gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: וירא (2026-10-26)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪554‬‬ ‫פנינים לפרשת וירא פ"ז‬ ‫"מספרים שכאשר ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל מרן החזון איש‪ ,‬עלו‬ ‫בשיחתם דברי הרמב"ם‪ :‬מי שאינו מוצא מקום שאין בו שכנים רעים‪ ,‬ילך‬ ‫עד המדבר‪ .‬אבל איפה מוצאים היום מדבר כזה‪ ,‬מקום שאפשר לחיות בו‬ ‫בלי לחשוש מהשפעת הסביבה?"‬ ‫מתוך משאו המרטיט של הגאון הגדול רבי שריאל רוזנברג שליט"א‪ ,‬גאב"ד בד"ץ ב"ב‪ ,‬שנאמר בהתרגשות עצומה‬ ‫על ציונו של אבי עולם הישיבות‪ ,‬מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל‪ ,‬במהלך המסע ההיסטורי זל רבני 'דרשו' לראדין‬ ‫"אל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשׁר ַא ְר ֶאּךָ" (בראשית י"ב‪ ,‬א')‬ ‫ֶ‬ ‫אנחנו נמצאים בוולוז'ין‪ ,‬מקום הורתה ולידתה של אם הישיבות‪.‬‬ ‫אנחנו עומדים על קברו של רבינו הגדול‪ ,‬מייסד הישיבה‪ ,‬הישיבה‬ ‫שנקראת בפי כל "אם הישיבות"‪ ,‬משום שהיא חוללה מהפך בכל‬ ‫עולם הישיבות‪.‬‬ ‫מה היה המהפך? לומדי תורה‪ ,‬מרביצי תורה ובתי מדרש של‬ ‫תורה היו תמיד‪ .‬מה אפוא החידוש שהתחדש בישיבת וולוז'ין‪ ,‬עד‬ ‫שנקראה "אם הישיבות"‪ ,‬ועד שכל הישיבות שבזמננו הן תוצאה‬ ‫שלה‪ ,‬כוח כוחה של וולוז'ין?‬ ‫איש זצ"ל‪ ,‬הזכירו השניים את דברי הרמב"ם בהלכות דעות שכותב‬ ‫מדבר בלב היישוב‬ ‫שדרכו של אדם להימשך בדעותיו אחר שכניו‪ ,‬אחר הסביבה שלו‪,‬‬ ‫מספרים שכאשר היה האדמו"ר מסאטמר זצ"ל אצל מרן החזון‬ ‫עוד ‪ 90‬מבחנים‬ ‫ארבה בשדות הכותנה‬ ‫שיחה עם הרה"ג רבי נתנאל משרוף שליט"א‪ ,‬מנבחני 'קניין ש"ס'‪,‬‬ ‫מה הסביר מרן הגראי"ל שטיינמן ליהודי שראה את כל השקעתו‬ ‫על החשבון הפשוט שהוביל אותו אל כל הש"ס‬ ‫והשקעתם של אחרים נעלמת בתוך דקות‬ ‫(עמוד ‪)26‬‬ ‫(עמוד ‪)24‬‬ ‫מכה בדרך מהכותל‬ ‫האגרוף שלא נפתח‬ ‫הגבאי הציע לרבי שלמה מזוויעהל לחזור דרך שער יפו‪ ,‬שהיא‬ ‫ילד בן שנתיים קפץ את ידו ולא הסכים בשום אופן לפתוח אותה‪.‬‬ ‫הדרך הבטוחה‪ ,‬אבל הרבי התעקש ללכת דרך שער שכם‪...‬‬ ‫הוא נשלח לבדיקה ושם מצאו משהו שאיש לא חיפש‬ ‫(עמוד ‪)16‬‬ ‫(עמוד ‪) 18‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אוכלים‪ ,‬ישנים‪ ,‬ולומדים‬ ‫מספרים ששאלו פעם את הנצי"ב‪ :‬מה עושים בוולוז'ין?‬ ‫השיב הנצי"ב‪ :‬אוכלים וישנים‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬לומדים‪.‬‬ ‫מה שאדם צריך לאכול‪ ,‬לשתות ולישון‪ ,‬את זה הוא צריך‪ .‬אבל מלבד‬ ‫ביקשו לכפות שילמדו בישיבה‬ ‫זאת אין שום דבר אחר‪ ,‬רק לימוד‪ .‬זו הייתה וולוז'ין‪ ,‬וזו דמותה של‬ ‫הישיבה‪ ,‬אם הישיבות‪ ,‬שמכוחה נבנה עולם הישיבות לדורי דורות‪.‬‬ ‫קצת לימודי חול‪ ,‬קצת רוסית‪,‬‬ ‫הכרעה במחיר החיים‬ ‫קצת מזה וקצת מזה‪ .‬אבל הנצי"ב‬ ‫אנחנו נמצאים בתקופה שיש בה גזירות על עולם הישיבות‪ .‬מנסים‬ ‫ושאר הגדולים שהיו אז הבינו‬ ‫לדחוק את בני הישיבות לצאת מבית המדרש החוצה‪ ,‬לחזור‬ ‫מהמדבר אל מקום היישוב‪ ,‬אל הסביבה הרעה שמשפיעה על‬ ‫שאין כאן שאלה של חצי שעת‬ ‫בני האדם‪.‬‬ ‫לימוד יותר או פחות‪ .‬השאלה‬ ‫כידוע‪ ,‬גם וולוז'ין נסגרה מסיבה זו‪ .‬ביקשו לכפות שילמדו בישיבה‬ ‫קצת לימודי חול‪ ,‬קצת רוסית‪ ,‬קצת מזה וקצת מזה‪ .‬אבל הנצי"ב‬ ‫היא אם יוצאים מבית המדרש‬ ‫ושאר הגדולים שהיו אז הבינו שאין כאן שאלה של חצי שעת לימוד‬ ‫החוצה או לא‪ .‬והם הכריעו שבית‬ ‫יותר או פחות‪ .‬השאלה היא אם יוצאים מבית המדרש החוצה או לא‪.‬‬ ‫והם הכריעו שבית המדרש‪ ,‬הישיבה‪ ,‬צריך להיות בית מדרש שלא‬ ‫המדרש‪ ,‬הישיבה‪ ,‬צריך להיות בית‬ ‫יוצאים ממנו החוצה‪ .‬ואם אי אפשר לקיים בית מדרש כזה‪ ,‬מוטב‬ ‫מדרש שלא יוצאים ממנו החוצה‬ ‫שייסגר‪ ,‬וייפתחו בתי מדרש אחרים שיוכלו לעמוד ברוח הזאת‪.‬‬ ‫זו הייתה הכרעתו של הנצי"ב‪ .‬ובנו‪ ,‬רבי חיים ברלין‪ ,‬כותב שאביו‬ ‫אמר לו לפני פטירתו שהוא יודע שזה מה שפגע בבריאותו והביא‬ ‫לפטירתו‪ ,‬אבל הוא אינו מתחרט‪ .‬זה היה כדאי‪ ,‬אמר‪ .‬היה כדאי לו‬ ‫ולכן עליו לחפש לגור במקום שאין בו שכנים רעים שהוא עלול‬ ‫לעשות את המעשה הזה‪ ,‬אף שעלה לו בחייו‪ ,‬כדי להציל את עולם‬ ‫להימשך אחריהם‪ .‬אם אינו מוצא מקום כזה בעירו‪ ,‬ילך לעיר אחרת‪.‬‬ ‫הישיבות‪.‬‬ ‫אם אינו מוצא בעיר אחרת‪ ,‬ילך למדינה אחרת‪ .‬ואם גם במדינה‬ ‫בעת כזאת‪ ,‬כשיש גזירות על עולם הישיבות‪ ,‬הדבר צריך להביא‬ ‫אחרת אינו מוצא‪ ,‬ילך למדבר‪ ,‬כעניין שנאמר‪" :‬מי יתנני במדבר‬ ‫אותנו‪ ,‬את כל עולם בני התורה ותלמידי הישיבות‪ ,‬לתוצאה ההפוכה‪:‬‬ ‫מלון אורחים ואעזבה את עמי"‪.‬‬ ‫להתחזק כנגד זה בכפל כפליים‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מה עושים היום? איפה מוצאים בימינו מדבר כזה‪ ,‬שאפשר‬ ‫לגור בו בלי לחשוש מהשפעת הסביבה?‬ ‫כי חולת אהבה אני‬ ‫אמר החזון איש‪ :‬בזמננו‪ ,‬הישיבה היא המדבר‪.‬‬ ‫בשיר השירים כתוב‪" :‬השבעתי אתכם בנות ירושלים‪ ...‬אם תעירו‬ ‫מה פירוש הדברים‪ ,‬שבזמננו הישיבה היא המדבר?‬ ‫ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא בבת אחת‪ ,‬לא‬ ‫חז"ל כבר אמרו‪" :‬אם פגע בך מנוול זה‪ ,‬משכהו לבית המדרש"‪.‬‬ ‫מתוך התלהבות‪ ,‬אלא לאט לאט‪ .‬זו הדרך בעבודת ה'‪ .‬כולם יודעים‬ ‫הדברים אמורים במי שרוצה להילחם ביצר הרע‪ .‬הוא רוצה להילחם‬ ‫שמי שקופץ מהר מדי עלול ליפול‪ ,‬חס וחלילה‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬והמלחמה קשה לו‪ ,‬ולכן יש לו עצה‪ :‬משכהו לבית המדרש‪.‬‬ ‫אבל במקום אחד כתוב אחרת‪" :‬השבעתי אתכם בנות ירושלים‪,‬‬ ‫אבל מה עושים כדי שאדם לא יגיע כלל למלחמה עם היצר הרע?‬ ‫אם תמצאו את דודי מה תגידו לו‪ ,‬שחולת אהבה אני"‪ .‬כאן כבר לא‬ ‫כדי שלא תהיה עליו השפעה מהסביבה‪ ,‬השפעה שבגללה יצטרך‬ ‫נאמר "עד שתחפץ"‪ .‬לא עוד לאט לאט‪ ,‬אלא‪ :‬אני כבר חולת אהבה‪,‬‬ ‫להילחם ביצר‪ ,‬ושבגללה עליו ללכת למדבר?‬ ‫האהבה לריבונו של עולם בוערת בי‪.‬‬ ‫התשובה היא שהוא חייב לחיות בתוך בית המדרש‪ .‬לא לחיות בחוץ‬ ‫מתי נאמרו הדברים? מה כתוב בפסוק שלפניו? "מצאוני השומרים‬ ‫ולהיכנס לבית המדרש‪ ,‬להיכנס להתפלל‪ ,‬להיכנס ללמוד‪ ,‬אלא שכל‬ ‫הסובבים בעיר‪ ,‬הכוני פצעוני‪ ,‬נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות"‪.‬‬ ‫חייו יהיו בתוך בית המדרש‪ ,‬בתוך הישיבה‪.‬‬ ‫כשמגיעים למצב של "הכוני פצעוני‪ ,‬נשאו את רדידי מעלי"‪ ,‬זה מה‬ ‫וזה מה שהתחדש בוולוז'ין‪ .‬באו לשנה‪ ,‬לשנתיים‪ ,‬לשלוש‪ ,‬לארבע‪,‬‬ ‫שמעורר את האהבה‪" :‬כי חולת אהבה אני"‪.‬‬ ‫לחמש‪ .‬באו ללמוד‪ ,‬נכנסו לבית המדרש‪ ,‬ולא יצאו ממנו במשך כמה‬ ‫גם אנחנו נמצאים עכשיו במצב של "הכוני פצעוני‪ ,‬נשאו את רדידי‬ ‫שנים‪ .‬כל החיים היו בתוך בית המדרש‪.‬‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון ‪ 052-7144937‬מוטי‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫עוד בישראל כמשה"‪ .‬לכן אין אדם יכול לומר מתי יגיעו מעשי‬ ‫מעלי"‪ .‬רוצים להסיר מעלינו את כל הקדושה שלנו‪ ,‬את כל העטיפה‬ ‫למעשי משה רבינו‪.‬‬ ‫שסגרה עלינו מפני החולין‪ ,‬מפני המיאוס שבחוץ‪ .‬זה הזמן של "כי‬ ‫שמע מינה‪ ,‬שלהגיע לאברהם‪ ,‬יצחק ויעקב כן אפשר‪ .‬אין זה דבר‬ ‫חולת אהבה אני"‪ ,‬הזמן להגביר את האהבה‪.‬‬ ‫מופרך‪ ,‬ואין זו מליצה בעלמא‪ .‬הכוונה כאן ממש‪ ,‬ברצינות‪ :‬אדם‬ ‫צריך לשאוף לכך‪.‬‬ ‫המכות שהביאו לאהבה‬ ‫קשה לנו לדבר על זה‪ .‬קשה להאמין שיש מישהו מאיתנו שמסוגל‬ ‫ויש גם מדרש חז"ל על הפסוק‪" :‬מה המכות האלה בין ידיך‪ ,‬ויאמר‬ ‫להגיע למדרגות כאלה‪ .‬אבל יש גם תחנות בדרך‪ .‬ישנם גדולי התורה‬ ‫אשר הוכיתי בית מאהבי"‪ .‬חז"ל אומרים שהפסוק מדבר באלה‬ ‫שראינו במו עינינו‪ .‬מי שראה את ההתמדה של מרן רבי חיים‬ ‫שסבלו על קיום המצוות‪" :‬מה לך יוצא ליהרג? על שמלתי את בני‪.‬‬ ‫קניבסקי זצ"ל‪ ,‬את ההתמדה של מרן רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל‪,‬‬ ‫מה לך יוצא לישרף? על שקראתי בתורה‪ .‬מה לך לוקה? על שנטלתי‬ ‫של מרן רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל‪ ,‬של מורי חמי מרן רבי ניסים‬ ‫את הלולב"‪.‬‬ ‫קרליץ זצ"ל‪ ,‬אלה שראינו בשנים האחרונות‪ ,‬יודע שבאמת צריך‬ ‫הם מסרו את נפשם על קיום המצוות‪ .‬אבל מה פירוש "בית‬ ‫לשאוף‪ :‬מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‪.‬‬ ‫מאהבי"? אלה שהיכו אותם‪ ,‬אלה שהרגו אותם‪ ,‬הם "מאהבי"? מדוע‬ ‫הם נקראים כך?‬ ‫ומה יענה אז?‬ ‫התשובה היא שבגזירותיהם הם הביאו אותנו לאהבת הקדוש ברוך‬ ‫חשבתי פעם‪ :‬כשיבואו בשמים בטענה לאדם‪ ,‬מדוע לא חשבת‬ ‫הוא‪ ,‬ולכן הם נקראים "בית מאהבי"‪.‬‬ ‫"מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב"‪ ,‬הוא יאמר‪:‬‬ ‫זה מה שצריך לעורר אותנו במצב הזה של רדיפות‪ :‬רק להתחזק‬ ‫נו‪ ,‬מה? לא חשבתי שהכוונה באמת‪ .‬אין זה תירוץ‪ ,‬כי נאמר "חייב‬ ‫ולהתגבר בכפלי כפליים‪.‬‬ ‫אדם"‪ ,‬וחיוב הוא חיוב‪ .‬הוא אינו יכול לטעון שלא חשב שהדבר נכון‪.‬‬ ‫בסדר‪ .‬אבל עדיין יש לו איזה פתחון פה לומר‪ :‬איזו שייכות יש לי‬ ‫מתי יגיעו מעשי‬ ‫לאברהם‪ ,‬יצחק ויעקב?‬ ‫אי אפשר שלא להזכיר כאן דבר נפלא מדברי רבינו בעל‬ ‫אבל אם ישאלו אותו‪ :‬מדוע לא חשבת מתי יגיעו מעשי למעשי רבי‬ ‫"נפש החיים"‪.‬‬ ‫חיים קניבסקי‪ ,‬מה יאמר? מה יאמר? אין לו שום פתחון פה‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים‪" :‬חייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בעת כזאת‪ ,‬כשצריך להתחזק ולהתעורר‪ ,‬עלינו באמת לקחת‬ ‫ואין הכוונה לאביו‪ ,‬אלא לאבותינו אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ .‬כשלומדים‬ ‫לדוגמה את גדולי הדור שעוד זכינו לראותם‪ ,‬לחשוב תמיד מתי‬ ‫מאמר חז"ל כזה‪ ,‬איש אינו חושב שהכוונה באמת‪ ,‬שאני צריך לחשוב‬ ‫יגיעו מעשי למעשיהם‪ ,‬ולשאוף לגדלות‪ .‬כפי שכבר הוזכר כאן‬ ‫מתי אהיה כמו אברהם אבינו‪ ,‬כמו יצחק אבינו‪ ,‬כמו יעקב אבינו‪.‬‬ ‫קודם‪ ,‬השאיפה צריכה להיות תמיד לגדול עוד ועוד‪.‬‬ ‫שואל בעל נפש החיים‪ :‬מדוע לא נאמר גם משה רבינו? מדוע נאמר‬ ‫ובעזרת ה'‪ ,‬מסירות הנפש והדבקות הזאת‪ ,‬המחשבה של "כי חולת‬ ‫רק אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב? למה אין אדם צריך לומר "מתי יגיעו‬ ‫אהבה אני"‪ ,‬יביאו לכך שהגזירות יתבטלו‪ ,‬ובמהרה בימינו נשמע את‬ ‫מעשי למעשי משה רבינו"?‬ ‫קול שופרו של משיח ונזכה לגאולה השלמה‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ומתרץ‪ :‬משום שלהיות כמו משה רבינו אי אפשר‪" ,‬ולא קם נביא‬ ‫ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵּד ָעה‬ ‫סניפי 'דרשו' ברחבי תבל‬ ‫ישראל | ארה"ב | אירופה | צרפת | ארגנטינה | אוסטרליה | בלגיה | קנדה‬ ‫מקסיקו | דרום אפריקה | שוויץ | אוסטריה | הונגריה | ונצואלה | פנמה‬ ‫בלארוס | אוקראינה | רומא | ג'יבלטר | הולנד | ברזיל | ברלין‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"רבי יצחק הוטנר כבר החליט לעזוב את הישיבה‪ .‬ההנהגה של הסבא‬ ‫מסלבודקא עמו הייתה קשה וחזקה מאד‪ .‬הוא בא להיפרד‪ ,‬ועוד בפתח‬ ‫הבית הוא שומע את הרבנית אומרת לסבא משפט אחד‪"...‬‬ ‫הגה"צ רבי חזקיהו משקובסקי שליט"א‪ ,‬משגיח ישיבת‬ ‫'אורחות תורה' ומגיד שיעור ב'עמוד היומי' מבית 'דרשו'‬ ‫ימלֶ ְך" (בראשית כ'‪ ,‬י"ז)‬ ‫ֹלקים ֶאת ֲאבִ ֶ‬ ‫"וַ ּיִ ְתּפַ ּלֵ ל ַאבְ ָר ָהם‪ ...‬וַ ּיִ ְרּפָ א ֱא ִ‬ ‫פעם עמד רבי שמשון פינקוס זצ"ל על מדרש שמאיר את המשנה‬ ‫הראשונה במסכת בבא מציעא באור מיוחד‪.‬‬ ‫במדרש מסופר שאלכסנדר מוקדון הגיע פעם אל מלך קציא‪ ,‬ונכנס‬ ‫אליו בדיוק בשעה שישב לדון‪ .‬באו לפניו שני אנשים‪ .‬האחד טען‪:‬‬ ‫קניתי מחברי שדה‪ ,‬ומצאתי בה אוצר‪ .‬שדה קניתי‪ ,‬אוצר לא קניתי‪,‬‬ ‫ואני רוצה להחזיר לו אותו‪ .‬אבל הוא לא מוכן לקחת‪ .‬והמוכר טוען‪:‬‬ ‫מכרתי לו את השדה עם כל מה שיש בה‪ ,‬וממילא האוצר שלו‪.‬‬ ‫שאל המלך את הראשון‪ :‬יש לך בן? כן‪ .‬שאל את השני‪ :‬ולך יש בת?‬ ‫כן‪ .‬אמר להם המלך‪ :‬תשדכו ביניהם‪ ,‬ותנו להם את האוצר‪.‬‬ ‫שאל רבי שמשון‪ :‬הם באו לדיין שיפסוק להם דין‪ ,‬ובמקום דיין הוא‬ ‫נהיה שדכן‪ ...‬שאלו אותך דין‪ ,‬תפסוק!‬ ‫ותירץ‪ :‬אנחנו רגילים לדין של תחילת בבא מציעא‪" ,‬זה אומר כולה‬ ‫רש"י בפרשתנו לומד מאברהם אבינו‪ ,‬שהתפלל על אבימלך ומיד‬ ‫שלי וזה אומר כולה שלי"‪ .‬כאן הדין הפוך‪ .‬זה אומר כולה שלך‪ ,‬וזה‬ ‫אחר כך נפקדה שרה‪ ,‬ש"כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך‬ ‫אומר כולה שלך‪ .‬ועל זה המלך פסק! כשכל אחד דואג לשני‪ ,‬שניהם‬ ‫לאותו דבר‪ ,‬הוא נענה תחילה"‪ .‬ויש שמסבירים‪" :‬והוא צריך לאותו‬ ‫יקבלו ואף אחד לא יפסיד‪ .‬רק איך עושים דבר כזה? עושים שידוך‪,‬‬ ‫דבר"‪ ,‬פירושו שהוא צריך את הישועה של חברו‪ .‬הוא צריך שלחברו‬ ‫ואז כל אחד מהם יכול לומר‪ :‬או שהבן שלי מקבל או שהחתן שלי‬ ‫יהיה טוב‪ .‬מי שמתפלל כך‪ ,‬נענה תחילה‪.‬‬ ‫מקבל‪ ,‬או שהבת שלי או שהכלה שלי‪.‬‬ ‫רבי נתן צבי הביא בשם רבו‪ ,‬הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל‪ :‬רוצה‬ ‫כשדואגים לשני‪ ,‬לא מפסידים‪ .‬זה כלל בחיים‪.‬‬ ‫להצליח? רוצה לזכור את מה שלמדת? תתפלל על השני‪ .‬תרצה‬ ‫שלכל אחד יהיה טוב‪ ,‬שיהיה אכפת לך שהשני יצליח‪ .‬וכל שכן לא‬ ‫צריך שיחלה עצמו עליו‬ ‫לקנא בו‪ ,‬אלא לפרגן לו‪.‬‬ ‫בספר השיחות של ראש ישיבת מיר‪ ,‬הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל‪,‬‬ ‫מובאות שתי עצות לתחילת זמן‪ .‬העצה הראשונה היא לכאוב את‬ ‫הבחור שהסבא צם עליו‬ ‫הכאב של השני‪.‬‬ ‫כך נהג הסבא מסלבודקא‪ .‬כשבחור לא התנהג כראוי‪ ,‬הסבא צם‬ ‫הגמרא בברכות אומרת‪" :‬כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו‬ ‫עליו והתפלל עליו‪ .‬הוא חשב עליו‪ ,‬זה כאב לו‪.‬‬ ‫ואינו מבקש‪ ,‬נקרא חוטא"‪ .‬ומוסיפה‪" :‬אם תלמיד חכם הוא‪ ,‬צריך‬ ‫רבי יצחק הוטנר זצ"ל סיפר שבצעירותו כבר עמד על סף עזיבת‬ ‫שיחלה עצמו עליו"‪ .‬ולכאורה זה לא מובן‪ .‬איך אפשר להיות חולה‬ ‫הישיבה‪ .‬ההנהגה של הסבא מסלבודקא עמו הייתה קשה וחזקה‬ ‫כשאני בריא? סתם לשכב במיטה?‬ ‫מאד‪ ,‬עד שבשלב מסוים כבר לא עמד בזה‪ ,‬והחליט לעזוב‪.‬‬ ‫אלא שאם הכאב של השני באמת כואב לי‪ ,‬זו כבר לא בעיה להיות‬ ‫הוא בא להיפרד מהסבא‪ ,‬ועוד בפתח הבית הוא שומע את הרבנית‬ ‫חולה‪ .‬כשיש לאדם צער גדול‪ ,‬הוא נעשה חולה‪ .‬כשאכפת לו מהשני‪,‬‬ ‫אומרת לסבא‪" :‬הבחור שאתה מרבה כל כך להתפלל עליו‪ ,‬שאתה‬ ‫זה משפיע עליו‪.‬‬ ‫צם עליו‪ ,‬הוא בא עכשיו‪ .‬הוא רוצה להיכנס‪"...‬‬ ‫ידוע שמרן ראש הישיבה‪ ,‬הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬היה כמה פעמים‬ ‫רבי יצחק עמד נדהם‪ .‬הסבא צם ומתפלל עלי? אני חשבתי שהוא‬ ‫משתהה באמצע קבלת הקהל‪ ,‬ורק אחרי כמה רגעים ממשיך‪ .‬כל כך‬ ‫רק מרחיק אותי‪...‬‬ ‫הרבה צער עבר לפניו‪ ,‬כל כך הרבה כאב‪.‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫אברהם‪ ,‬שנעלער!‬ ‫באותו רגע נמנה וגמר לחזור לישיבה‪ .‬ומשם יצא ה"פחד יצחק"‪.‬‬ ‫"והיה תמים"‪ ,‬היה שלם‪ .‬אפשר לקבל את הניסיון מחוסר ברירה‪:‬‬ ‫"אתה ילד שלנו!"‬ ‫הקב"ה אומר לי לקבל‪ ,‬וכי יש לי ברירה? אבל אברהם אבינו הזדרז‬ ‫לא מכבר פגשתי רב מצפון תל אביב‪ ,‬והוא סיפר לי על יהודי‬ ‫ורץ לעשות רצון קונו‪ .‬הוא הלך לעקידה בלי שום חשבונות אחרים‪,‬‬ ‫שמתקרב אליו בתקופה האחרונה‪ .‬הוא היה חילוני גמור‪ ,‬ועכשיו‬ ‫בלי שום ספקות והרהורים אחרי דברי הקב"ה‪.‬‬ ‫הוא משתדל ולומד‪.‬‬ ‫מסופר על הגר צדק‪ ,‬רבי אברהם בן אברהם הי"ד‪ ,‬בנו של הרוזן‬ ‫אותו יהודי סיפר לו את הסיפור שלו‪ .‬כבחור הוא למד בישיבת 'אור‬ ‫פוטוצקי‪ ,‬שכאשר הובילו אותו להריגה על קידוש השם‪ ,‬הלך לאט‪.‬‬ ‫ישראל'‪ .‬ואז נקלעה המשפחה לטרגדיה נוראה שהרחיקה אותו‬ ‫הגר"א קרא לו מחלון ביתו‪" :‬אברהם‪ ,‬שנעלער!"‪ ,‬כלומר מהר יותר‪,‬‬ ‫מאוד מעולם התורה ולבסוף הוא התגלגל לאן שהתגלגל‪.‬‬ ‫תרוץ‪ .‬ומסבירים שהגר צדק הסתפק‪ :‬האם ללכת מהר ככל האפשר‪,‬‬ ‫"הרב שפילר‪ ,‬המשגיח בישיבה‪ ,‬יהודי ירא שמים גדול‪ ,‬בא אלי‬ ‫כדי להזדרז במצוה‪ ,‬או דווקא לאט‪ ,‬כדי לחיות עוד כמה רגעים‪.