gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורא · NEHOIRAH — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: נהורא · NEHOIRAH

שבוע: וירא (2026-10-26)

נהורא · NEHOIRAH — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫פרשת וירא‬ ‫ברחמים גדולים‬ ‫׳כשהעקדה מגיעה‬ ‫משל הנפח‬ ‫יראת העונש או‬ ‫תשפ״ז‬ ‫אקבצך‬ ‫בלי מלאך‬ ‫של הבעש״ט‬ ‫יראת הרוממות?‬ ‫גליון רצז‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫שערי השפעה‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫אש העבודה‬ ‫הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא‬ ‫נהורא מעליא‬ ‫דבר המערכת‬ ‫״איך מגיעים לאושר אמיתי״‬ ‫להיות כ'ממרא'!‬ ‫הדרך לאושר הוא על ידי שמתרגלים למדוד הכל ב׳איכות׳‬ ‫'ממרא' – כולנו מכירים אותו כבר מגיל‬ ‫קטן!‬ ‫ולפי זה מקבל שכרו‪ .‬והלא כך אמרו חכמינו ז״ל‬ ‫המחקרים למיניהם כבר הגיעו מזמן למסקנה‬ ‫(אבות דר״נ פ״ג מ״ו) מאה פעמים בצער מפעם אחת‬ ‫המוחלטת‪ :‬האושר אינו תלוי במצב הכספי‪,‬‬ ‫כבר בכיתה א' ‪ /‬ב'‪ ,‬סיפר לנו ה'רבי' על‬ ‫ממרא‪ .‬שאמר לאברהם אבינו‪ ,‬בוודאי‬ ‫שלא בצער‪.‬‬ ‫הפרטי‪ ,‬או המשפחתי של האדם‪ .‬הכל תלוי בראש‪,‬‬ ‫שתמול את עצמך כמו שה' הורה לך –‬ ‫כללא דמילתא‪ :‬בעולם הפנימי לא בודקים ׳מה׳‬ ‫בהסתכלות ובמבט על העולם ועל החיים‪.‬‬ ‫בנימוק פשוט‪ :‬שכמו שהוא הציל אותך‬ ‫אני עושה‪ ,‬אלא ׳למה׳ אני עושה (עי׳ פרי הארץ‬ ‫יש אילי הון שברשותם כל מחמדי תבל ומטעמי‬ ‫מ'אור כשדים ומהמלכים‪ ,‬הוא גם ירפא‬ ‫פר׳ ויקרא)‪ .‬ולכן‪ ,‬אין הבדל במה מתעסק האדם‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬אבל הם שקועים ביגונם‪ .‬מתחבאים להם אי‬ ‫אותך אחרי המילה‪.‬‬ ‫ברוחניות או בגשמיות‪ ,‬בריבוי או במיעוט‪ ,‬אלא אחר‬ ‫שם במרומי מגדלי העסקים‪ ,‬ורוטנים על כל העולם‪.‬‬ ‫ובמשפט נכון יותר‪ :‬הוא זה שחיזק‬ ‫כוונת הלב ‪ -‬הן הן הדברים (ברכות טו‪ ,).‬האם רצונו‬ ‫וברחובותינו מסתובבים להם אברכי משי‪ ,‬בקושי‬ ‫את אברהם לציית ולשמוע בקול ה'‬ ‫לעבוד את בוראו [שנמדד לפי איכות ‪ -‬איכות וחוזק‬ ‫מכסים את הוצאות החודש‪ ,‬מתמודדים עם קשיים‪,‬‬ ‫בתמימות ובפשיטות!‬ ‫הקשר עם השי״ת] או את עצמו [שנמדד לפי כמות‬ ‫מטופלים במשפחה ברוכה בלעה״ר‪ ,‬והשמחה קורנת‬ ‫זה מלמד אותנו דבר נורא!‬ ‫‪ -‬כמה למדתי וכמה הספקתי]‪.‬‬ ‫על פניהם‪ ,‬רואים עליהם אושר‪ ,‬טוב להם בחיים‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אפילו אברהם אבינו‪ ,‬שה' בעצמו‬ ‫זה הסוד של ה׳מטבעות׳ שטבעו לנו‬ ‫קורא לו 'אברהם אוהבי'‪ ,‬שכבר עמד‬ ‫כי יש כאן הסתכלות אחרת על‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬כמו שנזכר ׳מטבע‬ ‫בכמה וכמה ניסיונות; שכבר החזיר‬ ‫העולם‪ ,‬לא הסתכלות של ׳כמות׳‬ ‫הרבה‪-‬הרבה אנשים בתשובה; ושכבר‬ ‫של אברהם אבינו׳ (ב״ק צז‪ ,):‬וכן אמרו‬ ‫אלא של ׳איכות׳‪ .‬ריבוי ממון או‬ ‫״האושר אינו תלוי‬ ‫ראה את יד ה' הגדולה מלווה אותו צעד‬ ‫לגבי יעקב (שבת לג‪ ):‬׳מטבע תיקן‬ ‫נכסים אינם סיבה לאושר ושמחה‪,‬‬ ‫אחרי צעד – היה צריך בשעת ניסיון‬ ‫אלא אדרבה‪ ,‬מרבה נכסים מרבה במצב הכספי‪ ,‬הפרטי‪ ,‬להם׳‪ ,‬כי האבות הקדושים לקחו את‬ ‫חיזוק ועצה טובה!‬ ‫הממון‪ ,‬אשר כל עניינו הוא לפי ריבוי‬ ‫או המשפחתי של‬ ‫דאגה‪ .‬וכמו כן‪ ,‬כל אותם שלא חסר‬ ‫מה נענה אנן אבתרייהו?‬ ‫הכמות וחשיבותו הוא לפי יחס‪ ,‬והפכו‬ ‫להם כלום מכל מנעמי ומטעמי‬ ‫האדם‪ .‬הכל תלוי‬ ‫קל וחומר בן בנו של קל וחומר – אנו‬ ‫אותו ל׳צורה׳ שהוא ענין של מהות‬ ‫וערך בפני עצמו‪.‬‬ ‫העולם הזה ‪ -‬אין זה מוסיף להם בראש‪ ,‬בהסתכלות‬ ‫וחברינו‪ ,‬כשאנו נמצאים בשעת ניסיון‪,‬‬ ‫ועובר עלינו מה שעובר עלינו – בוודאי‬ ‫כלום למילוי האושר והשמחה‪ .‬כי‬ ‫כי הנה כאשר יש לאדם רבבות אלפי‬ ‫הנשמה מחפשת ׳איכות׳‪ ,‬ואילו ובמבט על העולם ועל‬ ‫ובודאי שאנו צריכים חיזוק ועצה טובה‬ ‫דינרים‪ ,‬הרי זה נחשב עשיר גדול‪ .‬ואם‬ ‫החיים״‬ ‫כל מה שנוגע ל׳כמות׳ לא ניכרת‬ ‫מאנשים אחרים‪.‬‬ ‫יפול לכולם מן השמים רבבות אלפי‬ ‫אצלה כלל‪.