לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — וירא (2026-10-26)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
וירא תשכ"ח (חלק ג) -שיד
וירא תשכ"ח (חלק ג)
ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך
• תפלת אברהם אבינו ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך היא תפלה לדורות
שלא תסתלק השכינה מבני ישראל • נועם אלימלך :צדיק אף כשמדבר
עם אנשים עטוף בזה תפלה להקב"ה • לצדיקים יש השראת השכינה
בכל מקום בואם ,ובפרט בעשיית מצוה .והקדושה נשאר באותו מקום.
וזהו החשיבות של ְק ִביעות ָמקוֹ ם לִ ְת ִפ ָלה וְ לַ תוֹ ָרה • וְ ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְק ָראו
וַ ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה ,היינו בשעה שמכין עצמו במחשבתו להתפלל • ביאור ענין
מה שהערביים היו משתחוים לאבק שברגליהם • חשיבות עפר ארץ
ישראל ,ומה שנוהגין להשים ממנה בקברים • המשניות ותורה שבעל
בפה הם מסטורים וסודות של הקב"ה • הדיבור עם רשעים יש בו
סכנת היזק • אריז"ל :הפיכת סדום ,כדי לשבר כח הקליפה ,ולהוציא
משם התשלשלות נשמת דוד ומשיח •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו ג)
מערכת לשון
(חלק
גבול ידוע © תשכ"ח
השגת לשון כל הזכיות שמורות
וירא ואיסור
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ★ ★ ★ ★ ★
ָ ) זייער ( 41מינוט מתוך 82 לשון קדשו -קונטרס שיד (חלק ג)
718-298-4641 ברוקלין: קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
0330-150-758 ענגלאנד: 718-650-2970 פעקס:
7921428.3 פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 835פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר אליקים געציל בערגער הי"ו (בהרב יושע נחמן) הר"ר משה הערש דייטש הי"ו
לנישואי בתו – עב"ג החתן נתן בנימין נ"י לאירוסי בנו החתן פנחס אליעזר נ"י -עב"ג בת
בן הר"ר יואל וויינבערגער הי"ו (ב"ר הלל) הר"ר סיני אייזיקאוויטש הי"ו (ב"ר משה צבי מאיר)
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
הרה"ח המפואר ,רחים ומוקיר רבנן ,עושה חסד לאלפים, הרה"ח ,איש האשכולות ,חכם ונבון ,איש אמונו של רביה"ק
תלמיד רביה"ק מעיר סאטמאר ודבוק בו בכל נפשו ומאודו זי"ע בהקמת והנהלת הקהלה והמוסדות ,ורשם דברי תורתו
רבי חנני' יו"ט __ליפא ז"ל פריעדמאן רבי חנני' יו"ט (ליפא) ז"ל קויפמאן
ב"ר חיים ארי' ז"ל ב"ר אברהם ז"ל
נפטר כ"א חשון תשע"ט נפטר כ' חשון תשל"ג
הרה"ח ,ממקורבי רביה"ק זי"ע ,וזכה לשמחו באמרותיו הרה"ח ,מוכתר בכתר שם טוב ,פאר המעלות והמדות,
רבי ארי' (לייבעלע) ז"ל בערקאוויטש רחים ומוקיר רבנן ,מדקדק בקלה כבחמורה,
הסתופף בצל רביה"ק זי"ע ונפשו קשורה בנפשו
ב"ר שלמה ז"ל -נפטר כ"ד מרחשון תשנ"ו
ע"ה ,ב"ר משה ז"ל גיט
וזוגתו החשובה מרת
רבי יוסף ז ל וויינשטאק "
נפטרה כ"א חשון תשע"ב ב"ר יחזקאל שרגא ז"ל -נפטר כ"א חשון תשע"א
הרה"ח ,עסק בתורה ערב ובוקר ,ונזהר בכבוד ת"ח ,גומל חסד
האשה החשובה והצנועה
בהצנע לכת ובסבר פנים יפות ,התאבק בעפר רביה"ק זי"ע
מרת אלטא רישא ע"ה פריעדמאן והלך לאורו ,עזר למוסדות חינוך הטהור ולהוצאת ספריו הק'
ב"ר אלימלך הלוי ז"ל רבי אביגדור שלום ז"ל מייזעלס
נפטרה כ' חשון תשד"מ ב"ר דוד מרדכי ז"ל -נפטר כ"ב חשון תשפ"א
האשה החשובה והצנועה
מרת פיבי ע"ה ראזענבערג
ב"ר אברהם ז"ל -אשת הרה"ח ר' בנציון משה הי"ו
נפטרה י"ט חשון תשפ"ג
הגה"צ ר' אהרן זאב ב"ר בן ציון מאליק זצ"ל האדמו"ר מסאמבור ,כ' חשון תשפ"ה
הרבנית אסתר מרים ע"ה אייכענשטיין ב"ר שמואל ז"ל ,אשת כ"ק אדמו"ר מגאלאנטא שליט"א ,כ"ב חשון תשע"ג
הר"ר יעקב נחמי' ב"ר חיים צבי יאקאבאוויטש ז"ל ,כ"ג חשון תשס"ב
מרת בילא ב"ר יצחק דוב ,אשת ר' משה בראך ז"ל ,ט"ו חשון תשפ"א
הר"ר יקותיאל יודא ע"ה ,ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס ,כ"ב ניסן תשפ"ו
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
ג קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
א
קושיות ודקדוקים בפרשת וירא
הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ְּּכחֹם ַה ּיוֹ ם.
ַו ֵּ ּי ָרא ֵּא ָליו ה' ְּּב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא ְּו ּ
זאגט רש"יאַ ,ו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה' [ ְּב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא] ,הוא שנתן לו עצה על המילה ,לפיכך ָ
נגלה עליו ה' בחלקו.
טו
קושיא ז – מתוך הדרוש
ז) [ובעיקר הדבר מה שכתב רש"י ,דלפי שממרא נתן עצה על המילה ,לפיכך נגלה עליו הקב"ה
בחלקו .יש להבין הענין בזה ,למה בשביל זה נגלה עליו הקב"ה בחלקו ,דמשמע שיש קישור בין אלו הב'
(הקושיא בדברי רבינו ,באות צז) ענינים].
טז
הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל,
[שאמר לו הקב"ה] מאלְּ ,ו ּ כא ָ ווידעראום שטייט אין מדרשב ָ
נא ַ
גאר ַאן
געמאכט ָ
ַ האסט ּ ֶּפ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִביםֶּ ּ ,פ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ַל ֵּ ּג ִרים ,דו ָ
פאר ֵּג ִרים. ָאפענע טיר ַ
כ
קושיא ח
במדרש :וְ הוא י ֵֹשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ,שפתח פתח טוב לעוברים ושבים ,ולגרים .ושלעתיד לבא אברהם יושב על פתח
גיהנם ,ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכהְ .כחֹם ַהיוֹ ם .לכשיבוא אותו היום שכתוב בו ִכי ִה ֵנה ַהיוֹ ם ָבא
ב ֵֹער ַכ ַתנור .ויש להבין השייכות מכל זה לענין הפרשה
הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל,
נאך אויס ווייטער[ ,שמקודם אמר כדלעיל] ְּו ּ דער מדרש פירט ָ
[שאמר לו הקב"ה] ּ ֶּפ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ְּל ֵּג ִריםְּ ,ו ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים.
נאך ַאן גאר ָ זאגט ער ָ הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהלָ , זאגט דער מדרשגְּ ,ו ּ דערנאך ָ ָ און
ינו זיצן ביים זאגט דער מדרש רבה ,לעתיד לבא וועט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ ַאנדערע בחינהָ .
האט וואס ער ָ ריינלאזן קיין 'נִ ּמוֹ ל' .און דער ָ ָ יה ּנֹם[ ,און] ער וועט נישט ַא ּ ֶּפ ַתח ֶּשל ֵּ ּג ִ
ש ְּך ָע ְּר ָלתוֹ זיין פון די קטנים [שמתו עד שלא סאך ,וועט מען אים מוֹ ֵּ געזינדיגט חלילה ַא ַ
מלו ,ונותנו על הרשעים ,ומורידן לגיהנם].
[וממשיך המדרש] ְּּכחֹם ַה ּיוֹ ם ,לכשיבוא אותו היום שנאמר [בו] (מלאכי ג ,יט) ִּכי ִה ֵּ ּנה
דאס וועט זיין לעתיד ,ביים [יום] ִדין ַה ָגדוֹ ל[ .און] ער וועט וואס] ָ ַה ּיוֹ ם ָּבא ּב ֵֹּער ַּכ ַּתנּ ּורָ [ ,
יהנֹם [להציל את הנימולים]. דעמאלטס] זיצן ביים ֶּפ ַתח ֶּשל ֵּג ִ ָ [
א ברש"י (יח ,א)ַ :ו ֵּי ָרא ֵּא ָליו .לבקר את החולה .אמר רבי חמא בר חנינא ,יום שלישי למילתו היה ,ובא הקב"ה
ושאל בשלומוְּּ :ב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא .הוא שנתן לו עצה על המילה ,לפיכך נגלה עליו בחלקו.
ב בבראשית רבה (מח ,ח)ֶּ ּ :פ ַתח ָהא ֶֹּהל .פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים ,פתח טוב פתחת לגרים ,שאלולי ַא ְּת לא
בראתי שמים וארץ ,שנאמר (ישעי' מ ,כב) ַו ִי ְּמ ָת ֵּחם ָכא ֶֹּהל ָל ָש ֶּבת ,שאלולי ַא ְּת לא בראתי גלגל חמה ,שנאמר
(תהלים יט ,ה) ַל ֶּש ֶּמש ָשם א ֶֹּהל ָב ֶּהם ,שאלולי ַא ְּת לא בראתי את הירח ,שנאמר (איוב כה ,ה) ֵּהן ַעד יָ ֵּר ַח ְּולֹא יַ ֲא ִהיל.
ג בבראשית רבה (שם בהמשך) :אמר רבי לוי ,לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ,ואינו מניח אדם מהול
מישראל לירד לתוכה .ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם ,מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד
שלא מלו ,ונותנה עליהם ,ומורידן לגיהנם ,הדא הוא דכתיב (תהלים נה ,כא) ָש ַלח יָ ָדיו ִב ְּשל ָֹמיו ִח ֵּלל ְּב ִריתוֹ ְּּ ○ .כחֹם
ַה ּיוֹ ם .לכשיבוא אותו היום שכתוב בו (מלאכי ג ,יט) ִּכי ִה ֵּ ּנה ַה ּיוֹ ם ָּבא ּב ֵֹּער ַּכ ַּת ּ
נּור.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון ד
דאס עפעס ַא ִקישור [ענין יום הדין דלעתיד] מיט דעם [עם ענין
האט ָ
וואס ָ
ח) [ויש להבין] ָ
הפרשה דמיירי ממילת אברהם ,ועם דברי המדרש בתחילה שפתח אברהם פתח לעוברים ושבים].
כא
קושיא ט
בפסוק והוא י ֵֹשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ,פירש רש"י ,ביקש לעמוד ,אמר לו הקב"ה ֵשב
ואני אעמוד ,ואתה סימן לבניך ,שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין
זאגט רש"יד ,ביקש לעמוד ,אמר לו הקדוש ברוך הוא 'י ֵֹּשב' [ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל]ָ ,
[אויף] ְּו ּ
הוא ֵּשב ואני אעמוד ,ואתה סימן לבניך ,שנאמר (תהלים פב ,א) ֱאלֹ ִקים נִ ָ ּצב ַּב ֲע ַדת ֵּקל ,ביי
די דיינים[ ,שיהיו] הדיינים יושבים ,והקדוש ברוך הוא נִ ָ ּצב ַּב ֲע ַדת ֵּקל.
זאגט רש"י. ַאזוי ָ
כב
ובמדרש איתא ,שאמר לו הקב"ה אתה סימן לבניך ,מה אתה יושב ושכינה עומדת,
כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן כשהם נכנסים לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע
גאר עפעס ַאנדערש ,אין מדרש רבה שטייט ְּו ַא ָּתה ִס ָ
ימן אין מדרשה שטייט ָ
יאת ְּש ַמע ,איז הקדוש ברוך הוא עומד יךַ ,אז אידן זיצן אין בית המדרש ביי ְּק ִר ַ ְּל ָבנֶּ ָ
דאס איז] ַאן ַאנדערע מימרא.
עליהםָ [ .
כג
וגם בזה יש להבין שייכות סימן זה ,לענין הפרשה
דמיירי כשבא הקב"ה אליו לאחר שקיים מצות מילה
דאס קומט ַאהער צו דעם[ ,דער] ְּו ַא ָתה
פארשטיין וואו ָ
ט) [ ָאבער] ַאלץ ברויך מען ַ
דעמאלטס [לאחר המילה ,הראה לו סימן זה ,כשישב אברהם
ָ רוואס] פונקט
פא ָ ימן טוֹ ב ְּל ָבנֶּ ָ
יךַ [ , ִס ָ
פתח האוהל].
כד
קושיא י
ֹאמר ֲא־דֹנָ י וגו' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,איכא פלוגתא בגמרא ורש"י ,אם שם זה הוא חול ,שאמר כן
בפסוק וַ י ַ
לגדול שבמלאכים ,או ששם זה הוא קודש ,שאמר כן להקב"ה שכביכול ימתין עד שיכניס את האורחים ,ומזה
למדו כי גדולה מצות הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה
אתם וגו'ַ ,ו ּי ַ
ֹאמר [ ֲא־דֹנָ י ִאם נָ א ַו ַ ּי ְּרא ְּו ִה ֵּ ּנה ְּשלֹ ָשה ֲאנָ ִשים נִ ָ ּצ ִבים ָע ָליו ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
יך] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך.
אתי ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ ָמ ָצ ִ
איז ַא ְּפלו ְּג ָתא אין די גמראו [אויף] 'דער' ֵּשם ,צי ס'איז חוֹ ל ,צי ס'איז קוֹ ֶּדש.
ד ברש"י (יח ,א) :יֹ ֵּשב .יָ ַשב כתיב ,ביקש לעמוד ,אמר לו הקב"ה ֵּשב ואני אעמוד ,ואתה סימן לבניך ,שעתיד אני
להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין ,שנאמר ֱאל ִֹקים נִ צָּ ב ַּב ֲע ַדת ֵּקל.
הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ְּּכחֹם ַה ּיוֹ ם .רבי ברכיה משום רבי לוי אמר ,יָ ַשב כתיב ,ביקש ה בבראשית רבה (מח ,ז)ְּ :ו ּ
לעמוד ,אמר לו הקב"ה ֵּשב ,אתה סימן לבניך ,מה אתה יושב ושכינה עומדת ,כך בניך יושבין ושכינה עומדת על
גבן .כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע ,והן יושבים לכבודי ,ואני על גבן,
שנאמר (תהלים פב ,א) ֱאלֹ ִקים נִ צָּ ב ַּב ֲע ַדת ֵּקל .אמר רבי חגי בשם רבי יצחק ,עוֹ ֵּמד אין כתיב כאן ,אלא נִ ָצב,
ֲא ִטימוֹ ס ,כמה דתימא ְּונִ ַצ ְּב ָת ַעל ַהצור .כתיב (ישעי' סה ,כד) ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָראו ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה ,ר' שמואל בר חייא ורבי
יודן בשם רבי חנינא ,על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה ,משרה שכינתו עליהם ,מה טעםְּ ,ו ַא ָּתה
ָקדוֹ ש יוֹ ֵּשב ְּּת ִה ּלוֹ ת יִ ְּש ָר ֵּאל (תהלים כב ,ד).
'א־דֹנָ י' ו בגמרא שבועות (לה :):כל ֵּשמוֹ ת האמורים בתורה באברהם ,קודש .חוץ מזה שהוא חול ,שנאמר ַויֹ ַ
אמר ַ
יך [פירש"י :למלאך האמצעי קרא אדון ,שכך באו לפניו ,מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל אתי ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ִָאם נָ א ָמ ָצ ִ
משמאלו] .חנינא בן אחי רבי יהושע ,ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי ,אמרו אף זה קודש [דכתיב
לעיל מינה ַו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה' ,והדר כתיב ְּו ִה ֵּנה ְּשל ָֹשה ֲאנָ ִשים ,ואמר להקב"ה ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָךַ ,ה ְּמ ֵּתן לי כאן עד שאכניס
ה קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
רש"י ַאלייןז ברענגט ָ
דאך ביידע ְּפ ָש ִטים.
כה
געזאגט
ָ האט ער
פאר די ַמ ְּל ָא ִכיםְּ ,ל ָגדוֹ ל ֶּש ָּב ֶּהם ָ
געזאגט ַ
ָ האט
[איין ְּפ ַשט] ַאז ער ָ
ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך[ ,און] ַאז ער וועט נישט גיין וועלן זיי ַאלע נישט גיין[ .וללשון
זה הוא ֵּשם חוֹ ל].
כו
באשעפער[ ,שתמתין השכינה
פארן ַ
געזאגט ַ
ָ האט
דא ַא ְּפ ַשטַ ,אז ער ָ
ווידעראום איז ָ
עד שיכניס האורחים .וללשון זה הוא קוֹ ֶּדש].
זאגט עס אין שבת -אויף צוויי פלעצער ,אין שבתח ,און אין בבא [ווי] די גמרא ָ
פארן בורא עולם ַה ְּמ ֵּתן[ ,און] מ'דרינגט זיך געזאגט כביכול ַ ָ האט מציעאטַ [ - ,אז] ער ָ
דאנעט [ ַאז] ְּ ּגדוֹ ָלה ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים יוֹ ֵּתר ִמ ַ ּק ָּב ַלת ּ ְּפנֵּ י ַה ּ ְּ
ש ִכינָ ה[ ,שביקש שימתין לו אויף פון ַ
ווארטן ביז ערזאל ַ האט ער געבעטן [ ַאז] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ ביז] ער וועט גייןָ ,
דערנאך וועט ער צוריקקומען. ָ וועט גיין ְּמ ַק ֵּּבל זיין די אוֹ ְּר ִחים ,און
כז
גאר [ ַאז] ְּ ּגדוֹ ָלה ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים יוֹ ֵּתר ִמ ַ ּק ָּב ַלת ּ ְּפנֵּ י ַה ּ ְּש ִכינָ ה.
דאך ָ
נו לעולם שטייט ָ
דעמאלטס געקומען [לשאול ָ [און] דער ֱא ֶּמת[ ,ווען] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז
האט זיך ָאנגעהויבן [להלן בפסוק] ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י בשלומו ,איז] די מימרא [של הקב"ה] ָ
האט מיט אים וואס] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ ָ ֹשה[ ,דשם נזכר ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶּ
גאנצע פרשה פון די ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים דורכגעגאנגען די ַַ ָאנגעהויבן צו רעדן[ ,ונמצא] איז
האורחין] .כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב ,גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה ,כמאן
כאותו הזוג.
ֹאמר ֲא-דֹנָ י ִאם נָ א וגו' .לגדול שבהם אמר ,וקראם כולם ֲאדֹנִ ים ,ולגדול אמר ַאל נָ א ַת ֲעבֹר, ז ברש"י (יח ,ג)ַ :וי ַ
וכיון שלא יעבור הוא יעמדו חבריו עמו ,ובלשון זה הוא 'חוֹ ל' ○ .דבר אחר ,קוֹ ֶּדש הוא ,והיה אומר להקב"ה
אתם ,האמירה קודם לכן היתה. להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים .ואף על פי שכתוב אחר ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
רו ִחי ָב ָא ָדם ,שנכתב אחר ַו ּיוֹ ֶּלד נ ַֹח (שם ה ,לב), ודרך המקראות לדבר כן ,כמו שפירשתי (בראשית ו ,ג) אצל לֹא יָ דוֹ ן ּ
ואי אפשר לומר אלא אם כן קודם גזירת ק"כ שנה .ושתי הלשונות בבראשית רבה.
ח בגמרא שבת (קכז :).אמר רבי יוחנן ,גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש ,דקתני (במשנה שם) מפני
האורחין ומפני ביטול בית המדרש .ורב דימי מנהרדעא אמר ,יותר מהשכמת בית המדרש [פירש"י :דתנא דידן
אקדמה ברישא] ,דקתני מפני האורחין ,והדר ומפני ביטול בית המדרש ○ .אמר רב יהודה אמר רב ,גדולה הכנסת
אתי ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ
יך ַאל נָ א ַת ֲעבֹר [ ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך] וגו' [ ְּו ִה ִניחוֹ , ֹאמר ה' ִאם נָ א ָמ ָצ ִ
אורחין מהקבלת פני שכינה ,דכתיב ַוי ֶּ
והלך לקבל האורחים] .אמר רבי אלעזר ,בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם ,מדת בשר ודם אין קטן יכול
אתי וגו'.ֹאמר ה' ִאם נָ א ָמ ָצ ִ לומר לגדול ַה ְּמ ֵּתן עד שאבא אצלך ,ואילו בהקב"ה כתיב ַוי ַ
ט עיין בגמרא בבא מציעא (פוַ :):ו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה' ְּב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא ְּוהוא י ֵֹּשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ְּכחֹם ַהיוֹ ם .מאי ְּכחֹם ַהיוֹ ם,
אמר רבי חמא ברבי חנינא ,אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה ,ובא הקב"ה לשאול באברהם,
הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה [פירש"י :להזריח חמה בכח ,שלא יהו עוברי דרכים מצויים] ,כדי שלא יטריח
אותו צדיק באורחים .שדריה לאליעזר למיפק לברא ,נפק ולא אשכח ,אמר לא מהימנא לך וכו' .נפק איהו,
חזייה להקב"ה דקאי אבבא ,היינו דכתיב ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך ,כיון דחזא [הקב"ה] דקא אסר [אברהם את
מילתו] ושרי ,אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא .היינו דכתיב ַו ִי ָשא ֵּעינָ יו ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּשל ָֹשה ֲאנָ ִשים נִ ָצ ִבים ָע ָליו
אתם] ,מעיקרא אתו קמו עליה ,כי חזיוהו ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
אתם [דמעיקרא כתיב נִ ָצ ִבים ָע ָליו ,ולבסוף כתיב ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
דהוה ליה צערא ,אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא.
[ומ"מ נראה דעיקר כוונת רבינו בכאן היה על הגמרא שבועות (לה ):המובא לעיל .ואגב אורחא נקט הכא
בלישניה בבא מציעא ,כי שם נדרשו רוב הענינים שבזו הענין - .או הכוונה על דברי התוספות בבא מציעא שם
(ד"ה חזייה) דלכאורה אלו הב' גמרות ,דשבת ובבא מציעא הם קצת סתירה ,וכמובא זה להלן בדברי המהרש"א,
אלא שקיצר רבינו בדבר .ועיין בדרושים אחרים בפרשתן ,שהאריך שם רבינו ליישב קושיית התוספות בזה].
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון ו
מיט די ַמ ְּל ָא ִכים ,מיט דער ְּּבש ּו ָרה[ ,ורק אח"כ הוא שדיבר ה' אליו .ובכל אותה שעה מילא
הקב"ה בקשת אברהם ,להמתין כביכול עד שיגמור מצותו בהכנסת האורחים]י.
כח
דאס קוֹ ֶּדש.
געזאגט ַה ְּמ ֵּּתן[ ,וללשון זה] איז ָ
ָ האט ער
על כל פנים ָ
כט
ולכאורה הוא פלוגתא במציאות ,למי אמר כן ,ובאופן כזה קשה לומר אלו ואלו
דברי אלקים חיים .וע"כ ראוי להשוות דברי חכמים ,ולבאר האיך יתקיימו שניהם
לו ְּג ָּתא [האיך יתקיימו שניהם ,דהלא בכאן] ס'איז שווער צו
דאס איז ַא ּ ְּפ ּ
י) לכאורה ַאז ָ
יאות ,צי
דאס ְּמ ִצ ּ
דאך [ ַא פלוגתא אין] ָ זאגן ֵּא ּל ּו ְּו ֵּא ּל ּו דִּ ְּב ֵּרי ֱאלֹ ִקים ַח ִ ּייםיאָ ,
ווארן ס'איז ָ ָ
געזאגט
ָ האט גאר ער ָזאגט ָפאר די ַמ ְּל ָא ִכים ,און דער מאן דאמר ָ געזאגט ַ ָ האט ער ָ
פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים. ַ
ל
קושיא יא
וברש"י דקדק למאן דאמר קודש ,דאם כן היה לו
לכתוב מאמר זה 'קודם' שאמר וַ ַי ְרא וַ ָי ָרץ לִ ְק ָר ָ
אתם
פארן בוֹ ֵּרא ָכלגעזאגט ַ ָ דאס האט ָ דאך [שוין] רש"יזַ ,אז ער ָ דערנאך] פרעגט ָ ָ [
דאסדאך ָ ווארטן ביז ער וועט גיין צו די אוֹ ְּר ִחים[ ,אם כן] העט ער ָ זאל ַ
עוֹ ָל ִמים ,ער ָ
דאס אתםַ ,אז ָפארן' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָזאגן [בפסוק ,המאמר ַאל נָ א ַת ֲעבֹר] ' ַ געדארפט צו ָ
ַ גיווען
פארן בורא כל עולמים ַאל גייט ַארויף [על מה שקדם לקבלת המלאכים ,און] ס'איז ַא מימרא ַ
אתם[ .ולבסוף] זאגן 'איידער' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ געדארפט צו ָ ַ דאס האט ער ָ נָ א ַת ֲעבֹרָ ,
יב
דערנאך' שטייט די ְּּת ִפ ָּלה . ָ אתם ,און ' דאך 'פריער' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
ס'שטייט ָ
לא
אתם ,מכל מקום 'האמירה' קודם לכן היתה .ודרך המקראות ומפרש רש"י ,דאף על פי 'שכתוב' אחר וַ ָי ָרץ לִ ְק ָר ָ
לדבר כן ,כמו שפירשתי אצל לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי ָב ָא ָדם ,שנכתב אחר וַ יוֹ לֶּ ד נ ַֹח ,ואי אפשר לומר אלא אם כן שקדם
גזירת ק"כ שנה
כאטשיג ס'קומט פריער ,איז עס זאגט רש"י ,דֶּּ ֶּר ְּך ַה ּ ִמ ְּק ָראוֹ ת ְּל ַד ֵּּבר ֵּּכןַ [ ,אז] ָ נאר] ָ[ ָ
[געשריבן] שפעטער.
געזאגט (בראשית
ָ האט
וואס] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ ברענגט ער ַא ִד ְּמיוֹ ן [צו דעם ,דעס ָ
שנָ ה[ ,לאחר שכבר אמר (שם ה, יו יָ ָמיו ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָרו ִחי ָב ָא ָדם ְּלע ָֹלם וגו' ְּו ָה ּ ו ,ג) לֹא יָ דוֹ ן ּ
יארצוואנציג ָ
ָ לב) ַויוֹ ֶּלד נ ַֹח וגו'] ,און די גזירה [של המבול] איז בעל כרחך געווען מיט
נאר געהאט קינדער איז נישט געווען ָ ַ האט
ווארן פון ווען נ ַֹח ָ פריער [ללידת בני נח]ָ ,
דאך האט ָ
יו יָ ָמיו ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָשנָ הָ ,יאר ביז צום ַמבול ,און ַאז ס'שטייט ְּו ָה ּ הונדערט ָ
די ְּ ּגזֵּ ָירה געמוזט זיין 'פריער' [ולבסוף נכתב לאחר מכן].
סו ִקים איז ַאזוי. נאר דער דֶּּ ֶּר ְּך פון די ּ ְּפ ּ ָ
זאגט רש"י. ַאזוי ָ
י וכן מבואר בקצרה בסוף דברי מהרש"א דלהלן (בהערה יג).
יא כמבואר בגמרא עירובין (יג ):לענין כל פלוגתות החכמים.
יב של ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך .ועיין עוד להלן בהמשך הדרוש מה שביאר רבינו במאמר ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו',
דהוא בדרך תפילה לדורות.
ז קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
לב
והקשו במהרש"א ובנזר הקודש על דברי רש"י ,דהלא מבואר בגמרא פסחים דבחד עניינא
לא אמרינן דאין מוקדם ומאוחר בתורה ,אלא מאי דמוקדם מוקדם ,ומאי דמאוחר מאוחר
יא) פרעגן זיי די קשיא ,דער מהרש"איג און דער נזר הקודשיד[ ,דהלא מבואר בגמרא
מו ְּק ָדם ּו ְּמא ּו ָחר ַּב ּתוֹ ָרהטו[ ,ואם כן] ווי קען
נישטא דער כלל פון] ֵּאין ּ
ָ דאך [
כי] ְּּב ַחד ִענְּ יָ נָ א איז ָ
זאגן ַאז דעס 'קומט' פריער. מען ָ
לג
ובנזר הקודש דקדק עוד על הראיה לדוגמא שהביא רש"י מהפסוק ל ֹא יָ דוֹ ן רו ִחי ,דשאני התם דאיכא טעמא בדבר,
לפי שלא רצה להפסיק באמצע סיפור התולדות של כל הדורות מנח ועד אברהם ,ובכהאי גוונא דאיכא טעם המובן
בדבר ,שפיר דרך המקרא לכתוב כן אפילו בחד עניינא .אבל בכאן לא מובן טעם שיקדים הכתוב את המאוחר
דארטן [מהפסוק לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי] איז אויך שווער [מה שהביא רש"י ראיה מזה
[ובאמת גם] ָ
גארנישט קיין ְּר ָאיָ ה[ ,אין] דער ֱא ֶּמת.
דארט איז ָ זאגט [בנזר הקודש] ַאז פון ָ לכאן .ווי] ער ָ
יו
נאר דער ְּו ָה ּ
טאקע געווען פריערָ , דאך זיין ַאז די ְּג ֵּז ָירה איז ַ
דארטן קען ָ ווייל ָ
שנָ ה ,דעס אריכות [והמשך הסיפור ,לא רצה להפסיק באמצע יחוס יָ ָמיו ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָ
תולדותיהם של העשרה דורות שמנח ועד אברהם ,וכהאי גוונא אשכחן בכמה דוכתי שגומר הכתוב ענין
שלם שהתחיל בו ,ואח"כ אומר ענין אחר דאף דקדים מיניה].
שטארקע הוֹ ָכ ָחה.
ַ זא
על כל פנים ס'איז נישט ַא ַ
לד
ָאבער על כל פנים מ'פרעגט די ַק ְּשיָ א [אויפן] ֵּאין ּ
מו ְּק ָדם ּו ְּמ ֻא ָחר ַּב ּתוֹ ָרה[ ,דלא
אמרינן הכי בחד עניינא].
