gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר אמת · DVAR EMES — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: דבר אמת · DVAR EMES

שבוע: וירא (2026-10-26)

דבר אמת · DVAR EMES — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעור‬ ‫חסידות‬ ‫על הפרשה‬ ‫שיעור בספה"ק דברות שלמה‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫• פרשת וירא •‬ ‫שנה ה'‬ ‫גיליון ש"ב‬ ‫התגלות השי"ת בבריאה וההתבטלות אליו‬ ‫מכח אור התורה וקדושת הנשמה‬ ‫שיעורים אלו בספרי חסידות על הפרשה נמסרים מידי מוצש"ק‬ ‫בישיבה גדולה פני מנחם י‪-‬ם עיה"ק‪ ,‬ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק‬ ‫[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו‪/‬או בהשגת הכוונה אל נכון‪,‬‬ ‫ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]‬ ‫חכם לב ייקח מצוות‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪:‬‬ ‫ותושיה‪ ,‬ליתן יד ושותפות בהוצאות‬ ‫שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים‬ ‫מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה‬ ‫| שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות‬ ‫השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪,‬‬ ‫של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה‬ ‫אור המאיר‬ ‫הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני‬ ‫לכשיפוצו מעיינותיך חוצה‬ ‫הפצה‬ ‫לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ‬ ‫ניתן לפנות למייל המערכת‬ ‫אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪,‬‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫או להשאיר הודעה בקו דברי אמת‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫ואמונה בשלוחה ‪10‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫וכן ניתן להשיג את הספרים‪:‬‬ ‫שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' ‪ -‬שערים לפנימיות התפילה |‬ ‫מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל‬ ‫ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי‪:‬‬ ‫תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא ‪ -‬שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |‬ ‫שפת אמת | דרך ה'‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים‪ ,‬ובמגוון נושאים וענייני השעה‬ ‫עימוד ועיצוב‪" :‬ואנוהו" ‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫התמסרות אברהם אבינו לקיום מצות מילה מתוך הקרבה תמידית ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫עצתו של ממרא בביאור תנועת הנפש בקיום מצוות מילה מתוך התמסרות תמידית ‪ . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ביאור ההשוואה בין עניינים גשמיים לנצחיות התורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫מעלת התורה יותר מהשגות דביקות אלקות ביום הכיפורים לפני ולפנים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫על ידי פנימיות התורה מתגלה בבריאה אורו של השי"ת בגילוי רב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫לימוד התורה וקיום ההלכה כ'דרך' להגיע לדביקות בהשי"ת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫צמצום אור השי"ת בתוך אותיות התורה בכדי להתגלות בהארה גדולה בבריאה ‪ . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫בפנימיות התורה נמצאת נקודת הדביקות האישית של כל יהודי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫מידת המלכות מביאה את האדם להתקרב ולגלות את השי"ת ולדבוק בו ‪ . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫מידת 'קודשא בריך הוא' העיקרית נעלמת ומסתתרת בבריאה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫באמצעות מידת המלכות ניתן להתחיל להתקרב אל השי"ת ולהשיגו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫האדם רחוק כל כך מהשי"ת שאין מקום לצוות עליו להדבק ולהתחבר אליו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫המלכת השי"ת על הבריאה מכח ציווי התורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫ההתבוננות בהשפעת חיות השי"ת בבריאה בכח הנשמה האלוקית ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫רוחניות דיבורו של השי"ת מחייה ומקיים את הבריאה כולה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫תפקידם של בני ישראל להוסיף ולגלות את השי"ת בבריאה ולחברה עם בוראה ‪ . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫הדביקות בהשי"ת והעלאת הבריאה להתחבר עם בוראה בכח הנשמה האלוקית ‪ . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫ההכרה במציאות השי"ת גם בתוך ההסתרה מביאה לדביקות בהשי"ת ובגילויו בבריאה ‪ . . . . .‬טז‬ ‫פסגת ההכרה במציאות השי"ת בבריאה בהתבטלות ה'ישות' העצמית לגמרי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫שימת לב למציאות הבורא בבריאה מביאה להתבטלות ולהשתוקקות ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫ההתבוננות בשירת הבריאה לגלות את מציאות השי"ת בקרבה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫השגת ההכרה במציאות הבורא בבריאה מביא לידי התבטלות ורצון להשיג יותר ‪ . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫התעלות בעבודת השי"ת באופן הראוי מביאה השתוקקות להוסיף ולהתעלות עוד ועוד ‪ . . . .‬כב‬ ‫התעלות הבריאה להכיר במציאות הבורא באמצעות התבוננות האדם בהכרה זו ‪ . . . . . . . . . . .‬כב‬ ‫עבודת השי"ת בדרך הנכונה מביאה לאדם שאיפות נכונות מתוך יראה והתבטלות ‪ . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫קיום התורה ומצוות בדרך התבטלות היא בדרגת עבודת כהן גדול לפני ולפנים ‪ . . . . . . . . . . . .‬כד‬ ‫ג‬ ‫פרשת וירא‬ ‫פרשת וירא‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫‪ $‬התגלות השי"ת בבריאה וההתבטלות אלי ו מכח אור התורה וקדושת הנשרמה ‪$‬‬ ‫התמסרות אברהם אבינו לקי ום מצות מילה מתוך הקרבה תמידית‬ ‫שאברהם ושרה קירבו הרבה אנשים‬ ‫עצתו של ממרא בביאור תנועת הנפש‬ ‫לחסות תחת כנפי השכינה‪ .‬וכי מתוך כל‬ ‫בקי ום מצוות מילה מתוך התמסרות תמידית‬ ‫וירא אלי ו ה' באלוני ממרא‪ ,‬פירש"י ז"ל‬ ‫לרבש"ע‬ ‫שהתקרבו‬ ‫האנשים‬ ‫אותם‬ ‫באמצעות אברהם אבינו‪ ,‬לא היה בהם‬ ‫עוד מי שיזרז את אברהם אבינו לקיים‬ ‫הוא שנתן לו עצה על המילה‪,‬‬ ‫ולכאורה יפלא‪ ,‬כי מכיון שהקב"ה ציווה‬ ‫את מצוות הבורא ללא כל התחשבנות‬ ‫אותו לקיים מצוות מילה ולמול את‬ ‫למרות מצבו הגופני של אברהם אבינו?‬ ‫עצמו‪ ,‬הרי שאין צורך בעצה אם לקיים‬ ‫אמנם יש לבאר בדרך עבודה שהויכוח‬ ‫אם לאו‪ .‬ויש להוסיף שבמדרש )בראשית רבה‬ ‫בין אנשי ביתו של אברהם אבינו‬ ‫פמ"ב ח( ובזוהר )ח"א דף צח‪ (:‬מבואר שהיו שם‬ ‫לא היה אם לקיים את המצוה או לאו‪,‬‬ ‫אנשים אחרים ‪ -‬ענר ואשכול שאמרו‬ ‫אלא נחלקו ביניהם באיזה אופן יש לגשת‬ ‫לאברהם שאם יקיים את מצוות מילה‬ ‫אל המצוה הזו של ברית מילה ‪ -‬אם‬ ‫הוא ימות‪ ,‬ואילו ממרא אמר לו שיקיים‬ ‫מתוך תנועה של מסירות נפש‪ ,‬ולקיימה‬ ‫את המצוה אף על פי שימות‪ .