gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: השגחה פרטית · Hashgacha Pratis

שבוע: וירא (2026-10-26)

השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סיפורי‬ ‫השגחה פרטית‬ ‫מופלאים‬ ‫המתרחשים‬ ‫בימינו‬ ‫ודברי התעוררות‬ ‫מתוך‬ ‫'קו השגחה פרטית'‬ ‫עולם של אמונה‪ .‬חיים של בטחון‬ ‫עלון ‪215‬‬ ‫פרשת וירא ‪ -‬כ' בחשוון תשפ''ז‬ ‫בהשגחה‬ ‫סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע‬ ‫השגחה עליונה‬ ‫זו לא הייתה בדיחה‪.‬‬ ‫אין טבע בעולם‬ ‫זו הייתה האמת‪.‬‬ ‫השנה‪ :‬תרצ"ג‪ .‬המקום‪ :‬דירת מסתור בשכונה היהודית שבעיר לודז'‪.‬‬ ‫סיפר לי יהודי‪:‬‬ ‫אנשים יסייעו בכך תמורת סך מופקע של חמשת‬ ‫פחד גדול ואימה ריחפו בחלל החדר האפלולי‪ .‬הפגישה‬ ‫אלפים זלוטי‪.‬‬ ‫החשאית נקבעה מראש ובסודי סודות‪ ,‬הרחק מעין‬ ‫בני בן החמש היה מאושפז בבית חולים‪.‬‬ ‫שקט השתרר בחדר לשמע הסכום המופקע‪ .‬ואז‬ ‫המשטרה הפולנית וסוכני החרש השתולים בכל מקום‪.‬‬ ‫בלילות הייתי התורן שהיה נשאר לישון ליד מיטתו‪.‬‬ ‫נשמע לפתע קולו של בן הרבי‪ ,‬רבי שלמה דוד יהושע‪:‬‬ ‫בחדר החשוך למחצה נכחו שישה אנשים בלבד‪.‬‬ ‫מדי יום‪ ,‬מחדש‪ ,‬הילד היה בוכה שהוא רוצה לחזור‬ ‫"לא ולא‪ ,‬איננו מסכימים לשלם סכום גבוה שכזה!"‬ ‫על יד השולחן ישבו הרבי הקדוש בעל ה'בית אברהם'‪,‬‬ ‫הביתה ולישון עם אמא‪.‬‬ ‫ועל ידו בנו ממשיך דרכו‪ ,‬הבחור הנעלה והמופלג רבי‬ ‫הדבר היה לפלא גדול‪ ,‬שכן הסכנה המרחפת גדולה‬ ‫בכל פעם הייתי מנסה להרגיע אותו בצורה אחרת‪.‬‬ ‫הייתה עד מאוד‪ .‬אולם הרשד"י היה איתן ונחרץ‬ ‫שלמה דוד יהושע‪ ,‬שלימים נקרא בפי כול‪ :‬הרשד"י‪.‬‬ ‫יום אחד חשבתי שאולי בדיחה טובה תעזור לו‪.‬‬ ‫בדעתו‪ ,‬ושני השותפים קיבלו את דבריו ללא עוררין‪.‬‬ ‫מעיר מושבו סלונים הגיע הרבי הקדוש לבקר את‬ ‫אמרתי לו‪:‬‬ ‫כי אצל החסידים בפולין‪ ,‬אין 'חוכמות'‪ .‬אם הרבי אומר‬ ‫חסידיו דרי פולין‪ ,‬וכעת בשל עניין דחוף הוזמנו הרבי‬ ‫'לא'‪ ,‬נשמעים לדבריו בעיניים עצומות‪.‬‬ ‫ובנו בחשאי אל הדירה לפגישה דחופה‪.‬‬ ‫"אין מצב שאתה חוזר הביתה‪ .‬הרי אני חייב לישון‬ ‫כאן בבית החולים‪ ,‬ואם אתה תלך ‪ -‬מי ישמור‬ ‫כעבור זמן קצר חזר למקום העסקן המתווך‪ ,‬ובישר‬ ‫מולם עמדו שני השותפים‪ ,‬ר' אברהם יצחק שוורצמן‬ ‫שניתן להגיע לעסקה בשלושת אלפים זלוטי בלבד‪.‬‬ ‫ועמיתו ר' יחיאל קריבוס‪ .‬אותות דאגה וחרדה גדולה‬ ‫עליי?‪"..‬‬ ‫ושוב סירב הרשד"י להצעה‪ .‬אחר כך חזר העסקן‬ ‫ניכרו היטב על פניהם‪ .‬חסידים בכל ליבם ונפשם היו‪,‬‬ ‫הילד חייך‪ ,‬ונרדם‪.‬‬ ‫שוב והציע את העסקה בעד אלפיים‪ ,‬ושוב דחה אותו‬ ‫כמקובל בקרב יהודי פולין‪ .‬ביראת כבוד מופלגת עמדו‬ ‫למחרת נפלה בי התובנה‪:‬‬ ‫בן הרבי‪ .‬כך עד שבא העסקן והציע לסגור את דמי‬ ‫השניים והחלו מגוללים את דבר הצרה הנוראה שנפלה‬ ‫השוחד בעד סכום סביר של אלף זלוטי בלבד‪.‬‬ ‫עליהם כרעם ביום בהיר‪.‬‬ ‫זו לא הייתה בדיחה‪ .‬זו המציאות‪.‬‬ ‫כאן ניאות בן הרבי‪ .‬העסקה יצאה לדרך‪ ,‬ותוך זמן קצר‬ ‫שנים רבות מנהלים השניים עסקי מסחר משגשגים‪,‬‬ ‫תמיד הורגלתי לטוב‪ .‬מאז שבאתי לעולם גדלתי‬ ‫נקרעו כל המסמכים המרשיעים‪.‬‬ ‫המניבים רווחים נאים ביותר‪ .‬שניהם חדים ומפולפלים‬ ‫אצל הוריי בטוב ובנחת‪ ,‬ועד היום – ברוך ה' – המון־‬ ‫המון טוב מקיף אותי מכל הכיוונים‪.‬‬ ‫פנה ה'בית אברהם' ושאל את בנו‪" :‬כיצד הרהבת‬ ‫היו‪ ,‬ויחד קנו ומכרו‪ ,‬שיווקו ותיווכו סחורות שונות‪,‬‬ ‫עוז לסרב להצעתו של העסקן‪ ,‬בזמן ששני החסידים‬ ‫מעיר לעיר ומיד ליד‪ .‬וככל שרבו הברקות המסחר‬ ‫אני רוצה שכל החיים יזרמו על מי מנוחות‪ .‬וכאשר‬ ‫נתונים בסכנה כה גדולה?!"‬ ‫השנונות של השניים – כך גבהו הכנסותיהם עוד ועוד‪.‬‬ ‫משהו לא הולך כפי שחלמתי‪ ,‬אני מרגיש שאני צריך‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬לא כל צעדיהם היו צמודים לחלוטין‬ ‫ענה הרשד"י ואמר‪:‬‬ ‫להתמודד איתו‪ ,‬ואני עושה זאת בקושי ובהתגברות‪.‬‬ ‫לחוקי המדינה הרשמיים‪.‬‬ ‫"טאטע‪ ,‬הלוא זוכר אתה שאתמול הייתה שמחת‬ ‫ועכשיו אני צריך לשמור על הילד בבית החולים‪...‬‬ ‫הברית אצל גיסי‪ ,‬ר' טוביה לנדא בנו של הרבי‬ ‫ואז הגיעה המסירה הנוראה‪ .‬בעקבות הלשנה‬ ‫אבל אז הבנתי את האמת‪:‬‬ ‫מסטריקוב; שם‪ ,‬במעמד הברית‪ ,‬אמרת למחותן הרבי‬ ‫מרושעת‪ ,‬שאין איש יודע מיהו העומד מאחוריה –‬ ‫העולם הזה הוא עולם שנברא עבור ההתמודדויות‬ ‫מסטירקוב את דברי הרמב"ן‪ ,‬כי יהודי שאינו מאמין‬ ‫משך זמן רב התבצע מעקב ארוך ומדויק אחר שני‬ ‫שהכול ניסים ושאין טבע כלל – הרי אין לו חלק בתורת‬ ‫הסוחרים‪ ,‬ובסופו הוגשה נגדם תביעה בנויה היטב‪.‬‬ ‫שבו‪ .‬כפי שנאמר בפסוק‪" :‬לעמל יולד"‪ .‬וכפי‬ ‫משה!‬ ‫הסכנה הייתה נוראה‪ .‬ר' אברהם יצחק ור' יחיאל‬ ‫שמבארים הראשונים‪ ,‬העולם נועד לכך שאדם‬ ‫יעבור בו את המעברים ואת הקשיים‪ ,‬כל אחד לפי‬ ‫כה שמעתי מפיך‪ ,‬אבא יקר‪ ,‬ולפי דברי הרמב"ן הללו‬ ‫צפויים היו למאסר של שנים רבות בתנאים קשים‪,‬‬ ‫שליחותו ותפקידו בעולם‪.‬‬ ‫פסקתי! שהלוא אם ד' מנהל את העולם‪ ,‬מדוע צריכים‬ ‫כשספק האם לאחריו יצאו בחיים‪ .‬בד בבד גם עלולים‬ ‫לשלם כל כך הרבה כסף?! והרי די בהשתדלות בסיסית‬ ‫היו להפסיד את כל רכושם וכספם‪.‬‬ ‫וכשאדם עובר את המעברים שהקב"ה מזמן לו כפי‬ ‫וקטנה‪ ,‬שהרי אין טבע המנהל את העולם – אלא‬ ‫רצונו‪ ,‬דווקא ההתמודדות היא שמביאה אותו אל‬ ‫שני השותפים עמדו מול פני הקודש ודמעו ללא הרף‪.‬‬ ‫לעולם יש בורא‪ ,‬שמנהיג אותו!"‬ ‫גם הרבי הקדוש ובנו פרצו בבכייה גדולה‪ ,‬ויהי המקום‬ ‫השפע ואל הטוב הנגלה בשאר תחומי חייו‪.