‬‬ ‫ומה השכר לכך?‬ ‫דינרים‪ ,‬מיד מתבטל אותו עשיר מכל‬ ‫ואת ההסתכלות הזאת – אנו‬ ‫שוב נעשה קל וחומר‪.‬‬ ‫עשירותו ונהפך בבת אחת לאדם מן השורה‪ .‬נמצא‬ ‫ומה 'ממרא' זו שיעץ לאברהם אבינו –‬ ‫לוקחים מהפרשיות שבספר בראשית‪ ,‬נספגים עם‬ ‫שהכסף אין בו ערך מצד עצמו אלא נחשב באופן‬ ‫זכה ואנו זוכרים אותו ומתחזקים ממנו‬ ‫האמונה הפשוטה של האבות הקדושים‪ ,‬מתמלאים‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫של כמות ביחס לאחרים שאין להם כסף‪ .‬אבל אם‬ ‫בהן עם אושר נצחי ועם הסתכלות טהורה ורחבה על‬ ‫יש צורה למטבע‪ ,‬אזי יש לכל מטבע חשיבות עצמית‬ ‫אז אנו‪ ,‬כשאנו מחזקים את חברינו‬ ‫החיים‪ ,‬על איכותם ועל תכליתם‪.‬‬ ‫וידידינו או את מכרינו ואת אחד‬ ‫מצד הצורה (ב״מ מה‪ ,):‬וכמבואר רבות בדברי‬ ‫העולם התחתון שלנו מושפע רק מתוצאות‬ ‫ממשפחתנו – קל וחומר בן בנו של קל‬ ‫המהר״ל (ראה גבורות ה׳ פרק מא)‪.‬‬ ‫ה׳חיצוניות׳‪ ,‬אף אחד לא מתחשב בהתאמצות‬ ‫חומר‪ ,‬שנזכה לשכר גדול לעולמי עד‬ ‫זו היתה עבודתם של האבות הקדושים‪ ,‬להפוך‬ ‫הפנימית אלא מבקש לראות תוצאות חיצוניות‬ ‫ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫חומר לצורה‪ ,‬להפוך את הצעצועים של העולם הזה‬ ‫בשטח‪ .‬אם אין תוצאות‪ ,‬לא נחשב המאמץ ולא כלום‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬כאן לומדים אנו על‬ ‫‪ -‬׳בני חיי ומזוני׳ ‪ -‬לדברים ערכיים ומהותיים של‬ ‫גודל נחיצות החיזוק בין העובד את ה'‬ ‫אך בעולם העליון שולט רק ה׳פנימיות׳‪ .‬שם‬ ‫העולם הבא‪.‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬כשכל זה יכול לקרות אפילו‬ ‫משלמים על עבודה וטרחה‪ ,‬כמאמר חז״ל (אבות‬ ‫בחיוך אחד של שייכות‪ ,‬ואין אנו‬ ‫ולצורך כך נאלצו לעבור נסיונות קשים‪ ,‬בהם‬ ‫פ״ה מכ״ג) ׳לפום צערא ‪ -‬אגרא׳‪ ,‬ולא מתחשבים עם‬ ‫צריכים להגיע דווקא לעצה טובה במצב‬ ‫למדו על עצמם לבוא אל היכל המלך ולמצוא כאן‬ ‫התוצאות למעשה‪.‬‬ ‫קריטי‪.‬‬ ‫בעולם את האוצרות האדירים שאפשר לחטוף רק‬ ‫בשמים לא מחשיבים את האדם לפי התוצאות‪,‬‬ ‫כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫א פרייליכ'ן און א לעכטיג'ן שבת‬ ‫אלא מודדים אותו כמה ׳התאמץ׳ בעבודת השי״ת‪,‬‬ ‫על פי ״אש הפרשה״‬ ‫ידידכם‪ :‬ישעיה יצחק פרידמאן‬ ‫לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים‬ ‫הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב‬ ‫תנ רבנן מעשה‬ ‫״יחוס וירחם נא השי״ת על שארית ישראל‪ ,‬ושלא‬ ‫של ווערצקי‪ ,‬ומחבר הספר הנערץ ׳מלבוש לשבת‬ ‫יבוא הגואל אלא מתוך רחמים וחסדים‪ ,‬ומתוך‬ ‫וליום טוב׳‪.‬‬ ‫ברחמים גדולים אקבצך‬ ‫שלום בעולם!״‪ ,‬התחנן שוב ושוב‪.‬‬ ‫ה׳מלבוש׳ ברח מעירו‪ ,‬כשאליו מתלווים בני‬ ‫הרכבת שעשתה את דרכה מפולין להונגריה‬ ‫במשך כמחצית השעה התמשך הדבר‪ ,‬ויהי המקום‬ ‫משפחתו ואנשי ביתו‪ .‬אך אותו צדיק דעה אחרת‬ ‫התמלאה על גדותיה‪ ,‬בכל עצירה ועצירה שלה‬ ‫לחרדת אלוקים‪ .‬בינתיים אף עשתה השמועה‬ ‫הייתה לו‪ ,‬הוא סבר שמלחמה זו הינה מלחמת גוג‬ ‫הסתער המון רב לעלות על קרונותיה‪ ,‬כולם ביקשו‬ ‫כנפיים בעיר‪ ,‬והמונים צבאו על פתח הבית‪,‬‬ ‫ומגוג‪ ,‬וכי אחריה בוא יבוא הגואל‪-‬צדק‪ .‬וכדרך‬ ‫להימלט על נפשם מתוך אדמת פולין הבוערת‪,‬‬ ‫מבקשים לחזות מקרוב בפלא המתרחש‪.‬‬ ‫אבותיו הקדושים שהיו דבוקים בספר הזוהר‬ ‫האפופה דם ואש ותימרות עשן‪ ,‬עם פרוץ מלחמת‬ ‫הקדוש‪ ,‬אף היה מרבה לצטט בתחילת המלחמה‬ ‫העולם הראשונה‪.‬‬ ‫משסיים ה׳מלבוש׳ לצטט את מאמרי הזוהר‬ ‫מאמרים מתוכו‪ ,‬המדברים אודות הגאולה העתידה‪.‬‬ ‫על אחד הקרונות ישב הצדיק‪ ,‬הרה״ק רבי ישכר‬ ‫הקדוש‪ ,‬הפטיר הצדיק מבעלזא בקול גדול‪ :‬״שיהיה‬ ‫בדרך בריחתו‪ ,‬עבר ה׳מלבוש׳ דרך כפרים ועיירות‬ ‫דוב מבעלזא זי״ע‪ ,‬שגם הוא נאלץ לצאת לגלות‪,‬‬ ‫נא שלום בעולם!״‪.‬‬ ‫הרבה‪ ,‬ומשהגיע ליל שישי עצר בכפר אחד‪ ,‬כדי‬ ‫כשאליו מתלווים בני משפחתו ואנשי ביתו‪.‬‬ ‫״גוט שבת!״ איחל הרה״ק מזידיטשוב‪ ,‬והרה״ק‬ ‫לעשות בו את השבת‪ .‬ומאחר ולא היה מקוה‬ ‫לפתע נוצרה שם בהלה רבתית‪ .