השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — וירא (2026-10-26)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 215 פרשת וירא -כ' בחשוון תשפ''ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
זו לא הייתה בדיחה. אין טבע בעולם
זו הייתה האמת. השנה :תרצ"ג .המקום :דירת מסתור בשכונה היהודית שבעיר לודז'.
סיפר לי יהודי: אנשים יסייעו בכך תמורת סך מופקע של חמשת פחד גדול ואימה ריחפו בחלל החדר האפלולי .הפגישה
אלפים זלוטי. החשאית נקבעה מראש ובסודי סודות ,הרחק מעין
בני בן החמש היה מאושפז בבית חולים.
שקט השתרר בחדר לשמע הסכום המופקע .ואז המשטרה הפולנית וסוכני החרש השתולים בכל מקום.
בלילות הייתי התורן שהיה נשאר לישון ליד מיטתו. נשמע לפתע קולו של בן הרבי ,רבי שלמה דוד יהושע: בחדר החשוך למחצה נכחו שישה אנשים בלבד.
מדי יום ,מחדש ,הילד היה בוכה שהוא רוצה לחזור "לא ולא ,איננו מסכימים לשלם סכום גבוה שכזה!" על יד השולחן ישבו הרבי הקדוש בעל ה'בית אברהם',
הביתה ולישון עם אמא. ועל ידו בנו ממשיך דרכו ,הבחור הנעלה והמופלג רבי
הדבר היה לפלא גדול ,שכן הסכנה המרחפת גדולה
בכל פעם הייתי מנסה להרגיע אותו בצורה אחרת. הייתה עד מאוד .אולם הרשד"י היה איתן ונחרץ שלמה דוד יהושע ,שלימים נקרא בפי כול :הרשד"י.
יום אחד חשבתי שאולי בדיחה טובה תעזור לו. בדעתו ,ושני השותפים קיבלו את דבריו ללא עוררין. מעיר מושבו סלונים הגיע הרבי הקדוש לבקר את
אמרתי לו: כי אצל החסידים בפולין ,אין 'חוכמות' .אם הרבי אומר חסידיו דרי פולין ,וכעת בשל עניין דחוף הוזמנו הרבי
'לא' ,נשמעים לדבריו בעיניים עצומות. ובנו בחשאי אל הדירה לפגישה דחופה.
"אין מצב שאתה חוזר הביתה .הרי אני חייב לישון
כאן בבית החולים ,ואם אתה תלך -מי ישמור כעבור זמן קצר חזר למקום העסקן המתווך ,ובישר מולם עמדו שני השותפים ,ר' אברהם יצחק שוורצמן
שניתן להגיע לעסקה בשלושת אלפים זלוטי בלבד. ועמיתו ר' יחיאל קריבוס .אותות דאגה וחרדה גדולה
עליי?"..
ושוב סירב הרשד"י להצעה .אחר כך חזר העסקן ניכרו היטב על פניהם .חסידים בכל ליבם ונפשם היו,
הילד חייך ,ונרדם. שוב והציע את העסקה בעד אלפיים ,ושוב דחה אותו כמקובל בקרב יהודי פולין .ביראת כבוד מופלגת עמדו
למחרת נפלה בי התובנה: בן הרבי .כך עד שבא העסקן והציע לסגור את דמי השניים והחלו מגוללים את דבר הצרה הנוראה שנפלה
השוחד בעד סכום סביר של אלף זלוטי בלבד. עליהם כרעם ביום בהיר.
זו לא הייתה בדיחה .זו המציאות.
כאן ניאות בן הרבי .העסקה יצאה לדרך ,ותוך זמן קצר שנים רבות מנהלים השניים עסקי מסחר משגשגים,
תמיד הורגלתי לטוב .מאז שבאתי לעולם גדלתי
נקרעו כל המסמכים המרשיעים. המניבים רווחים נאים ביותר .שניהם חדים ומפולפלים
אצל הוריי בטוב ובנחת ,ועד היום – ברוך ה' – המון־
המון טוב מקיף אותי מכל הכיוונים. פנה ה'בית אברהם' ושאל את בנו" :כיצד הרהבת היו ,ויחד קנו ומכרו ,שיווקו ותיווכו סחורות שונות,
עוז לסרב להצעתו של העסקן ,בזמן ששני החסידים מעיר לעיר ומיד ליד .וככל שרבו הברקות המסחר
אני רוצה שכל החיים יזרמו על מי מנוחות .וכאשר נתונים בסכנה כה גדולה?!" השנונות של השניים – כך גבהו הכנסותיהם עוד ועוד.
משהו לא הולך כפי שחלמתי ,אני מרגיש שאני צריך מטבע הדברים ,לא כל צעדיהם היו צמודים לחלוטין
ענה הרשד"י ואמר:
להתמודד איתו ,ואני עושה זאת בקושי ובהתגברות. לחוקי המדינה הרשמיים.
"טאטע ,הלוא זוכר אתה שאתמול הייתה שמחת
ועכשיו אני צריך לשמור על הילד בבית החולים... הברית אצל גיסי ,ר' טוביה לנדא בנו של הרבי ואז הגיעה המסירה הנוראה .בעקבות הלשנה
אבל אז הבנתי את האמת: מסטריקוב; שם ,במעמד הברית ,אמרת למחותן הרבי מרושעת ,שאין איש יודע מיהו העומד מאחוריה –
העולם הזה הוא עולם שנברא עבור ההתמודדויות מסטירקוב את דברי הרמב"ן ,כי יהודי שאינו מאמין משך זמן רב התבצע מעקב ארוך ומדויק אחר שני
שהכול ניסים ושאין טבע כלל – הרי אין לו חלק בתורת הסוחרים ,ובסופו הוגשה נגדם תביעה בנויה היטב.
שבו .כפי שנאמר בפסוק" :לעמל יולד" .וכפי
משה! הסכנה הייתה נוראה .ר' אברהם יצחק ור' יחיאל
שמבארים הראשונים ,העולם נועד לכך שאדם
יעבור בו את המעברים ואת הקשיים ,כל אחד לפי כה שמעתי מפיך ,אבא יקר ,ולפי דברי הרמב"ן הללו צפויים היו למאסר של שנים רבות בתנאים קשים,
שליחותו ותפקידו בעולם. פסקתי! שהלוא אם ד' מנהל את העולם ,מדוע צריכים כשספק האם לאחריו יצאו בחיים .בד בבד גם עלולים
לשלם כל כך הרבה כסף?! והרי די בהשתדלות בסיסית היו להפסיד את כל רכושם וכספם.
וכשאדם עובר את המעברים שהקב"ה מזמן לו כפי וקטנה ,שהרי אין טבע המנהל את העולם – אלא
רצונו ,דווקא ההתמודדות היא שמביאה אותו אל שני השותפים עמדו מול פני הקודש ודמעו ללא הרף.
לעולם יש בורא ,שמנהיג אותו!"
גם הרבי הקדוש ובנו פרצו בבכייה גדולה ,ויהי המקום
השפע ואל הטוב הנגלה בשאר תחומי חייו. (ועל השאלה מדוע הוצרכו בכל זאת לשלם אלף זלוטי, לחרדת אלוקים.
מסיים האב ואומר: הוסיף הרשד"י וביאר טעם נוסף ואכמ"ל).
