באר הגן · BEER HAGAN — וירא (2026-10-26)

בעזהשי"ת
שיחות מלוה מלכה
מוצאי שבת קודש
פרשת לך לך
אור לי"ד מרחשון תשפ"ז
בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ
בני ברק תובב"א
ישמח לב מבקשי השם
בס"ד מגישים אנו בזה
שיחות מלוה מלכה
ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות
ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה
להיות שותפים לזכות את ישראל
וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן
החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן
אפשר לפנות להמייל של המערכת Bhagan111@gmail.com
או בטלפון של השיעורים
ארץ ישראל | 073-888-1889 :ארה"ב | 1-518-613-0137 :אנגלי'020-8147-7102 :
ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה 6-1
כמו"כ אפשר לפנות
בארה"ק050-410-7962 :
בחו"ל00447432097989 :
פרנס הגליון -פרשת וירא
נדבת
הרה"ח ר' שמחה בונם שווארטץ הי"ו
מאנטריאל
לזכר נשמת
הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע
בן הגה"ח רבי דוד יצחק זצ"ל
נסתלק ז"ך מרחשון תשנ"ט
יה"ר שזכותו הגדול וזכות כל הצדיקים
יגינו בעדו להתברך בכל מילי דמיטב
יו"ל
ע"י מערכת "באר הגן"
כל הזכויות שמורות
מאמר פ˙יחה
דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא
מצינו רמז נפלא בספה"ק 'אגרא דכלה' בפרשתן בענין 'סעודת מלוה מלכה' ,על
הכתוב )בראשית יג ,יב( 'ויאהל עד סדום' ,דתיבת ויאה"ל היא אותיות אליה"ו ,ותיבת
סד"ם נוטריקון ס'עודתא ד'דוד מ'לכא ,לרמז כי אליהו הנביא זכור לטוב כותב בעת
סעודת מלוה מלכה את כל אשר פעלו ישראל ביום שבת קודש לקרב הגאולה.
ובהגהות שם הובאו דברי המדרש )בראשית רבה מא ,ד( על הפסוק )תהלים פט ,כא(
מצאתי דוד עבדי ,היכן מצאתיו ,בסדום .ובספה"ק רמזו בזה ,דסד"ם ר"ת ס'עודתא
ד'דוד מ'לכא משיחא ,אשר שם בסעודת מלוה מלכה נמצא דוד המלך ע"ה ,והוא רמז
נפלא על גודל קדושת סעודה זו.
ענינא דפר˘ה
בענין אורו של אברהם אבינו
הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע היה אומר ,דכאשר נכנסים לפרשת לך לך ,הרי זה
בבחינת 'יתרון האור מן החושך' ,כי אורו של אברהם אבינו ע"ה מאיר את העולם ,עס
באלייכט די וועלט .וידועים דברי הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע מגור בביאור חתימת
הברכה 'מגן אברהם' ,כי בכל איש ישראל נמצא ניצוץ מאברהם אבינו ע"ה ,אשר אי
ג
אפשר לו להתקלקל לעולם ,ובזה יש לכל אחד ואחד מישראל חיזוק גדול בכל מצב
שהוא ,כי אורו של אברהם אבינו מאיר בקרבו תמיד.
והנה אורו של אברהם אבינו ,הוא האור של אמונה ,וכדאי' באור החיים הק' )פרשת
ויצא עה"כ לולי אלקי אברהם( בלשונו הק' 'אלקי אברהם' -פירוש ,אלקי שפירסם אלקותו
ואמיתתו ,והודיע בעולם נוראותיו ,אשר הוא הבורא הוא המשפיע ושופט בצדק.
-
ואיתא בשל"ה הק' )שער האותיות ,אות א' – אמת ואמונה ,פסקא מ"ח( דלא די במה שהאדם
מאמין בלבו שהכל מאת השי"ת ,אלא צריך להוציא האמונה בפיו ,וכותב בלשונו הק':
'וכל מה שיקרה לאדם יאמין שהוא מאתו יתברך ,כגון שפגע בו אדם רע וביזה אותו
וקללו יקבל באהבה כי ה' אמר לו קלל ,והוא שלוחו של מקום מפני חטאיו ,וכמו שאמר
דוד על שמעי בן גרא )שמואל ב ט"ז ,י( .ומסיים השל"ה הק'' :ככה יתנהג בכל המקראות
הן טובים הן רעים יאמין ויאמר מאת ה' היתה זאת'.
-
והרה"ק רמ"ח מסלאנים זי"ע היה אומר בשם הרה"ק מרוזין זי"ע ,וחזר על דבריו
פעמים רבות ,בביאור הכתוב )דברי הימים א טז ,כז( 'עוז וחדוה במקומו' ,דהנה השי"ת
הוא מקומו של עולם )מדרש ריש פרשת ויצא( ,ומי שזוכה להכיר ולידע שהשי"ת הוא
מקומו של עולם ,ומשגיח על הכל בהשגחה פרטית ,בפרטות ובפרטי פרטות -הרי
הוא שרוי תמיד בעוז וחדוה ,כי כאשר האדם יודע שכל אשר נעשה עמו הוא מאת
השי"ת ,אין לו מקום לעצבות ודאגה ,אלא לבו מלא שמחה ובטחון בהשי"ת.
-
וכעין זה היה הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זי"ע מפרש ,דמי שאינו חי באמונה ,הרי כל
דבר הנקרה לפניו עלול להביאו לידי עצבות ומרה שחורה וחייו אינם חיים ,ואי אפשר
לזכות לשמחה אמיתית אלא על ידי אמונה בהשי"ת.
ובזה פירש הכתוב בפרשת עקב )דברים ח ,ג( 'על כל מוצא פי ה' יחיה האדם' ,דהיינו
על כל מוצא -כל דבר ומאורע אשר ימצא את האדם ,יאמר פי ה' -שכך יצא מפי
השי"ת וכך גזרה חכמתו יתברך ,ועל ידי זה יחיה האדם -כי בכח האמונה יזכה לחיות
בעולם ,שזהו חיים של שמחה וחיות דקדושה.
ד
ענינא דפר˘ה
עבודתו של אברהם אבינו
בספר דברי יצחק )להגאון מסוואליווא זצ"ל ,הוספות מבן המחבר אות י"ב( מביא בזה"ל,
שמעתי מש"ב אדמו"ר הגה"ק מהרי"מ מסאפינקע שליט"א )-ה"ה הרה"ק בעל אמרי יוסף
זי"ע( ,בשם אביו ,הוא דודי הרה"ק מוה"ר שמואל צבי זצ"ל ראב"ד מונקאטש ,בשם
הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע ,על הפסוק )בראשית יד ,יח( ומלכי צדק מלך שלם
הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון.
ודקדק על תיבת 'והוא' ,דנראה לכאורה כמיותר לגמרי ,דהיה יכול לכתוב 'ומלכי
צדק מלך שלם כהן לאל עליון' ,ולמה הוצרך לכתוב תיבת 'והוא'.
וביאר בדרך צחות כדרכו בקודש ,וסיפר כי שם בן נח היה צדיק זקן ,גדול הדור ורבי
מפורסם ,ויקם רבי חדש ,אברך רבי אברעמילע -כלשונו הקדוש של הרה"ק
מפרימישלאן -ונעשה מפורסם מאד ,ונהרו אליו מכל העברים לשמוע דברי אלקים
חיים ,ועזבו את הרבי הזקן ונתקרבו כולם אל הרבי החדש.
