פונעם רבינס הויף -סאדיגורה · FINEM REBBES HOIF - SADIGERE — וירא (2026-10-26)

פרשת וירא ה'תשפ"ז • שנה ז' גליון ו' (רפ"ג)
תוכן הענינים
בקודש פנימה אמרי קודש
שולחן לחיים לאחר הנחת תפילין להבה"ח פע"ח אברהם יעקב המשך ימי השבוע פר' נח ...................................................ט
מרילוס ני"ו ...........................................................................א ימי השבוע פר' לך לך .............................................................יא
ליל שב"ק פר' לך לך אחר התפילה .........................................ג
שהשמחה במעונם
רעד"ר שב"ק פר' לך לך בעת עריכת השולחן ........................ד
Y
ברכת מזלא טבא לאנ"ש היקרים .........................................יד
מוצש"ק פר' לך לך אחר ברכת א גוט וואך ...........................ז
שיחת קודש אודות חובת ההשתתפות בבחירות בארה"ק –
מוצש"ק פר' לך לך ................................................................ח
דחוה"מ סוכות) שהיסוד וראשית ההתחלה
בעבודת השי"ת של כל יהודי הוא -יראת
שמים ,וכפי שנלמד מפירש"י (דברים לג ,יט) 'נלך
עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו אמרי קודש
ומה מעשיה' ,דמזה נראה שכשרוצים לומר
מהו מהותם של כלל ישראל ,מהו מהותו
של איש יהודי מזכירים את מדת היראה "מה
אמרי קודש שהשמיע
יראתה של אומה זו" ,והוא כמאמרם ז"ל (ברכות
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לג' ):אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של
יראת שמים ,שנאמר (ישעיה לג ,ו) יראת ה' היא בשלחן לחיים לאחר הנחת תפילין
אוצרו', לבחור הבר מצוה פע"ח
כמר אברהם יעקב מרילוס ני"ו
כי יראת שמים הוא רישא דכל דרגין וגם
בן הרה"ג רבי דוד מרילוס שליט"א
סיפא דכל דרגין ,וכמבואר בגמ' (שבת לא).
ונכד חדב"נ מורנו הרה"ג רבי פינחס שפירא שליט"א
'כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים,
נין מרן אדמו"ר הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א
דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות
ומפתחות החיצונות לא מסרו לו ,בהי עייל',
בהיכל ישיבתנו הק' ט' מרחשון ה'תשפ"ז:
ומבואר שיראת שמים הוא התחלת הכל ,כי בתחילה שאל את הבחורים שיחי' מהו
היראה נמשלה למפתחות החיצוניות .אמנם יסודו של יהודי בעבודת השי"ת.
בהמשך הגמ' (שם לא ):אמרו 'מכריז רבי ינאי ופו"א ,כבר דיברנו באושפיזא דיצחק (א'
א
והן במצוות המעשיות ,ואפילו אם אינו שלם חבל על דלית ליה דרתא ,ותרעא לדרתא
במדרגת השכליות כי זהו מדרגה גבוהה עד עביד'" ,דרתא" הוא הבית ,ו"תרעא" הוא פתח
מאד ,עכ"ז ימשיך בקיום המצוות המעשיות הבית ,ומבואר שיראת שמים זהו התכלית כי
וזה כבר יביא אותו להתעלות גם במדרגת נמשל לבית עצמו ולא לפתח הבית.
השכליות. אכן אין כאן סתירה בדבריהם ז"ל ,כי תחילת
וכמאמר דו"ז הרה"ק מטשארטקוב זיע"א העבודה הוא ביראת שמים ,וכאמור שיסוד
(גנזי ישראל ויצא תרס"ב) לבאר סדר מצות ומהותו של יהודי הוא יראת שמים " -מה
הנחת תפילין שמקדימים להניח תפילין של יראתה של אומה זו" ,וגם שלמות עבודתו של
יד ורק לאחר מכן מניחים תפילין של ראש, יהודי הוא ביראת שמים.
וכשחולצים התפילין מקדימים לחלוץ תפילין יעזור השי"ת שילכו כולם מחיל אל חיל
של ראש ורק לאחר מכן חולצים תפילין של בלימוד התורה הק' ,בתורה הק' יחד עם יראת
יד. שמים ,יעזור השית שכולם יזכו להצלחה ,הרי
כי תחילת העבודה הוא בקיום המצוות עומדים כעת עדיין בתחילת הזמן ,יעזור השי"ת
המעשיות ,ולא ימתין להשיג השכליות ,וזהו הצלחה'דיגע זמן ,שכולם יתעלו לטובה יותר
הרמז שמתחילים בהנחת תפילין של יד הרומז ויותר ,ויתעלו במעלות גבוהות יותר ויותר,
למצות המעשיות ,וחולצים תחילה תפילין ויקנו עוד ועוד קנינים ,יעזור השי"ת שיזכו
של ראש לרמז שגם אם לעתים האדם אינו להצלחה ולסייעתא דשמיא ושנזכה כבר
במדרגה הגבוהה הזאת שזוכה להשיג עומקם בקרוב ללכת לקראת משיח צדקנו במהרה
של דברים ,ימשיך לקיים בכל עוז את המצות בימינו ,אמן.
המעשיות ,וקיומם יעורר את נפשו לעשות
תמיד רצון השי"ת ,ולהוסיף ולהתעלות גם
***
במדרגת השכליות. פו"א ,עומדים כעת בשמחת בר מצוה ,ביה"ר
ובזה פירש זקני זיע"א מ"ש "וצונו להניח לפני הנחת תפילין אומרים 'ומשפע מצות
על היד כו' לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים
לעבודתו יתברך שמו ,ועל הראש נגד המח, ושפע קודש' ,ויש להבין מהו שייכות הבקשה
שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי "להיות לי חיים ארוכים" דוקא למצות תפילין.
כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו", גם יש להבין מהו המכוון בבקשה הזאת.
כדי לרמז ליהודי שעליו להתעלות תמיד בלי עוד אומרים ביה"ר לפני הנחת תפילין 'וצונו
הפסק הן בקיום המצוות השכליות והן בקיום להניח על היד לזכרון זרוע הנטויה ,ושהיא
המצוות המעשיות. נגד הלב לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו
וי"ל עוד בזה באופן אחר ,דהנה מצות לעבודתו יתברך שמו ,ועל הראש נגד המח,
תפילין של יד ותפילין של ראש מקיפים שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי
את כל מציאותו של האדם ,וזהו שאומרים כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו',
"שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי ויש להבין ענין הנחת התפילין על היד ועל
כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך הראש ,ומהו המכוון בקיום המצוה.
שמו" ,כי המתבקש מכל יהודי שידע במוחו פירש בזה זקני הרה"ק העקבי אבירים
ושכלו מה נדרש לעשות בקיום התורה הק' זיע"א (רעד"ר יתרו ה'תשנ"ה) אשר נכדו בחור
ומצוותיה ,ולהתנהג בכל מעשיו כרצון השי"ת הבר מצוה נקרא על שמו הק' ,דהנה תפילין
עפ"י התורה הק'. של ראש רומז למצוות השכליות ,ותפילין
אכן מלבד הידיעה וההבנה בשכליות ,צריך של יד רומז למצוות המעשיות ,ולהורות לכל
יהודי שנדרש להשלים נפשו הן בשכליות
ב
יעזור השי"ת שבחור הבר מצוה יזכה לקבל גם את כלי המעשה להוציא זאת מהכח אל
על עצמו כל זאת ,והוא אכן מקבל זאת כי הפועל ,וכן שרצון הלב לא ימנע ממנו ח"ו את
זהו דבר דממילא ,יעזור השי"ת שיקבל עול קיום מעשי המצוות ,ולכן מבקשים "לשעבד
התורה והמצוות ,יעזור השי"ת שתקיים זאת בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך
בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ,יעזור השי"ת שמו" ,כי לא די בהבנה השכלית ועצם הידיעה,
שתלך מחיל אל חיל ,יעזור השי"ת שהוריך אלא נדרש לקיים כל המצוות בכלי המעשה.