כשעצרו מעט בבכיים ,הציגו השותפים בפני הרבי את
"אם כך ,לא אני שומר על הילד – הילד שומר עליי". כשסיפר אחר כך הרבי ה'בית אברהם' את המעשה האדם הנוסף שנכח בחדר – עסקן שהובא אל המקום
שבת שלום ומבורך, בפני החסידים ,הפטיר בקורת רוח ואמר: בהסוואה ובהסתרה .כעת פתח העסקן בדבריו ,כשהוא
פינחס שפר "אני אמרתי את הרמב"ן ,אבל בני הכניס אותו עמוק מציע לבצע 'העלמה' של התיק ,בעזרת קשרים
אל הלב! פנימיים שיש לו בממשל עם אנשים רמי דרג .אותם
1
העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
האנשים בנוגע לענייני 'יששכר וזבולון'"... בוודאי תצליח
שמעון נלחץ מאוד ,כיוון שעורך הדין שלהם כבר היה צריך לצאת
מהמשרד ,והוא כמובן לא רצה להפסיד את הפשרה המבריקה הזו. שמי צבי אייזנברג .אני גר בשיכון סקווירא שבארה"ב ,וברצוני
חייבים להעביר את הכסף לפלורידה בהעברה בנקאית עכשיו – לשתף אתכם בסיפור פלאי שאירע לאחרונה ממש ,וזכיתי להיות
וההלוואה סגורה! אם יתעכבו עוד קצת ,הם יפספסו את ההצעה עד לו בעצמי:
האדירה. יש לי הזכות להיות מקורב מאוד לשני בעלי בתים חשובים ,שותפים
אבל הוא התגבר ואמר" :ראובן ,אתה צודק! התורה הקדושה חשובה עסקיים משיכון סקווירא .שני בעלי הבתים הללו הם מוקירי תורה
יותר! תסיים קודם את האספה עם ה'זבולונים' ,ואת העניין שלנו אמיתיים ,ויש להם רגש חם ומיוחד כלפי בני תורה הממיתים עצמם
נסדיר מיד לאחר מכן". באוהלה של תורה .לפני זמן מה ,כאשר מספר פילנתרופים ידועים
הכפילו את המלגות של לומדי התורה ב'בית מדרש גבוה' המפורסם
בדקות הבאות סיכם שמעון עם עורך הדין את כל פרטי העסקה, שבלייקווד ,החליטו הידידים ,שבני התורה החסידיים אינם יכולים
והכין את ההעברה הבנקאית .הכול כבר היה מוכן .הם עמדו שניות להישאר מאחור...
ספורות לפני ביצוע ההעברה ,ורק המתינו שהשותף יתפנה...
שני השותפים הללו נרתמו בעצמם למיזם ענק ,ובמלוא מובן המילה
בינתיים חשב שמעון לעצמו" :כל עוד אני יושב וממתין שראובן הכפילו את התמיכה בעבור קרוב לאלף יושבי האוהל בשיכון
יסיים שם ויגיע ,אני יכול להספיק לפעול משהו בינתיים" .הוא עשה סקווירא .מובן מאליו ,ששני השותפים אינם יכולים לשאת תקציב
חשבון של סוחר ממולח :אם המלווה כל כך נואש לכסף ,עד כדי כזה לבדם על כתפיהם ,ולכן הם החלו מצרפים בעלי יכולת נוספים
שהוא מוכן להפחית כל כך בסכום ,אולי אפשר ללחוץ אותו עוד שיסייעו בדבר .בשבועות אלו ,שבהם התרחש סיפורנו ,היו שניהם
קצת ...אולם ,הוא התבייש מאוד לספר לעורך הדין שלהם שדווקא בעיצומו של ניהול פרויקט ענק של 'יששכר וזבולון' .מטרת הפרויקט
עכשיו ,כשכבר מוכנים לשלוח את כל הכסף ,הוא רוצה להוריד עוד היא שכל בן תורה בעיירה יקבל 'זבולון' אישי שישלם לו משכורת
במחיר. כפולה ,וכך המיזם יוכל להחזיק מעמד בעזרת ד' לאורך שנים רבות.
לכן הוא הרים בעצמו טלפון לפלורידה ,ושאל את המלווה האם אני עוקב מקרוב אחרי שני היהודים הללו ,שהפקירו את כל מטה
אפשר להגיע לפשרה נוספת ולשלם סכום נמוך יותר. העסקים שלהם ,מקום שבו עובדים מדי יום עשרות עובדים בלי עין
המלווה כלל לא הבין על מה הוא מדבר ...מה פתאום הנחה?! מתי הרע ,וכעת כל המטה סובב כמעט אך ורק סביב מיזם ה'יששכר
דיברו על הנחה?! בקיצור ,התברר שמדובר בהונאה איומה ונוראה! וזבולון' שלהם...
נוכלים אפלים עקבו אחרי כל התנועות של אותו מלווה ,עקבו אחרי והקדוש ברוך הוא לא נשאר חייב .בשבוע של פרשת כי תבוא
השיחות בינו לבין שני השותפים ,והם אלו שכתבו שהם מורידים את תשפ"ו ,התקדמו השניים במהלך של עסקת ענק .היה להם מלווה
המחיר ל 3.1-מיליון דולר .הם רצו שהכסף יישלח במהירות לחשבון מסוים ,יהודי לא חרדי מפלורידה שבארה"ב ,שהם היו אמורים
הבנק שלהם .הפעולה הבנקאית שהם התכוננו לבצע ,אמורה הייתה להחזיר לו 3.5מיליון דולר .כמובן ,ההלוואה נעשתה כדין – באמצעות
להעביר את הכסף ישירות לנוכלים!!! 'היתר עסקה' מהודר.
ד' ישמור .אילו ראובן השותף היה מפסיק את האסיפה עם הסכום העצום הזה לא היה מה שהם לוו ממנו ,אלא סכום שכלל גם
ה'זבולונים' כדי לבוא לאשר את ההעברה ,בדרך הטבע שלושה ריביות גבוהות ,וכעת הם ביקשו מהמלווה שיפחית את סך ההחזר
מיליון ומאה אלף דולר היו אובדים בתהום ללא דרך חזרה. ל 3.4-מיליון דולר .בבוקרו של יום שישי של פרשת כי תבוא ,הגיע
איננו נמצאים למעלה כדי לדעת את החשבונות השמיימיים ,אך מכתב מאותו מלווה ,ובו הוא מודיע כי הוא מוכן להתפשר על סכום
המציאות בעצמה מורה ,כי התורה הקדושה עיכבה את השותף נמוך של 3.1מיליון דולר בלבד! וזאת בתנאי שכל הסכום ישולם
באותן עשר דקות גורליות ,ובכך הצילה אותם מאובדן של 3.1מיליון כעת בבת אחת ,ללא תוכניות תשלומים מתמשכות.
דולר. הם שמחו מאוד על כך שהם עומדים לחסוך כאן ארבע מאות אלף
ראובן אמר לי אז נקודה מדהימה :כבר שנים ארוכות שמשולחים דולר .אין זה עניין של מה בכך.
מכל הסוגים דופקים על דלתי .כל גבאי צדקה מבטיח סגולות שונות אבל באותה שעה ,היה להם משהו חשוב בהרבה! אחד משני
בליווי של סיפורים מוחשיים וישועות גלויות ...אבל אני לא כל כך השותפים ,נקרא לו ראובן ,ישב בישיבת תכנון עם בעלי יכולת ,כדי
מתפעל מזה .תמיד אני אומר" :המעשיות של היום אינן מדברות לשכנע אותם להפוך ל'זבולונים' ולקחת על עצמם החזקת בן תורה.
אליי!" בינתיים השותף השני ,שנקרא לו שמעון ,ישב עם עורך הדין שלהם
ודאי שיהודי ירא שמיים צריך להאמין בכוח התורה ובכוח הצדקה, והסדיר את כל פרטי העסקה .הוא התקשר לראובן – שכאמור
אבל אין לזה קשר לסיפורים של ימינו .אבל עכשיו ,כשאנחנו כבר באותו זמן ישב עם ה'זבולונים' – ובישר לו את הבשורה המשמחת:
כמה שבועות בתוך הפרויקט של 'יששכר וזבולון' ,התחלתי לשמוע הם הצליחו להוריד את המחיר עד ל 3.1-מיליון ,אבל חייבים לשלוח
בעצמי מכמה 'זבולונים' שהם ראו במו עיניהם ישועות מופלאות, את הכסף כבר עכשיו!
