gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: לשון קדשו · LESHON KUDSHOY

שבוע: וירא (2026-10-26)

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫(‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫קונטרס‬ ‫לשון קדשו‬ ‫דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל‬ ‫זללה"ה‬ ‫רבינו יואל טייטלבוים‬ ‫אבדק"ק סאטמאר יע"א‬ ‫וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג) ‪ -‬שיד‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‬ ‫• תפלת אברהם אבינו ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך היא תפלה לדורות‬ ‫שלא תסתלק השכינה מבני ישראל • נועם אלימלך‪ :‬צדיק אף כשמדבר‬ ‫עם אנשים עטוף בזה תפלה להקב"ה • לצדיקים יש השראת השכינה‬ ‫בכל מקום בואם‪ ,‬ובפרט בעשיית מצוה‪ .‬והקדושה נשאר באותו מקום‪.‬‬ ‫וזהו החשיבות של ְק ִביעות ָמקוֹ ם לִ ְת ִפ ָלה וְ לַ תוֹ ָרה • וְ ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְק ָראו‬ ‫וַ ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה‪ ,‬היינו בשעה שמכין עצמו במחשבתו להתפלל • ביאור ענין‬ ‫מה שהערביים היו משתחוים לאבק שברגליהם • חשיבות עפר ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ומה שנוהגין להשים ממנה בקברים • המשניות ותורה שבעל‬ ‫בפה הם מסטורים וסודות של הקב"ה • הדיבור עם רשעים יש בו‬ ‫סכנת היזק • אריז"ל‪ :‬הפיכת סדום‪ ,‬כדי לשבר כח הקליפה‪ ,‬ולהוציא‬ ‫משם התשלשלות נשמת דוד ומשיח •‬ ‫נעתקו בלשון אידיש‬ ‫בהוספת ביאורים והערות‬ ‫להבנת הענין‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫קדשו‪Copyright‬קדשו‬ ‫ג)‬ ‫מערכת לשון‬ ‫(חלק‬ ‫גבול ידוע ©‬ ‫תשכ"ח‬ ‫השגת‬ ‫לשון כל הזכיות שמורות‬ ‫וירא ואיסור‬ ‫יצא לאור ע"י‬ ‫ב‬ ‫אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד‪845-366-2793 #1700 :‬‬ ‫|‬ ‫צו מנדב זיין רופט‪1-718-388-5519 :‬‬ ‫קלאר ★ ★ ★ ★ ★‬ ‫ָ‬ ‫) זייער‬ ‫(‪ 41‬מינוט מתוך ‪82‬‬ ‫לשון קדשו ‪ -‬קונטרס שיד (חלק ג)‬ ‫‪718-298-4641‬‬ ‫ברוקלין‪:‬‬ ‫קול אוצר יהודא‬ ‫ארץ ישראל‪072-3275205 :‬‬ ‫לשון קדשו‪:‬‬ ‫‪929-522-1515‬‬ ‫ארץ ישראל‪072-2223419 :‬‬ ‫ענגלאנד‪0330-350-3110 :‬‬ ‫‪0330-150-758‬‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫‪718-650-2970‬‬ ‫פעקס‪:‬‬ ‫‪7921428.3‬‬ ‫פאר הערות דרוק ‪3‬‬ ‫דרוק ‪ 1‬דערנאך ‪ 835‬פאר די רעקארדינג פון די וואך‪.‬‬ ‫◆‬ ‫◆ ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר אליקים געציל בערגער הי"ו (בהרב יושע נחמן)‬ ‫הר"ר משה הערש דייטש הי"ו‬ ‫לנישואי בתו – עב"ג החתן נתן בנימין נ"י‬ ‫לאירוסי בנו החתן פנחס אליעזר נ"י ‪ -‬עב"ג בת‬ ‫בן הר"ר יואל וויינבערגער הי"ו (ב"ר הלל)‬ ‫הר"ר סיני אייזיקאוויטש הי"ו (ב"ר משה צבי מאיר)‬ ‫רון ◆‬ ‫◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ‬ ‫הרה"ח המפואר‪ ,‬רחים ומוקיר רבנן‪ ,‬עושה חסד לאלפים‪,‬‬ ‫הרה"ח‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬חכם ונבון‪ ,‬איש אמונו של רביה"ק‬ ‫תלמיד רביה"ק מעיר סאטמאר ודבוק בו בכל נפשו ומאודו‬ ‫זי"ע בהקמת והנהלת הקהלה והמוסדות‪ ,‬ורשם דברי תורתו‬ ‫רבי חנני' יו"ט __ליפא ז"ל פריעדמאן רבי חנני' יו"ט (ליפא) ז"ל קויפמאן‬ ‫ב"ר חיים ארי' ז"ל‬ ‫ב"ר אברהם ז"ל‬ ‫נפטר כ"א חשון תשע"ט‬ ‫נפטר כ' חשון תשל"ג‬ ‫הרה"ח‪ ,‬ממקורבי רביה"ק זי"ע‪ ,‬וזכה לשמחו באמרותיו‬ ‫הרה"ח‪ ,‬מוכתר בכתר שם טוב‪ ,‬פאר המעלות והמדות‪,‬‬ ‫רבי ארי' (לייבעלע) ז"ל בערקאוויטש‬ ‫רחים ומוקיר רבנן‪ ,‬מדקדק בקלה כבחמורה‪,‬‬ ‫הסתופף בצל רביה"ק זי"ע ונפשו קשורה בנפשו‬ ‫ב"ר שלמה ז"ל ‪ -‬נפטר כ"ד מרחשון תשנ"ו‬ ‫ע"ה‪ ,‬ב"ר משה ז"ל‬ ‫גיט‬ ‫וזוגתו החשובה מרת‬ ‫רבי יוסף ז ל וויינשטאק‬ ‫"‬ ‫נפטרה כ"א חשון תשע"ב‬ ‫ב"ר יחזקאל שרגא ז"ל ‪ -‬נפטר כ"א חשון תשע"א‬ ‫הרה"ח‪ ,‬עסק בתורה ערב ובוקר‪ ,‬ונזהר בכבוד ת"ח‪ ,‬גומל חסד‬ ‫האשה החשובה והצנועה‬ ‫בהצנע לכת ובסבר פנים יפות‪ ,‬התאבק בעפר רביה"ק זי"ע‬ ‫מרת אלטא רישא ע"ה פריעדמאן‬ ‫והלך לאורו‪ ,‬עזר למוסדות חינוך הטהור ולהוצאת ספריו הק'‬ ‫ב"ר אלימלך הלוי ז"ל‬ ‫רבי אביגדור שלום ז"ל מייזעלס‬ ‫נפטרה כ' חשון תשד"מ‬ ‫ב"ר דוד מרדכי ז"ל ‪ -‬נפטר כ"ב חשון תשפ"א‬ ‫האשה החשובה והצנועה‬ ‫מרת פיבי ע"ה ראזענבערג‬ ‫ב"ר אברהם ז"ל ‪ -‬אשת הרה"ח ר' בנציון משה הי"ו‬ ‫נפטרה י"ט חשון תשפ"ג‬ ‫‪ ‬הגה"צ ר' אהרן זאב ב"ר בן ציון מאליק זצ"ל האדמו"ר מסאמבור‪ ,‬כ' חשון תשפ"ה ‪‬‬ ‫‪ ‬הרבנית אסתר מרים ע"ה אייכענשטיין ב"ר שמואל ז"ל‪ ,‬אשת כ"ק אדמו"ר מגאלאנטא שליט"א‪ ,‬כ"ב חשון תשע"ג ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר יעקב נחמי' ב"ר חיים צבי יאקאבאוויטש ז"ל‪ ,‬כ"ג חשון תשס"ב ‪‬‬ ‫‪ ‬מרת בילא ב"ר יצחק דוב‪ ,‬אשת ר' משה בראך ז"ל‪ ,‬ט"ו חשון תשפ"א ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר יקותיאל יודא ע"ה‪ ,‬ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס‪ ,‬כ"ב ניסן תשפ"ו ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל ‪‬‬ ‫‪ ‬מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק‪ ,‬כ"ז טבת תשפ"ו ‪‬‬ ‫ג‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫א‬ ‫קושיות ודקדוקים בפרשת וירא‬ ‫הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ְּּכחֹם ַה ּיוֹ ם‪.‬‬ ‫ַו ֵּ ּי ָרא ֵּא ָליו ה' ְּּב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא ְּו ּ‬ ‫זאגט רש"יא‪ַ ,‬ו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה' [ ְּב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא]‪ ,‬הוא שנתן לו עצה על המילה‪ ,‬לפיכך‬ ‫ָ‬ ‫נגלה עליו ה' בחלקו‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קושיא ז – מתוך הדרוש‬ ‫ז) [ובעיקר הדבר מה שכתב רש"י‪ ,‬דלפי שממרא נתן עצה על המילה‪ ,‬לפיכך נגלה עליו הקב"ה‬ ‫בחלקו‪ .‬יש להבין הענין בזה‪ ,‬למה בשביל זה נגלה עליו הקב"ה בחלקו‪ ,‬דמשמע שיש קישור בין אלו הב'‬ ‫(הקושיא בדברי רבינו‪ ,‬באות צז)‬ ‫ענינים]‪.‬‬ ‫טז‬ ‫הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪,‬‬ ‫[שאמר לו הקב"ה]‬ ‫מאל‪ְּ ,‬ו ּ‬ ‫כא ָ‬ ‫ווידעראום שטייט אין מדרשב ָ‬ ‫נא ַ‬ ‫גאר ַאן‬ ‫געמאכט ָ‬ ‫ַ‬ ‫האסט‬ ‫ּ ֶּפ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים‪ֶּ ּ ,‬פ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ַל ֵּ ּג ִרים‪ ,‬דו ָ‬ ‫פאר ֵּג ִרים‪.‬‬ ‫ָאפענע טיר ַ‬ ‫כ‬ ‫קושיא ח‬ ‫במדרש‪ :‬וְ הוא י ֵֹשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ ,‬שפתח פתח טוב לעוברים ושבים‪ ,‬ולגרים‪ .‬ושלעתיד לבא אברהם יושב על פתח‬ ‫גיהנם‪ ,‬ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה‪ְ .‬כחֹם ַהיוֹ ם‪ .‬לכשיבוא אותו היום שכתוב בו ִכי ִה ֵנה ַהיוֹ ם ָבא‬ ‫ב ֵֹער ַכ ַתנור‪ .‬ויש להבין השייכות מכל זה לענין הפרשה‬ ‫הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪,‬‬ ‫נאך אויס ווייטער‪[ ,‬שמקודם אמר כדלעיל] ְּו ּ‬ ‫דער מדרש פירט ָ‬ ‫[שאמר לו הקב"ה] ּ ֶּפ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ְּל ֵּג ִרים‪ְּ ,‬ו ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים‪.‬‬ ‫נאך ַאן‬ ‫גאר ָ‬ ‫זאגט ער ָ‬ ‫הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ָ ,‬‬ ‫זאגט דער מדרשג‪ְּ ,‬ו ּ‬ ‫דערנאך ָ‬ ‫ָ‬ ‫און‬ ‫ינו זיצן ביים‬ ‫זאגט דער מדרש רבה‪ ,‬לעתיד לבא וועט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫ַאנדערע בחינה‪ָ .‬‬ ‫האט‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫ריינלאזן קיין 'נִ ּמוֹ ל'‪ .‬און דער ָ‬ ‫ָ‬ ‫יה ּנֹם‪[ ,‬און] ער וועט נישט ַא‬ ‫ּ ֶּפ ַתח ֶּשל ֵּ ּג ִ‬ ‫ש ְּך ָע ְּר ָלתוֹ זיין פון די קטנים [שמתו עד שלא‬ ‫סאך‪ ,‬וועט מען אים מוֹ ֵּ‬ ‫געזינדיגט חלילה ַא ַ‬ ‫מלו‪ ,‬ונותנו על הרשעים‪ ,‬ומורידן לגיהנם]‪.‬‬ ‫[וממשיך המדרש] ְּּכחֹם ַה ּיוֹ ם‪ ,‬לכשיבוא אותו היום שנאמר [בו] (מלאכי ג‪ ,‬יט) ִּכי ִה ֵּ ּנה‬ ‫דאס וועט זיין לעתיד‪ ,‬ביים [יום] ִדין ַה ָגדוֹ ל‪[ .‬און] ער וועט‬ ‫וואס] ָ‬ ‫ַה ּיוֹ ם ָּבא ּב ֵֹּער ַּכ ַּתנּ ּור‪ָ [ ,‬‬ ‫יהנֹם [להציל את הנימולים]‪.‬‬ ‫דעמאלטס] זיצן ביים ֶּפ ַתח ֶּשל ֵּג ִ‬ ‫ָ‬ ‫[‬ ‫א ברש"י (יח‪ ,‬א)‪ַ :‬ו ֵּי ָרא ֵּא ָליו‪ .‬לבקר את החולה‪ .‬אמר רבי חמא בר חנינא‪ ,‬יום שלישי למילתו היה‪ ,‬ובא הקב"ה‬ ‫ושאל בשלומו‪ְּּ :‬ב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא‪ .‬הוא שנתן לו עצה על המילה‪ ,‬לפיכך נגלה עליו בחלקו‪.‬‬ ‫ב בבראשית רבה (מח‪ ,‬ח)‪ֶּ ּ :‬פ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ .‬פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים‪ ,‬פתח טוב פתחת לגרים‪ ,‬שאלולי ַא ְּת לא‬ ‫בראתי שמים וארץ‪ ,‬שנאמר (ישעי' מ‪ ,‬כב) ַו ִי ְּמ ָת ֵּחם ָכא ֶֹּהל ָל ָש ֶּבת‪ ,‬שאלולי ַא ְּת לא בראתי גלגל חמה‪ ,‬שנאמר‬ ‫(תהלים יט‪ ,‬ה) ַל ֶּש ֶּמש ָשם א ֶֹּהל ָב ֶּהם‪ ,‬שאלולי ַא ְּת לא בראתי את הירח‪ ,‬שנאמר (איוב כה‪ ,‬ה) ֵּהן ַעד יָ ֵּר ַח ְּולֹא יַ ֲא ִהיל‪.‬‬ ‫ג בבראשית רבה (שם בהמשך)‪ :‬אמר רבי לוי‪ ,‬לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם‪ ,‬ואינו מניח אדם מהול‬ ‫מישראל לירד לתוכה‪ .‬ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם‪ ,‬מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד‬ ‫שלא מלו‪ ,‬ונותנה עליהם‪ ,‬ומורידן לגיהנם‪ ,‬הדא הוא דכתיב (תהלים נה‪ ,‬כא) ָש ַלח יָ ָדיו ִב ְּשל ָֹמיו ִח ֵּלל ְּב ִריתוֹ ‪ְּּ ○ .‬כחֹם‬ ‫ַה ּיוֹ ם‪ .‬לכשיבוא אותו היום שכתוב בו (מלאכי ג‪ ,‬יט) ִּכי ִה ֵּ ּנה ַה ּיוֹ ם ָּבא ּב ֵֹּער ַּכ ַּת ּ‬ ‫נּור‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ד‬ ‫דאס עפעס ַא ִקישור [ענין יום הדין דלעתיד] מיט דעם [עם ענין‬ ‫האט ָ‬ ‫וואס ָ‬ ‫ח) [ויש להבין] ָ‬ ‫הפרשה דמיירי ממילת אברהם‪ ,‬ועם דברי המדרש בתחילה שפתח אברהם פתח לעוברים ושבים]‪.‬‬ ‫כא‬ ‫קושיא ט‬ ‫בפסוק והוא י ֵֹשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ ,‬פירש רש"י‪ ,‬ביקש לעמוד‪ ,‬אמר לו הקב"ה ֵשב‬ ‫ואני אעמוד‪ ,‬ואתה סימן לבניך‪ ,‬שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין‬ ‫זאגט רש"יד‪ ,‬ביקש לעמוד‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך‬ ‫הוא 'י ֵֹּשב' [ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל]‪ָ ,‬‬ ‫[אויף] ְּו ּ‬ ‫הוא ֵּשב ואני אעמוד‪ ,‬ואתה סימן לבניך‪ ,‬שנאמר (תהלים פב‪ ,‬א) ֱאלֹ ִקים נִ ָ ּצב ַּב ֲע ַדת ֵּקל‪ ,‬ביי‬ ‫די דיינים‪[ ,‬שיהיו] הדיינים יושבים‪ ,‬והקדוש ברוך הוא נִ ָ ּצב ַּב ֲע ַדת ֵּקל‪.‬‬ ‫זאגט רש"י‪.‬‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫כב‬ ‫ובמדרש איתא‪ ,‬שאמר לו הקב"ה אתה סימן לבניך‪ ,‬מה אתה יושב ושכינה עומדת‪,‬‬ ‫כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן כשהם נכנסים לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע‬ ‫גאר עפעס ַאנדערש‪ ,‬אין מדרש רבה שטייט ְּו ַא ָּתה ִס ָ‬ ‫ימן‬ ‫אין מדרשה שטייט ָ‬ ‫יאת ְּש ַמע‪ ,‬איז הקדוש ברוך הוא עומד‬ ‫יך‪ַ ,‬אז אידן זיצן אין בית המדרש ביי ְּק ִר ַ‬ ‫ְּל ָבנֶּ ָ‬ ‫דאס איז] ַאן ַאנדערע מימרא‪.‬‬ ‫עליהם‪ָ [ .‬‬ ‫כג‬ ‫וגם בזה יש להבין שייכות סימן זה‪ ,‬לענין הפרשה‬ ‫דמיירי כשבא הקב"ה אליו לאחר שקיים מצות מילה‬ ‫דאס קומט ַאהער צו דעם‪[ ,‬דער] ְּו ַא ָתה‬ ‫פארשטיין וואו ָ‬ ‫ט) [ ָאבער] ַאלץ ברויך מען ַ‬ ‫דעמאלטס [לאחר המילה‪ ,‬הראה לו סימן זה‪ ,‬כשישב אברהם‬ ‫ָ‬ ‫רוואס] פונקט‬ ‫פא ָ‬ ‫ימן טוֹ ב ְּל ָבנֶּ ָ‬ ‫יך‪ַ [ ,‬‬ ‫ִס ָ‬ ‫פתח האוהל]‪.‬‬ ‫כד‬ ‫קושיא י‬ ‫ֹאמר ֲא־דֹנָ י וגו' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬איכא פלוגתא בגמרא ורש"י‪ ,‬אם שם זה הוא חול‪ ,‬שאמר כן‬ ‫בפסוק וַ י ַ‬ ‫לגדול שבמלאכים‪ ,‬או ששם זה הוא קודש‪ ,‬שאמר כן להקב"ה שכביכול ימתין עד שיכניס את האורחים‪ ,‬ומזה‬ ‫למדו כי גדולה מצות הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה‬ ‫אתם וגו'‪ַ ,‬ו ּי ַ‬ ‫ֹאמר [ ֲא־דֹנָ י ִאם נָ א‬ ‫ַו ַ ּי ְּרא ְּו ִה ֵּ ּנה ְּשלֹ ָשה ֲאנָ ִשים נִ ָ ּצ ִבים ָע ָליו ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫יך] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪.‬‬ ‫אתי ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫ָמ ָצ ִ‬ ‫איז ַא ְּפלו ְּג ָתא אין די גמראו [אויף] 'דער' ֵּשם‪ ,‬צי ס'איז חוֹ ל‪ ,‬צי ס'איז קוֹ ֶּדש‪.‬‬ ‫ד ברש"י (יח‪ ,‬א)‪ :‬יֹ ֵּשב‪ .‬יָ ַשב כתיב‪ ,‬ביקש לעמוד‪ ,‬אמר לו הקב"ה ֵּשב ואני אעמוד‪ ,‬ואתה סימן לבניך‪ ,‬שעתיד אני‬ ‫להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין‪ ,‬שנאמר ֱאל ִֹקים נִ צָּ ב ַּב ֲע ַדת ֵּקל‪.‬‬ ‫הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ְּּכחֹם ַה ּיוֹ ם‪ .‬רבי ברכיה משום רבי לוי אמר‪ ,‬יָ ַשב כתיב‪ ,‬ביקש‬ ‫ה בבראשית רבה (מח‪ ,‬ז)‪ְּ :‬ו ּ‬ ‫לעמוד‪ ,‬אמר לו הקב"ה ֵּשב‪ ,‬אתה סימן לבניך‪ ,‬מה אתה יושב ושכינה עומדת‪ ,‬כך בניך יושבין ושכינה עומדת על‬ ‫גבן‪ .‬כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע‪ ,‬והן יושבים לכבודי‪ ,‬ואני על גבן‪,‬‬ ‫שנאמר (תהלים פב‪ ,‬א) ֱאלֹ ִקים נִ צָּ ב ַּב ֲע ַדת ֵּקל‪ .‬אמר רבי חגי בשם רבי יצחק‪ ,‬עוֹ ֵּמד אין כתיב כאן‪ ,‬אלא נִ ָצב‪,‬‬ ‫ֲא ִטימוֹ ס‪ ,‬כמה דתימא ְּונִ ַצ ְּב ָת ַעל ַהצור‪ .‬כתיב (ישעי' סה‪ ,‬כד) ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָראו ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה‪ ,‬ר' שמואל בר חייא ורבי‬ ‫יודן בשם רבי חנינא‪ ,‬על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה‪ ,‬משרה שכינתו עליהם‪ ,‬מה טעם‪ְּ ,‬ו ַא ָּתה‬ ‫ָקדוֹ ש יוֹ ֵּשב ְּּת ִה ּלוֹ ת יִ ְּש ָר ֵּאל (תהלים כב‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫'א־דֹנָ י'‬ ‫ו בגמרא שבועות (לה‪ :):‬כל ֵּשמוֹ ת האמורים בתורה באברהם‪ ,‬קודש‪ .‬חוץ מזה שהוא חול‪ ,‬שנאמר ַויֹ ַ‬ ‫אמר ַ‬ ‫יך [פירש"י‪ :‬למלאך האמצעי קרא אדון‪ ,‬שכך באו לפניו‪ ,‬מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל‬ ‫אתי ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬‫ִאם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫משמאלו]‪ .‬חנינא בן אחי רבי יהושע‪ ,‬ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי‪ ,‬אמרו אף זה קודש [דכתיב‬ ‫לעיל מינה ַו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה'‪ ,‬והדר כתיב ְּו ִה ֵּנה ְּשל ָֹשה ֲאנָ ִשים‪ ,‬ואמר להקב"ה ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך‪ַ ,‬ה ְּמ ֵּתן לי כאן עד שאכניס‬ ‫ה‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫רש"י ַאלייןז ברענגט ָ‬ ‫דאך ביידע ְּפ ָש ִטים‪.‬‬ ‫כה‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫פאר די ַמ ְּל ָא ִכים‪ְּ ,‬ל ָגדוֹ ל ֶּש ָּב ֶּהם ָ‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫[איין ְּפ ַשט] ַאז ער ָ‬ ‫ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪[ ,‬און] ַאז ער וועט נישט גיין וועלן זיי ַאלע נישט גיין‪[ .‬וללשון‬ ‫זה הוא ֵּשם חוֹ ל]‪.‬‬ ‫כו‬ ‫באשעפער‪[ ,‬שתמתין השכינה‬ ‫פארן ַ‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫דא ַא ְּפ ַשט‪ַ ,‬אז ער ָ‬ ‫ווידעראום איז ָ‬ ‫עד שיכניס האורחים‪ .‬וללשון זה הוא קוֹ ֶּדש]‪.‬‬ ‫זאגט עס אין שבת ‪ -‬אויף צוויי פלעצער‪ ,‬אין שבתח‪ ,‬און אין בבא‬ ‫[ווי] די גמרא ָ‬ ‫פארן בורא עולם ַה ְּמ ֵּתן‪[ ,‬און] מ'דרינגט זיך‬ ‫געזאגט כביכול ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫מציעאט‪ַ [ - ,‬אז] ער ָ‬ ‫דאנעט [ ַאז] ְּ ּגדוֹ ָלה ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים יוֹ ֵּתר ִמ ַ ּק ָּב ַלת ּ ְּפנֵּ י ַה ּ ְּ‬ ‫ש ִכינָ ה‪[ ,‬שביקש שימתין לו‬ ‫אויף פון ַ‬ ‫ווארטן ביז ער‬‫זאל ַ‬ ‫האט ער געבעטן [ ַאז] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫ביז] ער וועט גיין‪ָ ,‬‬ ‫דערנאך וועט ער צוריקקומען‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫וועט גיין ְּמ ַק ֵּּבל זיין די אוֹ ְּר ִחים‪ ,‬און‬ ‫כז‬ ‫גאר [ ַאז] ְּ ּגדוֹ ָלה ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים יוֹ ֵּתר ִמ ַ ּק ָּב ַלת ּ ְּפנֵּ י ַה ּ ְּש ִכינָ ה‪.‬‬ ‫דאך ָ‬ ‫נו לעולם שטייט ָ‬ ‫דעמאלטס געקומען [לשאול‬ ‫ָ‬ ‫[און] דער ֱא ֶּמת‪[ ,‬ווען] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז‬ ‫האט זיך ָאנגעהויבן [להלן בפסוק] ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י‬ ‫בשלומו‪ ,‬איז] די מימרא [של הקב"ה] ָ‬ ‫האט מיט אים‬ ‫וואס] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֹשה‪[ ,‬דשם נזכר‬ ‫ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶּ‬ ‫גאנצע פרשה פון די ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים‬ ‫דורכגעגאנגען די ַ‬‫ַ‬ ‫ָאנגעהויבן צו רעדן‪[ ,‬ונמצא] איז‬ ‫האורחין]‪ .‬כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה‪ ,‬כמאן‬ ‫כאותו הזוג‪.‬‬ ‫ֹאמר ֲא‪-‬דֹנָ י ִאם נָ א וגו'‪ .‬לגדול שבהם אמר‪ ,‬וקראם כולם ֲאדֹנִ ים‪ ,‬ולגדול אמר ַאל נָ א ַת ֲעבֹר‪,‬‬ ‫ז ברש"י (יח‪ ,‬ג)‪ַ :‬וי ַ‬ ‫וכיון שלא יעבור הוא יעמדו חבריו עמו‪ ,‬ובלשון זה הוא 'חוֹ ל'‪ ○ .‬דבר אחר‪ ,‬קוֹ ֶּדש הוא‪ ,‬והיה אומר להקב"ה‬ ‫אתם‪ ,‬האמירה קודם לכן היתה‪.‬‬ ‫להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים‪ .‬ואף על פי שכתוב אחר ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫רו ִחי ָב ָא ָדם‪ ,‬שנכתב אחר ַו ּיוֹ ֶּלד נ ַֹח (שם ה‪ ,‬לב)‪,‬‬ ‫ודרך המקראות לדבר כן‪ ,‬כמו שפירשתי (בראשית ו‪ ,‬ג) אצל לֹא יָ דוֹ ן ּ‬ ‫ואי אפשר לומר אלא אם כן קודם גזירת ק"כ שנה‪ .‬ושתי הלשונות בבראשית רבה‪.‬‬ ‫ח בגמרא שבת (קכז‪ :).‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש‪ ,‬דקתני (במשנה שם) מפני‬ ‫האורחין ומפני ביטול בית המדרש‪ .‬ורב דימי מנהרדעא אמר‪ ,‬יותר מהשכמת בית המדרש [פירש"י‪ :‬דתנא דידן‬ ‫אקדמה ברישא]‪ ,‬דקתני מפני האורחין‪ ,‬והדר ומפני ביטול בית המדרש‪ ○ .‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬גדולה הכנסת‬ ‫אתי ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫יך ַאל נָ א ַת ֲעבֹר [ ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך] וגו' [ ְּו ִה ִניחוֹ ‪,‬‬ ‫ֹאמר ה' ִאם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫אורחין מהקבלת פני שכינה‪ ,‬דכתיב ַוי ֶּ‬ ‫והלך לקבל האורחים]‪ .‬אמר רבי אלעזר‪ ,‬בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם‪ ,‬מדת בשר ודם אין קטן יכול‬ ‫אתי וגו'‪.‬‬‫ֹאמר ה' ִאם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫לומר לגדול ַה ְּמ ֵּתן עד שאבא אצלך‪ ,‬ואילו בהקב"ה כתיב ַוי ַ‬ ‫ט עיין בגמרא בבא מציעא (פו‪ַ :):‬ו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה' ְּב ֵּאלֹנֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא ְּוהוא י ֵֹּשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל ְּכחֹם ַהיוֹ ם‪ .‬מאי ְּכחֹם ַהיוֹ ם‪,‬‬ ‫אמר רבי חמא ברבי חנינא‪ ,‬אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה‪ ,‬ובא הקב"ה לשאול באברהם‪,‬‬ ‫הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה [פירש"י‪ :‬להזריח חמה בכח‪ ,‬שלא יהו עוברי דרכים מצויים]‪ ,‬כדי שלא יטריח‬ ‫אותו צדיק באורחים‪ .‬שדריה לאליעזר למיפק לברא‪ ,‬נפק ולא אשכח‪ ,‬אמר לא מהימנא לך וכו'‪ .‬נפק איהו‪,‬‬ ‫חזייה להקב"ה דקאי אבבא‪ ,‬היינו דכתיב ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪ ,‬כיון דחזא [הקב"ה] דקא אסר [אברהם את‬ ‫מילתו] ושרי‪ ,‬אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא‪ .‬היינו דכתיב ַו ִי ָשא ֵּעינָ יו ַו ַי ְּרא ְּו ִה ֵּנה ְּשל ָֹשה ֲאנָ ִשים נִ ָצ ִבים ָע ָליו‬ ‫אתם]‪ ,‬מעיקרא אתו קמו עליה‪ ,‬כי חזיוהו‬ ‫ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫אתם [דמעיקרא כתיב נִ ָצ ִבים ָע ָליו‪ ,‬ולבסוף כתיב ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫דהוה ליה צערא‪ ,‬אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא‪.‬‬ ‫[ומ"מ נראה דעיקר כוונת רבינו בכאן היה על הגמרא שבועות (לה‪ ):‬המובא לעיל‪ .‬ואגב אורחא נקט הכא‬ ‫בלישניה בבא מציעא‪ ,‬כי שם נדרשו רוב הענינים שבזו הענין‪ - .‬או הכוונה על דברי התוספות בבא מציעא שם‬ ‫(ד"ה חזייה) דלכאורה אלו הב' גמרות‪ ,‬דשבת ובבא מציעא הם קצת סתירה‪ ,‬וכמובא זה להלן בדברי המהרש"א‪,‬‬ ‫אלא שקיצר רבינו בדבר‪ .‬ועיין בדרושים אחרים בפרשתן‪ ,‬שהאריך שם רבינו ליישב קושיית התוספות בזה]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ו‬ ‫מיט די ַמ ְּל ָא ִכים‪ ,‬מיט דער ְּּבש ּו ָרה‪[ ,‬ורק אח"כ הוא שדיבר ה' אליו‪ .‬ובכל אותה שעה מילא‬ ‫הקב"ה בקשת אברהם‪ ,‬להמתין כביכול עד שיגמור מצותו בהכנסת האורחים]י‪.‬‬ ‫כח‬ ‫דאס קוֹ ֶּדש‪.‬‬ ‫געזאגט ַה ְּמ ֵּּתן‪[ ,‬וללשון זה] איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫על כל פנים ָ‬ ‫כט‬ ‫ולכאורה הוא פלוגתא במציאות‪ ,‬למי אמר כן‪ ,‬ובאופן כזה קשה לומר אלו ואלו‬ ‫דברי אלקים חיים‪ .‬וע"כ ראוי להשוות דברי חכמים‪ ,‬ולבאר האיך יתקיימו שניהם‬ ‫לו ְּג ָּתא [האיך יתקיימו שניהם‪ ,‬דהלא בכאן] ס'איז שווער צו‬ ‫דאס איז ַא ּ ְּפ ּ‬ ‫י) לכאורה ַאז ָ‬ ‫יאות‪ ,‬צי‬ ‫דאס ְּמ ִצ ּ‬ ‫דאך [ ַא פלוגתא אין] ָ‬ ‫זאגן ֵּא ּל ּו ְּו ֵּא ּל ּו דִּ ְּב ֵּרי ֱאלֹ ִקים ַח ִ ּייםיא‪ָ ,‬‬ ‫ווארן ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫גאר ער ָ‬‫זאגט ָ‬‫פאר די ַמ ְּל ָא ִכים‪ ,‬און דער מאן דאמר ָ‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫ָ‬ ‫פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ל‬ ‫קושיא יא‬ ‫וברש"י דקדק למאן דאמר קודש‪ ,‬דאם כן היה לו‬ ‫לכתוב מאמר זה 'קודם' שאמר וַ ַי ְרא וַ ָי ָרץ לִ ְק ָר ָ‬ ‫אתם‬ ‫פארן בוֹ ֵּרא ָכל‬‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאס‬ ‫האט ָ‬ ‫דאך [שוין] רש"יז‪ַ ,‬אז ער ָ‬ ‫דערנאך] פרעגט ָ‬ ‫ָ‬ ‫[‬ ‫דאס‬‫דאך ָ‬ ‫ווארטן ביז ער וועט גיין צו די אוֹ ְּר ִחים‪[ ,‬אם כן] העט ער ָ‬ ‫זאל ַ‬ ‫עוֹ ָל ִמים‪ ,‬ער ָ‬ ‫דאס‬ ‫אתם‪ַ ,‬אז ָ‬‫פארן' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬‫זאגן [בפסוק‪ ,‬המאמר ַאל נָ א ַת ֲעבֹר] ' ַ‬ ‫געדארפט צו ָ‬ ‫ַ‬ ‫גיווען‬ ‫פארן בורא כל עולמים ַאל‬ ‫גייט ַארויף [על מה שקדם לקבלת המלאכים‪ ,‬און] ס'איז ַא מימרא ַ‬ ‫אתם‪[ .‬ולבסוף]‬ ‫זאגן 'איידער' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫געדארפט צו ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬ ‫האט ער ָ‬ ‫נָ א ַת ֲעבֹר‪ָ ,‬‬ ‫יב‬ ‫דערנאך' שטייט די ְּּת ִפ ָּלה ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫אתם‪ ,‬און '‬ ‫דאך 'פריער' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫ס'שטייט ָ‬ ‫לא‬ ‫אתם‪ ,‬מכל מקום 'האמירה' קודם לכן היתה‪ .‬ודרך המקראות‬ ‫ומפרש רש"י‪ ,‬דאף על פי 'שכתוב' אחר וַ ָי ָרץ לִ ְק ָר ָ‬ ‫לדבר כן‪ ,‬כמו שפירשתי אצל לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי ָב ָא ָדם‪ ,‬שנכתב אחר וַ יוֹ לֶּ ד נ ַֹח‪ ,‬ואי אפשר לומר אלא אם כן שקדם‬ ‫גזירת ק"כ שנה‬ ‫כאטשיג ס'קומט פריער‪ ,‬איז עס‬ ‫זאגט רש"י‪ ,‬דֶּּ ֶּר ְּך ַה ּ ִמ ְּק ָראוֹ ת ְּל ַד ֵּּבר ֵּּכן‪ַ [ ,‬אז] ָ‬ ‫נאר] ָ‬‫[ ָ‬ ‫[געשריבן] שפעטער‪.‬‬ ‫געזאגט (בראשית‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫וואס] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫ברענגט ער ַא ִד ְּמיוֹ ן [צו דעם‪ ,‬דעס ָ‬ ‫שנָ ה‪[ ,‬לאחר שכבר אמר (שם ה‪,‬‬ ‫יו יָ ָמיו ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָ‬‫רו ִחי ָב ָא ָדם ְּלע ָֹלם וגו' ְּו ָה ּ‬ ‫ו‪ ,‬ג) לֹא יָ דוֹ ן ּ‬ ‫יאר‬‫צוואנציג ָ‬ ‫ָ‬ ‫לב) ַויוֹ ֶּלד נ ַֹח וגו']‪ ,‬און די גזירה [של המבול] איז בעל כרחך געווען מיט‬ ‫נאר‬ ‫געהאט קינדער איז נישט געווען ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫ווארן פון ווען נ ַֹח ָ‬ ‫פריער [ללידת בני נח]‪ָ ,‬‬ ‫דאך‬ ‫האט ָ‬ ‫יו יָ ָמיו ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָשנָ ה‪ָ ,‬‬‫יאר ביז צום ַמבול‪ ,‬און ַאז ס'שטייט ְּו ָה ּ‬ ‫הונדערט ָ‬ ‫די ְּ ּגזֵּ ָירה געמוזט זיין 'פריער' [ולבסוף נכתב לאחר מכן]‪.