וזקניך שליט"א יראו שתהיה לתפארת אבות ולהאמור י"ל דזהו שמבקשים "ומשפע
ולתפארת המשפחה ,יעזור השי"ת שנזכה כבר מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים
בקרוב לשמחה השלמה בביאת משיח צדקנו ארוכים" ,ע"ד הכתוב (בראשית כד ,א) 'ואברהם
Y
במהרה בימינו ,אמן. זקן בא בימים' ,וכידוע שפירשו בזה דענין
הזקנה של אברהם אבינו ע"ה הוא כי "בא
בימים" ,דמהות הזקנה בתוה"ק הוא כמאמרם
ז"ל (קידושין לב' ):אין זקן אלא מי שקנה חכמה',
אמרי קודש שהשמיע
דמי שקנה בכל ימי חייו תורה ומעש"ט ואפילו
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א רגע אחד אינו הולך לריק ,הוא זה שקנה
בליל שב"ק לך לך לאחר התפילה חכמה ,וזה "ואברהם זקן בא בימים" ,מאחר
על פתח הדאוין שטוב: שכל דקה וכל רגע מימי חייו היו מלאים וזה
פו"א ,שבת עליה לתורה ,שבת שבע ברכות, נקרא "זקנה".
'אלה תולדת נח נח' (ו ,ט). והרי נתבאר שמצות תפילין מורה על כך
ופנה להרב אברהם אשר בריקמן הי"ו שיהודי צריך לעבוד את השי"ת בכל עת ובכל
[מירושלים] ואמר לו .הרי לא שמעת את אשר רגע ,הן בשכליות והן במצוות המעשיות ,הן
דברנו בשבת העעל"ט .ביארנו בדרך רמז מ"ש במוח והן בכלי המעשה ,ולקיים בפועל את
"אלה תולדות נח נח" ,וכן מ"ש בהמשך הפרשה כל התורה הק' ומצוותיה ,שרצונו יהיה תמיד
(ח ,ט) 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה' ,ומ"ש משועבד לרצון השי"ת ,ולכן דוקא במצות
(זמירות ליום שב"ק) 'יונה מצאה בו מנוח' ,וגם מה תפילין מבקשים "שיתמשך עלי להיות חיים
שנקרא השבת הזאת "שבת נח". ארוכים" -שכל הימים והשנים יהיו מלאים
בקיום התורה הק' ומצוותיה.
מזלא טבא וגדיא יאה
הגליון השבוע נתנדב
ע"י
הר"ר זאב פלדמן הי"ו
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו באירוסי הבן
החתן נתן צבי ני"ו בשעטו"מ ולמזל טוב
•
יהי רצון שיעלה הזיווג יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמן
לתפארת כרם בית ישראל מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב
ג
וכן הוא בכל דבר שבקדושה ,וכפי שרואים והוא עפ"י דברי זקני הרה"ק הקדושת אהרן
במצות מילה שנאמרה בפרשתנו ,וזמן המצוה זיע"א (נובלות חכמה ,כח) ועוד ספרים שהקשו
הוא ביום השמיני כמ"ש (ויקרא יב ,ג) 'וביום סתירת דבריהם ז"ל ,דבגמ' (שבת קיח ):אמרו
השמיני ימול בשר ערלתו' ,ומבואר בזוה"ק (ח"ג 'אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן,
צא ):דהטעם הוא כדי שיעבור על הרך הנולד מיד נגאלים כו'' ,ומאידך אמרו חז"ל (ירושלמי
יום שבת קודש ,כי יום השבת הוא הנותן לו תענית א ,א) 'אלמלי ישראל משמרין שבת אחת
את כח הקיום. מיד הן נגאלין'.
זהו גם מ"ש חז"ל (ב"ק פ ).שהיו עושין סעודה ופירשו שאכן בזכות שמירת שבת אחת
'בי ישוע הבן' ,ופירשו בתוס' (שם ד"ה לבי ישוע כבר ראויים לזכות לגאולה ,אך כדי לשמור יום
הבן) שעושין סעודה כשנולד בן זכר על כך שבת קודש כנכון ,נדרש להקדים לזה הכנה
שנושע ונמלט ממעי אמו ,ומנהג ישראל בששת ימי המעשה הקודמים לשב"ק ,ולזה
לערוך סעודה זו בליל שבת קודש (תרוה"ד עצמו נדרש להקדים שמירת יום שבת קודש
סי' רס"ט) ,כי מקדושת השבת יש חיזוק וקיום המשפיע לכל ימות השבוע ,ולאחר ההכנה
עבור הרך הנולד. המוקדמת הזאת אפשר לשמור את השבת
וי"ל דמהאי טעמא נוהגים שבחור בר השניה בתכלית השלמות ,ולכן צריכים לשמור
מצוה עולה לתורה ביום שבת קודש ,כי בכדי שתי שבתות כדי להגיע לשמירת שבת אחת
שיהיה קיום לקבלת עול התורה והמצוות, כראוי.
נצרך לזה השפעת יום שבת קודש שעל ידה ולפי"ז יש לרמז דמ"ש "ולא מצאה היונה
יזכה להתקשרות לתורה הק' ולמצוותיה ,וע"י מנוח לכף רגלה" ,הרמז לשמירת השבת
קדושת השבת זוכה לעליה. הראשונה שעדיין לא השיג את מנוחת השבת
יעזור השי"ת שיהיה קיום לכל השמחות, כנכון ,ורק לאחר שעברו עוד שבעת ימים -
יעזור השי"ת שהחתנים יבנו בית לה' ולתורתו, "יונה מצאה בו מנוח" ,הרמז לשמירת השבת
יעזור השי"ת שנזכה לבנין בית המקדש השניה שבה זוכה להגיע לשלמות מנוחת יום
שבת קודש ,וזהו גם הרמז "אלה תולדות נח
Y
במהרה בימינו ,אמן.
נח" ,דהשבת הראשונה היא "שבת בראשית",
ורק לאחר שמירת השבת הזאת זוכים ל"שבת
נח" ,כי בשבת הזאת זוכים לשמירת ומנוחת
שבת קודש כנכון ,וזהו "אלה תולדות נח נח",
אמרי קודש שהשמיע
כי בכדי לערוך את יום שבת קודש כנכון
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א צריכים "שתי שבתות" -ב' פעמים נח.
בעת רעוא דרעוין שב"ק פר' לך לך
להאמור י"ל דכן הדבר גם אצל החתנים
העעל"ט בעת עריכת השולחן:
העומדים לבנות בית יהודי לה' ולתורתו,
פו"א ,מעשי אבות סימן לבנים (תנחומא לך צריכים ב' שבתות -שבת ה"עליה לתורה"
לך ,ט) ,אין לנו השגה בכל התורה הק' ,ובפרט ו"שבת שבע ברכות" כדי לזכות לקדושת שבת
אין לנו השגה במעשי האבות הק' ,אך עלינו קודש כנכון.
להתבונן בפסוקי הפרשיות וללמוד מהם והוא כמאמרם ז"ל (עי' פירש"י בראשית ב ,ב)
להיטיב ,וכמאמרם ז"ל (תנדא"ר פר' כ"ה) 'חייב 'בא שבת בא מנוחה' ,דידוע מ"ש חז"ל (עי' שבת
אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי', פח ).שעד יום שבת קודש היה כל העולם רופף,
וכבר פירשו בזה שהוא מלשון נגיעה ,כי בודאי ורק יום השבת נתן את החיזוק ואת העמידה
אין לנו השגה והבנה כלשהי במעשי האבות ואת הקיום לכל העולם כולו.
