אלשיך · Alshich — וירא (2026-10-26)

המזבח ,שהוא ממעל לעצים ,ולא (רק) על (ג) וגם מה ענין אומרו אחר? והראוי * קצורי * באורי * לקוטי *
יאמר והנה איל נאחז וכו'? אשר מתחת לעצים.
האלשיך הק'
והטיב אשר דבר באומרו ,ממעל ולא 'על (ד) ועוד מה יתן ומה יוסיף כי נדע אם
העצים' ,לרמוז על מה שהוא ממעל ברחוק היה נאחז בסבך?
פ' וירא
~ ~ ~
(ה) וגם שהיה בקרניו? שהוא העליון. עקידת יצחק היה בעיקר במזבח הר
~ ~ ~ המוריה של מעלה
(ו) ועוד למה עשה ה' ככה להביא ~ ~ ~
(ביאר ספה"ק אור המאיר) איתא תמורה תחת יצחק מה צורך אל תמורתו?
פכ"ב :ט :ויבאו אל המקום אשר אמר לו באלשיך על פסוק ,וישם אותו על המזבח
הא-להים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך ממעל לעצים ,ותוכן הדברים ,מזבח תחתון (ז) ועוד למה בראו בין השמשות של
את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו היה באמת גשמי מעצים הגשמיים ,אמנם ערב שבת של בריאה ולא בראו שנה או
עיקר מחשבתו של אברהם עליו השלום ,שנתים קודם לעקידה? על המזבח ממעל לעצים:
הנה אחר אומרו ,ויערוך את העצים לעשות בתחתון ,ולרמוז בעליון ,מזבח והנה לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל,
והוא: שהוא על המזבח ,אם כן ,היה די יאמר ,העליון ,רוחניות אור בהיר הוא,
'וישב אותו ממעל לעצים' ,וידוע כי על וזהו ,וישם אותו על המזבח ,העליון שהוא אותו איל שנברא בין השמשות לא היה
המזבח היה ,ואם כן ,אומרו על המזבח הוא רוחני אשר ממעל לעצים ,היינו למזבח בו דבר לבטלה,
העצים התחתון שהוא גשמי (עכל"ק גידיו הן עשר מיתרי נבלו של דוד. מיותר!
עורו עור אזור במתניו של אליהו. אך ,לזה נזכיר מאמרם ז"ל ,באומרם ,ספה"ק אור המאיר)
~ ~ ~
קרניו :של שמאל ,במתן תורה, ממעל לעצים ,מכוון כנגד כסא הכבוד,
של ימין ,והיה ביום ההוא יתקע בשופר אילו של יצחק היה בחי' מלאך. כד"א 'שרפים עומדים ממעל לו'.
גדול ,ע"כ. היה לו נשמה של שבת והוא ,כי הוקשה למו ,שהיה לו לומר' ,על
(ח) והלא יראו דברים תמוהים :מי נתן שנברא אז בבין השמשות. העצים'!
לדוד ,גידי אילו של יצחק? (היינו מה כל חטאי בנ"י ,הנשרשים בחטא עץ הדעת
תיקונם בכל הדורות הנם תלויים באיל זו אך ,היה לגזרה שוה.
הקשר ביניהם)
~ ~ ~
ועל דרך זה יתכן ,במה שידענו -
(ט) והעור לאליהו? והזכרנוהו למעלה -כי המקריב במזבח של
(י) ולמה שם אותו במתניו? מטה ,כאילו מקריב במזבח של בית פכ"ב :יב-יג :ויאמר אל תשלח ידך אל הנער
ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא המקדש של מעלה ,כי נגדו הוא.
(י"א) ולמה אזר עצמו בו הוא יותר אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך
מזולתו? וזה יאמר ,הנה ,ויבן שם אברהם את ממני :וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל
(י"ב) וגם דוד ,למה נתייחדו לו גידיו אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח המזבח ,שם ,על ההר.
מלזולתו? אך דע איפה ,כי כאשר שם אותו ,לא את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו:
(י"ג) וכן שתי קרניו ,היתכן כי קרן מתן ~ ~ ~ בלבד על מזבח זה ,הושם ,כי-אם ,על אותו
תורה ושופר גדול יהיו של איל? והלא המזבח אשר הוא ממעל לעצים ,הוא (א) אל תשלח ידך כו' ואל תעש כו' כי
אמרו רבותינו ז"ל ויהי קול השופר הולך המזבח שבמקדש של מעלה ,ולא בלבד על הנה מלת הנער ומלת לו מיותר!
וחזק קולו של הקב"ה אינו כקולו של בשר המזבח שתחת לעצים.
(ב) ראוי לשום לב מה ראה אברהם
ודם שהולך ונחלש ,כי-אם הולך וחזק :הנה ובזה (השתא דאתית להודעת חז"ל ,לדעת שחפץ ה' היה להמיר את יצחק
כי קול שופר מתן תורה הוא קולו של אשר שם אותו על המזבח שלמעלה ,אז) באיל ,שנשא עיניו ויראהו ויקחהו לעולה
הקב"ה ,ואיך יעלה על לב יותן קולו יתברך מבלי הגזרה שוה (גם כן) יאמר הענין תחת בנו?
תוך שופר של איל? (ואפשר לפרש) כפשוטו ,כי שם אותו על
1
אך כאשר עלה במחשבה להשאירו והוא כי ל'מה שעל ידי קלקול אדם (י"ד) ועוד כי אחר שמימינו אש דת למו,
לאביו ,הוצרך להשאיר תמורתו איל ואשתו מצא מקום היצר הרע לשלוט גם השופר יהיה קרן של ימין לא של
לעולה ,למען ישאר דבר מסויים להיות
בעולם בכח אמיץ והנה על כן בכל שמאל?
תמיד נגד המנגדים על ישראל ,כאילו
העשרים דור שמאדם ועד אברהם היו כל (ט"ו) וגם נדקדק בלשונו שלא אמר אילו
רואים אפרו של יצחק( :ובזה נתיישב
הדורות מכעיסין ובאין ,כי על כן לא יצא של יצחק לא היה בו דבר לבטלה ,אלא
זרע ישראל כי-אם מאז והלאה .ועדיין כל קושיא ו :למה עשה ה' ככה להביא איל שנברא בין השמשות!
זה איננו שוה נגד היצר הרע שלא תשש תמורה תחת יצחק? מה צורך אל
כחו מאז ועודנו מחזיק בטומאתו דור דור .תמורתו?) (ט"ז) הנה הקריב את האיל תחת מה
שנצטווה להקריב את בנו ,אבל מה
והנה עדיין אפשר לומר יהי נא איל אחר והנה תקון קלקול אדם איננו עד לעתיד שאמר לעולה תחת בנו משמע אשר האיל
נולד סמוך לעקידה .על כן אמר שהיה בין לבא ,ואיך יבא התקון לידי גמר אם עד מבהמת שדה יש לו שווי בצד מה ליצחק
השמשות למען יוכן לתקן על ידו שלשה עבור הזמן הרב שמאדם ועד ימות משיחנו אבינו ע"ה והוא פלאי!
דברים. ירבו לפשוע ,וכאדם יעברו ברית ,וישוב
~ ~ ~
אחד בגידיו הרע אל קלקולו הראשון ואיך יתוקן:
ואחד בעורו תיקון כל הרע ,שהוא מחטא עץ הדעת על כן הוצרך יעקוד אברהם את יצחק
ואחד בשני קרניו כל אחד בזמן המיוחד לא יתקיים אלא לאט לאט עד לעתיד למען תהיה עקידתו זכרון לבני ישראל
לו:
לבא .וכיון שהוא זמן רב ,לעת עתה ביום סליחה ,כי אז היתה עקידתו ,כמו
אפשר שיקלקלו כל כך וימנעו תיקון שאמרו ז"ל .ועל ידי כן ימשך שהעולם והנה לבא אל הביאור נקדים שלש
הקדמות :ראשונה ,כי הנה פגימות אשר השלם ,לכן צריך כח קדושה להיות יהיה הולך ונתקן עד הסוף.
והוא מאמרם ז"ל שאמר אברהם יהי נפגם העולם יוכללו בשלשה תחת שלשת מגן ומושיע לבני ישראל לחזק
קדושתם ,ולהכניע רעתם ,ולמחול רצון שכל מה שמסתבכים ישראל גופי עבירות,
חטאותם ,עד תיקון השלם ,והוא זכות
בעבירות כל השנה תזכור להם עקידת אחד כי מלבד המות נתקללו אדם עקידת יצחק
ואשתו עשרה קללות ,כמו שאמרו בספר יצחק וכו'. ~ ~ ~
הזוהר שעל כן לעומתן נתברך יעקב עשרה ~ ~ ~
ברכות .והוא כי מין היה או למאן דאמר אמנם כל כוונת רבותינו ז"ל הוא להשיב
כל תיקון הנ"ל של עקידת יצחק הוא כופר בעיקר היה ,ובחינותיו יתברך הם על מה שהקשינו:
רק באם היה עקידתו יוצאה מכח אל עשרה כנודע ליודעי חן. (ז) למה בראו יתברך בין השמשות?
הפועל.
שנית להיותו משוך בערלתו ,כי מזה אבל כיון שרצונו ית' להשאירו לאביו, * ולא שנה או שתים קודם לעקידה!
נמשך שטוף זמה ליוצאי ירכו ,ומזה יצאו הוצרך תמורתו ,והוא האיל שנברא * או ,יצוה על אברהם יקח שה מהעדר
קלקולי המשפחות עד יבא מלאך הברית ביום חטא עץ הדעת 'רפואה למכה', שלו!
הוא אליהו להשיב לב אבות על בנים וכו' בין השמשות של שבת בראשית,
ולטהר אותם כצרוף את הכסף. * או יקנה ממקום קרוב מזולתו ,ולא
וקיבל נשמת השבת. שיקריב מן הבא לידו בלא כסף ובלא
שלישית המות הזה לו ולזרעו לדורותם וע"י קדושתו זאת ,בפרטיות כל חלק מחיר!
שהיה זה על שאכל מן העץ ההוא .כי גם וחלק מן האיל ,מתקן כל חלק וחלק
לכל הסברות לא יבצר שהיתה גם אכילה מן הרע שנעשה ע"י חטא עץ הדעת. על כן היחל ואמר איל שנברא בין
ממש .כמו שאמרו ז"ל כי כל הבעלי חיים ~ ~ ~
השמשות ,תדע מה יתרון היה לו -מה
והנה אם היתה עקידתו יוצאה אל הפועל אכלו ומתים זולת החול (שם עוף) וחי שאין כן אם היה נברא ממקום אחר בזמן
-היו נתקנים על ידה כל יתר הדברים לעולם שנאמר וכחול ארבה ימים: אחר -הלא הוא כי לא היה בו דבר לבטלה,
כי בהבראו בזמן ההוא היה לו איכות אל
ועל כן יתכן שעל הראשונה ניטל זיוו הוא המסתעפים מחטאו. כל הכבוד ההוא.
2
הוא מקום לנשמות הצדיקים כמאמרם רוח חיים. זיו השכינה שכפר בה .כמאמרם ז"ל כי
אך פי הארץ היה מושכם מרחוק ובולעם ז"ל: בעצמו לקה בשלשה דברים שניטלו ממנו
כבלע פי איש בכורה בתאנה בראשיתה( .י"ז) ואיך שם ירעה איל מבהמות ארץ זיוו קומתו חייו.
ומה גם לרבותינו ז"ל שאמרו שאפילו אם בגוף ונפש? האם נמצא כזה למין האדם? ועל השנית ניטלה קומתו שהיה מגיע
אשת אחד מהם השאילה כברה לאשה בלעדי אשר נמנו שנכנסו חיים לגן עדן? השמימה ,כי השומר בריתו תוארו צדיק
שבקצה המחנה היה פי הארץ ממשיכו ואיך בהמת הבקעה בצלו תחיה? כדעת חכמי האמת והוא יסוד עולם .כך
אך אין ספק כי לא כיתר כל בהמה חיה אליו ובולעו. היה יסודו מגיע השמימה מקיים ומחבר
ועוף אשר על פני כל הארץ היה ,אשר השני עולמות ,ובמשוך ערלתו נגדעה וכן פי הבאר היה רוחני הולך עם ישראל
הוציאה האדמה ואשר שרצו המים בכל מסעיהם וממשיכים ממנו נהרות קומתו מהגיע איכותה השמימה.
הגשמיים ,היה האיל ההוא, ועל השלישי נעכר חומרו וניטלו חייו ,כי במשענותם .ושוטח לגוים האמוריים לפני
כי-אם גבוה מעל גבוה מאיכותן ,ומרוח בטלה תקנת השראת שכינה על האדם עד מחנה ישראל איברים איברים.
אשר נשב הוא יתברך על הארץ לתת ימות -מפאת זוהמת הנחש -וישוב בתחיה וכן פי האתון אינו כיתר אתונות ,כי-אם
לעולם חיות וקיום ,שהיה מהתפשטות בו כח רוחני על הבראה בין השמשות. זך ,על ידי טל אורות ,וחי לעולם:
וכן השני לוחות שהיו רוחניות באמת קדושת שבת ,היה רוח של האיל אשר לא עוד הקדמה שנית והיא מה שאמרו
וכמו שאמרו חכמינו ז"ל כי במתן תורה היו ככל נפש בהמה וחיה( :ובזה נתיישב רבותינו ז"ל כי לולי בא שבת סמוך לחטאו
כל אחד מעשרה הדברות הולך ונחקק על קושיא י"ג וי"ז( :י"ג) שתי קרניו ,היתכן של אדם היה מת ביומו אלא ששבת הגין
הלוח שנאמר קול ה' חוצב להבות אש ,כי קרן מתן תורה ,ושופר גדול יהיו של עליו .ועמד וזימר מזמור שיר ליום השבת:
איל? והלא אמרו רבותינו ז"ל ויהי קול הנה כי קראו אל הלוחות להבות אש. עוד הקדמה שלישית והיא כל מה
השופר הולך וחזק :קולו של הקב"ה,
אינו כקולו של בשר ודם שהולך ונחלש, שנברא בין השמשות איכותו רם ונשא וגם איך היו בידו יתברך בתת אותם ביד
משה אם גשם היו .אלא שאחרי כן מכל יצורי עולם,
כי-אם הולך וחזק :הנה כי קול שופר
מתן תורה הוא קולו של הקב"ה ,ואיך והוא מה שכתבנו למעלה בפסוק ויכלו הלבישם ה' ליתפש בידי בני אדם .וההיקש
יעלה על לב יותן קולו יתברך תוך שופר השמים וכו' ,כי עד בא שבת היה כל בכל שאר העשרה דברים...
של איל? העולם -שמים וארץ וכל צבאם -כגוף בלי והנה על דרך הזה יהיה ענין אילו של יצחק.
(י"ז) איך שם ירעה איל מבהמות ארץ נשמה .וכבא השבת באה רוח קדושה (ובזה נתיישב קושיא ז :למה בראו בין
בגוף ונפש? האם נמצא כזה למין האדם? לעולם ויהי כנופח בו נשמה .וכמו שכתבנו השמשות של ערב שבת של בריאה ולא
בלעדי אשר נמנו שנכנסו חיים לגן עדן? על פסוק וביום השביעי שבת וינפש ,כי בראו שנה או שנתים קודם לעקידה?
ואיך בהמת הבקעה בצלו תחיה?) וקושיא ט"ו :נדקדק בלשונו שלא אמר ניתן נפש לעולם.
אילו של יצחק לא היה בו דבר לבטלה ,ונבא אל הענין והוא כי זה דרכו יתברך כי ואם כן איפה אין ספק כי כל מה שנברא
בעת בא המכה מאז תצמח ישועת אלא איל שנברא בין השמשות!) בעת ההיא אינו מאיכות כל הנברא בעולם
שלא על חנם נחשב אפרו לפניו יתברך רפואתה (ובזה נתיישב באופן ב' קושיא עודנו מתייחס לגוף בלי נשמה ,לנברא
ז :למה בראו בין השמשות של ערב שבת כאפרו של יצחק עצמו, בעת שפע הנשמה .ועל כן כל העשרה
של בריאה ולא בראו שנה או שנתים דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות
והוא (אפרו) קיים עדיין. אינן כאיכות הדומים למו מהנברא תחלה:
קודם לעקידה?)
ולא על חנם חיה אלפים ומאת שנה מאז והוא,
והענין כי מאז קלקל אדם ,הציץ ופרח פי הארץ אינו כאשר כי יכרה איש בור או עד זמן העקידה,
קדושת שבת לתקן את אשר עותו.
כי יפתח איש בור ,כי יפול הנופל בתוכה כי וגם היה בגן עדן כל אותו הזמן תחת עץ
יעבור על פיו ,אך אם רחוק יהיה מפיו לא החיים שבתוך הגן כאשר נזכיר מאמרם ובמקום עצמו אשר קלקל ,שם בגן עדן
ימשיכנו פי הבור עדיו ויבלענו ,כי אין בו ז"ל בסמוך בס"ד .והנה תחת עץ החיים הצמיח ישועת תרופתו,
3
אמור לפני הקב"ה ויסיר ממנו יצר הרע, ששיבר השינה שהיא המיתה שג"כ בא כי מאז ברא איל אחד,
אמר להם אין זה עתה אלא לעתיד לבא. ע"י חטא עץ הדעת. ושם מתחת עץ החיים היה רועה,
וזה יאמר כי קרן החירות של מתן תורה ויש להוסיף :שזכה לגידי האיל ,שהם ומן המים שתחת עץ החיים היה שותה
היה של שמאל כי צד שמאל הוא יצר הרע מיתרי הנבל ,שבקדושתם עוררו אותו מן כמאמרם ז"ל,
היה עדיין ,ועל כן עשו את העגל וחזר והיה מעין המקום שנברא בו ,זך האיכות ,השינה ,כי גם מדתו היה ,לשבור את
הקלקול למקומו( .ובזה נתיישב קושיא השינה) למען קדושת שבת אשר נברא בה.
י"ד :אחר שמימינו אש דת למו ,גם
השופר יהיה קרן של ימין לא של ובאיזה זכות זכה להעשות התקון ההוא למען זולת גופו אשר יבא תמורת יצחק,
שמאל?) על ידו (הרי הוא) בזכות גידי האיל גם כל הדברים הנמצאים בו יועילו ,שעל
שהוקרב תחת יצחק ,ועל כן היה רוח ידי הקרבתו יהיה זכות כל דבר מעלה
צפונית שהוא מבחינת יצחק מנשב במיתרי אך לעתיד יהיה של ימין ,משולל סיטרא ארוכת כל הדברים אשר נתקללו סמוך
הנבל לעוררו להלל את ה' ,כי כל זה על ידי דשמאלא שיוסר לב האבן ,ואז יבולע לבין השמשות אשר נברא מאז.
