נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — וירא (2026-10-26)

בכל עניני העלון
נתנאל רוזנבליט
לע"נ 0556764501
מרת נחמה ב"ר דב בער ע"ה ner4499@gmail.com
כ"ה חשון תשמ"ו
פרשת וירא ©
גליון 954תשפ"ז
את שתי הנקודות הללו רואים אנו בפרשת השבוע ,מלאכים " ואברהם ושרה זקנים באים בימים -למען אשר יצוה את בניו".
שנראים ערבים ,זו שליחותם באותה עת ,כל מלאך ותפקידו. שני פסוקים אלו מתחברים
("נר") הם מזהירים את לוט ומשפחתו לא להסתובב אחורה. הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי:
" שמעתי ממרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר באופן אישי "
חז"ל דרשו על הפסוק "ולערב אל תנח ידך" שיעמיד תלמידים
אם דומה הרב למלאך :לפני מתן תורה הוצרכו ישראל בזקנותו( .יבמות סב ):נשאלת השאלה ,למה צריך פסוק לזה ,הלא
למלאכים שירפאו אותם ,כפי שמצינו בפרשת השבוע ,כפי דבר פשוט הוא?!
שמצינו שקודם מתן תורה ירדו המלאכים אצל ישראל וריפאו מפני שאמרו חז"ל (סנהדרין לו ):שזקן פסול לשבת בסנהדרין,
אותם( .במדב"ר ז' א') אבל אחר מתן תורה התורה והמצוות בגלל ששכח מה זה צער גידול בנים .אם כן היתה מחשבה
מרפאים " -חש בכל גופו יעסוק בתורה"( .עירובין נד ).כל מצוה שזקן גם אינו מוכשר ללמד תלמידים ,כי לימוד תורה צריך
בכוחה למנוע מחלה ,רמ"ח עשין ושס"ה לאוים כנגד אברי שיהיה מתוך אהבה "כרחמי אב" ,כמו שנאמר "ושננתם לבניך
("נר לשולחן שבת") הגוף -הנה לנו הדמיון בין רב למלאך. אלו התלמידים" .לכן צריך פסוק מיוחד "ולערב אל תנח ידך",
(מעשה חייא) להודיענו ,שזו סגולתו ללמד תלמידים.
הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ תירץ על שאלה זו :כמו שמלאך
אין לו כוונה לתועלת עצמו וכל תכליתו לקיום רצון ה' ,כך גם
הרב צריך שכל כוונתו תהיה להצלחת תלמידיו ,למסירת "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיו ואם אינו דומה
התורה! (כנס חינוך תשע"א -קונטרס "תפארת בחורים" תמוז תשפ"ג עיי"ש בארוכה) (רבי יוחנן מו"ק יז .חגיגה טו :מלאכי ב' ז') לא יבקשו".
מאמר זה צריך הבנה ,וכי רב-מחנך יכול להגיע לדרגת
מלאך?! האם זה בכלל יתכן?! מה שייך להשוות ביניהם?!
נביא שתי תשובות בדבר ,אותן למדנו מתוך פירושים שנתנו
" ואברהם ושרה זקנים באים בימים -למען אשר יצוה את בניו". גדולי ישראל למאמר זה .שתיהן נמצאות בתוך פרשת וירא.
"אל הנער -זה ישמעאל לחנכו במצות". המהרי"ל בלוך שאל והשיב בטוב טעם .דומה למלאך-לאיזה
"ותרא שרה את בן הגר המצרית ...מצחק". מלאך? הלא יש מליוני מלאכים וכי המלאכים דומים זה לזה?
"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" -נחלקו תנאים אלא שיש למלאכים תכונה יסודית משותפת ובתכונה זו על
באלו גילאים חלה חובת חינוך לנער :שש עשרה עד עשרים ושתיים, הרב להתדמות אליהם .המלאך מתייחד במעלה מיוחדת,
(משלי כ"ב ו' קידושין ל). או שמונה עשרה עד עשרים וארבע. בשליחותו הוא שלם ,הוא אינו "חצוי" עושה ואינו עושה ,אין
ותמוה ,הרי דבר ברור וידוע לכל שחינוך חייב להתחיל כבר מגיל אצלו פה ולב ,אלא עשייתו שלימה ,כל מלאך ותפקידו .גם
ילדות?! המחנך אין לו אלא שליחותו ,מופקע מכל חשבונות אחרים.
ביאר הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר :יש שתי בחינות בחינוך הבנים. נוסף לכך וכהמשך טבעי :במלאכים נאמר "לא יסבו בלכתן"
א .על האב לחנך את בנו מילדות ,לתת לו את דרך החיים המלאך לעולם אינו מחזיר פניו אחורנית כדי לראות מה
בלימוד התורה ,ביראת ה' ,בהתנהגות. אומרים עליו ,להסתכל אם הוא נשא חן בעיני מישהו ,אין עליו
אלא מצות בוראו ואפס זולתו .גם הרב-המחנך מחוייב להיות
ב .חינוך לפי דרכו ,לפי הכשרונות והנטיות שמתגלים בבן. שלם עם אלוקיו בלבד ,לא להתחשב מה יאמרו הבריות .לא
האב צריך לחנך את בנו על פי מידותיו ותכונותיו כפי יכולותיו, להפיק רצונו של מאן דהו ,לא רווח מדומה ולא אמיתי .כל
דברים אלו מתגלים בעיקר בזמן התבגרותו ,אלו השנים בהם שאיפה לרווח תביא את הרב להסב תמיד את פניו אחורנית...