יג במהרש"א בבא מציעא (פו :):והיינו דכתיב ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך כו' .כתבו התוספות (ד"ה חזייה) ,הכא
משמע שהשכינה היתה רוצה להסתלק כו' ,ובפרק מפנין (שבת שם) משמע כו' אמר להקב"ה להמתין עד שיכניס
האורחים כו' ,עיי"ש ○ .ונראה ליישב ,דהא פשיטא ליה לתלמודא דמה שאמר אברהם להקב"ה ַאל נָ א ַת ֲעבֹר,
היינו משום שראה שרוצה השכינה להסתלק ,כדאמרינן הכא .דאי משום שרצה אברהם לילך אל האורחים
אתם ○ .ומה שכתב רש"י בחומש דדרך המקראות לדבר להכניסם ,היה לו להקדים האי קרא קודם ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
כן ,הוא דחוק ,דאמרינן פרק קמא דפסחים דבחד ענינא לא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה .וכן מה שכתב
החזקוני דדיינינן ליה הכא במקרא מסורס ,אינו נכון ,דבתרי פסוקי כי הכא לא אמרינן מקרא מסורס ○ .וההיא
דרשה דבפרק מפנין לאו משום דאמר לו אברהם להקב"ה ַאל נָ א ַת ֲעבֹר גו' ,אלא מהאי ענינא נדרש ,מדהלך
מהקב"ה להכניס האורחים והמתין לו הקב"ה הדיבור עד אחר כל מעשה המלאכים ,שאז אמר לו הקב"ה זַ ֲע ַקת
ְּסדֹם וגו' ,והיינו על כרחך משום דגדול הכנסת אורחים כו' ,ודו"ק.
יד בנזר הקודש (על ב"ר מח ,ט) :והתמיה מפורסמת למאן דאמר קודש ,דכיון שכבר נתגלה לו השכינה ,הוה ליה
אתם, אתם ,ואמאי כתיב איפכא ,מעיקרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָֹאמר ה' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו' ,והדר ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
למימר מעיקרא ַו ּי ַ
והדר אל נא תעבור .ולכך פירש רש"י בחומש ,שבאמת הכתוב מסורס ומהופך לשיטה זו ,ונכתב שלא כסדר.
ולא נהירא ,דהא אמרינן בפרק קמא דפסחים ,דלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר אלא בתרי עניני ,ולא בחד ענינא,
רו ִחי
דאי לאו הכי היכי דיינינן בכלל ופרט וכו' ○ .וכן מה שכתב רש"י ז"ל דוגמא לזו ,מהא דכתיב לֹא יָ דוֹ ן ּ
ָב ָא ָדם ,אחר ַו ּיוֹ ֶּלד נ ַֹח ְּשל ָֹשה ָבנִ ים וגו' ,אף על פי שעל כרחך קדם לו כ' שנה .נראה לי שאין הנדון דומה לראיה,
דשאני התם דקרא עסיק ואזיל בסיפור כל תולדות הדורות משת [נדצ"ל ִמ ֵּשם] ואילך ,לכך מנה אחר כך גם כן
תולדות נח ,אע"פ שהיה מאוחר לגזירת המבול כ' שנה ,לפי שלא רצה להפסיק בין סיפור התולדות ,בדבר
שאינו מענינו ,ענין דור המבול ,אלא משהשלים בסיפור התולדות ביאר אחר זה ענין דור המבול ,ומה שנגזר
עליהם .וכי האי גוונא נמי אשכחן בכמה דוכתי .אבל הכא ודאי אין טעם לדבר להקדים המאוחר ולאחר
המוקדם בענין אחד.
טו כמבואר בגמרא פסחים (ו :):אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב ,זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה
[פירש"י :לא הקפידה תורה על 'סדר' מוקדם ומאוחר ,ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה] .אמר רב פפא לא
אמרן אלא בתרי ענייני ,אבל בחד עניינא [במקראות הסדורות בפרשה אחת] ,מאי דמוקדם מוקדם ,ומאי דמאוחר
מאוחר .דאי לא תימא הכי ,כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ,דילמא פרט וכלל הוא .ותו פרט וכלל נעשה
כלל מוסף על הפרט ,דילמא כלל ופרט הוא.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון ח
לה
קושיא יב
גם יש להבין עד למאן דאמר 'קודש' ,האיך יתקשר הפסוק ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,עם הפסוק שלאחריו יֻ ַקח נָ א
ְמ ַעט ַמיִ ם וְ ַר ֲחצו ַרגְ לֵ יכֶּ ם ,שזה בודאי נאמר רק להמלאכים ,לפי שהיה סובר שהם ערביים המשתחוים לאבק
שברגליהם ,וכפירש"י בזה
יכם.יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ְּו ַר ֲחצ ּו ַר ְּג ֵּל ֶּ
דאס' שווער אויכעט. יב) ַאביסל איז ' ָ
דאס געווען ַא דאך ָ זאגט ַאז ס'איז געווען קוֹ ֶּדש ,איז ָ וואס ָ לויט דעם מאן דאמר ָ
פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמיםַ ,אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך. ימ ָרא ַ ֵּמ ְּ
דאס [ווידער] דאך ָ וויאזוי שליסט [זיך ַאריין] צו דעם ,דער יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ,איז ָ ַ נו
געדארפט ַ דאךיכם[ .ואם כן] העט ָ צו ַר ְּג ֵּל ֶּ
פאר ַאן ַאנדערןַ [ ,אז] ְּו ַר ֲח ּ ימ ָרא ַ שוין ַא ֵּמ ְּ
דאס ַאן דאך ָ שטיין עפעס ַא ֶּה ְּפ ֵּסק [להיכר שהוא אמירה נפרדת לאחרים ,דלכאורה] איז ָ
געדארפט
ַ געזאגט ,העט ער גיווען ָ פאר ַאן ַאנדערן האט עס ַ וואס] ער ָ ַאנדערע מימרא [ ָ
דאך שוין האט ער ָ פאר די ַמ ְּל ָא ִכים ,דעס ָ געזאגט ַ ָ האט ער שוין זאגן ַאז דעס ָ צו ָ
יכם ,און געזאגט יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ְּו ַר ֲח ּ
צו ַר ְּג ֵּל ֶּ ָ האט ער פאר די ְּשלֹ ָשה ֲאנָ ִשים ָ געזאגט ַ ָ
ֹאמר [פעם שנית .אבל דא דער ַו ּי ֶּ דאך ָ פאר ַאן ַאנדערן ,פעלט ָ דאס איז געווען ַא מימרא ַ ָ
דאך ַארויף אויף יענע גאנצע גייט ָ ימ ָרא [יֻ ַקח נא וגו'] ,דעס ַ גאנצע ֵּמ ְּ עתה משמע כי] די ַ
וויאזוי איז דער ִקיש ּור פון דעם, ַ ימ ָרא [ ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו' .ואם כן צריך ביאור למ"ד קודש] ֵּמ ְּ
פארשטיין. דארף מען ַ ַ
לו
קושיא יג
גם צריך ביאור בעיקר דברי רש"י שהערביים היו משתחוים לאבק שברגליהם,
נדחקו בזה המזרחי והגור אריה ,דלכאורה אין לך שטות גדול מזה ,ובמה נתלה טעותם
זאגט רש"יטז[ ,ווייל] די ַע ְּר ִב ִ ּיים זענען ִמ ְּש ַּת ֲח ִוים ְּל ָא ָבק יכםָ ,
צו ַר ְּג ֵּל ֶּ
[אויף] ְּו ַר ֲח ּ
געוואלט ַארייננעמען קיין ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה אין ָ האט ער נישט יהם[ ,איבערדעם] ָ ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ
וואשן [רגליהם] ,איידער זיי קומען ַאריין אין שטוב. האט ער געהייסן ָא ּפ ַ שטוב ַארייןָ ,
דאך רש"י. זאגט ָ ַאזוי ָ
דא נישט קיין נַ ְּפ ָקא ִמינָ ה [לענינינו]. נאר] ס'איז ָפארקערטָ [ , האט געטון ַ [און ַאז] לוֹ ט ָ
–
לז
לאגן זיך [על מנהג הערביים]. יג) פרעגט [אויף דעם] דער מזרחי ,מיטן גור אריה ,זיי פ ָ
מ ִציאות ָבעוֹ ָלם [ ַאז] זאגטיזָּ ,כל ַה ּלוֹ ְּמ ִדים ְּּת ֵּמ ִהים ,ווי איז ָ
דא דעס ְּ דער מזרחי ָ
פאר ֱאלֹקות.
דאס שטויב ַ מ'זאל ָאננעמען ָ ָ טותַ ,אז
זא ְּש ּ
ס'זאל זיין ַא ַ
ָ
יכם .כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם ,והקפיד שלא להכניס עבודת טז ברש"י (יח ,ד)ְּ :ו ַר ֲח ּ
צו ַר ְּג ֵּל ֶּ
יכם[ .וע"ע ברש"י (שם)].
אלילים .אבל לוֹ ט שלא הקפיד ,הקדים לינה לרחיצה ,שנאמר (יט ,ב) ְּו ִלינו ְּו ַר ֲחצו ַר ְּג ֵּל ֶּ
יכם ,כסבור שהם ערביים וכו' .ונראה לי דאבק רגליהם לאו דוקא ,אלא לכל יז בפי' הרא"ם (יח ,ד)ְּ :ו ַר ֲחצו ַר ְּג ֵּל ֶּ
אבק הם משתחוים ,והא דנקט אבק רגליהם ,משום דאורחייהו דהולכי דרכים להמצא האבק ברגליהם וכו'○ .
ומפני ֶּש ָּכל ַה ּלוֹ ְּמ ִדים ְּּת ֵּמ ִהים על זה ,היאך אפשר להיות שישתחוה שום אדם לאבק שעל רגליו ,שהוא הפחות
שבנמצאות ,נראה לי לתת טעם על זה ,שמפני שהקדמונים מהפלוסופים היו מאמינים שכל הנמצאות כולם
מורכבים מהעצמים הפרדיים ,שהם האבקּ ,ו ֶּש ְּּב ִח ּב ּו ָרם יתהוו כל הנמצאיםּ ,ו ְּב ִה ּ ָפ ְּר ָדם יפסדו ,ושאין מנהיג
זולתם רק הם עצמם האלוקות ,כמו ַכת ֶּא ִפיקוֹ רוֹ ס וסיעתו ,והאבק נמצא תמיד ברגלי הולכי דרכים ,הוכרח
ט קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
אינגאנצן ְּכנֶּ ֶּגד ַה ֵּש ֶּכל.
ַ דאך עפעס
ס'איז ָ
לח
יב ּוץ [של
זאגן ,ווייל [שהם טעו וסברו כי] דורך דעם ִק ּ
לאגן און ָ
דער מזרחי וויל זיך פ ָ
עצמים נפרדיים כהאבק ,יתהוו כל הנמצאים ,ו ְּב ִה ָפ ְּר ָדם יפסדו].
האבן געלערנט ַאז מ'שטעקט עס איין זאגןַ ,אז זיי ָ און דער גור אריהיח וויל אויך ָ
זאך [דחשבו שהאדם שהוא עליון שבתחתונים ,נכנע ומתנהג על ידי ַשר האבק ,שהוא אין ַא ָש ָפל'ע ַ
הפחות שבעליונים].
(ראה עוד הוספה לקושיא יג ,באות צח-קא) פארשטיין. [ ָאבער] ס'איז ַאלעס שווער צו ַ
לט
ס'דאכט זיך מיר אין דעם ענין.
ַ וואס
זאגן ווייטער (באות קג-קטו) ָ
נאר] איך וועל ָ
[ ָ
מ
קושיא יד
במדרשִ ,כי ַעל ֵכן ֲע ַב ְר ֶּתם ַעל ַע ְב ְד ֶּכם ,מיום שנברא
העולם הייתם ְמזו ָמנִ ים לבוא אצלי .וצריך ביאור הכוונה
ֹרוִּ ,כי ַעל ֵּּכן ֲע ַב ְּר ֶּּתם ַעל ַע ְּבדְּּ ֶּכם. דו ִל ְּּב ֶּכם ַא ַחר ַּת ֲעב ּ ְּו ֶּא ְּק ָחה ַפת ֶּל ֶּחם ְּו ַס ֲע ּ
זאגט דער מדרשיטִ [ ,כי ' ַעל ֵּכן' ֲע ַב ְּר ֶּתם ַעל ַע ְּב ְּד ֶּכם]ִ ,מ ּיוֹ ם ֶּש ִ ּנ ְּב ָרא ָהעוֹ ָלם ַא ֶּּתם ְּמז ּו ָמנִ ים ָ
ָלבוֹ א ֵּא ַלי.
מא
דאס עפעס. וויאזוי איז ָ
ַ יד) [ויש להבין הענין בזה]
דארף ער עס דערציילן [אברהם להמלאכים]. וואס ַ ָ
דאךדאס [שהיה כן] ִמ ּיוֹ ם ֶּש ִ ּנ ְּב ָרא ָהעוֹ ָלם[ .ואדרבה] ס'איז ָ און וואו געפינט מען ָ
דאך נישט געוואוסט ַאז ס'איז ַמ ְּל ָא ִכים ,ער האט ָפארקערט [מהמשמעות הפשוטַ ,אז] ער ָ ַ
וואס זענען געקומען[ ,ורצה לקיים בהם מצות] דאך געמיינט ס'איז [ ְּס ַתם] מענטשן ָ האט ָ ָ
ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים.
אברהם אבינו ע"ה לתת להם מים לרחוץ טרם הכנסם בביתו ,כדי שלא יכנסו בביתו עם האבק שהיו משתחוים לו
לשום אלהות ,לא שהיו משתחוים לאבק שברגליהם ממש.
ֹהות ,אבק שברגליהם .ואין זה קשיא, יח בגור אריה (שם) :כסבור שהם ערביים .יש מקשים ,איך היו עושים ֱאל ּ
דאם כן יקשה לך זְּ בוב ֱאל ֵֹּהי ֶּע ְּקרוֹ ן (מלכים ב' א ,ב) ,שהיו משתחוים לזבוב ,ומאי ממש יש בזבוב שיהיה מתיירא
מן הזבוב .אבל בעלי עבודה זרה היה סכלות דעתם כי השי"ת ברוך הוא אלקים קדושים הוא ,אי אפשר לעבוד
לו ,ובחרו בכוחות שהם אינם קדושים ,והם ממונים על דברים פחותים ,ובעבור שאינם קדושים הם קרובים אל
האדם הפחות ,ולפיכך בחר זה בזבוב וזה באבק ,כי היו עובדים לכוחות של אלו דברים אשר הם בחלקם ,כי
האבק שברגל דבר פחות ושפל מאד הוא ,והיו הערביים סבורים כי האדם אשר הוא במעלה גדולה -ואין לך
בתחתונים יותר גדול מן האדם במדריגה -והוא תחת המדריגה השפלה אשר בעליונים ,ולפיכך היו עובדים
לאבק שברגליהם[ ,והיינו] לאותו שהוא ממונה עליו למעלה .וידוע הוא כי אין דבר שפל כמו האבק שברגל ,ואין
דבר ממונה עליו רק הכח אשר הוא קטון יותר בכחות העליונים ,והיו אומרים כי האדם הוא נכנע למדריגה
השפלה שבעליונים ,והאבק דרכים הוא דמות למדריגה השפלה יותר ,והאבק בחלקו ,כי כל התחתונים בחלקו
של עליונים הם ○ .ועוד דע ,כי הערביים הם נוסעים ממקום למקום ,ואין להם חנייה וישוב ,רק הם יושבי
אוהלים וכו' ,שהערביים היו אומרים שהם נתונים תחת ַשר ַה ֶּד ֶּר ְּך ,שהרי הם הולכי דרכים תמיד ,ולפיכך היו
הערביים משתחוים לאבק שברגליהם ,שהוא אבק דרכים .וכמו שהעובדים למזל טלה היו עובדים ִל ְּב ֵּהמוֹ ת,
מפני שהבהמות במזל טלה ,כך הערביים מפני שהיו עובדים למזל הדרך ,היו משתחוים לאבק דרכים
שברגליהם.
יט בבראשית רבה (מח ,יא)ִּ :כי ַעל ֵּּכן ֲע ַב ְּר ֶּּתם ַעל ַע ְּבדְּּ ֶּכם .אמר רבי יהושע ,מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם
מזומנים לבא אצלי.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון י
מב
קושיא טו
להבין קישור מאמר הפסוק וְ ַא ְב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְהיֶּ ה לְ גוֹ י ָגדוֹ ל ,למה שאמר ַה ְמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה
כ
האט זיך ָאנגעהויבןַ ,וה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י דערנאךָ , ָ די מימרא
ע ֶֹּשהְּ ,ו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל.
וואס איז דער ִקיש ּור [של אומרו ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ,עם אומרו] דאךָ , טו) פרעגט מען ָ
ְּו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל.
מג
קושיא טז-יז
ובמדרש איתא ,שאמר הקב"ה מתן תורה גליתי לו ,גיהנם גליתי לו ,דינה של סדום למחר ואיני
מגלה לו[ .וצריך ביאור להבין שייכות ענין הודעת מתן תורה וגיהנם ,להודעת דינה של סדום]
זאגט [דערויף] ,אין מדרש רבהכאַ ,ה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה, דער מדרש ָ
יתי לוֹ ,דִּ ינָ ּה ֶּשל ְּסדוֹ ם ְּל ָמ ָחר ְּו ֵּאין ֲאנִ י ְּמ ַג ֶּּלה לוֹ [בתמיה].
יה ּ ֹנם ִ ּג ִּל ִ
יתי לוֹ ּ ֵּ ,ג ִ
ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה ִ ּג ִּל ִ
רו ָש ַליִ ם
וויאזוי יְּ ּ
ַ האט ַאלעס געוואוסט ,אפילו [און] דער מדרש רעכנט אויס ,ער ָ
האט ער געוואוסט ,דער בוֹ ֵּרא ָכל וועט הייסן ֶּל ָע ִתיד[ ,און] ַאלדינגסַ ,אלע ֲה ָלכוֹ ת ָ
האט ַא ְּב ָר ָהם דאס ַאלעס ָ טאג ְּמ ַחדֵּּ ש ַאן ֲה ָל ָכה [בבית דין שלמעלה] ,און ָ עוֹ ָל ִמים איז יעדן ָ
זאגן [בתמיה].זאל איך אים נישט ָ ָא ִבינו געוואוסט ,און פונקט דעס [דינה של סדום] ָ
יתי
טז) [אמנם עדיין צריך ביאור להבין עצם שייכות אלו הענינים שהזכיר במדרשַ ,מ ַּתן ּתוֹ ָרה ִ ּג ִּל ִ
יה ּנֹם ִ ּג ִּל ִיתי לוֹ ,לענין הודעת ִּדינָ ּה ֶּשל ְּסדוֹ ם].
לוֹ ּ ֵּ ,ג ִ
מד
גם צריך ביאור דכיון שהודיע לו תמיד הכל ,אם כן אמאי היה הוה אמינא שלא לגלות לו
דינה של סדום ,כדמשמע ממה שהוצרך לשלול זה באומרו בלשון תימה ַה ְמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם
כי] יז) [וגם בעצם דברי הכתוב ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ,צריך ביאור לפי דברי המדרש אלו,
טאקעוואס [איז] עפעס ַא ֲה ָוה ֲא ִמינָ א [געווען שלא לגלות לו ,עד שהוצרך לומר כך]ַ , לכאורה ָ
זאגן' ַאז ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י[ .והרי הסברא נותנת גם דארף איך עפעס ' ָ יק ָרא ַמאי ָק ָס ַברָ ,
וואס ַ ֵּמ ִע ָ
יע געווען אוןהאט אים ַאלדינגס מוֹ ִד ַ מעיקרא כי] ַאזוי ווי דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ
דא אויך געווען .לכאורה ס'שטייט נישט אין ערגעץ [שום הקדמה לאותה הודעה]ַ ,אזוי איז ָ
וואס איז דער [הקדמה] ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם.
פארשטיין ָ דארף מען ַ ַ
מה
קושיא יח
בתנחומא מביא לכאן שאלה בענין המתרגם בתורה ,אם מותר שיסתכל בספר תורה .ומשיב שאסור לו להסתכל
בספר תורה ,כדי שלא יאמרו תרגום כתיב בתורה .ומסיים שלכן גם המשנה לא כתיב בתורה ,כדי שלא יתגלה גם
כ תחילת הדיבור של הקב"ה לאברהם ,לאחר שהמתין עליו עד שגמר מצות הכנסת אורחים (וכדלעיל באות כז).
כא בבראשית רבה (מט ,א-ב)ַ :וה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם וכו' .כתיב (תהלים כה ,יד) סוֹ ד ה' ִל ֵּיר ָאיו ו ְּב ִריתוֹ
יך ,דנים את הבן חוץ יעם וכו' .רבנן אמרי ,כבר קראתי אותו אביהם ,שנאמר (לך יז ,ה) ִכי ַאב ֲהמוֹ ן גוֹ יִ ם נְּ ַת ִת ָ ְּלהוֹ ִד ָ
מן האב .מתן תורה גליתי לו ,גיהנם גליתי לו ,דינה של סדום למחר ואיני מגלה לו .רבי אחא בשם רבי שמואל
בר נחמן בשם רבי נתן אמר ,אפילו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע .רבי פנחס בשם רבי שמואל אמר,
אפילו ֵּשם ָח ָדש שהקב"ה עתיד לקרוא לירושלים וכו' היה אברהם יודע .רבי ברכיה ור' חייא ורבנן דתמן בשם
ר' יהודה ,אין יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה ,מאי טעמיהִ ,ש ְּמעו ָשמוֹ ַע ְּבר ֶֹּגז קֹלוֹ ְּו ֶּה ֶּגה
ית בוֹ יוֹ ָמם ָו ַליְּ ָלה ,אפילו אותן הלכות היה ִמ ִפיו יֵּ ֵּצא (איוב לז ,ב) ,ואין ֶּה ֶּגה אלא תורה שנאמר (יהושע א ,ח) ְּו ָה ִג ָ
אברהם יודע.
יא קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
זה לאומות העולם ,שאין הקב"ה מגלה מסתרים שלו אלא לצדיקים .ומסיק דכמו כן גם בדינה של סדום לא גילה
אותה אלא לאברהם
דאכבַ ,ה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה,
ראפ ָדער מדרש תנחומא שטעלט ַא ָ
ילמדנו רבינו המתרגם בתורה ,אם מותר שיסתכל בתורה ,צי ער מעג ַאריינקוקן אין די
תורה ווען ער איז ְּמ ַת ְּר ֵּגם[ .ומשיב] כך שנו חכמיםַ ,ה ּ ְּמ ַת ְּר ֵּ ּגם אסור להסתכל בתורה,
טאר נישט. כדי שלא יאמרו תרגום כתיב בתורהַ [ .אז] מ' ָ
מו
געוואלט די ִמ ְּשנָ ה אויכעט ַאריינשטעלן ָ האט
ינו ָ
פירט ער אויס [ווייטער] ,מ ֶֹּשה ַר ֵּּב ּ
אומוֹ ת
געזאגט ,די ּ ָ האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים זאל [עס] ָא ּפשרייבןָ . [בתורהַ ,אז] מ' ָ
זאגן [ ַאז] ס'איז זייער [שהתורה היא שלהם ,והם העם הנבחר .ולכן צוה לו שלא ָהעוֹ ָלם וועלן ָ
דאס'יכתוב המשניות ,שהרי] ִמ ְּסטוֹ ִרין של הקדוש ברוך הוא ,ליגט אין די ִמ ְּשנָ יוֹ ת ,און ' ָ
פאר אידןכג.
נאר ַ האט מען נישט איבערגעגעבן ָ ָ
כב בתנחומא (סימן ה)ַ :וה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה .ילמדנו רבינו ,המתרגם בתורה ,מהו שיהא מסתכל בספר תורה ומתרגם.
כך שנו רבותינו ,המתרגם אסור לו להסתכל בספר תורה ולתרגם ,כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה ,והקורא
אסור ליתן עיניו חוץ לתורה ,שלא נתנה התורה אלא בכתב ,שנאמר (משפטים לד ,א) ְּו ָכ ַת ְּב ִתי ַעל ַה ֻלחֹת ֶּאת
ַה ְּד ָב ִרים (שמות לד ,א) ,ואסור למתרגם ברבים ליתן עיניו בתורה וכו' ○ .אמר רבי יהודה בר שלוםִּ ,ב ֵּ ּקש משה
שתהא המשנה אף היא ִּב ְּכ ַתב ,וצפה הקב"ה שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יְּ ָונִ ית ,והן
בו (הושע ח ,יב) .וכל אומרין אנו הן של ישראל ,אמר לו הקב"ה למשה ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי ,ואם כן ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ
כך למה ,מפני שהמשנה היא ִמ ְּסטוֹ ִרין של הקב"ה ,ואין הקב"ה מוֹ ֵּסר ִמ ְּסטוֹ ִרין שלו אלא לצדיקים ,שנאמר סוֹ ד
ה' ִל ֵּיר ָאיו (תהלים כה ,יד) ○ .וכן אתה מוצא אפילו בשעה שהכעיסו הסדומים לפני הקב"ה וביקש הקב"ה להפכן,
לא נמלך אלא באברהם ,שנאמר ַוה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה ,וכתיב (משלי ג ,ד) ו ְּמ ָצא ֵּחן ְּו ֵּש ֶּכל
ל ִקים ְּו ָא ָדם ,שאין לך אדם שהוא חביב לפני המלך ואינו חביב לפני בני פלטרין שלו ,וכשהוא טוֹ ב ְּב ֵּעינֵּ י ֱא ֹ
חביב לפני בני פלטרין שלו אינו הוא חביב לפני המלך ,והצדיקים הן חביבין לפני הקב"ה ,והן חביבין לפני
המלאכים ולפני הבריות וכו'.
ָ
ֹאמר ה' ֶּאל מ ֶֹּשה ְּּכ ָתב ְּלך ֶּאת ַהדְּּ ָב ִרים כג ועיין גם בתנחומא כי תשא (סימן לד) [וכן הוא בפסיקתא רבתי (פרשה ה)]ַ :וי ֶּ
בו .א"ר יהודה בר שלום ,כשאמר הקב"ה ָה ֵּא ֶּּלה (תשא לד ,כז) ,זה שאמר הכתוב ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ
למשה ְּּכ ָתב ְּל ָך ,ביקש משה שתהא המשנה בכתב ,ולפי שצפה הקב"ה שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה
ולהיות קוראין בה יונית ,והם אומרים אנו ישראל וכו' .אמר להם הקב"ה לעכו"ם ,אתם אומרים שאתם ָ ּבנַ י ,איני
יודע אלא מי ֶּש ִמ ְּסטוֹ ִרין שלי אצלו הם ָּבנַ י ,ואיזו היא ,זו המשנה שנתנה על פה ,והכל ממך לדרוש .א"ר יהודה
בר שלום ,א"ל הקב"ה למשה מה ַא ְּּת מבקש שתהא המשנה בכתב ,ומה בין ישראל לעכו"ם ,שנאמר ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ
בו .אלא תן להם מקרא בכתב ומשנה על פהְּּ ,כ ָתב ְּל ָך ֶּאת ַהדְּּ ָב ִרים הרי מקראִּ ,כי ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי ,ואם כן ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ
ָ
' ַעל ּ ִפי' ַהדְּּ ָב ִרים ָה ֵּא ֶּּלה [ ָכ ַר ִתי ִא ְּת ָך ְּב ִרית ְּו ֶּאת יִ ְּש ָר ֵּאל] (תשא שם) ,הרי משנה על פה ○ .דבר אחר ְּכ ָתב ְּלך ,מכאן
אמרו המתרגם לקורא בתורה אסור לו להסתכל בתורה ולתרגם ,והקורא בתורה אסור לו ליתן עיניו חוץ מן
התורה וכו'.
ובבמדבר רבה (יד ,ט) :ו ְּלזֶּ ַבח ַה ְּש ָל ִמים ָב ָקר ְּשנַ יִ ם ,שנתן הקב"ה לישראל שתי תורות ,תורה שבכתב ותורה
שבעל פה .נתן להם תורה שבכתב שיש בה תרי"ג מצות ,כדי למלאם מצות ולזכותם וכו' ,נתן להם תורה שבעל
פה ,להיות מצויינין בה משאר האומות ,שעל כך לא נתנה בכתב ,כדי שלא יזייפוה ישמעאלים כשם שעשו תורה
בו ,אמר הקב"ה אם אכתוב שבכתב ויאמרו שהם ישראל .ועל זה אמר הכתוב ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ
לישראל רובי תורתי ,זה המשנה שהיא גדולה מן המקרא ,כמו זר נחשבו[ .ועיין עוד בזה בשמות רבה (מז ,א)].
וז"ל הסמ"ג בהקדמתו :ועל כי התורה רבה ועצומה מאד ,אשר הכתב לא יכילנה וכו' ,לכך כתב הקב"ה
זכרון המצות בקוצר בתורה שבכתב ,ופתרונם ודקדוקיהם בתורה שבעל פה ○ .ועוד טעם אחר בפרקי דרבי
אליעזר ,מפני שראה הקב״ה שעתידין אומות העולם לכתוב כ"ד ספרים שיש בספר תורה נביאים וכתובים,
ולהפכם לרעה ולמינות[ ,לכן] מסר סימנין למשה בעל פה ,ולא הסכימו מן השמים לכתבן עד לאחר שעמדו
אמונת ֱאדוֹ ם ְּויִ ְּש ָמ ֵּעאל [רצ"ל אבל אח"כ כבר הותר לרבינו הקדוש לכתוב את המשנה ,לפי שהם כבר כתבו לעצמם את
פירוש שלהם הזרה] ,פן יעתיקו אותם הגוים ויהפכו אותם לרעה ,כמו שעשו בתורה שבכתב ○ .ולעתיד לבא ישאל
הקב״ה מי הם בניו ,ובני ישראל מביאים ספר תורה ,והאומות מביאים ספר תורה ,אלו אומרים שהם בניו ,ואלו
אומרים שהם בניו .והקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה ,ואין מי שיודע אותם כי אם ישראל.
וזהו שכתוב בנביאים ֶּא ְּכ ָתב לוֹ ֻר ֵּבי תוֹ ָר ִתי ְּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָשבו.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון יב
מז
זאגט ער ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה, [ומסיים שם המדרשַ ,אז] איבערדעם ָ
האט ער זיך נישט געוואלט [טון] ִדינָ ה ֶּשל ְּסדוֹ םָ , ָ האט [ווייל ווען] ַה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ָ
ינו'ן.
נאר מיט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
געראטן מיט קיינעםָ , ָ
זאגט דער מדרש תנחומא. ַאזוי ָ
מח
וצריך ביאור להבין שייכות שאלת המתרגם לכאן ,וכן קישור דברי המדרש שמסיים
דלכן גילה דינה של סדום רק לאברהם ,דמשמע להדיא שהענינים שייכים אהדדי
דאסגאנצער ַּת ְּרגּ ּום ,וואו קומט ָ יח) קודם [איז שווער] וואו קומט ַאהער דער ַ
האט דער [דין] ַּת ְּרגּ ּום -פונקט 'די' ַש ֲא ָלה פון ַת ְּרגום ַ -אהער,
וואס ַא שייכות ָ
ַאהערָ ,
ס'איז עפעס ַא ִחידוש.
גאנצן ִקישור [מזה לסיום דברי המדרש ,דמשמע להדיא שם כי] ווייל דער ַּת ְּרגּ ּום און דעם ַ
פאר] אברהם'ן ְּמ ַג ֶּּלה געווען פון האט מען [ ַ
שטייט נישט אין די ּתוֹ ָרה[ ,איבערדעם] ָ
פארשטיין. גאנצן ִקישור [השאלה לענין הודעת אברהם מדין סדום] איז נישט צו ַ ְּסדוֹ ם .דעם ַ
מט
קושיא יט – מתוך הדרוש
יט) [עוד איתא במדרש ,דכשבא הקב"ה להפרע מאנשי סדום ,באו עמו ס' רבוא מלאכים לדונם.