כפי שכותב ה'אור החיים' הקדוש (בפרשת וזאת הברכה)" :שמח אמר ראובן" :תן לי בדיוק עשר דקות ,כי אני חייב לסיים כאן עם
לא .הפרק השלישי (ה)
הבורא משקיף ויודע ובוחן פנימיותו
השיר האם מאמין ובוטח באמת או רק בחיצוניותו
והשער יעה ְו ַה ְס ָּכ ָמהַ :ה ֵ
ּבֹורא ַמ ְׁש ִקיף ְּב ַה ְב ָחנָ ה עֹוד ַה ְק ָּד ָמה .יְ ִד ָ
נִ ְס ָּתרֹו ְונִ ְג ֵלהּוְ .צפּונֹו ְונִ ְר ֵאהּוָּ .גלּוי ְויָ ַ
דּוע ְל ָפנָ יו ַּב ֲה ָבנָ ה
ּוב ַמ ְצּפּונֹו .אֹו ִלּבֹו ִר ַחק ֵמ ֲא ָמנָ ה
ָה ֱא ֶמת ִּב ְטחֹונֹוְּ .ב ִלּבֹו ְ
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון ֵלב ֵח ֶקר ֶס ֶקרִ .מ ִּל ְטעֹן ֶׁש ֶקרֶׁ .ש ֵ
ּבֹוט ַח ַּבד’ נֶ ֱא ָמנָ ה
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”ח ר’ דוד קלצקין שליט”א
זבולון – כי בוודאי שתצליח" .כשה'זבולון' הראשון התקשר אליי לשתף בישועה,
לא יחסרו עוד חייכתי לעצמי ...אבל כשהשני ,השלישי ,הרביעי והחמישי – ללא גוזמה –
אדם שמרגיש שכל מה שיש לו כרגע זה התקשרו לספר על השפעות גלויות של פרנסה שראו בעיניהם ,כבר היה לי קצת
הכי טוב שיכול להיות בעבורו ,הוא סמוך יותר קשה להחזיק מעמד עם ה'שיטה' שלי ,שאני לא מאמין בשום סיפור של
היום...
ובטוח שאילו היה עליו לקבל תוספת
עד יום שישי האחרון ,כשהדברים טפחו לי על הפנים!!! כשזכיתי לראות במו
או משהו נוסף – בוודאי היה מקבל זאת
עיניי כיצד משמיים שמרו עליי מנזק כה נורא בזכות התורה ,נאלצתי להודות
מלמעלה .הוא יודע בוודאות שאם הקב"ה ולהכיר בכך :כן ,אפשר לראות זאת גם בעיני בשר ...כשה'אור החיים' הקדוש
החליט להעניק לו כרגע רק משהו מסוים אומר "בוודאי שתצליח" ,אין הכוונה רק שצריך להאמין בכך ,אלא שלפעמים
– סימן שזה מה שטוב ונכון לו בנקודת אפשר גם לראות זאת .אינני יודע האם תמיד רואים זאת מיד – אבל כאן זכינו
זמן זו .ייתכן שבעוד דקה יגיע שליח לכך.
עם מתנה נוספת ,ובעוד יומיים תמתין
יום גדול
לו מתנה אחרת ,ואז זה יהיה הכי טוב
בעבורו. מספר בן למשפחת עמר ממעלות:
אדם שחי בחוויה כזו הוא מאושר תמיד. הכול התחיל בהליך מוכר של ניתוח לקיצור קיבה .משהו שנערכו סביבו הרבה
הוא חש שכרגע יש לו הכול ,ושאם יזדקק מחקרים ,ואנשים עברו אותו בשלום וחזרו לחיים תקינים ואף נוחים יותר ,מה
למשהו – יקבל אותו .ההרגשה הזו מלווה שקיווינו שיהיה גם אצל אבא שלי .אבא נכנס לניתוח לקראת סוף חודש טבת,
אלא שמשהו שם השתבש והסתבך ,ואבא המשיך לישון.
אותו גם שהבית שלו ריק ממש :נכון,
הוא יודע שהחנויות מלאות במוצרים: הוא לא התעורר ,המדדים לא היו טובים ,כל הזמן היו עליות וירידות ,המצב שלו
היה קשה מאוד ,ואנו התפללנו לרפואתו במשך כל התקופה .אמי שתחי' אמרה
ירקות אצל הירקן ,שולחן וכיסאות בחנות
כל הזמן" ,אתם תראו ,הוא עוד יקום מזה" .היא קרעה רקיעים בתפילות שלה,
הרהיטים ,הסופרמרקט כורע תחת
וביקשה שנתפלל ונחזיק חזק בתקווה ובאמונה .אבא צריך לחיות עוד הרבה
מדפים עמוסים ,ובבית המרקחת יש שנים.
שלל תרופות שעשויות לסייע למכאובים
עברו שישה שבועות קשים מאוד ,עד שבו' באדר אמרו הרופאים לאמא שלי
שונים; אבל ,את כל התכולה הזו הוא אינו
שכדאי לה להתארגן עם מניין ,כי זהו .זה נגמר.
יכול להכניס לביתו .אין לו מקום לכל
"אתם לא תגידו לי שזה נגמר" ,ענתה אמא שלי" .מחר ז' באדר ,זה יום מיוחד
השפע הזה .כשהוא זקוק למשהו – הוא
אצלנו ,יום פטירת משה רבנו .אחרי ז' באדר ,נדבר".
ניגש לחנות ועורך הזמנה .כך יש לו כל
ז' באדר היה אצלנו תמיד יום מיוחד מאוד .ביום הזה אבא היה עולה למירון ואומר
מה שהוא צריך מכל השפע שיש בעולם.
שם שלוש פעמים את ספר התהילים .אמא הייתה בטוחה שאם הקב"ה גלגל
אדם שחי בתחושה שהוא יכול לרכוש שהרופאים יפחידו אותנו כל כך דווקא בו' באדר ,משמע שהזכות של ז' באדר
את כל תכולת כל חנות כשיצטרך – בוודאי תעמוד לנו ,ונזכה כולנו לפעול ישועה.
לא חסר לו כל טוב .הלוא יש לו הכול אמא קראה לנו ,הבנים ,וביקשה שנעלה יחד למירון .עלינו למירון ,ושם חילקנו
ישירות מלמעלה .הוא לא כמו הכפיר בינינו את התהילים ,קראנו והתפללנו וקרענו את השמיים .אמא הייתה בטוחה
הרש והרעב ,שממתין לבשר כדי שיוכל שזאת ההשתדלות הנכונה ,ושאין כל ספק שנראה בעיניים ישועות גדולות.
לשבוע .הוא בן מלך של ממש .יש לו כל למחרת ,בז' באדר ,חזרה אמא לבית החולים כדי לשהות ליד אבא .מיד כשהיא
צורכו ,אם רק יישא עיניים לבורא ויישען הגיעה אמרה לה האחות" ,הרופא רוצה לדבר איתך".
עליו. "לא מעניין אותי מה הוא רוצה" ,ענתה אמא .היא לא הסכימה בשום אופן לשמוע
יהי רצון שנזכה להתחזק ,שומע כעונה, שהמצב הורע .היא רצתה להחזיק חזק חזק באמונה ,בלי ששום בדל של מידע
באמונה וביטחון ,ולהרגיש באמת שלא יפריע לביטחון האיתן שלה.
