gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: וירא (2026-10-26)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 667‬שנה י"ג – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫הכנסת אורחים בהם שנראה כמקיים עבודה זרע שהרי נח לו‬ ‫ממרא נתן לאברהם עצה שלא ימול קודם שיצוה לו‬ ‫שבאו אליו כדי שיוכל לקיים המצוה‪ ,‬לכן אמר לשליח שיביא‬ ‫הקב"ה‬ ‫מים והרי קיי"ל שאין שליח לדבר עבירה וא"כ ביחס לחלק‬ ‫שכביכול עבירה אין שליח‪.‬‬ ‫באלוני ממרא (יח א) פרש"י לפי שממרא נתן לאברהם עצה על‬ ‫(א‪.‬ה‪ -‬יש להוסיף ולבאר דבריו‪ ,‬אחר שרחצו רגליהם אין בהם דבר‬ ‫המילה נגלה ה' לאברהם בחלקו של ממרא‪ ,‬ויש להקשות וכי‬ ‫המגיע להיות עבודה זרה ושפיר יכול לארחם בעצמו‪ ,‬ואולם כל‬ ‫הוצרך אברהם עצה האם למול אחר והקב"ה ציוה לו למול‪.‬‬ ‫זמן שהאבק ברגליהם ויש בו מן הע"ז שהרי רוצים להופכו לע"ז‬ ‫ויש לפרש הענין שהרי אברהם קיים כל התורה עד שניתנה‬ ‫ובאותו הזמן אם מקיים מצות הכנסת אורחים מחזי דניחא ליה‬ ‫ואפילו עירובי תבשילין אולם מצות מילה לא קיים שהרי עד‬ ‫בעבודה זרה ולא רצה זאת אברהם לכן כל האירוח שעשה עד‬ ‫שלא ציווה לו הקב"ה לא היה מהול‪ ,‬וא"כ יש לפרש שכל ימיו‬ ‫שרחצו רגליהם עשה ע"י שליח ואחר שהשליח הביא להם מים‬ ‫הצטער אברהם ולא ידע אם לקיימה או לא ושאל את ממרא‬ ‫ורחצו רגליהם אין מחזי כרוצה בקיום ע"ז ויכל להתחיל לכבדם‬ ‫ואמר לו שלא יקיימה דהניחא כל המצוות קיימם כגדר אינו‬ ‫בעצמו)‪.‬‬ ‫מצווה ועושה ואולם לא נפטר בעשייתן פעם אחת‪ ,‬אבל מצות‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫מילה אם יקיימה ואח"כ יצווה לו הקב"ה והרי שלא יוכל לקיימה‬ ‫שוב שכבר נימול ונמצא שע"י שעשה קודם הציווי הפסיד‬ ‫מדוע א"א לומר שהכנסת אורחים שוה לקבלת פני‬ ‫שיקבל שכר רק כמי שאינו מצווה ועושה לכן יעץ לו להמתין‪,‬‬ ‫שכינה‬ ‫ואולם בזה גופא הסתפק אברהם מנין שיצוה לו הקב"ה מצוה זו‬ ‫שמא ימות ערל ונמצא שיפסידה לגמרי וא"כ שמא עדיף למול‬ ‫אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך (יח ג)‬ ‫כעת ולקבל שכר כמי שאינו מצווה ועושה‪ ,‬ועל כך יעץ לו ממרא‬ ‫בגמ' שבת (קכז‪ ).‬איתא אמר ר' יוחנן אמר רב גדולה הכנסת‬ ‫שמסתמא יצווה לו הקב"ה על המילה כדי שיתהלך תמים לפניו‬ ‫אורחים יותר מקבלת פני שכינה דכתיב אם נא מצאתי כו'‪ ,‬ויש‬ ‫וכפי שלבסוף קרה‪ ,‬נמצא שע"י עצת ממרא הרוויח אברהם‬ ‫להבין מדוע הוצרכו לומר שהכנסת אורחים גדולה יותר מהקבלת‬ ‫לקיים מצות מילה כדין מצווה ועושה ועל כך קיבל שכר‪.