(הקושיא בדברי רבינו ,באות קנ) ויש להבין הענין ,למה באו עמו דייקא ס' רבוא מלאכים].
סד
ישוב הקושיות
צז
[קושיא ז]
ראוי להבין עוד שייכות הענין ,אמאי בשביל שממרא נתן עצה על המילה ,לכן נגלה הקב"ה לאברהם בחלקו של ממרא
לאמיר זען. ָ
האט געגעבן די ֵּע ָצה, דאס ִענְּ יָ ןַ [ ,אז] ווייל ער ָ
וואס איז ָ נאר [לכאורה צריך הסבר] ָ ָ
(ישוב קושיא ז ,ראה להלן באות קמב) [לפיכך] נִ ְּג ָלה ָע ָליו ה' ְּּב ֶּח ְּלקוֹ ,ביי ַמ ְּמ ֵּרא.
צח
הוספה לקושיא יג
ונקדים לזה לבאר ישוב קושית המפרשים על דברי רש"י שהערביים
היו משתחוים לאבק שברגליהם ,דהאיך יובן שטות כזה
האב מיר פריער גערעדט (בקושיא יג) ַאז די וואס מ' ָ [ונקדים לזה ,דהנה] לעולם דעס ָ
וואס
דאס זייןָ , יהם[ ,דלכאורה] ווי קען ָ [ערביים] זענען געווען ִמ ְּש ַת ֲח ִוים ְּל ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ
יהם.פאר ֱאלֹקות ,די שטויב ֶּש ְּב ַר ְּג ֵּל ֶּ האט מען ָאנגענומען ַ עפעס די שטויב ָ
צט
ובמזרחי כתב לפרש זה באופן שבאמת אין הכוונה שהשתחוו דוקא לאבק 'שברגליהם' ,אלא לכל מין אבק ,וכמו
שביאר שם טעמם לפי דרכו .אבל באמת משמעות הלשון משמע כפשוטו ,שהשתחוו לאבק 'שברגליהם' דוקא .וזה
צריך ביאור
זאגןיז ַאז יעדן שטויב [השתחוו להם ,ווייל] מ'קען דען עפעס ַא דער מזרחי וויל ָ
יהם.
גראד [להאבק] ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ
רוואס ָ
פא ָ מאכן ַ
ִחילוק ַ
יג קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
זאגן ָא ָבק
דאך נישט ָ
דארף ער ָ
דאך אויך שווער[ ,דאם כן] נו ַ[אמנם פירושו] איז ָ
נאר ְּס ַתם די שטויבַ ,אן ַאנדערן שטויב אויך.
יהם'ָ ,
' ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ
ק
יהם [דוקא] איז געווען
נאר] איך מיין ,דער ְּפ ַשט איז נישט ַאזוי ַאז דער ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ
[ ָ
[העבודה זרה שלהם ,וכמו שיבואר להלן].
קא
ובכלי יקר דקדק עוד בזה ,דאם הקפיד אברהם שלא להכניס האבק שברגליהם בביתו ,מטעם שהשתחוו
לזה .אם כן אמאי לא הקפיד כמו כן על אור השמש שלא יכנס ויזריח בתוך ביתו ,שהרי האומות היו משתחוים
לשמש
געהאט ַאז זיי ביקן
ַ נאך ַא ַק ְּשיָ א ,אויב ער ָ
האט מוֹ ָרא [און] דער כלי יקרכד פרעגט ָ
סאך ביקן זיך ריינלאזן די זון אין שטוב ,ווייל ַא ַ
ָ געזאלט ַא
ָ האט ער נישט
זיך דערצוָ ,
דאס ,ווייל ס'טרעפט זיך רוואס עפעס ָ
פא ָוואס איז ַא ִחילוקַ , צו דער זון .פרעגט ער ָ
געוואלט אייננעמען קיין ָ האט ער נישטוואס זיי ביקן זיך צום שטויב ָ ראנים ָ נא ָ
ַ
דאך אויך ַאזוי.
שטויב[ ,והלא] די זון איז ָ
קב
ומטעם זה רצה לפרש דברי רש"י וחכז"ל שלא כפשוטו ,דהכוונה שעשה כן בכדי לעשות מבחן אם הם ראויים
לתשובה .אבל פשטות דברי רש"י וחכז"ל משמע כפשוטו ,שהקפיד אברהם שלא להכניס ענין עבודה זרה בביתו.
ואם כן צריך טעם מאי שנא זה מאור השמש
האט נישט
גארַ ,אז ער ָ און ער וויל ַאוועקגיין [מפשוטו ,און] ֵּמי ַסב זיין ְּל ָד ָבר ַא ֵּחר ָ
דאס' [שלא להכניס האבק בביתו ,אלא להבחין בזה שהם יעשו תשובה ,עיי"ש]. געמיינט ' ָ
טאקע די
טות דברי חכמינו ז"ל זעט נישט ַאזוי אויס ,זעט אויס ַ ָאבער אין ּ ַפ ְּש ּ
שטויב [הוא שלא רצה להכניס ,לפי שהשתחוו לזה הערביים].
קג
הקדמה לישוב קושיא יג ,ולישוב קושיא ז
והנראה לי בביאור הענין ,דהנה באמת מצינו כעין זה להבדיל בעניני ַה ְקדו ָשה ,שבמקום שנעשה שם מצוה ושרתה
השכינה יש בו חביבות מחמת הרשימו דקדושה .וכמבואר בגמרא שהאמוראים היו מנשקים ֲע ַפר ֶּא ֶּרץ יִ ְש ָר ֵאל ,לפי
ששרתה שם השכינה הקדושה .וכן אומרים בשיר בעל החרדיםֶּ ,א ַשק ָע ָפר ְמקוֹ ם ְשכִ ינָ ה יָ ְר ָדה
פארשטיין. קאן ַ וויאזוי מ' ָ ַ דאס ִענְּ יָ ן, נאר] קען זיין ָ [ ָ
דו ָשה
טו ְּמ ָאה ְּל ַט ֲה ָרה ,מ'זעט ביי די ְּק ּ ְּל ַה ְּבדִּ יל ֶּא ֶּלף ַא ְּל ֵּפי ֲא ָל ִפים ַה ְּב ָדלוֹ ת ֵּּבין ּ
זעט מען אויך ְּכ ֵּעין ֶּזה.
זאגטכה אויף ֲע ַפר ֶּא ֶּרץ יִ ְּש ָר ֵּאלֲ ,ה ָוה ְּמנַ ּ ֵּשק ֵּל ּ
יה ְּל ַע ְּפ ָרא ,ער איז [ ַאז] די גמרא ָ
כד בכלי יקר (יח ,ד) :יֻ ַקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם .פירש רש"י שלא רצה להכניס עבודת גלולים לביתו .וזה רחוק מן הדעת,
וכי מפני שוטים שקלקלו לא יכניס שום אבק לביתו ,ולמה יכניס אור 'השמש' לביתו ,והלא יש הרבה שעובדין
לשמש ,אלא שמכל מקום אינה נאסרת ,כי קרקע עולם אינה נאסרת ○ .ויותר קרוב לשמוע שלא רצה ליתן מפתו
לבלתי הגונים ,כי שמא ערביים המה ,על כן רצה להחזירם בתשובה ,על ידי שיסירו אלהי הנכר מקרבם ,כי
העבודת גלולים בביטול כל דהו סגי ,לכך נאמר ְּמ ַעט ַמיִ ם ,ונאמר יֻ ַקח ,על ידי אחר משמע ,כי אף אם יסירו
האבק מה בכך ,אם אמונה נפסדה זו נשארה קבועה בלבם ,וטהרת הלב הוא דבר שאין בידו של אברהם ,על כן
יֻ ַקח ְּמ ַעט ַמיִ ם טהורים ,לטהר הלבבות ,כי דבר זה מסור להם ולא לו וכו' ○ .ויש אומרים ,לפי שהארץ מהוה את
הכל ,כי הכל בא מן העפר ,ושמה ישוב הכל ,על כן טעו לומר שיש בה צד אלוהות.
יפי ְּד ַעכוֹ סלעים] ,רבי כה בגמרא כתובות (קיב :).רבי אבא מנשק ֵּּכ ֵּ
יפי דְּּ ַע ּכוֹ [פירש"יֵּ :כ ֵּ
יפי ,אלמוגים .לישנא אחרינאֵּ ,כ ֵּ
חנינא מתקן מתקליה [ ְּמ ַש ֶּוה ו ְּמ ַת ֵּקן מכשולי העיר ,מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ,ומחזר שלא יצא שם רע על
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון יד
האט זיי געקושט. געפאלן אויף די שטיינער ווען ער איז געקומען ַאהין[ ,און] ער ָ ַ
זאג מירכו אין די ְּת ִפ ָלה פון חרדיםֶּ ,א ּ ַשק ָע ָפר ְּמקוֹ ם ְּש ִכינָ ה יָ ְּר ָדה.
[ווי] מ' ָ
דו ָשה. באקומט ַא ְּק ּ דארטן וואו די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז געוועןַ ,[ווייל] ָ
קד
וכעין זה מצינו בדברי חז"ל חשיבות ענין 'קביעות מקום' לתורה ולתפילה
יעות ָמקוֹ ם ִל ְּּת ִפ ָּלהכזְּ ,ו ַל ּתוֹ ָרהכח.
[וכעין זה מצינו חשיבות ענין] ְּק ִב ּ
שה( .ועיין עוד להלן
דו ָ
האט ַא ְּק ּדאס ָ וואס מ'דינט דעם אייבירשטעןָ , [ווייל] דעס ָמקוֹ ם ָ
באות קו).
הדרכים] .רבי אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא [כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין
וחמה מקדרת עליהן ,עומדין משם לישב בצל ,ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה ,כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת
נו.
יה ְּו ֶּאת ֲע ָפ ָר ּה יְּ חֹנֵּ ּ צו ֲע ָב ֶּד ָ
יך ֶּאת ֲא ָבנֶּ ָ ארץ ישראל] ,רבי חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה ,שנאמר (תהלים קב ,טו) ִּכי ָר ּ
[ -ועיין כעין זה בירושלמי שביעית (דף יב.]):
ועיין עוד בתוספות שם :רבי חנינא הוה מתקל מתקליה ,פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא
נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל .וכן מפרש בתנחומא בפרשת
שלח לך ,כשעלה רבי חנינא הגדול מבבל ,בקש לידע אם נכנס לארץ ישראל ,והיה שוקל אבנים ,כל זמן שהיו
קלות ,אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל .כיון שמצאן כבידות ,אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל ,והיה
יה. צו ֲע ָב ֶּד ָ
יך ֶּאת ֲא ָבנֶּ ָ מנשקן ,וקרא עליהן את הפסוק הזה ִּכי ָר ּ
כו ביום שמחת תורה ,שלפי מנהג סיגעט סאטמאר מזמרין בין ההקפות שיר דביקות מספר חרדים (פרק לד) ובתוך
הדברים איתא שםִ :מי יִ ֶּתן ִלי ָלעוף ֵּא ֶּבר ַכיוֹ נָ הֶּ ,אל ַהר ָק ְּד ְּש ָך ָאעו ָפה ְּו ֶּא ְּשכֹנָ הֶּ ,א ַשק ֲע ַפר ָמקוֹ ם ְּש ִכינָ ה יָ ְּר ָדה.
כז כמבואר בגמרא ברכות (ו :):אמר רבי חלבו אמר רב הונא ,כל הקובע מקום לתפלתו ,אלקי 'אברהם' [פירש"י:
שקבע מקום לתפלתו] בעזרו [כדרך שהיה עוזר לאברהם] ,וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד ,מתלמידיו של אברהם
אבינו ○ .ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום ,דכתיב (בפרשתן יט ,כז) ַו ַי ְּש ֵּכם ַא ְּב ָר ָהם ַבב ֶֹּקר ֶּאל ַה ָמקוֹ ם ֲא ֶּשר ָע ַמד
ָשם ,ואין עמידה אלא תפלה ,שנאמר (תהלים קו ,ל) ַו ַי ֲעמֹד ִפינְּ ָחס ַויְּ ַפ ֵּלל.
ועוד להלן שם (ז :):ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי ,כל הקובע מקום לתפלתו [וי"ג' :לתורתו'],
אויביו נופלים תחתיו ,שנאמר (שמואל ב' ז ,י) ְּו ַש ְּמ ִתי ָמקוֹ ם ְּל ַע ִמי ְּליִ ְּש ָר ֵּאל ונְּ ַט ְּע ִתיו ְּו ָש ַכן ַת ְּח ָתיוְּ ,ולֹא יִ ְּר ַגז עוֹ ד ְּולֹא
י ִֹסיפו ְּבנֵּ י ַע ְּו ָלה ְּל ַענוֹ תוֹ ַכ ֲא ֶּשר ָב ִראשוֹ נָ ה.
ובשלחן ערוך (או"ח צ ,יט) :יקבע מקום לתפלתו ,שלא ישנהו אם לא לצורך גדול .ואין די לו במה שיקבע
לו בית הכנסת להתפלל ,אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה ,צריך שיהיה לו מקום קבוע[ .ובמגן אברהם (ס"ק לד):
ונראה לי דתוך ד' אמות חשוב מקום אחד ,דאי אפשר לצמצם].
ועוד שם (צח ,ד) :התפלה היא במקום הקרבן ,ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ,ולא יערב
בה מחשבה אחרת ,כמו מחשבה שפוסלת בקדשים .ומעומד ,דומיא דעבודה .קביעות מקום כמו הקרבנות ,שכל
אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו .ושלא יחוץ דבר בינו לקיר ,דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לקיר.
ור אוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה ,כגון בגדי כהונה וכו'.
קב,כח כמבואר בגמרא ברכות (ח :).אמר רב חסדא ,מאי דכתיב (תהלים פז ,ב) א ֵֹּהב ה' ַש ֲע ֵּרי ִציוֹ ן ִמכֹל ִמ ְּש ְּכנוֹ ת יַ ֲע ֹ
אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה ,יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות .והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה
דעולא ,מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד ○ .ואמר אביי מריש
הוה גריסנא בגו ביתא ,ומצלינא בבי כנישתא ,כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום
שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד ,לא הוה מצלינא אלא היכא
דגריסנא .רבי אמי ורבי אסי ,אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא ,לא מצלו אלא ביני עמודי היכא
דהוו גרסי.
ועיין בגמרא פסחים (קיח :קיטַ :).ס ְּח ָרה ְּו ֶּא ְּתנַ ָנה ק ֶֹּדש ַלה' לֹא יֵּ ָא ֵּצר ְּולֹא יֵּ ָח ֵּסן ִכי ַלי ְֹּש ִבים ִל ְּפנֵּ י ה' יִ ְּהיֶּ ה וגו'
(ישעי' כג ,יח) ,מאי ִּכי ַל ּי ְֹּש ִבים ִל ְּפנֵּ י ה' ,אמר רבי אלעזר זה המכיר מקום חבירו בישיבה [פירש"י :שיודע לומר זה
מקום מיושב לפלוני ,וזה של פלוני ,דהואיל ומכיר הוא מקום כולם ,רגיל הוא לישב שם תמיד] .איכא דאמרי אמר רבי
אלעזר ,זה המקבל פני חבירו בישיבה[ .וע"ע בשה"ש רבה (ד ,ב)].
ועיין עוד במשנה אבות (ו ,ו) דאחד מהמ"ח דברים שהתורה נקנית בהן ,הוא המכיר את מקומו .ומפרש שם
במדרש שמואל (באופן הד') וז"ל :שיתמיד ויהיה קבוע תמיד בבית המדרש ,ובזה יכיר מקומו ,שאם הוא בא דרך
עראי פעם יושב במקום זה ופעם במקום אחר אינו מכיר את מקומו.
טו קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
קה
וכן להיפוך במקום שנעבדה שם עבירה שורה שם רוח הטומאה רח"ל ,וכמבואר בזוהר
פארקערט [במקום שעשו 'עבירה' ,נשאר שם רושם לא טוב]. און חלילה ַ
האט געטון [שם עבירה, ווי דער זוהר הקדוש איז ַמ ְּח ִמירכטַ ,אז דעס [מקום] ָ
וואס מ' ָ
דאס איז ַא
וואסָ , האט די עבודה זרה געדינט ,צי ָ דארטן וואו ס'איז געווען [ ַאז] מ' ָ און] ָ
ל
דארט שוֹ ֵּלט .דארט איז ַא רו ַח טו ְּמ ָאהַ ,א רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא איז ָ
[מקום] ַס ָכנָ ה[ ,ווייל] ָ
ימא ָל ְּך כט בזוהר הקדוש בשלח (דף מט)ַ :ר ִבי ִח ָייא ְּו ַר ִבי יוֹ ֵּסיֲ ,הווֹ ָאזְּ ֵּלי ְּב ַמ ְּד ְּב ָראָ ,א ַמר ַר ִבי ִח ָייא ְּל ַר ִבי יוֹ ֵּסיָ ,תא ְּו ֵּא ָ
וכו'ַ .א ְּד ָה ִכי ָחמו ַחד ַבר נַ ש ְּד ֲה ָוה ָא ֵּתיְּ ,ו ַחד ָמטו ָלא ַק ֵּמיהָ .א ַמר ַר ִבי ִח ָייא ,נֵּ זִ ילִ ,ד ְּל ָמא ַהאי ַבר נַ ש עוֹ ֵּבד ֲעבוֹ ַדת
יתיב ָה ָכא ְּונֶּ ְּח ֵּמי, כוֹ ָכ ִבים ו ַמ ָזלוֹ ת הוא ,אוֹ ַעם ָה ָא ֶּרץ הואְּ ,ו ָא ִסיר ְּל ִא ְּש ַת ְּת ָפא ַב ֲה ֵּדיה ְּב ָא ְּר ָחאָ .א ַמר ַר ִבי יוֹ ֵּסי ,נֵּ ִ
יפא ְּד ַהאיַ ,ח ְּברו ָתא ִא ָב ֵּעיַ ,ו ֲאנָ א ִד ְּל ָמא ַג ְּב ָרא ַר ָבא הואַ .א ְּד ָה ִכי ַא ְּע ַבר ַק ַמיְּ יהוָ ,א ַמר ֵּליה ְּבדו ְּק ָפא ִד ַמ ְּע ָב ָרא ְּדקוֹ ִט ָ
כוְּ ,ו ָלא ַא ְּע ַבר ַעל ַמה ִד ְּכ ִתיב (ויקרא יבנָ א ְּּב ּ כוְּ ,ו ָלא ִא ְּת ַח ַ ּי ְּ ימא ְּל ּ יְּ ַד ְּענָ א ָא ְּר ָחא ַא ֲח ָראְּ ,ונִ ְּס ֵּטי ֵּמ ַהאיַ ,ו ֲאנָ א ָּב ִעינָ א דְּּ ֵּא ָ
ְּ
יכוָ .א ַמר ַר ִבי יוֹ ֵּסיְּ ,ב ִריך ַר ֲח ָמנָ א נו ְּּבנַ ְּפ ַשיְּ ּ סו ִמין ְּּב ָא ְּר ָחא דָּ אְּ ,ו ָלא ִּת ְּס ַּת ְּּכ ּ יט יד) ְּו ִל ְּפנֵּ י ִע ֵּור לֹא ִת ֵּתן ִמ ְּכשֹלְּ ,ו ַא ּת ּון ְּּכ ּ
טו ְּּב ָא ְּר ָחא ַא ֲח ָראּ ָ .ב ַתר עו ִמ ִידי ָה ָכאַ ,עד דְּּ נַ ֲעבֹר ְּּב ַהאיָ .ס ּ יכנָ א ָה ָכאִ .א ְּת ַח ְּברו ַב ֲה ֵּדיהָ ,א ַמר לוֹ ן ָלא ִּת ְּש ָּת ּ ְּדאוֹ ִר ְּ
יה, הוא ָא ְּר ָחא ַא ֲח ָרא ֲהווֹ ָאזְּ ֵּלי זִ ְּמנָ א ֲח ָדאַ ,חד ּכ ֵֹּהן ָח ָכםְּ ,ו ַחד ּכ ֵֹּהן ַעם ָה ָא ֶּרץ ַּב ֲה ֵּד ּ הוא ֲא ַתרָ ,א ַמר לוֹ ן ְּּב ַה ּ קו ֵּמ ַה ּ דְּּ נָ ְּפ ּ
יהְּ .ו ָהא הוא ֲא ַתרִ ,מ ְּס ַּת ֵּּכן ְּּבנַ ְּפ ֵּש ּ ּ ה
ַ בּ ְּ ר ב ַ ע ְּ א ַ דְּּ אן מַ ל כ
ּ ָ א מ ָ יוֹ א הו
ּ ה ַ מֵּ . יה
ּ ל ֵּ טְּ ק ַ ו ְּ יהּ לֵּ ע
ֲ ר ת ַ א ֲ א הו
ּ ה ַ בּ ְּ ץ רֶּ א ָ ה
ָ ם עַ א הו
ָקם ַה ּ
ְּ
ינּון דְּּ יַ ְּד ֵּעי ָלא ָע ְּב ֵּרי ַּת ָּמן ,ו ָב ֵּעי קו ְּד ָשא ְּב ִריך הוא ָד ָמא טו ַריָ אְּ ,ו ַק ְּט ִלין ְּו ַק ּ ְּפ ִחין ִל ְּבנֵּ י נָ ָשאְּ ,ו ִא ּ ִמ ְּת ַח ְּּב ִרין ַּת ָּמן ְּמ ַשדְּּ ֵּדי ּ
ְּד ַההוא ַכ ֲהנָ א ָכל יוֹ ָמא.
חו ַּז ְּת ֶּכם. ֹאו ֶּאל ֶּא ֶּרץ ְּּכנַ ַען ְּוגוֹ ' ְּונָ ַת ִּתי נֶּ ַגע ָצ ַר ַעת ְּּב ֵּבית ֶּא ֶּרץ ֲא ּ ובזוהר הק' תזריע (דף נ)ְּ :כ ַג ְּונָ א ָדא ְּכ ִתיב ִּכי ָתב ּ
יעל ְּב ַא ְּר ָעאֶּ .א ָלא ָהא אוֹ ְּקמו ָהְּ ,ל ַא ְּש ְּּכ ָחא ַמ ְּטמוֹ נִ ין דְּּ ַא ְּט ְּמ ָרן ְּו ִכי ֲא ָגר ַטב הואְּ ,דיִ ְּש ְּת ַכח ְּב ִאינון ְּדזַ ָכ ָאן ְּל ֵּמ ָ
הוא, ְּ
קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ יה ְּּב ּ ינּון ִמ ְּתדַּ ְּּב ָקן ֵּּב ּ ינּון יִ ְּש ָר ֵּאל ,דְּּ ִא ּ יהוּ ,ו ְּל ַא ֲהנָ ָאה לוֹ ן ְּליִ ְּש ָר ֵּאלֲ ○ .א ָבל ָתא ֲחזִ י ,זַ ָּכ ִאין ִא ּ יתיְּ ּ ְּּב ֵּב ַ
יליה ָא ִעיל ְּלהו ְּל ַא ְּר ָעא הוִ ,ד ְּכ ִתיב (מלאכי א ,ב) ָא ַה ְּב ִתי ֶּא ְּת ֶּכם ָא ַמר ה' ,ו ִמגוֹ ְּר ִחימו ָתא ִד ֵּ הוא ָר ִחים ְּל ּ ְּ
קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ ְּו ּ
ישין ַעל ָכל ְּבנֵּ י ָע ְּל ָמאָ ○ .תא יה ִע ְּּמהוֹ ןְּ ,ויִ ְּש ָר ֵּאל ְּדיִ ְּש ַת ְּכחון ַק ִד ִ יהו ּו ְּל ֶּמ ֱה ִוי דִּ י ּּו ֵּר ּ יה ֵּּבינַ יְּ ּ ישאְּ ,ל ַא ְּש ָר ָאה ְּש ִכינְּ ֵּּת ּ ַק ִד ָ
ֲחזִ יְּ ,כ ִתיב (ויקהל לה ,כו) ְּו ָכל ַה ָנ ִשים ֲא ֶּשר נָ ָשא ִל ָבן ְּוגוֹ 'ְּ ,ב ַש ֲע ָתא ַד ֲהווֹ ַע ְּב ִדין ֲע ִב ְּיד ָתאֲ ,הווֹ ָא ְּמ ֵּרי דָּ א ְּל ַמ ְּקדְּּ ָשא,
הוא ֲע ִב ְּיד ָּתאְּ .ו ַכד יהוְּ ,ו ִא ְּת ַקדַּ ש ַה ּ דו ָשה ַעל יְּ ַדיְּ ּ רו ְּכ ָּתאְּ .ו ֵּכן ָכל ִאינון או ְּמנִ יןְּּ ,ב ִגין דְּּ יִ ְּש ֵּרי ְּק ּ דָּ א ְּל ַמ ְּש ְּּכנָ א ,דָּ א ְּל ָפ ּ
ישא. ַס ִליק ְּל ַא ְּת ֵּריהִ ,ב ְּקדו ָשה ַס ִליקְּ ○ .כ ַג ְּוונָ א ָדאַ ,מאן דְּּ ָע ִביד ֲע ִב ְּיד ָּתא ַל ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה ,אוֹ ְּל ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָרא ,דְּּ ָלא ַקדִּ ָ
רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא ַש ְּריָ א ֲעלוֹ יְּ ,ו ַכד ָס ִליק ֲע ִב ְּיד ָּתאִּ ,ב ְּמ ָס ֲא ָבא ָס ִליקְּּ ○ .כנַ ֲענִ יִ ם הוא ֲע ִב ְּיד ָּתאָ ,הא ּ יה ַעל ַה ּ ֵּּכ ָיון דְּּ ִא ְּד ַּכר ֵּל ּ
יהו (ס"א ּ יְּ פַ צו
ּ רְּ פַ ל ְּ ין נִבּ ָ ין יָ נְּבּ ָ ווֹ ה ֲ ו ַ ה, ר ָ זָ ה ד ָ בוֹ ע
ֲ ב ָ א ב ָ אֲ סָ מ ְּ ח ַ רו בְּ א דָ ח ֲ כַ הו ל ְּ כ
ֻ ןק ָ ב ְּ דַ תְּ מ
ִ ו , הו ּ ינְּ א ִ ה ר ָ ּ ָפ ְּל ֵּחי ַל ֲעבוֹ ָדה זָ
יהו,פו ַמיְּ ּ יהוִ ,ל ְּס ַטר ְּמ ָס ֲא ָבא ַל ֲעבוֹ ָדה זָ ָרהְּ ,ו ַכד ָש ָראן ְּל ִמ ְּבנֵּ י ֲהווֹ ָא ְּמ ֵּרי ִמ ָּלהְּ ,ו ֵּכ ָיון דְּּ ִא ְּתדְּּ ָכר ְּּב ּ עו ַליְּ ּ לטנופייהו) ּו ְּל ִג ּ
קו ְּד ָשא אלו יִ ְּש ָר ֵּאל ְּל ַא ְּר ָעאָּ ,ב ָעא ּ רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבאַ .כד ִא ְּס ַת ֵּליק ֲע ִב ְּיד ָתאְּ ,ברו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא ִא ְּס ַת ֵּליקֵּּ .כ ָיון דְּּ ָע ּ יה ּ ַס ִליק ָע ֵּל ּ
הוא ְּל ַד ְּּכ ָאה לוֹ ןּ ,ו ְּל ַקדְּּ ָשא לוֹ ן ַא ְּר ָעאּ ,ו ְּל ַא ְּפנָ ָאה ֲא ַתר ִל ְּש ִכינְּ ָּתא ,דְּּ ָלא ִּת ְּש ֵּרי ְּש ִכינְּ ָּתא גּ וֹ ְּמ ָס ֲא ָבאְּ .ו ַעל ָדא יך ּ ְּּב ִר ְּ
בוָ ○ .תא ֲחזִ יִ ,אי עוֹ ָב ָדא דָּ א ֲה ָוה ְּל ַא ְּש ְּּכ ָחא ידו ִּב ְּמ ָס ֲא ּ הוא נֶּ ַגע ָצ ַר ַעתֲ ,הווֹ ָס ְּת ִרין ִּבנְּ יָ ינִ ין דְּּ ָא ִעין ְּו ַא ְּבנִ ין דְּּ ִא ְּת ֲע ִב ּ ְּּב ַה ּ
צו ֶּאת יהֲ .א ָבל ְּק ָרא ְּכ ִתיב ְּו ִח ְּּל ּ יהוְּ ,ו ַע ְּפ ָרא ְּל ַא ְּת ֵּר ּ ינּון ְּל ַא ְּת ַריְּ ּ רון ֲא ָבנִ ין ְּל ָב ַתר ְּּכ ָמה דְּּ ִא ּ ַמ ְּטמוֹ נִ ין ִּב ְּלחוֹ דוֹ י ,יְּ ַה ְּד ּ
חו יִ ְּש ָר ֵּאל רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבאְּ ,ויִ ְּת ַפנֵּ י ְּויִ ְּת ַק ַדש ַה ְּש ָתא ְּכ ִמ ְּל ַק ְּד ִמיןְּ ,ויִ ְּש ַּת ְּּכ ּ ָה ֲא ָבנִ ים ,ו ְּכ ִתיב ְּו ָע ָפר ַא ֵּחר יִ ַ ּקחְּ ,ב ִגין דְּּ יִ ְּת ַע ָבר ּ
ארי ְּל ִמ ְּבנֵּ יּ ָ ,ב ֵּעי ְּל ַא ְּד ְּּכ ָרא יהו ְּש ִכינְּ ָּתאְּ ○ .ו ַעל ָדא ַמאן דְּּ ָּבנֵּ י ִ ּבנְּ יָ ןַּ ,כד ָש ֵּ ישאְּ ,ל ִמ ְּש ֵּרי ֵּּבינַ יְּ ּ דו ָשהּ ,ו ְּב ִדי ּּו ָרא ַקדִּ ָ ִּב ְּק ּ
הוא ָּבנֵּ יְּ .ב ִגין ִד ְּכ ִתיב (ירמי' כב ,יג) הוֹ י בוֹ נֶּ ה ֵּביתוֹ ְּבלֹא ֶּצ ֶּדק ְּוגוֹ 'ּ ,ו ְּכ ֵּדין הוא ּ ְּ
קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ פו ְּל ָחנָ א דְּּ ּ יה דְּּ ָהא ְּל ּ פו ֵּמ ּ ְּּב ּ
שלוֹ םֲ .ה ָדא הוא ִד ְּכ ִתיב (איוב ה, יה ָ ארי ֲע ֵּל ּ דו ָש ָתאְּ ,ו ָק ִ יה ְּק ּ הוא זַ ִּמין ָע ֵּל ּ יך ּ קו ְּד ָשא ְּּב ִר ְּ ארי ֲעלוֹ יְּ ,ו ּ ִס ַ ּי ְּע ָּתא דִּ ְּש ַמ ָ ּיא ָש ֵּ
כד) ְּויָ ַד ְּע ָּת ִּכי ָשלוֹ ם ָא ֳה ֶּל ָך [ו ָפ ַק ְּד ָת נָ ְּו ָך ְּולֹא ֶּת ֱח ָטא] ְּוגוֹ 'ַ .מהו ּו ָפ ַק ְּד ָּת נָ ְּו ָךָ ,הא אוֹ ְּקמו ָהֲ ,א ָבל ּו ָפ ַק ְּד ָּתְּ ,ל ַא ְּפ ְּק ָדא ִמ ָלה
יה ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָראָ ○ .כל ֶּש ֵּכןַ ,מאן ְּד ָבנֵּ י ית ּ ְּבפו ָמא ַכד ִאיהו ָבנֵּ י ,ו ְּכ ֵּדין ְּולֹא ֶּת ֱח ָטא ְּכ ִתיבְּ .ו ִאי ַלאוָ ,הא זַ ִּמין ְּל ֵּב ֵּ
יתא ְּל ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָרא ְּל ִא ְּס ַת ֲא ָבא ֵּביהָ ,הא ַו ַדאי ַש ְּריָ א ֵּביה רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבאְּ ,ו ָלא ו ְּרעו ֵּתיה ְּב ַג ְּוונָ א ַא ֲח ָראְּ ,ב ִגין ִד ְּמיַ ֵּחד ֵּב ָ
יתא ,ו ַמאן ְּד ָדיִ יר ֵּביה ,יָ ִכיל ְּל ִא ְּתזְּ ָקאְּ ,ד ָהא ַההוא ִד ָירה רו ַח נָ ִפיק ַההוא ַבר נַ ש ֵּמ ָע ְּל ָמא ַעד ְּד ִא ְּת ֲענָ ש ְּב ַההוא ֵּב ָ
יתא ַההוא ְּד ָבנֵּ י ָלה, יעְּ .כגוֹ ן ְּד ִא ְּתזַ ק ְּב ַההוא ֵּב ָ ימא ְּב ַמה יְּ ִד ַ ְּמ ָס ֲא ָבא ַש ְּריָ א ֵּביהְּ ,ו ַאזִ יק ַמאן ְּד ִא ְּש ְּת ַכח ֵּביהְּ ○ .ו ִאי ֵּת ָ
יתיה ,אוֹ ְּבנִ זְּ ֵּקי ְּדגו ָפא אוֹ ְּבנִ זְּ ֵּקי ָממוֹ נָ א ,הוא ו ְּת ֵּרין ָא ֳח ָרנִ ין ֲא ַב ְּת ֵּריהָ .הא ַו ַדאי יַ ֲערוֹ ק ַבר נַ ש ְּלטו ָרא, אוֹ ַאנְּ ֵּשי ֵּב ֵּ
ינּוןיהו דְּּ יִ ְּש ָר ֵּאל ,דְּּ ִא ּ הוא ָחס ֲע ַליְּ ּ ְּ
קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ ְּ
יח ָלא ְּד ַע ְּפ ָראְּ ,ו ָלא יָ דור ֵּביהּ ○ .ו ְּב ִגין ַּכךּ , ְּו ָלא יָ דור ֵּביה .יָ דור ְּב ִט ֲ
יתאָ ,הא ימנָ א לוֹ ן ְּּבנֶּ ַגע .נֶּ ַגע ָדיִ יר ְּב ֵּב ָ הוא ָא ַמרַ ,א ּת ּון ָלא יַ ְּד ִעיןֲ ,אנָ א יְּ ַד ְּענָ אְּ ,ו ַא ְּר ִש ְּ ינּון ָּב ֵּּתיְּ .ו ּ ָלא יָ ְּד ִעין ִמ ָּלה ְּּב ָכל ִא ּ
יפא ְּדיַ ִפיק ֵּליהְּ ,ויַ ֲע ַבר ֵּליה ִמן ָע ְּל ָמא .ו ְּכ ֵּדין ְּונָ ַתץ ֶּאת ַה ַביִ ת ֶּאת ֲא ָבנָ יו ְּו ֶּאת ֵּע ָציוֵּ .כ ָיון ְּד ָאזִ יל ֵּליה, נֶּ ַגע ַא ֲח ָרא ַת ִק ָ
יליה הואְּ ,ויָ ִכיל ְּל ָא ַה ְּד ָראַ .האי ְּ ּב ַא ְּר ָעא ַמאי ַט ֲע ָמא ְּונָ ַתץ ֶּאת ַה ַביִ תֶּ .א ָלא ְּב ָכל זִ ְּמנָ א ְּד ַההוא ִבנְּ יָ ן ִל ֱה ִוי ַק ָייםִ ,ד ֵּ
רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא יַ ִּתירְּ ,ויָ ִכיל ַּבר נָ ש ְּל ִא ְּּתזְּ ָקא וכו'ָ ○ .א ַמר ֵּליה ַר ִבי ִח ָייאְּ ,ו ָהא ישאָּ ,כל ֶּש ֵּּכן ְּּב ַא ְּר ָעא ַא ֲח ָרא ,דִּ זְּ ִמינָ א ּ ַקדִּ ָ
גוֹ יִ ם ו ְּש ָאר ְּבנֵּ י נָ ָשא ַד ְּי ֵּירי ְּב ַג ֵּויהְּ ,ו ִא ְּש ְּת ִלימוָ .א ַמר ֵּליהִ ,אינון ִמ ִס ְּט ַריְּ יהו ָקא ַא ְּתיָ יןֲ ,א ָבל ַמאן ְּד ָד ִחיל ַח ָט ָאה ,יָ ִכיל
ְּל ִא ְּתזְּ ָקאַ .ו ֲא ִפילו ִאינוןִ ,אי יְּ ַע ְּכבו ִדיו ֵּריהוֹ ן ֵּביהָ ,לא יִ ְּפקון ִב ְּש ָלם.