והתחיל שם בן נח לשאול אחר מעשיו של הרבי החדש ומה טיבו ,כי כולם עזבו אותו
ודבקו באברהם ,והשיבו לו שהוא מכניס אורח גדול ,וביתו פתוח לרווחה בהפלגה
יתירה ,אמר להם ,אם כן הרי הוא רק מכניס אורח ולא רבי ,עוד סיפרו לו מפזרון
צדקתו ומנדיבת לבו אשר עושה ,אמר להם ,אם כן הרי הוא גם בעל צדקה ,אבל על
כל פנים ענין רבי מנין מגיע לו .אבל עם כל זה ,כאשר ראה ושמע כי כולם נוסעים
אליו ,נתיישב בדעתו לתהות על קנקנו ,ואמר אלך ואראנו מה הוא בלא מעלותיו של
צדקה וגמילות חסדים.
וזה יאמר הכתוב ,ומלכי צדק מלך שלם -זה שם בן נח כידוע' ,הוציא לחם ויין' -
היינו שהוציא מן החשבון מה שאברהם אבינו ע"ה היה בעל צדקה ומכניס אורח,
והעמיד זאת מן הצד ,כי אמר אראה את פניו בלא זה ,ואז ראה כי והוא ,גם כן ,כהן
ה
לאל עליון -היינו שחוץ ממה שהוא בעל צדקה ומכניס אורח ,הרי הוא עובד השם
גדול וקדוש עליון .ע"כ שמעתי ממנו ,ודפח"ח וש"י) ,ומובא בקיצור בספה"ק אמרי יוסף(.
-
ואפשר להמליץ את זה גם על האי צדיק וקדוש הרה"ק רבי ישעי' מקערעסטיר זי"ע,
אשר נודע בשערים גודל מדת הכנסת אורחים שלו ,והיה מאכיל ומשקה לכל דורש
ומבקש ,והשפיע לחם ומזון לרעבים ולצמאים בהפלגה יתירה ,עד אשר נתקיים בו
הוציא לחם ויין כפשוטו ממש.
אמנם מלבד כל זאת ,הרי היה צדיק וקדוש עליון ,ועבודתו בקודש היתה נשגבה
מאד ,וגם אצלו יש לקיים הכתוב 'הוציא לחם ויין' ,שלא להפליג רק במעלת הצדקה
וחסד שלו ,רק לדבר אשר 'והוא כהן לקל עליון' שהיה קדוש עליון בכל מעשיו.
ויהי רצון שבזכות אברהם אבינו ע"ה ,אשר האיר את העולם באור האמונה ,ובזכות
דוד מלכא משיחא ,נזכה כולנו להתחזק באמונה שלימה וטהורה בהשי"ת ובהשגחתו
הפרטית על כל דבר ודבר ,ויתקיים בנו עוז וחדוה במקומו ,ונזכה לכל הישועות
וההשפעות טובות ,בני חיי ומזוני רויחי ,ולגאולה השלימה במהרה בימינו ,אמן
ענינא דפר˘ה
מענין מצות 'ברית מילה'
בספר תולדות שמואל בתולדות הגאון רבי שמואל מאונסדארף זצ"ל שכתב אחד
התלמידיםא ,מסופר ,שרבי שמואל זצ"ל שמע זאת מרבו הגאון רבי נטע וואלף ליבער
א .הוא כיהן ברבנות בעיר הקטנה אונסדארף ,ואע"פ שהציעו לו רבנות לכהן בעיירות גדולות ,לא אבה לעזוב
את מקומו ,מחמת טובת הבחורים שלמדו בישיבתו ,באמרו שטובת תלמידיו הוא לישאר בעיר קטנה ולא
ו
זצ"ל שהיה מגדולי תלמידי החת"סב .שסיפר מעשה נורא על מרן החתם סופר זי"ע,
דבאותם הימים היתה גזירת המלכות שאסור לגייר גרים ,ופעם אחת בגלילות
פרעשבורג הגיע גוי שרצה להתגייר והגיע אל השוחט דמתא לבקשו שיסדר לו גירות
וימול אותו ,ואכן עשו את הכל בצנעא ,אמנם אחר המילה לא פסק הדם מלזוב ,והיתה
סכנה גדולה לחיי הנימול ,והגוי התחיל לצעוק שחשב שרצו להרגו .והשוחט נחרד
מאוד כי אם יוודע הדבר של המילה הרי הם וכל ישראל בהסכנה מהשלטונות.
ומחמת גודל הסכנה ,לקח את הנימול ונסע עמו עם העגלה לפרעשבורג ,ונכנס לפני
מרן החתם סופר זי"ע לשאול כדת מה לעשות ,והשיב לו מרן החתם סופר זי"ע ,כי
מאחר שהדבר נוגע לסכנת כלל ישראל ,אין עצה אחרת אלא שיסע עם העגלה שלו
אל נהר הדונא ,ויכנסו שניהם יחד אל תוך המים במסירות נפש ממש ,כדי שלא יוודע
הדבר ויבואו לידי סכנה.
וקיבל עליו את פסק דינו של מרן החתם סופר ,ויצא לדרכו .ויהי בהיותם באמצע
הדרך ,כאשר נטה מדרך המלך והתחיל לנסוע לעבר הנהר ,שמע לפתע קול
מאחוריהם ,והנה זקן אחד רץ אחריו וקורא לעברם' ,למה אתם סרים מן הדרך' ,ואז
סיפר לו השוחט בהצנע את כל אשר אירע להם ופסקו של החתם סופר זי"ע ,אז הוציא
אותו זקן עלה אחד ,ונתן לו להניחו על גבי פצע המילה ,ואכן מיד נעצר הדם מלזוב,
והיתה להם ישועה גדולה ,ונתרפא הגר .וחזר אל מרן החתם סופר זי"ע וסיפר לו את
אשר אירע לו בדרך ,וכי נושע בדרך פלא.
להסתובב בעיר גדולה ,ולכן וויתר על רבנות בעיר גדולה ,ואכן זכה להעמיד תלמידים גדולי תורה ,וביניהם
הגאון מגאלאנטא זצ"ל והגאון מנייטרא זצ"ל ,ועוד) .ובהסכמה לספר זה ,מפליג הרב מגאלאנטא זצ"ל בשבח הספר(.
ב .ועל האופן שקנה תורה אצל רבי נטע וואלף זצ"ל מובא ג"כ שם בספר ,שהרב מאונסדארף זצ"ל למד בימי
בחרותו בפרעשבורג אצל הגאון הכתב סופר זי"ע ,והשתוקק מאד לקבל תורה גם מפי רבי נטע וואלף זצ"ל
שהיה הראש ב"ד בפרעשבורג ,אלא שרבי נטע וואלף היה מוסר שיעורים לבעלי בתים בלבד ,ולא הניח
לבחורי הישיבה להשתתף בהם ,באמרו כי מקומם של הבחורים הוא בישיבה ,ואין להם לבוא לשיעורים
המיועדים לבעלי בתים .אך מחמת גודל תשוקתו לשמוע דברי תורה מפיו ,היה רבי שמואל עומד מבחוץ אצל
החלון בהיחבא ,ומטה אזנו לשמוע את השיעור משם .והיה אומר ,כי אי אפשר לו לאדם להשיג תענוג גדול
יותר בעולם הזה ,מן התענוג שהיה לו בשמיעת דברי תורה מפי רבי נטע וואלף.
ועוד אמר ,כי אופן לימוד דף גמרא למד אצל רבי נטע וואלף ,שהיה מדקדק בכל תיבה ותיבה מדברי רש"י
הק' ומראה היאך כל קושיות הראשונים מיושבות בדקדוק לשונו של רש"י.
ז
והשיב לו מרן החתם סופר ,כי באמת לא מצא עצה אחרת להצלתם ,רק שיקבל על
עצמו מסירות נפש בפועל ממש להציל את כלל ישראל ,וידע בטח כי בזכות מסירות
נפשם ישלח השי"ת עזרו מקודש לרפא את הנימול ,ואותו זקן שנזדמן להם בדרך לא
היה אלא אליהו הנביא זכור לטוב ,וה'עלה' אשר נתן להם היה עלה מגן עדן ,עכדה"ק.