‬‬ ‫פני שכינה הלא אפשר לומר שזה באותה דרגה ועדיין נדע גודל‬ ‫נמצא שמה שפרש"י שנתן לו עצה על המילה אי"ז שיעץ לו‬ ‫החשיבות‪.‬‬ ‫למול אחר שצווה לו הקב"ה דלזה אי"צ אברהם לעצה‪ ,‬אלא יעץ‬ ‫ויש לפרש שבברכת הלבנה אומרים אלמלא לא זכו ישראל אלא‬ ‫לו שלא ימול קודם שיצוה לו הקב"ה ולסמוך על כך שהקב"ה‬ ‫להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש דיים ולפי"ז אי‬ ‫יצוה לו‪.‬‬ ‫שו"ת משפטי משואל (סי' י"ג) הביאו בעל כנסת הגדולה‬ ‫נימא שהכנסת אורחים באותה דרגה יחשבו אנשים שמספיק‬ ‫(שיירי כנה"ג כללים ולשונות לשונות בפ' התורה פר' וירא)‬ ‫להכניס אורחים פעם אחת בחודש לכן הוצרכו חז"ל לומר‬ ‫שהכנסת אורחים יותר גדולה מקבלת פני שכינה וא"כ לא די‬ ‫אימתי נעשה אבק שברגליהם לע"ז‬ ‫בהכנסת אורחים פעם בחודש‪.‬‬ ‫כרם חמד‬ ‫וירץ לקראתם כו' וישתחו ארצה כו' יוקח נא מעט מים‬ ‫ורחצו רגליכם (יח ב‪-‬ד) פרש"י שאמר להם אברהם לרחוץ‬ ‫איך בירכו על הכוס הרי לא אכלו פת‬ ‫רגליהם שחשש שהם ערבים שעובדים ע"ז לאבק רגליהם‬ ‫והקפיד אברהם שלא להכניס ע"ז לביתו לכן אמר להם לרחוץ‬ ‫ויאמרו אליו איה שרה אשתך (יח ט) פרש"י ששאל היכן‬ ‫רגליהם‪.‬‬ ‫שרה כי רצו לשלוח לה כוס של ברכה‪ ,‬משמע שאכלו פת‬ ‫ויש להקשות א"כ קודם שרחצו רגליהם היה עליהם ע"ז באבק‬ ‫והוצרכו לברכת המזון ובירכו על הכוס‪.‬‬ ‫שברגליהם וכיצד כאשר ראה אותם אברהם השתחוה לפניהם‬ ‫וקשה שקודם לכן נאמר "ויקח חמאה וחלב וגו' וכתב רש"י ואילו‬ ‫כדכתיב "וירץ לקראתם וישתחו ארצה"‪.‬‬ ‫לחם לא הביא מפני שפרסה שרה נדה ואברהם היה אוכל חולין‬ ‫ויש לפרש שדרך העבודה לאבק שברגליהם היתה שכשהיו‬ ‫בטהרה‪ ,‬משמע שלא אכלו לחם ומדוע בירכו ברכת המזון‪.‬‬ ‫מגיעים למקומם היו אוספים האבק שנצבר ברגליהם ועובדים לו‬ ‫וי"ל דבגמ' ברכות (לה‪ ).‬מבואר שיין נקבע ברכה בפני עצמה‬ ‫שיצליח דרכם הרעה ונמצא שכל זמן שלא אספהו אי"ז ע"ז‪,‬‬ ‫בשונה משאר משקאות משום דיין סעיד ופריך א"כ שיין סעיד‬ ‫ואברהם השתחוה מיד כשבאו קודם שצברהו ועדיין לא היה ע"ז‪,‬‬ ‫מדוע לא יברכו עליו ברכת המזון כמו על פת ומשני דאין קובעין‬ ‫ואדרבא לכן תיכף ומיד אמר "ורחצו רגליכם" דרצה שיעשו זאת‬ ‫סעודה על היין‪ ,‬מסתפק ר' נחמן בר יצחק א"כ אם יקבע עליו‬ ‫תיכף ומיד קודם שיצברהו ויהפך לע"ז‪.