אמונת חיים · Eminas Chaim — וירא (2026-10-26)

גליון תרל ♦ שנה טו שב"ק פרשת וירא ה'תשפז
וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום ְהעֵּ ִצים וְאַ יֵּה הַ ֶשה ְלעֹּ לָ ה (בראשית כב ,ז):
ֹּאמר ִהנֵּה ָהאֵּ ׁש ו ָ
ַוי ֶ
ותמהו המפרשים בכמה דברים אחד שלא שלא כתוב וירא ה' למה רק ביום השלישי יצחק שואל את אביו "איה השה לעולה?"
אל אברהם וגו' אלא כתב וירא אליו וגו' ,וגם במה שכתב באלוני אברהם מוריד את המשא ,עצים למזבח ,מהחמור ושם על גבו של
הממרא ,מה נפקא מינא באיזה מקום נגלה אליו ה' ,וגם מה יצחק .אם עד עכשיו ליצחק היה צד שהוא עתיד להיות קרבן
שכתוב והוא יושב פתח האוהל ,מה רוצה להגיד בזה שהוא יושב למזבח ,כעת הוא אינו חושב כך משום שלפי ההלכה אסור לעבוד
בפתח האוהל ולמה לא ישב בפנים האוהל ,וברש"י כתב שבשביל עבודה בקודשים (אסור להשתמש בקורבנות לעבודות משא
שנתן לו ממרא עצה למול את עצמו ,נתגלה ה' בחלקו ,וידוע וחרישה) ,וא"כ לא יתכן שהוא עצמו הקרבן ,שהרי הוא נושא על
דרשת חז"ל שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה ,ולכן גבו את העצים .כעת נאמר" :וילכו שניהם יחדיו" ,להראות גדולתו
הניח אברהם כביכול את השכינה וישב פתח האוהל לקבל של אברהם אבינו ,שהגם שידע שהולך לשחוט את בנו ,ויצחק
אורחים. שחשב שיקריבּו שה לעולה ,בכל זאת היו שניהם שווים בשמחת
ואפ"ל בדרך אפשר שהפסוק בא לומר את גודל הענוה של לבם לקיים מצות ה'.
אברהם אבינו שאף שעשה את מצות ה' במסירות נפש והוא בן כעת ליצחק יש תמיהה :אם לא הוא הקרבן אלא שה ,היכן
תשעים ותשע ומ"מ לא החזיק טיבותא לנפשיה ,אלא פשוט שהוא הקרבן? מדוע להכין מראש ולשאת את העצים ,כשאפשר להכינם
כאילו בלי שם אלא כתב "אליו" ,וגם תלה כל הגדולה שזכה שם במקום ,ואילו את הקרבן ,השה שאינו מצוי בכל מקום,
לעשות את מצות ה' הכל בזכות ממרא הצדיק שנתן לו עצה על אברהם לא הביא איתו? לכן שאל רק עכשיו כאשר הוא נושא את
המילה וגם כתב בפתח האוהל שאברהם החשיב את עצמו כאילו העצים" :הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?"
הוא עוד בפתח האוהל של הקדושה שאף שנתגלה אליו ד' יתברך אברהם עונה ליצחק "אלקים יראה" -ה' אמר לי בנבואה" :השה
אבל אברהם עוד הוא רק בפתח האוהל כאילו רק עכשיו התחיל לעולה בני" ,כלומר" :בני ,אתה השה לעולה ,אבל עדיין לא
לעבוד את ה' יתברך. הקדשתי אותך לכן מותר לי לשים עליך את העצים" .נמצא
ובא הכתוב גם לומר שאברהם זכה לכל זה בזכות גודל שאברהם לא שיקר ,רק אמר בלשון שמשתמעת לשני פנים .יתכן
הענוה שבו שאמר ואנכי עפר ואפר ולכן זכה שנתגלה אליו ה' שאמר זאת כדי שיצחק לא יפחד ,אבל למעשה ,מה שאמר באמת
שהענוה הוא הוא מידה היותר גדולה שזוכה אדם לכל הטובות התקיים ,שאכן לבסוף הקריב שה ולא את יצחק בנו.