‬‬ ‫(ועל השאלה מדוע הוצרכו בכל זאת לשלם אלף זלוטי‪,‬‬ ‫לחרדת אלוקים‪.‬‬ ‫מסיים האב ואומר‪:‬‬ ‫הוסיף הרשד"י וביאר טעם נוסף ואכמ"ל‪).‬‬ ‫כשעצרו מעט בבכיים‪ ,‬הציגו השותפים בפני הרבי את‬ ‫"אם כך‪ ,‬לא אני שומר על הילד – הילד שומר עליי‪".‬‬ ‫כשסיפר אחר כך הרבי ה'בית אברהם' את המעשה‬ ‫האדם הנוסף שנכח בחדר – עסקן שהובא אל המקום‬ ‫שבת שלום ומבורך‪,‬‬ ‫בפני החסידים‪ ,‬הפטיר בקורת רוח ואמר‪:‬‬ ‫בהסוואה ובהסתרה‪ .‬כעת פתח העסקן בדבריו‪ ,‬כשהוא‬ ‫פינחס שפר‬ ‫"אני אמרתי את הרמב"ן‪ ,‬אבל בני הכניס אותו עמוק‬ ‫מציע לבצע 'העלמה' של התיק‪ ,‬בעזרת קשרים‬ ‫אל הלב!‬ ‫פנימיים שיש לו בממשל עם אנשים רמי דרג‪ .‬אותם‬ ‫‪1‬‬ ‫העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם‪.‬‬ ‫רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' ‪ *6176‬או ‪02-30-11-300‬‬ ‫מן החלונות‬ ‫האנשים בנוגע לענייני 'יששכר וזבולון'‪"...‬‬ ‫בוודאי תצליח‬ ‫שמעון נלחץ מאוד‪ ,‬כיוון שעורך הדין שלהם כבר היה צריך לצאת‬ ‫מהמשרד‪ ,‬והוא כמובן לא רצה להפסיד את הפשרה המבריקה הזו‪.‬‬ ‫שמי צבי אייזנברג‪ .‬אני גר בשיכון סקווירא שבארה"ב‪ ,‬וברצוני‬ ‫חייבים להעביר את הכסף לפלורידה בהעברה בנקאית עכשיו –‬ ‫לשתף אתכם בסיפור פלאי שאירע לאחרונה ממש‪ ,‬וזכיתי להיות‬ ‫וההלוואה סגורה! אם יתעכבו עוד קצת‪ ,‬הם יפספסו את ההצעה‬ ‫עד לו בעצמי‪:‬‬ ‫האדירה‪.‬‬ ‫יש לי הזכות להיות מקורב מאוד לשני בעלי בתים חשובים‪ ,‬שותפים‬ ‫אבל הוא התגבר ואמר‪" :‬ראובן‪ ,‬אתה צודק! התורה הקדושה חשובה‬ ‫עסקיים משיכון סקווירא‪ .‬שני בעלי הבתים הללו הם מוקירי תורה‬ ‫יותר! תסיים קודם את האספה עם ה'זבולונים'‪ ,‬ואת העניין שלנו‬ ‫אמיתיים‪ ,‬ויש להם רגש חם ומיוחד כלפי בני תורה הממיתים עצמם‬ ‫נסדיר מיד לאחר מכן"‪.‬‬ ‫באוהלה של תורה‪ .‬לפני זמן מה‪ ,‬כאשר מספר פילנתרופים ידועים‬ ‫הכפילו את המלגות של לומדי התורה ב'בית מדרש גבוה' המפורסם‬ ‫בדקות הבאות סיכם שמעון עם עורך הדין את כל פרטי העסקה‪,‬‬ ‫שבלייקווד‪ ,‬החליטו הידידים‪ ,‬שבני התורה החסידיים אינם יכולים‬ ‫והכין את ההעברה הבנקאית‪ .‬הכול כבר היה מוכן‪ .‬הם עמדו שניות‬ ‫להישאר מאחור‪...‬‬ ‫ספורות לפני ביצוע ההעברה‪ ,‬ורק המתינו שהשותף יתפנה‪...‬‬ ‫שני השותפים הללו נרתמו בעצמם למיזם ענק‪ ,‬ובמלוא מובן המילה‬ ‫בינתיים חשב שמעון לעצמו‪" :‬כל עוד אני יושב וממתין שראובן‬ ‫הכפילו את התמיכה בעבור קרוב לאלף יושבי האוהל בשיכון‬ ‫יסיים שם ויגיע‪ ,‬אני יכול להספיק לפעול משהו בינתיים"‪ .‬הוא עשה‬ ‫סקווירא‪ .‬מובן מאליו‪ ,‬ששני השותפים אינם יכולים לשאת תקציב‬ ‫חשבון של סוחר ממולח‪ :‬אם המלווה כל כך נואש לכסף‪ ,‬עד כדי‬ ‫כזה לבדם על כתפיהם‪ ,‬ולכן הם החלו מצרפים בעלי יכולת נוספים‬ ‫שהוא מוכן להפחית כל כך בסכום‪ ,‬אולי אפשר ללחוץ אותו עוד‬ ‫שיסייעו בדבר‪ .‬בשבועות אלו‪ ,‬שבהם התרחש סיפורנו‪ ,‬היו שניהם‬ ‫קצת‪ ...‬אולם‪ ,‬הוא התבייש מאוד לספר לעורך הדין שלהם שדווקא‬ ‫בעיצומו של ניהול פרויקט ענק של 'יששכר וזבולון'‪ .‬מטרת הפרויקט‬ ‫עכשיו‪ ,‬כשכבר מוכנים לשלוח את כל הכסף‪ ,‬הוא רוצה להוריד עוד‬ ‫היא שכל בן תורה בעיירה יקבל 'זבולון' אישי שישלם לו משכורת‬ ‫במחיר‪.‬‬ ‫כפולה‪ ,‬וכך המיזם יוכל להחזיק מעמד בעזרת ד' לאורך שנים רבות‪.‬‬ ‫לכן הוא הרים בעצמו טלפון לפלורידה‪ ,‬ושאל את המלווה האם‬ ‫אני עוקב מקרוב אחרי שני היהודים הללו‪ ,‬שהפקירו את כל מטה‬ ‫אפשר להגיע לפשרה נוספת ולשלם סכום נמוך יותר‪.‬‬ ‫העסקים שלהם‪ ,‬מקום שבו עובדים מדי יום עשרות עובדים בלי עין‬ ‫המלווה כלל לא הבין על מה הוא מדבר‪ ...‬מה פתאום הנחה?! מתי‬ ‫הרע‪ ,‬וכעת כל המטה סובב כמעט אך ורק סביב מיזם ה'יששכר‬ ‫דיברו על הנחה?! בקיצור‪ ,‬התברר שמדובר בהונאה איומה ונוראה!‬ ‫וזבולון' שלהם‪...‬‬ ‫נוכלים אפלים עקבו אחרי כל התנועות של אותו מלווה‪ ,‬עקבו אחרי‬ ‫והקדוש ברוך הוא לא נשאר חייב‪ .‬בשבוע של פרשת כי תבוא‬ ‫השיחות בינו לבין שני השותפים‪ ,‬והם אלו שכתבו שהם מורידים את‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬התקדמו השניים במהלך של עסקת ענק‪ .‬היה להם מלווה‬ ‫המחיר ל‪ 3.1-‬מיליון דולר‪ .‬הם רצו שהכסף יישלח במהירות לחשבון‬ ‫מסוים‪ ,‬יהודי לא חרדי מפלורידה שבארה"ב‪ ,‬שהם היו אמורים‬ ‫הבנק שלהם‪ .‬הפעולה הבנקאית שהם התכוננו לבצע‪ ,‬אמורה הייתה‬ ‫להחזיר לו ‪ 3.5‬מיליון דולר‪ .‬כמובן‪ ,‬ההלוואה נעשתה כדין – באמצעות‬ ‫להעביר את הכסף ישירות לנוכלים!!!‬ ‫'היתר עסקה' מהודר‪.‬‬ ‫ד' ישמור‪ .‬אילו ראובן השותף היה מפסיק את האסיפה עם‬ ‫הסכום העצום הזה לא היה מה שהם לוו ממנו‪ ,‬אלא סכום שכלל גם‬ ‫ה'זבולונים' כדי לבוא לאשר את ההעברה‪ ,‬בדרך הטבע שלושה‬ ‫ריביות גבוהות‪ ,‬וכעת הם ביקשו מהמלווה שיפחית את סך ההחזר‬ ‫מיליון ומאה אלף דולר היו אובדים בתהום ללא דרך חזרה‪.‬‬ ‫ל‪ 3.4-‬מיליון דולר‪ .‬בבוקרו של יום שישי של פרשת כי תבוא‪ ,‬הגיע‬ ‫איננו נמצאים למעלה כדי לדעת את החשבונות השמיימיים‪ ,‬אך‬ ‫מכתב מאותו מלווה‪ ,‬ובו הוא מודיע כי הוא מוכן להתפשר על סכום‬ ‫המציאות בעצמה מורה‪ ,‬כי התורה הקדושה עיכבה את השותף‬ ‫נמוך של ‪ 3.1‬מיליון דולר בלבד! וזאת בתנאי שכל הסכום ישולם‬ ‫באותן עשר דקות גורליות‪ ,‬ובכך הצילה אותם מאובדן של ‪ 3.1‬מיליון‬ ‫כעת בבת אחת‪ ,‬ללא תוכניות תשלומים מתמשכות‪.‬‬ ‫דולר‪.‬‬ ‫הם שמחו מאוד על כך שהם עומדים לחסוך כאן ארבע מאות אלף‬ ‫ראובן אמר לי אז נקודה מדהימה‪ :‬כבר שנים ארוכות שמשולחים‬ ‫דולר‪ .