‬‬ ‫סעודה יצטרך לברך עליו ברכת המזון או לא‪ ,‬אמרו לו לכשיבוא‬ ‫ועפי"ז יש לפרש דבר נוסף‪ ,‬בגמ' ב"מ (פו‪ ):‬והובא ברש"י כתוב‬ ‫אליהו הנביא ויאמר אם תחשב זו קביעות יפשט הספק ועד אז‬ ‫שאברהם אמר יוקח נא מעט מים ע"י שליח‪ ,‬וקשה מדוע עשה‬ ‫בטלה דעתו אצל כל אדם ואף אם יקבע סעודה לא מברך ברכת‬ ‫זאת ע"י של שליח ולא הביא מים בעצמו‪ ,‬ויש ליישב כיון שבאו‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫עם אבק ברגליהם ואבק זה יעשהו ע"ז חשש אברהם לקיים מצות‬ ‫נ"ג אות ו') משמע שמיד כשנולד היה זיו איקוניו דומה לשלו ולא‬ ‫משמע שעל יין יתכן לברך ברכת המזון אלא שצריך לזה הכרת‬ ‫שנהפך להידמות לו בהיותו בן שנתיים וצ"ל שאין הכונה שמיד‬ ‫נביא‪ ,‬והנה אברהם היה נביא ואף הג' אורחים היו נביאים שהרי‬ ‫היה דומה לו וזה דוחק‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬ ‫לבסוף הודיעהו שיוולד לו בן‪ ,‬וא"כ אם יקבעו סעודתם על יין‬ ‫ובעיקר הקושיא אולי יש ליישב שהנה בטענת ליצני הדור יש‬ ‫יוכלו לברך ברכת המזון דהוי קביעות סעודה ע"פ נביא‪ ,‬ושפיר‬ ‫להתבונן עוד דבמדרש (שם) שהובא ברש"י יש מח' האם נולד‬ ‫דאע"פ שלא אכלו פת ברכו ברכת המזון ורצו לשלוח כוס של‬ ‫יצחק לט' חודשים או לז' חדושים חד אמר שנולד לט' חודשים‬ ‫ברכה לשרה‪.‬‬ ‫שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה וחד אמר נולד לז'‪ ,‬משמע‬ ‫ודע דעל כוס של ברכה שישתו יצטרכו לשתות בלי קביעות כי‬ ‫ששרה היתה אצל אבימלך י"א חודשים קודם לידת יצחק ולכן‬ ‫אם על כוס של ברכה יקבעו סעודה יצטרכו לברך עליה ברכת‬ ‫אם ילדה ט' חודשים אחר שהתעברה מאברהם הרי שנולד י"א‬ ‫המזון על כוס וכן הלאה והלאה ואין לדבר סוף לכן את הכוס של‬ ‫חודשים אחר שהיתה אצל אבימלך ולא יוכלו לטעון מאבימלך‬ ‫ברכה יצטרכו לשתות בלי קביעות‪.‬‬ ‫נתעברה שרה דהעיבור אינו י"א חודש‪ ,‬ולמ"ד שנולד לז' חודשים‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫אין תשובה לליצני הדור דכיון שנולד אחר ז' חודשים לעיבור‬ ‫אברהם יכלו לטעון שילדה לט' חודשים מאבימלך ולא לז'‬ ‫מדוע נספתה אשת לוט דוקא ע"י המלח‬ ‫חודשים מאברהם‪ ,‬נמצא שרק למ"ד זה שנולד לז' חודשים שייך‬ ‫שיטענו ליצני הדור והוצרך הקב"ה לשנות קלסתר פניו להוכיח‬ ‫ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (יט כו) עי' רש"י‬ ‫מהנס שלא מאבימלך התעברה אך למ"ד נולד לט' ממילא אין‬ ‫שנענשה בהיותה נציב מלח מדה כנגד מידה על שחטאה במלח‪.