע כי מדת מלכות פסוק "שמע ישראל" ביחוד השני שהביא יחוד
ה' אלקינו ה' אחד".
שהיא השכינה היא שם אלקים ,כמבואר בזוהר זה ,ונראה ברור שמקור הדבר ב"ברית כהונת
הקדוש (פרשת נח סח" :):ושכינתא אקרי אלקים, מעתה נראה כי מטעם זה שלח הקב"ה את עולם" הנ"ל שדרכו להביא תמיד].
ועלה כתיב (תהלים נז-יב) רומה על השמים שלשת המלאכים ,לבשר לאברהם ושרה על
וכתב ה"ברית כהונת עולם" שם עוד ,כי יחוד
אלקים" .וזהו שכתב ה"ברית כהונת עולם" הנ"ל לידתו של יצחק אבינו שמדתו דין כמו שרה ,ולפי
זה של קריאת שמע רמוז אצל יצחק ורבקה,
כי ג' מילואי אלקים בגימטריא מלכו"ת שמי"ם, המבואר ב"מגלה עמוקות" שלח הקב"ה שלשה
בפסוק (בראשית כד-סה)" :ותאמר אל העבד מי
כי מקומם במלכות ,והמתקתם היא על ידי ד' מלאכים כדי שיוכלו לברך על הכוס ,ולשגר לשרה
אמנו "כוס של ברכה" ,כדי להמתיק ג' שמות האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ,ויאמר העבד
מילואי הוי"ה.
אלהי"ם על ידי ד' מילואי הוי"ה ,בסוד "כוס מלא הוא אדוני ,ותקח הצעיף ותתכס" .והרמז בזה
והנה ידוע שדוד מלך ישראל הוא מרכבה ותתכ"ס בגימטריא מלכו"ת שמי"ם שהוא כמנין
ברכת ה'" ,נמצא כי זהו ממש כמספר היחוד של
למלכות שמים ,ולכן זכה להיות מלך על ישראל, קריאת "שמע ישראל" שתיקן יעקב אבינו. ג' מילואי אלקים ,כי ענין כיסוי ראש הוא לקבל
ולפי זה מבואר היטב מה שאמר "אני אברך ולי עול מלכו"ת שמי"ם" ,כדאיתא בגמרא (שבת קנו:):
נאה לברך" ,כי בהיותי מרכבה למדת "מלכות" דוד המלך שהוא מרכבה למדת מלכות "כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא".
שיש בה ג' מילואי אלקים שצריכים המתקה התכוון להמתיק ג' שמות אלקים ואמנם המתקת ג' שמות אלקים על ידי ד' מילואי
מד' מילואי הוי"ה ,לכן "לי נאה לברך" על כוס הוי"ה נרמז בפסוק (שם סז)" :ויבא"ה יצח"ק"
בדרך זו במסילה נעלה לבאר דברי ה"מגלה
של ברכה ,והביא ראיה מהפסוק "כוס ישועות בגימטריא רל"ב כמנין ד' מילואי הוי"ה ,ובזה
עמוקות" ,כי דוד המלך רמז באומרו "כוס ישועות
אשא ובשם ה' אקרא" ,שבפסוק זה התפלל דוד נשלם יחוד העליון "שמע ישראל ה' אלקינו ה'
אשא ובשם ה' אקרא" -אש"א ראשי תיבות א'יה
על מדת מלכות "כו"ס ישועות אשא" ,להמתיק אחד" ,עד כאן דבריו הקדושים.
ש'רה א'שתך ,על פי מה שגילו לנו חכמינו ז"ל
כו"ס בגימטריא אלקים שיש לו ג' מילואים,
בגמרא (פסחים קיט:):
"ובשם ה' אקרא" על ידי ד' מילואי הוי"ה ,ולכן והנה ידוע כי תכלית לידת יצחק אבינו היא
רמז במילת אש"א -א'יה ש'רה א'שתך ,ששאלו "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום כדי שיוולד ממנו יעקב אבינו מובחר שבאבות,
שלושת המלאכים "כדי לשגר לה כוס של ברכה", שיגמל חסדו לזרעו של יצחק ,לאחר שאוכלים שמיטתו היתה שלימה וזכה להוליד י"ב שבטים
להמתיק את הדין של שרה אמנו. ושותים נותנים לו לאברהם אבינו כוס של ברכה שהם שורש כל ישראל ,זאת ועוד ידוע שיעקב
משפחת מהדב הי"ו -לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה
להורדת המאמרים shvilei.comלקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
תשרפ| |ו ו ז"פשת אריו
תשע"ב