‬‬ ‫סו ִקים איז ַאזוי‪.‬‬ ‫נאר דער דֶּּ ֶּר ְּך פון די ּ ְּפ ּ‬ ‫ָ‬ ‫זאגט רש"י‪.‬‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫י וכן מבואר בקצרה בסוף דברי מהרש"א דלהלן (בהערה יג)‪.‬‬ ‫יא כמבואר בגמרא עירובין (יג‪ ):‬לענין כל פלוגתות החכמים‪.‬‬ ‫יב של ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך‪ .‬ועיין עוד להלן בהמשך הדרוש מה שביאר רבינו במאמר ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו'‪,‬‬ ‫דהוא בדרך תפילה לדורות‪.‬‬ ‫ז‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לב‬ ‫והקשו במהרש"א ובנזר הקודש על דברי רש"י‪ ,‬דהלא מבואר בגמרא פסחים דבחד עניינא‬ ‫לא אמרינן דאין מוקדם ומאוחר בתורה‪ ,‬אלא מאי דמוקדם מוקדם‪ ,‬ומאי דמאוחר מאוחר‬ ‫יא) פרעגן זיי די קשיא‪ ,‬דער מהרש"איג און דער נזר הקודשיד‪[ ,‬דהלא מבואר בגמרא‬ ‫מו ְּק ָדם ּו ְּמא ּו ָחר ַּב ּתוֹ ָרהטו‪[ ,‬ואם כן] ווי קען‬ ‫נישטא דער כלל פון] ֵּאין ּ‬ ‫ָ‬ ‫דאך [‬ ‫כי] ְּּב ַחד ִענְּ יָ נָ א איז ָ‬ ‫זאגן ַאז דעס 'קומט' פריער‪.‬‬ ‫מען ָ‬ ‫לג‬ ‫ובנזר הקודש דקדק עוד על הראיה לדוגמא שהביא רש"י מהפסוק ל ֹא יָ דוֹ ן רו ִחי‪ ,‬דשאני התם דאיכא טעמא בדבר‪,‬‬ ‫לפי שלא רצה להפסיק באמצע סיפור התולדות של כל הדורות מנח ועד אברהם‪ ,‬ובכהאי גוונא דאיכא טעם המובן‬ ‫בדבר‪ ,‬שפיר דרך המקרא לכתוב כן אפילו בחד עניינא‪ .‬אבל בכאן לא מובן טעם שיקדים הכתוב את המאוחר‬ ‫דארטן [מהפסוק לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי] איז אויך שווער [מה שהביא רש"י ראיה מזה‬ ‫[ובאמת גם] ָ‬ ‫גארנישט קיין ְּר ָאיָ ה‪[ ,‬אין] דער ֱא ֶּמת‪.‬‬ ‫דארט איז ָ‬ ‫זאגט [בנזר הקודש] ַאז פון ָ‬ ‫לכאן‪ .‬ווי] ער ָ‬ ‫יו‬ ‫נאר דער ְּו ָה ּ‬ ‫טאקע געווען פריער‪ָ ,‬‬ ‫דאך זיין ַאז די ְּג ֵּז ָירה איז ַ‬ ‫דארטן קען ָ‬ ‫ווייל ָ‬ ‫שנָ ה‪ ,‬דעס אריכות [והמשך הסיפור‪ ,‬לא רצה להפסיק באמצע יחוס‬ ‫יָ ָמיו ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָ‬ ‫תולדותיהם של העשרה דורות שמנח ועד אברהם‪ ,‬וכהאי גוונא אשכחן בכמה דוכתי שגומר הכתוב ענין‬ ‫שלם שהתחיל בו‪ ,‬ואח"כ אומר ענין אחר דאף דקדים מיניה]‪.‬‬ ‫שטארקע הוֹ ָכ ָחה‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫זא‬ ‫על כל פנים ס'איז נישט ַא ַ‬ ‫לד‬ ‫ָאבער על כל פנים מ'פרעגט די ַק ְּשיָ א [אויפן] ֵּאין ּ‬ ‫מו ְּק ָדם ּו ְּמ ֻא ָחר ַּב ּתוֹ ָרה‪[ ,‬דלא‬ ‫אמרינן הכי בחד עניינא]‪.‬‬ ‫יג במהרש"א בבא מציעא (פו‪ :):‬והיינו דכתיב ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך כו'‪ .‬כתבו התוספות (ד"ה חזייה)‪ ,‬הכא‬ ‫משמע שהשכינה היתה רוצה להסתלק כו'‪ ,‬ובפרק מפנין (שבת שם) משמע כו' אמר להקב"ה להמתין עד שיכניס‬ ‫האורחים כו'‪ ,‬עיי"ש‪ ○ .‬ונראה ליישב‪ ,‬דהא פשיטא ליה לתלמודא דמה שאמר אברהם להקב"ה ַאל נָ א ַת ֲעבֹר‪,‬‬ ‫היינו משום שראה שרוצה השכינה להסתלק‪ ,‬כדאמרינן הכא‪ .‬דאי משום שרצה אברהם לילך אל האורחים‬ ‫אתם‪ ○ .‬ומה שכתב רש"י בחומש דדרך המקראות לדבר‬ ‫להכניסם‪ ,‬היה לו להקדים האי קרא קודם ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫כן‪ ,‬הוא דחוק‪ ,‬דאמרינן פרק קמא דפסחים דבחד ענינא לא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה‪ .‬וכן מה שכתב‬ ‫החזקוני דדיינינן ליה הכא במקרא מסורס‪ ,‬אינו נכון‪ ,‬דבתרי פסוקי כי הכא לא אמרינן מקרא מסורס‪ ○ .‬וההיא‬ ‫דרשה דבפרק מפנין לאו משום דאמר לו אברהם להקב"ה ַאל נָ א ַת ֲעבֹר גו'‪ ,‬אלא מהאי ענינא נדרש‪ ,‬מדהלך‬ ‫מהקב"ה להכניס האורחים והמתין לו הקב"ה הדיבור עד אחר כל מעשה המלאכים‪ ,‬שאז אמר לו הקב"ה זַ ֲע ַקת‬ ‫ְּסדֹם וגו'‪ ,‬והיינו על כרחך משום דגדול הכנסת אורחים כו'‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫יד בנזר הקודש (על ב"ר מח‪ ,‬ט)‪ :‬והתמיה מפורסמת למאן דאמר קודש‪ ,‬דכיון שכבר נתגלה לו השכינה‪ ,‬הוה ליה‬ ‫אתם‪,‬‬ ‫אתם‪ ,‬ואמאי כתיב איפכא‪ ,‬מעיקרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬‫ֹאמר ה' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו'‪ ,‬והדר ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫למימר מעיקרא ַו ּי ַ‬ ‫והדר אל נא תעבור‪ .‬ולכך פירש רש"י בחומש‪ ,‬שבאמת הכתוב מסורס ומהופך לשיטה זו‪ ,‬ונכתב שלא כסדר‪.‬‬ ‫ולא נהירא‪ ,‬דהא אמרינן בפרק קמא דפסחים‪ ,‬דלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר אלא בתרי עניני‪ ,‬ולא בחד ענינא‪,‬‬ ‫רו ִחי‬ ‫דאי לאו הכי היכי דיינינן בכלל ופרט וכו'‪ ○ .‬וכן מה שכתב רש"י ז"ל דוגמא לזו‪ ,‬מהא דכתיב לֹא יָ דוֹ ן ּ‬ ‫ָב ָא ָדם‪ ,‬אחר ַו ּיוֹ ֶּלד נ ַֹח ְּשל ָֹשה ָבנִ ים וגו'‪ ,‬אף על פי שעל כרחך קדם לו כ' שנה‪ .‬נראה לי שאין הנדון דומה לראיה‪,‬‬ ‫דשאני התם דקרא עסיק ואזיל בסיפור כל תולדות הדורות משת [נדצ"ל ִמ ֵּשם] ואילך‪ ,‬לכך מנה אחר כך גם כן‬ ‫תולדות נח‪ ,‬אע"פ שהיה מאוחר לגזירת המבול כ' שנה‪ ,‬לפי שלא רצה להפסיק בין סיפור התולדות‪ ,‬בדבר‬ ‫שאינו מענינו‪ ,‬ענין דור המבול‪ ,‬אלא משהשלים בסיפור התולדות ביאר אחר זה ענין דור המבול‪ ,‬ומה שנגזר‬ ‫עליהם‪ .‬וכי האי גוונא נמי אשכחן בכמה דוכתי‪ .‬אבל הכא ודאי אין טעם לדבר להקדים המאוחר ולאחר‬ ‫המוקדם בענין אחד‪.‬‬ ‫טו כמבואר בגמרא פסחים (ו‪ :):‬אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב‪ ,‬זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה‬ ‫[פירש"י‪ :‬לא הקפידה תורה על 'סדר' מוקדם ומאוחר‪ ,‬ופרשיות דנאמרו תחלה הקדימו המאוחרות לה]‪ .‬אמר רב פפא לא‬ ‫אמרן אלא בתרי ענייני‪ ,‬אבל בחד עניינא [במקראות הסדורות בפרשה אחת]‪ ,‬מאי דמוקדם מוקדם‪ ,‬ומאי דמאוחר‬ ‫מאוחר‪ .‬דאי לא תימא הכי‪ ,‬כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט‪ ,‬דילמא פרט וכלל הוא‪ .‬ותו פרט וכלל נעשה‬ ‫כלל מוסף על הפרט‪ ,‬דילמא כלל ופרט הוא‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ח‬ ‫לה‬ ‫קושיא יב‬ ‫גם יש להבין עד למאן דאמר 'קודש'‪ ,‬האיך יתקשר הפסוק ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬עם הפסוק שלאחריו יֻ ַקח נָ א‬ ‫ְמ ַעט ַמיִ ם וְ ַר ֲחצו ַרגְ לֵ יכֶּ ם‪ ,‬שזה בודאי נאמר רק להמלאכים‪ ,‬לפי שהיה סובר שהם ערביים המשתחוים לאבק‬ ‫שברגליהם‪ ,‬וכפירש"י בזה‬ ‫יכם‪.‬‬‫יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ְּו ַר ֲחצ ּו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫דאס' שווער אויכעט‪.‬‬ ‫יב) ַאביסל איז ' ָ‬ ‫דאס געווען ַא‬ ‫דאך ָ‬ ‫זאגט ַאז ס'איז געווען קוֹ ֶּדש‪ ,‬איז ָ‬ ‫וואס ָ‬ ‫לויט דעם מאן דאמר ָ‬ ‫פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים‪ַ ,‬אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪.‬‬ ‫ימ ָרא ַ‬ ‫ֵּמ ְּ‬ ‫דאס [ווידער]‬ ‫דאך ָ‬ ‫וויאזוי שליסט [זיך ַאריין] צו דעם‪ ,‬דער יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם‪ ,‬איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫נו‬ ‫געדארפט‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬‫יכם‪[ .‬ואם כן] העט ָ‬ ‫צו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫פאר ַאן ַאנדערן‪ַ [ ,‬אז] ְּו ַר ֲח ּ‬ ‫ימ ָרא ַ‬ ‫שוין ַא ֵּמ ְּ‬ ‫דאס ַאן‬ ‫דאך ָ‬ ‫שטיין עפעס ַא ֶּה ְּפ ֵּסק [להיכר שהוא אמירה נפרדת לאחרים‪ ,‬דלכאורה] איז ָ‬ ‫געדארפט‬ ‫ַ‬ ‫געזאגט‪ ,‬העט ער גיווען‬ ‫ָ‬ ‫פאר ַאן ַאנדערן‬ ‫האט עס ַ‬ ‫וואס] ער ָ‬ ‫ַאנדערע מימרא [ ָ‬ ‫דאך שוין‬ ‫האט ער ָ‬ ‫פאר די ַמ ְּל ָא ִכים‪ ,‬דעס ָ‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער שוין‬ ‫זאגן ַאז דעס ָ‬ ‫צו ָ‬ ‫יכם‪ ,‬און‬ ‫געזאגט יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ְּו ַר ֲח ּ‬ ‫צו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫פאר די ְּשלֹ ָשה ֲאנָ ִשים ָ‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫ֹאמר [פעם שנית‪ .‬אבל‬ ‫דא דער ַו ּי ֶּ‬ ‫דאך ָ‬ ‫פאר ַאן ַאנדערן‪ ,‬פעלט ָ‬ ‫דאס איז געווען ַא מימרא ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאך ַארויף אויף יענע‬ ‫גאנצע גייט ָ‬ ‫ימ ָרא [יֻ ַקח נא וגו']‪ ,‬דעס ַ‬ ‫גאנצע ֵּמ ְּ‬ ‫עתה משמע כי] די ַ‬ ‫וויאזוי איז דער ִקיש ּור פון דעם‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ימ ָרא [ ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו'‪ .‬ואם כן צריך ביאור למ"ד קודש]‬ ‫ֵּמ ְּ‬ ‫פארשטיין‪.‬‬ ‫דארף מען ַ‬ ‫ַ‬ ‫לו‬ ‫קושיא יג‬ ‫גם צריך ביאור בעיקר דברי רש"י שהערביים היו משתחוים לאבק שברגליהם‪,‬‬ ‫נדחקו בזה המזרחי והגור אריה‪ ,‬דלכאורה אין לך שטות גדול מזה‪ ,‬ובמה נתלה טעותם‬ ‫זאגט רש"יטז‪[ ,‬ווייל] די ַע ְּר ִב ִ ּיים זענען ִמ ְּש ַּת ֲח ִוים ְּל ָא ָבק‬ ‫יכם‪ָ ,‬‬ ‫צו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫[אויף] ְּו ַר ֲח ּ‬ ‫געוואלט ַארייננעמען קיין ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה אין‬ ‫ָ‬ ‫האט ער נישט‬ ‫יהם‪[ ,‬איבערדעם] ָ‬ ‫ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫וואשן [רגליהם]‪ ,‬איידער זיי קומען ַאריין אין שטוב‪.‬‬ ‫האט ער געהייסן ָא ּפ ַ‬ ‫שטוב ַאריין‪ָ ,‬‬ ‫דאך רש"י‪.‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫דא נישט קיין נַ ְּפ ָקא ִמינָ ה [לענינינו]‪.‬‬ ‫נאר] ס'איז ָ‬‫פארקערט‪ָ [ ,‬‬ ‫האט געטון ַ‬ ‫[און ַאז] לוֹ ט ָ‬ ‫–‬ ‫לז‬ ‫לאגן זיך [על מנהג הערביים]‪.‬‬ ‫יג) פרעגט [אויף דעם] דער מזרחי‪ ,‬מיטן גור אריה‪ ,‬זיי פ ָ‬ ‫מ ִציאות ָבעוֹ ָלם [ ַאז]‬ ‫זאגטיז‪ָּ ,‬כל ַה ּלוֹ ְּמ ִדים ְּּת ֵּמ ִהים‪ ,‬ווי איז ָ‬ ‫דא דעס ְּ‬ ‫דער מזרחי ָ‬ ‫פאר ֱאלֹקות‪.‬‬ ‫דאס שטויב ַ‬ ‫מ'זאל ָאננעמען ָ‬ ‫ָ‬ ‫טות‪ַ ,‬אז‬ ‫זא ְּש ּ‬ ‫ס'זאל זיין ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫יכם‪ .‬כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם‪ ,‬והקפיד שלא להכניס עבודת‬ ‫טז ברש"י (יח‪ ,‬ד)‪ְּ :‬ו ַר ֲח ּ‬ ‫צו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫יכם‪[ .‬וע"ע ברש"י (שם)]‪.‬‬ ‫אלילים‪ .‬אבל לוֹ ט שלא הקפיד‪ ,‬הקדים לינה לרחיצה‪ ,‬שנאמר (יט‪ ,‬ב) ְּו ִלינו ְּו ַר ֲחצו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫יכם‪ ,‬כסבור שהם ערביים וכו'‪ .‬ונראה לי דאבק רגליהם לאו דוקא‪ ,‬אלא לכל‬ ‫יז בפי' הרא"ם (יח‪ ,‬ד)‪ְּ :‬ו ַר ֲחצו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫אבק הם משתחוים‪ ,‬והא דנקט אבק רגליהם‪ ,‬משום דאורחייהו דהולכי דרכים להמצא האבק ברגליהם וכו'‪○ .‬‬ ‫ומפני ֶּש ָּכל ַה ּלוֹ ְּמ ִדים ְּּת ֵּמ ִהים על זה‪ ,‬היאך אפשר להיות שישתחוה שום אדם לאבק שעל רגליו‪ ,‬שהוא הפחות‬ ‫שבנמצאות‪ ,‬נראה לי לתת טעם על זה‪ ,‬שמפני שהקדמונים מהפלוסופים היו מאמינים שכל הנמצאות כולם‬ ‫מורכבים מהעצמים הפרדיים‪ ,‬שהם האבק‪ּ ,‬ו ֶּש ְּּב ִח ּב ּו ָרם יתהוו כל הנמצאים‪ּ ,‬ו ְּב ִה ּ ָפ ְּר ָדם יפסדו‪ ,‬ושאין מנהיג‬ ‫זולתם רק הם עצמם האלוקות‪ ,‬כמו ַכת ֶּא ִפיקוֹ רוֹ ס וסיעתו‪ ,‬והאבק נמצא תמיד ברגלי הולכי דרכים‪ ,‬הוכרח‬ ‫ט‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫אינגאנצן ְּכנֶּ ֶּגד ַה ֵּש ֶּכל‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאך עפעס‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫לח‬ ‫יב ּוץ [של‬ ‫זאגן‪ ,‬ווייל [שהם טעו וסברו כי] דורך דעם ִק ּ‬ ‫לאגן און ָ‬ ‫דער מזרחי וויל זיך פ ָ‬ ‫עצמים נפרדיים כהאבק‪ ,‬יתהוו כל הנמצאים‪ ,‬ו ְּב ִה ָפ ְּר ָדם יפסדו]‪.‬‬ ‫האבן געלערנט ַאז מ'שטעקט עס איין‬ ‫זאגן‪ַ ,‬אז זיי ָ‬ ‫און דער גור אריהיח וויל אויך ָ‬ ‫זאך [דחשבו שהאדם שהוא עליון שבתחתונים‪ ,‬נכנע ומתנהג על ידי ַשר האבק‪ ,‬שהוא‬ ‫אין ַא ָש ָפל'ע ַ‬ ‫הפחות שבעליונים]‪.‬‬ ‫(ראה עוד הוספה לקושיא יג‪ ,‬באות צח‪-‬קא)‬ ‫פארשטיין‪.‬‬ ‫[ ָאבער] ס'איז ַאלעס שווער צו ַ‬ ‫לט‬ ‫ס'דאכט זיך מיר אין דעם ענין‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫וואס‬ ‫זאגן ווייטער (באות קג‪-‬קטו) ָ‬ ‫נאר] איך וועל ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫מ‬ ‫קושיא יד‬ ‫במדרש‪ִ ,‬כי ַעל ֵכן ֲע ַב ְר ֶּתם ַעל ַע ְב ְד ֶּכם‪ ,‬מיום שנברא‬ ‫העולם הייתם ְמזו ָמנִ ים לבוא אצלי‪ .‬וצריך ביאור הכוונה‬ ‫ֹרו‪ִּ ,‬כי ַעל ֵּּכן ֲע ַב ְּר ֶּּתם ַעל ַע ְּבדְּּ ֶּכם‪.‬‬ ‫דו ִל ְּּב ֶּכם ַא ַחר ַּת ֲעב ּ‬ ‫ְּו ֶּא ְּק ָחה ַפת ֶּל ֶּחם ְּו ַס ֲע ּ‬ ‫זאגט דער מדרשיט‪ִ [ ,‬כי ' ַעל ֵּכן' ֲע ַב ְּר ֶּתם ַעל ַע ְּב ְּד ֶּכם]‪ִ ,‬מ ּיוֹ ם ֶּש ִ ּנ ְּב ָרא ָהעוֹ ָלם ַא ֶּּתם ְּמז ּו ָמנִ ים‬ ‫ָ‬ ‫ָלבוֹ א ֵּא ַלי‪.‬‬ ‫מא‬ ‫דאס עפעס‪.‬‬ ‫וויאזוי איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫יד) [ויש להבין הענין בזה]‬ ‫דארף ער עס דערציילן [אברהם להמלאכים]‪.‬‬ ‫וואס ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬‫דאס [שהיה כן] ִמ ּיוֹ ם ֶּש ִ ּנ ְּב ָרא ָהעוֹ ָלם‪[ .‬ואדרבה] ס'איז ָ‬ ‫און וואו געפינט מען ָ‬ ‫דאך נישט געוואוסט ַאז ס'איז ַמ ְּל ָא ִכים‪ ,‬ער‬ ‫האט ָ‬‫פארקערט [מהמשמעות הפשוט‪ַ ,‬אז] ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫וואס זענען געקומען‪[ ,‬ורצה לקיים בהם מצות]‬ ‫דאך געמיינט ס'איז [ ְּס ַתם] מענטשן ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים‪.‬‬ ‫אברהם אבינו ע"ה לתת להם מים לרחוץ טרם הכנסם בביתו‪ ,‬כדי שלא יכנסו בביתו עם האבק שהיו משתחוים לו‬ ‫לשום אלהות‪ ,‬לא שהיו משתחוים לאבק שברגליהם ממש‪.‬‬ ‫ֹהות‪ ,‬אבק שברגליהם‪ .‬ואין זה קשיא‪,‬‬ ‫יח בגור אריה (שם)‪ :‬כסבור שהם ערביים‪ .‬יש מקשים‪ ,‬איך היו עושים ֱאל ּ‬ ‫דאם כן יקשה לך זְּ בוב ֱאל ֵֹּהי ֶּע ְּקרוֹ ן (מלכים ב' א‪ ,‬ב)‪ ,‬שהיו משתחוים לזבוב‪ ,‬ומאי ממש יש בזבוב שיהיה מתיירא‬ ‫מן הזבוב‪ .‬אבל בעלי עבודה זרה היה סכלות דעתם כי השי"ת ברוך הוא אלקים קדושים הוא‪ ,‬אי אפשר לעבוד‬ ‫לו‪ ,‬ובחרו בכוחות שהם אינם קדושים‪ ,‬והם ממונים על דברים פחותים‪ ,‬ובעבור שאינם קדושים הם קרובים אל‬ ‫האדם הפחות‪ ,‬ולפיכך בחר זה בזבוב וזה באבק‪ ,‬כי היו עובדים לכוחות של אלו דברים אשר הם בחלקם‪ ,‬כי‬ ‫האבק שברגל דבר פחות ושפל מאד הוא‪ ,‬והיו הערביים סבורים כי האדם אשר הוא במעלה גדולה ‪ -‬ואין לך‬ ‫בתחתונים יותר גדול מן האדם במדריגה ‪ -‬והוא תחת המדריגה השפלה אשר בעליונים‪ ,‬ולפיכך היו עובדים‬ ‫לאבק שברגליהם‪[ ,‬והיינו] לאותו שהוא ממונה עליו למעלה‪ .‬וידוע הוא כי אין דבר שפל כמו האבק שברגל‪ ,‬ואין‬ ‫דבר ממונה עליו רק הכח אשר הוא קטון יותר בכחות העליונים ‪ ,‬והיו אומרים כי האדם הוא נכנע למדריגה‬ ‫השפלה שבעליונים‪ ,‬והאבק דרכים הוא דמות למדריגה השפלה יותר‪ ,‬והאבק בחלקו‪ ,‬כי כל התחתונים בחלקו‬ ‫של עליונים הם‪ ○ .‬ועוד דע‪ ,‬כי הערביים הם נוסעים ממקום למקום‪ ,‬ואין להם חנייה וישוב‪ ,‬רק הם יושבי‬ ‫אוהלים וכו'‪ ,‬שהערביים היו אומרים שהם נתונים תחת ַשר ַה ֶּד ֶּר ְּך‪ ,‬שהרי הם הולכי דרכים תמיד‪ ,‬ולפיכך היו‬ ‫הערביים משתחוים לאבק שברגליהם‪ ,‬שהוא אבק דרכים‪ .‬וכמו שהעובדים למזל טלה היו עובדים ִל ְּב ֵּהמוֹ ת‪,‬‬ ‫מפני שהבהמות במזל טלה‪ ,‬כך הערביים מפני שהיו עובדים למזל הדרך‪ ,‬היו משתחוים לאבק דרכים‬ ‫שברגליהם‪.‬‬ ‫יט בבראשית רבה (מח‪ ,‬יא)‪ִּ :‬כי ַעל ֵּּכן ֲע ַב ְּר ֶּּתם ַעל ַע ְּבדְּּ ֶּכם‪ .‬אמר רבי יהושע‪ ,‬מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם‬ ‫מזומנים לבא אצלי‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫י‬ ‫מב‬ ‫קושיא טו‬ ‫להבין קישור מאמר הפסוק וְ ַא ְב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְהיֶּ ה לְ גוֹ י ָגדוֹ ל‪ ,‬למה שאמר ַה ְמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‬ ‫כ‬ ‫האט זיך ָאנגעהויבן‪ַ ,‬וה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י‬ ‫דערנאך‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫די מימרא‬ ‫ע ֶֹּשה‪ְּ ,‬ו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל‪.‬‬ ‫וואס איז דער ִקיש ּור [של אומרו ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם‪ ,‬עם אומרו]‬ ‫דאך‪ָ ,‬‬ ‫טו) פרעגט מען ָ‬ ‫ְּו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל‪.‬‬ ‫מג‬ ‫קושיא טז‪-‬יז‬ ‫ובמדרש איתא‪ ,‬שאמר הקב"ה מתן תורה גליתי לו‪ ,‬גיהנם גליתי לו‪ ,‬דינה של סדום למחר ואיני‬ ‫מגלה לו‪[ .‬וצריך ביאור להבין שייכות ענין הודעת מתן תורה וגיהנם‪ ,‬להודעת דינה של סדום]‬ ‫זאגט [דערויף]‪ ,‬אין מדרש רבהכא‪ַ ,‬ה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪,‬‬ ‫דער מדרש ָ‬ ‫יתי לוֹ ‪ ,‬דִּ ינָ ּה ֶּשל ְּסדוֹ ם ְּל ָמ ָחר ְּו ֵּאין ֲאנִ י ְּמ ַג ֶּּלה לוֹ [בתמיה]‪.‬‬ ‫יה ּ ֹנם ִ ּג ִּל ִ‬ ‫יתי לוֹ ‪ּ ֵּ ,‬ג ִ‬ ‫ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה ִ ּג ִּל ִ‬ ‫רו ָש ַליִ ם‬ ‫וויאזוי יְּ ּ‬ ‫ַ‬ ‫האט ַאלעס געוואוסט‪ ,‬אפילו‬ ‫[און] דער מדרש רעכנט אויס‪ ,‬ער ָ‬ ‫האט ער געוואוסט‪ ,‬דער בוֹ ֵּרא ָכל‬ ‫וועט הייסן ֶּל ָע ִתיד‪[ ,‬און] ַאלדינגס‪ַ ,‬אלע ֲה ָלכוֹ ת ָ‬ ‫האט ַא ְּב ָר ָהם‬ ‫דאס ַאלעס ָ‬ ‫טאג ְּמ ַחדֵּּ ש ַאן ֲה ָל ָכה [בבית דין שלמעלה]‪ ,‬און ָ‬ ‫עוֹ ָל ִמים איז יעדן ָ‬ ‫זאגן [בתמיה]‪.‬‬‫זאל איך אים נישט ָ‬ ‫ָא ִבינו געוואוסט‪ ,‬און פונקט דעס [דינה של סדום] ָ‬ ‫יתי‬ ‫טז) [אמנם עדיין צריך ביאור להבין עצם שייכות אלו הענינים שהזכיר במדרש‪ַ ,‬מ ַּתן ּתוֹ ָרה ִ ּג ִּל ִ‬ ‫יה ּנֹם ִ ּג ִּל ִיתי לוֹ ‪ ,‬לענין הודעת ִּדינָ ּה ֶּשל ְּסדוֹ ם]‪.‬‬ ‫לוֹ ‪ּ ֵּ ,‬ג ִ‬ ‫מד‬ ‫גם צריך ביאור דכיון שהודיע לו תמיד הכל‪ ,‬אם כן אמאי היה הוה אמינא שלא לגלות לו‬ ‫דינה של סדום‪ ,‬כדמשמע ממה שהוצרך לשלול זה באומרו בלשון תימה ַה ְמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם‬ ‫כי]‬ ‫יז) [וגם בעצם דברי הכתוב ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם‪ ,‬צריך ביאור לפי דברי המדרש אלו‪,‬‬ ‫טאקע‬‫וואס [איז] עפעס ַא ֲה ָוה ֲא ִמינָ א [געווען שלא לגלות לו‪ ,‬עד שהוצרך לומר כך]‪ַ ,‬‬ ‫לכאורה ָ‬ ‫זאגן' ַאז ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י‪[ .‬והרי הסברא נותנת גם‬ ‫דארף איך עפעס ' ָ‬ ‫יק ָרא ַמאי ָק ָס ַבר‪ָ ,‬‬ ‫וואס ַ‬ ‫ֵּמ ִע ָ‬ ‫יע געווען און‬‫האט אים ַאלדינגס מוֹ ִד ַ‬ ‫מעיקרא כי] ַאזוי ווי דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫דא אויך געווען‪ .‬לכאורה‬ ‫ס'שטייט נישט אין ערגעץ [שום הקדמה לאותה הודעה]‪ַ ,‬אזוי איז ָ‬ ‫וואס איז דער [הקדמה] ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם‪.‬‬ ‫פארשטיין ָ‬ ‫דארף מען ַ‬ ‫ַ‬ ‫מה‬ ‫קושיא יח‬ ‫בתנחומא מביא לכאן שאלה בענין המתרגם בתורה‪ ,‬אם מותר שיסתכל בספר תורה‪ .‬ומשיב שאסור לו להסתכל‬ ‫בספר תורה‪ ,‬כדי שלא יאמרו תרגום כתיב בתורה‪ .‬ומסיים שלכן גם המשנה לא כתיב בתורה‪ ,‬כדי שלא יתגלה גם‬ ‫כ תחילת הדיבור של הקב"ה לאברהם‪ ,‬לאחר שהמתין עליו עד שגמר מצות הכנסת אורחים (וכדלעיל באות כז)‪.‬‬ ‫כא בבראשית רבה (מט‪ ,‬א‪-‬ב)‪ַ :‬וה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם וכו'‪ .‬כתיב (תהלים כה‪ ,‬יד) סוֹ ד ה' ִל ֵּיר ָאיו ו ְּב ִריתוֹ‬ ‫יך‪ ,‬דנים את הבן חוץ‬ ‫יעם וכו'‪ .‬רבנן אמרי‪ ,‬כבר קראתי אותו אביהם‪ ,‬שנאמר (לך יז‪ ,‬ה) ִכי ַאב ֲהמוֹ ן גוֹ יִ ם נְּ ַת ִת ָ‬ ‫ְּלהוֹ ִד ָ‬ ‫מן האב‪ .‬מתן תורה גליתי לו‪ ,‬גיהנם גליתי לו‪ ,‬דינה של סדום למחר ואיני מגלה לו‪ .‬רבי אחא בשם רבי שמואל‬ ‫בר נחמן בשם רבי נתן אמר‪ ,‬אפילו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע‪ .‬רבי פנחס בשם רבי שמואל אמר‪,‬‬ ‫אפילו ֵּשם ָח ָדש שהקב"ה עתיד לקרוא לירושלים וכו' היה אברהם יודע‪ .‬רבי ברכיה ור' חייא ורבנן דתמן בשם‬ ‫ר' יהודה‪ ,‬אין יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה‪ ,‬מאי טעמיה‪ִ ,‬ש ְּמעו ָשמוֹ ַע ְּבר ֶֹּגז קֹלוֹ ְּו ֶּה ֶּגה‬ ‫ית בוֹ יוֹ ָמם ָו ַליְּ ָלה‪ ,‬אפילו אותן הלכות היה‬ ‫ִמ ִפיו יֵּ ֵּצא (איוב לז‪ ,‬ב)‪ ,‬ואין ֶּה ֶּגה אלא תורה שנאמר (יהושע א‪ ,‬ח) ְּו ָה ִג ָ‬ ‫אברהם יודע‪.‬‬ ‫יא‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫זה לאומות העולם‪ ,‬שאין הקב"ה מגלה מסתרים שלו אלא לצדיקים‪ .‬ומסיק דכמו כן גם בדינה של סדום לא גילה‬ ‫אותה אלא לאברהם‬ ‫דאכב‪ַ ,‬ה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪,‬‬ ‫ראפ ָ‬‫דער מדרש תנחומא שטעלט ַא ָ‬ ‫ילמדנו רבינו המתרגם בתורה‪ ,‬אם מותר שיסתכל בתורה‪ ,‬צי ער מעג ַאריינקוקן אין די‬ ‫תורה ווען ער איז ְּמ ַת ְּר ֵּגם‪[ .‬ומשיב] כך שנו חכמים‪ַ ,‬ה ּ ְּמ ַת ְּר ֵּ ּגם אסור להסתכל בתורה‪,‬‬ ‫טאר נישט‪.‬‬ ‫כדי שלא יאמרו תרגום כתיב בתורה‪ַ [ .‬אז] מ' ָ‬ ‫מו‬ ‫געוואלט די ִמ ְּשנָ ה אויכעט ַאריינשטעלן‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ינו ָ‬ ‫פירט ער אויס [ווייטער]‪ ,‬מ ֶֹּשה ַר ֵּּב ּ‬ ‫אומוֹ ת‬ ‫געזאגט‪ ,‬די ּ‬ ‫ָ‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים‬ ‫זאל [עס] ָא ּפשרייבן‪ָ .‬‬ ‫[בתורה‪ַ ,‬אז] מ' ָ‬ ‫זאגן [ ַאז] ס'איז זייער [שהתורה היא שלהם‪ ,‬והם העם הנבחר‪ .‬ולכן צוה לו שלא‬ ‫ָהעוֹ ָלם וועלן ָ‬ ‫דאס'‬‫יכתוב המשניות‪ ,‬שהרי] ִמ ְּסטוֹ ִרין של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ליגט אין די ִמ ְּשנָ יוֹ ת‪ ,‬און ' ָ‬ ‫פאר אידןכג‪.‬‬ ‫נאר ַ‬ ‫האט מען נישט איבערגעגעבן ָ‬ ‫ָ‬ ‫כב בתנחומא (סימן ה)‪ַ :‬וה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה‪ .‬ילמדנו רבינו‪ ,‬המתרגם בתורה‪ ,‬מהו שיהא מסתכל בספר תורה ומתרגם‪.‬‬ ‫כך שנו רבותינו‪ ,‬המתרגם אסור לו להסתכל בספר תורה ולתרגם‪ ,‬כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה‪ ,‬והקורא‬ ‫אסור ליתן עיניו חוץ לתורה‪ ,‬שלא נתנה התורה אלא בכתב‪ ,‬שנאמר (משפטים לד‪ ,‬א) ְּו ָכ ַת ְּב ִתי ַעל ַה ֻלחֹת ֶּאת‬ ‫ַה ְּד ָב ִרים (שמות לד‪ ,‬א)‪ ,‬ואסור למתרגם ברבים ליתן עיניו בתורה וכו'‪ ○ .‬אמר רבי יהודה בר שלום‪ִּ ,‬ב ֵּ ּקש משה‬ ‫שתהא המשנה אף היא ִּב ְּכ ַתב‪ ,‬וצפה הקב"ה שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יְּ ָונִ ית‪ ,‬והן‬ ‫בו (הושע ח‪ ,‬יב)‪ .‬וכל‬ ‫אומרין אנו הן של ישראל‪ ,‬אמר לו הקב"ה למשה ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי‪ ,‬ואם כן ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ‬ ‫כך למה‪ ,‬מפני שהמשנה היא ִמ ְּסטוֹ ִרין של הקב"ה‪ ,‬ואין הקב"ה מוֹ ֵּסר ִמ ְּסטוֹ ִרין שלו אלא לצדיקים‪ ,‬שנאמר סוֹ ד‬ ‫ה' ִל ֵּיר ָאיו (תהלים כה‪ ,‬יד)‪ ○ .‬וכן אתה מוצא אפילו בשעה שהכעיסו הסדומים לפני הקב"ה וביקש הקב"ה להפכן‪,‬‬ ‫לא נמלך אלא באברהם‪ ,‬שנאמר ַוה' ָא ָמר ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪ ,‬וכתיב (משלי ג‪ ,‬ד) ו ְּמ ָצא ֵּחן ְּו ֵּש ֶּכל‬ ‫ל ִקים ְּו ָא ָדם‪ ,‬שאין לך אדם שהוא חביב לפני המלך ואינו חביב לפני בני פלטרין שלו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫טוֹ ב ְּב ֵּעינֵּ י ֱא ֹ‬ ‫חביב לפני בני פלטרין שלו אינו הוא חביב לפני המלך‪ ,‬והצדיקים הן חביבין לפני הקב"ה‪ ,‬והן חביבין לפני‬ ‫המלאכים ולפני הבריות וכו'‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ֹאמר ה' ֶּאל מ ֶֹּשה ְּּכ ָתב ְּלך ֶּאת ַהדְּּ ָב ִרים‬ ‫כג ועיין גם בתנחומא כי תשא (סימן לד) [וכן הוא בפסיקתא רבתי (פרשה ה)]‪ַ :‬וי ֶּ‬ ‫בו‪ .‬א"ר יהודה בר שלום‪ ,‬כשאמר הקב"ה‬ ‫ָה ֵּא ֶּּלה (תשא לד‪ ,‬כז)‪ ,‬זה שאמר הכתוב ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ‬ ‫למשה ְּּכ ָתב ְּל ָך‪ ,‬ביקש משה שתהא המשנה בכתב‪ ,‬ולפי שצפה הקב"ה שאומות העולם עתידין לתרגם את התורה‬ ‫ולהיות קוראין בה יונית‪ ,‬והם אומרים אנו ישראל וכו'‪ .‬אמר להם הקב"ה לעכו"ם‪ ,‬אתם אומרים שאתם ָ ּבנַ י‪ ,‬איני‬ ‫יודע אלא מי ֶּש ִמ ְּסטוֹ ִרין שלי אצלו הם ָּבנַ י‪ ,‬ואיזו היא‪ ,‬זו המשנה שנתנה על פה‪ ,‬והכל ממך לדרוש‪ .