חסר לנו כל טוב; שיתקיימו בנו כל "יש בשורות טובות" ,אמרה לה האחות ,ורק אז הסכימה אמא להיפגש עם
הברכות ,כמו שהחכמים הקדושים הרופא.
הבטיחו לנו שמי שמתחזק באמונה הרופא אמר את שתי המילים שאמא הייתה בטוחה שעוד תשמע" :בעלך
וביטחון מתברך בכל הברכות" .ברוך התעורר!"
הגבר ...יבטח בד'" ,שנזכה להתברך בכל "נו ,בוודאי" ,היא הגיבה" ,כבר אמרתי שז' באדר זהו יום גדול".
הברכות בבריאות הגוף והנפש ,ולקבל כל השמחה הייתה גדולה .אבי שיחי' עבר את המשבר ,ומאז הוא הלך והתחזק .ברוך
אחד את הישועה שהוא צריך ,ולזכות בכל ד' זכינו באבא בריא המתפקד בחיוניות ,עד מאה ועשרים .ברוך רופא חולים.
טוב סלה.
<<<
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
>>>
מתיקות התורה
הספר מפריע "ואז" ,המשיך מנדי בעיניים בורקות" ,משה
רבינו הרים את המטה ,שכתוב עליו השם
מספר הרב שמואל זאנוויל דווידוביץ מבית שמש: המפורש ,והים נבקע לשניים" .הוא המחיש
חמותי עליה השלום שיינדיל טרוילא בת ר' מנחם הכהן ע"ה ,נפטרה בשנה שעברה את הדברים והרים את ידו ממש כמו שהרבי
בחודש שבט .הייתה לה שכנה מסורה מאוד ,שתיבדל לחיים ארוכים .הן חיו זו לצד בחיידר המחיש להם ,והמשיך לספר איך
זו בידידות מיוחדת .השכנה נעזרה רבות בשכנתה המבוגרת בעלת חוכמת החיים,
בעצם הים התחלק לשנים עשר שבילים,
שחלקה עימה מניסיונה בעין טובה ,והיא גם עזרה הרבה לחמותי .כך נתרמו הן זו
שביל לכל שבט.
מזו לאורך השנים.
בחודש אלול האחרון ,בעיצומה של השנה על חמותי עליה השלום ,חלמה השכנה ישבתי מוקסם ליד השולחן ,ובלי משים
חלום .חמותי באה אליה ,אמנם לא בבהירות מלאה ,אבל לשכנה היה ברור שזאת פתחתי את המפיון שמנדי קיפל בדייקנות
היא .היא אמרה כי יש ספר מסוים ששייך לשכנה ונמצא אצל אחת מבנותיה, בערב שבת .הוא יודע ,הוא ממש יודע .יש
והבת צריכה להחזיר אותו לשכנה. לו ראש ממש טוב .מנדי זכה בצביטה בלחי,
ואכן למחרת התקשרה השכנה לבת שהספר נמצא אצלה ,סיפרה לה את דבר ואני חושב שהיא קצת כאבה לו ,אולי מפני
החלום ,ותיאמה איתה את השבת הספר. שהצביטה הזו כאבה לי .מנדי הוא ילד מדהים
זה היה ספר שהשכנה הביאה לאותה בת באומרה" ,קחי ותיהני" .לא היה ברור בכל מה שקשור להכול .הוא מתוק מדבש
לגמרי האם זו השאלה או מתנה .הן היו כל כך קרובות ,והיה אפשר להבין גם שהיא וחוזר הביתה מלא חוויות מהחיידר .תמיד
מאפשרת לה לקחת את זה לתמיד .אבל ,לא .זו הייתה השאלה ,והספר הזה הפריע יש לו מה לספר .אחר הצוהריים הוא מסוגל
לחמותי בעולם האמת. לשבת ולבנות במגנטים ארון קודש מופלא,
שמתחרה עם ארון הקודש שבבית הכנסת
השכונתי .הוא בעצמו נכנס לתוך קרטון גדול
תוכנית בדרום
שהופך במו פיו לאוטו של הכנסת ספר תורה,
מספר הרב דוד בלוי מבית שמש: ותוך כדי שירים וריקודים הוא מכניס מין קלף
לפני כמה שנים הבנתי שיהיה זה מבורך מאוד ,אם אחרי התפילה יוכלו אברכי מגולגל לתוך ארון הקודש.
הכולל להישאר בבית המדרש ולהתחיל מיד את סדר הלימוד .רוב נשותיהם של חברים מגיעים לשחק איתו והוא מראה להם
האברכים עובדות בשעה זו ,והעובדה שהם צריכים לצאת הביתה רק בשביל לטעום את היצירה .הם מתעטפים במגבות ,הלוא הן
משהו ,מוציאה אותם מהאווירה של בית המדרש ודורשת מהם כוחות נפש כדי טליתות ,ומישהו כבר מבקש חומש ומכריז
להיכנס בחזרה ולצלול אל תוך הסוגייה.
"ברכו!"
ממחשבה למעשה .הכנתי ארוחת בוקר לעשרים אברכי הכולל ,והגשתי .הם טעמו
באותו רגע אני רואה איך מנדי מצטמק לו
כי טוב ,ולמחרת שוב עשיתי כך .ההסדר הזה הלך והתמסד ,ארוחת הבוקר הפכה
למהלך טבעי שבין התפילה ללימוד ,וכל מה שנשאר לי היה לעשות הכול כדי והולך לצד ,בעוד החבר נמשך לקרוא את
שהמיזם יימשך. הפרשה מבפנים .לפעמים נראה לי שמנדי
קראתי למיזם 'היכלו של ר' ישעיה' ,על שם רבי ישעיה מקרעסטיר שהיה דואג אוהב את התורה רק מבחוץ .הוא מוכן לשמוע
להאכיל יהודים ,ואף תליתי שלט מתאים .כך הבינו הכול במה מדובר :מצד אחד, ולשחק ולשיר ולרקוד ,אבל לקרוא מבפנים,
הסועדים את ליבם הבינו כי מצפה להם אוכל ביד נדיבה ,ומצד שני ,התורמים קלטו כמו שכל תלמיד מתחיל יודע – זה לא.
כי יש פה סעודה רצינית שפועלת ישועות. מפקח הקריאה בחיידר אמר שהוא מסוגל
עם הזמן גדל מספר הסועדים ,והיום הוא עומד על כמאה לומדים .גם ההתעסקות לקרוא" .מסוגל" ,הוא הדגיש" ,הוא יכול
גדלה בהתאם ,וכך גם הקשר עם התורמים .העניין הלך והתפרסם ,ואני נותרתי להבחין בין קמץ לפתח ובין צירה לסגול .הוא
לעמוד ולשרת בקודש ,לזכות בזכות של תמיכה בעמלי תורה. מזהה אותיות ,ובעצם כל מה שהוא צריך זה
את כל זה אני מספר כדי שתבינו למה לא הצלחתי לעמוד ביעד שקבעתי עם בתי תרגול .תרגול ,זה הכול .ככל שיתרגל יותר הוא
בערב ראש חודש אדר .בערב ראש חודש ,כך תכננתי עם בתי שתחי' ,ניסע למירון, ידע יותר .פשוט תעמדו עליו שיתרגל".
ונתפלל שם שתזכה בקרוב לזיווג הגון .האוטובוס הישיר יוצא בשעה שתים עשרה (מתוך מדור 'באמת')
בצוהריים ,ואנחנו תכננו להיפגש בתחנת האיסוף ולנסוע צפונה ,לרבי שמעון.