יצחק ,כמאמר חכמי האמת האומרים כי המות לנצח.
והוא ,כי לעומת העשר קללות ,זכה דוד -
עקידת יצחק היתה לכפר בעד אדם ,כי גם באופן כי בזכות הקרבת אותו איל למה שהוא אדם כנודע ,לתקן על ידי נבל עשור
שנברא בין השמשות ,הועיל זכות כל בו היה צד גלגול אדם, (ובזה נתיישב קושיא י"ב :דוד ,למה
על כן באילו של יצחק היה תקון לאדם :פרטיו .אפילו הטפלים לגופו .והוא מצד נתייחדו לו גידיו מלזולתו?)
איכותו והיות רוחו מצד שפע השבת
ובזכות העור מהאיל ההוא שהוקרב גם שהגין על אדם כמדובר: כי יהלל ישבח ויברך יה (בנגינה אשר ע"י
כנגד עורו -כי גם בו היה איכות כנודע -ניתן גידי האיל ,שהן מיתרי נבלו) ,לתקן על
כח וזירוז מתנים למלאך הברית הוא אליהו והנה לפי זה יראה כי צורך גדול היה ידו לעתיד ,מה שמין או כופר בה' היה.
לתקן אשר משכו עור ערלתם בטמאם האיל כמדובר .על כן העיר את אברהם (ובזה נתיישב קושיא ח :מי נתן לדוד,
מילתם ,שיהיה לו זכות עור בעד עור ,שעל ישית לב לבקש את האיל ויקרבנו. גידי אילו של יצחק? (היינו מה הקשר
ידו יטהר ויזקק כל פיסול הבא מטומאת * והוא כי אמר א-להים( :א) אל תשלח ביניהם))
הברית( :ובזה נתיישב קושיא ט' וי' וי"א :ידך כו' ואל תעש כו' כי הנה מלת הנער ולבטל העשר קללות שנתקלל אדם.
(ט) מי נתן העור ,לאליהו? (היינו מה ומלת לו מיותר! כמפורש אצלנו שאמר אדם טוב להודות
אך כיוון ,אל הנער אל תשלח יד ,כי-אם כו' עלי עשור וכו' ,כי יבא תקונו בהודות הקשר ביניהם)
לזולתו .וכן אל תעש לו כו' כלומר לו אל (י) למה שם אותו במתניו? עלי עשור כו':
(י"א) למה אזר עצמו בו הוא יותר תעש כי-אם לזולתו( .ובזה נתיישב קושיא ועל כן היה בשלילת שינה כי לא ישן
א' וב( :א) אל תשלח ידך כו' ואל תעש מזולתו?)
שיתין נשמי יחד לבל יכנס בכלל מות,
כו' מלת הנער ומלת לו מיותר! וכמאמר ספר הזוהר כי על כן נאמר עליו ועל השלישית הנה נתקן פעם אחת
(ב) מה ראה אברהם לדעת שחפץ ה' דוד חי וקים .ויהיה לפי דרכנו להיותו מתקן שפסקה זוהמתן .והיה להם חירות ממלאך
היה להמיר את יצחק באיל ,שנשא עיניו בעד אשר הביא את המות ,למען יועילו המות במתן תורה ,כי היה השופר להיות
ויראהו ויקחהו לעולה תחת בנו?) הודאותיו לה' לתקן ,הוצרך להיות על ידי חירות ממלאך המות.
מי שלא יטעום טעמה( .ובזה נתיישב ולא הועיל ,כי חזרו וקלקלו בעגל כי היה אז נתעורר אברהם לבקש מה זה האחר,
באופן ב' קושיא י"ב :דוד ,למה נתייחדו של שמאל .ולא נמשכה תקנתו ,עד בא וישא עיניו לראות וירא והנה איל.
זכות קרן של ימין במהרה בימינו כי אז ואחר שראהו בלתי מסובך ראהו מיד לו גידיו מלזולתו?
נאחז בסבך בקרניו .וזהו אחר שהוא סמוך התשובה היא :כי בזה ששיבח דוד יבולע המות לנצח.
וענין השמאל והימין הוא כי הנה במדרש נאחז ולא מתחלה( .ובזה נתיישב קושיא להשי"ת וניגן בתהילותיו להשי"ת עלי
עשור גידי האיל ,תיקן המינות והכפירה חזית אמרו רבותינו ז"ל כי כששמעו ג :מה ענין אומרו אחר? והראוי יאמר
שבא ע"י חטא עץ הדעת ,וזכה לזה ע"י ישראל דברותיו יתברך ,אמרו למשה והנה איל נאחז וכו'?)
4
מצוה שם ינוח המלאך שנעשה במצוה .החיים היה רועה ,וממים שתחת עץ החיים אז (הקשה אברהם ו)אמר:
(י"ח) מה זה שנאחז? אם מאתו יתברך ומה גם אם היא בהתמדה או מצוה רבה היה שותה ,והיה ריחו נודף מסוף העולם
כזאת .ואמרו כי המלאכים אשר נבראו ועד סופו' .ע"כ. הוא זה שאקרבנו איך מתאחז אחר כך?
ואפשר כיוונו לתת טעם ,איך יצאת הם רגלים, עולי ידי על ההם בדרכים
אך בהסתכלו כי מה שנאחז בסבך היה
בקרניו ,אז אמר כי אין זה כי-אם שאיל זה המתאבלים בחורבן ,ועליהם אמר 'דרכי האמנה זו בכל העולם? ולא היה איש
משים שום ספק בדבר ,עם שובו עם בנו! ציון אבלות'.
יועיל לדברים הנזכרים ,שבכללם הקרנות
לזה אמר ,אל תתמה ,כי הלא תקשה לך רבה מצוה בהיעשות זה, דרך על והנה, להיות חירות ממלאך המות הוא שטן
קושיא אחרת ,כי הלא נברא בין השמשות, נמצא, שם כי ספק, אין ה', בהר כזאת, כנודע ,ועל כן השטן מאחז אותו בקרניו ,כי
על שופר מתן תורה ושלעתיד לבא שיבלע ושם היה מלאך הנעשה מהמצוה ,מהלל ואיך חיה אלפים ומאה שנה?
ומשבח לה' ,ומליץ טובה על אברהם ,כי
המות לנצח מקפיד ומיצר ,על דרך מה לא חשך את בנו יחידו .וזה מלבד מה אך הוא ,כי תחת עץ החיים היה רועה
שמתערבב בשופר בראש השנה( .ובזה שאמרו ז"ל ,שהיו שם מלאכים בוכים וממים שתחת עץ החיים היה שותה ,ואם
נתיישב קושיא ד' וה' וי"ח( :ד) מה יתן ששלשה דמעות שנשרו מהם פגמו הסכין .כן ,לא יפלא ,מה שהיה ריחו נודף ,שיצא
שומעו בכל הארץ. ומה יוסיף כי נדע אם היה נאחז בסבך?
(ה) וגם שהיה בקרניו?
ונבוא אל הענין והוא ,כי הלא היה כי מלאך ריח ניחוחו נדף בכל העולם, (י"ח) מה זה שנאחז? אם מאתו יתברך
אברהם במבוכה גדולה באמת ,באמור :ל'מה שאיכותו גדול. הוא זה שאקרבנו איך מתאחז אחר כך?)
(ולכן) גם ,מלאך (כשריחו עולה ,אזי 'אוי מי יצילני מריב לשונות? למה יאמרו על כן אז נחרץ וילך וכו'
הגוים 'איה גדולת אברהם ומעשהו? כי המצוה) הנעשה בו יעלה עמו( ,ולכן
היעלה על רוחנו שלבו הלך לשחוט את נתפרסם אמתיית מעשה העקידה). ויהי מאתו יתברך תחת בנו ממש והוא
בנו ,והנה שב עמו ,ואין זה כי אם גנב מהטעמים הנאמרים( :ובזה נתיישב
מה שלא היה (נתפרסם) כך ,אם (לא קושיא ט"ז :הנה הקריב את האיל תחת
היה בזה מצוה ,רק) תחבולה היתה דעתנו?''
מה שנצטווה להקריב את בנו ,אבל מה
מאברהם לבלתי עקוד את בנו. על כן אמר ,כמתפלל ואומר ,ה' יראה שאמר לעולה תחת בנו משמע אשר האיל
ונבוא אל הענין ,אמר אברהם' ,ירא אני וישגיח (שהעולם אכן יאמינו). מבהמת שדה יש לו שווי בצד מה ליצחק
והוא ,כי כאשר יאמר היום בהר ה' ,מפי פן יאמרו כי מעצמי הנחתיו חי ,כי כך היה אבינו ע"ה והוא פלאי!)
המלאך הנעשה במצוה ,הוא אשר יראה לבי מתחילה להשיבו'. ~ ~ ~
לכן אומר' ,כי ה' ודאי יראה ,שהוא בעולם ,שיתפרסם ויתגלה בעולם. מה שנתאמתה בעולם אמונת מעשה
והוא על דרך ,ויהללוה בשערים מעשיה ,ללבב. העקידה ,הוא על ידי המלאך -האיל -
ו(אבל הרי) לא בני אדם( ,רואים ללבב), כי המעשים עצמם הם המלאכים הנעשים שריח קדושתו נודף ומתפרסם בכל העולם
בם ,המה יפרסמוהו וישימוהו בלב הכל ואוחילה ,כי מה שיאמר היום ,פה בהר ה', ~ ~ ~
שתהיה (מצוה זו מתאמרת ו)גוזרת לפני פכ"ב :יד :ויקרא אברהם שם המקום מעשיה ,אשר עשתה בסתר.
ההוא י-הוה יראה אשר יאמר היום בהר והנה סייע לזה היות גם רוח האיל מכח ה' השוכן בו,
יהיה (כמו כן) כי יראה בעולם (שהעולם רוחניות טהור ,כי המצוה הנעשית בו י-הוה יראה:
היה אפשר שיסתפקו ,כנ"ל ,ש'יאמרו כי הנה דברים אלה קשים להולמם ובלתי התפרסם על ידי המלאך הנעשה בה.
מעצמי הנחתיו חי' ,ע"כ אוחילה, וזה אחשוב בכוונת מאמרם ז"ל ,וזה מיושבים על טבע הלשון!
שהעולם יאמינו כאילו רואים ,מה שהיה ואפשר ,בהזכיר מאמר ספר הזוהר ,על לשונם:
בלבבי במעשה העקידה ,כמו) מה שה' 'דרכי ציון אבלות' כי בכל מקום שנעשה 'האיל שנברא בין השמשות ,מתחת עץ
יראה ,שהוא הלבב ,כי שלם היה'.
5
היה פתוח ,כי לא נסגר עד שיצא עליהם
לוט והדלת סגר אחריו .ובעוד הפתח פתוח,
ל
* צורי * אורי * קוטי * אשוב ,כי אין שכינה בלי מלאכי המרכבה,
כי בלידת יצחק אין ספק תבוא השכינה
ב ק
הביטו משם ,ולא היו רואים אדם ,כי שמה ,כענין בלידת משה רבנו ע"ה' ,ותרא האלשיך הק'
המלאכים לא היו מתראים להם ,ועל כן אותו כי טוב הוא' שנתמלא הבית אורה מזיו פניני פ' וירא
תחילה נסבו על הבית לבל יהיה למו השכינה.
~ ~ ~
(למלאכים) בית מנוס מסביב. וכן היה ,כי הוא יתברך אמר אליו ,למועד
~ ~ ~
פי"ח :ו :וימהר אברהם האהלה אל שרה אשוב אליך וכו'.
פי"ט :ה :ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה ~ ~ ~
ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי
האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם ועשי עגות:
פי"ח :יא :ואברהם ושרה זקנים באים
אלינו ונדעה אתם: הורנו שתי הדרכות טובות אשר יעשה בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים:
ויקראו אותו בפתח ,כי לא היו רואים ~ ~ ~
אותו האדם בעשותו כל מצוה:
אותם ,ואמרו לו ,איה האנשים כי אינם ואברהם ושרה זקנים וכו' .אמר ,כי הצד הזריזות.
נראים לנו .לכן אתה הרואה אותם ,הוציאם שכל מה שיכול לעשות בכבודו בעצמו השוה שבהם ,כי אברהם ושרה זקנים באים
אלינו ,ואל תירא מלהוציאם פן נמיתך על בימים ,אך מה שחדל להיות לשרה הוא יעשה ,ולא יניח למשרתיו עושי רצונו.
הכניסך אורחים כמשפטנו .כי הנה ,אין וזהו שעל האחד אמר :וימהר אברהם .וגם אורח כנשים ,כלומר אורח טבעי כנשים ,אך
עליך אשמת דבר ,כי לא קראתם אתה ,כי- בדברו אליה לא אמר לושי כו' במהרה ,כי -אורח שלא כנשים ,שהוא דרך נס ,אחר
אם ,הם באו אליך מעצמם ,וזהו אומרו, אם ,טרם גלותו הציווי אמר מהרי ,לומר ,כי תשעים שנה ,לא חדל ממנה ,כי חזרה
אשר באו אליך הלילה ,ובחושך הלילה לא קודם כל דבר תשים נגד פניה הזריזות לנערותה ,ופירסה נדה ,אחרי זקנתה הפך
הרגשת. הנשים( .ובזה נתיישב ,אשר אחרי רמזו
~ ~ ~ והמהירות ,אחר כך אמר הציווי.
שפירסה נדה ,בחוסר הלחם ,יאמר שחדל
פי"ט :יב :ויאמרו האנשים אל לוט עד מי ועל השנית אמר ,לושי כו' ,והוא בשום לב כו'? והתשובה שאף אחרי שפירסה דרך
לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר אל אומרו לושי ,כי האם ללמדה סדר נס ,עדיין חדל אורח טבעי)
הוצא מן המקום: ~ ~ ~ עשיית הפת בא אברהם ,כי מי לא ידע שעל
ידי לישה יעשה העוגות?
ראוי לשים לב על אומרו ובניך ,ובנים לא פי"ח :כב :ויפנו משם האנשים וילכו
היו לו! אך כיון ,אל תאמרי ,הנה שפחתי הגר סדמה ואברהם עודנו עמד לפני י-הוה:
וחברותיה ,הן יעזרוני ,ותהיה אחת לשה
וכן אומרו חתן ,והיו שנים! ואחת מקטפת ועושה העוגות ,על כן אמר הורה גודל בטחון אברהם בקונו ,וגודל
ועוד ,כי הלא לא יבצר מהם ,כי חתניו לא אליה ,אוחזי במצוה על ידי עצמך ,כי את חשקו לזכות את הבריות ,שאף אחרי לכת
היו ראויים לינצל ,ולמה אמר עוד מי לך פה המלאכים לסדום להשחיתם בגזירתו לושי וגם עשי העוגות.
חתן? יתברך ,לא השיב ידו מתפלה ,רק עודנו
ולמאן דאמר כי פסח היה ,שעל כן ,לוט עומד לפני ה' ,לבקש רחמים ,וכמו שכתב
אך ,המה ידעו את אשר יקרה לו עם מצות אפה ויאכלו ,אפשר כיון ,לושי ומיד המתרגם משמש בצלו כו'.
בנותיו שיוליד שני בנים מהן. ~ ~ ~ עשי עוגות ,ואל תאחרי בין לישה ועשיית
וזהו שאמרו לו ,עוד מי לך פה ,כלומר ,אל העוגות.
פי"ט :ג-ד :ויפצר בם מאד ויסרו אליו ~ ~ ~
תחוש אל מי שילך חוץ מהבית ,כי הלא, ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה
עוד מי לך (כל מי ששייך אליך ולינצל) ,פה פי"ח :י :ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה ויאכלו :טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם
הוא ,ולא בחוץ ,כלומר כי אין לך זולת אלה, והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה:
כי כל חתניך שבחוץ ,לא לך יהיו ,כי היו כלא האהל והוא אחריו:
היו. הנה המה ידעו כי אורחים שם ,או ,כמו ~ ~ ~
שאמרו ז"ל ,על ידי אשתו שהלכה מבית
כי הנה ,במה שיש לך פה ,הוא חתן ובניך ויאמר שוב אשוב אליך ,הנה בזה החל לבית לשאול מלח לאורחים שעל כן
ובנותיך .כי חתן שלך ,בעצם הוא פה ,וגם לגלות כי מלאך ממלאכי המרכבה הוא ,נעשתה נציב מלח ,וזהו ומצות (היא) אפה,
בניך ובנותיך. בכפל אומרו שוב אשוב .והוא ,כי הנה לשון מצות ומריבה.
והוא ,כי הוא עצמו ובנותיו ,ממנו ומהן יש הבאים אז אל אברהם היו שכינה ושלשה
מלאכים ,ועל השכינה אמר שוב ,ועל ידה או ,שהיו שומעים קול אנשים מדברים
חתן ,כי הוא חתן לעצמו ,ובנים הן עמון תוך הבית ,והיו נגשים אל הפתח שעדיין
6
פכ"א :ג-ה :ויקרא אברהם את שם בנו ומואב ,ובנותיך הן השתי בנות ,כי הוא באותיות הן שאין להן בן זוג ,היה לי הדבר,
הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק :וימל (חתנו) בעל בנותיו ,והבנים בניו ,והבנות וכמוני ,בואי שכבי וכו' ,כי כמוני כמוך ,אין
אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר הכונה רק שונחיה מאבינו זרע ,שהוא אותו בנותיו.
צוה אתו א-להים :ואברהם בן מאת שנה הזרע (ב' נשמות הקדושות) וכו' שהוא ~ ~ ~
בהולד לו את יצחק בנו: פי"ט :יח-יט :ויאמר לוט אלהם אל נא לשם שמים ,ולזה תכוני גם את.
~ ~ ~
ויקרא כו' .לבוא אל הביאור נזכירה מאמר אדני :הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל
רז"ל ,על פסוק זה ,וזה לשונם: חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי פ"כ :יח :כי עצר עצר י-הוה בעד כל רחם
אמר רבי יצחק חפושיה: ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם:
פכ"א :א :וי-הוה פקד את שרה כאשר אמר הרעה ומתי:
י עשרה כנגד עשרת הדברות, אז ויאמר לוט אליהם אל נא .אמר( ,אל) ויעש י-הוה לשרה כאשר דבר:
צ תשעים ואם שרה הבת תשעים שנה לא (נא) עתה ,עת לדבר אליהם ,כי-אם ,אל (טעם) היות לו (לאבימלך) עונש זה
תלד, א-דני שאליו השלטון .ואליו (אל ה') אמר (עצירת היולדות) ,ולא נגעים כפרעה ,יהיה
ח כנגד המילה שניתנה לשמונה הנה נא מצא עבדך חן וכו' להחיות את נפשי .כי היתה עתידה ללדת מאברהם למועד
בפרט כי אני חטאתי לך ,ואנכי לא אוכל אשר דבר אתו א-להים ,והיה בזמן יוכלו
ק מאה הלבן מאה שנה ,ע"כ. להמלט ההרה כעצת המלאך ,פן בעברי ליצני הדור לומר ,כי מאבימלך נתעברה .על
וראוי לשים לב תחת מה הניח פשט דרך הככר ,גם שלא אעמוד בו ,פן תדבקני כן ,עצר ה' כל רחם ,ויסתום כל נקביהם,
המקרא ,שנקרא כך על פי ה' ,שאמר לו ותאחז בי הרעה ,הוא טומאת אשמתי ,שעל למען יאמרו ,אם פתוחים נסתמו על
שרה אשתך יולדת לך בן ,וקראת את שמו ידי הככר בעברי ומתי .או ,שאם אלך עד המעשה ההוא ,איך שרה שה' סגר רחמה,
יצחק, אברהם ,אסתכן ,כי יערוך יתברך מעשי עם נפתחה רחמה ללדת ממנו?!