הק' ,אך עכ"ז מתבקש שתהיה לנו נגיעה
ד
וכפי שנאמר בפרשתנו (יד ,יד) 'וישמע אברם כלשהי במה שיכולים אנו ללמוד ממעלת
כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה האבות הק'.
עשר ושלש מאות' ,פירש"י 'חניכיו ,חנכו כתיב, בפרשתנו נאמר (יד ,כב-כג) 'ויאמר אברם אל
זה אליעזר שחנכו למצות כו' ,שמונה עשר מלך סדם הרמתי ידי אל ה' א"ל עליון קנה
וגו' ,רבותינו אמרו (נדרים לב ).אליעזר לבדו שמים וארץ ,אם מחוט ועד שרוך נעל ואם
היה ,והוא מנין גימטריא של שמו' ,ויש להבין אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי
דלכאורה היה לרש"י לפרש תחילה פשוטו את אברם'.
של מקרא ,שאברהם אבינו ע"ה יצא למלחמה
כנגד המלכים עם שמונה עשר ושלוש מאות ואמרו חז"ל (סוטה יז' ).דרש רבא בשכר
מאנשיו ,ורק לאחר מכן להביא הפירוש בדרך שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל
רמז שדרשו חז"ל שאליעזר לבדו היה. זכו בניו לב' מצות ,חוט של תכלת ורצועה של
תפילין ,בשלמא רצועה של תפילין [מובן מהו
וי"ל עפ"י מאמרם ז"ל (תנחומא לך לך ,יג) 'וירק, שכר ההנאה] דכתיב (דברים כח ,י) וראו כל עמי
מלמד שהוריקן בדבריו ,אמר להן מי האיש הארץ כי שם ה' נקרא עליך ,ותניא רבי אליעזר
הירא מן העונות ,ורך הלבב מן מעשים רעים הגדול אומר אלו תפלין שבראש ,אלא חוט
שעשה ,ילך וישוב לביתו ולא ימס וגו' (דברים כ,
של תכלת מאי היא [מה הנאה יש במצוה זו],
ח) ,כיון שאמר להם כך ,הוריקן אחד אחד כו' דתניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת
ולא נשתייר עמו אלא אליעזר'. מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים
ומבואר דבתחילה אכן היו עמו שמונה עשר וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד'.
ושלוש מאות מחניכיו ,כי מתבקש מהאדם ויש להבין דבריהם ז"ל ,דמ"ש על מצות
שיעשה פעולת השתדלות בדרך הטבע ,אך תפילין מובן ההנאה המובטחת בזה ,שיתקיים
לבסוף יצאו להלחם רק אברהם אבינו ע"ה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו
ואליעזר ,ולפי"ז מובן כי פשוטו של מקרא הוא ממך" ,אך עדיין אינו מובן מהו השכר וההנאה
שרק אליעזר לבדו יצא למלחמה. במצות ציצית בכך "שהתכלת דומה לים וים
ומזה נראה עוצם אמונתו ובטחונו בהשי"ת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד".
של אברהם אבינו ע"ה ,וכמאמרם ז"ל (בר"ר
עוד יש להבין מ"ש אברהם אבינו ע"ה למלך
מג ,א) 'וישמע אברם כי נשבה אחיו ,משמועה סדום "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל
רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' ,סמוך לבו אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם",
לא יירא עד אשר יראה בצריו (תהלים קיב ,ז-ח), דלכאורה היה די לומר לו שלא יקח מאומה
משמועה רעה לא יירא ,זה אברהם כו'' ,והוא מכל הרכוש ,ומה הוצרך להוסיף "ולא תאמר
כדרשת חז"ל בגמ' (ברכות ס' ).אמר רבא כל היכי אני העשרתי את אברם".
דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש,
מסיפיה לרישיה מדריש ,מרישיה לסיפיה גם בעיקר הענין יש להבין ,מהו שאמרו חז"ל
מדריש משמועה רעה לא יירא ,מה טעם נכון שבזכות אמירתו של אברהם אבינו "אם מחוט
לבו בטוח בה' ,מסיפיה לרישיה מדריש ,נכון ועד שרוך נעל" זכה למצות תפילין וציצית,
לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא'. הרי מלחמת המלכים היתה מעשרת הנסיונות
שנתנסה בהם אברהם אבינו ע"ה ,ולכאורה על
ומבואר דהכתוב הזה מורה על עוצם עצם העמידה בנסיון כבר ראוי לשכר גדול.
האמונה השלמה והבטחון הגמור בהשי"ת,
וכאשר יהודי מאמין באמונה שלמה בהשי"ת, והנה כאשר מתבוננים בנסיונותיו של
וסמוך ובטוח בבטחון שלם על השי"ת ,אינו אברהם אבינו ע"ה שהיה ראש המאמינים,
צריך להתיירא ולחשוש כלל וכלל ,ולבו נכון רואים שכל הנסיונות היו בענין תוקף האמונה
שבודאי ינצל מכל רע ,ובכוח האמונה השלמה השלמה בהשי"ת.
ה
(קדושת לוי ,פר' ויחי ד"ה מאשר) בשם זקני הרה"ק הזאת יצא אברהם אבינו ע"ה למלחמה כשרק
המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א מ"ש (ישעיה סא, אליעזר עבדו עמו.
י) 'שוש אשיש בה''" ,שוש" מהו השמחה אצלי, ומזה נראה שעיקר נסיון המלחמה היה
"אשיש בה'" שהנני שמח ומתענג רק בהשי"ת עוצם אמונתו השלמה בהשי"ת ,וביותר יתבאר
ובעבודתו ,כי אין ליהודי שמחה אחרת רק מה לפי מאמרם ז"ל (בר"ר שם ,ב) 'וירק את חניכיו,
כשזוכה ששמחתו היא רק בהשי"ת ועבודתו. אמרו חמשה מלכים לא יכלו לעמוד בהם ,ואנו
והוא כפי שפירש הרה"ק בעל התניא זיע"א יכולים לעמוד בהם כו' .אמר אצא ואפול על
בספרו המיוסד על ענין זה (עי' אגה"ק פר' יט), קידוש שמו של מקום'.
ד"אהבה בתענוגים" הוא שלצדיק גמור אין ובטעם הדבר שיצא למלחמה הזאת
שום הנאה גשמית כלל וכלל ,וכל הנאות במסירות נפש ,כבר ביארו דהנה קלסתר פניו
ותענוגי העולם הזה הם אפס ותוהו אצלו ,ואין של לוט היה דומה לאברהם אבינו ע"ה (בר"ר מא,
להם שום משמעות ושום אחיזה בנפשו ,מלבד ו; ועי' זוה"ק ח"א פו ,):ונתיירא שיאמרו המלכים
הנעימות והתענוג בהתקרבותו ודבקותו שלקחו אותו בשבי ,ויפרסמו שאברהם אבינו
בהשי"ת ,ומתעלה למדרגה נשגבה של דבקות ע"ה ח"ו עזב את האמונה בהשי"ת ,וזה יגרום
בהשי"ת וזוכה ל"אהבה בתענוגים" ,שכל לחילול ה' ר"ל ,ולכן מסר נפשו למען כבוד
תענוגיו והנאותיו הם רק מאהבת הבורא ית'. שמו ית' ,כדי שלא יהיה חסרון כלשהו בתוקף
בענין זה מספרים על הרה"ק בעל האמונה בהשי"ת ,ואם כי בדרך הטבע לא
התניא זיע"א ששבת שבת אחת אצל אחד יכול היה לנצחם ,כי נמרוד היה מושל בכיפה
מצדיקי הדור ,ולכבוד הצדיקים חשקו רבים וניצח את כל המלכים שלחמו כנגדו ,אולם
מהחסידים לזכות בהכנת התבשילים לכבוד בגודל אמונתו ובטחונו בהש"ת יצא למלחמה
שבת קודש ,וכל אחד נכנס לבית המבשלות במסירות נפש.
