gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: וירא (2026-10-26)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בכל עניני העלון‬ ‫‪‬‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫לע"נ‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫מרת נחמה ב"ר דב בער ע"ה‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫כ"ה חשון תשמ"ו‬ ‫פרשת וירא‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 954‬תשפ"ז‬ ‫את שתי הנקודות הללו רואים אנו בפרשת השבוע‪ ,‬מלאכים‬ ‫" ואברהם ושרה זקנים באים בימים ‪ -‬למען אשר יצוה את בניו"‪.‬‬ ‫שנראים ערבים‪ ,‬זו שליחותם באותה עת‪ ,‬כל מלאך ותפקידו‪.‬‬ ‫שני פסוקים אלו מתחברים‬ ‫("נר")‬ ‫הם מזהירים את לוט ומשפחתו לא להסתובב אחורה‪.‬‬ ‫הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי‪:‬‬ ‫" שמעתי ממרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר באופן אישי "‬ ‫חז"ל דרשו על הפסוק "ולערב אל תנח ידך" שיעמיד תלמידים‬ ‫אם דומה הרב למלאך‪ :‬לפני מתן תורה הוצרכו ישראל‬ ‫בזקנותו‪( .‬יבמות סב‪ ):‬נשאלת השאלה‪ ,‬למה צריך פסוק לזה‪ ,‬הלא‬ ‫למלאכים שירפאו אותם‪ ,‬כפי שמצינו בפרשת השבוע‪ ,‬כפי‬ ‫דבר פשוט הוא?!‬ ‫שמצינו שקודם מתן תורה ירדו המלאכים אצל ישראל וריפאו‬ ‫מפני שאמרו חז"ל (סנהדרין לו‪ ):‬שזקן פסול לשבת בסנהדרין‪,‬‬ ‫אותם‪( .‬במדב"ר ז' א') אבל אחר מתן תורה התורה והמצוות‬ ‫בגלל ששכח מה זה צער גידול בנים‪ .‬אם כן היתה מחשבה‬ ‫מרפאים ‪" -‬חש בכל גופו יעסוק בתורה"‪( .‬עירובין נד‪ ).‬כל מצוה‬ ‫שזקן גם אינו מוכשר ללמד תלמידים‪ ,‬כי לימוד תורה צריך‬ ‫בכוחה למנוע מחלה‪ ,‬רמ"ח עשין ושס"ה לאוים כנגד אברי‬ ‫שיהיה מתוך אהבה "כרחמי אב"‪ ,‬כמו שנאמר "ושננתם לבניך‬ ‫("נר לשולחן שבת")‬ ‫הגוף ‪ -‬הנה לנו הדמיון בין רב למלאך‪.‬‬ ‫אלו התלמידים"‪ .‬לכן צריך פסוק מיוחד "ולערב אל תנח ידך"‪,‬‬ ‫(מעשה חייא)‬ ‫להודיענו‪ ,‬שזו סגולתו ללמד תלמידים‪.‬‬ ‫הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ תירץ על שאלה זו‪ :‬כמו שמלאך‬ ‫אין לו כוונה לתועלת עצמו וכל תכליתו לקיום רצון ה'‪ ,‬כך גם‬ ‫הרב צריך שכל כוונתו תהיה להצלחת תלמידיו‪ ,‬למסירת‬ ‫"אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיו ואם אינו דומה‬ ‫התורה! (כנס חינוך תשע"א ‪ -‬קונטרס "תפארת בחורים" תמוז תשפ"ג עיי"ש בארוכה)‬ ‫(רבי יוחנן מו"ק יז‪ .