ו(לכאורה נראה אשר) יהיה (הציווי) על (וכנגד) מעשיו ,ותדבקני הרע שעשיתי וזהו שסמך ,כי עצור וכו' וה' פקד את שרה
מה שויפול אברהם על פניו ויצחק ,או על וכו' ,כי בזה יוכר ,כי ה' פקד ,ולא שעשה ומתי.
מה שצחקה שרה. ~ ~ ~
ניסא לשקרי ,כי קל וחומר הוא כנזכר...
והלך לדרוש גימטריאות? פי"ט :ל :ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי אמנם ,הנה לאשר הערנו בפסוק ראשון
אך ראה (ר"י) ,כי-אם היה על צחוק בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה (הזאת ,שע"פ פנימיות ,כונתו ,ה' ובית
דינו). הוא ושתי בנתיו:
אברהם יקראנו בלשון עבר ,ולא יצחק לשון
עתיד. קשה ,שהיה לו לומר וישבו במערה ,וידוע לפי פשוטו מהוי"ו של וה' מה בא
להוסיף? שהן הוא ושתי בנותיו!
ואם על צחוק שרה ,קשה ,אחד כי אחר
שהוא יתברך הקפיד עליה כי אשר לא טוב אך אפשר בא להורות שהתנהג בצניעות .יאמר ,עמוד והתבונן ,נפלאות א-ל ,כי
עשתה כאומרו למה זה צחקה שרה וכו', כי כשהיו במקום מפורסם היו יחד שתי בשם שסגר רחם היולדת (של אבימלך),
ואיך יקרא את שם הצדיק בזה שיהיה הוא בנותיו עמו ,אך כאשר היו במערה ,מקום פתח רחם העקרה ,וזהו ,כי עצר עצר ה' בעד
לה למזכיר עוון. ייחוד ,פירש מהן ,וישב הוא וכו' ,כלומר ,כל רחם לבית אבימלך וכו' ,וה' הנזכר
ועוד ,כי (יצחק) הוא לשון זכר. הוא בפני עצמו ,ושתי בנותיו לצד אחר ,בעצמו ,פקד את שרה וכו'.
~ ~ ~
שלא יהיה ייחוד גמור ,עם היות שהבנות
ועוד ,שהוא לשון עתיד ,והיה (הציווי בנותיו ,ולא היה צריך דבר.
לקרא לו יצחק) שנה תמימה טרם יקרא או יאמר ,תדע ,למה היה שעצר עצר ה' ~ ~ ~
אביו אותו יצחק .על כן דרש (ר"י) בעד כל רחם לבית אבימלך ולא היה עונש
האותיות. פי"ט :לד :ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אחר?
אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו
ועל הכל הוא ,כי הוקשה לו לבעל המאמר יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו להודיע ,כי וה' פקד את שרה ,כאשר אמר
בכתובים... שהוא מאברהם .ולא מאבימלך .כי יאמרו, זרע:
אם על שלקח את שרה נעצר כל רחם לבית
אומרו את שם בנו הנולד לו ,שהוא טעם אל מה שחזרה לצוות את אחותה אבימלך ,ואיך להתעבר ממנו ,נפתח
מיותר! כי מי לא ידע שנולד לו? בלילה השנית ולומר' ,הן' שכבתי אמש וכו' .רחמה?!
אומרו ,,אשר ילדה לו שרה ,שגם זה לבלי ~ ~ ~
ואומרה שנית ונחיה מאבינו זרע .לומר,
צורך כלל! היזהרי ,בל תכוני לחיבת ביאה ,כי הן שהוא
7
ל'מה שהוא המעותד לקבל התורה ,רצה אמנם ,הנה כתבנו על מאמרם ז"ל' ,דבר שהקדים לספר מה שמל אותו לשמונה
יתברך יתהוה באופן יהיה דבק בה. ציוה לאלף דור'' ,זו תורה' .כי אין ראויים ימים ,קודם לסיפור בן כמה שנים היה
עוד הוא מאמרם ז"ל ,כי לא רצה הוא לקבל תורה ,אם לא דור משוללי זוהמת אברהם בעת לידתו!
יתברך יצא יצחק עד יבוטל יצרו של נחש ,כי על כן היא לא ניתנה לנו עד פסקה מה צורך להודיענו ,שהיה אברהם בן מאה
אברהם ,ותתבטל תאותו ,ותתקשר דמו, זוהמתנו. שנים בהולד לו את יצחק.
ומשנצרר בו דמו ,כי אמר הקדוש ברוך הוא, והיא הקדמה מפורשת אצלנו לתשובת על כן פירש ,כי הכתובים מפרשים למה
קנמון אני מעמיד בעולם כו'. שאלת השואלים ,איך יתכן איש לא נעדר (היה הציווי שיהיה) נקרא יצחק ,שהם על
כונת מאמרם ,שיתהוה בלי היות כח יצר במתן תורה ,משולל ההכנות הראויות אל מספר כל אות ארבעתן ,שהוא:
הרע באברהם ,והוא ,שעל ידי כן ,יהיה עולה הנבואה ,שכולם התנבאו ,לא בחלום ,כי-
אם בהקיץ ,פנים בפנים ...אך הוא ,כי אין י על עשרת הדברות ,צ על שנות שרה ,ח
תמימה ,שלא יהרהר בדבר ,רק ירצה על שמונת ימי מילתו ,ק על שנות אברהם
ליעקד מאהבה ,כמשולל יצר הרע ,כמו דבר מבדיל בין אדם לקונו ,להשגת נבואה,
כי-אם ,זוהמת נחש ,כאשר הכרחנו שם מאה.
שאמרו ז"ל ,על וילכו שניהם יחדיו ,כי על כן
יתכן ,מה שניסיון העקידה לא נתייחס מענין אדם הראשון (שקיבל נבואה תיכף והוא כי הבן אשר יקרא לו בן ,זרע
ליצחק (נסה את אברהם) בלי עבודה ויגיעה) ,ועל כן ישראל שעמדו לאברהם ,הוא יצחק .ואין זה ,רק על דבר
על הר סיני פסקה זוהמתן ,ויוכנו כולן שעתיד לקבל עשרת הדברות ,מה שאין כן
כלל הדברים ,כי על דבר הכנתו לקבלת לנבואה. ישמעאל ,והרי הוא כאילו לא נולד לאברהם
התורה ,שהוא להתיך הזוהמא מהרה, כי-אם יצחק.
המנגדת להשגתה ,הוצרך תהיה אמו זקנה, וצורך היות כולם נביאים הוא ,כי רצה
כאשר היתה בת תשעים שנה .ולהיות מוכן הקדוש ברוך הוא לתת לכל אחד ואחד ועל כן ,על זה היה רמז הי' שהוא על
להיות קרבן תמים ,הוצרך יהיה אברהם בן מישראל כל התורה ,ולא דרך כלל, עשרת הדברות ,שעל כן ,זה (המקיים י'
מאה שנה. כמאמרם ז"ל ,שהיה הדבור מדבר עם כל הדברות ,רק) הוא אשר יתייחס לנולד לו,
אחד מישראל. בלבד.
וזה נרמז בשמו ,כי למה שהיה עתיד
מיצחק לצאת מקבלי התורה ,שהוא רמז וזהו ,שכל לשון עשרת הדברות לשון וזהו ,ויקרא את שם בנו הנולד 'לו' ,כלומר,
ראש שמו שהוא יו"ד שהיא כנגד עשרת יחיד .על כן הוצרך בל יהיה באיש זוהמת שזה הוא המיוחד לו ,שהוא ,על שהוא
הדברות ,על ידי כן היתה שרה בת תשעים נחש ,בל תעכבנו מלשמוע מפיו יתברך, הראוי לקבל עשרת הדברות.
שנה (ללמוד בבטן מזוכך) .ועל כן נסמכה שהיא נבואה ובהקיץ .וראה הוא יתברך ,כי
בהניח הדבר אל טבעו ,היה צריך אלף דור ועל הצ אמר אשר ילדה לו שרה וכו'
הצ' אל היו"ד. שהיתה בת תשעים שנה.
להתיך הזוהמא ,אלא שראה את בחירתם
והח' שהוא שנימול לשמונה ,ל'מה שהוא רעה ,על כן סילק תתקע"ד דורות ונשארו ועל הח אמר וימל אברהם וכו' בן שמונת
עתיד להיות עולה תמימה בגדלו ,שעל כן כ"ו. ימים.
בשמונה ניתן לה' ,ליכנס בברית מילה,
כד"א בבכור' ,שבעת ימים יהיה עם אמו', ועל כן הוצרך עשות דרך ,שמה שהיה ועל הק' אמר ואברם בן מאת שנה וכו'.
וביום השמיני תתנו לי (ולא עם אמו) על עתיד להתיך באלף דור ,יותך בכ"ו דורות. הנה כי על פי דבריו אלו יבואו הכתובים על
שעתיד להיות קרבן לה' -על כן היה אביו על כן עשה יתברך ,שלא תתעבר שרה נכון איש על מקומו ומשוללי ייתור.
~ ~ ~
בן מאה שנה שבוטל יצרו (מלהיות 'עם את יצחק בבחרותה ,בל יתהוה מדם נדותה
אמו' הנ"ל ,ע' אלשיך ריש פ' תולדות :לא אשר הוא מחלאת זוהמת נחש ,וגם חלב צריך לדעת טוב טעם ,מה בצע (ותועלת
נולד יצחק עד יהיה אברהם בן מאה שנה שדים כי יינק לא יהיה מתהוה מדם טומאה, ליצחק וזרעו) יהיה ברמז בשמו עשרת
"כשבוטל יצרו כשבוטלה תאותו משנקשר רק אחרי זקנתה .כי אז ,גם אם פירסה נדה הדברות ומספר שנות אביו ואמו ושנימול
דמו משנצרר דמו" שהוא כמו שאמרו ז"ל -למאן דאמר ,אינו דם טבעי הבא מן בשמונה?
"קנמון אני מעמיד בעולם כו'" שהוא כמעט הזוהמא ,רק נסיי .שעל ידי שיתהוה בלי ועוד ,למה נפרדו אברהם ושרה ,כי בין
שלא על ידי יצר הרע היתה הולדתו) ,ולכך זוהמת דם נידות ,בהלו נרו יתברך עלי ראשו שנות שניהם הפסיק ברמז שמונת ימי
נסמכה ק' על הח'. בבטן ,אשר אז מלמדים לו כל התורה, מילה?
ועל פי דרך זה אף אנו נאמר על דרך תדבק בו איכות התורה בעצם .מה שאין כן
הגדל בבטן על ידי זוהמא ,שהתורה רפויה וגם ,הפריד בין ברית ותורה בצ' של
הפשט ,שאחר אומרו וימל אברהם כו' בן מספר שנות שרה!
שמונת ימים כו' ,אמר טעם אל המול יצחק בו ,שעל כן תשכח ממנו בצאתו .אך ביצחק,
8
כבודו' .והוא הקריא בפיהם ,כי בשם ה' אודות בנו ,כלומר ,שהיה בעיניו ,כי בנו בן שמונה ימים ,ולא המתין הוא יתברך עד
שהיו מזכירים ,לסמוך בשם ולומר אל יקרא ,הפך מאמר שרה ,באומרה שקרוי יגדל ויעשה מילתו על ידי עצמו ,וגם יהיה
עולם ,שיאמרו ה' אל עולם ,ולא ה' בלי בנה ,ולא בנו .ואמר ,כי גם שקשים גירושין, בזמן בחיריי ,וטהור יותר ,כי בקטנותו בלי
הזכיר בו אל עולם. עם כל זה ,מה שהיה לו קשה מאד היה ,על יצר הרע!
~ ~ ~ אודות בנו ,שהוא היות בנו בעיניו ,והיא לזה אמר ,ואברהם בן מאת שנה ,באופן
פכ"ב :ה :ויאמר אברהם אל נעריו שבו קראתו (אמה הזאת ואת) בנה. היה משולל יצר הרע בהעשותו (את
לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה על כן השיב לו הוא יתברך ,אל ירע בעיניך יצחק) ,ו(על כן) טהור היה (יצחק) מאז
ונשתחוה ונשובה אליכם: על הנער ועל אמתך ,לא בלבד על (לידתו) ,ומשולל יצר הרע ,כאשר בגדלו
ואחשוב כי נכתוב חמרו חסר ,לרמוז אל גירושיהם ,כי-אם ,גם על מה שאמרה כי (בעקידה) ,ומוכן לינתן לה' ,מאז ,כבכור בן
חומרו שחבש וכבש אותו ,כי החמר נכתב בנה יקרא ,ושלא יירש כו' ,כל מה שתאמר שמונה( .וביום השמיני תתנו לי ,כנ"ל)
חסר כד"א ,והחמר היה להם לחמר ,וכן, שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע לירש, וכבר כתבנו ממדרש תנחומא כי אחריו כל
בחמר ובזפת .אבל אחרי כן ,באומרו שבו כראיה שלה ,ואם כן בנה (של האמה) יקרא אדם נצטוו למול לשמונה( ,להיות כל בני
לכם פה עם החמור נכתב מלא ,כי הוא ולא בנך. ישראל) כמוהו.
~ ~ ~
כמשמעו ,ואין שם רמז. ~ ~ ~
~ ~ ~ פכ"א :לא :על כן קרא למקום ההוא באר פכ"א :י-יב :ותאמר לאברהם גרש האמה
הנה אמרו רז"ל ,שהיו הנערים מדברים, שבע כי שם נשבעו שניהם: הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת
זה אומר' ,עתה ישחוט אברהם את יצחק', הנה היה נראה ,שעל השבע כבשות קרא עם בני עם יצחק :וירע הדבר מאד בעיני
ואני אירש את אבא ,וזה אומר' ,הנה אביך לבאר באר שבע ,וזהו אי אפשר ,כי לא סימן אברהם על אודת בנו :ויאמר א-להים אל
כבר גרשך ,אך אני אירש שאני זקן ביתו'. יפה היה לאברהם ,כי הלא אמרו רז"ל, אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך
אמר להם אברהם ,שבו לכם פה ,עם שאמר לו הקדוש ברוך הוא ,אתה נתת שבע כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי
הדומה לחמור ,שאינו יורש. כבשות ,חייך שאני משהה בשמחת בניך ביצחק יקרא לך זרע:
שבע דורות ,וכנגד כן ,הורגים מבניך שבעה גרש כו' בל ילמד יצחק ממנו .ולבל יאמר
ואפשר לנו לבוא אחריהם ולהשלים צדיקים ,ואיך התורה תקרא תמיד למקום
הפסוק לפי דרכם ,שהוא ואני והנער, לה (אברהם) 'האם בני מחלצי ,אשר הוא
ההוא באר שבע ,שיהיה תמיד זיכרון אל ראשית אוני ,בכלל הזרע אשר הבטיחני בו
מובטחני שנלכה עד כה ,הוא שיתקיים בנו, הרעות?!
כה יהיה זרעך ,כי אולי יחנן ה' ,ויתרצה מבלי ה'( ,האם) אגרשנו מעל פני?
שישחט ,באופן ,כי נשובה שנינו אליכם ,ולא על כן אמר ,ראו עתה ,כי לא על שבע על כן הקדימה ,ותאמר לו ,גרש האמה
אני לבדי. כבשות נקרא כן ,שאם כן ,היה נקרא שבע הזאת ואת בנה ,לומר לו ,כי בנו הבא מן
~ ~ ~
בצר"י [סגו"ל] השי"ן ולא בקמ"ץ ,אך ,על השפחה ,קרוי בנה ,וזו ,אמו שפחה היא,
כן קרא למקום באר שבע בקמ"ץ ,על היות ולא אשתך כמוני ,ולכן ,בנה יקרא ולא בנך.
פכ"ב :ח :ויאמר אברהם א-להים יראה לו שעל ידי הבאר נשבעו ,באופן כי אומרו
השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו: שבע הוא על השבועה. וזהו אומרו (שאמרה) ,האמה הזאת ואת
אז השיב לו אברהם א-להים יראה לו וכו', ~ ~ ~ בנה .והראיה שאין זה קרוי בנך ,כי הלא מן
והוא לומר כי לא כל דורון יאות אל המלך הדין לא יירש בן האמה הזאת וכו' .ויצא זה
פכ"א :לג :ויטע אשל בבאר שבע ויקרא לשרה ,ממאמרו יתברך ,באומרו ,אבל שרה
מלכי המלכים ,אם לא נפש יקרה לפי כבודו שם בשם י-הוה אל עולם:
יתברך ,ולא קרבן מן הבהמה .וזהו ויאמר א- אשתך יולדת לך בן כו' והקימותי את בריתי
להים יראה ,כי להיות הקרבן לו כי גדול ויטע וכו' .לפי מה שאמרו בספר הזוהר, אתו לברית עולם ,והנה הברית הוא ירושת
על פסוק והשענו תחת העץ שכך היה דרכו
כבודו ,כי יהיה לעולה בני ,כי אין ראוי לו הארץ ,ואמר שלא יירש ,ומינה לכל ירושת
של אברהם ,שהיה לו עץ ,שתחתיו היה
יתברך זולתך. אברהם .וזו ראיה ,כי לא יקרא בנך.