באותו יום השתדלתי למהר ,אבל עסקי ארוחת הבוקר ארכו מעבר למשוער ,וכך
מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
הגעתי לתחנה אחרי שהאוטובוס עזב .איחרתי .בתי התאכזבה ,אבל אחרי ששמעה מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
כל כך הרבה ענייני אמונה וביטחון בתקופה האחרונה ,היא קיבלה את הדברים כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
באמונה כי זהו רצון ד' .אמרתי לה" :לנסוע באוטובוס הבא ולהספיק להתפלל להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
באותו יום הייתה המחותנת נבוכה מאוד .היא קיבלה לבנה מנחה במירון לפני השקיעה – זה חסר סיכוי .אבל ,מפני שכבר
החתן שתי הצעות שידוכים מצוינות ,וככל שביררה הרגישה התכוננו לנסוע לקברי צדיקים ,אפשר לנסוע למקום קרוב
שהיא אינה מסוגלת להחליט ,ואין לה מושג מהו באמת יותר ,לקבר רחל!"
השידוך האמיתי .בשידוכים הקודמים היא הייתה מתייעצת בתי הסכימה לרעיון ,וכך התחלנו להתקדם לכיוון התחנה
עם אמא שלה ,אישה חכמה בעלת לב מבין ,שכיוונה אותה שהאוטובוס לירושלים עוצר שם .האמת היא שעייפתי
מהרעיון לחכות עכשיו לאוטובוס ,וביקשתי מד' שירחם עליי
בשום שכל ובאהבה אימהית לדבר הנכון .אבל לאחרונה
ויקצר לי את הדרך .רק פסענו כמה פסיעות ,ומישהו עצר עם
נפטרה אמה עליה השלום ,ועתה ,את מי תשאל? הרכב שלו לידי וצעק לי" :ר' דוד!"
חשבה והחליטה :אסע לאמא של כולנו ,אמא רחל ,ובזכות רחל אני מסתובב אליו ומגלה את ידידי ר' מרדכי ,המוציא יד
אימנו אגיע להחלטה הנכונה! מהחלון ומשחרר לכיווני מאתיים שקלים" :תרומה לארוחת
היא הגיעה לשם ,התפללה מעומק ליבה ,וביקשה לקבל בוקר!"
סימן משמיים כדי לדעת למה לגשת .והנה היא מסיימת את ידעתי שכל יום הוא נוסע לירושלים ,ושאלתי אותו" ,מתי אתה
תפילתה ,מסבה את פניה ,ואת מי היא רואה?! – את המיועדת! נוסע לירושלים?"
הלוא זו הבת שלי ,העומדת ומתפללת כראוי לבת ישראל והוא ענה" ,בעוד עשרים דקות".
השופכת שיח אצל רחל אימנו בערב ראש חודש. סיכמנו שניפגש שוב בעוד עשרים דקות ,והוא ייקח אותי ואת
בתי לקבר רחל .כך בזכות ארוחת הבוקר קיבלנו נסיעה נוחה
זה היה סימן ברור מאוד ,ומכאן המשיכו העניינים להתקדם עד
ומהירה .ברוך ד' ,אחרי סייעתא דשמיא שכזו הגענו לקבר רחל
לשבירת הצלחת בשעה טובה ומוצלחת. ושפכנו שם שיח.
אז ,איך אפשר להצטער כשלא מצליחים לנסוע לפי התוכנית?! שבוע לאחר מכן ,באה בתי בברית האירוסין! זה היה מרגש
הנה ,התוכנית שלנו הייתה לנסוע לצפון ,אבל הקב"ה הכין לנו ומפעים ,אך יותר מכול הדהים אותנו סיפורה של המחותנת:
אירוע דווקא באזור אחר לגמרי ,אצל אמא רחל. "רחל אימנו הייתה השדכנית" ,היא סיפרה לאשתי בהתרגשות.
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
כאשר מפנימים באמת את המאמר "הוא לבדו עשה ועושה לכבוד מערכת עלון 'השגחה פרטית' הנפלא!
ברצוני להביע בפניכם את עומק תודתי והערכתי על ויעשה לכל המעשים" ,ומבינים שאין שום טעם לכעוס על בן
אדם – כיוון שכל בני האדם אינם אלא שליחים של הבורא, הפעילות המבורכת שלכם בזיכוי הרבים.
העלונים והשיעורים החשובים שלכם מהווים בעבורי ובעבור הגישה כולה משתנה.
בני משפחתי מקור של חמצן רוחני יומיומי ,שממלא את השינוי התודעתי הזה מעביר אותנו מידיעה תיאורטית בלבד
ביתנו בשלווה יצוקה ,בנחת וברוגע פנימי.
– לחיים של אמונה מוחשית ,שבהם הלב רגוע ,הכעס נעלם,
ברשותכם ,אשמח לשתף את ציבור הקוראים בדברי חיזוק והניסיונות מתקבלים בהשלמה מוחלטת ובביטחון שהכול
באמונה וביטחון ,שהתחדדו בי בזכות העלונים שאני מעיין
מדויק ומכוון לטובתנו.
בהם ברציפות.
פעמים רבות ,בזמן ניסיון או קושי אדם עלול ליפול לכעס ,תודה לכם על שאתם מפיצים את אור האמונה ומזכירים לנו
לחרדה ולדאגה .אך מי שלומד את ענייני האמונה וביטחון ,בכל יום מחדש שיש לנו אב אוהב בשמיים.
מרגיל את עצמו להביט על כל מאורע באמצעות 'משקפיים
בהוקרה רבה ובברכת התורה,
של אור' ,ולחפש בכל מצב את החסד והטובה הנסתרים
שלמה יצחק רבינוביץ ,ירושלים הטמונים בו.
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
ַּגם ָה ֲאגֹורֹות ְמ ֻד ָּיקֹות...
ְמ ַס ֵּפר ֶאלְ ָעזָ ר ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש:
לְמ ְחזּור ַּב ְקּב ִּוקים ְמ ֻׁש ָּמ ִׁשים.
נִּצ ֶבת ְמכֹונָה ּגְ דֹולָה ַה ְמ ַׁש ֶּמ ֶׁשת ִ לְיַ ד ַה ַּביִ ת ֶׁשּלָ נּו ֶ
יאה ְמיֻ ָחד. יאה ֶאת ְסכּום ַה ִּפ ָּקדֹון ִמ ֶּפ ַתח יְ ִצ ָ נִיסים ַּב ְקּב ִּוקים ֶאל ַה ֶּפ ַתח ֶה ָעגֹל ֶׁשּלָּהִ ,היא מ ִֹוצ ָ ַה ְּמכֹונָה ע ֶֹוב ֶדת ּכָ ְךֶׁ ,שּכַ ֲא ֶׁשר ַמכְ ִ
נַחנּו קֹונִים ַמ ְמ ָּתק ָק ָטן לִכְ בֹוד ּיֹוצא ֲא ְ ּוע ַמ ְפ ִק ִידים א ָֹותם ַּב ְּמכֹונָהַּ .בּכֶ ֶסף ֶׁש ֵ ּופ ַעם ְּב ָׁשב ַ
ֹוס ִפים ַּב ְקּב ִּוקיםַ , נַחנּו א ְ ּוע ֲא ְלְ א ֶֹרְך ַה ָּׁשב ַ
ַׁש ָּבת.
