נהורא · NEHOIRAH — וירא (2026-10-26)

בס״ד
פרשת וירא ברחמים גדולים ׳כשהעקדה מגיעה משל הנפח יראת העונש או
תשפ״ז אקבצך בלי מלאך של הבעש״ט יראת הרוממות?
גליון רצז תנו רבנן מעשה שערי השפעה דבר הבעל שם טוב אש העבודה
הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא
נהורא מעליא דבר המערכת
״איך מגיעים לאושר אמיתי״ להיות כ'ממרא'!
הדרך לאושר הוא על ידי שמתרגלים למדוד הכל ב׳איכות׳
'ממרא' – כולנו מכירים אותו כבר מגיל
קטן!
ולפי זה מקבל שכרו .והלא כך אמרו חכמינו ז״ל המחקרים למיניהם כבר הגיעו מזמן למסקנה
(אבות דר״נ פ״ג מ״ו) מאה פעמים בצער מפעם אחת המוחלטת :האושר אינו תלוי במצב הכספי, כבר בכיתה א' /ב' ,סיפר לנו ה'רבי' על
ממרא .שאמר לאברהם אבינו ,בוודאי
שלא בצער. הפרטי ,או המשפחתי של האדם .הכל תלוי בראש,
שתמול את עצמך כמו שה' הורה לך –
כללא דמילתא :בעולם הפנימי לא בודקים ׳מה׳ בהסתכלות ובמבט על העולם ועל החיים.
בנימוק פשוט :שכמו שהוא הציל אותך
אני עושה ,אלא ׳למה׳ אני עושה (עי׳ פרי הארץ יש אילי הון שברשותם כל מחמדי תבל ומטעמי מ'אור כשדים ומהמלכים ,הוא גם ירפא
פר׳ ויקרא) .ולכן ,אין הבדל במה מתעסק האדם, העולם ,אבל הם שקועים ביגונם .מתחבאים להם אי אותך אחרי המילה.
ברוחניות או בגשמיות ,בריבוי או במיעוט ,אלא אחר שם במרומי מגדלי העסקים ,ורוטנים על כל העולם. ובמשפט נכון יותר :הוא זה שחיזק
כוונת הלב -הן הן הדברים (ברכות טו ,).האם רצונו וברחובותינו מסתובבים להם אברכי משי ,בקושי את אברהם לציית ולשמוע בקול ה'
לעבוד את בוראו [שנמדד לפי איכות -איכות וחוזק מכסים את הוצאות החודש ,מתמודדים עם קשיים, בתמימות ובפשיטות!
הקשר עם השי״ת] או את עצמו [שנמדד לפי כמות מטופלים במשפחה ברוכה בלעה״ר ,והשמחה קורנת זה מלמד אותנו דבר נורא!
-כמה למדתי וכמה הספקתי]. על פניהם ,רואים עליהם אושר ,טוב להם בחיים. כן ,אפילו אברהם אבינו ,שה' בעצמו
זה הסוד של ה׳מטבעות׳ שטבעו לנו קורא לו 'אברהם אוהבי' ,שכבר עמד
כי יש כאן הסתכלות אחרת על
האבות הקדושים ,כמו שנזכר ׳מטבע בכמה וכמה ניסיונות; שכבר החזיר
העולם ,לא הסתכלות של ׳כמות׳ הרבה-הרבה אנשים בתשובה; ושכבר
של אברהם אבינו׳ (ב״ק צז ,):וכן אמרו אלא של ׳איכות׳ .ריבוי ממון או
״האושר אינו תלוי ראה את יד ה' הגדולה מלווה אותו צעד
לגבי יעקב (שבת לג ):׳מטבע תיקן נכסים אינם סיבה לאושר ושמחה, אחרי צעד – היה צריך בשעת ניסיון
אלא אדרבה ,מרבה נכסים מרבה במצב הכספי ,הפרטי ,להם׳ ,כי האבות הקדושים לקחו את חיזוק ועצה טובה!
הממון ,אשר כל עניינו הוא לפי ריבוי או המשפחתי של דאגה .וכמו כן ,כל אותם שלא חסר מה נענה אנן אבתרייהו?
הכמות וחשיבותו הוא לפי יחס ,והפכו להם כלום מכל מנעמי ומטעמי
האדם .הכל תלוי קל וחומר בן בנו של קל וחומר – אנו
אותו ל׳צורה׳ שהוא ענין של מהות
וערך בפני עצמו. העולם הזה -אין זה מוסיף להם בראש ,בהסתכלות וחברינו ,כשאנו נמצאים בשעת ניסיון,
ועובר עלינו מה שעובר עלינו – בוודאי
כלום למילוי האושר והשמחה .כי
כי הנה כאשר יש לאדם רבבות אלפי הנשמה מחפשת ׳איכות׳ ,ואילו ובמבט על העולם ועל ובודאי שאנו צריכים חיזוק ועצה טובה
דינרים ,הרי זה נחשב עשיר גדול .ואם החיים״ כל מה שנוגע ל׳כמות׳ לא ניכרת מאנשים אחרים.
יפול לכולם מן השמים רבבות אלפי אצלה כלל. ומה השכר לכך?
דינרים ,מיד מתבטל אותו עשיר מכל ואת ההסתכלות הזאת – אנו שוב נעשה קל וחומר.