~ ~ ~
מאכיל לאורחים ,ולמי שהיה קולט האילן, אך ,הנה אברהם דעת אחרת עמו,
היה מבחין איכותו .ובזה יאמר ,כי גם שם שדעתו ,שלהיות קודם מתן תורה ,ויחדה
נטע אשל הוא אילן ,ועל ידי האכיל תחתיו פכ"ב :יא :ויקרא אליו מלאך י-הוה מן
אורחים ,היה קורא בשם ה' וכו' .שאשר היו השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני: לו (את הגר) לשם אישות ,זרעו ממנה ,בנו
יקרא .ואם ברית הארץ ,יקים את יצחק,
מזכירין שם ה' בתחילה ,לא היו אומרים מיד ויקרא אליו ה' וכו' ,וטעמו וראו מה ירושת אביהם ,תהיה בין שניהם .וזהו
שהוא אל עולם ,כי-אם ,ש'על השמים גדל חשק אברהם ,כי בציווי המצוה בקרוא אומרו ,וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על
9
בבשרו .נראה שקהה הברזל מלחתוך * קצורי * באורי * לקוטי * אותו שיקח את בנו וכו' ,בקריאת אברהם הנה
פעם אחת הספיק ,אך בקרוא אותו לשלא
האלשיך הק' ישחטנו ,לא הספיקה קריאת פעם אחת ,כי ונבוא אל הענין והוא כי הנה אמרו רז"ל,
בחשקשנית.נמרץ ,עד 'כששלח אברהם את ידו לשחוט את בנו ,רמזי מוסר מפ' וירא עדיין היה עוסק במצוה
שהוצרך לקראו אברהם פעם
~ ~ ~ בכו מלאכי השרת ואמרו:
~ ~ ~
פכ"ב :ה :ויאמר אברהם אל נעריו שבו נשמו מסילות של עוברים ושבים .שבת
זכות עובר אורח ,כד"א ,חדל להיות לשרה פכ"ב :יב :ויאמר אל תשלח ידך אל הנער
לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא
ונשתחוה ונשובה אליכם: אורח כנשים.
א-להים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך
והנה במסורה ונשובה ששה במקרא, היפר ברית ,ואת בריתי אקים את יצחק. ממני:
ונשובה אליכם, מאס ערים וישב בין קדש ובין ברד .לא הנה בכלל אומרו אל תשלח ידך ,הוא שלא
ונשובה מצרימה, חשב אנוש לא חשבת זכות לאברהם ,ע"כ. יעשה לו מאומה!
ונשובה אל עיר ה', הנה כי בדאגת לבם הזכירו שלשה זכויות: ועוד למה לא אמר אל תשחטהו?
נחפשה וכו' ונשובה, זכות אברהם ,זכות שרה ,זכות יצחק. על כן אמרו רז"ל במדרש:
השיבנו כו' ונשובה, והנה בשלש זכויות שהזכירו הורו דאגת כי נשרו שלש דמעות ממלאכי השרת
לבם שבפנים ,על כן יתייחסו לשלש ונשחת הסכין,
לכו ונשובה אל ה'. דמעות ,שגדרן הוא הוראות דאגות
ויהיה הענין על פי דרך רמזי מדרש הנעלם שבפנים .ועל כן על ידי שלש זכויות אלו אמר ,אחנקהו? אמר אל תשלח ידך כו',
בפרשיות אלו ,שהוא ,כי אברהם הוא רמז שהזכירו ,נשחת (כח) הסכין ,ולא יכול אוציא ממנו מעט דם? אמר לו ,ואל תעש
אל הנשמה העליונה שלמעלה מרוח ונפש. לשלוט ביצחק. לו מאומה ע"כ.
ובזה נבוא אל הענין ,אמר ,כי בבוא האדם והוא מה שכתבנו מרז"ל ,שהשלים וראוי לשים לב ,איך הם דמעות
אל העולם הזה ,אומרת הנשמה (אברהם) הקדוש ברוך הוא הסכין ליצחק. המלאכים ,כי לא בשר המה ,ומה בכי נערוך
אל האברים ,שהם הנערים ומשרתים למו?
לעבוד את ה' ,שבו לכם פה בעולם הזה ,ואני והנה ראות כן אברהם ,אמר אחנקנו ,כי
והנער הוא יצר הטוב ילד מסכן ,נלכה עד כה עלה על רוחו כי כאשר כלי ברזל פסול ועוד ,איך על ידי כך נפגם הסכין?
למעלה עד הי"ג שנה למצער ,ואחרי כן לעבודה ,כי הוא קטיגור וחיצוני ,ולא הוכשר ועוד ,איך היה עולה על לב ,ירצה ה'
ונשובה אליכם ,כנודע ,כי אין הנשמה באה לשחיטת הקרבנות אלא משום שאין שיחנקהו ,שהוצרך לומר לו אל תשלח ידך.
מיד עד ימים ושנים. קדושת הקרבן אלא לאחר השחיטה ,כמו
שכתב הרמב"ן ז"ל. אמנם לבוא אל הענין נקדים שתי
ב :משיבים האברים אם תעזבונו ,נתנה הקדמות:
ראש את היצר הרע ,ונשובה מצרימה אל אך ,חשב אברהם ,כי יצחק שאני ,כי
גילולי התועבות. קדוש היה ,ומקודם השחיטה קדוש יאמר אחת לבאר מה ענין הדמע האמורה בו
לו ,לבלתי ישחט לעולה על ידי ברזל ,על כן יתברך ,או בשרפי קדש משוללי בשר.
ג :ואם רע בעיני ה' הדבר ,נחטא ונשוב אל אמר אחנקנו .כלומר אם קהה הברזל על
עיר ה' ,כי גם שלא נשוב בעצם עד ה' ,נשוב והוא כי הנה גדר דמעה הוא הוציא לחוץ
עד עיר ה' העליונה ,שנדבק אל הקדושה קדושת יצחק ככל עבודת בית המקדש, הוראת יגון הפנימי ,כי כן באדם הדמעה
בצד מה ,לא תשובה שלמה עד ה'. וכבנין המזבח ,הלא מאז ציויתני ידעת כן, תורה יגון הלב .ועל כן בעשות הוא יתברך
ועם כל זה ציוית להעלותו לעולה, או מלאך הוראה לחוץ על מה שדואג עליו,
ד :משיבה הנשמה ,ולמה זה לא תשובו דמעה תקרא.
עד ה' עצמו ,וטוב נחפשה כו' ונשובה עד ה'. ועל כן אין ספק כי היתה הכונה ,שיהיה
על ידי (ידים שלי) ,כח קדוש ,ולא על ידי עוד הקדמה שנית הוא מאמרם ז"ל
ה :משיבים האברים לגדר זה צריך ישיבנו ברזל ,לכן אחנקנו. שבכלל אותם שמנו שהוא יתברך ביטל
הוא יתברך ,כי לא נוכל מעצמנו ,וזהו
השיבנו כו' ,וזהו ונשובה עד ה'. אמר לו ,אל תשלח ידך .אוציא ממנו דם טבע דבר טבעי בשבילם ,כענין חרב פרעה
ליחשב כשחוט ,אמר ליה ,ואל תעש לו למשה ,ושיני עשו ליעקב ,אריות לדניאל
ו :אז תשיב היא אמריה ,הנה אנכי אעזור מאומה. מנו גם הסכין ליצחק.
לך עם היצר הטוב ,וזהו לכו ונשובה שיהיה ~ ~ ~
עד ה'.
10
היה עוד כלי ,עמד ופסק השמן והנושה הידוע בא לקחת את שני ילדי
מלקלח. * קצורי * באורי * לקוטי * לו לעבדים ,עם היות שאין לו לא עלי
(ז) ותבא ותגד לאיש הא-להים ויאמר ולא על ילדי חוב לפרוע. האלשיך הק'
לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיך
ואת ובניך תחיי בנותר :כלומר ,כי במה
(ב) ויאמר אליה אלישע מה אעשה
לך הגידי לי מה יש לך בבית ותאמר אין
הפטרת פ' וירא
~ ~ ~
שהיה עד כה בטבע ,לא היה די שלם לשפחתך כל בבית כי-אם אסוך שמן:
נשיה ,כי רב היה ,כי לכלכל מאה ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך? כי נס השמן
נביאים בימי רעב ,ממון רב היה ,מה לא ישמע ממני (המלוה יהורם, ~ ~ ~
שלוה מיהורם. (א-ז) ואשה אחת מנשי בני הנביאים להסתלק ממך ,ע"כ) הגידי כו'.
אז אמר לה ,לכי מכרי את השמן, ~ ~ ~ צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת
ויבורך ,שתוציא מן הכלים שמלאת עד פרטי אופן נס השמן ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את י-הוה
שתשלמי את נשייכי ,כי יתברך בהם ~ ~ ~ והנשה בא לקחת את שני ילדי לו
(יותר ויותר בתוך אותם הכלים) ,ואת לעבדים :ויאמר אליה אלישע מה אעשה
לך הגידי לי מה יש לך בבית ותאמר אין (ג-ה) ויאמר לכי שאלי לך כלים מן
ובניך תחיי בנותר ,כי לא יכלה ,כל עוד לשפחתך כל בבית כי-אם אסוך שמן :החוץ מאת כל שכניך כלים רקים אל
שהם מוציאים. ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת תמעיטי :ובאת וסגרת הדלת בעדך
~ ~ ~
כל שכניך כלים רקים אל תמעיטי :ובאת ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה
כונת הנס היה עבור החובות וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על והמלא תסיעי :ותלך מאתו ותסגר
ופרנסה לחיות ,ולא להעשיר כל הכלים האלה והמלא תסיעי :ותלך הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים
~ ~ ~ מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם אליה והיא מוצקת:
אך לא להעשיר ,כי-אם ,כדי מגשים אליה והיא מוצקת :ויהי כמלאת ובהמלאות הכלי שאת מריקה בו מן
מחייתם ,שיהיו לוקחים ומוכרים הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד האסוך לבא להריק בכלי אחר ,לא
וניזונים ,וזהו אומרו ,תחיי ,שהוא כדי כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד תזקוף פי האסוך למעלה ,לבלתי יריק
חייהם. השמן :ותבא ותגד לאיש הא-להים על הארץ ,עד לכתך להריק בכלי אחר,
והנה רז"ל אמרו ,מאומרו תחיי, ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את פן יפסק הקילוח המושך ממנו ,ולא
שהוא עד תחיית המתים ,ועדיין קשה, ישוב לקלח עוד. נשיך ואת ובניך תחיי בנותר:
~ ~ ~
אם לכך נאמר לשון חיות ,היה לו כי-אם ,את המלא שתחת האסוך,
לומר' ,תחיו' ,כי גם בניה יזכו לתחיית תסיעי להביא אחר תחתיו. ענין חוב עובדיה הנביא
המתים ,ובמה שכתבנו מתיישב לשון אך ,את האסוך לא תסיעי ,כי-אם, ~ ~ ~
חיות. (א) ואשה אחת מנשי בני הנביאים תניחהו מריק ,כאשר הוא (אפילו על
~ ~ ~
צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי הארץ) ,עד שומך אחר תחתיו ,וזהו,
כלל ישראל נתקיימו בזכות אשת מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את והמלא תסיעי.
עובדיה הזאת י-הוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו וכן עשו ,הם מגישים אליה הכלים ,זה
~ ~ ~
לעבדים :הנה אישה היה עובדיה הנביא אחר זה ,והיא מוצקת ,כי לא היתה
ומה שלא נאמר 'תחיו' אפשר שרמז, והוא היה מכלכל מאה נביאי ה' זוקפת פי האסוך למעלה לבל יציק על
כי כל הברכה הזאת אינה ,רק כל ימי חמשים חמשים במערה כאשר אמר הארץ מהמלאות האחד ,עד שיגישו
חייה בלבד ,כי צדקת היתה ,וכמו הוא לאליהו ,והיה מלוה ברבית השני תחתיו ,כי-אם ,תמיד היא
שכתבו רז"ל ,על סמיכות הקודם ,כי מוצקת ,בלי הפסיק חוט הברכה ,כי לא מיהורם בן אחאב.
מאשר היה קצף גדול על ישראל ,לא והיתה צעקתה כי גם שהלוה ברבית ישוב לקלח בהמשך ,ועל כל זה:
נתקיימו ,כי-אם ,בזכותה ,כי דרשינן (ו) ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל נענש ועושים לו שלא כהוגן,
סמוכים ,ויהי קצף כו' ואשה אחת מנשי הנה ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה
בני הנביאים כו'. ה' ,ואשר עשה אדרבה לזכות יחשב לו אין עוד כלי ויעמד השמן :כאשר לא
~ ~ ~
לפרנס מאה נביאי ה' שלא ימותו.
11
מלהחזיק בו לאכול לחם ,כאשר ,אם ו :א :ועוד אומרו ,וישכב שמה ,למה מעשה השונמית
היתה בחורה. לא הזכיר שאכל בה לחם? ~ ~ ~
אך ,לפי דרך המפרשים ,שהיתה ו :ב :וגם ,למה טרם ישכב לא אמר (ח-יז) ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם
גדולה בחשיבות מפורסמת בחסידות, לה הנה חרדת אלינו כו' ,שאמר לה ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי
וכמשז"ל ,שכל שאר נשים היו יראות, אחרי כן? מדי עברו יסר שמה לאכל לחם :ותאמר אל
כי נבהלו מבהיקות אור פניו ,ועל כן אישה הנה נא ידעתי כי איש א-להים קדוש
ז :ועוד אומרו ,ותעמוד לפניו ,שהוא
שם אשה גדולה כו' ,כי לחסידותה הוא עבר עלינו תמיד :נעשה נא עלית קיר
מיותר!
בטחה שיתאכסן אצלה. קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא
ח :ועוד ,כיון שהיא לפניו ,למה דבר ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה :ויהי
ובזה יאמר ,ותחזק בו ,ולא יעלה על על ידי גחזי ,ולא דבר אליה? היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב
לב ,שפירושו לשון אחיזה ,כמו,
ט :ועוד אומרו ,הנה חרדת כו' מה שמה :ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית
והחזיקה בו ,כי-אם ,לשון חזקה
לעשות לך ,שיורה ,שעל מנת לקבל הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו :ויאמר לו
כמשמעו ,והוא ,שעל ידי שלוחיה
עשתה? אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל
רבים ונכבדים לפי כבודו ,לא אחת ולא
החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך
שתים פעמים ,האכילתו לחם בביתה, י :ועוד ,מה השיבה באומרה ,בתוך
אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך
כי-אם ,עד היות לה חזקה בו ,למצוה זו, עמי אנכי יושבת?
עמי אנכי ישבת :ויאמר ומה לעשות לה
שהוא ג' פעמים ,כי בתלתא הויא יא :ועוד אומרו ,בפעם השנית, ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן:
חזקה( .ובזה נתיישב קושיא א :האם ותעמוד בפתח ,ובראשונה ,ותעמוד ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח:
להיותה גדולה וחשובה תחזיק באיש לפניו! ויאמר למועד הזה כעת חיה את חבקת בן
לאכל לחם? ,הלא טוב טוב היה,
יב :ועוד אומרו ,אַ ל אדני איש ותאמר אל אדני איש הא-להים אל תכזב
לאישה ,להחזיק בו ,ולא לה!)
הא-להים ,כי אומרו אַ ל אדני מיותר, בשפחתך :ותהר האשה ותלד בן למועד
וזהו ותחזק בו לאכל לחם .ומאז ובלתי מובן! הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע:
והלאה לא היה לה להזמינו בכל פעם ~ ~ ~
שהיה בא לעיר ,כי כבר הוחזק ואין יג :ועוד אומרו ,אַ ל תכזב ,איך ערבה
אל לבה לדבר כה אל איש א-להים א :ראוי לשים לב :האם להיותה
לשנות אכסניא כי-אם ויהי מדי עברו
קדוש? ועליו יפלא שלא הקפיד! גדולה וחשובה ,תחזיק באיש לאכל
יסור שמה ,אך לא היה כי-אם לאכול
~ ~ ~ לחם? הלא טוב טוב היה ,לאישה,
לחם ,כי תאכילנו חולין בטהרה ,אך לא
להחזיק בו ,ולא לה!
היתה שמה ,כי היתה שם היא עם השתדלות השונמית שיתאכסן
בעלה ,ולא יאות לשבת שם ,בל ג"פ באופן שיהיה חזקה ותזכה ב :ועוד למה מאז והלאה יסור שמה
יתקיים בו ,נשי עמי תגרשון מבית תמיד להיות האכסניא לאכול לאכול ,והלא יותר דרך ארץ היה,
תענוגיה. אצלם לבלתי התמיד מאליו?
~ ~ ~ ~ ~ ~ ג .ועוד אומרו הנה נא ידעתי כי איש
זכתה להוסיף ולבנות לו חדר (ח) ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם א-להים קדוש הוא ,והנה רז"ל בקשו
לישן ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם טעמים אשר אינן בפשט הכתובים!
~ ~ ~ ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם: ד :ועוד אומרו נעשה נא עלית קיר,
אמנם הנה יראה מרז"ל ,כי זקנה היתה ,וזהו ,מדי עברו יסור שמה לאכל לחם, האם לא היה לה אלא קיר אחד?
וחדל מהיות לה אורח כנשים ,ולפי זה כלומר ,אך ,לא לשכב עמה (באותו ה :ועוד ,מה ענין ארבעה דברים אלו
אפשר לכאורה לומר ,כי זה כיון בית) ,כי-אם במקום אחר (ובזה מטה ושולחן וכסא ומנורה?
באומרו ,ושם אשה גדולה .שהיא נתיישב קושיא ב :למה מאז והלאה,
גדולה בימים ,ועל כן לא בושה
12
(יב) ויאמר אל גחזי נערו קרא ענין מטה שלחן כסא מנורה יסור שמה לאכול ,והלא יותר דרך
לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד ~ ~ ~ ארץ היה ,לבלתי התמיד מאליו?)
לפניו :ועל כן ,ביום שבאה אל הפועל ואמר ונשים לו שם מטה כו' ,הוא מה אז ראתה כי זה ,הוא טלטלה גבר
הנאה זו השנית (וישכב שמה) ,ומה גם שכתבנו כי עיקר מה שרצתה לחדש לו (טילטול גדול)
לחכמי האמת שראש השנה היה ,רצה עתה היה המטה במה ישכב ,על כן
להיטיב לה ולראות אם ראויה ליעשות (ט) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי
הקדימה עם היות מציאותה מאוחר כי איש א-להים קדוש הוא עבר עלינו
לה נס (ובזה נתיישב קושיא ו :ב :למה לכל שאר הדברים הנאמרים באמת,
טרם ישכב ,לא אמר לה הנה חרדת תמיד :על כן ותאמר אל אישה הנה נא
וע"ד האמת ,הם ד' תקוני שכינתא ,אלינו כו' ,שאמר לה אחרי כן?) ידעתי כי איש א-להים קדוש הוא,
~ ~ ~
כי הבינה (היא הבין) ,כי נהורת כלומר כי בלחם אשר הוא אוכל ראיתי
שכינתא עמיה (עם אלישע) שרי (ובזה אור פניו נוסף אל השמועה ,והוא עובר
היתה יחידה בין הנשים, באופן א' נתיישב קושיא ה :מה ענין עלינו שהוא דרך העברה בלבד לאכול
ארבעה דברים אלו מטה ושולחן וכסא באפשרות לסבול גודל קדושתו ולא ללון ,ואילו היה קצת פעמים
ולעמוד לפניו ומנורה?) במקרה החרשתי אך הוא תמיד (ובזה
~ ~ ~
עוד כיונה ,כי הפרישה העליה ההיא נתיישב קושיא ג .הנה נא ידעתי כי
אמר אל גחזי נערו קרא לשונמית לכבוד ,כמו הסוכה של מצוה ,שאין איש א-להים קדוש הוא ,והנה רז"ל
הזאת ותעמד לפניו ,והוא כי הנה כתבנו מכניסין בה אלא דברים נאים מצעות בקשו טעמים אשר אינן בפשט
מרז"ל ,שכל אשה שהיתה רואה אותו נאות וכסא ומנורה ומטה לישן בה, הכתובים!)