והוסיף מלח לתבשיל ,כמובן שהתבשיל נעשה ואכן רואים שלאחר המלחמה הכירו כולם
מלוח עד מאד ולא יכלו לאכול ממנו מאומה, באלוקותו ית"ש ,וכמ"ש (יד ,יז) 'ויצא מלך סדם
אולם כשהביאו את התבשיל לפני הרה"ק לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר
בעל התניא זיע"א ראו שאכל כדרכו בקודש ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא
בכל שבת ,וכששאלו כיצד היה מסוגל לאכול עמק המלך' ,ופירש"י 'עמק שהושוו שם כל
תבשיל מלוח כל כך ,השיב מה אעשה ,אינני האומות ,והמליכו את אברהם עליהם לנשיא
מרגיש טעם כלשהו במאכלים ,כי זיכך נפשו אלקים ולקצין' ,וכל זאת כי אז נתבררה להם
כל כך עד שלא הרגיש שום טעם בגשמיות, האמונה בהשי"ת ,וכדאיתא מזקני הרה"ק
ואפילו תבשילו מלוח מאד לא אצלו סיבה מאפטא זיע"א (אוהב ישראל ,פר' לך לך ד"ה ויצא
לעכב את אכילתו ,כי כל הנאתו היתה רק מלך סדום) דזהו הרמז "אל עמק שו"ה" נוטריקון
מעצם האכילה לכבוד שבת קודש. שאמר והיה העולם ,כי נתאספו כולם כאחד
גם על הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק והודו שיש משגיח ושליט שברא את העולם
זיע"א מספרים שבסוף ימיו לא הרגיש שום כולו ,וזהו "הוא עמק המלך" מלכו של עולם,
טעם במאכלים ,וכהנה וכהנה רואים אצל דאם כי אברהם אבינו ע"ה יצא לבדו למלחמה
צדיקים המדרגה של "שוש אשיש בה'", יכול לנצח בה ולהנצל מכל העומדים כנגדו ,כי
"אהבה בתענוגים" ,וזהו הרמז בכתוב (דברים ו, הכל תלוי רק במאמרו ית"ש.
ה) 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך אמנם כל זה הוא בכללות הנסיונות של
ובכל מאדך' ,שאהבת השי"ת תהיה אצלו אברהם אבינו ע"ה ,אך לימוד מיוחד יש ללמוד
גדולה יותר מ"בכל לבבך ,ובכל נפשך ,ובכל מהנהגת אברהם אבינו ע"ה עם מלך סדום.
מאודך" ,כי אהבת ה' גדולה אצלו יותר מהכל. דהנה הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א פירש
ו
של "ויראו ממך" ,אלא תחילת הכתוב "וראו כל ובזה יש לבאר מ"ש "ויאמר אברם אל מלך
עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" ,כי רק זהו סדום וגו' אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח
החשיבות וההנאה של יהודי שזוכה שיקרא מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את
עליו שם ה' והוא דבוק ומקושר בהשי"ת, אברם" ,דהמכוון בזה הוא שלא יעלה בדעתו
ובדרך ממילא יתקיים כבר גם "ויראו ממך". שיש חשיבות כלשהי לכסף וזהב ולכל רכושו
יעזור השי"ת שנזכה כולנו לשפע ברכה של סדום ,כי אצל אברהם אבינו אין כל
והצלחה ,יעזור השי"ת הרי זכינו לריבוי חשיבות לכל עניני הגשמיות" ,ולא תאמר אני
שמחות ,ולשמחה בבית אבות ,יעזור השי"ת העשרתי את אברם" ,כי כל זה אינו נחשב אצל
שנזכה כולנו להתברך בשמחה תמידית ,יעזור אברהם אבינו ע"ה לעשירות ,אלא רק אהבת
השי"ת שנתברך כולנו בכל מילי דמיטב ,יעזור השי"ת וכמ"ש (ישעיה מא ,ח) 'אברהם אהבי' ,זהו
השי"ת שנזכה כבר בקרוב לבנין הבית השלישי מדתו של אברהם אבינו ע"ה " -ואהבת את ה'
אלקיך" ומלבד אהבת השי"ת אין לשום דבר
Y
בביאת גואל צדק במהרה בימינו ,אמן.
בעולם שיש לו חשיבות ומשמעות.
כי העשירות האמיתית של יהודי הוא 'איזהו
עשיר השמח בחלקו' (אבות ד ,א) ,ומהו חלקו
אמרי קודש שהשמיע של יהודי " -יעקב חבל נחלתו" ,כל יהודי הוא
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א חלק אלוקי ממעל ,זהו חלקו של יהודי ,וזהו
מוצש"ק פרשת לך לך העעל"ט העשירות והחשיבות אצל יהודי ,והשמחה של
אחר ברכת א גוט וואך: איש יהודי.
פו"א ,אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל להאמור יש לבאר מאמרם ז"ל "בשכר
אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל
מגן לך (טו ,א) .אומרים בשם הרה"ק רבי מאיר זכו בניו לב' מצות ,חוט של תכלת ורצועה
מפרימשלאן זיע"א שפירש כדרכו בקודש של תפילין כו' ,דכתיב וראו כל עמי הארץ כי
הרמז בזה ,דאברהם אבינו ע"ה הרי היה צריך שם ה' נקרא עליך כו' אלו תפלין שבראש כו',
לאכול עם כל האורחים ,כי בכדי שהאורח חוט של תכלת כו' מפני שהתכלת דומה לים
יאכל גם בעל הבית צריך לאכול עמו ,ומחמת וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד",
זאת הוכרח להרבות מאד באכילתו ,לכן אמר דהמכוון בזה הוא שכל אחד מישראל ילמד
לו השי"ת "אל תירא אברם אנכי מגן לך" ע"ד ממעשיו של אברהם אבינו ע"ה " -ולא תאמר
שאומרים בל"א א "מאגן" ,אתן לך איצטמוכא אני העשרתי את אברם" ,לדעת שלגשמיות
חדשה שתוכל לאכול הכל. אין שום חשיבות כלל ,אלא "ואהבת את ה'
אלקיך".
בודאי מאמרו הוא הייליג אמת ,ויש לרמז
עוד ע"ד זה ,דנרמז כאן גם כוונה עמוקה זהו מ"ש בגמ' דההנאה ממצות ציצית הוא
יותר ,דמאחר שאמר אברהם אבינו ע"ה "ולא "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע
תאמר אני העשרתי את אברם" ,ונתבאר שלא דומה לכסא הכבוד" ,ללמדנו כי מתבקש מכל
הרגיש בכלל טעם והנאה בגשמיות ,ולא היה יהודי להגיע להכרה הזאת שההנאה היחידה
לו שייכות עם עניני העולם הזה ,וא"כ נתעורר היא הדבקות וההתקשרות בהשי"ת ,והמצוה
אצלו קושי בכל ענין אכילה גשמית ,לכן נאמר הזאת תקשר אותו בקשר של קיימא עם
בתורה הק' "אל תירא אברם אנכי מגן לך". השי"ת ,וכאמור שהנאתו של יהודי הוא רק
"שוש אשיש בה'".
