פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — וירא (2026-10-26)

גליון 667שנה י"ג – כל הזכויות שמורות © שב"ק פרשת וירא תשפ"ז
הכנסת אורחים בהם שנראה כמקיים עבודה זרע שהרי נח לו ממרא נתן לאברהם עצה שלא ימול קודם שיצוה לו
שבאו אליו כדי שיוכל לקיים המצוה ,לכן אמר לשליח שיביא הקב"ה
מים והרי קיי"ל שאין שליח לדבר עבירה וא"כ ביחס לחלק
שכביכול עבירה אין שליח. באלוני ממרא (יח א) פרש"י לפי שממרא נתן לאברהם עצה על
(א.ה -יש להוסיף ולבאר דבריו ,אחר שרחצו רגליהם אין בהם דבר המילה נגלה ה' לאברהם בחלקו של ממרא ,ויש להקשות וכי
המגיע להיות עבודה זרה ושפיר יכול לארחם בעצמו ,ואולם כל הוצרך אברהם עצה האם למול אחר והקב"ה ציוה לו למול.
זמן שהאבק ברגליהם ויש בו מן הע"ז שהרי רוצים להופכו לע"ז ויש לפרש הענין שהרי אברהם קיים כל התורה עד שניתנה
ובאותו הזמן אם מקיים מצות הכנסת אורחים מחזי דניחא ליה ואפילו עירובי תבשילין אולם מצות מילה לא קיים שהרי עד
בעבודה זרה ולא רצה זאת אברהם לכן כל האירוח שעשה עד שלא ציווה לו הקב"ה לא היה מהול ,וא"כ יש לפרש שכל ימיו
שרחצו רגליהם עשה ע"י שליח ואחר שהשליח הביא להם מים הצטער אברהם ולא ידע אם לקיימה או לא ושאל את ממרא
ורחצו רגליהם אין מחזי כרוצה בקיום ע"ז ויכל להתחיל לכבדם ואמר לו שלא יקיימה דהניחא כל המצוות קיימם כגדר אינו
בעצמו). מצווה ועושה ואולם לא נפטר בעשייתן פעם אחת ,אבל מצות
מהרי"ל דיסקין מילה אם יקיימה ואח"כ יצווה לו הקב"ה והרי שלא יוכל לקיימה
שוב שכבר נימול ונמצא שע"י שעשה קודם הציווי הפסיד
מדוע א"א לומר שהכנסת אורחים שוה לקבלת פני שיקבל שכר רק כמי שאינו מצווה ועושה לכן יעץ לו להמתין,
שכינה ואולם בזה גופא הסתפק אברהם מנין שיצוה לו הקב"ה מצוה זו
שמא ימות ערל ונמצא שיפסידה לגמרי וא"כ שמא עדיף למול
אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך (יח ג) כעת ולקבל שכר כמי שאינו מצווה ועושה ,ועל כך יעץ לו ממרא
בגמ' שבת (קכז ).איתא אמר ר' יוחנן אמר רב גדולה הכנסת שמסתמא יצווה לו הקב"ה על המילה כדי שיתהלך תמים לפניו
אורחים יותר מקבלת פני שכינה דכתיב אם נא מצאתי כו' ,ויש וכפי שלבסוף קרה ,נמצא שע"י עצת ממרא הרוויח אברהם
להבין מדוע הוצרכו לומר שהכנסת אורחים גדולה יותר מהקבלת לקיים מצות מילה כדין מצווה ועושה ועל כך קיבל שכר.
פני שכינה הלא אפשר לומר שזה באותה דרגה ועדיין נדע גודל נמצא שמה שפרש"י שנתן לו עצה על המילה אי"ז שיעץ לו
החשיבות. למול אחר שצווה לו הקב"ה דלזה אי"צ אברהם לעצה ,אלא יעץ
ויש לפרש שבברכת הלבנה אומרים אלמלא לא זכו ישראל אלא לו שלא ימול קודם שיצוה לו הקב"ה ולסמוך על כך שהקב"ה
להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש דיים ולפי"ז אי יצוה לו.