הגה"ק רבי צבי הירש מטשורטקוב זצ״ל
ט"ו מרחשון תקי"ד
רבי צבי הירש זצ"ל היה אביהם של האחים הק' הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זי"ע
ובעל ההפלאה זי"ע .ורבי צבי הירש זצ"ל עוד זכה להיות בהיכלו של הבעש"ט הק'
זי"ע.
~ שלום עליכם מלאכי השלום ~
סיפר כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א ,כי זקינו הרה"ק רבי איציקל
מפשעווארסק זי"ע היה מרבה לספר עובדא דלהלן ,והיתה תקופה של כמה חדשים
שהיה מספר עובדא זו מדי שבת בשבתו.
דהנה רבי צבי הירש זצ"ל היה שאר בשרו של הגה"ק רבי חיים כהן אב"ד לעמבערג
זצ"ל ,ופעם כאשר הגיע רבי הערשל טשארטקובער ללעמבערג ,התאכסן בבית קרובו
רבי חיים זצ"ל.
והנה בלעמבערג היה בית מדרש של חסידים ,ורבי הערשל הלך להתפלל שם בליל
שבת קודש ,ואילו רבי חיים כהן היה מתפלל בבית הכנסת שבעיר ,ולאחר התפילה
המתין רבי חיים כשתי שעות עד שחזר רבי הערשל מבית המדרש .ורבי חיים כהן היה
כהן ,וידוע דכהנים קפדנים הם ,וגם היה מבוגר קצת מרבי הערשל ,ובדרך כלל היה
ח
מקפיד על אלו המאחרים לבוא לסעודתו ,ולכן היו סבורים כי גם עתה כאשר יחזור
רבי הערשל מבית המדרש ,בודאי יעיר לו על איחורו משך כמה שעות.
אמנם כאשר נכנס רבי הערשל לביתו ,לא אמר לו רבי חיים מאומה ,והיה הדבר
לפלא גדול בעיני הנוכחים .ולאחר מכן שאלו בנו או אחד ממקורביו ,מפני מה לא אמר
לו מאומה ,והלא ראו עליו שהיה מקפיד על אשר המתין זמן רב כל כך.
והשיב רבי חיים כהן ,הנה בגמרא איתא )שבת קיט ,ב( 'שני מלאכי השרת מלוין לו
לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו' ,ועד עתה ידעתי מאמר חז"ל זה ממה שלמדתי
בגמרא ,אמנם עתה כאשר נכנס רבי הערשל לבית ,ראיתי בעיני ממש את שני
המלאכים המלווים אותו ,וממילא לא הייתי יכול לומר לו מאומה.
~ מי יתן מ'ציון' ישועת ישראל ~
הרה"ק רבי הערש מטשארטקוב זי"ע אמר כי מי מנכדיו אשר יצטרך לאיזה ישועה,
ויבוא על קברו יוושע .ובספר סמיכות משה שכתב נכד הרה"ק הרבי רבי שמעלקא
זי"ע מביא המו"ל בההקדמה אודות צוואת זקינו ,ומביא על הרה"ק רבי הערש מרימנוב
זי"ע והרה"ק השר שלום מבעלזא זי"ע ,שכאשר באו ממשפחתו לבקש מהם ישועה,
שלחו אותם ללכת על ציון זקינם רבי צבי הירש ,ששם מובטח להם שיוושעו.
-
ומענין לענין מסופר על הגאון רבי מנחם ווייס זצ"ל ,דומ"ץ מונקאטש ,אשר נתייתם
בהיותו בן שמונה שנים ,ונתגדל בבית דודו הרה"ק רבי אהרן מקרייז זי"ע ,בן הרה"ק
מצאנז זי"ע ,כי אמו היתה בת הגה"צ רבי יעקב וויינבערגער זצ"ל ,אשר היה גם חותנו
של רבי אהרן מקרייז.
ופעם אחת השתוקק רבי מנחם לנסוע אל הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע,
אמנם היה קשה לנסוע מצאנז לשם ,על כן אמר כי הוא נכד רבי הערש מטשארטקוב
זי"ע והוא הבטיח שנכדיו שיעלו על ציונו יוושעו לכן רוצה לנסוע לפקוד את הציון,
ואכן הסכים הרב מקרייז זי"ע.
ויהי כאשר הגיע לטשארטקוב ונכנס להיכלו של רבי דוד משה זי"ע ,קיבלו בסבר
פנים יפות ,ומיד תפס את מחשבתו ואמר לו בלשון קדשו' ,איר זענט דאך געקומען צו
אייער זיידן'...
ט
הגאון בעל חזון איש זצ״ל
ט"ו מרחשון תשי"ד
~ הלומד תורה לשמה ~
אחרי הסתלקותו הספידו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל בישיבת 'עץ חיים' ,ובין
הדברים אמר דרבי חיים וויטאל זצ"ל כתב שהאומר שלמד תורה לשמה -התנא רבי
מאיר מכחישו כי במשנה מצינו הרבה דברים שנאמר על הלומד תורה לשמה ולא
נתקיימו בו ,והפטיר רבי איסר זלמן :אבל על החזון איש אפשר לומר שלמד תורה
לשמה -והתנא רבי מאיר מסייעו! – שאכן זכה לכל המעלות שנמנו במשנה.
-
ובזה שזכה ללמוד תורה לשמה הרי בלימודו השפיע קדושה בכל סביבו .ושמעתי
סיפור נפלא מגודל ההשפעה של קדושת לימודו ,מה שסיפר לי נכדו של המחנך הר"ר
יוסף דב הלוי רוזענשטיין ז"ל מב"ב על זקינו ששימש משך שנים רבות כמחנך בכיתה
גבוהה בת"ת בבני ברק ,ודרכו היה תמיד שביום האחרון בשנה לקח את תלמידיו
למעונו של החזו"א שיבחן אותם ,ובזה נגמרה שנת הלימודים ושנות לימודם של
הילדים בין כותלי הת"ת ואח"כ עלו לישיב"ק.
באחד השנים היה לו לר' יוסף דב בכיתתו ילד אחד שלא למד כראוי וגם התנהגותו
לא היה בסדר ,ועשה מהפיכות בכיתה וכדו' ,ובסוף השנה כשנכנסו כל הכיתה לבית
החזו"א אז גם שם עשה רעש ומהפיכות ,והמלמד התנצל להחזו"א שהילד הוא תמיד
ככה ואינו לומד כלום בכיתה והתנהגותו ג"כ אינו כראוי ,אמר לו החזו"א שבצאתם
ישאיר את הילד אצלו לכמה זמן .ואכן כשנגמר הבחינה יצאו המלמד ועמו כל הילדים,
ורק ילד זה נשאר בפנים.
והמשיך המלמד לספר ,שהוא פנה לביתו ושכח מכל הענין ,והיות שהיה יום האחרון
בת"ת שוב לא פגש את הילד ולא ידע מה היה שיחתו עם מרן החזו"א.
י
והנה עברו כמה שנים מאז ,ופעם בליל שמחת תורה עלה המלמד להיכל ישיבת
פוניב'ז להשתתף בהקפות ,וראה שמוכרים שם את ההקפות תמורת דפי גמרא ,ושמע
שהכריזו שם של בחור שהוא רכש הקפה עבור סכום עצום של דפי גמרא ,וכששמע
את השם נזכר שזהו ילד ההוא שלא למד כלום אצלו בכיתה ,וכאן קנה ההקפות בסך
גדול של דפים ,והבין שיש לזה קשר לשיחתו הפרטית עם החזון איש אז.