‬אין זה עניין של מה בכך‪.‬‬ ‫מכל הסוגים דופקים על דלתי‪ .‬כל גבאי צדקה מבטיח סגולות שונות‬ ‫אבל באותה שעה‪ ,‬היה להם משהו חשוב בהרבה! אחד משני‬ ‫בליווי של סיפורים מוחשיים וישועות גלויות‪ ...‬אבל אני לא כל כך‬ ‫השותפים‪ ,‬נקרא לו ראובן‪ ,‬ישב בישיבת תכנון עם בעלי יכולת‪ ,‬כדי‬ ‫מתפעל מזה‪ .‬תמיד אני אומר‪" :‬המעשיות של היום אינן מדברות‬ ‫לשכנע אותם להפוך ל'זבולונים' ולקחת על עצמם החזקת בן תורה‪.‬‬ ‫אליי!"‬ ‫בינתיים השותף השני‪ ,‬שנקרא לו שמעון‪ ,‬ישב עם עורך הדין שלהם‬ ‫ודאי שיהודי ירא שמיים צריך להאמין בכוח התורה ובכוח הצדקה‪,‬‬ ‫והסדיר את כל פרטי העסקה‪ .‬הוא התקשר לראובן – שכאמור‬ ‫אבל אין לזה קשר לסיפורים של ימינו‪ .‬אבל עכשיו‪ ,‬כשאנחנו כבר‬ ‫באותו זמן ישב עם ה'זבולונים' – ובישר לו את הבשורה המשמחת‪:‬‬ ‫כמה שבועות בתוך הפרויקט של 'יששכר וזבולון'‪ ,‬התחלתי לשמוע‬ ‫הם הצליחו להוריד את המחיר עד ל‪ 3.1-‬מיליון‪ ,‬אבל חייבים לשלוח‬ ‫בעצמי מכמה 'זבולונים' שהם ראו במו עיניהם ישועות מופלאות‪,‬‬ ‫את הכסף כבר עכשיו!‬ ‫כפי שכותב ה'אור החיים' הקדוש (בפרשת וזאת הברכה)‪" :‬שמח‬ ‫אמר ראובן‪" :‬תן לי בדיוק עשר דקות‪ ,‬כי אני חייב לסיים כאן עם‬ ‫לא‪ .‬הפרק השלישי (ה)‬ ‫הבורא משקיף ויודע ובוחן פנימיותו‬ ‫השיר‬ ‫האם מאמין ובוטח באמת או רק בחיצוניותו‬ ‫והשער‬ ‫יעה ְו ַה ְס ָּכ ָמה‪ַ :‬ה ֵ‬ ‫ּבֹורא ַמ ְׁש ִקיף ְּב ַה ְב ָחנָ ה‬ ‫עֹוד ַה ְק ָּד ָמה‪ .‬יְ ִד ָ‬ ‫נִ ְס ָּתרֹו ְונִ ְג ֵלהּו‪ְ .‬צפּונֹו ְונִ ְר ֵאהּו‪ָּ .‬גלּוי ְויָ ַ‬ ‫דּוע ְל ָפנָ יו ַּב ֲה ָבנָ ה‬ ‫ּוב ַמ ְצּפּונֹו‪ .‬אֹו ִלּבֹו ִר ַחק ֵמ ֲא ָמנָ ה‬ ‫ָה ֱא ֶמת ִּב ְטחֹונֹו‪ְּ .‬ב ִלּבֹו ְ‬ ‫שירת קודש מרוממת‬ ‫על פי ספר שער הבטחון‬ ‫ֵלב ֵח ֶקר ֶס ֶקר‪ִ .‬מ ִּל ְטעֹן ֶׁש ֶקר‪ֶׁ .‬ש ֵ‬ ‫ּבֹוט ַח ַּבד’ נֶ ֱא ָמנָ ה‬ ‫‪2‬‬ ‫מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית‬ ‫אבטח בך‬ ‫סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו‬ ‫הרה”ח ר’ דוד קלצקין שליט”א‬ ‫זבולון – כי בוודאי שתצליח"‪ .‬כשה'זבולון' הראשון התקשר אליי לשתף בישועה‪,‬‬ ‫לא יחסרו‬ ‫עוד חייכתי לעצמי‪ ...‬אבל כשהשני‪ ,‬השלישי‪ ,‬הרביעי והחמישי – ללא גוזמה –‬ ‫אדם שמרגיש שכל מה שיש לו כרגע זה‬ ‫התקשרו לספר על השפעות גלויות של פרנסה שראו בעיניהם‪ ,‬כבר היה לי קצת‬ ‫הכי טוב שיכול להיות בעבורו‪ ,‬הוא סמוך‬ ‫יותר קשה להחזיק מעמד עם ה'שיטה' שלי‪ ,‬שאני לא מאמין בשום סיפור של‬ ‫היום‪...‬‬ ‫ובטוח שאילו היה עליו לקבל תוספת‬ ‫עד יום שישי האחרון‪ ,‬כשהדברים טפחו לי על הפנים!!! כשזכיתי לראות במו‬ ‫או משהו נוסף – בוודאי היה מקבל זאת‬ ‫עיניי כיצד משמיים שמרו עליי מנזק כה נורא בזכות התורה‪ ,‬נאלצתי להודות‬ ‫מלמעלה‪ .‬הוא יודע בוודאות שאם הקב"ה‬ ‫ולהכיר בכך‪ :‬כן‪ ,‬אפשר לראות זאת גם בעיני בשר‪ ...‬כשה'אור החיים' הקדוש‬ ‫החליט להעניק לו כרגע רק משהו מסוים‬ ‫אומר "בוודאי שתצליח"‪ ,‬אין הכוונה רק שצריך להאמין בכך‪ ,‬אלא שלפעמים‬ ‫– סימן שזה מה שטוב ונכון לו בנקודת‬ ‫אפשר גם לראות זאת‪ .‬אינני יודע האם תמיד רואים זאת מיד – אבל כאן זכינו‬ ‫זמן זו‪ .‬ייתכן שבעוד דקה יגיע שליח‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫עם מתנה נוספת‪ ,‬ובעוד יומיים תמתין‬ ‫יום גדול‬ ‫לו מתנה אחרת‪ ,‬ואז זה יהיה הכי טוב‬ ‫בעבורו‪.‬‬ ‫מספר בן למשפחת עמר ממעלות‪:‬‬ ‫אדם שחי בחוויה כזו הוא מאושר תמיד‪.‬‬ ‫הכול התחיל בהליך מוכר של ניתוח לקיצור קיבה‪ .‬משהו שנערכו סביבו הרבה‬ ‫הוא חש שכרגע יש לו הכול‪ ,‬ושאם יזדקק‬ ‫מחקרים‪ ,‬ואנשים עברו אותו בשלום וחזרו לחיים תקינים ואף נוחים יותר‪ ,‬מה‬ ‫למשהו – יקבל אותו‪ .‬ההרגשה הזו מלווה‬ ‫שקיווינו שיהיה גם אצל אבא שלי‪ .‬אבא נכנס לניתוח לקראת סוף חודש טבת‪,‬‬ ‫אלא שמשהו שם השתבש והסתבך‪ ,‬ואבא המשיך לישון‪.‬‬ ‫אותו גם שהבית שלו ריק ממש‪ :‬נכון‪,‬‬ ‫הוא יודע שהחנויות מלאות במוצרים‪:‬‬ ‫הוא לא התעורר‪ ,‬המדדים לא היו טובים‪ ,‬כל הזמן היו עליות וירידות‪ ,‬המצב שלו‬ ‫היה קשה מאוד‪ ,‬ואנו התפללנו לרפואתו במשך כל התקופה‪ .‬אמי שתחי' אמרה‬ ‫ירקות אצל הירקן‪ ,‬שולחן וכיסאות בחנות‬ ‫כל הזמן‪" ,‬אתם תראו‪ ,‬הוא עוד יקום מזה"‪ .‬היא קרעה רקיעים בתפילות שלה‪,‬‬ ‫הרהיטים‪ ,‬הסופרמרקט כורע תחת‬ ‫וביקשה שנתפלל ונחזיק חזק בתקווה ובאמונה‪ .‬אבא צריך לחיות עוד הרבה‬ ‫מדפים עמוסים‪ ,‬ובבית המרקחת יש‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫שלל תרופות שעשויות לסייע למכאובים‬ ‫עברו שישה שבועות קשים מאוד‪ ,‬עד שבו' באדר אמרו הרופאים לאמא שלי‬ ‫שונים; אבל‪ ,‬את כל התכולה הזו הוא אינו‬ ‫שכדאי לה להתארגן עם מניין‪ ,‬כי זהו‪ .‬זה נגמר‪.‬‬ ‫יכול להכניס לביתו‪ .‬אין לו מקום לכל‬ ‫"אתם לא תגידו לי שזה נגמר"‪ ,‬ענתה אמא שלי‪" .‬מחר ז' באדר‪ ,‬זה יום מיוחד‬ ‫השפע הזה‪ .‬כשהוא זקוק למשהו – הוא‬ ‫אצלנו‪ ,‬יום פטירת משה רבנו‪ .‬אחרי ז' באדר‪ ,‬נדבר"‪.‬‬ ‫ניגש לחנות ועורך הזמנה‪ .‬כך יש לו כל‬ ‫ז' באדר היה אצלנו תמיד יום מיוחד מאוד‪ .‬ביום הזה אבא היה עולה למירון ואומר‬ ‫מה שהוא צריך מכל השפע שיש בעולם‪.‬‬ ‫שם שלוש פעמים את ספר התהילים‪ .‬אמא הייתה בטוחה שאם הקב"ה גלגל‬ ‫אדם שחי בתחושה שהוא יכול לרכוש‬ ‫שהרופאים יפחידו אותנו כל כך דווקא בו' באדר‪ ,‬משמע שהזכות של ז' באדר‬ ‫את כל תכולת כל חנות כשיצטרך –‬ ‫בוודאי תעמוד לנו‪ ,‬ונזכה כולנו לפעול ישועה‪.‬‬ ‫לא חסר לו כל טוב‪ .‬הלוא יש לו הכול‬ ‫אמא קראה לנו‪ ,‬הבנים‪ ,‬וביקשה שנעלה יחד למירון‪ .