‬וגם בעניין‬ ‫מתוך תחושת 'עקידה' של אברהם אבינו‬ ‫זה יש להתבונן‪ ,‬כי הרי אברהם אבינו‬ ‫שהגישה‬ ‫או‬ ‫המילה‪,‬‬ ‫מצוות‬ ‫עבור‬ ‫קירב את אנשי דורו להשי"ת וכוח‬ ‫לעבודה הפנימית של אברהם אבינו‬ ‫ההשפעה שלו היה עצום‪ ,‬וכמו שדרשו‬ ‫צריכה להיות בביטחון בבורא עולם‬ ‫חז"ל )בראשית רבה פל"ט י"ד( על הפסוק 'ואת‬ ‫שייתן לאברהם אבינו את הכוח לסבול‬ ‫)בראשית יב‪ ,‬ה(‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן'‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫ד‬ ‫ומיצחק בנו להקריב ולמסור את הנפש‬ ‫את ייסורי הגוף‪ ,‬ועל כן יש לגשת‬ ‫פעם אחת בלבד‪ ,‬ואילו מצוות המילה‬ ‫למצוות המילה ככל שאר המצוות ולא‬ ‫עולה במעלה יתירה בכך שנדרש מהאדם‬ ‫מתוך תנועה של מסירות נפש‪ .‬ואילו‬ ‫הקרבה תמידית‪.‬‬ ‫ממרא חידש ולימד דרך שלישית בקיום‬ ‫גם צריך להבין תיבת אלי ו דהוה ליה‬ ‫מצוות מילה‪ ,‬כי הרי מצוות המילה עליה‬ ‫למימר אל אברם‪ ,‬כיון שהתורה‬ ‫נאמר 'כי עליך הורגנו כל היום' )תהלים מד‪,‬‬ ‫התחילה פרשה חדשה היה צריך לפרש‬ ‫כג(‪ ,‬והיא מצווה של מסירות נפש‬ ‫אל מי ה' התגלה‪ ,‬ולא להסתפק בכך‬ ‫תמידית‪ ,‬שדורשת התאמצות והקרבה גם‬ ‫שבסיום הפרשה הקודמת נאמר שהקב"ה‬ ‫בחיי היום יום‪ ,‬ובכך היא שונה מניסיון‬ ‫דיבר עם אברהם אבינו‪.‬‬ ‫ה'עקידה' בו נדרש מאברהם אבינו‬ ‫ביאור ההשוואה בין עניינים גשמיים לנצחי ות התורה‬ ‫התורה‪ .‬ומכיון שהפער בין רוחניות‬ ‫מעלת התורה י ותר מהשגות דביקות אלקות‬ ‫ונצחיות התורה ובין אבני חן גשמיות‬ ‫בי ום הכיפורים לפני ולפנים‬ ‫ונראה כתיב )משלי לא‪ ,‬י( אשת חיל מי ימצא‬ ‫הוא גדול כל כך‪ ,‬לא שייך להשוות‬ ‫ביניהם ולומר כי זה גדול ויקר יותר מזה‪,‬‬ ‫כיון שכל השוואה צריכה להיות בין שני‬ ‫ורחוק מפנינים מכרה‪ ,‬ולכאורה אינו‬ ‫דברים שווי‪-‬ערך שקרובים זה לזה‬ ‫מובן תיבת ורחוק‪ ,‬דהוה ליה למימר ויקר‬ ‫במעלתם‪ ,‬רק אז שייך לומר מי יותר יקר‬ ‫מפנינים כו'‪ ,‬אמנם כתיב )משלי ג‪ ,‬טו( יקרה‬ ‫היא מפנינים וכו'‪ ,‬ודרשו חז"ל )הוריות יג‪(.‬‬ ‫ויותר שווה‪-‬ערך לעומת חבירו‪ ,‬אבל‬ ‫בדברים רחוקים כל כך אין שום השוואה‬ ‫יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים‪,‬‬ ‫ולא מתאים לומר שהאחד יותר שווה‬ ‫וצריך להבין מי הכריחם לדרוש כן‪ ,‬ולמה‬ ‫מהשני‪ ,‬וכמו שאין טעם לומר שכלי כסף‬ ‫אינו כפשוטו שיקרה היא מפנינים ואבנים‬ ‫יקר שווה יותר מנייר טישו פשוט‪ ,‬כך גם‬ ‫טובות‪ ,‬על תמיהה זו אמר פעם הגאון רבי‬ ‫שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל‪) ,‬הובא בספר עטרת‬ ‫לא מתאים לומר שהתורה יקרה יותר‬ ‫מאבנים טובות ופנינים גשמיות‪.‬‬ ‫שלמה עמ' פ"ב( שביאור דברי חז"ל הוא‬ ‫שהיה קשה להם בדברי הפסוק ההשוואה‬ ‫ומשום כך ביארו חז"ל שכוונת הפסוק‬ ‫בין התורה הקדושה שהיא רוחנית‬ ‫לומר‪ ,‬שהתורה גדולה במעלתה‬ ‫ונצחית‪ ,‬לבין פנינים ויהלומים שהם‬ ‫יותר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים‬ ‫גשמיים וחסרי כל ערך לעומת קדושת‬ ‫ה‬ ‫פרשת וירא‬ ‫ולהבין את חשיבותם‪ ,‬אף על פי שהם‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬שהיה מגיע לדרגה‬ ‫דברים גשמיים‪ .‬כי רק כך יוכל האדם‬ ‫רוחנית גבוהה ולהשגות נעלות בדבקות‬ ‫להשיג בשכלו ולתפוס אחיזה בערך‬ ‫ברבש"ע‪ ,‬ועל זמן זה נאמר 'וכל אדם לא‬ ‫מעלת התורה‪ ,‬ועל כן מקשה רבינו מה‬ ‫יהיה באוהל מועד' )ויקרא טז‪ ,‬יז(‪ ,‬ובזוהר‬ ‫ראו חז"ל ללמוד את הכתוב ולדרשו‬ ‫מבואר שגם הכהן גדול‬ ‫)ח"ג דף סו‪(.‬‬ ‫שלא כפשוטו‪.‬‬ ‫התעלה באותו זמן ולא היה בגדר אנושי‪,‬‬ ‫ועל כן באמת לא היה שום אדם באוהל‬ ‫אמנם בשביל הסיפא דקרא‪ ,‬וכל חפציך‬ ‫מועד בזמן היות הכהן הגדול בקודש‬ ‫לא ישוו בה‪ ,‬דאי קאי על אבנים‬ ‫הקדשים‪ .‬ועל מעלה רוחנית זו הבינו‬ ‫טובות הוי ליה למימר וכל אבני חפץ לא‬ ‫חז"ל שיש מקום להשוות בינה ובין‬ ‫כו'‪ ,‬לכן אמרו יקרה היא מכהן גדול וכו'‪,‬‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬ועל זה אומר הפסוק‬ ‫מכיון שתחילת הפסוק מדבר על עניין‬ ‫'יקרה היא מפנינים'‪ ,‬כי לימוד התורה‬ ‫כללי שהתורה שווה יותר מאבנים‬ ‫חשוב יותר במעלתו מהשגת אלוקות‬ ‫טובות הנמצאות בעולם‪ ,‬היה על הפסוק‬ ‫שהיה לכהן גדול בקודש הקדשים )א(‪.‬‬ ‫לסיים גם כן בצורה כללית ולומר 'וכל‬ ‫אבני חפץ לא ישוו בה'‪ ,‬ומכך שסיום‬ ‫קושיית רבינו היא‪ ,‬שעל פי‬ ‫אמנם‬ ‫הפסוק מדבר על עניין אישי שיש לאדם‪,‬‬ ‫פשוטו מטרת הפסוק היא ‪-‬‬ ‫מוכרח שגם תחילת הפסוק מדבר על‬ ‫לקרב אל השכל של כל יהודי את מעלת‬ ‫עניין בעל חשיבות שיש לכל אחד ואחד‬ ‫התורה‪ ,‬ועל כן ניתן להשתמש בהשגת‬ ‫באופן אישי‪.‬‬ ‫האדם ובדברים שהוא יכול להכיל‬ ‫א‪ .‬מספרים שכאשר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל היה פעם אחת בחו"ל ואמר את הביאור‬ ‫הנ"ל במאמר חז"ל 'יקרה היא מפנינים' וכו' בשם גיסו ‪ -‬הגאון רבי שלמה זלמן‪ ,‬נכח שם‬ ‫עשיר אחד שעסק ביהלומים‪ ,‬וחרה לו הזלזול שנשמע מדברי הרב בערכם של היהלומים‪ ,‬ועל‬ ‫כן שאל את רבי שלום אחרי הדרשה אם גיסו רבי שלמה זלמן ראה פעם אחת בחייו יהלומים‬ ‫אמיתיים שהוא יכול כל כך לזלזל בערכם‪ .‬ענה לו על כך רבי שלום שאינו יודע אם גיסו רבי‬ ‫שלמה זלמן ראה פעם בחייו יהלומים ואבני חן מקרוב‪ ,‬אבל זה בטוח שהשואל לא ראה מימיו‬ ‫את רבי שלמה זלמן‪ ,‬כי אם היה רואה את רבי שלמה זלמן ואת האהבת תורה שלו‪ ,‬היה מבין‬ ‫ששום דבר גשמי אינו בעל ערך למעלת התורה ולערכה‪ ,‬בעיניו של רבי שלמה זלמן‪.‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫ו‬ ‫על ידי פנימי ות התורה מתגלה בבריאה אורו של השי"ת בגילוי רב‬ ‫בעולם הם רק 'דרך' ואמצעי להגיע‬ ‫לימוד התורה וקי ום ההלכה כ'דרך' להגיע‬ ‫הדביקות‬ ‫שהיא‬ ‫הסופית‬ ‫למטרה‬ ‫לדביקות בהשי"ת‬ ‫דהנה התורה הקדושה שהם האותיות‬ ‫בקיום‬ ‫רק‬ ‫שמתמקד‬ ‫ומי‬ ‫בהשי"ת‪,‬‬ ‫והדיבורים‪ ,‬שמורים ומלמדים‬ ‫המצוות והלכות התורה באופן טכני‬ ‫אותנו לידבק בהקב"ה‪ ,‬שהוא עיקר התורה‬ ‫בלבד‪ ,‬הרי שהוא נשאר ב'דרך' ואינו‬ ‫לשון מורה דרך ה'‪ ,‬התורה נקראת על שם‬ ‫מגיע למטרה הסופית שהיא התכלית‬ ‫והיעד של כל הדרך שעשה בכל ימי חייו‪.‬‬ ‫כך שהיא מורה את הדרך להתקרב‬ ‫להשי"ת‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל שהתורה‬ ‫צמצום אור השי"ת בתוך אותי ות התורה‬ ‫נקראת 'דרך' )קידושין ב‪ .(:‬כיון שהתפקיד‬ ‫בכדי להתגלות בהארה גדולה בבריאה‬ ‫של התורה הוא לא רק ללמד אותנו‬ ‫הנה בהאותי ות והדיבורים שוכן‬ ‫כי‬ ‫הלכות והנהגות שנדע איך להתנהג בכל‬ ‫בהירתו ית' כידוע‪ ,‬בתוך אותיות‬ ‫תהלוכתנו ומעשינו‪ ,‬אלא המטרה היא‬ ‫התורה נגנז אור אלוקי נשגב שהוא‬ ‫להביא אותנו לתכלית ‪ -‬שהיא הדביקות‬ ‫בהירות אור ה'‪ ,‬ונקרא בשם 'בהירות'‬ ‫ברבש"ע‪ ,‬ולימוד ההלכה הוא רק כלי‬ ‫כיון שהשגת אלוקות הוא דבר רוחני‪,‬‬ ‫לתוכן הפנימי של התורה ועל כן 'הלכה'‬ ‫וכל דבר רוחני הוא יותר בהיר לעומת‬ ‫עולה בגימטריא כמנין 'כלי'‪.‬‬ ‫והדבר‬ ‫גשמיות הבריאה‪ .‬וכמו שאומרים על‬ ‫דומה לאדם הנוסע ברכבו‬ ‫הבנת עניין שכלי עמוק ‪ -‬שקיבלו‬ ‫במטרה להגיע למחוז חפצו‪,‬‬ ‫בהירות בסוגיה‪ ,‬כך גם השגת אור‬ ‫שגם בהיותו בדרך הרי שעליו לנהוג לפי‬ ‫האלוקי השורה בתוך אותיות התורה‬ ‫כללי הנסיעה ‪ -‬לעצור ברמזור‪ ,‬ולאותת‬ ‫ועומק דבריה אינו נתפס בשכל אנושי‬ ‫על כיוון הנסיעה הרצוי‪ ,‬וכדומה‪ .‬אבל‬ ‫ובתפיסה גשמית‪ ,‬כמו שכל דבר רוחני‬ ‫הנסיעה עצמה היא לא המטרה הסופית‪,‬‬ ‫לא ניתן לתפוס ולהכיל בכלים גשמיים‪.‬‬ ‫אלא ההגעה לנקודת היעד ‪ -‬היא תכלית‬ ‫חב"ד מבואר שישנם שני‬ ‫ובתורת‬ ‫הנסיעה‪ .‬וכמו כן בענין לימוד התורה‬ ‫בבריאה‪,‬‬ ‫צמצומים‬ ‫וקיום הלכותיה‪ ,‬שאין תכלית העניין רק‬ ‫שצמצם‬ ‫הצמצום‬ ‫הוא‬ ‫כשהראשון‬ ‫הידיעה איך לנהוג בכל תהלוכות החיים‬ ‫השי"ת את אורו וברא את העולם‪ ,‬שהוא‬ ‫כפי רצון הבורא‪ ,‬כיון שהחיים כאן‬ ‫ז‬ ‫פרשת וירא‬ ‫בזה עבודה תמידית לחפש ולבקש את‬ ‫מקום בו אינו ניכר מציאות הבורא‬ ‫קרבת ה' ואת אורו השורה בתורה‪.