עשירותו ונהפך בבת אחת לאדם מן השורה .נמצא ומה 'ממרא' זו שיעץ לאברהם אבינו –
לוקחים מהפרשיות שבספר בראשית ,נספגים עם
שהכסף אין בו ערך מצד עצמו אלא נחשב באופן זכה ואנו זוכרים אותו ומתחזקים ממנו
האמונה הפשוטה של האבות הקדושים ,מתמלאים עד היום.
של כמות ביחס לאחרים שאין להם כסף .אבל אם בהן עם אושר נצחי ועם הסתכלות טהורה ורחבה על
יש צורה למטבע ,אזי יש לכל מטבע חשיבות עצמית אז אנו ,כשאנו מחזקים את חברינו
החיים ,על איכותם ועל תכליתם. וידידינו או את מכרינו ואת אחד
מצד הצורה (ב״מ מה ,):וכמבואר רבות בדברי
העולם התחתון שלנו מושפע רק מתוצאות ממשפחתנו – קל וחומר בן בנו של קל
המהר״ל (ראה גבורות ה׳ פרק מא).
ה׳חיצוניות׳ ,אף אחד לא מתחשב בהתאמצות חומר ,שנזכה לשכר גדול לעולמי עד
זו היתה עבודתם של האבות הקדושים ,להפוך הפנימית אלא מבקש לראות תוצאות חיצוניות ולנצח נצחים.
חומר לצורה ,להפוך את הצעצועים של העולם הזה בשטח .אם אין תוצאות ,לא נחשב המאמץ ולא כלום. על כל פנים ,כאן לומדים אנו על
-׳בני חיי ומזוני׳ -לדברים ערכיים ומהותיים של גודל נחיצות החיזוק בין העובד את ה'
אך בעולם העליון שולט רק ה׳פנימיות׳ .שם
העולם הבא. לחבירו ,כשכל זה יכול לקרות אפילו
משלמים על עבודה וטרחה ,כמאמר חז״ל (אבות בחיוך אחד של שייכות ,ואין אנו
ולצורך כך נאלצו לעבור נסיונות קשים ,בהם פ״ה מכ״ג) ׳לפום צערא -אגרא׳ ,ולא מתחשבים עם צריכים להגיע דווקא לעצה טובה במצב
למדו על עצמם לבוא אל היכל המלך ולמצוא כאן התוצאות למעשה. קריטי.
בעולם את האוצרות האדירים שאפשר לחטוף רק
בשמים לא מחשיבים את האדם לפי התוצאות,
כאן בעולם הזה. א פרייליכ'ן און א לעכטיג'ן שבת
אלא מודדים אותו כמה ׳התאמץ׳ בעבודת השי״ת,
על פי ״אש הפרשה״ ידידכם :ישעיה יצחק פרידמאן
לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים
הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב תנ רבנן מעשה
״יחוס וירחם נא השי״ת על שארית ישראל ,ושלא של ווערצקי ,ומחבר הספר הנערץ ׳מלבוש לשבת
יבוא הגואל אלא מתוך רחמים וחסדים ,ומתוך וליום טוב׳.
ברחמים גדולים אקבצך
שלום בעולם!״ ,התחנן שוב ושוב. ה׳מלבוש׳ ברח מעירו ,כשאליו מתלווים בני הרכבת שעשתה את דרכה מפולין להונגריה
במשך כמחצית השעה התמשך הדבר ,ויהי המקום משפחתו ואנשי ביתו .אך אותו צדיק דעה אחרת התמלאה על גדותיה ,בכל עצירה ועצירה שלה
לחרדת אלוקים .בינתיים אף עשתה השמועה הייתה לו ,הוא סבר שמלחמה זו הינה מלחמת גוג הסתער המון רב לעלות על קרונותיה ,כולם ביקשו
כנפיים בעיר ,והמונים צבאו על פתח הבית, ומגוג ,וכי אחריה בוא יבוא הגואל-צדק .וכדרך להימלט על נפשם מתוך אדמת פולין הבוערת,
מבקשים לחזות מקרוב בפלא המתרחש. אבותיו הקדושים שהיו דבוקים בספר הזוהר האפופה דם ואש ותימרות עשן ,עם פרוץ מלחמת
הקדוש ,אף היה מרבה לצטט בתחילת המלחמה העולם הראשונה.
משסיים ה׳מלבוש׳ לצטט את מאמרי הזוהר
מאמרים מתוכו ,המדברים אודות הגאולה העתידה. על אחד הקרונות ישב הצדיק ,הרה״ק רבי ישכר
הקדוש ,הפטיר הצדיק מבעלזא בקול גדול :״שיהיה
בדרך בריחתו ,עבר ה׳מלבוש׳ דרך כפרים ועיירות דוב מבעלזא זי״ע ,שגם הוא נאלץ לצאת לגלות,
נא שלום בעולם!״.
הרבה ,ומשהגיע ליל שישי עצר בכפר אחד ,כדי כשאליו מתלווים בני משפחתו ואנשי ביתו.
״גוט שבת!״ איחל הרה״ק מזידיטשוב ,והרה״ק
לעשות בו את השבת .ומאחר ולא היה מקוה לפתע נוצרה שם בהלה רבתית .ילדה אחת ,בת
מבעלזא יצא ללוותו ,מבלי שידברו ביניהם דבר,
באותו כפר ,הביע את רצונו לסור לעיר סוואליווא למשפחה יהודית ,שישבה אף היא באותו קרון,
ואף לא נתנו שוב את ידיהם זה לזה לשלום.