ועיין ביסוד יוסף (פרק י) וז"ל :וצריך שתדע כלל גדול ,כי המקום שנעשה שם העבירה ,שם הסטרא אחרא
הולך וסובב במקום ההוא ,ומקום זה מקום סכנה להזיק בו ח"ו (ועיי"ש עוד .ואח"כ כתב) בוא וראה מה דאיתא
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון טז
קו
יעות ָמקוֹ ם [לתורה ותפילה,
פארקערט [במקום קדושה ,שיש ענין] ְּק ִב ּ
ַאזוי די זעלבע איז ַ
ולכן האמוראים] ֲה ֵּוי ָג ְּר ִסי ֵּבין ֲעמו ֵּדי [ ְּד ַמ ְּצ ֵּלי]לא.
דארטן וואו דארט ,און [צו] ְּּת ִפ ָּלהָ , יעות ָמקוֹ ם ְּל ּתוֹ ָרה ָ דארטן וואו ס'איז ַא ְּק ִב ּ ָ
דאס
יעות ָמקוֹ ם [וואו] מ'דינט דעם אייבירשטען און מ'לערנט ּתוֹ ָרהָ , דא ַא ְּק ִב ּ ס'איז ָ
לאץ.
דו ָשה דעס ּפ ַ באקומט ַא ְּק ַּ
דארט געדינט דעם אייבירשטען. האט ָ
דו ָשה ,ווייל מ' ָ באקומט עס ַא ְּק ּ רוואס ַ פא ָ ַ
דו ָשהלב.
באקומט עס ַא ְּק ּ דארט איז געווען ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ הַ , ווייל ָ
קז
גם מצינו שיש ענין לשום בקברים מעפר ארץ ישראל.
והכל עבור שהוא ממקום ששרתה עליו השכינה
ש ָר ֵּאל נוצט מעןלג [לבר מינן ,להשים בקבר .וכמו שדרשו
דאך ֲע ַפר ֶּא ֶּרץ יִ ְּ
איבערדעם איז ָ
על זה את הפסוק] ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ לד (האזינו לב ,מג)[ .ונוהגין כן] אפילו [כשנקבר] אין יענעם עק
וועלט.
בזוהר בראשית (לכצ"ל בשלח) ,רבי חייא ורבי יוסי הואי אזלא באורחא במדברא וכו' (והביא שם כל דברי הזוהר הנ"ל
עם ביאורו ,וסיים וז"ל) הרי לך גרם החטא להמקום שנעשה שם החטא ,עכ"ל - .וכן הובא זה בקב הישר (פרק יא ,ושם
הביאו בשם 'זוהר שמות' ,והיינו ספר שמות).
וז"ל רבינו בתשובה [בשנים שלפני המלחמה] להגה"צ אב"ד צעהלים זצ"ל [בעל מגדלות מרקחים] ,הנדפס
בטיב לבב (שו"ת ,סימן א' אות ה) :כאשר האריך ביסוד יוסף שבכל מקום שנעשית איזה עבירה ,כח העבירה ההוא
שולט על המקום ,והביא מזוהר בראשי ת דזימנא חדא הרג עם הארץ את תלמיד חכם אחד בדרך במדבר,
ומההוא יומא כל מאן דעבר אח"כ בההיא אורחא ופגע באותו מקום ,ניזוק שם ,כי נעשה מקום לגזלנים
ורוצחים ,יעיי"ש שהאריך.
וע"ע בזה בס"ג עקב תשי"ז (לשון קדשו קונטרס קיב ח"ב ,אות לד) ,ובסעודת פורים תשכ"ז (לשו"ק קונטרס צו ,אות
מא) .וע"ע בדברי יואל להושענא רבה (אות קסז ,וכן בטיב לבב להו"ר בפיסקא חידוש פני אדמה) ממה שהזכיר רבינו
בהושענא רבה תשכ"ד[ .ועיין בזה גם בספר דולה ומשקה (להגה"צ מפאיע ז"ל ,ח"א עמוד קסח)].
ל ועיין בדגל מחנה אפרים (ריש פרשת וישב) :ידוע במקום שיש השראת השכינה שם ,אף שאחר כך נסתלק ,נשאר
רושם הקדושה לעולם .והוא שאמר הכתוב ַו ֵּי ֶּשב יַ ֲעקֹב ְּב ֶּא ֶּרץ ְּמגו ֵּרי ָא ִביו ,היינו באותו ארץ שהיה אביו עושה
שם יחודים וכו' ,ובודאי נשאר שם רשימא קדישא ,ולכך ישב יעקב שם ,כי המקום גורם ,מצוה גוררת מצוה,
וקדושה גוררת קדושה .וכמו שכתבו אנשי אמת יראי ה' על פסוק (תהלים א ,א) ּו ְּבמוֹ ַשב ֵּל ִצים לֹא יָ ָשב ,כי המקום
גורם ח"ו ,עיין שם .וכל שכן במקום שהיה קדושה ,שהיא תופסת מקומה ,כי מדה טובה מרובה (סנהדרין ק,).
וגוררת תחנה ובקשה ותפלה ויחוד ,והדבר הזה הוא נוהג תמיד בכל אדם ובכל זמן.
לא הכוונה לדברי הגמרא ברכות (ח ).דלעיל (בהערה כח) ,דרבי אמי ורבי אסי לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו
גרסי .ונמצא גם להיפוך ,דהוי גרסי ביני עמודי דמצלי.
לב ועיין בענין זה בדברי רבינו בפתיחה חורף תשל"ד (לשון קדשו ,אות יא-יז).
לג כמובא ברמ"א יו"ד (שסג ,א) :יש נוהגין לתת מעפר ארץ ישראל בקבר (אור זרוע) ,ויש למנהג זה על מה
שיסמוכו – .וז"ל בדרכי משה שם (אות א) :כתב באור זרוע (סימן תיט) יש נוהגים לתת מעפר ארץ ישראל בקבר,
ויש ליתן קצת ראיה ממדרש תנחומא פרשת ויחי (סימן ג).
לד וכמו שהביא הש"ך (יו"ד שם ,ג) וז"ל :שעפר ארץ ישראל מכפרת ,דכתיב ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ .
והוא על פי המבואר בירושלמי כלאים (דף מג ).וכתובות (דף סז :).רבי בר קיריא ורבי אלעזר הוון מטיילין
באיסטרין ,ראו ארונות שהיו באין מחוצה לארץ לארץ .אמר רבי בר קיריא לרבי אלעזר מה הועילו אלו ,אני
או ֶּאת ַא ְּר ִצי במיתתכם .אמר ליה כיון שהן ֹאו ַו ְּּת ַט ְּּמ ּ
קורא עליהם (ירמי' ב ,ז) ְּונַ ֲח ָל ִתי ַש ְּמ ֶּּתם ְּלתוֹ ֵּע ָבה בחייכםַ ,ו ָּתב ּ
מגיעין לארץ ישראל ,הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן ,דכתיב ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ [ .וכן הוא בבראשית רבה (צו,
ה) ,ובתנחומא ויחי (סימן ג) המצויין בדרכי משה דלעיל ,וכמובא באור זרוע שם בשם הירושלמי כלאים ,והתנחומא ויחי,
עיי"ש].
ועיין עוד בגמרא כתובות (קיא :).אמר רב ענן ,כל הקבור בארץ ישראל ,כאילו קבור תחת המזבח ,כתיב
הכא (יתרו כ ,כ) ִמזְּ ַבח ֲא ָד ָמה ַת ֲע ֶּשה ִלי ,וכתיב התם ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ [ .וזה הובא גם כן באור זרוע שם .ועיין עוד באור
זרוע שסיים עלה וז"ל :מיהו אין משם ראיה שיועיל לקבר שבחוץ לארץ ,עכ"ל .ומכל מקום נוהגין כן אף בחוץ לארץ כמובא
יז קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
דארט [בארץ ישראל] איז געווען די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה.
פארדעם ,ווייל ָ
רוואסַ ,אלץ ַ
פא ַָ
קח
גם איתא במדרש שהמקומות שעשו שם עבירות ,עתידין להיות נעבר מן העולם
לאץ [בארץ ישראל] ,איז זייער ביטער, [ולעומת זה] חלילה ַאז מ'זינדיגט אויף דעם פ ַ
נאך ַארגער [מבחוץ לארץ] ,איז זייער נישט גוטלה.
איז ָ
וואס] דער מדרש ָ
זאגט [ ַאז] ֶּל ָע ִתיד ,די ַאלע ְּמקוֹ מוֹ ת געזאגטלו [ ָ
ָ האב
ַאזוי ווי איך ָ
וואסהאט געזינדיגט ,וועט מען ַמ ֲע ִביר זיין ִמן ָהעוֹ ָלם .די ַאלע ְּמקוֹ מוֹ ת ָ וואס מ' ָ
ָ
האט געזינדיגט.מ' ָ
ַאזוי שטייט ַארויס אין מדרשלז ,דער ילקוטלח ברענגט עס אין פרשת האזינו.
קט
ישוב קושיא יג
ועל דרך זה להבדיל אלף אלפי הבדלות ,אצל העובדי עבודה זרה ,יש אצלם חשיבות כל מקום שעבדו שם.
וממילא שפיר יכולין להבין מה היתה סברת הערביים שהשתחוו לאבק שברגליהם ,כיון שהוא האבק ועפר הבא
ממקום עבודתם .ומטעם זה עצמו לא רצה אברהם אבינו להכניס אבק שלהם בביתו .אבל לא שהשתחוו לכל אבק
שיהיה
היצט איז ַאזוי.
פארקערט. דאך ַביי זיי ,ביי די עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ,איז ָ
פאר ַא ְּקדו ָשה ,זייער ֲעבוֹ ָדה ָז ָרהַ ,אז זיי דאך ַמ ֲח ִזיק 'דעס' [את שלהם] ַ זיי זענען ָ
דארט דאס [אצלם] ַא ְּקדו ָשה[ ,ובעיני טעותם] איז ָ דאך ָ גלייבן ס'איז ַא ֱאלֹקות איז ָ
דארט וואס זיי זענען ָ ָ לאץ ,איז די ערד דאס ּפ ַ ַה ְּש ָר ַאת ַה ְּש ִכינָ ה .ממילא איז ָ
דארטן געווען ַא האבן געדינט די עבודה זרה ,איז ְּל ִפי ְּשטו ָתם ָ געשטאנען ווען זיי ָ ַ
האט דעס ָע ָפר אויך ַא ְּקדו ָשה. ְּקדו ָשהָ ,
דאך געווען עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה, לאץ ,זיי זענען ָ ממילא ַאז זיי קומען פון דעם ּפ ַ
דארטן ,זענען דארטן ,און ַאז זיי 'נעמען מיט' דעם שטויב פון ָ [און] זיי זענען געווען ָ
דארט איז געוועזן זייער ָמקוֹ ם נאר צו 'דעם' שטויב ,ווייל ָ טאקע ָ זיי זיך ִמ ְּש ַת ֲח ֶּוה ַ
דו ָשה. דארט איז ַא ָמקוֹ ם ְּק ּ געהאלטן ַאז ָ
ַ דאסהאבן זיי ָ יבא ֶּד ֱא ֶּמתָ , טו ְּמ ָאה' ַא ִל ָ
' ּ
ברמ"א ,ובזה יובן לשון רבינו שנוהגין כן 'אפילו אין יענעם עק וועלט'].
ועיין עוד בדברי רבינו בשו"ת דברי יואל (סימן פה ,אות י-טו) בענין קבורה בארץ ישראל ,ואם נכון הדבר
להעלות המתים מחוץ לארץ לארץ ישראל ,עיי"ש באורך בזה .ועיין עוד בזה בדברי יואל ויחי (עמוד תקטו-תקטז),
שבזוהר הק' (תרומה דף קמא ):החמיר בזה שלא להביא לשם מי שיצאה נשמתו בחוץ לארץ ,ושעל זה נאמר
ַו ָתבֹאו ַו ְּת ַט ְּמאו ֶּאת ַא ְּר ִצי ,וכנזכר בדברי הירושלמי דלעיל ,ועיי"ש באורך .וע"ע בזה בויואל משה (א ,קג).
לה ועיין בזה באורך בויואל משה (מאמר ב).
לו בס"ג ואתחנן תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס רעח ,חלק ה) ,וס"ג האזינו שובה תשכ"ח (ובדברי יואל שם ,אות כו) ,וס"ג
שבת חוה"מ סוכות תשכ"ח (נדפס בדברי יואל לקהלת ,אות ד).
לז בספרי פרשת האזינו (פסקא א) ,וכמובא להלן בגירסת הילקוט שמעוני.
לח בילקוט שמעוני (האזינו ,רמז תתקמא) :עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה ,רבונו של עולם הרי ֵּע ַדי
קיימין ,שנאמר ַה ִעיד ִֹתי ָב ֶּכם ַהיוֹ ם ֶּאת ַה ָש ַמיִ ם ְּו ֶּאת ָה ָא ֶּרץ (ואתחנן ד ,כו .נצבים ל ,יט) ,אמר לה הריני מעבירן,
שנאמר (ישעי' סה ,יז) ִכי ִהנְּ נִ י בוֹ ֵּרא ַה ָש ַמיִ ם ַה ֲח ָד ִשים ○ .אומרת לפניו ,רבונו של עולם הריני רואה מקומות
שקלקלתי בהם ובושתי וכו' ,אמר לה הריני מעבירם ,שנאמר ָכל ֶּגיא יִ ָנ ֵּשא (שם מ ,ד) .אומרת לפניו [רבונו של
עולם] הרי שמי קיים ,אומר לה הריני מעבירו ,שנאמר ְּוק ָֹרא ָל ְּך ֵּשם ָח ָדש (שם סב ,ב) וכו'.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון יח
קי
ובזה שוב לא יוקשה מאי שנא מאור השמש ,דהתם אין בזה שייכות למקום עמידתם בשעת
עבודתם ,או לדבר הבא מאותו מקום ,רק הוא אור השמש שנברא ע"י הקב"ה כמו שהוא
האבן זיך צו יעדן שטויב געביקט. ָאבער נישט ַאז זיי ָ
טאקע ַאזוי ווי זיי פרעגן די ַק ְּשיָ א ,דער מזרחי מיטן גור אריה [דאז יוקשה שפיר] ַ
דאס עפעס זיין. זענען ְּמ ַפ ְּל ֵּפל ,ווי קען ָ
האבן 'מיטגענומען' וואס זיי ָ פארדעם ,ווייל דעס ָ נאר ַ טאקע ָ[ ָאבער] ניין ,ס'איז ַ
האבן גערעכנט ַאז פארשטיין [לפי טעותם] ,ווייל זיי ָ קאן מען ַ
דאס ָ [ממקום עבודתם .און] ָ
דארטן [ממקום שהם עמדו שם בשעת האט אין זיך ַא ְּקדו ָשה ,ווייל ס'קומט פון ָ דאס ָ ָ
שה [לפי דעתם ,וממילא]האט עס אין זיך ַא ְּקדו ָ
דארטן ָ עבודתם הטמאה ,און] ַאז ס'קומט פון ָ
דארט.
האבן געברענגט פון ָ האבן זיי זיך צו דעם געביקט ,צו דער ְּקדו ָשה ָ
וואס זיי ָ ָ
קיא
טאקע [וועגן] דער כ ַֹח פון דער ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה [שעבדו בפועל ,במקום
דאס איז ַ
ָאבער ָ
שמשם בא אותו האבק].
דאס נישט גלייך צו [דעם] ֶּש ֶּמש( .ומיושב גם קושיית הכלי יקר ,באות קא). איז ָ
קיב
[ו ענין מה שהעובדי עבודה זרה כיבדו את מקום עבודתם ,ושלכן צריכין אנו להרחיק זה ,מצינו
דאך (ראה יב ,ב-ג)ְּ ,ו ִש ַב ְּר ֶּתם הוא' שטייט ָ כיוצא בזה בפסוק] ְּו ִא ַב ְּד ֶּתם [ ֶּאת ְּש ָמם] ִמן ' ַה ּ ָמקוֹ ם ַה ּ
טאקע האט ַ דו ָשם ַהגּ וֹ יִ ם ,מ' ָ
ֶּאת ַמ ֵּ ּצב ָֹתםַ ,א ֵּבד ְּת ַא ְּבדון ֶּאת ָּכל ' ַה ּ ְּמקֹמוֹ ת' ֲא ֶּשר ָע ְּב ּ
האט מען געהייסן ְּמ ַא ֵּּבד זיין די דו ָשםָ , געהייסן ְּמ ַא ֵּבד זיין די ' ְּמקוֹ מוֹ ת' ֲא ֶּשר ָע ְּב ּ
ְּמקוֹ מוֹ תלט.
קיג
דאך די ְּמקוֹ מוֹ ת [ווי] ַא ְּקדו ָשה[ ,וממילא] ַאז זיי 'נעמען מיט' ָע ָפר
און ביי זיי זענען ָ
האבן זיי זיך געביקט [דערצו .און] פון די ְּמקוֹ מוֹ ת ,איז עס ביי זיי ַא ֶּח ְּשבוֹ ן [חשוב]ָ ,
טאר מען נישט ַארייננעמען אין שטוב ַאריין. דאס' ָ
איבערדעם ' ָ
קיד
טאקע רעכט [זהירות אברהם מאבק שברגלם]. איבערדעם איז ַ
ירה רחמנא ליצלן ,די עוֹ ְּב ֵּדי געשטאנען די עוֹ ְּב ֵּרי ֲע ֵּב ָ
ַ דארטן וואו זיי זענען [ווייל] ָ
דארט וואו ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה ,און די ִמינִ ים מיט די ֲא ּ ִפיקוֹ ְּר ִסים וכדומה[ ,איז] ֵּאין ָה ִכי נַ ֵּמיָ ,
געשטאנען ַ זיי קומען ,זייער ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ָלם איז ַא ּכ ַֹח ַה ּט ּו ְּמ ָאה[ ,מכח ווייל] זיי זענען
רשפרייט זייערע ּכוֹ חוֹ ת ַה ּט ּו ְּמ ָאה. פא ּ
האבן ַוואס זיי ָ אויף די ּפלעצער ָ
קטו
דאס איז דער ְּפ ַשט, יהם'ָ ,
יו ִמ ְּש ַּת ֲח ִוים ' ְּל ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ
דאס איז דער ְּפ ַשט ֶּש ָה ּ [און] ָ
דארט'.
נאר ווייל ס'קומט פון ' ָ ָאבער נישט וועגן ווייל ס'איז שטויבָ ,
ריינלאזן אין שטוב' ַארייןמ.
ָ געוואלט ' ַאָ דאס נישט ינו ָ האט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
[ולכן] ָ
לט ואף שקרקע המחובר לא נאסר ,אבל המזבח והמצבות ובמות שבנו על קרקע עולם הם נאסרין ,ונצטוינו
בתורה לאבדם ולשרשם משם ,כדי לטהר כל אותן המקומות מכל עניני עבודה זרה.
מ ועל דרך זה יבואר להלן (באות קלט) לאידך גיסא ,בטעם שנגלה לאברהם בחלקו של 'ממרא' ,לפי שנתן עצה
על המילה .עיין שם בפנים ,והוא שייך לכאן.
יט קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
קטז
התחלת ישוב קושיא יא
ועל דרך זה יבואר גם בתפלת אברהם ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,דלא היה אצלו החשש שמא תסתלק ממנו השכינה
בהולכו לקיים מצות הכנסת אורחים ,דהלא אדרבה כל עשיית מצוה מרבה השראת השכינה ,בכל מקום צאתו ובואו
היצט וועל איך צוקומען צו דעם [להפסוק ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו'].
האט גיקערטדאכט זיך מיר [ ַאז] די ְּת ִפ ָלה [פון] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך ,דעס ָ ַ
פארן' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
אתם. געדארפט זיין ' ַַ האט נישט
דעמאלטס[ ,און] ס' ָ
ָ טאקע
ַ
קיז
האט ינו'ן ,ער ָ [דהנה] לכאורה ַאז די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז געקומען צו ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
זוֹ ֶּכה געווען צו ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה[ ,איז] ֲהיַ ֲע ֶּלה ַעל ַה ַד ַעת ַאז [ווען] ער גייט ְּמ ַק ֵּ ּים זיין ַא
זאל די ְּש ִכינָ ה נִ ְּס ַת ֵּלק וואס] ְּ ּגדוֹ ָלה ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחיםָ ,
ִמ ְּצ ָוה [פון] ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחיםָ [ ,
דא ְּכ ֵּס ֶּדר [אצל אברהם] ,ס'איז מיט אים 'מיט' איבעראל ָ ָ ווערן?! [והרי] די ְּש ִכינָ ה איז
שפ ַאן און יעדן טריט. אינגאנצן[ ,ביי] יעדן ּ ַ
דאס איז זאל פון אים ַאוועקגיין ווייל ער טוט ַא ִמ ְּצ ָוהָ , [וממילא דעס ַאז] די ְּש ִכינָ ה ָ
אתם ,און די געקאנט זיין ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָָ האט נישט [געווען] קיין ֲה ָוה ֲא ִמינָ א ָבעוֹ ָלם .ער ָ
מיטגעגאנגען [לקראתם].ַ גאר מיט אים ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז ָ
קיח
דאך מיט' די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה.
ַאזוי ווי ביי יעדע דְּּ ַבר ִמ ְּצ ָוה' ,גייט ָ
פארקערטמא ,ביי ַא גרויסן ַצדִּ יק ,ווי ַא 'גרויסע' ִמ ְּצ ָוה ער טוט ,ווי מער ער טוט ַ
ש ִכינָ ה[ .ואם כן לא היתה שום חשש שמא תסתלק השכינה מאברהם, די ִמ ְּצ ָוה ,איז 'מער' די ְּ
כשירוץ לקראת האורחים].
קיט
אלא החשש היה אצלו ,דיען שהוצרך לדבר להאורחים דכסבור היה שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם,
ונמצא שהוצרך לדבר לעוברי עבירה ,שיש בזה חשש היזק ופגם בקדושתו ,על כן היה חושש שמא מחמת הדיבור
עם עוברי עבירה תסתלק ממנו השכינה ,ולזה הוא שביקש תפילתו ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,על שעת הדיבור
עמהם
האט וואס'זשע דען [הוצרך אברהם לבקש מהשכינה הק' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו' .זהו ווייל] ער ָ נאר ָָ
געהאט ַא ֶּח ְּשבוֹ ן
ַ דאך
האט ָ דאך גערעדט מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה ְּל ִפי ַד ְּעתוֹ [ ,שהרי] ער ָ ָ
האט מיט זיי יהם .און ער ָ ַאז זיי זענען ַע ְּר ִב ִ ּיים און זיי זענען ִמ ְּש ַּת ֲח ִוים ְּל ָא ָבק ַר ְּג ֵּל ֶּ
וואשן[ ,איז] על כל פנים מוז געוואלט הייסן ָאפ ַ ָ האט זיי
געמוזט רעדן[ ,שהרי] ַאז ער ָ
דאך רעדן [מיט זיי]. ער ָ
פאלט מען דעמאלטס ִּב ְּש ַעת ַמ ֲע ֶּשה ַ ָ [און] ַאז מ'רעדט מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה,
מאלמב פון די ַמ ְּד ֵּר ָגהַ ,אז מ'רעדט מיט זיי. ַא ָ
מאל.
שאדט ַא ָ דאס ָ זאגט ַאזוי אין פרשת בלקמגָ , [ווי] דער ישמח משה ָ
מא להיפוך ממשמעות מובן הפשוט ,דאם לא היה מבקש ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו' ,היתה החשש שהשכינה תסתלק
ממנו .אלא אדרבה ,עוד יותר ת תרבה אצלו השראת השכינה ,כשהולך לקיים מצות הכנסת אורחים.
מאל זיכער.מב פירוש :בכל אופןַ ,א ָ
מג בישמח משה פרשת בלק (בפסוק וירא בלק ,ד"ה ובאופן אחר) :והנה ש ּו ָמה מאת ה' ששנאה כבושה יש בין צדיק
לרשע בטבע ,אף אם אין מכירין זה בזה היטב במעשיהם ,כדי שלא יהיה להם התחברות וילמד ממנוָ .מ ָשל
לנכנס לחנותו של ב ֶֹּשם וכו' ,וכן מי שנכנס ְּל ֻב ְּר ְּס ִקי .ואין דבר בעולם מזיק לנפש כמו התחברות עם אדם רשע
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון כ
קכ
געהאט [שמא יסתלק ממנו
ַ האט ער מוֹ ָרא
פאר 'דער' צייט [שרצה לדבר עמהם] ָ
[וממילא] ַ
וואשן ,ביז ער וועט ווילאנג [ער וועט רעדן מיט זיי ,און] ביז זיי וועלן זיך ָאפ ַ ַ השכינה]ַ ,אז
דאס וואס] ָ דארף ער רעדן מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרהָ [ , זיי ַמ ֲחזִ יר ִּב ְּּתש ּו ָבה זייןְּ ' ,ל ֵּעת ַע ָתה' ַ
ברענגט ַאריין ַא כ ַֹח ,דער ִדיבור ברענגט ַאריין ַא כ ַֹח [לא טוב ,ויוכל ליפול ממדריגתו,
קות ַה ּ ְּש ִכינָ ה.