‬‬ ‫בגלוי‪ ,‬וזה מכיון שהקב"ה ברא כוח‬ ‫רוחני המסתיר על אורו יתברך‪ .‬והצמצום‬ ‫אור רוחני זה אינו ניתן לביאור באותיות‬ ‫השני הוא מה שצמצם הקב"ה כביכול‬ ‫וכמו‬ ‫לחבירו‪,‬‬ ‫מאחד‬ ‫ודיבורים‬ ‫את עצמו ונכנס אל תוך אותיות התורה‪,‬‬ ‫שטעם של מאכל אי אפשר להסביר מהו‬ ‫מהצמצום‬ ‫הפוך‬ ‫צמצום‬ ‫זה‬ ‫והרי‬ ‫ואיך הוא‪ ,‬אלא רק באופן כללי ניתן‬ ‫הראשון‪ ,‬כי הצמצום הראשון ממעט את‬ ‫לומר כי מאכל פלוני הוא מתוק לעומת‬ ‫גילוי אור ה' בבריאה‪ ,‬וכביכול מעלים‬ ‫רעהו המלוח וכדומה‪ .‬כך גם השגת אור‬ ‫ומסתיר את הימצאות הבורא בבריאה‪,‬‬ ‫האלוקי והדביקות בפנימיות התורה‪ ,‬היא‬ ‫ואילו הצמצום שבאותיות התורה הוא‬ ‫דבר שאינו ניתן לסבר את האוזן ולבארו‪,‬‬ ‫מה שהשי"ת צמצם את עצמו כביכול‪,‬‬ ‫אלא מי שהגיע לנקודה הפנימית של‬ ‫בכדי להיכנס אל תוך אותיות התורה‪,‬‬ ‫התורה משיג את הנקודה ומבין אותה‪,‬‬ ‫ולהתגלות על ידם בעולם‪ ,‬ובכדי שישיגו‬ ‫ואילו מי שעדיין לא הגיע להשגת התוכן‬ ‫באמצעות התורה הארה ודרגה רוחנית‬ ‫הפנימי של התורה‪ ,‬אפשר לתת לו רק את‬ ‫גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫הקווים הכלליים של הדבקות ושל נקודת‬ ‫פנימיות התורה‪.‬‬ ‫בפנימי ות התורה נמצאת נקודת הדביקות‬ ‫האישית של כל יהודי‬ ‫בדרכי התורה הנגלות לנו ניתן להבחין‬ ‫בארבעת הדרכים 'פשט רמז דרש‬ ‫והוא מלובש בהאותיות והדיבורים‪ ,‬כמו‬ ‫סוד'‪ ,‬אמנם אותם דרכים הם רק הצורה‬ ‫שכתוב בתיקונים )כב‪ (.‬משגיח מן‬ ‫הנגלית של התורה‪ ,‬שבה ניתן לנו‬ ‫החלונות דא דיבורין דצלותא לשון )מלאכי א‪,‬‬ ‫האפשרות להשיג בשכלנו ולתת לתורה‬ ‫ט( חלו נא‪ ,‬והנה בהדיבורים והאותי ות אין‬ ‫את הכלים שבאמצעותם נוכל ללמוד‬ ‫לראות על הלבוש לבד‪ ,‬כי אם על הבהירות‬ ‫וללמד את התורה‪ ,‬אבל את הנקודה‬ ‫וחי ות שבתוך האותי ות‪ ,‬בכדי להגיע אל‬ ‫הפנימית של התורה אין אפשרות לבאר‬ ‫המקום הפנימי של התורה יש צורך‬ ‫ולהסביר אלא היא מרוממת יותר מכל‬ ‫לעבוד ולחפש את המטרה הפנימית של‬ ‫ארבעת דרכי לימוד התורה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫התורה‪ ,‬ואין די בלימוד התורה וקיום‬ ‫על כל אחד מוטלת העבודה לגלות‬ ‫המצוות באופן חיצוני גרידא‪ ,‬אלא יש‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫ח‬ ‫רעבונו‪ .‬כך גם בענין הדביקות האלוקית‪,‬‬ ‫בעצמו את אור ה' השוכן בתוככי‬ ‫בכדי להבין ולהכיל אותה נדרש מהאדם‬ ‫פנימיות התורה‪ .‬וכמו שאדם היודע כיצד‬ ‫שיתייגע ויעמול בעצמו‪ ,‬עד שיגיע אל‬ ‫להכין מאכלים ‪ -‬אין בכך די בכדי‬ ‫פנימיות התורה וישיג את האור האלוקי‬ ‫שהאדם יהיה שבע‪ ,‬אלא עליו להכין את‬ ‫שבה כפי דרגתו הרוחנית )ב(‪.‬‬ ‫המאכלים ולאכול אותם כדי להשביע את‬ ‫מידת המלכות מביאה את האדם להתקרב ולגלות את השי"ת ולדבוק בו‬ ‫יש את החלק הנעלם והנסתר יותר הנקרא‬ ‫מידת 'קודשא בריך הוא' העיקרית נעלמת‬ ‫'קודשא בריך הוא' על שם שהוא 'קדוש'‬ ‫ומסתתרת בבריאה‬ ‫ומובדל יותר מהנבראים‪ ,‬ובכתבי האר"י‬ ‫ז"ל נקרא 'זעיר אנפין'‪ ,‬ואילו יש את‬ ‫)שיר‬ ‫כמו שמרומז בתחילת הפסוק הנ"ל‬ ‫ניתן‬ ‫שהוא‬ ‫'שכינה'‬ ‫שנקרא‬ ‫החלק‬ ‫השירים ב‪ ,‬ט( הנה זה עומד אחר כתלינו‬ ‫להשגה ולגילוי‪ .‬והעבודה שלנו היא‬ ‫משגיח וכו‪ ,‬ר"ל שהקב"ה נקרא זה‪ ,‬כמו‬ ‫בבריאה‪,‬‬ ‫הגלוי‬ ‫החלק‬ ‫את‬ ‫להביא‬ ‫שכתוב )שמות טו‪ ,‬ב( זה אלי ואנוהו‪ ,‬ידוע מה‬ ‫שיתקרב ויתקשר עם פנימיות רוחניות‬ ‫שכתבו הספרים הקדושים‪ ,‬שלפני כל‬ ‫הבריאה ויהיה 'יחוד' ביניהם‪ ,‬ומכח אותו‬ ‫מצוה יש לומר 'לשם יחוד קודשא בריך‬ ‫יחוד יתווסף אורו של השי"ת להתגלות‬ ‫הוא ושכינתיה'‪ ,‬וביאור הדבר הוא ‪-‬‬ ‫בבריאה בתוספת גילוי‪.‬‬ ‫שבגילוי הבורא בבריאה יש שני חלקים‪,‬‬ ‫ב‪ .‬ובזמנינו‪ ,‬הרי שמצד אחד יש ריבוי של חכמה שלא היה בכל הדורות כולם‪ ,‬וניתן לומר‬ ‫שהיום מה שנער צעיר יודע בחכמת התורה‪ ,‬עולה על ידיעת אדם מבוגר בשנים קדמוניות‪.‬‬ ‫וכמו שהדבר ניכר בריבוי החוברות והעלונים הרואים אור עולם מידי שבת בשבתו‪ ,‬שאין‬ ‫אפשרות לבן אנוש לעבור על כל אותם דברי תורה והחידושים‪ .‬אבל בקיום התורה והשגת‬ ‫דרגות בעבודה‪ ,‬הדור שלנו רחוק מאוד מהדורות הקודמים‪ ,‬כי בדורות עברו היו מקפידים לקיים‬ ‫כל דבר וכל ענין שהבינו והשיגו בתורה‪ ,‬עד שאמרו על החסידים בזמן רבינו ה'שפת אמת'‬ ‫זיע"א‪ ,‬שלא רצו ללמוד דברים שלא יכלו לעמוד בהם ולקיימם‪ .‬אבל בדורנו אנו שפשטה‬ ‫והתרבתה התורה‪ ,‬הרי שאם נרצה לא ללמוד אלא מה שאנו יכולים לקיים יתכן ולא נפתח יותר‬ ‫ספר כל החיים‪ ,‬כיון שיש די ויותר במה שאנו כבר יודעים בכדי שיהיה לנו מה לעבוד כל ימי‬ ‫חיינו‪ .‬אלא נראה שמשמים סיבבו עבור הדור שלנו‪ ,‬שהעבודה תהיה באופן זה שהחכמה‬ ‫מרובה‪ ,‬אבל המעשים לוקים בחסר‪ ,‬והעבודה שלנו היא להתחזק ולהעריך את העבודה שלנו‬ ‫למרות היותה חסרה ופחותה‪.‬‬ ‫ט‬ ‫פרשת וירא‬ ‫בקרבת הבורא ובעבודתו‪ ,‬על כן כשאמר‬ ‫לשני עניינים אלו ניתן למצוא בספרים‬ ‫לרבש"ע‪.‬‬ ‫הייתה‬ ‫כוונתו‬ ‫זה'‬ ‫'למה‬ ‫הקדושים כמה מיני כינויים‪ .‬וכאן‬ ‫ולעומת זה מידת המלכות בכל מקום היא‬ ‫משתמש רבינו בכינוי ‪' -‬זה' לחלק‬ ‫טפילה אל העיקר ואינה תופסת חשיבות‬ ‫הנסתר יותר בבריאה‪ ,‬שנקרא 'זה' מכיון‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬ועל כן נרמזת בראשי תיבות‬ ‫שהוא עיקר הדבר ומהות השגחת הבורא‬ ‫ובגימטריאות‪ ,‬ואינה מפורשת בתורה‬ ‫בבריאה‪ .‬ואילו החלק הגלוי יותר נקרא‬ ‫ובבריאה כדבר העומד בפני עצמו‪.‬‬ ‫בשם 'כה' כיון שהוא פחות ברור ואינו‬ ‫מרכז גילוי הבורא בבריאה‪ .‬וזה ביאור‬ ‫באמצעות מידת המלכות ניתן להתחיל‬ ‫המדרש )ספרי מטות ב( שמבאר כי ‪' -‬כל‬ ‫להתקרב אל השי"ת ולהשיגו‬ ‫הנביאים התנבאו ב'כה' ומשה רבינו‬ ‫לזה אמר הנה זה עומד אחר כתלינו כו'‬ ‫התנבא ב'זה'‪ .‬שכוונת הדברים היא משה‬ ‫רבינו התעלה למעלה גבוהה יותר של‬ ‫ר"ל אחר הלבוש שהוא האותי ות‬ ‫נבואה‪ ,‬וקיבל את נבואתו ממקום הגבוה‬ ‫והתיבות של התפילה‪ ,‬כי הם בחי' השכינה‬ ‫והנעלם יותר בבריאה הנקרא 'קודשא‬ ‫שנקראת כותל כידוע ) זח"ב ה‪ :‬קטז‪ (.‬ומשגיח‬ ‫בריך הוא'‪ ,‬ומשום כך הייתה נבואתו‬ ‫וכו'‪ .‬בספר יצירה )פ"ד מ"ד( מבואר כי‬ ‫ברורה יותר ו'באספקלריא מאירה'‪ .‬אבל‬ ‫האותיות נקראות 'אבנים'‪ ,‬ואם כן על ידי‬ ‫שאר הנביאים קיבלו את נבואתם ממידת‬ ‫דיבורי התפילה נוצר כותל של אבנים‬ ‫המלכות שהיא נמוכה יותר‪ ,‬ועל כן‬ ‫רוחניות המרכיבות בנין שלם‪ ,‬שמהותו‬ ‫הייתה נבואתם ב'אספקלריא שאינה‬ ‫הוא גילוי כבוד השי"ת בבריאה‪ .‬ועניין‬ ‫מאירה' ובאופן נעלם יותר‪ ,‬ומשום כך‬ ‫זה של גילוי השכינה באמצעות אותיות‬ ‫התנבאו בלשון 'כה' שהוא פחות לשון‬ ‫התפילה‪ ,‬שייך למידת המלכות שהיא‬ ‫נוכח מלשון 'זה'‪.‬‬ ‫ההתחלה של קומת הקדושה‪ .‬וכל החפץ‬ ‫להתקרב אל מלכו של עולם בעבודתו‪,‬‬ ‫שהכינוי 'זה' ‪ -‬מורה על עצמיות‬ ‫הרי‬ ‫להכיר בו‪ ,‬ולקבל שייכות עימו‪ ,‬עליו‬ ‫הבורא השוכן בבריאה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫להתחיל בראשית דרכו להתחבר עם‬ ‫נקרא 'זה' כיון שהוא הדבר הברור ביותר‬ ‫מידת המלכות שנגלית בבריאה ביתר‬ ‫במדרש‬ ‫וכמבואר‬ ‫בבריאה‪,‬‬ ‫שנמצא‬ ‫קלות‪ ,‬ומכח מידת המלכות וההכרה‬ ‫)פסיקתא זוטרתא בראשית כה‪ ,‬כט( בביאור דברי‬ ‫שמקבלים באמצעות הדביקות במידת‬ ‫עשיו שאמר 'למה זה לי בכורה' )בראשית כה‪,‬‬ ‫המלכות ‪ -‬ניתן להמשיך ולהתעלות‬ ‫לב( ‪' -‬זה' הוא הקב"ה‪ ,‬כי עשיו מאס‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫י‬ ‫בבריאה‪ .