‬ילדה אחת‪ ,‬בת‬ ‫מבעלזא יצא ללוותו‪ ,‬מבלי שידברו ביניהם דבר‪,‬‬ ‫באותו כפר‪ ,‬הביע את רצונו לסור לעיר סוואליווא‬ ‫למשפחה יהודית‪ ,‬שישבה אף היא באותו קרון‪,‬‬ ‫ואף לא נתנו שוב את ידיהם זה לזה לשלום‪.‬‬ ‫הסמוכה‪ ,‬שהיתה עיר מלאה חסידים‪ ,‬כדי לטבול‬ ‫נעלמה בתוך הצפיפות והמהומה‪ ,‬והאם הבוכייה‬ ‫״הרבי מזידיטשוב הוא צדיק תמים״‪ ,‬התבטא‬ ‫במקוה דמתא לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫זעקה לעזרה‪ .‬מיד נחלצו יהודים רבים לחפש‬ ‫הרה״ק מבעלזא באוזני אנשי ביתו בתום הביקור‬ ‫בשעה מוקדמת לפנות בוקר של יום השישי‪,‬‬ ‫אחריה‪ ,‬ועברו מקרון לקרון‪ ,‬עד שבחסדי ה׳ נמצאה‬ ‫המופלא‪ ,‬וגילה‪ :‬״גדול הוא ומהולל מאד בשמים‬ ‫הגיע ה׳מלבוש׳ לעיר סוואליווא‪ ,‬כאשר נודע‬ ‫שלמה ובריאה‪ .‬כששבה הילדה אל חיק אמה‬ ‫ממעל‪ ,‬עד שנאלצתי לפעול בכוחות עצומים שלא‬ ‫הנרגשת‪ ,‬בוכה ומבוהלת‪ ,‬הרגיעה אותה האם‪ :‬״למה‬ ‫לו כי הרה״ק מבעלזא הגולה אף הוא להונגריה‪,‬‬ ‫תתקבל בקשתו‪...‬״‬ ‫תבכי בתי? הנה זה משיח בא!״‪.‬‬ ‫שוהה בעיר לימים אחדים‪ .‬״רצוני להיפגש כעת‬ ‫ואילו ה׳מלבוש׳‪ ,‬הפסיק מאז אותו ביקור את מנהגו‬ ‫אוזני הצדיק קלטו את דברי האמא‪ ,‬והוא הורה מיד‬ ‫עם הרב מבעלזא״‪ ,‬הביע ה׳מלבוש׳ בפני משמשיו‬ ‫להזכיר את המאמרים הללו מתוך הזוהר הקדוש‪.‬‬ ‫לסובביו‪ :‬״לכו ואמרו נא לאותה תמימה‪ ,‬כי המשיח‬ ‫בקודש‪ .‬תחילה חששו המה כי השעה מוקדמת מדי‬ ‫ניכר היה שקיבל את דעתו של הרה״ק מבעלזא‪.‬‬ ‫לא יגיע מתוך בהלה‪ ,‬אלא מתוך נחת והרחבה!״‪.‬‬ ‫לביקור שכזה‪ ,‬וניסו להניאו מן הרעיון‪ ,‬אך משראו‬ ‫כעבור זמן קצר‪ ,‬קבע הרה״ק מזידיטשוב את משכנו‬ ‫כי בנפשו הדבר הלכו וסידרו את הביקור‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫פתגם זה שיצא מפי הצדיק‪ ,‬היה רק כהקדמה‬ ‫הזמני בעיר מונקאטש‪ ,‬בעת ההוא הגיע רב אחד‬ ‫כשעלה מן הרחצה‪ ,‬פנה ה׳מלבוש׳ מיד לאכסנייתו‬ ‫לקביעה נחרצת זו‪ ,‬אשר קבע ואשר השמיע רבות‬ ‫לבקר בהיכלו‪ .‬״זידיטשוב׳ער רבי!״‪ ,‬פנה אליו הרב‬ ‫של הצדיק מבעלזא‪ ,‬שיצא לקראתו‪ ,‬לקבל את‬ ‫באוזני תלמידיו וחסידיו‪ ,‬מאז והלאה במשך כל‬ ‫בבקשה‪ ,‬״הרי הנכם צדיק הדור! העתירו נא בעד‬ ‫פניו בכבוד רב‪ ,‬והנה המלכים נועדו יחדיו‪ .‬הושיטו‬ ‫ימי המלחמה‪ .‬גם צדיקי הדור שבאו לבקר בהיכלו‬ ‫העם שיתעורר נא כעת זמן הגאולה!״‪ .‬נענה אליו‬ ‫הצדיקים איש ידו לקראת רעהו‪ ,‬וכשידיהם אחוזות‬ ‫הזמני שבהונגריה‪ ,‬שמעו את הדבר מפורש יוצא‬ ‫ה׳מלבוש׳ בענוות רוחו‪ :‬״עה! צדיק הדור הוא‬ ‫יחד‪ ,‬נכנסו פנימה אל הבית‪.‬‬ ‫מפיו‪ ,‬כי המלחמה איננה נחשבת ׳חבלי משיח׳‪,‬‬ ‫הרב מבעלזא‪ ,‬והא ראיה‪ ,‬שאליו הקשיבו ואלי לא‬ ‫ואז אירע דבר פלא‪.‬‬ ‫שכן את חבלי המשיח כבר ביטל בקדשו רבן של‬ ‫הקשיבו״‪ .‬כלומר‪ ,‬שמשמים קיבלו את דעת קדשו‬ ‫על סף החדר נעמד הרה״ק מזידיטשוב‪ ,‬וכשידו‬ ‫ישראל‪ ,‬הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי״ע‪ ,‬ואין בן‬ ‫של הרה״ק מבעלזא‪ ,‬שאין עתה עת פקודה‪ ,‬אלא‬ ‫אוחזת במזוזה‪ ,‬רחשו שפתותיו מאמרים שלמים‬ ‫דוד בא אלא מתוך רחמים וחסדים‪.‬‬ ‫צריכה היא הגאולה שתבוא לישראל אך ורק מתוך‬ ‫מתוך הזוהר הקדוש‪ ,‬המדברים בענייני הגאולה‪,‬‬ ‫רחמים וחסדים‪.‬‬ ‫בעוד הרה״ק מבעלזא נעמד ליד שולחנו הטהור‬ ‫•••‬ ‫במלאת מאה שנים להסתלקותו‬ ‫שבפנים החדר‪ ,‬וכשידיו נשענות על השולחן‪ ,‬ופניו‬ ‫צדיק נוסף היה‪ ,‬שגם הוא נמלט באותו זמן להונגריה‪,‬‬ ‫של הרה״ק מהרי״ד מבעלזא זי״ע – כ״ב מרחשון‬ ‫חיוורות כשלג‪ ,‬נשאו שפתותיו תפילות ותחנונים‪.‬‬ ‫הוא הרה״ק רבי ישכר בעריש מזידיטשוב זי״ע‪ ,‬רבה‬ ‫הלכה ומעשה‬ ‫הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫אמנם העיקר ׳נקודות הכסף׳‪ ,‬ניצוץ אשר להבעיר‬ ‫האמונה באהבה נדירה עד כדי כך שהכחישו‬ ‫התלהבות וכוסף וחישוק לעבודת השם יתברך׳‪.‬‬ ‫מציאותה רוב חכמי הדרך או כולם וזה מדור דורות‪,‬‬ ‫משל הנפח של הבעש״ט‬ ‫כיצד היא הדרך להגיע לאהבה? מבאר שם רבי דוד‬ ‫ואמרו שאין משמעותה אלא ההשתדלות התמידית‬ ‫בפרשה זאת למדים אנו מאברהם אבינו מה היא‬ ‫הנגיד‪:‬‬ ‫לקבל עול מלכות שמים‪ ,‬ושהאהבה האמיתית אי‬ ‫אהבת ה׳‪ ,‬הגורמת לרדיפה מתמדת אחר הרצון‬ ‫א‪ .