‬א"ר יהודה‬ ‫בר שלום‪ ,‬א"ל הקב"ה למשה מה ַא ְּּת מבקש שתהא המשנה בכתב‪ ,‬ומה בין ישראל לעכו"ם‪ ,‬שנאמר ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ‬ ‫בו‪ .‬אלא תן להם מקרא בכתב ומשנה על פה‪ְּּ ,‬כ ָתב ְּל ָך ֶּאת ַהדְּּ ָב ִרים הרי מקרא‪ִּ ,‬כי‬ ‫ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי‪ ,‬ואם כן ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ‬ ‫ָ‬ ‫' ַעל ּ ִפי' ַהדְּּ ָב ִרים ָה ֵּא ֶּּלה [ ָכ ַר ִתי ִא ְּת ָך ְּב ִרית ְּו ֶּאת יִ ְּש ָר ֵּאל] (תשא שם)‪ ,‬הרי משנה על פה‪ ○ .‬דבר אחר ְּכ ָתב ְּלך‪ ,‬מכאן‬ ‫אמרו המתרגם לקורא בתורה אסור לו להסתכל בתורה ולתרגם‪ ,‬והקורא בתורה אסור לו ליתן עיניו חוץ מן‬ ‫התורה וכו'‪.‬‬ ‫ובבמדבר רבה (יד‪ ,‬ט)‪ :‬ו ְּלזֶּ ַבח ַה ְּש ָל ִמים ָב ָקר ְּשנַ יִ ם‪ ,‬שנתן הקב"ה לישראל שתי תורות‪ ,‬תורה שבכתב ותורה‬ ‫שבעל פה‪ .‬נתן להם תורה שבכתב שיש בה תרי"ג מצות‪ ,‬כדי למלאם מצות ולזכותם וכו'‪ ,‬נתן להם תורה שבעל‬ ‫פה‪ ,‬להיות מצויינין בה משאר האומות‪ ,‬שעל כך לא נתנה בכתב‪ ,‬כדי שלא יזייפוה ישמעאלים כשם שעשו תורה‬ ‫בו‪ ,‬אמר הקב"ה אם אכתוב‬ ‫שבכתב ויאמרו שהם ישראל‪ .‬ועל זה אמר הכתוב ֶּא ְּכ ָּתב לוֹ ֻר ֵּּבי ּתוֹ ָר ִתי ְּּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָש ּ‬ ‫לישראל רובי תורתי‪ ,‬זה המשנה שהיא גדולה מן המקרא‪ ,‬כמו זר נחשבו‪[ .‬ועיין עוד בזה בשמות רבה (מז‪ ,‬א)]‪.‬‬ ‫וז"ל הסמ"ג בהקדמתו‪ :‬ועל כי התורה רבה ועצומה מאד‪ ,‬אשר הכתב לא יכילנה וכו'‪ ,‬לכך כתב הקב"ה‬ ‫זכרון המצות בקוצר בתורה שבכתב‪ ,‬ופתרונם ודקדוקיהם בתורה שבעל פה‪ ○ .‬ועוד טעם אחר בפרקי דרבי‬ ‫אליעזר‪ ,‬מפני שראה הקב״ה שעתידין אומות העולם לכתוב כ"ד ספרים שיש בספר תורה נביאים וכתובים‪,‬‬ ‫ולהפכם לרעה ולמינות‪[ ,‬לכן] מסר סימנין למשה בעל פה‪ ,‬ולא הסכימו מן השמים לכתבן עד לאחר שעמדו‬ ‫אמונת ֱאדוֹ ם ְּויִ ְּש ָמ ֵּעאל [רצ"ל אבל אח"כ כבר הותר לרבינו הקדוש לכתוב את המשנה‪ ,‬לפי שהם כבר כתבו לעצמם את‬ ‫פירוש שלהם הזרה]‪ ,‬פן יעתיקו אותם הגוים ויהפכו אותם לרעה‪ ,‬כמו שעשו בתורה שבכתב‪ ○ .‬ולעתיד לבא ישאל‬ ‫הקב״ה מי הם בניו‪ ,‬ובני ישראל מביאים ספר תורה‪ ,‬והאומות מביאים ספר תורה‪ ,‬אלו אומרים שהם בניו‪ ,‬ואלו‬ ‫אומרים שהם בניו‪ .‬והקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה‪ ,‬ואין מי שיודע אותם כי אם ישראל‪.‬‬ ‫וזהו שכתוב בנביאים ֶּא ְּכ ָתב לוֹ ֻר ֵּבי תוֹ ָר ִתי ְּכמוֹ זָ ר נֶּ ְּח ָשבו‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יב‬ ‫מז‬ ‫זאגט ער ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪,‬‬ ‫[ומסיים שם המדרש‪ַ ,‬אז] איבערדעם ָ‬ ‫האט ער זיך נישט‬ ‫געוואלט [טון] ִדינָ ה ֶּשל ְּסדוֹ ם‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫[ווייל ווען] ַה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ָ‬ ‫ינו'ן‪.‬‬ ‫נאר מיט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫געראטן מיט קיינעם‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫זאגט דער מדרש תנחומא‪.‬‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫מח‬ ‫וצריך ביאור להבין שייכות שאלת המתרגם לכאן‪ ,‬וכן קישור דברי המדרש שמסיים‬ ‫דלכן גילה דינה של סדום רק לאברהם‪ ,‬דמשמע להדיא שהענינים שייכים אהדדי‬ ‫דאס‬‫גאנצער ַּת ְּרגּ ּום‪ ,‬וואו קומט ָ‬ ‫יח) קודם [איז שווער] וואו קומט ַאהער דער ַ‬ ‫האט דער [דין] ַּת ְּרגּ ּום ‪ -‬פונקט 'די' ַש ֲא ָלה פון ַת ְּרגום ‪ַ -‬אהער‪,‬‬ ‫וואס ַא שייכות ָ‬ ‫ַאהער‪ָ ,‬‬ ‫ס'איז עפעס ַא ִחידוש‪.‬‬ ‫גאנצן ִקישור [מזה לסיום דברי המדרש‪ ,‬דמשמע להדיא שם כי] ווייל דער ַּת ְּרגּ ּום‬ ‫און דעם ַ‬ ‫פאר] אברהם'ן ְּמ ַג ֶּּלה געווען פון‬ ‫האט מען [ ַ‬ ‫שטייט נישט אין די ּתוֹ ָרה‪[ ,‬איבערדעם] ָ‬ ‫פארשטיין‪.‬‬ ‫גאנצן ִקישור [השאלה לענין הודעת אברהם מדין סדום] איז נישט צו ַ‬ ‫ְּסדוֹ ם‪ .‬דעם ַ‬ ‫מט‬ ‫קושיא יט – מתוך הדרוש‬ ‫יט) [עוד איתא במדרש‪ ,‬דכשבא הקב"ה להפרע מאנשי סדום‪ ,‬באו עמו ס' רבוא מלאכים לדונם‪.‬‬ ‫(הקושיא בדברי רבינו‪ ,‬באות קנ)‬ ‫ויש להבין הענין‪ ,‬למה באו עמו דייקא ס' רבוא מלאכים]‪.‬‬ ‫סד‬ ‫ישוב הקושיות‬ ‫צז‬ ‫[קושיא ז]‬ ‫ראוי להבין עוד שייכות הענין‪ ,‬אמאי בשביל שממרא נתן עצה על המילה‪ ,‬לכן נגלה הקב"ה לאברהם בחלקו של ממרא‬ ‫לאמיר זען‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט געגעבן די ֵּע ָצה‪,‬‬ ‫דאס ִענְּ יָ ן‪ַ [ ,‬אז] ווייל ער ָ‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫נאר [לכאורה צריך הסבר] ָ‬ ‫ָ‬ ‫(ישוב קושיא ז‪ ,‬ראה להלן באות קמב)‬ ‫[לפיכך] נִ ְּג ָלה ָע ָליו ה' ְּּב ֶּח ְּלקוֹ ‪ ,‬ביי ַמ ְּמ ֵּרא‪.‬‬ ‫צח‬ ‫הוספה לקושיא יג‬ ‫ונקדים לזה לבאר ישוב קושית המפרשים על דברי רש"י שהערביים‬ ‫היו משתחוים לאבק שברגליהם‪ ,‬דהאיך יובן שטות כזה‬ ‫האב מיר פריער גערעדט (בקושיא יג) ַאז די‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫[ונקדים לזה‪ ,‬דהנה] לעולם דעס ָ‬ ‫וואס‬ ‫דאס זיין‪ָ ,‬‬ ‫יהם‪[ ,‬דלכאורה] ווי קען ָ‬ ‫[ערביים] זענען געווען ִמ ְּש ַת ֲח ִוים ְּל ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫יהם‪.‬‬‫פאר ֱאלֹקות‪ ,‬די שטויב ֶּש ְּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫האט מען ָאנגענומען ַ‬ ‫עפעס די שטויב ָ‬ ‫צט‬ ‫ובמזרחי כתב לפרש זה באופן שבאמת אין הכוונה שהשתחוו דוקא לאבק 'שברגליהם'‪ ,‬אלא לכל מין אבק‪ ,‬וכמו‬ ‫שביאר שם טעמם לפי דרכו‪ .‬אבל באמת משמעות הלשון משמע כפשוטו‪ ,‬שהשתחוו לאבק 'שברגליהם' דוקא‪ .‬וזה‬ ‫צריך ביאור‬ ‫זאגןיז ַאז יעדן שטויב [השתחוו להם‪ ,‬ווייל] מ'קען דען עפעס ַא‬ ‫דער מזרחי וויל ָ‬ ‫יהם‪.‬‬ ‫גראד [להאבק] ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫מאכן ַ‬ ‫ִחילוק ַ‬ ‫יג‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫זאגן ָא ָבק‬ ‫דאך נישט ָ‬ ‫דארף ער ָ‬ ‫דאך אויך שווער‪[ ,‬דאם כן] נו ַ‬‫[אמנם פירושו] איז ָ‬ ‫נאר ְּס ַתם די שטויב‪ַ ,‬אן ַאנדערן שטויב אויך‪.‬‬ ‫יהם'‪ָ ,‬‬ ‫' ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫ק‬ ‫יהם [דוקא] איז געווען‬ ‫נאר] איך מיין‪ ,‬דער ְּפ ַשט איז נישט ַאזוי ַאז דער ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫[ ָ‬ ‫[העבודה זרה שלהם‪ ,‬וכמו שיבואר להלן]‪.‬‬ ‫קא‬ ‫ובכלי יקר דקדק עוד בזה‪ ,‬דאם הקפיד אברהם שלא להכניס האבק שברגליהם בביתו‪ ,‬מטעם שהשתחוו‬ ‫לזה‪ .‬אם כן אמאי לא הקפיד כמו כן על אור השמש שלא יכנס ויזריח בתוך ביתו‪ ,‬שהרי האומות היו משתחוים‬ ‫לשמש‬ ‫געהאט ַאז זיי ביקן‬ ‫ַ‬ ‫נאך ַא ַק ְּשיָ א‪ ,‬אויב ער ָ‬ ‫האט מוֹ ָרא‬ ‫[און] דער כלי יקרכד פרעגט ָ‬ ‫סאך ביקן זיך‬ ‫ריינלאזן די זון אין שטוב‪ ,‬ווייל ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫געזאלט ַא‬ ‫ָ‬ ‫האט ער נישט‬ ‫זיך דערצו‪ָ ,‬‬ ‫דאס‪ ,‬ווייל ס'טרעפט זיך‬ ‫רוואס עפעס ָ‬ ‫פא ָ‬‫וואס איז ַא ִחילוק‪ַ ,‬‬ ‫צו דער זון‪ .‬פרעגט ער ָ‬ ‫געוואלט אייננעמען קיין‬ ‫ָ‬ ‫האט ער נישט‬‫וואס זיי ביקן זיך צום שטויב ָ‬ ‫ראנים ָ‬ ‫נא ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאך אויך ַאזוי‪.‬‬ ‫שטויב‪[ ,‬והלא] די זון איז ָ‬ ‫קב‬ ‫ומטעם זה רצה לפרש דברי רש"י וחכז"ל שלא כפשוטו‪ ,‬דהכוונה שעשה כן בכדי לעשות מבחן אם הם ראויים‬ ‫לתשובה‪ .‬אבל פשטות דברי רש"י וחכז"ל משמע כפשוטו‪ ,‬שהקפיד אברהם שלא להכניס ענין עבודה זרה בביתו‪.‬‬ ‫ואם כן צריך טעם מאי שנא זה מאור השמש‬ ‫האט נישט‬ ‫גאר‪ַ ,‬אז ער ָ‬ ‫און ער וויל ַאוועקגיין [מפשוטו‪ ,‬און] ֵּמי ַסב זיין ְּל ָד ָבר ַא ֵּחר ָ‬ ‫דאס' [שלא להכניס האבק בביתו‪ ,‬אלא להבחין בזה שהם יעשו תשובה‪ ,‬עיי"ש]‪.‬‬ ‫געמיינט ' ָ‬ ‫טאקע די‬ ‫טות דברי חכמינו ז"ל זעט נישט ַאזוי אויס‪ ,‬זעט אויס ַ‬ ‫ָאבער אין ּ ַפ ְּש ּ‬ ‫שטויב [הוא שלא רצה להכניס‪ ,‬לפי שהשתחוו לזה הערביים]‪.‬‬ ‫קג‬ ‫הקדמה לישוב קושיא יג‪ ,‬ולישוב קושיא ז‬ ‫והנראה לי בביאור הענין‪ ,‬דהנה באמת מצינו כעין זה להבדיל בעניני ַה ְקדו ָשה‪ ,‬שבמקום שנעשה שם מצוה ושרתה‬ ‫השכינה יש בו חביבות מחמת הרשימו דקדושה‪ .‬וכמבואר בגמרא שהאמוראים היו מנשקים ֲע ַפר ֶּא ֶּרץ יִ ְש ָר ֵאל‪ ,‬לפי‬ ‫ששרתה שם השכינה הקדושה‪ .‬וכן אומרים בשיר בעל החרדים‪ֶּ ,‬א ַשק ָע ָפר ְמקוֹ ם ְשכִ ינָ ה יָ ְר ָדה‬ ‫פארשטיין‪.‬‬ ‫קאן ַ‬ ‫וויאזוי מ' ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאס ִענְּ יָ ן‪,‬‬ ‫נאר] קען זיין ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫דו ָשה‬ ‫טו ְּמ ָאה ְּל ַט ֲה ָרה‪ ,‬מ'זעט ביי די ְּק ּ‬ ‫ְּל ַה ְּבדִּ יל ֶּא ֶּלף ַא ְּל ֵּפי ֲא ָל ִפים ַה ְּב ָדלוֹ ת ֵּּבין ּ‬ ‫זעט מען אויך ְּכ ֵּעין ֶּזה‪.‬‬ ‫זאגטכה אויף ֲע ַפר ֶּא ֶּרץ יִ ְּש ָר ֵּאל‪ֲ ,‬ה ָוה ְּמנַ ּ ֵּשק ֵּל ּ‬ ‫יה ְּל ַע ְּפ ָרא‪ ,‬ער איז‬ ‫[ ַאז] די גמרא ָ‬ ‫כד בכלי יקר (יח‪ ,‬ד)‪ :‬יֻ ַקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם‪ .‬פירש רש"י שלא רצה להכניס עבודת גלולים לביתו‪ .‬וזה רחוק מן הדעת‪,‬‬ ‫וכי מפני שוטים שקלקלו לא יכניס שום אבק לביתו‪ ,‬ולמה יכניס אור 'השמש' לביתו‪ ,‬והלא יש הרבה שעובדין‬ ‫לשמש‪ ,‬אלא שמכל מקום אינה נאסרת‪ ,‬כי קרקע עולם אינה נאסרת‪ ○ .‬ויותר קרוב לשמוע שלא רצה ליתן מפתו‬ ‫לבלתי הגונים‪ ,‬כי שמא ערביים המה‪ ,‬על כן רצה להחזירם בתשובה‪ ,‬על ידי שיסירו אלהי הנכר מקרבם‪ ,‬כי‬ ‫העבודת גלולים בביטול כל דהו סגי‪ ,‬לכך נאמר ְּמ ַעט ַמיִ ם‪ ,‬ונאמר יֻ ַקח‪ ,‬על ידי אחר משמע‪ ,‬כי אף אם יסירו‬ ‫האבק מה בכך‪ ,‬אם אמונה נפסדה זו נשארה קבועה בלבם‪ ,‬וטהרת הלב הוא דבר שאין בידו של אברהם‪ ,‬על כן‬ ‫יֻ ַקח ְּמ ַעט ַמיִ ם טהורים‪ ,‬לטהר הלבבות‪ ,‬כי דבר זה מסור להם ולא לו וכו'‪ ○ .‬ויש אומרים‪ ,‬לפי שהארץ מהוה את‬ ‫הכל‪ ,‬כי הכל בא מן העפר‪ ,‬ושמה ישוב הכל‪ ,‬על כן טעו לומר שיש בה צד אלוהות‪.‬‬ ‫יפי ְּד ַעכוֹ סלעים]‪ ,‬רבי‬ ‫כה בגמרא כתובות (קיב‪ :).‬רבי אבא מנשק ֵּּכ ֵּ‬ ‫יפי דְּּ ַע ּכוֹ [פירש"י‪ֵּ :‬כ ֵּ‬ ‫יפי‪ ,‬אלמוגים‪ .‬לישנא אחרינא‪ֵּ ,‬כ ֵּ‬ ‫חנינא מתקן מתקליה [ ְּמ ַש ֶּוה ו ְּמ ַת ֵּקן מכשולי העיר‪ ,‬מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו‪ ,‬ומחזר שלא יצא שם רע על‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יד‬ ‫האט זיי געקושט‪.‬‬ ‫געפאלן אויף די שטיינער ווען ער איז געקומען ַאהין‪[ ,‬און] ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאג מירכו אין די ְּת ִפ ָלה פון חרדים‪ֶּ ,‬א ּ ַשק ָע ָפר ְּמקוֹ ם ְּש ִכינָ ה יָ ְּר ָדה‪.‬‬ ‫[ווי] מ' ָ‬ ‫דו ָשה‪.‬‬ ‫באקומט ַא ְּק ּ‬ ‫דארטן וואו די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז געווען‪ַ ,‬‬‫[ווייל] ָ‬ ‫קד‬ ‫וכעין זה מצינו בדברי חז"ל חשיבות ענין 'קביעות מקום' לתורה ולתפילה‬ ‫יעות ָמקוֹ ם ִל ְּּת ִפ ָּלהכז‪ְּ ,‬ו ַל ּתוֹ ָרהכח‪.‬‬ ‫[וכעין זה מצינו חשיבות ענין] ְּק ִב ּ‬ ‫שה‪( .‬ועיין עוד להלן‬ ‫דו ָ‬ ‫האט ַא ְּק ּ‬‫דאס ָ‬ ‫וואס מ'דינט דעם אייבירשטען‪ָ ,‬‬ ‫[ווייל] דעס ָמקוֹ ם ָ‬ ‫באות קו)‪.‬‬ ‫הדרכים]‪ .‬רבי אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא [כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין‬ ‫וחמה מקדרת עליהן‪ ,‬עומדין משם לישב בצל‪ ,‬ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה‪ ,‬כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת‬ ‫נו‪.‬‬ ‫יה ְּו ֶּאת ֲע ָפ ָר ּה יְּ חֹנֵּ ּ‬ ‫צו ֲע ָב ֶּד ָ‬ ‫יך ֶּאת ֲא ָבנֶּ ָ‬ ‫ארץ ישראל]‪ ,‬רבי חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה‪ ,‬שנאמר (תהלים קב‪ ,‬טו) ִּכי ָר ּ‬ ‫‪[ -‬ועיין כעין זה בירושלמי שביעית (דף יב‪.]):‬‬ ‫ועיין עוד בתוספות שם‪ :‬רבי חנינא הוה מתקל מתקליה‪ ,‬פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא‬ ‫נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל‪ .‬וכן מפרש בתנחומא בפרשת‬ ‫שלח לך‪ ,‬כשעלה רבי חנינא הגדול מבבל‪ ,‬בקש לידע אם נכנס לארץ ישראל‪ ,‬והיה שוקל אבנים‪ ,‬כל זמן שהיו‬ ‫קלות‪ ,‬אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל‪ .‬כיון שמצאן כבידות‪ ,‬אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל‪ ,‬והיה‬ ‫יה‪.‬‬ ‫צו ֲע ָב ֶּד ָ‬ ‫יך ֶּאת ֲא ָבנֶּ ָ‬ ‫מנשקן‪ ,‬וקרא עליהן את הפסוק הזה ִּכי ָר ּ‬ ‫כו ביום שמחת תורה‪ ,‬שלפי מנהג סיגעט סאטמאר מזמרין בין ההקפות שיר דביקות מספר חרדים (פרק לד) ובתוך‬ ‫הדברים איתא שם‪ִ :‬מי יִ ֶּתן ִלי ָלעוף ֵּא ֶּבר ַכיוֹ נָ ה‪ֶּ ,‬אל ַהר ָק ְּד ְּש ָך ָאעו ָפה ְּו ֶּא ְּשכֹנָ ה‪ֶּ ,‬א ַשק ֲע ַפר ָמקוֹ ם ְּש ִכינָ ה יָ ְּר ָדה‪.‬‬ ‫כז כמבואר בגמרא ברכות (ו‪ :):‬אמר רבי חלבו אמר רב הונא‪ ,‬כל הקובע מקום לתפלתו‪ ,‬אלקי 'אברהם' [פירש"י‪:‬‬ ‫שקבע מקום לתפלתו] בעזרו [כדרך שהיה עוזר לאברהם]‪ ,‬וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד‪ ,‬מתלמידיו של אברהם‬ ‫אבינו‪ ○ .‬ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום‪ ,‬דכתיב (בפרשתן יט‪ ,‬כז) ַו ַי ְּש ֵּכם ַא ְּב ָר ָהם ַבב ֶֹּקר ֶּאל ַה ָמקוֹ ם ֲא ֶּשר ָע ַמד‬ ‫ָשם‪ ,‬ואין עמידה אלא תפלה‪ ,‬שנאמר (תהלים קו‪ ,‬ל) ַו ַי ֲעמֹד ִפינְּ ָחס ַויְּ ַפ ֵּלל‪.‬‬ ‫ועוד להלן שם (ז‪ :):‬ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי‪ ,‬כל הקובע מקום לתפלתו [וי"ג‪' :‬לתורתו']‪,‬‬ ‫אויביו נופלים תחתיו‪ ,‬שנאמר (שמואל ב' ז‪ ,‬י) ְּו ַש ְּמ ִתי ָמקוֹ ם ְּל ַע ִמי ְּליִ ְּש ָר ֵּאל ונְּ ַט ְּע ִתיו ְּו ָש ַכן ַת ְּח ָתיו‪ְּ ,‬ולֹא יִ ְּר ַגז עוֹ ד ְּולֹא‬ ‫י ִֹסיפו ְּבנֵּ י ַע ְּו ָלה ְּל ַענוֹ תוֹ ַכ ֲא ֶּשר ָב ִראשוֹ נָ ה‪.‬‬ ‫ובשלחן ערוך (או"ח צ‪ ,‬יט)‪ :‬יקבע מקום לתפלתו‪ ,‬שלא ישנהו אם לא לצורך גדול‪ .‬ואין די לו במה שיקבע‬ ‫לו בית הכנסת להתפלל‪ ,‬אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה‪ ,‬צריך שיהיה לו מקום קבוע‪[ .‬ובמגן אברהם (ס"ק לד)‪:‬‬ ‫ונראה לי דתוך ד' אמות חשוב מקום אחד‪ ,‬דאי אפשר לצמצם]‪.‬‬ ‫ועוד שם (צח‪ ,‬ד)‪ :‬התפלה היא במקום הקרבן‪ ,‬ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה‪ ,‬ולא יערב‬ ‫בה מחשבה אחרת‪ ,‬כמו מחשבה שפוסלת בקדשים‪ .‬ומעומד‪ ,‬דומיא דעבודה‪ .‬קביעות מקום כמו הקרבנות‪ ,‬שכל‬ ‫אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו‪ .‬ושלא יחוץ דבר בינו לקיר‪ ,‬דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לקיר‪.‬‬ ‫ור אוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה‪ ,‬כגון בגדי כהונה וכו'‪.‬‬ ‫קב‪,‬‬‫כח כמבואר בגמרא ברכות (ח‪ :).‬אמר רב חסדא‪ ,‬מאי דכתיב (תהלים פז‪ ,‬ב) א ֵֹּהב ה' ַש ֲע ֵּרי ִציוֹ ן ִמכֹל ִמ ְּש ְּכנוֹ ת יַ ֲע ֹ‬ ‫אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה‪ ,‬יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות‪ .‬והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה‬ ‫דעולא‪ ,‬מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד‪ ○ .‬ואמר אביי מריש‬ ‫הוה גריסנא בגו ביתא‪ ,‬ומצלינא בבי כנישתא‪ ,‬כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום‬ ‫שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד‪ ,‬לא הוה מצלינא אלא היכא‬ ‫דגריסנא‪ .‬רבי אמי ורבי אסי‪ ,‬אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא‪ ,‬לא מצלו אלא ביני עמודי היכא‬ ‫דהוו גרסי‪.‬‬ ‫ועיין בגמרא פסחים (קיח‪ :‬קיט‪ַ :).‬ס ְּח ָרה ְּו ֶּא ְּתנַ ָנה ק ֶֹּדש ַלה' לֹא יֵּ ָא ֵּצר ְּולֹא יֵּ ָח ֵּסן ִכי ַלי ְֹּש ִבים ִל ְּפנֵּ י ה' יִ ְּהיֶּ ה וגו'‬ ‫(ישעי' כג‪ ,‬יח)‪ ,‬מאי ִּכי ַל ּי ְֹּש ִבים ִל ְּפנֵּ י ה'‪ ,‬אמר רבי אלעזר זה המכיר מקום חבירו בישיבה [פירש"י‪ :‬שיודע לומר זה‬ ‫מקום מיושב לפלוני‪ ,‬וזה של פלוני‪ ,‬דהואיל ומכיר הוא מקום כולם‪ ,‬רגיל הוא לישב שם תמיד]‪ .‬איכא דאמרי אמר רבי‬ ‫אלעזר‪ ,‬זה המקבל פני חבירו בישיבה‪[ .‬וע"ע בשה"ש רבה (ד‪ ,‬ב)]‪.‬‬ ‫ועיין עוד במשנה אבות (ו‪ ,‬ו) דאחד מהמ"ח דברים שהתורה נקנית בהן‪ ,‬הוא המכיר את מקומו‪ .‬ומפרש שם‬ ‫במדרש שמואל (באופן הד') וז"ל‪ :‬שיתמיד ויהיה קבוע תמיד בבית המדרש‪ ,‬ובזה יכיר מקומו‪ ,‬שאם הוא בא דרך‬ ‫עראי פעם יושב במקום זה ופעם במקום אחר אינו מכיר את מקומו‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫קה‬ ‫וכן להיפוך במקום שנעבדה שם עבירה שורה שם רוח הטומאה רח"ל‪ ,‬וכמבואר בזוהר‬ ‫פארקערט [במקום שעשו 'עבירה'‪ ,‬נשאר שם רושם לא טוב]‪.‬‬ ‫און חלילה ַ‬ ‫האט געטון [שם עבירה‪,‬‬ ‫ווי דער זוהר הקדוש איז ַמ ְּח ִמירכט‪ַ ,‬אז דעס [מקום] ָ‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫דאס איז ַא‬ ‫וואס‪ָ ,‬‬ ‫האט די עבודה זרה געדינט‪ ,‬צי ָ‬ ‫דארטן וואו ס'איז געווען [ ַאז] מ' ָ‬ ‫און] ָ‬ ‫ל‬ ‫דארט שוֹ ֵּלט ‪.‬‬‫דארט איז ַא רו ַח טו ְּמ ָאה‪ַ ,‬א רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא איז ָ‬ ‫[מקום] ַס ָכנָ ה‪[ ,‬ווייל] ָ‬ ‫ימא ָל ְּך‬ ‫כט בזוהר הקדוש בשלח (דף מט)‪ַ :‬ר ִבי ִח ָייא ְּו ַר ִבי יוֹ ֵּסי‪ֲ ,‬הווֹ ָאזְּ ֵּלי ְּב ַמ ְּד ְּב ָרא‪ָ ,‬א ַמר ַר ִבי ִח ָייא ְּל ַר ִבי יוֹ ֵּסי‪ָ ,‬תא ְּו ֵּא ָ‬ ‫וכו'‪ַ .‬א ְּד ָה ִכי ָחמו ַחד ַבר נַ ש ְּד ֲה ָוה ָא ֵּתי‪ְּ ,‬ו ַחד ָמטו ָלא ַק ֵּמיה‪ָ .‬א ַמר ַר ִבי ִח ָייא‪ ,‬נֵּ זִ יל‪ִ ,‬ד ְּל ָמא ַהאי ַבר נַ ש עוֹ ֵּבד ֲעבוֹ ַדת‬ ‫יתיב ָה ָכא ְּונֶּ ְּח ֵּמי‪,‬‬ ‫כוֹ ָכ ִבים ו ַמ ָזלוֹ ת הוא‪ ,‬אוֹ ַעם ָה ָא ֶּרץ הוא‪ְּ ,‬ו ָא ִסיר ְּל ִא ְּש ַת ְּת ָפא ַב ֲה ֵּדיה ְּב ָא ְּר ָחא‪ָ .‬א ַמר ַר ִבי יוֹ ֵּסי‪ ,‬נֵּ ִ‬ ‫יפא ְּד ַהאי‪ַ ,‬ח ְּברו ָתא ִא ָב ֵּעי‪ַ ,‬ו ֲאנָ א‬ ‫ִד ְּל ָמא ַג ְּב ָרא ַר ָבא הוא‪ַ .‬א ְּד ָה ִכי ַא ְּע ַבר ַק ַמיְּ יהו‪ָ ,‬א ַמר ֵּליה ְּבדו ְּק ָפא ִד ַמ ְּע ָב ָרא ְּדקוֹ ִט ָ‬ ‫כו‪ְּ ,‬ו ָלא ַא ְּע ַבר ַעל ַמה ִד ְּכ ִתיב (ויקרא‬ ‫יבנָ א ְּּב ּ‬ ‫כו‪ְּ ,‬ו ָלא ִא ְּת ַח ַ ּי ְּ‬ ‫ימא ְּל ּ‬ ‫יְּ ַד ְּענָ א ָא ְּר ָחא ַא ֲח ָרא‪ְּ ,‬ונִ ְּס ֵּטי ֵּמ ַהאי‪ַ ,‬ו ֲאנָ א ָּב ִעינָ א דְּּ ֵּא ָ‬ ‫ְּ‬ ‫יכו‪ָ .‬א ַמר ַר ִבי יוֹ ֵּסי‪ְּ ,‬ב ִריך ַר ֲח ָמנָ א‬ ‫נו ְּּבנַ ְּפ ַשיְּ ּ‬ ‫סו ִמין ְּּב ָא ְּר ָחא דָּ א‪ְּ ,‬ו ָלא ִּת ְּס ַּת ְּּכ ּ‬ ‫יט יד) ְּו ִל ְּפנֵּ י ִע ֵּור לֹא ִת ֵּתן ִמ ְּכשֹל‪ְּ ,‬ו ַא ּת ּון ְּּכ ּ‬ ‫טו ְּּב ָא ְּר ָחא ַא ֲח ָרא‪ּ ָ .‬ב ַתר‬ ‫עו ִמ ִידי ָה ָכא‪ַ ,‬עד דְּּ נַ ֲעבֹר ְּּב ַהאי‪ָ .‬ס ּ‬ ‫יכנָ א ָה ָכא‪ִ .‬א ְּת ַח ְּברו ַב ֲה ֵּדיה‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ן ָלא ִּת ְּש ָּת ּ‬ ‫ְּדאוֹ ִר ְּ‬ ‫יה‪,‬‬ ‫הוא ָא ְּר ָחא ַא ֲח ָרא ֲהווֹ ָאזְּ ֵּלי זִ ְּמנָ א ֲח ָדא‪ַ ,‬חד ּכ ֵֹּהן ָח ָכם‪ְּ ,‬ו ַחד ּכ ֵֹּהן ַעם ָה ָא ֶּרץ ַּב ֲה ֵּד ּ‬ ‫הוא ֲא ַתר‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ן ְּּב ַה ּ‬ ‫קו ֵּמ ַה ּ‬ ‫דְּּ נָ ְּפ ּ‬ ‫יה‪ְּ .‬ו ָהא‬ ‫הוא ֲא ַתר‪ִ ,‬מ ְּס ַּת ֵּּכן ְּּבנַ ְּפ ֵּש ּ‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫ב‬‫ּ‬ ‫ְּ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ַ‬ ‫ע‬ ‫ְּ‬ ‫א‬ ‫ַ‬ ‫דְּּ‬ ‫אן‬ ‫מ‬‫ַ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ָ‬ ‫יוֹ‬ ‫א‬ ‫הו‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫מ‬‫ֵּ‬ ‫‪.‬‬ ‫יה‬ ‫ּ‬ ‫ל‬ ‫ֵּ‬ ‫ט‬‫ְּ‬ ‫ק‬ ‫ַ‬ ‫ו‬ ‫ְּ‬ ‫יה‬‫ּ‬ ‫ל‬‫ֵּ‬ ‫ע‬ ‫ֲ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ַ‬ ‫א‬ ‫ֲ‬ ‫א‬ ‫הו‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫ב‬‫ּ‬ ‫ְּ‬ ‫ץ‬ ‫ר‬‫ֶּ‬ ‫א‬ ‫ָ‬ ‫ה‬ ‫ָ‬ ‫ם‬ ‫ע‬‫ַ‬ ‫א‬ ‫הו‬ ‫ָקם ַה ּ‬ ‫ְּ‬ ‫ינּון דְּּ יַ ְּד ֵּעי ָלא ָע ְּב ֵּרי ַּת ָּמן‪ ,‬ו ָב ֵּעי קו ְּד ָשא ְּב ִריך הוא ָד ָמא‬ ‫טו ַריָ א‪ְּ ,‬ו ַק ְּט ִלין ְּו ַק ּ ְּפ ִחין ִל ְּבנֵּ י נָ ָשא‪ְּ ,‬ו ִא ּ‬ ‫ִמ ְּת ַח ְּּב ִרין ַּת ָּמן ְּמ ַשדְּּ ֵּדי ּ‬ ‫ְּד ַההוא ַכ ֲהנָ א ָכל יוֹ ָמא‪.‬‬ ‫חו ַּז ְּת ֶּכם‪.‬‬ ‫ֹאו ֶּאל ֶּא ֶּרץ ְּּכנַ ַען ְּוגוֹ ' ְּונָ ַת ִּתי נֶּ ַגע ָצ ַר ַעת ְּּב ֵּבית ֶּא ֶּרץ ֲא ּ‬ ‫ובזוהר הק' תזריע (דף נ)‪ְּ :‬כ ַג ְּונָ א ָדא ְּכ ִתיב ִּכי ָתב ּ‬ ‫יעל ְּב ַא ְּר ָעא‪ֶּ .‬א ָלא ָהא אוֹ ְּקמו ָה‪ְּ ,‬ל ַא ְּש ְּּכ ָחא ַמ ְּטמוֹ נִ ין דְּּ ַא ְּט ְּמ ָרן‬ ‫ְּו ִכי ֲא ָגר ַטב הוא‪ְּ ,‬דיִ ְּש ְּת ַכח ְּב ִאינון ְּדזַ ָכ ָאן ְּל ֵּמ ָ‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫ְּ‬ ‫קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ‬ ‫יה ְּּב ּ‬ ‫ינּון ִמ ְּתדַּ ְּּב ָקן ֵּּב ּ‬ ‫ינּון יִ ְּש ָר ֵּאל‪ ,‬דְּּ ִא ּ‬ ‫יהו‪ּ ,‬ו ְּל ַא ֲהנָ ָאה לוֹ ן ְּליִ ְּש ָר ֵּאל‪ֲ ○ .‬א ָבל ָתא ֲחזִ י‪ ,‬זַ ָּכ ִאין ִא ּ‬ ‫יתיְּ ּ‬ ‫ְּּב ֵּב ַ‬ ‫יליה ָא ִעיל ְּלהו ְּל ַא ְּר ָעא‬ ‫הו‪ִ ,‬ד ְּכ ִתיב (מלאכי א‪ ,‬ב) ָא ַה ְּב ִתי ֶּא ְּת ֶּכם ָא ַמר ה'‪ ,‬ו ִמגוֹ ְּר ִחימו ָתא ִד ֵּ‬ ‫הוא ָר ִחים ְּל ּ‬ ‫ְּ‬ ‫קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ‬ ‫ְּו ּ‬ ‫ישין ַעל ָכל ְּבנֵּ י ָע ְּל ָמא‪ָ ○ .‬תא‬ ‫יה ִע ְּּמהוֹ ן‪ְּ ,‬ויִ ְּש ָר ֵּאל ְּדיִ ְּש ַת ְּכחון ַק ִד ִ‬ ‫יהו ּו ְּל ֶּמ ֱה ִוי דִּ י ּּו ֵּר ּ‬ ‫יה ֵּּבינַ יְּ ּ‬ ‫ישא‪ְּ ,‬ל ַא ְּש ָר ָאה ְּש ִכינְּ ֵּּת ּ‬ ‫ַק ִד ָ‬ ‫ֲחזִ י‪ְּ ,‬כ ִתיב (ויקהל לה‪ ,‬כו) ְּו ָכל ַה ָנ ִשים ֲא ֶּשר נָ ָשא ִל ָבן ְּוגוֹ '‪ְּ ,‬ב ַש ֲע ָתא ַד ֲהווֹ ַע ְּב ִדין ֲע ִב ְּיד ָתא‪ֲ ,‬הווֹ ָא ְּמ ֵּרי דָּ א ְּל ַמ ְּקדְּּ ָשא‪,‬‬ ‫הוא ֲע ִב ְּיד ָּתא‪ְּ .‬ו ַכד‬ ‫יהו‪ְּ ,‬ו ִא ְּת ַקדַּ ש ַה ּ‬ ‫דו ָשה ַעל יְּ ַדיְּ ּ‬ ‫רו ְּכ ָּתא‪ְּ .‬ו ֵּכן ָכל ִאינון או ְּמנִ ין‪ְּּ ,‬ב ִגין דְּּ יִ ְּש ֵּרי ְּק ּ‬ ‫דָּ א ְּל ַמ ְּש ְּּכנָ א‪ ,‬דָּ א ְּל ָפ ּ‬ ‫ישא‪.‬‬ ‫ַס ִליק ְּל ַא ְּת ֵּריה‪ִ ,‬ב ְּקדו ָשה ַס ִליק‪ְּ ○ .‬כ ַג ְּוונָ א ָדא‪ַ ,‬מאן דְּּ ָע ִביד ֲע ִב ְּיד ָּתא ַל ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה‪ ,‬אוֹ ְּל ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָרא‪ ,‬דְּּ ָלא ַקדִּ ָ‬ ‫רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא ַש ְּריָ א ֲעלוֹ י‪ְּ ,‬ו ַכד ָס ִליק ֲע ִב ְּיד ָּתא‪ִּ ,‬ב ְּמ ָס ֲא ָבא ָס ִליק‪ְּּ ○ .‬כנַ ֲענִ יִ ם‬ ‫הוא ֲע ִב ְּיד ָּתא‪ָ ,‬הא ּ‬ ‫יה ַעל ַה ּ‬ ‫ֵּּכ ָיון דְּּ ִא ְּד ַּכר ֵּל ּ‬ ‫יהו (ס"א‬ ‫ּ‬ ‫יְּ‬ ‫פ‬‫ַ‬ ‫צו‬ ‫ּ‬ ‫ר‬‫ְּ‬ ‫פ‬‫ַ‬ ‫ל‬ ‫ְּ‬ ‫ין‬ ‫נִ‬‫ב‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ין‬ ‫יָ‬ ‫נְּ‬‫ב‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ווֹ‬ ‫ה‬ ‫ֲ‬ ‫ו‬ ‫ַ‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ָ‬ ‫זָ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ָ‬ ‫בוֹ‬ ‫ע‬ ‫ֲ‬ ‫ב‬ ‫ָ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ָ‬ ‫א‬‫ֲ‬ ‫ס‬‫ָ‬ ‫מ‬ ‫ְּ‬ ‫ח‬ ‫ַ‬ ‫רו‬ ‫ב‬‫ְּ‬ ‫א‬ ‫ד‬‫ָ‬ ‫ח‬ ‫ֲ‬ ‫כ‬‫ַ‬ ‫הו‬ ‫ל‬ ‫ְּ‬ ‫כ‬ ‫ֻ‬ ‫ן‬‫ק‬ ‫ָ‬ ‫ב‬ ‫ְּ‬ ‫ד‬‫ַ‬ ‫ת‬‫ְּ‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫הו‬ ‫ּ‬ ‫ינְּ‬ ‫א‬ ‫ִ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ָ‬ ‫ּ ָפ ְּל ֵּחי ַל ֲעבוֹ ָדה זָ‬ ‫יהו‪,‬‬‫פו ַמיְּ ּ‬ ‫יהו‪ִ ,‬ל ְּס ַטר ְּמ ָס ֲא ָבא ַל ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה‪ְּ ,‬ו ַכד ָש ָראן ְּל ִמ ְּבנֵּ י ֲהווֹ ָא ְּמ ֵּרי ִמ ָּלה‪ְּ ,‬ו ֵּכ ָיון דְּּ ִא ְּתדְּּ ָכר ְּּב ּ‬ ‫עו ַליְּ ּ‬ ‫לטנופייהו) ּו ְּל ִג ּ‬ ‫קו ְּד ָשא‬ ‫אלו יִ ְּש ָר ֵּאל ְּל ַא ְּר ָעא‪ָּ ,‬ב ָעא ּ‬ ‫רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא‪ַ .‬כד ִא ְּס ַת ֵּליק ֲע ִב ְּיד ָתא‪ְּ ,‬ברו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא ִא ְּס ַת ֵּליק‪ֵּּ .‬כ ָיון דְּּ ָע ּ‬ ‫יה ּ‬ ‫ַס ִליק ָע ֵּל ּ‬ ‫הוא ְּל ַד ְּּכ ָאה לוֹ ן‪ּ ,‬ו ְּל ַקדְּּ ָשא לוֹ ן ַא ְּר ָעא‪ּ ,‬ו ְּל ַא ְּפנָ ָאה ֲא ַתר ִל ְּש ִכינְּ ָּתא‪ ,‬דְּּ ָלא ִּת ְּש ֵּרי ְּש ִכינְּ ָּתא גּ וֹ ְּמ ָס ֲא ָבא‪ְּ .‬ו ַעל ָדא‬ ‫יך ּ‬ ‫ְּּב ִר ְּ‬ ‫בו‪ָ ○ .