Y
א גוטע וואך
וכן הדבר במצות הנחת תפילין ,ההתקשרות
של יהודי בתפילין איננה עבור הפועל יוצא
ז
המדברים אודות חשבונות של קטנות ,כשכל שיחת קודש שהשמיע
מחשבתם סובבת אך ורק על עצמם וטובתם כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
הפרטית ותו לא .וכבר הארכנו בדברים. אודות חובת ההשתפות בבחירות בארה"ק
אשר על כן על כל אחד ואחד מלבד עצם מוצש"ק פר' לך לך העעל"ט
השתתפותו בבחירות ,לפעול גם אצל כל לאחר הבדלה:
מכריו הרשומים אצלו במכשיר הטלפון
וכדו' שגם הם ישתתפו בבחירות ,על כל בימי השבוע הבעל"ט יתקיימו הבחירות
אחד לראות שגם ב"ב יפעלו כן שעוד רבים בארה"ק ,לאחרונה נשמע קול האומרים "וכי
ישתתפו בבחירות ,כי המתבקש הוא שיתרבו אם אלך להצביע אקבל מזה רווח כלשהו" ,צריך
יותר ויותר המצביעים עבור הנציגים של יראי לדעת שענין ההשתתפות בבחירות לא נועד
ה' הכפופים לדעת תורה. כלל וכלל בכדי לקבל מזה טובות הנאה לעצמו.
וגם אלו שאסור להם להשתתף בבחירות בפרט הדברים אמורים בבחירות שיתקיימו
לפי דעת התורה של רבותיהם ,אך לכה"פ כעת ,סיבת ההשתתפות בבחירות הוא כדי שיהיה
מתבקש שיפעלו שאחרים ישתתפו בבחירות לציבור יראי ה' נציג נוסף שהוא כפוף לדעת
עבור רשימת יראי ה' ,ואם כי אסור להם עצמם תורה ,ומלבד זאת כדי שיתרבו הנציגים שהם
להשתתף ,אך בודאי מותר להם לעורר אחרים שומרי תורה ומצוות ,וכתוצאה מכך יתמעטו
שישתתפו בבחירות ,ואין מי שיכול לפטור מספר הנציגים אשר לדאבון לב אינם שומרי
עצמו מזה ,כולם צריכים לראות להרבות תורה ומצוות ר"ל ,זה עצמו שיתרבו שליחים
ולפעול ככל היותר ,כי לדאבון לבנו המצב יראי ה' הכפופים לדעת תורה הוא הפעולה
היום הוא שח"ו הם עורכים מלחמה על ה' הגדולה לטובה .אם אפשר דרך זה לקבל גם
ועל תורתו ר"ל ,ולכן מוכרחים לראות שיתרבו "פירות הנושרים" בודאי טוב הדבר ,אך כאמור
המשתתפים יותר ויותר. לא זהו סיבת ההשתתפות בבחירות כלל וכלל.
יעזור השי"ת שנזכה להצלחה ולסייעתא ישנם הבאים בטענות שהנציגים לא פעלו
דשמיא ,ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי. כראוי ,שהרי ענין הגיוס עדיין לא בא לתיקונו,
אך אינם נותנים את דעתם כמה דברים נמנעו
יש להוסיף שהפרט בא ללמד על הכלל כולו, בכל הנוגע לחיזוק היהדות בארה"ק .חס ושלום,
תכלית האידישקייט איננה לקבל "הקצאה" חס ושלום ,אם יעלו הצד שכנגד אילו דברים
נוספת ,לא זה ולא הדומה לזה הוא התכלית, בכוונתם לעשות ר"ל ,חס ושלום חס ושלום.
האחריות על האידשקייט בארה"ק הוא דבר
גדול עד מאד ,ומוטלת על כל אחד אחריות כל זאת מלבד עצם הבחירה ,שכאמור
גדולה עד מאד ,ונדרש מכל אחד שיעורר תכליתה הוא להראות כי אנו החלק שכל
נפשו כנכון שלא לחשוב רק אודות עניניו מגמתם הוא לה' ולתורתו ,וזהו הסיבה
הפרטיים ,אלא לשאת באחריות לשמירת העיקרית להשתתפות בבחירות ,כל מה
היהדות בארה"ק. שבנוסף לזה הוא גם טוב ,אך בודאי לא
יעלה על הדעת לחשוב שסיבת ההשתתפות
יעזור השי"ת שיתנהגו עפ"י שכל הישר, בבחירות הוא הטובה הפרטית שהוא נזקק
שהכל יהיה טוב ,והנדרש הוא לעשות ,לעשות, לה ,כי לא עבור זה הורו להשתתף בבחירות,
ולעשות ,והשי"ת יברך את כולנו בכל הברכות ולא זהו המכוון והמתבקש.
Y
האמורות בתורה ,אמן.
לאחרונה רואים גם בזה ירידת הדורות ,ובד
[
בבד נוסף לזה גם קטנות המוחין ר"ל ,ויש בנ"א
ח
החבורות הק' ,לתפילת שחרית עבר לפני התיבה
הרה"ג ר' יצחק אייזיק שטרנליכט שליט"א
בקודש פנימה
ראש ישיבת תורת משה ,פתיחת הארון החתן
חיים יצחק כהן הי"ו ,לעליית כהן עלה החתן
הי"ו ,לוי הרה"ח ר' אברהם יעקב זילברשלג
הי"ו ,כבו"ק מרן שליט"א עלה לעליית שלישי,
רביעי הר"ר יהודה בריקמן הי"ו [הולדת הבן],
חמישי החתן שמואל ברקוביץ הי"ו ,שישי
חדב"ן מורנו הרה"ג רבי פינחס שפירא שליט"א שב"ק פר' לך לך בצל הקודש
רב בית מדרשנו בתל אביב ,שביעי חתן הבר קודם תפילת מנחה חבש השטריימל לראש
מצוה הבה"ח ישראל (ברא"ח) שטייף ני"ו ,אחרון החתן חיים יצחק יעקב כהן הי"ו מבחירי
הגה"ח ר' יחזקאל טירהויז שליט"א ,מפטיר תלמידי ישיבתנו הק' בן הרה"ח ר' שלמה הי"ו
חתן הבר מצוה פע"ח הבה"ח אברהם יעקב ממודיעין עילית ,לתפילת מנחה ערב שב"ק עבר
מרילוס ני"ו ,הגבהה הר"ר צבי קרימילובסקי לפני התיבה הרה"ג ר' ישראל שצ'דרוביצקי
הי"ו ,גלילה הר"ר דוד ברקוביץ הי"ו ,לתפילת שליט"א מו"ץ בבית ההוראה בחצר הקודש,
מוסף עבר לפני התיבה מורנו הרה"ג רבי אחר ההפסקה התפללו 'קבלת שבת' ומעריב
פנחס שפירא שליט"א ,פתיחת הארון ל'אנעים כשלפני התיבה עבר הרה"ח ר' מרדכי שלמה
זמירות' הרה"ח ר' אברהם אשר בריקמן הי"ו כהן הי"ו ,ל'בואי בשלום' יצא כבו"ק מרן
n
מעיה"ק ירושלים. שליט"א לפתח ה'דאווין שטוב' ועודד בידו
לזמר בהתלהבות לקבל פני שבת מלכתא ,אחר
רקד עם החתן חיים יצחק כהן הי"ו ועם החתן
אחר התפילה הופיע כבו"ק מרן שליט"א שמואל ברקוביץ הי"ו [חתן הרה"ח ר' פנחס
בהיכל הסאלאש לשמחת בית צדיקים ועריכת פייער הי"ו] ובהמשך צירף את המחותנים הי"ו,
ה'קידושא רבה' לרגל שמחת ה"עליה לתורה" ובהמשך צירף את דודו חדב"ן מורנו הרה"ג
של נין מרן רבנו הרה"ק העקבי אבירים זיע"א, רבי פינחס שפירא שליט"א רב בית מדרשנו
חתן הבר מצוה פע"ח אברהם יעקב מרילוס בתל אביב ,ואת נכדו חתן הבר מצוה פע"ח
ני"ו ,נכד חדב"ן מורנו הרה"ג רבי פינחס שפירא הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו ,וכן את חתן
שליט"א ובן הרה"ג ר' דוד מרילוס שליט"א הברמ"צ הבה"ח ישראל (ברא"ח) שטייף ני"ו.