‬אם אתה אוהב את עצמך – בוודאי תאהב את‬ ‫אפשרית כי אם בדבר מאותו מין כשיש ביניהם‬ ‫לעשות את רצון ה׳‪ ,‬מבלי התחשבות במידת‬ ‫השורש של עצמך! וז״ל‪ :‬מי שיודע נפשו יודע‬ ‫דמיון‪ ,‬וכאשר הכחישו את מציאותה הכחישו גם‬ ‫המחוייבות של האדם לעשות את המצווה מצד‬ ‫כן את תולדותיה כגון התשוקה‪ ,‬אבל אתה תלמידי‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫בוראו‪ ,‬ויודע בהחלט שאין לו מציאות מעצמו אלא‬ ‫דע שאהבת ה׳ יתברך היא חובה על פי התורה‬ ‫כאשר חסיד אוהב ודבק באמת ברבו‪ ,‬אנו מוצאים‬ ‫מציאותו והשארות קיומו ושלימותו באות מאת ה׳‪,‬‬ ‫וגם על פי השכל‪ ,‬כי מבחינת התורה היא מצוה‬ ‫שהוא מחקה את אורחותיו‪ .‬לא חיקוי חסר משמעות‬ ‫בעוד שמצד עצמותו הוא העדר גמור ואין מוחלט‪,‬‬ ‫ממצוות עשה כמו שנאמר מפי הגבורה ואהבת‬ ‫של תנועותיו‪ ,‬אלא דביקות בדרך מחשבתו‪ ,‬הבאה‬ ‫כי בכל המציאות אין דבר הקיים בעצמו בלעדי ה׳‬ ‫את ה׳ אלקיך‪ ...‬וכיצד תבואר האהבה כקבלת עול‬ ‫לידי ביטוי על ידי הליכה בדרכיו הנאצלות‪.‬‬ ‫החי והקיים הנמצא בעצמותו‪ ,‬וכל מה שזולתו קיים‬ ‫ה׳ מאחר שהקבלה האמיתית היא תולדה ותוצאה‬ ‫בזאת נבין‪ ,‬כי ישיבתו של אברהם אבינו בפרשת‬ ‫הודות לו‪ ,‬ואם היודע את זה אוהב את עצמותו‪ ,‬ונוכח‬ ‫מהאהבה‪ ,‬ולכן קבלת העול האמיתית ולא זו‬ ‫דרכים‪ ,‬גם כאשר הוא פטור לכל הדיעות מקיום‬ ‫לדעת שמציאות עצמותו נקנית מזולתו בהכרח‬ ‫הנקראת מסורתית לא תושג אלא על ידי האהבה‬ ‫מצוות הכנסת אורחים מפאת חולשתו‪ ,‬היא ביטוי‬ ‫יאהב את מי שמועיל למציאותו ומקיים אותו‪ ,‬ואם‬ ‫האמיתית‪.‬‬ ‫של רצונו להיות דבוק בבוראו‪ ,‬והדביקות בבורא‬ ‫אינו אוהבו הרי זה בגלל שאינו יודע נפשו ובוראו‪,‬‬ ‫ענין יסודי זה מוסבר בדברי הבעש״ט הק׳ (כתר‬ ‫היא ההליכה בדרכיו‪ .‬מכיון שההכרה הברורה‬ ‫האהבה היא פרי הידיעה הזאת‪ ,‬ומתחזקת בחוזקה‬ ‫והשייכת לכל אחד ואחד בהקב״ה הוא החסד העצום‬ ‫שם טוב סימן רפו) לאדם שהלך ללמוד את מלאכת‬ ‫ונחלשת בחולשתה ותיעדר בהעדרה‪.‬‬ ‫והתמידי שמשפיע הקב״ה לנבראיו בכל עת ושעה‪,‬‬ ‫הנפחות‪ .‬ישב ולמד את כל כללי המלאכה; איך‬ ‫ב‪ .‬אהבת המטיב וז״ל‪ :‬מי שעמד על אמיתות החכמה‬ ‫מחזיקים את הכלי‪ ,‬ואיך מעצבים את צורתו‪.‬‬ ‫לכן הדרך העיקרית להיות דבוק בדרכי ה׳ היא על‬ ‫נוכח לדעת שאין מיטיב מוחלט בלעדי ה׳ יתברך‬ ‫לאחר שהשלים את לימודיו‪ ,‬ופתח חנות גדולה‪,‬‬ ‫ידי מידת החסד‪ ,‬כמאמר חז״ל הלך בדרכיו‪ ,‬הוא‬ ‫וישתבח‪ ,‬הואיל והטובה והחסד הם נתינת דבר‬ ‫שעליה תלה שלט ענק ׳יעקב הנפח׳‪ ,‬התברר לו‬ ‫רחום אף אתה רחום‪ ,‬ובכך מביע האדם את אהבתו‬ ‫מועיל לא על מנת לקבל פרס‪ ,‬וזה בלתי אפשרי‬ ‫שבפועל גם לאחר שהוא מכה בכלים שעומדים‬ ‫אל הקב״ה‪.‬‬ ‫כי אם לה׳ ית׳ לבדו‪ ,‬כי הוא גומל חסד לעולמים‪,‬‬ ‫לפניו‪ ,‬בדיוק כמו שלמדוהו‪ ,‬אין כל תזוזה‪ .‬הכלי רק‬ ‫בספר הנדיר ׳מורה הפרישות׳ לרבי דוד הנגיד (דור‬ ‫ולא בעבור טובה שהוא יקבל בתמורה‪ ,‬כי הוא‬ ‫נשרט ומתעקם מעט‪ ,‬אבל אינו מקבל כלל צורה‬ ‫שישי להרמב״ם) כותב‪ ,‬שלא ניתן להגיע לשום‬ ‫מתעלה מעל חפצי העולם‪ ...‬והוא המיוחד בחסד‬ ‫של כלי‪ .‬חזר הנפח לרבו ושאל אותו בתמיהה‪,‬‬ ‫עבודת ה׳‪ ,‬אפילו לא לקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬בלי‬ ‫הטוב והצדקה והחן‪ ,‬וכיוון שאהבת גומל החסד היא‬ ‫מה היא השגיאה שבשלה איני מצליח לייצר אף‬ ‫התבוננות באהבת ה׳‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫דבר טבעי‪ ,‬לכן ראוי לחסיד שלא יאהב כי אם את‬ ‫כלי? גער בו רבו‪ ,‬האם הדלקת את האש? בלי אש‪,‬‬ ‫המעלה היותר עליונה מן המעלות ואין עוד מדרגה‬ ‫ה׳‪ ,‬כי אי אפשר שהחסד יבוא מזולתו‪ ,‬והוא ראוי‬ ‫לא תוכל לעשות שום כלי שבעולם! הנמשל אומר‬ ‫אחרי האהבה‪ ,‬אלא אם כן היא פרי מפירותיה ותוצאה‬ ‫לאהבה המוחלטת‪.‬‬ ‫הבעש״ט הק׳ – ׳תורי זהב׳‪ ,‬היא תורה ועבודת ה׳‪,‬‬ ‫מתוצאותיה‪ ,‬כגון ההשתוקקות הרעות והפיוס‪...