‬חגיגה טו‪ :‬מלאכי ב' ז')‬ ‫לא יבקשו"‪.‬‬ ‫מאמר זה צריך הבנה‪ ,‬וכי רב‪-‬מחנך יכול להגיע לדרגת‬ ‫מלאך?! האם זה בכלל יתכן?! מה שייך להשוות ביניהם?!‬ ‫נביא שתי תשובות בדבר‪ ,‬אותן למדנו מתוך פירושים שנתנו‬ ‫" ואברהם ושרה זקנים באים בימים ‪ -‬למען אשר יצוה את בניו"‪.‬‬ ‫גדולי ישראל למאמר זה‪ .‬שתיהן נמצאות בתוך פרשת וירא‪.‬‬ ‫"אל הנער ‪ -‬זה ישמעאל לחנכו במצות"‪.‬‬ ‫המהרי"ל בלוך שאל והשיב בטוב טעם‪ .‬דומה למלאך‪-‬לאיזה‬ ‫"ותרא שרה את בן הגר המצרית ‪ ...‬מצחק"‪.‬‬ ‫מלאך? הלא יש מליוני מלאכים וכי המלאכים דומים זה לזה?‬ ‫"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" ‪ -‬נחלקו תנאים‬ ‫אלא שיש למלאכים תכונה יסודית משותפת ובתכונה זו על‬ ‫באלו גילאים חלה חובת חינוך לנער‪ :‬שש עשרה עד עשרים ושתיים‪,‬‬ ‫הרב להתדמות אליהם‪ .‬המלאך מתייחד במעלה מיוחדת‪,‬‬ ‫(משלי כ"ב ו' קידושין ל‪).‬‬ ‫או שמונה עשרה עד עשרים וארבע‪.‬‬ ‫בשליחותו הוא שלם‪ ,‬הוא אינו "חצוי" עושה ואינו עושה‪ ,‬אין‬ ‫ותמוה‪ ,‬הרי דבר ברור וידוע לכל שחינוך חייב להתחיל כבר מגיל‬ ‫אצלו פה ולב‪ ,‬אלא עשייתו שלימה‪ ,‬כל מלאך ותפקידו‪ .‬גם‬ ‫ילדות?!‬ ‫המחנך אין לו אלא שליחותו‪ ,‬מופקע מכל חשבונות אחרים‪.‬‬ ‫ביאר הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר‪ :‬יש שתי בחינות בחינוך הבנים‪.‬‬ ‫נוסף לכך וכהמשך טבעי‪ :‬במלאכים נאמר "לא יסבו בלכתן"‬ ‫א‪ .‬על האב לחנך את בנו מילדות‪ ,‬לתת לו את דרך החיים‬ ‫המלאך לעולם אינו מחזיר פניו אחורנית כדי לראות מה‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬ביראת ה'‪ ,‬בהתנהגות‪.‬‬ ‫אומרים עליו‪ ,‬להסתכל אם הוא נשא חן בעיני מישהו‪ ,‬אין עליו‬ ‫אלא מצות בוראו ואפס זולתו‪ .‬גם הרב‪-‬המחנך מחוייב להיות‬ ‫ב‪ .‬חינוך לפי דרכו‪ ,‬לפי הכשרונות והנטיות שמתגלים בבן‪.‬‬ ‫שלם עם אלוקיו בלבד‪ ,‬לא להתחשב מה יאמרו הבריות‪ .‬לא‬ ‫האב צריך לחנך את בנו על פי מידותיו ותכונותיו כפי יכולותיו‪,‬‬ ‫להפיק רצונו של מאן דהו‪ ,‬לא רווח מדומה ולא אמיתי‪ .‬כל‬ ‫דברים אלו מתגלים בעיקר בזמן התבגרותו‪ ,‬אלו השנים בהם‬ ‫שאיפה לרווח תביא את הרב להסב תמיד את פניו אחורנית‪...‬‬ ‫(מעשה חייא)‬ ‫מוטל על האב לכוון ולהדריך את בנו‪.‬‬ ‫(עפ"י מאמרו של הג"ר זליג פריבלסקי)‬ ‫יהודית ושומרת שבת‪ .