היתה מתה ,רצה לנסות בזו אם גדולה וכלים בלתי נאים חוץ לסוכה ,ועל דרך (י) נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים
באיכות קדושה היא מהשאר ,וירא כי זה אמרה ,ונשים לו שם מטה ושולחן לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה
עצרה כח( ,ותעמוד) להיות ניצבת וכסא ומנורה ,כלומר ,אך לא שאר בבאו אלינו יסור שמה :לכן נעשה נא
לפניו ,אז הכיר כי רוח אחרת עמה כלים של תשמיש וכל שאר שאינו של עלית קיר קטנה כו' והיה בבואו אלינו
יתירה משאר נשים וראויה ליעשות כבוד (ובזה באופן ב' נתיישב קושיא יסור שמה ,כי לא תהיה העברה כאשר
ה :מה ענין ארבעה דברים אלו מטה לה נס (ובזה נתיישב קושיא ז :ותעמוד
עד כה ,כי-אם ביאה ללון ,כי גם בלילה
לפניו ,שהוא מיותר!) ושולחן וכסא ומנורה?) ישכב בה ,וגם לא יצטרך לבוא הביתה
(יג) ויאמר לו אמר נא אליה הנה ~ ~ ~ אלינו ,מקום אנשים ונשים ,כי-אם יסור
בזכות האכסניא ובפרט מהוספת חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה שמה מעצמו.
החדר השתדל אלישע להושיע לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או
ויהיה ענין עלית קיר ,כדרך שרים
אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי לה לעשות עליה שאין לה גג ,כי-אם כמין
ישבת :אז ויאמר לו אמר נא אליה כו' ~ ~ ~ אהל משופע מדפין מתוקנין ,טובים
על ידי שליח ,כי אינו דרך ארץ לייחד
בחמה מפני החמה ,ובגשמים מפני
(יא) ויהי היום ויבא שמה ויסר אל דבור עם אשה (ובזה נתיישב קושיא
הגשמים ,כי מטר לא ניתך בתוכה ,כי
העליה וישכב שמה :ויהי היום ויבא ח :כיון שהיא לפניו ,למה דבר על ידי
ישפע וירד סביב ,ועל כן ,עלית קיר
שמה כו' וישכב שמה ,כי מלבד הלחם גחזי ,ולא דבר אליה?)
הנהוג גם וישכב שמה שהיא הנאה תקרא ,כמאמרם ז"ל בגמרא ,סוכה
~ ~ ~
שנית ,כי עד כה לא היה נהנה רק שעשאה כמין צריף או כמין אהל פסולה,
מהאכילה לבד ועתה גם וישכב ,כי זאת פרטי אופן בירור רצונה לישועה, מפני שאין לה גג שכולה קיר אחד ,ועל
ואופן פעולת הישועה היתה כונתה בעלית קיר כמדובר (ובזה כן ,לזאת תקרא עלית קיר (ובזה נתיישב
~ ~ ~ קושיא ד :נעשה נא עלית קיר ,האם
נתיישב קושיא ו :א :וישכב שמה,
והיו הדברים ,הנה חרדת כו' ,לומר הן למה לא הזכיר שאכל בה לחם?) לא היה לה אלא קיר אחד?)
אמת ידעתי ,כי לא על מנת לקבל ~ ~ ~
13
(אעפ"כ ,תדע) איש הא-להים( ,אשר עמה ולא על ידך כאשר בתחילה ,אז הטבה הטבת חסדך ,כי-אם מה
עדיין) יראה אני (שלא תתקיים הקטינה עצמה יותר ותעמד בפתח ולא שחרדת ,אלינו היה ,ולא אליך להנאתך
הבטחתכם ,כי יש דאגה אשר) אל נכנסה לפניו כבתחילה ,כי הוכלמה שנטיב לך ,ועל כל זה ,אמרי מה
ליכנס לפניו פעם אחר פעם (ובזה תכזב בסיבת שפחתך ,כי אתה חשבת לעשות לך היש לדבר לך אל המלך,
נתיישב קושיא יא :בפעם השנית כי דרך נשים לי ,והבטחתני בנס בלתי הוא מלכו של עולם ,כמאמר חכמי
ותעמוד בפתח ,ובראשונה ותעמוד כפול .ואילו ידעת כי חדל ממני ,לא האמת ,או אל שר הצבא של מעלה,
היית אומר (ההבטחה) ,כי ב' נסים יחד, לפניו!) להליץ בעדך (ובזה נתיישב קושיא ט:
(אולי) אין לי זכות לקבל, ~ ~ ~ הנה חרדת כו' מה לעשות לך ,שיורה
ואם כן ימצא ,שעל כן ,לא יהיה סיבות דאגתה שלא יתקיים ש'על מנת לקבל' עשתה!)
הדבר ,להחזירני לנערותי ,וגם ללדת הבטחתו ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת,
בן ,ותישאר בדאי ,כי לא יהיה הדבר ~ ~ ~ ובזכות הכלל ,ייטב לי בכללם ,מה
(טז) ויאמר למועד הזה כעת חיה את בסבתי ,ויחשיבוך (בטעות) לכוזב, שאין כן ,אם תזכרני לבדי ,כי יבוקר
חבקת בן ותאמר אל אדני איש (והטעות יהיה) בשביל שפחתך ,כי פנקסי (ובזה נתיישב קושיא י :מה
הא-להים אל תכזב בשפחתך :וידבר חדל ממנה אורח כנשים ,ואתה לא השיבה באומרה ,בתוך עמי אנכי
לנוכח אתה ויאמר כעת חיה כו' ותאמר ידעת זה ,כשנדרת (ובזה באופן ב' יושבת?
אַ ל אדני כו' ,לכאורה יאמר ראה מה נתיישב קושיא יב :אַ ל אדני איש (יד) ויאמר ,ומה לעשות לה ,ויאמר
אתה אומר ,כי גם (אף על פי) שאל היה הא-להים ,כי אומרו אַ ל אדני ,מיותר, גיחזי ,אבל בן אין לה ,ואישה זקן :אז
אדני ,איש הא-להים ,כי-אם( ,הייתם) ובלתי מובן! אמר אל הנער ,ומה לעשות לה כו',
ובאופן ב' קושיא יג :אַ ל תכזב ,איך איש מהמון ישראל ,ראוי הוא שאַ ל לומר ,הנה בראש השנה ,השאלה
תכזב ,כי בני ישראל לא ידברו כזב ,ערבה אל לבה לדבר כה אל איש המיוחדת היא חיים ,וזה ,חשבתי
כלומר ,ראה ועשה שיאמנו דבריך א-להים קדוש? ועליו יפלא שלא לשאול אליה ,ביום זה ,שאמרו חכמי
הקפיד!) (ובזה באופן א' נתיישב קושיא יב :אַ ל האמת ,שהיה ראש השנה.
אדני איש הא-להים ,כי אומרו אַ ל ואמרה ,בתוך עמי ,שיזכרם ה' לחיים,
ולא חש (אלישע) לזה ,כי נקל בעיני אדני ,מיותר ,ובלתי מובן!
ה' :א :להחזירה לנערותה ,שתהיה אנכי יושבת ,ואחיה בכללם.
ראויה להריון ,ב :ושיהיה בן. ובאופן א' קושיא יג :אַ ל תכזב ,איך אבל מה היא צריכה בייחוד ,שאינו
ערבה אל לבה לדבר כה אל איש כעת בכללות ישראל ,וזהו ,מה לעשות
(יז) ותהר האשה ותלד בן למועד הזה א-להים קדוש? ועליו יפלא שלא
כעת חיה אשר דבר אליה אלישע :ועל 'לה' ,כלומר בייחוד ,שאינו צורך לכל,
הקפיד!) שלא תאמר ,בתוך עמי כו' ,אז אמר,
ב' הדברים הוא אומר :א :ותהר האשה,
ב :ותלד בן כו'. או יאמר ,במה שאמרו ז"ל ,שאמרה, אבל בן אין לה כו' ,לומר ,אין שאלתה
~ ~ ~
'חדל להיות לי אורח כנשים כו' ,וזה כאשר חשבת ,שהיא חיים ,שהיא
יאמר ,יתכן ,תאמר (השונמית לאלישע, שאלת הכללות ,אבל (שאלתה) הוא ,כי
עוד :סיבות דאגתה שלא יתקיים וכונתה אשר) הלא ,נערך לא חשש, בן אין לה כו'.
הבטחתו בשלימות כראוי (אשר ממני) היה עיכוב ,כי-אם ,על ~ ~ ~
~ ~ ~
שאישי זקן ,כי לא ידע ,כי פסק אורח מדת ענותנותה
(טז) ויאמר למועד הזה כעת חיה את כנשים ממני, ~ ~ ~
חבקת בן ותאמר אל אדני איש על כן ,אני אומרת ,אל אדני ,כלומר,
הא-להים אל תכזב בשפחתך( ...כח) (טו) ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד
גם שלא היה אדני (הוא בעלי ,המניעה) בפתח :אז ויאמר קרא לה כו' ,כי אחר
ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא כלומר זקן ,שהוא סיבת אדני (בעלי)
אמרתי לא תשלה אתי: חסידותה זה שאמרה בתוך עמי כו'
לעכב, שהקטינה את עצמה ,רוצה אני לדבר
14
נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי-אם כך חששה גם זאת ,ואמרה' ,אל אדני או יאמר ,אל תכזב כו' ,בהזכיר
אמרתי לך :ותלך ותבוא אל איש כו' ,לומר ,הנה ענין בן זה ,בא שלא מאמרם ז"ל ,שהתפלל ריב"ל ,שיראה
הא-להים אל הר הכרמל ויהי כראות איש בדרך טבע ,כי-אם נס בעלמא ,ובלי לו אליהו ,ושילך עמו ממקום למקום
הא-להים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי זכות ,ומסטרא דנוקבא ,יראה אני, עוסקים בתורה ,ולילה אחת לנו בית
נערו הנה השונמית הלז :עתה רוץ נא שיהיה דבר בלתי מתקיים' ,כבירה איש עני ,ויעש להם אכסניא גדולה,
לקראתה ואמר לה השלום לך השלום שהזכרנו ,שבנה אליהו לאכסניא שלו. מעניותו בשמחה רבה ,וישכימו בבקר
לאישך השלום לילד ותאמר שלום: והדבר הבלתי מתקיים ,נקרא בכתוב, לדרכם.
(כז) ותבא אל איש הא-להים אל ההר כוזב ,כדרך אומרו' ,כמו אכזב מים לא וירא אליהו בחצרו עגלת בקר
ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש נאמנו' ,וזהו אומרו( ,שאמרה בלשון מהאיש העני ,ויהרגנה וילכו.
הא-להים הרפה לה כי נפשה מרה לה בתמיה) אַ ל היה אדני איש הא-להים כי-
וי-הוה העלים ממני ולא הגיד לי: בלילה השנית לנו בית איש עשיר,
אם( ,כמו) אחד העם( ,שצריך להזהירו ויאכילם בעין רעה ,וישכימו בבקר
~ ~ ~
אשר) אל תכזב בשפחתך ,לעשות דבר כפעם בפעם.
(יט) ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר כזב שלא יתקיים ,שתמצא בזה
אל הנער שאהו אל אמו :אפשר שלאביו כמתהלל במתת שקר ,שתדור לי וירא והנה חצרו של בעל הבית רחב
קרא ראשי ,ואמר ראשי כלומר חש הטבה ,ואינה כלום ,כענין הבירה ידים ,בנה לו שם בירה גדולה.
עלי ראשי אני חש בראשי ,ויאמר אל שהזכרנו. אמר לו ריב"ל בלכתם בדרך' ,אין
הנער ,שאהו אל אמו ,כלומר כי בזכותה וזהו אומרו( ,שאמרה) אחרי כן ,במות דעתי סובלת זה ,למטיב לנו ,הרגת
בא ,ועל ידה תהיה תרופתו. הילד ,הלא אמרתי ,אל תשלה אותי, פרתו ,ולצר עין ,בנית לו בירה'?
~ ~ ~
שהוא ,אל תעשה דבר ,שאחטא לך אמר לו ,הלא אמרתי ,כי לא תוכל
ענין נסיון גיחזי בצניעות בשגגה ,שתצא מפי ,שהתהללת ללכת עמי ,ולהתמיד עמי!
~ ~ ~ במתת שקר (ובזה באופן ג' נתיישב דע ,כי הראשון היה עתיד למות
(יז) ותהר האשה ותלד בן למועד הזה קושיא יב :אַ ל אדני איש הא-להים ,כי מהרה ,עשיתי לו כפרת נפשו ,בפרתו.
כעת חיה אשר דבר אליה אלישע( :כז) אומרו אַ ל אדני ,מיותר ,ובלתי מובן!
והשני ,היה עתיד לחפור בחצרו,
ותבא אל איש הא-להים אל ההר ובאופן ג' קושיא יג :אַ ל תכזב ,איך ולמצוא מטמון ,ועתה על ידי בירה זו,
ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר ערבה אל לבה לדבר כה אל איש לא יחפור תחתיה.
איש הא-להים הרפה לה כי נפשה מרה א-להים קדוש? ועליו יפלא שלא
לה וי-הוה העלים ממני ולא הגיד לי: הקפיד!) והבירה היא מעשה נס בעלמא ,לא
(לעיל ביאר) לא חש (אלישע) לזה ~ ~ ~
תתקיים לו הרבה .עד כאן.
(לטענתה שחדל להיות לה ארח (יח) ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו ועל דרך זה יתכן ,חששה זאת
כנשים) ,כי נקל בעיני ה' :א :להחזירה אל הקצרים( :יט) ויאמר אל אביו ראשי האשה ,כי אמרה' ,הלא אדני זקן ,ואני
לנערותה ,שתהיה ראויה להריון ,ב: ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו: חדל ממני אורח כנשים' ,כמדובר
ושיהיה בן .ועל ב' הדברים הוא אומר: (כ -כו) וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על מרז"ל ,וגם כל בן הניתן בזכות אשה
א :ותהר האשה ,ב :ותלד בן כו'. ברכיה עד הצהרים וימת :ותעל ותשכבהו (ולא בזכות איש) אינו מתקיים.
ובזה יתיישב מאמרם ז"ל ,באומרם על מטת איש הא-להים ותסגר בעדו כי על כן אמרו חכמי האמת ,על
על ויגש גחזי להדפה ,להוד יופיה ,כי ותצא :ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא שמואל ,שנסתכן בקטנותו ביד עלי ,על
(אפשר להקשות ,אשר מה נתחדש אצל לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה שהורה הלכה בפני רבו ,ויבקש המיתו,
גיחזי ,אשר) למה לא בערה בו אש עד איש הא-להים ואשובה :ויאמר מדוע לולא התחננה אמו.
יופיה כל הימים אשר היה בביתה? את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת והיתה גרמת נזקו ,על דאתא מסטרא
ו(מן הסתם ראה אותה כאשר) היה ותאמר שלום :ותחבש האתון ותאמר אל דנוקבא,
15
שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו :ויקרא מדאגה פן יטעון אלישע אשר קורא לה לבוא אל העליה( ,לעניני
אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת מיתת הילד נגרם מסטרא צרכי הבית ,עבור רבו אלישע) ,כי-אם,
ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך: דנוקבא ,ממנה ,הפריכה הטענה שם ,בהר ,לפני קהל עדת ישראל,
(לז) ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה בהוכיחה שהילד הוא מסטרא לעיני כל קהל העם!
ותשא את בנה ותצא: דדוכרא ,מן אלישע אך הוא ,כי עתה ,מעת בישרה
~ ~ ~ ~ ~ ~
הנביא ,חזרה לנערותה ,ותגלה הוד
ללמוד מן אלישע גודל הזהירות ותאמר השאלתי בן כו' .הנה כתבנו יופיה ,כאשר בתחילה.
מלהרבות שיחה עם אשה בשם חכמי האמת ,כי כל בן הבא ~ ~ ~
~ ~ ~ מסטרא דנוקבא אינו מתקיים ,ובזה ,כי
מיראתה ,פן יאמר לה הנביא' ,מה ענין זהירות שלא לדבר או
אז ,ויאמר לגחזי כו' .והנה ,השם לבו להחליט רע כי הדיבור עושה
אל ענין הנביא הלזה ,הלא יסכים אעשה לך ,ועל היולדו מצדך ,לא
נתקיים' רושם
ויאמר ,אוי לנו מיום הדין ,האם איש ~ ~ ~
א-להים קדוש כזה נשמר מלדבר אל על כן פתח דבריה היה ,השאלתי בן
אשה גדולה בחסידות כזו ,לנוכח אתה, מאת אדני? כלומר ,לא מסטרא והיא אמרה במותו ,אלכה לי אל
כי-אם ,על ידי שליח ,עם היותה דנוקבא ייקרא ,כי לא שאלתיו ממך, הנביא ,כי מאי דלא הוה (לה בן כלל),
אכסניא שלו כמה שנים ,כי הנה, כי-אם ,אתה מעצמך אמרת לי ,ואם כן הוה (בכוחו ,שיולד) על ידו( ,א"כ) ,מאי
כאשר באה לפניו תחילה ,לא דבר לה מסטרא דדכורא (שלכם אלישע), דהוה (ומת) ,לא כל שכן (שבכוחו
מאומה ,כי-אם ,אל גחזי אמר ,יאמר ייקרא. להחיותו).
לה הנה חרדת אלינו כו' ,כי-אם ,בפעם ~ ~ ~ ועשתה בחכמה ,להסתיר דבר,
השנית ,בעמדה בפתח רחוקה ממנו, ושלא להזכיר עליו שם מות ,כי הדבור (יג) ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת
אמר לה כעת חיה כו' ,וכאשר השיבה אלינו( ...טו-יז) ...ותעמד בפתח ...ויאמר... מזיק בענינים כאלו ,לבלתי יתקן.