‬‬ ‫שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות‬ ‫מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א‬ ‫אש העבודה‬ ‫שו״ת עם המשפיע (ד)‬ ‫מה להחדיר יותר? יראת העונש או יראת הרוממות?‬ ‫בסולם היראה‪ ,‬עד למדריגות הגבוהות ביותר של‬ ‫בכל יום כמו שכתב הבעש״ט הק׳ לגבי יסורים שאמרו‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫התפעלות ויראה מוחשית‪ ,‬וכדאיתא בספה״ק תולדות‬ ‫חז״ל (ערכין טז‪ - ):‬אפילו הושיט ידו לכיס ליטול‬ ‫בדור שלנו‪ ,‬מה כדאי להחדיר לנו יותר‪ ,‬יראת‬ ‫יעקב יוסף (פר׳ חקת‪ ,‬אות יג)‪ :‬הנה תיבות ׳יראה׳‬ ‫שלש ועלו בידו שתים‪.‬‬ ‫העונש או יראת הרוממות?‬ ‫ו׳ראיה׳ אותיות דדין כמו דדין‪ ,‬כי מי שיש לו ראיה‬ ‫בזמנינו יש שינוי גדול בכל התחומים‪ ,‬גם בין אב‬ ‫לראות בעין שכלו רוממותו ית׳‪ ,‬אז יש לו יראה‪ .‬מה‬ ‫ואם יראת העונש רצוי‪ ,‬האיך נשיג זאת בלבבנו‬ ‫לבנו‪ ,‬בין איש לאשתו‪ ,‬בין אדם לרעהו ואפילו בין‬ ‫שאין כן סומא החשוב כמת (נדרים סד ע״ב)‪ ,‬אין לו‬ ‫אדם לעצמו‪ ,‬כאשר בדורות עברו היה עיקר הקשר‬ ‫באמת‪ ,‬הלא כיון שאנו יודעים שסוף‪-‬כל‪-‬סוף ה׳‬ ‫ראיה‪ ,‬לכך אין לו יראה‪ .‬עכד״ק‪.‬‬ ‫במידת היראה‪ ,‬הרי בזמנינו עיקר הקשר הוא על‬ ‫מתרצה לנו תמיד‪ ,‬א״כ תמיד יחסר לנו הפחד מהעונש‬ ‫וכתב בספה״ק שם משמואל (פר׳ החודש‪ ,‬תרע״ט)‬ ‫ידי אהבה וחיבה‪ .‬אפילו ההקשר בין עובד למעביד‬ ‫כי אנו חושבים שה׳ יסלח לי?‬ ‫וזל״ק‪ :‬ידוע שיראה ואהבה הן תוצאות החכמה‬ ‫משתנה בזמנינו‪ ,‬וגם בין רב לתלמיד‪.‬‬ ‫והשכל שבאדם‪ ,‬שלעומת גודל החכמה שבאדם כך‬ ‫אי אפשר להשוות בין דורינו לדורות קודמים‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫תגדל אצלו יראת שמים‪ ,‬כי ׳יראה׳ היא אותיות ׳ראיה׳‪,‬‬ ‫והשורש לכך הוא בקשר העליון בין הקב״ה לישראל‪,‬‬ ‫וכמו שהגיד הרה״ק הרבי ר׳ בונם זללה״ה מפרשיסחא‬ ‫ואילו כל שאר הקשרים הם רק תוצאה והתבטאות של‬ ‫יראת העונש ‪ -‬הבסיס לשאר היראות‬ ‫על הראב״ע שלגודל חכמתו אינו יכול לידע איך חי‬ ‫הקשר האלוקי שהוא שורש הכל‪ ,‬וכדאיתא מהרבי ר׳‬ ‫יראת ה׳ ‪ -‬היא מצוות עשה דאורייתא‪ ,‬ויש בה‬ ‫חמשה רגעים מגודל יראת ה׳‪ ,‬עכל״ק‪.‬‬ ‫זושא על מה שאמרו חז״ל על דור עקבתא דמשיחא‬ ‫דרגות שונות‪ .‬הדרגה הנמוכה ביותר ‪ -‬היא ׳יראת‬ ‫זהו השלב הבסיסי אשר כל אחד מישראל צריך‬ ‫‪ -‬׳יראי חטא ימאסו׳ שזה לא מדובר רק למטה‪ ,‬אלא‬ ‫העונש׳‪ ,‬וזהו הבסיס לכל הדרגות הנוספות שמעליה‪,‬‬ ‫ללמד לצאצאיו שהשי״ת רואה את כל מעשיו‪,‬‬ ‫השורש לכך הוא למעלה‪ ,‬כמאמר צדיקים על מה‬ ‫כגון ׳יראת היכולת׳ כמו שמפחדים ממלך ‪ -‬לא רק‬ ‫הטובים והבלתי טובים‪.‬‬ ‫שהבטיח הקב״ה לאברהם אבינו ע״ה ׳בך חותמים׳‬ ‫משום שיכול להעניש‪ ,‬אלא משום שכח ההחלטה‬ ‫שחתימת וסיום הדורות היא במידת אברהם אבינו ע״ה‪.‬‬ ‫מסור בידו‪ ,‬והוא יכול לעשות הכל כרצונו‪ ,‬להרע‬ ‫מכאן צומחת ועולה ׳יראת העונש׳ שהאדם יודע‬ ‫שה׳ צופה בכל מעשיו ובוחן כליות ולב‪ ,‬ומפחד לנפשו‬ ‫ולהטיב‪ ,‬וכן ׳יראת הרוממות׳ כאשר מתבוננים מעט‬ ‫לחטוא בגלל העונש‪.‬‬ ‫בגדלות ה׳ ומגיעים להתפעלות עצומה עד כדי יראה‬ ‫״גם בתלמוד תורה‬ ‫והרגשת ריחוק נוראה‪.‬‬ ‫משם עולה יותר אל ׳יראת חטא׳ שמפחד מעצם‬ ‫יודעים ששפת‬ ‫החטא‪ ,‬שאינו רוצה להמרות פי ה׳ שרואה כל מעשיו‪,‬‬ ‫יהודי אינו יכול לבסס דרכו על יראות שונות‬ ‫העונשים ששימשה‬ ‫ונשגבות‪ ,‬כל זמן שחסרה לו יראת העונש‪ ,‬כי לא‬ ‫הוא אינו חפץ להתרחק מהשי״ת על ידי החטא‪.‬‬ ‫בעבר את המלמדים‬ ‫כל העתים שוות ולא תמיד יש לו מוחין לההתהלך‬ ‫יראת הרוממות‬ ‫‪ -‬כבר לא תקיפה‬ ‫בגדולות ובנפלאות‪ ,‬ורק כשהוא ספוג עם יראת העונש‬ ‫ככל שמעשיר את ידיעותיו בגדלות הבורא‬ ‫היום‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אסור‬ ‫הוא יכול להתמודד בשעת נסיון וסילוק המוחין עם‬ ‫ית׳ וחכמתו שאין לה סוף‪ ,‬כך יוכל להגיע ל׳יראת‬ ‫להרפות מהעונש‪,‬‬ ‫יראת העונש ‪ -‬הקיימת בכל זמן ובכל מצב‪.