נִׁש ֲארּו לִי ִׁש ְב ִעים ּלַמ ִּתי ְ ּולְא ַחר ֶׁש ִּׁש ְ
לְׁש ָּבת ְּוביָ ִדי ַהּכֶ ֶסף ֵמ ַה ְּמכֹונָהַ , לִקנֹות ַמ ְמ ָּתק ַ ְּב ַא ַחת ַה ְּפ ָע ִמיםָ ,הלַכְ ִּתי ְ
לִקנֹות י ֵֹותר ְּב ֶׁש ַפעַׂ .ש ְמ ִּתי ֶאת ָה ֲאגֹורֹות ַּבּכִ יס ּוע ַה ָּבאּ ,כְ ֵדי ֶׁש ָאז אּוכַ ל ְלַּׁשב ַלִׁשמֹר א ָֹותן ָ לַט ִּתי ְ ֲאגֹורֹותֶ .ה ְח ְ
ֶׁשל ַה ְּסוֶ ֶדר וְ ָׁשכַ ְח ִּתי ִמּזֶ ה.
יתי יאהַ ,ה ְּמ ִחיר ֶׁש ָהיִ ִ הֹוצ ָ
לְׁש ָּבת ְּוביָ ִדי ַהּכֶ ֶסף ֶׁש ַה ְּמכֹונָה ִ לִקנֹות ַמ ְמ ָּתק ַ ּועּ ,כְ ֶׁשּׁשּוב ָהלַכְ ִּתי ְ ַא ֲח ֵרי ָׁשב ַ
לְׁשּלֵם ָהיָ ה ֲח ִמ ָּׁשה ְׁש ָקלִים וָ ֵח ִציֲ .א ָבלַּ ,בּיָ ד ֶׁשּלִי ָהיּו ַרק ֲח ִמ ָּׁשה ְׁש ָקלִים וְ ֶע ֶׂשר ֲאגֹורֹות... ָצ ִריְך ַ
ּלִיתי ֶׁשּיֵ ׁש ָׁשם ַא ְר ָּב ִעים ֲאגֹורֹות.
נַס ִּתי ֶאת ַהּיָ ד לַּכִ יס ,וְ גִ ִ ִהכְ ְ
ּלַמ ִּתי לַ ּמֹוכֵ ר .הּוא ָׁש ַאל ַה ִאם ֲאנִי ר ֶֹוצה ַׂש ִּקית ,וְ ָא ַמ ְר ִּתי לֹו ֶׁש ֵאין לִי עֹוד ּכֶ ֶסף וַ ֲאנִי ֹלא ָצ ִריְך. ִׁש ְ
לְע ְצ ִמי ֶׁש ִאם ֶא ְׁש ֶּתה ַמ ֶּׁשהּו ַחם, יתי ָצ ֵמא ,וְ ָח ַׁש ְב ִּתי ַ נִהיֵ ִ
נֶסתְּ .ב ֶא ְמ ַצע ַהּלִ ּמּוד ְִמ ָּׁשם ָהלַכְ ִּתי לִלְ מֹד ְּב ֵבית ַהּכְ ֶ
זֶ ה יַ ֲעזֹר לִי לִלְ מֹד טֹוב י ֵֹותר.
ּלִיתי:
לִבּדֹק וְ גִ ִלְׁשּלֵם ַעל ַהּכֹוסֲ ,א ָבל ֹלא זָ כַ ְר ִּתי ּכַ ָּמה .נִּגַ ְׁש ִּתי ְ לָק ַחת ְׁש ִתּיָ ה ַח ָּמה ָצ ִריְך ַ נֶסת ַהּזֶ הּ ,כְ ֶׁשר ִֹוצים ַ זָ כַ ְר ִּתי ֶׁש ְּב ֵבית ַהּכְ ֶ
ֹלׁשים ֲאגֹורֹות. ּכֹוס ַק ְרטֹון עֹולָה ְׁש ִ
ַרק ְּבאֹותֹו ֶרגַ ע נִזְ ּכַ ְר ִּתיֶׁ ,ש ְּב ֶע ֶצם ָהיּו לִי ַּבּכִ יס ִׁש ְב ִעים ֲאגֹורֹות! ֹלא ָּברּור ֵאיְך ֹלא זָ כַ ְר ִּתי ִמּזֶ ה ַּב ַּמּכֹלֶת ִּב ְׁש ִביל ַה ַּׂש ִּקיתְּ .ב ֶע ֶצם זֶ ה
לִׁשּתֹות ּכְ ֶׁש ֶא ְהיֶ ה ָצ ֵמא!
ּכֵ ן ָּברּור :ד' ִס ֵּדר ֶאת זֶ ה ּכָ ְך ֶׁשאּוכַ ל ְ
ּתֹודה
ּתֹודה ְוׁשּוב ָ
ָ
ְמ ַס ֵּפר מֹויְ ִׁשי ּכ ֵֹהן:
יֵ ׁש לִי ּדֹוד ָאהּובָ ,אח ֶׁשל ַא ָּבא ֶׁשּלִיֶׁ ,ש ִחּכִ ינּו זְ ַמן ַרב ֶׁשהּוא יִ ְת ָא ֵרס .הּוא ּכְ ָבר ָהיָ ה ְּב ִׁשּדּוכִ ים ַה ְר ֵּבה י ֵֹותר
לְחּכֹותְּ .בכָ ל ִׂש ְמ ָחה ִמ ְׁש ַּפ ְח ִּתיתּ ,כְ ֶׁש ָּפגַ ְׁשנּו ּבֹו וְ נִזְ ּכַ ְרנּו ֶׁשהּוא ֲע ַדיִ ן נָתיִ םּ ...כְ ָבר ָהיָ ה ַמ ָּמׁש ָק ֶׁשה ַ ִמ ָּׁשנָה אֹו ְׁש ַ
נִהיֵ ית לָ נּו ַּבּלֵב ְצ ִב ָיטה ֶׁשל ַצ ַער. ָּבחּורָ ,היְ ָתה ְ
ֹומר לִזְ כּותֹו ִ'מזְ מֹור לְ ת ָֹודה'ָּ .ב ַח ְרנּו לְקו ַ'ה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית'ִ ,ה ְת ַחלְ נּו ל ַ לִפנֵי ִמ ְס ַּפר ָׁשבּועֹותְּ ,ב ִע ְּקבֹות ַה ַה ֲאזָ נָה ַ ְ
ֹוׁשכִ יםְּ ,ב ֶעזְ ַרת ד', הֹודיָ ה וְ ַה ִּׂש ְמ ָחה מ ְ הֹודיָ ה לַד' ַעל ּכָ ל ַה ֶח ֶסד וְ ַעל ּכָ ל ַהּטֹובִ ,מּתֹוְך ֱאמּונָה ֶׁש ַה ָ לְה ְת ַמ ֵּקד ַּב ָ ִ
ּועה. ֶאת ַהיְ ׁש ָ
הֹודיָ ה ,הּוא ִה ְת ָא ֵרס! ֹלׁשה יָ ִמים ֶׁשל ָ ימה א ָֹותנּוַ :א ֲח ֵרי ְׁש ָ ַה ְּמ ִהירּות ֶׁש ָּבּה ִהּגִ ָיעה ַה ְּבׂש ָֹורה ִה ְד ִה ָ
הֹוד ַיע ֶׁשהּוא ְמוַ ֵּתר
ֹומר ִ'מזְ מֹור לְ ת ָֹודה' הּוא ִ לַּכַ ּלָה יֵ ׁש ָאח ּגָ דֹול ִמ ֶּמּנָה ֶׁש ַאף הּוא ַמ ְמ ִּתין לְזִ ּוּוגֹו ,וְ ִה ְת ָּב ֵרר ֶׁש ַּבּיֹום ֶׁשּבֹו ִה ְת ַחלְ נּו ל ַ
ּומ ֻא ֶּׁש ֶרתַ ,על ַה ְּבׂש ָֹורה ַהּט ָֹובה. לֵמה ְ הֹודיָ ה ְׁש ָ לְפנָיוּ .כָ ְך זָ כִ ינּו לְהֹודֹות ֹלא ַרק ֵמרֹאׁשֶ ,אּלָא ּגַ ם ְּב ָ לַאחֹותֹוֶׁ ,ש ִּת ְת ָא ֵרס ָ ֲ
ִסּדּור ְמ ֻס ָּדר
יאל לַ ייְ ֵפר ִמ ֵּבית ֶׁש ֶמׁש: ְמ ַס ֵּפר יְ ִח ֵ
אתי ֶאל ֲחנּות ַה ְּס ָפ ִרים. ֹלׁשים ְׁש ָקלִים ,וְ יָ ָצ ִ לִקנֹות ִסּדּורִ .א ָּמא ִצּיְ ָדה א ִֹותי ִּב ְׁש ִ יתי ָצ ִריְך ְ יֹום ֶא ָחד ָהיִ ִ
ֹלׁשים
ּכְ ֶׁש ִּב ַּק ְׁש ִּתי ֵמ ַהּמֹוכֵ ר ִסּדּור ,הּוא ִהּגִ יׁש לִי ֶא ָחד ֶׁש ָהיָ ה ְנִר ֶאה לִי ְּב ִדּיּוק ַמה ֶּׁש ֲאנִי ָצ ִריְך ,וְ ָהיָ ה ָרׁשּום ָעלָיוְׁ :ש ִ
ּלַעׂשֹותִ .היא ָא ְמ ָרה ֶׁש ֵאין ְּב ֵר ָרה ,וְ ֶׁש ֶא ֱחזֹר לִׁשאֹל ַמה ֲ לְא ָּמא ֶׁשּלִיְ , ּוׁשנַיִ ם ַׁש"חִּ .ב ַּק ְׁש ִּתי ֵטלֵ פֹון וְ ִה ְת ַק ַּׁש ְר ִּתי ִ ְ
ַה ַּביְ ָתה וְ ֶא ַּקח עֹוד ְׁשנֵי ְׁש ָקלִים...