‬‬ ‫הביתה‪ ",‬הוא מספר‪" .‬הוא ראה אותי כמו שהייתי‪ .‬והוא ניגש‪ ,‬חיבק‬ ‫והגר"א פשט לו את הספק‪ :‬להרבות כבוד שמים‪ ,‬כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫אותי‪ ,‬נישק אותי ואמר לי‪ :‬תדע לך‪ ,‬איך שאתה וכמו שאתה‪ ,‬אנחנו‬ ‫ומה עם הלב? הנסיך הסלבודקאי‪ ,‬הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל‪ ,‬שאל‪:‬‬ ‫אוהבים אותך! אתה ילד שלנו!"‬ ‫כתוב שכשאברהם הלך לעקידה‪ ,‬הוא בכה‪ .‬למה בכה? ותירץ‪:‬‬ ‫המשגיח המשיך לדבר איתו בדברי עידוד ונחמה‪ ,‬נתן לו במתנה‬ ‫הקב"ה לא אמר לאברהם להתעלם מרגשותיו ולהקריב את בנו‪,‬‬ ‫ספר זיכרון‪ ,‬כתב לו הקדשה‪ ,‬והלך‪.‬‬ ‫אלא "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת"‪ .‬תחשוב עכשיו שזה‬ ‫"מאז זה לא נותן לי מנוח‪ ",‬אומר אותו יהודי‪" .‬כל הזמן‪ .‬זה אוכל‬ ‫בנך‪ ,‬יחידך‪ ,‬אהובך‪ .‬אברהם נטע בלבו כמה שיותר אהבה לבן‪ ,‬ו‪...‬‬ ‫אותי‪ ...‬והיום החלטתי לחזור‪".‬‬ ‫בכה‪ .‬ואת זה עצמו נתן לקב"ה‪.‬‬ ‫זה התפקיד שלנו‪ :‬שהכאב של השני יכאב לנו‪ ,‬ושנרצה באמת‬ ‫שהשני יצליח‪.‬‬ ‫המושכל הראשון‬ ‫מכאן עוד יסוד שמביא רבי נתן צבי‪ :‬באמונת חכמים יש פתח של‬ ‫השבת השקטה ביותר‬ ‫הצלחה‪ .‬כשהרב אומר‪ ,‬זו דעת תורה‪ .‬הסברות שלי‪ ,‬זה שכל‪ .‬ושכל‬ ‫העצה השנייה של רבי נתן צבי נוגעת לתמימות‪ .‬הקב"ה אמר‬ ‫הוא לא "מאן דאמר" מול דעת תורה‪.‬‬ ‫לאברהם אבינו "התהלך לפני והיה תמים"‪ ,‬ורש"י מפרש‪" :‬היה שלם‬ ‫מנהלנו היקר‪ ,‬רבי יעקב ורז'בינסקי שליט"א‪ ,‬אמר שכאשר היו‬ ‫בכל נסיונותי"‪.‬‬ ‫שואלים את מרן ראש הישיבה רבינו הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬מי‬ ‫מה פירוש להיות שלם בניסיון? יש מי שעומד בניסיון כי אין לו‬ ‫ששמע למה שאמר בפעם הראשונה‪ ,‬הצליח‪ .‬אבל מי שהתחיל‬ ‫ברירה‪ .‬ויש מי שמרגיש‪ :‬אני רוצה את זה‪ ,‬אני יודע שזה לטובתי‪ ,‬כי‬ ‫להתווכח ולהסביר עוד צד‪ ,‬גם אם ראש הישיבה הסכים בסוף ואמר‬ ‫הקב"ה רוצה רק בטובתי ודואג לי‪ ,‬ואני שמח ורגוע לעשות כרצונו‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬נו"‪ ,‬נפל‪.‬‬ ‫הגרש"ז אולמן זצ"ל סיפר מעשה‪:‬‬ ‫גם מורנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א אמר לי‪ ,‬שהסטייפלער‬ ‫היה זה בימי המלחמה בקום המדינה‪ ,‬כשהיו הפגזות‪ .‬באו פעם אל‬ ‫אמר לו כמה פעמים‪ :‬המושכל הראשון הוא הדעת תורה‪ .‬מה שבא‬ ‫החזון איש ואמרו לו שבשבת עומדים להפגיז את בני ברק‪ .‬ביתו של‬ ‫אחר כך‪ ,‬זה כבר שכל‪.‬‬ ‫החזון איש היה אז הבית האחרון בעיר‪ ,‬ולכן הציעו לו לעבור לבית‬ ‫וכך שמעתי גם מאחד שקיבל ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ :‬אחד‬ ‫אחר‪ ,‬פנימה יותר‪.‬‬ ‫הדברים החשובים ביותר כדי להצליח הוא לשמוע לרבנים‪ ,‬לעשות‬ ‫הרב אולמן היה באותה שעה אצל החזון איש‪ ,‬והחזון איש אמר‬ ‫מה שאומרים לך‪ .‬כשאומרים לך גדולי עולם‪ ,‬גדולי ראשי הישיבות‪,‬‬ ‫לו‪" :‬אני אומר לך‪ ,‬לא יקרה שום דבר‪ .‬אבל אני לא רוצה לזלזל‬ ‫אל תנסה להתווכח ולהתמקח‪" ,‬אני אהיה אחרת"‪ .‬ואז‪ ,‬בסייעתא‬ ‫בהם בגלוי‪ .‬הם באו במיוחד וטרחו בשבילי להזהיר אותי‪ ,‬ולא יפה‬ ‫דשמיא‪ ,‬אפשר להצליח‪.‬‬ ‫להראות שמזלזלים בהם‪ .‬ללכת לבית אחר לא אלך‪ ,‬כי זה יטיל פחד‬ ‫אלו היסודות שעליהם צריכים אנו להשתית את חיינו‪ :‬לכאוב את‬ ‫ומורא על שאר התושבים‪ ,‬וזה לא הגון‪ ,‬כי לא יקרה כלום‪ .‬ואתה‪,‬‬ ‫הכאב של השני ולהתפלל עליו‪ ,‬ולהתהלך בתמימות‪ ,‬בשמחה‬ ‫תישן בחדר החיצון‪ .‬לא יקרה כלום‪".‬‬ ‫ובאמונת חכמים‪ .‬ומי שלומד לומר לחברו "כולה שלך"‪ ,‬יגלה בסוף‪,‬‬ ‫"לא הייתה לי אף פעם שבת רגועה כמו השבת ההיא אצל החזון איש‪",‬‬ ‫כמו בבית דינו של מלך קציא‪ ,‬שאף אחד לא הפסיד‪.‬‬ ‫סיפר הרב אולמן‪" .‬בכל פעם אחרת פחדתי שמא יקרה משהו‪ .‬אבל כאן‬ ‫(מעובד מתוך שיחה שנמסרה בפתיחת זמן חורף בישיבת 'אורחות תורה'(‬ ‫החזון איש הבטיח שלא יקרה כלום‪ ,‬וממילא הכל היה רגוע הרבה יותר‪".‬‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כל יום שישי ישבתי בבית הכנסת‪ .‬שיר השירים אמרתי בהתלהבות‪,‬‬ ‫התכוננתי לשבת בהתרגשות גדולה‪ .‬ואז נכנסה השבת‪ ,‬וכל התפילה שלי‬ ‫היתה באש להבה‪ .‬והבנים שלי? הייתי אומר שהם מתנהגים כמו בעלי‬ ‫בתים מכובדים‪ .‬לא ברמה שהייתי מצפה מבחורי ישיבה‪...‬‬ ‫על אב שהתגעגע לשבתות של ימי בחרותו ולא הבין למה בניו אינם כמותו‪ ,‬על ילדה בת‬ ‫ארבע שבירכה "כמו גדולים"‪ ,‬ועל מה שראה הנער כשאברהם אבינו רץ אל הבקר‬ ‫הרב עמרם בינעט‬ ‫"וַ ּיִ ֵּתן ֶאל ַהּנַ ַער וַ יְ ַמ ֵהר לַ ֲעׂשֹות אֹתֹו" (בראשית י"ח‪ ,‬ז')‬ ‫פרשת השבוע נפתחת בתיאור של אברהם אבינו כשהוא בשעה‬ ‫לא פשוטה‪ .‬הוא בן ‪ ,99‬ביום השלישי למילתו‪ .‬רש"י מביא שהקב"ה‬ ‫הוציא באותו יום חמה מנרתיקה‪ ,‬כדי שלא יטריחוהו אורחים‪ .‬אבל‬ ‫אברהם יושב בפתח האוהל ומצטער שאין אורחים‪ ,‬ואז מופיעים‬ ‫שלושה אנשים‪.‬‬ ‫ומה הוא עושה? רץ לקראתם‪ .‬ממהר אל האוהל‪ ,‬אל שרה‪ .‬רץ‬ ‫בעצמו אל הבקר ובוחר בן בקר רך וטוב‪.‬‬ ‫ורק אחרי כל הריצה הזאת‪" :‬ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו"‪ .‬מי‬ ‫הוא הנער? רש"י מסביר‪" :‬זה ישמעאל‪ ,‬לחנכו במצות"‪.‬‬ ‫כניסת השבת‪ .‬שיר השירים אמרתי בהתלהבות‪ ,‬התכוננתי לשבת‬ ‫רגע‪ ,‬רגע‪ ,‬יש לי שאלה‪ .‬אם אברהם רצה לחנך את ישמעאל במצות‬ ‫בהתרגשות גדולה‪ .‬ואז נכנסה השבת‪ ,‬וכל התפילה שלי היתה באש‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬למה לא שלח אותו אל הבקר כבר מההתחלה?‬ ‫להבה‪ .‬בסעודה השתדלתי לא לדבר דברי חולין‪ .‬הכנתי ווארטים‬ ‫למה זקן בן ‪ ,99‬כואב ממילתו‪ ,‬רץ בעצמו‪ ,‬ורק אחר כך מוסר לנער‬ ‫לומר בשולחן‪ ,‬ובזמירות שרתי בכל הכח‪ .‬בבוקר קמתי מוקדם‬ ‫את המלאכה?‬ ‫ולמדתי לפני התפילה‪ .‬ובמוצאי שבת‪ ,‬מיד אחרי ההבדלה‪ ,‬ישבתי‬ ‫ועוד שאלה קטנה‪ .‬התורה מעידה שהנער "מיהר"‪ .‬מי אמר לו‬ ‫ללמוד לפחות חצי שעה‪ .‬כל השבת שלי היתה אש להבה"‪.‬‬ ‫למהר? לשרה אמר אברהם "מהרי"‪ .‬לנער הוא לא אמר כלום‪ ,‬רק‬ ‫ואז הגיע ה"אבל"‪.‬‬ ‫נתן לו את בן הבקר‪.‬‬ ‫"והבנים שלי? ביום שישי אחר הצהריים הם ישנים‪ .‬קצת קוראים‬ ‫נשאיר את השאלות האלה פתוחות‪ ,‬ונעבור לשיחה אחת שהיתה לי‪.‬‬ ‫עיתון‪ .‬בליל שבת הם מתפללים יפה‪ ,‬מכובד‪ ,‬כמו כולם‪ .‬אבל בלי‬ ‫התרגשות‪ ,‬בלי התלהבות‪ .‬אין אש‪ ,‬אין להבה‪ .‬בסעודה הם יכולים‬ ‫כשאני הייתי בחור‬ ‫לומר ווארט או שניים‪ ,‬ובין לבין גם לדבר דברי חולין‪ .‬וזה לא רק‬ ‫ידיד אחד פגש אותי ושאל אם יש לי כמה דקות‪" .‬יש סוגיה חינוכית‬ ‫בשבת‪ ,‬זה גם באמצע השבוע‪ ,‬בכל הדברים‪ .‬הם מתנהגים בסדר‬ ‫שמטרידה אותי מאד בימים האחרונים"‪ ,‬אמר‪" ,‬ואני רוצה ללבן‬ ‫גמור‪ .‬הייתי אומר שהם מתנהגים כמו אברכים טובים‪ ,‬כמו בעלי‬ ‫אותה איתך"‪.‬‬ ‫בתים מכובדים‪ .‬אבל לא כמו בחורי ישיבה‪ .‬לא ברמה שהייתי מצפה‬ ‫"בשמחה"‪ ,‬אמרתי‪ ,‬ופרשנו לקרן זווית‪.‬‬ ‫מבחורי ישיבה‪ ,‬הרמה שבה אני הייתי כשהייתי בחור"‪.‬‬ ‫"תשמע"‪ ,‬פתח‪" ,‬יש לי בבית שני בחורים‪ .‬אחד בישיבה קטנה‪ ,‬אחד‬ ‫מנימת דבריו הבנתי שהמצב האידיאלי שהוא מתאר‪ ,‬הדבקות וההשקעה‬ ‫בישיבה גדולה‪ .‬ומיום ליום אני מרגיש תסכול שהולך וגובר"‪.‬‬ ‫והאש‪ ,‬הוא מבחינתו נחלת העבר‪" .‬כשאני הייתי בחור"‪ ...‬ומה היום?‬ ‫"מה מתסכל?" שאלתי‪" .‬הם לא לומדים? עושים בעיות?"‬ ‫אז שאלתי‪.‬‬ ‫"חס ושלום‪ ,‬הם בסדר גמור‪ .‬אבל כשאני הייתי בגילם‪ ,‬הייתי הרבה‬ ‫יותר מהם"‪.‬‬ ‫עם הנשמה ביד‬ ‫וכאן הוא נסחף‪" .‬כל יום שישי‪ ,‬באחת‪ ,‬שתיים בצהריים‪ ,‬כבר‬ ‫"אמור לי‪ ,‬ידידי‪ ,‬איך נראה היום יום שישי שלך? איך נראה אצלך‬ ‫ישבתי בבית הכנסת‪ .‬שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ברציפות‪ ,‬עד‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫"יהודית‪ ,‬בואי תברכי ברכת המזון"‪.‬‬ ‫ערב שבת קודש?"‬ ‫"כבר בירכתי"‪.‬‬ ‫הוא נאנח‪" .‬תשמע‪ ,‬אני מלמד בתלמוד תורה‪ .‬אני חוזר הביתה‬ ‫"מה? לא ראיתי שבירכת"‪.‬‬ ‫רק ב‪ 12-‬וחצי‪ ,‬והבית הפוך‪ .‬אשתי גננת‪ ,‬והיא לא הספיקה לארגן‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬בירכתי"‪.‬‬ ‫בצהריים הילדים חוזרים מהלימודים‪ ,‬וצריך לתת להם לאכול‪,‬‬ ‫"מתי?"‬ ‫להושיב אותם‪ ,‬להפריד ביניהם כשהם רבים‪ .‬יש השלמות של קניות‬ ‫"מקודם"‪.‬‬ ‫שחייבים להספיק‪ ,‬לשלוח את זה‪ ,‬לשלוח את ההיא‪ ,‬לרוץ בעצמי‪.‬‬ ‫"אבל יהודית‪ ,‬את תמיד מברכת כל כך יפה‪ .‬אומרת הכל‪ ,‬כמו בגן‪,‬‬ ‫ואז להתקדם עם הבישולים שלא הספיקו ערב קודם‪ ,‬להעמיד את‬ ‫שרה את הברכה במנגינה‪ .‬הפעם לא שמעתי כלום"‪.‬‬ ‫הצ'ולנט‪ ,‬לסדר‪ ,‬לעזור‪ ,‬לשטוף את הבית‪ ,‬ללכת למקוה‪ ,‬להתארגן‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬אמרה הילדה‪" .‬היום לא בירכתי כמו בגן‪ .‬היום בירכתי כמו‬ ‫ועד שאתה מסתובב‪ ,‬נכנסים לשבת עם הנשמה ביד"‪.‬‬ ‫שאבות ואמהות מברכים"‪.‬‬ ‫"ובתפילה?"‬ ‫"מה זאת אומרת?"‬ ‫"מה אגיד לך‪ .‬אחרי יום שלם כזה‪ ,‬אני לא מסוגל לעמוד כל התפילה‪.‬‬ ‫והילדה הדגימה‪ .‬הזיזה את השפתיים מהר מהר‪ ,‬השמיעה מלמול‬ ‫אני יושב‪ ,‬ואז קצת מנמנם‪ .‬בסעודה אני נופל שדוד‪ ,‬בין מנה למנה אני‬ ‫חרישי‪ ,‬ואמרה בגאווה‪" :‬ככה אבות ואמהות מברכים‪ .‬היום אני‬ ‫נרדם‪ .‬אני משתדל מאד‪ ,‬את הקידוש אני אומר בהתלהבות‪ ,‬אבל‪"...‬‬ ‫גדולה‪ ,‬אני מברכת כמו גדולים"‪.‬‬ ‫"ובשבת בבוקר?"‬ ‫"באותו רגע"‪ ,‬אמר לי הידיד‪" ,‬הרגשתי שאני חוטף סטירת לחי‬ ‫"בבוקר אני קם וישר מתחיל לארגן את הקטנים‪ .‬לעזור להם‪ ,‬לדאוג‬ ‫מצלצלת"‪.‬‬ ‫שכולם נוטלים ידיים‪ ,‬לדאוג לזה ולזה‪ .‬אני הולך למקוה‪ ,‬שותה כוס‬ ‫הילדה לא התחצפה ולא התבדחה‪ .‬בגן לימדו אותה לברך מילה‬ ‫קפה‪ ,‬מגיע לבית הכנסת באיחור‪ ,‬ועד שאני נכנס לתפילה כבר‬ ‫במילה‪ ,‬ובבית היא ראתה איך מברכים "גדולים"‪ .‬ומה עושה ילדה‬ ‫אוחזים בברוך שאמר‪ .‬לפעמים אפילו בנשמת‪ .‬אלה החיים‪ ,‬מה אני‬ ‫בת ארבע שרוצה להיות גדולה? מעתיקה מהגדולים‪.‬‬ ‫יכול לעשות?"‬ ‫ואז הגיע לעיקר‪" :‬אבל הם? הם בחורים! אין להם ילדים לדאוג להם‪,‬‬ ‫טאטי‪ ,‬מה יש לך על הראש?‬ ‫אין להם שום עול‪ .‬מבחינתי‪ ,‬וגם מבחינת אמא שלהם‪ ,‬הם יכולים‬ ‫יהודי סיפר לי שהשתתף בברית מילה בבית הכנסת‪ .‬אבי הבן עמד‬ ‫פשוט ללכת לבית הכנסת ביום שישי מהצהריים‪ ,‬לשבת וללמוד בלי‬ ‫עטור בטלית ותפילין‪ ,‬כמקובל לפני הברית‪ .‬כבר קראו לקוואטער‪,‬‬ ‫שום הפרעה‪ .‬למה שלא יעשו את זה?"‬ ‫הביאו את התינוק‪ ,‬ואז הבן הגדול‪ ,‬ילד בן ארבע וחצי‪ ,‬חמש‪ ,‬נצמד‬ ‫לאביו ומשך בטליתו‪" :‬טאטי‪ ,‬טאטי‪ ,‬מה יש לך על הראש?"‬ ‫ולמה שכן יעשו?‬ ‫האבא לא יכול היה לענות‪ .‬המוהל עמד לידו ושאל את מי לכבד‬ ‫"ידידי"‪ ,‬אמרתי לו‪" ,‬ולמה שכן יעשו את זה?"‬ ‫ובמה‪ ,‬אבל הילד לא הרפה‪" :‬טאטי‪ ,‬טאטי‪ ,‬מה שמת על הראש?"‬ ‫הוא הביט בי‪ ,‬לא בטוח שהבין את השאלה‪.‬‬ ‫בסוף עצר האבא לרגע ואמר לו‪" :‬יוסי‪ ,‬אלו תפילין‪ .‬יש לי תפילין על‬ ‫"אני שואל ברצינות‪ .‬איפה הם ראו את זה? מתי הראית להם איך זה‬ ‫הראש‪ .‬אתה רואה? ככה נראות תפילין‪ .‬זו מצוה שהאייבערשטער‬ ‫נראה? אתה מצפה שיעשו מה שאתה עשית‪ ,‬אבל הם מעולם לא‬ ‫נתן לנו"‪.‬‬ ‫ראו אותך עושה את זה"‪.‬‬ ‫רק אז נרגע הילד‪.‬‬ ‫ומיד הוספתי‪ ,‬כי לא באתי בטענות‪" :‬אני לא מאשים אותך‪ .‬אתה‬ ‫מי שעמד מן הצד ודאי תהה‪ :‬ילד בן חמש שאינו יודע מה הן תפילין?‬ ‫באמת עסוק מאד‪ ,‬באמת טרוד מאד‪ .‬אשתך עובדת‪ ,‬אתה עובד‪,‬‬ ‫באיזה בית הוא גדל?‬ ‫ואין מה לעשות‪ .‬כל הנתונים שהצגת נכונים‪ ,‬ואתה עושה את‬ ‫ואז‪ ,‬אחרי הברית‪ ,‬ניגש אל בעל השמחה יהודי מבוגר ואמר לו‪:‬‬ ‫המצופה ממך מעל ומעבר‪ .‬אבל איזו דוגמה אישית ראו הילדים?‬ ‫"אשריך! עכשיו ראיתי שאתה מקפיד להתפלל כל יום במנין בבית‬ ‫אז על מה התסכול? על כך שהם מתנהגים כמוך? למה שיתנהגו כמו‬ ‫הכנסת‪ ,‬ואף פעם לא מניח תפילין בבית‪ .‬בגלל זה הילד שלך מעולם‬ ‫שאתה התנהגת לפני שהם נולדו? אתה אכן עשית את כל זה‪ ,‬אבל‬ ‫לא ראה אותך מניח תפילין‪ ,‬ואינו יודע מה זה‪ .‬כך צריך להיות"‪.‬‬ ‫לא העברת את זה הלאה"‪.‬‬ ‫הדברים מזכירים את המעשה הידוע באב שבא לאחד מגדולי‬ ‫והשאלה האמיתית היא איך עושים שזה כן יעבור הלאה‪ .‬זו שאלה‬ ‫ישראל‪ ,‬מלא נחת‪ ,‬וסיפר שלבנו הקטן יש נשמה גבוהה‪ :‬כל הזמן‪,‬‬ ‫קשה‪ ,‬ואני לא מתיימר לדעת עליה את כל התשובות‪ .‬אבל לפני‬ ‫בכל משחק‪ ,‬הוא מניח תפילין‪ .‬שם קוביה על הראש וקוביה על היד‪,‬‬ ‫שננסה‪ ,‬כדאי לשמוע שלושה סיפורים קטנים שהגיעו לאזני‪ .‬כל‬ ‫ומכריז שהוא מניח תפילין‪.‬‬ ‫אחד מהם מראה‪ ,‬מזוית אחרת‪ ,‬עד כמה הילדים מסתכלים עלינו‪.‬‬ ‫אמר לו אותו גדול‪" :‬תתחיל להקפיד להתפלל במנין‪ ,‬ותראה שהבן‬ ‫שלך יפסיק לחקות אותך"‪.‬‬ ‫היום בירכתי כמו גדולים‬ ‫לפעמים מה שנראה כמו נשמה גבוהה הוא פשוט ילד עם‬ ‫ידיד‪ ,‬אדם בגילי‪ ,‬כבן ‪ ,45‬סיפר לי שלפני תקופה ישבו בליל שבת‬ ‫עיניים פקוחות‪.‬‬ ‫בסעודה‪ .‬אחרי הסעודה שם לב שבתו בת הארבע עדיין לא בירכה‪.‬‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אותה מילה בדיוק‪ .‬אברהם "מיהר"‪ ,‬והנער "מיהר"‪ .‬אף אחד לא‬ ‫נהג בלי כובע?‬ ‫אמר לנער למהר‪ .‬הוא ראה את אברהם ממהר‪.‬‬ ‫את הסיפור השלישי סיפר לי אחד מבני משפחתי‪ .‬בא אליו יהודי‬ ‫אולי זה פשר "לחנכו במצות"‪ .‬אילו רצה אברהם רק ללמד את‬ ‫וסיפר שבנו‪ ,‬ילד בן חמש או שש‪ ,‬ביקש ממנו את הכובע‪.‬‬ ‫ישמעאל איך מכינים סעודה לאורחים‪ ,‬היה מוסר לו את המלאכה‬ ‫"למה אתה צריך את הכובע שלי?"‬ ‫מההתחלה‪ .‬אבל הוא רצה יותר מזה‪ .‬הוא רצה שהנער יראה זקן בן‬ ‫"כי אני משחק"‪.‬‬ ‫‪ ,99‬כואב ממילתו‪ ,‬רץ אל הבקר בצהרי יום לוהט‪ .‬את הזריזות הזאת‬ ‫"במה אתה משחק?"‬ ‫אי אפשר ללמד במילים‪ ,‬רק להראות‪.‬‬ ‫"אני נהג‪ .‬נהג של טנדר"‪.‬‬ ‫ואם היה מישהו שרשאי לומר "אני עייף‪ ,‬אני כואב‪ ,‬היום זה פשוט‬ ‫ובאמת‪ ,‬הילד ישב על כיסא קטן‪ ,‬ביד הגה של משחק‪ ,‬ומאחוריו‬ ‫לא מתאים"‪ ,‬זה היה אברהם אבינו באותו יום‪ .‬הקב"ה בעצמו הוציא‬ ‫סידר כמה כיסאות‪ .‬הנה הטנדר‪ ,‬והנה הנהג‪.‬‬ ‫חמה מנרתיקה כדי שלא יטריחוהו אורחים‪ .‬ודווקא ביום ההוא‪ ,‬רץ‪.‬‬ ‫"לבריאות"‪ ,‬אמר האבא‪" .‬אתה רוצה להיות נהג‪ ,‬תהיה נהג‪ .‬אבל מה‬ ‫אף אחד מאתנו‪ ,‬ואני בראשם‪ ,‬אינו אברהם אבינו‪ .‬אבל הנער שבבית‬ ‫הקשר לכובע?"‬ ‫שלנו ממהר בדיוק כמו שהוא רואה אותנו ממהרים‪.‬‬ ‫"נהגים צריכים לחבוש כובע"‪.‬‬ ‫"מה פתאום?"‬ ‫‪ 20‬דקות לפני הצפירה‬ ‫"בודאי! הנהג של ההסעה של החדר שלי תמיד נוסע עם כובע"‪.‬‬ ‫אז מה אמרתי לאותו ידיד?‬ ‫התברר שנהג ההסעה הוא יהודי חסידי‪ ,‬שמקפיד גם בעבודה‪ ,‬גם‬ ‫אמרתי לו שאין לי פתרון קסם‪ ,‬ושאני גם לא מבקש ממנו להפוך‬ ‫מאחורי ההגה‪ ,‬על חליפה וכובע‪ .‬אף אחד לא הסביר לילד שנהג‬ ‫את סדרי עולמו‪ .‬הוא כבר לא בחור‪ ,‬וגם ביום שישי הבא יחכו לו‬ ‫צריך כובע‪ .‬הוא פשוט נסע איתו‪ ,‬יום אחרי יום‪ ,‬וראה‪ .‬והדוגמה‬ ‫צ'ולנט‪ ,‬קניות וילדים קטנים‪ .‬אבל אפשר לחפש דרך להקדיש בכל‬ ‫הזו חדרה כל כך עמוק‪ ,‬שלא עלה על דעתו שאפשר לנהוג בטנדר‬ ‫זאת חצי שעה‪ .‬אפשר לומר בבית‪ ,‬בקול‪ ,‬שהילדים ישמעו‪" :‬אני‬ ‫בלי כובע‪.‬‬ ‫משתדל לגמור את זה מהר מהר‪ ,‬כדי שאספיק להגיע לבית הכנסת‬ ‫ושימו לב‪ :‬לא מדובר כאן באבא‪ .‬מדובר בנהג‪ .‬ילדים קולטים את כל‬ ‫לפחות ‪ 20‬דקות לפני הצפירה"‪ .‬לא ארבע שעות כמו פעם‪20 .‬‬ ‫המבוגרים שסביבם‪ ,‬ומה שחשוב למבוגרים הופך חשוב גם להם‪.‬‬ ‫דקות‪ .‬ובתפילה‪ ,‬כשהעיניים נעצמות‪ ,‬להתאמץ ולעמוד‪.‬‬ ‫אין מה לעשות‪ .‬אם רוצים שהילדים יקבלו את המסר‪ ,‬הם צריכים‬ ‫מי אמר לנער למהר?‬ ‫לראות אותו‪.‬‬ ‫ועכשיו נחזור לאברהם אבינו ולנער‪.‬‬ ‫ומי יודע‪ ,‬אולי בעוד כמה שנים ישב אחד הקטנים שלו‪ ,‬אלה‬ ‫אם קוראים את הפסוקים לאט‪ ,‬רואים תמונה מופלאה‪" .‬וירץ‬ ‫שהיום צריך להפריד ביניהם כשהם רבים‪ ,‬בבית הכנסת ביום שישי‬ ‫לקראתם מפתח האהל"‪" .‬וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר‬ ‫בצהריים‪ ,‬ופשוט לא יעלה על דעתו שאפשר להיכנס לשבת אחרת‪.‬‬ ‫מהרי"‪" .