ושורה עליו השכינה משא"כ הגאוה שהוא הגדולה שבעבירות כעת ,לאחר שגילה אברהם ליצחק שהוא עצמו קרבן במקום שה
שאין השכינה שורה על בעלי הגאוה ,וזה לימוד לדורות שאדם אל לעולה ,נאמר שנית" :וילכו שניהם יחדיו" ,להראות שבחו של
יתגאה אף בעשותו המצוה הכי גדולה וידע שהוא רק בתחילת יצחק ,שבכל זאת הלך יצחק בשמחה כמו אברהם ,וכמו שכתוב
הדרך ובפתח האוהל ועוד המלאכה גדולה להיכנס לגמרי לאוהל במדרש" :זה לשחוט וזה להשחט".
הקדושה. ואברכך ואגדלה שמך (בראשית ,יב ,ב)
המשך בעמ' ב' ס"ת נוט' מ"ה המרמז על ענוה כמאמר משה "ונחנו מה" וכן נוט'
אד"ם אפ"ל שבא לומר לאדם שקיבל "שם טוב" ועלה לגדולה,
אחר כל זה תשאר אדם בלייב א-מענטש ותתנהג בענווה כנאמר
באגרת הרמב"ן "עקב ענווה יראת ה'.
וע"ז מסיים והיה ברכה ,שכשתתנהג ככה זו תהיה ברכה הן
לעצמו והן לאחרים ,וזה רש"י הק' אומר "בך חותמין" דהיינו
ויקח את האיל ,ויעלהו לעולה תחת בנו (וירא כב ,יג), החתימה של המילים דהיינו הסופי תיבות ,שהוא נוט' הנ"ל.
מבואר בכתוב שאברהם אבינו הקריב את 'האיל תחת בנו' ,היינו ועל זה דוד המלך אומר בתהילים (פד ,ו) אשרי "אדם" עוז לו
שהקרבת האיל הייתה במקום הקרבת יצחק .והדברים טעונים "בך" .דהיינו אדם שאמרנו לעיל בך של בך חותמין מהחתימה של
ביאור איך עלה על דעתו של אברהם אבינו שהקרבת האיל היא הפסוק הנ"ל.
הקרבת יצחק ,איך הקרבת איל יכולה להיות 'במקום' הקרבת
יצחק .ונראה שפרש"י מהו 'תחת בנו' ,על כל עבודה שעשה ממנו
היה מתפלל ,יהי רצון שתהא זו כאילו היא עשויה בבני ,כאילו בני מרכז "אמונת חיים" קראלי
שחוט ,כאילו דמו זרוק ,כאילו בני מופשט ,כאילו הוא נקטר ונעשה
דשן (רש"י שם). פרנס השבוע
מבואר ברש"י שאחר שקרא מלאך ה' לאברהם מן השמים ,ואמר מרת הרבנית הצדקנית תליט"א
לו אל תשלח ידך אל הנער ,ומנע ממנו לעקוד את יצחק ,הקריב
אברהם את האיל ,והתכוון בהקרבת האיל להקריב את יצחק ,ועל
לרגל שבת שבע ברכות לנישואי הנכדה
כל עבודה ועבודה שעשה אברהם באיל ,היה מתפלל שיחשב
בת לחתדב"נ מורינו הרב מאיר גרויז שליט"א
הקרבת האיל כאילו הקריב ועקד את יצחק.