הסמוכה ,שהיתה עיר מלאה חסידים ,כדי לטבול נעלמה בתוך הצפיפות והמהומה ,והאם הבוכייה
״הרבי מזידיטשוב הוא צדיק תמים״ ,התבטא
במקוה דמתא לכבוד שבת קודש. זעקה לעזרה .מיד נחלצו יהודים רבים לחפש
הרה״ק מבעלזא באוזני אנשי ביתו בתום הביקור
בשעה מוקדמת לפנות בוקר של יום השישי, אחריה ,ועברו מקרון לקרון ,עד שבחסדי ה׳ נמצאה
המופלא ,וגילה :״גדול הוא ומהולל מאד בשמים
הגיע ה׳מלבוש׳ לעיר סוואליווא ,כאשר נודע שלמה ובריאה .כששבה הילדה אל חיק אמה
ממעל ,עד שנאלצתי לפעול בכוחות עצומים שלא הנרגשת ,בוכה ומבוהלת ,הרגיעה אותה האם :״למה
לו כי הרה״ק מבעלזא הגולה אף הוא להונגריה,
תתקבל בקשתו...״ תבכי בתי? הנה זה משיח בא!״.
שוהה בעיר לימים אחדים .״רצוני להיפגש כעת
ואילו ה׳מלבוש׳ ,הפסיק מאז אותו ביקור את מנהגו אוזני הצדיק קלטו את דברי האמא ,והוא הורה מיד
עם הרב מבעלזא״ ,הביע ה׳מלבוש׳ בפני משמשיו
להזכיר את המאמרים הללו מתוך הזוהר הקדוש. לסובביו :״לכו ואמרו נא לאותה תמימה ,כי המשיח
בקודש .תחילה חששו המה כי השעה מוקדמת מדי
ניכר היה שקיבל את דעתו של הרה״ק מבעלזא. לא יגיע מתוך בהלה ,אלא מתוך נחת והרחבה!״.
לביקור שכזה ,וניסו להניאו מן הרעיון ,אך משראו
כעבור זמן קצר ,קבע הרה״ק מזידיטשוב את משכנו כי בנפשו הדבר הלכו וסידרו את הביקור .ואכן, פתגם זה שיצא מפי הצדיק ,היה רק כהקדמה
הזמני בעיר מונקאטש ,בעת ההוא הגיע רב אחד כשעלה מן הרחצה ,פנה ה׳מלבוש׳ מיד לאכסנייתו לקביעה נחרצת זו ,אשר קבע ואשר השמיע רבות
לבקר בהיכלו .״זידיטשוב׳ער רבי!״ ,פנה אליו הרב של הצדיק מבעלזא ,שיצא לקראתו ,לקבל את באוזני תלמידיו וחסידיו ,מאז והלאה במשך כל
בבקשה ,״הרי הנכם צדיק הדור! העתירו נא בעד פניו בכבוד רב ,והנה המלכים נועדו יחדיו .הושיטו ימי המלחמה .גם צדיקי הדור שבאו לבקר בהיכלו
העם שיתעורר נא כעת זמן הגאולה!״ .נענה אליו הצדיקים איש ידו לקראת רעהו ,וכשידיהם אחוזות הזמני שבהונגריה ,שמעו את הדבר מפורש יוצא
ה׳מלבוש׳ בענוות רוחו :״עה! צדיק הדור הוא יחד ,נכנסו פנימה אל הבית. מפיו ,כי המלחמה איננה נחשבת ׳חבלי משיח׳,
הרב מבעלזא ,והא ראיה ,שאליו הקשיבו ואלי לא ואז אירע דבר פלא. שכן את חבלי המשיח כבר ביטל בקדשו רבן של
הקשיבו״ .כלומר ,שמשמים קיבלו את דעת קדשו על סף החדר נעמד הרה״ק מזידיטשוב ,וכשידו ישראל ,הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי״ע ,ואין בן
של הרה״ק מבעלזא ,שאין עתה עת פקודה ,אלא אוחזת במזוזה ,רחשו שפתותיו מאמרים שלמים דוד בא אלא מתוך רחמים וחסדים.
צריכה היא הגאולה שתבוא לישראל אך ורק מתוך מתוך הזוהר הקדוש ,המדברים בענייני הגאולה,
רחמים וחסדים. בעוד הרה״ק מבעלזא נעמד ליד שולחנו הטהור •••
במלאת מאה שנים להסתלקותו שבפנים החדר ,וכשידיו נשענות על השולחן ,ופניו צדיק נוסף היה ,שגם הוא נמלט באותו זמן להונגריה,
של הרה״ק מהרי״ד מבעלזא זי״ע – כ״ב מרחשון חיוורות כשלג ,נשאו שפתותיו תפילות ותחנונים. הוא הרה״ק רבי ישכר בעריש מזידיטשוב זי״ע ,רבה
הלכה ומעשה
הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות דבר הבעל שם טוב
אמנם העיקר ׳נקודות הכסף׳ ,ניצוץ אשר להבעיר האמונה באהבה נדירה עד כדי כך שהכחישו
התלהבות וכוסף וחישוק לעבודת השם יתברך׳. מציאותה רוב חכמי הדרך או כולם וזה מדור דורות,
משל הנפח של הבעש״ט
כיצד היא הדרך להגיע לאהבה? מבאר שם רבי דוד ואמרו שאין משמעותה אלא ההשתדלות התמידית בפרשה זאת למדים אנו מאברהם אבינו מה היא
הנגיד: לקבל עול מלכות שמים ,ושהאהבה האמיתית אי אהבת ה׳ ,הגורמת לרדיפה מתמדת אחר הרצון
א .אם אתה אוהב את עצמך – בוודאי תאהב את אפשרית כי אם בדבר מאותו מין כשיש ביניהם לעשות את רצון ה׳ ,מבלי התחשבות במידת
השורש של עצמך! וז״ל :מי שיודע נפשו יודע דמיון ,וכאשר הכחישו את מציאותה הכחישו גם המחוייבות של האדם לעשות את המצווה מצד
כן את תולדותיה כגון התשוקה ,אבל אתה תלמידי הדין.