‬תא ֲחזִ י‪ִ ,‬אי עוֹ ָב ָדא דָּ א ֲה ָוה ְּל ַא ְּש ְּּכ ָחא‬ ‫ידו ִּב ְּמ ָס ֲא ּ‬ ‫הוא נֶּ ַגע ָצ ַר ַעת‪ֲ ,‬הווֹ ָס ְּת ִרין ִּבנְּ יָ ינִ ין דְּּ ָא ִעין ְּו ַא ְּבנִ ין דְּּ ִא ְּת ֲע ִב ּ‬ ‫ְּּב ַה ּ‬ ‫צו ֶּאת‬ ‫יה‪ֲ .‬א ָבל ְּק ָרא ְּכ ִתיב ְּו ִח ְּּל ּ‬ ‫יהו‪ְּ ,‬ו ַע ְּפ ָרא ְּל ַא ְּת ֵּר ּ‬ ‫ינּון ְּל ַא ְּת ַריְּ ּ‬ ‫רון ֲא ָבנִ ין ְּל ָב ַתר ְּּכ ָמה דְּּ ִא ּ‬ ‫ַמ ְּטמוֹ נִ ין ִּב ְּלחוֹ דוֹ י‪ ,‬יְּ ַה ְּד ּ‬ ‫חו יִ ְּש ָר ֵּאל‬ ‫רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא‪ְּ ,‬ויִ ְּת ַפנֵּ י ְּויִ ְּת ַק ַדש ַה ְּש ָתא ְּכ ִמ ְּל ַק ְּד ִמין‪ְּ ,‬ויִ ְּש ַּת ְּּכ ּ‬ ‫ָה ֲא ָבנִ ים‪ ,‬ו ְּכ ִתיב ְּו ָע ָפר ַא ֵּחר יִ ַ ּקח‪ְּ ,‬ב ִגין דְּּ יִ ְּת ַע ָבר ּ‬ ‫ארי ְּל ִמ ְּבנֵּ י‪ּ ָ ,‬ב ֵּעי ְּל ַא ְּד ְּּכ ָרא‬ ‫יהו ְּש ִכינְּ ָּתא‪ְּ ○ .‬ו ַעל ָדא ַמאן דְּּ ָּבנֵּ י ִ ּבנְּ יָ ן‪ַּ ,‬כד ָש ֵּ‬ ‫ישא‪ְּ ,‬ל ִמ ְּש ֵּרי ֵּּבינַ יְּ ּ‬ ‫דו ָשה‪ּ ,‬ו ְּב ִדי ּּו ָרא ַקדִּ ָ‬ ‫ִּב ְּק ּ‬ ‫הוא ָּבנֵּ י‪ְּ .‬ב ִגין ִד ְּכ ִתיב (ירמי' כב‪ ,‬יג) הוֹ י בוֹ נֶּ ה ֵּביתוֹ ְּבלֹא ֶּצ ֶּדק ְּוגוֹ '‪ּ ,‬ו ְּכ ֵּדין‬ ‫הוא ּ‬ ‫ְּ‬ ‫קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ‬ ‫פו ְּל ָחנָ א דְּּ ּ‬ ‫יה דְּּ ָהא ְּל ּ‬ ‫פו ֵּמ ּ‬ ‫ְּּב ּ‬ ‫שלוֹ ם‪ֲ .‬ה ָדא הוא ִד ְּכ ִתיב (איוב ה‪,‬‬ ‫יה ָ‬ ‫ארי ֲע ֵּל ּ‬ ‫דו ָש ָתא‪ְּ ,‬ו ָק ִ‬ ‫יה ְּק ּ‬ ‫הוא זַ ִּמין ָע ֵּל ּ‬ ‫יך ּ‬ ‫קו ְּד ָשא ְּּב ִר ְּ‬ ‫ארי ֲעלוֹ י‪ְּ ,‬ו ּ‬ ‫ִס ַ ּי ְּע ָּתא דִּ ְּש ַמ ָ ּיא ָש ֵּ‬ ‫כד) ְּויָ ַד ְּע ָּת ִּכי ָשלוֹ ם ָא ֳה ֶּל ָך [ו ָפ ַק ְּד ָת נָ ְּו ָך ְּולֹא ֶּת ֱח ָטא] ְּוגוֹ '‪ַ .‬מהו ּו ָפ ַק ְּד ָּת נָ ְּו ָך‪ָ ,‬הא אוֹ ְּקמו ָה‪ֲ ,‬א ָבל ּו ָפ ַק ְּד ָּת‪ְּ ,‬ל ַא ְּפ ְּק ָדא ִמ ָלה‬ ‫יה ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָרא‪ָ ○ .‬כל ֶּש ֵּכן‪ַ ,‬מאן ְּד ָבנֵּ י‬ ‫ית ּ‬ ‫ְּבפו ָמא ַכד ִאיהו ָבנֵּ י‪ ,‬ו ְּכ ֵּדין ְּולֹא ֶּת ֱח ָטא ְּכ ִתיב‪ְּ .‬ו ִאי ַלאו‪ָ ,‬הא זַ ִּמין ְּל ֵּב ֵּ‬ ‫יתא ְּל ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָרא ְּל ִא ְּס ַת ֲא ָבא ֵּביה‪ָ ,‬הא ַו ַדאי ַש ְּריָ א ֵּביה רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא‪ְּ ,‬ו ָלא‬ ‫ו ְּרעו ֵּתיה ְּב ַג ְּוונָ א ַא ֲח ָרא‪ְּ ,‬ב ִגין ִד ְּמיַ ֵּחד ֵּב ָ‬ ‫יתא‪ ,‬ו ַמאן ְּד ָדיִ יר ֵּביה‪ ,‬יָ ִכיל ְּל ִא ְּתזְּ ָקא‪ְּ ,‬ד ָהא ַההוא ִד ָירה רו ַח‬ ‫נָ ִפיק ַההוא ַבר נַ ש ֵּמ ָע ְּל ָמא ַעד ְּד ִא ְּת ֲענָ ש ְּב ַההוא ֵּב ָ‬ ‫יתא ַההוא ְּד ָבנֵּ י ָלה‪,‬‬ ‫יע‪ְּ .‬כגוֹ ן ְּד ִא ְּתזַ ק ְּב ַההוא ֵּב ָ‬ ‫ימא ְּב ַמה יְּ ִד ַ‬ ‫ְּמ ָס ֲא ָבא ַש ְּריָ א ֵּביה‪ְּ ,‬ו ַאזִ יק ַמאן ְּד ִא ְּש ְּת ַכח ֵּביה‪ְּ ○ .‬ו ִאי ֵּת ָ‬ ‫יתיה‪ ,‬אוֹ ְּבנִ זְּ ֵּקי ְּדגו ָפא אוֹ ְּבנִ זְּ ֵּקי ָממוֹ נָ א‪ ,‬הוא ו ְּת ֵּרין ָא ֳח ָרנִ ין ֲא ַב ְּת ֵּריה‪ָ .‬הא ַו ַדאי יַ ֲערוֹ ק ַבר נַ ש ְּלטו ָרא‪,‬‬ ‫אוֹ ַאנְּ ֵּשי ֵּב ֵּ‬ ‫ינּון‬‫יהו דְּּ יִ ְּש ָר ֵּאל‪ ,‬דְּּ ִא ּ‬ ‫הוא ָחס ֲע ַליְּ ּ‬ ‫ְּ‬ ‫קו ְּד ָשא ְּּב ִריך ּ‬ ‫ְּ‬ ‫יח ָלא ְּד ַע ְּפ ָרא‪ְּ ,‬ו ָלא יָ דור ֵּביה‪ּ ○ .‬ו ְּב ִגין ַּכך‪ּ ,‬‬ ‫ְּו ָלא יָ דור ֵּביה‪ .‬יָ דור ְּב ִט ֲ‬ ‫יתא‪ָ ,‬הא‬ ‫ימנָ א לוֹ ן ְּּבנֶּ ַגע‪ .‬נֶּ ַגע ָדיִ יר ְּב ֵּב ָ‬ ‫הוא ָא ַמר‪ַ ,‬א ּת ּון ָלא יַ ְּד ִעין‪ֲ ,‬אנָ א יְּ ַד ְּענָ א‪ְּ ,‬ו ַא ְּר ִש ְּ‬ ‫ינּון ָּב ֵּּתי‪ְּ .‬ו ּ‬ ‫ָלא יָ ְּד ִעין ִמ ָּלה ְּּב ָכל ִא ּ‬ ‫יפא ְּדיַ ִפיק ֵּליה‪ְּ ,‬ויַ ֲע ַבר ֵּליה ִמן ָע ְּל ָמא‪ .‬ו ְּכ ֵּדין ְּונָ ַתץ ֶּאת ַה ַביִ ת ֶּאת ֲא ָבנָ יו ְּו ֶּאת ֵּע ָציו‪ֵּ .‬כ ָיון ְּד ָאזִ יל ֵּליה‪,‬‬ ‫נֶּ ַגע ַא ֲח ָרא ַת ִק ָ‬ ‫יליה הוא‪ְּ ,‬ויָ ִכיל ְּל ָא ַה ְּד ָרא‪ַ .‬האי ְּ ּב ַא ְּר ָעא‬ ‫ַמאי ַט ֲע ָמא ְּונָ ַתץ ֶּאת ַה ַביִ ת‪ֶּ .‬א ָלא ְּב ָכל זִ ְּמנָ א ְּד ַההוא ִבנְּ יָ ן ִל ֱה ִוי ַק ָיים‪ִ ,‬ד ֵּ‬ ‫רו ַח ְּמ ָס ֲא ָבא יַ ִּתיר‪ְּ ,‬ויָ ִכיל ַּבר נָ ש ְּל ִא ְּּתזְּ ָקא וכו'‪ָ ○ .‬א ַמר ֵּליה ַר ִבי ִח ָייא‪ְּ ,‬ו ָהא‬ ‫ישא‪ָּ ,‬כל ֶּש ֵּּכן ְּּב ַא ְּר ָעא ַא ֲח ָרא‪ ,‬דִּ זְּ ִמינָ א ּ‬ ‫ַקדִּ ָ‬ ‫גוֹ יִ ם ו ְּש ָאר ְּבנֵּ י נָ ָשא ַד ְּי ֵּירי ְּב ַג ֵּויה‪ְּ ,‬ו ִא ְּש ְּת ִלימו‪ָ .‬א ַמר ֵּליה‪ִ ,‬אינון ִמ ִס ְּט ַריְּ יהו ָקא ַא ְּתיָ ין‪ֲ ,‬א ָבל ַמאן ְּד ָד ִחיל ַח ָט ָאה‪ ,‬יָ ִכיל‬ ‫ְּל ִא ְּתזְּ ָקא‪ַ .‬ו ֲא ִפילו ִאינון‪ִ ,‬אי יְּ ַע ְּכבו ִדיו ֵּריהוֹ ן ֵּביה‪ָ ,‬לא יִ ְּפקון ִב ְּש ָלם‪.‬‬ ‫ועיין ביסוד יוסף (פרק י) וז"ל‪ :‬וצריך שתדע כלל גדול‪ ,‬כי המקום שנעשה שם העבירה‪ ,‬שם הסטרא אחרא‬ ‫הולך וסובב במקום ההוא‪ ,‬ומקום זה מקום סכנה להזיק בו ח"ו (ועיי"ש עוד‪ .‬ואח"כ כתב) בוא וראה מה דאיתא‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫טז‬ ‫קו‬ ‫יעות ָמקוֹ ם [לתורה ותפילה‪,‬‬ ‫פארקערט [במקום קדושה‪ ,‬שיש ענין] ְּק ִב ּ‬ ‫ַאזוי די זעלבע איז ַ‬ ‫ולכן האמוראים] ֲה ֵּוי ָג ְּר ִסי ֵּבין ֲעמו ֵּדי [ ְּד ַמ ְּצ ֵּלי]לא‪.‬‬ ‫דארטן וואו‬ ‫דארט‪ ,‬און [צו] ְּּת ִפ ָּלה‪ָ ,‬‬ ‫יעות ָמקוֹ ם ְּל ּתוֹ ָרה ָ‬ ‫דארטן וואו ס'איז ַא ְּק ִב ּ‬ ‫ָ‬ ‫דאס‬ ‫יעות ָמקוֹ ם [וואו] מ'דינט דעם אייבירשטען און מ'לערנט ּתוֹ ָרה‪ָ ,‬‬ ‫דא ַא ְּק ִב ּ‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫לאץ‪.‬‬ ‫דו ָשה דעס ּפ ַ‬ ‫באקומט ַא ְּק ּ‬‫ַ‬ ‫דארט געדינט דעם אייבירשטען‪.‬‬ ‫האט ָ‬ ‫דו ָשה‪ ,‬ווייל מ' ָ‬ ‫באקומט עס ַא ְּק ּ‬ ‫רוואס ַ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫דו ָשהלב‪.‬‬ ‫באקומט עס ַא ְּק ּ‬ ‫דארט איז געווען ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה‪ַ ,‬‬ ‫ווייל ָ‬ ‫קז‬ ‫גם מצינו שיש ענין לשום בקברים מעפר ארץ ישראל‪.‬‬ ‫והכל עבור שהוא ממקום ששרתה עליו השכינה‬ ‫ש ָר ֵּאל נוצט מעןלג [לבר מינן‪ ,‬להשים בקבר‪ .‬וכמו שדרשו‬ ‫דאך ֲע ַפר ֶּא ֶּרץ יִ ְּ‬ ‫איבערדעם איז ָ‬ ‫על זה את הפסוק] ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ לד (האזינו לב‪ ,‬מג)‪[ .‬ונוהגין כן] אפילו [כשנקבר] אין יענעם עק‬ ‫וועלט‪.‬‬ ‫בזוהר בראשית (לכצ"ל בשלח) ‪ ,‬רבי חייא ורבי יוסי הואי אזלא באורחא במדברא וכו' (והביא שם כל דברי הזוהר הנ"ל‬ ‫עם ביאורו‪ ,‬וסיים וז"ל) הרי לך גרם החטא להמקום שנעשה שם החטא‪ ,‬עכ"ל‪ - .‬וכן הובא זה בקב הישר (פרק יא‪ ,‬ושם‬ ‫הביאו בשם 'זוהר שמות'‪ ,‬והיינו ספר שמות)‪.‬‬ ‫וז"ל רבינו בתשובה [בשנים שלפני המלחמה] להגה"צ אב"ד צעהלים זצ"ל [בעל מגדלות מרקחים]‪ ,‬הנדפס‬ ‫בטיב לבב (שו"ת‪ ,‬סימן א' אות ה)‪ :‬כאשר האריך ביסוד יוסף שבכל מקום שנעשית איזה עבירה‪ ,‬כח העבירה ההוא‬ ‫שולט על המקום‪ ,‬והביא מזוהר בראשי ת דזימנא חדא הרג עם הארץ את תלמיד חכם אחד בדרך במדבר‪,‬‬ ‫ומההוא יומא כל מאן דעבר אח"כ בההיא אורחא ופגע באותו מקום‪ ,‬ניזוק שם‪ ,‬כי נעשה מקום לגזלנים‬ ‫ורוצחים‪ ,‬יעיי"ש שהאריך‪.‬‬ ‫וע"ע בזה בס"ג עקב תשי"ז (לשון קדשו קונטרס קיב ח"ב‪ ,‬אות לד)‪ ,‬ובסעודת פורים תשכ"ז (לשו"ק קונטרס צו‪ ,‬אות‬ ‫מא)‪ .‬וע"ע בדברי יואל להושענא רבה (אות קסז‪ ,‬וכן בטיב לבב להו"ר בפיסקא חידוש פני אדמה) ממה שהזכיר רבינו‬ ‫בהושענא רבה תשכ"ד‪[ .‬ועיין בזה גם בספר דולה ומשקה (להגה"צ מפאיע ז"ל‪ ,‬ח"א עמוד קסח)]‪.‬‬ ‫ל ועיין בדגל מחנה אפרים (ריש פרשת וישב)‪ :‬ידוע במקום שיש השראת השכינה שם‪ ,‬אף שאחר כך נסתלק‪ ,‬נשאר‬ ‫רושם הקדושה לעולם‪ .‬והוא שאמר הכתוב ַו ֵּי ֶּשב יַ ֲעקֹב ְּב ֶּא ֶּרץ ְּמגו ֵּרי ָא ִביו‪ ,‬היינו באותו ארץ שהיה אביו עושה‬ ‫שם יחודים וכו'‪ ,‬ובודאי נשאר שם רשימא קדישא‪ ,‬ולכך ישב יעקב שם‪ ,‬כי המקום גורם‪ ,‬מצוה גוררת מצוה‪,‬‬ ‫וקדושה גוררת קדושה‪ .‬וכמו שכתבו אנשי אמת יראי ה' על פסוק (תהלים א‪ ,‬א) ּו ְּבמוֹ ַשב ֵּל ִצים לֹא יָ ָשב‪ ,‬כי המקום‬ ‫גורם ח"ו‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכל שכן במקום שהיה קדושה‪ ,‬שהיא תופסת מקומה‪ ,‬כי מדה טובה מרובה (סנהדרין ק‪,).‬‬ ‫וגוררת תחנה ובקשה ותפלה ויחוד‪ ,‬והדבר הזה הוא נוהג תמיד בכל אדם ובכל זמן‪.‬‬ ‫לא הכוונה לדברי הגמרא ברכות (ח‪ ).‬דלעיל (בהערה כח)‪ ,‬דרבי אמי ורבי אסי לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו‬ ‫גרסי‪ .‬ונמצא גם להיפוך‪ ,‬דהוי גרסי ביני עמודי דמצלי‪.‬‬ ‫לב ועיין בענין זה בדברי רבינו בפתיחה חורף תשל"ד (לשון קדשו‪ ,‬אות יא‪-‬יז)‪.‬‬ ‫לג כמובא ברמ"א יו"ד (שסג‪ ,‬א)‪ :‬יש נוהגין לתת מעפר ארץ ישראל בקבר (אור זרוע)‪ ,‬ויש למנהג זה על מה‬ ‫שיסמוכו‪ – .‬וז"ל בדרכי משה שם (אות א)‪ :‬כתב באור זרוע (סימן תיט) יש נוהגים לתת מעפר ארץ ישראל בקבר‪,‬‬ ‫ויש ליתן קצת ראיה ממדרש תנחומא פרשת ויחי (סימן ג)‪.‬‬ ‫לד וכמו שהביא הש"ך (יו"ד שם‪ ,‬ג) וז"ל‪ :‬שעפר ארץ ישראל מכפרת‪ ,‬דכתיב ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ ‪.‬‬ ‫והוא על פי המבואר בירושלמי כלאים (דף מג‪ ).‬וכתובות (דף סז‪ :).‬רבי בר קיריא ורבי אלעזר הוון מטיילין‬ ‫באיסטרין‪ ,‬ראו ארונות שהיו באין מחוצה לארץ לארץ‪ .‬אמר רבי בר קיריא לרבי אלעזר מה הועילו אלו‪ ,‬אני‬ ‫או ֶּאת ַא ְּר ִצי במיתתכם‪ .‬אמר ליה כיון שהן‬ ‫ֹאו ַו ְּּת ַט ְּּמ ּ‬ ‫קורא עליהם (ירמי' ב‪ ,‬ז) ְּונַ ֲח ָל ִתי ַש ְּמ ֶּּתם ְּלתוֹ ֵּע ָבה בחייכם‪ַ ,‬ו ָּתב ּ‬ ‫מגיעין לארץ ישראל‪ ,‬הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן‪ ,‬דכתיב ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ ‪[ .‬וכן הוא בבראשית רבה (צו‪,‬‬ ‫ה)‪ ,‬ובתנחומא ויחי (סימן ג) המצויין בדרכי משה דלעיל‪ ,‬וכמובא באור זרוע שם בשם הירושלמי כלאים‪ ,‬והתנחומא ויחי‪,‬‬ ‫עיי"ש]‪.‬‬ ‫ועיין עוד בגמרא כתובות (קיא‪ :).‬אמר רב ענן‪ ,‬כל הקבור בארץ ישראל‪ ,‬כאילו קבור תחת המזבח‪ ,‬כתיב‬ ‫הכא (יתרו כ‪ ,‬כ) ִמזְּ ַבח ֲא ָד ָמה ַת ֲע ֶּשה ִלי‪ ,‬וכתיב התם ְּו ִכ ּ ֶּפר ַא ְּד ָמתוֹ ַע ּמוֹ ‪[ .‬וזה הובא גם כן באור זרוע שם‪ .‬ועיין עוד באור‬ ‫זרוע שסיים עלה וז"ל‪ :‬מיהו אין משם ראיה שיועיל לקבר שבחוץ לארץ‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומכל מקום נוהגין כן אף בחוץ לארץ כמובא‬ ‫יז‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫דארט [בארץ ישראל] איז געווען די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה‪.‬‬ ‫פארדעם‪ ,‬ווייל ָ‬ ‫רוואס‪ַ ,‬אלץ ַ‬ ‫פא ָ‬‫ַ‬ ‫קח‬ ‫גם איתא במדרש שהמקומות שעשו שם עבירות‪ ,‬עתידין להיות נעבר מן העולם‬ ‫לאץ [בארץ ישראל]‪ ,‬איז זייער ביטער‪,‬‬ ‫[ולעומת זה] חלילה ַאז מ'זינדיגט אויף דעם פ ַ‬ ‫נאך ַארגער [מבחוץ לארץ]‪ ,‬איז זייער נישט גוטלה‪.‬‬ ‫איז ָ‬ ‫וואס] דער מדרש ָ‬ ‫זאגט [ ַאז] ֶּל ָע ִתיד‪ ,‬די ַאלע ְּמקוֹ מוֹ ת‬ ‫געזאגטלו [ ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫ַאזוי ווי איך ָ‬ ‫וואס‬‫האט געזינדיגט‪ ,‬וועט מען ַמ ֲע ִביר זיין ִמן ָהעוֹ ָלם‪ .‬די ַאלע ְּמקוֹ מוֹ ת ָ‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט געזינדיגט‪.‬‬‫מ' ָ‬ ‫ַאזוי שטייט ַארויס אין מדרשלז‪ ,‬דער ילקוטלח ברענגט עס אין פרשת האזינו‪.‬‬ ‫קט‬ ‫ישוב קושיא יג‬ ‫ועל דרך זה להבדיל אלף אלפי הבדלות‪ ,‬אצל העובדי עבודה זרה‪ ,‬יש אצלם חשיבות כל מקום שעבדו שם‪.‬‬ ‫וממילא שפיר יכולין להבין מה היתה סברת הערביים שהשתחוו לאבק שברגליהם‪ ,‬כיון שהוא האבק ועפר הבא‬ ‫ממקום עבודתם‪ .‬ומטעם זה עצמו לא רצה אברהם אבינו להכניס אבק שלהם בביתו‪ .‬אבל לא שהשתחוו לכל אבק‬ ‫שיהיה‬ ‫היצט איז ַאזוי‪.‬‬ ‫פארקערט‪.‬‬ ‫דאך ַ‬‫ביי זיי‪ ,‬ביי די עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ ,‬איז ָ‬ ‫פאר ַא ְּקדו ָשה‪ ,‬זייער ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ַ ,‬אז זיי‬ ‫דאך ַמ ֲח ִזיק 'דעס' [את שלהם] ַ‬ ‫זיי זענען ָ‬ ‫דארט‬ ‫דאס [אצלם] ַא ְּקדו ָשה‪[ ,‬ובעיני טעותם] איז ָ‬ ‫דאך ָ‬ ‫גלייבן ס'איז ַא ֱאלֹקות איז ָ‬ ‫דארט‬ ‫וואס זיי זענען ָ‬ ‫ָ‬ ‫לאץ‪ ,‬איז די ערד‬ ‫דאס ּפ ַ‬ ‫ַה ְּש ָר ַאת ַה ְּש ִכינָ ה‪ .‬ממילא איז ָ‬ ‫דארטן געווען ַא‬ ‫האבן געדינט די עבודה זרה‪ ,‬איז ְּל ִפי ְּשטו ָתם ָ‬ ‫געשטאנען ווען זיי ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט דעס ָע ָפר אויך ַא ְּקדו ָשה‪.‬‬ ‫ְּקדו ָשה‪ָ ,‬‬ ‫דאך געווען עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪,‬‬ ‫לאץ‪ ,‬זיי זענען ָ‬ ‫ממילא ַאז זיי קומען פון דעם ּפ ַ‬ ‫דארטן‪ ,‬זענען‬ ‫דארטן‪ ,‬און ַאז זיי 'נעמען מיט' דעם שטויב פון ָ‬ ‫[און] זיי זענען געווען ָ‬ ‫דארט איז געוועזן זייער ָמקוֹ ם‬ ‫נאר צו 'דעם' שטויב‪ ,‬ווייל ָ‬ ‫טאקע ָ‬ ‫זיי זיך ִמ ְּש ַת ֲח ֶּוה ַ‬ ‫דו ָשה‪.‬‬ ‫דארט איז ַא ָמקוֹ ם ְּק ּ‬ ‫געהאלטן ַאז ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬‫האבן זיי ָ‬ ‫יבא ֶּד ֱא ֶּמת‪ָ ,‬‬ ‫טו ְּמ ָאה' ַא ִל ָ‬ ‫' ּ‬ ‫ברמ"א‪ ,‬ובזה יובן לשון רבינו שנוהגין כן 'אפילו אין יענעם עק וועלט']‪.‬‬ ‫ועיין עוד בדברי רבינו בשו"ת דברי יואל (סימן פה‪ ,‬אות י‪-‬טו) בענין קבורה בארץ ישראל‪ ,‬ואם נכון הדבר‬ ‫להעלות המתים מחוץ לארץ לארץ ישראל‪ ,‬עיי"ש באורך בזה‪ .‬ועיין עוד בזה בדברי יואל ויחי (עמוד תקטו‪-‬תקטז)‪,‬‬ ‫שבזוהר הק' (תרומה דף קמא‪ ):‬החמיר בזה שלא להביא לשם מי שיצאה נשמתו בחוץ לארץ‪ ,‬ושעל זה נאמר‬ ‫ַו ָתבֹאו ַו ְּת ַט ְּמאו ֶּאת ַא ְּר ִצי‪ ,‬וכנזכר בדברי הירושלמי דלעיל‪ ,‬ועיי"ש באורך‪ .‬וע"ע בזה בויואל משה (א‪ ,‬קג)‪.‬‬ ‫לה ועיין בזה באורך בויואל משה (מאמר ב)‪.‬‬ ‫לו בס"ג ואתחנן תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס רעח‪ ,‬חלק ה)‪ ,‬וס"ג האזינו שובה תשכ"ח (ובדברי יואל שם‪ ,‬אות כו)‪ ,‬וס"ג‬ ‫שבת חוה"מ סוכות תשכ"ח (נדפס בדברי יואל לקהלת‪ ,‬אות ד)‪.‬‬ ‫לז בספרי פרשת האזינו (פסקא א)‪ ,‬וכמובא להלן בגירסת הילקוט שמעוני‪.‬‬ ‫לח בילקוט שמעוני (האזינו‪ ,‬רמז תתקמא)‪ :‬עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם הרי ֵּע ַדי‬ ‫קיימין‪ ,‬שנאמר ַה ִעיד ִֹתי ָב ֶּכם ַהיוֹ ם ֶּאת ַה ָש ַמיִ ם ְּו ֶּאת ָה ָא ֶּרץ (ואתחנן ד‪ ,‬כו‪ .‬נצבים ל‪ ,‬יט)‪ ,‬אמר לה הריני מעבירן‪,‬‬ ‫שנאמר (ישעי' סה‪ ,‬יז) ִכי ִהנְּ נִ י בוֹ ֵּרא ַה ָש ַמיִ ם ַה ֲח ָד ִשים‪ ○ .‬אומרת לפניו‪ ,‬רבונו של עולם הריני רואה מקומות‬ ‫שקלקלתי בהם ובושתי וכו'‪ ,‬אמר לה הריני מעבירם‪ ,‬שנאמר ָכל ֶּגיא יִ ָנ ֵּשא (שם מ‪ ,‬ד)‪ .‬אומרת לפניו [רבונו של‬ ‫עולם] הרי שמי קיים‪ ,‬אומר לה הריני מעבירו‪ ,‬שנאמר ְּוק ָֹרא ָל ְּך ֵּשם ָח ָדש (שם סב‪ ,‬ב) וכו'‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יח‬ ‫קי‬ ‫ובזה שוב לא יוקשה מאי שנא מאור השמש‪ ,‬דהתם אין בזה שייכות למקום עמידתם בשעת‬ ‫עבודתם‪ ,‬או לדבר הבא מאותו מקום‪ ,‬רק הוא אור השמש שנברא ע"י הקב"ה כמו שהוא‬ ‫האבן זיך צו יעדן שטויב געביקט‪.‬‬ ‫ָאבער נישט ַאז זיי ָ‬ ‫טאקע ַאזוי ווי זיי פרעגן די ַק ְּשיָ א‪ ,‬דער מזרחי מיטן גור אריה‬ ‫[דאז יוקשה שפיר] ַ‬ ‫דאס עפעס זיין‪.‬‬ ‫זענען ְּמ ַפ ְּל ֵּפל‪ ,‬ווי קען ָ‬ ‫האבן 'מיטגענומען'‬ ‫וואס זיי ָ‬ ‫פארדעם‪ ,‬ווייל דעס ָ‬ ‫נאר ַ‬ ‫טאקע ָ‬‫[ ָאבער] ניין‪ ,‬ס'איז ַ‬ ‫האבן גערעכנט ַאז‬ ‫פארשטיין [לפי טעותם]‪ ,‬ווייל זיי ָ‬ ‫קאן מען ַ‬ ‫דאס ָ‬ ‫[ממקום עבודתם‪ .‬און] ָ‬ ‫דארטן [ממקום שהם עמדו שם בשעת‬ ‫האט אין זיך ַא ְּקדו ָשה‪ ,‬ווייל ס'קומט פון ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫שה [לפי דעתם‪ ,‬וממילא]‬‫האט עס אין זיך ַא ְּקדו ָ‬ ‫דארטן ָ‬ ‫עבודתם הטמאה‪ ,‬און] ַאז ס'קומט פון ָ‬ ‫דארט‪.‬‬ ‫האבן געברענגט פון ָ‬ ‫האבן זיי זיך צו דעם געביקט‪ ,‬צו דער ְּקדו ָשה ָ‬ ‫וואס זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫קיא‬ ‫טאקע [וועגן] דער כ ַֹח פון דער ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה [שעבדו בפועל‪ ,‬במקום‬ ‫דאס איז ַ‬ ‫ָאבער ָ‬ ‫שמשם בא אותו האבק]‪.‬‬ ‫דאס נישט גלייך צו [דעם] ֶּש ֶּמש‪( .‬ומיושב גם קושיית הכלי יקר‪ ,‬באות קא)‪.‬‬ ‫איז ָ‬ ‫קיב‬ ‫[ו ענין מה שהעובדי עבודה זרה כיבדו את מקום עבודתם‪ ,‬ושלכן צריכין אנו להרחיק זה‪ ,‬מצינו‬ ‫דאך (ראה יב‪ ,‬ב‪-‬ג)‪ְּ ,‬ו ִש ַב ְּר ֶּתם‬ ‫הוא' שטייט ָ‬ ‫כיוצא בזה בפסוק] ְּו ִא ַב ְּד ֶּתם [ ֶּאת ְּש ָמם] ִמן ' ַה ּ ָמקוֹ ם ַה ּ‬ ‫טאקע‬ ‫האט ַ‬ ‫דו ָשם ַהגּ וֹ יִ ם‪ ,‬מ' ָ‬ ‫ֶּאת ַמ ֵּ ּצב ָֹתם‪ַ ,‬א ֵּבד ְּת ַא ְּבדון ֶּאת ָּכל ' ַה ּ ְּמקֹמוֹ ת' ֲא ֶּשר ָע ְּב ּ‬ ‫האט מען געהייסן ְּמ ַא ֵּּבד זיין די‬ ‫דו ָשם‪ָ ,‬‬ ‫געהייסן ְּמ ַא ֵּבד זיין די ' ְּמקוֹ מוֹ ת' ֲא ֶּשר ָע ְּב ּ‬ ‫ְּמקוֹ מוֹ תלט‪.‬‬ ‫קיג‬ ‫דאך די ְּמקוֹ מוֹ ת [ווי] ַא ְּקדו ָשה‪[ ,‬וממילא] ַאז זיי 'נעמען מיט' ָע ָפר‬ ‫און ביי זיי זענען ָ‬ ‫האבן זיי זיך געביקט [דערצו‪ .‬און]‬ ‫פון די ְּמקוֹ מוֹ ת‪ ,‬איז עס ביי זיי ַא ֶּח ְּשבוֹ ן [חשוב]‪ָ ,‬‬ ‫טאר מען נישט ַארייננעמען אין שטוב ַאריין‪.‬‬ ‫דאס' ָ‬ ‫איבערדעם ' ָ‬ ‫קיד‬ ‫טאקע רעכט [זהירות אברהם מאבק שברגלם]‪.‬‬ ‫איבערדעם איז ַ‬ ‫ירה רחמנא ליצלן‪ ,‬די עוֹ ְּב ֵּדי‬ ‫געשטאנען די עוֹ ְּב ֵּרי ֲע ֵּב ָ‬ ‫ַ‬ ‫דארטן וואו זיי זענען‬ ‫[ווייל] ָ‬ ‫דארט וואו‬ ‫ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה‪ ,‬און די ִמינִ ים מיט די ֲא ּ ִפיקוֹ ְּר ִסים וכדומה‪[ ,‬איז] ֵּאין ָה ִכי נַ ֵּמי‪ָ ,‬‬ ‫געשטאנען‬ ‫ַ‬ ‫זיי קומען‪ ,‬זייער ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ָלם איז ַא ּכ ַֹח ַה ּט ּו ְּמ ָאה‪[ ,‬מכח ווייל] זיי זענען‬ ‫רשפרייט זייערע ּכוֹ חוֹ ת ַה ּט ּו ְּמ ָאה‪.‬‬ ‫פא ּ‬ ‫האבן ַ‬‫וואס זיי ָ‬ ‫אויף די ּפלעצער ָ‬ ‫קטו‬ ‫דאס איז דער ְּפ ַשט‪,‬‬ ‫יהם'‪ָ ,‬‬ ‫יו ִמ ְּש ַּת ֲח ִוים ' ְּל ָא ָבק ֶּש ְּּב ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫דאס איז דער ְּפ ַשט ֶּש ָה ּ‬ ‫[און] ָ‬ ‫דארט'‪.‬‬ ‫נאר ווייל ס'קומט פון ' ָ‬ ‫ָאבער נישט וועגן ווייל ס'איז שטויב‪ָ ,‬‬ ‫ריינלאזן אין שטוב' ַארייןמ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫געוואלט ' ַא‬‫ָ‬ ‫דאס נישט‬ ‫ינו ָ‬ ‫האט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫[ולכן] ָ‬ ‫לט ואף שקרקע המחובר לא נאסר‪ ,‬אבל המזבח והמצבות ובמות שבנו על קרקע עולם הם נאסרין‪ ,‬ונצטוינו‬ ‫בתורה לאבדם ולשרשם משם‪ ,‬כדי לטהר כל אותן המקומות מכל עניני עבודה זרה‪.‬‬ ‫מ ועל דרך זה יבואר להלן (באות קלט) לאידך גיסא‪ ,‬בטעם שנגלה לאברהם בחלקו של 'ממרא'‪ ,‬לפי שנתן עצה‬ ‫על המילה‪ .‬עיין שם בפנים‪ ,‬והוא שייך לכאן‪.‬‬ ‫יט‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫קטז‬ ‫התחלת ישוב קושיא יא‬ ‫ועל דרך זה יבואר גם בתפלת אברהם ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬דלא היה אצלו החשש שמא תסתלק ממנו השכינה‬ ‫בהולכו לקיים מצות הכנסת אורחים‪ ,‬דהלא אדרבה כל עשיית מצוה מרבה השראת השכינה‪ ,‬בכל מקום צאתו ובואו‬ ‫היצט וועל איך צוקומען צו דעם [להפסוק ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו']‪.‬‬ ‫האט גיקערט‬‫דאכט זיך מיר [ ַאז] די ְּת ִפ ָלה [פון] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪ ,‬דעס ָ‬ ‫ַ‬ ‫פארן' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫אתם‪.‬‬ ‫געדארפט זיין ' ַ‬‫ַ‬ ‫האט נישט‬ ‫דעמאלטס‪[ ,‬און] ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫טאקע‬ ‫ַ‬ ‫קיז‬ ‫האט‬ ‫ינו'ן‪ ,‬ער ָ‬ ‫[דהנה] לכאורה ַאז די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז געקומען צו ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫זוֹ ֶּכה געווען צו ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה‪[ ,‬איז] ֲהיַ ֲע ֶּלה ַעל ַה ַד ַעת ַאז [ווען] ער גייט ְּמ ַק ֵּ ּים זיין ַא‬ ‫זאל די ְּש ִכינָ ה נִ ְּס ַת ֵּלק‬ ‫וואס] ְּ ּגדוֹ ָלה ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים‪ָ ,‬‬ ‫ִמ ְּצ ָוה [פון] ַה ְּכנָ ַסת אוֹ ְּר ִחים‪ָ [ ,‬‬ ‫דא ְּכ ֵּס ֶּדר [אצל אברהם]‪ ,‬ס'איז מיט אים 'מיט'‬ ‫איבעראל ָ‬ ‫ָ‬ ‫ווערן?! [והרי] די ְּש ִכינָ ה איז‬ ‫שפ ַאן און יעדן טריט‪.‬‬ ‫אינגאנצן‪[ ,‬ביי] יעדן ּ‬ ‫ַ‬ ‫דאס איז‬ ‫זאל פון אים ַאוועקגיין ווייל ער טוט ַא ִמ ְּצ ָוה‪ָ ,‬‬ ‫[וממילא דעס ַאז] די ְּש ִכינָ ה ָ‬ ‫אתם‪ ,‬און די‬ ‫געקאנט זיין ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬‫ָ‬ ‫האט‬ ‫נישט [געווען] קיין ֲה ָוה ֲא ִמינָ א ָבעוֹ ָלם‪ .‬ער ָ‬ ‫מיטגעגאנגען [לקראתם]‪.‬‬‫ַ‬ ‫גאר מיט אים‬ ‫ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז ָ‬ ‫קיח‬ ‫דאך מיט' די ְּש ִכינָ ה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה‪.‬‬ ‫ַאזוי ווי ביי יעדע דְּּ ַבר ִמ ְּצ ָוה‪' ,‬גייט ָ‬ ‫פארקערטמא‪ ,‬ביי ַא גרויסן ַצדִּ יק‪ ,‬ווי ַא 'גרויסע' ִמ ְּצ ָוה ער טוט‪ ,‬ווי מער ער טוט‬ ‫ַ‬ ‫ש ִכינָ ה‪[ .‬ואם כן לא היתה שום חשש שמא תסתלק השכינה מאברהם‪,‬‬ ‫די ִמ ְּצ ָוה‪ ,‬איז 'מער' די ְּ‬ ‫כשירוץ לקראת האורחים]‪.‬‬ ‫קיט‬ ‫אלא החשש היה אצלו‪ ,‬דיען שהוצרך לדבר להאורחים דכסבור היה שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם‪,‬‬ ‫ונמצא שהוצרך לדבר לעוברי עבירה‪ ,‬שיש בזה חשש היזק ופגם בקדושתו‪ ,‬על כן היה חושש שמא מחמת הדיבור‬ ‫עם עוברי עבירה תסתלק ממנו השכינה‪ ,‬ולזה הוא שביקש תפילתו ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬על שעת הדיבור‬ ‫עמהם‬ ‫האט‬ ‫וואס'זשע דען [הוצרך אברהם לבקש מהשכינה הק' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו'‪ .‬זהו ווייל] ער ָ‬ ‫נאר ָ‬‫ָ‬ ‫געהאט ַא ֶּח ְּשבוֹ ן‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬ ‫האט ָ‬ ‫דאך גערעדט מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה ְּל ִפי ַד ְּעתוֹ ‪[ ,‬שהרי] ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט מיט זיי‬ ‫יהם‪ .‬און ער ָ‬ ‫ַאז זיי זענען ַע ְּר ִב ִ ּיים און זיי זענען ִמ ְּש ַּת ֲח ִוים ְּל ָא ָבק ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫וואשן‪[ ,‬איז] על כל פנים מוז‬ ‫געוואלט הייסן ָאפ ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט זיי‬ ‫געמוזט רעדן‪[ ,‬שהרי] ַאז ער ָ‬ ‫דאך רעדן [מיט זיי]‪.‬‬ ‫ער ָ‬ ‫פאלט מען‬ ‫דעמאלטס ִּב ְּש ַעת ַמ ֲע ֶּשה ַ‬ ‫ָ‬ ‫[און] ַאז מ'רעדט מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה‪,‬‬ ‫מאלמב פון די ַמ ְּד ֵּר ָגה‪ַ ,‬אז מ'רעדט מיט זיי‪.‬‬ ‫ַא ָ‬ ‫מאל‪.‬‬ ‫שאדט ַא ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫זאגט ַאזוי אין פרשת בלקמג‪ָ ,‬‬ ‫[ווי] דער ישמח משה ָ‬ ‫מא להיפוך ממשמעות מובן הפשוט‪ ,‬דאם לא היה מבקש ַאל נָ א ַת ֲעבֹר וגו'‪ ,‬היתה החשש שהשכינה תסתלק‬ ‫ממנו‪ .‬אלא אדרבה‪ ,‬עוד יותר ת תרבה אצלו השראת השכינה‪ ,‬כשהולך לקיים מצות הכנסת אורחים‪.‬‬ ‫מאל זיכער‪.‬‬‫מב פירוש‪ :‬בכל אופן‪ַ ,‬א ָ‬ ‫מג בישמח משה פרשת בלק (בפסוק וירא בלק‪ ,‬ד"ה ובאופן אחר)‪ :‬והנה ש ּו ָמה מאת ה' ששנאה כבושה יש בין צדיק‬ ‫לרשע בטבע‪ ,‬אף אם אין מכירין זה בזה היטב במעשיהם‪ ,‬כדי שלא יהיה להם התחברות וילמד ממנו‪ָ .‬מ ָשל‬ ‫לנכנס לחנותו של ב ֶֹּשם וכו'‪ ,‬וכן מי שנכנס ְּל ֻב ְּר ְּס ִקי‪ .‬ואין דבר בעולם מזיק לנפש כמו התחברות עם אדם רשע‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כ‬ ‫קכ‬ ‫געהאט [שמא יסתלק ממנו‬ ‫ַ‬ ‫האט ער מוֹ ָרא‬ ‫פאר 'דער' צייט [שרצה לדבר עמהם] ָ‬ ‫[וממילא] ַ‬ ‫וואשן‪ ,‬ביז ער וועט‬ ‫ווילאנג [ער וועט רעדן מיט זיי‪ ,‬און] ביז זיי וועלן זיך ָאפ ַ‬ ‫ַ‬ ‫השכינה]‪ַ ,‬אז‬ ‫דאס‬ ‫וואס] ָ‬ ‫דארף ער רעדן מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ָ [ ,‬‬ ‫זיי ַמ ֲחזִ יר ִּב ְּּתש ּו ָבה זיין‪ְּ ' ,‬ל ֵּעת ַע ָתה' ַ‬ ‫ברענגט ַאריין ַא כ ַֹח‪ ,‬דער ִדיבור ברענגט ַאריין ַא כ ַֹח [לא טוב‪ ,‬ויוכל ליפול ממדריגתו‪,‬‬ ‫קות ַה ּ ְּש ִכינָ ה‪.