קאן זיין ִה ְּס ַּת ְּּל ּ
דעמאלטס ָ ָ וממילא]
געדארפט צו בעטן הערשט ,די ְּת ִפ ָלה [ ַאל נָ א ַ האט ער דעמאלטס ָ ָ איבערדעם [אויף]
האט גערעדט מיט זיי ,אויף דעמאלטס ווען ער ָ ָ טאקע נאר געווען ַ ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך] איז ָ
דעמאלטס. ָ
אתם [שרק 'הלך' לקיים המצוה, ווילאנג ס'איז געווען ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ ַ [מה שאין כן] פריער,
געדארפט ִמ ְּת ַפ ֵּלל זיין.
ַ נאכנישט האט ער ָ ועדיין לא הוזקק ' ְּל ַד ֵּבר עמהם]ָ ,
קכא
הקדמה לישוב קושיא י ,וקושיא יב ,והמשך ישוב קושיא יא
וואס'זשע דען ,איך מיין אפשר [בענין הפלוגתא אם הוא שם קודש או חול ,כי] ֵּאלו נאר ָ ָ
ְּו ֵּאלו ִד ְּב ֵּרי ֱאל ִֹקים ַח ִיים[ ,ושניהם צדקו יחדיו].
קכב
בפרשת שופטים כתיב וְ ָא ַמר ֲאלֵ ֶּהם ' ְש ַמע יִ ְש ָר ֵאל' ַא ֶּתם ְק ֵר ִבים ַהיוֹ ם לַ ִמלְ ָח ָמה ,ופירש רש"י
' ְש ַמע יִ ְש ָר ֵאל' ,אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד ,כדאי אתם שיושיע אתכם
[דהנה] ס'שטייט אין ייטב לב פרשת שופטיםנ [על הפסוק] (כ ,ב-ג) ְּו ָהיָ ה ְּכ ָק ָר ְּב ֶּכם ֶּאל
ַה ִמ ְּל ָח ָמה ְּונִ ַ ּגש ַה ּכ ֵֹּהן ְּו ִד ֶּּבר ֶּאל ָה ָעםְּ [ ,ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם] ' ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל' ַא ֶּּתם ְּק ֵּר ִבים ַה ּיוֹ ם
כות ֶּא ָּלא ' ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל'ַ ,אז איר זענט קוֹ ִרין ַל ּ ִמ ְּל ָח ָמה[ ,ופירש רש"י]מד ֲא ִפ ּ
ילו ֵּאין ָּב ֶּכם זְּ ּ
יאת זאגט ְּק ִר ַ יאת ְּש ַמע ,זענט עטס [שוין] ְּּכ ַדאי [צו] ְּמנַ ֵּצ ַח זיין די ִמ ְּל ָח ָמהַ .אז מ' ָ ְּק ִר ַ
ְּש ַמע ,מ'איז ְּמיַ ֵּחד ַה ֵּשם.
קכג
ולכאורה קשה דהלא השמיעו לכל העם ִמי ָה ִאיש ַה ָי ֵרא וְ ַר ְך ַה ֵל ָבב ,זה הירא 'מעבירות שבידו' .דאפילו מחמת
עבירה קטנה חוזר מעורכי המלחמה ,והאיך אמר בכאן להיפוך ,דאפילו בזכות מצוה אחת של קריאת שמע כדאי
הם שיושיע אותם
גאנץ געזאגט ַא ַ ָ דא
דאך ָ האבן ָ[ועל זה] פרעגט מען די ַק ְּשיָ אמה[ ,והלא] די שוֹ ְּט ִרים ָ
צעטלמו[ ,מי האיש אשר ארס אשה ,או בנה בית ,או נטע כרם ,ולבסוף אמרו ו ִמי] ָה ִאיש ַה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך
ַה ֵּּל ָבב [שירא 'מעבירות שבידו' ,ואמרו חכז"ל דאפילו] ָסח ֵּבין ְּת ִפ ָלה ִל ְּת ִפ ָלה [עבירה היא בידו]
יה ֵּמעוֹ ְּר ֵּכי ַה ִמ ְּל ָח ָמהמז.
ְּוחוֹ ֵּזר ָע ֶּל ָ
כות ָ ּגדוֹ ל
אף לפי שעה ,אף אם אינו 'ניכר' ,נכנס 'בנפש' כמו ָה ֶּע ֶּכס ְּו ֶּא ֶּרס ,וברוב ימים יִ ָּמ ֵּצא .וצריך לזה זְּ ּ
בצירוף ָה ֵּע ֶּסק ַּב ּתוֹ ָרה ,שיצא ממנו ָה ֶּע ֶּכס ְּו ָה ֶּא ֶּרס ,כולי האי ואולי ,אחר זמן רב[ - .ועיין בויואל משה (א ,קכ)].
מד ברש"י שופטים (כ ,ג)ְּ :ש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל .אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד ,כדאי אתם שיושיע אתכם.
ומקורו בגמרא סוטה (מבְּ :).ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל .מאי שנא ' ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל' [פירש"י :למה מתחיל בלשון
זה] ,אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי ,אמר להן הקב"ה לישראל ,אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע
שחרית וערבית ,אי אתם נמסרין בידם.
מה קושיא זו לא נזכר בייטב לב ,אלא שרבינו מציע זאת להקדמה ,דעל פי פירוש הייטב לב דלהלן יתיישב היטב
גם קושיא זו.
מו פירוש :ליסטע.
פו ַה ּש ְֹּט ִרים ְּל ַד ֵּּבר ֶּאל ָה ָעם וגו' ,רבי עקיבא אומר ַה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך ַה ֵּּל ָבב כמשמעו ,שאינו
מז במשנה סוטה (מדְּ :).ויָ ְּס ּ
יכול לעמוד בקשרי המלחמה [פירש"י :כשמתקשרים לעמוד צפופים ,שלא יפרידום אויבים] ולראות חרב שלופה .רבי
כא קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
יאת ְּש ַמע ,איז שוין
נאר ְּק ִר ַ
זאגט ָ
געזאגט [דאפילו] ַאז מ' ָ
ָ האט ער און פלוצים ָ
גענוג[ .ואם כן לכאורה דברי השוטרים סותרים זה לזה].
קכד
אמנם ביאור הענין כמו שמפרש הייטב לב בזה הפסוק ,על פי דברי הנועם אלימלך בפרשת וישלח בביאור הפסוק
ֹאמרון 'לַ אדֹנִ י לְ ֵע ָשו' ,והמשך הפסוקים ופירוש רש"י שם .כי הצדיק כשמדבר לאנשים ,מעוטף בזה גם כֹה ת ְ
תפלה להקב"ה ,ולכן בשליחות יעקב לעשו היו הדיבורים על שתי כוונות ,אחת 'לְ ֵע ָשו' ,ואחת 'לַ אדֹנִ י' ,זה הקב"ה
[בביאור הפסוק] זאגט דער ייטב לבנ ,ס'איז ַאזוי ווי ס'שטייט אין נועם אלימלך
מט
ָ
רון ' ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו' (וישלח לב ,ה).
ֹאמ ּּכֹה ת ְּ
קודם [איז שווער] ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי ,איין ְּפ ַשט איז [ברש"י]מחּ ַ ,ג ְּר ִּתי איך בין געווען ַא ֵּגר,
דאך די ַק ְּשיָ א ָ
וואס איז [דען] ַא וואס] מ'פרעגט ָ ש ַמ ְּר ִּתיָ [ .
און איין ְּפ ַשט איז ַּת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות ָ
שיבות [אצל עשו, געהאלטן ַּת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות ,איז דען ַא ֲח ִַ האטֲח ִשיבות ביי ֵּע ָשו'ן ַאז ער ָ
קיום המצות].
קכה
יקים איזַ [ ,אז אפילו] ווען ער רעדט מיט זאגט דער נועם אלימלךמט[ ,דער] דֶּּ ֶּר ְּך ַה ַ ּצדִּ ִ ָ
רו ְּך ּ
הוא. פאר ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ
דעמאלטס שטעלט ער ַאריין אין די ִדבו ִרים ְּּת ִפ ּלוֹ ת ַ ָ ַא מענטש,
נאך [להתפלל דייקא באופן 'מלובש' כזה]. [און] ַא ְּד ַר ָבה מ'זוכט עס ָ
יוסי הגלילי אומרַ ,ה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך ַה ֵּּל ָבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו ,לפיכך [שהירא זהו הירא מעבירות] תלתה לו
התורה את כל אלו [בנה ונטע ואירס] שיחזור בגללן [כדי שיתלה בכך החזרה ,ולא יתבייש לומר מעבירות שבידו הוא ירא
וחוזר] .רבי יוסי אומר ,אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ,ממזרת ונתינה לישראל ,בת ישראל
לממזר ולנתין ,הרי הוא ַה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך ַה ֵּּל ָבב.
ובגמרא שם (מד :):מאי איכא בין רבי יוסי ,לרבי יוסי הגלילי .איכא בינייהו עבירה דרבנן [לר"י הגלילי
אפילו עבר על דברי סופרים חוזר ,ולרבי יוסי עד שיעבור על דבר תורה ,דומיא דאלמנה לכהן גדול ,וכגון שנשאה דאיכא
איסור] .כמאן אזלא הא דתניא ָשח בין תפילה לתפילה [בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש] ,עבירה היא בידו
[אם לא חזר ובירך וכו'] וחוזר עליה מעורכי המלחמה ,כמאן כרבי יוסי הגלילי.
מח ברש"י וישלח (לב ,ה)ִ [ :עם ָל ָבן] ַ ּג ְּר ִּתי .לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר ,אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך
יך ,שהרי לא נתקיימה בי .דבר אחרּ ַ ,ג ְּר ִּתי בגימטריא תרי"ג ,כלומר עם לבן הרשע גרתי שברכני ֱה ֵּוה ְּג ִביר ְּל ַא ֶּח ָ
ותרי"ג מצות שמרתי ,ולא למדתי ממעשיו הרעים.
מט בנועם אלימלך פרשת וישלח :או יאמר ַו ִי ְּש ַלח כו' ַמ ְּל ָא ִכים ,פירש רש"י ז"ל מלאכים ממשֶּ ,אל ֵּע ָשו כו' .ויצו
רון ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשוּ ,כֹה ָא ַמר ַע ְּבדְּּ ָך יַ ֲעקֹב ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי .פירש רש"י ז"ל ,לא נעשיתי שר ֹאמ ּ
אותם לאמר כֹה ת ְּ
וחשוב ,דבר אחר ַ ּג ְּר ִּתי תרי"ג מצות שמרתיַ .ויְּ ִהי ִלי שוֹ ר ַו ֲחמוֹ ר ,פירש רש"י ז"ל ,אבא אמר לי מטל השמים
ומשמני ארץ ,וזו אינו לא משמים ולא מן ארץ .ובתנחומא איתא שוֹ ר זה יוסף וכו'ֲ ,חמוֹ ר זה משיח בן דוד וכו',
יך .הדקדוקים המה ַר ִבים ,א) שפירש"י ז"ל מלאכים ממש ,יש להבין למה ָו ֶּא ְּש ְּל ָחה ְּל ַה ִגיד ַלאדֹנִ י ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּב ֵּעינֶּ ָ
רון ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו ,למה לו ליעקב
ֹאמ ּ
באמת שלח יעקב מלאכים ממש וכו' ,ולא היה לו להטריח מלאכים .ב) ּכֹה ת ְּ
ָ
לאמר בביתו בדברו עם המלאכים 'לאדוני' .בשלמא מה שהם יאמרו לעשו ניחא שיאמרו כֹה ָא ַמר ' ַע ְּב ְּדך' וגו',
אבל מה שדבר עם המלאכים בביתו ,למה לו להזכיר לקראו ' ֲאדוֹ נִ י' .ג) ְּל ֵּע ָשו ,הלמ"ד אין לו שחר ,כך היה לו
לומר ַלאדֹנִ י ' ֵּע ָשו' .ד) ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי ,פירש"י דבר אחר תרי"ג מצות שמרתי .ואם כן מה זה שאמר ִל ְּמצֹא ֵּחן
יך ,וכי בשביל זה ישא זה חן בעיניו ,אדרבה יכעיסו בדבר זה ,שהוא מתפאר בעצמו ששמר תרי"ג מצות ְּּב ֵּעינֶּ ָ
וכו' ,בשלמא לפירוש ראשון שפירש רש"י ז"ל לא נעשיתי שר וחשוב ,הם דברי הכנעה ,על ידי זה ימצא חן
יך .וגם לפי המדרש שפירש שור זה יוסף כו' ,גם כן בעיניו ,אבל לפי דבר אחר ,אינו עולה כהוגן ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ
יך ,שדברים אלה הם גם כן אזהרה שאין לו פחד כלל ,שזכות הצדיקים יעמוד אינו עולה כהוגן ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ
לו ○ .אך הענין הוא ,דהנה 'דֶּּ ֶּר ְּך ַהצַּ דִּ יק' בדברו עם אנשים ,אזי הוא מדקדק בדבריו להשכיל שיהיו דבריו
נשמעים במשמעותיהם ,אחד דברים כפשוטן לאיש המדבר עמו ,שנית הוא עיקר תוכן דבר ,שמכוון באותן
נונִ ים לפני המקום ברוך הוא וברוך שמו .והכוונה בזה שמסתיר דבריו של התפילה, הדיבורים שיהיו ְּּת ִפ ָּלה ְּו ַת ֲח ּ
בהדיבורים שמדבר עם האדם ,ואינו מתפלל תפילתו הצורך לו בפירוש ,הוא למען המקטרג שלא יבין כוונתו
בדבריו שמכניס בהם תפילה ,ולא יקטרג עליו ,כי אינו יודע שזה הוא מתפלל ○ .ועל פי הדברים האלה יעלה
הכל על נכון .זה ששלח מלאכים ממש ולא אנשים שלוחים ,כי כוונתו של יעקב היה שהמלאכים ידברו אל עשו
דברים כאלה שיהיו דברי ריצוי אל ֵּע ָשו ,וגם שיהיו דברי רצון בתפילה ובתחנונים לפני המקום ,להיותם מליצי
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון כב
פאר ַה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ,קען זיין ַא ְּמ ַק ְּט ֵּרגַ ,א ִק ְּטרוג ווארן ַאזוי ְּס ַתם ַא ְּת ִפ ָלה ַ ָ
דאס ווייסט זאכן ,דער ְּמ ַק ְּט ֵּרג ָ [דערקעגן]ָ .אבער ווען ער רעדט מיט ַא מענטש ,זיינע ַ
האט ער אינזין און שטעלט דעמאלטס] ָ
ָ האט 'אינזין'[ ,אוןוואס דער ַצ ִדיק ָ ער נישט ָ
ַאריין אין די ִדבו ִרים ,רעדט ער ַאזוינע דִּ ּב ּו ִרים ַאז ס'ליגט אין די ִדבו ִרים ְּּת ִפ ּלוֹ ת צו
הוא. רו ְּך ּ
ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ
האט צו אים מאל .דער מענטש ווייסט [ ַאז] ער ָ אויפא ָ
ַ זאכןזאגט די צוויי ַ ער ָ
דארטן האט צו אים גערעדט .און ַק ּ ֵּמי ְּש ַמ ָ ּיא ַג ְּליָ אַ [ ,אז] ָ גערעדט ,און ער הערט [ווי] ער ָ
זענען די ִדבו ִרים ְּּת ִפ ּלוֹ ת.
קכו
זאגןַ ,לאדֹנִ י צום זאלטס ָ רון עטס ָ ֹאמ ּ
כה ת ְּגעזאגט [יעקב להמלאכים]ֹ ּ , ָ האט ער דאס ָ ָ
באשעפער' ,און' צו ֵּע ָשו'ןַ [ ,אז] ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי. ַ
יתי ַשר פאר ֵּע ָשו'ן איז דער ְּפ ַשט [ ַאז] לֹא נַ ֲע ֵּש ִ האט צוויי ּ ְּפ ָש ִטיםַ . [און] דער ַ ּג ְּר ִּתי ָ
געהאט 'דעם' ְּפ ַשט [ ַאז] ַּת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות ַ האט ער אינזין פאר ַה ּ ֵּשם יִ ְּת ָּב ֵּר ְּך ְָּו ָחש ּוב .און ַ
געהאלפן ָ זאל ער האב ָאפגעהיט די ַת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות[ ,און] אין דעם כ ַֹח ָ ָש ַמ ְּר ִּתי ,איך ָ
ווערן.
גאנצע פרשה ַאזויַ ,ויְּ ִהי ִלי שוֹ ר ַו ֲחמוֹ ר צֹאן ְּו ֶּע ֶּבד [און] ַאזוי טייטשט ער אויס די ַ
פארן פאר ֵּע ָשו'ן ַאן ַאנדערן ְּפ ַשט ,און ַ האט צוויי ְּפ ָש ִטיםַ , ְּו ִש ְּפ ָחהַ ,אלץ ַאזויַ ,אז ס' ָ
ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ַאן ַאנדערן ְּפ ַשט.
ַאזוי שטייט אין נועם אלימלך.
קכז
ועל דרך זה כתב הייטב לב ,דבדיבור השוטרים שלפני המלחמה היה מונח בזה שתי מיני דיבורים ,כי לבני ישראל
אמר דאף מי שיש בידו עבירה קטנה יחזור מעורכי המלחמה ,אבל בזה היה עטוף גם תפלה להקב"ה ,דאף אם יש
בידם רק זכות מצות קריאת שמע כדאי הם שיושיע אותם
זאגט דער ייטב לבנ[ ,דגם במאמר הכהן והשוטרים בעורכי המלחמה] ָ
דאס איז געווען ָ
ַאזוי.
יושר לפני המקום ב"ה עבורו ,ולכן היה נוח לו וטוב ליעקב לשלוח מלאכים ממש ,כי מי הוא האיש שיוכל
להיות מליץ יושר לפני ה' כמלאך ה' צ-באות .וכדאיתא באמת במדרש שהמלאכים האלה היו מיכאל גבריאל
רון ,רוצה לומר באופן זה ֹאמ ּ רפאל ,שהם מליצי יושר תמיד על ישראל ○ .וזהו שאמר יעקב אל המלאכיםּ ,כֹה ת ְּ
ובכוונה זאת תאמרון כל דבריכם אשר תדברון .דהיינו ַלאדֹנִ י ,רוצה לומר שיהיה כוונתכם לאדון הכל הוא
הבורא יתעלה זכרו לעד .וגם דברים כפשוטן ְּל ֵּע ָשו ,שיהיה דברי רצוי לעשו .וזהו שאמר שיאמרו ּכֹה ָא ַמר
ַע ְּבדְּּ ָך יַ ֲעקֹב ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי .שמלת ַ ּג ְּר ִּתי משתמע לתרי אפי ,דהיינו שהוא דברי מליצה לפניו יתברך שמו ,ששמר
תרי"ג מצות ,וזכות זה יעמוד לו שינצל מעשו .וגם דברים כפשוטן ,דברי רצוי והכנעה לעשו ,שלא נעשיתי שר
וחשוב .וזהו דבר אחר כו' תרי"ג כו' ,רוצה לומר שתכניסו ותכוונו בדבריכם שתאמרו לעשו ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי,
שהוא יבין כפשוטו כנ"ל ,ואתם תכוונו עוד דבר אחר ,דהיינו להמליץ עבורי שתרי"ג מצות שמרתי .וכן ַויְּ ִהי ִלי
שוֹ ר ַו ֲחמוֹ ר ,גם כן על הכוונה שלעשו יהיה משתמע כפשוטו ,שלא נתקיים בי ברכות אבי ,אבל אתם תכוונו
להזכיר לפניו ית"ש זכות הצדיקים הגדולים יוסף ומשיח בן דודָ .ו ֶּא ְּש ְּל ָחה ְּל ַה ִ ּגיד ַלאדֹנִ י ִל ְּמצֹא ֵּחן ,רוצה לומר
ויעקב היה גם כן מתפלל לפניו עתה בדברו עם המלאכים ,ואמר זה שאשלחה ,הוא העיקר כוונתי ְּל ַה ִ ּגיד ַלאדֹנִ י
יך .והזוכר חסדי אבות יעלה זכרונינו לפניו בוראי ויוצרי ,להזכיר לפניך זכותי וזכות הצדיקים ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ
לרחמים ולרצון ,אמן.
נ בייטב לב פרשת שופטים :או יאמר ְּונִ ַ ּגש ַה ּכ ֵֹּהן ְּו ִד ֶּּבר ֶּאל ָה ָעם ,פירש רש"י בלשון הקודשְּ ,ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם ְּש ַמע
יִ ְּש ָר ֵּאל .על פי דאיתא במדרש רבה (דברים פ"א ,ב) ֵּא ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים ֲא ֶּשר ִד ֶּבר מ ֶֹּשה וגו' (דברים א ,א) ,זהו שאמר
יח ָא ָדם ַא ֲח ַרי ,מה ַא ֲח ַרי ,אמר הקב"ה ,כביכול משה הוכיחני אחר ישראל ,והוכיח הכתוב (משלי כח ,כג) מוֹ ִכ ַ
ָ ָ
לישראל אחרי ,לישראל אמר אתם חטאתם וגו' (תשא לב ,ל) ,להקב"ה אמר ָל ָמה ה' יֶּ ֱח ֶּרה ַא ְּפך ְּב ַע ֶּמך (שם ,יא),
כג קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
געזאגט [ ִמי ָה ִאיש ַה ָ ּי ֵּרא 'מעבירות שבידו' ,יחזור מעורכי
ָ טאקע
האט מען ַ
פאר אידן ָ
ַ
יה
פאר יעדע ֲע ֵּב ָירה [איז] חוֹ ֵּזר ָע ֶּל ָ ווארן דער ֱא ֶּמת איז ַאזוי [להלכה]ַ ,אז ַ המלחמה]ָ .
טאמער האט ער ַמ ְּמ ִליץ טוֹ ב געוועןַ ,אז ָ פאר ַה ּ ֵּשם יִ ְּת ָּב ֵּר ְּך ָ ֵּמעוֹ ְּר ֵּכי ַה ִמ ְּל ָח ָמה .און ַ
האט ער ַמ ְּמ ִליץ טוֹ ב געווען חלילה ס'טרעפט זיך [עדיין בעלי עבירה בין עורכי המלחמה]ָ ,
האט דאס ָ [שאפילו אין בהם אלא זכות קריאת שמע כדאי הם שיושיע אותם] .דעם ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל ָ
פאר אידן. געזאגט ַ ָ ער נישט
שט אין פסוק [דבא לרמוז שאפילו אין בכם אלא זכות שמע זאגן ַאזוי ְּפ ַ חכמינו ז"ל ָ
האבן נישט געוואוסט פון דעם[ ,שאמר] ְּש ַמע ישראל כדאי אתם שיושיע אתכם]ָ ,אבער אידן ָ
יִ ְּש ָר ֵּאל ַא ֶּתם ְּק ֵּר ִבים ַהיוֹ ם ַל ִמ ְּל ָח ָמה.
זאגן הואַ ,אז אידן ָ רו ְּך ּדארט איז געלעגן ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ זאגט ַאז ָ ער ָ
יאת זאלן נִ יצוֹ ל ווערן ,אין כ ַֹח פון ְּק ִר ַ זאל ַמ ְּס ּ ִפיק זיין ַאז אידן ָ דאס ָ יאת ְּש ַמע ,און ָ ְּק ִר ַ
דאסהאט ער ָ פאר אידן ָ הואָ [ ,אבער] ַ רו ְּך ּ
דאס איז געווען ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ ְּש ַמעָ .
נאר [בגמרא ,דעם] ְּפ ַשט אין דעם. זאגט ָ געזאגט ,ער ָ ָ נישט
דארט דער ייטב לב. זאגט ָ ַאזוי ָ
קכח
ישוב קושיא י
וממילא לפי דרך זה יתפרש גם כאן במאמר אברהם ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,כי אין כאן
פלוגתא כלל ,ושניהם מודים שהיה מונח בזה הן דיבור להמלאכים ,והן תפלה להקב"ה
זאך.דא איז [געווען] די זעלבע ַ איבערדעם מיין איך ַאזויַ [ ,אז] ָ
די ביידע [לשונות] זענען ֱא ֶּמתנאֵּ ,א ּל ּו ְּו ֵּא ּל ּו דִּ ְּב ֵּרי ֱאלֹ ִקים ַח ִ ּיים.
רו ְּך ּ
הוא. האט גערעדט צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ האט גערעדט צו די ַמ ְּל ָא ִכים ,און ער ָ ער ָ
רון ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו ,הלמ"ד של 'לעשו' למה ֹאמ ּ
עיין שם ○ .ביאור הדברים ,על דרך שפירש הנועם אלימלךּ ,כֹה ת ְּ
ליִ .עם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי ,פירש רש"י ולא נעשיתי שר וחשוב ,דבר אחר ותרי"ג מצות שמרתי ,דהוא תמוה ,הכי בשביל
זה ימצא חן בעיני עשו .אבל העניןְּ ,דדֶּּ ֶּר ְּך ַהצַּ דִּ יק ְּּב ַד ְּּברוֹ עם בני אדם ,ישכיל לדבר דבר על אופניו שיהיה דברים
נשמעים במשמעותן כפשוטן ,וגם שיהיו תוכן רצוף תפלה ותחנונים להמקום ב"ה ,והכוונה בזה להסתיר תפלתו
רון ַלאדֹנִ י ,הוא אדון הכל יתברך ,וגם ֹאמ ּולהלבישה למען לא יבינו המסטינים ולא יסטינו .וזהו שאמר ּכֹה ת ְּ
כפשוטן ְּל ֵּע ָשוּ ,כֹה ָא ַמר ַע ְּבדְּּ ָך יַ ֲעקֹב ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי ,לעשו כמשמעו ,לא נעשיתי שר וחשוב ,דבר אחר להקב"ה,
תרי"ג מצות שמרתי ,עד כאן דבריו ○ .וכמו כן צריך המוכיח המעורר לבב בני אדם לשוב אל ה' ,על כן צריך
להזכיר החטא והעון ,לדעת על מה לעשות תשובה ,וישכיל פיהו באופן אשר בקרב לבבו ימליץ בעדם ,ותורת
חסד יהיה על לשונו באותו שעה ממש ,להתחנן לפניו יתברך על עמו למחול להם .וזהו שנאמר ֵּא ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים
ש ָר ֵּאל דייקא ,אבל לה' דיבר עליהם דברי מליצות ,כמבואר בדברינו במקומו (בייטב לב פ' ֲא ֶּשר ִד ֶּבר מ ֶֹּשה ֶּאל ָּכל יִ ְּ
ְּ
דברים ד"ה עוד במדרש) ○ .והנה הכהן דיבר אל העם דברי תוכחה ומוסר ,וזהו שאמר יֵּ ֵּלך ' ְּויָ שֹב' ְּל ֵּביתוֹ [ ,שישוב]
בתשובה ,וכמבואר בספרים הקדושים .וזה שאמר ְּונִ ַ ּגש ַה ּכ ֵֹּהן ,אין הגשה אלא תפלה ,כדכתיב (ישעי' כט ,יג) יַ ַען
ִכי נִ ַגש ָה ָעם ַה ֶּזה .והכוונה ,בשעה שידבר דבורים קשים דברי מוסר ,אז יתפלל בעדםְּ ,ו ִד ֶּ ּבר ֶּאל ָה ָעם לשון קשה,
תוכחת מוסרְּ ,ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם אמירה רכה ,והוא ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל ,הכוונה הפשוטה אליהם לשמוע אל דברי תוכחה
שלו ,וכדאיתא במדרש יתרו (שמות רבה כז ,ט) ִש ְּמעו ו ְּת ִחי נַ ְּפ ְּש ֶּכם (ישעי' נה ,ג) ,רמ"ח אברים באדם והאוזן אחד
מהם ,וכל הגוף מלוכלך בעבירות ,והאוזן שומעת ,וכל הגוף מקבל חיים ,לכך אמר (ירמי' ב ,ד) ִש ְּמעו ְּד ַבר ה',
והיינו לשמוע מה שדיבר .ובקרב לבבו יהיה כוונתו לה' אמירה רכהְּ ,ש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל ,שאפילו אין לישראל אלא
יהם בלשון הקודש ,למען יהיה משתמע זכות קריאת שמע כדאי הם להושיע אותם .ולכך הקפיד לומר ְּו ִד ֶּבר ֲא ֵּל ֶּ
לתרי אפי ,מה שאינו כן אם יהיה בשאר לשונות ,והבן זה.
נא והפלוגתא אינו 'במציאות' ,כי שניהם מודים שבמציאות דיבר להקב"ה ולהמלאכים גם יחד .והפלוגתא הוא
רק 'לדינא' ,אם עבור זה הוא לדינא שם קודש ,וצריך לקדש את השם בשעת הכתיבה ,או שהוא כשם חול ,יען
שלפי פשוטו עיקרו קאי על הדיבור להמלאכים .ומיושב הדקדוק שבקושיא י.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון כד
קכט
ישוב קושיא יב
יכם,
ועל כן גם למאן דאמר קודש יובן המשך המאמר להפסוק שלאחריו יֻ ַקח נָ א ְמ ַעט ַמיִ ם וְ ַר ֲחצו ַרגְ לֵ ֶּ
כי גם הוא מודה שתחלת הדיבור היה לפני המלאכים גם כן ,והמשך הפסוקים הם רק לפני המלאכים
איבערדעם איז רעכט דער ִקיש ּור [להפסוק שלאחריו].
פאר די ַמ ְּל ָא ִכים,
געזאגט ַ
ָ האט ער יכם ,דעס ָ [דעם] יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ְּו ַר ֲח ּ
צו ַר ְּג ֵּל ֶּ
דאס ַאלעס איז ֱא ֶּמת.[וכן אומרו] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך [זה אמר להגדול שבהמלאכים]ָ ,
קל
אלא שבראשית דיבורו הכניס בו גם תפלה לפני הקב"ה שאל יעבור מלפניו ,בעת שידבר
עתה עם המלאכים שהוא היה סבור עליהם שהם אנשים ערביים ,שהם עובדי עבודה זרה
זאל
הואַ [ ,אז] ער ָ רו ְּך ּ
דארט איז ָאבער געווען [אויך] ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ [אמנם] ָ
דאך גערעדט צו די ַמ ְּל ָא ִכים [אשר הוא חשב עליהם האט ָ איבערלאזן[ .ווייל] ער ָ ָ אים נישט
דאך מיט געהאט [ ַאז] ער רעדט דעך ָ ַ דאך מורא האט ער ָ שהם ערביים ,און] ִב ְּש ַעת ַמ ֲע ֶּשה ָ
מאל איז אויפא ָ ַ דארטן שוין ַא ְּּת ִפ ָּלה, האט ער ַאריינגעשטעלט ָ עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרהָ ,
איבערלאזן ,ווייל
ָ זאל אים נישט רו ְּך ּ
הוא ָ דארט געלעגן שוין ַא ְּת ִפ ָלה [ ַאז] ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ ָ
מאל רעדן ְּלטוֹ ַבת ָה ִענְּ יָ ן [כדי להחזירם בתשובה ,ולקיים בהם מצות הכנסת ַאז ער מוז ַא ָ
דא ָאט איז געלעגן ַא ְּּת ִפ ָּלה צו אורחים] ,ער מוז רעדן מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה[ .ולכן] ָ
הואַ ,אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך. רו ְּך ּ
ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ
ס'איז ביידע ֱא ֶּמת ְּויַ ִציב.