‬ואל הבקר רץ אברהם"‪ .‬זקן בן ‪ ,99‬ביום השלישי למילה‪,‬‬ ‫כמו שלא עלה על דעתו של ילד אחד בן חמש שאפשר לנהוג בטנדר‬ ‫בחום היום‪ ,‬רץ וממהר‪ ,‬ממהר ורץ‪.‬‬ ‫בלי כובע‪.‬‬ ‫ואז‪" :‬ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו"‪.‬‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫בשולי הכינוס ההיסטורי‪...‬‬ ‫הרהורים‪ ,‬רגשות ורוממות בשולי הכנסייה העולמית ה‪ 31-‬של רבני 'דרשו' מכל קצווי תבל‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫העולם כאילו עצר מלכת‪ ...‬עניני השגרה הונחו בצד להרבה יותר‬ ‫מרגע‪ ,‬יותר מיומיים! והנה ראשי ישיבות‪ ,‬מורי הוראה ואלופי תורה‬ ‫פוסקים מכל עיסוקיהם‪ ,‬עוזבים את משפחתם ואת תלמידיהם‪,‬‬ ‫ויוצאים מארץ הקודש בראש משלחת רבני 'דרשו'‪ ,‬כדי להחיות‬ ‫את תורתו של מרנא ה'חפץ חיים' זי"ע‪ ,‬בחנוכת 'היכל דרשו'‬ ‫המחודש במתיבתא רבא ד'ראדין'‪ ,‬ולהתפלל על קברו ועל קבר‬ ‫אדונינו הגר"א זי"ע על כל לומדי 'הדף היומי בהלכה' והמקבלים‬ ‫על עצמם‪...‬‬ ‫אבל לא על העיקר אטריח את הקולמוס‪ ,‬למרות שהוא ענין נשגב‬ ‫ומרומם בפני עצמו‪ ,‬שהרי אין זה דבר של מה בכך לשמוע שיעור‬ ‫כללי ממרן ראש ישיבת חברון‪ ,‬הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א‪,‬‬ ‫לכך שדוקא 'לובלין' מוצגת שם‪ ,‬אומר הרב בירנבוים‪ ,‬ומסביר‬ ‫בדיוק במקום בו נמסרו לפני כמעט שני יובלות שיעוריהם של‬ ‫שעבורנו ההקשר אולי יותר ברור‪ ,‬שהרי לשתי הערים הללו חלק‬ ‫מרנן ראשי ישיבת ראדין‪ ,‬הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל והגאון רבי‬ ‫נכבד בהאדרת וריבוי לימוד התורה שבעל פה‪...‬‬ ‫משה לנדינסקי זצ"ל‪...‬‬ ‫"יתגדל ויתקדש שמיה רבה‪ "...‬זעקנו שם ברגש‪ ,‬במקום שבו‬ ‫אף זעקות התפילה הנוראה שבקעו מעומק ליבם הטהור של‬ ‫התגדל והתקדש שמו ית'‪ ,‬בברכתו המרטיטה של הגר הקדוש‬ ‫גדולי הדור שלוחי עמך בית ישראל‪ ,‬ודמעות השבר שנשפכו‬ ‫ברגע עלותו על המוקד‪ .‬ברכה שאילו היו עשרה עונים עליה‬ ‫כנהר מעיניהם של כל מי שזכה להיות ברגעי ההוד המרטיטים‬ ‫'אמן'‪ ,‬אמר הגאון זי"ע‪ ,‬היו ישראל נגאלין בגאולת עולמים‪...‬‬ ‫באהל ציונו הקדוש של אוהבן של ישראל מרנא ה'חפץ חיים' זי"ע‪,‬‬ ‫וכשעמדנו במרכזו של 'רחוב הגאון'‪ ,‬הנקרא על שמו עד היום‬ ‫ראויות לתיאור ולהיחרט על לב כל יהודי שטעם תפילה בפיו‪...‬‬ ‫הזה‪ ,‬חשנו כי עלינו להשיל את נעלינו מעל רגלינו‪ ,‬כי האדמה‬ ‫אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא על כך נרחיב בפרק זה‪ ,‬אלא על מה שהיה‬ ‫אשר אנו עומדים עליה‪ ,‬אדמת קודש היא‪ ...‬ליד ביתו ובית‬ ‫לכאורה טפל במסע גדולי הדור‪ ,‬הסיור המודרך ברחובות 'וילנא'‬ ‫מדרשו של הגר"א זי"ע‪ ,‬שמענו היטב את עדותן של קורות ביתו‬ ‫ובסמטאות הרובע היהודי שם‪...‬‬ ‫המספרות סיפור אחד ויחיד על המלאך שהתגורר שם‪ .‬הוא רק‬ ‫בתחילה‪ ,‬עלו במוחי מחשבות ותהיות על חשיבות הסיור‬ ‫למד ולמד ושוב למד ורק למד‪...‬‬ ‫וההשתתפות בו‪ ,‬אך כאשר ראיתי שמרן ראש ישיבת 'מאור‬ ‫כאן‪ ,‬במקום הזה‪ ,‬היכן שרגלינו‪ ,‬רגלי אדם‪ ,‬דורכות‪ ,‬התגורר מלאך‬ ‫התורה' הגאון הגדול רבי אברהם סלים שליט"א נוטל את תורתו‬ ‫ה' צבאות‪ ,‬שלא טעם טעם מיתה‪ ,‬כי לא ישן מעולם יותר משיתין‬ ‫ויראתו‪ ,‬נתמך במלוויו ויוצא אל הסיור‪ ,‬הבנתי שזהו לא עוד סיור‬ ‫נשמין ברציפות‪...‬‬ ‫היסטורי‪...‬‬ ‫פינה קטנה של עולם הבא בתוככי עולם ההבל‪ ...‬הוא היה פרוש‬ ‫וכשראש ממלכת התורה 'מיר'‪ ,‬הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה‬ ‫לחלוטין מכל הנאות העולם הזה‪ ,‬וחי בעולמנו חיי עולם הבא‪.‬‬ ‫פינקל שליט"א‪ ,‬נעמד ברתת ובאימה בנקודת המפגש ליציאת‬ ‫דבק בה' ובתורתו יומם ולילה‪ ,‬בקי בכל מקצועותיה ומכמניה‪ ,‬וכל‬ ‫הסיור‪ ,‬והמתין בחרדת קודש להליכה ברחובות וילנא‪ ,‬הבנתי‬ ‫רז לא אניס ליה‪...‬‬ ‫שוב שלאו בטיול עסקינן‪ ,‬אלא ברגעים נשגבים‪ ,‬בהם נזכה לגעת‬ ‫המשכנו בסיור בסמטאות הרובע היהודי של 'וילנא'‪ ,‬ודמיינו כיצד‬ ‫בשולי אדרתם של גדולי 'ירושלים דליטא' ולהתרומם קמעא‬ ‫צעדו כאן מדי יום יהודים מרוממים שזכו לחיות בדורות עילאיים‪,‬‬ ‫מרדידותנו‪...‬‬ ‫תחת הנהגתם של גדולי עולם מצוקי ארץ‪ :‬הגר"א‪ ,‬ה'חיי האדם'‪,‬‬ ‫"כאן נעקד ונשרף הקדוש הגראף פוטוצקי‪ ,"...‬מתאר ברגש‬ ‫רבי ישראל סלנטר‪ ,‬הרש"ש‪ ,‬ה'חשק שלמה'‪ ,‬רבי חיים עוזר‪,‬‬ ‫מדריך הסיור‪ ,‬ברוך הכשרונות ועתיר הידע הרה"ג ר' יצחק‬ ‫ה'מרחשת' ועוד ועוד‪ ,‬והתחככו כל העת בשולי גלימתם‪ ...‬לא‬ ‫בירנבוים שליט"א‪" ,‬כאן‪ ...‬ליד בנין עיריית 'וילנא'‪ ,‬היכן שמוצב‬ ‫בסיפורים‪ ,‬לא במעשיות ולא בדמיונות‪ .‬בחיי חיותם ובעיני בשר‪.‬‬ ‫היום 'חלון לובלין'"‪ .‬זהו מסך בצורת חלון עליו מוקרן כל העת‬ ‫אנשים לצד מלאכים‪ ,‬בני אדם בצד שרפי קודש‪...‬‬ ‫רחוב מרכזי בלובלין‪ ,‬והאנשים שם רואים את אנשי וילנא‪ ,‬ואנשי‬ ‫הסיור נחתם ליד ביתו של רבן של כל בני הגולה‪ ,‬הגאון המופלא‬ ‫וילנא רואים את אנשי לובלין‪ ...‬אין סיבה יותר מדי משמעותית‬ ‫המשך בעמוד ‪17‬‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫האב שילם לנהג המונית ‪ 500‬שקל‪ ,‬וזה חרך את הכביש מירושלים לבני ברק‬ ‫כדי שיספיק לפגוש את הרופא המומחה מאמריקה‪ .‬הוא רץ עם בתו החולה‬ ‫במעלה המדרגות‪ ,‬והמזכיר קידם את פניו בצער‪" :‬אני כל כך מצטער‪"...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי‬ ‫'להאיר' על השפע היורד על מי שמבטל את רצונו מפני רצון הבורא‬ ‫ׂית ֶאת ַה ָּדבָ ר ַהּזֶ ה" (בראשית כ"ב‪ ,‬ט"ז)‬ ‫"יַ ַען ֲא ֶשׁר ָע ִש ָ‬ ‫הרב אלי חיימוביץ‪ ,‬אחד המפיקים של ארגון 'וימאן'‪ ,‬העמל להחדיר‬ ‫קדושת עיניים וקדושת חיים בקרב המוני יהודים ברחבי העולם‪,‬‬ ‫מספר‪ :‬חבר טוב שלי נחשף לפעילות של 'וימאן' בליל הושענא‬ ‫רבה‪ .‬מיד לאחר שסיים את סדר הלימוד בבית הכנסת‪ ,‬חזר לביתו‬ ‫והחנה את רכבו ברחוב בבורו פארק‪ .‬באותו לילה ירד גשם זלעפות‪,‬‬ ‫ממש מבול‪ ,‬ונשבו רוחות עזות במיוחד‪ .‬הוא נשאר לשבת ברכבו‪,‬‬ ‫ומצא זמן להאזין לתכנים של 'וימאן'‪.‬‬ ‫בעודו שומע דבר חיזוק אחד ועוד אחד‪ ,‬הלך והתמלא השראה‬ ‫והתעוררות‪ .‬בשלב מסוים הגיע לעדות של יהודי שנמנע מלעלות‬ ‫על מונית שהתנוססה עליה פרסומת בלתי ראויה‪ ,‬ובזכות זה ניצל‬ ‫מתאונה מחרידה‪ .‬הסיפור נגע לליבו עמוקות‪ ,‬והוא אמר לעצמו‪:‬‬ ‫'יען אשר עשית את הדבר הזה ‪ -‬גם מתחילה (לעיל יג טז‪ ,‬טו ה)‬ ‫"אני חייב לעשות משהו כאן ועכשיו כדי לשדרג את הקדושה שלי"‪.‬‬ ‫הבטיחו כי ירבה את זרעו ככוכבי השמים וכעפר הארץ‪ ,‬אבל עתה‬ ‫ברוך השם‪ ,‬מדובר ביהודי ירא שמיים וכשר‪ ,‬והטלפון שלו היה מסונן‬ ‫הוסיף לו‪ ,‬יען אשר עשית המעשה הגדול הזה‪ ,‬שנשבע בשמו הגדול‪,‬‬ ‫ומוגן‪" .‬מה בכל זאת אני יכול לעשות כרגע?" חשב לעצמו‪ .‬ואז‬ ‫ושיירש זרעו את שער אויביו‪ .‬והנה הובטח שלא יגרום שום חטא‬ ‫החליט לחזק את עצמו בהתרחקות מענייני הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫שיכלה זרעו‪ ,‬או שיפול ביד אויביו ולא יקום‪ ,‬והנה זו הבטחה שלימה‬ ‫ואז החליט‪" :‬זו הזדמנות טובה‪ .‬אף שזה קשה לי מאוד‪ ,‬אני הולך‬ ‫בגאולה העתידה לנו' (רמב"ן שם)‪.‬‬ ‫לעשות מעשה"‪ .‬ובעודו מקבל את ההחלטה ‪ -‬בום!‬ ‫הרמב"ן מבאר מה נוסף כאן בהבטחת ד'‪ ,‬הלא כבר הובטח לאברהם‬ ‫הרכב הזדעזע כמו מעוצמתו של פיצוץ‪ ,‬וכל המכונית רעדה‪ .‬חלפו‬ ‫שירבה זרעו‪ .‬כאן‪ ,‬אומר הרמב"ן‪ ,‬הייתה שבועה בשמו הגדול שזרעו‬ ‫כמה שניות עד שהצליח לצאת מהרכב ולהבין מה בדיוק התרחש‪.‬‬ ‫לא יכלה גם כשיחטאו‪ .‬ולמעשה‪ ,‬דברי הרמב"ן הם גמרא ערוכה‪.‬‬ ‫חלק מענף של עץ אדיר ממדים חדר ישירות דרך השמשה הקדמית‬ ‫הגמרא מביאה את דברי משה רבינו לפני הקב"ה לאחר חטא העגל‪,‬‬ ‫אל תוך לוח המחוונים‪ ,‬סנטימטרים ספורים מהמקום שבו ישב‪ .‬היה‬ ‫כשנגזרה כליה על ישראל‪:‬‬ ‫זה ברגע שבו קיבל על עצמו את אותה התחזקות‪ ,‬באותה שניה‬ ‫'זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך‪ .‬מאי‬ ‫הסיט ריבונו של עולם את הענף כמה סנטימטרים הצידה ממנו‪,‬‬ ‫בך? אמר רבי אלעזר‪ :‬אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבונו של‬ ‫ובכך הציל את חייו‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ‪ ,‬הייתי אומר‪ :‬כשם‬ ‫ששמים וארץ בטלים‪ ,‬כך שבועתך בטלה‪ .‬ועכשיו שנשבעת להם‬ ‫שבועת ד' למי שמבטל רצונו‬ ‫בשמך הגדול‪ ,‬מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬כך‬ ‫אחת הפרשיות היסודיות בתורתנו היא פרשת העקידה‪ ,‬העומדת‬ ‫שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים' (ברכות לב ע"א)‪ .‬ומפרש‬ ‫לזכותם של כלל ישראל בכל עת ובכל הדורות‪ .‬סיפור העקידה‬ ‫רש"י‪' :‬אשר נשבעת להם בך ‪ -‬שנאמר בעקידת יצחק‪ :‬בי נשבעתי'‪.‬‬ ‫ֹאמר ּבִ י נִ ְשּׁבַ ְע ִּתי נְ ֻאם ד' ּכִ י יַ ַען ֲא ֶשׁר‬ ‫מסתיים בהבטחת הקב"ה‪" :‬וַ ּי ֶ‬ ‫מבואר שהשבועה שנשבע כאן הקב"ה היא שבועה שנשבע בעצמו‪,‬‬ ‫ָע ִש ָׂית ֶאת ַה ָּדבָ ר ַהּזֶ ה וְ ֹלא ָח ַשׂכְ ָּת ֶאת ּבִ נְ ָך ֶאת יְ ִח ֶידָך‪ּ :‬כִ י בָ ֵרְך ֲאבָ ֶרכְ ָך‬ ‫וזו ההבטחה שבכל מצב יתקיים עם ישראל ויתרבה‪ .‬והתורה מגלה‬ ‫וְ ַה ְרּבָ ה ַא ְרּבֶ ה ֶאת זַ ְר ֲעָך ּכְ כֹוכְ בֵ י ַה ָּש ַׁמיִ ם וְ כַ חֹול ֲא ֶשׁר ַעל ְש ַׂפת ַהּיָ ם‬ ‫לנו שהבטחה מעין זו באה רק באופן של 'יען אשר עשית את הדבר‬ ‫וְ יִ ַרׁש זַ ְר ֲעָך ֵאת ַש ַׁער אֹיְ בָ יו‪ :‬וְ ִה ְתּבָ ְרכּו בְ זַ ְר ֲעָך ּכֹל ּגֹויֵ י ָה ָא ֶרץ ֵע ֶקב ֲא ֶשׁר‬ ‫הזה ולא חשכת את בנך‪ ,'...‬כלומר‪ :‬אברהם ביטל את רצונו בפני‬ ‫ָש ַׁמ ְע ָּת ּבְ קֹלִ י" (בראשית כב‪ ,‬טז‪-‬יח)‪.‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫רצון הבורא‪ ,‬וביטול הרצון הזה הוא שהביא בעקבותיו את ההבטחה‬ ‫הגדולה הזאת‪.‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬כשהלך לעקוד‬ ‫והדבר בא ללמדנו שאין זה עניין חד פעמי שהיה אצל אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬אלא כל אדם‪ ,‬בכל זמן‪ ,‬כאשר הוא מבטל את רצונו בפני רצון‬ ‫את בנו‪ ,‬הלך לבטל את כל‬ ‫הבורא‪ ,‬מוריד בכוח זה שפע של הנהגת חסד ורחמים‪ ,‬גם נגד הטבע‬ ‫ה'שטייגען' שלו‪ .‬עיקרו של‬ ‫הגמור‪ .‬ועל כך אומרת המשנה‪:‬‬ ‫אֹומר‪ֲ ,‬ע ֵשׂה ְרצֹונֹו ּכִ ְרצֹונֶ ָך‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶשּׁיַ ֲע ֶשׂה ְרצֹונְ ָך ּכִ ְרצֹונֹו‪ּ .‬בַ ֵּטל‬ ‫'הּוא ָהיָ ה ֵ‬ ‫אברהם הוא "כי ידעתיו למען‬ ‫ְרצֹונְ ָך ִמ ְּפנֵ י ְרצֹונֹו‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶשּׁיְ בַ ֵּטל ְרצֹון ֲא ֵח ִרים ִמ ְּפנֵ י ְרצֹונֶ ָך' (אבות ב‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫אשר יצוה את בניו ואת ביתו‬ ‫עשה רצונו‪ ,‬בטל רצונך‬ ‫אחריו‪ ,"...‬והוא הולך לבטל את‬ ‫יש כאן שני שלבים בעבודה‪ ,‬כמבואר בדברי מרן הגר"א לופיאן זי"ע‬ ‫כל זאת ברגע אחד‪ .‬זהו ביטול‬ ‫(לב אליהו‪ ,‬תולדות‪' ,‬הרשעים הם ברשות ליבם')‪ .‬השלב הראשון‬ ‫הוא לעשות את רצון הבורא כפי שאדם עושה את רצונו שלו‪.‬‬ ‫הרצון הגמור בפני רצון הבורא‬ ‫כלומר‪ ,‬יש לו לאדם רצונות משלו‪ ,‬וכדי לממש אותם הוא פועל ככל‬ ‫יכולתו‪ .‬אם יעמול לעשות את רצון השי"ת כפי שהוא עמל לקיים‬ ‫שיש בכוחה להמיס כל מכשול וקושי‪ ,‬ועם כוח רצון עז כמעט אין‬ ‫את רצון עצמו‪ ,‬יזכה שגם הקב"ה יעשה את רצונו של האדם‪ .‬השלב‬ ‫דבר שיוכל לעמוד בדרכם‪ .‬הם האמינו שאם יחליטו לעלות לארץ‬ ‫הגבוה יותר‪ ,‬שאליו צריך לשאוף להגיע‪ ,‬הוא 'בטל רצונך מפני‬ ‫ישראל בתשובת המשקל מוחלטת‪ ,‬גם משה רבינו ייכנע ויסיר את‬ ‫רצונו'‪ ,‬כלומר לשרש את רצונותיו ותאוותיו ולבטלם‪ .‬מעלה זו היא‬ ‫התנגדותו‪ ,‬וגם הקב"ה יסכים עמם‪.‬‬ ‫הרבה מעבר למה שהעולם קורא 'שבירת המידות'‪ ,‬שגם היא מעלה‬ ‫ומה הייתה טעותם? 'בטל רצונך מפני רצונו'‪ .‬עד עתה היה רצון‬ ‫גבוהה מאוד‪ .‬אבל כאן נאמר שהתכלית היא לשרש את הרצונות‬ ‫ד' שעם ישראל יעלו לארץ‪ ,‬אך משמאסו בארץ חמדה‪ ,‬רצונו‬ ‫עצמם‪ ,‬עד שלא יהיו לאדם כלל רצונות הנוגדים את רצון הבורא‪.‬‬ ‫הוא 'במדבר הזה יפלו פגריכם' ארבעים שנה‪ .‬גם אם אתה מרגיש‬ ‫כשאנו מדברים על ביטול הרצון בפני רצון ד'‪ ,‬בדרך כלל אנו תופסים‬ ‫שהעלייה לארץ היא ה'שטייגען' הגדול ביותר שלך‪ ,‬בטל את רצונך‬ ‫זאת כביטול תאוות אסורות מחמת רצון ד'‪ ,‬ואת זה חווה כל בן‬ ‫מפני רצונו‪ ,‬ואל תעלה!‬ ‫תורה בכל יום‪ .‬נכון שגם זה ביטול רצון‪ ,‬אבל המצופה הוא ביטול‬ ‫ומכל מקום‪ ,‬מבואר במשנה שגם מי שנמצא בדרגה הראשונה‪ ,‬ועמל‬ ‫הרצון לגמרי‪ :‬גם במקום שבו אני מרגיש שאני עולה ברוחניות‪ ,‬אם‬ ‫לעשות את רצון הבורא כרצונו שלו‪ ,‬מוריד על עצמו שפע בהנהגת‬ ‫אין זה רצון הבורא‪ ,‬עליי לבטל את רצוני בפניו‪ ,‬ורק כך אשיג את‬ ‫הבורא כלפיו‪ ,‬שהקב"ה יעשה את רצונו‪.‬‬ ‫מבוקשי הרוחני‪.‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬כשהלך לעקוד את בנו‪ ,‬הלך לבטל את כל ה'שטייגען'‬ ‫הרהיטים כבר חיכו בנמל‬ ‫שלו‪ .‬עיקרו של אברהם הוא "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו‬ ‫נשתף את הקוראים בסיפור נפלא שחווה הרה"ג ר' אהרן יוסף ראם‬ ‫ואת ביתו אחריו‪ ,"...‬והוא הולך לבטל את כל זאת ברגע אחד‪ .‬זהו‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש כולל "הלכה משה"‪ .‬מדובר באברך שנשא אשה‬ ‫ביטול הרצון הגמור בפני רצון הבורא‪.‬‬ ‫מבלגיה ועבר להתגורר סמוך לבית הוריה בבלגיה‪ .‬לאחר כמה שנים‬ ‫הרגישו השניים שהם יורדים ברוחניות בגלל חברה שאינה טובה‪,‬‬ ‫הטעות של המעפילים‬ ‫והחליטו לעלות לארץ ולהתנתק מהסביבה המשפיעה עליהם‬ ‫כמה נפלא ביאורו של הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל‬ ‫לרעה‪ ,‬וכך עשו‪ .‬שמונה שנים גרו כאן‪ ,‬אך האשה לא מצאה חברה‬ ‫בפרשת המעפילים‪ .‬לאחר חטא המרגלים‪ ,‬כשאמר הקב"ה "במדבר‬ ‫מתאימה וממש לא מצאה את מקומה‪ .‬הם החליטו לחזור לבלגיה‪,‬‬ ‫הזה יפלו פגריכם"‪ ,‬החליטו חלק מבני ישראל לעשות תשובת‬ ‫הוציאו את הילדים מהחיידר‪ ,‬מכרו את דירתם‪ ,‬ואת הרהיטים‪ ,‬שהיו‬ ‫המשקל ולעלות לארץ ישראל‪:‬‬ ‫במצב מצוין‪ ,‬כבר שלחו לנמל אשדוד כדי להעבירם לבלגיה‪.‬‬ ‫"וַ ּיַ ְשּׁכִ מּו בַ ּב ֶֹקר וַ ּיַ ֲעלּו ֶאל רֹאׁש ָה ָהר לֵ אמֹר ִהּנֶ ּנּו וְ ָעלִ ינּו ֶאל ַה ָּמקֹום‬ ‫הרב ראם הציע לאברך להיכנס לקבל את ברכת מרן הגראי"ל‬ ‫משׁה לָ ָּמה ּזֶ ה ַא ֶּתם עֹבְ ִרים ֶאת ִּפי ד'‬ ‫ֹאמר ֶ‬‫ֲא ֶשׁר ָא ַמר ד' ּכִ י ָח ָטאנּו‪ :‬וַ ּי ֶ‬ ‫שטיינמן זצוק"ל‪ .‬האברך הסכים לבקש ברכה‪ ,‬אך בשום אופן לא‬ ‫ּומשׁה‬ ‫וְ ִהוא ֹלא ִת ְצלָ ח‪ ...‬וַ ּיַ ְע ִּפלּו לַ ֲעלֹות ֶאל רֹאׁש ָה ָהר וַ ֲארֹון ּבְ ִרית ד' ֶ‬ ‫לשאול שאלות‪ ,‬שכן הכל כבר היה מוחלט וסגור‪.‬‬ ‫ֹלא ָמׁשּו ִמ ֶּק ֶרב ַה ַּמ ֲחנֶ ה" (במדבר יד‪ ,‬מ‪-‬מד)‪.‬‬ ‫הם נכנסו למרן זי"ע‪ ,‬סיפרו לו בקצרה את השתלשלות העניינים‬ ‫מה חשבו המעפילים? משה הזהירם שלא לעלות‪ ,‬כי 'היא לא‬ ‫וביקשו את ברכתו‪ .‬מרן אמר‪" :‬לא! אתם לא חוזרים לבלגיה!"‬ ‫תצלח'‪ .‬כיצד חשבו לנצח עמים חזקים כשארון ברית ד' אינו עמם?‬ ‫האברך הסביר עד כמה קשה לרעייתו‪ ,‬אך מרן התעקש‪" :‬אתם לא‬ ‫אומר הגרב"מ‪ :‬המעפילים‪ ,‬כשמם כן הם‪ .‬הם שואפים‪ ,‬וצועדים‬ ‫חוזרים לבלגיה‪ .‬שום דבר לא עומד בפני חשש‪ ,‬ולו הקטן ביותר‪ ,‬של‬ ‫בצעדי ענק אחר שאיפתם הגדולה‪ .‬הם יודעים את סוד השאיפה‪,‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בארץ ישראל רופא שיוכל לסייע‪ .‬עסקנים שנרתמו לעזרה גילו‬ ‫ירידה רוחנית"‪ .‬האברך היה נבוך מאוד‪ .‬הוא בסך הכל בא לבקש‬ ‫שיש באמריקה רופא מומחה אחד‪ ,‬ירא שמיים‪ ,‬שאולי יוכל להציע‬ ‫ברכה‪ ,‬ומצא את עצמו במערבולת נוראה‪.‬‬ ‫פתרון‪ ,‬אך הנסיעה אליו נראתה דמיונית‪ :‬העלויות האדירות‪,‬‬ ‫בראותו את מצבו של האברך‪ ,‬פנה אליו מרן זי"ע ושאל‪" :‬על מה‬ ‫הביטוח והלוגיסטיקה המסובכת‪ .‬עולמו של האב חרב עליו‪.‬‬ ‫אתה זקוק לברכה?" האברך השיב‪" :‬אני מבקש ברכה על שלושה‬ ‫יום אחד‪ ,‬בעודו יושב בדירתו‪ ,‬צלצל הטלפון‪ .