וחיפש את הבחור ושאלו אם מכירו ,ונענה שבוודאי זוכרו שהוא המלמד בת"ת,
ושאלו שוב אם זוכר את הפגישה עם החזו"א והשיחה עמו ,וענה שבוודאי זוכר,
וכששאלו מה היה תוכן השיחה ,אמר הבחור :לא היה שום שיחה כלל וכלל ,רק
החזו"א ביקש ממני שאתיישב לצידו ופתח גמרא ומשך רבע שעה למד עמי גמרא,
ובשעת הלימוד הכניס בי מתיקות כזו בתורה ,ומאז ועד היום לא פסקתי פומי
מגירסיה! – זהו הכח של לימוד תורה לשמה.
~ למען לא ניגע לריק ~
מסופר על הגאון החזון איש זצ"ל ,שפעם אחת שלחו שליח מטעם הכולל שלו
לענגלאנד ,כדי לאסוף מעות לטובת הכולל ,ואמרו לו כי שם יוכל לאסוף גם המעות
הנצרכים לו להוצאות הדרך בחזרה לארץ ישראל.
אמנם למעשה לא עלתה בידו מאומה ,ולא הצליח לאסוף מעות כלל ,עד שהוצרכו
לשלוח לו מעות מארץ ישראל להוצאות הדרך בחזרה ,והיה האיש מלא בושה וכלימה
על אשר לא הצליח בשליחותו ,ולכן הסתתר ולא רצה לפגוש את החזו"א מחמת
בושה.
והנה כעבור כמה שבועות ,פגש בו מרן החזון איש זי"ע ברחוב ,והקדים לו שלום
עליכם ,ואמר לו ,שמעתי שחזרתם מענגלאנד ,ושמעתי שהיתה לכם הצלחה גדולה.
והאיש נבוך מאד למשמע הדברים ,כי הלא ידע שלא הצליח מאומה בשליחותו ,ולא
הבין כוונת החזון איש.
אמר לו החזון איש ,וכי לא שמעתם ,הלא הגיע משווייץ עשרת אלפים דולר לטובת
הכולל .השיב האיש בתמיהה ,והלא אני נסעתי לענגלאנד ולא לשווייץ ...נענה החזון
יא
איש ואמר לו ,וכי מי אמר לך שההצלחה צריכה לבוא דווקא מאותו מקום שעשית
ההשתדלות?! )-דהיינו שהוא עשה השתדלות בענגלאנד ,והפירות באו משווייץ(...
וזה יסוד גדול ,והדברים הם מה שכתב רבינו הרמח"ל במסילת ישרים )פרק כ"א(,
כי לא ההשתדלות הוא המועיל ,אלא שההשתדלות מוכרח ,וכיון שהשתדל הרי יצא
ידי חובתו ,וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו.
*
~ שומע תפילת כל פה ~
בספר מעשה איש )ח"ו( מובא מכת"י הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל ,שכתב אודות
הגאון חזון איש זצ"ל ,ובין הדברים כותב בזה"ל' ,כח הבטחון שלו והאמונה ,שרק
בתפילה בכוונה יכולים להעביר כל גזירה וצרה -היו שגורים בפיו ,ורוב פעמים השיב
על ענינים כאלה' :נו הקב"ה רוצה שתתפללו' ,עכל"ק.
*
~ זהירות בכבוד הבריות ~
סיפר הגה"ח רבי דוד לייב שווארץ ז"ל ,גבאי צדקה המפורסם ,כי בימים ההם עדיין
לא היתה בני ברק בנויה כולה ,והיה רגיל ללכת משיכון ויזניץ עד לבית החזון איש
זי"ע ,והוצרך לעבור דרך שדות ופרדסים ,אמנם היה אומר כי כדאי היתה לו כל
ההליכה כדי לזכות לקבל מטבע מידיו של החזון איש.
והיה החזון איש אומר לו ,אם אני עומד ב'פרשה ראשונה' של קריאת שמע ,תקח
בעצמך ,ואם אני עומד בפרשה שניה ,אתן לך בעצמי ,ואמר רבי דוד לייב כי אע"פ
שלפעמים הגיע בפרשה ראשונה ,ונטל בעצמו ,אך לא היה נוטל הרבה ...
וסיפר ,כי פעם אחת עבר שם בשעת הצהרים ,והחזון איש זי"ע עמד להתפלל מנחה
גדולה ,והיה רבי דוד לייב העשירי למנין ,אמנם החזון איש לא התחיל להתפלל ,אלא
המתין שיבוא עוד אחד להשלים המנין ,וכשנכנס הראה החזון איש להרה"ח ר' דוד
לייב ז"ל שיגש לפני התיבה ,ואכן ניגש והתפלל לפני העמוד.
לאחר התפילה ניגש אל החזון איש ואמר לו ,שתי קושיות יש לי ,חדא ,מפני מה
המתין רבינו לאחד עשר ,ולא הסתפק בעשרה שהיו שם? ועוד ,מפני מה שלח אותי
יב
לגשת לפני התיבה ,והלא אני חסיד ,וכי מקפיד שדייקא חסידים יתפללו לפני התיבה
אצלו?.
והשיב לו החזון איש ,אענה לך על שתי קושיותיך בחדר מחתא ,הנה היה כאן יהודי
בין המתפללים אשר מחמת ענין של גוף נקי חששתי מלצרפו למנין ,ועל כן הוצרכתי
להמתין עד שיהיו אחד עשר אנשים ,כדי שיהיו עשרה הראויים להצטרף למנין ,אמנם
חששתי שמא תחשבו שלא רציתי לצרף אתכם מחמת היותכם חסיד ...על כן שלחתי
אתכם לגשת לפני התיבה ,כדי שתדעו שאני מחשיב אתכם וכן מצרף אתכם למנין.
*
אגב מסופר ,כי פעם אחת בערב שבת קודש ,כאשר התפלל החזון איש מנחה גדולה
וחיפשו עשירי למנין ,והחזון איש היה מקפיד שכל העשרה יתפללו עמו .ועבר שם
חסיד ,אמר החזון איש שלא לקראו להצטרף למנין ,כי אצל החסידים יש כבר בתפילת
מנחה של ערב שבת טעם של שבת ,א שבת'דיגע טעם ,ואינו רוצה ליטול זאת ממנו.
הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע
בעל אהבת שלום
י"ז מרחשון תקפ"ו
~רגלי מוליכות אותי ~
בספה"ק רמתיים צופים )פרק ג אות י"ד( מביא ,כי בעת שבא בפעם הראשונה
להסתופף בצל הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע על חג הפסח ,והזכיר לפניו כי
ביום טוב העבר היה אצל הרה"ק בעל אהבת שלום מקאסוב זי"ע ,נענה הרבי ר' בונם
ואמר 'מיינע פוס ברענען צו גיין צו דעם איד' - .אף שמעולם לא הכירו.
*
יג
~שבת 'שלום' ומבורך ~
שמו של רבינו לא היה שלום ,אלא ספרו הקדוש נקרא בשם אהבת שלום ,ובהקדמת
הספר מבארים צאצאיו טעם קריאת שם זה ,על שם שלשה ענינים של שלום אשר
רבינו מרבה לדבר אודותם בספרו ,האחד הוא שבת קודש הנקראת שלום ,והשני הוא
מדת הצדקה ,כדכתיב )ישעיה לב ,יז( והיה מעשה הצדקה שלום ,והשלישי הוא מדת
היסוד הנקראת שלום ,בריתי שלום.