‬כשהיה נכנס לביתם היה שומע‬ ‫"למען אשר יצוה ‪ ------‬ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל"‪.‬‬ ‫שהשפחה הזאת מבקשת מגבירתה שתשחרר אותה ותמיד‬ ‫כעשור שנים לפני מלחמת העולם השניה היגרו בני משפחת‬ ‫חמותו השיבה לה שאינה רוצה לפטור ולשחרר אותה בחייה‪.‬‬ ‫יעלען למלבורן‪ ,‬אוסטרליה‪ .‬בשנת תש"א הגיע רבי דב סילבר‬ ‫אח היה לדונה טיסטלי‪ ,‬סוחר בליסבון שהיה קונה עבדים‬ ‫למלבורן והתמנה למנהל תלמוד התורה "השכלה תלמוד‬ ‫ושפחות מסוחרי האיים מארץ מרחק ומחליפם בסחורה‪.‬‬ ‫תורה"‪ .‬הרב סילבר עשה מהפך בתלמוד תורה‪ .‬בין השאר יזם‬ ‫לפעמים היו לו ארבעים עבדים ושפחות‪ .‬ויהי היום‪ ,‬נתן‬ ‫רעיון שבוגרי תלמוד התורה ימשיכו ללמוד בישיבת טלז‪,‬‬ ‫לאחותו את השפחה הזו ותקרא את שמה שמחה‪.‬‬ ‫שנוסדה מחדש בעיר קליבלנד‪ ,‬במדינת אוהיו בארה"ב‪.‬‬ ‫מקץ שלושים שנה חיתנה דונה את בתה‪ ,‬הלכה הבת לבית‬ ‫בשנת תש"ו ‪ -‬הוצע למשפחת יעלען שבנם‪ ,‬שמואל יסע‬ ‫הטבילה‪ .‬גם זאת השפחה רצתה ללכת לטבול כדי להיות‬ ‫ללמוד בישיבת טלז‪ ,‬ההוצאות היו נדבת תורמים‪ .‬האב ששמח‬ ‫יהודיה‪ ,‬והלכה עימה וטבלה‪ .‬גבירתה לא היתה במעמד‬ ‫שבנו ילך לישיבה‪ ,‬עשה מסיבה באולם עם אורחים רבים‪,‬‬ ‫הטבילה‪ ,‬אך ידעה על כך‪.‬‬ ‫רבנים ודרשות‪ ,‬לרגל האירוע המרגש‪ .‬האב אמר לבנו שעיקר‬ ‫הזקנה דינה קונפרנדה העידה שהיא זוכרת שהשפחה טבלה‬ ‫מטרתו במסיבה זו לעשות חשק אצל עוד הורים‪ ,‬שירצו גם הם‬ ‫על ידה כהוגן וכשורה‪ .‬אך ציינה שלא היו עדים במעמד‬ ‫לשלוח את בניהם לישיבה‪.‬‬ ‫הטבילה הזו ולא אמרה שהיא טובלת על מנת לקבל מצוות‪.‬‬ ‫אחד המשתתפים במסיבה‪ ,‬בשם הירשפלד התלהב מהענין‬ ‫אחר אלו הדברים לקח את השפחה הזו יהודי ספרדי שהיה דר‬ ‫ואמר לאשתו שאם יוולד להם ילד‪ ,‬הוא גם ישלח אותו לישיבה‪.‬‬ ‫פה בסלוניקי‪ ,‬שמו אברהם‪ ,‬ותהר ותלד לו בן‪ ,‬וזה אברהם‬ ‫עברו שנים‪ ,‬נולדו להם בן ובת‪ .‬האב נפטר והאלמנה קיימה רצון‬ ‫הכניסו לברית מילה ויקרא שמו לוי‪ ,‬ושמענו שהוא דר בארץ‬ ‫בעלה‪ .‬בנם‪ ,‬ברוך נסע לישיבת טלז‪ .‬שם עלה ונתעלה‪ ,‬צמח‬ ‫תוגרמה והוא בן כ"ה שנים לערך‪.‬‬ ‫לאילן גדול והרי הוא היום הגאון רבי ברוך הירשפלד‪ ,‬פוסק‬ ‫ולאברהם הזה היתה עוד אישה יהודיה ותלד לו בן‪ ,‬ויקרא את‬ ‫קהילת קליבלנד‪ ,‬מגדולי תלמידי החכמים בדור!‬ ‫שמו גם כן לוי‪...‬‬ ‫("נר לשולחן שבת" יש"כ לידידי הג"ר מ"ש)‬ ‫לוי זה שבק חיים ללא בנים‪ .