באר אברהם · Beer Avraham — וירא (2026-10-26)

גליון קכ''ח
וירא
רבינו הק' זי''ע ,בעלותו על כס ההנהגה אחר פטירת אביו הרה''ק והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו
ר' יהודה צבי (השני) זי''ע ,היה צעיר בשנים ,אך למרות זאת (יח ,ח)
נתקשרו אליו זקני החסידים ,כמו החסיד הישיש ר' משה גלינער
שעוד הסתופף בצל קדשו של הרה''ק ר' אברהם מסטרעטין זי''ע
ואחריו בצל חתנו מ''מ ר' אורי מראהטין זי''ע אבי אביו של אפשר לומר הפירוש ,כי הנה בעת שהיו המלאכים בביתו
רבינו ,ודבק ברבינו בכל עוז ואף היה מכותבי דברי תורתו.
של אברהם אבינו ע"ה לא היו המלאכים יודעים לכוון
כן נתקשרו אליו רבנים וגדולים ,מורי הוראה ויושבי על מדין,
והסתופפו בחצרו בהכנעה .אחד המיוחד בהם היה הגאון האדיר
באכילתם את כוונת האכילה לשם שמים ,ומשום כך היה
ר' ישראל סג''ל לאנדא ראב''ד זלאטשוב ובעמח''ס נפש חיה אברהם אבינו ע"ה עומד ומכוון למען המלאכים את
ושא''ס ,שלמרות היותו מחשובי הרבנים והפוסקים בזמנו ,דבק כוונת האכילה.
ברבינו בעוז ותעצומות ושאב אצלו את כל חיותו כמקור מים
חיים.
לשבר את האוזן נביא את לשונו באחד ממכתביו שכתב לשלושה וזהו שאמר הכתוב והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו,
מבני החבורה בעיר בראדי ,חסידים מופלגים אף הם ,שביקשוהו שאברהם אבינו ע"ה היה בבחינת 'עומד' על גביהם של
לתאר את שבתו בצל רבינו זי''ע בעיר קנעהניטש בשבת החודש
בשנת תרע''ד וזה לשונו:
המלאכים בעת אכילתם ,והוא היה מכוון את כוונת
האכילה למען המלאכים.
בעזה"י ,יום ב' ג' ניסן תרע"ד.
כבוד ידיד נפשי ,הרב המופלג החסיד מו"ה משה נ"י ועמו הני
תרי גיסי היקרים מו"ה מאנלי ומו"ה ליביש 1ה' עליהם יחי'. וביאור הדבר הוא כעין מה שמצינו אצל קטן העוסק
שני כתובים הבאים ,אחד לקנעניטש ואחד לכאן ,קבלתי לנכון, באיזה מצוה אשר הכוונה מעכב בקיום המצוה ,שאף על
גם הראני הר' דוד נ"י המכתב גלוי ,ובקידושא רבא הזכרתי
כולם שוים לטובה ,ודין הנין ליה לרבינו הקדוש שליט"א ,ויה"ר פי שאין לקטן דעת לכוון את הכוונה הנרצה ,מכל מקום
שתתקיים בהם ברכתו. אם יש גדול העומד על גביו יכול הגדול לכוון למענו את
ובעזה"י נהניתי מאוד ,ממה שזכיתי להסתופף בצל צח בש"ק הכוונה הראויה לשם קיום המצוה.
הלזה ,אשרינו מה טוב חלקנו ,שזכינו להתחבר לטהור גברא
הדין ,אשרי העומדים לפניו ושואבים בששון מי הדעת
והקדושה ממעין טהור ,וכמה טפשאי שאר אינשי דלא קיימי כך יש לומר לענינינו ,שאברהם אבינו ע"ה היה בבחינת
קמי גברא זה ,חד מן קמאי דקמסר נפשיה אקדושת השם.
חייבין אנו ליתן הודאה על גורלנו ,ולצעוק לעתיד לבא ,כי יאריך
גדול העומד על גבי המלאכים ,והוא היה עומד ומכוון
השי"ת ימי רבינו ושנותיו בטוב ובנעימים ,והיו ימיו ימי את כוונת האכילה בעת אכילת המלאכים.
תמימים ,ויחזיק כוחו ויחונן אותו בעוז ותעצומות לעבודת
הקודש ,ונזכה אתו יחד לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו
אמן.
(ספר נר אברהם החדש פרשת וירא)
כבוד ידידי הר"מ נ"י דרש ממני להודיעהו ,מה ראיתי ומה
שמעתי .ובקשתו עושה מחצה ,כי את אשר ראיתי אין בכוחי
להלביש במילים ולתאר עלי גליון ,אבל את אשר שמעתי
הנני בזה להודיע על הסדר ,אשר תלי"ת שמעה אזני ותבין
לה.