-
שמעתי מהרה"צ רבי יוסף נפתלי וואגשאהל שליט"א האדמו"ר משינאווא ,וחתן כ"ק
אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א ,שסיפר ,שזקינו הרה"ק רבי איציקל זי"ע היה מרבה
ללמוד בספה"ק אהבת שלום ,ואף כתב עליו הגהות .ואמר לי הנ"ל אשר לכאו' טעם
הדבר ,כי בספה"ק אהבת שלום מרבה לדבר מעניני קדושת שבת קודש ,והרה"ק רבי
איציקל זי"ע היה דבוק מאד בקדושת השבת ,ער האט זיך זייער געקאכט אין שבת.
וכן נחקק על מצבת קדשו של הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע " -כלתה נפשו ברוב עוז
ותעצומות לקדושת שבת".
*
~ קדושת ארץ ישראל ~
האדמו"ר מטשעחויב זי"ע מביא בספרו 'אוהל קדושים' מה שקיבל מאבותיו )וכן
סיפר כעי"ז הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זי"ע( ,כי זקינו הרה"ק בעל דברי יחזקאל
משינאווא זי"ע ,בחזרתו מארץ ישראל ,נסע דרך קאסוב להשתטח על ציון קדשו של
הרה"ק בעל אהבת שלום זי"ע.
והנה הגה"צ רבי פנחס יוסף דכנר מקאסוב זי"ע )חתן בעל תורת חיים זי"ע( ביקשו שיסור
לביתו לסעוד אצלו ,והשיבו הרה"ק משינאווא זי"ע כי בא להשתטח על הציון ,והבטיחו
כי לאחר מכן יבוא לביתו ,ואף קבע עמו זמן לביאתו.
ויהי כאשר עלה על הציון ,נתעכב שם זמן רב מאד ,עד שעבר הזמן אשר קבע לבוא
לבית הרה"ק מקאסוב ,וכאשר הגיע לבסוף לביתו ,התנצל על אשר נתאחר כל כך,
ואמר כי היה קשה לו לעזוב את הציון ,כי הרגיש שם קדושת ארץ ישראל ,ולא היה
ניחא לו לפרוש משם.
יד
נענה רבי פינחס יוסף ,ואמר לו ,האסט געטראפען ,וסיפר לו כי הרה"ק בעל אהבת
שלום זי"ע וגיסו הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע )היה חתן אביו הרה"ק רבי יעקב קאפל
חסיד זי"ע( נסעו פעם יחד אל הרה"ק רבי ארון לייב מפרעמישלאן זי"ע ,אביו של
הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זי"ע ,ורבי מאיר'ל היה אז ילד קטן ,וכאשר יצאו שני
הצדיקים מלפניו ,שאל רבי אהרן לייב את בנו רבי מאיר'ל ,וועלכער געפעלט דיר
בעסער פון די צוויי ,והשיב הילד על הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק.
אמר לו אביו רבי אהרן לייב ,לא כן ,אכן הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק עבד על עצמו,
שלאחר מאה ועשרים שנה יוליכוהו המלאכים לארץ ישראל ,ואילו הרה"ק בעל אהבת
שלום עבד על עצמו ,שבכל מקום אשר יהיה מונח שם ,יביאו לשם קדושת ארץ
ישראל.
נענה הרה"ק משינאווא זי"ע' ,ממש ממש מרגישים קדושת ארץ ישראל על הקבר'.
בך חותמין
בספה"ק זרע קודש )פרשת לך לך ,ד"ה והיה ברכה( כותב בזה"ל" :בך חותמין,
כשח"ו מתעוררים דינים וגבורות ומשם נמשך דברים לא טובים לנו ח"ו ,יש כח בנו
עמו ישראל להמשיך חסדים ממדה של אברהם שיפסקו הדינים והגבורות והדברים
ההם .וז"ש 'בך חותמין' ע"י מדה שלך חותמין וסותמין את הדינים שלא יתפשטו
ועושים אותם וסוף להדברים ההם שיהי' סוף להם ויפסוק ויתגלה החסד.
*
בימים אלו ,כאשר מתארכים לילות מוצאי שבת קודש ,ונוספת לנו שעה אחת ,וראוי
לנצל שעה זו לעסק התורה כראוי .ואמר הרה"ק האמרי חיים מוויזניץ זצ"ל על מאמר
חז"ל )בראשית רבה ס ,ח( "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים" ,דשיחתן
טו
של עבדי אבות ,היינו השיחה והסיפור ממעשי הצדיקים ודרכיהם הקדושים ,דבר יפה
ונעלה הוא עד מאד ,אמנם צריך שיהא מתורתן של בנים ,היינו לאחר שכבר עסקו
בלימוד התורה ,כי תחילה יש לקבוע עתים לתורה ,ורק לאחר מכן לעסוק בשיחתן של
עבדי אבות ובסיפורי צדיקים.
ויהי רצון שנזכה לכל ההשפעות טובות ,וזכות אברהם אבינו ע"ה ודוד מלכא משיחא
וכל הצדיקים יעמדו בעדנו ובעד כל ישראל ,להיוושע בכל מילי דמיטב ,בחסדים
וברחמים ,אכי"ר.
טז
גליון בעזהשי"ת
ממעיינו של הגה"ח
פרשת וירא רבי נפתלי גרוס שליט"א
[משיעור ליל ששי תשע"א-ד ] בני ברק ת"ו
בזה מפרש הרה"ק מסקולען לשון הכתוב דכתבה תורה עבודת אברהם אבינו -מדי יום ביומו בלי הפסק
'כחום היום' ,ולכאו' לפי דקדוק הלשון היה נכון יותר לכתוב
והוא יושב פתח האוהל כחום היום (יח ,א) רש"י:
'כחום השמש' (כדכתיב במקום אחר (שמואל א יא ,ט) מחר תהיה לכם
הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו
תשעה 'כחום השמש') ,אך לפי הנ"ל מבאר על נכון ,שזהו נתינת
באורחים וכו'
הטעם על שישב אברהם פתח האוהל -ולכאו' הלא חולה הוא
בספה"ק "נועם אליעזר" (להרה"ק מסקולען זי"ע) מפרש בזהא
ומה יהיה אם ימנע עצמו יום אחד מהכנס"א ,אך לא כן היה -
רק כחום היום -כי בלבו בערה ההתלהבות והקדושה של היום ע"פ הידוע מספה"ק שסיפורי התורה הם נצחיים ,ומראש צורים
-שאיך יעזוב יום אחד בלא מידת החסד ,בלא דביקות אראנו ללמוד ממעשיהם הטובים ,ובפרשה זו בסיפור הענין של
במידותיו ית"ש בפועל ממש ,וכידוע מזוה"ק (בפרשתנו קג). שליחות המלאכים הורה לנו התוה"ק על מדת הכנסת אורחים
עה"כ (חיי שרה כד ,א) 'ואברהם זקן בא בימים' -שבא עם כל של אברהם אבינו ,הגם שלא רק בפעם הזאת קיים מצוה זו,
הימים ,שכל יום תיקן במעשיו הטובים ולא עבר אצלו אפילו יום ואיתא בזוה"ק (ח"ג קד ).שבכל יום ויום היה הולך על פרשת
אחד לבטלה בלא תיקון ח"ו ,עיי"ש. דרכים לחפש אחר אורחים ולא נח ולא שקט עד שהכניס
* אורחים לביתו.
דבריו הקדושים הם יסוד גדול בעבודת השי"ת ,שבזמן ובכל זאת ציינה לנו התוה"ק עובדא זו דייקא כי בזאת נתגלה
שמתעורר אצל האדם חשק לעבודת הבורא אל יחשוב בדעתו
ביותר עוצם הפלגת מדת החסד שלו ,שאחרי שמל את עצמו
להניחו על מחר ,רק 'כחום היום' מדי יום ביומו עליו להשתדל
לנצלו לעבודת השי"ת.