קלא
המשך ישוב קושיא יא
ולפי האמור שפיר יש טעם נכון למה שנכתב ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,לאחר וַ ַי ְרא וַ ָי ָרץ לִ ְק ָר ָ
אתם .כי באמת שם
מקומו ,שהרי לא חשש על שעת 'ההליכה' וריצה לקראתם ,אלא על שעת 'הדיבור' עמהם לאחר שבא אצלם .ואף
שהיה יכול להקדימו ,מכל מקום לא רצה להקדימו בתפלה מפורשת בפני עצמו ,משום שרצה להכליל התפילה
בתוך דיבורו עם האנשים ,בכדי להסתיר התפילה מפני המקטרג
דעמאלטס [לאחר ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
אתם. ָ געהאט
ַ לאץ
האט 'די' ְּּת ִפ ָּלה הערשט פ ַ
ממילא ָ
פאר
געהאט ַ
ַ האט מוֹ ָרא
זאגן[ ,ווייל] ער ָ גארנישט געקענט ָ דאס ָ האט ער ָ
ווייל] 'פריער' ָ
ווילאנג ער וועט נישט רעדן צו די ַמ ְּל ָא ִכים [דהיינו לפי דעתו] צו די מענטשן
ַ ַא ְּמ ַק ְּט ֵּרג,
ווארטן
האט ער געמוזט ַ [דאז כשמעוטף התפילה בסתם דיבורים ,אין המקטרג מרגיש בזה .ולכן] ָ
דעמאלטס.
ָ מיט דער ְּת ִפ ָלה ביז
קלב
אלא דיען שמכל מקום היה ראוי להקדים תפילה זו שעל שעת הדיבור עמהם ,טרם שהתחיל אף לילך אצלם .לזה
כתב רש"י שבאמת היה ראוי לכתוב תחילה ,אלא שדרך המקראות לדבר כן .דאפילו בחד עניינא הדרך כן היכא
שיש טעם בדבר ,וכמו שכתב הנזה"ק שם בפסוק ל ֹא יָ דוֹ ן רו ִחי .והכא נמי איכא טעם בדבר ,כי אברהם רצה
להסתיר התפילה מפני המקטרג ,ולכן הלביש אותו בתוך דיבורו עם המלאכים ,לאחר שכבר בא אצלם ,אף אם
נימא שכבר התפלל גם קודם ההליכה אצלם
זאגן
געדארפט צו ָ
ַ דאך' גיווען און אפילו ִאם ִת ְּמ ָצא לוֹ ַמר [ ַאז] ער העט עס ' ָ
דאך'ווארן ווען ער רעדט שוין איז דעך ' ָ צוגעגאנגעןָ .
ַ גאר
פריער ,איידער ער איז ָ
שוין אפשר ַאביסל שפעט ,ס'העט בעסער געווען פריער.
מאל [בשעת הדיבוראויפא ָ
ַ [אמנם] ס'איז אים ָאבער בעסער געווען ַאזויַ ,אז ס'איז
רוג [כי המקטרג לא ירגישהאט נישט קיין ִק ְּט ּ להמלאכים ,ולא בדיבור נפרד להקב"ה] ,ווען ס' ָ
דאס' געזוכט.האט ער ' ָ בתפלתו ,כיון שהוא מלובש עם הדיבור לאנשים] .איבערדעם ָ
כה קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
געהאט פריער [והיה ראוי לכתוב קודם
ַ לאץ
האט פ ַ
זאגט ער [ברש"י] ַאז ס' ָ
דאס' ָ
[און] ' ָ
ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
את ם ,אלא דדרך המקראות לדבר כן ,במקום שיש איזה סיבה לזה ,וכעין מה שמפרש הנזר
הקודש על פסוק לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי ָב ָא ָדם (וכדלעיל באות לג) .ומיושב דברי רש"י מה שמדמה אלו הב' פסוקים
אהדדי ,וסרו כל תלונות המפרשים בזה ,המובאים לעיל בקושיא יא].
קלג
הקדמה לישוב קושיא יא (באופן שני)
או יש לפרש דהוא על דרך שאמר הכתוב וְ ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְק ָראו וַ ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה,
דהכוונה דכבר בשעה שמכין עצמו במחשבתו להתפלל ,כבר עונה לו השי"ת
נאך ַאנדערש אויך [בטעם שכתב רש"י שהיה ראוי לכתוב זה
זאגן ָ
גאר קען מען ָ
ָאדער ָ
אתם ,אף שלדרכינו שפיר אמר זה לאחר שכבר הלך לקראתם].
קודם ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
קלד
או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה (ישעי' סה ,כד).[דהנה כתיב] ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ
פאר ַה ָ ּקדוֹ ש
זאגן ַא ְּּת ִפ ָּלה ַ
דאווענען ,מ'גייט ָ פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ַאז מ'גייט ַ ַ
מאל [אינעם אויפא ָ
ַ פאלן'
רא ּפ ַ
קאן נישט ' ַא ָ נות ,מ' ָ האבן ִה ְּת ּבוֹ נְּ ּ הוא ,מוז מען ָ רו ְּך ּ
ָּב ּ
דאווענען ַאריין].
ַ
קלה
ומצינו במשנה דחסידים הראשונים ָהיו שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת ו ִמ ְת ַפ ְללִ יןְ ,כ ֵדי ֶּש ְיכַ ְונו ֶּאת לִ ָבם לַ ָמקוֹ ם[ .וכבר פירשו
בלשון המשנה 'ו ִמ ְת ַפ ְללִ ין' ְכ ֵדי ֶּש ְיכַ ְונו לִ ָבם לַ ָמקוֹ ם ,דבאותה שעה 'התפללו' שיוכלו לכוון בתפלתם אחר כך בשעת
עיקר התפלה]
יו שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת דאךנג [במאמר המשנה]נב ֲח ִס ִידים ָה ִראשוֹ נִ ים ָה ּ מ'טייטשט ָ
זאגןגעדארפט ָ ַ נו ֶּאת ִל ָּבם ַל ּ ָמקוֹ ם[ .דלכאורה] ער העט גיווען ' ּו ִמ ְּת ּ ַפ ְּּל ִלין' ְּּכ ֵּדי ֶּש ְּ ּי ַכ ְּ ּו ּ
שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת 'קוֹ ֶּדם ַה ְּת ִפ ָלה'ְּ ,כ ֵּדי ֶּש ְּי ַכ ְּונו ֶּאת ִל ָבם ַל ָמקוֹ ם[ .שהרי ענין] ' ִמ ְּת ַפ ְּל ִלין'
רוואס איז ער פא ָ האבן ְּמ ַכ ֵּון געווען ִל ָבם ַל ָמקוֹ םַ . דערנאך ווי זיי ָ ָ דאך געווען [רק] איז ָ
ַמ ְּק ִדים דעם ' ּו ִמ ְּת ּ ַפ ְּּל ִלין'.
קלו
זאגן זיי ְּפ ַשטנג ַאזוי.
ָ
האבן זיי געטון [אין] 'די' ָש ָעה [ ַא ַחת]. וואס ָ [ווייל] ָ
דאך נישט געלערנט[ ,שהרי] די גמרא האבן זיי ָ דאך [ ַאז אין] די ָש ָעה ָ ס'שטייט ָ
דאך אויסגעפעלט [ ַא עקסטערע ברכה מן השמים לתורתם ,וכמו שהקשו] האט ָ זאגטנד [ ַאז] ס' ָ
ָ
ימת נַ ֲע ִשית.
תורתן [האיך משתמרת ,ומלאכתן] ֵּא ַ
נב במשנה ברכות (ל :):אין עומדין להתפלל ,אלא מתוך כובד ראש .חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת
ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים[ .ובמשניות (ה ,א) הגירסא ,כדי שיכוונו 'את לבם למקום' .וכלשון רבינו].
נג באמרי פנחס [מקאריץ] (שער התפלה אות פו ,ובדפו"י ליקוטי הש"ס אות יא) :חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת
ומתפללין כדי שיכוונו לבם וכו' ,בשם הרב ,דהוי ליה לומר בהיפך ,שוהין 'כדי שיכוונו בתפלתם' ומתפללין.
ותירץ דזה גופא היו מתפללין ,שיוכלו לכוין וכו'.
ובבארות המים (להרה"ק מהרצ"ה מרימנוב) :חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו
את לבם לאביהם שבשמים .היינו בהשעה האחת היתה זאת תפלתם להקב"ה ,שיוכלו להתפלל בכוונה עצומה
לאבינו שבשמים.
נד בגמרא ברכות (לב :):תנו רבנן ,חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ,ומתפללין שעה אחת ,וחוזרין ושוהין
שעה אחת .וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום [פירש"י :לשלש תפלות] בתפלה ,תורתן היאך משתמרת ,ומלאכתן
היאך נעשית ,אלא מתוך שחסידים הם ,תורתם משתמרת [בתוך לבם ,שאין תלמודם משתכח] ,ומלאכתן מתברכת.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון כו
האבן זיי געטון [אין] די ָש ָעה. וואס ָ[ואם כן] ָ
קאנען ְּמ ַכ ֵּ ּון ֶּאת ַה ֵּּלב זאלן זיך ָ האבן זיי ' ִמ ְּת ּ ַפ ֵּּלל געווען' ַאז זיי ָ
נאר אין] די ָש ָעה ָ
[ ָ
זיין [לאחר מכן בשעת התפלה ממש].
הוא [שיזכה לכוון את הלב רו ְּך ּ צו דעם ַאליין ברויך מען ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ
בתפלתו].
גארנישט ,נישט ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען ְּּב ּ ֶּפה, האבן זיי נישט געטון ָ דעמאלטס ָ
ָ [וממילא]
נו ֶּאת ִל ָּבם נאר שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת ,און [אין] דער ָש ָעה איז געווען ' ּו ִמ ְּת ּ ַפ ְּּל ִלין' ְּּכ ֵּדי ֶּש ְּ ּי ַכ ְּ ּו ּ ָ
ַל ּ ָמקוֹ ם.
קלז
ועל דרך זה היה כאן אצל אברהם אבינו ,שהוא כבר הכין עצמו במחשבתו לתפלה זו ,עוד טרם שהלך ורץ לקראת
המלאכים ,וכבר אז מילא הקב"ה את שאלתו .אלא שדיבור התפילה בפועל היה לאחר שכבר בא אצלם ,ועיטף
אותו בתוך דיבורו עמהם
דא אויכעט. ַאזוי איז ָ
זאגן ַא ְּת ִפ ָלה[ ,צו] בעטן דעם געוואלט ָ ָ דא
האט ָ געגאנגען ,ער ָ ַ ינו איז
ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
נות [והתפלל געהאט 'פריער' ִה ְּת ּבוֹ נְּ ּ ַ האט עראייבירשטען ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָךָ .
במחשבה שיוכל לכוון בתפלתו].
אתם[ ,בבחינת] עוֹ ד פארן' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
טאקע ָאנגעהויבן ' ַ דאס ַ האט זיך ָ ממילא ָ
או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה [דכבר בעת ההכנה לתפלה במחשבה ֵּהם ְּמ ַד ְּב ִרים ַו ֲאנִ י ֶּא ְּש ָמעֶּ ,ט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ
והתבוננות ,מאז כבר עונה הקב"ה למלאות שאלתם].
האט אים 'שוין' געענטפערט. דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ
קלח
נאר
או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה ,אם כן יוקשה] ָ דאךנה [דלכאורה אם יתקיים ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ
ס'שטייט ָ
זאגן' [התפלה גם בפה .ולתרץ זה ממשיך הפסוק עוֹ ד ֵּהם ' ְּמ ַד ְּּב ִרים', נאך ' ָ
דארף מען ָ
רוואס ַ
פא ָ ַ
דצריך עוד גם דיבור התפלה ,בכדי שיהיה] ' ַו ֲאנִ י' ֶּא ְּש ָמע[ ,דכל מקום שנאמר ' ַו ֲאנִ י' היינו] ֲאנִ י ּו ֵּבית
דִּ ינִ ינו[ ,ולזה צריך לומר בפה ,כדי שגם המלאכים בית דין שלמעלה ידעו תפלתו].
ובירושלמי ברכות (דף לז :).אימתי עוסקין בתורה ,אימתי עוסקין במלאכתן .אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר,
על ידי שהיו חסידים ,היתה ברכה ניתנת בתורתן ,וברכה נתנה במלאכתן.
נה
בייטב לב פרשת ויצא (ד"ה ויצא יעקב וגו' ,במדרש שיר למעלות) :ויתבאר בהקדם לפרש המדרש בשלח (שמות רבה
או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה ,הקב"ה יודע מהכא ,ג) על הפסוק (בשלח יד ,טו) ַמה ִת ְּצ ַעק ֵּא ָלי וגו' ,הדא הוא דכתיב ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ
בלבו של אדם קודם שמדבר וכו' ,על כן נאמר ַמה ִת ְּצ ַעק ֵּא ָלי וגו' .והקשה היפה תואר (שם ד"ה לכך כתיב) ,אם כן
כל תפלה למה ,עיי"ש .והוא תימה ○ .והנראה בזה על פי דברי הרמב"ם (עי' ספר העיקרים ד ,יח) על ענין ְּת ִפ ָלה,
ֲה ִכי הקב"ה משתנה חלילה מלא רוצה אל רוצה .אבל הענין ,כי מקור הטוב רוצה להטיב ,אלא שאין האדם ראוי
וכדאי ,בלתי על ידי שמאמין בה' שהוא המציל ,ומבלעדו אין אלקים ,ובזכות 'אמונה' נעשה כלי מוכשר ,לקבל
הטוב מאת השי"ת ○ .אלא דלכאורה אכתי סגי באמונה שבלב ,ומה צריך להוציא התפלה בביטוי שפתים .אבל
הענין ,כי ֶּמ ֶּל ְּך ְּּב ִמ ְּש ּ ָפט יַ ֲע ִמיד ָא ֶּרץ (משלי כט ,ד) ,ויש מיימינים ומשמאילים ,והשי"ת רוצה שיהיה בהסכמת
כולם ,והם אינם יודעים מחשבה שבלב ,לכן צוה להתפלל בפה ,למען ידעו הכל על ידי תפלה שמבטא בשפתים
או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה[ ,ומכל מקום] עוֹ ד ֵּהם ְּמ ַד ְּ ּב ִרים בפיהם, כח אמונתו ,ויסכימו למלא בקשתו .וזהו שנאמר ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ
למען ' ַו ֲאנִ י' -כלומר אני ובית דיני ֶּ -א ְּש ָמע ○ .ולזה אמר לו כאן ַמה ִת ְּצ ַעק ֵּא ָלי ,הלא אני יודע אמונתם ,ואי
משום מלאכי השרת שאינם יודעים מחשבות אדם ,על זה אמר ַד ֵּבר ֶּאל ְּבנֵּ י יִ ְּש ָר ֵּאל ְּויִ ָסעו ,ובזה יראו לחוץ כח
אמונתם ותוקף חזקם בה' ,ואין צריך לתפלה ,והבן[ - .וראה עוד ענין זה באורך וביתר ביאור ,בקדושת יום טוב פרשת
בשלח (עה"פ ה' ילחם לכם) .וכנראה שגם שם כוונתו לדברי הייטב לב דלעיל ,לפי סדר וסגנון הצעת הדברים ,וכמו שבפרשת
יתרו (עה"פ משה ידבר וגו') מביא להדיא פירוש זה בשם הייטב לב].
נו כמבואר בבמדבר רבה (ג ,ד) :רבנן אמרי ,כל מקום שנאמר בו ' ַו ֲאנִ י' ,כביכול הקב"ה ובית דינו.
כז קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
נאר 'אינזין' די ְּת ִפ ָלה,
האט ָ
דאך גענוג ַאז מ' ָ
פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים איז ָ
ָאבער ַ
[שהרי] ַק ֵּמי ְּש ַמ ָיא ַג ְּליָ א [גם המחשבה].
קלט
וממילא לא יוקשה מהא דלא אמרינן בחד עניינא אין מוקדם ומאוחר ,דבאמת נכתב במקומו בשעת הדיבור בפועל,
אלא שכתב רש"י דמכל מקום היה ראוי להקדימו ,לפי שכבר מאז נענה ונתקבל שאלתו .ועל זה הביא מהפסוק לא
ידון רוחי ,דאף שהגזירה התחילה מקודם ,נכתב זה אחר כך משום שבפועל היה הדיבור לנח אחר כך ,וכמו כן
הכא נכתב לאחר כך מטעם שאז היה הדיבור בפועל
נאר ְּּב ִדי ּב ּור פאר' ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ
אתםָ , טאקע ָאנגעהויבן [במחשבה] ' ַ האט זיך ַ די ְּּת ִפ ָּלה ָ
דערנאך'.
ָ ראפגעקומען ' איז עס ַא ָ
איבערדעם איז ביידע ֱא ֶּמת ,איז נישט קיין ַק ְּשיָ א [פון] ֵּאין מו ְּק ָדם ו ְּמ ֻא ָחר ַבתוֹ ָרה
דאך עס ַאזוי געווען [כסדר שנכתבה בתורה]. [בחד עניינא] ,ווייל ְּּב ִד ּב ּור איז ָ
קמ
געדארפט שטיין פריער [על שם שעת
ַ נארַ [ ,אז] ס'העט אפשר גיווען רש"י ָ
זאגט ָ
נאר דֶּּ ֶּר ְּך ַה ּ ִמ ְּק ָראוֹ ת ְּל ַד ֵּּבר ֵּּכן [לספר
המחשבה וההכנה ,שהרי מאז כבר נתקבלה שאלתו לפני ה']ָ .
הענין] ווען ס'געשעט ְּּב ִדי ּב ּור.
רו ִחי ָב ָא ָדם ,קען זיין ס'איז געווען פריער [נגזר ַאזוי ווי די ְּג ֵּז ָירה פון לֹא יָ דוֹ ן ּ
דאך,טאקע די ַק ְּשיָ א איז ָ געזאגט שפעטערַ . ָ האט מען עס פאר נ ַֹח'ן ָ למעלה]ָ ,אבער ַ
געזאגט [ ְּו ָהיו יָ ָמיו] ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָשנָ ה ,ווייל ס'איז געווען [שוין] פון פריער ָ האט איםמ' ָ
דערנאך' ,ווייל ' ַו ּי ֶּ
ֹאמר' ה' [לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי וגו'] ,ווען ָ רוואס שטייט עס ' פא ָ די גזירה .איי ַ
שפעטער. טאקע געווען ּ פאר נ ַֹח'ן איז עס ַ יע געווען ַ האט עס מוֹ ִד ַ מ' ָ
ש ָבה איז עס געווען פון פריערָ [ ,אבער] האט זיך ָאנגעהויבן פון פריערְּּ ,ב ַמ ְּח ָ איי ס' ָ
יב ּור ,איז נישט קיין ְּ
ביים בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז דער ֶּד ֶּרך [ ַאז] ער הייבט ָאן פונעם דִּ ּ
דאךַק ְּשיָ א [מהכלל שאין אומרים] ֵּאין מו ְּק ָדם ו ְּמ ֻא ָחר ַבתוֹ ָרה [בחד עניינא] ,ווייל ס'איז דעך ָ
דאס שוין נישט קיין שום דאך עס ַאזוי געווען ,איז ָ ַאזוי געווען ְּּב ִדי ּב ּורְּ ,ל ַמ ֲע ֶּשה איז ָ
ַק ְּשיָ א[ .וזה שהביא רש"י כאן לדוגמא מהפסוק דהתם].
קמא
הקדמה לעוד ביאור בתפלת אברהםַ :אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך
נאך ַא ַכ ָונָ ה אין דער ְּת ִפ ָלה פון ַאל נָ א ַת ֲעבֹר לאמיר זען ,קען ָאבער זיין ָ -היצט ָ
ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך.
געזאגט [דברי המדרש שבפסוק ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם,
ָ האב איך שוין פריער דאס ָ [דהנה] ָ
(ההמשך לאות זה ,להלן באות קמג) שגילה לו הקב"ה עד סוף כל הדורות]- .
קמב
ישוב קושיא ז
ונחזור לביאור מה שנגלה הקב"ה עליו בחלקו של ממרא ,דיובן זה לפי האמור דבמקום מעשה או דיבור מצוה,
המקום עצמו נעשה מקודש ,ומסוגל השראת השכינה ,ועל כן נגלה עליו הקב"ה גם אחר כך במקום ההוא בחלקו
של ממרא
רוואס איז פא ָזאגן פריער [להשלים לבאר מה שהתחלתי לעיל (באות צז)] ַ קודם וועל איך ָ
האט אים געגעבן די ֵּע ָצה. דאס געווען [שנגלה עליו הקב"ה] ְּּב ֵּאלֹנֵּ י ' ַמ ְּמ ֵּרא'[ ,ווייל] ַמ ְּמ ֵּרא ָ
ָ
דאך געווען זייער ַאן דאס איז ָ [אמנם יובן זה לפי האמור לעיל (באות קג-קח) דנמצא] ָ
זאגט [דיבורי קודש זאך ַאז מ' ָ זאך [מצות מילה של אברהם .און ביי] ַאן ערנסטע ַ ערנסטע ַ
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון כח
דו ָשה[ ,און] ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה. דאס איז ַמ ְּמ ִש ְּ
יך ַה ְּש ָר ַאת ְּק ּ ומצוה] און מ'טוט [ ַא מצוה]ָ ,
דו ָשה ,איז באקומען ַא ְּק ּ האט ַ לאץ' ָ [וממילא במקום שנתן העצה לקיים מצות מילה] דעס ' ּפ ַ
עס געווען ' ְּמסו ָגל' אויף ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה.
וואס די זענען געווען ִמ ְּש ַת ֲח ִוים ַאזוי ווי די זעלבע [ממה שביארתי לעיל (באות קט-קטו)] ָ
לאץ פון טו ְּמ ָאה. יהם ,ווייל זיי זענען געקומען פון דעם ּפ ַ ְּל ָא ָבק ַר ְּג ֵּל ֶּ
לאץ פון פארקערט ,ס'איז געווען ַא ּפ ַ [כמו כן זה לעומת זה] ְּּב ֵּאלוֹ נֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא איז געווען ַ
דו ָשה[ ,לפיכך] נִ ְּג ָלה ֵּא ָליו ה' ְּּב ֶּח ְּלקוֹ . ְּק ּ
קמג
המשך הקדמה לעוד ביאור בתפלת אברהםַ :אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך
(עד אחר אות קסב)
ונראה עוד דתפלת אברהם לא היתה לשעה בלבד ,רק עבור כל הדורות הבאים
נאך ַאנאך עפעסָ , קאן זיין ליגט ָ נאר [בתפילת] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָךָ ,
דארט ָ ָ
(המשך וסיום ענין זה ,להלן באות קסד) זאך.
גרעסערע ַ
קמד
ישוב קושיא טו
וכמו שמצינו גם בתפלת אברהם על הצלת סדום ,שקשה לכאורה דלאיזה צורך הודיע לו הקב"ה דינה של סדום,
אם לבסוף לא פעל בתפלתו להציל אותם ,ונמצא שעוד נצטער בחנם עוד קודם שידעו מזה שאר בני אדם
גאנצע ְּת ִפ ָלה [שעל סדום ,שבשביל זה נאמר] ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ילא די ַ [דהנה] ֵּמ ָ
פאר ְּסדוֹ ם[ ,על זה יוקשה שהרי] האט ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען ַ
וואס ער ָ ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה ,די ְּּת ִפ ָּלה ָ
דאוואס איז ָ גארנישט [ונאבדו לבסוף ,ואם כן] ָ דאך נישט גע' ּפוֹ ֵּעל'ט ָ האט ָ לכאורה ער ָ
יע
דאס] מוֹ ִד ַ געוואלט [ ָ
ָ האט איםזאך ַאז דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ זא גרויסע ַ געווען ַא ַ
זיין[ ,און אים] ְּמ ַצ ֵּער זיין ְּב ִח ָנם.
קמה
דאך
גארנישט ,איז מען ָ קאן נישט אויפטון ָ ווי דער חתם סופר ָ
זאגטנז[ ,כי] ַאז מ' ָ
דעמאלטס
ָ אים ְּמ ַצ ֵּער ְּּב ִח ָ ּנם ,פריער פון יעדן[ .שהרי] ַאן ַאנדערער זעט הערשט די ָצ ָרה
רוואס.
פא ָ
האבן ַצ ַערַ .
נאך 'פריער' ָ
זאל ָ
[בעת שבא] ,און 'אים' ווייזט מען פריער ,ער ָ
קמו
אמנם כבר כתבו בביאור הענין ,כי באמת לא היתה תפלתו לריק ,כי תפלה זו היתה על כל הדורות הבאים,
ובהמשך הדורות עמדה תפלתו להצלת בני ישראל ,כשיהיה בתוכם חמשים צדיקים ,או אפילו עשרה צדיקים
דאס נישט געווען ָל ִריק.
ָאבער [אין] דער ֱא ֶּמת ,איז ָ
דאך ַאלע ַאזויַ ,אז די ְּּת ִפ ָּלה [שעל סדום] איז ַא דאך יָ דו ַע ,ברענגען ָ
[ווייל] ס'איז ָ
פארן ְּּכ ַלל יִ ְּש ָר ֵּאל געוועזן[ .שהרי בכל הדורות] אייביג קען אויסקומען [ ַאז] ס'איז
ְּּת ִפ ָּלה ַ
נז בריש ספר הזכרון (להחת"ס ,ד"ה אך ראשית) :דודאי מחסדי הבורא יתברך שמו ורב טובו ,כי יגלה אזן אנשים
טרם בוא צרה וגזרה קשה ,אולי יתנו לבם לשוב אל ה' ותתבטל הגזירה .והכלל ,לֹא יַ ֲע ֶּשה ה' דָּ ָבר ִּכי ִאם ָ ּג ָלה
יאים (עמוס ג ,ז) ,והחלום ההוא אף על פי שמבשר ומגלה גזירה רעה ,מכל מקום החלום סוֹ דוֹ ֶּאל ֲע ָב ָדיו ַה ְּ ּנ ִב ִ
בעצמו טוב הוא ,ומחסדי ה' הוא .אמנם יש אשר יחלום דבר טרם יעשה ,ואינו כדאי ולא יכול לבטל הגזירה,
ואם עשה יעשה כל פעולותיו לא הועיל כלום ,וכל החלומות נתקיימו ,אם כן מה תועלת היה שהודיעו לו
מקודם מה שיעשהְּ ,ו ַד ָ ּיה ְּל ָצ ָרה ְּּב ַש ֲע ָּת ּה ,ומדוע כל העולם בנחת עדיין ואינם יודעים מאומה ,והוא בצער על
חלומותיו אשר הבהילוהו .וגם אחר כך בבוא קץ הגזירה הרי הוא עמם בצרה ,ואם כן לקח כפלים מיד ה'.
כט קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
זאל זיין צווישן אידן ,אפילו ַאזעלעכע
יקים ,פינף ,צען ,ווען ס' ָ דא ַאזעלעכע ַצ ִד ִ ָ
יקים ווי ס'איז געווען אין ְּסדוֹ ם.שוואכע ַצ ִד ִ
ַ
קמז
ואני פירשתי עוד בזה ,על פי דברי האריז"ל כי באמת הנשמות של דור המבול והפלגה ואנשי סדום היו נשמות
גבוהות ,אשר חזרו ונתגלגלו זה בזה ,ועדיין לא נתקנו .עד שחזרו ונתגלגלו אחר כך בתוך הס' רבוא מישראל שהיו
במצרים ,ובאותן שיצאו ממצרים וקבלו את התורה ,שאז באו על תיקונם
נח
[ בתועלת תפלת אברהם לדורות ,און] געזאגט
ָ לאנגדאס ַ האב שוין ָ עקסטערדעם ,איך ָ
וואס] איך וויל נישט גאנץ ֲא ִריכות ַ -כ ָמה ִענְּ יָ נִ יםָ [ , האב געטייטשט מיט דעם ַ -א ַ איך ָ
זאגן ְּב ִקצור דעם ִענְּ יָ ן. נאר ָ היצט איבער' ַח ֶּז ְּר'ן .איך וועל ָ
דאך ַארויס ְּב ֵּפירוש אין זאגט ָ דאך ,דער אר"י הקדוש ָ [דהנה] דער ֱא ֶּמת שטייט ָ
דאס דּ וֹ ר
דאס איז געווען די זעלבע מענטשןָ , פרשת שמות אין שער הפסוקים ַ ,אז ָ
נט
ַה ּ ַמ ּב ּול און דּ וֹ ר ַה ְּפ ָל ָגה[ .ובאמת] זיי זענען געווען גרויסע מענטשן [עם נשמות קדושות,
געווארן אין דּ וֹ ר
ָ מאל ְּמגו ְּל ָגל כא ָנא ַ ריינגעפאלן ִמיאוס ,און זיי זענען ָ ַ נאר] זיי זענען ַא ָ
געווארן אין די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם ,און זיי זענען ָ ַה ְּפ ָל ָגה ,און זיי זענען [אחר כך] ְּמגו ְּל ָגל
דערנאכדעם זענען זיי געקומען קיין ִמ ְּצ ַריִ ם [שחזרו ונתגלגלו ָ ווייטער נישט גוט געווען.
געווארן ביז ס'איז ָ דארט זענען זיי נִ ְּת ַב ֵּרר [און] נִ ְּצ ָט ֵּרף בבני ישראל שבאו למצרים ,און] ָ
האבן ְּמ ַק ֵּּבל געווען די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה. וואס זיי ָ געווארן די ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן ָ
ָ
זאגט דער אר"י הקדוש. ַאזוי ָ
נח בס"ג וירא תשי"ז (ובלה"ק נדפס בחידושי תורה תשי"ז) ,ועיין שם כל הענין באורך.