‬עלינו למירון‪ ,‬ושם חילקנו‬ ‫ישירות מלמעלה‪ .‬הוא לא כמו הכפיר‬ ‫בינינו את התהילים‪ ,‬קראנו והתפללנו וקרענו את השמיים‪ .‬אמא הייתה בטוחה‬ ‫הרש והרעב‪ ,‬שממתין לבשר כדי שיוכל‬ ‫שזאת ההשתדלות הנכונה‪ ,‬ושאין כל ספק שנראה בעיניים ישועות גדולות‪.‬‬ ‫לשבוע‪ .‬הוא בן מלך של ממש‪ .‬יש לו כל‬ ‫למחרת‪ ,‬בז' באדר‪ ,‬חזרה אמא לבית החולים כדי לשהות ליד אבא‪ .‬מיד כשהיא‬ ‫צורכו‪ ,‬אם רק יישא עיניים לבורא ויישען‬ ‫הגיעה אמרה לה האחות‪" ,‬הרופא רוצה לדבר איתך"‪.‬‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫"לא מעניין אותי מה הוא רוצה"‪ ,‬ענתה אמא‪ .‬היא לא הסכימה בשום אופן לשמוע‬ ‫יהי רצון שנזכה להתחזק‪ ,‬שומע כעונה‪,‬‬ ‫שהמצב הורע‪ .‬היא רצתה להחזיק חזק חזק באמונה‪ ,‬בלי ששום בדל של מידע‬ ‫באמונה וביטחון‪ ,‬ולהרגיש באמת שלא‬ ‫יפריע לביטחון האיתן שלה‪.‬‬ ‫חסר לנו כל טוב; שיתקיימו בנו כל‬ ‫"יש בשורות טובות"‪ ,‬אמרה לה האחות‪ ,‬ורק אז הסכימה אמא להיפגש עם‬ ‫הברכות‪ ,‬כמו שהחכמים הקדושים‬ ‫הרופא‪.‬‬ ‫הבטיחו לנו שמי שמתחזק באמונה‬ ‫הרופא אמר את שתי המילים שאמא הייתה בטוחה שעוד תשמע‪" :‬בעלך‬ ‫וביטחון מתברך בכל הברכות‪" .‬ברוך‬ ‫התעורר!"‬ ‫הגבר‪ ...‬יבטח בד'"‪ ,‬שנזכה להתברך בכל‬ ‫"נו‪ ,‬בוודאי"‪ ,‬היא הגיבה‪" ,‬כבר אמרתי שז' באדר זהו יום גדול"‪.‬‬ ‫הברכות בבריאות הגוף והנפש‪ ,‬ולקבל כל‬ ‫השמחה הייתה גדולה‪ .‬אבי שיחי' עבר את המשבר‪ ,‬ומאז הוא הלך והתחזק‪ .‬ברוך‬ ‫אחד את הישועה שהוא צריך‪ ,‬ולזכות בכל‬ ‫ד' זכינו באבא בריא המתפקד בחיוניות‪ ,‬עד מאה ועשרים‪ .‬ברוך רופא חולים‪.‬‬ ‫טוב סלה‪.‬‬ ‫<<<‬ ‫‪3‬‬ ‫מציץ מן החרכים‬ ‫טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"‬ ‫>>>‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫הספר מפריע‬ ‫"ואז"‪ ,‬המשיך מנדי בעיניים בורקות‪" ,‬משה‬ ‫רבינו הרים את המטה‪ ,‬שכתוב עליו השם‬ ‫מספר הרב שמואל זאנוויל דווידוביץ מבית שמש‪:‬‬ ‫המפורש‪ ,‬והים נבקע לשניים"‪ .‬הוא המחיש‬ ‫חמותי עליה השלום שיינדיל טרוילא בת ר' מנחם הכהן ע"ה‪ ,‬נפטרה בשנה שעברה‬ ‫את הדברים והרים את ידו ממש כמו שהרבי‬ ‫בחודש שבט‪ .‬הייתה לה שכנה מסורה מאוד‪ ,‬שתיבדל לחיים ארוכים‪ .‬הן חיו זו לצד‬ ‫בחיידר המחיש להם‪ ,‬והמשיך לספר איך‬ ‫זו בידידות מיוחדת‪ .‬השכנה נעזרה רבות בשכנתה המבוגרת בעלת חוכמת החיים‪,‬‬ ‫בעצם הים התחלק לשנים עשר שבילים‪,‬‬ ‫שחלקה עימה מניסיונה בעין טובה‪ ,‬והיא גם עזרה הרבה לחמותי‪ .‬כך נתרמו הן זו‬ ‫שביל לכל שבט‪.‬‬ ‫מזו לאורך השנים‪.‬‬ ‫בחודש אלול האחרון‪ ,‬בעיצומה של השנה על חמותי עליה השלום‪ ,‬חלמה השכנה‬ ‫ישבתי מוקסם ליד השולחן‪ ,‬ובלי משים‬ ‫חלום‪ .‬חמותי באה אליה‪ ,‬אמנם לא בבהירות מלאה‪ ,‬אבל לשכנה היה ברור שזאת‬ ‫פתחתי את המפיון שמנדי קיפל בדייקנות‬ ‫היא‪ .‬היא אמרה כי יש ספר מסוים ששייך לשכנה ונמצא אצל אחת מבנותיה‪,‬‬ ‫בערב שבת‪ .‬הוא יודע‪ ,‬הוא ממש יודע‪ .‬יש‬ ‫והבת צריכה להחזיר אותו לשכנה‪.‬‬ ‫לו ראש ממש טוב‪ .‬מנדי זכה בצביטה בלחי‪,‬‬ ‫ואכן למחרת התקשרה השכנה לבת שהספר נמצא אצלה‪ ,‬סיפרה לה את דבר‬ ‫ואני חושב שהיא קצת כאבה לו‪ ,‬אולי מפני‬ ‫החלום‪ ,‬ותיאמה איתה את השבת הספר‪.‬‬ ‫שהצביטה הזו כאבה לי‪ .‬מנדי הוא ילד מדהים‬ ‫זה היה ספר שהשכנה הביאה לאותה בת באומרה‪" ,‬קחי ותיהני"‪ .‬לא היה ברור‬ ‫בכל מה שקשור להכול‪ .‬הוא מתוק מדבש‬ ‫לגמרי האם זו השאלה או מתנה‪ .‬הן היו כל כך קרובות‪ ,‬והיה אפשר להבין גם שהיא‬ ‫וחוזר הביתה מלא חוויות מהחיידר‪ .‬תמיד‬ ‫מאפשרת לה לקחת את זה לתמיד‪ .‬אבל‪ ,‬לא‪ .‬זו הייתה השאלה‪ ,‬והספר הזה הפריע‬ ‫יש לו מה לספר‪ .‬אחר הצוהריים הוא מסוגל‬ ‫לחמותי בעולם האמת‪.‬‬ ‫לשבת ולבנות במגנטים ארון קודש מופלא‪,‬‬ ‫שמתחרה עם ארון הקודש שבבית הכנסת‬ ‫השכונתי‪ .‬הוא בעצמו נכנס לתוך קרטון גדול‬ ‫תוכנית בדרום‬ ‫שהופך במו פיו לאוטו של הכנסת ספר תורה‪,‬‬ ‫מספר הרב דוד בלוי מבית שמש‪:‬‬ ‫ותוך כדי שירים וריקודים הוא מכניס מין קלף‬ ‫לפני כמה שנים הבנתי שיהיה זה מבורך מאוד‪ ,‬אם אחרי התפילה יוכלו אברכי‬ ‫מגולגל לתוך ארון הקודש‪.‬‬ ‫הכולל להישאר בבית המדרש ולהתחיל מיד את סדר הלימוד‪ .‬רוב נשותיהם של‬ ‫חברים מגיעים לשחק איתו והוא מראה להם‬ ‫האברכים עובדות בשעה זו‪ ,‬והעובדה שהם צריכים לצאת הביתה רק בשביל לטעום‬ ‫את היצירה‪ .‬הם מתעטפים במגבות‪ ,‬הלוא הן‬ ‫משהו‪ ,‬מוציאה אותם מהאווירה של בית המדרש ודורשת מהם כוחות נפש כדי‬ ‫טליתות‪ ,‬ומישהו כבר מבקש חומש ומכריז‬ ‫להיכנס בחזרה ולצלול אל תוך הסוגייה‪.‬‬ ‫"ברכו!"‬ ‫ממחשבה למעשה‪ .‬הכנתי ארוחת בוקר לעשרים אברכי הכולל‪ ,‬והגשתי‪ .‬הם טעמו‬ ‫באותו רגע אני רואה איך מנדי מצטמק לו‬ ‫כי טוב‪ ,‬ולמחרת שוב עשיתי כך‪ .‬ההסדר הזה הלך והתמסד‪ ,‬ארוחת הבוקר הפכה‬ ‫למהלך טבעי שבין התפילה ללימוד‪ ,‬וכל מה שנשאר לי היה לעשות הכול כדי‬ ‫והולך לצד‪ ,‬בעוד החבר נמשך לקרוא את‬ ‫שהמיזם יימשך‪.‬‬ ‫הפרשה מבפנים‪ .‬לפעמים נראה לי שמנדי‬ ‫קראתי למיזם 'היכלו של ר' ישעיה'‪ ,‬על שם רבי ישעיה מקרעסטיר שהיה דואג‬ ‫אוהב את התורה רק מבחוץ‪ .‬הוא מוכן לשמוע‬ ‫להאכיל יהודים‪ ,‬ואף תליתי שלט מתאים‪ .‬כך הבינו הכול במה מדובר‪ :‬מצד אחד‪,‬‬ ‫ולשחק ולשיר ולרקוד‪ ,‬אבל לקרוא מבפנים‪,‬‬ ‫הסועדים את ליבם הבינו כי מצפה להם אוכל ביד נדיבה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬התורמים קלטו‬ ‫כמו שכל תלמיד מתחיל יודע – זה לא‪.‬‬ ‫כי יש פה סעודה רצינית שפועלת ישועות‪.