לעת זקנותו בהיותו בן תשעים ותשע שנים ,ועוד ביום השלישי
הגה"צ רבי משה מידנר זצ"ל מראשי בני העליה בחבורתא למילתו שהחולשה גוברת אז מאוד ,וע"פ הטבע היה צריך
קדישתא דחסידי סלונים ,הלך פעם בדרכו מהישיבה במצב כזה לנוח על משכבו ,ועוד דהרי היה כחום היום שהוציא
בבראנאוויטש (שם כיהן כר"י) לביתו ,וכשכבר היה קרוב לביתו הקב"ה חמה מנרתיקה ואין יוצא ואין בא ,וראה והבין שהקב"ה
נעצר לידו מרכבה ,וביקשו בעל העגלה שיעלה למרכבתו ליסע עשה כן כדי שלא להטריחו באורחים ,ומה בכך אם יום אחד לא
עמו עד המקום שהוא צריך להגיע ,רבי משה הודה לו אך
יקיים מצוה זו ,הרי אונס רחמנא פטריה וכבר קיימה עד עתה
השתמט מלעלות באמרו שגר בקירוב מקום ,אך ההוא לא
בכל יום ויום ,וגם להבא יוכל להמשיך בקיומה ,ולמה לא ינוח
הניחו וביקש שוב ושוב עד שהחליט לגמול חסד עם בעל עגלה
ועלה למרכבתו. יום אחד מכאביו הגדולים -בכל זאת אברהם אבינו ע"ה לא
בדרך ,שאל את בעל העגלה לפשר מעשהו שכ"כ הפציר בו רצה להניח שיעבור עליו אף יום אחד בלי קיום מצות הכנסת
שיעלה למרכבתו ,נענה בעל העגלה :איש פשוט אני ,ובהיותי אורחים ,וישב בפתח אהלו ועיניו רחפו וחפשו אולי יראה
בעל עגלה אני מביא לפעמים חסידים לרבותיהם ,ופעם עוברים ושבים ויכניסם לביתו ,כל כך הגיעה התלהבות דקדושה
הבאתי קבוצת חסידים אל הרה"ק רבי משה מקאברין זי"ע,
של אברהם אבינו שלא לעזוב את מדת החסד הגדולה ,מדת
ושאלתי מהם שיחזרו בפני על מאמר בשם רבם ,אמרו לי
הכנסת אורחים אף על יום אחד ,ואפילו באונס גדול ,וכשראה
בשמו' ,שאיש יהודי צריך ליזהר שלא יעבור עליו יום מבלי
לגמול חסד ליהודי' -מאז קבלתי על עצמי לעשות חסד בכל את האנשים וירא וירץ לקראתם ,לא הלך לקראתם כדרך איש
יום ויום ,ועכשיו כבר פנה יום וראיתי שעדיין לא גמלתי שום חולה וזקן בן צ"ט שנה המתגולל בכאביו ביום שלישי למילתו,
חסד עם אף אחד ,לכן הפצרתי בכם כ"כ שתעלו למרכבתי, כי אם וירץ לקראתם כאיש גבור ,בשביל אהבת המצוה שיקדה
נענה לו רבי משה' :עכשיו עשית החסד האמיתי של היום- '... כאש בקרבו.
כלומר ,בזה שגילה לו מאמר יקר מהרה"ק מקאברין זי"ע עשה
עמו חסד הרבה יותר ממה שהסיעו במרכבתו.
הרי לך בזה ג"כ כהענין של 'כחום היום' ,כמו אאע"ה שלא א .בגודל צדקתו מציין שמאמר זה עלתה בדעתו 'בקידוש של שבת
וויתר אף על יום אחד מעשיית חסד. קודש'.
א
מעשה זו להודיענו שהעיקר מה שהשי"ת דורש מאתנו הוא עוד מסופר על הגה"ח רבי מרדכי חנא פוקס ז"ל שהיה
החשק והרצון בפיך ובלבבך רעותא דלבא ,וגמר המעשה יגמור מהחסידים המובהקים אצל הרה"ק ה"אהבת ישראל" זי"ע,
ופעם בבוקר ביקשה ממנו בתו שיסור לביתה לשתות קאווע
השם יתברך שיהיה לטוב.
לפני כניסתו לביהמ"ד לתפילה ,ומתחילה סירב ורק
*
וע"ז מביא רבי צדוק עוד :שמעתי בשם רבינו ר' בונם (- כשהפצירה בו הרבה -הסכים ,אדהכי והכי התאחר קצת
וכשנכנס לביהמ"ד ,ראה שהפסיד שמיעת ברכת השחר מפי
מפרשיסחא) זצוקללה"ה שאמר ,שהמכוון בכתוב (תהלים כז ,ד)
האהב"י ,והצטער מאוד על זה ,ואחר התפילה שמעו איך
'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש' -היינו ששאל מאת ה' שמייסר את עצמו ואומר בינו לבין עצמו 'בעל תאווה שכמותך,
שזה יהיה המבוקש שלו .וזהו שנאמר 'אותה אבקש' -אשר - וכי קאווע היית צריך?! הרי הפסדת הברכות' ,ניגש אליו אחד
'שבתי בבית ה'' וגו כי העיקר הוא הרצון ,עיי"ש המתפללים ושאלו על מה מצטער כ"כ ,הלא שמע הברכות
ובספה"ק "נועם אלימלך" מבאר בחינה זו בפרשתנו לגבי אתמול ובע"ה גם ישמע למחר ,ומה בכך שהחסיר יום אחד ,אך
נסיון העקידה ,שלמעשה הלא היה כולו רק רצון ולא מעשה, רבי מרדכי חנא שראה בשמיעת הברכות עבודה גדולה של
התחזקות בעבודת ה' לאותו יום ,נענה לו בבחינה הנ"ל' :נעכטן
שבסופו של דבר לא נשחט יצחק ,וכותב בזה"ל' :אך הענין הוא
איז געוועהן פאר נעכטן ,און מארגן איז פאר מארגן ,אבער
דהנה הבורא ברוך הוא וברוך שמו יתעלה אשר קדשנו במצותיו
היינט האב איך פארפאסט' (-אתמול היה בשביל אתמול ומחר
וצונו לקיים מצותיו ,אין צורך לו יתברך עשיית מצותיו רק שזה יהיה בשביל מחר ,אבל זה של היום הפסדתי)
ריח ניחוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו ,שעיקר רצון הבורא
יתברך הוא שיהיה לאדם רצון מלא ושלם לעשות רצונו יתברך אצל הקב"ה נחשב הרצון כמעשה
ונמצא אחר כוונת הלב הן הן הדברים אם כיוון לבו לעשות איזה
והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו וגו' (יח ,ח)
מצוה לשמו יתברך ברצון מלא ושלם חשיב לפניו יתברך מיד
בספה"ק "פרי צדיק" (אות י') מדייק דלכאורה טפי היה
כאלו כבר עשאה מאחר שכוונתו שלימה'ג עכל"ק.
להתורה להזכיר מה שזן אברהם אבינו לבני אדם הצריכין
למזונות ,ואיך שפרסם אלקותו יתברך שיהיה נקרא אלקי
עקידת יצחק -הזכרת זכותה בכל יום הארץ ,אמנם מכל פעולות אלו לא נכתב בתורה רק ברמז 'ויטע
אי' בשו"ע (סימן א' סעיף ה') "טוב לומר פרשת העקידה בכל אשל וגו' ויקרא שם בשם ה'' (להלן כא ,לג)ב ,ואילו כאן בתחילת
יום" .ואכן כך נוהגים בכל תפוצות ישראל כחלק מהתפילה לומר פרשתנו כשהכניס המלאכים לביתו ,שהם לא הוצרכו למזונות
את פרשת העקידה ,ובתפילה להשי"ת שיזכור גם לנו את וגם לא לפרסום מלכות שמים ,כתבה תורה כל פרטי הסעודה
הזכות של אברהם אבינו שכבש את רחמיו לעשות רצונך .וכן באריכות האיך שהאכיל למלאכים שכלל לא היו צריכין
אי' בטורי זהב (סק"ד) ליתן טעם לדבר לאמרה בכל יום שהוא למזונותיו -ואכלו רק לכבודו (וכמו שאמרו במדרש רבה (שמו"ר מז,
בכדי להזכיר זכות אבות בכל יום ויום. ה) 'עלת לקרתא הלך בנימוסה' [-הנכנס לכרך יתנהג כמנהגיו]) ,ובגמרא
* ובמדרש חשיב על כל פרט שפרע הקב"ה לבניו במדבר ,בישוב,
וידוע שזכותה של העקידה נמשך מאז ועד היום ,וכמבואר ולעתיד לבא?!