נט בשער הפסוקים (פרשת שמות) :ענין גלות מצרים וכו' ,כבר נתבאר בפרשת ראה במצות זכירת יציאת מצרים,
סיבת הגלות שגלו ישראל בין האומות מה עניינם .ואמרנו כי אדם הראשון היה כולל כל הנשמות ,והיה כולל
כל העולמות .וכשחטא נפלו ממנו כל הנשמות ההם לתוך הקליפות ,הנחלקות לשבעים אומות ,וצריכים ישראל
לגלות שם בכל אומה ואומה ,ללקט שושני הנשמות הקדושות ,שנתפזרו תוך הקוצים ההם וכו' .גם נתבאר שם
ענין גלות ִמ ְּצ ַריִ ם ,כי אז רוב הנשמות ההם ,או כולם ,שם היו מעורבות בין הקליפות ,הנקראים ִמ ְּצ ַריִ ם .ואמנם
ענין בחי' הנשמות ההם בפרטות ,מי היו ,נתבאר (בשער הכוונות) בדרוש פסח ויציאת מצרים ועיי"ש ○ .ועתה
נבאר ענינם בקיצור וכו' .כי כל אותם השדין ורוחין ,שנבראו באותם ק"ל שנה שפירש אדם מחוה כנודע ,כולם
נשמות עליונות קדושות מבחינת הדעת ,ונתערבו בקליפות ,וצריכות גלגולים רבים לצרפם וללבנם ,עד תום
חלאתם מהם ,ע"י גלגולים רבים וכו' .והנה התחלת גלגולם היה בדור המבול ,ולהיותם משורש המר ההוא וכו',
לכן היו מורדים וכופרים בהשי"ת וכו' .אחר כך נתגלגלו פעם ב' בדור הפלגה ,וגם הם הרעו וכו' .אחר כך
נתגלגלו פעם שלישית באנשי סדום וכו' ○ .והנה אחר שנתגלגלו ג' פעמים בג' דורות הנזכר ,וכתיב (איוב לג ,כט)
הן ָכל ֵּא ֶּלה יִ ְּפ ַעל ֵּקל ַפ ֲע ַמיִ ם ָשלוֹ ש ִעם ָג ֶּבר ,אז חזרו להתגלגל פעם רביעי במצרים ,בבני ישראל ,שהיו נולדים
אז בדור הגלות ההוא ,ואז התחילו ליתקן וכו' .ודע כי ב' בחינות היו ,כי יש נשמות שנתקנו לגמרי ,ונתגלגלו
בבני ישראל ההם ,שבדור ההוא אחר שירדו למצרים .ויש בהם נשמות שלא נתקנו ,ונתגלגלו בבני המצרים
עצמם ,אותם שמל יוסף וכו' .והאנשים האלה לא נתערבו עם שאר המצריים ,והיו בעריהם נוהגים מנהג בני
ישראל וכו' ,והיו ניכרים משאר המצריים ,ולא היו מעורבים בהם וכו' .והרי נתבאר טעם שעבוד וגלות ישראל
בדור ההוא ,וגם למה היה במצרים ,וגם למה היו אותם השעבודים ,ואותם הגזרות המשונות וכו' ○ .ועתה נבאר
ענין גאולתם ,ולמה היו על ידי משה רבינו ע"ה ,ולכן נבאר ענין משה רבינו ע"ה .הנה משה רבינו ע"ה הוא
בחינת הדעת עצמו דז"א וכו' ,ונמצאו כי כל ישראל ,וגם כל הערב רב שיצאו ממצרים ,כולם ענפים וכו' שיצאו
מן הדעת עצמו העליון ,והם ענפיו של משה רבינו ע"ה .אלא שישראל היו נתקנים .והערב רב ,לא היו נשמות
נתקנים עדיין כפי הראוי להם ,כנזכר .והנה אותם הענפים שלו וכו' ,נתגלגלו בכל אותם הגלגולים הנ"ל ,עד
שבאו למצרים ,ונתגלגלו שם כנזכר וכו' ,והיו נצרפים ומתלבנים ומתבררים הטוב מן הרע ,ולא נגמר ברורם ,עד
תשלום ק"ל שנים ההם ,כדוגמת ק"ל שנים שפירש אדם וכו' .ואחר שנשלם גלגולם ובירורם ,אז נולד משה
רבינו ע"ה ,כנודע כי משה היה בן פ' שנה בצאתם ממצרים וכו' ,כי לא יכול משה שהוא הדעת עצמו הטוב
לבא ,עד שיתבררו ניצוצותיו הטוב מן הרע ,ולכן כשנשלם בירורם נולד הוא וכו'[ .ועיי"ש עוד באורך ,וביאור
הענינים על דרך הסוד].
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון ל
קמח
ונמצא כי הנשמות של אנשי סדום ,הם עצמן היו הכלל ישראל שעמדו במעמד הנבחר,
ועליהם הוא שהתפלל אברהם אבינו לדורות עולם ,ופעל הרבה בעבורם בתפלתו זו
וואס זענען געווען אין [ונמצא לפי זה כי] די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם זענען געווען די אידן ָ
געשטאנען ביים ַמ ֲע ַמד ַה ִ ּנ ְּב ָחר.
ַ ִמ ְּצ ַריִ ם און זענען
פאר די אידן.
האט ער ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען ַ [וממילא בתפלת אברהם על סדום] ָ
האב איך געטייטשט מיט דעם[ ,וכגון מה שדרשו במדרש שאמר סאך ִענְּ יָ נִ ים ָ
[און] ַא ַ
אברהם בתפלתו] ָח ִל ָלה ְּל ָך בעולם הזה 'ובעולם הבא' ,איך וועל עס נישט ַב ֲא ִריכות
געזאגט. ָ לאנג האב עס שוין ַ דא ,כ' ָ איבער' ַח ֶּז ְּר'ן ָ
קמט
ומובן שפיר המשך הפסוק ַה ְמכַ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ,עם הפסוק וְ ַא ְב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְהיֶּ ה
לְ גוֹ י ָגדוֹ ל .דהכוונה דלכן יש צורך בתפלתו עליהם ,בשביל הגוי גדול שיצאו ממנו
[והשתא אתי שפיר קישור הפסוק ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם וגו' ,עם הפסוק ְּו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י
ָ ּגדוֹ ל ,שהרי אותו הגוי גדול הם אותם עצמם שנידונו בסדום ,ואמר הקב"ה שיועיל תפלת אברהם על
סדום ,עבור הגוי גדול של זרע אברהם שהם עתידין לקבל את התורה (ומיושב קושיא טו)].
קנ
[קושיא יט]
ובזה הבנתי עתה גם מה דאיתא במדרש ,דכשבא הקב"ה לדון את סדום ,בא
עם ס' רבוא מלאכים .דלכאורה למה הביא לזה מספר ס' רבוא מלאכים דייקא
וואס]
[דעס ָ רשטאנען מיט דעם, ַ פא
האב ַאביסל ַ געהאט היינט ,איך ָ ַ האב אינזין איך ָ
זיי ברענגען ַא מדרשסַ ,אז [ווען] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז געקומען קיין ְּסדוֹ ם ,איז ער
דאס ֵּבית ִדין ֶּשל ַמ ְּע ָלה וואס זענען] דַּ ָ ּינִ ים געוועןָ , שים ִר ּבוֹ א ַמ ְּל ָא ִכיםָ [ , געקומען מיט ִש ּ ִ
דערנאך איז ער געווען נִ ְּמ ַל ְּך ָ צוזאמגעשטעלט פון ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א .און ַ איז [געווען]
ינו.
ְּּב ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
ינו ַאזוי גרויס [ ַאז] ער שטייט ַאקעגן ִש ּ ִשים האבן זיי געפרעגט ,איז ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ ָ
דא ַא ּכ ַֹח יאְּ ,ו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל ,אין אים איז ָ האט ער זיי געענטפערט ָ ִר ּבוֹ אָ .
האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים וואס ס'וועט ַארויסקומען[ ,דעס] ָ פון ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן ָ
געזאגט ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשהְּ ,ו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל.
ָ
ַאזוי ברענגט מען ַא מדרש.
טאקע ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א [מלאכים דייקא]. רוואס עפעס ַ פא ָ [ולכאורה יש להבין] ַ
קנא
ישוב קושיא יט
אבל להאמור ניחא ,כי באותה שעה היה דנין על אותן הנשמות שהם עצמם היו הס' רבוא שרשי נשמות ישראל.
והוא כדרך שמצינו במעמד הנבחר ,שבאו ס' רבוא מלאכים וקשרו כתרים לס' רבוא מישראל ,שנשלח מלאך אחד
לכל אחד ואחד
האט מען ַדן געווען די ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן
דארטן ָ
[אבל לדברי האר"י ז"ל ניחא] ווייל ָ
ס הובא בדרשות ר"י אבן שועב (בפרשתן) וז"ל :ובמדרש אמר ,אתה מוצא כשהקב"ה רצה לגרש לאדם הראשון
מגן עדן ,לא רצה לדונו אלא בפמליא של מעלה ,שבעים שרים כנגד שבעים סנהדרין שהיו בעצת הבריאה וכו'.
○ וכן כשרצה לעשות דין בסדום ,לא רצה לעשות אלא בששים רבוא מלאכים ,ורצה שידון [גם] בתחתונים.
אמרו מלאכי השרת לפניו ,רבש״ע ,בית דין למעלה ששים רבוא ,ואברהם יחידי למטה ,ואתה מחשיבו כל כך.
אמר להם ְּו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה .כלומר ששים רבוא יצאו ממנו .וכן ָר ַמז ְּו ֶּא ֶּע ְּש' ָך ְּלגוֹ 'י ָגדוֹ 'ל ,סופי תיבות ששים.
והביא הקב"ה נפשותם של ששים רבוא ישראל והעמידן באותה ישיבה ,ודנן בפמליא של מעלה ושלמטה ,וזהו
ֵּא ְּר ָדה ָנא וגו'.
לא קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
וואס] יעדער [איד] איז ַאן ַאנדערע ְּב ִחינָ ה[ ,שהרי] יעדער [שהיו עתידין להתגלגל מאנשי סדוםָ ,
האבן ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א
געדארפט ַָ האט ער מענטש איז ַאן עוֹ ָלם ָק ָטןסא ,איבערדעם ָ
ַמ ְּל ָא ִכים.
רא ּפגעקומען ִש ּ ִשים דאךסב [ ַאז] ביי ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה זענען ָ
דאך ַא ָ וואס] ס'שטייט ָ [וכעין ָ
האט יעדן ָאנגעטון ַא ֶּּכ ֶּתר. ִר ּבוֹ א ַמ ְּל ָא ִכים און מ' ָ
דאס איז געוואלט ַארויסברענגען פון דעם [מאנשי סדום]ָ , ָ דאך
האט מען ָ דאס ָ און ָ
געגאנגען ַאזוי [די גלגולי הדורות].
ַ דאך ָ
קנב
הקדמה לישוב קושיא טז-יז
והנה איתא עוד בדברי האריז"ל ,דהמלאך הלך להפוך את סדום ,כדי שיצא משם לוט ויתחבא במערה ,ויהא יוצא
משם נשמת דוד ומשיח .והוא כי על ידי הפיכת סדום ,נשתברה כח הקליפה דשם ,ויכלו להוציא משם את
הנשמות הקדושות של השתלשלות בית דוד ומשיח
דא ָאט אין די דאס ָלשוֹ ן אין אר"י הקדוש ָ ס'שטייט ַארויס ,מ'זעט עפעס ָ
געגאנגען ַל ֲהפ ְֹּך ֶּאת ְּסדוֹ ם,
ַ וואכעדיגע סדרהסג ,אין שער הפסוקיםסדַ [ .אז ווען] ער איז ָ
זאגט דער אר"י הקדוש[ ,שמלאך האחד] הלך להפוך את סדום ,כדי ֶּש ֵּ ּי ֵּצא ממנה לוֹ ט ָ
יח.
[ויתחבא] במערה ,ויוצא נִ ְּש ַמת ָמ ִש ַ
וואסדאך ַארויסגעקומען פון די ָ ווארן דָּ ִוד ַה ּ ֶּמ ֶּל ְּך [שהוא מזרע רות המואביה] איז ָ
ָ
פארדעם געמוזט איבערקערן האט ער ַ דארט אין דער ְּמ ָע ָרהָ , געווארן ָָ זענען געבוירן
האט אויסגעפעלט צו דעם דאס ָ ְּסדוֹ ם ,עפעס ַאזוי זעט עפעס אויסַ ,אז [הפיכת סדום] ָ
סא עיין בתנחומא פקודי (סימן ג) ,וכן מבואר הענין בכמה ספרי קדמונים.
סב בגמרא שבת (פח :).דרש רבי סימאי ,בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ,באו ששים ריבוא של מלאכי
השרת ,לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים [פירש"י :מזיו השכינה] ,אחד כנגד נעשה ,ואחד כנגד נשמע.
וכיון שחטאו ישראל ,ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום [כל אחד ואחד נטל כתר] ,שנאמר (תשא לג ,ו)
ַו ִי ְּתנַ ְּצלו ְּבנֵּ י יִ ְּש ָר ֵּאל ֶּאת ֶּע ְּדיָ ם ֵּמ ַהר חוֹ ֵּרב וכו' .אמר רבי יוחנן ,וכולן זכה משה ונטלן ,דסמיך ליה (שם ,ז) ומ ֶֹּשה
יִ ַקח ֶּאת ָהא ֶֹּהל [ומשה יקח אותו עדי .לשון אחר ֶּאת ָהא ֶֹּהל ,לשון ְּב ִהלוֹ נֵּ רוֹ (איוב כט ,ג) ,והוא היה קירון עור פניו] .אמר ריש
ֹאשם, לקיש ,עתיד הקב"ה להחזירן לנו ,שנאמר (ישעי' לה ,י) ו ְּפדויֵּ י ה' יְּ ֻשבון ו ָבאו ִציוֹ ן ְּב ִר ָנה ְּו ִש ְּמ ַחת עוֹ ָלם ַעל ר ָ
שמחה שמעולם על ראשם.
ֹאמר ה' זַ ֲע ַקת ְּסדֹם ַו ֲעמ ָֹרה ִכי ָר ָבה וגו' .ענין סיפור סדום ועמורה ,והיות סג בספר הליקוטים בפרשתן (פרק יח)ַ :וי ֶּ
אלו הג' מלאכים ,מיכאל לבשר את אברהם בלידת שרה ,וגבריאל להפך את סדום ,ורפאל למלט את לוט ,וכל
אחד בא בשליחותו ,ובזמן אחד נתקבצו שלשתם ,וטעם היות הכל בזמן אחד ולא נפרדים זה אחר זה .להיות כי
כן היה צריך ,כי כמו שרצה הקב"ה להוציא זרע קדש ,ונשמות ישראל שהיו גנוזות קודם שנברא העולם ועד
עתה ,היו האלפים שנה של תהו ,והיה בונה עולמות ומחריבן ,ויולד פלוני לפלוני וימת ויולד וכו' ,והחריבן במי
המבול ,וחזר ושתלן בנח עד זמן דור הפלגה ,כי הגוים חרוב נחרבו ונתפרדו כל פועלי און ,ובזה נבלה עולם
התהו ,עד שחזר ובנאו באברהם וכו' .ואז באברהם מצא כל זרע ישראל ,והנשמות שהיו קודם בריאת העולם
נמצאו בו ,כי עד שם היה העולם של התהו בלי ברית ,ולכן לא נתקיימו כי אם בברית שבאברהם ,ואז באברהם
בראם ,והבן ○ .ובהיות שכאן נתבשר ביצחק ,וזרע ישראל כולם נמצאו בו ,כדכתיב (כא ,יב) ִכי ְּביִ ְּצ ָחק יִ ָק ֵּרא ְּל ָך
זָ ַרע גם כן רצה הקב"ה שנשמתו של משיח שהיתה ג"כ גנוזה קודם בריאת העולם ,שנאמר (בראשית א ,ב) ְּורו ַח
ֱאל ִֹקים ְּמ ַר ֶּח ֶּפת ַעל ְּפנֵּ י ַה ָמיִ ם ,זה רוחו של משיח (ילקוט שמעוני ,רמז ד) ,ותוצאותיו מקדם ,רצה עתה גם כן הקב"ה
אתי דָּ ִוד ַע ְּבדִּ י ,ואמרו רז"ל שמצאו בסדום ,בלוט בן אחי ֶּש ֵּ ּי ָר ֶּאה ְּויִ ָּמ ֵּצא ,כי היתה אבודה בסדום ,שנאמר ָמ ָצ ִ
אברהם .א"כ מוכרח היה שיבואו שלשתן בזמן אחד ,אחד למצא לישראל באברהם ,ואחד ַל ֲהפ ְֹּך ֶּאת ְּסדוֹ םְּּ ,כ ֵּדי
יח אלקי יעקב ,לזה באו שלשתן בזמן ֶּש ֵּ ּי ֵּצא ִמ ּ ָשם לוֹ ט ְּּכ ֵּדי ְּל ִה ְּת ַח ֵּּבא ַּב ְּּמ ָע ָרה ,ושם זימן לו יין ויצא משם ָד ִודְּ ,מ ִש ַ
אחד ,והבן[ .ועיין עוד בעשרה מאמרות להרמ"ע (מאמר העתים ,סימן יט)].
סד עיין הענין בקצרה גם בשער הפסוקים בפרשתן ,אבל מלשון רבינו מוכח שכוונתו לדברי ספר הליקוטים
דלעיל .ומצוי היה הדבר שרבינו היה מכנה גם ספר הליקוטים בשם שער הפסוקים ,כי נדפסו ביחד בכרך אחד
תחת שם שער הפסוקים.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון לב
געווארן צווישן די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם,ָ רפאלן
פא ַ דארט גיווען ַ ירור[ .ווייל] ַאז נישט העט ער ָ ִּב ּ
נאר
געקאנט מוֹ ִציא זיין די נְּ ָשמוֹ תָ . ָ אין די ִע ְּמ ֵּקי ַה ְּק ִלפוֹ ת ,העט מען שווער גיווען
צובראכן דעם ּכ ַֹח זייערן ,איז ָ האט מען צובראכן די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ םָ ,
ָ האט
ַאזויַ ,אז מ' ָ
דו ָשה.
געקאנט מוֹ ִציא זיין די ְּק ּ
ָ האט מען געווארן דער ּכ ַֹח פון לוֹ ט'ןָ ,
ָ נִ ְּמ ַלט
דארט פונעם אר"י הקדושַ ,אז מ'קוקט ַאריין אינעווייניג. ַאזוי זעט עפעס אויס ָ
קנג
ונמצא שהיה טמון בדינה של סדום ענין 'סוד כמוס' של הכנת הגאולה שלימה .ולכן הוצרך הדבר להיות
בהסתר גדול מפני השטן המקטרג שלא ירגיש בדבר ,וכעין שביארו בענין הדין דעמוני ולא עמונית שהיה
בהסתר גדול ,עד שכבר יצא דוד המלך ,והכל כדי להסתיר מפני הקטרוג
יכת ְּסדוֹ ם.
דארט געלעגן אין דעם ֲה ִפ ַ דארט איז געווען ַא גרויסער סוֹ ד איז ָ [ונמצא] ָ
מאל
ניטא ָ ַ פארדעם דאך ַ האט ָ דאך געווען ְּּבסוֹ ד ָ ּגדוֹ ל ,מ' ָ
יח איז ָ גאנצע נִ ְּש ַמת ָמ ִש ַ די ַ
האט נישט געוואוסט די ֲה ָל ָכה געקאנט ַמ ִתיר זיין פריער [מואבית לבוא בקהל] ,מ' ָ ָ נישט
דאך ַאלעסו ווייל ס'איז זאגן זיי ָ [פון] ַע ּמוֹ נִ י ְּולֹא ַע ּמוֹ נִ ית מוֹ ָא ִבי ְּולֹא מוֹ ָא ִביתסהַ ,אזוי ָ
שטארק ְּּבסוֹ ד.
ַ פארן ִק ְּטרוג ,ס'איז געווען זייער געווען [להסתיר הדבר] ַ
קנד
אתי ָדוִ ד ַע ְב ִדי ,ופירשו במדרש,
ועל כל זה נאמר ָמ ָצ ִ
היכן מצאתי' ,בסדום' .וכמו שהביא האריז"ל בענין זה
דאך דער מדרשסז. זאגט ָ אתיִּ ,ב ְּסדוֹ םָ .
יכן ָמ ָצ ִ
אתי דָּ ִוד ַע ְּבדִּ י (תהלים פט ,כא)ֵּ ,ה ָ
ָמ ָצ ִ
האט עס געמוזט זיין. דארט ָ דאך דער אר"י הקדושסג [אויף דעם מדרש]ַ ,אז ָ זאגט ָ ָ
דאס איז געווען ַא גרויסער סוֹ ד. [און] ָ
פאר יעדן,טאקע ַא גרויסער סוֹ ד ַ געזאגט ,ס'איז ַ ָ האט נאר דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ ָ
אויסזאגן,
ָ ינו'ן קען עס נישט זיין קיין סוֹ ד ,איך מוז אים פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ [ ָאבער] ַ
האבן נישט טאקע די ַמ ְּל ֲא ֵּכי ַה ּ ָש ֵּרת ָ פאר יעדן איז עס ַא סוֹ ד[ .און] אפשר ַ כאטשיג] ַ [ ָ
האט נישט געוואוסט. געוואוסט פונקטליך ,קיינער ָ
קנה
ישוב קושיא טז
יתי לוֹ ,שהוא המעמד הנבחר של ס' רבוא מישראל ,שאז יתוקנו גם נשמות אנשי וזה שאמר הקב"ה ַמ ַתן תוֹ ָרה ִג ִל ִ
יתי לוֹ ,שהוא סוד 'הגלות' ,שנתן לו הקב"ה לבחור בגלות או 'בגיהנם' ,והוא בחר בגלות יהנֹם ִג ִל ִ
סדום ,וכן ֵג ִ
במקום גיהנם .ואם כן גם סוד 'הגאולה' ראוי לגלותו ,שהוא ענין ִדינָ ה ֶּשל ְסדוֹ ם למחר ,שמשם יהא יוצא נשמת
משיח שהוא הגואל
[וזה ביאור דברי המדרש בפסוק] ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה ,ער ווייסט
יתי לוֹ .יה ּ ֹנם ִ ּג ִּל ִ
יתי לוֹ ּ ֵּ ,ג ִ
ַאלעסַ ,מ ַּתן ּתוֹ ָרה ִ ּג ִּל ִ
דאס
דארף ַארויסקומען [פון דעם] ָ דא ,ווייל] ס' ַ דאך זען [פון ָ דארף ער ָ ' ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה' ַ
דּ וֹ ר פון ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה.
סה כמבואר באורך בגמרא יבמות (עו-:עז.).
אתי ָד ִוד ַע ְּב ִדי .ועיין כעין זה בש"ך על התורה פרשת וישב סו עיין בתהלים תפלה למשה (פט ,כא) על הפסוק ָמ ָצ ִ
(לח ,יא) ,ובקדושת לוי פרשת לך (ד"ה או יאמר במה אדע) לענין מעשה יהודה ותמר.
סז בבראשית רבה (מא ,ד)ְּ [ :ו ַגם ְּללוֹ ט ַהה ֵֹּל ְּך ֶּאת ַא ְּב ָרם] ָהיָ ה צֹאן ו ָב ָקר ְּוא ָֹה ִלים (לך יג ,ה) .רבי טוביה בר יצחק אמר,
יך וגו' (וירא יט ,טו) ,רבי שני אהלים ,רות המואביה ונעמה העמונית .דכוותה קום ַקח ֶּאת ִא ְּש ְּת ָך ְּו ֶּאת ְּש ֵּתי ְּבנ ֶֹּת ָ
יכן
אתי דָּ ִוד ַע ְּבדִּ יֵּ ,ה ָ
יוסי ברבי יצחק אמר ,שתי מציאות ,רות המואביה ונעמה העמונית .אמר רבי יצחקָ ,מ ָצ ִ
אתיוּ ִ ,ב ְּסדוֹ ם[ .וכן הוא עוד שם (נ ,י)].
ָמ ָצ ִ
לג קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
קנו
יאת ֶּּבן ָד ִוד. לות'ער ,ביז ִּב ַ דאך די ַאלע ָג ּ און ווידעראום [בענין 'גיהנם' ,ווייל] ער זעט ָ
האט געגעבן ָ דאךסח [ ַאז] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ זאגט [און] דער מדרש ָ
יה ֹנם
נשטאטס דעם ֵּג ִ ָ יה ּ ֹנם[ ,און] ַא
לות צי ֵּ ּג ִ
פאר] ַא ְּב ָר ָהם ָא ִבינו'ן צי ָ ּג ּ אויסצוקלויבן [ ַ
לות.
האט ער אויסגעוועלט ָ ּג ּ ָ
דאס איז ַא ִה ְּש ַת ְּל ְּשלות גאנצן סוֹ דַ ,אז ָ דא ווייזן דעם ַ ממילא ַאז איך וועל אים ָ
האבן געליטן [בגלות] 'אינדערמיט', וואס אידן ָ דאך זען ָ [של נשמת דוד ומשיח] ,וועט ער ָ
דאס האב איך אים ָאבער געוויזן ָ וועט לכאורה זיין ַא ַק ְּשיָ א [על כובד הגלות ,אמנם על זה] ָ
לות.
יה ּ ֹנם וועט ער שוין צופרידן זיין מיטן ָ ּג ּ נשטאטס דעם ֵּ ּג ִ ָ יה ּ ֹנם[ ,און] ַא
ֵּ ּג ִ
קנז
יתי לוֹ ,און דִּ ינָ ּה ֶּשל ְּסדוֹ ם
יה ּ ֹנם' ִ ּג ִּל ִ
יתי לוֹ ּ ֵּ ' ,ג ִ
זאגט ער ' ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה' ִ ּג ִּל ִ
איבערדעם ָ
זאל איך אים נישט ְּמ ַג ֶּלה זיין [שטמון בו סוד הגאולה מהגלות .אלא מאי] קען איך אים שוין ָ
דאס אויך ְּמ ַג ֶּלה זיין [אף שהיה סוד כמוס].
ָ
קנח
ישוב קושיא יז
ולפי שבענין הגאולה יש בו סוד כמוס ,וצריך להיות בהסתר ,על כן היה סלקא דעתך שאין לגלותו ,עד שהוצרך לומר על זה
ַה ְמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה ,כי שאני אברהם שהוא צריך לידע סוד זה ,ולהתפלל עליה
וואס] אין דעם האט מען אים ְּמ ַג ֶּלה געווען ַא סוֹ ד פונעם ֶּמ ֶּל ְּך ַה ּ ָמ ִש ַ
יחָ [ , ממילא ָ
איז עס געלעגן [ .ולפי שיש בזה סוד כמוס ,על כן היה הוה אמינא לכסות הדבר ,עד שהוצרך להקדים
ולשלול זה באומרו ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה (ומיושב גם קושיא יז)].
קנט
הקדמה לישוב קושיא יח
בישמח משה בפרשתן מביא בשם פירוש המגיד מקאזניץ על הפסוק ה' 'יִ ְמל ְֹך' לְ עֹלָ ם וָ ֶּעד ,דהוא בלשון עתיד,
ובתרגום איתא ה' ַמלְ כו ֵתיה ' ָק ֵאים' לְ ָעלַ ם ,שהוא בלשון הוה .כי התרגום הוא מעלמא דאיתכסייא ,ובאיתכסייא
ניכר מלכותו ית' גם בזמן הזה ,אבל באיתגלייא יוכר מלכותו ית' בעיקר לעתיד לבא
וואס] דער
ָ [ו ליישב גם דברי התנחומא שמביא לכאן השאלה של 'המתרגם' בתורה ,נקדים
וואכעדיגעטאקע די ָהאט געטייטשטסט ,ס'שטייט אין ישמח משהַ , קאזניצער מגיד ָ ָ
סח בבראשית רבה (מד ,כא)ַ :ויְּ ִהי ַה ֶּש ֶּמש ָב ָאה ַו ֲע ָל ָטה ָהיָ ה (לך טו ,יז) וכו'ְּ .ו ִה ֵּנה ַתנור ָע ָשן ְּו ַל ִפיד [ ֵּאש] (שם) .שמעון
בר אבא בשם רבי יוחנן אמר ,ארבעה דברים הראה לו ,גיהנם ,ומלכיות ,ומתן תורה ,ובית המקדש ,אמרו לו כל
זמן שבניך עסוקים בשתים ,הם ניצולים משתים וכו' .אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך ,בגיהנם או במלכיות.
ר' חנינא בר פפא אמר אברהם ברר לו את המלכיות ,רבי יודן ור' אידי ור' חמא בר חנינא אמרו אברהם ברר
גיהנם והקב"ה ברר לו את המלכיות ,הדא הוא דכתיב (האזינו לב ,ל) ִאם לֹא ִכי צו ָרם ְּמ ָכ ָרם זה אברהםַ ,וה'
ִה ְּס ִג ָירם ,מלמד שהסכים הקב"ה לדבריו וכו'.
סט בעבודת ישראל (דרושי אבות ,פ"א מי"ג) :ודאשתמש בתגא וגו' .כי תגא הוא אחוריים מכתר ,כמו שמצינו
שהתרגום הוא אחוריים מלשון הקדוש .ובזה נתיישב מה דאיתא בגמרא (ראש השנה לב ):שצריכין אנו לומר
בפסוקי מלכיות דכתיבי בתורה ,וחשיב התם חד ו ְּתרו ַעת ֶּמ ֶּל ְּך בוֹ (בלק כג ,כא) ,ולבסוף חשיב פסוק ה' יִ ְּמל ְֹּך
ְּלע ָֹלם ָו ֶּעד ,ותמוה אמאי לא חשיב הך ברישא כדכתיב ,וגם אנן לא אמרינן הכי .וגם מה שהקשה הרמב"ן ז"ל,
דהתרגום שעל פסוק ה' ימלוך לעולם ועד ,אין מכוון עם הפסוק ,שכתיב 'ימלוך' לשון עתיד ומתרגם מלכותו
כותוֹ ַּב ּכֹל ָמ ָש ָלה (תהלים קג ,יט) ,אך דהוא דרך אחוריים, ה ֶּוה ○ .אך באמת הוא ,כי בוודאי ּו ַמ ְּל ּ ' ָק ֵּאים' ,והוא ֹ
שאין נראה כלל גודל מלכותו ,ולזה בשירת הים שצפו ברוח קדשם מה שעתיד להיות שאין זה גאולה שלימה,
ואמרו 'ימלוך' דרומז על העתיד ,והוא לימות המשיח ,ואז מלכותו תהא נראה לעין כל .אבל המתרגם פירש
להאמת ,בודאי מלכותו ' ָק ֵּאים' ,ובכל משלה ,כי בודאי אפס זולתו ,הגם שאין נראה ○ .והנה הש"ס הוצרכו ד'
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון לד
וואס] ס'שטייט (בשלח טו ,יח) ה' 'יִ ְּמלֹ ְּך' ְּלע ָֹלם ָו ֶּעד [בלשון
סדרהע ברענגט ער עס[ .שפירש ָ
יה ' ָק ֵּאים' ְּל ָע ַלם ּו ְּל ָע ְּל ֵּמי
כו ֵּת ּ
זאגט מען [בלשון הוה] ה' ַמ ְּל ּ עתיד] ,און אויף תרגום ָ
טאקע ' ָק ֵּאים'. ָע ְּל ַמ ָ ּיא ,נישט 'יִ ְּמלוֹ ְּך'ָ ,
נאר ַ
זאגט גיווען [ה'] ֶּמ ֶּל ְּך [בלשון זאגטעאַ ,אז ווען מ' ָ וואס דער מדרש ָ [ -און] ס'איז ידוע ָ
נאר [שאמרו] 'יִ ְּמלוֹ ְּך' ,ס'וועט הוה ,כשאמרו שירה על הים] העט עס שוין גיווען געוועןָ .
הערשט זיין שפעטער– .
[ועל כל פנים] יִ ְּמלוֹ ְּך גייט ַארויף אויף ֶּל ָע ִתיד .און אין תרגום איז ָק ֵּאים.