‬על הקו היה אחד‬ ‫דברים‪ :‬שאמצא מיד דירה טובה ולא אזדקק להתרוצץ בין דירות‬ ‫העסקנים‪" :‬תקשיב‪ ,‬אתה בירושלים? הרופא המומחה נמצא כאן‬ ‫שכורות‪ ,‬שלא יהיו לי בעיות עם הילדים בחיידר‪ ,‬ויש לי חבר‪ ,‬אברך‬ ‫בארץ‪ ,‬ממש עכשיו‪ ,‬במשרד שלי בבני ברק! הוא יהיה כאן רק‬ ‫החולה במחלה הנוראה‪ ,‬שמצבו הולך ומחמיר‪ ,‬ואני מבקש עבורו‬ ‫בשעה הקרובה‪ .‬תוכל להגיע בתוך ‪ 45‬דקות?"‬ ‫רפואה שלמה"‪ .‬מרן זי"ע אמר לו‪" :‬קיבלת את שלושת הדברים!"‬ ‫"זה בלתי אפשרי"‪ ,‬ענה האב‪.‬‬ ‫למותר לציין שדירה נמצאה מיד‪ ,‬הילדים סודרו בחיידר מצוין‪,‬‬ ‫"פשוט תגיע!" דחק בו העסקן‪.‬‬ ‫והאברך החולה קם על רגליו בתוך כמה שבועות‪ ,‬והמחלה חלפה‬ ‫האב חטף את בתו‪ ,‬רץ החוצה וזינק לכביש ברחוב בר אילן כדי‬ ‫כלא הייתה‪.‬‬ ‫לעצור מונית‪ .‬הוא נכנס בבהילות ואמר לנהג‪" :‬אני חייב להגיע לבני‬ ‫אפשר לראות בסיפור מופת של מרן‪ ,‬והיו רבים כאלה‪ ,‬אך נראה שיש‬ ‫ברק בתוך ‪ 40‬דקות!"‬ ‫כאן עניין עמוק יותר‪ .‬האברך עמד בפני ניסיון עצום‪ :‬דירתו נמכרה‪,‬‬ ‫"אי אפשר‪ ,‬אי אפשר‪ ,‬אי אפשר"‪ ,‬פסק הנהג‪.‬‬ ‫רהיטיו עומדים לעלות לסיפון בנמל אשדוד‪ ,‬הילדים מחוץ לחיידר‪,‬‬ ‫"אני אתן לך ‪ 500‬שקל"‪ ,‬התחנן האב‪.‬‬ ‫והוא מוותר ברגע אחד על הכל בשל חשש של ירידה רוחנית‪ .‬באותו‬ ‫"אפשר‪ ,‬אפשר‪ ,‬אפשר"‪ ,‬השיב הנהג וזינק לדרך‪.‬‬ ‫רגע הפך לכלי קיבול להורדת כל השפע ממרומים‪ ,‬ומרן זי"ע ניצל‬ ‫בנסיעה פרועה‪ ,‬שהזכירה יותר טיסה נמוכה מנהיגה‪ ,‬חרך את‬ ‫את הרגעים הקדושים האלה של קבלה אמיתית‪ ,‬והפך סדרי עולם‪.‬‬ ‫הכביש ונעצר בחריקת בלמים בבני ברק‪.‬‬ ‫שאלה אחת בשאלון‬ ‫ברכה על כוס מים‬ ‫סיפור נוסף‪ :‬זוג מחסידי סאטמר לא זכו להיפקד בזרע של קיימא‬ ‫נסער ומבוהל‪ ,‬אחז האב בבתו ורץ במעלה המדרגות‪ .‬המזכיר קידם‬ ‫עשר שנים מיום נישואיהם‪ .‬הם התרוצצו בין רופאים בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫את פניו בצער‪" :‬אני כל כך מצטער‪ ,‬הרופא קיבל שיחה דחופה‬ ‫ומשהרופאים כמעט נואשו‪ ,‬ניגשו להירשם לאימוץ ילד‪ .‬הם קיבלו‬ ‫ונאלץ לעזוב‪ .‬ניסינו להתקשר אליך‪ ,‬למה לא ענית?"‬ ‫שאלון למלא‪ ,‬ובין השאר נשאלו מה הם אוהבים יותר מכל‪ .‬הם ידעו‬ ‫האב הרגיש שהוא עומד להתעלף‪ ,‬ולחש‪" :‬מים‪ ...‬תנו לי מים"‪.‬‬ ‫היטב מה מצפים מהם לכתוב‪' :‬ילדים'‪ .‬אבל הם לא יכלו‪ .‬אמנם אין‬ ‫הם מיהרו להביא לו כוס מים‪ .‬הוא אחז בה‪ ,‬עצם את עיניו והחל‬ ‫להם ילדים משלהם‪ ,‬אבל את הקב"ה הם אוהבים יותר מילדים‪ ,‬ולא‬ ‫לברך‪" :‬ברוך אתה השם‪ "...‬ואז עצר‪" .‬רגע אחד"‪ ,‬אמר בליבו‪" ,‬ביני‬ ‫היו מסוגלים לכתוב שהם אוהבים ילדים יותר מכל‪ .‬הם כתבו שהם‬ ‫לבינך‪ ,‬ריבונו של עולם‪ .‬אני לא צריך עסקנים‪ ,‬לא ביטוח ולא טובות‬ ‫אוהבים את הקב"ה‪ ,‬וכמובן‪ ,‬נפסלו מלאמץ‪.‬‬ ‫מאף אחד! ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם‪ ,‬שהכל נהיה בדברו!‬ ‫אבל כעבור עשרה חודשים נפקדו!‬ ‫הכל בידיים שלך‪ ,‬אתה תרפא את בתי!"‬ ‫כשהתעשת‪ ,‬פקח את עיניו וראה סביבו אנשים ששאלו בדאגה‪:‬‬ ‫מירושלים לבני ברק ב‪ 40-‬דקות‬ ‫"אתה בסדר?" הוא לקח את בתו ושב לביתו‪ .‬לאט לאט החלה‬ ‫אך עלינו לדעת כי ביטול רצון אינו חייב להיות תמיד עמידה בניסיון‬ ‫הילדה להתאושש‪ ,‬והרופאים עמדו המומים‪.‬‬ ‫של מעשה מיוחד‪ .‬פעמים רבות מאוד אנו נתקלים בעניין מורכב‬ ‫"זה מקרה של אחד למיליון"‪ ,‬אמרו‪" ,‬המחלה פשוט נעלמה מעצמה"‪.‬‬ ‫שעלינו לצלוח‪ ,‬ועושים השתדלויות כאלה ואחרות‪ .‬מה שהקב"ה‬ ‫האב סיפר לאשתו שהכל בזכות ברכת 'שהכל' שבירך בכוונה‬ ‫רוצה מאיתנו הוא שגם כשאנו משתדלים‪ ,‬נבין ששום השתדלות‬ ‫כה גדולה‪.‬‬ ‫אינה עוזרת באמת‪ ,‬אלא הכל מכוון מאיתו יתברך‪ .‬ההכרה הזאת‬ ‫"יכולת לברך 'שהכל' גם בירושלים"‪ ,‬העירה אשתו‪" ,‬היית חוסך ‪500‬‬ ‫היא בהחלט שבירת רצון‪ ,‬ושינוי התפיסה עד לידיעה ברורה שהכל‬ ‫שקל ואת הפחד הנורא"‪.‬‬ ‫מאיתו יתברך פותח את כל השערים‪ .‬ועל כך סיפור מפעים שסיפר‬ ‫"לא"‪ ,‬ענה לה‪" ,‬את הברכה הזו‪ ,‬את אותו 'שהכל' של ייאוש ותקווה‪,‬‬ ‫הרב פישל שכטר שליט"א‪:‬‬ ‫לא הייתי יכול לברך בירושלים‪ .‬הייתי צריך לעשות את כל מה שבידי‬ ‫אברך צעיר מירושלים לא האמין למשמע אוזניו‪ .‬הרופא הודיע‬ ‫כדי להבין ששום דבר אינו באמת בידי‪ ,‬והכל נהיה רק בדברו יתברך"‪.‬‬ ‫לו שבתו הקטנה והיקרה סובלת ממחלה נדירה‪ ,‬וספק אם יימצא‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫מחיר מיוחד‬ ‫מבעד לערפילי ההסתרה‬ ‫לקוראי‬ ‫'לקראת שבת'‬ ‫‪0‬ח‪67‬דעמ'ש!‬ ‫לצעוד בנתיב‬ ‫דמותו הפלאית‬ ‫רבת ההוד של‬ ‫גאון התורה‬ ‫והמוסר‬ ‫לטעום אוירה‬ ‫של התעלות‬ ‫ורוממות‬ ‫ולהנחיל ללבנו‬ ‫מושגים של‬ ‫גדלות‬ ‫ניתן להשיג ברח' הפסגה ‪ 33‬בית‪-‬וגן בירושלים‪.‬‬ ‫מס' פל'‪052-7158008 :‬‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫שקועים בדברי תורה‪ ,‬לא שמו רבי מרדכי פוגרמנסקי ושני חבריו לדרך לב‬ ‫שהרכבת עצרה בתחנה שלהם וכבר המשיכה בנסיעה‪ .‬הם ירדו בתחנה הבאה‪,‬‬ ‫בעיירה קטנה‪ ,‬ושאלו אם גרים בה יהודים‪ .‬הצביעו בפניהם על בית אחד ויחיד‪...‬‬ ‫מה ראה החפץ חיים בבחור הצעיר שנכנס לאולם הנדיבים‪ ,‬מה למד המשגיח הגר"ד יפה‬ ‫משלוש לשונות בחרדל‪ ,‬ומדוע לא הצטער רבי מרדכי פוגרמנסקי כשהחמיץ את התחנה‬ ‫צוות 'לקראת שבת'‬ ‫ֹאמר ֹלא ַא ְש ִׁחית ּבַ ֲעבּור ָה ֲע ָש ָׂרה" (בראשית י"ח‪ ,‬ל"ב)‬ ‫"וַ ּי ֶ‬ ‫בליל שבת פרשת וירא תשע"א עמד הגאון רבי דוד יהודה‬ ‫ווערטהיימר זצ"ל לפני בני ישיבת 'אהל משה' ופתח בשאלה‬ ‫שמעסיקה רבים מהלומדים את הפרשה‪ .‬מי שזכה לשבת בשיעוריו‪,‬‬ ‫בישיבת 'זכרון הלל' במודיעין עילית או בשיעור הדף היומי שמסר‬ ‫בבית המדרש 'היכל יצחק' למעלה מ‪ 20-‬שנה‪ ,‬הכיר היטב את הדרך‬ ‫הזאת‪ :‬קושיה ברורה‪ ,‬תירוץ מאיר עיניים‪ ,‬ומיד אחריהם מעשה‬ ‫מגדולי ישראל שמוריד את הדברים מהספר אל החיים‪.‬‬ ‫הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג) כותב שמדינה שעוונותיה מרובים‬ ‫על זכויותיה אובדת מיד‪ ,‬ומביא לכך ראיה מסדום ועמורה‪ .‬אלא‬ ‫שמהפרשה עצמה נראה לכאורה ההפך‪ :‬אברהם אבינו ביקש שמא‬ ‫העשירים לא הסתירו את תרעומתם‪ ,‬ואחד מהם שאל בקול‪ :‬וכמה‬ ‫יימצאו בסדום עשרה צדיקים‪ ,‬והקב"ה הסכים שבזכותם תינצל‬ ‫מיטות תרם הבחור הזה? השיב החפץ חיים‪ 50‘ :‬מיטות'‪ .‬התדהמה‬ ‫העיר כולה‪ .‬עשרה צדיקים בתוך עיר שלמה של רשעים‪ ,‬והרי ודאי‬ ‫הייתה גדולה‪ ,‬שהרי איש מהנדיבים לא הגיע לתרומה כזאת‪ .‬אז‬ ‫לא היו רוב‪.‬‬ ‫הסביר להם החפץ חיים שבזכותו של בחור אחד שלומד תורה‬ ‫התשובה‪ ,‬אמר רבי דוד יהודה‪ ,‬נמצאת בהמשך דברי הרמב"ם עצמו‪:‬‬ ‫לא יצטרכו בבית החולים ל‪ 50-‬מיטות‪ ,‬כי תורתו מגינה ומצילה‬ ‫השקילה אינה לפי מניין הזכויות והעוונות אלא לפי גודלם‪ ,‬ורק‬ ‫שלא יחלו‪.‬‬ ‫הקב"ה יודע איך עורכים את הזכויות כנגד העוונות‪ .‬עשרה צדיקים‬ ‫ברוח זו היה אומר מרן הרב שך זצ"ל שכדי להשפיע על מקום‬ ‫לומדי תורה נעשים בשקילה של מעלה רוב זכויות‪ ,‬גם כשסביבם עיר‬ ‫ולרומם אותו‪ ,‬יש להקים בו כולל קטן‪ ,‬וכל המקום יתהפך בזכותו‪.‬‬ ‫שהייתה לסמל הרשעות‪ .‬מכאן למדים מה כוחו של צדיק במקומו‪,‬‬ ‫וכך אכן היה‪.‬‬ ‫ומכאן גם מה שמבואר בגמרא בסנהדרין (צט‪ ,‬ב) שמי שאומר 'מאי‬ ‫ואם נשאל מי גדול יותר‪ ,‬הבחור השוקד על תלמודו או הרופא‬ ‫אהני לן רבנן'‪ ,‬מה הועילו לנו החכמים‪ ,‬נקרא אפיקורוס‪ .‬ובספר 'לב‬ ‫שמציל נפשות‪ ,‬התשובה פשוטה למי שזוכר את המעשה בחפץ‬ ‫אליהו' כתב שאפיקורוס כזה אינו דווקא כופר‪ .‬הוא יכול להתפלל‪,‬‬ ‫חיים‪ :‬הרופא מרפא חולים‪ ,‬והלומד גורם שלא יחלו מלכתחילה‪.‬‬ ‫ללמוד ולקיים מצוות‪ ,‬ולטעות רק בדבר אחד‪ :‬לחשוב שהלומדים‬ ‫אחד מגדולי ישראל סיפר על עצמו שכאשר ניכר כשרונו הגדול‬ ‫אינם תורמים דבר לזולתם‪.‬‬ ‫כבר בגיל צעיר‪ ,‬אמר לו אביו‪' :‬יודע אני שאם תלמד רפואה תהיה‬ ‫גדול הרופאים בדורך‪ ,‬אבל אני שולח אותך ללמוד תורה‪ ,‬כי לימוד‬ ‫‪ 50‬מיטות של בחור אחד‬ ‫התורה עדיף ומועיל יותר מכל דבר אחר'‪ .‬ומאותו טעם‪ ,‬הוסיף רבי‬ ‫כדי להמחיש את הדברים היה רבי דוד יהודה מספר מעשה ידוע‬ ‫דוד יהודה‪ ,‬כשם שמנהל מחלקה בבית חולים אינו מתבייש בתג‬ ‫מהחפץ חיים‪ .‬כשהוקם בית חולים יהודי בעזרת נדיבי עם‪ ,‬כונס‬ ‫שעל בגדו ואינו מסתיר אותו‪ ,‬כך אין לבן תורה במה להתבייש‬ ‫מעמד לכבוד הנדיבים‪ .‬העשירים ישבו סביב השולחנות‪ ,‬וכל אחד‬ ‫כשהוא הולך בבגדי רבנן ברחובה של עיר‪.‬‬ ‫בתורו הכריז כמה מיטות הוא תורם לבית החולים‪ .‬באמצע המעמד‬ ‫נפתחה הדלת ונכנס בחור ישיבה צעיר‪ .‬כשהבחין בו החפץ חיים‪,‬‬ ‫עשרה 'בטלנים' בסדום‬ ‫קם ממקומו וכיבד אותו בכבוד מופלג‪ ,‬יותר משכיבד כל אחד‬ ‫את התמונה כולה צייר רבי דוד יהודה כך‪ :‬נניח שהיו בסדום עשרה‬ ‫מהעשירים שישבו באולם‪.‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫דוד' להרבות בספרו השגות על דברי הראשונים‪ .‬השיב לו החזון איש‬ ‫צדיקים לומדי תורה‪ ,‬והקב"ה היה מציל את העיר בזכותם‪ .‬למחרת‬ ‫שדווקא משום שהיה עניו גדול הרשה לעצמו לעשות כן‪ :‬כשהבין‬ ‫בבוקר יוצאים כל אנשי סדום למלאכתם ולעסקיהם‪ ,‬ואותם עשרה‬ ‫עניין שלא כהבנת הראשונים‪ ,‬לא חשב כלל שהוא חולק עליהם‪,‬‬ ‫'בטלנים' נשארים בבית המדרש‪.‬‬ ‫אלא פשוט ראה שהדעת נותנת הבנה אחרת‪ .‬ובאותה דרך הסביר‬ ‫אנשי סדום‪ ,‬כמובן‪ ,‬מתרעמים‪ :‬הללו חיים על חשבוננו ואינם‬ ‫לו החזון איש מדוע הרבה הבית יוסף כל כך לחלוק על הראשונים‪:‬‬ ‫עושים דבר‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה טענות מוכרות‪ .‬ואינם יודעים שכל‬ ‫הבית יוסף היה בדרגת ענווה גבוהה עוד יותר‪ ,‬וממילא הרגיש פחות‬ ‫מה שניצלה סדום מהפיכה וכליה הוא בזכות אותם עשרה שישבו‬ ‫שהוא חולק עליהם‪.‬‬ ‫ועסקו בתורה‪ .‬וכך‪ ,‬סיים‪ ,‬צריך כל בחור וכל אברך להרגיש את‬ ‫מעלתו העצומה‪.‬‬ ‫הבית היחיד בעיירה‬ ‫בהמשך הפרשה מסופר על הגר‪ ,‬ששולחה מבית אברהם‪' :‬ותלך‬ ‫שלוש לשונות בחרדל‬ ‫ותתע במדבר באר שבע'‪ .‬רש"י מפרש שחזרה לגילולי בית אביה‪,‬‬ ‫מסדום חוזרים אל פתח האוהל‪' .‬ואקחה פת לחם'‪ ,‬אמר אברהם‬ ‫השאלה הנשאלת היא היכן רמוז הדבר בפסוק‪ .‬ב'שפתי חכמים'‬ ‫אבינו לאורחיו‪' ,‬ואל הבקר רץ אברהם'‪ .‬במדרש מתוארת המסירות‬ ‫מבואר שלשון 'ותלך' מורה על דעת ורצון‪ ,‬ולשון 'ותתע' על מי שאינו‬ ‫שבה טרח למען שלושת עוברי האורח‪ :‬תחילה נתן להם לרחוץ את‬ ‫יודע לאן הוא הולך‪ .‬הדברים סותרים זה את זה‪ ,‬ולכן דרשו חז"ל‬ ‫רגליהם מאבק הדרך‪ ,‬אחר כך הגיש להם פת לחם‪ ,‬משום שאילו‬ ‫שהלכה לתעות אחרי אלוהים אחרים‪ .‬רבי דוד יהודה הוסיף לבאר‬ ‫הודיע מיד על סעודה גדולה היו מתביישים‪ ,‬ובזמן שאכלו רץ אל‬ ‫את הדברים על פי מעשה שהיה עם רבי מרדכי פוגרמנסקי זצ"ל‪.‬‬ ‫הבקר‪ .‬שלושה עגלים נשחטו‪ ,‬כדי שיוכל להגיש לכל אחד מהם‬ ‫פעם נסע רבי מרדכי ברכבת יחד עם שוחט ומוהל‪ .‬כל הדרך עסקו‬ ‫לשון בחרדל‪ .‬הלשון היא החלק המשובח ביותר בבהמה‪ ,‬והחרדל‬ ‫השלושה בדברי תורה‪ ,‬ומרוב שקיעותם לא שמו לב שהרכבת עצרה‬ ‫משובח גם הוא‪.‬‬ ‫בתחנה שבה היו צריכים לרדת‪ .‬רק אחרי שהתחנה כבר נותרה מאחוריהם‬ ‫על כך אמר מרן המשגיח הגאון רבי דב יפה זצ"ל‪ :‬אברהם אבינו‬ ‫עמדו על טעותם‪ .‬המוהל הצטער מאוד‪ ,‬אבל רבי מרדכי הרגיע אותו‪:‬‬ ‫עמד במדרגות עליונות של אהבת ה' ודבקות בו‪ ,‬ובכל זאת ידע‬ ‫'אין סיבה להצטער‪ .‬מה' יצא הדבר‪ ,‬ובוודאי יש סיבה למשגה הזה'‪.‬‬ ‫בדיוק איך מקבלים אורחים בצורה הנוחה ביותר ואילו מאכלים‬ ‫הם ירדו בתחנה הקרובה ומצאו את עצמם בעיירה קטנה‪ .‬כששאלו‬ ‫טעימים מכולם‪ .‬בזה לימד שאדם יכול להיות צדיק לעצמו‪ ,‬אבל לא‬ ‫אם יש בה יהודים‪ ,‬הצביעו בפניהם על בית אחד‪ ,‬שבו גר היהודי‬ ‫על חשבון אחרים‪ ,‬וכשהוא משרת את זולתו עליו לעשות זאת בכל‬ ‫היחיד במקום‪ .‬כשהגיעו לביתו התברר שנולד לו תינוק‪ ,‬ובאותו‬ ‫כוחותיו ובכל תבונתו‪.‬‬ ‫יום בדיוק מלאו לו שמונה ימים‪ .‬שאל אותם היהודי אם יש ביניהם‬ ‫מוהל‪ ,‬והמוהל נענה מיד בשמחה‪ .‬דבריו של רבי מרדכי התאמתו‬ ‫מה השיב החזון איש‬ ‫עד תום‪ ,‬והוא ביאר אחר כך שמי שחי באמונה ובביטחון יודע שלכל‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬שאמר בפרשה 'ואנכי עפר ואפר'‪ ,‬הוא גם אבי מידת‬ ‫דבר יש סיבה‪ ,‬ואין אצלו מושג של טעות בדרך‪.‬‬ ‫הענווה‪ .‬במשנה באבות (ה‪ ,‬יט) שנינו שעין טובה‪ ,‬רוח נמוכה ונפש‬ ‫ומכאן‪ ,‬אמר רבי דוד יהודה‪ ,‬הפשט בפסוק‪ .‬הגר נתחנכה בביתו‬ ‫שפלה הן מתלמידיו של אברהם אבינו‪ .‬רבי דוד יהודה ביאר שהענווה‬ ‫של גדול המאמינים‪ ,‬מייסד האמונה בעולם‪ ,‬ומי שגדל בבית כזה‬ ‫היא השורש שממנו צומחות שתי המעלות הגדולות של אברהם‪,‬‬ ‫אינו יכול לתעות בדרך‪ .‬אם בכל זאת כתוב 'ותתע'‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬מרוב‬ ‫האמונה והחסד‪ .‬ככל שאדם משפיל את עצמו‪ ,‬הוא מרגיש יותר‬ ‫ייאושה‪ ,‬השליכה את הילד תחת אחד השיחים‪ ,‬מבואר שעזבה את‬ ‫את חברו ודואג לטובתו‪ ,‬וחי יותר בהרגשה שאין עוד מלבדו‪ .‬בעל‬ ‫אמונת ה' והלכה אחרי הגילולים‪.‬‬ ‫הגאווה‪ ,‬לעומתו‪ ,‬בטוח שכולם חייבים לו‪ ,‬ואין בליבו מקום לזולתו‪.‬‬ ‫(מעובד מתוך הקונטרס 'לדוד משכיל' מכתבי הגאון רבי דוד יהודה וורטהיימר‬ ‫ובעניין הענווה היה מספר דבר ששמע מפי מרן המשגיח עצמו‪.‬‬ ‫זצ"ל חתן מרן הגר"ש גלאי שליט"א)‬ ‫פעם שאל המשגיח את החזון איש כיצד הרשה לעצמו בעל 'נחלת‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"איך הרב שך מרגיש עם התוצאה?"‪ ,‬שאל מרן הסטייפלר זי"ע את‬ ‫הרב שלמה לורנץ‪" .‬הרב שך שבור מאוד"‪ ,‬ענה הרב לורנץ‪" ,‬ולגודל‬ ‫אכזבתו הוא אומר שכבר אין לו כח להמשיך"‪" .‬תלך אל הרב שך"‪ ,‬ביקש‬ ‫הסטייפלר‪" ,‬ותאמר לו כדברים הללו‪"...‬‬ ‫מה השיב הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל לאלמנה ששאלה להיכן נעלמו כל התפילות והדמעות‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫"וְ ַאבְ ָר ָהם ָשׁב לִ ְמקֹמֹו" (בראשית י"ח‪ ,‬ל"ג)‬ ‫בפרשת ויצא‪ ,‬כשיעקב אבינו נפרד מלבן אחרי שנים רבות ששהה‬ ‫אצלו‪ ,‬נאמר‪" :‬וישב לבן למקומו"‪ .‬ה'משך חכמה' כותב שהכתוב‬ ‫דיבר בגנותו של לבן‪ .‬אף שהיה עם יעקב אבינו זמן כה רב‪ ,‬לא דבק‬ ‫בו דבר ממעשיו‪ ,‬והליכותיו וקדושתו של יעקב לא השפיעו עליו‬ ‫כלל‪ ,‬אלא הוא שב למקומו כפי שהיה לפני שיעקב אבינו בא אליו‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬תמה הגאון רבי ראובן הכסטר שליט"א‪ ,‬משגיח ישיבות‬ ‫ליקווד ומיר ברכפלד‪ ,‬וכי גם בפרשתנו‪ ,‬כשהתורה מספרת שאברהם‬ ‫אבינו שב למקומו לאחר שדיבר עם הקב"ה בדבר סדום‪ ,‬יש כאן‬ ‫גנות לאברהם אבינו‪ ,‬כאילו דיבורו עם הקב"ה חלילה לא השפיע‬ ‫עליו כלל והוא שב למקומו כפי שהיה?‬ ‫אלא‪ ,‬ביאר המשגיח שליט"א‪ ,‬אדרבה‪ ,‬יש כאן שבח לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫ולא השיגו את המבוקש‪ ,‬צריך לקיים 'ואברהם שב למקומו'‪ :‬צריך‬ ‫הוא התפלל רבות להצלת סדום ואף סיכן את עצמו בתפילה זו‪,‬‬ ‫לחזור ולהמשיך לפעול במה שחייבים‪ ,‬כאילו לא קרה דבר‪ ...‬אי‬ ‫שהרי אמר לקב"ה‪" :‬אל נא יחר לא‪-‬דני"‪ ,‬כלומר שהיה בכך חשש‬ ‫הצלחה אינה מצדיקה בשום אופן שהאדם יישבר ולא יהיה מסוגל‬ ‫שמא יכעס עליו הקב"ה חלילה‪ .‬ובכל זאת הפציר והתפלל תפילה‬ ‫להמשיך‪ ...‬לך תאמר כך לרב שך‪"!...‬‬ ‫אחר תפילה‪ ,‬ואף שתפילתו לא נענתה וסדום נהפכה‪ ,‬שב אברהם‬ ‫"מסרתי את הדברים לרב שך"‪ ,‬מספר הרב לורנץ‪" ,‬והרב שך אמר‬ ‫למקומו‪ .‬אמונתו בקב"ה ובכח התפילה נשארה כפי שהיתה‪ ,‬כי ידע‬ ‫לי‪' :‬עכשיו תלך אתה לסטייפלר בשליחותי ותאמר לו שקיבלתי את‬ ‫שאין תפילה ששבה ריקם‪ ,‬וגם כשאינה נענית כעת‪ ,‬היא נשמרת‬ ‫דבריו הנכונים‪ ,‬ואמשיך בעזרת ה' בעבודתי למען כלל ישראל'"‪.‬‬ ‫לעת אחרת וזכותה אינה אובדת‪.‬‬ ‫תתפלל גם עלי‬ ‫שליחות אל הרב שך‬ ‫ואם במרן בעל ה'קהילות יעקב' זי"ע עסקינן‪ ,‬מן הראוי לספר את‬ ‫בספר 'במחיצתם' מצאתי שדברים ברוח זו ביקש מרן הסטייפלר‬ ‫מה שסיפר הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א‪ ,‬שפעם אמר‬ ‫זי"ע מהרב שלמה לורנץ להעביר למרן ראש הישיבה הגאון רבי‬ ‫אחד מנכדיו של מרן הסטייפלר לסבו שהוא נוסע לכותל המערבי‪.‬‬ ‫אלעזר מנחם מן שך זצ"ל‪.‬‬ ‫"כשתהיה בכותל‪ ,‬תזכיר גם אותי בתפילתך‪ ,"!...