ֹומר'ַ ,רק ֵמה''! לַחזֹר ַה ַּביְ ָתהָּ ,פגַ ְׁש ִּתי ְּב ָא ִחי ַהּגָ דֹול .הּוא ָע ַבר ָׁשם ְ'ּב ִמ ְק ֶרה' – ּכְ ל ַ אתי ֵמ ַה ֲחנּות ּכְ ֵדי ְ ָּב ֶרגַ ע ֶׁשּיָ ָצ ִ
ּוׁשמֹונֶה ֶׁש ֶקל!" יתי ּכָ אן ִסּדּור ְּב ֶע ְׂש ִרים ְ ּוח ֶׁש ָר ִא ִ
"אנִי ּכִ ְמ ַעט ָּבט ַ ִס ַּפ ְר ִּתי לֹו ַמה ֶּׁש ָּק ָרה ,וְ הּוא ָא ַמר לִיֲ :
ּנָתן לִי ִמּק ֶֹדם,לְב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנּו ִסּדּור ּכָ זֶ הִּ .פ ְתאֹום הּוא ִה ִּביט ׁשּוב ַּב ִּסּדּור ֶׁש ַ לַחנּות וְ נִּגַ ְׁשנּו לַ ּמֹוכֵ ר ּכְ ֵדי ַ נַסנּו יַ ַחד ֲ נִכְ ְ
נֻּסח
יתי ֶׁש ַה ִּסּדּור ֶׁשאֹותֹו ָּב ַד ְק ִּתי ִמּלְכַ ְּת ִחּלָה ָהיָ ה ְּב ַ
נֻּסח ְס ָפ ַרד?" ִה ַּב ְט ִּתי ּגַ ם ֲאנִי וְ ָר ִא ִ וְ ָא ַמר"ֶ :רגַ עַ ,א ֶּתם ֹלא ְצ ִריכִ ים ַ
נֻּסח ְס ָפ ַרד...יתי ָצ ִריְך ִסּדּור ְּב ַ ַא ְׁשּכְ נַז ,וַ ֲאנִי ֶּב ֱא ֶמת ָהיִ ִ
נֻּסח ְס ָפ ַרד.
לְח ֵּפׂש ִסּדּור ַא ֵחרַ , נַסנּו ֶאל ע ֶֹמק ַה ֲחנּות ַ לְאח ֶׁשּלִיּ ,כְ ֶׁשּנִכְ ְ נִיתי ֶאת זֶ ה ְּב ָטעּות!" ָא ַמ ְר ִּתי ָ "נֵס ֶׁשֹּלא ָק ִ
ּוׁשמֹונָה ְׁש ָקלִים... ּנֻּסח ֶׁשּלָ נּוֶׁ ,ש ָעלָה ֲא ִפּלּו ָּפחֹות ֵמ ֶע ְׂש ִרים ְ לְׂש ְמ ָח ֵתנּו ָמ ָצאנּו ִסּדּור ַּב ָ ִ
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
יקגוֹּ ְ .ב ִע ְּקבוֹ ת ֲע ִל ַ
ילת ַּת ְק ִצירִׁ :ש ָ
ָׁשוְ א ֻמ ְז ָמן ר' ְׁשלוֹ יְ ֶמה ְל ִמ ְׁש ָּפט,
וְ יֵ ׁש ֲח ָׁש ׁש ָ ּכ ֵבד ֶׁש ֻ ּיְר ַׁשע ּבוֹ.
נִ ְצחֹון ָה ֱא ֶמת
פרק 3מתוך 4
בְּ ֵבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט:
ֵ ּבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט!
ַהנּ וֹ ְכ ִחים ִמ ְת ַ ּב ְּק ִׁשים
ָלקוּם ו ְּל ַכ ֵ ּבד ֶאת ַה ַּמ ֲע ָמד!!!
ֶמ ֶל ְך ָהעוֹ ָלם!
יעה ִמ ְת ַ ּכ ֵ ּבד
נְ ִציג ַה ְּת ִב ָ ֲאנִ י ָקם ִל ְכבוֹ ְד ָך,
ָל ֵׂשאת ֶאת ְדּ ָב ָריו!
ו ְּמ ַכ ֵ ּבד ַרק אוֹ ְת ָך!
ִ ּכ ְכלוֹ ת ִדּ ְב ֵרי ַה ּתוֹ ֵב ַע...
ְ ּכבוֹ ד ַה ּ ׁשוֹ ֵפט! ַה ֶ ּנ ֱא ָׁשם ֶׁש ְ ּל ָפנֵ ינ ּו ִהנּ וֹ
ַמה ֵ ּי ׁש ַל ֶ ּנ ְא ָׁשם נֶ ָהג ֲח ַסר ַא ְחָריוּתֶׁ ,ש ָ ּנ ַסע ִ ּב ְמ ִהירוּת
לוֹ ַמר ַל ֲה ָגנָ תוֹ ? ַר ָ ּבה ּתוֹ ְך ִה ְת ַע ְ ּלמוּת ִמ ְּתנָ ֵאי ֶמ ֶזג ָה ֲאוִ יר,
ידה ֶׁש ֲעלו ָּלה ו ְּב ָכ ְך ָ ּג ַרם ִל ְתאוּנָ ה ַמ ְחִר ָ
ישוֹ ַעל ָ ּכ ְך ָהיְ ָתה ִל ְג ּבוֹ ת ַח ִ ּיים .יֵ ׁש ְל ַה ֲענִ ׁ
ְ ּב ֻח ְמ ָרה!
ֲאנִ י נֶ ָהג ְמנֻ ֶ ּסה וְ ׁשוֹ ֵמר חֹק.