‬‬ ‫מפקח הקריאה בחיידר אמר שהוא מסוגל‬ ‫עם הזמן גדל מספר הסועדים‪ ,‬והיום הוא עומד על כמאה לומדים‪ .‬גם ההתעסקות‬ ‫לקרוא‪" .‬מסוגל"‪ ,‬הוא הדגיש‪" ,‬הוא יכול‬ ‫גדלה בהתאם‪ ,‬וכך גם הקשר עם התורמים‪ .‬העניין הלך והתפרסם‪ ,‬ואני נותרתי‬ ‫להבחין בין קמץ לפתח ובין צירה לסגול‪ .‬הוא‬ ‫לעמוד ולשרת בקודש‪ ,‬לזכות בזכות של תמיכה בעמלי תורה‪.‬‬ ‫מזהה אותיות‪ ,‬ובעצם כל מה שהוא צריך זה‬ ‫את כל זה אני מספר כדי שתבינו למה לא הצלחתי לעמוד ביעד שקבעתי עם בתי‬ ‫תרגול‪ .‬תרגול‪ ,‬זה הכול‪ .‬ככל שיתרגל יותר הוא‬ ‫בערב ראש חודש אדר‪ .‬בערב ראש חודש‪ ,‬כך תכננתי עם בתי שתחי'‪ ,‬ניסע למירון‪,‬‬ ‫ידע יותר‪ .‬פשוט תעמדו עליו שיתרגל"‪.‬‬ ‫ונתפלל שם שתזכה בקרוב לזיווג הגון‪ .‬האוטובוס הישיר יוצא בשעה שתים עשרה‬ ‫(מתוך מדור 'באמת')‬ ‫בצוהריים‪ ,‬ואנחנו תכננו להיפגש בתחנת האיסוף ולנסוע צפונה‪ ,‬לרבי שמעון‪.‬‬ ‫באותו יום השתדלתי למהר‪ ,‬אבל עסקי ארוחת הבוקר ארכו מעבר למשוער‪ ,‬וכך‬ ‫מתוך “מגזין השגחה פרטית” –‬ ‫הגעתי לתחנה אחרי שהאוטובוס עזב‪ .‬איחרתי‪ .‬בתי התאכזבה‪ ,‬אבל אחרי ששמעה‬ ‫מגזין האיכות המעניק לכם ארגז‬ ‫כל כך הרבה ענייני אמונה וביטחון בתקופה האחרונה‪ ,‬היא קיבלה את הדברים‬ ‫כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים‪.‬‬ ‫באמונה כי זהו רצון ד'‪ .‬אמרתי לה‪" :‬לנסוע באוטובוס הבא ולהספיק להתפלל‬ ‫להצטרפות חייגו‪02-502-2-502 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫באותו יום הייתה המחותנת נבוכה מאוד‪ .‬היא קיבלה לבנה‬ ‫מנחה במירון לפני השקיעה – זה חסר סיכוי‪ .‬אבל‪ ,‬מפני שכבר‬ ‫החתן שתי הצעות שידוכים מצוינות‪ ,‬וככל שביררה הרגישה‬ ‫התכוננו לנסוע לקברי צדיקים‪ ,‬אפשר לנסוע למקום קרוב‬ ‫שהיא אינה מסוגלת להחליט‪ ,‬ואין לה מושג מהו באמת‬ ‫יותר‪ ,‬לקבר רחל!"‬ ‫השידוך האמיתי‪ .‬בשידוכים הקודמים היא הייתה מתייעצת‬ ‫בתי הסכימה לרעיון‪ ,‬וכך התחלנו להתקדם לכיוון התחנה‬ ‫עם אמא שלה‪ ,‬אישה חכמה בעלת לב מבין‪ ,‬שכיוונה אותה‬ ‫שהאוטובוס לירושלים עוצר שם‪ .‬האמת היא שעייפתי‬ ‫מהרעיון לחכות עכשיו לאוטובוס‪ ,‬וביקשתי מד' שירחם עליי‬ ‫בשום שכל ובאהבה אימהית לדבר הנכון‪ .‬אבל לאחרונה‬ ‫ויקצר לי את הדרך‪ .‬רק פסענו כמה פסיעות‪ ,‬ומישהו עצר עם‬ ‫נפטרה אמה עליה השלום‪ ,‬ועתה‪ ,‬את מי תשאל?‬ ‫הרכב שלו לידי וצעק לי‪" :‬ר' דוד!"‬ ‫חשבה והחליטה‪ :‬אסע לאמא של כולנו‪ ,‬אמא רחל‪ ,‬ובזכות רחל‬ ‫אני מסתובב אליו ומגלה את ידידי ר' מרדכי‪ ,‬המוציא יד‬ ‫אימנו אגיע להחלטה הנכונה!‬ ‫מהחלון ומשחרר לכיווני מאתיים שקלים‪" :‬תרומה לארוחת‬ ‫היא הגיעה לשם‪ ,‬התפללה מעומק ליבה‪ ,‬וביקשה לקבל‬ ‫בוקר!"‬ ‫סימן משמיים כדי לדעת למה לגשת‪ .‬והנה היא מסיימת את‬ ‫ידעתי שכל יום הוא נוסע לירושלים‪ ,‬ושאלתי אותו‪" ,‬מתי אתה‬ ‫תפילתה‪ ,‬מסבה את פניה‪ ,‬ואת מי היא רואה?! – את המיועדת!‬ ‫נוסע לירושלים?"‬ ‫הלוא זו הבת שלי‪ ,‬העומדת ומתפללת כראוי לבת ישראל‬ ‫והוא ענה‪" ,‬בעוד עשרים דקות"‪.‬‬ ‫השופכת שיח אצל רחל אימנו בערב ראש חודש‪.‬‬ ‫סיכמנו שניפגש שוב בעוד עשרים דקות‪ ,‬והוא ייקח אותי ואת‬ ‫בתי לקבר רחל‪ .‬כך בזכות ארוחת הבוקר קיבלנו נסיעה נוחה‬ ‫זה היה סימן ברור מאוד‪ ,‬ומכאן המשיכו העניינים להתקדם עד‬ ‫ומהירה‪ .‬ברוך ד'‪ ,‬אחרי סייעתא דשמיא שכזו הגענו לקבר רחל‬ ‫לשבירת הצלחת בשעה טובה ומוצלחת‪.‬‬ ‫ושפכנו שם שיח‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬איך אפשר להצטער כשלא מצליחים לנסוע לפי התוכנית?!‬ ‫שבוע לאחר מכן‪ ,‬באה בתי בברית האירוסין! זה היה מרגש‬ ‫הנה‪ ,‬התוכנית שלנו הייתה לנסוע לצפון‪ ,‬אבל הקב"ה הכין לנו‬ ‫ומפעים‪ ,‬אך יותר מכול הדהים אותנו סיפורה של המחותנת‪:‬‬ ‫אירוע דווקא באזור אחר לגמרי‪ ,‬אצל אמא רחל‪.‬‬ ‫"רחל אימנו הייתה השדכנית"‪ ,‬היא סיפרה לאשתי בהתרגשות‪.‬‬ ‫זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים‬ ‫ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית ‪ - 02.3011300‬בשלוחה ‪ 3‬ואח"כ ‪( 0‬אחרי בחירת השפה)‬ ‫או שלחו בפקס ‪ 02-6599189‬או למייל המערכת ‪A@023011300.COM‬‬ ‫הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים‬ ‫הבוטחים בהשם‬ ‫יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס‪.‬‬ ‫כאשר מפנימים באמת את המאמר "הוא לבדו עשה ועושה‬ ‫לכבוד מערכת עלון 'השגחה פרטית' הנפלא!‬ ‫ברצוני להביע בפניכם את עומק תודתי והערכתי על ויעשה לכל המעשים"‪ ,‬ומבינים שאין שום טעם לכעוס על בן‬ ‫אדם – כיוון שכל בני האדם אינם אלא שליחים של הבורא‪,‬‬ ‫הפעילות המבורכת שלכם בזיכוי הרבים‪.‬‬ ‫העלונים והשיעורים החשובים שלכם מהווים בעבורי ובעבור הגישה כולה משתנה‪.‬‬ ‫בני משפחתי מקור של חמצן רוחני יומיומי‪ ,‬שממלא את השינוי התודעתי הזה מעביר אותנו מידיעה תיאורטית בלבד‬ ‫ביתנו בשלווה יצוקה‪ ,‬בנחת וברוגע פנימי‪.‬‬ ‫– לחיים של אמונה מוחשית‪ ,‬שבהם הלב רגוע‪ ,‬הכעס נעלם‪,‬‬ ‫ברשותכם‪ ,‬אשמח לשתף את ציבור הקוראים בדברי חיזוק והניסיונות מתקבלים בהשלמה מוחלטת ובביטחון שהכול‬ ‫באמונה וביטחון‪ ,‬שהתחדדו בי בזכות העלונים שאני מעיין‬ ‫מדויק ומכוון לטובתנו‪.‬‬ ‫בהם ברציפות‪.‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬בזמן ניסיון או קושי אדם עלול ליפול לכעס‪ ,‬תודה לכם על שאתם מפיצים את אור האמונה ומזכירים לנו‬ ‫לחרדה ולדאגה‪ .‬אך מי שלומד את ענייני האמונה וביטחון‪ ,‬בכל יום מחדש שיש לנו אב אוהב בשמיים‪.