שו"ת משפטי משואל (סי' י"ג) הביאו בעל כנסת הגדולה
נימא שהכנסת אורחים באותה דרגה יחשבו אנשים שמספיק (שיירי כנה"ג כללים ולשונות לשונות בפ' התורה פר' וירא)
להכניס אורחים פעם אחת בחודש לכן הוצרכו חז"ל לומר
שהכנסת אורחים יותר גדולה מקבלת פני שכינה וא"כ לא די אימתי נעשה אבק שברגליהם לע"ז
בהכנסת אורחים פעם בחודש.
כרם חמד וירץ לקראתם כו' וישתחו ארצה כו' יוקח נא מעט מים
ורחצו רגליכם (יח ב-ד) פרש"י שאמר להם אברהם לרחוץ
איך בירכו על הכוס הרי לא אכלו פת רגליהם שחשש שהם ערבים שעובדים ע"ז לאבק רגליהם
והקפיד אברהם שלא להכניס ע"ז לביתו לכן אמר להם לרחוץ
ויאמרו אליו איה שרה אשתך (יח ט) פרש"י ששאל היכן רגליהם.
שרה כי רצו לשלוח לה כוס של ברכה ,משמע שאכלו פת ויש להקשות א"כ קודם שרחצו רגליהם היה עליהם ע"ז באבק
והוצרכו לברכת המזון ובירכו על הכוס. שברגליהם וכיצד כאשר ראה אותם אברהם השתחוה לפניהם
וקשה שקודם לכן נאמר "ויקח חמאה וחלב וגו' וכתב רש"י ואילו כדכתיב "וירץ לקראתם וישתחו ארצה".
לחם לא הביא מפני שפרסה שרה נדה ואברהם היה אוכל חולין ויש לפרש שדרך העבודה לאבק שברגליהם היתה שכשהיו
בטהרה ,משמע שלא אכלו לחם ומדוע בירכו ברכת המזון. מגיעים למקומם היו אוספים האבק שנצבר ברגליהם ועובדים לו
וי"ל דבגמ' ברכות (לה ).מבואר שיין נקבע ברכה בפני עצמה שיצליח דרכם הרעה ונמצא שכל זמן שלא אספהו אי"ז ע"ז,
בשונה משאר משקאות משום דיין סעיד ופריך א"כ שיין סעיד ואברהם השתחוה מיד כשבאו קודם שצברהו ועדיין לא היה ע"ז,
מדוע לא יברכו עליו ברכת המזון כמו על פת ומשני דאין קובעין ואדרבא לכן תיכף ומיד אמר "ורחצו רגליכם" דרצה שיעשו זאת
סעודה על היין ,מסתפק ר' נחמן בר יצחק א"כ אם יקבע עליו תיכף ומיד קודם שיצברהו ויהפך לע"ז.
סעודה יצטרך לברך עליו ברכת המזון או לא ,אמרו לו לכשיבוא ועפי"ז יש לפרש דבר נוסף ,בגמ' ב"מ (פו ):והובא ברש"י כתוב
אליהו הנביא ויאמר אם תחשב זו קביעות יפשט הספק ועד אז שאברהם אמר יוקח נא מעט מים ע"י שליח ,וקשה מדוע עשה
בטלה דעתו אצל כל אדם ואף אם יקבע סעודה לא מברך ברכת זאת ע"י של שליח ולא הביא מים בעצמו ,ויש ליישב כיון שבאו
המזון. עם אבק ברגליהם ואבק זה יעשהו ע"ז חשש אברהם לקיים מצות
נ"ג אות ו') משמע שמיד כשנולד היה זיו איקוניו דומה לשלו ולא משמע שעל יין יתכן לברך ברכת המזון אלא שצריך לזה הכרת
שנהפך להידמות לו בהיותו בן שנתיים וצ"ל שאין הכונה שמיד נביא ,והנה אברהם היה נביא ואף הג' אורחים היו נביאים שהרי
היה דומה לו וזה דוחק ,ויל"ע. לבסוף הודיעהו שיוולד לו בן ,וא"כ אם יקבעו סעודתם על יין
ובעיקר הקושיא אולי יש ליישב שהנה בטענת ליצני הדור יש יוכלו לברך ברכת המזון דהוי קביעות סעודה ע"פ נביא ,ושפיר
להתבונן עוד דבמדרש (שם) שהובא ברש"י יש מח' האם נולד דאע"פ שלא אכלו פת ברכו ברכת המזון ורצו לשלוח כוס של
יצחק לט' חודשים או לז' חדושים חד אמר שנולד לט' חודשים ברכה לשרה.
שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה וחד אמר נולד לז' ,משמע ודע דעל כוס של ברכה שישתו יצטרכו לשתות בלי קביעות כי
ששרה היתה אצל אבימלך י"א חודשים קודם לידת יצחק ולכן אם על כוס של ברכה יקבעו סעודה יצטרכו לברך עליה ברכת
אם ילדה ט' חודשים אחר שהתעברה מאברהם הרי שנולד י"א המזון על כוס וכן הלאה והלאה ואין לדבר סוף לכן את הכוס של
חודשים אחר שהיתה אצל אבימלך ולא יוכלו לטעון מאבימלך ברכה יצטרכו לשתות בלי קביעות.
נתעברה שרה דהעיבור אינו י"א חודש ,ולמ"ד שנולד לז' חודשים מהרי"ל דיסקין
אין תשובה לליצני הדור דכיון שנולד אחר ז' חודשים לעיבור
אברהם יכלו לטעון שילדה לט' חודשים מאבימלך ולא לז' מדוע נספתה אשת לוט דוקא ע"י המלח
חודשים מאברהם ,נמצא שרק למ"ד זה שנולד לז' חודשים שייך
שיטענו ליצני הדור והוצרך הקב"ה לשנות קלסתר פניו להוכיח ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (יט כו) עי' רש"י
מהנס שלא מאבימלך התעברה אך למ"ד נולד לט' ממילא אין שנענשה בהיותה נציב מלח מדה כנגד מידה על שחטאה במלח.
לליצני הדור טענה וא"כ צ"ל שמה שהיה דומה לאברהם היה ויש להקשות שהרי הוזהרו לוט וביתו "אל תביט אחריך כו' פן
מהלידה כדמשמע מהמדרש שהיה זיו איקוניו שלו דומה לשל תספה" (פס' יז) כלו' שנאמר להם שמי שיביט אחורה יספה
אברהם ולא היה זה כדי שלא יאמרו ליצני הדור דממילא לא יכלו כאנשי סדום והרי אנשי סדום נספו בגפרית ומלח וא"כ אף
לטעון כך). המביט אחריו יספה כך וא"כ מנין לרש"י שמה שנעשית נציב
שמעתי בשם הבן מלח הוא מדה כנגד מדה ולא מפני שכך נאמר שיהיה עונשה.
איש חי (ולא מצאתי) ויש ליישב דאה"נ נאמר שהמביט אחריו יספה כאנשי סדום
ואנשי סדום נספו בגפרית ומלח אך קשה מדוע מבין שניהם
המו"מ בין אברהם לאלימלך על גניבת הבאר נספתה דוקא במלח ולא בגופרית ועל כך פרש"י מדה כנגד מידה
שחטאה במלח.
ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה כרם חמד (בשם
לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום (כא כו) יש הגר"ח בן הגרי"ז)
לתמוה מהו כפל הלשון "לא ידעתי" "וגם אתה" "וגם אנכי".
בשפת אמת וכן בנצי"ב ביארו שבאותה העת היו שם עם אברהם האם ליצני העיר יכלו לטעון מאבימלך נתעברה שרה
אבימלך ופיכל שר צבאו ואמר להם אברהם שגזלו ממנו השדה
ותהר ותלד בן לאברהם לזקוניו (כא ב) בחז"ל איתא שליצני
ועל כך השיב אבימלך "לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה" ואח"כ
היסב פניו אל פיכל צר צבאו ואמר לו "וגם אתה לא הגדת לי" הדור היו אומרים מאבימלך נתעברה שרה מה עשה הקב"ה צר
כלו' בלשון שאלה ששאל אבימלך את פיכל מדוע לא הגדת לי קלסתר פניו של יצחק דומה לשל אברהם והעידו אברהם הוליד
שגנבו מאברהם הבאר ועל כך השיב פיכל "וגם אני לא שמעתי" את יצחק ,והובא ברש"י פר' תולדות.