‬‬ ‫הרוממות׳‪ ,‬שהרי מלך גדול ונורא זה‪ ,‬שהוא גדול כ״כ‬ ‫ואיתא בזוה״ק (הקדמה יא‪ ):‬שמצות היראה‬ ‫והוא הבסיס למשמעת‬ ‫ונורא כ״כ‪ ,‬עומד לפניו‪ ,‬ומלא כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫יש בה כמה דרגות‪ ,‬וזה תרגומו‪ :‬היראה נפרדת‬ ‫הנצרכת לחינוך״‬ ‫כדי להכנס באמת ליראה זו‪ ,‬צריך לדמיין לעצמינו‬ ‫לשלשה צדדים‪ ,‬שנים מהם אין בהם עיקר כראוי‪,‬‬ ‫אילו באמת היה הקב״ה נגלה אלינו‪ ,‬מה היינו‬ ‫גם בתלמוד תורה יודעים ששפת העונשים‬ ‫ואחד עיקר של יראה‪ .‬יש אדם שירא מהקב״ה כדי‬ ‫עושים באותה שעה‪ .‬הרי אין ספק שמגודל הפחד‬ ‫ששימשה בעבר את המלמדים ‪ -‬כבר לא תקיפה‬ ‫שיחיו בניו ולא ימותו‪ ,‬או שירא מענש של גופו‬ ‫היינו מתחילים לרוץ לאחורינו כמה וכמה שעות‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אסור להרפות מהעונש‪ ,‬והוא הבסיס‬ ‫או של ממונו‪ ,‬ועל כן ירא ממנו תמיד‪ .‬נמצאת‬ ‫נמסים לגמרי מגודל המורא והפחד‪ ,‬עד שהיינו‬ ‫למשמעת הנצרכת לחינוך‪ ,‬וכדאיתא בזוה״ק שצריך‬ ‫היראה שהוא ירא מן הקב״ה לא שם אותה לעיקר‪.‬‬ ‫מתעלפים מגודל פחד ואפילו מתים ומתבטלים‬ ‫רצועה לאלקאה‪ ,‬אלא שעיקר הקשר צריך להיות‬ ‫יש אדם שפוחד מן הקב״ה משום שפוחד מעונש‬ ‫ממש‪ ,‬מתביישים להרגיש את עצמינו כמציאות‪,‬‬ ‫באמצעות האהבה‪.‬‬ ‫של העולם הבא ומעונש הגיהנם‪ .‬שתי יראות אלו‬ ‫בבחינת ׳אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׳ (תהלים‬ ‫אינם עיקר היראה והשורש שלו‪ .‬אבל היראה‬ ‫קלט‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫שהיא עיקר‪ ,‬שאדם יירא מרבונו משום שהוא גדול‬ ‫הרגשת נוכחות הבורא בכל מקום‬ ‫אלא שבמשך כל היום אין האדם משים אל לבו את‬ ‫ושליט‪ ,‬עיקר ושרש של כל העולמות‪ ,‬והכל לפניו‬ ‫כדי לעלות בסולם היראה‪ ,‬צריך תחילה להשקיע‬ ‫נוכחות הבורא‪ ,‬וצריך להרגיל את עצמו יותר ויותר‬ ‫כלא חשובים‪ ,‬כמו שנאמר (דניאל ד) ׳וכל דיירי‬ ‫בשלב הראשון וההכרחי למידת היראה ‪ -‬לדעת‬ ‫לזכור את נוכחות הבורא לידו ממש‪ ,‬וזו היא מידת‬ ‫ארעא כלא חשיבין׳‪ ,‬ולשים את רצונו באותו המקום‬ ‫שהשי״ת נמצא בכל מקום בעולם‪ ,‬מלא כל הארץ‬ ‫היראה שנצטוינו עליה בתורה‪.‬‬ ‫שנקרא יראה‪ .‬ע״כ‪.‬‬ ‫כבודו‪ ,‬ולהרגיש את נוכחות הבורא ית״ש‪.‬‬ ‫אך הפלא הוא‪ ,‬שלאחר שאנו מתעוררים במידת‬ ‫יש לדעת כי ׳עונש׳ אינו נקמה חלילה או סתם‬ ‫״והנה ה׳ נצב עליו‪ ,‬ומלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ומביט‬ ‫היראה‪ ,‬ומתגלה בקרבינו תנועה של ריחוק וניסה‬ ‫הענשה וקנס‪ ,‬אלא הוא תיקון לנפש לאחר שהחטיא‬ ‫עליו‪ ,‬ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי‪ .‬ועל כן צריך‬ ‫לאחור‪ ,‬מתעוררת בנו תנועה הפוכה‪ ,‬שאנו רואים‬ ‫את דרכו כשהמרה את פי ה׳‪ ,‬וגם כאשר הקב״ה‬ ‫לעבוד לפניו באימה וביראה‪ ,‬כעומד לפני המלך״ (תניא‬ ‫את גדלות הבורא ית׳ והדרת כבודו‪ ,‬ורוצים להתקרב‬ ‫מתרצה לו אבל עדיין העונש והתיקון קיימים לגביו‪,‬‬ ‫פרק מא)‪.‬‬ ‫אליו‪ ,‬להתדבק בו‪ ,‬להתאחד ולהתכלל בו‪ ,‬כי ׳אהבה׳‬ ‫אית דין ואית דיין‪ ,‬אלא שלאחר התשובה פורס‬ ‫בגימטריא ׳אחד׳‪ ,‬אנו רוצים להפוך למציאות אחת עם‬ ‫׳יראה׳ אותיות ׳ראיה׳‪ ,‬שרואה לפניו את נוכחות‬ ‫הקב״ה את העונש ואת התיקון לתשלומים קטנים‬ ‫השי״ת‪ ,‬לבטל כל מציאותינו אליו יתברך‪.‬‬ ‫הבורא‪ ,‬ומי שמשקיע בכך‪ ,‬אין ספק שיוכל לפסוע‬ ‫יותר‪ ,‬על ידי עגמת נפש וצער קטן המזדמנים לאדם‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה׳ ‪ -‬מקומך כאן!‬ ‫לאור הביקוש הרב‪ ,‬אנו פותחים כעת בתחילת השנה‬ ‫את המדור החדש ‪ -‬״שו״ת בעבודת ה׳״‬ ‫הציבור הקדוש מוזמן לשטוח את שאלותיהם ‪ -‬בפניה למערכת‬ ‫המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א‬ ‫ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק‪ ,‬בהסברה נעימה השוה לכל נפש‪.‬‬ ‫שערי השפעה‬ ‫כשהעקדה מגיעה בלי מלאך‬ ‫המלחמה מול עובדי אלילים שהקריבו מזרעם למולך – עומדת להסתיים בהטחת‬ ‫בערל‪ ,‬יונגרמאן כשרוני ההוגה בתורה בשקידה ובחיות‪.‬‬ ‫קיתון של רותחין על הפרצוף‪ .‬כשהוא עצמו הולך לעשות בדיוק את המעשה‬ ‫בכולל הוא מארגן 'חבורות'‪ ,‬רוח חיה ומחיה‪.‬‬ ‫שהוא הכי התנגד לו תמיד‪ .‬איזה חילול השם יצא מכך!‬ ‫בערל אינו מאותם הזקנים‪-‬ואינו‪-‬לפי‪-‬כבודם‪ ,‬ופעמים שהם מתעלמים‪ .