ותאמר ,אַ ל אדני איש הא-להים כו', וכן הנביא (אלישע) דיבר' ,נפשה מרה כעת חיה ...ותאמר אל אדני איש הא-להים
שתק ולא השיב לה מאומה ,וגם עתה, לה' (שגם הוא נזהר מלהזכיר עליו אל תכזב בשפחתך .ותהר האשה( ...כה-
בבואה מרת נפש לפניו מרחוק ,שלח כו) ...ויאמר אל גיחזי ...רוץ נא לקראתה בדיבורן ,שם מות)
לה את גחזי לאמר לה השלום לה כו', ואמר לה השלום לך( ...כח-ל) ותאמר
ובהגישה אליו ,ותאמר השאלתי בן ו(אע"פ אשר) באומד הדעת נתן אל השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא
מאת אדני ...לא דבר לה מאומה ,כי- תשלה אתי :ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח לבו ,כי מת הילד.
אם ,מיד ,ויאמר לגחזי כו' ,וכן באומרה ואמר ,וה' העלים ממני ,ולא הגיד לי ,משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו
אליו ,חי ה' כו' אם אעזבך ,ויקם וילך כלומר העלים ממני ,טרם יהיה .ולא וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על
אחריה עד ביתה ,ואין דובר לה דבר, הוגד לי אחר העשותו .כלומר ,וטוב פני הנער :ותאמר אם הנער חי י-הוה וחי
עד שהחיה את בנה ,ויאמר לה שתי הוא ,כי אוכל לתקן ,כיון שלא הגיד ,נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה:
תיבות בלבד ,שהם ,שאי בנך ,בלבד, שהוא מת ,פן (ע"י ההגדה) תוחלט (לא-לד) וגחזי עבר לפניהם וישם את
וכל זה ללמדנו דעת ,לבלתי הרבות המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב מיתתו ,ויאבד תיקונו.
שיחה עם האשה. (כח) ותאמר השאלתי בן מאת אדני וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער:
ומאשר ארז"ל על ,ויזורר הנער עד ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת
הלא אמרתי לא תשלה אתי :וכן היא
שבע פעמים ,שהוא כנגד ימי שנותינו משכב על מטתו :ויבא ויסגר הדלת בעד
לא אמרה ,מת הילד ,כי-אם ,השאלתי
בהם שבעים שנה יראה שהיה טוב שניהם ויתפלל אל י-הוה :ויעל וישכב על
כו' ,הלא אמרתי ,אל תשלה אותי ,ולא
שלם החי שבעים שנה. הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו
~ ~ ~ אמרה ,כי מת הילד ,בל הוציא מפיה על כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד:
(לה-לו) וישב וילך בבית אחת הנה ואחת תואר זה ,בל יצא עליו שם מות.
ALSHICHK@GMAIL.COM ~ ~ ~
הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד
16
וגם אחר כך ,הבט פני משיחך ,שתסייע כי תיבת אבר"ה הוא מרומז על דין, ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק'
לנו זכותו ,באופן ,שעל ידי כן ,תהיה לנו ,שעולה יצח"ק ,והמ' שבסוף ,הוא על ~ ~ ~
בחינת חסד ,שהכל (אברה -ם) עולה רחום בדין... ספה"ק אמרי נועם
...מה שבקשתי ,את שם א-להים ,רח"ם. מרבה"ק ר' מאיר הורוויץ מדזיקוב
~ ~ ~
שיראה את מדת ה' ,לרחם בדין ,הלא והמ' הוא הסוגר להדינים ,המרומז שם הרחמים הוי"ה,
הוא ,כי טוב להיות מדת ה' עם מדת באותיות הקדומים הוא מגן ונרתיק אל שם א-להים
א-להים ,ולא א-להים לבדו ,כי הנה ,שמש ~ ~ ~
ומגן וכו' שהוא כמשל ,מי שהוא לפני
וזהו' ,וירא אליו ד' באלני ממרא' ,היינו, פי"ח :א ,יז :וירא אליו י-הוה באלני
בעת שהיה תוקף הדינים המרומז בתיבת שמש ,שמכה בו ,ולהיות נסתר מחמתו, ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום...
אלני ממרא ,על דרך דאיתא בספרים, שם מסך למגן ,מהכאת השמש ,כן הוא, וי-הוה אמר המכסה אני מאברהם אשר
ממר"א עולה ,פ"ר דינים עם הכולל ,אז ה' א-להים ,ששם א-להים ישרוף את אני עשה:
נתראה בחינת הוי"ה נגלה ,להיות שם הנידון ,ושם ה' מגן לו( .עכל"ק האלשיך) מבואר ברז"ל ,והובא ברש"י פרשת
(המשך ס' אמרי נועם) וזהו ענין הוי"ה מקיף להדינים ,כי בחינת מקיף הוא בראשית ,מתחילה עלה לפניו במחשבה
קדימת שם הוי"ה לשם אלקים ,כיון נגלה בחוש הראות. להבראות במדת הדין ,וראה שאין העולם
שהשם הוי"ה הוא המסבב לשם אלקים ,ועל כן ,קודם אותיות חש"ך ,הוא רי"ז מתקיים ,שתפו במדת הרחמים ,והקדים
על כן שם הוי"ה הוא קודם ,כי פוגע כמנין ,ויר"א ,רומז על בחינת המקיף, מדת הרחמים למדת הדין .והיינו דכתיב,
שהוא קודם הפנימי ,שהוא נראה לעין בהמסבב תחלה. 'ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים'.
וע"כ ,שבאמת היה תחילת המחשבה כל. והענין הוא ,אף דנאמר בתורה
בשם אלקים ,אך היה מחסדי השי"ת וזהו שדרשו ז"ל ,אל תקרי 'בהבראם' 'בראשית ברא אלקים' ,דמשמע
לעשות לשם אלקים בחינת מסבב אלא 'באברהם' ,רומז על קדימת שם דקדימת וראשית הבריאה היה בבחינת
ומקיף ,בכדי שיפגעו תחילה בהמסבב ,הוי"ה לשם אלקים ,כמ"ש (בהבראם) 'אלקים',
שיחולו החסדים עלינו מקודם ,והם יהיו ביום עשות ד' אלקים ,כנ"ל. אבל מבואר באלשיך פירוש
מגן וצנה לבל יוכלו הדינים הנסגרים הכתוב ,כי' ,שמש ומגן ד' ,אלקים' ,דכמו
וזהו ,נמצא בתיבת אברהם ,כנ"ל ,שהמ' בתוכם לצאת חוצה.
סוגר את הדינים הנרמזים בתיבת 'אברה' שיש נרתק לשמש שלא ישרוף העולם
ועל דרך הכתוב' ,והבוטח בד' ,חסד הנ"ל. מחומו הגדול ,כמו כן שם הוי"ה הוא
יסובבנהו' ,שמסבב בהשם הוי"ה (של נרתק ומגן לשם אלקים ,שלא יוכלו
חסד ,את) כל הדינים ,וסוגר בתוכו את וזהו' ,והוא יושב פתח האהל' ,רומז על הדינים להתפשט לחוץ.
אברהם ,שעלתה התעוררות של בחינה הדינים ,לבל יתפשטו חוצה:
שלו בשעת בריאת העולם ,שהוא מרומז (וזל"ק האלשיך תהילים פפ"ד :י ,יב)
וזהו ,וד' אמר המכסה אני מאברהם ,בתיבת 'פתח האהל' ,היינו ,ראשית מגננו ראה א-להים והבט פני משיחך ...כי
שרצון השי"ת היה ,שאברהם יכסה את בריאת העולם שרומז לאהל. שמש ומגן י-הוה א-להים...
הדינים ויסבבם ,לבל יהיו נראים ונגלים
פני א-להים ,הוא מדת מחלה
וזהו היה' ,בהבראם' ,אל תקרי רק החסדים לבד
(בהבראם) אלא 'באברהם' כנ"ל. הדין ,ואומר ,בבואך לדון ,מגננו ,הוא שם
ה' ,בעל הרחמים ,ראה א-להים,
כי וזהו' ,כחום היום' ,היינו בעת בריאת
והוא ,כי מלבד מה שאמר דוד ,ואתה ה' תיבת אברהם מורה על בחינה זו ,העולם ,שהיה אז במחשבה ,למדת הדין,
מגן בעדי ,גם על זה מפרש אחר כך כי שהחסדים סוגרים את הדינים ,שלא היינו ,בלי מגן ונרתק ,של שם הוי"ה.
שמש ומגן ה' א-להים ...כי את ה' ,קרא יתפשטו לחוץ.
מגן,
17
וזהו שפירש רש"י ז"ל ,הוציא חמה ספה"ק נועם מגדים נתנו לו ,באופן כי הננו אנחנו המקבלים
מנרתיקה ,רומז על שעת מחשבת בריאת מרבה"ק ר' אלעזר הלוי הורוביץ מטארניגראד ולוקחים ממנו יתברך ,כי הוא הנותן
~ ~ ~
בהחשיבנו ,כמדובר (עכל"ק האלשיך) העולם ,שהיה אז בחינת חמה בלי נרתק,
לאדם חשוב נחשב הנתינה לקיחה ,על
(המשך ס' נועם מגדים) ואמר גם כאן, כן אמר אברהם למלאכים ,שחשובים רק נתעורר אז חסד אברהם ,להיות נרתק
בעיניו עד בעיניו עד שנתינתו להם נחשב כקיחה ,שכ"כ חשובים הם להדינים ,כנ"ל:
ולכן 'ואקחה'. ~ ~ ~
שהנתינה להם חשובה כמו הלקיחה. ~ ~ ~
וזהו ,ואקחה פת לחם ,נ"ל: ע"י מצות מילה זכה אברהם להוליד
~ ~ ~ ואקחה פת לחם' .ואתנה' פת היה לו את יצחק
~ ~ ~
ספה"ק עטרת ישועה לומר!
מרבה"ק ר' יהושע הורוויץ מדזיקוב ויתכן ,על פי דברי הרמ"א( ,הרב ר'
ספה"ק אמרי נועם :בפ' תולדות :איתא
~ ~ ~
משה אלשיך) 'ויקחו לי תרומה' ,באדם שעל כן נולד יצחק למאה שנים ,בכדי
ענין הוויכוח בין ישראל להשי"ת, חשוב חשיבה הנתינה כמו הלקיחה. שיהיה אברהם נימול מקודם ,ולא יהיה
אם אין תורה אין קמח יצחק נולד מערל ,ע' באלשיך
-אם אין קמח אין תורה (וזל"ק האלשיך תרומה פכ"ה :א) דבר (בראשית כט לב)
~ ~ ~
אל בני ישראל ויקחו כו' ,כי ,אם כל בני
ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח .יש ישראל לוקחים ,מי יהיה הנותן? ומהראוי (וזל"ק האלשיך פכ"ט :לב) רצה
לרמז דהנה שנו חכמים בלשון המשנה יאמר 'ויתנו לי'! הקב"ה להתיך זוהמת נחש בקרב ימים,
שהתורה נקנית במ"ח מעלות ומלכות לקרב זמן מתן תורה ,בהעדר זוהמא,
בהקדים ...אם איש קטון הערך יתן
נקנית בשלשים מעלות.
מתנה לשר וגדול ויקבל מידו ,הלא הנותן ולכן ,אברהם לקח את הגר ,והטיל בה
והנה יעקב אבינו ע"ה ביקש מאת למקבל יחשב במה שהחשוב ממנו זוהמת נחש ,מהנשאר
השי"ת ,ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, החשיבו לקחת מידו. עדיין בו ,עודנו ערל ,כמו שאמרו ז"ל,
וכמו כן אנו מבקשים על הפרנסה שעל כן לא נימול קודם שהוליד את
כאשר חכמים יגידו ,כן על כל המקדש ישמעאל ,כדי שיצא יצחק מטפה
הכלולה בלחם ,כמ"ש ,נותן לחם לכל
את האשה ונתנה היא ,ואמר הוא ,אם קדושה.
בשר.
אדם חשוב הוא מקודשת,
והיינו ,כי כבר נודע בהא דאמרו ז"ל, שהוא כמפורש אצלנו ,כי הערלה
כי במה שהחשיבה לקבל ממנה חשיב
'אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין תמשיך בחינת הזוהמא בכלי מוכן ,היא
כאילו היא קבלה ממנו ,ונחשב כ'אמר
קמח'. הגר ,כדי שבמילה ,ועל ידי שרה הצדקת,
הוא ,ונתן הוא'...
והקשה באלשי"ך איזה מהן תמשך טיפה מבחינת הקדושה ,וגם
...וכאן היו יותר מבכל יתר מקומות. בהיות אברהם בן מאה שנה ושרה בת
נקדים?
והוא בהתנדב עם לעשות לו יתברך תשעים ,יצא יצחק קדוש (עכל"ק
ותירץ דזה הוא הויכוח בין הקב"ה מקדש ,לשכון י-ה א-להים ,כביכול האלשיך)
לישראל ,כי הקב"ה אומר אם אין תורה הבחינה ...מקל וחומר ,אם ,בהיות נותן
אין קמח .ואנו אומרים אם אין קמח אין ומקבל בני אדם ,על יתרון חשיבות מה, (המשך ס' אמרי נועם) על כן יש לרמז,
תורה ,שמקודם ישפיע לנו הקב"ה במקבל על הנותן ,יחשב הנותן למקבל, ויר"א אלי"ו הוי"ה באלנ"י ממר"א,
פרנסה וכל הצטרכות כדי שנוכל לישב ומה גם עתה ,במלך מלכי המלכים ,יוצר הנאמר אצל מצות מילה ,עולה 'הולי"ד
על התורה מתוך הרחבה .ע' הכל ,יצוה עלינו ,יקחו לו תרומה ,לעשות א"ת יצח"ק' ,שאחר קיום מצות מילה
באלשיך הק' (תהלים ד :ו :ומשלי לו מקדש ,כי חשיבות הלזה ,על כל, נולד יצחק.
ג :א). יתגדל ,כי ,מה אנו מה חיינו יחשיבנו וסופי תיבות של הוי"ה' באלני' ממרא'
ועל דרך זה פירשו בספרים הפסוק, יתברך ,ליקח ממנו ,ומידנו. הם אי"ה ,ראשי תיבות 'ה'וליד א'ת
טוב לחסות בד' מבטוח באדם ,היינו, ואם כן איפה ,אין לנו נותן נחשב ללוקח י'צחק':
שהדרך היותר טוב הוא אשר האדם ומקבל ,כזה ,כי ממנו יתברך הכל ,ומידו ~ ~ ~
18
יבטח בד' ,היינו ,שילמוד מקודם ויבטח ספה"ק בני יששכר וזהו פירוש' ,רפאני ד' ,אתה בעצמך',
על ד' שישפיע לו פרנסה ,מבטוח באדם ,מרבה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב אז 'וארפא' ,בודאי ,לעולמים .הבן הדבר.
~ ~ ~
ולפי"ז הנה בכאן יש לתמוה ,הש"י ממה שיבטח הקב"ה באדם ,להשפיע לו
א :כאשר נגזר צער על האדם ואינו
שלח ג' מלאכים לאברהם ,בשליחות לג' ראוי להינצל ,אחד הדרכים אשר מקודם רב טוב ,ואח"כ ילמוד תורה.
דברים( ,כי אין מלאך אחד עושה שתי מצילו ה' ברוב רחמיו, אמנם באמת עתה מחמת כובד הגלות
הוא להצילו בזכות צדיק שיצטער על
ועמל הפרנסה אי אפשר לאדם לישב על צער שלו ,והצדיק הרי אינו ראוי לצער שליחות ,וכתבו הטעם לזה ,להורות
גדולתו ית"ש ,אשר 'רבוא רבבן קדמוהי', ודאגה זאת ,ועי"ז ניצל התורה בלתי יקדים לו השי"ת כל מיני
ויכול לשלוח לכל דבר פרטיי ,שליח קיטרוג יגרום שמו הזכרת ואם ב: טובות הגשמיות.
בבית דין של מעלה ,מזכיר ה' רק שמו
מיוחד) ,אחד לבשר את שרה ,ואחד של הצדיק ,שלא יצטער. וזה נרמז בשם לח"ם ,כי אות למ"ד
לרפאות את אברהם ,ואחד להפוך את ~ ~ ~ הרומז למלכות ,הוא שלחן של מלכים
סדום, מאמרי השבתות מאמר ו :נר שבת: ועשירות רב ,הוא ,יהיה מקודם,
ואח"כ נוכל לעסוק בתורה הנקנית בראשית פי"ט :כט :ויהי בשחת אלקים והמלאך רפאל שבא לרפאות את
במ"ח מעלות ,ורמוז באתוון ח"ם של את ערי הככר ,ויזכור אלקים את אברהם ,אברהם ,הלך ג"כ לסדום להציל את לוט,
תיבת לח"ם ,כי-אם אין קמח אין תורה .וישלח את לוט מתוך ההפכה ,בהפוך את והנה עשה ב' שליחות ,וצריך לומר,
שהצלה ורפואה אחת היא ,והנה קשה ב' הערים ,אשר ישב בהן לוט.
אבל טוב לחסות בד' ,ע"כ יש לרמז
א :כל הענין מיותר ,שכבר נאמר לעיל קושיות עצומות:
בתיבת מל"ח דרך חדש לעבודת השי"ת,
למה שלח הקדוש ברוך הוא אל הצלת בענין שהיה המעשה באריכות
אברהם אוהבו את רפאל ,לרפאותו ,ואין לוט!
היינו ,שהאדם
ובאם רוצים להשמיענו (ויזכור אלקים רפואתו עולמיית? ולמה לא ריפא
את אברהם) שהיתה הצלה בזכות הקדוש ברוך הוא אותו בעצמו ,ובפרט
יתחיל ללמוד התורה
הנרמז באותיות מ"ח מן מל"ח ,ואות אברהם ,הוה ליה להשמיענו זה לעיל ,שנגלה אליו אז ,בכבודו ובעצמו?
דהנה הטעם דאין מלאך אחד עושה בסיפור המעשה (הצלתו)! ראשונה היא מ'.
וכאשר יתחיל ללמוד ממילא ישפיע לו ב :אבל עוד חוץ לזה ,קשה מאד ,שכל שתי שליחות ,להורות גדולתו כנ"ל ,אם
השי"ת שפע רב ושלחן של מלכים הרמוז הדברים באו כפול ומכופל ,ויהי בשחת כן ,גם להצלה ורפואה ,ג"כ יהיו ב'
באות ל' מתיבת מל"ח (כי תיכף אחר וכו' ויזכור וכו' וישלח את לוט מתוך שלוחים ,ולא נצטרך לתירוצים!
אות מ' ,והתחיל ללמוד ,מגיע אות ל' ,ההפכה בהפוך את הערים ,אשר ישב בהן אך הוא לדעתי ,שהתורה משמיענו כל
זאת ,איך הש"י רצון יראיו יעשה ,גם הפרנסה ,אף שעדיין לא סיים עבודת לוט!