ברש"י בלשון הכתוב על סכין העקידה שנקרא בשם 'מאכלת' ומבאר הענין ,על פי מה שנאמר (נצבים ל ,יד) כי קרוב אליך
(כב ,ו) ' -שאוכלים מתן שכרה עד היום' ,ע"כ .וטעם לדבר הדבר מאוד 'בפיך ובלבבך לעשותו' -ולא כתיב ובמעשיך,
שנוחלין שכרה עד עולם ,מובא מהרה"ק הרבי ר' מנחם מענדיל והטעם ,שהשי"ת דורש מהאדם רק הרצון -בפיך ובלבבך ,וגמר
המעשה מסייע השם יתברך וזהו שנאמר לעשותו -וכמו
ג .אמנם כמובן דאי אפשר לישאר במחשבה בלי מעשה ,כפי שאמרו בגמרא (סנהדרין קו ):הקב"ה ליבא בעי וכו' .ונכתב בתורה
שממשיך הרבי ר' אלימלך זי"ע' :ואף על פי כן ההכרחי לאדם לעשות
ולגמור המצוה במעשה כי זה בלתי אפשרי לאדם שיעמוד על כוונתו ב .ונדרש (סוטה י' ).ויקרא שם בשם ה'' -אמר ריש לקיש אל תקרי
בבירור שיהא בכוונה שלימה ברצון מלא גם אם ידמה לו לאדם ויקרא אלא ויקריא -מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה
שכוונתו כוונה שלימה לעשות המצוה לשמו יתברך לא יאמין לעצמו בפה כל עובר ושב ,כיצד ,לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם
עד שיגמור המצוה כי כן טבע חומר גוף האדם למנעו מלחשוב וכי משלי אכלתם משל אלקי עולם אכלתם -הודו ושבחו וברכו למי
מחשבות ברצון מלא ושלם'. שאמר והיה העולם.
ב
וצלול כבשעת הנסיון כמקדם ,לא היה הנסיון נחשב לכלום, מרימנוב זי"ע (ילקוט מנחם בד"ה ויאמר אברהם) בזה"ל :ידוע מכל
ובוודאי אין תימה מי שיודע שעומד לפני מלך גדול ונורא שלא הספרים ומהמדרשים גודל המניעות שהיה לו לאבינו אברהם
ימרוד בו והוא רואהו .אמנם ענין הנסיון שמסתלק בהירות ע"ה אז בשעת העקידה ,שהיה לו אז כל המניעות שיכול להיות
האדם ,והרי הוא בא לידי נסיון ,וכובש יצרו באמונתו ומתחזק בעולם ,כי לא לחינם המצוה הזאת עומדת לנו מאז ועד עתה
לשוב לבוראו -אז הוא נקרא עומד בנסיון. ולדורנו ולדורות דורותינו עד עולם ,ובזכותה ניצלים אנחנו מכל
ומפרש :כן היה אצל אברהם אבינו ,וכמבואר בכתוב (כב ,ד) מיני פורעניותד ,אזי בוודאי עשה אז השטן כל מיני התחבולות
'וירא את המקום מרחוק' ,כי הקב"ה נקרא מקום ,שהוא מקומו אשר היה באפשר לעשות ועם כל זה לא עלתה בידו ,ואבינו
של עולם ,שהשי"ת היה נראה לו כעומד 'מרחוק' ,ולא היה יכול אברהם ע"ה בגודל חמימות והתלהבות הבוערת בקרבו אש
אברהם אבינו להשיג דרך דביקותו כמו בשאר פעמים .אח"כ גדול ונורא לעשות ולקיים רצון כבוד קונו ,לא הביט על כל זאת
אומר עוד בביאור דברי אברהם לנעריו (שם פסוק ה)' :שבו לכם וגבר על הכל והלך בשמחה גדולה להעלות לעולה את בנו יחידו,
פה עם החמור' ,שאברהם אבינו המשיך בדרכו בלעדם ,וטעם עיי"ש באורך.
הדבר כיון שחשב ,שכמו בזמן יציאתו מבית אביו ולוט היה עמו
לא התייחד הדיבור אליו ,לכן חשב שגם כעת נסתלקה ממנו עקידת יצחק -יסוד מסירות נפש לדורות
שכינה בשבילם. ובטורי זהב (שם) מביא עוד טעם לאמירת פרשת העקידה
וכך עבר על אברהם כל מעשה העקידה מבלי שום בהירות, בכל יום ,והוא בכדי להכניע את יצרו כמו שמסר יצחק נפשו
ורק אחרי העקידה שב אברהם אבינו אל מדריגתו הראשונה להשי"ת ,ע"כ .והנה ידוע מספה"ק שפרשה זו הוא היסוד של
והבהירות והדביקות .ובזה ביאר ג"כ דברי ה"תרגום ירושלמי" מסירת נפש בכלל ישראל ,שבמשך הדורות מסרו רבים את
בסוף העקידה עה"כ (פסוק יד) "ה' יראה" -אתה הוא דחמי נפשם לה' ,והכח שבקרבם הוא מעקידת יצחק.
ולא מתחמי' ( -אתה הוא 'רואה ואינו נראה') ,דהיינו שאחרי בספר "משך חכמה" (אמור ,עניני ר"ה) מבאר מענין עקידת
העקידה כשחזר לאברהם בהירותו נודע לו עתה שהקב"ה רואה יצחק שהשפעתה לכל דור ודור ,וז"ל :זכות ישראל מה שנחלו
את האדם תמיד ,גם כשהאדם אינו מרגיש הבהירות כנ"ל, מיצחק ,למסור עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם השי"ת
עכתודה"ק. הנקרא עליהם -זהו בזכות עקידה ,שבניו עוקדים כל
תאוותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת ה'
עקידת יצחק היה נגד המושכלות ותורתו ,ע"כ.
של אברהם אבינו -ובכל זאת לא הרהר והעומק בדבריו ,שאין כוונת 'עקידה' -דווקא לעלות על
ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את המוקד למען קדושת שמו יתברך ,אלא כל אחד ואחד מישראל
אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני (כב ,א). שמוסר מרצונו העצמי ושאלת חייו -היינו שמקריב ומבטל
רש"י :יש מרבותנו אומרים אחרי דבריו של שטן ,שהיה מקטרג רצונו להשי"ת -הוא עקידה ,ודבר זה שייך לכל אחד בכל עת
ואומר שמכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך לא פר וזמן .
ולא איל ,אמר לו הקב"ה כלום עשה אלא בשביל בנו ,אילו
הייתי אומר זבח אותו לפני לא היה מעכב.