בוראו ,ויודע בהחלט שאין לו מציאות מעצמו אלא
דע שאהבת ה׳ יתברך היא חובה על פי התורה כאשר חסיד אוהב ודבק באמת ברבו ,אנו מוצאים
מציאותו והשארות קיומו ושלימותו באות מאת ה׳,
וגם על פי השכל ,כי מבחינת התורה היא מצוה שהוא מחקה את אורחותיו .לא חיקוי חסר משמעות
בעוד שמצד עצמותו הוא העדר גמור ואין מוחלט,
ממצוות עשה כמו שנאמר מפי הגבורה ואהבת של תנועותיו ,אלא דביקות בדרך מחשבתו ,הבאה
כי בכל המציאות אין דבר הקיים בעצמו בלעדי ה׳
את ה׳ אלקיך ...וכיצד תבואר האהבה כקבלת עול לידי ביטוי על ידי הליכה בדרכיו הנאצלות.
החי והקיים הנמצא בעצמותו ,וכל מה שזולתו קיים
ה׳ מאחר שהקבלה האמיתית היא תולדה ותוצאה בזאת נבין ,כי ישיבתו של אברהם אבינו בפרשת
הודות לו ,ואם היודע את זה אוהב את עצמותו ,ונוכח
מהאהבה ,ולכן קבלת העול האמיתית ולא זו דרכים ,גם כאשר הוא פטור לכל הדיעות מקיום
לדעת שמציאות עצמותו נקנית מזולתו בהכרח
הנקראת מסורתית לא תושג אלא על ידי האהבה מצוות הכנסת אורחים מפאת חולשתו ,היא ביטוי
יאהב את מי שמועיל למציאותו ומקיים אותו ,ואם
האמיתית. של רצונו להיות דבוק בבוראו ,והדביקות בבורא
אינו אוהבו הרי זה בגלל שאינו יודע נפשו ובוראו,
ענין יסודי זה מוסבר בדברי הבעש״ט הק׳ (כתר היא ההליכה בדרכיו .מכיון שההכרה הברורה
האהבה היא פרי הידיעה הזאת ,ומתחזקת בחוזקה והשייכת לכל אחד ואחד בהקב״ה הוא החסד העצום
שם טוב סימן רפו) לאדם שהלך ללמוד את מלאכת
ונחלשת בחולשתה ותיעדר בהעדרה. והתמידי שמשפיע הקב״ה לנבראיו בכל עת ושעה,
הנפחות .ישב ולמד את כל כללי המלאכה; איך
ב .אהבת המטיב וז״ל :מי שעמד על אמיתות החכמה מחזיקים את הכלי ,ואיך מעצבים את צורתו. לכן הדרך העיקרית להיות דבוק בדרכי ה׳ היא על
נוכח לדעת שאין מיטיב מוחלט בלעדי ה׳ יתברך לאחר שהשלים את לימודיו ,ופתח חנות גדולה, ידי מידת החסד ,כמאמר חז״ל הלך בדרכיו ,הוא
וישתבח ,הואיל והטובה והחסד הם נתינת דבר שעליה תלה שלט ענק ׳יעקב הנפח׳ ,התברר לו רחום אף אתה רחום ,ובכך מביע האדם את אהבתו
מועיל לא על מנת לקבל פרס ,וזה בלתי אפשרי שבפועל גם לאחר שהוא מכה בכלים שעומדים אל הקב״ה.
כי אם לה׳ ית׳ לבדו ,כי הוא גומל חסד לעולמים, לפניו ,בדיוק כמו שלמדוהו ,אין כל תזוזה .הכלי רק בספר הנדיר ׳מורה הפרישות׳ לרבי דוד הנגיד (דור
ולא בעבור טובה שהוא יקבל בתמורה ,כי הוא נשרט ומתעקם מעט ,אבל אינו מקבל כלל צורה שישי להרמב״ם) כותב ,שלא ניתן להגיע לשום
מתעלה מעל חפצי העולם ...והוא המיוחד בחסד של כלי .חזר הנפח לרבו ושאל אותו בתמיהה, עבודת ה׳ ,אפילו לא לקבלת עול מלכות שמים ,בלי
הטוב והצדקה והחן ,וכיוון שאהבת גומל החסד היא מה היא השגיאה שבשלה איני מצליח לייצר אף התבוננות באהבת ה׳ ,וזה לשונו:
דבר טבעי ,לכן ראוי לחסיד שלא יאהב כי אם את כלי? גער בו רבו ,האם הדלקת את האש? בלי אש, המעלה היותר עליונה מן המעלות ואין עוד מדרגה
ה׳ ,כי אי אפשר שהחסד יבוא מזולתו ,והוא ראוי לא תוכל לעשות שום כלי שבעולם! הנמשל אומר אחרי האהבה ,אלא אם כן היא פרי מפירותיה ותוצאה
לאהבה המוחלטת. הבעש״ט הק׳ – ׳תורי זהב׳ ,היא תורה ועבודת ה׳, מתוצאותיה ,כגון ההשתוקקות הרעות והפיוס...
שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות
מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א אש העבודה
שו״ת עם המשפיע (ד)
מה להחדיר יותר? יראת העונש או יראת הרוממות?
בסולם היראה ,עד למדריגות הגבוהות ביותר של בכל יום כמו שכתב הבעש״ט הק׳ לגבי יסורים שאמרו שאלה:
התפעלות ויראה מוחשית ,וכדאיתא בספה״ק תולדות חז״ל (ערכין טז - ):אפילו הושיט ידו לכיס ליטול
בדור שלנו ,מה כדאי להחדיר לנו יותר ,יראת
יעקב יוסף (פר׳ חקת ,אות יג) :הנה תיבות ׳יראה׳ שלש ועלו בידו שתים.
העונש או יראת הרוממות?
ו׳ראיה׳ אותיות דדין כמו דדין ,כי מי שיש לו ראיה בזמנינו יש שינוי גדול בכל התחומים ,גם בין אב
לראות בעין שכלו רוממותו ית׳ ,אז יש לו יראה .מה ואם יראת העונש רצוי ,האיך נשיג זאת בלבבנו
לבנו ,בין איש לאשתו ,בין אדם לרעהו ואפילו בין
שאין כן סומא החשוב כמת (נדרים סד ע״ב) ,אין לו אדם לעצמו ,כאשר בדורות עברו היה עיקר הקשר באמת ,הלא כיון שאנו יודעים שסוף-כל-סוף ה׳
ראיה ,לכך אין לו יראה .עכד״ק. במידת היראה ,הרי בזמנינו עיקר הקשר הוא על מתרצה לנו תמיד ,א״כ תמיד יחסר לנו הפחד מהעונש
וכתב בספה״ק שם משמואל (פר׳ החודש ,תרע״ט) ידי אהבה וחיבה .אפילו ההקשר בין עובד למעביד כי אנו חושבים שה׳ יסלח לי?
וזל״ק :ידוע שיראה ואהבה הן תוצאות החכמה משתנה בזמנינו ,וגם בין רב לתלמיד.
והשכל שבאדם ,שלעומת גודל החכמה שבאדם כך אי אפשר להשוות בין דורינו לדורות קודמים, תשובה:
תגדל אצלו יראת שמים ,כי ׳יראה׳ היא אותיות ׳ראיה׳, והשורש לכך הוא בקשר העליון בין הקב״ה לישראל,
וכמו שהגיד הרה״ק הרבי ר׳ בונם זללה״ה מפרשיסחא ואילו כל שאר הקשרים הם רק תוצאה והתבטאות של יראת העונש -הבסיס לשאר היראות
על הראב״ע שלגודל חכמתו אינו יכול לידע איך חי הקשר האלוקי שהוא שורש הכל ,וכדאיתא מהרבי ר׳ יראת ה׳ -היא מצוות עשה דאורייתא ,ויש בה
חמשה רגעים מגודל יראת ה׳ ,עכל״ק. זושא על מה שאמרו חז״ל על דור עקבתא דמשיחא דרגות שונות .הדרגה הנמוכה ביותר -היא ׳יראת
זהו השלב הבסיסי אשר כל אחד מישראל צריך -׳יראי חטא ימאסו׳ שזה לא מדובר רק למטה ,אלא העונש׳ ,וזהו הבסיס לכל הדרגות הנוספות שמעליה,
ללמד לצאצאיו שהשי״ת רואה את כל מעשיו, השורש לכך הוא למעלה ,כמאמר צדיקים על מה כגון ׳יראת היכולת׳ כמו שמפחדים ממלך -לא רק
הטובים והבלתי טובים. שהבטיח הקב״ה לאברהם אבינו ע״ה ׳בך חותמים׳ משום שיכול להעניש ,אלא משום שכח ההחלטה
שחתימת וסיום הדורות היא במידת אברהם אבינו ע״ה. מסור בידו ,והוא יכול לעשות הכל כרצונו ,להרע
מכאן צומחת ועולה ׳יראת העונש׳ שהאדם יודע
שה׳ צופה בכל מעשיו ובוחן כליות ולב ,ומפחד לנפשו ולהטיב ,וכן ׳יראת הרוממות׳ כאשר מתבוננים מעט
לחטוא בגלל העונש. בגדלות ה׳ ומגיעים להתפעלות עצומה עד כדי יראה
״גם בתלמוד תורה והרגשת ריחוק נוראה.
משם עולה יותר אל ׳יראת חטא׳ שמפחד מעצם יודעים ששפת
החטא ,שאינו רוצה להמרות פי ה׳ שרואה כל מעשיו, יהודי אינו יכול לבסס דרכו על יראות שונות
העונשים ששימשה ונשגבות ,כל זמן שחסרה לו יראת העונש ,כי לא
הוא אינו חפץ להתרחק מהשי״ת על ידי החטא.
בעבר את המלמדים כל העתים שוות ולא תמיד יש לו מוחין לההתהלך
יראת הרוממות -כבר לא תקיפה בגדולות ובנפלאות ,ורק כשהוא ספוג עם יראת העונש
ככל שמעשיר את ידיעותיו בגדלות הבורא היום ,ובכל זאת ,אסור הוא יכול להתמודד בשעת נסיון וסילוק המוחין עם
ית׳ וחכמתו שאין לה סוף ,כך יוכל להגיע ל׳יראת להרפות מהעונש, יראת העונש -הקיימת בכל זמן ובכל מצב.