נָ ַס ְע ִּתי ִ ּב ְז ִהירוּת ַר ָ ּבהַ ,א ְך ָה ֶר ֶכב
ַה ּפוֹ ֵג ַע ִה ְת ָּפ ֵרץ מו ִּלי ִ ּב ְמ ִהירוּת,
ֲאנִ י ׁשוֹ ֵמ ַע. ַה ְלוַ אי ֶׁש ָ ּיכ ְֹל ִּתי ֶל ֱאטֹם ָא ְזנַ י
וְ ָכ ְך נִ ְג ְר ָמה ַה ְּתאוּנָ ה!
ָ ּכ ֵעת נַ ְת ִחיל ִל ְבדּ ֹק ִמ ִ ּל ְׁשמ ַֹע ֶאת ְדּ ָב ָריו ַה ֶ ּנ ְחָר ִצים
ֶאת ָה ִענְ יָ ן... ֶׁשל ַה ּתוֹ ֵב ַעֲ ...אנִ י רוֹ ֵעד ִמ ַּפ ַחד...
נְ ַק ֶּוה ֶׁש ַה ּ ׁשוֹ ֵפט לֹא יִ ְל ַעג ַעל ַמה ִ ּי ְהיֶ ה?!
ְדּ ָב ַרי ַה ְּק ָצ ִריםַ .א ְך ֵמ ֵע ֶבר ְל ָכ ְך,
ֵאין ִלי ַמה ּלוֹ ַמר ַל ֲה ָגנָ ִתי...
ִמי ָהיָ ה ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ָה ֲא ֻד ָּמה,
ֶׁש ְ ּי ַס ֵּפר ִס ּפו ִּריםְ ,ל ִמי ִמי ָהיָ ה ַה ֶ ּנ ָהג ְ ּבאוֹ תוֹ ֶר ֶכב? ו ִּמי ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ַה ְ ּכ ֻח ָ ּלה?
יע ִ ּב ְכ ָלל...
ֶזה ַמ ְפ ִר ַ
ֲאנִ יּ ְ ,כבוֹ ד ַה ּ ׁשוֹ ֵפט!
יח ִלי לֹא טוֹ ב. ֵמ ִר ַ
ַה ּ ׁשוֹ ֵפט ַה ֶ ּזה ְ
'מ ַב ּ ֵׁשל' ָ ּכ ֵעת ִ ּב ְר ׁשו ְּת ֶכם,
ָלנ ּו ַמ ּ ֶׁשהוּ... ֲאנִ י רוֹ ֶצה ְל ַׁש ֵּת ף
ֶא ְת ֶכם ְ ּב ִס ּפוּר ָק ָצר...
ַמ ָּמ ׁש מו ָּזרַ ...א ְך ֲאנִ י ַה ֶ ּנ ֱא ָׁשם ָהיָ ה ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ַה ְ ּכ ֻח ָ ּלה.
ִמ ְת ַח ֵ ּזק ְ ּב ֵ'אין עוֹ ד ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ָה ֲא ֻד ָּמה נָ ְסע ּו ַה ּתוֹ ְב ִעים
ִמ ְ ּל ַבדּ וֹ ' ו ְּמ ַק ֶּוה ַרק ֶׁשאוֹ ָתם ֲאנִ י ְמיַ ֵ ּצג.
7 ְלטוֹ ב!!!
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר ר' דוד ל':
המקום :מודעין עילית
מדי שבוע אני מניח את עלוני "השגחה פרטית" בבתי כנסת שבשכונתי.
נקודת החלוקה :בית הכנסת של ברסלב
לפני כחודש קרה לי דבר שלא אשכח:
בבית הכנסת של ברסלב ,בשעה המוקדמת של המניין הראשון
באחד מימי שישי בצוהריים ,עודי ממהר לסיים את חלוקת העלונים
של פלג המנחה ,מניחה משפחת ג' מדי שבוע את עלוני "השגחה
לפני כניסת השבת ,הגעתי לבית הכנסת האחרון ברשימה ,ובזמן פרטית" – ואז תוך שניות ספורות ממש ,כבר לא נותר דבר.
שהנחתי את הערימה על הדוכן ,נכנס אדם מבוגר שלא הכרתי .הוא הערימה נעלמת כאילו לא הייתה.
לקח עלון ,התיישב בפינה והחל לקרוא .כשעברתי לידו בדרכי החוצה,
בהפצה הזו יש משהו צנוע במיוחד .המתפללים אפילו אינם
הוא עצר אותי ואמר בקול רועד" :הסיפור הזה – זה בדיוק מה שהייתי יודעים מי מביא את העלון .הוא פשוט מופיע ,כמו מעצמו ,ולכן
צריך היום". איש גם אינו ניגש למפיץ לבקש עותק נוסף – כי אינם מודעים
התברר שהאיש איבד את אשתו לפני חודשים ספורים .באותו יום לזהותו .ואירוני להפליא :לא פעם ,מרוב ביקוש ,לא נשאר עלון
שישי הוא חשב לוותר לראשונה על תפילה בציבור ,אך משהו משך אחד אפילו למפיץ עצמו.
אותו לצאת בכל זאת מהבית .הוא מצא את עצמו דווקא בבית הכנסת אפשר היה לחשוב שדווקא כאן ,בקרב ציבור חרדי מאמין ,החי
הזה ,ודווקא ברגע שבו הגיע אליו העלון .הסיפור שקרא עסק בבדידות, את האמונה בכל רגע מרגעי היום ,לא יהיה צורך בתוספת חיזוק.
ובחיבוק שהקב"ה מעניק דווקא ברגעי השבר. אך המציאות מוכיחה אחרת .גם למי שהאמונה היא לחם חוקו,
הוא לא הכיר אותי ,ואני לא הכרתי אותו .עמדנו שם שנינו ,שני יהודים העלון מוסיף המון – מרענן ,מחדד ,מזכיר מחדש שההשגחה אינה
רק ידיעה עיונית ,אלא מציאות חיה ונושמת בכל פרט מפרטי
שנפגשו סביב דף אחד קטן.
החיים.
עמדתי והבנתי :כל שבוע אני חושב שאני מניח עלון על הדוכן ,אבל
ואין זה מפתיע .עלון "השגחה פרטית" כבר מוכר בכל רחבי
בעצם ,ההשגחה העליונה היא זו שמניחה אותו – בדיוק ביד הנכונה,
הארץ ,ובכל מקום שאליו הוא מגיע ,מתגלה אותו צימאון עצום.
בדיוק ברגע הנכון.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
יש חדשות טובות!
חווית סיפור של השגחה פרטית?
אחת .שתיים! כל
העו לם מחכה לסיפור שלך.
רט פ חה שג ה לקו שר התק עולם של אמונה .חיים של בטחון.
ית.
בתוחר שפה והקש 1 - 2
כל לב
חור בין האפשרויות:
ש
המאזינים ישמעו את
או הסיפור בקול שלך שהוא
ׁ
שוֹת ֹ ֹ חֲ ומי הי דור במ כתיסופר על ידי המער
ָד
טובות -גּו ּ ֶטע נַ ֶ
ייעס.
עמוס בן יפה לזווג הגון בקרוב מפיצים
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי, לע"נ נדרה אורה בת אהרון ת.נ.צ.ב.ה.
ותזכה לישועות בכל העניינים! לע"נ כדיה בת סעיד ת.נ.צ.ב.ה.
אמונה
לע"נ שמואל בן חלקיה ת.נ.צ.ב.ה. לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511- לע"נ הרב יואל בן הרב בן ציון זצ"ל נלב"ע י"ד אלול ה'תשפ"ו ת.נ.צ.ב.ה. בכל העולם
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים שעון חורף
17:36 16:35 16:36 16:22 16:30 16:15 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה
18:35 17:30 17:30 17:27 17:29 17:27 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM
19:15 18:06 18:07 18:03 18:03 18:07 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה. 8