.1
ויזכור אלוקים את אברהם
סיפר מו"ה ר' י .ה .בארה''ב:
פעם אחת היה ארענדער (חוכר בעל אחוזה) אחד סמוך לעיר סטרעטין שהיה מסתופף בצל ביום כ''ח תמוז בשנת תשפ''ה – יומא דהילולא קדישא,
הרה''ק ר' אברהם מסטרעטין זי''ע אך בנו היה מתנגד על דרך החסידות .בהגיע זמן עתו של נסעתי למדינת אונגארין לעיר בודאפעשט יצ''ו להשתטח
הארענדער ונפל למשכב קרא לבנו קודם פטירתו ופקד עליו בדרך צוואה שכאשר יסתלק על ציון הק' של רבינו זי''ע ביום ההילולא ,כדי להעתיר עבור
מזה העולם ילך תיכף להודיע לרבו הרה''ק מהר''א מסטרעטין על זה ויתן לו פ"נ עבור נשמתו בני שכבר המתין לזיווגו זמן רב אחר גלגולים שונים,
שיוטב לו בעולם העליון. ולהתפלל שימצא את זיווג הגון בקרוב ממש.
ומחמת שבנו היה מקטני אמנה ,אמר לאביו שבאם יתן לו תקיעת כף שיבא מעולם העליון ביודעי את סגולת המקום לפעול ישועות כפי שהעידו צדיקי
להודיעו מכל מה שעבר עליו ואם הרה"ק כנ"ל עשה לו טוב אז יעשה פקודתו .ונתנו תקיעת הדורות ובפרט רוב חילו של רבינו זי''ע בעניין הזיווגים,
כף זה לזה .והאיש הנ''ל יצאה נשמתו והלך לעולמו ובנו קיים פקודתו ,והלך תיכף עם פ"נ העתרתי עבורו מעומק לבי ,ולמרבה השמחה מיד אחר כך
אל הרה"ק כנ"ל וביקש שיוטב לאביו בעולם העליון. הוצע לו שידוך נאה ומתקבל שהתחיל להתקדם ,אך לרוב
צערי לא יצא לפועל לבסוף.
השיב לו הרה"ק כאשר ילכו עם ארונו של המת על הבית החיים יודיעוהו ,וילך גם הוא
ללוותו אחר מותו .וכן היה הרה"ק הלך ג"כ אחר מותו ובכל פעם צוה הרה"ק לעמוד עם התחילת שנת תשפ''ו בראותי כי כלו כל הקיצין ,שבתי
המת ,והרים בכל פעם את המטה אשר בידו ,וכן עשה כמה פעמים ,וכאשר הגיעו על הבית ונסעתי למעון המצוינת ,ופירשתי את שיחתי לפני הצדיק
עלמין נתן לידו של המת אגרת ואמר לו בזה"ל :אני מצווה אותך שתמסור האגרת ליד אבי שבאתי לכאן ביום ההילולא והתפללתי מעומק הלב ,אך
הק' זלל"ה בגן עדן העליון. לצערי אני רואה שיש מניעות ועיכובים ובאתי במיוחד את
הדרך הארוכה כדי שיפעל הצדיק משמי מעל שיגמר הדבר
אחר זה חלפו ועברו כמה חדשים ,ולא הודיע הנפטר לבנו מהנעשה והנשמע עמו בעולם בכי טוב בקרוב.
העליון .לאחר זמן בא אליו וסיפר לו את כל אשר עבר עליו מיום המיתה עד כה .וכן סיפר
לו: כשסיימתי תפילתי מעמקי לבבי המשכתי משם לציון
הגה''ק ר' שמעון אופנהיים זי''ע הטמון בביה''ח אחר בעיר,
כאשר הייתי חולה ומסוכן למות והיו לי יסורים גדולים ,נדמה לי שבא אלי רופא מומחה, ולפתע התחיל הטעלעפאן אשר בכיסי לצלצל שוב ושוב
אך זה היה המלאך המות ,ונתן לי איזה טיפות להריח שנדמה לי כתרופה מסוימת ,אך זה פעם אחר פעם .בתחילה לא עניתי משום כבוד ביה''ח אך
היה הטיפה של מות ,ונדמה לי כי זה לבריאותי ולא הרגשתי עוד שום חולי וכאב .והיה משנתמשך הדבר יצאתי לענות וראיתי שזה בני המדובר.
בדעתי לעמוד מהמיטה ולילך לחוץ .אך כאשר ראיתי שהרבה אנשים עומדים סביבות המיטה
ומדליקים נרות וחשבתי כי ודאי אלו האנשים לא יניחו אותי אותי לצאת החוצה ,ועלה מספר לי בני שהיום התקשר אליו השדכן והפציר בו כדברים
במחשבתי להמתין עד שיבואו לשם בני משפחתי .ומתוך כך ראיתי כי האנשים מטהרים האלה ,הרי בתחילה התקדם השידוך ההוא על הצד היותר
טוב ,ומדוע תדחהו בלי סיבה אמיתית וכו' ובני ענה לו
אותי ,והיו נחשבים בעיני כמשוגעים ,כי הרגשתי בעצמי שהנני בבריאות בשלימות ,אך היה שהצדק עמו אך יש לבדוק אם הצד השני מעונין אף הוא.