‬וכן נקרא עניין זה בעוד שמות‬ ‫אל‬ ‫ולהתקרב‬ ‫הפנימית‪,‬‬ ‫בעבודה‬ ‫וכינויים בספרי החסידות והמקובלים‪,‬‬ ‫הרבש"ע בדרגה גבוהה יותר הנקראת‬ ‫כפי שניתן להבחין בכל הספרים איך‬ ‫'קודשא בריך הוא'‪.‬‬ ‫עניין זה של גילוי השכינה הוא באופן‬ ‫מסודר כפי דרגתו של האדם בעבודתו‪.‬‬ ‫של מידת המלכות היא שעל‬ ‫תפקידה‬ ‫ידה יתקרבו ברואי העולם‬ ‫לכך שיש ריבוי של שמות‬ ‫והטעם‬ ‫להכיר את הבורא‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‬ ‫וכינויים למידת המלכות‪ ,‬יש‬ ‫'לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא‬ ‫לומר כי בכך מתחדדת אצלנו ההכרה‬ ‫תחלה' )ויקרא רבה פכ"ז י(‪ ,‬שביאור הדבר הוא‬ ‫בכך שלכל ענייני העולם הזה יש להם‬ ‫שיש להתחיל ולהכיר את מידת המלכות‬ ‫מטרה אחת ויחידה‪ ,‬שהיא גילוי כבוד‬ ‫ואת גילויו של השי"ת המתגלה בעולם‬ ‫השי"ת בבריאה‪ ,‬ועל כן ניתן למצוא‬ ‫במידת מלכותו‪ ,‬ומשם יש את האפשרות‬ ‫במדרשים ובספרים הקדושים הרבה‬ ‫עצמית‬ ‫בעבודה‬ ‫ולהתקדם‬ ‫להמשיך‬ ‫עניינים המורים על השכינה וגילוייה‬ ‫להוסיף עוד ועוד בעבודת השי"ת‪,‬‬ ‫בבריאה‪ ,‬וכיצד הרבה פרטים בבריאה‬ ‫ולחזק את ההכרה באמיתות מציאות‬ ‫מורים על התגלות השכינה לברואי‬ ‫הרבש"ע בבריאה‪ .‬אמנם עוד תפקיד יש‬ ‫העולם הגשמי‪.‬‬ ‫שמידת‬ ‫בבריאה‪,‬‬ ‫המלכות‬ ‫למידת‬ ‫המלכות מסתירה ומעלימה על גילוי‬ ‫כבוד הבורא שלא יתגלה בבריאה בגילוי‬ ‫האדם רחוק כל כך מהשי"ת שאין מקום‬ ‫לצוות עלי ו להדבק ולהתחבר אלי ו‬ ‫רב מידי‪ ,‬בכדי שיוכלו הנבראים להשיג‬ ‫את אורו של השי"ת ואת האמונה בו‬ ‫וזה )שה"ש שם( ענה דודי ואמר לי קומי לך‬ ‫באופן הראוי‪.‬‬ ‫וכו' דהנה לכאורה יפלא על האדם‬ ‫להבל דמה מגושם מאוד‪ ,‬ובעולם הגשמי‪,‬‬ ‫אמת מכנה עניין זה בהרבה‬ ‫ובשפת‬ ‫איך יעלה מעלה מעלה לידבק בבורא עולם‬ ‫מקומות )ראה וירא תרנ"ה‪ ,‬ויגש תרל"ה(‬ ‫ית"ש‪ ,‬מכיון שהאדם נברא על ידי‬ ‫בשם 'אמת ואמונה'‪ ,‬כי מי שמגיע למידת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬והוא יציר כפיו של הקב"ה‪ ,‬הרי‬ ‫האמונה שהיא מידת המלכות המגלה את‬ ‫שלא שייך דביקות וקשר בינו ובין‬ ‫האמונה בהשי"ת בכל מקום בעולם ‪-‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כיון שהמרחק וההבדל ביניהם‬ ‫יכול להתעלות בעבודתו ולהגיע למידת‬ ‫הוא עצום‪ ,‬וככל שהמרחק גדול יותר כך‬ ‫ה'אמת' שהיא עצם גילוי הבורא יתברך‬ ‫יא‬ ‫פרשת וירא‬ ‫עיסוקינו וניתן דעתנו עליו ונתקשר אליו‬ ‫יש פחות שייכות ואפשרות של קשר‪.‬‬ ‫ונתדבק בו‪ .‬אבל האמת היא שאנו כל כך‬ ‫כמו שבין ברואי העולם אין שייכות של‬ ‫מגושמים ורחוקים ממציאות הבורא‪ ,‬עד‬ ‫קשר וידידות אלא בין דברים שווים‬ ‫עולה‬ ‫הקושיה‬ ‫מעט‬ ‫שכשמתבוננים‬ ‫ודומים ‪ -‬כגון בין אנשים ששוים זה לזה‪,‬‬ ‫וזועקת ‪ -‬איך ניתן לצוות על בן אנוש‬ ‫אבל אין שייכות של קשר וחיבור בין‬ ‫יציר כפיו של הבורא‪ ,‬להתקרב אליו‬ ‫האדם לבעלי חיים‪ ,‬מכיון שהם במעלה‬ ‫ולהתדבק בו‪ ,‬וכי איזה שייכות יש לאדם‬ ‫פחותה ממנו שהם רק בעלי כח דיבור‬ ‫עם בוראו‪.‬‬ ‫ואין להם דעה כבני אדם‪ ,‬ומשכך אין‬ ‫שום חיבור ושייכות בין זה לזה‪ .‬וכל שכן‬ ‫המלכת השי"ת על הבריאה מכח צי ווי התורה‬ ‫שהאדם אינו יכול לחוש קשר ושייכות‬ ‫קושיה‬ ‫עם 'צומח' או 'דומם'‪ ,‬שהם רחוקים יותר‬ ‫זו עולה וגם ניצבה בעניין‬ ‫ממעלת האדם שהוא בעל דעה והבנה‪.‬‬ ‫המלכת הקב"ה ביום ראש‬ ‫וגם בין הדרגות השונות לא תתכן‬ ‫השנה ‪ -‬שהוא יום המלכת הבורא על כל‬ ‫אפשרות של חיבור בין דברים שונים‬ ‫הבריאה‪ ,‬שצריך להבין כיצד ניתן לנו‬ ‫ונפרדים זה מזה‪ ,‬ולא ניתן ליצור קשר‬ ‫הכח להמליך את השי"ת על העולם‬ ‫בין בעלי חיים ל'צומח' או ל'דומם'‪,‬‬ ‫כולו‪ ,‬וכי מי אנו ‪ -‬בעלי גוף גשמי‬ ‫מחמת גודל הפער שיש בין הצדדים‪.‬‬ ‫והשגות נמוכות ומצומצמות‪ ,‬שנבוא‬ ‫להמליך את השי"ת ולהכריז כי הוא‬ ‫ומשכך הם הדברים‪ ,‬עולה השאלה כיצד‬ ‫המלך על כל הבריאה‪ .‬והרי הדבר דומה‬ ‫ניתן להבין שאנו נוכל להתחבר‬ ‫לאדם מן השורה שביום בהיר אחד‬ ‫אל השי"ת‪ ,‬והבורא עולם מצווה אותנו ‪-‬‬ ‫מתייצבים מחוץ לביתו כמה מאות‬ ‫'קומי לך רעייתי' וכו'‪ ,‬ומחכה לנו‬ ‫אנשים תימהוניים שעומדים ומכריזים‬ ‫שנתדבק בו ונתקשר אליו‪ ,‬והרי אנו‬ ‫בקולניות שהם הגיעו למסקנה כי אותו‬ ‫רחוקים מרחק רב ועצום ממנו‪ ,‬ואיך‬ ‫אדם הוא ראוי להיות מלך עליהם‪ ,‬הרי‬ ‫נוכל להגיע לדביקות בבורא יתברך‪.‬‬ ‫שעצם ההמחשה הזו מעוררת מבוכה‬ ‫אמנם בלי התבוננות נכונה לא ניתן לחוש‬ ‫וחוסר נעימות אצל כל אחד שמצייר‬ ‫ולהתחבר אל קושיית רבינו‪ ,‬מכיון‬ ‫בדעתו כיצד הדבר מתרחש אצלו‪ ,‬כי‬ ‫'ישות'‬ ‫תחושת‬ ‫מתוך‬ ‫חי‬ ‫שהאדם‬ ‫כשאין שום שייכות ונקודת חיבור‬ ‫הרגשה‬ ‫ישנה‬ ‫כן‬ ‫ועל‬ ‫והתנשאות‪,‬‬ ‫והתאמה אין מקום למלוכה ולהכתרה‪,‬‬ ‫שהקב"ה יושב וממתין לנו שנתפנה מכל‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫יב‬ ‫יש לנו באמת את היכולת ואת האפשרות‬ ‫ואם כן איך אפשר להבין את המלכת‬ ‫להמליך את הבורא על כל העולם‪.‬‬ ‫הבורא ביום ראש השנה על ידינו‪ ,‬וכי מי‬ ‫ומטעם זה אומרים בתפילת מוסף של‬ ‫שאל אותנו ונתן לנו את הכח להחליט מי‬ ‫ראש השנה בפסוקי 'מלכויות' 'ככתוב‬ ‫הוא המלך של העולם‪.‬‬ ‫בתורתך'‪ ,‬כיון שזה הכח היחידי שנותן‬ ‫אלא שבענין המלכת השי"ת ביום ראש‬ ‫לנו את האפשרות להמליך את השי"ת על‬ ‫השנה יש לומר‪ ,‬שכל העניין הוא‬ ‫ענין‬ ‫בביאור‬ ‫רבינו‬ ‫ודברי‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫רק משום מצוות התורה שמצווה עלינו‬ ‫הדביקות עם הבורא תואמים עם יישוב‬ ‫להמליך את הבורא יתברך על הבריאה‬ ‫זה‪ ,‬וכמו שיתבאר בהמשך דבריו‪.‬‬ ‫כולה ביום ראש השנה‪ ,‬ומכח זה עצמו‬ ‫ההתבוננות בהשפעת חי ות השי"ת בבריאה בכח הנשמה האלוקית‬ ‫בתורה שבעל פה‪ ,‬ולבאר יותר ויותר את‬ ‫רוחני ות דיבורו של השי"ת מחייה ומקיים‬ ‫דברי חכמי ישראל אף מה שכבר נאמר‬ ‫את הבריאה כולה‬ ‫אמנם הנה העולם נברא על ידי דיבורים‬ ‫לפני אלפי שנים‪ ,‬מכיון שכח דברי‬ ‫תורתם הוא רוחני ונצחי‪.‬‬ ‫ואותי ות כמו שכתוב )תהלים לג‪ ,‬ו(‬ ‫על דרך זו ניתן להשיג מעט הבנה בכח‬ ‫בדבר ה' שמים נעשו‪ ,‬וכל דבר הוא מלא‬ ‫הדיבור של השי"ת שאמר 'יהי רקיע'‬ ‫מבהירות אורו וחי ות הבורא ית"ש‪ ,‬כל‬ ‫וכדומה‪ ,‬שאותם האותיות הם כח רוחני‬ ‫הבריאה נבראת בכח דיבורו של הקב"ה‬ ‫נצחי שקיים באופן תמידי והם אלו‬ ‫שהוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד‪,‬‬ ‫שמקיימים את הרקיע‪ ,‬כיון שכח הדיבור‬ ‫ואותם דיבורים יש בהם מעלה בכך שהם‬ ‫ואילו‬ ‫ונשגב‪,‬‬ ‫עצום‬ ‫הוא‬ ‫האלוקי‬ ‫מהווים כח תמידי לקיום הבריאה‪ .‬וכמו‬ ‫האותיות והדיבורים שאנו מכירים בעולם‬ ‫שאנו רואים שדברי תורתם של חכמי‬ ‫הגשמי הם רק לבוש ודמיון לאותיות‬ ‫ישראל וצדיקי הדורות עומדים וקיימים‬ ‫והדיבורים הרוחניים של הקב"ה‪ .‬כי יש‬ ‫לעולם‪ ,‬עד שכל התורה שבעל פה שיש‬ ‫אותיות בדיבור‪ ,‬ויש אותיות במחשבה‪,‬‬ ‫לנו היא באופן שכל אחד מוסיף על דברי‬ ‫אבל יש אותיות רוחניות שהם בדרגה‬ ‫חבירו ‪ -‬התנא מבאר את דברי התורה‬ ‫גבוהה יותר עד שהם מקיימות ומחזיקות‬ ‫והנביאים‪ ,‬והאמוראים מוסיפים על דברי‬ ‫את הבריאה כולה מיום בריאתה עד היום‬ ‫התנאים‪ ,‬וכן על זה הדרך בכל דור ודור‬ ‫הזה‪ .‬ומכיון שאצל הרבש"ע אין שום‬ ‫ממשיכים להוסיף עוד ועוד חידושים‬ ‫יג‬ ‫פרשת וירא‬ ‫ופרט בבריאה יש בו כח אלוקי רוחני‬ ‫פירוד וריחוק אלא רק אחדות וחיבור‪,‬‬ ‫המחייה ומקיים אותו‪ ,‬ואחרי שנאמין‬ ‫אם כן כל אותם דיבורים שבכוחם נבראת‬ ‫לעבודה‬ ‫להכנס‬ ‫גם‬ ‫נוכל‬ ‫בדברים‬ ‫הבריאה ובאמצעותם יש קיום לבריאה‬ ‫הפנימית ולהחדיר את הדברים אל עומק‬ ‫עד היום ‪ -‬יש בהם חיבור לרבש"ע ללא‬ ‫המוח והלב‪.