(מעשה חייא) מוטל על האב לכוון ולהדריך את בנו. (עפ"י מאמרו של הג"ר זליג פריבלסקי)
יהודית ושומרת שבת .כשהיה נכנס לביתם היה שומע "למען אשר יצוה ------ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל".
שהשפחה הזאת מבקשת מגבירתה שתשחרר אותה ותמיד כעשור שנים לפני מלחמת העולם השניה היגרו בני משפחת
חמותו השיבה לה שאינה רוצה לפטור ולשחרר אותה בחייה. יעלען למלבורן ,אוסטרליה .בשנת תש"א הגיע רבי דב סילבר
אח היה לדונה טיסטלי ,סוחר בליסבון שהיה קונה עבדים למלבורן והתמנה למנהל תלמוד התורה "השכלה תלמוד
ושפחות מסוחרי האיים מארץ מרחק ומחליפם בסחורה. תורה" .הרב סילבר עשה מהפך בתלמוד תורה .בין השאר יזם
לפעמים היו לו ארבעים עבדים ושפחות .ויהי היום ,נתן רעיון שבוגרי תלמוד התורה ימשיכו ללמוד בישיבת טלז,
לאחותו את השפחה הזו ותקרא את שמה שמחה. שנוסדה מחדש בעיר קליבלנד ,במדינת אוהיו בארה"ב.
מקץ שלושים שנה חיתנה דונה את בתה ,הלכה הבת לבית בשנת תש"ו -הוצע למשפחת יעלען שבנם ,שמואל יסע
הטבילה .גם זאת השפחה רצתה ללכת לטבול כדי להיות ללמוד בישיבת טלז ,ההוצאות היו נדבת תורמים .האב ששמח
יהודיה ,והלכה עימה וטבלה .גבירתה לא היתה במעמד שבנו ילך לישיבה ,עשה מסיבה באולם עם אורחים רבים,
הטבילה ,אך ידעה על כך. רבנים ודרשות ,לרגל האירוע המרגש .האב אמר לבנו שעיקר
הזקנה דינה קונפרנדה העידה שהיא זוכרת שהשפחה טבלה מטרתו במסיבה זו לעשות חשק אצל עוד הורים ,שירצו גם הם
על ידה כהוגן וכשורה .אך ציינה שלא היו עדים במעמד לשלוח את בניהם לישיבה.
הטבילה הזו ולא אמרה שהיא טובלת על מנת לקבל מצוות. אחד המשתתפים במסיבה ,בשם הירשפלד התלהב מהענין
אחר אלו הדברים לקח את השפחה הזו יהודי ספרדי שהיה דר ואמר לאשתו שאם יוולד להם ילד ,הוא גם ישלח אותו לישיבה.
פה בסלוניקי ,שמו אברהם ,ותהר ותלד לו בן ,וזה אברהם עברו שנים ,נולדו להם בן ובת .האב נפטר והאלמנה קיימה רצון
הכניסו לברית מילה ויקרא שמו לוי ,ושמענו שהוא דר בארץ בעלה .בנם ,ברוך נסע לישיבת טלז .שם עלה ונתעלה ,צמח
תוגרמה והוא בן כ"ה שנים לערך. לאילן גדול והרי הוא היום הגאון רבי ברוך הירשפלד ,פוסק
ולאברהם הזה היתה עוד אישה יהודיה ותלד לו בן ,ויקרא את קהילת קליבלנד ,מגדולי תלמידי החכמים בדור!
שמו גם כן לוי... ("נר לשולחן שבת" יש"כ לידידי הג"ר מ"ש)
לוי זה שבק חיים ללא בנים .עתה מסתפקת אלמנתו ,אם היא
זקוקה ליבום ללוי בן השפחה הזו .מה דינו ,הרי אמו לא
נשתחררה ולא קיבלה עליה דת יהודית בפני בית דין.
"וירץ לקראתם מפתח האהל - "...הכנסת אורחים -חינוך לחסד!
עוד היא שואלת ,שנודיע לה באם יארע שלא תקבל חליצה סיפרה הרבנית פינסקי ,בתו של הגאון הצדיק רבי אליהו לאפיאן:
מבן השפחה הזו .האם יש לו זכות בנכסיה וכתובתה ,או לא "בלילה הלכנו לישון בבית במקום מסויים ,אך לא ידענו היכן
ירש בן האמה הזאת ,הרי אמו שפחה וולדה כמותה. נקום בבוקר ...ומדוע? הכנסת האורחים בביתנו היתה לשם
מהר"א ששון השיב באריכות ,נביא מעט במעט מדבריו: דבר .אמי היתה בעלת חסד מופלאה ,בקלם היא בישלה את
זאת הכושית אינה יהודיה ,כיון שלא נשתחררה ולא טבלה האוכל לכל בני הישיבה ואחר כך בישלה את צרכי העניים.