‬עתה מסתפקת אלמנתו‪ ,‬אם היא‬ ‫זקוקה ליבום ללוי בן השפחה הזו‪ .‬מה דינו‪ ,‬הרי אמו לא‬ ‫נשתחררה ולא קיבלה עליה דת יהודית בפני בית דין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"וירץ לקראתם מפתח האהל ‪ - "...‬הכנסת אורחים ‪ -‬חינוך לחסד!‬ ‫עוד היא שואלת‪ ,‬שנודיע לה באם יארע שלא תקבל חליצה‬ ‫סיפרה הרבנית פינסקי‪ ,‬בתו של הגאון הצדיק רבי אליהו לאפיאן‪:‬‬ ‫מבן השפחה הזו‪ .‬האם יש לו זכות בנכסיה וכתובתה‪ ,‬או לא‬ ‫"בלילה הלכנו לישון בבית במקום מסויים‪ ,‬אך לא ידענו היכן‬ ‫ירש בן האמה הזאת‪ ,‬הרי אמו שפחה וולדה כמותה‪.‬‬ ‫נקום בבוקר‪ ...‬ומדוע? הכנסת האורחים בביתנו היתה לשם‬ ‫מהר"א ששון השיב באריכות‪ ,‬נביא מעט במעט מדבריו‪:‬‬ ‫דבר‪ .‬אמי היתה בעלת חסד מופלאה‪ ,‬בקלם היא בישלה את‬ ‫זאת הכושית אינה יהודיה‪ ,‬כיון שלא נשתחררה ולא טבלה‬ ‫האוכל לכל בני הישיבה ואחר כך בישלה את צרכי העניים‪.‬‬ ‫בפני בית דין או בפני גבירתה‪ ,‬ודאי שהבן אינו יהודי והינו בן‬ ‫בתחילת הלילה נלקחה ממני הכרית‪ .‬אחר כך העבירו אותי‬ ‫שפחה הגונה‪.‬‬ ‫לישון עם אחותי באותה מיטה‪ .‬אחר כך כשנזקקו גם למיטה‬ ‫מה שראינו שהיא נוהגת דרכי ישראל‪ ,‬אין זו סיבה להכשירם‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬שלחו את שנינו לישון על הארץ במקום אחר‪ .‬לפעמים‬ ‫רק בגויה‪ ,‬שכיון שראינוה נוהגת דרכי ישראל יש סיבה לומר‬ ‫(ר' אל'ה)‬ ‫בחדר האמבטיה‪ ...‬כך היה באופן קבוע!"‬ ‫שהיא גיורת וטבלה לשם גירות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫(שו"ת "תורת אמת" כ"ח עיי"ש)‬ ‫‪‬‬ ‫פעמים נקרא‪" :‬ישמעאל" ‪" -‬נער" ‪" -‬בן האמה"‬ ‫האיש שידע את סוד החינוך!‬ ‫‪‬‬ ‫אברהם אבינו היה מזכה הרבים של דורו ואפילו שלא נשאר‬ ‫מהגיורים שגייר‪ ,‬מכל מקום נחשב מזכה הרבים של דורו!‬ ‫מעשה ביהודי בעת השמד בפורטוגל שנאנס והמיר דתו‪ ,‬והלך‬ ‫לפלנדריה ולקח אישה מבנות הארץ וילדה לו בן‪ .‬היא לא‬ ‫תמיהה גדולה היא‪ ,‬איך יכול להיות שלא נשאר ממה שאברהם‬ ‫רצתה להתגייר‪ ,‬אלא לישב בתוך עמה ומולדתה‪ .‬הוא ברח‬ ‫גייר לדורות הבאים?!‬ ‫ממלכות הרשע ובא לתוגרמה‪-‬טורקיה יחד עם בנו וגייר אותו‪.‬‬ ‫השיב מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן‪ :‬הגרים בעצמם למדו‬ ‫ונשא אותו יהודי אישה אחת מבנות ישראל הכשרות בחופה‬ ‫וקיימו מצוות‪ ,‬אבל לא ידעו את "סוד החינוך" ‪ -‬להנחיל‬ ‫וקידושין וילדה לו בנים ובנות‪ .