ראש כולל להוראה בקהילתנו הק' במודיעין אחר התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א לפתח
עילית ור"מ בישיבתנו הק'. ה'דאווין שטוב' ועברו לפניו להתברך בברכת
בהגבהת הכוס לקידוש כיבד כבו"ק מרן 'שבתא טבא' ,אח"כ פתח באמרי קודש בהמשך
שליט"א את חתן הבמ"צ פע"ח אברהם יעקב להנאמר בשבוע העעל"ט דכדי להשיג קדושת
מרילוס ני"ו ,אחר זימרו 'חי ה'' ו'מזמור לדוד' ומנוחת שבת כנכון צריכים ב' שבתות ,הוסיף
וכבו"ק מרן שליט"א חילק לעקיך ולחיים לחתן די"ל הטעם שיש לחתן ב' שבתות" ,שבת עליה
הבר מצוה ולבני המשפחה הרוממה ולכל בעלי לתורה" ו"שבת שבע ברכות" ,כדי שע"י ב'
השמחה .אח"כ נתכבד הסב הגר"פ שפירא השבתות יזכה לקדושת ומנוחת שבת כנכון,
שליט"א להשמיע לקח טוב לכבוד השמחה והוסיף דכמו כן רואים בשמחת ברית מילה
ובסיום זימרו 'ישמחו במלכותך'. דמבואר בזוה"ק שהיא ליום השמיני כדי
שיעבור עליו יום השבת כי מכוחה של שבת
אחר הגישו הקוגל וכבו"ק מרן שליט"א טעם
יזכה לחיזוק ולקיום ,וזהו גם הענין שבחור
וחילק לכל בעלי השמחה ,אח"כ כיבד הרה"ג ר'
בר מצוה עולה לתורה ביום שבת קודש ,כדי
דוד שליט"א את בנו חתן המצוות לשאת שוב
שקדושת השבת תשפיע על קבלת עול התורה
את הפשעטיל כשביני לביני מפסיקים בניגוני
והמצוות .וסיים ברוב ברכות( .תוכן האמ"ק במדור
שמחה .לאחר מכן שוררו 'לא ימושו' וכבו"ק
n
'אמרי קודש').
מרן שליט"א קם לריקוד מרומם ,בסיום בירך
הרה"צ ר' מיכל שצ'דרוביצקי שליט"א ברכה
אחרונה ואחר ניגשו בעלי השמחה ליטול ברכת
מז"ט מאת הקודש. ביום השבת ל'פסוקי דזמרה' עבר לפני
התיבה הגה"ח ר' יחזקאל טירהויז שליט"א ראש
ט
בשם זקני הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש n
זיע"א מ"ש "שוש אשיש בה'"" ,שוש" מהו
השמחה אצלי" ,אשיש בה'" שהנני שמח לתפילת מנחה עבר לפני התיבה הרה"ח ר'
ומתענג רק בהשי"ת ובעבודתו ,וזהו גם הרמז אברהם אשר בריקמן הי"ו מעיה"ק ירושלים,
בכתוב "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל פתיחת הארון הרה"ח ר' ישראל מרדכי כהן
נפשך ובכל מאדך' ,שאהבת השי"ת תהיה אצלו הי"ו מעיה"ק ירושלים ,לעליית כהן עלה הר"ר
גדולה יותר מ"בכל לבבך ,ובכל נפשך ,ובכל שלמה כהן הי"ו ממודיעין עילית ,לוי הר"ר
מאודך" ,כי אהבת ה' גדולה אצלו יותר מהכל. ישראל מאיר סגל הי"ו ,שלישי הרה"ח ר' פנחס
ובזה יש לבאר מ"ש "ולא תאמר אני העשרתי פייער הי"ו ,הגבהה הרב צבי הערש גוטמן
את אברם" ,דהמכוון בזה הוא שלא יעלה שליט"א מנהל ת"ת עקבי אבירים [הולדת
בדעתו שיש חשיבות כלשהי לכסף וזהב ולכל הבן] ,גלילה הר"ר יהודה צבי שצ'דרוביצקי
n
רכושו של סדום ,כי לא היה אצל אברהם אבינו הי"ו.
חשיבות לכל עניני הגשמיות ,אלא רק אהבת
השי"ת ,כי העשירות האמיתית של יהודי הוא
"איזהו עשיר השמח בחלקו" ,ומהו חלקו של אחר תפילת מנחה נכנס כבו"ק מרן שליט"א
יהודי " -יעקב חבל נחלתו" ,כל יהודי הוא להיכל הסאלא"ש לעריכת השולחן הטהור
חלק אלוקי ממעל ,זהו חלקו של יהודי ,וזהו דרעוא דרעוין ,תחילה נטל ידיו ובצע על הי"ב
העשירות והחשיבות אצל יהודי ,והשמחה של חלות וזימרו 'בני היכלא' ו'מזמור לדוד' ג"פ,
איש יהודי. אח"כ הגישו הדגים וכבו"ק מרן שליט"א בירך
לפי"ז יש לבאר מאמרם ז"ל שבשכר שאמר על היין ואיחל 'לחיים' לכל הקהל ,המשיכו
אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בסדר הזמירות 'יצוה צור חסדו'' ,ידיד נפש'
לחוט של תכלת ורצועה של תפילין ,דהמכוון ו'דרור יקרא'.
בזה הוא שכל אחד מישראל ילמד ממעשיו של כבו"ק מרן שליט"א זימר ה'דביקות ניגון'
אברהם אבינו ע"ה " -ולא תאמר אני העשרתי ופתח באמרי קודש בספוק "ויאמר אברם אל
את אברם" ,לדעת שלגשמיות אין שום חשיבות מלך סדם הרמתי ידי אל ה' א"ל עליון קנה שמים
כלל ,אלא "ואהבת את ה' אלקיך" ,וזהו מ"ש וארץ ,אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל
בגמ' דההנאה ממצות ציצית הוא "תכלת אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם",
דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא ודרשו חז"ל "בשכר שאמר אברהם אבינו אם
הכבוד" ,כי זה המתבקש מכל יהודי להגיע מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לב' מצות ,חוט
להכרה הזאת שההנאה היחידה היא הדבקות של תכלת ורצועה של תפילין ,בשלמא רצועה
וההתקשרות בהשי"ת ,וכן הדבר במצות הנחת של תפילין דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם
תפילין ,ההתקשרות של יהודי בתפילין הוא ה' נקרא עליך כו' ,אלו תפילין שבראש ,אלא
"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך", חוט של תכלת מאי היא ,דתניא היה רבי מאיר
כי רק זהו החשיבות וההנאה של יהודי שזוכה אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין
שיקרא עליו שם ה' והוא דבוק ומקושר מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע
בהשי"ת ,ובדרך ממילא יתקיים כבר גם "ויראו ורקיע דומה לכסא הכבוד" ,ויש להבין מהו
ממך" .וסיים ברוב ברכות( .תוכן האמ"ק במדור השכר וההנאה במצות ציצית בכך "שהתכלת
'אמרי קודש'). דומה לים כו' ורקיע דומה לכסא הכבוד" ,עוד
אחר התורה שוררו ניגון שמחה ,המשיכו יש להבין מ"ש "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם
בסדר הזמירות 'א-ל מסתתר' ולאחר מכן אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את
שוררו 'לב טהור' בהתעוררות רב ,אחר הורה אברם" ,דלכאורה היה די לומר לו רק שלא יקח
כבו"ק מרן שליט"א שיזמרו לכבוד שמחת הבר מאומה מכל הרכוש ,גם יש להבין ,הרי מלחמת
מצוה הרוממה וזימרו 'ומשפע מצוות תפילין' המלכים היתה מעשרה הנסיונות של אאע"ה,
ו'לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו' [הר"ש ועל עצם העמידה בנסיון כבר ראוי לשכר גדול,
קאליש הי"ו] ,אח"כ שוררו 'עוד ישמע' וכבו"ק וי"ל דיש כאן לימוד מיוחד יש ללמוד מהנהגת
מרן שליט"א חילק יין לבעלי השמחות ,כבו"ק אברהם אבינו ע"ה עם מלך סדום.