לימודו עד אות ח' ,וזה) בכדי שיוכל אך הוא לדעתי ,דהנה מבואר בזהר ,במקום שיש קטרוגים ח"ו ,והשי"ת מלך
בפסוק' ,רפאני ד' וארפא' ,למה ליה במשפט הוא ,ואין מקום לעשות נס (נגד לבצע מעשהו ויעסוק בתורה תמיד.
משפטו) עכ"ז (אם יתחכם כביכול, וזה מרמז אות ח' של מל"ח ,בסוד אני למימר 'וארפא'?
לרחם ,ביחד עם מדת משפטו) הכל יכול
ראשון ואני אחרון ,ובאמצע שפע ופירש שם ,הכונה ,דהרפואה הנעשית
ב"ה ,עושה באופן כזה שיעשה נס בשביל הפרנסה וכל טוב.
על ידי המלאך רפאל ,אינה רפואה
אוהביו ,כאשר יתבאר לך:
וזהו ,ותבט אשתו מאחריו ,היינו ,הכנס"י בטוחה עולמית( ,דהנה הוא מלאך עובד,
שנקראת אשה ,צופה ומביטה בדורות וזה עבודתו ,לרפאות ,והנה הוא משתוקק והנה בכאן לא היה ללוט זכות ,ובפרט
שאחר יום או יומים שוב ישלחהו השי"ת שנפרד מאברהם ,ובחר לו לשבתו האחרונים ,ותהי נציב מלח,
לעבוד העבודה שממונה עליה ,הבן) ,במקום רשעים.
היינו ,שדרך כזה הוא דבר המתקיים
משא"כ הרפואה שהיא מן השי"ת בלא והנה כשנגמר דינם של סדום ,בבי"ד כמו מלח וכן הוא ראוי ונכון:
של מעלה ,לא היה באפשרי להציל את עולמיית, בטוחה רפואה היא שליח, ~ ~ ~
19
לוט ,כי בידו זכות אין ,ובפרט ,שהוא לוט ,כי היה לו לאברהם דאגה ומחלת לב ,אברהם (ועי"ז) וישלח את לוט וכו'.
בבחירתו ,שבחר לו לשבתו ,מקום על לוט.
רשעים שאין כמוהם בכל העולם ,ועשה והנה ,כאשר נשתלחו המלאכים ,כל
זה במרד ובמעל ,שהיה כל הארץ לפניו ,אחד לשליחותו ,ונשתלח גם רפאל
כמו שאמר לו אברהם' ,הלא כל הארץ עמהם ,לרפאות את אברהם ,אז בבואם,
וירא ד' אל אברהם בכבודו ובעצמו, לפניך וכו'.
והנה כשהיה ברצון השי"ת להצילו וריפא אותו ממכאוב גופו.
(בזכות אברהם) ,היה קטרוג ממדת הדין:
באיזה זכות ובאיזה טענה ינצל?
והש"י 'מלך במשפט יעמיד ארץ',
ואילו היה נזכר לפני בי"ד של מעלה ,שם
(של) לוט ,לדונו אם ינצל אם לאו ,אז היה
מתעורר המדת הדין והקטרוג הגדול
מהמקטריגים ,ואין מקום להצילו ,על פי
המשפט.
והנה היודע מחשבות ,ידע אשר ירע
~ ~ ~
הדבר בעיני אברהם ,על מיתת לוט ,מה
כיוון שדיבורו ית' מכריח, עשה ,העושה נפלאות גדולות לבדו (אף
ומבטל את הבחירה ורצון ההיפך ,לכן
מונע ה' את דיבורו, לבדו מן בית דין של מעלה)?
בעת צורך השאר הבחירה גזר בגבהי מרומים ,על רפאל ,שילך
~ ~ ~
וירפא את אברהם מכל מכאוביו
אז ,לא ידע רפאל מה לרפאותו ,כי כבר (ולא היה באפשרי להזכיר ,את לוט ותחלואיו,
בעצמו ,בפני המשפט (של בית דין של נתרפא.
(ובסמוך ,אכן נתגלה לו במה מעלה ,שיציל מלאך את לוט ,על כי לוט (והנה עיגום נפש ודאגה הוא בכלל
לרפאותו ,כי) ואברהם הולך עמם ראוי בעצמו להצלה)... החלאים ומדוים),
לשלחם ,וד' אמר ,וגילה לו ענין סדום אומר לך ,ידוע הוא מענין חקירת ידיעה והנה ,מי הוא מכל כוחות הדין אשר
(ארדה נא ...כלה .הכל .כולל את לוט) ובחירה אשר שניהם אמתיים נתאמתו יערב אל לבו לקטרג על אברהם ידיד
והיה לו מחלת לב על לוט ,אז הבין לנו על פי התורה. הנאמן ,לומר ח"ו ,שאינו ראוי לרפואה
והצלה ,והנה ,בוודאי היתה הסכמת מדת
רפאל ,והלך לעשות שליחותו ,לרפאות הגם ,שאתו ית"ש המדע ,והוא יודע הדין ,וכל פמליא של מעלה ,ונפסק הדין,
את אברהם ,היינו להציל את לוט ,שזה מחשבות אדם ,לפניו נגלו כל תעלומות שראוי אברהם לרפואה והצלה מכל
והמון נסתרות מבראשית מחשבות אדם יהיה רפואה לאברהם ,ממחלת לבו.
מכאוביו,
וזהו שנאמר ,ויהי (וי היה) בשחת ותחבולותיו ויצרי מעללי איש,
ובכלל הרפואה הוא ג"כ מחלת לב,
'ודאגה בלב איש' ,כי מה החילוק אם אלקים (מדת הדין) את ערי הככר( ,ואין עכ"ז ,הבחירה חפשיית ,ויוכל אדם
האדם מצטער בכאב מכה ,או בכאב לב מקום להצלת לוט מפני מדת הדין ,מה לעשות לטוב ולמוטב כרצונו ,ידיעתו
ית"ש אינה מכרחת. עשה הש"י?
בדאגה ,על הכל יצטרך לרפואה,
משא"כ דיבורו ית"ש ,היינו שכבר בא דין בית (של המשפט לפני הזכיר לא
והנה ,כיון שנפסק להלכה בבי"ד של
מעלה ,לרפאות את אברהם מכל של מעלה) את הצלת לוט רק) ויזכור הענין אל בחינת הדבור ,הדבור הוא
מכאוביו ,ממילא בכלל זה נכלל הצלת (הזכיר) אלקים (לבית דין של מעלה) את מכריח ,ובהכרח שיתקיים.
20
עיין בדברי הרב הקדוש מקודשת ,דמה שהוא מקבל מאתה ,והנראה ,דהנה אמרו רז"ל ,שהשטן
מהר"מ אלשיך בפסוק' ,כן יהיה לנתינה לה יחשב בעיניה ,וכאלו האשה הכניס מורך בלב יצחק ואמר אליו' :הנה
בשומעך לאביך ,הא ישמעאל ,שנאה דברי אשר יצא מפי לא ישוב וכו' כי-אם מקבלת ממנו.
דביתא ,יורש כל עמל אמך'. עשה את אשר חפצתי והצליח וכו'...
כן בנתינתנו תרומה להשי"ת ,ללקיחה והנה זה תגדל ביותר עגמת נפש אמו, (ועל כן ,לא היה באפשרי להזכיר ,את
מאתו יחשב בעינינו מה שהוא מקבל שהשונא ,שהיא גרשה אותו ,יבא ויירש, לוט בעצמו ,בפני המשפט ,כי עי"ז
מאתנו ,כאלו הוא נותן לנו ואנחנו כי אין יורש אחר זולת יצחק. יכריח דיבורו ית' את לוט שאכן יהיה
ובא יצחק לקיים כיבוד אם( ,ע"י המקבלים ,וזה 'ויקחו לי תרומה' ,ע"כ ראוי לזה ,ויבטל דיבורו ית' את בחירתו
שיפרוך טענת השטן) ,ולתקן כל זה דבריו. ורצונו להישאר בסדום ,ויעזוב תיכף
בטענה מופלגת ,דהנה אברהם ראה וגם אנו לדרכנו נאמר, את סדום) ,כי המעשה היה) בהפוך את
כי באיצטגנינות ,שאינו מוליד ,ואמר לו הערים אשר ישב בהן לוט,
הקב"ה מקור הטוב ,רוצה להטיב הש"י' ,צא מאיצטגנינות שלך ,אברם אינו 'בבחירתו' (וגזר חכמתו ית' שישאר
לישראל כל מיני טובות וברכות והצלחות מוליד ,אבל אברהם מוליד'. לוט ,עם בחירתו ורצונו זאת ,עד רגע
אחרונה) ואין מקום להציל ,על כן הזכיר
ישועות ונחמות ,ורצונו להעניק אותנו והנה הקושיא מפורסמת :הרי הוליד הש"י בפני המשפט ,רק את אברהם,
בכל הטוב ,והוא יעשה אותנו כלי מוכשר את ישמעאל ,בהיות שמו אברם! וכנ"ל ,ולא הזכיר את לוט.
לקבל חסדיו הגלוים.
אלא על כרחך ,שראה באיצטגנינות, יש
ובהשפיע לנו טובו ,יש לו נחת רוח 'אברם אינו מוליד' בן מיוחס אחריו ,כי בן הפרש בין ידיעה לדבור .כי מה שאינו
ותענוג גדול ,כאלו אנחנו היינו נותנים לו הנולד מ'שפחה ,יתייחס אחריה' ,בן הגר יוצא מפיו יתברך ,רק ידיעה בלבד ,אינה
יתברך ,ומה שאנחנו מקבלים מאתו ,המצרית' ,ואין לו ייחוס על אברהם ,מה מכרחת...
יחשב בעיניו כנתינה לו ,מגודל התענוג שאין כן בקראו שמו אברהם ,יוליד בן
מיוחס אחריו. שיש לו מזה. אך הדיבור ,לא ישוב ריקם .וזהו מאמר
הכתוב' ,כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא
וזהו שאמר ,ויקח אברהם צאן ובקר ,וז"ש ,ויאמר יצחק אל אברהם -אביו, ישוב אלי ריקם כו'.
רומז לטוב עולם הזה ,שיחשב כאלו ,ויתן רצ"ל ,שאמר לו ,שנשמע ,מדהחליף
הש"י שמו לקראותו אברהם ,נשמע מזה, לאבימלך ,הוא הקב"ה ,כאמור: והוא מאמרם ז"ל' ,ואלו צדיק ורשע,
~ ~ ~
כי רק לו (ליצחק) לאביו יתייחס לא קאמר.
ספה"ק אגרא דכלה
(אברהם) ,ולא לישמעאל. מרבה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב וכמו שכתבנו על פסוק מי זה אמר,
ואם כן ,אין לישמעאל שום חלק ונחלה ~ ~ ~ ותהי ,ה' לא צוה ,מפי עליון לא תצא כו'
בבית אבינו אברהם ,ובזה תירץ טענת ישמעאל לא היה יחוסו מתייחס אל
אברהם אף אם לא היה יצחק קיים, ~ ~ ~
השטן: וממילא רק אל יצחק ייקרא אב ספה"ק ייטב לב
~ ~ ~
ויתכן לפי זה יותר לפרש אל אברהם, מרבה"ק ר' יקותיאל יהודה ט"ב מסיגעט
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי כמו( ,אל ענין שמו אברהם ,והיינו כמו) ~ ~ ~
על אברהם ,כמו שפירש"י על 'ויאמר לאדם חשוב נחשב הנתינה לקיחה ,על ויאמר הנני בני ויאמר הנה וכו'.
כן נתינתו ית' לעם חשובתו ,נחשב
א :הנה כל הענין מיותר ,לא היה לו אברהם אל שרה אשתו ,אחותי היא וכו' אצלו ית' כלקיחה.
לומר רק ,ויאמר יצחק אל אברהם הנה (רש"י :אל שרה אשתו :על שרה אשתו. ~ ~ ~
ויקח אברהם צאן ובקר כו’ ,ירמוז למה וכו'!
דכתיב ,ויקחו לי תרומה ,ולא אמר 'ויתנו' ,ב :וביותר ,ויאמר ויאמר ,כפל ללא
ומפרש הר"מ אלשיך ז"ל צורך!
דקיימא לן ,באדם חשוב נתנה היא לו
21
זריחה ראשונה בעולם ,להראות לנו (וזל"ק האלשיך דברים פי"ג :ז ,ט) כי והאמירה היתה אל השטן ,שהשיב
בחינת ואופני עבודת הבורא ורמיזות יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אליו (אל השטן) -על אברהם -שהוא רק
התורה. אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר... -אביו ( -כי ישמעאל לא יירש בשום
ויבקע עצי עולה ,כלומר ,הוא ,עם בחינת 'לא תאבה' לו ולא תשמע אליו...
אופן ,וממילא) ובטלה טענתו (של
עבודתו אז ,התחיל לבקוע עצי העולה לא תאבה לו ,כלומר ,לא תעמוד השטן) (והא דלא אמר בפירוש 'על'
העתידה להיות בזמן המקדש. בטענות עמו לווכח אם טוב אם רע ,ועל יתבאר בסמוך)
כי השכל נותן :להיותו התגלות ידי כן לא תשמע אליו ,כי ,אם תאבה לו ויאמר אבי .הנה גם זה מיותר ,וכמ"ש!
ראשונה ,להראות להנבראים עבודת ותבא בטענות עמו ,אולי תפותה ותשמע ג :ולמה קראו אבי ,הלא אצלו היה?
הבורא ,מוכרח לומר ,שרמז לנו עצם אליו לעשות מצותו:
ולפי הנ"ל מובן ,שרצה לשלול טענת
העבודה מאז ,עד לעתיד ,עם כל והוא ,כי אולי הוא בעל טענות וינצחך השטן,
פעולותיו ,הכל עשה בתחתון ,ורמז בשקר ,ומה גם כי אז יתעורר יצרך הרע
בעליון. להיות לו מעיר לעזור ותהיה עליך והנה קראו לאברהם אבי ,שאתה רק אב
מלחמה מבית ומחוץ ויוכלו לך חלילה. שלי ,ולא לישמעאל יתייחס אבהותך,
וכמו דאיתא באלשיך על פסוק, הנה באמירה ההוא שלל טענת השטן ,על
וישם אותו על המזבח ממעל לעצים ,ותוכן על כן מיד זרוק בו מרה ורחק ממנו ולא
תאבה לו פן תשמע אליו( :עכל"ק כן אמר ,ויאמר ויאמר ,שבאמירה ההוא
הדברים ,מזבח תחתון היה באמת גשמי
מעצים הגשמיים ,אמנם עיקר מחשבתו שאמר לאביו ,היה האמירה גם להשטן .האלשיך)
של אברהם עליו השלום ,לעשות (המשך ס' אגרא דכלה) וז"ש ,ויאמר
בתחתון ,ולרמוז בעליון ,מזבח העליון, יצחק אל אברהם אביו ,ויאמר אבי ,רצ"ל,
רוחניות אור בהיר הוא,שבזה שאמר אבי נמשך (ממילא ,ולא
וזהו ,וישם אותו על המזבח ,העליון בפירוש) עוד אמירה לאחר ,היינו להשטן, ~ ~ ~
שהוא רוחני אשר ממעל לעצים ,היינו דהיינו ,על אברהם ,שהוא רק אביו ,אבל שלא נכנס עם פתוייו בטוען ונטען
למזבח העצים התחתון שהוא גשמי. היתה האמירה רק אל אברהם, ~ ~ ~
וז"ש ,אל אברהם ולא (כתב בפירוש
ולנוכח השטן לא השיב כלום ,כי לא (ולש"ק האלשיך פכ"ב :ט) ויבאו אל
תיבת) 'על' (ואז היה נשמע שכאילו
דיבר אל השטן) ,כי האמירה היתה רק אבה בשום פנים (לשמוע לשטן ,אף בלי המקום אשר אמר לו הא-להים ויבן שם
זאת התירוץ ,רק רצה שממילא יתורץ ,אברהם את המזבח ויערך את העצים לאברהם ,ולא השיב להשטן.
ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח עבור כיבוד אמו וכנ"ל)
~ ~ ~
ממעל לעצים: וקיים בעצמו מ"ש המלך החכם 'בני
אם יפתוך חטאים אל תאבה' ,ופירוש ספה"ק אור המאיר
מרבה"ק ר' זאב וואלף מזיטאמיר הנה אחר אומרו ,ויערוך את העצים
מהר"מ אלשיך ז"ל ,שלא תכנס
שהוא על המזבח ,אם כן ,היה די יאמר, ~ ~ ~
בויכוח עמו ,למה אינך רוצה ,רק קודם
'וישב אותו ממעל לעצים' ,וידוע כי על 'ויבקע' אברהם את העלם
נתינת הטעם של המניעה ,זאת תהיה פרי
המזבח היה ,ואם כן ,אומרו על המזבח א-להותו ית' שיתגלה בשלימות
הקדמתך שאינך רוצה .מבלי טעם .כי,
לעתיד,הביאו אל הגלוי ,הוא מיותר!
אם תכנס בויכוח ,פן ואולי ידחה טענתך .וע"י עבודתו התחיל ל
אך ,לזה נזכיר מאמרם ז"ל ,באומרם, עד הגשמי ממש.
~ ~ ~ (וזל"ק האלשיך משלי פ"א :י) בני אם
ממעל לעצים ,מכוון כנגד כסא הכבוד, יפתוך חטאים אל תֹבא :עצה טובה קא
וישכם אברהם בבוקר כו' ויבקע עצי כד"א 'שרפים עומדים ממעל לו'. משמע ליה אל ידחה את המפתים
עולה כו' .הנה נודע בכל דור ודור ,כאשר
והוא ,כי הוקשה למו ,שהיה לו לומר, בטענות פן ידחום בחלקות ויתפתה רק
הכינו את לבם לדרוש ה' ויחודו -לערך
'על העצים'! יאמר שאינו רוצה בבלי טענה .וז"א ,אל
הכרתם ,גורמים יחודו יתברך.
אך ,היה לגזרה שוה. ת ֹ ב א:
ותחלת העבודה פתח אברהם אבינו
עליו השלום הנקרא 'אזרח' ,א' זרח,
22
הנקראת כ"ה כידוע ,ונשתחוה ונשובה ספה"ק עטרת ישועה ועל דרך זה יתכן ,במה שידענו -
אליכם ,בסוד ,אם אין קמח אין תורה, מרבה"ק ר' יהושע הורוויץ מדזיקוב והזכרנוהו למעלה -כי המקריב במזבח
~ ~ ~
כטענת זרע ישראל להקב"ה. של מטה ,כאילו מקריב במזבח של בית
מרומז בפ' העקידה ,במסורה ,ענין המקדש של מעלה ,כי נגדו הוא.