‬‬ ‫קאן זיין ִה ְּס ַּת ְּּל ּ‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫וממילא]‬ ‫געדארפט צו בעטן הערשט‪ ,‬די ְּת ִפ ָלה [ ַאל נָ א‬ ‫ַ‬ ‫האט ער‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫איבערדעם [אויף]‬ ‫האט גערעדט מיט זיי‪ ,‬אויף‬ ‫דעמאלטס ווען ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫טאקע‬ ‫נאר געווען ַ‬ ‫ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּב ֶּד ָך] איז ָ‬ ‫דעמאלטס‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫אתם [שרק 'הלך' לקיים המצוה‪,‬‬ ‫ווילאנג ס'איז געווען ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫ַ‬ ‫[מה שאין כן] פריער‪,‬‬ ‫געדארפט ִמ ְּת ַפ ֵּלל זיין‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נאכנישט‬ ‫האט ער ָ‬ ‫ועדיין לא הוזקק ' ְּל ַד ֵּבר עמהם]‪ָ ,‬‬ ‫קכא‬ ‫הקדמה לישוב קושיא י‪ ,‬וקושיא יב‪ ,‬והמשך ישוב קושיא יא‬ ‫וואס'זשע דען‪ ,‬איך מיין אפשר [בענין הפלוגתא אם הוא שם קודש או חול‪ ,‬כי] ֵּאלו‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְּו ֵּאלו ִד ְּב ֵּרי ֱאל ִֹקים ַח ִיים‪[ ,‬ושניהם צדקו יחדיו]‪.‬‬ ‫קכב‬ ‫בפרשת שופטים כתיב וְ ָא ַמר ֲאלֵ ֶּהם ' ְש ַמע יִ ְש ָר ֵאל' ַא ֶּתם ְק ֵר ִבים ַהיוֹ ם לַ ִמלְ ָח ָמה‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫' ְש ַמע יִ ְש ָר ֵאל'‪ ,‬אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד‪ ,‬כדאי אתם שיושיע אתכם‬ ‫[דהנה] ס'שטייט אין ייטב לב פרשת שופטיםנ [על הפסוק] (כ‪ ,‬ב‪-‬ג) ְּו ָהיָ ה ְּכ ָק ָר ְּב ֶּכם ֶּאל‬ ‫ַה ִמ ְּל ָח ָמה ְּונִ ַ ּגש ַה ּכ ֵֹּהן ְּו ִד ֶּּבר ֶּאל ָה ָעם‪ְּ [ ,‬ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם] ' ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל' ַא ֶּּתם ְּק ֵּר ִבים ַה ּיוֹ ם‬ ‫כות ֶּא ָּלא ' ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל'‪ַ ,‬אז איר זענט קוֹ ִרין‬ ‫ַל ּ ִמ ְּל ָח ָמה‪[ ,‬ופירש רש"י]מד ֲא ִפ ּ‬ ‫ילו ֵּאין ָּב ֶּכם זְּ ּ‬ ‫יאת‬ ‫זאגט ְּק ִר ַ‬ ‫יאת ְּש ַמע‪ ,‬זענט עטס [שוין] ְּּכ ַדאי [צו] ְּמנַ ֵּצ ַח זיין די ִמ ְּל ָח ָמה‪ַ .‬אז מ' ָ‬ ‫ְּק ִר ַ‬ ‫ְּש ַמע‪ ,‬מ'איז ְּמיַ ֵּחד ַה ֵּשם‪.‬‬ ‫קכג‬ ‫ולכאורה קשה דהלא השמיעו לכל העם ִמי ָה ִאיש ַה ָי ֵרא וְ ַר ְך ַה ֵל ָבב‪ ,‬זה הירא 'מעבירות שבידו'‪ .‬דאפילו מחמת‬ ‫עבירה קטנה חוזר מעורכי המלחמה‪ ,‬והאיך אמר בכאן להיפוך‪ ,‬דאפילו בזכות מצוה אחת של קריאת שמע כדאי‬ ‫הם שיושיע אותם‬ ‫גאנץ‬ ‫געזאגט ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫דא‬ ‫דאך ָ‬ ‫האבן ָ‬‫[ועל זה] פרעגט מען די ַק ְּשיָ אמה‪[ ,‬והלא] די שוֹ ְּט ִרים ָ‬ ‫צעטלמו‪[ ,‬מי האיש אשר ארס אשה‪ ,‬או בנה בית‪ ,‬או נטע כרם‪ ,‬ולבסוף אמרו ו ִמי] ָה ִאיש ַה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך‬ ‫ַה ֵּּל ָבב [שירא 'מעבירות שבידו'‪ ,‬ואמרו חכז"ל דאפילו] ָסח ֵּבין ְּת ִפ ָלה ִל ְּת ִפ ָלה [עבירה היא בידו]‬ ‫יה ֵּמעוֹ ְּר ֵּכי ַה ִמ ְּל ָח ָמהמז‪.‬‬ ‫ְּוחוֹ ֵּזר ָע ֶּל ָ‬ ‫כות ָ ּגדוֹ ל‬ ‫אף לפי שעה‪ ,‬אף אם אינו 'ניכר'‪ ,‬נכנס 'בנפש' כמו ָה ֶּע ֶּכס ְּו ֶּא ֶּרס‪ ,‬וברוב ימים יִ ָּמ ֵּצא‪ .‬וצריך לזה זְּ ּ‬ ‫בצירוף ָה ֵּע ֶּסק ַּב ּתוֹ ָרה‪ ,‬שיצא ממנו ָה ֶּע ֶּכס ְּו ָה ֶּא ֶּרס‪ ,‬כולי האי ואולי‪ ,‬אחר זמן רב‪[ - .‬ועיין בויואל משה (א‪ ,‬קכ)]‪.‬‬ ‫מד ברש"י שופטים (כ‪ ,‬ג)‪ְּ :‬ש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל‪ .‬אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד‪ ,‬כדאי אתם שיושיע אתכם‪.‬‬ ‫ומקורו בגמרא סוטה (מב‪ְּ :).‬ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל‪ .‬מאי שנא ' ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל' [פירש"י‪ :‬למה מתחיל בלשון‬ ‫זה]‪ ,‬אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי‪ ,‬אמר להן הקב"ה לישראל‪ ,‬אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע‬ ‫שחרית וערבית‪ ,‬אי אתם נמסרין בידם‪.‬‬ ‫מה קושיא זו לא נזכר בייטב לב‪ ,‬אלא שרבינו מציע זאת להקדמה‪ ,‬דעל פי פירוש הייטב לב דלהלן יתיישב היטב‬ ‫גם קושיא זו‪.‬‬ ‫מו פירוש‪ :‬ליסטע‪.‬‬ ‫פו ַה ּש ְֹּט ִרים ְּל ַד ֵּּבר ֶּאל ָה ָעם וגו'‪ ,‬רבי עקיבא אומר ַה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך ַה ֵּּל ָבב כמשמעו‪ ,‬שאינו‬ ‫מז במשנה סוטה (מד‪ְּ :).‬ויָ ְּס ּ‬ ‫יכול לעמוד בקשרי המלחמה [פירש"י‪ :‬כשמתקשרים לעמוד צפופים‪ ,‬שלא יפרידום אויבים] ולראות חרב שלופה‪ .‬רבי‬ ‫כא‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫יאת ְּש ַמע‪ ,‬איז שוין‬ ‫נאר ְּק ִר ַ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫געזאגט [דאפילו] ַאז מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫און פלוצים ָ‬ ‫גענוג‪[ .‬ואם כן לכאורה דברי השוטרים סותרים זה לזה]‪.‬‬ ‫קכד‬ ‫אמנם ביאור הענין כמו שמפרש הייטב לב בזה הפסוק‪ ,‬על פי דברי הנועם אלימלך בפרשת וישלח בביאור הפסוק‬ ‫ֹאמרון 'לַ אדֹנִ י לְ ֵע ָשו'‪ ,‬והמשך הפסוקים ופירוש רש"י שם‪ .‬כי הצדיק כשמדבר לאנשים‪ ,‬מעוטף בזה גם‬ ‫כֹה ת ְ‬ ‫תפלה להקב"ה‪ ,‬ולכן בשליחות יעקב לעשו היו הדיבורים על שתי כוונות‪ ,‬אחת 'לְ ֵע ָשו'‪ ,‬ואחת 'לַ אדֹנִ י'‪ ,‬זה הקב"ה‬ ‫[בביאור הפסוק]‬ ‫זאגט דער ייטב לבנ‪ ,‬ס'איז ַאזוי ווי ס'שטייט אין נועם אלימלך‬ ‫מט‬ ‫ָ‬ ‫רון ' ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו' (וישלח לב‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫ֹאמ ּ‬‫ּכֹה ת ְּ‬ ‫קודם [איז שווער] ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪ ,‬איין ְּפ ַשט איז [ברש"י]מח‪ּ ַ ,‬ג ְּר ִּתי איך בין געווען ַא ֵּגר‪,‬‬ ‫דאך די ַק ְּשיָ א ָ‬ ‫וואס איז [דען] ַא‬ ‫וואס] מ'פרעגט ָ‬ ‫ש ַמ ְּר ִּתי‪ָ [ .‬‬ ‫און איין ְּפ ַשט איז ַּת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות ָ‬ ‫שיבות [אצל עשו‪,‬‬ ‫געהאלטן ַּת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות‪ ,‬איז דען ַא ֲח ִ‬‫ַ‬ ‫האט‬‫ֲח ִשיבות ביי ֵּע ָשו'ן ַאז ער ָ‬ ‫קיום המצות]‪.‬‬ ‫קכה‬ ‫יקים איז‪ַ [ ,‬אז אפילו] ווען ער רעדט מיט‬ ‫זאגט דער נועם אלימלךמט‪[ ,‬דער] דֶּּ ֶּר ְּך ַה ַ ּצדִּ ִ‬ ‫ָ‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫פאר ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫דעמאלטס שטעלט ער ַאריין אין די ִדבו ִרים ְּּת ִפ ּלוֹ ת ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַא מענטש‪,‬‬ ‫נאך [להתפלל דייקא באופן 'מלובש' כזה]‪.‬‬ ‫[און] ַא ְּד ַר ָבה מ'זוכט עס ָ‬ ‫יוסי הגלילי אומר‪ַ ,‬ה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך ַה ֵּּל ָבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו‪ ,‬לפיכך [שהירא זהו הירא מעבירות] תלתה לו‬ ‫התורה את כל אלו [בנה ונטע ואירס] שיחזור בגללן [כדי שיתלה בכך החזרה‪ ,‬ולא יתבייש לומר מעבירות שבידו הוא ירא‬ ‫וחוזר]‪ .‬רבי יוסי אומר‪ ,‬אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט‪ ,‬ממזרת ונתינה לישראל‪ ,‬בת ישראל‬ ‫לממזר ולנתין‪ ,‬הרי הוא ַה ָ ּי ֵּרא ְּו ַר ְּך ַה ֵּּל ָבב‪.‬‬ ‫ובגמרא שם (מד‪ :):‬מאי איכא בין רבי יוסי‪ ,‬לרבי יוסי הגלילי‪ .‬איכא בינייהו עבירה דרבנן [לר"י הגלילי‬ ‫אפילו עבר על דברי סופרים חוזר‪ ,‬ולרבי יוסי עד שיעבור על דבר תורה‪ ,‬דומיא דאלמנה לכהן גדול‪ ,‬וכגון שנשאה דאיכא‬ ‫איסור]‪ .‬כמאן אזלא הא דתניא ָשח בין תפילה לתפילה [בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש]‪ ,‬עבירה היא בידו‬ ‫[אם לא חזר ובירך וכו'] וחוזר עליה מעורכי המלחמה‪ ,‬כמאן כרבי יוסי הגלילי‪.‬‬ ‫מח ברש"י וישלח (לב‪ ,‬ה)‪ִ [ :‬עם ָל ָבן] ַ ּג ְּר ִּתי‪ .‬לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר‪ ,‬אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך‬ ‫יך‪ ,‬שהרי לא נתקיימה בי‪ .‬דבר אחר‪ּ ַ ,‬ג ְּר ִּתי בגימטריא תרי"ג‪ ,‬כלומר עם לבן הרשע גרתי‬ ‫שברכני ֱה ֵּוה ְּג ִביר ְּל ַא ֶּח ָ‬ ‫ותרי"ג מצות שמרתי‪ ,‬ולא למדתי ממעשיו הרעים‪.‬‬ ‫מט בנועם אלימלך פרשת וישלח‪ :‬או יאמר ַו ִי ְּש ַלח כו' ַמ ְּל ָא ִכים‪ ,‬פירש רש"י ז"ל מלאכים ממש‪ֶּ ,‬אל ֵּע ָשו כו'‪ .‬ויצו‬ ‫רון ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו‪ּ ,‬כֹה ָא ַמר ַע ְּבדְּּ ָך יַ ֲעקֹב ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪ .‬פירש רש"י ז"ל‪ ,‬לא נעשיתי שר‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫אותם לאמר כֹה ת ְּ‬ ‫וחשוב‪ ,‬דבר אחר ַ ּג ְּר ִּתי תרי"ג מצות שמרתי‪ַ .‬ויְּ ִהי ִלי שוֹ ר ַו ֲחמוֹ ר‪ ,‬פירש רש"י ז"ל‪ ,‬אבא אמר לי מטל השמים‬ ‫ומשמני ארץ‪ ,‬וזו אינו לא משמים ולא מן ארץ‪ .‬ובתנחומא איתא שוֹ ר זה יוסף וכו'‪ֲ ,‬חמוֹ ר זה משיח בן דוד וכו'‪,‬‬ ‫יך‪ .‬הדקדוקים המה ַר ִבים‪ ,‬א) שפירש"י ז"ל מלאכים ממש‪ ,‬יש להבין למה‬ ‫ָו ֶּא ְּש ְּל ָחה ְּל ַה ִגיד ַלאדֹנִ י ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫רון ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו‪ ,‬למה לו ליעקב‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫באמת שלח יעקב מלאכים ממש וכו'‪ ,‬ולא היה לו להטריח מלאכים‪ .‬ב) ּכֹה ת ְּ‬ ‫ָ‬ ‫לאמר בביתו בדברו עם המלאכים 'לאדוני' ‪ .‬בשלמא מה שהם יאמרו לעשו ניחא שיאמרו כֹה ָא ַמר ' ַע ְּב ְּדך' וגו'‪,‬‬ ‫אבל מה שדבר עם המלאכים בביתו‪ ,‬למה לו להזכיר לקראו ' ֲאדוֹ נִ י'‪ .‬ג) ְּל ֵּע ָשו‪ ,‬הלמ"ד אין לו שחר‪ ,‬כך היה לו‬ ‫לומר ַלאדֹנִ י ' ֵּע ָשו'‪ .‬ד) ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪ ,‬פירש"י דבר אחר תרי"ג מצות שמרתי‪ .‬ואם כן מה זה שאמר ִל ְּמצֹא ֵּחן‬ ‫יך‪ ,‬וכי בשביל זה ישא זה חן בעיניו‪ ,‬אדרבה יכעיסו בדבר זה‪ ,‬שהוא מתפאר בעצמו ששמר תרי"ג מצות‬ ‫ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫וכו'‪ ,‬בשלמא לפירוש ראשון שפירש רש"י ז"ל לא נעשיתי שר וחשוב‪ ,‬הם דברי הכנעה‪ ,‬על ידי זה ימצא חן‬ ‫יך‪ .‬וגם לפי המדרש שפירש שור זה יוסף כו'‪ ,‬גם כן‬ ‫בעיניו‪ ,‬אבל לפי דבר אחר‪ ,‬אינו עולה כהוגן ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫יך‪ ,‬שדברים אלה הם גם כן אזהרה שאין לו פחד כלל‪ ,‬שזכות הצדיקים יעמוד‬ ‫אינו עולה כהוגן ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫לו‪ ○ .‬אך הענין הוא‪ ,‬דהנה 'דֶּּ ֶּר ְּך ַהצַּ דִּ יק' בדברו עם אנשים‪ ,‬אזי הוא מדקדק בדבריו להשכיל שיהיו דבריו‬ ‫נשמעים במשמעותיהם‪ ,‬אחד דברים כפשוטן לאיש המדבר עמו‪ ,‬שנית הוא עיקר תוכן דבר‪ ,‬שמכוון באותן‬ ‫נונִ ים לפני המקום ברוך הוא וברוך שמו‪ .‬והכוונה בזה שמסתיר דבריו של התפילה‪,‬‬ ‫הדיבורים שיהיו ְּּת ִפ ָּלה ְּו ַת ֲח ּ‬ ‫בהדיבורים שמדבר עם האדם‪ ,‬ואינו מתפלל תפילתו הצורך לו בפירוש‪ ,‬הוא למען המקטרג שלא יבין כוונתו‬ ‫בדבריו שמכניס בהם תפילה‪ ,‬ולא יקטרג עליו‪ ,‬כי אינו יודע שזה הוא מתפלל‪ ○ .‬ועל פי הדברים האלה יעלה‬ ‫הכל על נכון‪ .‬זה ששלח מלאכים ממש ולא אנשים שלוחים‪ ,‬כי כוונתו של יעקב היה שהמלאכים ידברו אל עשו‬ ‫דברים כאלה שיהיו דברי ריצוי אל ֵּע ָשו‪ ,‬וגם שיהיו דברי רצון בתפילה ובתחנונים לפני המקום‪ ,‬להיותם מליצי‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כב‬ ‫פאר ַה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא‪ ,‬קען זיין ַא ְּמ ַק ְּט ֵּרג‪ַ ,‬א ִק ְּטרוג‬ ‫ווארן ַאזוי ְּס ַתם ַא ְּת ִפ ָלה ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאס ווייסט‬ ‫זאכן‪ ,‬דער ְּמ ַק ְּט ֵּרג ָ‬ ‫[דערקעגן]‪ָ .‬אבער ווען ער רעדט מיט ַא מענטש‪ ,‬זיינע ַ‬ ‫האט ער אינזין און שטעלט‬ ‫דעמאלטס] ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט 'אינזין'‪[ ,‬און‬‫וואס דער ַצ ִדיק ָ‬ ‫ער נישט ָ‬ ‫ַאריין אין די ִדבו ִרים‪ ,‬רעדט ער ַאזוינע דִּ ּב ּו ִרים ַאז ס'ליגט אין די ִדבו ִרים ְּּת ִפ ּלוֹ ת צו‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫האט צו אים‬ ‫מאל‪ .‬דער מענטש ווייסט [ ַאז] ער ָ‬ ‫אויפא ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאכן‬‫זאגט די צוויי ַ‬ ‫ער ָ‬ ‫דארטן‬ ‫האט צו אים גערעדט‪ .‬און ַק ּ ֵּמי ְּש ַמ ָ ּיא ַג ְּליָ א‪ַ [ ,‬אז] ָ‬ ‫גערעדט‪ ,‬און ער הערט [ווי] ער ָ‬ ‫זענען די ִדבו ִרים ְּּת ִפ ּלוֹ ת‪.‬‬ ‫קכו‬ ‫זאגן‪ַ ,‬לאדֹנִ י צום‬ ‫זאלטס ָ‬ ‫רון עטס ָ‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫כה ת ְּ‬‫געזאגט [יעקב להמלאכים]‪ֹ ּ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫באשעפער‪' ,‬און' צו ֵּע ָשו'ן‪ַ [ ,‬אז] ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫יתי ַשר‬ ‫פאר ֵּע ָשו'ן איז דער ְּפ ַשט [ ַאז] לֹא נַ ֲע ֵּש ִ‬ ‫האט צוויי ּ ְּפ ָש ִטים‪ַ .‬‬ ‫[און] דער ַ ּג ְּר ִּתי ָ‬ ‫געהאט 'דעם' ְּפ ַשט [ ַאז] ַּת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות‬ ‫ַ‬ ‫האט ער אינזין‬ ‫פאר ַה ּ ֵּשם יִ ְּת ָּב ֵּר ְּך ָ‬‫ְּו ָחש ּוב‪ .‬און ַ‬ ‫געהאלפן‬ ‫ָ‬ ‫זאל ער‬ ‫האב ָאפגעהיט די ַת ְּריַ "ג ִמ ְּצ ֹות‪[ ,‬און] אין דעם כ ַֹח ָ‬ ‫ָש ַמ ְּר ִּתי‪ ,‬איך ָ‬ ‫ווערן‪.‬‬ ‫גאנצע פרשה ַאזוי‪ַ ,‬ויְּ ִהי ִלי שוֹ ר ַו ֲחמוֹ ר צֹאן ְּו ֶּע ֶּבד‬ ‫[און] ַאזוי טייטשט ער אויס די ַ‬ ‫פארן‬ ‫פאר ֵּע ָשו'ן ַאן ַאנדערן ְּפ ַשט‪ ,‬און ַ‬ ‫האט צוויי ְּפ ָש ִטים‪ַ ,‬‬ ‫ְּו ִש ְּפ ָחה‪ַ ,‬אלץ ַאזוי‪ַ ,‬אז ס' ָ‬ ‫ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ַאן ַאנדערן ְּפ ַשט‪.‬‬ ‫ַאזוי שטייט אין נועם אלימלך‪.‬‬ ‫קכז‬ ‫ועל דרך זה כתב הייטב לב‪ ,‬דבדיבור השוטרים שלפני המלחמה היה מונח בזה שתי מיני דיבורים‪ ,‬כי לבני ישראל‬ ‫אמר דאף מי שיש בידו עבירה קטנה יחזור מעורכי המלחמה‪ ,‬אבל בזה היה עטוף גם תפלה להקב"ה‪ ,‬דאף אם יש‬ ‫בידם רק זכות מצות קריאת שמע כדאי הם שיושיע אותם‬ ‫זאגט דער ייטב לבנ‪[ ,‬דגם במאמר הכהן והשוטרים בעורכי המלחמה] ָ‬ ‫דאס איז געווען‬ ‫ָ‬ ‫ַאזוי‪.‬‬ ‫יושר לפני המקום ב"ה עבורו‪ ,‬ולכן היה נוח לו וטוב ליעקב לשלוח מלאכים ממש‪ ,‬כי מי הוא האיש שיוכל‬ ‫להיות מליץ יושר לפני ה' כמלאך ה' צ‪-‬באות‪ .‬וכדאיתא באמת במדרש שהמלאכים האלה היו מיכאל גבריאל‬ ‫רון‪ ,‬רוצה לומר באופן זה‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫רפאל‪ ,‬שהם מליצי יושר תמיד על ישראל‪ ○ .‬וזהו שאמר יעקב אל המלאכים‪ּ ,‬כֹה ת ְּ‬ ‫ובכוונה זאת תאמרון כל דבריכם אשר תדברון‪ .‬דהיינו ַלאדֹנִ י‪ ,‬רוצה לומר שיהיה כוונתכם לאדון הכל הוא‬ ‫הבורא יתעלה זכרו לעד‪ .‬וגם דברים כפשוטן ְּל ֵּע ָשו‪ ,‬שיהיה דברי רצוי לעשו‪ .‬וזהו שאמר שיאמרו ּכֹה ָא ַמר‬ ‫ַע ְּבדְּּ ָך יַ ֲעקֹב ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪ .‬שמלת ַ ּג ְּר ִּתי משתמע לתרי אפי‪ ,‬דהיינו שהוא דברי מליצה לפניו יתברך שמו‪ ,‬ששמר‬ ‫תרי"ג מצות‪ ,‬וזכות זה יעמוד לו שינצל מעשו‪ .‬וגם דברים כפשוטן‪ ,‬דברי רצוי והכנעה לעשו‪ ,‬שלא נעשיתי שר‬ ‫וחשוב‪ .‬וזהו דבר אחר כו' תרי"ג כו'‪ ,‬רוצה לומר שתכניסו ותכוונו בדבריכם שתאמרו לעשו ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪,‬‬ ‫שהוא יבין כפשוטו כנ"ל‪ ,‬ואתם תכוונו עוד דבר אחר‪ ,‬דהיינו להמליץ עבורי שתרי"ג מצות שמרתי‪ .‬וכן ַויְּ ִהי ִלי‬ ‫שוֹ ר ַו ֲחמוֹ ר‪ ,‬גם כן על הכוונה שלעשו יהיה משתמע כפשוטו‪ ,‬שלא נתקיים בי ברכות אבי‪ ,‬אבל אתם תכוונו‬ ‫להזכיר לפניו ית"ש זכות הצדיקים הגדולים יוסף ומשיח בן דוד‪ָ .‬ו ֶּא ְּש ְּל ָחה ְּל ַה ִ ּגיד ַלאדֹנִ י ִל ְּמצֹא ֵּחן‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫ויעקב היה גם כן מתפלל לפניו עתה בדברו עם המלאכים‪ ,‬ואמר זה שאשלחה‪ ,‬הוא העיקר כוונתי ְּל ַה ִ ּגיד ַלאדֹנִ י‬ ‫יך‪ .‬והזוכר חסדי אבות יעלה זכרונינו לפניו‬ ‫בוראי ויוצרי‪ ,‬להזכיר לפניך זכותי וזכות הצדיקים ִל ְּמצֹא ֵּחן ְּּב ֵּעינֶּ ָ‬ ‫לרחמים ולרצון‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫נ בייטב לב פרשת שופטים‪ :‬או יאמר ְּונִ ַ ּגש ַה ּכ ֵֹּהן ְּו ִד ֶּּבר ֶּאל ָה ָעם‪ ,‬פירש רש"י בלשון הקודש‪ְּ ,‬ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם ְּש ַמע‬ ‫יִ ְּש ָר ֵּאל‪ .‬על פי דאיתא במדרש רבה (דברים פ"א‪ ,‬ב) ֵּא ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים ֲא ֶּשר ִד ֶּבר מ ֶֹּשה וגו' (דברים א‪ ,‬א)‪ ,‬זהו שאמר‬ ‫יח ָא ָדם ַא ֲח ַרי‪ ,‬מה ַא ֲח ַרי‪ ,‬אמר הקב"ה‪ ,‬כביכול משה הוכיחני אחר ישראל‪ ,‬והוכיח‬ ‫הכתוב (משלי כח‪ ,‬כג) מוֹ ִכ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫לישראל אחרי‪ ,‬לישראל אמר אתם חטאתם וגו' (תשא לב‪ ,‬ל)‪ ,‬להקב"ה אמר ָל ָמה ה' יֶּ ֱח ֶּרה ַא ְּפך ְּב ַע ֶּמך (שם‪ ,‬יא)‪,‬‬ ‫כג‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫געזאגט [ ִמי ָה ִאיש ַה ָ ּי ֵּרא 'מעבירות שבידו'‪ ,‬יחזור מעורכי‬ ‫ָ‬ ‫טאקע‬ ‫האט מען ַ‬ ‫פאר אידן ָ‬ ‫ַ‬ ‫יה‬ ‫פאר יעדע ֲע ֵּב ָירה [איז] חוֹ ֵּזר ָע ֶּל ָ‬ ‫ווארן דער ֱא ֶּמת איז ַאזוי [להלכה]‪ַ ,‬אז ַ‬ ‫המלחמה]‪ָ .‬‬ ‫טאמער‬ ‫האט ער ַמ ְּמ ִליץ טוֹ ב געווען‪ַ ,‬אז ָ‬ ‫פאר ַה ּ ֵּשם יִ ְּת ָּב ֵּר ְּך ָ‬ ‫ֵּמעוֹ ְּר ֵּכי ַה ִמ ְּל ָח ָמה‪ .‬און ַ‬ ‫האט ער ַמ ְּמ ִליץ טוֹ ב געווען‬ ‫חלילה ס'טרעפט זיך [עדיין בעלי עבירה בין עורכי המלחמה]‪ָ ,‬‬ ‫האט‬ ‫דאס ָ‬ ‫[שאפילו אין בהם אלא זכות קריאת שמע כדאי הם שיושיע אותם]‪ .‬דעם ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל ָ‬ ‫פאר אידן‪.‬‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫ער נישט‬ ‫שט אין פסוק [דבא לרמוז שאפילו אין בכם אלא זכות שמע‬ ‫זאגן ַאזוי ְּפ ַ‬ ‫חכמינו ז"ל ָ‬ ‫האבן נישט געוואוסט פון דעם‪[ ,‬שאמר] ְּש ַמע‬ ‫ישראל כדאי אתם שיושיע אתכם]‪ָ ,‬אבער אידן ָ‬ ‫יִ ְּש ָר ֵּאל ַא ֶּתם ְּק ֵּר ִבים ַהיוֹ ם ַל ִמ ְּל ָח ָמה‪.‬‬ ‫זאגן‬ ‫הוא‪ַ ,‬אז אידן ָ‬ ‫רו ְּך ּ‬‫דארט איז געלעגן ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫זאגט ַאז ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫יאת‬ ‫זאלן נִ יצוֹ ל ווערן‪ ,‬אין כ ַֹח פון ְּק ִר ַ‬ ‫זאל ַמ ְּס ּ ִפיק זיין ַאז אידן ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫יאת ְּש ַמע‪ ,‬און ָ‬ ‫ְּק ִר ַ‬ ‫דאס‬‫האט ער ָ‬ ‫פאר אידן ָ‬ ‫הוא‪ָ [ ,‬אבער] ַ‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫דאס איז געווען ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫ְּש ַמע‪ָ .‬‬ ‫נאר [בגמרא‪ ,‬דעם] ְּפ ַשט אין דעם‪.‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫געזאגט‪ ,‬ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫נישט‬ ‫דארט דער ייטב לב‪.‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫קכח‬ ‫ישוב קושיא י‬ ‫וממילא לפי דרך זה יתפרש גם כאן במאמר אברהם ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬כי אין כאן‬ ‫פלוגתא כלל‪ ,‬ושניהם מודים שהיה מונח בזה הן דיבור להמלאכים‪ ,‬והן תפלה להקב"ה‬ ‫זאך‪.‬‬‫דא איז [געווען] די זעלבע ַ‬ ‫איבערדעם מיין איך ַאזוי‪ַ [ ,‬אז] ָ‬ ‫די ביידע [לשונות] זענען ֱא ֶּמתנא‪ֵּ ,‬א ּל ּו ְּו ֵּא ּל ּו דִּ ְּב ֵּרי ֱאלֹ ִקים ַח ִ ּיים‪.‬‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫האט גערעדט צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫האט גערעדט צו די ַמ ְּל ָא ִכים‪ ,‬און ער ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫רון ַלאדֹנִ י ְּל ֵּע ָשו‪ ,‬הלמ"ד של 'לעשו' למה‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫עיין שם‪ ○ .‬ביאור הדברים‪ ,‬על דרך שפירש הנועם אלימלך‪ּ ,‬כֹה ת ְּ‬ ‫לי‪ִ .‬עם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪ ,‬פירש רש"י ולא נעשיתי שר וחשוב‪ ,‬דבר אחר ותרי"ג מצות שמרתי‪ ,‬דהוא תמוה‪ ,‬הכי בשביל‬ ‫זה ימצא חן בעיני עשו‪ .‬אבל הענין‪ְּ ,‬דדֶּּ ֶּר ְּך ַהצַּ דִּ יק ְּּב ַד ְּּברוֹ עם בני אדם‪ ,‬ישכיל לדבר דבר על אופניו שיהיה דברים‬ ‫נשמעים במשמעותן כפשוטן‪ ,‬וגם שיהיו תוכן רצוף תפלה ותחנונים להמקום ב"ה‪ ,‬והכוונה בזה להסתיר תפלתו‬ ‫רון ַלאדֹנִ י‪ ,‬הוא אדון הכל יתברך‪ ,‬וגם‬ ‫ֹאמ ּ‬‫ולהלבישה למען לא יבינו המסטינים ולא יסטינו‪ .‬וזהו שאמר ּכֹה ת ְּ‬ ‫כפשוטן ְּל ֵּע ָשו‪ּ ,‬כֹה ָא ַמר ַע ְּבדְּּ ָך יַ ֲעקֹב ִעם ָל ָבן ַ ּג ְּר ִּתי‪ ,‬לעשו כמשמעו‪ ,‬לא נעשיתי שר וחשוב‪ ,‬דבר אחר להקב"ה‪,‬‬ ‫תרי"ג מצות שמרתי‪ ,‬עד כאן דבריו‪ ○ .‬וכמו כן צריך המוכיח המעורר לבב בני אדם לשוב אל ה'‪ ,‬על כן צריך‬ ‫להזכיר החטא והעון‪ ,‬לדעת על מה לעשות תשובה‪ ,‬וישכיל פיהו באופן אשר בקרב לבבו ימליץ בעדם‪ ,‬ותורת‬ ‫חסד יהיה על לשונו באותו שעה ממש‪ ,‬להתחנן לפניו יתברך על עמו למחול להם‪ .‬וזהו שנאמר ֵּא ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים‬ ‫ש ָר ֵּאל דייקא‪ ,‬אבל לה' דיבר עליהם דברי מליצות‪ ,‬כמבואר בדברינו במקומו (בייטב לב פ'‬ ‫ֲא ֶּשר ִד ֶּבר מ ֶֹּשה ֶּאל ָּכל יִ ְּ‬ ‫ְּ‬ ‫דברים ד"ה עוד במדרש)‪ ○ .‬והנה הכהן דיבר אל העם דברי תוכחה ומוסר‪ ,‬וזהו שאמר יֵּ ֵּלך ' ְּויָ שֹב' ְּל ֵּביתוֹ ‪[ ,‬שישוב]‬ ‫בתשובה‪ ,‬וכמבואר בספרים הקדושים‪ .‬וזה שאמר ְּונִ ַ ּגש ַה ּכ ֵֹּהן‪ ,‬אין הגשה אלא תפלה‪ ,‬כדכתיב (ישעי' כט‪ ,‬יג) יַ ַען‬ ‫ִכי נִ ַגש ָה ָעם ַה ֶּזה‪ .‬והכוונה‪ ,‬בשעה שידבר דבורים קשים דברי מוסר‪ ,‬אז יתפלל בעדם‪ְּ ,‬ו ִד ֶּ ּבר ֶּאל ָה ָעם לשון קשה‪,‬‬ ‫תוכחת מוסר‪ְּ ,‬ו ָא ַמר ֲא ֵּל ֶּהם אמירה רכה‪ ,‬והוא ְּש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל‪ ,‬הכוונה הפשוטה אליהם לשמוע אל דברי תוכחה‬ ‫שלו‪ ,‬וכדאיתא במדרש יתרו (שמות רבה כז‪ ,‬ט) ִש ְּמעו ו ְּת ִחי נַ ְּפ ְּש ֶּכם (ישעי' נה‪ ,‬ג)‪ ,‬רמ"ח אברים באדם והאוזן אחד‬ ‫מהם‪ ,‬וכל הגוף מלוכלך בעבירות‪ ,‬והאוזן שומעת‪ ,‬וכל הגוף מקבל חיים‪ ,‬לכך אמר (ירמי' ב‪ ,‬ד) ִש ְּמעו ְּד ַבר ה'‪,‬‬ ‫והיינו לשמוע מה שדיבר‪ .‬ובקרב לבבו יהיה כוונתו לה' אמירה רכה‪ְּ ,‬ש ַמע יִ ְּש ָר ֵּאל‪ ,‬שאפילו אין לישראל אלא‬ ‫יהם בלשון הקודש‪ ,‬למען יהיה משתמע‬ ‫זכות קריאת שמע כדאי הם להושיע אותם‪ .‬ולכך הקפיד לומר ְּו ִד ֶּבר ֲא ֵּל ֶּ‬ ‫לתרי אפי‪ ,‬מה שאינו כן אם יהיה בשאר לשונות‪ ,‬והבן זה‪.‬‬ ‫נא והפלוגתא אינו 'במציאות'‪ ,‬כי שניהם מודים שבמציאות דיבר להקב"ה ולהמלאכים גם יחד‪ .‬והפלוגתא הוא‬ ‫רק 'לדינא'‪ ,‬אם עבור זה הוא לדינא שם קודש‪ ,‬וצריך לקדש את השם בשעת הכתיבה‪ ,‬או שהוא כשם חול‪ ,‬יען‬ ‫שלפי פשוטו עיקרו קאי על הדיבור להמלאכים‪ .‬ומיושב הדקדוק שבקושיא י‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כד‬ ‫קכט‬ ‫ישוב קושיא יב‬ ‫יכם‪,‬‬ ‫ועל כן גם למאן דאמר קודש יובן המשך המאמר להפסוק שלאחריו יֻ ַקח נָ א ְמ ַעט ַמיִ ם וְ ַר ֲחצו ַרגְ לֵ ֶּ‬ ‫כי גם הוא מודה שתחלת הדיבור היה לפני המלאכים גם כן‪ ,‬והמשך הפסוקים הם רק לפני המלאכים‬ ‫איבערדעם איז רעכט דער ִקיש ּור [להפסוק שלאחריו]‪.‬‬ ‫פאר די ַמ ְּל ָא ִכים‪,‬‬ ‫געזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫יכם‪ ,‬דעס ָ‬ ‫[דעם] יֻ ַ ּקח נָ א ְּמ ַעט ַמיִ ם ְּו ַר ֲח ּ‬ ‫צו ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫דאס ַאלעס איז ֱא ֶּמת‪.‬‬‫[וכן אומרו] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך [זה אמר להגדול שבהמלאכים]‪ָ ,‬‬ ‫קל‬ ‫אלא שבראשית דיבורו הכניס בו גם תפלה לפני הקב"ה שאל יעבור מלפניו‪ ,‬בעת שידבר‬ ‫עתה עם המלאכים שהוא היה סבור עליהם שהם אנשים ערביים‪ ,‬שהם עובדי עבודה זרה‬ ‫זאל‬ ‫הוא‪ַ [ ,‬אז] ער ָ‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫דארט איז ָאבער געווען [אויך] ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫[אמנם] ָ‬ ‫דאך גערעדט צו די ַמ ְּל ָא ִכים [אשר הוא חשב עליהם‬ ‫האט ָ‬ ‫איבערלאזן‪[ .‬ווייל] ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫אים נישט‬ ‫דאך מיט‬ ‫געהאט [ ַאז] ער רעדט דעך ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאך מורא‬ ‫האט ער ָ‬ ‫שהם ערביים‪ ,‬און] ִב ְּש ַעת ַמ ֲע ֶּשה ָ‬ ‫מאל איז‬ ‫אויפא ָ‬ ‫ַ‬ ‫דארטן שוין ַא ְּּת ִפ ָּלה‪,‬‬ ‫האט ער ַאריינגעשטעלט ָ‬ ‫עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ָ ,‬‬ ‫איבערלאזן‪ ,‬ווייל‬ ‫ָ‬ ‫זאל אים נישט‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫הוא ָ‬ ‫דארט געלעגן שוין ַא ְּת ִפ ָלה [ ַאז] ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫ָ‬ ‫מאל רעדן ְּלטוֹ ַבת ָה ִענְּ יָ ן [כדי להחזירם בתשובה‪ ,‬ולקיים בהם מצות הכנסת‬ ‫ַאז ער מוז ַא ָ‬ ‫דא ָאט איז געלעגן ַא ְּּת ִפ ָּלה צו‬ ‫אורחים]‪ ,‬ער מוז רעדן מיט עוֹ ְּב ֵּדי ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה‪[ .