מרן שליט"א הגביה הכוס לדודו הגר"פ שפירא דהנה הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א פירש
שליט"א שבירך על הכוס.
י
התפילה ושיעור המשניות נכנסו ללחיים בקו"פ בברכות השבע ברכות [לרגל נישואי בת
כשכבו"ק מרן שליט"א העניק לחתן הבמ"צ הרה"ח ר' פנחס פייער הי"ו] נתכבדו :הגר"פ
n
הספה"ק 'עטרת ישראל'. שפירא שליט"א ,הרה"ג ר' דוד מרילוס שליט"א
ראש כולל להוראה בקהילתנו הק' במודיעין
עילית ור"מ בישיבתנו הק' ,הר"ר דוד ברקוביץ
הי"ו ,הרה"ח ר' פנחס פייער הי"ו ,הרה"ח ר'
בשעות הערב הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר
ישראל מרדכי כהן הי"ו מעיה"ק ירושלים,
בשמחת השבע ברכות לבת העסקן הדגול מסור
n
כבו"ק מרן שליט"א בירך ברכה אחריתא.
בלו"נ להיטיב עם רבים הרה"ח ר' משה חרש
הי"ו ,כבו"ק מרן שליט"א טעם מהלעקיך ויי"ג
וחילק לבעלי השמחה ובירכם מברכות קדשו,
אחר שוררו ניגון שמחה וכבו"ק מרן שליט"א לתפילת מעריב מוצש"ק עבר לפני התיבה
קם לריקוד עם החתן הי"ו ובהמשך צירף את הגה"ח ר' יחזקאל טירהויז שליט"א ראש
המחותנים הי"ו ,בסיום נפרד ברוב ברכות ושב החבורות הק' ,אחר תפילת מעריב נכנס כבו"ק
n
לחצר הקודש. מרן שליט"א להבדלה ,בהגבהת הכוס כיבד
את החתן חיים יצחק כהן הי"ו ובהחזקת הנר
את החתן שמואל ברקוביץ הי"ו ,אחר הבדלה
שוררו הזמירות כנהוג ['המבדיל'' ,אמר ה'
יום שני פר' וירא ט"ו חשון ליעקב' ו'אתה הוא מלכי'] .לאחר מכן השמיע
בשעת קבלת קהל נערך בקו"פ 'מסיבת כבו"ק מרן שליט"א במקהלות אנ"ש שיחת
לחיים' לרגל השידוכין של הבה"ח החתן נתן קודש אודות חובת ההצבעה בבחירות הקרובות
צבי פלדמן ני"ו בן הר"ר זאב וואלף הי"ו ,תחילה בארה"ק אשר תכליתה היא ריבוי כבוד שמים
שברו הצלחת כנהוג ואחר שוררו 'סימן טוב', ומניעת עקירת הדת ,וכל אחד צריך להרגיש
אח"כ בירך כבו"ק מרן שליט"א על לעקיך ויי"ג את האחריות לכל עניני היהדות בארה"ק ,ולא
וחילק בעלי השמחה כשמברכם מברכות קדשו לחשב חשבונות פרטיים ח"ו ,ואמר שיש לכל
אחד ואחד וב"ב לפעול אצל מכריו שיצביעו גם
n
ואחר שוררו 'עוד ישמע'.
הם למען ריבוי כבוד שמים (תוכן השיח"ק במדור
'אמרי קודש').
בין הנכנסים אל הקו"פ נכנס הרה"ג ר' אח"כ יצא כבו"ק מרן שליט"א לרחבת חצר
ישראל שטערנבוך שליט"א דודו של כבו"ק הקודש ל'קידוש לבנה' ,בסיום שוררו 'טובים
מרן שליט"א לקראת שמחת נישואי בנו השבוע מאורות' כנהוג וכבו"ק מרן שליט"א האציל
את ברכתו בזה"ל "יעזור השי"ת ס'זאל זיין
n
בשעטו"מ.
א הצלחה'דיגע וואך ,א געבענטשע וואך ,א
מזל'דיגע וואך ,יעזור השי"ת ס'זאל זיין א
הצלחה'דיגע חודש ,א געבענטשן חודש ,א
בהמשך הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר מזל'דיגע חודש ,כל הישועות ,אמן" .עכלה"ק.
בשמחת נישואי בת הרב מאיר זקבך הי"ו בן אח"כ שב כבו"ק מרן שליט"א אל היכל
הרה"ג ר' יעקב שליט"א מעיה"ק ירושלים, הסאלאש ועברו לפניו להתברך בברכת 'א גוט
כבו"ק מרן שליט"א טעם מהלעקיך ויי"ג וואך' ,ואחר פתח באמרי קודש בהמשך לנאמר
וחילק לבעלי השמחה ובירכם מברכות קדשו, בשולה"ט אודות הנלמד מאברהם אבינו ע"ה
אחר שוררו ניגון שמחה וכבו"ק מרן שליט"א שלא היה לו שום שייכות כלל וכלל עם עניני
קם לריקוד עם החתן הי"ו ובהמשך צירף את
n
העולם הזה( .תוכן האמ"ק במדור אמרי קודש).
המחותנים הי"ו ובסיום נפרד ברוב ברכות.
משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר
בשמחת השבע ברכות לנישואי בת הרה"ח
ר' יואל הערצאג שליט"א מנהל רוחני דת"ת יום ראשון פר' וירא י"ד חשון
דושינסקיא ,כבו"ק מרן שליט"א טעם מהלעקיך קודם תפילת שחרית כבו"ק מרן שליט"א
ויי"ג וחילק לבעלי השמחה ובירכם מברכות הניח תפילין לחתן הבר מצוה הבה"ח ישראל
קדשו ,אחר שוררו ניגון שמחה וכבו"ק מרן שטייף ני"ו בן הר"ר אברהם חיים הי"ו ,אחר
אי
שליט"א נקראים בזאת כלל אנ"ש שיחי' וגם שליט"א קם לריקוד עם החתן הי"ו ובהמשך
לרבות אברכי הכוללים שיחי' לעשות כל מאי צירף את המחותנים הי"ו ובסיום נפרד ברוב
n
דאפשר בריבוי מצביעים עבור רשימת יהדות ברכות.
התורה ג' בכדי למנוע חילול ה' ולהרבות כבוד
שמים וכבוד התורה הק' ואסור להשתמט מחובה
קדושה זו.
יום שלישי פר' וירא ט"ז חשון
לאור קריאת הקודש נדרש ציבור אנ"ש שיחי'
להגיע משעה 11.30בבוקר ועד השעה 10:00 אחר תפילת שחרית ושיעור המשניות
בערב לחפ"ק המיוחד שהוקם בהיכל הסאלאש התקיים שמחת הברית מילה לבן הר"ר יהודה
בכדי להרבות ככל היותר את המצביעים לכבוד בריקמן הי"ו בן הרה"ח ר' אברהם אשר הי"ו
שמים .עורו נא והתעוררו לכבוד שמים". מעיה"ק ירושלים ונכד הרה"ח ר' יהושע אשר
רבינוביץ שליט"א מעיה"ק ירושלים ,כבו"ק מרן
במטה קהל עדתנו אשר הוקם בהיכל שליט"א נתכבד בסנדקאות ואחר ערך שולחן
הסאלאש פעלו במשך היום כולו ובייחוד לחיים לכבודה של מצוה ,תחילה בירך על
בשעות הערב בעריכת טלפונים ,הבאת קולות לעקיך ויי"ג וחילק לבעלי השמחה כשמברכם
רבים ושלל פעולות למען חיזוק כוחה של מברכות קדשו ,אחר זימרו 'יום ליבשה' וכבו"ק
היהדות החרדית בארה"ק .כן הוקמו מטות מרן שליט"א פתח באמרי קודש בעניני ברית
נוספים בקרב קהילותינו הק' בביתר עילית
n
מילה (תוכן האמ"ק יבואו אי"ה).