‬ביקש ממנו הסבא‪.‬‬ ‫היה זה כאשר הרב שך השתדל מאוד בענין מסוים הנוגע לצרכי‬ ‫"סבא‪ ,‬אני צריך להזכיר אותך‪ ,"?...‬התפלא הנכד‪" ,‬הרי הקשר של‬ ‫ציבור‪ ,‬והדבר לא עלה בידו‪" .‬איך הרב שך מרגיש עם התוצאה?"‪,‬‬ ‫סבא עם הקב"ה חזק הרבה יותר משלי‪ ,‬וכי אני הקטן צריך להתפלל‬ ‫שאל מרן הסטייפלר את הרב לורנץ‪" .‬הרב שך שבור מאוד"‪ ,‬ענה‬ ‫על סבא הגדול‪”!?...‬‬ ‫הרב לורנץ‪" ,‬ולגודל אכזבתו הוא אומר שכבר אין לו כח להמשיך‪"...‬‬ ‫"דע לך‪ ,‬נכדי היקר"‪ ,‬השיב הסטייפלר‪" ,‬אין שום תפילה ששבה‬ ‫"תלך אל הרב שך"‪ ,‬ביקש הסטייפלר מהרב לורנץ‪" ,‬ותאמר לו‬ ‫ריקם‪ ,‬כך טבע הקב"ה בבריאתו‪ .‬כל מילה של תפילה שיוצאת‬ ‫כדברים הללו‪ :‬מה באה התורה ללמד אותנו בכך שאברהם שב‬ ‫מפיו של יהודי פועלת את פעולתה‪ ,‬אם לא היום אז מחר‪ ,‬ואם לא‬ ‫למקומו‪ ,‬אחרי שהאריך בתפילה ובבקשה עבור אנשי סדום? הרי‬ ‫מחר אז מחרתיים‪ ,‬ואפילו בעוד מאה שנה‪ ...‬גם התפילה שלך עלי‬ ‫אין סיפור בתורה שאין בו לימוד‪!...‬‬ ‫תעזור לי‪”...‬‬ ‫"הפשט הוא שהתורה באה ללמדנו שכאשר עשו הכל כדי להציל‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫המדפסת לא מדפיסה‬ ‫משל נפלא מהחיים המשיל הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫בענין זה‪ ,‬שאל לו ליהודי להתייאש מתפילותיו גם כשאינו רואה‬ ‫שהן נענות‪ ,‬כי חזקה על תפילה שאינה הולכת לאיבוד‪.‬‬ ‫אדם שולח להדפסה קובץ שזה עתה סיים להקליד במחשב‪ ,‬אך‬ ‫לפתע הגיע ערבי והיכה את רבי‬ ‫המדפסת אינה נענית לפקודותיו ואינה מוציאה אף דף אחד‪ .‬הוא‬ ‫מנסה שוב ושוב‪ ,‬לוחץ פעם אחר פעם על כפתור ההדפסה‪ ,‬אך‬ ‫שלמה מכה חזקה מאוד‪" .‬הנה‬ ‫לשוא‪ .‬משום מה המדפסת אינה מגיבה‪.‬‬ ‫הרבי רואה מה קרה‪ ,"...‬אמר‬ ‫לאחר בדיקה קצרה הוא מגלה שהכבל המחבר בין המחשב‬ ‫למדפסת התנתק‪ .‬מיד הוא מחבר אותו מחדש‪ ,‬ואז המדפסת‬ ‫הגבאי‪ ,‬כרומז שמוטב היה לשמוע‬ ‫מדפיסה את הקובץ כמה וכמה פעמים‪ ,‬כנגד כל הלחיצות שלחץ‬ ‫בעצתו וללכת דרך שער יפו‬ ‫על כפתור ההדפסה‪ .‬אף לא לחיצה אחת נעלמה‪ ,‬ודי היה לחבר את‬ ‫הכבל כדי שכל הפקודות ייענו‪...‬‬ ‫כך הדבר בתפילה‪ .‬אדם מתפלל שוב ושוב ואינו נענה‪ ,‬והוא חושב‬ ‫להתייאש ומדמה בנפשו שתפילותיו אינן שוות דבר ואינן מסוגלות‬ ‫לפעול‪ .‬אך האמת היא שאין תפילה שאינה מועילה‪ ,‬אלא שמשום‬ ‫מה אינו מחובר די הצורך לקב"ה‪ ,‬ועל כן אינו נענה כעת‪ .‬כאשר‬ ‫הרבי רואה מה קרה‪ ,"...‬אמר הגבאי‪ ,‬כרומז שמוטב היה לשמוע‬ ‫יתחבר‪ ,‬והקב"ה יחליט להעניק לו את השפע‪ ,‬יעניק לו כנגד כל‬ ‫בעצתו וללכת דרך שער יפו‪.‬‬ ‫הלחיצות שלחץ‪ ,‬וכל תפילה שהתפלל ודימה בנפשו שהלכה‬ ‫אמר לו הרבי‪" :‬כאשר יהודי מסיים את תפילתו ומקבל 'זעץ' (מכה)‪,‬‬ ‫לאיבוד‪ ,‬תיענה אז ותשפיע את השפע‪.‬‬ ‫סימן שתפילתו התקבלה בשמיים"‪ ,‬והוסיף‪" :‬ועדיפה מכה בגוף‬ ‫מאשר‪ ,‬חלילה‪ ,‬מכה בנשמה‪"...‬‬ ‫המכה בדרך מהכותל‬ ‫"קבלה מאבותי"‪ ,‬אמר הגה"ק רבי שלמה מזוויעהל זי"ע‪" ,‬שהמסיים‬ ‫להיכן נעלמו הדמעות?‬ ‫תפילתו ומיד נענה‪ ,‬אין זה סימן ברכה‪ ,‬כי כנראה השפע לא יהיה‬ ‫פעם הגיע הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל לנחם אשה שבעלה נפטר‬ ‫לאורך ימים‪ .‬אך אם מיד אחר התפילה המצב נעשה גרוע יותר‪ ,‬הרי‬ ‫לאחר מחלה קשה‪.‬‬ ‫זה סימן שהשפע שיגיע בזמנו יהיה בר קיימא"‪.‬‬ ‫"כבוד הרב יודע כמה התפללנו עליו כשהיה חולה"‪ ,‬שחה האשה‬ ‫המשב"ק הרה"ח רבי אליהו רוט זצ"ל סיפר שפעם חזר רבי שלמה‬ ‫בצערה‪" ,‬להיכן נעלמו כל התפילות והדמעות?"‬ ‫מתפילה בכותל המערבי‪ ,‬והגבאי שליווה אותו הציע לו לחזור דרך‬ ‫"כאשר תגיעי לשמיים לאחר מאה ועשרים"‪ ,‬ענה לה הרב ברחמים‪,‬‬ ‫שער יפו‪ ,‬שהיא דרך בטוחה יותר‪ .‬אך מטעמי שמירת עיניים העדיף‬ ‫"תראי כמה גזירות קשות ורעות בוטלו בזכות אותן דמעות שזלגו‬ ‫הרבי לחזור דרך שער שכם‪ ,‬וכך עשו‪.‬‬ ‫מעינייך‪ ...‬אין דמעה אחת שהולכת לאיבוד‪!...‬‬ ‫לפתע הגיע ערבי והיכה את רבי שלמה מכה חזקה מאוד‪" .‬הנה‬ ‫המשך מעמוד ‪ | 9‬הרב ישראל ליוש‬ ‫לא רצה שיתבייש שוב אם יצטרך לשאול פעם נוספת על מיקומה‬ ‫רבי חיים עוזר זצ"ל‪ ...‬מכאן תצא תורה והוראה לכל דורש‪...‬‬ ‫של הכתובת‪...‬‬ ‫מהקומה השניה של הבית היה יורד רבי חיים עוזר בכל יום כשבידו‬ ‫וכך‪ ,‬כשאנו עמוסים ברגשות קודש ובגעגועי אמת לדורות אחרים‬ ‫צרור מכתבים‪ ,‬תשובות לשאלות שנשלחו אליו‪ ,‬ומחלקם כדוור‬ ‫ולחיים מרוממים טפח מעל הקרקע‪ ,‬אחר שפסענו על פסיעותיהם‬ ‫לשואלים‪...‬‬ ‫ודרכנו על אדמתם של קדושי עליון‪ ,‬יצאנו לחתום את מסע‬ ‫"כאן‪ ,‬ברחוב הזה שעליו אתם עומדים"‪ ,‬מתאר הרב בירנבוים‪,‬‬ ‫התפילות בציונו הקדוש של בעל ה'ברכת שמואל' זי"ע‪ ,‬בתפילה‬ ‫"צעד רבי חיים עוזר וליווה יהודי שביקש עזרה במציאת כתובת"‪.‬‬ ‫ובתקווה שגם כשנחזור אל שגרת החיים‪ ,‬נמשיך לצעוד בדרכם‬ ‫וכשנשאל מדוע לא הסתפק בכך שהראה לו את מבוקשו‪ ,‬ומדוע‬ ‫וללכת בהליכותיהם‪.‬‬ ‫ליווה אותו כל הדרך‪ ,‬ענה שזיהה שיהודי זה הוא כבד לשון‪ ,‬ועל כן‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬בוורשה של ימי המלחמה‪ ,‬הגיע לביתו של הרב‬ ‫מבריסק בעל מאפייה‪ ,‬נרגש ונסער‪" .‬הכנתי לכבוד הרב חלות‪ ,‬סיר דגים‬ ‫וסיר קומפוט"‪ ,‬סיפר‪" ,‬ובדיוק כשנשאתי את הכול לכאן‪"...‬‬ ‫הגאון רבי משה יונה רוזנגרטן שליט"א‪ ,‬מחב"ס 'נפש שוקקה'‬ ‫על התורה על הביטחון האמיתי בראי הפרשה‬ ‫יה וַ ֵּת ֶרא ּבְ ֵאר ָמיִ ם" (בראשית כ"א‪ ,‬י"ט)‬ ‫ֹלקים ֶאת ֵעינֶ ָ‬ ‫"וַ ּיִ פְ ַקח ֱא ִ‬ ‫השמש קפחה על מדבר באר שבע‪ ,‬והגר תעתה בדרכים עם בנה‪.‬‬ ‫המים שנתן לה אברהם אבינו בחמת אזלו עד הטיפה האחרונה‪,‬‬ ‫והנער‪ ,‬חולה וצמא‪ ,‬לא יכול היה להמשיך‪ .‬בצר לה השכיבה אותו‬ ‫תחת אחד השיחים‪ ,‬התרחקה כמטחווי קשת וישבה לבכות‪ ,‬כי לא‬ ‫יכלה לראות במותו‪ .‬ואז‪ ,‬כפי שמספרת התורה בפרשתנו‪" ,‬ויפקח‬ ‫אלקים את עיניה ותרא באר מים"‪.‬‬ ‫על הפסוק הזה אמר רבי בנימין במדרש‪" :‬הכל בחזקת סומין‪ ,‬עד‬ ‫שהקב"ה מאיר את עיניהם"‪ .‬הבאר לא נבראה באותו רגע‪ .‬היא‬ ‫הייתה שם‪ ,‬קרובה‪ ,‬כל אותה שעה‪ ,‬אלא שהגר לא ראתה אותה עד‬ ‫שהקב"ה פקח את עיניה‪ .‬הסיפורים שלהלן עוסקים בבאר הזאת‪:‬‬ ‫בהבטחה של הבורא לדאוג לכל בריה‪ ,‬ובטוב שמסתתר לעיתים‬ ‫אלא שאז התקרב ערב יום הכיפורים‪ ,‬יום שבו מצווה לאכול‬ ‫בתוך הקושי עצמו‪.‬‬ ‫ולשתות‪ .‬הרב שקל את הדבר והגיע למסקנה שכשמדובר באכילה‬ ‫של מצווה אין לסמוך על הביטחון בלבד‪ ,‬וחובה לעשות השתדלות‪.‬‬ ‫ביטחון תזונתי‬ ‫לכן בלילה שלפני כן צמצם באכילתו‪ ,‬והשאיר בצד כזית לחם‬ ‫לפני כמה שנים החלה המדינה לחלק תווי מזון למשפחות במצוקה‪,‬‬ ‫לסעודת המצווה של מחר‪.‬‬ ‫וקראה למיזם בשם "ביטחון תזונתי"‪ .‬מי שמעיין בדברי רבותינו‬ ‫למחרת‪ ,‬בערב יום הכיפורים‪ ,‬הגיע לביתו בעל מאפייה‪ ,‬נרגש‬ ‫מגלה שליהודי המאמין יש ביטחון תזונתי טוב בהרבה‪ ,‬שכן הבורא‬ ‫ונסער‪ .‬הוא סיפר שידע שהרב מקפיד שלא לאכול "חדש"‪ ,‬כלומר‬ ‫יתברך מבטיח לכל בריה את מה שהיא צריכה באמת‪ ,‬והבטחתו‬ ‫תבואה מהקציר החדש שהתורה אסרה לאכול לפני הקרבת העומר‪,‬‬ ‫מוחלטת‪ .‬רבנו אברהם‪ ,‬בנו של הרמב"ם‪ ,‬כותב שאת הדרך הזאת‬ ‫אף שבוורשה נהגו רבים להקל בכך‪ .‬משום כך טרח במיוחד והכין‬ ‫אפשר ללמוד מיעקב אבינו‪ ,‬שביקש מהקב"ה רק "לחם לאכול ובגד‬ ‫לכבודו מכל טוב‪ :‬כמה חלות‪ ,‬סיר דגים וסיר קומפוט‪" .‬ובדיוק‬ ‫ללבוש"‪ .‬כשאדם מסתפק בבקשת ההכרחי בלבד‪ ,‬הוא יכול לבטוח‬ ‫כשנשאתי את הכול לכאן"‪ ,‬סיים‪" ,‬מרוב התרגשות ובהלה הכול‬ ‫בה' שיעניק לו אותו‪.‬‬ ‫נשמט מידיי ונפל ארצה"‪.‬‬ ‫הרב מבריסק שמע את הדברים‪ ,‬פנה לבנו‪ ,‬הגאון רבי יוסף דב זצ"ל‪,‬‬ ‫כזית אחד לערב יום הכיפורים‬ ‫ואמר לו שזהו אות משמים שטעה בחשבונו‪ :‬גם כשמדובר בדבר‬ ‫עד כמה מוחלטת ההבטחה הזאת‪ ,‬מלמד סיפור שסיפר הגאון רבי‬ ‫מצווה‪ ,‬אין להיות מקטני אמנה‪.‬‬ ‫משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל על אביו‪ ,‬מרן הגאון רבי יצחק זאב‬ ‫יש שהעתיקו את הסיפור והוסיפו שזו הייתה תביעה מיוחדת מהרב‬ ‫סולובייצ'יק זצוק"ל‪ ,‬הרב מבריסק‪ .‬היו אלה ימי המלחמה‪ ,‬והרב‬ ‫מבריסק‪ ,‬לפי דרגת הביטחון הנעלה שלו‪ .‬אולם מדברי רבנו אברהם‬ ‫שהה בוורשה‪ ,‬בעיר שבה כל פרוסת לחם הייתה יקרה מפז‪.‬‬ ‫עולה תמונה אחרת‪ :‬כל מה שאדם צריך כדי לחיות מובטח לכל מי‬ ‫דווקא בימים האלה הקפיד הרב שלא להשאיר אצלו שום מאכל‬ ‫שבוטח בה'‪ ,‬ולכן המדרגה הזאת נדרשת מכל אדם‪.‬‬ ‫מיום ליום‪ .‬הגמרא במסכת סוטה אומרת שמי שיש לו פת בסלו‬ ‫ושואל את עצמו מה יאכל למחר‪ ,‬הרי הוא "מקטני אמנה"‪ ,‬והרב‬ ‫המשכורת שנשארה בקופה‬ ‫מבריסק לא רצה להימנות עמהם‪ .‬מה שהיה לו באותו יום נאכל‬ ‫אבל מהו בעצם אותו "הכרח" שהבורא מבטיח? רבנו אברהם אינו‬ ‫באותו יום‪ ,‬ועל המחר סמך על הבורא‪.‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫על גחונו‪ ,‬כיצד היה בורח אל הכותל ונכנס לחור כדי להינצל? כלומר‪,‬‬ ‫מפרש‪ ,‬וסיפור מהתקופה שבה הרביץ מרן הגאון רבי אהרן יהודה‬ ‫הברכה לא צמחה מהקללה רק בהמשך הדרך‪ ,‬אלא הייתה טמונה‬ ‫לייב שטיינמן זצוק"ל תורה בישיבה בכפר סבא מאיר את השאלה‬ ‫בתוכה מהרגע הראשון‪.‬‬ ‫הזאת באור מפתיע‪.‬‬ ‫את הסיפור תיעד הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל במכתב‪,‬‬ ‫אגרוף קטן וסגור‬ ‫כפי ששמע אותו מרבי אברהם‪ ,‬מי שהביא את רבי אהרן לייב לכפר‬ ‫יהודי מארצות הברית סיפר לי על בנו בן השנתיים‪ ,‬שקפץ את ידו‬ ‫סבא ונשא בעול כלכלתה של הישיבה‪ .‬השניים סיכמו על משכורת‬ ‫בחוזקה וסירב בתוקף לפתוח אותה‪ .‬מה גרם לכך‪ ,‬איש לא ידע‪,‬‬ ‫חודשית זעומה‪ ,‬כפי שהתיר מצבה הדחוק של הישיבה‪ ,‬אבל גם‬ ‫והחששות הלכו וגברו‪ .‬ההורים פנו לרופאים‪ ,‬והילד נשלח לסדרה‬ ‫אותה לא הצליח רבי אברהם לשלם במלואה‪ .‬בכל ראש חודש‪ ,‬ביום‬ ‫של צילומים ובדיקות‪ ,‬ובהן גם בדיקת ‪.MRI‬‬ ‫התשלום‪ ,‬שילם רק חלק ממנה‪ ,‬לפעמים ‪ 20‬אחוז בלבד ולפעמים‬ ‫בבדיקה לא נמצא דבר שיסביר את מצב היד‪ .‬אבל אגב כך הבחינו‬ ‫מעט יותר‪ .‬ביניהם נקבע שבחודשי ניסן ותשרי‪ ,‬כשהכנסות‬ ‫הרופאים בממצא שאיש לא חיפש‪ :‬גידול קטן בצד המוח‪ ,‬רחמנא‬ ‫הישיבה גדלות בדרך כלל‪ ,‬ישלים רבי אברהם את כל מה שהצטבר‬ ‫ליצלן‪ ,‬בשלב התחלתי מאוד‪ .‬מאחר שהתגלה מוקדם כל כך‪ ,‬ידעו‬ ‫במשך הזמן‪.‬‬ ‫הרופאים לטפל בו‪ ,‬והילד ניצל‪.‬‬ ‫כשהגיע המועד ניגש רבי אברהם לשלם את היתרה‪ ,‬אלא שרבי‬ ‫ומה עם היד? מה גרם לתופעה לא התברר מעולם‪ ,‬והחידה נותרה‬ ‫אהרן לייב סירב לקבל אותה‪" .‬ברוך ה'‪ ,‬הצלחנו לעבור את כל הזמן‬ ‫סגורה ומסוגרת‪ ,‬כמו האגרוף עצמו‪ .‬אבל כשהחלו ההורים להקפיד‬ ‫עם מה שקיבלתי‪ ,‬ולא נשארו לנו חובות"‪ ,‬אמר‪" ,‬כך שאינני זקוק‬ ‫עם הילד על נטילת ידיים של שחרית‪ ,‬פתח את ידו כבראשונה‪ ,‬ולא‬ ‫ליתרה"‪ .‬רבי אברהם ניסה להתעקש‪" :‬אבל זה מגיע לכם!" התשובה‬ ‫נשאר זכר לכל התופעה‪.‬‬ ‫הייתה נחרצת‪" :‬אין לקחת מכספי הישיבה כשאין בזה צורך"‪.‬‬ ‫היד הקפוצה נראתה בתחילה כצרה ודאגה‪ ,‬אבל בתוכה‪ ,‬באותה‬ ‫ובלשון המכתב‪ ,‬ידו של רבי אהרן לייב הייתה על העליונה‪.‬‬ ‫שעה ממש‪ ,‬הסתתרה הצלה‪.‬‬ ‫קישואים מהשיח של השכן‬ ‫השיעור שהבחורים לא רצו לשמוע‬ ‫מה פירוש "הצלחנו לעבור את הזמן"? על כך יכול היה להעיד רבי‬ ‫סיפור נוסף שמעתי מבנו של אחד מגדולי הדור שליט"א‪ .‬אביו ידוע‬ ‫שמעון דינין ז"ל‪ ,‬שגר באותה תקופה בשכנות למשפחת שטיינמן‬ ‫כיום כבעל פה מפיק מרגליות‪ ,‬ורבבות שותים בצמא את דבריו‬ ‫והיה נכנס ויוצא בביתם‪ .‬הוא הבחין שהרבנית מבשלת כל הזמן רק‬ ‫ונהנים מכל מילה‪ .‬אבל לא תמיד היה כך‪ :‬מטבעו היה כבד פה וכבד‬ ‫קישואים‪ ,‬ויום אחד שאל אותה לפשר הדבר‪.‬‬ ‫לשון‪ ,‬ולשמוע ממנו שיעור היה דבר קשה מאוד‪.‬‬ ‫התשובה הייתה פשוטה‪ :‬אין להם כסף לקנות אוכל‪ ,‬ולאחד השכנים‬ ‫בשל עניין בריאותי במשפחתו נאלץ לשהות תקופה ארוכה באחת‬ ‫יש שיח קישואים‪ ,‬והוא מרשה להם לקטוף ממנו בלי תמורה‪ .‬לכן‬ ‫הקהילות בחוץ לארץ‪ .‬כשהגיע לשם שמע על משרה פנויה בישיבה‬ ‫היא מבשלת קישואים‪ .‬כך נראה המטבח בביתו של מי שסירב‬ ‫המקומית והציע את עצמו‪ .‬אלא שלא היה רגיל במסירת שיעורים‪,‬‬ ‫לקבל את הכסף שהגיע לו ביושר‪.‬‬ ‫והבחורים לא נהנו‪ .‬הם הלכו והתלוננו בפני מנהלי הישיבה‪ ,‬ואלה‬ ‫וכאן מתעוררת שאלה‪ :‬האם זה הביטחון התזונתי המובטח לנו‪,‬‬ ‫נאלצו לבשר לו שלא יוכל להמשיך למסור שיעורים‪.‬‬ ‫קישואים מבושלים יום אחר יום? הרי אפילו המן‪ ,‬שהיו בו כל‬ ‫דווקא הדברים האלה הם שגרמו לו לשנס מותניים‪ .‬הוא השקיע את‬ ‫הטעמים שבעולם‪ ,‬לא סיפק את דור המדבר‪ ,‬משום שלא היה לו‬ ‫כל כוחו ומרצו באופן שבו הוא מוסר את הדברים‪ ,‬עד שיהיו חביבים‬ ‫צבע ומראה‪ .‬כיצד אפשר לבטוח בשלווה בהבטחה כזאת?‬ ‫על כל השומעים‪ .‬לימים העיד שעל אופן המסירה השקיע פי עשרה‬ ‫את התשובה כותב רבנו אברהם בן הרמב"ם במקום אחר‪ :‬לא‬ ‫ממה שהשקיע בהכנת השיעור עצמו‪.‬‬ ‫כל אדם יכול להסתפק בפת חרבה ובבגד גס‪ .‬יש מי שטבעו‬ ‫היום הוא נמנה עם הדרשנים הגדולים של הדור‪ ,‬וכל שומעיו‬ ‫והרגליו מחייבים אותו לאכול את פיתו עם בשר‪ ,‬ללבוש בגדים‬ ‫משתוקקים לשמוע עוד ועוד מדבריו‪ .‬מתברר שאותה תקופה‬ ‫רגילים ולגור בבית רגיל‪ ,‬ובשבילו הם הכרחיים ממש כמו שפת‬ ‫קשה מול הבחורים לא הייתה קושי כלל‪ ,‬אלא חסד של הקב"ה‪,‬‬ ‫חרבה וצריף דל הכרחיים לאחר‪ .‬וכך כתב גם החזון איש זצ"ל‬ ‫שהוביל אותו אל התפקיד שנועד לו בעולם‪ :‬להעמיד תלמידים‬ ‫באחד ממכתביו‪" :‬ההכרחיות יערכו כפי גבורת האדם בגופו‬ ‫במתק שפתיו‪.‬‬ ‫וכוחותיו הנפשיות"‪ .‬ההכרח‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינו זהה אצל כולם‪ :‬לכל‬ ‫אדם מידה משלו‪ ,‬לפי טבעו וכוחותיו‪ ,‬ואת המידה הזאת הבורא‬ ‫הבאר שהייתה שם תמיד‬ ‫מבטיח לו‪.‬‬ ‫בכל אחד מהמקרים האלה ובמקרים רבים אחרים הקורים לנו בחיי‬ ‫לפעמים הבאר מסתתרת במקום מפתיע עוד יותר‪ ,‬בתוך הקושי‬ ‫היום יום‪ ,‬אפשר וצריכים לראות ולהאמין שיד ה' לא רק שתבוא‬ ‫עצמו‪ .‬המדרש מספר שכאשר אמר הקב"ה לנחש "על גחונך תלך"‪,‬‬ ‫להושיע אותנו בעת צרה‪ ,‬היא כבר הייתה שם מהרגע הראשון‪,‬‬ ‫ירדו מלאכי השרת וקצצו את ידיו ורגליו‪ .‬ובכל זאת אמר רבי אליעזר‬ ‫לפעמים הקב"ה גם יפתח את עינינו ונוכל לראות זאת‪.‬‬ ‫שאפילו בקללתו של הקב"ה יש ברכה‪ :‬אילולא נגזר על הנחש לזחול‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אורחים רבים הסבו לשולחנו של השרף מבריסק‪ ,‬אבל הוא עצמו אכל‬ ‫אכילת ארעי וישב בראש השולחן שקוע בתלמודו‪ .‬לפתע קם ממקומו‪,‬‬ ‫פסע לקצה השולחן והתיישב שם‪ .‬כל המבטים הופנו אליו‪...‬‬ ‫הכנסת אורחים שבה המארח רואה את האורח ודואג גם למה שהוא מתבייש לבקש‬ ‫הרב מאיר בנימיני‬ ‫אתם" (בראשית י"ח‪ ,‬ב')‬ ‫"וַ יַ ְּרא וַ יָ ָּרץ לִ ְק ָר ָ‬ ‫אברהם אבינו ישב בפתח האוהל ביום השלישי למילתו‪ .‬הקב"ה‬ ‫הוציא חמה מנרתיקה כדי שלא להטריחו באורחים‪ ,‬והוא דווקא‬ ‫הצטער שאין מי שיבוא‪ .‬הוא היה חלש‪ ,‬החום היה גדול‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫ישב והמתין לעוברים ושבים‪ .‬המפרשים הקשו על לשון הפסוק‪,‬‬ ‫מדוע נאמר "כחום היום" ולא "כחום השמש"‪ .‬הרבי מסקולען‬ ‫זיע"א ביאר שהשטן בא אל אברהם בטענה שנשמעה משכנעת‪:‬‬ ‫אמנם אתה מופלג בהכנסת אורחים‪ ,‬אבל היום אתה חלש מאוד‪,‬‬ ‫ומותר לך לקחת יום אחד של מנוחה‪ .‬לא יקרה דבר אם תתלה‬ ‫מודעה שהאוהל סגור היום בגלל מחלה‪ .‬אברהם השיב לו‪ ,‬יש‬ ‫טעם בדבריך‪ ,‬אבל "כחום היום"‪ ,‬היום בוער ומבקש את תפקידו‪.‬‬ ‫לכל יום יש התפקיד והתיקון שלו‪ ,‬ומה שלא אעשה היום לא אוכל‬ ‫להשלים לעולם‪.‬‬ ‫ה"חפץ חיים" כתב בספרו "אהבת חסד" (חלק שלישי‪ ,‬פרק א)‪:‬‬ ‫שלו‪ ,‬כך לא רצה לוותר על הזכות לדאוג למקום השינה של יהודי‬ ‫"כמה חביבה מצות הכנסת אורחים‪ ,‬שנכתבה פרשה שלמה בתורה‬ ‫שבא לביתו‪.‬‬ ‫המדברת מענין זה‪ ,‬והוא לאות לנו שנתחזק בזה גם כן כל חיינו‪ ,‬וכמו‬ ‫שמצאנו תיכף אחר מעשה זה‪ ,‬ששיבח אותו הכתוב עבור שיצוה‬ ‫האורח שלא מעז לבקש‬ ‫את בניו גם כן לילך בדרך צדקותיו"‪ .