‬‬ ‫שום היפרדות וניתוק מהשי"ת‪ ,‬ובכך‬ ‫הבריאה כולה קשורה ומחוברת אל‬ ‫הבורא יתברך‪.‬‬ ‫תפקידם של בני ישראל להוסיף ולגלות את‬ ‫השי"ת בבריאה ולחברה עם בוראה‬ ‫וכאשר מתבוננים ומפנימים דברים אלו‪,‬‬ ‫וכן האדם עצמו אף על פי שיש לו גוף עב‬ ‫אל‬ ‫להתחבר‬ ‫שניתן‬ ‫הרי‬ ‫ומגושם‪ ,‬עם כל זה הוא מלא בחי ות‬ ‫הרבש"ע בכל מקום ובכל מצב‪ ,‬מכיון‬ ‫ובהירות הבורא‪ ,‬שהיא בחינת הנשמה שבו‪,‬‬ ‫שכל היקום כולו על כל מאורעותיו‬ ‫שהוא חלק אלוקי ממעל‪ ,‬עד כה דיברנו‬ ‫מתקיים בכל עת ורגע בדבר ה' ורצונו‬ ‫על כך שהבריאה לפרטיה קיימת אך ורק‬ ‫המחייה את הבריאה כולה‪ ,‬ומשכך הרי‬ ‫בכח רוחניות השי"ת שקיים בה‪ ,‬אבל‬ ‫שהשי"ת נמצא בכל המקום שהוא‬ ‫עתה מוסיף רבינו כי גם האדם עצמו על‬ ‫בבריאה‪ ,‬וניתן להתחבר ולהתקרב אליו‬ ‫כל כוחותיו והשגותיו ‪ -‬אינו יכול לפעול‬ ‫מכל מקום ובכל מצב‪.‬‬ ‫אמנם‬ ‫מאומה ללא כח הבורא המחייה ומקיים‬ ‫אותו‪ .‬ולפעמים האדם מכיר בכך שכל‬ ‫בכדי לחיות באמת עם ההכרה‬ ‫הבריאה אינה ישות בפני עצמה אלא רק‬ ‫הזו במציאותו של הרבש"ע‬ ‫כח הבורא מחייה אותה‪ ,‬אבל כשנוגעים‬ ‫זה‬ ‫הוא‬ ‫וכי‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫ענייני‬ ‫בכל‬ ‫הדברים אליו כבר יותר קשה לו לקבל‬ ‫שמחייה ומקיים באופן תמידי ומוחשי‬ ‫את הדברים ולהפנים אותם‪ .‬וזו היא‬ ‫את כל הבריאה לפרטיה‪ ,‬נדרשת עבודה‬ ‫העבודה שיש לכל אחד ‪ -‬לקחת את‬ ‫עצמית והתעלות פנימית עד שמגיעים‬ ‫הדברים באופן אישי ולחיות על פיהם‬ ‫להכרה הזו באמת‪ .‬אבל הצעד הראשון‬ ‫בכל דרכיו ופעולותיו‪.‬‬ ‫שנדרש מאיתנו זה ‪ -‬להאמין באמיתות‬ ‫הדברים ולזכור אותם‪ ,‬גם אם אנו לא‬ ‫אמנם לכאורה יש להקשות‪ ,‬שמכיון וכל‬ ‫מרגישים את זה בפועל ואנו מתקשים‬ ‫הבריאה קיימת רק מכח מציאות‬ ‫לחיות ולפעול לאור ההבנה הזו‪ ,‬מכל‬ ‫הבורא בבריאה‪ ,‬ודבר השם מחייה‬ ‫מקום אנו צריכים להאמין שבכל פרט‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫יד‬ ‫לדרגה גבוהה יותר של התבטלות וכניעה‬ ‫ומקיים את כל הבריאה לפרטיה‪ ,‬אם כן‬ ‫לרצון השי"ת‪ ,‬וכמו שהיה קודם חטא עץ‬ ‫מהו כחו הייחודי של היהודי שרק הוא‬ ‫הדעת שכל בעלי החיים היו כפופים‬ ‫יכול להתדבק ברבש"ע ולחיות חיי קשר‬ ‫לרצון הבורא ומשום כך לא היה צורך‬ ‫וחיבור עם השי"ת‪ ,‬והרי כל הבריאה‬ ‫להזהיר אותם לא לאכול מעץ הדעת‪.‬‬ ‫מלאה מרוחניותו של השי"ת באופן‬ ‫שווה‪ .‬ובביאור הענין יש לומר‪ ,‬שנקודת‬ ‫הדביקות בהשי"ת והעלאת הבריאה‬ ‫העבודה של עם ישראל בבריאה היא ‪-‬‬ ‫להתחבר עם בוראה בכח הנשמה האלוקית‬ ‫להביא את נקודת החיבור של הבריאה‬ ‫וכי ון שהוא מדבק עצמו על ידי נשמתו‬ ‫עם הבורא לידי גילוי‪ ,‬כי אף על פי שבכל‬ ‫נבראי העולם יש כח רוחני שמחייה‬ ‫הקדושה בחי ות הבורא ובבהירותו‬ ‫ומקיים אותם‪ ,‬מכל מקום אותו כח רוחני‬ ‫שהוא בכל דבר‪ ,‬כמו שכתוב )נחמיה ט‪ ,‬ו(‬ ‫אינו נמצא בגילוי‪ ,‬ותפקידו של האדם‬ ‫ואתה מחיה את כולם וכו'‪ ,‬שהוא כמו‬ ‫הוא להביא את אותו כח רוחני שיתגלה‬ ‫החי ות והבהירות של האותי ות והתיבות‬ ‫יותר ויותר ועל ידי כך כל הבריאה‬ ‫שהוא החי ות והקול שבו על ידי נתעלה‬ ‫תתעלה ותכיר ברבש"ע ותתבטל אליו‪.‬‬ ‫ממדרגה למדרגה עד שנדבק בבורא עולם‬ ‫ית"ש‪ .‬הכח של היהודי לגלות את הבורא‬ ‫ואם כי גם לכל אדם אפילו מי שאינו‬ ‫יתברך בבריאה אינו משום שיש לו כח‬ ‫יהודי ‪ -‬יש את הכח לגלות בבריאה‬ ‫ויכולת בפני עצמו לפעול פעולה כל‬ ‫את מציאות הבורא‪ ,‬מכל מקום אין לו‬ ‫שהיא בבריאה‪ ,‬אלא מכיון שיש ליהודי‬ ‫את היכולת להוסיף ולגלות יותר את‬ ‫נשמה אלוקית‪ ,‬על כן יש לו את‬ ‫הבורא בבריאה‪ ,‬אלא בכוחו רק להתחבר‬ ‫האפשרות לגלות יותר ויותר כיצד כל‬ ‫גלויה‬ ‫שכבר‬ ‫השי"ת‬ ‫מציאות‬ ‫אל‬ ‫הבריאה כולה יש בה כח רוחני אלוקי‬ ‫בבריאה‪ .‬ורק יהודי שיש בו נשמה‬ ‫המחייה אותה ומקיימה מבריאת העולם‬ ‫רוחנית שהיא חלק אלוקי ממעל ‪ -‬יכול‬ ‫ועד עתה‪ .‬נמצא שלא מפני מעלתו‬ ‫להוסיף עוד ועוד‪ ,‬ולהביא את חיות‬ ‫האישית של היהודי הוא יכול לרומם את‬ ‫הבורא שקיים בבריאה שיתגלה יותר‪,‬‬ ‫הבריאה לדביקות אלוקית‪ ,‬אלא רק מפני‬ ‫ובכך כל הבריאה תתרומם להכרה ברורה‬ ‫שיש לו שייכות לרוחניות הבריאה בכח‬ ‫וחזקה יותר באמיתות מציאות הבורא‬ ‫נשמתו האלוקית ‪ -‬יכול הוא לגלות עוד‬ ‫בבריאה‪ .‬וכאשר יתגלה רוחניות הבורא‬ ‫ועוד ממציאות הבורא בבריאה‪.‬‬ ‫בבריאה הרי שכל הבריאה תתעלה ותגיע‬ ‫טו‬ ‫פרשת וירא‬ ‫כן הקב"ה נמצא בכל מקום ו'לית אתר‬ ‫זה השפת אמת כותב במכתב )הובא‬ ‫בענין‬ ‫פנוי מיניה' וניתן להתקרב אליו‪ .‬אלא‬ ‫ניסן(‪ ,‬שביאור ענין‬ ‫בליקוטים לחודש‬ ‫שהאדם שחי בדור מרומם או במצב של‬ ‫'שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד‪,‬‬ ‫קרבת ה'‪ ,‬יכול בקלות יתירה לגלות את‬ ‫אינו רק שהקב"ה הוא אלו‪-‬ה יחיד ואין‬ ‫הבורא ולהתדבק בו‪ ,‬ומי שנמצא במצב‬ ‫בלתו ‪ -‬למרות שגם זה אמת‪ ,‬אבל כוונת‬ ‫ובדרגה רחוקה יותר יצטרך לעבוד יותר‬ ‫הדברים היא בעומק יותר‪ ,‬שהרבש"ע‬ ‫ולקלף שכבות רבות יותר בכדי להגיע‬ ‫הוא מחייה ומקיים כל דבר בבריאה וכל‬ ‫מציאות‬ ‫אבל‬ ‫בהשי"ת )ג(‪,‬‬ ‫לדביקות‬ ‫מה שיש בבריאה רוחני או גשמי הוא‬ ‫הבורא קיימת בכל מקום אף במקומות‬ ‫מכח השי"ת בעצמו‪ ,‬רק שעל ידי‬ ‫הנמוכים ביותר‪.‬‬ ‫ממדריגה‬ ‫הקדושה‬ ‫ירדה‬ ‫הצמצום‬ ‫ועל פי זה יתבאר‪ ,‬שהדביקות ברבש"ע‬ ‫דברים‬ ‫מהם‬ ‫שנעשה‬ ‫עד‬ ‫למדריגה‬ ‫גשמיים ממש‪ ,‬וכל הירידה הזו היא רק‬ ‫אינה מחברת בין דברים הרחוקים‬ ‫מפני שכן הוא רצון הבורא‪.‬‬ ‫זה מזה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬כל מהות הדביקות‬ ‫היא ‪ -‬הגילוי כי השי"ת שוכן בתוככי‬ ‫ומוסיף השפת אמת )שם(‪ ,‬שמכיון שכך‪,‬‬ ‫האדם ומחייה אותו ואת כל סביבתו ואת‬ ‫הרי שכל אדם יכול לדבק עצמו‬ ‫כל הבריאה כולה‪ .‬ובכך מתיישבת‬ ‫איבריו‬ ‫בתוך‬ ‫שיש‬ ‫הקדושה‬ ‫בכח‬ ‫התמיהה שהקשה רבינו לעיל‪ ,‬כי מכיון‬ ‫שיש‬ ‫הגבוהה‬ ‫והרוחניות‬ ‫הגשמיים‬ ‫שהיהודי קרוב כל כך להקב"ה הרי‬ ‫בקרבו‪ ,‬ובכל מקום ובכל מצב שהאדם‬ ‫להגיע‬ ‫יכולת‬ ‫יש‬ ‫מכך‬ ‫שכתוצאה‬ ‫נמצא בו‪ ,‬הוא יכול להתקרב ולהתדבק‬ ‫לדביקות ברבש"ע‪ ,‬והקירוב בין היהודי‬ ‫בהשי"ת ‪ -‬גם ממקום נמוך ורחוק מאוד‪,‬‬ ‫והנשמה שבקרבו לרבש"ע ‪ -‬זה מביא את‬ ‫כיון שהקב"ה הוא זה שמחייה ומקיים‬ ‫גילוי האלוקות בבריאה ואת דביקות‬ ‫את אותם הסתרות ואת אותם צמצומים‬ ‫האדם בבוראו‪.‬‬ ‫המעלימים על קדושתו שלא תתגלה‪ ,‬אם‬ ‫ג‪ .‬עבודה זו של גילוי והכרה בחיות השי"ת המקיים את הבריאה כולה‪ ,‬אי אפשר לעשותה‬ ‫בבת אחת‪ ,‬אלא צריך להתחיל בתהליך של עבודה עצמית‪ ,‬ולהסיר עוד מניעה ולהתגבר על‬ ‫עוד מכשול‪ ,‬עד שמגיעים לגילוי האלוקות בבריאה באופן המרומם ביותר‪ .‬אמנם השפת אמת‬ ‫)שם( מציין‪ ,‬שבחג הפסח יש את האפשרות להגיע בבת אחת לדרגה גבוהה של הכרה בהתגלות‬ ‫הבורא‪ ,‬וכמו שהיה ביציאת מצרים שאכלו את הפסח ב'חיפזון'‪ ,‬כך גם בכל שנה ניתן להתרומם‬ ‫במהירות רבה יותר בעבודת השי"ת‪ ,‬ובחיזוק ההכרה במציאות השי"ת בבריאה‪.‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫טז‬ ‫ובתהלוכות חייו‪ ,‬הוא באופן שיתבונן‬ ‫ההכרה במציאות השי"ת גם בתוך ההסתרה‬ ‫האדם ויאמין באמונה שלימה שכל דבר‬ ‫מביאה לדביקות בהשי"ת ובגילוי ו בבריאה‬ ‫וזהו שאמר קומי לך‪ ,‬אף על פי שאתה‬ ‫וענין הנמצא בבריאה‪ ,‬הרי שהוא אך ורק‬ ‫מכח השי"ת המחייה אותו ומקיימו‪ .