‬‬ ‫לליצני הדור טענה וא"כ צ"ל שמה שהיה דומה לאברהם היה‬ ‫ויש להקשות שהרי הוזהרו לוט וביתו "אל תביט אחריך כו' פן‬ ‫מהלידה כדמשמע מהמדרש שהיה זיו איקוניו שלו דומה לשל‬ ‫תספה" (פס' יז) כלו' שנאמר להם שמי שיביט אחורה יספה‬ ‫אברהם ולא היה זה כדי שלא יאמרו ליצני הדור דממילא לא יכלו‬ ‫כאנשי סדום והרי אנשי סדום נספו בגפרית ומלח וא"כ אף‬ ‫לטעון כך)‪.‬‬ ‫המביט אחריו יספה כך וא"כ מנין לרש"י שמה שנעשית נציב‬ ‫שמעתי בשם הבן‬ ‫מלח הוא מדה כנגד מדה ולא מפני שכך נאמר שיהיה עונשה‪.‬‬ ‫איש חי (ולא מצאתי)‬ ‫ויש ליישב דאה"נ נאמר שהמביט אחריו יספה כאנשי סדום‬ ‫ואנשי סדום נספו בגפרית ומלח אך קשה מדוע מבין שניהם‬ ‫המו"מ בין אברהם לאלימלך על גניבת הבאר‬ ‫נספתה דוקא במלח ולא בגופרית ועל כך פרש"י מדה כנגד מידה‬ ‫שחטאה במלח‪.‬‬ ‫ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה‬ ‫כרם חמד (בשם‬ ‫לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום (כא כו) יש‬ ‫הגר"ח בן הגרי"ז)‬ ‫לתמוה מהו כפל הלשון "לא ידעתי" "וגם אתה" "וגם אנכי"‪.‬‬ ‫בשפת אמת וכן בנצי"ב ביארו שבאותה העת היו שם עם אברהם‬ ‫האם ליצני העיר יכלו לטעון מאבימלך נתעברה שרה‬ ‫אבימלך ופיכל שר צבאו ואמר להם אברהם שגזלו ממנו השדה‬ ‫ותהר ותלד בן לאברהם לזקוניו (כא ב) בחז"ל איתא שליצני‬ ‫ועל כך השיב אבימלך "לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה" ואח"כ‬ ‫היסב פניו אל פיכל צר צבאו ואמר לו "וגם אתה לא הגדת לי"‬ ‫הדור היו אומרים מאבימלך נתעברה שרה מה עשה הקב"ה צר‬ ‫כלו' בלשון שאלה ששאל אבימלך את פיכל מדוע לא הגדת לי‬ ‫קלסתר פניו של יצחק דומה לשל אברהם והעידו אברהם הוליד‬ ‫שגנבו מאברהם הבאר ועל כך השיב פיכל "וגם אני לא שמעתי"‬ ‫את יצחק‪ ,‬והובא ברש"י פר' תולדות‪.‬‬ ‫על כך לכן לא אמרתי לך‪.‬‬ ‫יש להקשות דאמרו חז"ל הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה‬ ‫ובשם ר' יצחק ירוחם דיסקין יש פירוש נוסף‪ ,‬הנה אבימלך תבע‬ ‫שרוב בנים דומים לאחי האם כדאיתא בב"ב (קי)‪ ,‬ובסוף פר' נח‬ ‫שבועה מאברהם ועל כל השיבו אברהם "אנכי אשבע ר"ל אני‬ ‫מבואר שלוט ויסכה היו אחים בני חרן ושרה זו יסכה‪ ,‬וברש"י‬ ‫כשלעצמי יכול להישבע בשונה ממך שאינך יכול להישבע כי‬ ‫לעיל (יג–ח) כתב שאברהם ולוט היו דומים‪ ,‬וא"כ איך מוכח‬ ‫עבדיך גזלו הבאר ואתה חשוד על הממון והרי חשיד אממונא‬ ‫שיצחק נולד מאברהם ממה שהיו דומים שמא מאבימלך נתעברה‬ ‫חשיד אשבועתא ועל כך השיבו אבימלך "לא ידעתי מי עשה את‬ ‫שרה והיה יצחק דומה לאחי אמו לוט ולכן דמה לאברהם כי לוט‬ ‫הדבר הזה" כלו' לא עשו זאת עבדי על דעתי וא"כ אני איני חשוד‬ ‫ואברהם היו דומים‪.