הרוממות׳ ,שהרי מלך גדול ונורא זה ,שהוא גדול כ״כ ואיתא בזוה״ק (הקדמה יא ):שמצות היראה
והוא הבסיס למשמעת
ונורא כ״כ ,עומד לפניו ,ומלא כל הארץ כבודו. יש בה כמה דרגות ,וזה תרגומו :היראה נפרדת
הנצרכת לחינוך״
כדי להכנס באמת ליראה זו ,צריך לדמיין לעצמינו לשלשה צדדים ,שנים מהם אין בהם עיקר כראוי,
אילו באמת היה הקב״ה נגלה אלינו ,מה היינו גם בתלמוד תורה יודעים ששפת העונשים ואחד עיקר של יראה .יש אדם שירא מהקב״ה כדי
עושים באותה שעה .הרי אין ספק שמגודל הפחד ששימשה בעבר את המלמדים -כבר לא תקיפה שיחיו בניו ולא ימותו ,או שירא מענש של גופו
היינו מתחילים לרוץ לאחורינו כמה וכמה שעות, היום ,ובכל זאת ,אסור להרפות מהעונש ,והוא הבסיס או של ממונו ,ועל כן ירא ממנו תמיד .נמצאת
נמסים לגמרי מגודל המורא והפחד ,עד שהיינו למשמעת הנצרכת לחינוך ,וכדאיתא בזוה״ק שצריך היראה שהוא ירא מן הקב״ה לא שם אותה לעיקר.
מתעלפים מגודל פחד ואפילו מתים ומתבטלים רצועה לאלקאה ,אלא שעיקר הקשר צריך להיות יש אדם שפוחד מן הקב״ה משום שפוחד מעונש
ממש ,מתביישים להרגיש את עצמינו כמציאות, באמצעות האהבה. של העולם הבא ומעונש הגיהנם .שתי יראות אלו
בבחינת ׳אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׳ (תהלים אינם עיקר היראה והשורש שלו .אבל היראה
קלט ,ז). שהיא עיקר ,שאדם יירא מרבונו משום שהוא גדול
הרגשת נוכחות הבורא בכל מקום
אלא שבמשך כל היום אין האדם משים אל לבו את ושליט ,עיקר ושרש של כל העולמות ,והכל לפניו
כדי לעלות בסולם היראה ,צריך תחילה להשקיע
נוכחות הבורא ,וצריך להרגיל את עצמו יותר ויותר כלא חשובים ,כמו שנאמר (דניאל ד) ׳וכל דיירי
בשלב הראשון וההכרחי למידת היראה -לדעת
לזכור את נוכחות הבורא לידו ממש ,וזו היא מידת ארעא כלא חשיבין׳ ,ולשים את רצונו באותו המקום
שהשי״ת נמצא בכל מקום בעולם ,מלא כל הארץ
היראה שנצטוינו עליה בתורה. שנקרא יראה .ע״כ.
כבודו ,ולהרגיש את נוכחות הבורא ית״ש.
אך הפלא הוא ,שלאחר שאנו מתעוררים במידת יש לדעת כי ׳עונש׳ אינו נקמה חלילה או סתם
״והנה ה׳ נצב עליו ,ומלא כל הארץ כבודו ,ומביט
היראה ,ומתגלה בקרבינו תנועה של ריחוק וניסה הענשה וקנס ,אלא הוא תיקון לנפש לאחר שהחטיא
עליו ,ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי .ועל כן צריך
לאחור ,מתעוררת בנו תנועה הפוכה ,שאנו רואים את דרכו כשהמרה את פי ה׳ ,וגם כאשר הקב״ה
לעבוד לפניו באימה וביראה ,כעומד לפני המלך״ (תניא
את גדלות הבורא ית׳ והדרת כבודו ,ורוצים להתקרב מתרצה לו אבל עדיין העונש והתיקון קיימים לגביו,
פרק מא).
אליו ,להתדבק בו ,להתאחד ולהתכלל בו ,כי ׳אהבה׳ אית דין ואית דיין ,אלא שלאחר התשובה פורס
בגימטריא ׳אחד׳ ,אנו רוצים להפוך למציאות אחת עם ׳יראה׳ אותיות ׳ראיה׳ ,שרואה לפניו את נוכחות הקב״ה את העונש ואת התיקון לתשלומים קטנים
השי״ת ,לבטל כל מציאותינו אליו יתברך. הבורא ,ומי שמשקיע בכך ,אין ספק שיוכל לפסוע יותר ,על ידי עגמת נפש וצער קטן המזדמנים לאדם
יש לך שאלה בעבודת ה׳ -מקומך כאן!
לאור הביקוש הרב ,אנו פותחים כעת בתחילת השנה
את המדור החדש -״שו״ת בעבודת ה׳״
הציבור הקדוש מוזמן לשטוח את שאלותיהם -בפניה למערכת
המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א
ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק ,בהסברה נעימה השוה לכל נפש. שערי השפעה
כשהעקדה מגיעה בלי מלאך
המלחמה מול עובדי אלילים שהקריבו מזרעם למולך – עומדת להסתיים בהטחת בערל ,יונגרמאן כשרוני ההוגה בתורה בשקידה ובחיות.
קיתון של רותחין על הפרצוף .כשהוא עצמו הולך לעשות בדיוק את המעשה בכולל הוא מארגן 'חבורות' ,רוח חיה ומחיה.