‬התורה מספרת על הארוחה‬ ‫רש"י מפרש שאברהם ישב בפתח האוהל "לראות אם יש עובר‬ ‫שהגיש אברהם‪ ,‬על המים ועל המנוחה‪ ,‬ומלמדת אותנו דרך חיים‬ ‫ושב"‪ .‬בדרך צחות אמרו שיש שני סוגי עניים‪ .‬יש עני שרגיל לחזר‬ ‫שעוברת מאב לבניו‪ :‬לראות את מי שצריך עזרה‪ ,‬ולחשוב מה‬ ‫על הפתחים‪ ,‬והוא יודע להיכנס ולבקש אוכל‪ ,‬ויש עני מכובד שהוא‬ ‫אפשר לעשות בשבילו‪.‬‬ ‫ממש "עובר ושב"‪ :‬ניגש אל הדלת וחוזר‪ ,‬שוב מתקרב ושוב נסוג‪.‬‬ ‫ליבו נוקפו‪ ,‬הוא מתבייש לפשוט יד ואין לו אומץ לבקש‪ .‬לאדם כזה‬ ‫כאילו היה הוא האורח‬ ‫לא די לומר שהדלת פתוחה‪ .‬צריך לחכות לו בפתח‪ ,‬לראות אותו‬ ‫הגאון רבי שכנא קולדצקי זצ"ל סיפר שאביו התארח פעם אצל‬ ‫ולקבל אותו בסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫ה"חפץ חיים"‪ .‬בעל הבית טרח להאכילו ולהשקותו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫על מרא דארעא דישראל‪ ,‬הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל‪ ,‬מסופר‬ ‫סידר עבורו את מקום השינה‪ ,‬אלא שלא הסתפק במיטה מסודרת‬ ‫שהיה גובה תשלום מאורחים שהתארחו בביתו‪ ,‬ובצאתם היה מחזיר‬ ‫ובמצעים נקיים‪ .‬ה"חפץ חיים" עלה בעצמו על המיטה ונשכב עליה‪,‬‬ ‫להם את כספם‪ .‬כששאלו אותו לפשר הדבר‪ ,‬הסביר שאורח המקבל‬ ‫כדי לבדוק אם היא נוחה לשכיבה‪ .‬בספרו כתב "ויחשוב כאילו היה‬ ‫הכול בחינם עלול להתבייש לבקש את מה שחסר לו‪ ,‬ומסתפק במה‬ ‫הוא האורח"‪ ,‬ובביתו קיים את הדברים כפשוטם‪ .‬לפני שהאורח יניח‬ ‫שנותנים לו אף אם הוא זקוק לדבר נוסף‪ .‬ברגע שהוא חושב ששילם‬ ‫עליה את ראשו‪ ,‬רצה לדעת איך ירגיש שם‪.‬‬ ‫על האירוח‪ ,‬הוא מרגיש חופשי לבקש‪ .‬רבי יוסף חיים רצה לתת‬ ‫בני הבית ביקשו לעזור ולחסוך ממנו את הטרחה‪ ,‬וה"חפץ חיים"‬ ‫לאורח את כל צורכו‪ ,‬ודאג להסיר ממנו את הבושה‪.‬‬ ‫השיב להם‪" :‬האם תרצו להניח תפילין במקומי?" בעיניו‪ ,‬סידור‬ ‫מעשה דומה אירע למגיד הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל ולהגר"י‬ ‫המיטה לא היה מלאכה שרוצים לגמור ולהיפטר ממנה‪ ,‬אלא מצווה‬ ‫גרוסמן זצ"ל‪ ,‬שנסעו לאמריקה למען "החינוך העצמאי"‪ ,‬שהיה אז‬ ‫שהוא שמח לקיים בעצמו‪ .‬כשם שלא היה מוותר על הנחת התפילין‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫במצב קשה‪ .‬בארץ אמרו להם שמישהו ימתין להם ברציף ויכוון‬ ‫אותם‪ ,‬אבל כשהגיעו לא מצאו איש‪ .‬הם פגשו יהודי ושאלו אותו‬ ‫היכן יש בית מלון‪ .‬הוא הזמין אותם תחילה לביתו לשתות קפה‪,‬‬ ‫בעל הבית‪ ,‬שראה אותו מתקרב‪,‬‬ ‫ואמר שאחר כך יראה להם היכן יוכלו להתאכסן‪ .‬כשהיו בביתו‪ ,‬סיפר‬ ‫מיהר להתחבא מאחורי הבית‪.‬‬ ‫להם שהוא משכיר חדרים ב‪ 50-‬דולר לשבוע‪ .‬הם הסכימו ונשארו‬ ‫אצלו כמה חודשים‪ ,‬ובמשך כל הזמן שילמו את שכר החדרים‪.‬‬ ‫רבי יהודה דפק בדלת‪ ,‬ובני הבית‬ ‫כשחזרו לארץ‪ ,‬מצאו בדואר את כל הכסף ששילמו‪ .‬מאוחר יותר‬ ‫אמרו לו שבעל הבית אינו נמצא‪.‬‬ ‫שאלו אותו מדוע החזיר הכול‪ ,‬והוא הסביר שאילו היה מארח אותם‬ ‫בלי תשלום‪ ,‬היו מתביישים לבקש את צורכיהם‪ .‬הוא רצה שירגישו‬ ‫ביקש מהם רבי יהודה שימסרו‬ ‫חופשיים ונינוחים‪ ,‬ולכן נתן להם לחשוב שהם משלמים על האירוח‪.‬‬ ‫לבעל הבית את תודתו‪...‬‬ ‫מאז היה רבי שלום שבדרון מתארח אצלו בקביעות‪.‬‬ ‫כשצריך לעשות חסד‪ ,‬רואים‬ ‫כל ימיו של המהרי"ל דיסקין זצ"ל‪ ,‬ה"שרף מבריסק"‪ ,‬היו קודש‬ ‫הסתיר רק את פניו‪ ,‬כמו שנאמר "ויסתר משה פניו"‪ .‬ואילו כאן‪,‬‬ ‫לה'‪ .‬הוא לא הסיח את דעתו מעיון בתורה ומדבקותו בבוראו אפילו‬ ‫בקבלת פני אורחים‪ ,‬מצאנו בעל בית שהסתיר את כולו‪.‬‬ ‫לרגע‪ .‬אורחים רבים הסבו לשולחנו‪ ,‬אבל הוא עצמו לא נטל ידיים‬ ‫לסעודה‪ ,‬אכל אכילת ארעי וישב בראש השולחן שקוע בתלמודו‪.‬‬ ‫על רצפת האכסניה‬ ‫יום אחד‪ ,‬בשעת הארוחה‪ ,‬ננער לפתע‪ ,‬קם ממקומו‪ ,‬פסע לקצה‬ ‫שני מכניסי אורחים נזכרים בפרשה‪ ,‬אברהם ולוט‪ ,‬ואף הלשון שבה‬ ‫השולחן והתיישב שם‪ .‬כל המבטים הופנו אליו‪ .‬התברר שהבחין‬ ‫מתוארים מעשיהם דומה‪ .‬אצל אברהם נאמר "וירא וירץ לקראתם"‬ ‫בקשיש חסר שיניים שהתקשה ללעוס את הלחם‪ .‬המהרי"ל בצע‬ ‫ובהמשך "וישתחו ארצה"‪ ,‬ואצל לוט נאמר "וירא לוט ויקם לקראתם‬ ‫לו את הפרוסה‪ ,‬הסיר את הקרום הקשה והגיש לו את החלק הרך‬ ‫וישתחו אפים ארצה"‪ .‬אברהם הגיש לאורחיו חמאה וחלב ובן בקר‪,‬‬ ‫במאור פנים‪.‬‬ ‫ולוט עשה להם משתה ואפה מצות‪ ,‬ואף הגן עליהם מפני אנשי סדום‪.‬‬ ‫אחרי שהסועדים הלכו‪ ,‬ביקש בן ביתו‪ ,‬רבי דוב בער גרוסברג זצ"ל‪,‬‬ ‫ה"בית הלוי" שואל‪ :‬אם מעשיהם דומים כל כך‪ ,‬מדוע מידת הכנסת‬ ‫רשות לשאול‪ :‬הרב היה שקוע בלימודו‪ ,‬כיצד הבחין שהישיש‬ ‫אורחים מיוחסת דווקא לאברהם אבינו? הוא מבאר שאצל לוט נאמר‬ ‫מתקשה באכילה? "יפה שאלת"‪ ,‬השיב המהרי"ל‪" ,‬אבל מדוע לא‬ ‫"ויבואו שני המלאכים סדומה"‪ .‬היה צורך שייראו בעיניו כמלאכים‪,‬‬ ‫שאלת שאלה זו כבר בפרשת וירא?" רבי דוב בר נבוך ולא הבין‬ ‫גדולים וחשובים‪ ,‬כדי שיכניס אותם לביתו‪ .‬ואילו אצל אברהם נאמר‬ ‫מה יש לשאול שם‪ .‬המהרי"ל הסביר שבפרשת וירא נגלה הקב"ה‬ ‫"והנה שלשה אנשים"‪ .‬הם נראו בעיניו כאנשים פשוטים‪ ,‬והוא סבר‬ ‫לאברהם אבינו‪ .‬האם יש לנו מושג בנועם הנבואה וברוממותה‪,‬‬ ‫שהם ערביים‪ ,‬ובכל זאת רץ לקראתם וכיבד אותם‪.‬‬ ‫בדבקות העילאית שבה כל חושי הנביא בטלים? ובעיצומה של‬ ‫מסופר על אורח שהגיע לבית הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל ונראה‬ ‫ההתגלות ראה אברהם שלושה עוברי אורח‪ ,‬ורץ להכניס אותם‬ ‫כתלמיד חכם גדול‪ .‬רבי חיים קיבל אותו בסבר פנים יפות‪ ,‬האכיל‬ ‫בצל קורתו‪ .‬ושם לא שאלת כיצד ראה? רבי דוב בער השתאה‪ ,‬ואכן‬ ‫והשקה אותו‪ ,‬ואף הציע בעצמו את מיטתו‪ .‬בבוקר התברר שהאורח‬ ‫הודה שזו שאלה כהלכה‪" .‬אלא מה"‪ ,‬המשיך המהרי"ל‪" ,‬שם וכאן‬ ‫גנב מכל הבא ליד ונמלט‪ .‬בני הבית התלוננו שהרב אינו בודק את‬ ‫התשובה אחת‪ :‬כשצריך לעשות חסד‪ ,‬רואים"‪.‬‬ ‫אורחיו ואינו מבחין בין טוב לרע‪ ,‬ורבי חיים השיב בשאלה‪ :‬מדוע‪,‬‬ ‫על הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל מסופר שכיתת את רגליו מעיר‬ ‫כשביקש הקב"ה לזכות את אברהם בהכנסת אורחים‪ ,‬שלח אליו‬ ‫לעיר כדי לאסוף צדקה עבור כלה יתומה‪ .‬הוא הגיע לביתו של עשיר‬ ‫מלאכים שנראו כערביים המשתחווים לאבק רגליהם? הוא הסביר‬ ‫גדול‪ ,‬ובעל הבית‪ ,‬שראה אותו מתקרב‪ ,‬מיהר להתחבא מאחורי‬ ‫שהדבר מלמד שאין לתלות את החסד בחשיבותו של המבקש או‬ ‫הבית‪ .‬רבי יהודה דפק בדלת‪ ,‬ובני הבית אמרו לו שבעל הבית אינו‬ ‫במעשיו‪ .‬אברהם לא חקר מי האנשים ומה דרגתם לפני שהגיש להם‬ ‫נמצא‪ .‬ביקש מהם רבי יהודה שימסרו לבעל הבית את תודתו‪ ,‬על‬ ‫אוכל ושתייה‪ ,‬ורבי חיים לא רצה שהאכזבה מאורח אחד תשנה את‬ ‫שזיכה אותו להבין את דברי חז"ל שגדולה הכנסת אורחים יותר‬ ‫דרכו לעזור לכל הבא לביתו‪.‬‬ ‫מקבלת פני השכינה‪ .‬משה רבנו‪ ,‬בשעה שקיבל את פני השכינה‪,‬‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פנקס הרישומים ובו יותר מאלף רישומים של סכומי עתק שעברו על‬ ‫שולחנו למוסדות תורה וחסד‪ ,‬נעלם‪ .‬שעות של חיפושים לא העלו דבר‪,‬‬ ‫ורבי חיים עוזר‪ ,‬בצר לו‪ ,‬נטל פנקס ריק והסתגר באחד מחדרי הבית‪...‬‬ ‫בערב אחד של קבלת קהל נתן מרן הרב שך לכל הנכנסים אותה עצה בדיוק‪.‬‬ ‫וכשהאורח האחרון תמה‪ ,‬גילה לו מרן את פשר הדבר‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫"וַ ּיִ ַּטע ֶא ֶשׁל ּבִ בְ ֵאר ָשׁבַ ע וַ ּיִ ְק ָרא ָשׁם ּבְ ֵשׁם ה'" (בראשית כ"א‪ ,‬ל"ג)‬ ‫ובפירוש רש"י‪" :‬לאחר שאוכלין ושותין אומר להם‪ ,‬ברכו למי‬ ‫שאכלתם משלו‪ .‬סבורים אתם שמשלי אכלתם? משל מי שאמר‬ ‫והיה העולם אכלתם"‪.‬‬ ‫לברכת המזון בכוונה יש סגולות רבות‪ ,‬עד כדי כך שאמרו בגמרא‬ ‫שהשם יתברך נושא פנים לישראל בזכות ברכת המזון‪ ,‬כשהיא‬ ‫נאמרת לא רק כדי "לצאת ידי חובה"‪ ,‬אלא בדקדוק ובהידור‪.‬‬ ‫רבון כל העולמים ברא את כל היצורים כולם כשהם זקוקים למזון‪.‬‬ ‫מרן החפץ חיים מציין בהקדמתו שאפילו המלאכים נצרכים למזון‪,‬‬ ‫כמו שנאמר על המן שהוא מזונם של המלאכים‪ .‬כל אחד ומזונו‪ ,‬אם‬ ‫גס וגשמי ואם דק ורוחני‪.‬‬ ‫לא ידעתי למה התכוון הרב שך ומה הוא רוצה שאראה ואלמד‪ ,‬אבל‬ ‫אין מי שחי מעצם עצמו‪ .‬כולם צריכים מזון‪ ,‬והקב"ה הוא שזן‬ ‫כמובן שחכם אינו מסרב להצעה כזו‪ .‬נשארתי לשבת ליד השולחן‬ ‫ומפרנס אותם‪ .‬וכל זה מכוון לכך שמי שזוכה יכיר שהוא מתפרנס‬ ‫עד קבלת הקהל‪ ,‬וגם במהלכה‪.‬‬ ‫מידו הקדושה והרחבה‪ ,‬ויודה לקל ברוך הוא‪.‬‬ ‫והנה נכנס הראשון‪ ,‬יהודי פשוט‪ ,‬שתינה את צערו על עניין רפואי‬ ‫את היסוד הזה החדיר אברהם אבינו ולימד את כל באי עולם‪:‬‬ ‫שנגע לבני ביתו וביקש עצה וברכה‪ .‬הרב שך ייעץ לו כראוי ובירך‬ ‫הסעודה היא הזדמנות‪ ,‬ומטרתה להכיר על ידה את מי שאמר והיה‬ ‫אותו בחום‪ ,‬ובסוף אמר כמציע‪" :‬כדאי להתחזק לברך ברכת המזון‬ ‫העולם‪ ,‬את מי שזן‪ ,‬מחייה ומפרנס‪ ,‬כשמברכים את מי שמשלו‬ ‫מתוך סידור"‪ .‬השואל קד ויצא‪.‬‬ ‫אכלנו ובטובו חיינו‪.‬‬ ‫אחריו נכנס אברך עבדקן בשנות העמידה‪ .‬בנו ובתו ממתינים זמן‬ ‫אין קץ לחיזוק שאפשר להתחזק בברכת המזון‪ ,‬ואין קץ לשכרה‪.‬‬ ‫רב להקמת ביתם‪ ,‬ועכשיו הוצעה לבן הצעה שלדעתם אינה לפי‬ ‫מי שמתחזק בה רואה עין בעין ישועות והצלחות שלמעלה מגדר‬ ‫כבודם‪ ,‬והם מתלבטים אם להתפשר ולגשת לשידוך‪ .‬הרב שך השיב‬ ‫הטבע‪ ,‬הן בפרנסה והן בהצלה מנזקים‪ ,‬שגם היא בכלל פרנסה‪.‬‬ ‫במילות עידוד והכוונה‪ ,‬וסיים‪" :‬כדאי מאוד להתחזק ולהקפיד לברך‬ ‫סיפור מדהים על החיזוק בברכת המזון שמעתי לאחרונה מהגאון‬ ‫את ברכת המזון דווקא מתוך ברכון"‪.‬‬ ‫הנודע רבי אליעזר טורק שליט"א‪ ,‬רב דקהל פרושים ברכפלד וראש‬ ‫שלישי התיישב סוחר נכבד‪ ,‬פרש באריכות את פרטיה של עסקה‬ ‫ישיבות‪ .‬הרב טורק שמע אותו מפי בעל המעשה‪ ,‬הגאון רבי מתתיהו‬ ‫מסורבלת וביקש הכרעה בעניין הכלכלי הסבוך‪ .‬הרב שך הכריע‬ ‫סלומון זצוק"ל‪ ,‬משגיח ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד‪.‬‬ ‫בדבר‪ ,‬וכשפטר אותו לשלום הוסיף בחן‪" :‬כדאי לך מאוד להתחזק‬ ‫רבי מתתיהו היה מקורב למרן בעל ה'אבי עזרי' זצ"ל ואהוב עליו‪,‬‬ ‫בברכת המזון‪ ,‬ודווקא לאומרה מתוך סידור‪ .‬זו סגולה גדולה"‪ .‬הסוחר‬ ‫ופקד את מעונו לא אחת כדי לשאוב מלוא חופניים‪ .‬ואכן‪ ,‬מרן מילא‬ ‫הודה נרגשות‪ ,‬הותיר בידי ראש הישיבה סכום מסוים לצדקה ויצא‪.‬‬ ‫את התלמיד מזן אל זן‪.‬‬ ‫רביעי נכנס בחור ישיבה‪ ,‬מעט מדוכדך וקצת מבולבל‪ .‬ראש הישיבה‬ ‫קיבל אותו בחיבה‪ ,‬הרעיף עליו טללי נועם וחיות וליווה אותו אל‬ ‫הזמנה לקבלת קהל‬ ‫הפתח‪ ,‬כשהוא אומר לו‪" :‬דע לך‪ ,‬בחור‪ ,‬כדאי מאוד מאוד לברך‬ ‫ערב אחד‪ ,‬מספר רבי מתתיהו‪ ,‬ישבתי אצל מרן הרב שך‪ ,‬והוא הציע‬ ‫ברכת המזון מתוך סידור‪ .‬זו ברכת מזון אחרת לגמרי‪ ,‬וסגולה נפלאה‬ ‫לי‪" :‬ר' מתתיהו‪ ,‬עוד מעט קט מתחילה כאן קבלת קהל‪ .‬כדאי לך‬ ‫לכל העניינים"‪.‬‬ ‫להישאר ולראות"‪.‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫וכך היה גם הלאה‪ .‬כל אחד מהנכנסים קיבל מענה‪ ,‬ובסופו המלצה‬ ‫חמה ולבבית‪ :‬ברכת המזון מתוך סידור‪.‬‬ ‫האורח האחרון‬ ‫האורח הנכבד הגיב בפנים תמהות‪,‬‬ ‫אחרון הבאים היה תלמיד חכם‪ ,‬דמות תורנית נכבדה ביותר‪ .‬הוא‬ ‫כאומר‪ :‬וכי זה חיזוק בשבילי?‬ ‫פרש בפני ראש הישיבה דילמות חשובות בענייני הרבצת תורה‬ ‫והנהגת מוסדותיו‪ ,‬וראש הישיבה השיב בכובד ראש על כל הנידונים‪.‬‬ ‫חשבתי שמרן עומד להציע לי‬ ‫בסיום פנה אליו הרב שך והציע בלבביות‪" :‬כדאי שתקבלו על עצמכם‬ ‫משמר לילי קבוע בכל שבוע‪ ,‬או‬ ‫משהו לחיזוק‪ ,‬לטובת העניינים הגדולים שאתם עוסקים בהם"‪.‬‬ ‫האורח היטה מיד את אוזנו והמתין בשתיקה להמשך דבריו‬ ‫שיעור בנושא נוסף‪ ,‬וההתחזקות‬ ‫של הרב שך‪.‬‬ ‫והרב שך הוסיף‪" :‬אני מציע שתתחזקו לברך ברכת המזון‬ ‫שלי היא ברכת המזון מתוך הכתב?‬ ‫מתוך הכתב"‪.‬‬ ‫האורח הנכבד הגיב בפנים תמהות‪ ,‬כאומר‪ :‬וכי זה חיזוק בשבילי?‬ ‫חשבתי שמרן עומד להציע לי משמר לילי קבוע בכל שבוע‪ ,‬או‬ ‫שיעור בנושא נוסף‪ ,‬וההתחזקות שלי היא ברכת המזון מתוך הכתב?‬ ‫עברה עוד שעה‪ ,‬עוד שעתיים‪ ,‬ורבי חיים עוזר‪ ,‬בצר לו‪ ,‬נטל פנקס‬ ‫מרן הרב שך חש בתמיהתו של האורח‪ ,‬והחל לספר‪.‬‬ ‫ריק‪ ,‬הסתגר באחד מחדרי הבית וישב לשחזר את כל הרישומים‪.‬‬ ‫ודאי שמעתם על מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא‪.‬‬ ‫לבסוף יצא‪ ,‬ופניו שלוות‪ .‬הוא שחזר את הפנקס!‬ ‫בשנים ששהיתי בווילנא הייתי במחיצתו לא אחת‪ ,‬ואני רוצה לספר‬ ‫עברו עוד שעתיים‪ ,‬ולפתע נמצא הפנקס האבוד‪.‬‬ ‫לכם שרבי חיים עוזר היה גאון עצום ונורא‪.‬‬ ‫ישבנו‪ ,‬מספר מרן הרב שך‪ ,‬והשווינו את הפנקס המקורי לפנקס‬ ‫היום מספרים הרבה סיפורים על גאונותו‪ ,‬על זיכרונו הכביר ועל‬ ‫המשוחזר‪ ,‬ומעיד אני‪ :‬אולי רישום אחד לא היה מדויק בתכלית‪ .‬זה‬ ‫מהירות תפיסתו‪ ,‬ומתארים כיצד היה עושה כמה דברים בבת אחת‪.‬‬ ‫היה רבי חיים עוזר‪.‬‬ ‫כל מיני דברים מספרים‪ ,‬ואינני יודע עליהם כדי להעיד‪ .‬אני יכול‬ ‫אז הוא היה גאון‪ ,‬הלא כן?‬ ‫לספר רק את מה שראיתי בעיניי‪.‬‬ ‫ברכה אחרת לגמרי‬ ‫הפנקס שנעלם‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬למרות גאונות שכזו‪ ,‬רבי חיים עוזר לא היה מברך ברכת‬ ‫בצהרי יום אחד נכנסתי אל רבי חיים עוזר וראיתי אותו טרוד מאוד‪.‬‬ ‫המזון אלא מתוך הכתב‪.‬‬ ‫כששאלתי מה אירע‪ ,‬התברר שפנקס הרישומים הכספיים נעלם‪.‬‬ ‫הבה נחשוב‪ :‬לשם מה היה צריך גאון כזה לברך מתוך הכתב? וכי‬ ‫כבר כמה שעות מחפשים אותו‪ ,‬ולא נמצא דבר‪.‬‬ ‫חשש שישכח "רצה" או "יעלה ויבוא"? וכי חשש שידלג על מילה‬ ‫הפנקס היה חשוב ביותר‪ .‬נרשמו בו כל הכספים שעברו דרכו להמוני‬ ‫או שתיים? ודאי שלא‪.‬‬ ‫מוסדות תורה וחסד‪.‬‬ ‫אלא מאי? ברכת המזון מתוך סידור שונה לגמרי‪ ,‬במעמדה‪,‬‬ ‫מלבד תורתו העצומה היה רבי חיים עוזר גם ענק של חסד‪ ,‬ולכן‬ ‫ברצינותה ובמהותה‪ ,‬מברכת המזון שנאמרת בעל פה‪.‬‬ ‫היה נאמנם של קרנות תמיכה ושל נדיבים רבים‪ .‬סכומי עתק עברו‬ ‫ואם כך הוא אצל גאון גדול כרבי חיים עוזר‪ ,‬סיים מרן‪ ,‬ודאי שגם‬ ‫על שולחנו מהתורמים אל הנתמכים‪ ,‬וכל המערכת הזאת התרכזה‬ ‫אתם יכולים להתחזק ולברך אך ורק מתוך ברכון‪.‬‬ ‫בפנקס אחד‪ ,‬ובו יותר מאלף רישומים שונים‪ .‬ועכשיו הפנקס נעלם‪.‬‬ ‫יידיש | ‪English | Español | Français‬‬ ‫מגוון רחב של שיעורי 'דף היומי בבלי'‪' ,‬דף היומי ירושלמי'‪' ,‬דף היומי בהלכה'‪,‬‬ ‫'העמוד היומי'‪ ,‬בקו השיעורים והתוכן של 'דרשו' ‪ 077-2222-666 -‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פעם נכנס אליו יהודי עם סיפור נורא‪ .‬הוא השקיע כספים רבים שקיבל‬ ‫מיהודים שומרי מצוות בשדות כותנה באפריקה‪ ,‬יום אחד הגיע לשם‬ ‫ארבה‪ ,‬ובתוך דקות ספורות כילה את הכל ולא השאיר דבר‪...‬‬ ‫לרגל המעבר לשעון חורף והתקצרות יום השישי‬ ‫צוות 'דרשו'‬ ‫"וַ ּיַ ְשּׁכֵ ם ַאבְ ָר ָהם ּבַ ּב ֶֹקר" (בראשית כ"ב‪ ,‬ג')‬ ‫בפרשת וירא עומדות זו מול זו שתי הנהגות‪ .‬על אברהם אבינו‪,‬‬ ‫שנצטווה בעקדה‪ ,‬הניסיון הקשה מכולם‪ ,‬נאמר "וישכם אברהם‬ ‫בבקר"‪ ,‬ומכאן למדו חז"ל שזריזין מקדימין למצוות‪ .‬ועל לוט‪,‬‬ ‫שהמלאכים כבר עמדו בביתו והודיעוהו שסדום עומדת להיהפך‪,‬‬ ‫נאמר "ויתמהמה"‪ ,‬ורש"י מפרש שהתעכב כדי להציל את ממונו‪.‬‬ ‫ההשתהות הזו נמשכה עד שהמלאכים נאלצו להחזיק בידו ולהוציאו‬ ‫בעצמם מחוץ לעיר‪.‬‬ ‫אותה התמודדות חוזרת בכל ערב שבת‪ ,‬ובימי החורף היא חריפה‬ ‫במיוחד‪ .‬השעון הוזז לאחור‪ ,‬ויום השישי התקצר בבת אחת‪ .‬שעות‬ ‫בדממה פסעו בין מצבות האבן העתיקות‪ ,‬שחלקן כבר נוטות ליפול‪,‬‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬שבחודשי הקיץ היו מרווחות‪ ,‬מתקצרות כעת‪,‬‬ ‫ובכל ציון‪ ,‬לאחר דברי חיזוק של ראש הישיבה‪ ,‬העתירו בתפילות‬ ‫והשעה שלפני השקיעה נדחקת אל תוך שעות העבודה והמסחר‪.‬‬ ‫נרגשות לישועת הכלל והפרט‪ .‬ביציאה חלפו שוב על פני כיכר‬ ‫כל אחד ניצב בפני השאלה אם ישכים ויקדים כאברהם‪ ,‬או יתמהמה‬ ‫עגולה ומגודרת שבאמצע החצר‪ ,‬ובמהלך הנסיעה לוורשה גילה‬ ‫כלוט כדי לסיים עוד עסקה ועוד מלאכה‪.‬‬ ‫להם רבי ברוך מרדכי את סיפורה‪.