ובית שמש .בשעת ערב הופיע כבו"ק מרן
שליט"א במטה המרכזי בהיכל הסאלאש וסקר
את עבודת הקודש וכן האזין לדברים חוצבים
שהשמיע מגיד מישרים הרה"ג ר' ישראל מאיר לקדש שם שמים .היום נערכה בארה"ק
שושן שליט"א ר"מ בבית המדרש הגדול. מערכת בחירות כאשר ציבור היראים לדבר ה'
נדרשים להרבות פעלים למניעת עקירת הדת
לאחר מכן עלה כבו"ק מרן שליט"א לעיה"ק ר"ל ולריבוי כבוד שמים .במשך ימי השבוע
ירושלים לשפוך שיח בפרטות על יד שריד בית העעל"ט עורר כבו"ק מרן שליט"א בכל עת
מקדשנו הכותל המערבי. מצוא אודות החובה המוטלת על כאו"א לפעול
משם שב כבו"ק מרן שליט"א לחצר הקודש ולהפעיל עבור רשימת יהדות התורה ,וכן אודות
והופיע שוב במטה הפעילים והביע קורת ההרגש הנכון המתבקש שיהיה בלב כל איש
רוח מרובה מהפעילות הגדולה שנערכה ע"י ישראל בנוגע לאידישקייט ,כן עורר כי השכל
אברכים ובעה"ב הע"י לקדש שם שמים ,כן הישר מורה על החובה המוטלת על כל אחד
בירך את חברי מועצת העיר ב"ב מתנועת ואחד לסייע בכל מאי דאפשר להעמיד ולקיים
אגודת ישראל העסקנים המסורים בלו"נ הרב את עולם התורה והיהדות בארה"ק .עוד אמר
אברהם לוין הי"ו הרב יוסף יצחק יעקובוביץ בקדשו כי ראש לכל יש לבקש ולהתפלל על
הי"ו ,הרב אהרן אלבוים הי"ו והרב שלמה פדר כך ,ורק אח"כ יש לעסוק בהשתדלות הנכונה.
n
הי"ו. אחר תפילת שחרית עורר כבו"ק מרן שליט"א
שוב והורה בפרטות לאנ"ש שיעברו על אנשי
הקשר ויוודאו שכולם מקיימים את חובת
בשעה 10:15התפללו תפילת מעריב ואחר ההצבעה ולהוסיף קולות נוספים עבור הנציגות
התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א ופנה לקהל החרדית ,ובהמשך הופיע כבו"ק מרן שליט"א
n
הקודש ואמר :צוריק גיין צום לערנען. בהיכלי הכוללים ושוחח עם הרה"ג ראשי
הכוללים שליט"א אודות הפעולות הנדרשות
בעת הזאת למען התורה ולמען היהדות.
לאחר מכן הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר בשעות לפנה"צ שוגר מבית כבו"ק מרן
בשמחת השבע ברכות שערכו האחים הנכבדים אדמו"ר שליט"א מכתב בזה"ל:
לבית משפ' שפירא שליט"א לכבוד שמחת "עמ"י עש"ו ,יום שנכפל בו כי טוב לסדר
נישואי נכדת אחיהם מחודב"נ הרה"ח המפואר 'ויאמר הנני' ה'תשפ"ז
רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א ,עב"ג החתן
בפקודת הקודש של כבו"ק מרן אדמו"ר עט"ר
בי
הי"ו ,ואחר מחול לצדיקים עם הסב כקש"ת נכד כקש"ת אדמו"ר ממודז'יץ שליט"א ,בהגיעו
אדמו"ר ממודז'יץ שליט"א וריקוד מיוחד עם האזין כבו"ק מרן שליט"א לדברי חרוזין לכבוד
האחים הנכבדים שפירא שליט"א ,ביציאתו שמחת חו"כ שהשמיע הרה"ח ר' ישראל שטערן
דרש בשלום כקש"ת האדמו"ר מסטריקוב הי"ו מלונדון ,ואחר בירך על לעקיך ויי"ג וכבו"ק
שליט"א ובסיום נפרד ברוב ברכות ושב לביתו מרן שליט"א איחל מברכות קדשו לכל בעלי
n
נאווה קודש. השמחה ,אח"כ שוררו ניגוני שמחה וכבו"ק מרן
שליט"א קם לריקוד מרומם כשרוקד בפרטות
[
עם החתן הי"ו ,עם הרה"ח רבי יצחק יהודה
גי
שהשמחה במעונם
מזלא טבא וגדיא יאה נשגר קדם ידידנו היקרים מאנ''ש לרגל השמחה השרויה במעונם
הרה"ח ר' יצחק אייזיק שטייף הי"ו – ביתר עילית משפ' גוטמן תחי' – תל אביב
ולבנו הר"ר אברהם חיים הי"ו – בני ברק הרה"ח ר' אריה מנחם גוטמן הי"ו – בני ברק
הרה"ח ר' אברהם יעקב זילברשלג הי"ו – בני ברק ולבנו הרב צבי הי"ו
לרגל שמחת היכנס הנכד – הבן הבה"ח שיחי' מנהל ת"ת 'עקבי אבירים'
לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט לרגל שמחת הולדת הנין – הנכד – הבן שיחי'
בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' יעקב בער פרידמאן הי"ו – בארא פארק
לרגל שמחת אירוסי הבן משפחת הלוי תחי'
בשעטו"מ ובמז"ט הרה"ח ר' דוד שטאובר הי"ו – בני ברק
לרגל שמחת הולדת הנין – הנכד שיחי'
בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' משה מרדכי שארר הי"ו – לייקוואד
ולבנו הרה"ג ר' חיים שליט"א – לייקוואד
דומ"ץ קהילתנו הק' בלייקוואד הרה"ח ר' אליעזר ישראל הי"ו – בית שמש
לרגל שמחת אירוסי הנכד – הבן הבה"ח יעקב ני"ו לרגל שמחת הולדת הנכד שיחי' בשעטו"מ ובמז"ט
בשעטו"מ ובמז"ט
הר"ר מרדכי שאנפעלד הי"ו – מאנסי
הרה"ח ר' ישראל מרדכי כהן שליט"א – ירושלים לרגל שמחת הולדת הבת תחי' בשעטו"מ ובמז"ט
ולבנו הר"ר שלמה הי"ו – מודיעין עילית
לרגל שמחת נישואי הנכד – הבן
הרה"ח ר' ישראל מרדכי כהן שליט"א – ירושלים
הבה"ח חיים יצחק יעקב ני"ו
ולבנו הרה"ח ר' יחיאל אריה ליב הי"ו – אלעד
מבחירי תלמידי ישיבתנו הק'
לרגל שמחת היכנס הנכד – הבן הבה"ח שיחי'
בשעטו"מ ובמז"ט
לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט
יה"ר שיזכו לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח לתפארת כרם בית ישראל
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא וכל מילי דמיטב.
פנימי – המו"ל :מכון 'כנסת מרדכי' סאדיגורה ,לפניות בענין הגיליוןgilyon.sadigura@gmail.com :
די