‬‬ ‫מרגיל את עצמו להביט על כל מאורע באמצעות 'משקפיים‬ ‫בהוקרה רבה ובברכת התורה‪,‬‬ ‫של אור'‪ ,‬ולחפש בכל מצב את החסד והטובה הנסתרים‬ ‫שלמה יצחק רבינוביץ‪ ,‬ירושלים‬ ‫הטמונים בו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הֹורים‬ ‫לים ִס ֵ‬ ‫ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ‬ ‫עֹול ִ‬ ‫ְ‬ ‫ִמ ִּפי‬ ‫ַּגם ָה ֲאגֹורֹות ְמ ֻד ָּיקֹות‪...‬‬ ‫ְמ ַס ֵּפר ֶאלְ ָעזָ ר ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש‪:‬‬ ‫לְמ ְחזּור ַּב ְקּב ִּוקים ְמ ֻׁש ָּמ ִׁשים‪.‬‬ ‫נִּצ ֶבת ְמכֹונָה ּגְ דֹולָה ַה ְמ ַׁש ֶּמ ֶׁשת ִ‬ ‫לְיַ ד ַה ַּביִ ת ֶׁשּלָ נּו ֶ‬ ‫יאה ְמיֻ ָחד‪.‬‬ ‫יאה ֶאת ְסכּום ַה ִּפ ָּקדֹון ִמ ֶּפ ַתח יְ ִצ ָ‬ ‫נִיסים ַּב ְקּב ִּוקים ֶאל ַה ֶּפ ַתח ֶה ָעגֹל ֶׁשּלָּה‪ִ ,‬היא מ ִֹוצ ָ‬ ‫ַה ְּמכֹונָה ע ֶֹוב ֶדת ּכָ ְך‪ֶׁ ,‬שּכַ ֲא ֶׁשר ַמכְ ִ‬ ‫נַחנּו קֹונִים ַמ ְמ ָּתק ָק ָטן לִכְ בֹוד‬ ‫ּיֹוצא ֲא ְ‬ ‫ּוע ַמ ְפ ִק ִידים א ָֹותם ַּב ְּמכֹונָה‪ַּ .‬בּכֶ ֶסף ֶׁש ֵ‬ ‫ּופ ַעם ְּב ָׁשב ַ‬ ‫ֹוס ִפים ַּב ְקּב ִּוקים‪ַ ,‬‬ ‫נַחנּו א ְ‬ ‫ּוע ֲא ְ‬‫לְ א ֶֹרְך ַה ָּׁשב ַ‬ ‫ַׁש ָּבת‪.‬‬ ‫נִׁש ֲארּו לִי ִׁש ְב ִעים‬ ‫ּלַמ ִּתי ְ‬ ‫ּולְא ַחר ֶׁש ִּׁש ְ‬ ‫לְׁש ָּבת ְּוביָ ִדי ַהּכֶ ֶסף ֵמ ַה ְּמכֹונָה‪ַ ,‬‬ ‫לִקנֹות ַמ ְמ ָּתק ַ‬ ‫ְּב ַא ַחת ַה ְּפ ָע ִמים‪ָ ,‬הלַכְ ִּתי ְ‬ ‫לִקנֹות י ֵֹותר ְּב ֶׁש ַפע‪ַׂ .‬ש ְמ ִּתי ֶאת ָה ֲאגֹורֹות ַּבּכִ יס‬ ‫ּוע ַה ָּבא‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶׁש ָאז אּוכַ ל ְ‬‫לַּׁשב ַ‬‫לִׁשמֹר א ָֹותן ָ‬ ‫לַט ִּתי ְ‬ ‫ֲאגֹורֹות‪ֶ .‬ה ְח ְ‬ ‫ֶׁשל ַה ְּסוֶ ֶדר וְ ָׁשכַ ְח ִּתי ִמּזֶ ה‪.‬‬ ‫יתי‬ ‫יאה‪ַ ,‬ה ְּמ ִחיר ֶׁש ָהיִ ִ‬ ‫הֹוצ ָ‬ ‫לְׁש ָּבת ְּוביָ ִדי ַהּכֶ ֶסף ֶׁש ַה ְּמכֹונָה ִ‬ ‫לִקנֹות ַמ ְמ ָּתק ַ‬ ‫ּוע‪ּ ,‬כְ ֶׁשּׁשּוב ָהלַכְ ִּתי ְ‬ ‫ַא ֲח ֵרי ָׁשב ַ‬ ‫לְׁשּלֵם ָהיָ ה ֲח ִמ ָּׁשה ְׁש ָקלִים וָ ֵח ִצי‪ֲ .‬א ָבל‪ַּ ,‬בּיָ ד ֶׁשּלִי ָהיּו ַרק ֲח ִמ ָּׁשה ְׁש ָקלִים וְ ֶע ֶׂשר ֲאגֹורֹות‪...‬‬ ‫ָצ ִריְך ַ‬ ‫ּלִיתי ֶׁשּיֵ ׁש ָׁשם ַא ְר ָּב ִעים ֲאגֹורֹות‪.‬‬ ‫נַס ִּתי ֶאת ַהּיָ ד לַּכִ יס‪ ,‬וְ גִ ִ‬ ‫ִהכְ ְ‬ ‫ּלַמ ִּתי לַ ּמֹוכֵ ר‪ .‬הּוא ָׁש ַאל ַה ִאם ֲאנִי ר ֶֹוצה ַׂש ִּקית‪ ,‬וְ ָא ַמ ְר ִּתי לֹו ֶׁש ֵאין לִי עֹוד ּכֶ ֶסף וַ ֲאנִי ֹלא ָצ ִריְך‪.‬‬ ‫ִׁש ְ‬ ‫לְע ְצ ִמי ֶׁש ִאם ֶא ְׁש ֶּתה ַמ ֶּׁשהּו ַחם‪,‬‬ ‫יתי ָצ ֵמא‪ ,‬וְ ָח ַׁש ְב ִּתי ַ‬ ‫נִהיֵ ִ‬ ‫נֶסת‪ְּ .‬ב ֶא ְמ ַצע ַהּלִ ּמּוד ְ‬‫ִמ ָּׁשם ָהלַכְ ִּתי לִלְ מֹד ְּב ֵבית ַהּכְ ֶ‬ ‫זֶ ה יַ ֲעזֹר לִי לִלְ מֹד טֹוב י ֵֹותר‪.‬‬ ‫ּלִיתי‪:‬‬ ‫לִבּדֹק וְ גִ ִ‬‫לְׁשּלֵם ַעל ַהּכֹוס‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא זָ כַ ְר ִּתי ּכַ ָּמה‪ .‬נִּגַ ְׁש ִּתי ְ‬ ‫לָק ַחת ְׁש ִתּיָ ה ַח ָּמה ָצ ִריְך ַ‬ ‫נֶסת ַהּזֶ ה‪ּ ,‬כְ ֶׁשר ִֹוצים ַ‬ ‫זָ כַ ְר ִּתי ֶׁש ְּב ֵבית ַהּכְ ֶ‬ ‫ֹלׁשים ֲאגֹורֹות‪.‬‬ ‫ּכֹוס ַק ְרטֹון עֹולָה ְׁש ִ‬ ‫ַרק ְּבאֹותֹו ֶרגַ ע נִזְ ּכַ ְר ִּתי‪ֶׁ ,‬ש ְּב ֶע ֶצם ָהיּו לִי ַּבּכִ יס ִׁש ְב ִעים ֲאגֹורֹות! ֹלא ָּברּור ֵאיְך ֹלא זָ כַ ְר ִּתי ִמּזֶ ה ַּב ַּמּכֹלֶת ִּב ְׁש ִביל ַה ַּׂש ִּקית‪ְּ .‬ב ֶע ֶצם זֶ ה‬ ‫לִׁשּתֹות ּכְ ֶׁש ֶא ְהיֶ ה ָצ ֵמא!‬ ‫ּכֵ ן ָּברּור‪ :‬ד' ִס ֵּדר ֶאת זֶ ה ּכָ ְך ֶׁשאּוכַ ל ְ‬ ‫ּתֹודה‬ ‫ּתֹודה ְוׁשּוב ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְמ ַס ֵּפר מֹויְ ִׁשי ּכ ֵֹהן‪:‬‬ ‫יֵ ׁש לִי ּדֹוד ָאהּוב‪ָ ,‬אח ֶׁשל ַא ָּבא ֶׁשּלִי‪ֶׁ ,‬ש ִחּכִ ינּו זְ ַמן ַרב ֶׁשהּוא יִ ְת ָא ֵרס‪ .‬הּוא ּכְ ָבר ָהיָ ה ְּב ִׁשּדּוכִ ים ַה ְר ֵּבה י ֵֹותר‬ ‫לְחּכֹות‪ְּ .‬בכָ ל ִׂש ְמ ָחה ִמ ְׁש ַּפ ְח ִּתית‪ּ ,‬כְ ֶׁש ָּפגַ ְׁשנּו ּבֹו וְ נִזְ ּכַ ְרנּו ֶׁשהּוא ֲע ַדיִ ן‬ ‫נָתיִ ם‪ּ ...‬כְ ָבר ָהיָ ה ַמ ָּמׁש ָק ֶׁשה ַ‬ ‫ִמ ָּׁשנָה אֹו ְׁש ַ‬ ‫נִהיֵ ית לָ נּו ַּבּלֵב ְצ ִב ָיטה ֶׁשל ַצ ַער‪.‬‬ ‫ָּבחּור‪ָ ,‬היְ ָתה ְ‬ ‫ֹומר לִזְ כּותֹו ִ'מזְ מֹור לְ ת ָֹודה'‪ָּ .‬ב ַח ְרנּו‬ ‫לְקו ַ'ה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית'‪ִ ,‬ה ְת ַחלְ נּו ל ַ‬ ‫לִפנֵי ִמ ְס ַּפר ָׁשבּועֹות‪ְּ ,‬ב ִע ְּקבֹות ַה ַה ֲאזָ נָה ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֹוׁשכִ ים‪ְּ ,‬ב ֶעזְ ַרת ד'‪,‬‬ ‫הֹודיָ ה וְ ַה ִּׂש ְמ ָחה מ ְ‬ ‫הֹודיָ ה לַד' ַעל ּכָ ל ַה ֶח ֶסד וְ ַעל ּכָ ל ַהּטֹוב‪ִ ,‬מּתֹוְך ֱאמּונָה ֶׁש ַה ָ‬ ‫לְה ְת ַמ ֵּקד ַּב ָ‬ ‫ִ‬ ‫ּועה‪.‬‬ ‫ֶאת ַהיְ ׁש ָ‬ ‫הֹודיָ ה‪ ,‬הּוא ִה ְת ָא ֵרס!‬ ‫ֹלׁשה יָ ִמים ֶׁשל ָ‬ ‫ימה א ָֹותנּו‪ַ :‬א ֲח ֵרי ְׁש ָ‬ ‫ַה ְּמ ִהירּות ֶׁש ָּבּה ִהּגִ ָיעה ַה ְּבׂש ָֹורה ִה ְד ִה ָ‬ ‫הֹוד ַיע ֶׁשהּוא ְמוַ ֵּתר‬ ‫ֹומר ִ'מזְ מֹור לְ ת ָֹודה' הּוא ִ‬ ‫לַּכַ ּלָה יֵ ׁש ָאח ּגָ דֹול ִמ ֶּמּנָה ֶׁש ַאף הּוא ַמ ְמ ִּתין לְזִ ּוּוגֹו‪ ,‬וְ ִה ְת ָּב ֵרר ֶׁש ַּבּיֹום ֶׁשּבֹו ִה ְת ַחלְ נּו ל ַ‬ ‫ּומ ֻא ֶּׁש ֶרת‪ַ ,‬על ַה ְּבׂש ָֹורה ַהּט ָֹובה‪.‬‬ ‫לֵמה ְ‬ ‫הֹודיָ ה ְׁש ָ‬ ‫לְפנָיו‪ּ .‬כָ ְך זָ כִ ינּו לְהֹודֹות ֹלא ַרק ֵמרֹאׁש‪ֶ ,‬אּלָא ּגַ ם ְּב ָ‬ ‫לַאחֹותֹו‪ֶׁ ,‬ש ִּת ְת ָא ֵרס ָ‬ ‫ֲ‬ ‫ִסּדּור ְמ ֻס ָּדר‬ ‫יאל לַ ייְ ֵפר ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש‪:‬‬ ‫ְמ ַס ֵּפר יְ ִח ֵ‬ ‫אתי ֶאל ֲחנּות ַה ְּס ָפ ִרים‪.‬‬ ‫ֹלׁשים ְׁש ָקלִים‪ ,‬וְ יָ ָצ ִ‬ ‫לִקנֹות ִסּדּור‪ִ .