‬‬ ‫בימיו של הרמ"א‪ ,‬סיפר‪ ,‬נהגו לערוך חתונות ביום שישי‪ ,‬אלא‬ ‫שעה אחת לפני השקיעה‬ ‫שבעקבות מקרה שאירע ראה הרמ"א את המכשול הצפון בדבר‪,‬‬ ‫את הסכנה הזו ראה מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל‪ ,‬ובמכתבים‬ ‫ויצא בגזירה שלא לערוך עוד חתונות ביום שישי‪ .‬המעשה שאירע‬ ‫שכתב לקראת המעבר לשעון חורף עורר על כך‪ .‬רבים‪ ,‬כתב‪,‬‬ ‫לאחר מכן רשום בפנקס הקהילה של קראקא‪.‬‬ ‫נכשלים בדברים האסורים בשבת דווקא ברגעים האחרונים שלפני‬ ‫כניסתה‪ ,‬וכעת‪ ,‬כשמזיזים את השעון ויום השישי מתקצר‪ ,‬גובר‬ ‫מרידה במלכות התורה‬ ‫החשש שימשיכו בעיסוקיהם עד הרגע האחרון ממש‪ .‬משום כך‬ ‫חרף הגזירה‪ ,‬הודיעו בני זוג אחד כי בדעתם להינשא ביום שישי‪ .‬הם‬ ‫הציע שכל אחד יפסיק את מלאכתו שעה לפני השקיעה‪ ,‬כך שהכל‬ ‫עשו זאת מתוך התרסה גלויה‪ ,‬והחתן אף נשען על קשריו עם שרי‬ ‫יהיה מוכן לשבת בעוד מועד‪ .‬בכך‪ ,‬הדגיש‪ ,‬יש תועלת גדולה וזיכוי‬ ‫המלכות באותה עת‪.‬‬ ‫הרבים גדול מאוד‪ ,‬וביקש להשתדל להפיץ את הדבר ככל האפשר‪.‬‬ ‫הרמ"א לא נרתע‪ ,‬והלך בעצמו אל בני הזוג להזהיר אותם כי שום‬ ‫את דבריו חתם בהבטחה‪ :‬בזכות שמירת שבת נזכה לכל טוב‪,‬‬ ‫דבר לא יועיל להם‪ ,‬ואסור להם בתכלית לעשות את המעשה‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫החמור הזה‪ .‬אך הם עמדו בעזות פניהם והשיבו לו בחוצפה‪.‬‬ ‫ומשהמרו את פי גדול הדור‪ ,‬אירע דבר שכל רואיו השתוממו‪ :‬לנגד‬ ‫הכיכר המגודרת בחצר‬ ‫עיני הקהל המשתאה נפתחה האדמה ובלעה את שניהם‪ .‬שרי‬ ‫עד כמה חמורה ההשתהות אל תוך זמנה של השבת‪ ,‬אפשר ללמוד‬ ‫המלכות‪ ,‬שעליהם נשען החתן‪ ,‬נזדעזעו ומיהרו אל הרמ"א לבקש‬ ‫ממעשה מבהיל שסיפר מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל‪,‬‬ ‫את סליחתו‪ ,‬והפרצה נעצרה‪ .‬את המקום שבו אירע הדבר גידרו‪,‬‬ ‫ראש ישיבת עטרת ישראל‪ ,‬במהלך מסע לקברי צדיקים בפולין‪.‬‬ ‫והוא עומד כך עד היום‪.‬‬ ‫אוויר קר צלף בפני המשתתפים כשיצאו מבית הכנסת של הרמ"א‬ ‫רבי ברוך מרדכי ציין כי המעשה מזכיר בחרדה את קרח ועדתו‪,‬‬ ‫בקראקא אל החצר הקטנה‪ ,‬הצמודה לבית העלמין העתיק שבו‬ ‫שחלקו על משה רבנו ועל אהרן הכהן ונבלעו באדמה‪ .‬גם כאן‪,‬‬ ‫טמונים הרמ"א‪ ,‬הב"ח‪ ,‬בעל מגלה עמוקות ועוד מגדולי הדורות‪.‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫הסביר‪ ,‬לא הייתה זו מחלוקת על פרט הלכתי זה או אחר‪ ,‬אלא‬ ‫מרידה במלכות התורה עצמה‪ ,‬שכן גדולי ישראל הם הגודרים את‬ ‫הגדרות‪ ,‬והם היודעים על פי דעת תורה מה נדרש לחיזוקו של הדור‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬היה אומר בשם רבי‬ ‫ארבה בשדות הכותנה‬ ‫איזיק שר זצ"ל‪ ,‬דומה לאדם‬ ‫מעשה שהיה בביתו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬כפי שסיפר‬ ‫שסיים לבנות את ביתו ועורך‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א שנכח במקום‪:‬‬ ‫פעם נכנס אליו יהודי עם סיפור נורא‪ .‬הוא השקיע כספים רבים‬ ‫שמחה גדולה שאליה הוא מזמין‬ ‫שקיבל מיהודים שומרי מצוות בשדות כותנה באפריקה‪ ,‬שדות‬ ‫את כל ילדיו‪ .‬כך בורא העולם‪,‬‬ ‫ששוויים הגיע למיליונים‪ ,‬והרווח נראה מובטח‪ .‬אלא שיום אחד‬ ‫הגיע לשם ארבה‪ ,‬ובתוך דקות ספורות כילה את הכל ולא השאיר‬ ‫לאחר שסיים את בריאתו‬ ‫דבר‪ .‬הוא הפסיד‪ ,‬כל המשקיעים שלו הפסידו‪ ,‬והאיש לא מצא את‬ ‫בששת ימים‪ ,‬מזמין אותנו‪ ,‬בניו‪,‬‬ ‫מקומו מרוב צער‪.‬‬ ‫ראש הישיבה שאל אותו שאלה אחת בלבד‪ :‬מה עם שבת? היהודי‬ ‫לשמוח עמו ביום השבת‬ ‫השיב שהם כמובן שומרים שבת‪ ,‬ואף התרה בכל העובדים שלא‬ ‫יעשו בשבת שום מלאכה‪ .‬היה רק מנהל עבודה אחד שזלזל‬ ‫בהוראותיו‪ ,‬והזמין את הקונים הפוטנציאליים לשדות דווקא בשבת‪,‬‬ ‫משום שזה היה הזמן הנוח להם‪ .‬מיד לאחר מכן הגיע הארבה‪" .‬זו‬ ‫השבת‪ ,‬וכפי שהתבטא רבי ישראל סלנטר זצ"ל‪ ,‬יש להיזהר שלא‬ ‫התשובה"‪ ,‬אמר ראש הישיבה‪" ,‬כי היא מקור הברכה‪ .‬צריך לפייס‬ ‫"לאכול את השבת" במאכלי השבת‪ .‬גם האכילה והמנוחה‪ ,‬היה‬ ‫את השבת"‪.‬‬ ‫מסביר‪ ,‬אינן אלא קיום רצונו של המלך‪ :‬ביום הכיפורים הוא מצווה‬ ‫ראש הישיבה הרבה לעורר על כך‪ .‬מי שהשבת אצלו אינה אלא‬ ‫עלינו לצום ואנו צמים‪ ,‬ובשבת הוא מצווה עלינו להתענג ואנו‬ ‫שינה‪ ,‬אכילה וקריאת עיתונים‪ ,‬היה אומר‪ ,‬אין לך זלזול גדול מזה‬ ‫מתענגים‪.‬‬ ‫בקדושתה‪ .‬אנו קוראים לשבת "בואי כלה‪ ,‬בואי כלה"‪ ,‬והיא אכן באה‬ ‫אלינו‪ ,‬וכיצד ייתכן שכאשר היא מגיעה לא יימצא לנו זמן אליה?‬ ‫כל רגע של קדושה‬ ‫השבת‪ ,‬אמר הגר"ח מישקובסקי‪ ,‬אמורה להגן עלינו ולשמש לנו‬ ‫בכל השנים נהג המשגיח להקדים את הדלקת הנרות בכמה דקות‬ ‫מליץ יושר‪ ,‬שהרי חז"ל אומרים שהשבת היא בת זוגם של ישראל‪:‬‬ ‫מהזמן המפורסם‪ ,‬כדי לזכות ברגעים נוספים של קדושת שבת‪.‬‬ ‫באה השבת לפני הקב"ה וטענה‪ ,‬לכל יום יש בן זוג‪ ,‬לראשון יש‬ ‫אנשי מעשה‪ ,‬היה אומר‪ ,‬משתדלים להרבות בתוספת שבת‪ ,‬שהרי‬ ‫שני‪ ,‬לשלישי רביעי ולחמישי שישי‪ ,‬ולי אין‪ .‬השיב לה הקב"ה‪:‬‬ ‫כל רגע שבו שורה הקדושה הוא רווח גמור‪ .‬עם זאת הזכיר כי ההכנה‬ ‫כנסת ישראל תהיה בת זוגך‪ .‬אלא שמליץ יושר עומד לזכותו של‬ ‫אינה מסתכמת בשעון‪ :‬כשם שאדם מנקה את ביתו לכבוד שבת‪ ,‬כך‬ ‫מי שכיבד אותו‪ ,‬ומי שמזלזל בשבת אינו יכול לצפות שהיא תתחנן‬ ‫עליו לנקות את נשמתו כדי שיגיע אל השבת נקי‪ ,‬וכדברי המשנה‬ ‫עליו‪ .‬השבת‪ ,‬כלשונו‪ ,‬תובעת את שלה‪.‬‬ ‫ברורה‪ ,‬שבכל ערב שבת יהרהר אדם בתשובה ויפשפש במעשיו‪,‬‬ ‫כמי שעומד לקבל את פני המלך‪.‬‬ ‫כבעל הבית שסיים את בנייתו‬ ‫הוא הביא גם את משל השל"ה הקדוש‪ ,‬שהשבת היא הלב של‬ ‫ביום שישי ערב שבת וירא‪ ,‬י"ט בחשוון‪ ,‬חל יום ההילולא של‬ ‫השבוע‪ ,‬וכשם שבריאות הגוף כולו תלויה בלב‪ ,‬כך מצבו של השבוע‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל‪ ,‬שהשבת עמדה במרכז עבודתו‬ ‫כולו תלוי בשבת‪ .‬ומרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל היה אומר‬ ‫ושיחותיו‪ .‬השבת‪ ,‬היה אומר בשם רבי איזיק שר זצ"ל‪ ,‬דומה לאדם‬ ‫שהסיבה שבדורנו אין בני הישיבות מצליחים לצמוח לשיעור‬ ‫שסיים לבנות את ביתו ועורך שמחה גדולה שאליה הוא מזמין את‬ ‫קומה של גדלות‪ ,‬נעוצה בכך שאינם מנצלים די את ימי השישי‬ ‫כל ילדיו‪ .‬כך בורא העולם‪ ,‬לאחר שסיים את בריאתו בששת ימים‪,‬‬ ‫ואת השבתות‪.‬‬ ‫מזמין אותנו‪ ,‬בניו‪ ,‬לשמוח עמו ביום השבת‪.‬‬ ‫אחד מתלמידיו של המשגיח סיפר שנכנס פעם ביום שישי לחדרו‪,‬‬ ‫סעודות השבת אצל המשגיח התנהלו באווירה של שמחה ורוממות‪,‬‬ ‫ומצא אותו יושב לבדו וחוזר שוב ושוב בהתלהבות גדולה על המילים‬ ‫כיאה לבני מלך‪ .‬בדרך כלל ישב לסעודה לבוש בחליפה‪ ,‬והנהגתו‬ ‫"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת"‪ .‬כשהבחין‬ ‫נשאה את שני הצדדים יחד‪ :‬עונג אמיתי‪ ,‬לצד יראת הכבוד של מי‬ ‫בתלמיד‪ ,‬שיתף אותו בהתרגשותו על גודל הזכות שנפלה בחלקנו‬ ‫שמסב לשולחנו של המלך‪ .‬המצווה‪ ,‬הדגיש‪ ,‬היא לענג את השבת‬ ‫לשמור את השבת‪.‬‬ ‫ולא לענג את עצמו בתירוץ של שבת‪ .‬בשם הגר"א מסרו שהנשמה‬ ‫(מעובד מתוך גיליון 'תוספת שבת')‬ ‫מצטערת מאוד כאשר אדם מרבה לאכול יותר מהצורך שלא לכבוד‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אחרי המבחן הראשון ישבתי וחישבתי‪" :‬עוד תשעים מבחנים כאלה‪ ,‬ואני‬ ‫יודע את כל הש"ס"‪ .‬החשבון הפשוט הזה תפס אותי‪...‬‬ ‫הרה"ח ר' אהרן כהן בסדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‬ ‫ישנם דברים שבמרוצת החיים עלולים לחמוק מעינינו‪ ,‬ואסור‬ ‫שיחמקו‪ .‬בשקט יחסי‪ ,‬הרחק מאור הזרקורים‪ ,‬התכנסו בראש חודש‬ ‫מרחשוון חבר תלמידי חכמים‪ ,‬חברי מסגרת 'קניין ש"ס'‪ ,‬בעשרים‬ ‫מוקדים ברחבי ארץ ישראל‪ ,‬לצד שאר מוקדי 'דרשו' ברחבי תבל‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬בלי רעש וצלצולים‪ ,‬אחרי שבע שנות עמל ויגיעה‪ ,‬הגיעו‬ ‫לשלב מרגש בחייהם‪ :‬עמידה בכור המבחן על כמעט כל התלמוד‬ ‫הבבלי‪ 2,463 ,‬דפי גמרא‪ ,‬מראשית הש"ס במסכת ברכות ועד מסכת‬ ‫בכורות דף י"ד‪ .‬ובמילים מוחשיות יותר‪ַ :‬אלְ ַּפיִ ם ַא ְרּבַ ע ֵמאֹות וְ ִש ִּׁשׁים‬ ‫וְ ָשֹׁלׁשה ַּד ֵּפי ּגְ ָמ ָרא‪.‬‬ ‫על כל אחד ואחד מהם ראוי להאריך ולהעריך‪ .‬ואכן‪ ,‬בחסדי שמים‪,‬‬ ‫בימים אלו הולכות ומתקדמות ההכנות לשרשרת מעמדי כבוד‬ ‫התורה של סיום הש"ס והתחלתו‪ ,‬בארץ ישראל וברחבי תבל‪ .‬אנו‬ ‫מצדנו נמשיך להשתדל‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬להביא לפני הקוראים‬ ‫שיחות מאחורי הקלעים על דרכי העמל והיגיעה שהובילו אל‬ ‫שזהו כלי יעיל במלחמת היצר‪ .‬היצר הרע לוחש לנו שוב ושוב‪ :‬נדמה‬ ‫ההצלחה הגדולה של ידיעת כל הש"ס‪.‬‬ ‫לך שלמדת‪ ,‬אבל באמת אינך יודע‪ .‬אולם כשנבחנים במסגרת של‬ ‫הפעם שוחחנו עם הרה"ג רבי נתנאל משרוף שליט"א‪ ,‬מחשובי‬ ‫מבחנים‪ ,‬ובפרט במסגרת כמו 'דרשו'‪ ,‬הדבר מחזק אותנו מבפנים‬ ‫הלומדים בכולל 'מאור המשפט' בראשות הרב יחזקאל חזן שליט"א‬ ‫ומוכיח שברוך השם אנו זוכים לדעת את הלימוד‪ .‬גם מי שמקבל‬ ‫בעיר אלעד‪.‬‬ ‫במבחן ציון שמונים‪ ,‬יש בידו אישור רשמי שלפחות שמונים אחוז‬ ‫מן החומר הוא יודע‪ ,‬וכנראה אף יותר‪ .‬מכאן שואבים חיזוק ותמריץ‬ ‫מתי התחלת‪ ,‬ומה הביא אותך לכך?‬ ‫להמשיך ולהשקיע‪.‬‬ ‫כבחור צעיר דרבן אותי ראש הישיבה‪ ,‬הרב משה ששון שליט"א‪,‬‬ ‫לנצל את שעות בין הסדרים כדי להתקדם בלימוד מסכתות הש"ס‪,‬‬ ‫ארבע פעמים לפני כל מבחן‬ ‫ואכן‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬עשיתי כעצתו‪ .‬בהשגחה פרטית‪ ,‬זמן קצר אחרי‬ ‫נשמח לשמוע על סדר הלימוד‪.‬‬ ‫חתונתי יצא 'דרשו' במסע פרסום שקרא להצטרף ללימוד ולמבחנים‬ ‫הרב משרוף פותח בהקדמה‪ :‬לפני שאפרט את הסדר המעשי‪ ,‬עליי‬ ‫בסדר ה'דף היומי'‪ ,‬לרגל התחלת מסכת יבמות‪ .‬הדבר נגע ללבי‬ ‫להקדים שכל אחד צריך כמובן לבחון מה מתאים לו‪ .‬אצלי אישית‬ ‫מאוד‪ ,‬שכן כל שנותיי בישיבה הצטערתי על שלא למדנו מסכת זו‪.‬‬ ‫יש שני שלבים שונים‪ :‬תחילת הדרך‪ ,‬שבה השקעתי כדי ללמוד‬ ‫החלטתי לנצל את ההזדמנות ולקנות ידיעה ושליטה ביבמות‪.‬‬ ‫ולקנות קניין במסכתות‪ ,‬והיום‪ ,‬שבו ברוך השם אני חוזר ומשנן‪ ,‬אך‬ ‫בפירוש אינני יכול לומר שזהו עיקר לימודי‪.‬‬ ‫החשבון שהתחיל הכול‬ ‫לבקשתנו הוא מרחיב‪ :‬בעבר היה זה לימוד חדש‪ ,‬ולימוד כזה מחייב‬ ‫וכך הצטרפת למבחני 'דרשו'?‬ ‫השקעה בהבנה‪ ,‬ורק אחר כך אפשר להוסיף סיכומים וחזרות‪.‬‬ ‫חיוך עולה על פניו כשהוא נזכר בכך‪ .‬אחרי המבחן הראשון ישבתי‬ ‫במשך שנים למדתי חצי יום בכולל הלכה‪ ,‬ומלבד זה אפשר לומר‬ ‫וחישבתי‪ :‬עוד תשעים מבחנים כאלה‪ ,‬ואני יודע את כל הש"ס‪.‬‬ ‫שכולי הייתי מוקדש למשימת חיי‪ :‬לזכות ללמוד ולדעת את כל‬ ‫החשבון הפשוט הזה תפס אותי‪ ,‬והחלטתי להמשיך עד סוף‬ ‫הש"ס‪ .‬כיום‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬הלימוד הזה הוא אצלי בגדר חזרה‪ .‬בסדרי‬ ‫המסכת‪ ,‬ואחר כך עד סוף סדר נשים‪ .‬אז חישבתי שוב‪ :‬עוד כך וכך‬ ‫הכולל אני עוסק בלימוד ההלכה‪ ,‬ואת השינון והחזרות על הש"ס אני‬ ‫מבחנים‪ ,‬ואזכה לדעת את כל הש"ס‪ .‬בפועל‪ ,‬אני נמנה עם המסגרת‬ ‫עושה בכולל ערב‪ ,‬בימי שישי ושבת ובחודשי בין הזמנים‪.‬‬ ‫הנפלאה הזאת כבר תשע עשרה שנה‪ ,‬ויעזור השי"ת שאזכה‬ ‫ובאשר להכנה החודשית‪ ,‬הוא מוסיף ומדגיש‪ :‬אני משתדל להמשיך‬ ‫להמשיך עוד ועוד‪.‬‬ ‫באותו סדר שבו התאמצתי כל השנים‪ .‬בשבועיים הראשונים של‬ ‫מה שהחזיק אותי להמשיך בקביעות במבחני 'דרשו' הוא ההכרה‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫חודש המבחן אני לומד את כל החומר החודשי בקצב של שני דפים‬ ‫ליום‪ ,‬בנחת וביישוב הדעת‪ .‬בשבועיים שאחריהם אני משנן וחוזר‬ ‫פעמיים על כל הדפים‪ ,‬ויום או יומיים לפני המבחן אני מריץ את‬ ‫הדפים בחזרה מהירה‪ .‬כך אני ניגש למבחן אחרי שלמדתי את‬ ‫את השבוע החמישי אני מקדיש‬ ‫הדפים ארבע פעמים‪.‬‬ ‫לשינון מאה ועשרים הדפים‪.‬‬ ‫ואיך מתכוננים למבחן המסכם על מאה ועשרים דפים?‬ ‫בדרך כלל לוח מבחני 'דרשו' בנוי כך שבין מבחן חודשי אחד‬ ‫תחילה אני עובר על תשעים‬ ‫למשנהו יש ארבעה שבועות‪ ,‬אבל בחודש הרביעי‪ ,‬שבו נערך המבחן‬ ‫הדפים הראשונים‪ ,‬ואם נותר זמן‪,‬‬ ‫המסכם‪ ,‬הפער הוא חמישה שבועות‪ .‬את השבוע החמישי אני‬ ‫מקדיש לשינון מאה ועשרים הדפים‪ .‬תחילה אני עובר על תשעים‬ ‫אני חוזר גם על שלושים הדפים‬ ‫הדפים הראשונים‪ ,‬ואם נותר זמן‪ ,‬אני חוזר גם על שלושים הדפים‬ ‫האחרונים‪ ,‬שאותם בעצם שיננתי‬ ‫האחרונים‪ ,‬שאותם בעצם שיננתי זה עתה‪ ,‬סמוך למבחן החודשי‪.‬‬ ‫זה עתה‪ ,‬סמוך למבחן החודשי‬ ‫בזכות בני הבית‬ ‫ואיך משננים וחוזרים על יותר מאלפיים דפים במסגרת 'קניין ש"ס'?‬ ‫כאמור‪ ,‬יש הבדל גדול בין תחילת הדרך לבין השלב שבו כבר‬ ‫שולטים בחומר‪ .‬בהתחלה‪ ,‬אם אפשר לומר כך‪ ,‬השקעתי בלי‬ ‫פתק קטן בכיס‬ ‫גבולות‪ .‬מלבד שעות הכולל‪ ,‬שבהן למדתי חצי יום הלכה‪ ,‬הקדשתי‬ ‫לסיום‪ ,‬נשמח לשמוע עצה מפרי ניסיונך לרבבות הקוראים‪.‬‬ ‫כל רגע למטרה הנעלה‪ .‬ולמען האמת עליי לציין שלא אני לבדי‬ ‫אחד הדברים המקשים על ידיעת הגמרא בכלל‪ ,‬ועל הזיכרון בפרט‪,‬‬ ‫עשיתי זאת‪ :‬בלי העזרה והסיוע של בני ביתי‪ ,‬שעמדו לצדי בכל‬ ‫הוא סוגיה שיש בה שלושה תירוצים או שלושה מהלכים‪ .‬במקרים‬ ‫כוחם‪ ,‬לא הייתי מצליח‪ .‬הם השלימו עם כך שנעדרתי מאירועים‬ ‫כאלה אני נוטל דף ועט‪ ,‬מסכם לעצמי בכתב ובקיצור את התירוצים‬ ‫משפחתיים וכדומה‪ ,‬ובכלל בחודשי תשרי וניסן‪ ,‬כששהיתי בבית‬ ‫או המהלכים השונים‪ ,‬ומכניס את הדף לכיס‪ .‬בתקופה שאחרי כן‪,‬‬ ‫פחות מהרגיל כדי לעמוד במשימה‪ ,‬הם הסכימו וסייעו בעדי‪.‬‬ ‫בכל הזדמנות שנקרית לפניי‪ ,‬בתור לקופה או בדרך‪ ,‬אני מציץ בדף‬ ‫בזכותם‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬הצלחתי‪.‬‬ ‫ומשנן לעצמי את סיכום הסוגיה בקלות ובנעימות‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬כאמור‪ ,‬סדר יומי העיקרי מוקדש ללימוד ההלכה‪ .‬מלבד‬ ‫הוא מסכם את הרעיון בהתלהבות‪ :‬תאר לעצמך‪ ,‬בקצת מאמץ‬ ‫לימוד החומר החודשי‪ ,‬הצטרפתי אחרי פטירת שר התורה הגר"ח‬ ‫והשקעה אני יכול לזכות לכך שדווקא בסוגיות המורכבות ביותר אני‬ ‫קניבסקי זצ"ל לתכנית המפורסמת 'שיח התורה'‪ ,‬שבמסגרתה אני‬ ‫שולט באופן הברור ביותר‪ ,‬שהרי בפועל שיננתי אותן יותר מעשר‬ ‫משנן בכל יום שמונה דפים בש"ס‪ .‬כך‪ ,‬גם אם אינני מספיק לשנן‬ ‫פעמים‪ .‬בכל פעם שאני מגיע שוב לשינון הדף‪ ,‬עולה מיד בזיכרוני‬ ‫לפני כל מבחן את כל החומר‪ ,‬לפחות בכל שנה אני זוכה לעבור על‬ ‫תמצית הסוגיה‪ .‬ובחן הוא מוסיף‪ :‬וכשהשאלה מגיעה במבחן‪,‬‬ ‫כל הש"ס‪.‬‬ ‫התשובה זורמת מתוך סיפוק ושמחה של מי שיודע את לימודו‪.‬‬ ‫הוא מבקש להוסיף‪ :‬סדר קדשים הוא סדר שבו אני מרגיש בהחלט‬ ‫פחות שליטה‪ .‬לכן‪ ,‬מאז שהתחילו ללמוד את סדר קדשים ב'דף‬ ‫לתגובות לכותב המאמר‪ ,‬לשיתוף בעצות ובדרכי הצלחה‬ ‫היומי'‪ ,‬אני מתקדם בכל יום בשינון רגוע שלו‪ ,‬כדי שאזכה לשלוט‬ ‫ולהצעת מרואיינים‪a0533185209@gmail.com :‬‬ ‫באמת גם בסדר מיוחד זה‪.‬‬ ‫יידיש | ‪English | Español | Français‬‬ ‫מגוון רחב של שיעורי 'דף היומי בבלי'‪' ,‬דף היומי ירושלמי'‪' ,‬דף היומי בהלכה'‪,‬‬ ‫'העמוד היומי'‪ ,‬בקו השיעורים והתוכן של 'דרשו' ‪ 077-2222-666 -‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫נער צעיר כבן ארבע עשרה נזדמן לרב מטשעבין זצ"ל באנגליה‪ .‬הרב‬ ‫שאלו אם כבר אכל ארוחת ערב‪ ,‬וכשאמר לו שלא אכל‪ ,‬עמד הרב‪ ,‬ערך‬ ‫לפניו את השולחן‪ ,‬הכין לו ארוחה‪ ,‬ולאחר מכן ישב‬ ‫אתי ֵחן ּבְ ֵעינֶ יָך" (בראשית י"ח‪ ,‬ג')‬ ‫"אם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫ִ‬ ‫שח הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל‪ :‬איזה נער צעיר כבן ארבע עשרה‬ ‫נזדמן לרב מטשעבין זצ"ל באנגליה‪ .‬הרב שאלו אם כבר אכל ארוחת‬ ‫ערב‪ ,‬וכשאמר לו שלא אכל‪ ,‬עמד הרב‪ ,‬ערך לפניו את השולחן‪ ,‬הכין‬ ‫לו ארוחה‪ ,‬ולאחר מכן ישב לידו‪ ,‬שוחח איתו והנעים את שהותו‬ ‫בבית‪ .‬הנער חש אי נעימות מטרחתו של גדול הדור והזמן שהוא‬ ‫מקדיש עבורו‪.