‬‬ ‫על הממון‪" ,‬וגם אתה לא הגדת לי" כלו' שעבדי גזלו הבאר וא"כ‬ ‫וי"ל שבגמ' ב"מ (פז‪ ).‬איתא שעשו סעודה ביום הגמל יצחק‬ ‫לא היה לי איך לדעת זאת‪ ,‬והוסיף אבימלך לומר לו "וגם אנכי לא‬ ‫והיינו כשהיה בן שנתיים ובסעודה היו אומרים מאבימלך‬ ‫שמעתי" שהוסיף לומר לו שגם כזה מוסר שרמזת לי באומרך‬ ‫התעברה שרה מיד נהפך קלסתר פניו להיות דומה לשל אברהם‬ ‫"אנכי" כלו' שדוקא אתה יכול להישבע ואני לא יכול "לא שמעתי‬ ‫פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬מבואר שאי"ז שיצחק‬ ‫בלתי היום" ר"ל כזה מוסר לא שמעתי מאף אדם עד היום‪.‬‬ ‫נולד דומה לאברהם אלא נולד אינו דומה ובהיותו בן שנתיים‬ ‫והנה בעיקר דבריו דאברהם אמר לאבימלך שאינו יכול להישבע‬ ‫נדמה לאברהם‪ ,‬ולפי"ז מיושב היטב שאכן אם היה נולד דומה היו‬ ‫דחשיד אממונא חשיד אשבועתא יש להתבונן דהא להלכה קיי"ל‬ ‫יכולים לטעון מאבימלך נתעברה שרה ודומה ללוט אחי אמו‪ ,‬אך‬ ‫דחשיד אממונא לא חשיב אשבועתא וא"כ מדוע לא יכל‬ ‫כיון שנולד לא דומה ואח"כ נעשה נס ונעשה דומה א"א לטעון‬ ‫להישבע‪ ,‬ויש ליישב דבתוס' בב"מ (ה‪ :‬ד"ה דחשיד) איתא‬ ‫שנעשה דומה לאחי האם מה שלא היה מתחילה בהכרח שנעשה‬ ‫דהטעם דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא מכיון שכשאמר‬ ‫נס להורות שהוא בנו של אברהם‪.‬‬ ‫הקב"ה לא תשא שם ה' לשוא נזדעזע העולם ת"ק פרסה על ת"ק‬ ‫(א‪.‬ה‪ -‬כעין קושיא ותירוץ זה איתא בשפתי חכמים ריש פר'‬ ‫פרסה וא"כ שבועה חמורה מאוד אצל אנשים לכן אף מי שחשוד‬ ‫תולדות בשם הט"ז שהקשה שבחז"ל איתא דכל אשה המזנה‬ ‫על הממון אינו חשוד על השבועה וטעם זה שייך רק ממתן תורה‬ ‫מהרהרת בבעלה בשעת הזנות ואימתו עליה על כן הולד הנולד‬ ‫שאז נזדעזע העולם אבל קודם לכן עדיין לא ידעו שהשבועה כל‬ ‫דומה לבעלה וא"כ מה ההוכחה מדדמה לאברהם שמא מאבימלך‬ ‫כך חמורה ומי שחשוד על הממון חשוד על השבועה ולכן אמר‬ ‫נתעברה שרה והיה דומה לאברהם כי הרהרה בו ותירץ בשם‬ ‫אברהם לאבימלך שאינו יכול להשביע מצד שהוא חשוד על‬ ‫חותנו הב"ח כנ"ל דההוכחה היתה ממה שהשתנה קלסתר פניו‪.‬‬ ‫הממון‪.‬‬ ‫אך יש להקשות שרש"י עה"פ ותלד בן לאברהם לזקוניו פירש‬ ‫כרם חמד‬ ‫לזקוניו שהיה זיו איקונין שלו דומה לו ומקורו במדרש רבה (פר'‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫רחל בת סעדה ע"ה‬ ‫מסעודה בת פרחיה ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