‬גם בן הנכרית שהתגייר נשא‬ ‫לילדיהם‪ ,‬להעביר לדור הבא ‪ -‬רק אברהם אבינו ידע זאת‪ ,‬כפי‬ ‫אישה יהודיה וילדה לו בנות‪ .‬אחר זה מתו שניהם‪ ,‬האב והבן‪.‬‬ ‫שכתוב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"‪.‬‬ ‫(עפ"י "מזקנים אתבונן" ‪ -‬עניני חינוך מתוך "ימלא פי תהלתך" עניני ציבור)‬ ‫עתה‪ ,‬בחלוקת הירושה באו בנות הבן ורוצות חלק בירושה‪.‬‬ ‫השיב מהר"י בירב‪ :‬הבן שילדה לו הנכרית הוא גוי גמור‪ ,‬אין לו‬ ‫קורבה עם אביו שהולידו ולא עם בני אביו‪ ,‬אין לו יחוס אל אביו‬ ‫‪‬‬ ‫כמובא ש"אין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה" (קידושין סח‪.):‬‬ ‫"ויקרא שם בשם ה' קל עולם"‪( .‬כ"א ל"ג)‬ ‫אין לו חלק ונחלה עימהם‪ .‬הוא כיון שנתגייר נחשב גר גמור‪.‬‬ ‫אברהם פירסם בעולם את מציאות ה'‪ ,‬השגחתו ואחדותו‪ .‬אלא‬ ‫(שו"ת מהר"י בירב ל"ט)‬ ‫והוא דין פשוט לכל‪ ,‬אין פוצה ומצפצף‪.‬‬ ‫שכאשר אברהם ימות עתיד להשכח כל מה שלימד בעולם‪,‬‬ ‫כפי שמובא במדרש ש"הנפש אשר עשו בחרן" חזרו לסורן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אכן‪ ,‬כאשר נולד יצחק תתקיים בו הבטחת ה' "והקימותי להיות‬ ‫לך לאלקים ולזרעך אחריך ‪ -‬המיוחס אחריך" יצחק ינחיל‬ ‫"הסכמי אברהם"‪ ------‬מרן ה"אור שמח" גילה מה‬ ‫מביא את השונאים שלנו לעשות איתנו הסכמי שלום!‬ ‫בעולם את הדעות האמיתיות ויפרסם אלקותו‪ ,‬לכן אמר שהוא‬ ‫אברהם היה נעלה בהצלחתו ברצות ד' דרכיו‪ ,‬וחסדו היה גדול‬ ‫("משך חכמה" כ"א ל"ג)‬ ‫עכשיו "קל לעולם" לדור דור!‬ ‫‪‬‬ ‫לרחוק ולקרוב בלי גבול‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כאשר שכניו‪ ,‬אבימלך ופיכל ראו אכזריות כזו גדולה‬ ‫מאברהם‪ ,‬לשלוח את הגר שוכבת חיקו עם בנו הבכור אל‬ ‫"גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני"‪.‬‬ ‫המדבר עם חמת מים ולחם ותו לא‪ .‬אז פחדו ממנו‪ ,‬אולי בחרות‬ ‫אפו בם ינקום נקמתו‪ ,‬לכן עשו עצות בנפשם להקדים רפואה‬ ‫מעשה בשפחה ושמה שמחה ואברהם מסלוניקי‬ ‫ולכרות עימו ברית! זה שאמר "ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך‬ ‫העיד רבי אברהם ארואי‪ :‬שפחה כושית היתה לדונה טיסטלי‪,‬‬ ‫("משך חכמה" כ"א כ"ב)‬ ‫ופיכל שר צבאו אל אברהם"‪.‬‬ ‫חמותו בסלוניקי‪ .‬אותה שפחה היתה מדקדקת במצוות‪-‬דת‬