בפני בית דין או בפני גבירתה ,ודאי שהבן אינו יהודי והינו בן בתחילת הלילה נלקחה ממני הכרית .אחר כך העבירו אותי
שפחה הגונה. לישון עם אחותי באותה מיטה .אחר כך כשנזקקו גם למיטה
מה שראינו שהיא נוהגת דרכי ישראל ,אין זו סיבה להכשירם. זו ,שלחו את שנינו לישון על הארץ במקום אחר .לפעמים
רק בגויה ,שכיון שראינוה נוהגת דרכי ישראל יש סיבה לומר (ר' אל'ה) בחדר האמבטיה ...כך היה באופן קבוע!"
שהיא גיורת וטבלה לשם גירות.
(שו"ת "תורת אמת" כ"ח עיי"ש)
פעמים נקרא" :ישמעאל" " -נער" " -בן האמה" האיש שידע את סוד החינוך!
אברהם אבינו היה מזכה הרבים של דורו ואפילו שלא נשאר
מהגיורים שגייר ,מכל מקום נחשב מזכה הרבים של דורו!
מעשה ביהודי בעת השמד בפורטוגל שנאנס והמיר דתו ,והלך
לפלנדריה ולקח אישה מבנות הארץ וילדה לו בן .היא לא תמיהה גדולה היא ,איך יכול להיות שלא נשאר ממה שאברהם
רצתה להתגייר ,אלא לישב בתוך עמה ומולדתה .הוא ברח גייר לדורות הבאים?!
ממלכות הרשע ובא לתוגרמה-טורקיה יחד עם בנו וגייר אותו. השיב מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן :הגרים בעצמם למדו
ונשא אותו יהודי אישה אחת מבנות ישראל הכשרות בחופה וקיימו מצוות ,אבל לא ידעו את "סוד החינוך" -להנחיל
וקידושין וילדה לו בנים ובנות .גם בן הנכרית שהתגייר נשא לילדיהם ,להעביר לדור הבא -רק אברהם אבינו ידע זאת ,כפי
אישה יהודיה וילדה לו בנות .אחר זה מתו שניהם ,האב והבן. שכתוב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו".
(עפ"י "מזקנים אתבונן" -עניני חינוך מתוך "ימלא פי תהלתך" עניני ציבור)
עתה ,בחלוקת הירושה באו בנות הבן ורוצות חלק בירושה.
השיב מהר"י בירב :הבן שילדה לו הנכרית הוא גוי גמור ,אין לו
קורבה עם אביו שהולידו ולא עם בני אביו ,אין לו יחוס אל אביו
כמובא ש"אין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה" (קידושין סח.): "ויקרא שם בשם ה' קל עולם"( .כ"א ל"ג)
אין לו חלק ונחלה עימהם .הוא כיון שנתגייר נחשב גר גמור. אברהם פירסם בעולם את מציאות ה' ,השגחתו ואחדותו .אלא
(שו"ת מהר"י בירב ל"ט) והוא דין פשוט לכל ,אין פוצה ומצפצף. שכאשר אברהם ימות עתיד להשכח כל מה שלימד בעולם,
כפי שמובא במדרש ש"הנפש אשר עשו בחרן" חזרו לסורן.
אכן ,כאשר נולד יצחק תתקיים בו הבטחת ה' "והקימותי להיות
לך לאלקים ולזרעך אחריך -המיוחס אחריך" יצחק ינחיל
"הסכמי אברהם" ------מרן ה"אור שמח" גילה מה
מביא את השונאים שלנו לעשות איתנו הסכמי שלום! בעולם את הדעות האמיתיות ויפרסם אלקותו ,לכן אמר שהוא
אברהם היה נעלה בהצלחתו ברצות ד' דרכיו ,וחסדו היה גדול ("משך חכמה" כ"א ל"ג) עכשיו "קל לעולם" לדור דור!
לרחוק ולקרוב בלי גבול.
אמנם ,כאשר שכניו ,אבימלך ופיכל ראו אכזריות כזו גדולה
מאברהם ,לשלוח את הגר שוכבת חיקו עם בנו הבכור אל "גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני".
המדבר עם חמת מים ולחם ותו לא .אז פחדו ממנו ,אולי בחרות
אפו בם ינקום נקמתו ,לכן עשו עצות בנפשם להקדים רפואה מעשה בשפחה ושמה שמחה ואברהם מסלוניקי
ולכרות עימו ברית! זה שאמר "ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך העיד רבי אברהם ארואי :שפחה כושית היתה לדונה טיסטלי,
("משך חכמה" כ"א כ"ב) ופיכל שר צבאו אל אברהם". חמותו בסלוניקי .אותה שפחה היתה מדקדקת במצוות-דת