‬ולכן] ָ‬ ‫הוא‪ַ ,‬אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪.‬‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫ס'איז ביידע ֱא ֶּמת ְּויַ ִציב‪.‬‬ ‫קלא‬ ‫המשך ישוב קושיא יא‬ ‫ולפי האמור שפיר יש טעם נכון למה שנכתב ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬לאחר וַ ַי ְרא וַ ָי ָרץ לִ ְק ָר ָ‬ ‫אתם‪ .‬כי באמת שם‬ ‫מקומו‪ ,‬שהרי לא חשש על שעת 'ההליכה' וריצה לקראתם‪ ,‬אלא על שעת 'הדיבור' עמהם לאחר שבא אצלם‪ .‬ואף‬ ‫שהיה יכול להקדימו‪ ,‬מכל מקום לא רצה להקדימו בתפלה מפורשת בפני עצמו‪ ,‬משום שרצה להכליל התפילה‬ ‫בתוך דיבורו עם האנשים‪ ,‬בכדי להסתיר התפילה מפני המקטרג‬ ‫דעמאלטס [לאחר ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫אתם‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫געהאט‬ ‫ַ‬ ‫לאץ‬ ‫האט 'די' ְּּת ִפ ָּלה הערשט פ ַ‬ ‫ממילא ָ‬ ‫פאר‬ ‫געהאט ַ‬ ‫ַ‬ ‫האט מוֹ ָרא‬ ‫זאגן‪[ ,‬ווייל] ער ָ‬ ‫גארנישט געקענט ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫האט ער ָ‬ ‫ווייל] 'פריער' ָ‬ ‫ווילאנג ער וועט נישט רעדן צו די ַמ ְּל ָא ִכים [דהיינו לפי דעתו] צו די מענטשן‬ ‫ַ‬ ‫ַא ְּמ ַק ְּט ֵּרג‪,‬‬ ‫ווארטן‬ ‫האט ער געמוזט ַ‬ ‫[דאז כשמעוטף התפילה בסתם דיבורים‪ ,‬אין המקטרג מרגיש בזה‪ .‬ולכן] ָ‬ ‫דעמאלטס‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מיט דער ְּת ִפ ָלה ביז‬ ‫קלב‬ ‫אלא דיען שמכל מקום היה ראוי להקדים תפילה זו שעל שעת הדיבור עמהם‪ ,‬טרם שהתחיל אף לילך אצלם‪ .‬לזה‬ ‫כתב רש"י שבאמת היה ראוי לכתוב תחילה‪ ,‬אלא שדרך המקראות לדבר כן‪ .‬דאפילו בחד עניינא הדרך כן היכא‬ ‫שיש טעם בדבר‪ ,‬וכמו שכתב הנזה"ק שם בפסוק ל ֹא יָ דוֹ ן רו ִחי‪ .‬והכא נמי איכא טעם בדבר‪ ,‬כי אברהם רצה‬ ‫להסתיר התפילה מפני המקטרג‪ ,‬ולכן הלביש אותו בתוך דיבורו עם המלאכים‪ ,‬לאחר שכבר בא אצלם‪ ,‬אף אם‬ ‫נימא שכבר התפלל גם קודם ההליכה אצלם‬ ‫זאגן‬ ‫געדארפט צו ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאך' גיווען‬ ‫און אפילו ִאם ִת ְּמ ָצא לוֹ ַמר [ ַאז] ער העט עס ' ָ‬ ‫דאך'‬‫ווארן ווען ער רעדט שוין איז דעך ' ָ‬ ‫צוגעגאנגען‪ָ .‬‬ ‫ַ‬ ‫גאר‬ ‫פריער‪ ,‬איידער ער איז ָ‬ ‫שוין אפשר ַאביסל שפעט‪ ,‬ס'העט בעסער געווען פריער‪.‬‬ ‫מאל [בשעת הדיבור‬‫אויפא ָ‬ ‫ַ‬ ‫[אמנם] ס'איז אים ָאבער בעסער געווען ַאזוי‪ַ ,‬אז ס'איז‬ ‫רוג [כי המקטרג לא ירגיש‬‫האט נישט קיין ִק ְּט ּ‬ ‫להמלאכים‪ ,‬ולא בדיבור נפרד להקב"ה]‪ ,‬ווען ס' ָ‬ ‫דאס' געזוכט‪.‬‬‫האט ער ' ָ‬ ‫בתפלתו‪ ,‬כיון שהוא מלובש עם הדיבור לאנשים]‪ .‬איבערדעם ָ‬ ‫כה‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫געהאט פריער [והיה ראוי לכתוב קודם‬ ‫ַ‬ ‫לאץ‬ ‫האט פ ַ‬ ‫זאגט ער [ברש"י] ַאז ס' ָ‬ ‫דאס' ָ‬ ‫[און] ' ָ‬ ‫ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫את ם‪ ,‬אלא דדרך המקראות לדבר כן‪ ,‬במקום שיש איזה סיבה לזה‪ ,‬וכעין מה שמפרש הנזר‬ ‫הקודש על פסוק לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי ָב ָא ָדם (וכדלעיל באות לג)‪ .‬ומיושב דברי רש"י מה שמדמה אלו הב' פסוקים‬ ‫אהדדי‪ ,‬וסרו כל תלונות המפרשים בזה‪ ,‬המובאים לעיל בקושיא יא]‪.‬‬ ‫קלג‬ ‫הקדמה לישוב קושיא יא (באופן שני)‬ ‫או יש לפרש דהוא על דרך שאמר הכתוב וְ ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְק ָראו וַ ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה‪,‬‬ ‫דהכוונה דכבר בשעה שמכין עצמו במחשבתו להתפלל‪ ,‬כבר עונה לו השי"ת‬ ‫נאך ַאנדערש אויך [בטעם שכתב רש"י שהיה ראוי לכתוב זה‬ ‫זאגן ָ‬ ‫גאר קען מען ָ‬ ‫ָאדער ָ‬ ‫אתם‪ ,‬אף שלדרכינו שפיר אמר זה לאחר שכבר הלך לקראתם]‪.‬‬ ‫קודם ַו ַי ְּרא ַו ָי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫קלד‬ ‫או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה (ישעי' סה‪ ,‬כד)‪.‬‬‫[דהנה כתיב] ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ‬ ‫פאר ַה ָ ּקדוֹ ש‬ ‫זאגן ַא ְּּת ִפ ָּלה ַ‬ ‫דאווענען‪ ,‬מ'גייט ָ‬ ‫פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ַאז מ'גייט ַ‬ ‫ַ‬ ‫מאל [אינעם‬ ‫אויפא ָ‬ ‫ַ‬ ‫פאלן'‬ ‫רא ּפ ַ‬ ‫קאן נישט ' ַא ָ‬ ‫נות‪ ,‬מ' ָ‬ ‫האבן ִה ְּת ּבוֹ נְּ ּ‬ ‫הוא‪ ,‬מוז מען ָ‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫ָּב ּ‬ ‫דאווענען ַאריין]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫קלה‬ ‫ומצינו במשנה דחסידים הראשונים ָהיו שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת ו ִמ ְת ַפ ְללִ ין‪ְ ,‬כ ֵדי ֶּש ְיכַ ְונו ֶּאת לִ ָבם לַ ָמקוֹ ם‪[ .‬וכבר פירשו‬ ‫בלשון המשנה 'ו ִמ ְת ַפ ְללִ ין' ְכ ֵדי ֶּש ְיכַ ְונו לִ ָבם לַ ָמקוֹ ם‪ ,‬דבאותה שעה 'התפללו' שיוכלו לכוון בתפלתם אחר כך בשעת‬ ‫עיקר התפלה]‬ ‫יו שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת‬ ‫דאךנג [במאמר המשנה]נב ֲח ִס ִידים ָה ִראשוֹ נִ ים ָה ּ‬ ‫מ'טייטשט ָ‬ ‫זאגן‬‫געדארפט ָ‬ ‫ַ‬ ‫נו ֶּאת ִל ָּבם ַל ּ ָמקוֹ ם‪[ .‬דלכאורה] ער העט גיווען‬ ‫' ּו ִמ ְּת ּ ַפ ְּּל ִלין' ְּּכ ֵּדי ֶּש ְּ ּי ַכ ְּ ּו ּ‬ ‫שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת 'קוֹ ֶּדם ַה ְּת ִפ ָלה'‪ְּ ,‬כ ֵּדי ֶּש ְּי ַכ ְּונו ֶּאת ִל ָבם ַל ָמקוֹ ם‪[ .‬שהרי ענין] ' ִמ ְּת ַפ ְּל ִלין'‬ ‫רוואס איז ער‬ ‫פא ָ‬ ‫האבן ְּמ ַכ ֵּון געווען ִל ָבם ַל ָמקוֹ ם‪ַ .‬‬ ‫דערנאך ווי זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך געווען [רק]‬ ‫איז ָ‬ ‫ַמ ְּק ִדים דעם ' ּו ִמ ְּת ּ ַפ ְּּל ִלין'‪.‬‬ ‫קלו‬ ‫זאגן זיי ְּפ ַשטנג ַאזוי‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האבן זיי געטון [אין] 'די' ָש ָעה [ ַא ַחת]‪.‬‬ ‫וואס ָ‬ ‫[ווייל] ָ‬ ‫דאך נישט געלערנט‪[ ,‬שהרי] די גמרא‬ ‫האבן זיי ָ‬ ‫דאך [ ַאז אין] די ָש ָעה ָ‬ ‫ס'שטייט ָ‬ ‫דאך אויסגעפעלט [ ַא עקסטערע ברכה מן השמים לתורתם‪ ,‬וכמו שהקשו]‬ ‫האט ָ‬ ‫זאגטנד [ ַאז] ס' ָ‬ ‫ָ‬ ‫ימת נַ ֲע ִשית‪.‬‬ ‫תורתן [האיך משתמרת‪ ,‬ומלאכתן] ֵּא ַ‬ ‫נב במשנה ברכות (ל‪ :):‬אין עומדין להתפלל‪ ,‬אלא מתוך כובד ראש‪ .‬חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת‬ ‫ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים‪[ .‬ובמשניות (ה‪ ,‬א) הגירסא‪ ,‬כדי שיכוונו 'את לבם למקום'‪ .‬וכלשון רבינו]‪.‬‬ ‫נג באמרי פנחס [מקאריץ] (שער התפלה אות פו‪ ,‬ובדפו"י ליקוטי הש"ס אות יא)‪ :‬חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת‬ ‫ומתפללין כדי שיכוונו לבם וכו'‪ ,‬בשם הרב‪ ,‬דהוי ליה לומר בהיפך‪ ,‬שוהין 'כדי שיכוונו בתפלתם' ומתפללין‪.‬‬ ‫ותירץ דזה גופא היו מתפללין‪ ,‬שיוכלו לכוין וכו'‪.‬‬ ‫ובבארות המים (להרה"ק מהרצ"ה מרימנוב)‪ :‬חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו‬ ‫את לבם לאביהם שבשמים‪ .‬היינו בהשעה האחת היתה זאת תפלתם להקב"ה‪ ,‬שיוכלו להתפלל בכוונה עצומה‬ ‫לאבינו שבשמים‪.‬‬ ‫נד בגמרא ברכות (לב‪ :):‬תנו רבנן‪ ,‬חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת‪ ,‬ומתפללין שעה אחת‪ ,‬וחוזרין ושוהין‬ ‫שעה אחת‪ .‬וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום [פירש"י‪ :‬לשלש תפלות] בתפלה‪ ,‬תורתן היאך משתמרת‪ ,‬ומלאכתן‬ ‫היאך נעשית‪ ,‬אלא מתוך שחסידים הם‪ ,‬תורתם משתמרת [בתוך לבם‪ ,‬שאין תלמודם משתכח]‪ ,‬ומלאכתן מתברכת‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כו‬ ‫האבן זיי געטון [אין] די ָש ָעה‪.‬‬ ‫וואס ָ‬‫[ואם כן] ָ‬ ‫קאנען ְּמ ַכ ֵּ ּון ֶּאת ַה ֵּּלב‬ ‫זאלן זיך ָ‬ ‫האבן זיי ' ִמ ְּת ּ ַפ ֵּּלל געווען' ַאז זיי ָ‬ ‫נאר אין] די ָש ָעה ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫זיין [לאחר מכן בשעת התפלה ממש]‪.‬‬ ‫הוא [שיזכה לכוון את הלב‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫צו דעם ַאליין ברויך מען ַא ְּּת ִפ ָּלה צו ַה ָ ּקדוֹ ש ָּב ּ‬ ‫בתפלתו]‪.‬‬ ‫גארנישט‪ ,‬נישט ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען ְּּב ּ ֶּפה‪,‬‬ ‫האבן זיי נישט געטון ָ‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫[וממילא]‬ ‫נו ֶּאת ִל ָּבם‬ ‫נאר שוֹ ִהין ָש ָעה ַא ַחת‪ ,‬און [אין] דער ָש ָעה איז געווען ' ּו ִמ ְּת ּ ַפ ְּּל ִלין' ְּּכ ֵּדי ֶּש ְּ ּי ַכ ְּ ּו ּ‬ ‫ָ‬ ‫ַל ּ ָמקוֹ ם‪.‬‬ ‫קלז‬ ‫ועל דרך זה היה כאן אצל אברהם אבינו‪ ,‬שהוא כבר הכין עצמו במחשבתו לתפלה זו‪ ,‬עוד טרם שהלך ורץ לקראת‬ ‫המלאכים‪ ,‬וכבר אז מילא הקב"ה את שאלתו‪ .‬אלא שדיבור התפילה בפועל היה לאחר שכבר בא אצלם‪ ,‬ועיטף‬ ‫אותו בתוך דיבורו עמהם‬ ‫דא אויכעט‪.‬‬ ‫ַאזוי איז ָ‬ ‫זאגן ַא ְּת ִפ ָלה‪[ ,‬צו] בעטן דעם‬ ‫געוואלט ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא‬ ‫האט ָ‬ ‫געגאנגען‪ ,‬ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫ינו איז‬ ‫ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫נות [והתפלל‬ ‫געהאט 'פריער' ִה ְּת ּבוֹ נְּ ּ‬ ‫ַ‬ ‫האט ער‬‫אייבירשטען ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪ָ .‬‬ ‫במחשבה שיוכל לכוון בתפלתו]‪.‬‬ ‫אתם‪[ ,‬בבחינת] עוֹ ד‬ ‫פארן' ַו ַ ּי ְּרא ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫טאקע ָאנגעהויבן ' ַ‬ ‫דאס ַ‬ ‫האט זיך ָ‬ ‫ממילא ָ‬ ‫או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה [דכבר בעת ההכנה לתפלה במחשבה‬ ‫ֵּהם ְּמ ַד ְּב ִרים ַו ֲאנִ י ֶּא ְּש ָמע‪ֶּ ,‬ט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ‬ ‫והתבוננות‪ ,‬מאז כבר עונה הקב"ה למלאות שאלתם]‪.‬‬ ‫האט אים 'שוין' געענטפערט‪.‬‬ ‫דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫קלח‬ ‫נאר‬ ‫או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה‪ ,‬אם כן יוקשה] ָ‬ ‫דאךנה [דלכאורה אם יתקיים ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ‬ ‫ס'שטייט ָ‬ ‫זאגן' [התפלה גם בפה‪ .‬ולתרץ זה ממשיך הפסוק עוֹ ד ֵּהם ' ְּמ ַד ְּּב ִרים'‪,‬‬ ‫נאך ' ָ‬ ‫דארף מען ָ‬ ‫רוואס ַ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫דצריך עוד גם דיבור התפלה‪ ,‬בכדי שיהיה] ' ַו ֲאנִ י' ֶּא ְּש ָמע‪[ ,‬דכל מקום שנאמר ' ַו ֲאנִ י' היינו] ֲאנִ י ּו ֵּבית‬ ‫דִּ ינִ ינו‪[ ,‬ולזה צריך לומר בפה‪ ,‬כדי שגם המלאכים בית דין שלמעלה ידעו תפלתו]‪.‬‬ ‫ובירושלמי ברכות (דף לז‪ :).‬אימתי עוסקין בתורה‪ ,‬אימתי עוסקין במלאכתן‪ .‬אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר‪,‬‬ ‫על ידי שהיו חסידים‪ ,‬היתה ברכה ניתנת בתורתן‪ ,‬וברכה נתנה במלאכתן‪.‬‬ ‫נה‬ ‫בייטב לב פרשת ויצא (ד"ה ויצא יעקב וגו'‪ ,‬במדרש שיר למעלות)‪ :‬ויתבאר בהקדם לפרש המדרש בשלח (שמות רבה‬ ‫או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה‪ ,‬הקב"ה יודע מה‬‫כא‪ ,‬ג) על הפסוק (בשלח יד‪ ,‬טו) ַמה ִת ְּצ ַעק ֵּא ָלי וגו'‪ ,‬הדא הוא דכתיב ְּו ָהיָ ה ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ‬ ‫בלבו של אדם קודם שמדבר וכו'‪ ,‬על כן נאמר ַמה ִת ְּצ ַעק ֵּא ָלי וגו'‪ .‬והקשה היפה תואר (שם ד"ה לכך כתיב)‪ ,‬אם כן‬ ‫כל תפלה למה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והוא תימה‪ ○ .‬והנראה בזה על פי דברי הרמב"ם (עי' ספר העיקרים ד‪ ,‬יח) על ענין ְּת ִפ ָלה‪,‬‬ ‫ֲה ִכי הקב"ה משתנה חלילה מלא רוצה אל רוצה‪ .‬אבל הענין‪ ,‬כי מקור הטוב רוצה להטיב‪ ,‬אלא שאין האדם ראוי‬ ‫וכדאי‪ ,‬בלתי על ידי שמאמין בה' שהוא המציל‪ ,‬ומבלעדו אין אלקים‪ ,‬ובזכות 'אמונה' נעשה כלי מוכשר‪ ,‬לקבל‬ ‫הטוב מאת השי"ת‪ ○ .‬אלא דלכאורה אכתי סגי באמונה שבלב‪ ,‬ומה צריך להוציא התפלה בביטוי שפתים‪ .‬אבל‬ ‫הענין‪ ,‬כי ֶּמ ֶּל ְּך ְּּב ִמ ְּש ּ ָפט יַ ֲע ִמיד ָא ֶּרץ (משלי כט‪ ,‬ד)‪ ,‬ויש מיימינים ומשמאילים‪ ,‬והשי"ת רוצה שיהיה בהסכמת‬ ‫כולם‪ ,‬והם אינם יודעים מחשבה שבלב‪ ,‬לכן צוה להתפלל בפה‪ ,‬למען ידעו הכל על ידי תפלה שמבטא בשפתים‬ ‫או ַו ֲאנִ י ֶּא ֱענֶּ ה‪[ ,‬ומכל מקום] עוֹ ד ֵּהם ְּמ ַד ְּ ּב ִרים בפיהם‪,‬‬ ‫כח אמונתו‪ ,‬ויסכימו למלא בקשתו‪ .‬וזהו שנאמר ֶּט ֶּרם יִ ְּק ָר ּ‬ ‫למען ' ַו ֲאנִ י' ‪ -‬כלומר אני ובית דיני ‪ֶּ -‬א ְּש ָמע‪ ○ .‬ולזה אמר לו כאן ַמה ִת ְּצ ַעק ֵּא ָלי‪ ,‬הלא אני יודע אמונתם‪ ,‬ואי‬ ‫משום מלאכי השרת שאינם יודעים מחשבות אדם‪ ,‬על זה אמר ַד ֵּבר ֶּאל ְּבנֵּ י יִ ְּש ָר ֵּאל ְּויִ ָסעו‪ ,‬ובזה יראו לחוץ כח‬ ‫אמונתם ותוקף חזקם בה'‪ ,‬ואין צריך לתפלה‪ ,‬והבן‪[ - .‬וראה עוד ענין זה באורך וביתר ביאור‪ ,‬בקדושת יום טוב פרשת‬ ‫בשלח (עה"פ ה' ילחם לכם) ‪ .‬וכנראה שגם שם כוונתו לדברי הייטב לב דלעיל‪ ,‬לפי סדר וסגנון הצעת הדברים‪ ,‬וכמו שבפרשת‬ ‫יתרו (עה"פ משה ידבר וגו') מביא להדיא פירוש זה בשם הייטב לב]‪.‬‬ ‫נו כמבואר בבמדבר רבה (ג‪ ,‬ד)‪ :‬רבנן אמרי‪ ,‬כל מקום שנאמר בו ' ַו ֲאנִ י'‪ ,‬כביכול הקב"ה ובית דינו‪.‬‬ ‫כז‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫נאר 'אינזין' די ְּת ִפ ָלה‪,‬‬ ‫האט ָ‬ ‫דאך גענוג ַאז מ' ָ‬ ‫פארן ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים איז ָ‬ ‫ָאבער ַ‬ ‫[שהרי] ַק ֵּמי ְּש ַמ ָיא ַג ְּליָ א [גם המחשבה]‪.‬‬ ‫קלט‬ ‫וממילא לא יוקשה מהא דלא אמרינן בחד עניינא אין מוקדם ומאוחר‪ ,‬דבאמת נכתב במקומו בשעת הדיבור בפועל‪,‬‬ ‫אלא שכתב רש"י דמכל מקום היה ראוי להקדימו‪ ,‬לפי שכבר מאז נענה ונתקבל שאלתו‪ .‬ועל זה הביא מהפסוק לא‬ ‫ידון רוחי‪ ,‬דאף שהגזירה התחילה מקודם‪ ,‬נכתב זה אחר כך משום שבפועל היה הדיבור לנח אחר כך‪ ,‬וכמו כן‬ ‫הכא נכתב לאחר כך מטעם שאז היה הדיבור בפועל‬ ‫נאר ְּּב ִדי ּב ּור‬ ‫פאר' ַו ָ ּי ָרץ ִל ְּק ָר ָ‬ ‫אתם‪ָ ,‬‬ ‫טאקע ָאנגעהויבן [במחשבה] ' ַ‬ ‫האט זיך ַ‬ ‫די ְּּת ִפ ָּלה ָ‬ ‫דערנאך'‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ראפגעקומען '‬ ‫איז עס ַא ָ‬ ‫איבערדעם איז ביידע ֱא ֶּמת‪ ,‬איז נישט קיין ַק ְּשיָ א [פון] ֵּאין מו ְּק ָדם ו ְּמ ֻא ָחר ַבתוֹ ָרה‬ ‫דאך עס ַאזוי געווען [כסדר שנכתבה בתורה]‪.‬‬ ‫[בחד עניינא]‪ ,‬ווייל ְּּב ִד ּב ּור איז ָ‬ ‫קמ‬ ‫געדארפט שטיין פריער [על שם שעת‬ ‫ַ‬ ‫נאר‪ַ [ ,‬אז] ס'העט אפשר גיווען‬ ‫רש"י ָ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫נאר דֶּּ ֶּר ְּך ַה ּ ִמ ְּק ָראוֹ ת ְּל ַד ֵּּבר ֵּּכן [לספר‬ ‫המחשבה וההכנה‪ ,‬שהרי מאז כבר נתקבלה שאלתו לפני ה']‪ָ .‬‬ ‫הענין] ווען ס'געשעט ְּּב ִדי ּב ּור‪.‬‬ ‫רו ִחי ָב ָא ָדם‪ ,‬קען זיין ס'איז געווען פריער [נגזר‬ ‫ַאזוי ווי די ְּג ֵּז ָירה פון לֹא יָ דוֹ ן ּ‬ ‫דאך‪,‬‬‫טאקע די ַק ְּשיָ א איז ָ‬ ‫געזאגט שפעטער‪ַ .‬‬ ‫ָ‬ ‫האט מען עס‬ ‫פאר נ ַֹח'ן ָ‬ ‫למעלה]‪ָ ,‬אבער ַ‬ ‫געזאגט [ ְּו ָהיו יָ ָמיו] ֵּמ ָאה ְּו ֶּע ְּש ִרים ָשנָ ה‪ ,‬ווייל ס'איז געווען [שוין] פון פריער‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬‫מ' ָ‬ ‫דערנאך'‪ ,‬ווייל ' ַו ּי ֶּ‬ ‫ֹאמר' ה' [לֹא יָ דוֹ ן רו ִחי וגו']‪ ,‬ווען‬ ‫ָ‬ ‫רוואס שטייט עס '‬ ‫פא ָ‬ ‫די גזירה‪ .‬איי ַ‬ ‫שפעטער‪.‬‬ ‫טאקע געווען ּ‬ ‫פאר נ ַֹח'ן איז עס ַ‬ ‫יע געווען ַ‬ ‫האט עס מוֹ ִד ַ‬ ‫מ' ָ‬ ‫ש ָבה איז עס געווען פון פריער‪ָ [ ,‬אבער]‬ ‫האט זיך ָאנגעהויבן פון פריער‪ְּּ ,‬ב ַמ ְּח ָ‬ ‫איי ס' ָ‬ ‫יב ּור‪ ,‬איז נישט קיין‬ ‫ְּ‬ ‫ביים בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז דער ֶּד ֶּרך [ ַאז] ער הייבט ָאן פונעם דִּ ּ‬ ‫דאך‬‫ַק ְּשיָ א [מהכלל שאין אומרים] ֵּאין מו ְּק ָדם ו ְּמ ֻא ָחר ַבתוֹ ָרה [בחד עניינא]‪ ,‬ווייל ס'איז דעך ָ‬ ‫דאס שוין נישט קיין שום‬ ‫דאך עס ַאזוי געווען‪ ,‬איז ָ‬ ‫ַאזוי געווען ְּּב ִדי ּב ּור‪ְּ ,‬ל ַמ ֲע ֶּשה איז ָ‬ ‫ַק ְּשיָ א‪[ .‬וזה שהביא רש"י כאן לדוגמא מהפסוק דהתם]‪.‬‬ ‫קמא‬ ‫הקדמה לעוד ביאור בתפלת אברהם‪ַ :‬אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‬ ‫נאך ַא ַכ ָונָ ה אין דער ְּת ִפ ָלה פון ַאל נָ א ַת ֲעבֹר‬ ‫לאמיר זען‪ ,‬קען ָאבער זיין ָ‬ ‫‪ -‬היצט ָ‬ ‫ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪.‬‬ ‫געזאגט [דברי המדרש שבפסוק ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב איך שוין פריער‬ ‫דאס ָ‬ ‫[דהנה] ָ‬ ‫(ההמשך לאות זה‪ ,‬להלן באות קמג)‬ ‫שגילה לו הקב"ה עד סוף כל הדורות]‪- .‬‬ ‫קמב‬ ‫ישוב קושיא ז‬ ‫ונחזור לביאור מה שנגלה הקב"ה עליו בחלקו של ממרא‪ ,‬דיובן זה לפי האמור דבמקום מעשה או דיבור מצוה‪,‬‬ ‫המקום עצמו נעשה מקודש‪ ,‬ומסוגל השראת השכינה‪ ,‬ועל כן נגלה עליו הקב"ה גם אחר כך במקום ההוא בחלקו‬ ‫של ממרא‬ ‫רוואס איז‬ ‫פא ָ‬‫זאגן פריער [להשלים לבאר מה שהתחלתי לעיל (באות צז)] ַ‬ ‫קודם וועל איך ָ‬ ‫האט אים געגעבן די ֵּע ָצה‪.‬‬ ‫דאס געווען [שנגלה עליו הקב"ה] ְּּב ֵּאלֹנֵּ י ' ַמ ְּמ ֵּרא'‪[ ,‬ווייל] ַמ ְּמ ֵּרא ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך געווען זייער ַאן‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫[אמנם יובן זה לפי האמור לעיל (באות קג‪-‬קח) דנמצא] ָ‬ ‫זאגט [דיבורי קודש‬ ‫זאך ַאז מ' ָ‬ ‫זאך [מצות מילה של אברהם‪ .‬און ביי] ַאן ערנסטע ַ‬ ‫ערנסטע ַ‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫כח‬ ‫דו ָשה‪[ ,‬און] ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה‪.‬‬ ‫דאס איז ַמ ְּמ ִש ְּ‬ ‫יך ַה ְּש ָר ַאת ְּק ּ‬ ‫ומצוה] און מ'טוט [ ַא מצוה]‪ָ ,‬‬ ‫דו ָשה‪ ,‬איז‬ ‫באקומען ַא ְּק ּ‬ ‫האט ַ‬ ‫לאץ' ָ‬ ‫[וממילא במקום שנתן העצה לקיים מצות מילה] דעס ' ּפ ַ‬ ‫עס געווען ' ְּמסו ָגל' אויף ַה ְּש ָר ַאת ַה ּ ְּש ִכינָ ה‪.‬‬ ‫וואס די זענען געווען ִמ ְּש ַת ֲח ִוים‬ ‫ַאזוי ווי די זעלבע [ממה שביארתי לעיל (באות קט‪-‬קטו)] ָ‬ ‫לאץ פון טו ְּמ ָאה‪.‬‬ ‫יהם‪ ,‬ווייל זיי זענען געקומען פון דעם ּפ ַ‬ ‫ְּל ָא ָבק ַר ְּג ֵּל ֶּ‬ ‫לאץ פון‬ ‫פארקערט‪ ,‬ס'איז געווען ַא ּפ ַ‬ ‫[כמו כן זה לעומת זה] ְּּב ֵּאלוֹ נֵּ י ַמ ְּמ ֵּרא איז געווען ַ‬ ‫דו ָשה‪[ ,‬לפיכך] נִ ְּג ָלה ֵּא ָליו ה' ְּּב ֶּח ְּלקוֹ ‪.‬‬ ‫ְּק ּ‬ ‫קמג‬ ‫המשך הקדמה לעוד ביאור בתפלת אברהם‪ַ :‬אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‬ ‫(עד אחר אות קסב)‬ ‫ונראה עוד דתפלת אברהם לא היתה לשעה בלבד‪ ,‬רק עבור כל הדורות הבאים‬ ‫נאך ַא‬‫נאך עפעס‪ָ ,‬‬ ‫קאן זיין ליגט ָ‬ ‫נאר [בתפילת] ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪ָ ,‬‬ ‫דארט ָ‬ ‫ָ‬ ‫(המשך וסיום ענין זה ‪ ,‬להלן באות קסד)‬ ‫זאך‪.‬‬ ‫גרעסערע ַ‬ ‫קמד‬ ‫ישוב קושיא טו‬ ‫וכמו שמצינו גם בתפלת אברהם על הצלת סדום‪ ,‬שקשה לכאורה דלאיזה צורך הודיע לו הקב"ה דינה של סדום‪,‬‬ ‫אם לבסוף לא פעל בתפלתו להציל אותם‪ ,‬ונמצא שעוד נצטער בחנם עוד קודם שידעו מזה שאר בני אדם‬ ‫גאנצע ְּת ִפ ָלה [שעל סדום‪ ,‬שבשביל זה נאמר] ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם‬ ‫ילא די ַ‬ ‫[דהנה] ֵּמ ָ‬ ‫פאר ְּסדוֹ ם‪[ ,‬על זה יוקשה שהרי]‬ ‫האט ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען ַ‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪ ,‬די ְּּת ִפ ָּלה ָ‬ ‫דא‬‫וואס איז ָ‬ ‫גארנישט [ונאבדו לבסוף‪ ,‬ואם כן] ָ‬ ‫דאך נישט גע' ּפוֹ ֵּעל'ט ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫לכאורה ער ָ‬ ‫יע‬ ‫דאס] מוֹ ִד ַ‬ ‫געוואלט [ ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬‫זאך ַאז דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫זא גרויסע ַ‬ ‫געווען ַא ַ‬ ‫זיין‪[ ,‬און אים] ְּמ ַצ ֵּער זיין ְּב ִח ָנם‪.‬‬ ‫קמה‬ ‫דאך‬ ‫גארנישט‪ ,‬איז מען ָ‬ ‫קאן נישט אויפטון ָ‬ ‫ווי דער חתם סופר ָ‬ ‫זאגטנז‪[ ,‬כי] ַאז מ' ָ‬ ‫דעמאלטס‬ ‫ָ‬ ‫אים ְּמ ַצ ֵּער ְּּב ִח ָ ּנם‪ ,‬פריער פון יעדן‪[ .‬שהרי] ַאן ַאנדערער זעט הערשט די ָצ ָרה‬ ‫רוואס‪.‬‬ ‫פא ָ‬ ‫האבן ַצ ַער‪ַ .‬‬ ‫נאך 'פריער' ָ‬ ‫זאל ָ‬ ‫[בעת שבא]‪ ,‬און 'אים' ווייזט מען פריער‪ ,‬ער ָ‬ ‫קמו‬ ‫אמנם כבר כתבו בביאור הענין‪ ,‬כי באמת לא היתה תפלתו לריק‪ ,‬כי תפלה זו היתה על כל הדורות הבאים‪,‬‬ ‫ובהמשך הדורות עמדה תפלתו להצלת בני ישראל‪ ,‬כשיהיה בתוכם חמשים צדיקים‪ ,‬או אפילו עשרה צדיקים‬ ‫דאס נישט געווען ָל ִריק‪.‬‬ ‫ָאבער [אין] דער ֱא ֶּמת‪ ,‬איז ָ‬ ‫דאך ַאלע ַאזוי‪ַ ,‬אז די ְּּת ִפ ָּלה [שעל סדום] איז ַא‬ ‫דאך יָ דו ַע‪ ,‬ברענגען ָ‬ ‫[ווייל] ס'איז ָ‬ ‫פארן ְּּכ ַלל יִ ְּש ָר ֵּאל געוועזן‪[ .‬שהרי בכל הדורות] אייביג קען אויסקומען [ ַאז] ס'איז‬ ‫ְּּת ִפ ָּלה ַ‬ ‫נז בריש ספר הזכרון (להחת"ס‪ ,‬ד"ה אך ראשית)‪ :‬דודאי מחסדי הבורא יתברך שמו ורב טובו‪ ,‬כי יגלה אזן אנשים‬ ‫טרם בוא צרה וגזרה קשה‪ ,‬אולי יתנו לבם לשוב אל ה' ותתבטל הגזירה‪ .‬והכלל‪ ,‬לֹא יַ ֲע ֶּשה ה' דָּ ָבר ִּכי ִאם ָ ּג ָלה‬ ‫יאים (עמוס ג‪ ,‬ז)‪ ,‬והחלום ההוא אף על פי שמבשר ומגלה גזירה רעה‪ ,‬מכל מקום החלום‬ ‫סוֹ דוֹ ֶּאל ֲע ָב ָדיו ַה ְּ ּנ ִב ִ‬ ‫בעצמו טוב הוא‪ ,‬ומחסדי ה' הוא‪ .‬אמנם יש אשר יחלום דבר טרם יעשה‪ ,‬ואינו כדאי ולא יכול לבטל הגזירה‪,‬‬ ‫ואם עשה יעשה כל פעולותיו לא הועיל כלום‪ ,‬וכל החלומות נתקיימו‪ ,‬אם כן מה תועלת היה שהודיעו לו‬ ‫מקודם מה שיעשה‪ְּ ,‬ו ַד ָ ּיה ְּל ָצ ָרה ְּּב ַש ֲע ָּת ּה‪ ,‬ומדוע כל העולם בנחת עדיין ואינם יודעים מאומה‪ ,‬והוא בצער על‬ ‫חלומותיו אשר הבהילוהו‪ .‬וגם אחר כך בבוא קץ הגזירה הרי הוא עמם בצרה‪ ,‬ואם כן לקח כפלים מיד ה'‪.‬‬ ‫כט‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫זאל זיין צווישן אידן‪ ,‬אפילו ַאזעלעכע‬ ‫יקים‪ ,‬פינף‪ ,‬צען‪ ,‬ווען ס' ָ‬ ‫דא ַאזעלעכע ַצ ִד ִ‬ ‫ָ‬ ‫יקים ווי ס'איז געווען אין ְּסדוֹ ם‪.‬‬‫שוואכע ַצ ִד ִ‬ ‫ַ‬ ‫קמז‬ ‫ואני פירשתי עוד בזה‪ ,‬על פי דברי האריז"ל כי באמת הנשמות של דור המבול והפלגה ואנשי סדום היו נשמות‬ ‫גבוהות‪ ,‬אשר חזרו ונתגלגלו זה בזה‪ ,‬ועדיין לא נתקנו‪ .‬עד שחזרו ונתגלגלו אחר כך בתוך הס' רבוא מישראל שהיו‬ ‫במצרים‪ ,‬ובאותן שיצאו ממצרים וקבלו את התורה‪ ,‬שאז באו על תיקונם‬ ‫נח‬ ‫[ בתועלת תפלת אברהם לדורות‪ ,‬און]‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫לאנג‬‫דאס ַ‬ ‫האב שוין ָ‬ ‫עקסטערדעם‪ ,‬איך ָ‬ ‫וואס] איך וויל נישט‬ ‫גאנץ ֲא ִריכות ‪ַ -‬כ ָמה ִענְּ יָ נִ ים‪ָ [ ,‬‬ ‫האב געטייטשט מיט דעם ‪ַ -‬א ַ‬ ‫איך ָ‬ ‫זאגן ְּב ִקצור דעם ִענְּ יָ ן‪.‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫היצט איבער' ַח ֶּז ְּר'ן‪ .‬איך וועל ָ‬ ‫דאך ַארויס ְּב ֵּפירוש אין‬ ‫זאגט ָ‬ ‫דאך‪ ,‬דער אר"י הקדוש ָ‬ ‫[דהנה] דער ֱא ֶּמת שטייט ָ‬ ‫דאס דּ וֹ ר‬ ‫דאס איז געווען די זעלבע מענטשן‪ָ ,‬‬ ‫פרשת שמות אין שער הפסוקים ‪ַ ,‬אז ָ‬ ‫נט‬ ‫ַה ּ ַמ ּב ּול און דּ וֹ ר ַה ְּפ ָל ָגה‪[ .‬ובאמת] זיי זענען געווען גרויסע מענטשן [עם נשמות קדושות‪,‬‬ ‫געווארן אין דּ וֹ ר‬ ‫ָ‬ ‫מאל ְּמגו ְּל ָגל‬ ‫כא ָ‬‫נא ַ‬ ‫ריינגעפאלן ִמיאוס‪ ,‬און זיי זענען ָ‬ ‫ַ‬ ‫נאר] זיי זענען ַא‬ ‫ָ‬ ‫געווארן אין די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם‪ ,‬און זיי זענען‬ ‫ָ‬ ‫ַה ְּפ ָל ָגה‪ ,‬און זיי זענען [אחר כך] ְּמגו ְּל ָגל‬ ‫דערנאכדעם זענען זיי געקומען קיין ִמ ְּצ ַריִ ם [שחזרו ונתגלגלו‬ ‫ָ‬ ‫ווייטער נישט גוט געווען‪.‬‬ ‫געווארן ביז ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫דארט זענען זיי נִ ְּת ַב ֵּרר [און] נִ ְּצ ָט ֵּרף‬ ‫בבני ישראל שבאו למצרים‪ ,‬און] ָ‬ ‫האבן ְּמ ַק ֵּּבל געווען די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה‪.‬‬ ‫וואס זיי ָ‬ ‫געווארן די ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאגט דער אר"י הקדוש‪.‬‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫נח בס"ג וירא תשי"ז (ובלה"ק נדפס בחידושי תורה תשי"ז)‪ ,‬ועיין שם כל הענין באורך‪.‬‬ ‫נט בשער הפסוקים (פרשת שמות)‪ :‬ענין גלות מצרים וכו'‪ ,‬כבר נתבאר בפרשת ראה במצות זכירת יציאת מצרים‪,‬‬ ‫סיבת הגלות שגלו ישראל בין האומות מה עניינם‪ .‬ואמרנו כי אדם הראשון היה כולל כל הנשמות‪ ,‬והיה כולל‬ ‫כל העולמות‪ .