‬אם מבחין‬ ‫ואפילו לא ברור מה באמת טוב לכבוד מלכות שמים‪...‬‬ ‫הוא בספר קרוע בבית המדרש – בו ביום ישלחהו לכורך‪ .‬חסר ספר חדש‪ ,‬יתרים‬ ‫האם לבנות את כלל ישראל‪ ,‬לראות את בתי המקדש‪ ,‬ובעתיד את מלך ביופיו‬ ‫ויקנה כלאחר‪-‬יד‪.‬‬ ‫משיח ה' בבית המקדש השלישי‪ ,‬ורק להתעלם מבקשה אחת‪.‬‬ ‫אורח חדש בבית הכנסת – בערל יהיה הראשון שייגש אליו בשלום עליכם מחויך‬ ‫הרי בכל זאת הקב"ה הדגיש קח נא‪ - ,‬זה לו ציווי רק בקשה‪ .‬אז נראה לי שלמען‬ ‫מאוזן לאוזן‪ ,‬ויסדר לו מקום‪ .‬הילדים בשלוש סעודות משתוללים – בערל כבר‬ ‫קידוש שמו יתברך התוכנית הראשונה עדיפה‪.‬‬ ‫נמצא שם‪ ,‬מארגן להם סעודה שלישית בפני עצמם‪ ,‬מזמר עמם זמירות ומביא‬ ‫או להתמקד מה הקב"ה מבקש ורוצה ממנו עתה! בלי חשבון מהעבר והעתיד‪.‬‬ ‫לפניהם דרשנים מרתקים‪.‬‬ ‫ואכן ‪" -‬וישכם אברהם בבוקר"‪ .‬שש לעשות רצון קונו‪ ,‬באהבה‪ ,‬בהתלהבות‪,‬‬ ‫ולא רק בחוג ידידיו נודע הוא לשם ותהילה‪ .‬גם בקרב המשפחה‪ ,‬כשאחד האחים‬ ‫בשמחה!‬ ‫עדיין מחכה לישועה‪ ,‬היה זה בערל שארגן שיעור 'אור החיים' הקדוש בין בני‬ ‫ולמה? כי השאלה האמיתית לא הייתה אם אברהם אוהב את ה'‪ .‬וודאי שאהב‪.‬‬ ‫המשפחה‪ ,‬מדי שבוע בשבוע‪ ,‬לזכותו‪.‬‬ ‫השאלה הייתה את מי הוא אוהב יותר‪ :‬את השי"ת‪ ,‬או את המדרגות שלו בעבודת‬ ‫תורה חסד‪ ,‬וגם זיכוי הרבים‪ ,‬במקום אחד‪.‬‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫כדרכו של עולם ‪ -‬עסקן מקבל הערות‪,‬‬ ‫נכון‪ ,‬בערל‪ .‬אתה חי כאן חיי רוח בתורה‬ ‫ולפעמים גערות‪ ,‬או אף השפלה של ממש‪.‬‬ ‫בחסידות ובחסד‪ ,‬ומיועד לגדולות‪.‬‬ ‫ובערל שותק‪ .‬הוא זוכר היטב את דברי חז"ל‬ ‫ואולי בשנתיים בפולרידה לא תפתח את כל‬ ‫שפת אמת תרל"ד‪:‬‬ ‫על הנעלבים ואינם עולבים‪ ,‬השומעים חרפתן‬ ‫הכוחות שלך כפי שאתה מצפה‪ .‬אולי תרגיש‬ ‫ואינם משיבים‪ ,‬שעליהם הכתוב אומר "ואוהביו‬ ‫קטן‪ ,‬בודד‪ ,‬רחוק‪ ,‬בזבוז‪.‬‬ ‫אבל תתיישב בחדר לבד – עם הקב"ה‪ .‬תעצום‬ ‫בענין העקידה קח נא כו'‪ .‬נראה כי‬ ‫כצאת השמש בגבורתו"‪.‬‬ ‫הוא כבר יודע בדיוק מה עליו לעשות ברגעים‬ ‫עינים‪ .‬ותשאל את עצמך‪ :‬מה אתה אבי האוהב‬ ‫והאהוב! רוצה ממני עכשיו? ואת מי אני עובד?‬ ‫מאחר שהבטיחו ביצחק יקרא לך‬ ‫אלו‪ .‬הוא למוד להתגבר‪ ,‬להבליג ולהחריש‪ .‬ותוך‬ ‫כדי כך הוא מזכיר שמות של מכרים ושאינם‪,‬‬ ‫יחי ההבדל העצום‬ ‫זרע‪ ,‬נאמר לו בלשון בקשה‪ .‬פי'‬ ‫הזקוקים לישועות בכל מיני עניינים‪ .‬הוא כבר‬ ‫חושב על היום בו יתבשר על ישועה שזכה‬ ‫יש עבודת ה' שאנחנו בוחרים בה‪ ,‬ויש עבודת‬ ‫ה' שהקב"ה בחר בשבילנו‪.‬‬ ‫שביקש הקב"ה ממנו שימחול לו‬ ‫לה אחד מהרשימה‪ ,‬בזכותו‪ .‬הוא כבר רואה‬ ‫בעיני רוחו את רב‪-‬מיילעך בידרמן שליט"א‪,‬‬ ‫העבודה שאנחנו בוחרים בה מרגישה טוב‪.‬‬ ‫היא משתמשת בכישרונות שלנו‪ .‬היא עמוסת‬ ‫המתנה ושיעלהו לעולה‪ .‬וזה שבח‬ ‫בקול חוצב ונלהב ובתנועות נמרצות‪ ,‬מתאר‬ ‫לפני ההמון על אברך אחד‪ ,‬שהתאפק ולא‬ ‫רגש וצבע‪ .‬היא גם בונה לנו תדמית טובה‬ ‫בעיני סובבנו ובעיני עצמינו‪ .‬בערל הוא "זה‬ ‫הגדול בנסיון הזה שלא נאמר לו‬ ‫השיב למחרפו דבר‪ ,‬ובזכות זה זכה יהודי פלוני‬ ‫לישועה גדולה למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫שדואג"‪" .‬זה שמארגן"‪" .‬זה ששותק בגבורה"‪.‬‬ ‫ואין בזה שום פסול‪ ,‬ואדרבה‪ .‬אבל לפעמים‬ ‫בלשון ציווי רק אם חפץ בדבר זה‪.‬‬ ‫זו גבורה אמיתית‪ .‬אבל‪ ,‬היא גבורה עם תסריט‬ ‫ידוע ויציב‪ .‬בערל יודע מה עליו לעשות‪ ,‬והוא‬ ‫מגיע רגע שבו הקב"ה מבקש לראות מה נשאר‬ ‫כשמסירים את כל התפאורה‪.‬‬ ‫ואברהם אע"ה באהבתו לקיים‬ ‫יודע‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬איך זה ייגמר‪.‬‬ ‫ואז הגיע הניסיון האמתי‬ ‫בעקדה‪ ,‬הקושי הגדול לא היה רק הכאב –‬ ‫לשחוט בנו היחיד והאהוב‪.‬‬ ‫רצון המקום הלך בשמחה לשוחטו‪.‬‬ ‫נולד לבערל תינוק‪ .‬ובהדרגה במהלך השנה‬ ‫הקושי היה שהציווי נראה כסותר את כל מה‬ ‫הראשונה‪ ,‬מתברר שהתינוק אינו מתפתח כמו‬ ‫שאברהם הבין ומבין על רצון ה'‪ .‬ודווקא שם‪,‬‬ ‫שצריך‪.