‬ואף‬ ‫שקשה מאוד לחוש את אמיתות הדברים‬ ‫בעולם השפל למטה יש לך יכולת‬ ‫ולראות בדברים מוחשיים ופיזיים את‬ ‫לקום על ידי נשמתך הקדושה שהיא רעייתי‬ ‫חלק אלוקי ממעל וכו'‪ ,‬האדם הישראלי‬ ‫הכח הרוחני המחייה אותם‪ ,‬מכל מקום‬ ‫יש בקרבו נשמה קדושה שהיא רוחנית‬ ‫ההתחלה צריכה להיות באמונה תמימה‬ ‫ממש ‪ -‬חלק אלוקי ממעל‪ ,‬והשי"ת‬ ‫גם כאשר ההכרה לא מצליחה לחדור‬ ‫מתגלה בעולמות העליונים ששם ההכרה‬ ‫פנימה‪ .‬וכך גם ההסתרה תתהפך לגילוי‬ ‫ברבש"ע היא בבירור וללא שום ספק‬ ‫כבוד השם‪ ,‬כי יתברר לאדם שגם הכח‬ ‫ח"ו‪ .‬אלא שהבריאה הגשמית מעלימה‬ ‫שמסתיר ממנו ומפריע לו לגלות את‬ ‫את מציאות הבורא‪ ,‬ומונעת מאור השי"ת‬ ‫הרבש"ע בבריאה ‪ -‬גם הוא נמצא‬ ‫לחדור אל תוך המוח והלב של האדם‪,‬‬ ‫בתפקיד מאת הבורא‪ ,‬וגם בהסתרה‬ ‫ומשום כך התפקיד של היהודי הוא ‪-‬‬ ‫עצמה יש כח רוחני מאת השי"ת שמחייה‬ ‫להתגבר על המחיצה המבדלת וחוצצת‬ ‫ומקיים אותו‪ ,‬וכיון שכך ימצא האדם‬ ‫בינו ובין ההכרה הבהירה באמיתות‬ ‫בכל מקום את הבורא‪ ,‬ויחפש את קרבתו‪,‬‬ ‫מציאות השי"ת בבריאה‪ .‬כי בתוככי ליבו‬ ‫ויחפוץ להתבטל ולהתדבק בו‪.‬‬ ‫כל יהודי מאמין ברבש"ע‪ ,‬וחי את‬ ‫לידי‬ ‫המביאה‬ ‫זו‬ ‫אמונה‬ ‫דרגת‬ ‫מציאות השי"ת בבריאה באופן תמידי‪,‬‬ ‫התבטלות‪ ,‬היא אחת מהדברים‬ ‫מעלימה‬ ‫הבריאה‬ ‫שחיצוניות‬ ‫אלא‬ ‫שחידשה תורת החסידות‪ .‬והחידוש הוא‬ ‫ומסתירה מהאדם עצמו את ההכרה‬ ‫בכך שלא מדברים על ביטול לרבש"ע‬ ‫הברורה במציאות זו‪ ,‬ועל כן העבודה‬ ‫מתוך ענוה‪ ,‬שעניינו הוא ‪ -‬לא להתגאות‬ ‫היא להתגבר על חיצוניות הבריאה‬ ‫כלפי‬ ‫ולהתנשאות כלפי הבורא או‬ ‫המעלימה ומסתירה על גילוי אור הבורא‬ ‫אחרים‪ ,‬אלא מדובר על דביקות שבאה‬ ‫יתברך בבריאה‪.‬‬ ‫מתוך ההכרה הברורה בכך שהבורא‬ ‫יתברך הוא זה שמקיים ומחייה את כל‬ ‫העבודה להתגבר על החציצה‬ ‫וסדר‬ ‫הבריאה כולה‪ ,‬ובלעדיו אין שום דבר‬ ‫מההכרה‬ ‫המונעת‬ ‫הגשמית‬ ‫בעל מציאות בפני עצמו‪.‬‬ ‫בבורא להתפשט בליבו של האדם‬ ‫יז‬ ‫פרשת וירא‬ ‫ומנותקים זה מזה ‪ -‬כמו הבורא מול‬ ‫פסגת ההכרה במציאות השי"ת בבריאה‬ ‫הנברא שאין שום שייכות ביניהם‪ .‬אבל‬ ‫בהתבטלות ה'ישות' העצמית לגמרי‬ ‫אמנם עבודה זו היא קשה עד מאוד‪ ,‬כיון‬ ‫מצד שני‪ ,‬מכיון שהשי"ת הוא זה‬ ‫שמחייה ונותן את אפשרות הקיום של כל‬ ‫שהאדם מרגיש את עצמו כ'ישות'‬ ‫הנבריאם בכל עת ובכל זמן‪ ,‬הרי‬ ‫ומציאות בפני עצמו‪ ,‬ואיך ישנה את כל‬ ‫שהקב"ה קרוב אל האדם יותר ממה‬ ‫תפיסתו על עצמו ועל סביבתו לראות בה‬ ‫שהאדם קרוב אל עצמו‪.‬‬ ‫רק את מציאות השי"ת שמחייה ומקיימת‬ ‫בהכרה זו בקרבת השי"ת‬ ‫וההתבוננות‬ ‫את הבריאה כולה‪ ,‬עד שדרגה זו של‬ ‫אל האדם עד תוך‪-‬תוכו‬ ‫הכרה באמיתות מציאות השי"ת בבריאה‬ ‫ממש‪ ,‬מביאה את האדם להתבטל אל‬ ‫תביאנו לידי התבטלות גמורה לבורא‪.‬‬ ‫בוראו מתוך הרגשת אפסיותו‪ ,‬ומתוך‬ ‫הרי כאשר יתבונן האדם בכך שהבורא‬ ‫הבנה כי רק הבורא הוא בעל מציאות‬ ‫הוא זה שמחייה אותו ונותן לו את קיומו‬ ‫ויישות אמיתית‪ ,‬ובלעדיו אין שום דבר‬ ‫בעולם‪ ,‬תתבטל ממנו תחושת העצמיות‬ ‫בעל כח וחשיבות בפני עצמו כלל‪.‬נמצא‬ ‫והישות‪ ,‬ויחוש בכל דבר כי השי"ת‬ ‫שאין הדביקות בבורא נעשית בכח האדם‬ ‫נמצא בקרבו ומחייה את הדבר‪ ,‬על כן‬ ‫מתבצעת‬ ‫היא‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫עצם הדבר שהאדם מחשיב את עצמו‬ ‫העצמית‬ ‫היישות‬ ‫ביטול‬ ‫באמצעות‬ ‫כדבר בעל ערך בפני עצמו‪ ,‬מונע ממנו‬ ‫בבריאה‬ ‫השי"ת‬ ‫במציאות‬ ‫וההכרה‬ ‫להכיר בהכרה הברורה באמיתות מציאות‬ ‫כמציאות אחת ויחידה‪.‬‬ ‫השי"ת בעולם כולו‪.‬‬ ‫זו ניתן להבין יותר את ענין‬ ‫ובדרך‬ ‫ועל כך אמרו בגמרא )תענית יא‪' (.‬לעולם‬ ‫המלכת השי"ת על הבריאה‬ ‫ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי‬ ‫ביום ראש השנה ‪ -‬המתבאר לעיל‪ ,‬כי‬ ‫בתוך מעיו'‪ ,‬כי באמת השי"ת שרוי‬ ‫ההמלכה אינה מתבצעת באופן שבו אנו‬ ‫בקרבו של כל אחד ואחד‪ ,‬ומחייה אותו‬ ‫כח‪,‬‬ ‫בעלת‬ ‫כמציאות‬ ‫מתייצבים‬ ‫ונותן לו את האפשרות לפעול ולעשות‬ ‫שביכולתנו לקבל את ההחלטה מי יהיה‬ ‫כל דבר וענין‪ .‬עוד אמרו )כד הקמח אות א'( כי‬ ‫המלך על הבריאה‪ .‬אלא ההמלכה היא‬ ‫השי"ת הוא 'רחוק מכל רחוק‪ ,‬וקרוב‬ ‫באופן של התבטלות לרבש"ע מתוך‬ ‫מכל קרוב'‪ .‬וביאור הדבר הוא שמצד‬ ‫הכרה מלאה בכך שהשי"ת הוא היחיד‬ ‫אחד הרי שאין דברים יותר רחוקים‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫יח‬ ‫ענין‪ ,‬כי אין המעשים מכוחו אלא מכח‬ ‫בעל הכוחות כולם‪ ,‬והוא זה שמחייה‬ ‫הבורא שמתגלה בקרבו ובמעשיו‪.‬‬ ‫ומקיים את הבריאה כולה‪ ,‬וההכרה הזו‬ ‫משפיעה על עצמנו ועל כל הבריאה‬ ‫ולכי לך‪ ,‬ועל ידי זה תוכל לילך מדרגא‬ ‫כולה להתבטל אל השי"ת ולהרגיש‬ ‫לדרגא כו'‪ ,‬ותוכל לסלק הס"א‬ ‫הבורא‪,‬‬ ‫מציאות‬ ‫לעומת‬ ‫באפסיותנו‬ ‫והכוחות החיצונים‪ ,‬וזהו )שה"ש שם יא( כי הנה‬ ‫וממילא מתגלה מלכותו של השי"ת‬ ‫הסתי ו עבר וכו'‪ ,‬שהם הכוחות החיצונים‪- ,‬‬ ‫בבריאה‪ ,‬שהיא זו שמקיימת את הבריאה‬ ‫כיון שבסתיו חשוך יותר‪ ,‬על כן מורה‬ ‫כולה ומחייה אותה בכל עת ורגע‪.‬‬ ‫הדבר על הכוחות החיצונים‪ .‬ותראה‬ ‫ותסתכל רק בחי ות הבורא שיש בכל דבר‪,‬‬ ‫פי זה יבואר‪ ,‬שעבודת ההמלכה‬ ‫על‬ ‫על כן גם כאשר נמצאים במקום ובזמן‬ ‫בראש השנה וכן הדביקות בהשי"ת‬ ‫שמרגישים פחות את קרבת הבורא‪ ,‬יש‬ ‫בכל עת וזמן נעשות באופן שווה‪ .‬כאשר‬ ‫לזכור את דברי רבנו ואת המתבאר מתוך‬ ‫בשניהם הפעולה היא לא בכח האדם‬ ‫דבריו‪ ,‬שאין שום כח בעל יכולת עצמית‪,‬‬ ‫ומעשיו‪ ,‬אלא על ידי ההכרה בכך שרק‬ ‫ומשום כך אפילו כשנמצאים במקום‬ ‫השי"ת הוא בעל היכולת ‪ -‬מסתלקת‬ ‫הנמוך ביותר וגם כאשר מתעסקים עם‬ ‫אל‬ ‫מלהתקרב‬ ‫שמונעת‬ ‫המחיצה‬ ‫הדברים הגשמיים ביותר ‪ -‬ניתן למצוא‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬ומשכך יכול האדם לפעול עם‬ ‫שם את התגלות הבורא בבריאה‪.‬‬ ‫הכח הרוחני המתגלה בקרבו כל דבר וכל‬ ‫שימת לב למציאות הבורא בבריאה מביאה להתבטלות ולהשתוקקות‬ ‫‪ -‬והרי לא היינו בשמים‬ ‫)תהלים יט‪ ,‬ב(‬ ‫ההתבוננות בשירת הבריאה לגלות את‬ ‫לשמוע מה הם מספרים‪ ,‬אלא כוונת‬ ‫מציאות השי"ת בקרבה‬ ‫הדברים היא לפנימיות הבריאה ואל הכח‬ ‫הרוחני שמחייה את היקום כולו‪ .‬כי‬ ‫וזהו )שם יב( הנצנים נראו בארץ‪ ,‬ותבין שיש‬ ‫מכיון שחיות הבריאה הוא רק בכח‬ ‫בכל דבר אותי ות שנברא בו וזהו עת‬ ‫הבורא השוכן בתוככי הבריאה‪ ,‬הרי‬ ‫הזמיר הגיע‪ ,‬כי הזמירות על ידי דיבורים‪,‬‬ ‫שהבריאה כולה מגלה את כבוד השי"ת‬ ‫שירה‬ ‫ואומרים‬ ‫זמירות‬ ‫כשמזמרים‬ ‫ומורה על מציאותו‪ ,‬אלא שאנו לא‬ ‫לרבש"ע מתגלה כח רוחניות הבריאה‬ ‫שאנו‬ ‫כיון‬ ‫הזו‬ ‫בהתגלות‬ ‫מבחינים‬ ‫כגון‬ ‫השי"ת‪,‬‬ ‫אל‬ ‫יותר‬ ‫ומתקרבים‬ ‫עסוקים בחיי היום יום ובטרדות החיים‪.‬‬ ‫כשאומרים 'השמים מספרים כבוד א‪-‬ל'‬ ‫יט‬ ‫פרשת וירא‬ ‫לקריאתו של המלך‪ .‬ומכיון שכך הרי זה‬ ‫אבל כשנעצור ונקשיב למה שהבריאה‬ ‫מורה שהשר הזה ראוי לשמש כמלך‪,‬‬ ‫אומרת ומשדרת‪ ,‬הרי שנגלה כיצד‬ ‫מכיון שהצליח להתבונן במתרחש סביבו‬ ‫הבריאה כולה זועקת את מציאות השי"ת‬ ‫ושמע את קריאת המלך גם כשהיא‬ ‫בתוכה‪ ,‬ועלינו רק להסיר את המניעות‬ ‫נאמרה בלחישה‪.‬‬ ‫המפריעות לנו להקשיב לכך‪ ,‬ובאופן זה‬ ‫נוכל לראות בכל ענייני הבריאה את‬ ‫כך גם אנו בניו של השי"ת‪ ,‬שאותנו ברא‬ ‫כבודו של הרבש"ע המתגלה בעולמו‪.‬‬ ‫הקב"ה בכדי לגלות את שכינתו‬ ‫בבריאה‪ ,‬כמו שכתוב )ישעיהו מג‪ ,‬כא( 'עם זו‬ ‫זה אמרו הקדמונים משל למלך‬ ‫בענין‬ ‫יצרתי לי תהלתי יספרו'‪ ,‬והתפקיד שלנו‬ ‫שהלך והזדקן ומשום כך עלה‬ ‫הוא ‪ -‬לגלות את כבוד השי"ת המסתתר‬ ‫בדעתו לחפש מי יוכל למלוך אחריו‪,‬‬ ‫בבריאה כנאמר )שם שם‪ ,‬ז( 'כל הנקרא‬ ‫ועל כן עמד וכינס את כל השרים‬ ‫אף‬ ‫יצרתיו‬ ‫בראתיו‬ ‫לכבודי‬ ‫בשמי‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫למקום‬ ‫והנכבדים‬ ‫החשובים‬ ‫עשיתיו'‪ .