ושוב באה המסורה( :ב) נתנה ראש הוויכוח בין ישראל להשי"ת,
ונשובה מצרימה( ,ג) לכו ונשובה( ,ו) לכו אם אין תורה אין קמח וזה יאמר ,הנה ,ויבן שם אברהם את
-אם אין קמח אין תורה המזבח ,שם ,על ההר.
ונשובה אל ד' ,פירוש ,אם נרצה לילך ~ ~ ~
בטענת הקב"ה ,אם אין תורה אין קמח,
אך דע איפה ,כי כאשר שם אותו ,לא שבו לכם פה עם החמור ואני והנער
ונתנה רא"ש אשר הראשית יהיה
בלבד על מזבח זה ,הושם ,כי-אם ,על נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם.
(מצרימה) המיצר והעניות וללמוד מתוך אותו המזבח אשר הוא ממעל לעצים,
ובמסורה ונשובה שית.
דוחק מקודם, הוא המזבח שבמקדש של מעלה ,ולא
א .דין, בלבד על המזבח שתחת לעצים.
וזה( ,ד) נחפשה דרכינו ונחקורה,
ונשובה עד ד' ,אם נחקור בדבר הזה בטוב ובזה (השתא דאתית להודעת חז"ל ,ב .ואידך ,נתנה ראש ונשובה מצרימה.
זאת אין טעם ודעת, ג .ואידך ,לכו ונשובה. אשר שם אותו על המזבח שלמעלה ,אז)
ביכולתנו ,כי אי אפשר ללמוד תורה מבלי הגזרה שוה (גם כן) יאמר הענין
ד .ואידך ,נחפשה דרכינו ונחקורה (ואפשר לפרש) כפשוטו ,כי שם אותו על
מתוך דוחק ,רק אם יהיה לנו פרנסה וכל
ונשובה עד ד' המזבח ,שהוא ממעל לעצים ,ולא (רק)
טוב מקודם.
ה .ואידך ,השיבנו ד' אליך ונשובה. על אשר מתחת לעצים.
וזהו( ,ה) השיבנו ד' אליך ,מתחלה,
להשפיע לנו כל טוב פרנסה בכבוד, ו .ואידך ,לכו ונשובה אל ה' .ע' בעה"ט. והטיב אשר דבר באומרו ,ממעל ולא
ואח"כ ,ונשובה ,ללמוד תורה מתוך נראה לרמז דהנה נודע דברי
'על העצים' ,לרמוז על מה שהוא ממעל
הרחבת הדעת .אמן: ברחוק שהוא העליון (עכל"ק האלשיך)
~ ~ ~
האלשי"ך הויכוח שיש לנו עם
הקב"ה, (המשך ס' אור המאיר) ונמצא ,התחיל
ספה"ק ישמח ישראל להראות אז ,ובקע את בחינה העתידה,
מרבה"ק ר' ירחמיאל ישראל יצחק שאנו אומרים אם אין קמח אין תורה, לרמז ,בבקיעת עצי עולה העתידה להיות
דנציגר מאלכסנדר בסוד ,השיבנו ד' אליך ,בעושר וכבוד בזמן המקדש.
~ ~ ~
ופרנסה טובה ,אז ,ונשובה.
נזדכך אברהם כל כך ,כמדריגה ובאמת איתא ,שעפרו של יצחק צבור
שכתוב אצל פינחס 'החיים והשלום', והקב"ה אומר ,אם אין תורה אין קמח, לפניו ית' ,מדור לדור ,עד ביאת הגואל.
אשר גופו היה בשלום עם נשמתו, בסוד ,שובו אלי ,בתורה ,אז ,ואשובה
באופן ,אשר לשחוט את יצחק ,לא אליכם. והנה ,אחרי שהשיג את בחינה העתידה
היה אצלו, להיות ,עם פעלו ומעבדו בבקיעת עצי
רק כאשר לשחוט 'איל אחר' ומסיים האלשי"ך הקדוש עולה ,מאי כתיב ,ויקח את עצי העולה כו',
~ ~ ~
אשר עיקר הוא שהקב"ה יסכים לטענת ירצה לרמוז ,מה שהיה תחלה רק בחינת
וירא והנה איל אחר נאחז וגו' כ"ק זרע ישראל וישפיע להם מקודם כל טוב, בקיע לבד ,המורה התחלת התגלות
אאמו"ר (ר' יחיאל מאלכסנדר) זצללה"ה ואח"כ ילמדו תורה מתוך הרחבה .עיין מהעלם אל הגלוי ,וכמוזכר ,ויבקע עצי
זי"ע אמר בשם רבינו הקדוש מוהר"מ באלשיך הק' (תהלים ד :ו :ומשלי עולה ,ואחר כך ,ויקח את עצי העולה,
מווארקא זצללה"ה זי"ע שאמר פירוש ג :א) ממש ,עצים כמשמעם ,להיות ,שבאו אז
איל אחר ,בל"א "איין אנדערער איל". וזה פירוש המסורה( :א) שבו לכ"ם פה לכלל גילוי גשמי ,מהעלם אורות רוחניים
ופירש כ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע עם החמו"ר ,היינו ,שמתחלה צריך ובהירים ,לכלל העולה על מזבח העצים,
דבריו הקדושים בארוכה, למלאות אותנו בפרנסה הנקרא לכ"ם, ורמז אז ,להראות לבאי עולם ,בחינת
עבודתם ,עד ביאת משיחינו ,אמן:
עפ"י דברי קדושת אא"ז זצללה"ה זי"ע, והוא צריך אל החומ"ר ,ואח"כ ,ואני והנער
~ ~ ~
נלכה עד כה ,היא השכינה הקדושה
23
הקדוש ברוך הוא שכל הארץ מלא כבודו וחפץ ד' למה שנברא ,לכן מיד גרשו וגזר ובדברתו הק' פירש ג"כ דב"ק אדמו"ר
וחוזרת לאחוריה כו'. עליו מיתה ,ולאחר המיתה יתוקן ,והנפש הק' מהרי"י מווארקא זצללה"ה זי"ע ,ע"ד
וקיצור ענין המפורש אצלנו שם ,הוא, שבה אל אביה אל מקור מחצבתה .ולזה רש"י ז"ל פ' בהעלותך עה"כ ,ויעש כן
כי למה שאין דבר שלא ישתוקק לשוב מבואר במדרש' ,והנה טוב מאד ,זה אהרן ,ופרש"י ז"ל ,להגיד שבחו של אהרן
אל שורשו אשר נפרד ממנו .ומה גם עתה המות' ,כי בזה נעשה התיקון הגמור. שלא שינה,
הנפש אשר חוצבה מתחת כסא הכבוד, וכדברי פי קדוש ד' אדמו"ר מו"ה והדבר הוא מקושי המובן ,וכי יעלה על
ותתענג בדשן בהיכלי מלכו של עולם. שמחה בונים מפרשיסחא זצללה"ה, הדעת שאהרן ישנה חלילה ,ומה זה
והיא ניתנה תוך חלאת טינוף חומר עכור. ע"פ ,ועתה פן ישלח ידו ,היינו לאחר חטא השבח שלא שינה מציווי הקב"ה?
הלא תקוץ בו ולילה ויומם ,לא תמיש אדה"ר צפה הקב"ה ברוב רחמיו ואמר הק' מוהר"י מווארקא זצללה"ה
מהתאוות תאות צאת מתוך הפכת שמוכרח להיות בעולם המות ,כדי לזכות זי"ע פירוש ,שלא שינה ,שלא ניכר בו
איכותה ,לשוב אל האלקים אשר נתנה ,כי לתיקון הגמור ,וירא הקב"ה פן ישלח ידו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת
הן הוא משוש דרכה. ולקח גם מעץ החיים ולא ימות לעולם, המנורה ,לאחר כל היחודים והכוונות
וזה מאמרם ז"ל ,כי היא עולה ויורדת ונמצא "ואכל שהוא הגשם" ,וחי שהוא הנוראים מענין הדלקת המנורה,
ומבקשת לצאת וכו' .והוא ,כי הרוחניות ,יהיה נתערב "לעולם ,ולא
יתפרדו לעולם זה מזה ,ולא יהיה חלילה ואמר בצחות לשונו הקדוש ,אילו היה
במחשבתה עולה ומהרהרת במה מצוה הקב"ה מצוה זו להה"ק הצדיק
שלמעלה ,מקום שממנו חוצבה ,יורדת לעולם התיקון הגמור ,לכן גרשו.
מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע ,היה משבר
במחשבתה מהרהרת בירידתה אשר היא וכן מבואר באלשיך הק' על המנורה ושופך השמן זית ,לגודל
ניתנה בבור טיט היון הלז .ועל כן מבקשת הפסוק ,בריתי היתה אתו החיים והשלום, התלהבות ממצוה רבה הלזו ,אבל אהרן
לצאת לעלות אל שורשה ,וזה בכל היינו שפנחס זכה שבחיים חיותו נעשה לא שינה ,שלא ניכר בו שום שינוי:
נשימה ונשימה כמפורש שם במאמר. שלום ביניהם ,בין הגוף והנפש ,ופנחס זה
אלא שרואה את הקדוש ברוך הוא אליהו ,לפיכך עלה השמימה עם גופו, ולהבין דבריו הק' המה עפ"י דברי
שמלא כל הארץ כבודו ,וחוזרת .והוא שגופו נעשה כ"כ מזוכך כמו הנפש. קדושת אא"ז (ר' שרגא פייוול מגריצא)
שאומרת דיו לעבד להיות כרבו .וקל זצללה"ה זי"ע על מאמר הגמ'' ,משה לא
(וזל"ק האלשיך) לָכן ֱאמֹר הִ נְ נִ י נֹתן מת דכתיב ,ויהי שם עם ה' וכתיב ,וימת
וחומר ,אם הוא יתברך שאין קצה לוֹ אֶ ת ְב ִר ִיתי ָשלוֹ ם :אמרו רבותינו ז"ל
לקדושתו ,על הארץ הכעורה כבודו .מה שם משה מה התם עומד ומשמש אף כאן
כי שלום זה הוא חיים נצחיים ,כד"א, עומד ומשמש'.
גם עתה אנכי ,כי מה אני בערכו יתברך. בריתי היתה אתו החיים והשלום.
ועל כן מתנחמת וסובלת. והקשה התבו"ש ,הלא כל הלימוד הוא
(א) והנה ראוי לשים לב למה יקרא שמשה לא מת ,היה צריך הגמ' לומר ,מה
והוא מאמרנו פרשת בחקתי על פסוק לחיים ,שלום? ואיך הוא מתייחס אל
ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי התם חי אף כאן חי ,ל"ל אריכות הלשון
פעולתו? "עומד "ומשמש?
אתכם.
אך הוא ,כי הוא יתברך פרע לו מדה ופירש הוא ז"ל ,דהנה האדם נברא
(ב) כי הלא כמו זר נחשב ענין מאמר כנגד מדה .אתה שמת שלום בין ישראל
הכתוב הלזה .כי הלא אחר כל היעודים להיות דבוק בחכמה העליונה לעולם,
לאביהם שבשמים והחיית את כל ולהיות מדמה הצורה ליוצרה ,לעשות גם
הטובים והעצומים הנאמרים באמת ישראל .לכן הנני נותן לך מתנה ,והיא את
מראש הפרשה .באומרו ונתתי גשמיכם מהגוף העכור שהוא חומר הגס ג"כ צורה,
בריתי שלום ,שיהיו לך חיים של שלום: כמו הנשמה ,ואח"כ כאשר חטא אדה"ר
בעתם וכו' ,ונתתי שלום בארץ כו' ,ופניתי
אליכם והפריתי אתכם וכו' ,ונתתי משכני ולבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל נתערב טוב ברע ורע בטוב ,ומאז לא יוכלו
בתוככם ,שהוא תכלית הדבקות והחבה. מבואר אצלינו במקום אחר .והוא הגוף והנפש להיות בשלוה בעודם ביחד
האם היה עולה על לב שתגעל נפשו במדרש על פסוק כל הנשמה תהלל יה. בחיים ,כי זה היפך זה ,וכאשר הקב"ה
יתברך בנו .והלא גם אחר כל הדברים וז"ל :נפשו של אדם עולה ויורדת תמיד חפץ בטובת עמו ישראל ,וראה שלא
ומבקשת לצאת ממנו ,אלא שרואה את יבוא האדם לעולם להרצון האמיתי,
24
בשמים ,ומה התם עומד ומשמש ,היינו להם חירות ממלאך המות ,שהיה חומרם הרעים הנאמרים כאשר נרבה לפשוע,
כמו שמבואר בהרמב"ם ז"ל ,שהיה עומד נאות לקבל הנפש .וכן לעתיד לבא .באופן בפרשה ההיא ,הוא אומר ,ואף גם זאת
על עמדו עם גופו בעת שהיה בשמים יתייחסו החיים ההם לחיי שלום ,כי שלום בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא
ולמד תורה מפי הקב"ה ,אף כאן עומד בין הנפש ובין הגוף ,מה שאין כן עתה: געלתים וכו' .ואיך אחר גודל האהבה על
ומשמש ,נמצא שכל הדיוק הוא בתיבת ונבוא אל הענין .והוא ,כי אמר א-להים, צדקותינו היה עולה על לב שתגעל נפשו
עומד ומשמש .עכ"ל הנצרך לעניננו. אם אמרתי הנני נותן לו את בריתי חיים, יתברך בנו ,שאומר ולא תגעל נפשי
וזה הוא פירוש דבריו הק' של קדושת הלא יובן כחיי כל האדם ,בהעדר שלום אתכם?
אדמו"ר מווארקא זצללה"ה .דהנה כל בין גופו ונפשו ,שבכל עת מבקשת על כן כתבנו ,שהענין הוא ,שאומר הוא
השינויים וההתפעלות שהמה באדם לצאת .ולא יהיה ההפרש כי-אם שיחיה יתברך ,הנה זאת אעשה לכם ,כי ונתתי
בשעת עשיית המצוה ,המה רק מחמת לעד ,אך כחיי כל האדם. משכני בתוככם כו' .והוא לומר ,הנה אין
שגופו לא נזדכך ,וצריך ליגיעה ועבודה על כן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום. ספק ,כי הנפש אשר נתתי בכם ,תמיד
שיוכל לעשות המצוה בקדושה וטהרה, והוא מקרא שכתוב ,בריתי היתה אתו גועלת בכם ומבקשת לצאת לידבק אל
משא"כ האיש אשר כבר הזדכך גופו החיים והשלום .שהוא ,כי יהיה באופן שורשה היא השכינה .כי טוב לה אז
עד שנעשה כמו הנפש ,וחפצו ומגמתו יהיה שלום בין רוחו לגויתו ,כי יהיה זך באומנה אתה ,מעתה בחומר עכור .על כן
הוא רק לעבוד השי"ת כאשר היה קודם חומרו( :ובזה נתיישב קושיא א :למה אעשה זאת לכם ,כי ונתתי משכני בתוככם
חטא אדה"ר ,הוא איננו צריך לשום יגיעה יקרא לחיים ,שלום? ואיך הוא מתייחס וכו' .והוא לומר ,הנה אין ספק כי הנפש
ופעולה. אל פעולתו?) ... אשר נתתי בכם אעשה משכן בכם.
שאשרה שכינתי בנפש אשר בקרבכם,
וזה הוא" ,שבחו "של "אהרן "שלא ובזה ינעם שנותו יתברך את טעמו כענין ושכנתי בתוכם .ועל ידי כן ,נפשי,
"שינה ,היינו שלא היה צריך עוד לשום וקרא אל החיים שלום כי הוא העיקר .מה שהיא הנפש שלי אשר בקרבכם ,לא
שינוי והתפעלות ,כי כל גופו נעשה ספירי שאין חיים משוללים שלום אשר לכל תגעל אתכם .כי לא תבקש לצאת מכם ,כי
ומזוכך ,ולא היה צריך כלל לשום יגיעה האדם יקראו חיים אמתיים לפי האמת: הלא שרשה אשר היא מבקשת לידבק בו
ושינויים: (עכל"ק האלשיך) שם הוא ,ומה לה עוד אחרי זאת( :ובזה
ובשנת תרנ"ג הוסיף לבאר בזה דב"ק (המשך ס' ישמח ישראל) וכן מבואר נתיישב קושיא ב :אחר כל היעודים
אדמו"ר מווארקא זצללה"ה הנ"ל, ברמב"ם ז"ל ,שמה בין משה לשאר הטובים והעצומים הנאמרים באמת
שאאע"ה היה ג"כ במדריגה זו ,שכל הנביאים ,כל הנביאים ראו באספקלריא מראש הפרשה .ואיך אחר גודל האהבה
איבריו היה מקודשים כמקדש ממש, שאינה מאירה ,היינו שהגוף לא היה על צדקותינו היה עולה על לב שתגעל
כסא להשראת השכינה ,וכמוש"כ לעיל, נזדכך ,לכן לא יכלו לעמוד בשעה נפשו יתברך בנו ,שאומר ולא תגעל
עה"כ ,אחד היה אברהם ,אאע"ה הפך שנתגלה עליהם אור הנבואה מאת נפשי אתכם!)
הכל להימין ולטוב, הקב"ה ,וכדכתיב ,ואראה ואפול על פני, כלל הדברים ,כי גם אם אלף שנים יחיה
ומרוב אהבתו אהבה עזה לד' כשרצה משא"כ מרבע"ה שהיה גופו ספירי האדם לא חיי שלום לפי האמת המה
לעשות לו נח"ר ולהעלות בנו ע"ג ומזוכך כמו הנפש ,שהיה עם הגוף בעצם .כי לא שלום בין נפשו וגופו לגמרי,
העקידה כמו שנצטוה ,לא היה נחשב ארבעים יום ומ' לילה לחם לא אכל וגו', כי הלא בכל נשימה ונשימה היא מבקשת
אצלו אהבת הבן למאומה, ראה באספקלריא המאירה ,היינו שעמד לצאת.
על עמדו עם גופו בשעת התגלות
והיה נחשב בעיניו כאילו הוא הנבואה ,ולכן לא היה מרבע"ה נצרך אך ,הן לו היה כאדם הראשון טרם
היה ג"כ איל ,וז"ש בקדשו רבינו זצללה"ה להמיתה ,שזכה בחיים חיותו לבוא יחטא ,כי היה חומרו זך ובהיר ,מתייחס
זי"ע "אנאנדערער איל": לתיקון הגמור כאשר הוא רצון הבוב"ה. להיות בסיס אל נשמה קדושה מאתו
יתברך .או כאשר היו ישראל על הר סיני
וזהו פירוש ,משה לא מת ,כי לא היה שפסקה זוהמתן ,שעוד מעט אם עצרו
צריך לזה ,כדכתיב ,ויהי שם ,היינו שהיה כח לבלתי יחטאו עד קבלת הלוחות ,היה
25