שהוא הכי התנגד לו תמיד .איזה חילול השם יצא מכך! בערל אינו מאותם הזקנים-ואינו-לפי-כבודם ,ופעמים שהם מתעלמים .אם מבחין
ואפילו לא ברור מה באמת טוב לכבוד מלכות שמים... הוא בספר קרוע בבית המדרש – בו ביום ישלחהו לכורך .חסר ספר חדש ,יתרים
האם לבנות את כלל ישראל ,לראות את בתי המקדש ,ובעתיד את מלך ביופיו ויקנה כלאחר-יד.
משיח ה' בבית המקדש השלישי ,ורק להתעלם מבקשה אחת. אורח חדש בבית הכנסת – בערל יהיה הראשון שייגש אליו בשלום עליכם מחויך
הרי בכל זאת הקב"ה הדגיש קח נא - ,זה לו ציווי רק בקשה .אז נראה לי שלמען מאוזן לאוזן ,ויסדר לו מקום .הילדים בשלוש סעודות משתוללים – בערל כבר
קידוש שמו יתברך התוכנית הראשונה עדיפה. נמצא שם ,מארגן להם סעודה שלישית בפני עצמם ,מזמר עמם זמירות ומביא
או להתמקד מה הקב"ה מבקש ורוצה ממנו עתה! בלי חשבון מהעבר והעתיד. לפניהם דרשנים מרתקים.
ואכן " -וישכם אברהם בבוקר" .שש לעשות רצון קונו ,באהבה ,בהתלהבות, ולא רק בחוג ידידיו נודע הוא לשם ותהילה .גם בקרב המשפחה ,כשאחד האחים
בשמחה! עדיין מחכה לישועה ,היה זה בערל שארגן שיעור 'אור החיים' הקדוש בין בני
ולמה? כי השאלה האמיתית לא הייתה אם אברהם אוהב את ה' .וודאי שאהב. המשפחה ,מדי שבוע בשבוע ,לזכותו.
השאלה הייתה את מי הוא אוהב יותר :את השי"ת ,או את המדרגות שלו בעבודת תורה חסד ,וגם זיכוי הרבים ,במקום אחד.
השי"ת. כדרכו של עולם -עסקן מקבל הערות,
נכון ,בערל .אתה חי כאן חיי רוח בתורה ולפעמים גערות ,או אף השפלה של ממש.
בחסידות ובחסד ,ומיועד לגדולות. ובערל שותק .הוא זוכר היטב את דברי חז"ל
ואולי בשנתיים בפולרידה לא תפתח את כל שפת אמת תרל"ד: על הנעלבים ואינם עולבים ,השומעים חרפתן
הכוחות שלך כפי שאתה מצפה .אולי תרגיש ואינם משיבים ,שעליהם הכתוב אומר "ואוהביו
קטן ,בודד ,רחוק ,בזבוז.
אבל תתיישב בחדר לבד – עם הקב"ה .תעצום בענין העקידה קח נא כו' .נראה כי כצאת השמש בגבורתו".
הוא כבר יודע בדיוק מה עליו לעשות ברגעים
עינים .ותשאל את עצמך :מה אתה אבי האוהב
והאהוב! רוצה ממני עכשיו? ואת מי אני עובד? מאחר שהבטיחו ביצחק יקרא לך אלו .הוא למוד להתגבר ,להבליג ולהחריש .ותוך
כדי כך הוא מזכיר שמות של מכרים ושאינם,
יחי ההבדל העצום זרע ,נאמר לו בלשון בקשה .פי' הזקוקים לישועות בכל מיני עניינים .הוא כבר
חושב על היום בו יתבשר על ישועה שזכה
יש עבודת ה' שאנחנו בוחרים בה ,ויש עבודת
ה' שהקב"ה בחר בשבילנו.
שביקש הקב"ה ממנו שימחול לו לה אחד מהרשימה ,בזכותו .הוא כבר רואה
בעיני רוחו את רב-מיילעך בידרמן שליט"א,
העבודה שאנחנו בוחרים בה מרגישה טוב.
היא משתמשת בכישרונות שלנו .היא עמוסת
המתנה ושיעלהו לעולה .וזה שבח בקול חוצב ונלהב ובתנועות נמרצות ,מתאר
לפני ההמון על אברך אחד ,שהתאפק ולא
רגש וצבע .היא גם בונה לנו תדמית טובה
בעיני סובבנו ובעיני עצמינו .בערל הוא "זה
הגדול בנסיון הזה שלא נאמר לו השיב למחרפו דבר ,ובזכות זה זכה יהודי פלוני
לישועה גדולה למעלה מדרך הטבע.
שדואג"" .זה שמארגן"" .זה ששותק בגבורה".
ואין בזה שום פסול ,ואדרבה .אבל לפעמים
בלשון ציווי רק אם חפץ בדבר זה. זו גבורה אמיתית .אבל ,היא גבורה עם תסריט
ידוע ויציב .בערל יודע מה עליו לעשות ,והוא
מגיע רגע שבו הקב"ה מבקש לראות מה נשאר
כשמסירים את כל התפאורה.
ואברהם אע"ה באהבתו לקיים יודע ,פחות או יותר ,איך זה ייגמר.
ואז הגיע הניסיון האמתי
בעקדה ,הקושי הגדול לא היה רק הכאב –
לשחוט בנו היחיד והאהוב.
רצון המקום הלך בשמחה לשוחטו. נולד לבערל תינוק .ובהדרגה במהלך השנה
הקושי היה שהציווי נראה כסותר את כל מה הראשונה ,מתברר שהתינוק אינו מתפתח כמו
שאברהם הבין ומבין על רצון ה' .ודווקא שם, שצריך.