‬‬ ‫בתוך הבלבול‪ ,‬נאמר לו בסוף‪" :‬כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה"‪ .‬עתה‪ .‬לא‬ ‫בהתחלה בערל ניסה את מה שכל אב מנסה‪ :‬להתפלל ולחכות‪ .‬אולי הזמן יעשה‬ ‫אחרי תשעה ניסיונות מוצלחים‪ .‬עתה‪.‬‬ ‫את שלו‪ .‬אולי עוד חודש‪ ,‬עוד חודשיים‪ .‬אבל אז ישב מול מומחה רפואי בכיר‪,‬‬ ‫לפעמים העבודה הגדולה ביותר היא לא לגדול‪ .‬היא להסכים להיות קטן‪ ,‬במקום‬ ‫ושמע משפט אחד ששינה הכל‪ :‬כאן‪ ,‬במקום מגוריכם‪ ,‬הסיכויים לעזור לבן‪,‬‬ ‫הלא נכון‪ ,‬בתפקיד שאף אחד לא יכתוב עליו‪ ,‬כי זה מה שמבקשים ממך‪.‬‬ ‫קטנים‪ .‬בפלורידה שם יש בית חולים מהיחידים בעולם המתמחים באבחון בעיות‬ ‫וסוף כל סוף‪ ,‬אחר כל העבודות שבעולם‪ ,‬תכלית קיומו של יהודי היא אחת‪:‬‬ ‫התפתחות מעין זה‪ ,‬אם תעברו לשם לשנתיים‪ ,‬יש סיכויים שיאבחנו את הבעיה‬ ‫להתבטל לפני קונו‪.‬‬ ‫ויוכלו לטפל בה‪.‬‬ ‫בום בראש! שנתיים בפלורידה‪.‬‬ ‫תאכלס‪ :‬השאלה הקטנה של כל יום‬ ‫בלי כולל‪ .‬בלי השטיבל‪ .‬בלי משפחה‪ .‬בלי החסידות‪ ,‬בלי חסידים בכלל‪ ,‬בקושי‬ ‫לא כולנו עומדים מול ניסיון קשה כמו בערל‪ ,‬תודה להשי"ת‪ .‬אבל כולנו עומדים‪,‬‬ ‫בית חב"ד‪ .‬בלי השיעור‪ ,‬בלי שלוש הסעודות‪ ,‬בלי המקום שבו כל הטוב והמרץ‬ ‫כמעט כל יום‪ ,‬מול גרסה קטנה של אותה שאלה‪.‬‬ ‫שבו מוצאים את דרכם החוצה‪ .‬שם הוא יצטרך אולי לעבוד לפרנסתו‪ ,‬ולהתפלל‬ ‫זה הרגע שבו צריכים את עזרתך בבית‪ ,‬ואתה בדיוק באמצע סוגיה‪ .‬זה הסידור‬ ‫במניין קטן בעיר זרה‪.‬‬ ‫הטכני המשעמם‪ ,‬הטלפון לביטוח‪ ,‬התעסקות כלכלית מרתיעה‪ ,‬התור במשרד‪,‬‬ ‫אין זה ניסיון של שתיקה מול עלבון‪ .‬זה ניסיון מסוג אחר‪ .‬אינו יודע מה נכון לו‬ ‫העריסה שצריך להרכיב‪ .‬זה הזמן שהולך לאיבוד‪ ,‬כביכול‪ ,‬על חשבון העיקר‪.‬‬ ‫לעשות‪ .‬אין לו סוף ידוע‪ ,‬ואין מגיד שיספר אותו‪ .‬זה ניסיון שבו פשוט לא ברור‬ ‫והלב מרגיש החמצה‪ .‬הרי יכולתי להיות במדרגה גבוהה יותר עכשיו‪ .‬לנצל‬ ‫מה הדבר הנכון‪.‬‬ ‫את הזמן ללמוד סדר חזק בעיון‪ ,‬להתפלל שחרית נלהב‪ ,‬להתרומם‪ ,‬להתעלות‪,‬‬ ‫להתקדש!‬ ‫ניסיון העקדה‬ ‫ברגע הזה‪ ,‬ננסה לעצור ולשאול את עצמינו השאלה הלא‪-‬כל‪-‬כך נוחה‪ ,‬אבל‬ ‫בצר לו פנה בערל אל מורה‪-‬דרכו‪ ,‬ושח לפניו את מצפוני לבו‪ .‬הרב הקשיב‪ ,‬שתק‬ ‫אמיתית עד לנקודת הנפש‪:‬‬ ‫זמן ארוך‪ ,‬ואז נענה‪" :‬יש געוואלדיגער 'שפת אמת' השבוע‪ ,‬אני חושב שתמצא‬ ‫את מי אני עובד עכשיו?‬ ‫שם את שאלתך"‪.‬‬ ‫את עצמי‪ ,‬את התדמית שלי‪ ,‬את המדרגה שאני רוצה להיות בה? או את הקב"ה‪,‬‬ ‫ואז הוסיף ואמר‪" :‬נדמה לי שיש כאן מקצת מניסיון העקדה הפרטי שלך"‪.‬‬ ‫שהעמיד אותי עכשיו‪ ,‬דווקא עכשיו‪ ,‬מול הכיור‪ ,‬מול הטופס‪ ,‬מול התינוק שבוכה?‬ ‫בערל נבהל‪" .‬עד כדי כך?"‬ ‫אין לשאלה הזאת תשובה קבועה‪ .‬לפעמים רצון השי"ת לסגור את הגמרא‪.‬‬ ‫"שמע‪ ",‬אמר הרב‪" .‬אברהם אבינו לא רצה את יצחק בשביל עצמו‪ .‬הוא חיכה‬ ‫לפעמים התשובה תהיה דווקא להתעלם ולהמשיך ללמוד‪ ,‬שהרי אין דברי תורה‬ ‫עליו כדי לבנות את כלל ישראל‪ .‬כל תשעת הניסיונות שקדמו הובילו אל התכלית‬ ‫מתקיימים אלא במי שמשים עצמו אכזרי כעורב‪ .‬וכבר כתב ה'מסילת ישרים'‬ ‫הזאת‪ .‬וויתר על בית אביו ומולדתו‪ ,‬ירד למצרים וכו' וכו'‪ .‬כל חייו הוליכו למטרה‬ ‫שמשקל החסידות הוא מן העניינים הכי קשים ועדינים‪.‬‬ ‫הנשגבה 'כי ביצחק יקרא לך זרע' והוא יבנה את בנין דורות עם ישראל‪ .‬ועכשיו‬ ‫אבל עצם השאלה משנה את המיקוד‪ ,‬ומבהירה בפנס של אמת מה עיקר ומה‬ ‫הקב"ה אומר לו‪' :‬קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת'‪.‬‬ ‫טפל‪.‬‬ ‫העלהו לעולה‪ .‬ואין כלל ישראל‪.‬‬ ‫ושם‪ ,‬דווקא שם‪ ,‬בלי תסריט ובלי במה‪ ,‬אומר הקב"ה‪" :‬כי עתה ידעתי כי ירא‬ ‫הניסיון הזה הימר על כל מה שהיה לו‪ ,‬ועל כל מה שבנה במשך השנים‪ .‬החתירה‬ ‫אלוקים אתה"‪.‬‬ ‫לקראת העמדת עם שלם שיגלה מלכות שמים בעולם – עמדה להתנפץ לרסיסים‪.‬‬ ‫יוצא לאור ע״י‬ ‫(ע״ר)‬ ‫ממלכת אש החסידות העולמי‬ ‫לקבלת הגליון להארות ולהערות ‪ -‬טלפון‪ 02-5026558 :‬פקס ‪02-5702061‬‬ ‫‪a025026558@gmail.com‬‬