‬ועלינו לראות כיצד בכל ענין‬ ‫והודיע להם כי ברצונו לבחון את‬ ‫ובכל חלק שבבריאה‪ ,‬שוכן בקרבו חיות‬ ‫מעשיהם ולבחור אחד מהם שהוא יהיה‬ ‫אלוקית שהיא זו שמחייה אותו ונותנת לו‬ ‫המלך הבא‪ .‬וכך עמדו השרים באולם‬ ‫קיום וכח לפעול כל דבר‪ .‬וגם כאשר‬ ‫הגדול שבבית המלוכה והמתינו עד‬ ‫חיצוניות הבריאה נראית גשמית ובעלת‬ ‫שהמלך יקרא להם אל חדרו הפנימי‪,‬‬ ‫בכח‬ ‫אבל‬ ‫מהבורא‪,‬‬ ‫נפרדת‬ ‫ישות‬ ‫כאשר לפתע נעמד אחד השרים ממקומו‬ ‫ההתבוננות הפנימית שהטביע הבורא‬ ‫וניגש אל דלת חדרו של המלך ופתח‬ ‫באדם‪ ,‬ניתן להפנות את תשומת הלב אל‬ ‫אותה ונכנס פנימה אל המלך‪ ,‬וכאשר‬ ‫נשמת הבריאה ואל התוכן הפנימי שלה‪.‬‬ ‫נכנס אותו שר אל המלך אמר לו המלך‪:‬‬ ‫אתה תהיה המלך הבא‪ ,‬ואחרי מותי אתה‬ ‫וכמו שאדם יכול לשהות במקום הומה‬ ‫תשב על כסאי‪ .‬ולשרים הנוכחים באולם‬ ‫אדם‪ ,‬וכאשר יבחין כי שני אנשים‬ ‫מחוץ לחדרו אמר המלך שבעוד שהם ‪-‬‬ ‫העומדים בקצהו האחר של המקום‬ ‫השרים עמדו והמתינו למלך שיקרא‬ ‫משוחחים ביניהם על נושא שמרתק‬ ‫להם‪ ,‬המלך לחש בקול שקט וקרא למי‬ ‫אותו‪ ,‬הרי שהוא יוכל להתעלם מכל‬ ‫ששומע אותו שיכנס אליו‪ ,‬ורק אותו שר‬ ‫הרעש שמסביבו ואפילו לא לשמוע את‬ ‫הצליח לשמוע את הקריאה מבעד לרעש‬ ‫העומד לצידו‪ ,‬ולהיות מרוכז אך ורק‬ ‫שהקימו כל השרים בעודם ממתינים‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫כ‬ ‫עצמו ולגלות את רצונו הפנימי‪ ,‬כך גם‬ ‫בדיבורים של אותם אנשים שמשוחחים‬ ‫מידת ה'מלכות' מגלה את השראת‬ ‫על הנושא שמעניין אותו כל כך‪ .‬וכל זה‬ ‫השכינה ואת הכח הנעלם והגבוה יותר‬ ‫הוא מכח ההבדלה שהטביע השי"ת‬ ‫שישנו בבריאה )ד(‪.‬‬ ‫בבריאה‪ ,‬שיכול האדם להבדיל ולמצוא‬ ‫את הדברים שמעניינים אותו גם אם יש‬ ‫הרבה הפרעות והטרדות‪.‬‬ ‫השגת ההכרה במציאות הבורא בבריאה‬ ‫מביא לידי התבטלות ורצון להשיג י ותר‬ ‫הדבר לעניין מציאת גילוי כבוד‬ ‫וכן‬ ‫אמנם בחי ות הבורא הפנימית הנמשך‬ ‫השי"ת בעולם‪ ,‬כי כשהאדם ירצה‬ ‫מבורא עולם כביכול המחיה את‬ ‫לחוש בכל דבר את מציאות הבורא‪ ,‬הרי‬ ‫כולם‪ ,‬אם אדם מסתכל בו ודבוק בו כל מה‬ ‫שיוכל לראות באמת כיצד כל הבריאה‬ ‫שמשיג י ותר הוא מבין שהוא כנקודה קטנה‬ ‫כולה 'מספרת' את דבר הימצאות הבורא‬ ‫כגרגיר חרדל לפני ו ית' האין סוף‪ ,‬ההכרה‬ ‫יתברך בקרבה‪ ,‬ובכל מקרה ומאורע יראה‬ ‫את דבר השי"ת השרוי בתוכו‪ .‬כמו שדוד‬ ‫האמיתית במציאות השי"ת בבריאה‪,‬‬ ‫המלך כאשר ראה את השמים שמע כיצד‬ ‫וההבנה כי רק הבורא הוא המציאות‬ ‫הם 'מספרים כבוד א‪-‬ל'‪ ,‬כך גם כל אחד‬ ‫האמיתית ובלעדיו אין שום דבר בעל‬ ‫יכול על ידי התבוננות הראויה למצוא את‬ ‫משמעות בפני עצמו‪ ,‬מביאה את האדם‬ ‫הרבש"ע בכל מקום ובכל מצב‪.‬‬ ‫לידי תחושת ביטול ואפסיות‪ ,‬כי כשמבין‬ ‫כמה הבורא נוכח בבריאה‪ ,‬הרי שמפנים‬ ‫וקול התור נשמע בארצינו‪ ,‬שהוא בחי'‬ ‫כמה האדם עצמו אינו תופס חשיבות‬ ‫הקול המחיה את הדיבור‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כלפי השי"ת‪ .‬וזה מבחן לדעת אם‬ ‫תוכל לעלות כו'‪ .‬ה'קול' מורה על חלק‬ ‫ההכרה בבורא היא אמיתית או לאו‪ ,‬כי‬ ‫הרוחני הנעלם יותר בבריאה הנקרא‬ ‫וידיעה‬ ‫הכרה‬ ‫מוסיף‬ ‫האדם‬ ‫כאשר‬ ‫'קודשא בריך הוא'‪ ,‬וה'דיבור' שייך‬ ‫יתברך‬ ‫הבורא‬ ‫מציאות‬ ‫באמיתות‬ ‫למידת המלכות שבבריאה‪ .‬מכיון שהקול‬ ‫בבריאה‪ ,‬ומרגיש אחר כך כי עתה יש‬ ‫עצמו אינו מבטא ואינו מגלה על הענין‬ ‫לכבדו יותר כיון שקנה והשיג עוד הבנה‬ ‫עצמו‪ ,‬ורק על ידי הדיבור שחותך את‬ ‫והתגלותו‬ ‫הבורא‬ ‫במציאות‬ ‫והכרה‬ ‫הקול ונותן לו את הכלים לבטאות את‬ ‫ד‪ .‬וזה מה שאומרים בזמירות שבת 'בדיבור ובקלא'‪ ,‬כשכוונת הדברים היא ל'קודשא בריך הוא‬ ‫ושכינתיה'‪.‬‬ ‫כא‬ ‫פרשת וירא‬ ‫)שבועות תר"ס(‬ ‫וכמו שמבאר השפת אמת‬ ‫בבריאה‪ ,‬הרי שזה מורה על כך שלא‬ ‫בטעם הדבר שבחג השבועות נהגו להיות‬ ‫השיג הכרה אמיתית בדבר‪ ,‬כיון שהכרה‬ ‫נעורים כל הלילה ולעסוק בתורה‪ ,‬בשונה‬ ‫אמיתית במציאות השי"ת בבריאה באופן‬ ‫מאכילת מצה שבכדי לאוכלה לתיאבון‬ ‫הראוי‪ ,‬צריכה להביא את האדם להכרה‬ ‫נפסק בהלכה )או"ח סימן תע"א סעיף א'( שאסור‬ ‫בשפלות עצמו ולבוא לידי התבטלות‬ ‫לקבוע סעודה בערב פסח מן המנחה‬ ‫אמיתית בפני הרבש"ע‪.‬‬ ‫ולמעלה‪ ,‬ולכאורה היה צריך להיות שגם‬ ‫לפני 'מתן תורה' יחדלו מללמוד בכדי‬ ‫וחפץ להשיג י ותר‪ ,‬ולדעתו הוא משיג לפני‬ ‫לקבל את התורה מתוך חשק ותשוקה‪.‬‬ ‫ולפנים‪ ,‬אמנם כשהוא מסתכל‬ ‫אלא מבאר השפת אמת שדברי תורה‬ ‫בבורא עולם ית"ש האין סוף‪ ,‬הוא כגרגיר‬ ‫מאכילה‬ ‫הפוכה‬ ‫בצורה‬ ‫משפיעים‬ ‫חרד"ל כנ"ל‪ ,‬וכן עד בלי גבול כל מה‬ ‫גשמית‪ ,‬כי ככל ולומדים יותר תורה‬ ‫שחפץ י ותר חפץ עוד י ותר‪ ,‬הרי שההכרה‬ ‫אלוקים‬ ‫קרבת‬ ‫באמצעותה‬ ‫ומשיגים‬ ‫בבורא היא כגלגל החוזר‪ ,‬וככל והאדם‬ ‫באופן נעלה יותר‪ ,‬הרי שהדבר מעורר‬ ‫משיג יותר הכרה במציאות הרבש"ע‬ ‫את הרצון ואת התשוקה להתקרב יותר‬ ‫בבריאה‪ ,‬הוא חש כיצד הוא עצמו אינו‬ ‫ולקבל את התורה‪ ,‬ועל כן לומדים תורה‬ ‫נחשב כלל כמציאות וישות בפני עצמו‪.‬‬ ‫כל הלילה בכדי שבבוקר חג השבועות‬ ‫ומכיון שחש את עצמו קטן יותר‪ ,‬הרי‬ ‫יקבלו את התורה מתוך תשוקה גדולה‬ ‫שמבין כי יש אפשרות להשיג עוד יותר‬ ‫ורצון עמוק יותר להתקרב אל השי"ת‪.‬‬ ‫בגדלות השי"ת ובמציאותו בבריאה‪ .‬ועל‬ ‫כן הוא מוסיף להתבונן ולהעמיק יותר‬ ‫וזהו שדרשו יקרה היא מפנינים מכהן גדול‬ ‫ויותר בדבר‪ ,‬עד שמגיע להכרה עמוקה‬ ‫שנכנס לפני ולפנים כנ"ל‪ ,‬הרי‬ ‫וברורה יותר במציאות הבורא בבריאה‪,‬‬ ‫שהתורה יקרה מ'לפני ולפנים'‪ ,‬כיון שכל‬ ‫והכרה זו מביאתו לידי תחושת התבטלות‬ ‫מה שהאדם משיג בעבודתו בהכרה‬ ‫באופן חזק יותר‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫האלוקית‪ ,‬אפילו שיהיה השגה כדרגת‬ ‫ביום‬ ‫הקדשים‬ ‫בקדש‬ ‫גדול‬ ‫כהן‬ ‫כי זו דרכה של תורה‪ ,‬שככל ומשיגים‬ ‫הכיפורים‪ ,‬בסופו של דבר נראה לו כדבר‬ ‫יותר קרבת ה' והכרה במציאותו‬ ‫קטן וחסר משמעות לעומת אמיתות‬ ‫בבריאה‪ ,‬מתגבר הרצון והחשק להכיר‬ ‫מציאות הבורא יתברך בבריאה‪.‬‬ ‫יותר את הרבש"ע ולהתבטל אליו יותר‪.‬‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫כב‬ ‫ובהשגה הנמוכה ביותר ‪ -‬שהיא מידת‬ ‫התעלות בעבודת השי"ת באופן הראוי‬ ‫המלכות של אותו עולם‪.‬‬ ‫מביאה השתוקקות להוסיף ולהתעלות‬ ‫עוד ועוד‬ ‫זו מבאר השפת אמת )לך לך תרס"ד(‬ ‫בדרך‬ ‫את דברי הפסוק 'אשרי אדם‬ ‫וזה שמסיים הפסוק וכל חפציך לא ישוו‬ ‫שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום' )משלי‬ ‫בה‪ ,‬זה ראיה שיקרה היא מלפני‬ ‫ח‪ ,‬לד(‪ ,‬שצורת העבודה צריכה להיות‬ ‫ולפנים‪ ,‬כי כל מה שחפץ י ותר הוא רואה‬ ‫באופן שבכל דלת שהאדם פותח ונכנס‬ ‫שזאת שהיה בהשגתו תחילה כמו שנכנס‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬הוא יגלה עוד דלת‬ ‫לפני ולפנים‪ ,‬הוא עתה אצלו כנקודה קטנה‬ ‫חדשה העומדת לפניו‪ .‬ולא יסתפק‬ ‫מפני שחפץ בה עוד י ותר‪ ,‬וכל מה שחפץ‬ ‫במצבו הנוכחי בתחושה שהגיע אל‬ ‫עוד י ותר וכו' כנ"ל‪ ,‬וזהו וכל חפציך לא ישוו‬ ‫בה‪ .‬גם בספרי קבלה מבוארת נקודה זו‪,‬‬ ‫התכלית הנרצה‪ ,‬אלא יוסיף עוד ועוד‬ ‫לחפש ולבקש את התגלות הרבש"ע‬ ‫שבכל עולם מעולמות הקדושה יש‬ ‫בעולם‪ ,‬ויעלה ויתעלה בדרגות השגת‬ ‫במידת מלכות שבאותו עולם גם את‬ ‫האלוקות מדרגה לדרגה‪.