עב"ג החתן הרב משה אינדרוסקי הי"ו
יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג מכל יוצ"ח
המשך דא"ח מעמ' א'
ובספר הק' מאור ושמש אחרי שדקדק בלשון הפסוקים
וכתב שהדקדוקים רבו כתב לבאר :כי ידוע מספרים הקדושים
וה' אמר המכסה… ואברהם היה יהיה (יח ,יז-יח) וגם בעיני ראיתי זאת מצדיקים ,בעת שבאו לדבקות גדול והיו
וצ"ל למה היה אאע"ה מרבה בתפלה כ"כ עבור הרשעים האלה? מדבקים עצמם בעולמות העליונים ,עד שכמעט שהיו מתבטלים
וביותר שאמר ה' 'המכסה אני מאברהם' זה מורה שרצון ה' היה ממציאותם ,ולא היו יכולים כמעט להישאר בזה העולם ,עד
שיתפלל אאע"ה עליהם ,ומה 'למען אשר יצוה את בנו…? אמנם שהיו צריכים להגשים את עצמם באיזה דבר גשמי שיביטו על
י"ל ע"פ המבואר שאם איש ישראל מתפלל ,אף אם לפעמים אינו איזה דבר או חפץ להשתעשע בו או שיסתכלו באיזה איש ובזה
עושה פירות מיד שיהא נענה לאלתר ,אעפ"כ היא שמורה לנצח יתגשמו עצמם מעט ,ויוכלו להוריד עצמם מדביקותם להשאר
ולעולמי עד ,ואם לפעמים מתגלגל הדבר שאיש ישראל צריך בזה העולם ,ובאם לא היו מצוי להם דבר להתגשם בו הוצרכו
להוושע אזי התפלה ההיא מתעוררת ומעוררת עליו רחמים מחסדי לילך החוצה להביט על איזה דבר ,אף על איזה דבר טמא,
ה' ב"ה ,ולכך כי ידעתיו וגו' למען אשר יצוה וגו' כיון שבניו ילכו והנה אברהם אבינו אחרי שמל ,בא כל כך להשתוקקות
בדרכי תורת ה' ראויים לעורר עליהם תמיד רחמים וחסדים .ולזאת
ודביקות והתלהבות גדולה ,עד שבלתי היה באפשרותו שיסבול
גלה ה' לאאע"ה שרוצה לאבד הרשעים האלה ,כדי שיתאמץ
גשמיות העולם הזה והיה יכול כמעט להיבטל ממציאות מחמת
בתפלה אף שבאמת לא פעל בתפלתו אז עליהם ,שאפי' ע"י צירוף
קוב"ה לא מצא ,מ"מ הרוויח בתפלתו זו שתהא שמורה לנצח לבני אהבת ה' אשר בערה בו ,על כן ישב בפתח האוהל ,והביט על
בניו עד הדור האחרון ,אם יצטרכו לעורר עליהם רחמי וחסדי ה' איזה דבר להתגשם בו שירד קצת מדביקותו ויכל להישאר בזה
ע"י צירוף ה' עמהם ,אזי מתעוררת התפלה שהתפלל אאע"ה העולם ,ובזה מרומז והוא יושב פתח האוהל כחום היום ,ר"ל
ונושעים עי"ז ג"כ. שמחמת אור ההתלהבות והחמימות שהיה דבוק באורות
(כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע) העליונים לזאת ישב פתח האוהל ,להסתכל על איזה עובר ושב
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו'( .יח .יט) כאמור ,אמנם הקב"ה ידע ,כי לא יוכל להתגשם על ידי
למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו .כי כשאדם מאמין הסתכלותו בערלים נכרים ,כי לא יוכל להסתכל בהם כלל ,ובאם
באמונה שלימה שהקב"ה יתענג בהשפעות לישראל אז מה שיביט בהם ,אז יהיו הם נעשים גל עפר ,על כן שלח אליו השם
שמבקש מהשי"ת טובה וברכה הוא תענוג להשי"ת .ותענוג השי"ת יתברך מלאכם קדושי מעלה כדמות אנשים ,שהם בעצמותם
בהשפעתו לישראל הוא מחמת שישראל הולכין ומחזיקין בתורת
קדושים וטהורים שיוכל לסבול אותם ,ואמנם נתגשמו מעט,
ה' על ידי זה יתענג השי"ת מהשפעתו ,וזהו למען הביא ה' על
שיוכל להישאר בזה העולם עכ"ל.