‬וכשחטא נפלו ממנו כל הנשמות ההם לתוך הקליפות‪ ,‬הנחלקות לשבעים אומות‪ ,‬וצריכים ישראל‬ ‫לגלות שם בכל אומה ואומה‪ ,‬ללקט שושני הנשמות הקדושות‪ ,‬שנתפזרו תוך הקוצים ההם וכו'‪ .‬גם נתבאר שם‬ ‫ענין גלות ִמ ְּצ ַריִ ם ‪ ,‬כי אז רוב הנשמות ההם‪ ,‬או כולם‪ ,‬שם היו מעורבות בין הקליפות‪ ,‬הנקראים ִמ ְּצ ַריִ ם‪ .‬ואמנם‬ ‫ענין בחי' הנשמות ההם בפרטות‪ ,‬מי היו‪ ,‬נתבאר (בשער הכוונות) בדרוש פסח ויציאת מצרים ועיי"ש‪ ○ .‬ועתה‬ ‫נבאר ענינם בקיצור וכו'‪ .‬כי כל אותם השדין ורוחין‪ ,‬שנבראו באותם ק"ל שנה שפירש אדם מחוה כנודע‪ ,‬כולם‬ ‫נשמות עליונות קדושות מבחינת הדעת‪ ,‬ונתערבו בקליפות‪ ,‬וצריכות גלגולים רבים לצרפם וללבנם‪ ,‬עד תום‬ ‫חלאתם מהם‪ ,‬ע"י גלגולים רבים וכו'‪ .‬והנה התחלת גלגולם היה בדור המבול‪ ,‬ולהיותם משורש המר ההוא וכו'‪,‬‬ ‫לכן היו מורדים וכופרים בהשי"ת וכו'‪ .‬אחר כך נתגלגלו פעם ב' בדור הפלגה‪ ,‬וגם הם הרעו וכו'‪ .‬אחר כך‬ ‫נתגלגלו פעם שלישית באנשי סדום וכו'‪ ○ .‬והנה אחר שנתגלגלו ג' פעמים בג' דורות הנזכר‪ ,‬וכתיב (איוב לג‪ ,‬כט)‬ ‫הן ָכל ֵּא ֶּלה יִ ְּפ ַעל ֵּקל ַפ ֲע ַמיִ ם ָשלוֹ ש ִעם ָג ֶּבר‪ ,‬אז חזרו להתגלגל פעם רביעי במצרים‪ ,‬בבני ישראל‪ ,‬שהיו נולדים‬ ‫אז בדור הגלות ההוא‪ ,‬ואז התחילו ליתקן וכו'‪ .‬ודע כי ב' בחינות היו‪ ,‬כי יש נשמות שנתקנו לגמרי‪ ,‬ונתגלגלו‬ ‫בבני ישראל ההם‪ ,‬שבדור ההוא אחר שירדו למצרים‪ .‬ויש בהם נשמות שלא נתקנו‪ ,‬ונתגלגלו בבני המצרים‬ ‫עצמם‪ ,‬אותם שמל יוסף וכו'‪ .‬והאנשים האלה לא נתערבו עם שאר המצריים‪ ,‬והיו בעריהם נוהגים מנהג בני‬ ‫ישראל וכו' ‪ ,‬והיו ניכרים משאר המצריים‪ ,‬ולא היו מעורבים בהם וכו' ‪ .‬והרי נתבאר טעם שעבוד וגלות ישראל‬ ‫בדור ההוא‪ ,‬וגם למה היה במצרים‪ ,‬וגם למה היו אותם השעבודים‪ ,‬ואותם הגזרות המשונות וכו'‪ ○ .‬ועתה נבאר‬ ‫ענין גאולתם‪ ,‬ולמה היו על ידי משה רבינו ע"ה‪ ,‬ולכן נבאר ענין משה רבינו ע"ה‪ .‬הנה משה רבינו ע"ה הוא‬ ‫בחינת הדעת עצמו דז"א וכו' ‪ ,‬ונמצאו כי כל ישראל‪ ,‬וגם כל הערב רב שיצאו ממצרים‪ ,‬כולם ענפים וכו' שיצאו‬ ‫מן הדעת עצמו העליון‪ ,‬והם ענפיו של משה רבינו ע"ה ‪ .‬אלא שישראל היו נתקנים‪ .‬והערב רב‪ ,‬לא היו נשמות‬ ‫נתקנים עדיין כפי הראוי להם‪ ,‬כנזכר‪ .‬והנה אותם הענפים שלו וכו'‪ ,‬נתגלגלו בכל אותם הגלגולים הנ"ל‪ ,‬עד‬ ‫שבאו למצרים‪ ,‬ונתגלגלו שם כנזכר וכו' ‪ ,‬והיו נצרפים ומתלבנים ומתבררים הטוב מן הרע‪ ,‬ולא נגמר ברורם‪ ,‬עד‬ ‫תשלום ק"ל שנים ההם‪ ,‬כדוגמת ק"ל שנים שפירש אדם וכו'‪ .‬ואחר שנשלם גלגולם ובירורם‪ ,‬אז נולד משה‬ ‫רבינו ע"ה‪ ,‬כנודע כי משה היה בן פ' שנה בצאתם ממצרים וכו'‪ ,‬כי לא יכול משה שהוא הדעת עצמו הטוב‬ ‫לבא‪ ,‬עד שיתבררו ניצוצותיו הטוב מן הרע‪ ,‬ולכן כשנשלם בירורם נולד הוא וכו'‪[ .‬ועיי"ש עוד באורך‪ ,‬וביאור‬ ‫הענינים על דרך הסוד]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫ל‬ ‫קמח‬ ‫ונמצא כי הנשמות של אנשי סדום‪ ,‬הם עצמן היו הכלל ישראל שעמדו במעמד הנבחר‪,‬‬ ‫ועליהם הוא שהתפלל אברהם אבינו לדורות עולם‪ ,‬ופעל הרבה בעבורם בתפלתו זו‬ ‫וואס זענען געווען אין‬ ‫[ונמצא לפי זה כי] די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם זענען געווען די אידן ָ‬ ‫געשטאנען ביים ַמ ֲע ַמד ַה ִ ּנ ְּב ָחר‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ִמ ְּצ ַריִ ם און זענען‬ ‫פאר די אידן‪.‬‬ ‫האט ער ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען ַ‬ ‫[וממילא בתפלת אברהם על סדום] ָ‬ ‫האב איך געטייטשט מיט דעם‪[ ,‬וכגון מה שדרשו במדרש שאמר‬ ‫סאך ִענְּ יָ נִ ים ָ‬ ‫[און] ַא ַ‬ ‫אברהם בתפלתו] ָח ִל ָלה ְּל ָך בעולם הזה 'ובעולם הבא'‪ ,‬איך וועל עס נישט ַב ֲא ִריכות‬ ‫געזאגט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לאנג‬ ‫האב עס שוין ַ‬ ‫דא‪ ,‬כ' ָ‬ ‫איבער' ַח ֶּז ְּר'ן ָ‬ ‫קמט‬ ‫ומובן שפיר המשך הפסוק ַה ְמכַ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬עם הפסוק וְ ַא ְב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְהיֶּ ה‬ ‫לְ גוֹ י ָגדוֹ ל‪ .‬דהכוונה דלכן יש צורך בתפלתו עליהם‪ ,‬בשביל הגוי גדול שיצאו ממנו‬ ‫[והשתא אתי שפיר קישור הפסוק ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם וגו'‪ ,‬עם הפסוק ְּו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י‬ ‫ָ ּגדוֹ ל ‪ ,‬שהרי אותו הגוי גדול הם אותם עצמם שנידונו בסדום‪ ,‬ואמר הקב"ה שיועיל תפלת אברהם על‬ ‫סדום‪ ,‬עבור הגוי גדול של זרע אברהם שהם עתידין לקבל את התורה (ומיושב קושיא טו)]‪.‬‬ ‫קנ‬ ‫[קושיא יט]‬ ‫ובזה הבנתי עתה גם מה דאיתא במדרש‪ ,‬דכשבא הקב"ה לדון את סדום‪ ,‬בא‬ ‫עם ס' רבוא מלאכים‪ .‬דלכאורה למה הביא לזה מספר ס' רבוא מלאכים דייקא‬ ‫וואס]‬ ‫[דעס ָ‬ ‫רשטאנען מיט דעם‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫האב ַאביסל ַ‬ ‫געהאט היינט‪ ,‬איך ָ‬ ‫ַ‬ ‫האב אינזין‬ ‫איך ָ‬ ‫זיי ברענגען ַא מדרשס‪ַ ,‬אז [ווען] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז געקומען קיין ְּסדוֹ ם‪ ,‬איז ער‬ ‫דאס ֵּבית ִדין ֶּשל ַמ ְּע ָלה‬ ‫וואס זענען] דַּ ָ ּינִ ים געווען‪ָ ,‬‬ ‫שים ִר ּבוֹ א ַמ ְּל ָא ִכים‪ָ [ ,‬‬ ‫געקומען מיט ִש ּ ִ‬ ‫דערנאך איז ער געווען נִ ְּמ ַל ְּך‬ ‫ָ‬ ‫צוזאמגעשטעלט פון ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א‪ .‬און‬ ‫ַ‬ ‫איז [געווען]‬ ‫ינו‪.‬‬ ‫ְּּב ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫ינו ַאזוי גרויס [ ַאז] ער שטייט ַאקעגן ִש ּ ִשים‬ ‫האבן זיי געפרעגט‪ ,‬איז ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫ָ‬ ‫דא ַא ּכ ַֹח‬ ‫יא‪ְּ ,‬ו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל‪ ,‬אין אים איז ָ‬ ‫האט ער זיי געענטפערט ָ‬ ‫ִר ּבוֹ א‪ָ .‬‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים‬ ‫וואס ס'וועט ַארויסקומען‪[ ,‬דעס] ָ‬ ‫פון ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן ָ‬ ‫געזאגט ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪ְּ ,‬ו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה ְּלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ַאזוי ברענגט מען ַא מדרש‪.‬‬ ‫טאקע ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א [מלאכים דייקא]‪.‬‬ ‫רוואס עפעס ַ‬ ‫פא ָ‬ ‫[ולכאורה יש להבין] ַ‬ ‫קנא‬ ‫ישוב קושיא יט‬ ‫אבל להאמור ניחא‪ ,‬כי באותה שעה היה דנין על אותן הנשמות שהם עצמם היו הס' רבוא שרשי נשמות ישראל‪.‬‬ ‫והוא כדרך שמצינו במעמד הנבחר‪ ,‬שבאו ס' רבוא מלאכים וקשרו כתרים לס' רבוא מישראל‪ ,‬שנשלח מלאך אחד‬ ‫לכל אחד ואחד‬ ‫האט מען ַדן געווען די ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן‬ ‫דארטן ָ‬ ‫[אבל לדברי האר"י ז"ל ניחא] ווייל ָ‬ ‫ס הובא בדרשות ר"י אבן שועב (בפרשתן) וז"ל‪ :‬ובמדרש אמר‪ ,‬אתה מוצא כשהקב"ה רצה לגרש לאדם הראשון‬ ‫מגן עדן‪ ,‬לא רצה לדונו אלא בפמליא של מעלה‪ ,‬שבעים שרים כנגד שבעים סנהדרין שהיו בעצת הבריאה וכו'‪.‬‬ ‫○ וכן כשרצה לעשות דין בסדום‪ ,‬לא רצה לעשות אלא בששים רבוא מלאכים‪ ,‬ורצה שידון [גם] בתחתונים‪.‬‬ ‫אמרו מלאכי השרת לפניו‪ ,‬רבש״ע‪ ,‬בית דין למעלה ששים רבוא‪ ,‬ואברהם יחידי למטה‪ ,‬ואתה מחשיבו כל כך‪.‬‬ ‫אמר להם ְּו ַא ְּב ָר ָהם ָהיוֹ יִ ְּהיֶּ ה‪ .‬כלומר ששים רבוא יצאו ממנו‪ .‬וכן ָר ַמז ְּו ֶּא ֶּע ְּש' ָך ְּלגוֹ 'י ָגדוֹ 'ל‪ ,‬סופי תיבות ששים‪.‬‬ ‫והביא הקב"ה נפשותם של ששים רבוא ישראל והעמידן באותה ישיבה‪ ,‬ודנן בפמליא של מעלה ושלמטה‪ ,‬וזהו‬ ‫ֵּא ְּר ָדה ָנא וגו'‪.‬‬ ‫לא‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫וואס] יעדער [איד] איז ַאן ַאנדערע ְּב ִחינָ ה‪[ ,‬שהרי] יעדער‬ ‫[שהיו עתידין להתגלגל מאנשי סדום‪ָ ,‬‬ ‫האבן ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א‬ ‫געדארפט ָ‬‫ַ‬ ‫האט ער‬ ‫מענטש איז ַאן עוֹ ָלם ָק ָטןסא‪ ,‬איבערדעם ָ‬ ‫ַמ ְּל ָא ִכים‪.‬‬ ‫רא ּפגעקומען ִש ּ ִשים‬ ‫דאךסב [ ַאז] ביי ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה זענען ָ‬ ‫דאך ַא ָ‬ ‫וואס] ס'שטייט ָ‬ ‫[וכעין ָ‬ ‫האט יעדן ָאנגעטון ַא ֶּּכ ֶּתר‪.‬‬ ‫ִר ּבוֹ א ַמ ְּל ָא ִכים און מ' ָ‬ ‫דאס איז‬ ‫געוואלט ַארויסברענגען פון דעם [מאנשי סדום]‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫האט מען ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫און ָ‬ ‫געגאנגען ַאזוי [די גלגולי הדורות]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬ ‫ָ‬ ‫קנב‬ ‫הקדמה לישוב קושיא טז‪-‬יז‬ ‫והנה איתא עוד בדברי האריז"ל‪ ,‬דהמלאך הלך להפוך את סדום‪ ,‬כדי שיצא משם לוט ויתחבא במערה‪ ,‬ויהא יוצא‬ ‫משם נשמת דוד ומשיח‪ .‬והוא כי על ידי הפיכת סדום‪ ,‬נשתברה כח הקליפה דשם‪ ,‬ויכלו להוציא משם את‬ ‫הנשמות הקדושות של השתלשלות בית דוד ומשיח‬ ‫דא ָאט אין די‬ ‫דאס ָלשוֹ ן אין אר"י הקדוש ָ‬ ‫ס'שטייט ַארויס‪ ,‬מ'זעט עפעס ָ‬ ‫געגאנגען ַל ֲהפ ְֹּך ֶּאת ְּסדוֹ ם‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫וואכעדיגע סדרהסג‪ ,‬אין שער הפסוקיםסד‪ַ [ .‬אז ווען] ער איז‬ ‫ָ‬ ‫זאגט דער אר"י הקדוש‪[ ,‬שמלאך האחד] הלך להפוך את סדום‪ ,‬כדי ֶּש ֵּ ּי ֵּצא ממנה לוֹ ט‬ ‫ָ‬ ‫יח‪.‬‬ ‫[ויתחבא] במערה‪ ,‬ויוצא נִ ְּש ַמת ָמ ִש ַ‬ ‫וואס‬‫דאך ַארויסגעקומען פון די ָ‬ ‫ווארן דָּ ִוד ַה ּ ֶּמ ֶּל ְּך [שהוא מזרע רות המואביה] איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫פארדעם געמוזט איבערקערן‬ ‫האט ער ַ‬ ‫דארט אין דער ְּמ ָע ָרה‪ָ ,‬‬ ‫געווארן ָ‬‫ָ‬ ‫זענען געבוירן‬ ‫האט אויסגעפעלט צו דעם‬ ‫דאס ָ‬ ‫ְּסדוֹ ם‪ ,‬עפעס ַאזוי זעט עפעס אויס‪ַ ,‬אז [הפיכת סדום] ָ‬ ‫סא עיין בתנחומא פקודי (סימן ג)‪ ,‬וכן מבואר הענין בכמה ספרי קדמונים‪.‬‬ ‫סב בגמרא שבת (פח‪ :).‬דרש רבי סימאי‪ ,‬בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע‪ ,‬באו ששים ריבוא של מלאכי‬ ‫השרת‪ ,‬לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים [פירש"י‪ :‬מזיו השכינה]‪ ,‬אחד כנגד נעשה‪ ,‬ואחד כנגד נשמע‪.‬‬ ‫וכיון שחטאו ישראל‪ ,‬ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום [כל אחד ואחד נטל כתר]‪ ,‬שנאמר (תשא לג‪ ,‬ו)‬ ‫ַו ִי ְּתנַ ְּצלו ְּבנֵּ י יִ ְּש ָר ֵּאל ֶּאת ֶּע ְּדיָ ם ֵּמ ַהר חוֹ ֵּרב וכו'‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬וכולן זכה משה ונטלן‪ ,‬דסמיך ליה (שם‪ ,‬ז) ומ ֶֹּשה‬ ‫יִ ַקח ֶּאת ָהא ֶֹּהל [ומשה יקח אותו עדי‪ .‬לשון אחר ֶּאת ָהא ֶֹּהל‪ ,‬לשון ְּב ִהלוֹ נֵּ רוֹ (איוב כט‪ ,‬ג)‪ ,‬והוא היה קירון עור פניו]‪ .‬אמר ריש‬ ‫ֹאשם‪,‬‬ ‫לקיש‪ ,‬עתיד הקב"ה להחזירן לנו‪ ,‬שנאמר (ישעי' לה‪ ,‬י) ו ְּפדויֵּ י ה' יְּ ֻשבון ו ָבאו ִציוֹ ן ְּב ִר ָנה ְּו ִש ְּמ ַחת עוֹ ָלם ַעל ר ָ‬ ‫שמחה שמעולם על ראשם‪.‬‬ ‫ֹאמר ה' זַ ֲע ַקת ְּסדֹם ַו ֲעמ ָֹרה ִכי ָר ָבה וגו'‪ .‬ענין סיפור סדום ועמורה‪ ,‬והיות‬ ‫סג בספר הליקוטים בפרשתן (פרק יח)‪ַ :‬וי ֶּ‬ ‫אלו הג' מלאכים‪ ,‬מיכאל לבשר את אברהם בלידת שרה‪ ,‬וגבריאל להפך את סדום‪ ,‬ורפאל למלט את לוט‪ ,‬וכל‬ ‫אחד בא בשליחותו‪ ,‬ובזמן אחד נתקבצו שלשתם‪ ,‬וטעם היות הכל בזמן אחד ולא נפרדים זה אחר זה‪ .‬להיות כי‬ ‫כן היה צריך‪ ,‬כי כמו שרצה הקב"ה להוציא זרע קדש‪ ,‬ונשמות ישראל שהיו גנוזות קודם שנברא העולם ועד‬ ‫עתה‪ ,‬היו האלפים שנה של תהו‪ ,‬והיה בונה עולמות ומחריבן‪ ,‬ויולד פלוני לפלוני וימת ויולד וכו'‪ ,‬והחריבן במי‬ ‫המבול‪ ,‬וחזר ושתלן בנח עד זמן דור הפלגה‪ ,‬כי הגוים חרוב נחרבו ונתפרדו כל פועלי און‪ ,‬ובזה נבלה עולם‬ ‫התהו‪ ,‬עד שחזר ובנאו באברהם וכו'‪ .‬ואז באברהם מצא כל זרע ישראל‪ ,‬והנשמות שהיו קודם בריאת העולם‬ ‫נמצאו בו‪ ,‬כי עד שם היה העולם של התהו בלי ברית‪ ,‬ולכן לא נתקיימו כי אם בברית שבאברהם‪ ,‬ואז באברהם‬ ‫בראם‪ ,‬והבן‪ ○ .‬ובהיות שכאן נתבשר ביצחק‪ ,‬וזרע ישראל כולם נמצאו בו‪ ,‬כדכתיב (כא‪ ,‬יב) ִכי ְּביִ ְּצ ָחק יִ ָק ֵּרא ְּל ָך‬ ‫זָ ַרע גם כן רצה הקב"ה שנשמתו של משיח שהיתה ג"כ גנוזה קודם בריאת העולם‪ ,‬שנאמר (בראשית א‪ ,‬ב) ְּורו ַח‬ ‫ֱאל ִֹקים ְּמ ַר ֶּח ֶּפת ַעל ְּפנֵּ י ַה ָמיִ ם‪ ,‬זה רוחו של משיח (ילקוט שמעוני‪ ,‬רמז ד)‪ ,‬ותוצאותיו מקדם‪ ,‬רצה עתה גם כן הקב"ה‬ ‫אתי דָּ ִוד ַע ְּבדִּ י‪ ,‬ואמרו רז"ל שמצאו בסדום‪ ,‬בלוט בן אחי‬ ‫ֶּש ֵּ ּי ָר ֶּאה ְּויִ ָּמ ֵּצא‪ ,‬כי היתה אבודה בסדום‪ ,‬שנאמר ָמ ָצ ִ‬ ‫אברהם‪ .‬א"כ מוכרח היה שיבואו שלשתן בזמן אחד‪ ,‬אחד למצא לישראל באברהם‪ ,‬ואחד ַל ֲהפ ְֹּך ֶּאת ְּסדוֹ ם‪ְּּ ,‬כ ֵּדי‬ ‫יח אלקי יעקב‪ ,‬לזה באו שלשתן בזמן‬ ‫ֶּש ֵּ ּי ֵּצא ִמ ּ ָשם לוֹ ט ְּּכ ֵּדי ְּל ִה ְּת ַח ֵּּבא ַּב ְּּמ ָע ָרה‪ ,‬ושם זימן לו יין ויצא משם ָד ִוד‪ְּ ,‬מ ִש ַ‬ ‫אחד‪ ,‬והבן‪[ .‬ועיין עוד בעשרה מאמרות להרמ"ע (מאמר העתים‪ ,‬סימן יט)]‪.‬‬ ‫סד עיין הענין בקצרה גם בשער הפסוקים בפרשתן‪ ,‬אבל מלשון רבינו מוכח שכוונתו לדברי ספר הליקוטים‬ ‫דלעיל‪ .‬ומצוי היה הדבר שרבינו היה מכנה גם ספר הליקוטים בשם שער הפסוקים‪ ,‬כי נדפסו ביחד בכרך אחד‬ ‫תחת שם שער הפסוקים‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לב‬ ‫געווארן צווישן די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם‪,‬‬‫ָ‬ ‫רפאלן‬ ‫פא ַ‬ ‫דארט גיווען ַ‬ ‫ירור‪[ .‬ווייל] ַאז נישט העט ער ָ‬ ‫ִּב ּ‬ ‫נאר‬ ‫געקאנט מוֹ ִציא זיין די נְּ ָשמוֹ ת‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫אין די ִע ְּמ ֵּקי ַה ְּק ִלפוֹ ת‪ ,‬העט מען שווער גיווען‬ ‫צובראכן דעם ּכ ַֹח זייערן‪ ,‬איז‬ ‫ָ‬ ‫האט מען‬ ‫צובראכן די ַאנְּ ֵּשי ְּסדוֹ ם‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ַאזוי‪ַ ,‬אז מ' ָ‬ ‫דו ָשה‪.‬‬ ‫געקאנט מוֹ ִציא זיין די ְּק ּ‬ ‫ָ‬ ‫האט מען‬ ‫געווארן דער ּכ ַֹח פון לוֹ ט'ן‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫נִ ְּמ ַלט‬ ‫דארט פונעם אר"י הקדוש‪ַ ,‬אז מ'קוקט ַאריין אינעווייניג‪.‬‬ ‫ַאזוי זעט עפעס אויס ָ‬ ‫קנג‬ ‫ונמצא שהיה טמון בדינה של סדום ענין 'סוד כמוס' של הכנת הגאולה שלימה‪ .‬ולכן הוצרך הדבר להיות‬ ‫בהסתר גדול מפני השטן המקטרג שלא ירגיש בדבר‪ ,‬וכעין שביארו בענין הדין דעמוני ולא עמונית שהיה‬ ‫בהסתר גדול‪ ,‬עד שכבר יצא דוד המלך‪ ,‬והכל כדי להסתיר מפני הקטרוג‬ ‫יכת ְּסדוֹ ם‪.‬‬ ‫דארט געלעגן אין דעם ֲה ִפ ַ‬ ‫דארט איז געווען ַא גרויסער סוֹ ד איז ָ‬ ‫[ונמצא] ָ‬ ‫מאל‬ ‫ניטא ָ‬ ‫ַ‬ ‫פארדעם‬ ‫דאך ַ‬ ‫האט ָ‬ ‫דאך געווען ְּּבסוֹ ד ָ ּגדוֹ ל‪ ,‬מ' ָ‬ ‫יח איז ָ‬ ‫גאנצע נִ ְּש ַמת ָמ ִש ַ‬ ‫די ַ‬ ‫האט נישט געוואוסט די ֲה ָל ָכה‬ ‫געקאנט ַמ ִתיר זיין פריער [מואבית לבוא בקהל]‪ ,‬מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫נישט‬ ‫דאך ַאלעסו ווייל ס'איז‬ ‫זאגן זיי ָ‬ ‫[פון] ַע ּמוֹ נִ י ְּולֹא ַע ּמוֹ נִ ית מוֹ ָא ִבי ְּולֹא מוֹ ָא ִביתסה‪ַ ,‬אזוי ָ‬ ‫שטארק ְּּבסוֹ ד‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫פארן ִק ְּטרוג‪ ,‬ס'איז געווען זייער‬ ‫געווען [להסתיר הדבר] ַ‬ ‫קנד‬ ‫אתי ָדוִ ד ַע ְב ִדי‪ ,‬ופירשו במדרש‪,‬‬ ‫ועל כל זה נאמר ָמ ָצ ִ‬ ‫היכן מצאתי‪' ,‬בסדום'‪ .‬וכמו שהביא האריז"ל בענין זה‬ ‫דאך דער מדרשסז‪.‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫אתי‪ִּ ,‬ב ְּסדוֹ ם‪ָ .‬‬ ‫יכן ָמ ָצ ִ‬ ‫אתי דָּ ִוד ַע ְּבדִּ י (תהלים פט‪ ,‬כא)‪ֵּ ,‬ה ָ‬ ‫ָמ ָצ ִ‬ ‫האט עס געמוזט זיין‪.‬‬ ‫דארט ָ‬ ‫דאך דער אר"י הקדושסג [אויף דעם מדרש]‪ַ ,‬אז ָ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז געווען ַא גרויסער סוֹ ד‪.‬‬ ‫[און] ָ‬ ‫פאר יעדן‪,‬‬‫טאקע ַא גרויסער סוֹ ד ַ‬ ‫געזאגט‪ ,‬ס'איז ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫נאר דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫ָ‬ ‫אויסזאגן‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ינו'ן קען עס נישט זיין קיין סוֹ ד‪ ,‬איך מוז אים‬ ‫פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫[ ָאבער] ַ‬ ‫האבן נישט‬ ‫טאקע די ַמ ְּל ֲא ֵּכי ַה ּ ָש ֵּרת ָ‬ ‫פאר יעדן איז עס ַא סוֹ ד‪[ .‬און] אפשר ַ‬ ‫כאטשיג] ַ‬ ‫[ ָ‬ ‫האט נישט געוואוסט‪.‬‬ ‫געוואוסט פונקטליך‪ ,‬קיינער ָ‬ ‫קנה‬ ‫ישוב קושיא טז‬ ‫יתי לוֹ ‪ ,‬שהוא המעמד הנבחר של ס' רבוא מישראל‪ ,‬שאז יתוקנו גם נשמות אנשי‬ ‫וזה שאמר הקב"ה ַמ ַתן תוֹ ָרה ִג ִל ִ‬ ‫יתי לוֹ ‪ ,‬שהוא סוד 'הגלות'‪ ,‬שנתן לו הקב"ה לבחור בגלות או 'בגיהנם'‪ ,‬והוא בחר בגלות‬ ‫יהנֹם ִג ִל ִ‬ ‫סדום‪ ,‬וכן ֵג ִ‬ ‫במקום גיהנם‪ .‬ואם כן גם סוד 'הגאולה' ראוי לגלותו‪ ,‬שהוא ענין ִדינָ ה ֶּשל ְסדוֹ ם למחר‪ ,‬שמשם יהא יוצא נשמת‬ ‫משיח שהוא הגואל‬ ‫[וזה ביאור דברי המדרש בפסוק] ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪ ,‬ער ווייסט‬ ‫יתי לוֹ ‪.‬‬‫יה ּ ֹנם ִ ּג ִּל ִ‬ ‫יתי לוֹ ‪ּ ֵּ ,‬ג ִ‬ ‫ַאלעס‪ַ ,‬מ ַּתן ּתוֹ ָרה ִ ּג ִּל ִ‬ ‫דאס‬ ‫דארף ַארויסקומען [פון דעם] ָ‬ ‫דא‪ ,‬ווייל] ס' ַ‬ ‫דאך זען [פון ָ‬ ‫דארף ער ָ‬ ‫' ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה' ַ‬ ‫דּ וֹ ר פון ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה‪.‬‬ ‫סה כמבואר באורך בגמרא יבמות (עו‪-:‬עז‪.).‬‬ ‫אתי ָד ִוד ַע ְּב ִדי‪ .‬ועיין כעין זה בש"ך על התורה פרשת וישב‬ ‫סו עיין בתהלים תפלה למשה (פט‪ ,‬כא) על הפסוק ָמ ָצ ִ‬ ‫(לח‪ ,‬יא)‪ ,‬ובקדושת לוי פרשת לך (ד"ה או יאמר במה אדע) לענין מעשה יהודה ותמר‪.‬‬ ‫סז בבראשית רבה (מא‪ ,‬ד)‪ְּ [ :‬ו ַגם ְּללוֹ ט ַהה ֵֹּל ְּך ֶּאת ַא ְּב ָרם] ָהיָ ה צֹאן ו ָב ָקר ְּוא ָֹה ִלים (לך יג‪ ,‬ה)‪ .‬רבי טוביה בר יצחק אמר‪,‬‬ ‫יך וגו' (וירא יט‪ ,‬טו)‪ ,‬רבי‬ ‫שני אהלים‪ ,‬רות המואביה ונעמה העמונית‪ .‬דכוותה קום ַקח ֶּאת ִא ְּש ְּת ָך ְּו ֶּאת ְּש ֵּתי ְּבנ ֶֹּת ָ‬ ‫יכן‬ ‫אתי דָּ ִוד ַע ְּבדִּ י‪ֵּ ,‬ה ָ‬ ‫יוסי ברבי יצחק אמר‪ ,‬שתי מציאות‪ ,‬רות המואביה ונעמה העמונית‪ .‬אמר רבי יצחק‪ָ ,‬מ ָצ ִ‬ ‫אתיו‪ּ ִ ,‬ב ְּסדוֹ ם‪[ .‬וכן הוא עוד שם (נ‪ ,‬י)]‪.‬‬ ‫ָמ ָצ ִ‬ ‫לג‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫קנו‬ ‫יאת ֶּּבן ָד ִוד‪.‬‬ ‫לות'ער‪ ,‬ביז ִּב ַ‬ ‫דאך די ַאלע ָג ּ‬ ‫און ווידעראום [בענין 'גיהנם'‪ ,‬ווייל] ער זעט ָ‬ ‫האט געגעבן‬ ‫ָ‬ ‫דאךסח [ ַאז] דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים‬ ‫ָ‬ ‫זאגט‬ ‫[און] דער מדרש ָ‬ ‫יה ֹנם‬ ‫נשטאטס דעם ֵּג ִ‬ ‫ָ‬ ‫יה ּ ֹנם‪[ ,‬און] ַא‬ ‫לות צי ֵּ ּג ִ‬ ‫פאר] ַא ְּב ָר ָהם ָא ִבינו'ן צי ָ ּג ּ‬ ‫אויסצוקלויבן [ ַ‬ ‫לות‪.‬‬ ‫האט ער אויסגעוועלט ָ ּג ּ‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז ַא ִה ְּש ַת ְּל ְּשלות‬ ‫גאנצן סוֹ ד‪ַ ,‬אז ָ‬ ‫דא ווייזן דעם ַ‬ ‫ממילא ַאז איך וועל אים ָ‬ ‫האבן געליטן [בגלות] 'אינדערמיט'‪,‬‬ ‫וואס אידן ָ‬ ‫דאך זען ָ‬ ‫[של נשמת דוד ומשיח]‪ ,‬וועט ער ָ‬ ‫דאס‬ ‫האב איך אים ָאבער געוויזן ָ‬ ‫וועט לכאורה זיין ַא ַק ְּשיָ א [על כובד הגלות‪ ,‬אמנם על זה] ָ‬ ‫לות‪.‬‬ ‫יה ּ ֹנם וועט ער שוין צופרידן זיין מיטן ָ ּג ּ‬ ‫נשטאטס דעם ֵּ ּג ִ‬ ‫ָ‬ ‫יה ּ ֹנם‪[ ,‬און] ַא‬ ‫ֵּ ּג ִ‬ ‫קנז‬ ‫יתי לוֹ ‪ ,‬און דִּ ינָ ּה ֶּשל ְּסדוֹ ם‬ ‫יה ּ ֹנם' ִ ּג ִּל ִ‬ ‫יתי לוֹ ‪ּ ֵּ ' ,‬ג ִ‬ ‫זאגט ער ' ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה' ִ ּג ִּל ִ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫זאל איך אים נישט ְּמ ַג ֶּלה זיין [שטמון בו סוד הגאולה מהגלות‪ .‬אלא מאי] קען איך אים שוין‬ ‫ָ‬ ‫דאס אויך ְּמ ַג ֶּלה זיין [אף שהיה סוד כמוס]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫קנח‬ ‫ישוב קושיא יז‬ ‫ולפי שבענין הגאולה יש בו סוד כמוס‪ ,‬וצריך להיות בהסתר‪ ,‬על כן היה סלקא דעתך שאין לגלותו‪ ,‬עד שהוצרך לומר על זה‬ ‫ַה ְמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה‪ ,‬כי שאני אברהם שהוא צריך לידע סוד זה‪ ,‬ולהתפלל עליה‬ ‫וואס] אין דעם‬ ‫האט מען אים ְּמ ַג ֶּלה געווען ַא סוֹ ד פונעם ֶּמ ֶּל ְּך ַה ּ ָמ ִש ַ‬ ‫יח‪ָ [ ,‬‬ ‫ממילא ָ‬ ‫איז עס געלעגן‪ [ .‬ולפי שיש בזה סוד כמוס‪ ,‬על כן היה הוה אמינא לכסות הדבר‪ ,‬עד שהוצרך להקדים‬ ‫ולשלול זה באומרו ַה ְּמ ַכ ֶּּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י ע ֶֹּשה (ומיושב גם קושיא יז)]‪.‬‬ ‫קנט‬ ‫הקדמה לישוב קושיא יח‬ ‫בישמח משה בפרשתן מביא בשם פירוש המגיד מקאזניץ על הפסוק ה' 'יִ ְמל ְֹך' לְ עֹלָ ם וָ ֶּעד‪ ,‬דהוא בלשון עתיד‪,‬‬ ‫ובתרגום איתא ה' ַמלְ כו ֵתיה ' ָק ֵאים' לְ ָעלַ ם‪ ,‬שהוא בלשון הוה‪ .‬כי התרגום הוא מעלמא דאיתכסייא‪ ,‬ובאיתכסייא‬ ‫ניכר מלכותו ית' גם בזמן הזה‪ ,‬אבל באיתגלייא יוכר מלכותו ית' בעיקר לעתיד לבא‬ ‫וואס] דער‬ ‫ָ‬ ‫[ו ליישב גם דברי התנחומא שמביא לכאן השאלה של 'המתרגם' בתורה‪ ,‬נקדים‬ ‫וואכעדיגע‬‫טאקע די ָ‬‫האט געטייטשטסט‪ ,‬ס'שטייט אין ישמח משה‪ַ ,‬‬ ‫קאזניצער מגיד ָ‬ ‫ָ‬ ‫סח בבראשית רבה (מד‪ ,‬כא)‪ַ :‬ויְּ ִהי ַה ֶּש ֶּמש ָב ָאה ַו ֲע ָל ָטה ָהיָ ה (לך טו‪ ,‬יז) וכו'‪ְּ .‬ו ִה ֵּנה ַתנור ָע ָשן ְּו ַל ִפיד [ ֵּאש] (שם)‪ .‬שמעון‬ ‫בר אבא בשם רבי יוחנן אמר‪ ,‬ארבעה דברים הראה לו‪ ,‬גיהנם‪ ,‬ומלכיות‪ ,‬ומתן תורה‪ ,‬ובית המקדש‪ ,‬אמרו לו כל‬ ‫זמן שבניך עסוקים בשתים‪ ,‬הם ניצולים משתים וכו'‪ .‬אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך‪ ,‬בגיהנם או במלכיות‪.‬‬ ‫ר' חנינא בר פפא אמר אברהם ברר לו את המלכיות‪ ,‬רבי יודן ור' אידי ור' חמא בר חנינא אמרו אברהם ברר‬ ‫גיהנם והקב"ה ברר לו את המלכיות‪ ,‬הדא הוא דכתיב (האזינו לב‪ ,‬ל) ִאם לֹא ִכי צו ָרם ְּמ ָכ ָרם זה אברהם‪ַ ,‬וה'‬ ‫ִה ְּס ִג ָירם‪ ,‬מלמד שהסכים הקב"ה לדבריו וכו'‪.‬‬ ‫סט בעבודת ישראל (דרושי אבות‪ ,‬פ"א מי"ג)‪ :‬ודאשתמש בתגא וגו'‪ .‬כי תגא הוא אחוריים מכתר‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫שהתרגום הוא אחוריים מלשון הקדוש‪ .‬ובזה נתיישב מה דאיתא בגמרא (ראש השנה לב‪ ):‬שצריכין אנו לומר‬ ‫בפסוקי מלכיות דכתיבי בתורה‪ ,‬וחשיב התם חד ו ְּתרו ַעת ֶּמ ֶּל ְּך בוֹ (בלק כג‪ ,‬כא)‪ ,‬ולבסוף חשיב פסוק ה' יִ ְּמל ְֹּך‬ ‫ְּלע ָֹלם ָו ֶּעד ‪ ,‬ותמוה אמאי לא חשיב הך ברישא כדכתיב‪ ,‬וגם אנן לא אמרינן הכי‪ .‬וגם מה שהקשה הרמב"ן ז"ל‪,‬‬ ‫דהתרגום שעל פסוק ה' ימלוך לעולם ועד‪ ,‬אין מכוון עם הפסוק‪ ,‬שכתיב 'ימלוך' לשון עתיד ומתרגם מלכותו‬ ‫כותוֹ ַּב ּכֹל ָמ ָש ָלה (תהלים קג‪ ,‬יט)‪ ,‬אך דהוא דרך אחוריים‪,‬‬ ‫ה ֶּוה‪ ○ .‬אך באמת הוא‪ ,‬כי בוודאי ּו ַמ ְּל ּ‬ ‫' ָק ֵּאים'‪ ,‬והוא ֹ‬ ‫שאין נראה כלל גודל מלכותו‪ ,‬ולזה בשירת הים שצפו ברוח קדשם מה שעתיד להיות שאין זה גאולה שלימה‪,‬‬ ‫ואמרו 'ימלוך' דרומז על העתיד‪ ,‬והוא לימות המשיח‪ ,‬ואז מלכותו תהא נראה לעין כל‪ .‬אבל המתרגם פירש‬ ‫להאמת‪ ,‬בודאי מלכותו ' ָק ֵּאים'‪ ,‬ובכל משלה‪ ,‬כי בודאי אפס זולתו‪ ,‬הגם שאין נראה‪ ○ .‬והנה הש"ס הוצרכו ד'‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לד‬ ‫וואס] ס'שטייט (בשלח טו‪ ,‬יח) ה' 'יִ ְּמלֹ ְּך' ְּלע ָֹלם ָו ֶּעד [בלשון‬ ‫סדרהע ברענגט ער עס‪[ .‬שפירש ָ‬ ‫יה ' ָק ֵּאים' ְּל ָע ַלם ּו ְּל ָע ְּל ֵּמי‬ ‫כו ֵּת ּ‬ ‫זאגט מען [בלשון הוה] ה' ַמ ְּל ּ‬ ‫עתיד]‪ ,‬און אויף תרגום ָ‬ ‫טאקע ' ָק ֵּאים'‪.‬‬ ‫ָע ְּל ַמ ָ ּיא‪ ,‬נישט 'יִ ְּמלוֹ ְּך'‪ָ ,‬‬ ‫נאר ַ‬ ‫זאגט גיווען [ה'] ֶּמ ֶּל ְּך [בלשון‬ ‫זאגטעא‪ַ ,‬אז ווען מ' ָ‬ ‫וואס דער מדרש ָ‬ ‫‪[ -‬און] ס'איז ידוע ָ‬ ‫נאר [שאמרו] 'יִ ְּמלוֹ ְּך'‪ ,‬ס'וועט‬ ‫הוה‪ ,‬כשאמרו שירה על הים] העט עס שוין גיווען געווען‪ָ .‬‬ ‫הערשט זיין שפעטער‪– .‬‬ ‫[ועל כל פנים] יִ ְּמלוֹ ְּך גייט ַארויף אויף ֶּל ָע ִתיד‪ .‬און אין תרגום איז ָק ֵּאים‪.‬‬ ‫קס‬ ‫געזאגט‪ ,‬לעולם דער ֱא ֶּמת‪ְּ ,‬כ ַל ֵּפי ְּש ַמ ָיא ַג ְּליָ א‪ְּּ ,‬ב ֶּה ְּס ֵּּתר‬ ‫ָ‬ ‫קאזניצער מגיד‬ ‫האט דער ָ‬ ‫ָ‬ ‫יה ָק ֵּאים‪ ,‬ס'איז נישט ַאנדערש [ווי‬ ‫דאך ַה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא 'היצט אויך' ַמ ְּל ּ‬ ‫כו ֵּת ּ‬ ‫איז ָ‬ ‫נאר ס'איז זייער ְּב ֶּה ְּס ֵּתר‪ְּ ,‬ו ָאנ ִֹכי ַה ְּס ֵּתר ַא ְּס ִתיר ָפנַ י (וילך לא‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫לעתיד]‪ָ ,‬‬ ‫טאקע‬ ‫דאך פון ָע ְּל ָמא ְּד ִא ְּת ַּכ ְּסיָ א‪ ,‬און ְּב ֶּה ְּע ֵּלם‪ְּּ ,‬ב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א‪ ,‬איז ַ‬ ‫[און] דער תרגום איז ָ‬ ‫' ָק ֵּאים'‪.