על כך לכן לא אמרתי לך. יש להקשות דאמרו חז"ל הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה
ובשם ר' יצחק ירוחם דיסקין יש פירוש נוסף ,הנה אבימלך תבע שרוב בנים דומים לאחי האם כדאיתא בב"ב (קי) ,ובסוף פר' נח
שבועה מאברהם ועל כל השיבו אברהם "אנכי אשבע ר"ל אני מבואר שלוט ויסכה היו אחים בני חרן ושרה זו יסכה ,וברש"י
כשלעצמי יכול להישבע בשונה ממך שאינך יכול להישבע כי לעיל (יג–ח) כתב שאברהם ולוט היו דומים ,וא"כ איך מוכח
עבדיך גזלו הבאר ואתה חשוד על הממון והרי חשיד אממונא שיצחק נולד מאברהם ממה שהיו דומים שמא מאבימלך נתעברה
חשיד אשבועתא ועל כך השיבו אבימלך "לא ידעתי מי עשה את שרה והיה יצחק דומה לאחי אמו לוט ולכן דמה לאברהם כי לוט
הדבר הזה" כלו' לא עשו זאת עבדי על דעתי וא"כ אני איני חשוד ואברהם היו דומים.
על הממון" ,וגם אתה לא הגדת לי" כלו' שעבדי גזלו הבאר וא"כ וי"ל שבגמ' ב"מ (פז ).איתא שעשו סעודה ביום הגמל יצחק
לא היה לי איך לדעת זאת ,והוסיף אבימלך לומר לו "וגם אנכי לא והיינו כשהיה בן שנתיים ובסעודה היו אומרים מאבימלך
שמעתי" שהוסיף לומר לו שגם כזה מוסר שרמזת לי באומרך התעברה שרה מיד נהפך קלסתר פניו להיות דומה לשל אברהם
"אנכי" כלו' שדוקא אתה יכול להישבע ואני לא יכול "לא שמעתי פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק ,מבואר שאי"ז שיצחק
בלתי היום" ר"ל כזה מוסר לא שמעתי מאף אדם עד היום. נולד דומה לאברהם אלא נולד אינו דומה ובהיותו בן שנתיים
והנה בעיקר דבריו דאברהם אמר לאבימלך שאינו יכול להישבע נדמה לאברהם ,ולפי"ז מיושב היטב שאכן אם היה נולד דומה היו
דחשיד אממונא חשיד אשבועתא יש להתבונן דהא להלכה קיי"ל יכולים לטעון מאבימלך נתעברה שרה ודומה ללוט אחי אמו ,אך
דחשיד אממונא לא חשיב אשבועתא וא"כ מדוע לא יכל כיון שנולד לא דומה ואח"כ נעשה נס ונעשה דומה א"א לטעון
להישבע ,ויש ליישב דבתוס' בב"מ (ה :ד"ה דחשיד) איתא שנעשה דומה לאחי האם מה שלא היה מתחילה בהכרח שנעשה
דהטעם דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא מכיון שכשאמר נס להורות שהוא בנו של אברהם.
הקב"ה לא תשא שם ה' לשוא נזדעזע העולם ת"ק פרסה על ת"ק (א.ה -כעין קושיא ותירוץ זה איתא בשפתי חכמים ריש פר'
פרסה וא"כ שבועה חמורה מאוד אצל אנשים לכן אף מי שחשוד תולדות בשם הט"ז שהקשה שבחז"ל איתא דכל אשה המזנה
על הממון אינו חשוד על השבועה וטעם זה שייך רק ממתן תורה מהרהרת בבעלה בשעת הזנות ואימתו עליה על כן הולד הנולד
שאז נזדעזע העולם אבל קודם לכן עדיין לא ידעו שהשבועה כל דומה לבעלה וא"כ מה ההוכחה מדדמה לאברהם שמא מאבימלך
כך חמורה ומי שחשוד על הממון חשוד על השבועה ולכן אמר נתעברה שרה והיה דומה לאברהם כי הרהרה בו ותירץ בשם
אברהם לאבימלך שאינו יכול להשביע מצד שהוא חשוד על חותנו הב"ח כנ"ל דההוכחה היתה ממה שהשתנה קלסתר פניו.
הממון. אך יש להקשות שרש"י עה"פ ותלד בן לאברהם לזקוניו פירש
כרם חמד לזקוניו שהיה זיו איקונין שלו דומה לו ומקורו במדרש רבה (פר'
מוקדש לע"נ מוקדש לע"נ
רחל בת סעדה ע"ה מסעודה בת פרחיה ע"ה
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