*
ומנסיון העקידה יש ללמוד גם לדורות עולם איך יתגבר האדם
ולכאו' תמוה ,הלא טענת השטן לא נתיישב בזה שיביא את
על כל נסיון העובר עליו ,וראוי ללמוד ולהתחזק בדברי הרה"ק
יצחק לקרבן ,כי למעשה בעת שערך הסעודה לא הביא שום
המגיד מקאזניץ זי"ע בספה"ק "עבודת ישראל" בפרשתנו (ד"ה
קרבן להשי"ת? ומבאר ה"חתם סופר" (ויקרא ,עה"כ "אם עולה
ויקרא) וזל"ק :דהנה בשעת הנסיון כשמנסה הקב"ה את האדם
קרבנו" ,בד"ה ועד"ז) בהקדם קושיא על עצם טענת השטן ,למה
בדבר ,מסתמא בזו הרגע כביכול מסתיר קדושתו ,וממעט
בכלל היה לו להביא קרבן בעת סעודתו ,ומבאר שהכוונה בקרבן
השגת האדם אשר היה לו מקדם ,כי לולי האדם יהיה ברור
זו הוא ,כי מרוב אכילה ושתיה ,יכול האדם לבוא לידי חטאיםה.
ד .ובספה"ק "שפת אמת" (תרל"ה ,בד"ה עתה) מבאר לשון הכתוב
ה .כי לפעמים ,רוב טובה מביא את האדם לבעוט בה' ,ע"ד "וישמן (תהלים ס ,ו) 'נתת ליראיך נס להתנוסס' ,דכל הניסים הנעשים לבני
ישורון ויבעט" (האזינו לב ,טו) ,וכן "ורם לבבך ושכחת" (עקב ח ,יד) .ואכן ישראל ,באים מכח הנסיונות של אברהם אבינו שעמד בכולם ,עיי"ש.
ג
נח"ר מזה ,כבר היה אברהם מביא את ישמעאל ואפי' את יצחק והן הנה היה טענתו של שטן ,שאמנם ראה שלא חטא אברהם
לקרבן להשי"ת. בפועל ,אבל איך אפשר שבכל הסעודות הללו לא הרהר אברהם
והנה כאן אמר לו השי"ת' :קח נא את בנך את יחידך והעלהו אבינו אפילו פעם אחת -והשטן הלא אינו יודע מחשבות
לעולה' ,ושמע אברהם אבינו בקשה מהשי"ת דבר הנוגד את כל שבלבו ,ולכן טען שבוודאי אי אפשר לערוך סעודה מבלי שום
הדברים שהשיג ,כי לפי ידיעתו והשגתו הלא אין ה' חפץ בקרבן הרהור ,ולכן היה לו לאברהם להביא לכה"פ 'עולה' -המכפר על
אדם ,וכאן מבקש שישחט את יצחק ,א"כ אולי טעה בכל הרהור הלב ,וזה היה טענתו של שטן -שמכל הסעודה לא הביא
המושכלות שלו ,וכל אמונתו הלא בנויה על המושכלות ,ואפשר שום קרבן אפילו על חטא בהרהור.
הכל טעות ,וגם טעה בזה שהתקוטט עם אנשי דורו על האמונה. והקב"ה רצה להשקיטו ולהביא לו ראי' שאברהם מתנהג
ובכל זאת ,אברהם אבינו בתום לבבו לא הרהר כלל אחרי דברי בתום לבבו ,ואינו מהרהר כלום על השי"ת ,והא ראי' -כי גם אם
השי"ת ,ועשה המצוה בתמימות בלי חכמה .והנה אברהם יצטרך להביא את בנו שזהו הדבר הגדול שיכול להביאו לידי
ששמע מה' בעצמו היה לו מסי"נ ל'תורה שבכתב' ,ויצחק אבינו הרהור אחרי מידותיו יתברך ,והיש מקום להרהר יותר מזה,
שלא שמע רק מפי אביו וגם הוא ידע כמותו שאין ה' חפץ אפ"ה לא יהרהר ,ולכן מוכח מזה שלא הצטרך להביא קרבן
בקרבן אדם ובכל זאת הסכים לישחט ,וזהו 'אמונת חכמים', בסעודתו ,כי לא חטא בשום חטא אפילו בהרהור ,ע"כ.
ובזה הראה מסי"נ ל'תורה שבעל פה'. *
ובסוף דבריו מסיים החת"ס :בהא סלקינן ,יצחק מסר נפשו ובענין שהיה לו לאברהם להרהר במעשה עקידת יצחק ולא
על דברי חכמים במה שהוא חוץ לשכל ולא הרהר אחר חכמים הרהר ,ראוי להסמיך בזה את דבריו הק' של ה"חתם סופר" זצ"ל
בתשובותיו (או"ח סי' ר"ח בד"ה אך) שמבאר על נכון ענין נסיון
ומשום הכי אמרינן (תפילת זכרונות במוסף דר"ה) 'ועקידת יצחק
העקידה ,שאברהם ויצחק היו חכמים גדולים ,ככתוב (בחקותי כו,
לזרעו היום ברחמים תזכור' -היינו להמצייתין לתורה שבע"פ
מב) "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק" וגו' ומפרש
ואינם מהרהרים אחר דברי החכמים ותקנותיהם וגזירותיהם,
כמו יצחק אבינו בשעת העקידה ,אבל מי שאינו בכלל זה -אין רש"י שכל אחד היה כדאי לעצמו -היינו שכל אחד השכיל
לו חלק בתפילה זו ,עכדה"ק. בעצמו מה שהשכיל אביו .והנה האנשים האלו השכילו ענין
וסוד הקרבנות ,שהיו בונים מזבחות והקריבו קרבנות וידעו עד
היוצא מזה ,שאם כי היה לו לאברהם להרהר ,אחר שבדברי
היכן הדבר מגיע ,ומה שאפשר להשכיל בו .וברמב"ם בסוף
ה' שישחט את בנו נמצא שטעה בכל המושכלות שהשיג ,בכל
הלכות מעילה (פ"ח ה"ח) כתב שענין הקרבנות הוא חק וסוד
זאת עשה הכל בתום לבבו .ובמאמר זה מחת"ס מובן היטב
שלא נגלה לנו[ ,ואע"פ שאי' ברמב"ם (במורה נבוכים) טעמים
דבריו לעיל מה שהשיב הקב"ה להשטן ,שאילו היה מצווה את לקרבנות -שם כתב רק בכדי להשקיט לב ההדיוטים ואין זה סוד
אברהם להקריב את בנו ,דבר שיסתור להמושכלות שלו ,ויהיה הדבר] ,אבל האבות הם הבינו סוד זה כדאי' ברמב"ן (ויקרא),
לו מקום להרהר -ובכל זאת יקיים דברי ה' ולא יהרהר ,כי וראי' לדבר כי הלא לא היה להם תורה ,ובכל זאת הקריבו
אברהם אבינו אינו מהרהר על ה'. קרבנות ,וזאת כיון שהשיגו את סוד הקרבנות ,ובעת השגת סוד
הקרבנות מבינים שא"א בשום אופן כלל שירצה הקב"ה בקרבן
אדם .וממשיך החת"ס בראי' לדבר :שאילו היה לו להשי"ת
לעילוי נשמת
מרת הענא ב"ר שמואל ע"ה
טהאלער
ַ נהגו בשביל זה להתענות תעניות בה"ב אחרי המועדים ,כלשון המגן
נלב"ע כ"ב מרחשון תשכ"ט אברהם (סי' תצ"ב סק"א) מחשש שמתוך משתה ושמחה בא לידי
ת .נ .צ .ב .ה. עבירה.
ו .יש נידון בזה ,בתוס' מסכת שבת (יב ):מבואר שהמלאכים יודעים
מחשבות האדם ,אולם השל"ה הק' (עשרה מאמרות) מאריך בזה ,ומסיק
שאינם יודעים.
לקבל הגליון או ליטול חלק בההוצאות לזכות את הרבים ניתן לפנותbhagan111@gmail.com :
להארות והערות ניתן לפנות 0548449360 :או לפקס074.701.2640 :
ד