קס
געזאגט ,לעולם דער ֱא ֶּמתְּ ,כ ַל ֵּפי ְּש ַמ ָיא ַג ְּליָ אְּּ ,ב ֶּה ְּס ֵּּתר ָ קאזניצער מגיד האט דער ָ ָ
יה ָק ֵּאים ,ס'איז נישט ַאנדערש [ווי דאך ַה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא 'היצט אויך' ַמ ְּל ּ
כו ֵּת ּ איז ָ
נאר ס'איז זייער ְּב ֶּה ְּס ֵּתרְּ ,ו ָאנ ִֹכי ַה ְּס ֵּתר ַא ְּס ִתיר ָפנַ י (וילך לא ,יח). לעתיד]ָ ,
טאקע דאך פון ָע ְּל ָמא ְּד ִא ְּת ַּכ ְּסיָ א ,און ְּב ֶּה ְּע ֵּלםְּּ ,ב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א ,איז ַ [און] דער תרגום איז ָ
' ָק ֵּאים'.
דאך נִ ְּג ָלה, נאכנישט [ניכר כמו לעתיד .והרי] ָלשוֹ ן קוֹ ֶּדש איז ָ ָאבער ְּּבנִ ְּג ֶּלה איז עס ָ
ְּ
[און] ְּּב ִא ְּת ַ ּג ְּליָ א וועט הערשט זיין 'יִ ְּמלוֹ ך' ְּלעוֹ ָלם ָו ֶּעד.
זאגט ער ,אויף ָלשוֹ ן קוֹ ֶּדש וועט 'זיין' יִ ְּמלוֹ ְּך .און אויף תרגום איז איבערדעם ָ
ָק ֵּאיםְּ ,ב ִא ְּת ַכ ְּסיָ א.
קאזניצער מגיד[ .און] דער ישמח משה ברענגט עס. זאגט דער ָ ַאזוי ָ
פסוקי מלכיות ,ורצו לסדר הפסוקים המשמשים בלשון הוה ,כגון ו ְּתרו ַעת ֶּמ ֶּל ְּך בוֹ ,ולא רצו לסדר זה הפסוק ה'
ימלוך וגו' ,דהוא עתיד ,רק אח"כ שלא מצאו יותר ,סמכו גם זה .אבל הסדר הוא כמו שכתוב בתורה ,הקודם
קודם .וזהו אמרם ודאשתמש 'בתגא' ,רצ"ל שצריך האדם להתפלל על זה שיתראה מלכותו ותנשא לעיני כל חי,
ולא בדרך אחוריים ,כי 'תגא' הוא אחוריים כנ"ל.
ע בישמח משה בפרשתןַ :ו ֵּי ָרא ' ֵּא ָליו ה'' וגו' .עיין באור החיים שהקשה וז"ל ,יל"ד למה שינה הכתוב להקדים
הרואה קודם הנראה שהתחיל לדבר בו ,שהוה ליה למימר ַו ֵּי ָרא 'ה' ֵּא ָליו' וכו' .ונראה כי כוונת הכתוב הוא שבא
להודיע שהשרה ה' שכינתו עליו ונעשה מרכבה לשכינה וכו' ,עכ"ל וכו' ○ .ולי נראה הכוונה בזה ,על פי מה
שאמרו (תנחומא תצא סימן יא) וכו' שכביכול אין שמו שלם ואין כסאו שלם וכו' .ופירשתי במקום אחר (סוף בשלח
עה"פ כי יד על כס) [וז"ל שם :שחילוקי אותיות השם הם ג' היה הוה יהיה ,ועיין שו"ע או"ח סימן ה' (סעיף א) ,וחילוקי אותיות
ד'היה' הם י"ה ,וכן ד'יהיה' ,וחילוקי אותיות ד'הוה' הוא ו"ה .והנה בחינת היה כבר נגלה ,וכן בחינת יהיה יתגלה לעתיד ,אך
בחינת 'הוה' היא מכוסה לעת עתה ,שאינו נראה כל כך להמון עם מתוך פעולותיו ,שאינו מראה גבורותיו .ועל דרך זה אין כסאו
שלם ,כי הכסא מורה על גדולת היושב עליו וכו' .ועתה שאין מראה גבורותיו ונפלאותיו ,אך בבחינת הסתרה ,כביכול אין כסאו
שלם ,רצ "ל שאין גדולתו ניכר כאשר בימי קדם ,ועל כן נחסר האל"ף ונשאר 'כס' בחינת אתכסיא] ,שבחינת ו"ה שנעלם מן
ה ֶּוה ,והוא בהעלם ,כי ָא ַמר ֵּאי ֱאל ֵֹּקימוֹ (האזינו לב ,לז) ,גם כסא המורה השם וא' מן כסא ,בזמן הגלות הוא בחינת ֹ
על גדולת היושב על הכסא הוא מכוסה וכו' .והנה אף בדורות שקדמו לאברהם ,שלא היה שמו יתברך רגיל כלל
ה ֶּוה נעלם ,וגם א' מן כסא .ואברהם בפי הבריות ,כמ"ש רש"י בפרשת חיי (כד ,ז) וכו' ,אם כן ודאי שהיה בחינת ֹ
הודיעו בעולם ,וחתם בריתו בבשרו ובבשר כל ההולכים אחריו ,ובודאי נזכר אז ית"ש ונתפרסם בעולם ,על כן
' ִא ָוה' ְּלמוֹ ָשב לוֹ (תהלים קלב ,יג) ,והבן .ועל פי זה נתיישב הא דכתיב ַו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה' ,ולא ַו ֵּי ָרא 'ה' ֵּא ָליו' ,כדי
שיהיה סופי תיבות ו"ה כסדר ,שנעלם מהשם ונתגלה על ידו ,כי אם ירמוז ה"ו ,אם כן הוי בהשם דרך אחוריים,
וזה אינו נתעלם בשום פעם ,על דרך שאמר המגיד הק' מקאזאניץ זצוק"ל אהא דכתיב ה' יִ ְּמל ְֹּך ְּלע ָֹלם ָו ֶּעד
יה ָק ֵּאים ְּל ָע ַלם ,בלשון ה ֶֹּוה ,כי בבחינת פנים עוד לא נתגלה כבוד כו ֵּת ּ
בלשון עתיד ,והתרגום מפרש ה' ַמ ְּל ּ
מלכותו ,ולזה כתיב ה' יִ ְּמלוֹ ְּך וגו' ,אבל בבחינת תרגום שהוא בחינת אחוריים ובהעלם (עיין עץ חיים של"ד פ"ב כלל
יה ' ָק ֵּאים' ְּל ָע ַלם ,והבן .ולזה אמר ֵּא ָליו ה' ,שסופי תיבות ו"ה ,להורות שנתגלה הפנים ,כסדר השם, כו ֵּת ּ
ח)ַ ,מ ְּל ּ
והבן.
ְּ
עא במכילתא בשלח (השירה ,י) :רבי יוסי הגלילי אומר ,אילו אמרו ישראל על הים ה' ֶּמ ֶּלך לעולם ועד ,לא היה
אומה ולשון שולטת בהן לעולם ,אלא אמרו ה' יִ ְּמלוֹ ְּך לעולם ועד ,לעתיד לבא.
לה קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
קסא
ישוב קושיא יח
והנה לאברהם אבינו גילו לו גם כל הנסתרות והסודות שהם מעלמא דאיתכסייא,
וזהו שנרמז כאן בלשון הפסוק ' ַה ְמ ַכ ֶּסה' ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י עוֹ ֶּשה
היצט איז ַאזוי.
האט ער גאנצן ָע ְּל ָמא ְּד ִא ְּת ַּכ ְּסיָ אָ ,
האט געוויזן דעם ַ ינו'ן ַאז מ' ָ פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ ַ
דא אין ְּסדוֹ ם ,און [אין] די ַאלע טאקע ָגעזען ַאז אין דעם ַאלעמען ליגט ַא ּכ ַֹח ֱאלֹ ִקיַ ,
האט ער ְּמאוֹ ָרעוֹ ת[ .און] ביים אייבירשטען איז ָע ַבר און ה ֶֹּוה און ָע ִתיד ְּב ֶּר ַגע ֶּא ָחדָ ,
האט ער געזען יח ַעד סוֹ ף ָכל ַהדוֹ רוֹ תָ , יאת ַה ָמ ִש ַ געזען דעם כ ַֹח פון ָד ִוד ַה ֶּמ ֶּל ְּך פון ִב ַ
וואס ס'איזוואס שטייט אין ָלשוֹ ן ַּת ְּרגּ ּום ,דעם ָ האט ער געזען דעס ָ יה ' ָק ֵּאים'ָ , כו ֵּת ּ
ַמ ְּל ּ
האט ער געזען דאך געווען ' ַה ְּמ ַכ ֶּּסה' ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י עוֹ ֶּשהָ , ' ְּּב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א' ,ס'איז ָ
וואס ס'איז ְּּב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א.
דעס ָ
דאס נישט ַאריינשטעלן אין די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה. טאר מען ָ פאר דער וועלט ָ ָאבער ַ
קסב
ולזה מביא המדרש לכאן ענין שאלת המתרגם בתורה ,שהתרגום הוא מעלמא דאיתכסייא ,ומפרש המדרש שלכן
המשניות ותורה שבעל פה לא נכתבו ,לפי שהם מסטורין של הקב"ה ,ומעלמא דאיתכסייא שלא נגלו להאומות,
ומסיים עלה דאמנם לאברהם אבינו גילו לו הקב"ה כל הנסתרות ,וגם דינה של סדום שהיה טמון בזה השתלשלות
נשמת משיח וסוד הגאולה
זאגט [די שאלה] צי וואס ער ָ פארשטייט מען מיט דעם דעם מדרש ָ איבערדעם ַ
זאל זיך נישט טוֹ ֶּעה זיין מ'מעג ְּמ ַת ְּר ֵּגם זיין [מתוך הספר תורה ,ומשיב שאסור ,והטעם כדי] מ' ָ
קאן נישט שטיין אין דאס ָ ַאז ס'שטייט אין די תוֹ ָרה ,ווייל ַּת ְּרגּ ּום איז ְּּב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א ,און ָ
די תוֹ ָרה ַה ְּקדוֹ ָשה.
געזאגט ' ַה ְּמ ַכ ֶּּסה' ֲאנִ יַ ,אז
ָ האט מען פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִבינו'ן ָ ווארן ַ[ומביא זה בכאן] ָ
וואס ליגט אין דעם [בהאיתכסיא]. זאל זען ַאלדינגס ָ ס'איז ַמ ְּלכו ֵּתיה ' ָק ֵּאים'ַ ,אז ער ָ
וואס] ער ש ֲא ָלה .און [דעס ָ גאנצע ַ
דא צי די ַ וואס ער ברענגט ָ איבערדעם איז רעכט ָ
דאס ִמ ְּתיַ ֵּעץהאט מען זיך מיט אים ָ ינו'ן ָ פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ נאר ַ טאקע ַאז ָ פירט אויס ַ
דאס נישט. פאר ַאן ַאנדערן קען מען ָ האט מען אים געוויזן ַאלדינגס[ ,און] ַ געוועןָ ,
קסג
עב
ישוב קושיא יד – מתוך הדרוש
[ולבאר המדרש שבפסוק ִכי ַעל ֵכן ֲע ַב ְר ֶּתם ַעל ַע ְב ְד ֶּכם ,מיום שנברא העולם הייתם מזומנים
לבוא אצלי .יש לומר הענין בזה ,שהרי אותן המלאכים אלו שבאו אצל אברהם ,באו גם כן להפוך אחר
כך את סדום ,ולהציל את לוט שבו היה טמון נשמת משיח .וע"י ביאת המלאכים לאברהם ,הלך עמהם
אברהם אחר כך לשלחם ,ואז נתגלה לאברהם ענין דינה של סדום ,ומה שנדונו בס' רבוא מלאכים ,מטעם
שהיה תלוי בזה דין ס' רבוא נשמות שנתגלגלו אחר כך בס' רבוא מישראל שקיבלו את התורה ,והתפלל
אברהם עליהם ,והועילה תפלתו שעל ידי זכו אחר כך לחזור ולהתתקן במה שנתגלגלו אחר כך בס' רבוא
מישראל ,וגם להוציא משם נשמת משיח .ואם כן בזה היה תלוי גם ענין מתן תורה ,אשר כבר התנה
הקב"ה עם מעשה בראשית עוד מתחילת הבריאה ,שאם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יהפוך
אותם לתוהו ובהו .וכן ענין ביאת המשיח שהוא תכלית בריאת העולם ותיקונו .ועל כן גם ביאת המלאכים
עב רבינו לא השלים בדרוש זה לבאר דברי המדרש שבקושיא יד ,והשלמנו זה לפי ענין הדרוש ,בדרך אפשר.
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון לו
כבר הוכן מראשית הבריאה ,שהם יבואו אצל אברהם אבינו ,ומשם ישתלשל אחר כך תפלת אברהם על
סדום ,ודינם של אנשי סדום והפיכתם ,שעי"ז נשברה כח הטומאה ,והתחיל זמן התיקון של מתן תורה,
ושל נשמת משיח .ונרמז זה בדברי אברהם ִכי ַעל ֵכן ֲע ַב ְר ֶּתם ַעל ַע ְב ְד ֶּכם ,אף שמתחילה סבר אברהם
שהם אנשים ,ולא ידע עדיין שהם מלאכים ,אבל בהמשך הענין בודאי כבר נתגלה לו שהם מלאכים ,או
שהרוח הקודש היתה מדברת מתוך גרונו ,והיה רמוז בדבריו גם זה הכוונה המבואר במדרש].
קסד
עוד ביאור בתפלת אברהםַ :אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך
תפלת אברהם אבינו היא נצחיית ,והיתה תפלה לדורות שלא תסתלק
השכינה מבני ישראל ,ואפילו בתוך גודל השפלות שבדורות האחרונים
היצט איז ַאזוי.
וויאזוי מ'זעט אויס ַ דעמאלטס] די ביטערע ַה ְּס ָּת ָרה,ָ דאך געזען [ האט ָ ינו ָ ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
געוואלדטיגער ַ [בדורות אחרוניםַ ,אז] מ'מיינט שוין חלילה [עזב ה' את הארץ ,ווען ס'איז] דער
געהאט
ַ האט אויך מוֹ ָרא געוואלדטיגער ֶּה ְּס ֵּּתרַ - .אזוי ווי ער ַאליין ָ ַ ֶּה ְּס ֵּּתר ,דער
דא טוןעג[ – .ווען] ס'איז וואס ס'וועט זיך ָ דעמאלטס[ ,דשמא] ַאז ער וועט זיך ַמ ֶּל'ע זייןָ , ָ
געוואלדטיגער ַ רשפרייט נעבעך דער כ ַֹח ַה ְּק ִלי ָפה ,דער כ ַֹח ַהטו ְּמ ָאה[ ,אין] דער פא ּ ַאזוי ַ
ֶּה ְּס ֵּּתר.
האט ער ִמ ְּת ּ ַפ ֵּּלל געווען [על דורות הללו] ' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך' ,דער ּבוֹ ֵּרא [ולכן] ָ
זאל זיך נישט ָא ּפטון פון אידן. ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
נישטא קיין כ ַֹח [התורה], ָ טאקע [דער דור] ,ס'איז [אפילו ווען] ס'איז זייער נידעריג ַ
נישטא קיין ּכ ַֹח ַה ּתוֹ ָרה ,ס'איז ָ נישטא ַאזויפיל ִמ ְּצ ֹות ּו ַמ ֲע ִשים טוֹ ִבים ,ס'איז ָ ס'איז
וואס [זוכה צו זיין] ,ס'איז זייער -בעונינו הרבים – ְּּב ָש ָפל. נישטא מיט ָ ָ
קסה
האט ער ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען אויף אייביג. ָ
האט אים וואס ס'וועט זיך טון[ ,וכדכתיב] ' ַו ֵּ ּי ָרא' ֵּא ָליו ,ער ָ דאך געזען ָ האט ָ ער ָ
געגאנגען [אחר כך להפוך את סדום ,שבזה טמון סוד הגליות ַ דא
געוויזן ַאלעס ,ווי ער איז ָ
דא ַא ְּּת ִפ ָּלה [לדורות עולם]. והגאולה .וממילא] ליגט ָ
דאך נישט [בלשון 'הפסוק'] ביז ווען ,ביז איך וועל די אוֹ ְּר ִחים [מכניס [שהרי] ס'שטייט ָ
נאר ס'שטייט ' ְּס ַתם' ַאל נָ א ַת ֲעבוֹ ר. זיין ,וכמו שהוא בלשון 'הגמרא']ָ .
[ווייל] די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז ַא נִ ְּצ ִחי ּּות.
קסו
[והוא על דרך שכתב רש"יעד להלן בפסוק] ֲא ֶּשר יֵּ ָא ֵּמר ַה ּיוֹ ם[ ,שיאמרו כן בני ישראל] ְּּב ָכל
סוק[ ,און] מ'בעט זיך [ ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל
זאגט מען דעם ּ ָפ ּ לעמאל ָ
ָ דּ וֹ ר ָודוֹ ר[ .וכמו כן הכא] ַא
ַע ְּב ֶּּד ָך].
עג וכמו שביאר רבינו ענין זה באורך לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס).
עד ברש"י בפרשתן (כב ,יד) :ה' יִ ְּר ֶּאה .פשוטו כתרגומו ,ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו,
ולהקריב כאן קרבנותֲ :א ֶּשר יֵּ ָא ֵּמר ַה ּיוֹ ם .שיאמרו לימי הדורות עליוְּּ ,ב ַהר זה יֵּ ָר ֶּאה הקב"ה לעמוַ :ה ּיוֹ ם .הימים
העתידין ,כמו ַעד ַהיוֹ ם ַה ֶּזה שבכל המקרא ,שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים ַעד ַה ּיוֹ ם ַה ֶּּזה
על היום שעומדים בו .ומדרש אגדה ,ה' יִ ְּר ֶּאה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות ,כדי
ֶּש ֵּ ּי ָא ֵּמר ַה ּיוֹ ם הזה בכל הדורות הבאיםְּ ,ב ַהר ה' יֵּ ָר ֶּאה אפרו של יצחק ָצבור ועומד לכפרה.
לז קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
באשעפערַ ,אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך. דאס איז 'קוֹ ֶּדש' ,מ'בעט זיך צום ַ [ולכן ֵּשם זה] ָ
באשעפער'ַ ,אל נָ א דאס איז קוֹ ֶּדש ,צו בעטן צום ' ַ דאס איז ַאן אייביגע ְּּת ִפ ָּלה ,און ָ ָ
ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך.
יח ,ביז ס'איז געבליבן אין די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה [די תפלה ,אויף] ַעד ביז ִּב ַ
יאת ַה ּ ָמ ִש ַ
דאך יקים וועלן ָ ואס] די ַאלע ַצדִּ ִ
ינו [ועד בכלל ,ו ָ
דא זיין ִה ְּת ַ ּג ּל ּות פון ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ ס'וועט ָ
פאר' ְּת ִח ַית ַה ֵּמ ִתים [הכללי]ַ ,אזוי שטייט נאך ' ַיחָ , יאת ַה ָמ ִש ַ נאך ִב ַ אויפשטיין ֵּתי ֶּכף ָ
געגאנגען [די תפילה פון] ' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַ דאס
דעמאלטס איז ָ ָ דאךעה[ .און אויף] ביז ָ
ַע ְּבדֶּּ ָך'.
קסז
ישוב קושיא ח
וביאור לשון המדרשֶּ :פ ַתח ָפ ַת ְח ָת 'לָ עוֹ ְב ִרים ְו ָש ִבים'
וזהו שרמזו במדרש שאמר לו הקב"ה לאברהם ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת 'לָ עוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים' ,היינו לכל אותן שהם 'עוברים'
מן העולם ,ואחר כך הם 'שבים' לכאן בגלגול אחר .כי אנשי סדום נעברו ,וחזרו ונתגלגלו בבני ישראל מקבלי
התורה ,ולכל זה הכין אברהם אבינו הכח בתפלתו בזו הפרשה .וכן הכין כאן בכח מצות מילה את הכח להציל את
העוברים בגיהנם ,כשהם נימולים
געזאגט ּ ֶּפ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ' ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים' ,די ַאלע נְּ ָשמוֹ ת ָ האט ער איבערדעם ָ
דעמאלטסָ וואס ער איז דאס ָ [שהם 'עוברים' מן העולם ,ואחר כך הם 'שבים' לכאן בגלגול אחר]ָ ,
דא געשמועסט פון ְּסדוֹ םָ ,אבער די וועלן האט ָ געקומען [שהקב"ה נגלה לאברהם] און ער ָ
מאל געבוירן ווערן און זיי וועלן קומען קיין ִמ ְּצ ַריִ ם און מ'וועט ְּמ ַק ֵּּבל זיין די כא ָנא ַ ָ
ּתוֹ ָרה ,ס'וועט זיין 'עוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'.
האט איבערגעקערט ְּסדוֹ ם [ונאבדו מן העולם], טאקע ַאזויַ ,אז מ' ָ כאטשיג] ס'איז ַ [ ָ
תו ָקן
געווארן ַא דּ וֹ ר ְּמ ּ
ָ דערנאך קיין ִמ ְּצ ַריִ ם ,און ס'איז ָ ָאבער די זענען צוריק געקומען
דאס] 'עוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'.
שה ,איז [ ָ האבן ְּמ ַק ֵּּבל געווען די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָוואס זיי ָ
ָ
קסח
נאך דעם ִה ְּת ַ ּג ּל ּות [של
נאך דעם כ ַֹחָ ,
ילהָ ,
נאך די ִמ ָ
האט ער אים געוויזן ָ
[און דעס] ָ
האט אים ְּמ ַג ֶּלה ַו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה'] ,איז דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים געקומען צו אים ,און ער ָ
זאל ִמ ְּת ּ ַפ ֵּּללגעווען [דעם סוד פון] ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י עוֹ ֶּשה [בסדום ,כדי] ער ָ
זיין [עליהם לדורות ,שיתוקנו ויחסו בצל ה'].
פאר די דא געעפנט ַא גוטע טיר ' ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'ַ , האט ער ָ [וממילא בהתגלות זו] ָ
דאס איז [דער לשון] 'עוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'עו.
וואס זיי וועלן צוריק קומעןָ , ַאלע נְּ ָשמוֹ ת ָ
קסט
וואס דער מדרש הייבט ָ
דא ָאןֶּ ּ ,פ ַתח טוֹ ב [ ָפ ַת ְּח ָת לגרים ,ועל זה דאס איז דער ְּפ ַשט ָ
ָ
וואס ס'וועט
זאגט שוין [בהמשך המדרש ,לדרוש בזה] ָ הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ,און [ער] ָ
נאמר] ְּו ּ
יה ּ ֹנם.
זיין ֶּל ָע ִתידַ ,עד סוֹ ף ָּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ,און [ ַאז] ער זיצט ביים ּ ִפ ְּתחוֹ ֶּשל ֵּ ּג ִ
עה ביפה תואר על בראשית רבה (כו ,ג) ,ובשו"ת הרדב"ז (סימן תתלט ,וסימן אלף סט) ,וכמו שמביאם רבינו בכ"מ.
עו וכן מה שאמר לו ּ ֶּפ ַתח טוב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ' ַל ֵּ ּג ִרים' ,הכונה על נשמות ישראל הנטמעין באומות העולם ,ומתגיירים
בכל הדורות ,ונשמות הגרים המה מאלו שנדחו מישראל ונטמעו בהן כנודע ,או על ניצוצי הקדושה שמתתקנים
בכל הדורות ,שנקראים גרים לדעת חכמי האמת ,והתפלל אברהם אבינו ע״ה עליהם שיחזרו למקור הקדושה
ויתוקנו ,וכח תפלתו וזכותו מגין עליהם( .מדברי יואל).
קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון לח
קע
ישוב קושיא ט – מדברי יואל
[וכן מה שדרשו ז"ל ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל על בתי כנסיות ובתי מדרשות ,שהבטיח לו הקב"ה ואמר לו אתה
סימן לבניך כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ובתי מדרשות ,וקורין קריאת שמע ,והן יושבים לכבודי,
ואני על גביהן[ .ומה שדרשוהו על ישיבת הדיינים ,כי ָה ֱאל ִֹקים נִ ָצב ַב ֲע ַדת ֵקל] .כל זה הכין אברהם אבינו בכח
תפלתו שהתפלל על כל הדורות ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך ,שלא יסתלק שכינתו ית׳ מביניהם .ואתי שפיר
כל אלו הדרשות שדרשו ז״ל מן ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ,שלכל אלה ָפ ַתח אברהם אבינו ֶּפ ַתח בכח תפלתו ,והכין
הצלה וישועה לכל הדורות בכחו הגדול ,להיות נושעים בזכותו] (דברי יואל).
קעא
ביאור לשון הפסוק :נִ מֹלו ִאתוֹ
וענין זה שאברהם אבינו יושב בפתחו של הגיהנם ,ומציל משם את הנימולים .יש לפרש שנרמז זה בלשון הפסוק
שבסוף פרשת לך ,וְ ָכל ַאנְ ֵשי ֵביתוֹ וגו' נִ מֹלו ' ִאתוֹ ' ,שכל הנימולים הם ניצולים מגיהנם וזוכין להשאר ִ'אתוֹ ' .והוא
כעין מה שדרשו בפסוק וַ יְ ַש ַלח ֶּאת ַהיוֹ נָ ה ' ֵמ ִאתוֹ ' ,מכאן שדירתן של עופות טהורים אצל הצדיקים
[ולפי דברי המדרש שאברהם יושב על פתח גיהנם ,ומציל את כל הנמולים ,יש לפרש בזה לשון
דאךוואס איז דער ' ִא ּתוֹ ' ,ס'איז ָ
ֹלו ִא ּתוֹ [ ,דלכאורה] ָ הפסוק] ְּו ָכל ַאנְּ ֵּשי ֵּביתוֹ וגו' נִ ּמ ּ
איבעריג.
ש ַּלח ֶּאת ַה ּיוֹ נָ ה ' ֵּמ ִא ּתוֹ ' [ודרשו בזה ,מכאן שדירתן של עופותנאר] ַאזוי ווי ס'שטייט ַויְּ ַ [ ָ
טהורים אצל צדיקים]עז[ .כמו כן נדרש הכאַ ,אז] די ַאלע ָ
וואס זענען נִ ּמוֹ ִלים וועלן בלייבן
ינו'ןַ ,א ְּב ָר ָהם ָא ִבינו וועט שטיין [בפתחו של גיהנם], ' ִא ּתוֹ ' ,וועלן בלייבן מיט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
אויפהאלטן [להציל אותם]. ַ און די ַאלע וועט ער
קעב
עוד ביאור בלשון המדרשֶּ :פ ַתח ָפ ַת ְח ָת 'לָ עוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים' – מדברי יואל
[ואפשר שמרומז עוד במה שאמרו במדרש ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת ָלעוֹ ְב ִרים וְ ָש ִביםֶּ ,פ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת
ַל ֵג ִרים .כי אברהם אבינו ע"ה עשה בזה פעולה על שם העתיד ולדורות ,דכל אלו שירצו לשוב בתשובה,
וכן הגרים שירצו להכנס תחת כנפי השכינה ,לא יהיה להם עיכוב מהס"מ וכוחות דיליה ,והכין אברהם
פעולה לזה בגודל כח קדושתו להחליש שליטת הס"מ מן הגרים והשבים בתשובה ,שהם יוכלו להתגבר
עליו.
וזה שאמר לו הקב"ה ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת ' ָלעוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים' ,רצה לומר אל 'העוברים עבירה' ,ואחר
כך הם ' ָש ִבים' בת שובה ,פתחת להם פתח וסיוע שיוכלו להתגבר על יצרם .וכמו כן ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת
ַל ֵג ִרים ,גם כן על זה הבחינה.
קעג
וכן יש לרמוז זה בלשון רש"י על הפסוק וְ הוא י ֵֹשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ,לראות אם יש 'עוֹ ֵבר וְ ָשב'
ויכניסם בביתו .דלכאורה מלת 'וְ ָשב' והוא אך למותר .אבל לדרכינו רומז בזה על העוברי עבירה ,שהכין
להם כח וסיוע להיות ָש ִבים בתשובה .וזהו שפירש לראות אם יש עוֹ ֵבר 'וְ ָשב' ויכניסם בביתו ,שראה
אברהם אבינו לתקן זאת בכח קדושתו ,דאם יש מי שעובר עבירה ח"ו ורוצה לשוב בתשובה ,יהיה בכוחו
להתגבר על היצר הרע ולשוב בתשובה שלימה]( .דברי יואל).
עז בגמרא סנהדרין (קחַ :):ויְּ ַש ַּלח ֶּאת ַה ּיוֹ נָ ה ' ֵּמ ִא ּתוֹ ' ִל ְּראוֹ ת ֲה ַקלו ַה ַמיִ ם [פירש"י :וגבי 'עורב' לא כתיב ֵּמ ִאתוֹ ] ,אמר
רבי ירמיה ,מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים [כלומר הנאה הוא להם שדרים אצלם ,שמכירים בצדיקים].
לט קדשו וירא תשכ"ח (חלק ג) לשון
רכ
ברכת הקודש
זאל העלפן: דער אייבירשטער ָ
פארן
מ'זאל מיר ְּּתש ּו ָבה טון ַ
ָ זאל מיר די זְּ ִכ ָ ּיה ָ
האבן [ ַאז] מ'זאל מיר 'דערווייל' ָ ָ
ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים.
מ'זאל מיר גיין אין דֶּּ ֶּר ְּך ָה ֱא ֶּמת. ָ
רו ְּך ּ
הוא. קאנען טון דעם ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵּרא ָּב ּ מ'זאל ָ ָ
מ'זאל נישט 'מיטגעריסן' ווערן מיטן 'דּ וֹ ר' ,בעונותינו הרבים מיט דעם דּ וֹ ר פון ָ
יחא.
יק ָבא דִּ ְּמ ִש ָ
ִע ְּ
זאל העלפן: דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ
ימה,
מ'זאל מיר זוֹ ֶּכה זיין צו זען די יְּ ש ּו ָעה ְּש ֵּל ָ ָ האבן, מ'זאל מיר די זְּ ִכ ָ ּיה ָ ָ
דו ָשה ּו ְּב ַט ֲה ָרהְּּ ,ב ִש ְּמ ָחה ּו ְּבנַ ַחת.
ִּב ְּק ּ
צו ָקה.
מ'זאל 'דערווייל' נִ יצוֹ ל ווערן ִמ ָּכל ָצ ָרה ְּו ּ ָ און
ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך!
רלאזן]. פא ָ זאל אונז נישט ַ דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים [ ָ
ינו ,איז ַא ְּּת ִפ ָּלה נִ ְּצ ִחי ּּות (וכדלעיל באות קסד).
די ְּּת ִפ ָּלה פון ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ
ימהְּּ ,בנַ ַחתמ'זאל זוֹ ֶּכה זיין [צו זען] די יְּ ש ּו ָעה ְּש ֵּל ָ ָ האבן, מ'זאל מיר די ְּז ִכ ָיה ָ ָ
ּו ְּב ִש ְּמ ָחה.
ינו
ינוִּ ,ב ְּמ ֵּה ָרה ְּּביָ ֵּמ ּ
מות ֶּק ֶּרן ַה ּתוֹ ָרה ְּויִ ְּש ָר ֵּאלּ ,ו ְּב ִה ְּת ַ ּג ּל ּות ְּּכבוֹ ד ָש ַמיִ ם ָע ֵּל ּ
ְּּב ִה ְּתרוֹ ְּמ ּ
ָא ֵּמן.