לי פחד לדבר עמהם .ועלה בדעתי ,כי כאשר ישאו אותי במיטה לרחוב אז אזעק בקול גדול כמעשהו בראשונה ,עשה השדכן כך גם אצל צד הכלה ונמנו
ויבואו איזה האנשים וירחמו עלי ויצילו אותי מידם. וגמרו שני הצדדים שאכן כל המניעות של הבל הם ואפשר
והנה כאשר הלכו עמי על הבית עלמין וראיתי שהיו אלפי אלפים מלאכי חבלה והיה ברצונם לגמור השידוך באופן מיידי ,ועכשיו הם ממתינים רק שאשוב
לביתי כדי לשתות לחיים.
לעשות בי נקמה ברעש ובחימה גדולה ,ונפל עלי פחד גדול .אך כאשר אדמו''ר הרה"ק מהר''א
הרים את המטה אז נעלמו ולא נשאר מכל המחנה אף אחד אח''כ באה עוד מחנה אחרת למחרת שבתי לביתי ,ואכן באופן למעלה מדרך הטבע זה,
גדולה בכעס ובחימה ,והרה"ק הרים שוב את המטה ופרחו כולם ולא נשארו כלל ,וככה היה מיד עם בואי באותו ערב נגמר השידוך בכי טוב בשעטומ''צ.
כמה פעמים.
ואח"כ כאשר הניחו אותי בקבר וכולם הלכו לביתם ראיתי לפני שני דרכים ולא ידעתי באיזה לתרומות והנצחות וכל ענייני הגליון נא לפנות לאימעיל
דרך אלך והלכתי באחת מהם ובכל פעם ופעם היו באים כמה מלאכי חבלה שהיו רוצים JERUSALEMBAK@GMAIL.COM
להזיקני אך כאשר אמרתי להם שהנני הולך בשליחות רבי הק' לא יכלו להזיקני.
האדרעס של ציון הק' של רבינו זי''ע בעיר בודאפעשט:
והלכתי כן כמה ימים ושאלתי כמה אנשים אם הם יודעים ההיכל של הרה"ק ר' אברהם Csörsz u. 55 Budapest
מסטרעטין ואיה מקום כבודו ולא רצו לגלות מקומו .אח"כ פגעתי באדם זקן אחד ובכיתי בשעות הלילה יש תיבה ובה מפתח בית החיים
במר נפשי לפניו ובקשתי ממנו להודיע לי איה מקומו של הרה"ק הנ"ל ,והלך עמי עד שבאתי לקבל הקוד לפתוח התיבה נא לפנות אל האימעיל הנ''ל או
להר גדול ואמר לי שעל ההר עומד שם היכל אחד ושם יושב הרה''ק מהרי"צ מסטרעטין ושם להתקשר ( 1347-7684490+ארה''ב)
מקום מנוחתו ,והזקן נעלם ממני. או ( 972-733572398+א''י)
וחפשתי את הדרך לעלות להר ולא מצאתי ,וההר היה משופע וחד וחלק ממש כמו זכוכית,
ולא היה שום אפשרות לעלות ,עכ"ז התחזקתי בכל כוחי לעלות עד שבאתי לאמצע ההר
ונפלתי וממש נשתברו כל עצמותי .עכ"ז התחזקתי עוד הפעם והתחלתי לעלות בכל כוחי
וביגיעות רבות עד שעליתי עד ראש ההר .ובא המשמש שלו ודחף אותי ונפלתי עד למטה
וממש נשתברו כל עצמותי ובכיתי מאד. חלק מהוצאות הגליון נתנדבו ע''י ידידנו הנכבד
הגה''צ ר' יואל הלברשטאם שליט''א
והתחלתי עוד הפעם לעלות וכאשר באתי אל ראש ההר והמשמש בא והיה רוצה לדחוף
מקנעהניטש – נכד רבינו זי''ע
אותי עוד ,ומיד טרם קרב אלי נתתי לו האגרת שהיתה בידי והלך עם האגרת לחדר הפנימי,
וצוה הרה''ק לבדוק אותי אם טהור אני וכאשר בדקו אותי ונמצא שאינני טהור ,פקד לעשות לרגל שמחת האויפרוף לבנו החתן היקר
עבורי שם מחיצה ,והייתי שם עד כה. בנש''ק הרב שרגא זאב שליט''א
זכות רבינו תעמוד לו להקים בית נאמן בישראל
ומחמת שנתתי תקיעת כף אמרתי כי מוכרח אני לילך ולהודיע לך אז אמר לי הרה''ק הנה
הסכלת עשו ומה אוכל לעזרך מאחר שמוכרח אתה לילך ממחיצתי ,והתחלתי לבכות ולבקש
ולמען אותו שיתן לי עצה ותושיה להציל נפשי מיד מלאכי החבלה ויתן לי מטבע שמירה.
כן סיפר לבנו .והיה מתנחם עליו על שהכריחו ליתן לו תקיעת כף והכה על ידיו ,ונשאר חלק מהוצאות הגליון נתנדבו לזכות
רושם על ידיו כל ימי חייו. מרים בת שרה צירל
זכות רבינו תעמוד לה לזיווג הגון בקרוב
(דגל מחנה יהודה דפוס הישן – חלק הסיפורים)