‬א ָּמא ִצּיְ ָדה א ִֹותי ִּב ְׁש ִ‬ ‫יתי ָצ ִריְך ְ‬ ‫יֹום ֶא ָחד ָהיִ ִ‬ ‫ֹלׁשים‬ ‫ּכְ ֶׁש ִּב ַּק ְׁש ִּתי ֵמ ַהּמֹוכֵ ר ִסּדּור‪ ,‬הּוא ִהּגִ יׁש לִי ֶא ָחד ֶׁש ָהיָ ה ְנִר ֶאה לִי ְּב ִדּיּוק ַמה ֶּׁש ֲאנִי ָצ ִריְך‪ ,‬וְ ָהיָ ה ָרׁשּום ָעלָיו‪ְׁ :‬ש ִ‬ ‫ּלַעׂשֹות‪ִ .‬היא ָא ְמ ָרה ֶׁש ֵאין ְּב ֵר ָרה‪ ,‬וְ ֶׁש ֶא ֱחזֹר‬ ‫לִׁשאֹל ַמה ֲ‬ ‫לְא ָּמא ֶׁשּלִי‪ְ ,‬‬ ‫ּוׁשנַיִ ם ַׁש"ח‪ִּ .‬ב ַּק ְׁש ִּתי ֵטלֵ פֹון וְ ִה ְת ַק ַּׁש ְר ִּתי ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַה ַּביְ ָתה וְ ֶא ַּקח עֹוד ְׁשנֵי ְׁש ָקלִים‪...‬‬ ‫ֹומר‪'ַ ,‬רק ֵמה''!‬ ‫לַחזֹר ַה ַּביְ ָתה‪ָּ ,‬פגַ ְׁש ִּתי ְּב ָא ִחי ַהּגָ דֹול‪ .‬הּוא ָע ַבר ָׁשם ְ'ּב ִמ ְק ֶרה' – ּכְ ל ַ‬ ‫אתי ֵמ ַה ֲחנּות ּכְ ֵדי ְ‬ ‫ָּב ֶרגַ ע ֶׁשּיָ ָצ ִ‬ ‫ּוׁשמֹונֶה ֶׁש ֶקל!"‬ ‫יתי ּכָ אן ִסּדּור ְּב ֶע ְׂש ִרים ְ‬ ‫ּוח ֶׁש ָר ִא ִ‬ ‫"אנִי ּכִ ְמ ַעט ָּבט ַ‬ ‫ִס ַּפ ְר ִּתי לֹו ַמה ֶּׁש ָּק ָרה‪ ,‬וְ הּוא ָא ַמר לִי‪ֲ :‬‬ ‫ּנָתן לִי ִמּק ֶֹדם‪,‬‬‫לְב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנּו ִסּדּור ּכָ זֶ ה‪ִּ .‬פ ְתאֹום הּוא ִה ִּביט ׁשּוב ַּב ִּסּדּור ֶׁש ַ‬ ‫לַחנּות וְ נִּגַ ְׁשנּו לַ ּמֹוכֵ ר ּכְ ֵדי ַ‬ ‫נַסנּו יַ ַחד ֲ‬ ‫נִכְ ְ‬ ‫נֻּסח‬ ‫יתי ֶׁש ַה ִּסּדּור ֶׁשאֹותֹו ָּב ַד ְק ִּתי ִמּלְכַ ְּת ִחּלָה ָהיָ ה ְּב ַ‬ ‫נֻּסח ְס ָפ ַרד?" ִה ַּב ְט ִּתי ּגַ ם ֲאנִי וְ ָר ִא ִ‬ ‫וְ ָא ַמר‪"ֶ :‬רגַ ע‪ַ ,‬א ֶּתם ֹלא ְצ ִריכִ ים ַ‬ ‫נֻּסח ְס ָפ ַרד‪...‬‬‫יתי ָצ ִריְך ִסּדּור ְּב ַ‬ ‫ַא ְׁשּכְ נַז‪ ,‬וַ ֲאנִי ֶּב ֱא ֶמת ָהיִ ִ‬ ‫נֻּסח ְס ָפ ַרד‪.‬‬ ‫לְח ֵּפׂש ִסּדּור ַא ֵחר‪ַ ,‬‬ ‫נַסנּו ֶאל ע ֶֹמק ַה ֲחנּות ַ‬ ‫לְאח ֶׁשּלִי‪ּ ,‬כְ ֶׁשּנִכְ ְ‬ ‫נִיתי ֶאת זֶ ה ְּב ָטעּות!" ָא ַמ ְר ִּתי ָ‬ ‫"נֵס ֶׁשֹּלא ָק ִ‬ ‫ּוׁשמֹונָה ְׁש ָקלִים‪...‬‬ ‫ּנֻּסח ֶׁשּלָ נּו‪ֶׁ ,‬ש ָעלָה ֲא ִפּלּו ָּפחֹות ֵמ ֶע ְׂש ִרים ְ‬ ‫לְׂש ְמ ָח ֵתנּו ָמ ָצאנּו ִסּדּור ַּב ָ‬ ‫ִ‬ ‫ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית?‬ ‫יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ‬ ‫ההודעות‬ ‫ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!‬ ‫ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!‬ ‫פינת‬ ‫עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך‬ ‫ֶ‬ ‫ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון‬ ‫ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א‪.‬‬ ‫ַה ָ‬ ‫יל ִדים‪02-30-11-901 :‬‬ ‫ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ‬ ‫יל ִדים‪02-3011901 :‬‬ ‫ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ‬ ‫(ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך‪.‬‬ ‫לּוחה ‪ְ 4‬‬ ‫ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ‬ ‫‪6‬‬ ‫ינ ִים‬ ‫רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ‬ ‫ִ‬ ‫רֹואה‬ ‫ָ‬ ‫ַע ִין‬ ‫יקגוֹ‪ּ ְ .‬ב ִע ְּקבוֹ ת ֲע ִל ַ‬ ‫ילת‬ ‫ַּת ְק ִציר‪ִׁ :‬ש ָ‬ ‫ָׁשוְ א ֻמ ְז ָמן ר' ְׁשלוֹ יְ ֶמה ְל ִמ ְׁש ָּפט‪,‬‬ ‫וְ יֵ ׁש ֲח ָׁש ׁש ָ ּכ ֵבד ֶׁש ֻ ּיְר ַׁשע ּבוֹ‪.‬‬ ‫נִ ְצחֹון ָה ֱא ֶמת‬ ‫פרק ‪ 3‬מתוך ‪4‬‬ ‫בְּ ֵבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט‪:‬‬ ‫ֵ ּבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט!‬ ‫ַהנּ וֹ ְכ ִחים ִמ ְת ַ ּב ְּק ִׁשים‬ ‫ָלקוּם ו ְּל ַכ ֵ ּבד ֶאת ַה ַּמ ֲע ָמד!!!‬ ‫ֶמ ֶל ְך ָהעוֹ ָלם!‬ ‫יעה ִמ ְת ַ ּכ ֵ ּבד‬ ‫נְ ִציג ַה ְּת ִב ָ‬ ‫ֲאנִ י ָקם ִל ְכבוֹ ְד ָך‪,‬‬ ‫ָל ֵׂשאת ֶאת ְדּ ָב ָריו!‬ ‫ו ְּמ ַכ ֵ ּבד ַרק אוֹ ְת ָך!‬ ‫ִ ּכ ְכלוֹ ת ִדּ ְב ֵרי ַה ּתוֹ ֵב ַע‪...‬‬ ‫ְ ּכבוֹ ד ַה ּ ׁשוֹ ֵפט! ַה ֶ ּנ ֱא ָׁשם ֶׁש ְ ּל ָפנֵ ינ ּו ִהנּ וֹ‬ ‫ַמה ֵ ּי ׁש ַל ֶ ּנ ְא ָׁשם‬ ‫נֶ ָהג ֲח ַסר ַא ְחָריוּת‪ֶׁ ,‬ש ָ ּנ ַסע ִ ּב ְמ ִהירוּת‬ ‫לוֹ ַמר ַל ֲה ָגנָ תוֹ ?‬ ‫ַר ָ ּבה ּתוֹ ְך ִה ְת ַע ְ ּלמוּת ִמ ְּתנָ ֵאי ֶמ ֶזג ָה ֲאוִ יר‪,‬‬ ‫ידה ֶׁש ֲעלו ָּלה‬ ‫ו ְּב ָכ ְך ָ ּג ַרם ִל ְתאוּנָ ה ַמ ְחִר ָ‬ ‫ישוֹ ַעל ָ ּכ ְך‬ ‫ָהיְ ָתה ִל ְג ּבוֹ ת ַח ִ ּיים‪ .‬יֵ ׁש ְל ַה ֲענִ ׁ‬ ‫ְ ּב ֻח ְמ ָרה!‬ ‫ֲאנִ י נֶ ָהג ְמנֻ ֶ ּסה וְ ׁשוֹ ֵמר חֹק‪.‬‬ ‫נָ ַס ְע ִּתי ִ ּב ְז ִהירוּת ַר ָ ּבה‪ַ ,‬א ְך ָה ֶר ֶכב‬ ‫ַה ּפוֹ ֵג ַע ִה ְת ָּפ ֵרץ מו ִּלי ִ ּב ְמ ִהירוּת‪,‬‬ ‫ֲאנִ י ׁשוֹ ֵמ ַע‪.‬‬ ‫ַה ְלוַ אי ֶׁש ָ ּיכ ְֹל ִּתי ֶל ֱאטֹם ָא ְזנַ י‬ ‫וְ ָכ ְך נִ ְג ְר ָמה ַה ְּתאוּנָ ה!‬ ‫ָ ּכ ֵעת נַ ְת ִחיל ִל ְבדּ ֹק‬ ‫ִמ ִ ּל ְׁשמ ַֹע ֶאת ְדּ ָב ָריו ַה ֶ ּנ ְחָר ִצים‬ ‫ֶאת ָה ִענְ יָ ן‪...‬‬ ‫ֶׁשל ַה ּתוֹ ֵב ַע‪ֲ ...‬אנִ י רוֹ ֵעד ִמ ַּפ ַחד‪...‬‬ ‫נְ ַק ֶּוה ֶׁש ַה ּ ׁשוֹ ֵפט לֹא יִ ְל ַעג ַעל‬ ‫ַמה ִ ּי ְהיֶ ה?!‬ ‫ְדּ ָב ַרי ַה ְּק ָצ ִרים‪ַ .‬א ְך ֵמ ֵע ֶבר ְל ָכ ְך‪,‬‬ ‫ֵאין ִלי ַמה ּלוֹ ַמר ַל ֲה ָגנָ ִתי‪...‬‬ ‫ִמי ָהיָ ה ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ָה ֲא ֻד ָּמה‪,‬‬ ‫ֶׁש ְ ּי ַס ֵּפר ִס ּפו ִּרים‪ְ ,‬ל ִמי‬ ‫ִמי ָהיָ ה ַה ֶ ּנ ָהג ְ ּבאוֹ תוֹ ֶר ֶכב?‬ ‫ו ִּמי ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ַה ְ ּכ ֻח ָ ּלה?‬ ‫יע ִ ּב ְכ ָלל‪...‬‬ ‫ֶזה ַמ ְפ ִר ַ‬ ‫ֲאנִ י‪ּ ְ ,‬כבוֹ ד ַה ּ ׁשוֹ ֵפט!‬ ‫יח ִלי לֹא טוֹ ב‪.‬‬ ‫ֵמ ִר ַ‬ ‫ַה ּ ׁשוֹ ֵפט ַה ֶ ּזה ְ‬ ‫'מ ַב ּ ֵׁשל'‬ ‫ָ ּכ ֵעת ִ ּב ְר ׁשו ְּת ֶכם‪,‬‬ ‫ָלנ ּו ַמ ּ ֶׁשהוּ‪...‬‬ ‫ֲאנִ י רוֹ ֶצה ְל ַׁש ֵּת ף‬ ‫ֶא ְת ֶכם ְ ּב ִס ּפוּר ָק ָצר‪...‬‬ ‫ַמ ָּמ ׁש מו ָּזר‪ַ ...