‬‬ ‫מידת הכתר של העולם הנמוך יותר‪.‬‬ ‫וביאור הענין הוא כי כשהאדם מגיע‬ ‫התעלות הבריאה להכיר במציאות הבורא‬ ‫לדרגת ה'כתר' ולתכלית ההשגה לפי‬ ‫באמצעות התבוננות האדם בהכרה זו‬ ‫הדרגה בה הוא נמצא‪ ,‬הרי שהוא יכול‬ ‫נמצא אף על פי שהאדם הוא רחוק מאוד‬ ‫לעשות זאת מתוך תחושת נפרדות‬ ‫לכאורה מבהירות הבורא ית"ש‪ ,‬עם‬ ‫ויישות‪ ,‬ואז ה'פרסא' הנמצאת בין עולם‬ ‫כל זה י וכל לידבק על ידי החי ות שבו‪ ,‬ובכל‬ ‫לעולם ומבדילה ביניהם‪ ,‬מעלימה ממנו‬ ‫דבר י וכל לידבק בבורא עולם‪ ,‬ובביאור זה‬ ‫את מציאות העולם הגבוה יותר וכך‬ ‫ניתן להבין‪ ,‬כיצד נתן הבורא יתברך‬ ‫האדם סבור כי הוא הגיע לתכלית‬ ‫לאדם תפקיד לרומם את כל הבריאה‬ ‫הגבוהה ביותר‪ .‬אבל כאשר האדם מגיע‬ ‫להתעלות ולהתקרב אליו‪ ,‬ולכאורה הרי‬ ‫מתוך הכנעה והתבטלות‪ ,‬והוא מגיע אל‬ ‫בבריאה יש ריבוי עצום מאוד של‬ ‫מידת ה'כתר' ‪ -‬שהיא המדרגה הגבוהה‬ ‫לרומם‬ ‫וכיצד יוכל האדם‬ ‫נבראים‪,‬‬ ‫ביותר שהוא יכול להשיג במצבו הנוכחי‪,‬‬ ‫ולהעלות כל אחד ואחד מהנבראים‪ .‬אלא‬ ‫הרי שהוא מגלה כי ישנו עוד עולם שלם‬ ‫ביאור הדבר הוא‪ ,‬כי התפקיד של האדם‬ ‫גבוה יותר‪ ,‬שבו הוא נמצא רק בדרגה‬ ‫כג‬ ‫פרשת וירא‬ ‫כולה‪ ,‬יש את האפשרות לגלות את‬ ‫ויותר‬ ‫יותר‬ ‫ולהכיר‬ ‫להתבונן‬ ‫הוא‬ ‫מציאותו בבריאה‪ ,‬על כן יכול האדם‬ ‫במציאות השי"ת בבריאה‪ ,‬וכך כל‬ ‫להתדבק בבוראו בכל מקום שהוא על‬ ‫להכיר‬ ‫ומתרוממת‬ ‫מתעלת‬ ‫הבריאה‬ ‫ידי כל מעשיו ופעולתיו‪.‬‬ ‫באמיתות מציאות השי"ת בעולם‪ .‬וכל זה‬ ‫נפעל בכח נשמת האדם שבקרבו שהיא‬ ‫חלק אלוקי ממעל‪ ,‬ובאמצעותה יכול‬ ‫עבודת השי"ת בדרך הנכונה מביאה לאדם‬ ‫שאיפות נכונות מתוך יראה והתבטלות‬ ‫האדם לרומם את הבריאה אל בוראה‪.‬‬ ‫וזה אשת חיל מי ימצא‪ ,‬כי על ידי השגתו‬ ‫וזהו שאמר הכתוב )משלי לא‪ ,‬יד( היתה כאניות‬ ‫בבהירות הבורא ודביקותו בו ומסירת‬ ‫סוחר ממרחק תביא לחמה‪ ,‬כי נודע‬ ‫נפשו אלי ו‪ ,‬מחמת גודל היראה ופחד‬ ‫)פרע"ח תחילת שער התפילה( שהשכינה הוא‬ ‫שנופל עלי ו מהבורא עולם ית"ש‪ ,‬הוא‬ ‫החי ות שבכל דבר נקרא אני‪ ,‬כיון שכאשר‬ ‫כמעט בטל במציאות והיא כאין נגדו ית'‬ ‫בכך‬ ‫יש‬ ‫'אני'‪,‬‬ ‫בביטוי‬ ‫משתמשים‬ ‫וזה מי ימצא‪ ,‬כאשר מגיעים לדרגה‬ ‫התגלות העצמיות של נוכחות ה'אני'‪,‬‬ ‫נשגבה כזו של התבטלות אל הרבש"ע‬ ‫ועל כן מידת המלכות מתבטאת ב'אני'‪.‬‬ ‫מתוך תחושה כי הוא ואין בלתו‪ ,‬ורק‬ ‫מפני שעל ידה נודע בהירות הבורא‪ ,‬כמו‬ ‫השי"ת נחשב למציאות אמיתית ובלעדיו‬ ‫שאמר הכתוב )דברים לב‪ ,‬לט( ראו עתה כי אני‬ ‫אין שום מציאות כלל‪ ,‬הרי שנופלת על‬ ‫אני הוא‪ ,‬וזה היתה כאניות סוחר‪ ,‬שהוא על‬ ‫האדם יראה גדולה מתוך תחושת רוממות‬ ‫ידי ניצוץ הקדוש השוכן בכל מקום‪ ,‬ועל כן‬ ‫הבורא וההתבטלות אליו‪ .‬ועל ידי זה‬ ‫נקרא 'סוחר' מלשון סביב סביב וסחור‬ ‫ורחוק מפנינים מכרה‪ ,‬הוא יכול להשיג י ותר‬ ‫סחור‪ ,‬על שם שהניצוץ האלוקי מסובב‬ ‫וי ותר מלפני ולפנים‪ ,‬כיון שבכח הכרה זו‬ ‫במחיצות המעלימות ומסתירות את גילוי‬ ‫מגיע בכל עת לדרגות גבוהות יותר‪ ,‬עד‬ ‫כבוד השי"ת השוכן בקרבו‪ ,‬ועל ידי‬ ‫נחשבות‬ ‫אינן‬ ‫הקודמות‬ ‫שההשגות‬ ‫עבודת בני ישראל מתגלה יותר ויותר‬ ‫למאומה כנגד הדרגה העליונה שהגיע‬ ‫מציאותו של השי"ת בבריאה‪ .‬על ידי זה‬ ‫אליה‪ ,‬ומגלה כי יש עוד ועוד דרגות‬ ‫ממרחק תביא לחמה‪ ,‬שי וכל לדבק בבורא‬ ‫בהשגת אלקות הבורא‪.‬‬ ‫עולם שלפי הנראה הוא רחוק מאוד‪ ,‬נעשה‬ ‫הקב"ה קרוב מאוד אלי ו ודבק בו‪ .‬כיון‬ ‫אמנם יש כאלה שכאשר הם מרגישים‬ ‫שעל ידי ההתבוננות בכך שהבורא יתברך‬ ‫ורצונות‬ ‫שאיפות‬ ‫להם‬ ‫שיש‬ ‫הוא זה שמחייה ומקיים את הבריאה‬ ‫שיעור בספר דברות שלמה‬ ‫כד‬ ‫והמציאות האמיתית היא רק מציאותו‬ ‫גדולים שהם אינם יכולים להגיע אליהם‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫אליו‬ ‫ומתבטלים‬ ‫השי"ת‪,‬‬ ‫של‬ ‫עצבות‬ ‫עליהם‬ ‫מביא‬ ‫שהדבר‬ ‫הרי‬ ‫מחפשים איך לרומם ולטפח את האגו‬ ‫ושיברון לב‪ .‬אבל זה רק כאשר האדם‬ ‫האנוכי ‪ -‬רק אז ניתן להגיע לדביקות‬ ‫רוצה ביום אחד להגיע באופן מעשי‬ ‫ולהתבטלות הרצויה‪.‬‬ ‫ממש לדרגות גבוהות של קיום התורה‬ ‫ובמצוות בפועל‪ ,‬וללמוד ח"י שעות‬ ‫לא‬ ‫שהוא‬ ‫ומכיון‬ ‫וכדומה‪,‬‬ ‫ביממה‬ ‫קי ום התורה ומצוות בדרך התבטלות היא‬ ‫בדרגת עבודת כהן גדול לפני ולפנים‬ ‫מצליח לעמוד בשאיפותיו הוא נכנס‬ ‫לעצבות ולדיכאון וכו'‪ .‬אמנם דברי‬ ‫זו יש לבאר את דברי הגמרא )יומא‬ ‫ובדרך‬ ‫רבינו הם בהכרת מציאות הבורא‪ ,‬כי‬ ‫עא‪ (:‬שמספרת על כהן גדול אחד‬ ‫בהכרה זו ניתן להבחין שגם כאשר‬ ‫שנכנס ביום הכיפורים לקודש הקדשים‪,‬‬ ‫האדם משיג השגה במציאות השי"ת‬ ‫וכשיצא ליווהו כל העם בדרכו לביתו‪,‬‬ ‫בבריאה‪ ,‬הוא יכול להבין שיש השגה‬ ‫אלא שבמהלך הדרך נפגש הכהן גדול‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬שעליו להמשיך לעבוד‬ ‫עם שמעיה ואבטליון‪ ,‬ואז פירשו ממנו‬ ‫בכדי להגיע לאותה דרגה‪ .‬אבל בחלק‬ ‫העם שליווה אותו‪ ,‬והלכו ללוות את‬ ‫ללכת‬ ‫צריך‬ ‫שהאדם‬ ‫ודאי‬ ‫המעשי‬ ‫שמעיה ואבטליון‪ .‬אמר הכהן גדול‬ ‫ויכולותיו‬ ‫כוחותיו‬ ‫לפי‬ ‫ולעבוד‬ ‫לשמעיה ואבטליון 'ייתו בני עממין‬ ‫האמיתיות‪ ,‬ולא להכנס לדמיונות שוא‬ ‫לשלם' ‪ -‬כיון שהיו מבני גרים‪ ,‬והם ענו‬ ‫שרק מביאות על האדם דיכאון ועצבות‬ ‫לו 'ייתו בני עממין לשלם דעבדין עובדא‬ ‫מכיון שאינו יכול לעמוד בהם‪.‬‬ ‫ואל העבודה הזו של התבוננות והכרה‬ ‫דאהרון‪ ,‬ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא‬ ‫עביד עובדא דאהרן'‪.‬‬ ‫במציאות השי"ת בבריאה ניתן‬ ‫שאותו כהן גדול בצאתו מקודש‬ ‫הרי‬ ‫להגיע מתוך שני גישות‪ ,‬כי יש אפשרות‬ ‫הקדשים ראה כיצד העם מכבד‬ ‫להגיע להכרה בבורא מתוך תחושת‬ ‫יותר את שמעיה ואבטליון‪ ,‬והדבר נגע‬ ‫'ישות' ועצמיות‪ ,‬וכאשר מגיעים בדרך‬ ‫בכבודו והפריע לו‪ .‬על כן אמרו לו‬ ‫זו הרי שלא מגיעים לדביקות הנכונה‬ ‫שמעיה ואבטליון שהוא לא מתנהג‬ ‫ואילו‬ ‫הראויה‪.‬‬ ‫ולהתבטלות‬ ‫שהעבודה‬ ‫כיון‬ ‫דאהרון'‪,‬‬ ‫ב'עובדין‬ ‫כשמתבוננים במציאות השי"ת וגילוי‬ ‫אמורה‬ ‫הקדשים‬ ‫בקודש‬ ‫האמיתית‬ ‫שכינתו בבריאה מתוך הכרה כי האמת‬ ‫כה‬ ‫פרשת וירא‬ ‫כמו שכתבתי לעיל כמו שמרמז תיבת אלי ו‪,‬‬ ‫שיגיע‬ ‫גדול‬ ‫הכהן‬ ‫על‬ ‫להשפיע‬ ‫‪ -‬ולא אמר וירא אל אברהם‪ ,‬כיון‬ ‫את‬ ‫ולחוש‬ ‫השי"ת‬ ‫אל‬ ‫להתבטלות‬ ‫שהתגלות הבורא אל האדם היא מתוך‬ ‫מציאותו האמיתית ואת אפסיות כוחו‬ ‫הנקודה הפנימית שיש בקרבו‪ ,‬שהיא‬ ‫העצמי‪ ,‬וכאשר הכהן גדול מרגיש‬ ‫בתוככי‬ ‫השוכנת‬ ‫האלוקית‬ ‫הנשמה‬ ‫תחושה של תחרות ופגיעה בכבודו‬ ‫האדם‪ .‬ועל ידי מה בא למדרגה זו‪ ,‬זה‬ ‫האישי אחרי יום הכיפורים שבו הוא‬ ‫שאמר באלוני ממרא באלוני לשון תוקף‬ ‫נכנס לקודש הקדשים‪ ,‬הרי שחסר בכל‬ ‫וחוזק‪ ,‬ממרא הוא לשון יראה‪ ,‬וכן מפורש‬ ‫פנימיות עבודתו‪ .‬אבל הם ‪ -‬שמעיה‬ ‫בזוהר הקדוש‪ ,‬ועל ידי המורא הגדול הוא‬ ‫ואבטליון עסקו בתורה מתוך התבוננות‬ ‫כאין נגדו‪ ,‬ובא לידי מסירת נפש באמת‪ ,‬וזה‬ ‫והכרה במציאות השי"ת בבריאה‪ ,‬וכך‬ ‫שפירש"י ז"ל הוא שנתן לו כו'‪ ,‬ר"ל על ידי‬ ‫השיגו את מציאות הבורא כמציאות‬ ‫היראה הגדולה מסר נפשו ומל עצמו‪ .‬ועל‬ ‫יחידה שאין דבר נחשב כנגדו למאומה‪,‬‬ ‫ידי ההתבוננות במציאות השי"ת בבריאה‬ ‫על כן 'עובדא דאהרון' שייך אליהם ולא‬ ‫אל אותו כהן גדול‪.‬‬ ‫מגיעים לידי הכנעה והתבטלות אמיתיים‪,‬‬ ‫ומכח זה מוסיפים עוד ועוד רצון‬ ‫וזה שאמר הכתוב וירא אליו‪ ,‬ר"ל שנדבק‬ ‫והשתוקקות להתקרב יותר אל הרבש"ע‪.‬‬ ‫בבורא עולם‪ ,‬ונעשה קרוב לו מאוד‬