‬‬ ‫אמר לו הרב‪" :‬מצוות הכנסת אורחים כוללת גם דאגה לתחושתו‬ ‫הנעימה של האורח‪ .‬אם אושיב אותך לבדך לאכול ולא אשב בסמוך‬ ‫אליך‪ ,‬יהיה חסר בקיום המצוה"‪.‬‬ ‫שאורחך‪ ,‬היצר הטוב‪ ,‬אוהב דבר אחד‪ ,‬והוא לימוד הגמרא‪ .‬ראה נא‬ ‫הגאון רבי חיים בריסקער זצ"ל‪ ,‬מלבד גדלותו בתורה‪ ,‬היה מפורסם‬ ‫להנאותו בריבוי דפי גמרא"‪.‬‬ ‫במידת הכנסת אורחים‪ .‬הוא טרח למען כל אורח ואורח בהידור רב‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬כשהתארח אצלו אדם וראה את גודל טרחתו של רבי חיים‬ ‫למענו‪ ,‬אמר לו הלה‪" :‬רבי‪ ,‬למה לכם לטרוח כל כך? אני יכול לעזור‬ ‫בנו של הגר"ח זוננפלד ניגש לאביו‬ ‫לכם!" רבי חיים לא השיב לו כלום‪ .‬למחרת הורה הרב לכבד את‬ ‫ולחש באוזנו‪" :‬אבא‪ ,‬היום אתה בתענית‬ ‫האורח בהגבהת ספר התורה‪ ,‬ומיד כשהחל הלה להגביה את ספר‬ ‫יארצייט‪ ,‬שים לב שלא תשכח!" שמע‬ ‫התורה‪ ,‬ניגש אליו רבי חיים בזריזות‪ ,‬התחיל לעזור לו בהגבהה ואמר‬ ‫זאת הרב זוננפלד‪ ,‬ומיהר ללגום מן‬ ‫לו‪" :‬אני יכול לעזור לכם"‪ .‬ומיד הבין הלה את הרמז‪...‬‬ ‫התה הרותח כמה לגימות קטנות‪.‬‬ ‫לאחר מכן הניח את הכוס מידו‪...‬‬ ‫בספר 'באר הפרשה' מובא מעשה שסיפר הגה"צ רבי אלימלך‬ ‫"אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַעבְ ֶּדָך" (בראשית י"ח‪ ,‬ג')‬ ‫ַ‬ ‫בידרמן שליט"א על זקנו הרה"ק רבי משה מרדכי בעל ה'ברכת‬ ‫משה' מלעלוב זי"ע שהיה מזהיר תדיר את כל הבאים במחיצתו‬ ‫בשנת תרע"ד ערכו רבני ארץ ישראל‪ ,‬בראשות מרא דארעא‬ ‫להרבות בלימוד דפי גמ' ותוס'‪" :‬אני זוכר שנכנס אליו בחור בר‬ ‫דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד‪' ,‬מסע תשובה' בכל המושבות‬ ‫מצוה בשבת קודש לאחר תפילת המנחה כדי להתברך אצלו‪ ,‬והרבי‬ ‫החדשות שנוסדו אז בארץ‪ .‬בכל מקום שאליו הגיעו עשו להם כבוד‬ ‫היה באמצע אמירת תהילים כדרכו‪ .‬על כן אמר לו בלשון הקודש‪:‬‬ ‫גדול‪ ,‬והרבנים נשאו משאות של חיזוק והתעוררות לעורר לב העם‪.‬‬ ‫"אומר לך 'הדרכה' לבר מצוה‪ .‬הנך עומד לקבל אורח‪ ,‬יצר טוב‪,‬‬ ‫בערבו של יום הגיעו הרבנים לעיר יפו‪ ,‬שם סיימו את 'מסע‬ ‫שהוא מלאך‪ .‬מן הראוי שתקיים בו מצוות הכנסת אורחים‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫התשובה'‪ ,‬והתכנסו בביתו של המרא דאתרא רבי אברהם יצחק‬ ‫הכנסת אורחים בשלימות היא שמעניקים ונותנים לאורח את מה‬ ‫קוק לטקס סיום המסע‪ .‬הרבנית טרחה עבור האורחים החשובים‪,‬‬ ‫שהוא רוצה ואוהב‪ ,‬ולא את מה שבעל הבית אוהב‪ .‬על כן אגלה לך‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫פעם אירע שאחת הכלות הבטיחה את השושבינות לזוג חשוך‬ ‫והגישה בפניהם תה ועוגות להשיב נפשם‪.‬‬ ‫בנים‪ ,‬כסגולה להיפקד בזש"ק‪ .‬הבחור התנגד לכך ודרש שרבי חיים‬ ‫בנו של הרב זוננפלד ניגש לאביו ולחש באוזנו‪" :‬אבא‪ ,‬היום אתה‬ ‫ורעייתו יתכבדו בשושבינות‪ .‬משנודע הדבר לרבי חיים‪ ,‬הוא לא ידע‬ ‫בתענית יארצייט‪ ,‬שים לב שלא תשכח!" שמע זאת הרב זוננפלד‪,‬‬ ‫מנוח ושנתו נדדה‪ :‬מחד כאב את כאבה של הכלה‪ ,‬ומאידך הבין‬ ‫ומיהר ללגום מן התה הרותח כמה לגימות קטנות‪ .‬לאחר מכן הניח‬ ‫לליבו של החתן‪ ,‬שהרי הוא ורעייתו היו לו כאב וכאם‪.‬‬ ‫את הכוס מידו‪...‬‬ ‫בבוקר שלח להודיע לחתן כי טוב יעשה אם יוותר ויכבד את הזוג‬ ‫בנו המופתע חשב שאביו לא שמע טוב‪ ,‬אבל אביו רמז לו שזה‬ ‫חשוך הבנים בשושבינות‪ ,‬וכך אכן היה‪.‬‬ ‫בסדר‪ ,‬ותמיהתו גדלה עד מאד!‬ ‫לפקודת השנה נפקדו הזוג חשוך הבנים ונולד להם בן‪ ,‬ועשרים שנה‬ ‫כשנגמר הטקס ויצא הרב זוננפלד מהבית עם בנו‪ ,‬אמר לו‪" :‬בא‬ ‫לאחר מכן הוביל רבי חיים את בנו של תלמידו החתן המוותר אל‬ ‫ואסביר לך את אשר עשיתי‪ .‬זכרתי כי שרוי אני בצום ותענית‪ ,‬אבל‬ ‫מתחת לחופה‪.‬‬ ‫גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה‪ .‬הם טרחו מאד‬ ‫במצוה זו בשביל האורחים‪ ,‬וכיצד אוכל לפגוע בהם ולא לטעום‬ ‫ממה שהגישו לשולחן? ומכיון שחששתי שיפגעו מכך‪ ,‬התרתי‬ ‫הגאון רבי איסר זלמן מלצר שלח את‬ ‫לעצמי ללגום מן התה בעיצומה של התענית‪ ,‬ומיהרתי לעשות זאת‬ ‫מרן הגרא"מ שך לחפץ חיים עבור‬ ‫בעוד התה רותח‪ ,‬כדי שלא תהיה לי הנאת החיך מהשתיה‪ .‬כמו כן‬ ‫ברכה לבנים לבתו‪ ,‬והחפץ חיים בירך‬ ‫שתיתי רק כמה לגימות‪ ,‬שיהיה פחות מהשיעור‪"...‬‬ ‫ונפקדה בילד אחד‪ ,‬ועברו כמה שנים‬ ‫העיקר שלא לפגוע ברגשות הזולת!‬ ‫ולא נפקדו‪ .‬וקרא הגרא"ז לרב שך‬ ‫ושאל‪" :‬איך החפץ חיים בירך?"‬ ‫פעם אירע שאחת הכלות הבטיחה את‬ ‫"וַ ּיַ ַעׂש ה' לְ ָש ָׂרה ּכַ ֲא ֶשׁר ִּדּבֵ ר" (בראשית כ"א‪ ,‬א')‬ ‫השושבינות לזוג חשוך בנים‪ ,‬כסגולה‬ ‫להיפקד בזש"ק‪ .‬הבחור התנגד לכך ודרש‬ ‫בספר 'הפנקס' מובא כי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר שאצל‬ ‫שרבי חיים ורעייתו יתכבדו בשושבינות‪.‬‬ ‫החפץ חיים כל ברכה התקיימה‪ ,‬והוסיף וסיפר‪ :‬הגאון רבי איסר זלמן‬ ‫משנודע הדבר לרבי חיים‪ ,‬הוא לא ידע‬ ‫מלצר שלח את מרן הגרא"מ שך לחפץ חיים עבור ברכה לבנים לבתו‬ ‫מנוח ושנתו נדדה‪ :‬מחד כאב את כאבה‬ ‫ובעלה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם‪ ,‬אב"ד פתח תקוה‪ .‬החפץ‬ ‫של הכלה‪ ,‬ומאידך הבין לליבו של החתן‪,‬‬ ‫חיים אכן בירך והם נפקדו בילד אחד‪ .‬עברו כמה שנים ולא נפקדו‪.‬‬ ‫שהרי הוא ורעייתו היו לו כאב וכאם‬ ‫וקרא הגרא"ז לרב שך ושאל‪" :‬איך החפץ חיים בירך?"‬ ‫והשיב שהחפץ חיים אמר‪" :‬שיזכו לבנים" ‪ -‬לשון רבים‪ .‬ואמר‬ ‫"וַ ה' ּפָ ַקד ֶאת ָש ָׂרה ּכַ ֲא ֶשׁר ָא ָמר" (בראשית כ"א‪ ,‬א')‬ ‫הגרא"ז‪ :‬אם כן אין מה לדאוג‪ .‬וכך הווה‪.‬‬ ‫ענין השידוכים אצל בחורי ישיבת מיר בזמן שהותם בשנחאי היה‬ ‫מבוכה גדולה‪ .‬בחורים רבים כבר הגיעו לפרקם‪ ,‬ובשנחאי לא היו כי‬ ‫סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‪ ,‬והובאו הדברים בספר‬ ‫אם בנות פליטים‪ ,‬אשר מצבן הרוחני לא היה תואם את שאיפותיהם‬ ‫'באר הפרשה'‪ :‬לפני כשמונים שנה היה בעיה"ק ירושלים קמיע‬ ‫של בני הישיבה‪ .‬הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל עטה על עצמו את‬ ‫שכתבו הט"ז בכבודו ובעצמו‪ .‬סיפורי מופת רבים נקשרו באותו‬ ‫גלימת האחריות‪ ,‬ופעל רבות‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬להשיא את בני הישיבה‪.‬‬ ‫הקמיע‪ ,‬שעל ידו נפקדו עקרות ונרפאו חולים‪ ,‬עד שבא מאן דהו‬ ‫"כח התורה שורף את הכל!" טען רבי חיים‪ ,‬ועודד בכל תוקף קשרי‬ ‫ורצה להעתיקו כצורתו ובמתכונתו‪ ,‬ולא ידע שבפתיחת הקמיע‬ ‫שידוכין לבני הישיבה‪.‬‬ ‫נפסדת סגולתו‪ .‬פתחו ומצא כתוב בו בזה"ל‪" :‬אני דוד בן שמואל‬ ‫מצבם הכספי והנפשי של בני הישיבה‪ ,‬יחד עם תחושת היתמות‪,‬‬ ‫הלוי‪ ,‬עמלתי על התוספות בחולין דף צ"ו ע"א‪ ,‬בזכות זה יעזור ה'‬ ‫הטילו על רבי חיים ורעייתו תפקיד כפול ומכופל‪ :‬להיות לבני הישיבה‬ ‫שכל העקרות יוושעו וכל החולים יתרפאו"‪.‬‬ ‫החתנים כאב וכאם‪ ,‬ופעמים רבות אף שימשו כשושבינים בחופתם‪.‬‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫מדוע ראוי לשתות תמיד לפני ברכת המזון?‬ ‫ובאיזה מקרה אין לשתות לאחר ברכת המזון?‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬אומר אברהם אבינו ע"ה לאורחיו‪" :‬ואקחה פת לחם‬ ‫וסעדו לבכם אחר תעבורו"‪ .‬וכותב המשך חכמה‪" :‬על דרך הלצה‪ ,‬דשיטת‬ ‫ה'יראים' דאכילה בלא שתיה אינו חייב בברכת המזון‪ ,‬לכן אמר ואקחה פת‬ ‫לחם‪ ,‬שלא אתן לכם רק לחם לאכול בלא שתיה‪ ,‬ולכן ַא ַחר‪ ,‬סמוך‪ ,‬תיכף‪,‬‬ ‫תעבורו‪ ,‬שלא תצטרכו לברך"‪[ .‬ואגב‪ ,‬זהו המקום היחיד בו משתמש המשך‬ ‫חכמה בביטוי "דרך הלצה"]‪.‬‬ ‫שיטת רבי אליעזר ממיץ‪ ,‬בעל ה'יראים'‪ ,‬מבוססת על דברי הגמרא על‬ ‫הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת"‪ ,‬שהוא המקור בתורה לברכת המזון‪:‬‬ ‫"ואכלת – זו אכילה‪ ,‬ושבעת – זו שתיה"‪ ,‬וכיון שרק לאחר מכן נאמר‬ ‫"וברכת"‪ ,‬הרי שרק לאחר האכילה והשתיה יחד ישנה חובת ברכה מן התורה‪ .‬אולם‪ ,‬אף ה'יראים' עצמו מודה שאם אינו תאב לשתות‪ ,‬אף‬ ‫אם היה צמא מעט ‪ -‬חייב מן התורה לברך ברכת המזון אף על האכילה לבדה‪ .‬ברם‪ ,‬לדעת רוב הפוסקים דברי הגמרא הללו הם 'אסמכתא'‬ ‫בעלמא‪ ,‬ואין כוונת חז"ל שרק לאחר השתייה מתחייב האוכל בברכת המזון‪ ,‬אלא המקרא כפשוטו – שלאחר שאכל ושבע מתחייב מן התורה‬ ‫בברכת המזון‪ ,‬ואף אם היה צמא לפני ברכת המזון ולא שתה‪ .‬ועיקר ההלכה כדעה זו‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬אם אכל ושבע ולאחר מכן הסתפק אם ברך‬ ‫ברכת המזון‪" ,‬ספקא דאורייתא לחומרא"‪ ,‬ועליו לברך מספק‪ ,‬אף במקרה שהיה צמא לאחר אכילתו ולא שתה‪ .‬ומאידך‪ ,‬אם אכל ושתה‪ ,‬אך‬ ‫לא שבע‪ ,‬אינו מברך מספק‪ ,‬אם כי גם במקרה כזה ראוי ליטול ידים ולאכול לחם בשנית‪ ,‬כדי לברך ברכת המזון‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לכתחילה ראוי לשתות תמיד לפני ברכת המזון‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬האחת – כדי לקיים את מצות ברכת המזון מן התורה אף לשיטת‬ ‫ה'יראים'; והשניה – שאם היה צמא לפני ברכת המזון ולא שתה‪ ,‬וישתה מיד לאחריה‪ ,‬יתכן שלדעת ה'יראים' יתחייב שוב בברכת המזון‪ ,‬כיון‬ ‫שלדעתו רק עתה חל עליו החיוב מן התורה‪ .‬ואף מי שאין ברשותו משקה לשתות כי אם כוס אחת של יין‪ ,‬עדיף שישתה אותה לפני ברכת‬ ‫המזון‪ ,‬מאשר שיברך עליה ברכת המזון; אולם‪ ,‬אם שלשה אנשים אוכלים יחד ואין ברשותם כל משקה מלבד כוס אחת יין‪ ,‬עדיף ש'יזַ מנו'‬ ‫ויברכו ברכת המזון על כוס יין‪ ,‬מאשר שישתו לפני ברכת המזון‪.‬‬ ‫[שו"ע קצז‪ ,‬ד‪ ,‬משנ"ב כה‪ ,‬כו ו־כח‪ ,‬ושעה"צ יח; ביאורים ומוספים דרשו‪ ;26-27 ,‬משנ"ב קפד‪ ,‬טו ו־כב‪ ,‬ושם קעד‪ ,‬ה‪ ,‬ושעה"צ יא]‬ ‫מרק ירקות שעירבו בו גבינה צהובה –‬ ‫באיזה מקרה מותר לאכול רק את הירקות?‬ ‫ומה פירוש המושג 'נַ "ט ּבַ ר נַ "ט'?‬ ‫מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי‪ ,‬טעם הבשר שנפלט מהסיר ונבלע‬ ‫במאכל הפרווה‪ ,‬מכונֶ ה 'נותן טעם ּבַ ר נותן טעם'‪ ,‬ובקיצור‪' :‬נ"ט בר‬ ‫נ"ט'‪ .‬והיינו‪ ,‬שהטעם שהכלי בלע מהמאכלים הבשריים שהתבשלו‬ ‫בו הוא 'טעם ראשון'‪ ,‬והטעם שהכלי פולט למאכל הפרווה הוא 'טעם‬ ‫שני'‪ ,‬וטעם זה קלוש הוא ואין בכוחו להפוך את מאכל הפרווה לבשרי‪,‬‬ ‫ולכן מותר לאוכלו ביחד עם חלב [וראה במקורות]‪ .‬ובמאכל ֶׁשכולו או‬ ‫רובו חריף לא נאמר היתר זה של נ"ט בר נ"ט‪ ,‬משום שבכוח החריפות‬ ‫בעינו‬ ‫יוצא הטעם הבלוע בכלי במידה כזו שנחשב כאילו הוא עומד ֵ‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫בתוך המאכל‪ ,‬כך הטעם הבלוע במאכל הוא 'טעם ראשון' ולא 'טעם שני'‪ .‬אולם‪ ,‬אם המאכל החריף מתבשל במים המהווים רוב לעומתו‪ ,‬או‬ ‫וחלקי התבשיל האחרים יחד עם המים מהווים רוב לעומתו – דינֹו ככל מאכל אחר‪ .‬וכן אם בישלוהו בדבש‪,‬‬ ‫שהוא מתבשל עם דברים נוספים ֵ‬ ‫פעמים שהדבש מבטל את חריפותו ואזי אין הבדל בינו לבין מאכל אחר‪.‬‬ ‫ויש אומרים‪ ,‬שהיתר 'נ"ט בר נ"ט' אמּור רק בנוגע למאכל פרווה חם שהונח בכלי בשרי‪ ,‬או מאכל פרווה צונן שהונח בכלי בשרי חם‪ ,‬שבאופן‬ ‫הקלו בה‪ .‬אבל מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי – על ידי הבישול נפלט טעם חזק מהכלי ונבלע במאכל והוא נחשב‬ ‫זה הפליטה קלושה ולכן ֵ‬ ‫כ'טעם ראשון'‪ .‬ולכתחילה מחמירים כדעה זו‪ ,‬דהיינו שאין מערבים מאכל פרווה זה בחלב‪ ,‬אך בדיעבד אם ֵערבוהו בחלב מותר לאוכלו‪.‬‬ ‫שמי הבישול מקבלים את הטעם מהכלי‬ ‫ודעת אחרונים רבים שאין להקל בדיעבד אלא במאכל שהתבשל – כגון ירקות שהתבשלו במרק – ֵ‬ ‫והם מעבירים אותו למאכל‪ .‬אבל במרק וברוטב שבתבשיל‪ ,‬וכן במאכל שנאפה או נצלה‪ ,‬שמקבלים את הטעם ישירות מהכלי‪ ,‬אין להקל אף‬ ‫בדיעבד‪ .‬ופעמים שאף במאכל שהתבשל הדין כך – כאשר בסוף תהליך הבישול מתאדים ֵמי הבישול‪ ,‬כמו בבישול אורז או פסטה‪ ,‬והמאכל‬ ‫מקבל את הטעם ישירות מהכלי‪.‬‬ ‫ועוד בענין זה‪ :‬ההיתר של 'נ"ט בר נ"ט' אינו אמּור אלא בטעם של היתר‪ ,‬דהיינו טעם של בשר או חלב‪ ,‬שאין בו כל איסור לכשעצמו ורק‬ ‫בעירבוב שני המינים חל עליהם איסור; שבאופן זה 'טעם שני' אינו 'חזק' דיו בשביל ליצור איסור חדש‪ .‬אבל טעם שיש בו איסור מצד עצמו‬ ‫והוא בלוע בכלי‪ ,‬אוסר את המאכל הבולע ממנו אף באופן של נ"ט בר נ"ט‪ .‬ולדוגמה‪ :‬כלי שהתבשל בו בשר בחלב – הטעם הבלוע בו הוא טעם‬ ‫של איסור‪ ,‬והוא אוסר כל מאכל שבלע ממנו כדין בשר בחלב‪ .‬וכך הדין בנוגע לאכילת מאכל שהתבשל בפסח בכלי שבלוע בו חמץ‪ ,‬שהרי‬ ‫חמץ הוא איסור מצד עצמו‪ .‬ולדעת רוב הפוסקים‪ ,‬כך הדין גם כשטעם החמץ נבלע בכלי לפני הפסח; ויש חולקים‪ ,‬משום שבשעת בליעת‬ ‫הכלי לא היה החמץ אסור‪ ,‬ופעמים שמצרפים שעה זו להקל‪ .‬וכל האמּור לעיל וכאן לאיסור‪ ,‬הוא בנוגע לכלי 'בן יומו'‪ ,‬דהיינו שלא חלפו‬ ‫עשרים וארבע שעות מעת שנבלע בו הטעם; ולענין כלי שאינו בן יומו‪ ,‬ראה במקורות‪ .‬וכמו כן‪ ,‬כל האמּור לאיסור‪ ,‬הוא רק באופן שכמּות‬ ‫'בטלה' בתערובת על פי כללי דין 'ביטול ברוב'‪.‬‬ ‫הטעם הנפלט מהכלי למאכל אינה ֵ‬ ‫שו"ע תמז‪ ,‬ה‪ ,‬מג"א כד‪ ,‬משנ"ב ס ו־סה‪ ,‬ושעה"צ עט‪ ,‬פא ו־פב; וראה משנ"ב סא; בו"מ דרשו‪ 89 ,88 ,‬ו־‪.96‬‬ ‫פ"ת יו"ד צה‪ ,‬ב; וראה שו"ע שם צה‪ ,‬ב‪ ,‬ש"ך יו"ד צה‪ ,‬ג‪ ,‬ובא"ח שנה ב פר' קורח יג‪ .‬וראה עוד בכל הנ"ל]‬ ‫מדוע נהגו בני אשכנז שלא‬ ‫לאכול בפסח דג מלוח?‬ ‫מוצרי חלב‪ ,‬דגים מלוחים‪ ,‬ירקות כבושים‪ ,‬וכיוצא בהם‪ ,‬שנמלחו‬ ‫במלח שלא נבדק כראוי מחמץ – מנהג בני אשכנז שלא לאוכלם‬ ‫למעט ביום טוב אחרון בחוץ לארץ‪ .‬אולם‪ֵ ,‬אלו מתוך‬ ‫בפסח‪ֵ ,‬‬ ‫המאכלים הנ"ל אשר נהוג לשוטפם במים לפני אכילתם בכל‬ ‫ימות השנה‪ ,‬נהגו לאוכלם בפסח לאחר שטיפתם שלוש פעמים‬ ‫במים תוך כדי שפשוף‪ .‬ולכתחילה יש לשוטפם לפני הפסח‪ .‬ונהגו‬ ‫גם להשרותם במים למשך שלוש שעות‪ ,‬כולל החלפת המים בין‬ ‫שטיפה לשטיפה‪ ,‬ובדיעבד ַדי בהשרייה למשך מחצית השעה‪.‬‬ ‫ובפסח עצמו אין לבצע השרייה זו בכלֵ י מאכל‪ .‬ומאכלים שמעורב‬ ‫בהם מלח שלא נבדק מחמץ כראוי‪ ,‬אשר לא נהוג לשוטפם במים‬ ‫לפני אכילתם בשאר ימות השנה‪ ,‬כגון ירקות כבושים – מנהג בני אשכנז שלא לאוכלם בפסח אף לאחר שטיפתם‪ ,‬משום שיש לחשוש שאם‬ ‫ויתרה מזו‪ ,‬בנוגע לדגים מלוחים החמירו שלא‬ ‫יתירו לאוכלם לאחר שטיפה‪ ,‬ישכחו ולא ישטפום‪ ,‬שהרי לא נהוג לשוטפם בשאר ימות השנה‪ֵ .‬‬ ‫לאכול בפסח אף כאלו שנהוג לשוטפם‪ ,‬מחשש שיאכלו דגים שלא נהוג לשוטפם וישכחו לשוטפם‪ .‬ורק ביום האחרון של פסח בחוץ לארץ‪,‬‬ ‫נהגו לאכול דג מלוח מהסוג שנהוג לשוטפו בשאר ימות השנה‪.‬‬ ‫[שו"ע תמז‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב מז‪-‬נא‪ ,‬שעה"צ נח‪ ,‬וביה"ל ד"ה הבשר; בו"מ דרשו‪]73 ,‬‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ אריו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כוללי חבור‪" ‬ס ברחבי ה‡ר‪:‬‬ ‫מפעלי ה‪‬ורה‬ ‫„רכי הור‡ה‬ ‫יערו‪„ ‬ב‪‬‬ ‫בני בר˜‬ ‫‡חיעזר‬ ‫‪‬ור‪ ‬מ‪‬ה‬ ‫זיו י‪‬ר‡ל‬ ‫עמלים ב‪‬ורה‬ ‫בי‪ ‬ה‪‬ם‬ ‫לחזו‪ ‬בנועם ה'‬ ‫ברכ‪ ‬הנחל‬ ‫˜וסון‬ ‫היכל ה‪‬ם‬ ‫מ‪‬כנו‪‬‬ ‫זכרון ‡פרים‬ ‫בעלז‡‬ ‫‡‪‬כנז‬ ‫‪‬ערי מ‪‬פט‬ ‫‡לע„‬ ‫זכרון מ‡יר‬ ‫היכלי ה‪‬ורה‬ ‫מניין ‡ברכים פר„ס כ‪‬‬ ‫‪‬ור‪ ‬חיים‬ ‫יחי ר‡ובן‬ ‫‡הלי ‡‪‬ר‬ ‫‚ן יבנה‬ ‫בי‪ ‬ה‪‬ם‬ ‫זכרון ‡ליעזר‬ ‫‡מונ‪‬ך בלילו‪‬‬ ‫זכרון ‡ליעזר‬ ‫ˆמח „ו„‬ ‫‡הל ‪‬ו‪‬נה‬ ‫חניכי הי‪‬יבו‪‬‬ ‫בי‡ל‡‬ ‫מור‪‬ה ו„ע‪‬‬ ‫טבריה‬ ‫‡‪„‬ו„‬ ‫עופרים‬ ‫כפר סב‡‬ ‫‪‬ומרי ‪‬ב‪‬‬ ‫˜‡רלין סטולין‬ ‫חוסן י‪‬ועו‪‬‬ ‫ב‡ר ‡ברהם‬ ‫נ‪‬יבו‪ ‬יהו‪‬ע‬ ‫יו„עי ‪‬ור‪‬ך‬ ‫היכל ה‪‬למו„‬ ‫ויזני‪‬‬ ‫עפולה‬ ‫בי‪ ‬יהו„‡‬ ‫בי‪‬ר‬ ‫יערו‪„ ‬ב‪‬‬ ‫מו„יעין עילי‪‬‬ ‫ירו‪‬לים‬ ‫ברכ‪‡ ‬הרון‬ ‫„ור‪‬י ˆיון‬ ‫עפולה מרכז‬ ‫בני הי‪‬יבו‪‬‬ ‫נוה יע˜ב‬ ‫נ‡ו‪ ‬עילי‪‬‬ ‫‚ור‬ ‫לעלוב‬ ‫רכסים‬ ‫עטר‪ ‬למה‬ ‫‪‬ערי ‪‬בונה‬ ‫ˆנˆנ‪ ‬המן‬ ‫בי‪ ‬מ‪‬‬ ‫ברכ‪ ‬מר„כי‬ ‫ה‪‬כונ‪‬י חפˆיבה‬ ‫‡הל ל‡ה‬ ‫‡ור הˆפון‬ ‫‚'י˜וב‬ ‫מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו‬ ‫‪dirshu@dirshu.co.il‬‬ ‫נושא‪ :‬׳נ„רים פלוס׳‬ ‫בעמ„ו‪‬‬ ‫‪‡ 02-5609000‬ו‬ ‫ופניות בכל‬ ‫׳„ר‪‬ו׳‬ ‫‪ | 02-5609000‬לשאלות‬ ‫‪ 45‬מו˜„‬ ‫ירושלים |‬ ‫להˆטרפו‪‬‬ ‫דרשו | רח' הקבלן‬