‬‬ ‫דאך נִ ְּג ָלה‪,‬‬ ‫נאכנישט [ניכר כמו לעתיד‪ .‬והרי] ָלשוֹ ן קוֹ ֶּדש איז ָ‬ ‫ָאבער ְּּבנִ ְּג ֶּלה איז עס ָ‬ ‫ְּ‬ ‫[און] ְּּב ִא ְּת ַ ּג ְּליָ א וועט הערשט זיין 'יִ ְּמלוֹ ך' ְּלעוֹ ָלם ָו ֶּעד‪.‬‬ ‫זאגט ער‪ ,‬אויף ָלשוֹ ן קוֹ ֶּדש וועט 'זיין' יִ ְּמלוֹ ְּך‪ .‬און אויף תרגום איז‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫ָק ֵּאים‪ְּ ,‬ב ִא ְּת ַכ ְּסיָ א‪.‬‬ ‫קאזניצער מגיד‪[ .‬און] דער ישמח משה ברענגט עס‪.‬‬ ‫זאגט דער ָ‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫פסוקי מלכיות‪ ,‬ורצו לסדר הפסוקים המשמשים בלשון הוה‪ ,‬כגון ו ְּתרו ַעת ֶּמ ֶּל ְּך בוֹ ‪ ,‬ולא רצו לסדר זה הפסוק ה'‬ ‫ימלוך וגו'‪ ,‬דהוא עתיד‪ ,‬רק אח"כ שלא מצאו יותר‪ ,‬סמכו גם זה‪ .‬אבל הסדר הוא כמו שכתוב בתורה‪ ,‬הקודם‬ ‫קודם‪ .‬וזהו אמרם ודאשתמש 'בתגא' ‪ ,‬רצ"ל שצריך האדם להתפלל על זה שיתראה מלכותו ותנשא לעיני כל חי‪,‬‬ ‫ולא בדרך אחוריים‪ ,‬כי 'תגא' הוא אחוריים כנ"ל‪.‬‬ ‫ע בישמח משה בפרשתן‪ַ :‬ו ֵּי ָרא ' ֵּא ָליו ה'' וגו'‪ .‬עיין באור החיים שהקשה וז"ל‪ ,‬יל"ד למה שינה הכתוב להקדים‬ ‫הרואה קודם הנראה שהתחיל לדבר בו‪ ,‬שהוה ליה למימר ַו ֵּי ָרא 'ה' ֵּא ָליו' וכו'‪ .‬ונראה כי כוונת הכתוב הוא שבא‬ ‫להודיע שהשרה ה' שכינתו עליו ונעשה מרכבה לשכינה וכו'‪ ,‬עכ"ל וכו'‪ ○ .‬ולי נראה הכוונה בזה‪ ,‬על פי מה‬ ‫שאמרו (תנחומא תצא סימן יא) וכו' שכביכול אין שמו שלם ואין כסאו שלם וכו'‪ .‬ופירשתי במקום אחר (סוף בשלח‬ ‫עה"פ כי יד על כס) [וז"ל שם‪ :‬שחילוקי אותיות השם הם ג' היה הוה יהיה‪ ,‬ועיין שו"ע או"ח סימן ה' (סעיף א)‪ ,‬וחילוקי אותיות‬ ‫ד'היה' הם י"ה‪ ,‬וכן ד'יהיה'‪ ,‬וחילוקי אותיות ד'הוה' הוא ו"ה‪ .‬והנה בחינת היה כבר נגלה‪ ,‬וכן בחינת יהיה יתגלה לעתיד‪ ,‬אך‬ ‫בחינת 'הוה' היא מכוסה לעת עתה‪ ,‬שאינו נראה כל כך להמון עם מתוך פעולותיו‪ ,‬שאינו מראה גבורותיו‪ .‬ועל דרך זה אין כסאו‬ ‫שלם‪ ,‬כי הכסא מורה על גדולת היושב עליו וכו' ‪ .‬ועתה שאין מראה גבורותיו ונפלאותיו‪ ,‬אך בבחינת הסתרה‪ ,‬כביכול אין כסאו‬ ‫שלם‪ ,‬רצ "ל שאין גדולתו ניכר כאשר בימי קדם‪ ,‬ועל כן נחסר האל"ף ונשאר 'כס' בחינת אתכסיא]‪ ,‬שבחינת ו"ה שנעלם מן‬ ‫ה ֶּוה‪ ,‬והוא בהעלם‪ ,‬כי ָא ַמר ֵּאי ֱאל ֵֹּקימוֹ (האזינו לב‪ ,‬לז)‪ ,‬גם כסא המורה‬ ‫השם וא' מן כסא‪ ,‬בזמן הגלות הוא בחינת ֹ‬ ‫על גדולת היושב על הכסא הוא מכוסה וכו'‪ .‬והנה אף בדורות שקדמו לאברהם‪ ,‬שלא היה שמו יתברך רגיל כלל‬ ‫ה ֶּוה נעלם‪ ,‬וגם א' מן כסא‪ .‬ואברהם‬ ‫בפי הבריות‪ ,‬כמ"ש רש"י בפרשת חיי (כד‪ ,‬ז) וכו'‪ ,‬אם כן ודאי שהיה בחינת ֹ‬ ‫הודיעו בעולם‪ ,‬וחתם בריתו בבשרו ובבשר כל ההולכים אחריו‪ ,‬ובודאי נזכר אז ית"ש ונתפרסם בעולם‪ ,‬על כן‬ ‫' ִא ָוה' ְּלמוֹ ָשב לוֹ (תהלים קלב‪ ,‬יג) ‪ ,‬והבן‪ .‬ועל פי זה נתיישב הא דכתיב ַו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה'‪ ,‬ולא ַו ֵּי ָרא 'ה' ֵּא ָליו'‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה סופי תיבות ו"ה כסדר‪ ,‬שנעלם מהשם ונתגלה על ידו‪ ,‬כי אם ירמוז ה"ו‪ ,‬אם כן הוי בהשם דרך אחוריים‪,‬‬ ‫וזה אינו נתעלם בשום פעם‪ ,‬על דרך שאמר המגיד הק' מקאזאניץ זצוק"ל אהא דכתיב ה' יִ ְּמל ְֹּך ְּלע ָֹלם ָו ֶּעד‬ ‫יה ָק ֵּאים ְּל ָע ַלם‪ ,‬בלשון ה ֶֹּוה‪ ,‬כי בבחינת פנים עוד לא נתגלה כבוד‬ ‫כו ֵּת ּ‬ ‫בלשון עתיד‪ ,‬והתרגום מפרש ה' ַמ ְּל ּ‬ ‫מלכותו‪ ,‬ולזה כתיב ה' יִ ְּמלוֹ ְּך וגו'‪ ,‬אבל בבחינת תרגום שהוא בחינת אחוריים ובהעלם (עיין עץ חיים של"ד פ"ב כלל‬ ‫יה ' ָק ֵּאים' ְּל ָע ַלם‪ ,‬והבן‪ .‬ולזה אמר ֵּא ָליו ה'‪ ,‬שסופי תיבות ו"ה‪ ,‬להורות שנתגלה הפנים‪ ,‬כסדר השם‪,‬‬ ‫כו ֵּת ּ‬ ‫ח)‪ַ ,‬מ ְּל ּ‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫עא במכילתא בשלח (השירה‪ ,‬י)‪ :‬רבי יוסי הגלילי אומר‪ ,‬אילו אמרו ישראל על הים ה' ֶּמ ֶּלך לעולם ועד‪ ,‬לא היה‬ ‫אומה ולשון שולטת בהן לעולם‪ ,‬אלא אמרו ה' יִ ְּמלוֹ ְּך לעולם ועד‪ ,‬לעתיד לבא‪.‬‬ ‫לה‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫קסא‬ ‫ישוב קושיא יח‬ ‫והנה לאברהם אבינו גילו לו גם כל הנסתרות והסודות שהם מעלמא דאיתכסייא‪,‬‬ ‫וזהו שנרמז כאן בלשון הפסוק ' ַה ְמ ַכ ֶּסה' ֲאנִ י ֵמ ַא ְב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י עוֹ ֶּשה‬ ‫היצט איז ַאזוי‪.‬‬ ‫האט ער‬ ‫גאנצן ָע ְּל ָמא ְּד ִא ְּת ַּכ ְּסיָ א‪ָ ,‬‬ ‫האט געוויזן דעם ַ‬ ‫ינו'ן ַאז מ' ָ‬ ‫פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫ַ‬ ‫דא אין ְּסדוֹ ם‪ ,‬און [אין] די ַאלע‬ ‫טאקע ָ‬‫געזען ַאז אין דעם ַאלעמען ליגט ַא ּכ ַֹח ֱאלֹ ִקי‪ַ ,‬‬ ‫האט ער‬ ‫ְּמאוֹ ָרעוֹ ת‪[ .‬און] ביים אייבירשטען איז ָע ַבר און ה ֶֹּוה און ָע ִתיד ְּב ֶּר ַגע ֶּא ָחד‪ָ ,‬‬ ‫האט ער געזען‬ ‫יח ַעד סוֹ ף ָכל ַהדוֹ רוֹ ת‪ָ ,‬‬ ‫יאת ַה ָמ ִש ַ‬ ‫געזען דעם כ ַֹח פון ָד ִוד ַה ֶּמ ֶּל ְּך פון ִב ַ‬ ‫וואס ס'איז‬‫וואס שטייט אין ָלשוֹ ן ַּת ְּרגּ ּום‪ ,‬דעם ָ‬ ‫האט ער געזען דעס ָ‬ ‫יה ' ָק ֵּאים'‪ָ ,‬‬ ‫כו ֵּת ּ‬ ‫ַמ ְּל ּ‬ ‫האט ער געזען‬ ‫דאך געווען ' ַה ְּמ ַכ ֶּּסה' ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י עוֹ ֶּשה‪ָ ,‬‬ ‫' ְּּב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א'‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫וואס ס'איז ְּּב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א‪.‬‬ ‫דעס ָ‬ ‫דאס נישט ַאריינשטעלן אין די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה‪.‬‬ ‫טאר מען ָ‬ ‫פאר דער וועלט ָ‬ ‫ָאבער ַ‬ ‫קסב‬ ‫ולזה מביא המדרש לכאן ענין שאלת המתרגם בתורה‪ ,‬שהתרגום הוא מעלמא דאיתכסייא‪ ,‬ומפרש המדרש שלכן‬ ‫המשניות ותורה שבעל פה לא נכתבו‪ ,‬לפי שהם מסטורין של הקב"ה‪ ,‬ומעלמא דאיתכסייא שלא נגלו להאומות‪,‬‬ ‫ומסיים עלה דאמנם לאברהם אבינו גילו לו הקב"ה כל הנסתרות‪ ,‬וגם דינה של סדום שהיה טמון בזה השתלשלות‬ ‫נשמת משיח וסוד הגאולה‬ ‫זאגט [די שאלה] צי‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫פארשטייט מען מיט דעם דעם מדרש ָ‬ ‫איבערדעם ַ‬ ‫זאל זיך נישט טוֹ ֶּעה זיין‬ ‫מ'מעג ְּמ ַת ְּר ֵּגם זיין [מתוך הספר תורה‪ ,‬ומשיב שאסור‪ ,‬והטעם כדי] מ' ָ‬ ‫קאן נישט שטיין אין‬ ‫דאס ָ‬ ‫ַאז ס'שטייט אין די תוֹ ָרה‪ ,‬ווייל ַּת ְּרגּ ּום איז ְּּב ִא ְּת ַּכ ְּּסיָ א‪ ,‬און ָ‬ ‫די תוֹ ָרה ַה ְּקדוֹ ָשה‪.‬‬ ‫געזאגט ' ַה ְּמ ַכ ֶּּסה' ֲאנִ י‪ַ ,‬אז‬ ‫ָ‬ ‫האט מען‬ ‫פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִבינו'ן ָ‬ ‫ווארן ַ‬‫[ומביא זה בכאן] ָ‬ ‫וואס ליגט אין דעם [בהאיתכסיא]‪.‬‬ ‫זאל זען ַאלדינגס ָ‬ ‫ס'איז ַמ ְּלכו ֵּתיה ' ָק ֵּאים'‪ַ ,‬אז ער ָ‬ ‫וואס] ער‬ ‫ש ֲא ָלה‪ .‬און [דעס ָ‬ ‫גאנצע ַ‬ ‫דא צי די ַ‬ ‫וואס ער ברענגט ָ‬ ‫איבערדעם איז רעכט ָ‬ ‫דאס ִמ ְּתיַ ֵּעץ‬‫האט מען זיך מיט אים ָ‬ ‫ינו'ן ָ‬ ‫פאר ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫נאר ַ‬ ‫טאקע ַאז ָ‬ ‫פירט אויס ַ‬ ‫דאס נישט‪.‬‬ ‫פאר ַאן ַאנדערן קען מען ָ‬ ‫האט מען אים געוויזן ַאלדינגס‪[ ,‬און] ַ‬ ‫געווען‪ָ ,‬‬ ‫קסג‬ ‫עב‬ ‫ישוב קושיא יד – מתוך הדרוש‬ ‫[ולבאר המדרש שבפסוק ִכי ַעל ֵכן ֲע ַב ְר ֶּתם ַעל ַע ְב ְד ֶּכם‪ ,‬מיום שנברא העולם הייתם מזומנים‬ ‫לבוא אצלי‪ .‬יש לומר הענין בזה‪ ,‬שהרי אותן המלאכים אלו שבאו אצל אברהם‪ ,‬באו גם כן להפוך אחר‬ ‫כך את סדום‪ ,‬ולהציל את לוט שבו היה טמון נשמת משיח‪ .‬וע"י ביאת המלאכים לאברהם‪ ,‬הלך עמהם‬ ‫אברהם אחר כך לשלחם‪ ,‬ואז נתגלה לאברהם ענין דינה של סדום‪ ,‬ומה שנדונו בס' רבוא מלאכים‪ ,‬מטעם‬ ‫שהיה תלוי בזה דין ס' רבוא נשמות שנתגלגלו אחר כך בס' רבוא מישראל שקיבלו את התורה‪ ,‬והתפלל‬ ‫אברהם עליהם‪ ,‬והועילה תפלתו שעל ידי זכו אחר כך לחזור ולהתתקן במה שנתגלגלו אחר כך בס' רבוא‬ ‫מישראל‪ ,‬וגם להוציא משם נשמת משיח‪ .‬ואם כן בזה היה תלוי גם ענין מתן תורה‪ ,‬אשר כבר התנה‬ ‫הקב"ה עם מעשה בראשית עוד מתחילת הבריאה‪ ,‬שאם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יהפוך‬ ‫אותם לתוהו ובהו‪ .‬וכן ענין ביאת המשיח שהוא תכלית בריאת העולם ותיקונו‪ .‬ועל כן גם ביאת המלאכים‬ ‫עב רבינו לא השלים בדרוש זה לבאר דברי המדרש שבקושיא יד‪ ,‬והשלמנו זה לפי ענין הדרוש‪ ,‬בדרך אפשר‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לו‬ ‫כבר הוכן מראשית הבריאה‪ ,‬שהם יבואו אצל אברהם אבינו‪ ,‬ומשם ישתלשל אחר כך תפלת אברהם על‬ ‫סדום‪ ,‬ודינם של אנשי סדום והפיכתם‪ ,‬שעי"ז נשברה כח הטומאה‪ ,‬והתחיל זמן התיקון של מתן תורה‪,‬‬ ‫ושל נשמת משיח‪ .‬ונרמז זה בדברי אברהם ִכי ַעל ֵכן ֲע ַב ְר ֶּתם ַעל ַע ְב ְד ֶּכם‪ ,‬אף שמתחילה סבר אברהם‬ ‫שהם אנשים‪ ,‬ולא ידע עדיין שהם מלאכים‪ ,‬אבל בהמשך הענין בודאי כבר נתגלה לו שהם מלאכים‪ ,‬או‬ ‫שהרוח הקודש היתה מדברת מתוך גרונו‪ ,‬והיה רמוז בדבריו גם זה הכוונה המבואר במדרש]‪.‬‬ ‫קסד‬ ‫עוד ביאור בתפלת אברהם‪ַ :‬אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‬ ‫תפלת אברהם אבינו היא נצחיית‪ ,‬והיתה תפלה לדורות שלא תסתלק‬ ‫השכינה מבני ישראל‪ ,‬ואפילו בתוך גודל השפלות שבדורות האחרונים‬ ‫היצט איז ַאזוי‪.‬‬ ‫וויאזוי מ'זעט אויס‬ ‫ַ‬ ‫דעמאלטס] די ביטערע ַה ְּס ָּת ָרה‪,‬‬‫ָ‬ ‫דאך געזען [‬ ‫האט ָ‬ ‫ינו ָ‬ ‫ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫געוואלדטיגער‬ ‫ַ‬ ‫[בדורות אחרונים‪ַ ,‬אז] מ'מיינט שוין חלילה [עזב ה' את הארץ‪ ,‬ווען ס'איז] דער‬ ‫געהאט‬ ‫ַ‬ ‫האט אויך מוֹ ָרא‬ ‫געוואלדטיגער ֶּה ְּס ֵּּתר‪ַ - .‬אזוי ווי ער ַאליין ָ‬ ‫ַ‬ ‫ֶּה ְּס ֵּּתר‪ ,‬דער‬ ‫דא טוןעג‪[ – .‬ווען] ס'איז‬ ‫וואס ס'וועט זיך ָ‬ ‫דעמאלטס‪[ ,‬דשמא] ַאז ער וועט זיך ַמ ֶּל'ע זיין‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫געוואלדטיגער‬ ‫ַ‬ ‫רשפרייט נעבעך דער כ ַֹח ַה ְּק ִלי ָפה‪ ,‬דער כ ַֹח ַהטו ְּמ ָאה‪[ ,‬אין] דער‬ ‫פא ּ‬ ‫ַאזוי ַ‬ ‫ֶּה ְּס ֵּּתר‪.‬‬ ‫האט ער ִמ ְּת ּ ַפ ֵּּלל געווען [על דורות הללו] ' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך'‪ ,‬דער ּבוֹ ֵּרא‬ ‫[ולכן] ָ‬ ‫זאל זיך נישט ָא ּפטון פון אידן‪.‬‬ ‫ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫נישטא קיין כ ַֹח [התורה]‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫טאקע [דער דור]‪ ,‬ס'איז‬ ‫[אפילו ווען] ס'איז זייער נידעריג ַ‬ ‫נישטא קיין ּכ ַֹח ַה ּתוֹ ָרה‪ ,‬ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫נישטא ַאזויפיל ִמ ְּצ ֹות ּו ַמ ֲע ִשים טוֹ ִבים‪ ,‬ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫ס'איז‬ ‫וואס [זוכה צו זיין]‪ ,‬ס'איז זייער ‪ -‬בעונינו הרבים – ְּּב ָש ָפל‪.‬‬ ‫נישטא מיט ָ‬ ‫ָ‬ ‫קסה‬ ‫האט ער ִמ ְּת ַפ ֵּלל געווען אויף אייביג‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬ ‫וואס ס'וועט זיך טון‪[ ,‬וכדכתיב] ' ַו ֵּ ּי ָרא' ֵּא ָליו‪ ,‬ער ָ‬ ‫דאך געזען ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫געגאנגען [אחר כך להפוך את סדום‪ ,‬שבזה טמון סוד הגליות‬ ‫ַ‬ ‫דא‬ ‫געוויזן ַאלעס‪ ,‬ווי ער איז ָ‬ ‫דא ַא ְּּת ִפ ָּלה [לדורות עולם]‪.‬‬ ‫והגאולה‪ .‬וממילא] ליגט ָ‬ ‫דאך נישט [בלשון 'הפסוק'] ביז ווען‪ ,‬ביז איך וועל די אוֹ ְּר ִחים [מכניס‬ ‫[שהרי] ס'שטייט ָ‬ ‫נאר ס'שטייט ' ְּס ַתם' ַאל נָ א ַת ֲעבוֹ ר‪.‬‬ ‫זיין‪ ,‬וכמו שהוא בלשון 'הגמרא']‪ָ .‬‬ ‫[ווייל] די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה איז ַא נִ ְּצ ִחי ּּות‪.‬‬ ‫קסו‬ ‫[והוא על דרך שכתב רש"יעד להלן בפסוק] ֲא ֶּשר יֵּ ָא ֵּמר ַה ּיוֹ ם‪[ ,‬שיאמרו כן בני ישראל] ְּּב ָכל‬ ‫סוק‪[ ,‬און] מ'בעט זיך [ ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל‬ ‫זאגט מען דעם ּ ָפ ּ‬ ‫לעמאל ָ‬ ‫ָ‬ ‫דּ וֹ ר ָודוֹ ר‪[ .‬וכמו כן הכא] ַא‬ ‫ַע ְּב ֶּּד ָך]‪.‬‬ ‫עג וכמו שביאר רבינו ענין זה באורך לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק ב' של הקונטרס)‪.‬‬ ‫עד ברש"י בפרשתן (כב‪ ,‬יד)‪ :‬ה' יִ ְּר ֶּאה‪ .‬פשוטו כתרגומו‪ ,‬ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו‪,‬‬ ‫ולהקריב כאן קרבנות‪ֲ :‬א ֶּשר יֵּ ָא ֵּמר ַה ּיוֹ ם‪ .‬שיאמרו לימי הדורות עליו‪ְּּ ,‬ב ַהר זה יֵּ ָר ֶּאה הקב"ה לעמו‪ַ :‬ה ּיוֹ ם‪ .‬הימים‬ ‫העתידין‪ ,‬כמו ַעד ַהיוֹ ם ַה ֶּזה שבכל המקרא‪ ,‬שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים ַעד ַה ּיוֹ ם ַה ֶּּזה‬ ‫על היום שעומדים בו‪ .‬ומדרש אגדה‪ ,‬ה' יִ ְּר ֶּאה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות‪ ,‬כדי‬ ‫ֶּש ֵּ ּי ָא ֵּמר ַה ּיוֹ ם הזה בכל הדורות הבאים‪ְּ ,‬ב ַהר ה' יֵּ ָר ֶּאה אפרו של יצחק ָצבור ועומד לכפרה‪.‬‬ ‫לז‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫באשעפער‪ַ ,‬אל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪.‬‬ ‫דאס איז 'קוֹ ֶּדש'‪ ,‬מ'בעט זיך צום ַ‬ ‫[ולכן ֵּשם זה] ָ‬ ‫באשעפער'‪ַ ,‬אל נָ א‬ ‫דאס איז קוֹ ֶּדש‪ ,‬צו בעטן צום ' ַ‬ ‫דאס איז ַאן אייביגע ְּּת ִפ ָּלה‪ ,‬און ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך‪.‬‬ ‫יח‪ ,‬ביז‬ ‫ס'איז געבליבן אין די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָשה [די תפלה‪ ,‬אויף] ַעד ביז ִּב ַ‬ ‫יאת ַה ּ ָמ ִש ַ‬ ‫דאך‬ ‫יקים וועלן ָ‬ ‫ואס] די ַאלע ַצדִּ ִ‬ ‫ינו [ועד בכלל‪ ,‬ו ָ‬ ‫דא זיין ִה ְּת ַ ּג ּל ּות פון ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫ס'וועט ָ‬ ‫פאר' ְּת ִח ַית ַה ֵּמ ִתים [הכללי]‪ַ ,‬אזוי שטייט‬ ‫נאך ' ַ‬‫יח‪ָ ,‬‬ ‫יאת ַה ָמ ִש ַ‬ ‫נאך ִב ַ‬ ‫אויפשטיין ֵּתי ֶּכף ָ‬ ‫געגאנגען [די תפילה פון] ' ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬ ‫דעמאלטס איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאךעה‪[ .‬און אויף] ביז‬ ‫ָ‬ ‫ַע ְּבדֶּּ ָך'‪.‬‬ ‫קסז‬ ‫ישוב קושיא ח‬ ‫וביאור לשון המדרש‪ֶּ :‬פ ַתח ָפ ַת ְח ָת 'לָ עוֹ ְב ִרים ְו ָש ִבים'‬ ‫וזהו שרמזו במדרש שאמר לו הקב"ה לאברהם ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת 'לָ עוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים'‪ ,‬היינו לכל אותן שהם 'עוברים'‬ ‫מן העולם‪ ,‬ואחר כך הם 'שבים' לכאן בגלגול אחר‪ .‬כי אנשי סדום נעברו‪ ,‬וחזרו ונתגלגלו בבני ישראל מקבלי‬ ‫התורה‪ ,‬ולכל זה הכין אברהם אבינו הכח בתפלתו בזו הפרשה‪ .‬וכן הכין כאן בכח מצות מילה את הכח להציל את‬ ‫העוברים בגיהנם‪ ,‬כשהם נימולים‬ ‫געזאגט ּ ֶּפ ַתח טוֹ ב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ' ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'‪ ,‬די ַאלע נְּ ָשמוֹ ת‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫דעמאלטס‬‫ָ‬ ‫וואס ער איז‬ ‫דאס ָ‬ ‫[שהם 'עוברים' מן העולם‪ ,‬ואחר כך הם 'שבים' לכאן בגלגול אחר]‪ָ ,‬‬ ‫דא געשמועסט פון ְּסדוֹ ם‪ָ ,‬אבער די וועלן‬ ‫האט ָ‬ ‫געקומען [שהקב"ה נגלה לאברהם] און ער ָ‬ ‫מאל געבוירן ווערן און זיי וועלן קומען קיין ִמ ְּצ ַריִ ם און מ'וועט ְּמ ַק ֵּּבל זיין די‬ ‫כא ָ‬‫נא ַ‬ ‫ָ‬ ‫ּתוֹ ָרה‪ ,‬ס'וועט זיין 'עוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'‪.‬‬ ‫האט איבערגעקערט ְּסדוֹ ם [ונאבדו מן העולם]‪,‬‬ ‫טאקע ַאזוי‪ַ ,‬אז מ' ָ‬ ‫כאטשיג] ס'איז ַ‬ ‫[ ָ‬ ‫תו ָקן‬ ‫געווארן ַא דּ וֹ ר ְּמ ּ‬ ‫ָ‬ ‫דערנאך קיין ִמ ְּצ ַריִ ם‪ ,‬און ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫ָאבער די זענען צוריק געקומען‬ ‫דאס] 'עוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'‪.‬‬ ‫שה‪ ,‬איז [ ָ‬ ‫האבן ְּמ ַק ֵּּבל געווען די ּתוֹ ָרה ַה ְּ ּקדוֹ ָ‬‫וואס זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫קסח‬ ‫נאך דעם ִה ְּת ַ ּג ּל ּות [של‬ ‫נאך דעם כ ַֹח‪ָ ,‬‬ ‫ילה‪ָ ,‬‬ ‫נאך די ִמ ָ‬ ‫האט ער אים געוויזן ָ‬ ‫[און דעס] ָ‬ ‫האט אים ְּמ ַג ֶּלה‬ ‫ַו ֵּי ָרא ֵּא ָליו ה']‪ ,‬איז דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים געקומען צו אים‪ ,‬און ער ָ‬ ‫זאל ִמ ְּת ּ ַפ ֵּּלל‬‫געווען [דעם סוד פון] ַה ְּמ ַכ ֶּסה ֲאנִ י ֵּמ ַא ְּב ָר ָהם ֲא ֶּשר ֲאנִ י עוֹ ֶּשה [בסדום‪ ,‬כדי] ער ָ‬ ‫זיין [עליהם לדורות‪ ,‬שיתוקנו ויחסו בצל ה']‪.‬‬ ‫פאר די‬ ‫דא געעפנט ַא גוטע טיר ' ָלעוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'‪ַ ,‬‬ ‫האט ער ָ‬ ‫[וממילא בהתגלות זו] ָ‬ ‫דאס איז [דער לשון] 'עוֹ ְּב ִרים ְּו ָש ִבים'עו‪.‬‬ ‫וואס זיי וועלן צוריק קומען‪ָ ,‬‬ ‫ַאלע נְּ ָשמוֹ ת ָ‬ ‫קסט‬ ‫וואס דער מדרש הייבט ָ‬ ‫דא ָאן‪ֶּ ּ ,‬פ ַתח טוֹ ב [ ָפ ַת ְּח ָת לגרים‪ ,‬ועל זה‬ ‫דאס איז דער ְּפ ַשט ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס ס'וועט‬ ‫זאגט שוין [בהמשך המדרש‪ ,‬לדרוש בזה] ָ‬ ‫הוא י ֵֹּשב ּ ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ ,‬און [ער] ָ‬ ‫נאמר] ְּו ּ‬ ‫יה ּ ֹנם‪.‬‬ ‫זיין ֶּל ָע ִתיד‪ַ ,‬עד סוֹ ף ָּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת‪ ,‬און [ ַאז] ער זיצט ביים ּ ִפ ְּתחוֹ ֶּשל ֵּ ּג ִ‬ ‫עה ביפה תואר על בראשית רבה (כו‪ ,‬ג)‪ ,‬ובשו"ת הרדב"ז (סימן תתלט‪ ,‬וסימן אלף סט)‪ ,‬וכמו שמביאם רבינו בכ"מ‪.‬‬ ‫עו וכן מה שאמר לו ּ ֶּפ ַתח טוב ּ ָפ ַת ְּח ָּת ' ַל ֵּ ּג ִרים'‪ ,‬הכונה על נשמות ישראל הנטמעין באומות העולם‪ ,‬ומתגיירים‬ ‫בכל הדורות‪ ,‬ונשמות הגרים המה מאלו שנדחו מישראל ונטמעו בהן כנודע‪ ,‬או על ניצוצי הקדושה שמתתקנים‬ ‫בכל הדורות‪ ,‬שנקראים גרים לדעת חכמי האמת‪ ,‬והתפלל אברהם אבינו ע״ה עליהם שיחזרו למקור הקדושה‬ ‫ויתוקנו‪ ,‬וכח תפלתו וזכותו מגין עליהם‪( .‬מדברי יואל)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫לח‬ ‫קע‬ ‫ישוב קושיא ט – מדברי יואל‬ ‫[וכן מה שדרשו ז"ל ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל על בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬שהבטיח לו הקב"ה ואמר לו אתה‬ ‫סימן לבניך כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬וקורין קריאת שמע‪ ,‬והן יושבים לכבודי‪,‬‬ ‫ואני על גביהן‪[ .‬ומה שדרשוהו על ישיבת הדיינים‪ ,‬כי ָה ֱאל ִֹקים נִ ָצב ַב ֲע ַדת ֵקל]‪ .‬כל זה הכין אברהם אבינו בכח‬ ‫תפלתו שהתפלל על כל הדורות ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּד ָך‪ ,‬שלא יסתלק שכינתו ית׳ מביניהם‪ .‬ואתי שפיר‬ ‫כל אלו הדרשות שדרשו ז״ל מן ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ ,‬שלכל אלה ָפ ַתח אברהם אבינו ֶּפ ַתח בכח תפלתו‪ ,‬והכין‬ ‫הצלה וישועה לכל הדורות בכחו הגדול‪ ,‬להיות נושעים בזכותו] (דברי יואל)‪.‬‬ ‫קעא‬ ‫ביאור לשון הפסוק‪ :‬נִ מֹלו ִאתוֹ‬ ‫וענין זה שאברהם אבינו יושב בפתחו של הגיהנם‪ ,‬ומציל משם את הנימולים‪ .‬יש לפרש שנרמז זה בלשון הפסוק‬ ‫שבסוף פרשת לך‪ ,‬וְ ָכל ַאנְ ֵשי ֵביתוֹ וגו' נִ מֹלו ' ִאתוֹ '‪ ,‬שכל הנימולים הם ניצולים מגיהנם וזוכין להשאר ִ'אתוֹ '‪ .‬והוא‬ ‫כעין מה שדרשו בפסוק וַ יְ ַש ַלח ֶּאת ַהיוֹ נָ ה ' ֵמ ִאתוֹ '‪ ,‬מכאן שדירתן של עופות טהורים אצל הצדיקים‬ ‫[ולפי דברי המדרש שאברהם יושב על פתח גיהנם‪ ,‬ומציל את כל הנמולים‪ ,‬יש לפרש בזה לשון‬ ‫דאך‬‫וואס איז דער ' ִא ּתוֹ '‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫ֹלו ִא ּתוֹ ‪[ ,‬דלכאורה] ָ‬ ‫הפסוק] ְּו ָכל ַאנְּ ֵּשי ֵּביתוֹ וגו' נִ ּמ ּ‬ ‫איבעריג‪.‬‬ ‫ש ַּלח ֶּאת ַה ּיוֹ נָ ה ' ֵּמ ִא ּתוֹ ' [ודרשו בזה‪ ,‬מכאן שדירתן של עופות‬‫נאר] ַאזוי ווי ס'שטייט ַויְּ ַ‬ ‫[ ָ‬ ‫טהורים אצל צדיקים]עז‪[ .‬כמו כן נדרש הכא‪ַ ,‬אז] די ַאלע ָ‬ ‫וואס זענען נִ ּמוֹ ִלים וועלן בלייבן‬ ‫ינו'ן‪ַ ,‬א ְּב ָר ָהם ָא ִבינו וועט שטיין [בפתחו של גיהנם]‪,‬‬ ‫' ִא ּתוֹ '‪ ,‬וועלן בלייבן מיט ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫אויפהאלטן [להציל אותם]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫און די ַאלע וועט ער‬ ‫קעב‬ ‫עוד ביאור בלשון המדרש‪ֶּ :‬פ ַתח ָפ ַת ְח ָת 'לָ עוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים' – מדברי יואל‬ ‫[ואפשר שמרומז עוד במה שאמרו במדרש ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת ָלעוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים‪ֶּ ,‬פ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת‬ ‫ַל ֵג ִרים‪ .‬כי אברהם אבינו ע"ה עשה בזה פעולה על שם העתיד ולדורות‪ ,‬דכל אלו שירצו לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫וכן הגרים שירצו להכנס תחת כנפי השכינה‪ ,‬לא יהיה להם עיכוב מהס"מ וכוחות דיליה‪ ,‬והכין אברהם‬ ‫פעולה לזה בגודל כח קדושתו להחליש שליטת הס"מ מן הגרים והשבים בתשובה‪ ,‬שהם יוכלו להתגבר‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫וזה שאמר לו הקב"ה ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת ' ָלעוֹ ְב ִרים וְ ָש ִבים'‪ ,‬רצה לומר אל 'העוברים עבירה'‪ ,‬ואחר‬ ‫כך הם ' ָש ִבים' בת שובה‪ ,‬פתחת להם פתח וסיוע שיוכלו להתגבר על יצרם‪ .‬וכמו כן ֶּפ ַתח טוֹ ב ָפ ַת ְח ָת‬ ‫ַל ֵג ִרים‪ ,‬גם כן על זה הבחינה‪.‬‬ ‫קעג‬ ‫וכן יש לרמוז זה בלשון רש"י על הפסוק וְ הוא י ֵֹשב ֶּפ ַתח ָהא ֶֹּהל‪ ,‬לראות אם יש 'עוֹ ֵבר וְ ָשב'‬ ‫ויכניסם בביתו‪ .‬דלכאורה מלת 'וְ ָשב' והוא אך למותר‪ .‬אבל לדרכינו רומז בזה על העוברי עבירה‪ ,‬שהכין‬ ‫להם כח וסיוע להיות ָש ִבים בתשובה‪ .‬וזהו שפירש לראות אם יש עוֹ ֵבר 'וְ ָשב' ויכניסם בביתו‪ ,‬שראה‬ ‫אברהם אבינו לתקן זאת בכח קדושתו‪ ,‬דאם יש מי שעובר עבירה ח"ו ורוצה לשוב בתשובה‪ ,‬יהיה בכוחו‬ ‫להתגבר על היצר הרע ולשוב בתשובה שלימה]‪( .‬דברי יואל)‪.‬‬ ‫עז בגמרא סנהדרין (קח‪ַ :):‬ויְּ ַש ַּלח ֶּאת ַה ּיוֹ נָ ה ' ֵּמ ִא ּתוֹ ' ִל ְּראוֹ ת ֲה ַקלו ַה ַמיִ ם [פירש"י‪ :‬וגבי 'עורב' לא כתיב ֵּמ ִאתוֹ ]‪ ,‬אמר‬ ‫רבי ירמיה‪ ,‬מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים [כלומר הנאה הוא להם שדרים אצלם‪ ,‬שמכירים בצדיקים]‪.‬‬ ‫לט‬ ‫קדשו‬ ‫וירא תשכ"ח (חלק ג)‬ ‫לשון‬ ‫רכ‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫זאל העלפן‪:‬‬ ‫דער אייבירשטער ָ‬ ‫פארן‬ ‫מ'זאל מיר ְּּתש ּו ָבה טון ַ‬ ‫ָ‬ ‫זאל מיר די זְּ ִכ ָ ּיה ָ‬ ‫האבן [ ַאז]‬ ‫מ'זאל מיר 'דערווייל' ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּבוֹ ֵּרא ָּכל עוֹ ָל ִמים‪.‬‬ ‫מ'זאל מיר גיין אין דֶּּ ֶּר ְּך ָה ֱא ֶּמת‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫רו ְּך ּ‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫קאנען טון דעם ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵּרא ָּב ּ‬ ‫מ'זאל ָ‬ ‫ָ‬ ‫מ'זאל נישט 'מיטגעריסן' ווערן מיטן 'דּ וֹ ר'‪ ,‬בעונותינו הרבים מיט דעם דּ וֹ ר פון‬ ‫ָ‬ ‫יחא‪.‬‬ ‫יק ָבא דִּ ְּמ ִש ָ‬ ‫ִע ְּ‬ ‫זאל העלפן‪:‬‬ ‫דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫ימה‪,‬‬ ‫מ'זאל מיר זוֹ ֶּכה זיין צו זען די יְּ ש ּו ָעה ְּש ֵּל ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן‪,‬‬ ‫מ'זאל מיר די זְּ ִכ ָ ּיה ָ‬ ‫ָ‬ ‫דו ָשה ּו ְּב ַט ֲה ָרה‪ְּּ ,‬ב ִש ְּמ ָחה ּו ְּבנַ ַחת‪.‬‬ ‫ִּב ְּק ּ‬ ‫צו ָקה‪.‬‬ ‫מ'זאל 'דערווייל' נִ יצוֹ ל ווערן ִמ ָּכל ָצ ָרה ְּו ּ‬ ‫ָ‬ ‫און‬ ‫ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵּמ ַעל ַע ְּבדֶּּ ָך!‬ ‫רלאזן]‪.‬‬ ‫פא ָ‬ ‫זאל אונז נישט ַ‬ ‫דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים [ ָ‬ ‫ינו‪ ,‬איז ַא ְּּת ִפ ָּלה נִ ְּצ ִחי ּּות (וכדלעיל באות קסד)‪.‬‬ ‫די ְּּת ִפ ָּלה פון ַא ְּב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫ימה‪ְּּ ,‬בנַ ַחת‬‫מ'זאל זוֹ ֶּכה זיין [צו זען] די יְּ ש ּו ָעה ְּש ֵּל ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן‪,‬‬ ‫מ'זאל מיר די ְּז ִכ ָיה ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּו ְּב ִש ְּמ ָחה‪.‬‬ ‫ינו‬ ‫ינו‪ִּ ,‬ב ְּמ ֵּה ָרה ְּּביָ ֵּמ ּ‬ ‫מות ֶּק ֶּרן ַה ּתוֹ ָרה ְּויִ ְּש ָר ֵּאל‪ּ ,‬ו ְּב ִה ְּת ַ ּג ּל ּות ְּּכבוֹ ד ָש ַמיִ ם ָע ֵּל ּ‬ ‫ְּּב ִה ְּתרוֹ ְּמ ּ‬ ‫ָא ֵּמן‪.‬‬