בתוך הבלבול ,נאמר לו בסוף" :כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" .עתה .לא בהתחלה בערל ניסה את מה שכל אב מנסה :להתפלל ולחכות .אולי הזמן יעשה
אחרי תשעה ניסיונות מוצלחים .עתה. את שלו .אולי עוד חודש ,עוד חודשיים .אבל אז ישב מול מומחה רפואי בכיר,
לפעמים העבודה הגדולה ביותר היא לא לגדול .היא להסכים להיות קטן ,במקום ושמע משפט אחד ששינה הכל :כאן ,במקום מגוריכם ,הסיכויים לעזור לבן,
הלא נכון ,בתפקיד שאף אחד לא יכתוב עליו ,כי זה מה שמבקשים ממך. קטנים .בפלורידה שם יש בית חולים מהיחידים בעולם המתמחים באבחון בעיות
וסוף כל סוף ,אחר כל העבודות שבעולם ,תכלית קיומו של יהודי היא אחת: התפתחות מעין זה ,אם תעברו לשם לשנתיים ,יש סיכויים שיאבחנו את הבעיה
להתבטל לפני קונו. ויוכלו לטפל בה.
בום בראש! שנתיים בפלורידה.
תאכלס :השאלה הקטנה של כל יום בלי כולל .בלי השטיבל .בלי משפחה .בלי החסידות ,בלי חסידים בכלל ,בקושי
לא כולנו עומדים מול ניסיון קשה כמו בערל ,תודה להשי"ת .אבל כולנו עומדים, בית חב"ד .בלי השיעור ,בלי שלוש הסעודות ,בלי המקום שבו כל הטוב והמרץ
כמעט כל יום ,מול גרסה קטנה של אותה שאלה. שבו מוצאים את דרכם החוצה .שם הוא יצטרך אולי לעבוד לפרנסתו ,ולהתפלל
זה הרגע שבו צריכים את עזרתך בבית ,ואתה בדיוק באמצע סוגיה .זה הסידור במניין קטן בעיר זרה.
הטכני המשעמם ,הטלפון לביטוח ,התעסקות כלכלית מרתיעה ,התור במשרד, אין זה ניסיון של שתיקה מול עלבון .זה ניסיון מסוג אחר .אינו יודע מה נכון לו
העריסה שצריך להרכיב .זה הזמן שהולך לאיבוד ,כביכול ,על חשבון העיקר. לעשות .אין לו סוף ידוע ,ואין מגיד שיספר אותו .זה ניסיון שבו פשוט לא ברור
והלב מרגיש החמצה .הרי יכולתי להיות במדרגה גבוהה יותר עכשיו .לנצל מה הדבר הנכון.
את הזמן ללמוד סדר חזק בעיון ,להתפלל שחרית נלהב ,להתרומם ,להתעלות,
להתקדש! ניסיון העקדה
ברגע הזה ,ננסה לעצור ולשאול את עצמינו השאלה הלא-כל-כך נוחה ,אבל בצר לו פנה בערל אל מורה-דרכו ,ושח לפניו את מצפוני לבו .הרב הקשיב ,שתק
אמיתית עד לנקודת הנפש: זמן ארוך ,ואז נענה" :יש געוואלדיגער 'שפת אמת' השבוע ,אני חושב שתמצא
את מי אני עובד עכשיו? שם את שאלתך".
את עצמי ,את התדמית שלי ,את המדרגה שאני רוצה להיות בה? או את הקב"ה, ואז הוסיף ואמר" :נדמה לי שיש כאן מקצת מניסיון העקדה הפרטי שלך".
שהעמיד אותי עכשיו ,דווקא עכשיו ,מול הכיור ,מול הטופס ,מול התינוק שבוכה? בערל נבהל" .עד כדי כך?"
אין לשאלה הזאת תשובה קבועה .לפעמים רצון השי"ת לסגור את הגמרא. "שמע ",אמר הרב" .אברהם אבינו לא רצה את יצחק בשביל עצמו .הוא חיכה
לפעמים התשובה תהיה דווקא להתעלם ולהמשיך ללמוד ,שהרי אין דברי תורה עליו כדי לבנות את כלל ישראל .כל תשעת הניסיונות שקדמו הובילו אל התכלית
מתקיימים אלא במי שמשים עצמו אכזרי כעורב .וכבר כתב ה'מסילת ישרים' הזאת .וויתר על בית אביו ומולדתו ,ירד למצרים וכו' וכו' .כל חייו הוליכו למטרה
שמשקל החסידות הוא מן העניינים הכי קשים ועדינים. הנשגבה 'כי ביצחק יקרא לך זרע' והוא יבנה את בנין דורות עם ישראל .ועכשיו
אבל עצם השאלה משנה את המיקוד ,ומבהירה בפנס של אמת מה עיקר ומה הקב"ה אומר לו' :קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת'.
טפל. העלהו לעולה .ואין כלל ישראל.
ושם ,דווקא שם ,בלי תסריט ובלי במה ,אומר הקב"ה" :כי עתה ידעתי כי ירא הניסיון הזה הימר על כל מה שהיה לו ,ועל כל מה שבנה במשך השנים .החתירה
אלוקים אתה". לקראת העמדת עם שלם שיגלה מלכות שמים בעולם – עמדה להתנפץ לרסיסים.
יוצא לאור ע״י
(ע״ר) ממלכת אש החסידות העולמי
לקבלת הגליון להארות ולהערות -טלפון 02-5026558 :פקס 02-5702061
a025026558@gmail.com