‬א ְך ֲאנִ י‬ ‫ַה ֶ ּנ ֱא ָׁשם ָהיָ ה ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ַה ְ ּכ ֻח ָ ּלה‪.‬‬ ‫ִמ ְת ַח ֵ ּזק ְ ּב ֵ'אין עוֹ ד‬ ‫ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ָה ֲא ֻד ָּמה נָ ְסע ּו ַה ּתוֹ ְב ִעים‬ ‫ִמ ְ ּל ַבדּ וֹ ' ו ְּמ ַק ֶּוה ַרק‬ ‫ֶׁשאוֹ ָתם ֲאנִ י ְמיַ ֵ ּצג‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ְלטוֹ ב!!!‬ ‫סיפורים מפירות העשייה של הארגון‬ ‫פרי ההשגחה‬ ‫מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית"‪.‬‬ ‫השגחה בשטח‬ ‫מספר ר' דוד ל'‪:‬‬ ‫המקום‪ :‬מודעין עילית‬ ‫מדי שבוע אני מניח את עלוני "השגחה פרטית" בבתי כנסת שבשכונתי‪.‬‬ ‫נקודת החלוקה‪ :‬בית הכנסת של ברסלב‬ ‫לפני כחודש קרה לי דבר שלא אשכח‪:‬‬ ‫בבית הכנסת של ברסלב‪ ,‬בשעה המוקדמת של המניין הראשון‬ ‫באחד מימי שישי בצוהריים‪ ,‬עודי ממהר לסיים את חלוקת העלונים‬ ‫של פלג המנחה‪ ,‬מניחה משפחת ג' מדי שבוע את עלוני "השגחה‬ ‫לפני כניסת השבת‪ ,‬הגעתי לבית הכנסת האחרון ברשימה‪ ,‬ובזמן‬ ‫פרטית" – ואז תוך שניות ספורות ממש‪ ,‬כבר לא נותר דבר‪.‬‬ ‫שהנחתי את הערימה על הדוכן‪ ,‬נכנס אדם מבוגר שלא הכרתי‪ .‬הוא‬ ‫הערימה נעלמת כאילו לא הייתה‪.‬‬ ‫לקח עלון‪ ,‬התיישב בפינה והחל לקרוא‪ .‬כשעברתי לידו בדרכי החוצה‪,‬‬ ‫בהפצה הזו יש משהו צנוע במיוחד‪ .‬המתפללים אפילו אינם‬ ‫הוא עצר אותי ואמר בקול רועד‪" :‬הסיפור הזה – זה בדיוק מה שהייתי‬ ‫יודעים מי מביא את העלון‪ .‬הוא פשוט מופיע‪ ,‬כמו מעצמו‪ ,‬ולכן‬ ‫צריך היום"‪.‬‬ ‫איש גם אינו ניגש למפיץ לבקש עותק נוסף – כי אינם מודעים‬ ‫התברר שהאיש איבד את אשתו לפני חודשים ספורים‪ .‬באותו יום‬ ‫לזהותו‪ .‬ואירוני להפליא‪ :‬לא פעם‪ ,‬מרוב ביקוש‪ ,‬לא נשאר עלון‬ ‫שישי הוא חשב לוותר לראשונה על תפילה בציבור‪ ,‬אך משהו משך‬ ‫אחד אפילו למפיץ עצמו‪.‬‬ ‫אותו לצאת בכל זאת מהבית‪ .‬הוא מצא את עצמו דווקא בבית הכנסת‬ ‫אפשר היה לחשוב שדווקא כאן‪ ,‬בקרב ציבור חרדי מאמין‪ ,‬החי‬ ‫הזה‪ ,‬ודווקא ברגע שבו הגיע אליו העלון‪ .‬הסיפור שקרא עסק בבדידות‪,‬‬ ‫את האמונה בכל רגע מרגעי היום‪ ,‬לא יהיה צורך בתוספת חיזוק‪.‬‬ ‫ובחיבוק שהקב"ה מעניק דווקא ברגעי השבר‪.‬‬ ‫אך המציאות מוכיחה אחרת‪ .‬גם למי שהאמונה היא לחם חוקו‪,‬‬ ‫הוא לא הכיר אותי‪ ,‬ואני לא הכרתי אותו‪ .‬עמדנו שם שנינו‪ ,‬שני יהודים‬ ‫העלון מוסיף המון – מרענן‪ ,‬מחדד‪ ,‬מזכיר מחדש שההשגחה אינה‬ ‫רק ידיעה עיונית‪ ,‬אלא מציאות חיה ונושמת בכל פרט מפרטי‬ ‫שנפגשו סביב דף אחד קטן‪.‬‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫עמדתי והבנתי‪ :‬כל שבוע אני חושב שאני מניח עלון על הדוכן‪ ,‬אבל‬ ‫ואין זה מפתיע‪ .‬עלון "השגחה פרטית" כבר מוכר בכל רחבי‬ ‫בעצם‪ ,‬ההשגחה העליונה היא זו שמניחה אותו – בדיוק ביד הנכונה‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬ובכל מקום שאליו הוא מגיע‪ ,‬מתגלה אותו צימאון עצום‪.‬‬ ‫בדיוק ברגע הנכון‪.‬‬ ‫זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!‬ ‫התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים?‬ ‫פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים‪.‬‬ ‫שלחו למערכת במייל או בפקס‪ ,‬או השאירו הודעה בקו ‪ 02-30-11-300‬בשלוחה ‪9/9‬‬ ‫הפעולה שלך משנה חיים‪ .‬התקשר עכשיו ל‪ *6176-‬שלוחה ‪ 4‬או ל‪02-3011511-‬‬ ‫יש חדשות טובות!‬ ‫חווית סיפור של השגחה פרטית?‬ ‫אחת‪ .‬שתיים!‬ ‫כל‬ ‫העו לם מחכה לסיפור שלך‪.‬‬ ‫רט‬ ‫פ‬ ‫חה‬ ‫שג‬ ‫ה‬ ‫לקו‬ ‫שר‬ ‫התק‬ ‫עולם של אמונה‪ .‬חיים של בטחון‪.‬‬ ‫ית‪.‬‬ ‫בתוחר שפה והקש ‪1 - 2‬‬ ‫כל לב‬ ‫חור בין האפשרויות‪:‬‬ ‫ש‬ ‫המאזינים ישמעו את‬ ‫או הסיפור בקול שלך‬ ‫שהוא‬ ‫ׁ‬ ‫שוֹת ֹ ֹ‬ ‫ח‬‫ֲ‬ ‫ומי‬ ‫הי‬ ‫דור‬ ‫במ‬ ‫כת‬‫יסופר על ידי המער‬ ‫ָד‬ ‫טובות ‪ -‬גּו ּ ֶטע נַ ֶ‬ ‫ייעס‪.‬‬ ‫עמוס בן יפה לזווג הגון בקרוב‬ ‫מפיצים‬ ‫קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי‪,‬‬ ‫לע"נ נדרה אורה בת אהרון ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ותזכה לישועות בכל העניינים!‬ ‫לע"נ כדיה בת סעיד ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫לע"נ שמואל בן חלקיה ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לכל יהודי‬ ‫התקשר עכשיו ל‪ *6176-‬שלוחה ‪ 4‬או ל‪02-3011511-‬‬ ‫לע"נ הרב יואל בן הרב בן ציון זצ"ל נלב"ע י"ד אלול ה'תשפ"ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫בכל העולם‬ ‫העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית‬ ‫ניו‪-‬יורק‬ ‫אילת‬ ‫באר שבע‬ ‫חיפה‬ ‫ת"א‬ ‫ירושלים‬ ‫שעון חורף‬ ‫‪17:36‬‬ ‫‪16:35‬‬ ‫‪16:36‬‬ ‫‪16:22‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫‪16:15‬‬ ‫כניסת שבת‬ ‫לקבלת העלון במייל שלחו בקשה‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪17:30‬‬ ‫‪17:30‬‬ ‫‪17:27‬‬ ‫‪17:29‬‬ ‫‪17:27‬‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫לכתובת ‪B023011300@GMAIL.COM‬‬ ‫‪19:15‬‬ ‫‪18:06‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪18:07‬‬ ‫מוצ"ש ר"ת‬ ‫לפניות בעניין תוכן העלון‪ :‬השאירו הודעה במס' ‪ 02-3011300‬שלוחה ‪9/9‬‬ ‫יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה‪ ,‬דהיינו להכניסו לעטיפה‬ ‫או שלחו לפקס ‪ 02-6599189‬או למייל המערכת ‪A@023011300.COM‬‬ ‫קודם השלכתו‪ ,‬כגון בשקית שאינה שקופה‪ .‬והמחמיר יגנוז‪.‬‬ ‫תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם‪ ,‬חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה‪.‬‬ ‫‪8‬‬