אברהם אז שפיר יכולין שיבוא על אברהם אשר דבר עליו ולא
יחשוב על מנת לקבל פרס כי מה שהשי"ת משפיע להם טובות ולפי דבריו הק' מובן מה שאיתא בגמרא במסכת יומא (דף
הוא עבור תענוגו יתברך כיון שמחזיקים תורת ה' ובו מתענג מז ).בזה הלשון" :אמרו על רבי ישמעאל בן קמחית [הכהן]
בהשפעתו להם .והבן. שפעם אחת יצא (ביום הכיפורים) וסיפר על ערבי אחד בשוק
(קדושת לוי) וניתזה צינורא (רוק) מפי על בגדיו (ונטמא) ונכנס ישבר אחיו
וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו( ,יח ושימש תחתיו וראתה אמן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד,
.לג) התוה"ק סיפרה צדקת אאע"ה דהנה הוא המליץ לפני השי"ת ושוב אומרו עליו על ר' ישמעאל בן קמחית שפעם אחת יצא
על אנשי סדום להצילם ,אך לא פעל כלום בבקשתו אצל השי"ת ביום הכיפורים וסיפר עם אדון אחד בשוק וניתנה צונרא מפיו
בשבילם ,אעפ"כ כשלא פעל כלום לא התעצב אברהם מזה ,רק על בגדיו ונכנס יוסף אחיו ושימש תחתיו וראתה אמן שני כהנים
הוא עשה את שלו שהתפלל ,וכשלא פעל בתפלתו לא הי' זאת
גדולים ביום אחד ע"כ
עסק שלו ,ותכף אברהם שב למקומו היינו למדרגתו הראשונה,
לעבוד את השי"ת בשמחה כמקודם ,והתוה"ק היא נצחית וכן ראוי ומעולם תמהתי על זה להבין זאת מה עשה כהן גדול
להיות כל אחד מישראל. האדם הכי גדול בעולם ביום הקדוש והנורא ביום הכיפורים
( דברי יחזקאל) שיצא לשוק לספר ולדבר עם ערבי וכן לדבר ולספר עם אדון
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' (יט, אחד בשוק ,ועלה בדעתי בעזרת השם להבין זאת לפי דברי
כז) הנה הצדיק השלם מתעלה כל יום ממדריגה למדריגה .ועל זה קודשו של המאור ושמש הנ"ל שהכהן הגדול ר' ישמעאל בן
אמר וישכם אברהם בבוקר של כל יום אל המקום והמדריגה אשר קמחית שהיה בבית המקדש ובקודש הקדשים ביום הקדוש
עמד שם אתמול לעבוד את בוראו ולשרתו בקודש ,ומאותו מקום היה מתדבק בעולמות העליונים עד שכמעט היה מתבטל
נתעלה לעשות רצון קונו ביתר שאת ולהשיג יותר ויותר ולדרוש ממציאות והיה צריך להתגשם קצת את עצמו באיזה דבר גשמי
את פני ה' אלקיו. שיביט עליו ולכן יצא לשוק ופגש בערבי וכן באדון וסיפר עמהם
(אדמו"ר בעל חוקי חיים זי"ע)
להוריד עצמו מדבקותו שיוכל השאר בזה העולם ואף שמצא
ויקרא שם בשם ה' אל עולם (כא ,לג)
ערבי או אדם טמא כמו אדון וכל זה להגשים את עצמו וכמ"ש
אברהם קרא וביקש ה' ,א-ל ,שהוא מדת החסד ,עולם ,לא יפסוק
עד עולם ,שלא יפסוק מדת החסד מזרעו עד עולם הגם שיתרפו המאור ושמש וכנ"ל.
ח"ו יתר העמודים שהמה תורה ועבודה ,אבל מדת החסד ישאר ויתכן גם לומר שהיה הערבי הזאת והאדון הזאת גם כן
עד עולם ,וגם א-ל שהוא לשון חוזק ,כמו ואת אילי הארץ לקח מלאכים ששלחם ה' מן השמים בדמות של ערבי ואדון שיוכלו
(יחזקאל יז ,יג) שיהא מדה זו בחוזק אצל בני ישראל ,וכאשר להשאר בזה העולם ,אבל אם היה ערבי ממש אדון ערל ,שאז
רואים ב"ה בחוש שמדה זו הולך ומתחזק בכל פעם יותר אצל ר' ישמעאל לא היה יכול להסתכל עליהם מחמת קדושתו ,ולכן
כללות עם הקודש ה' עליהם יהיה עד עולם. הזמין להם ה' כדמות של ערבי ואדון אבל באמת היו מלאכים
(רביה"ק אהרן ראטה זי"ע -טה"ק מאמר הצדקה פ"ח) וכל זה בדרך אפשר וקרוב לאמת בס"ד.
אלקים יראה לו השה לעלה בני (כב .ח)
ויעזור השי"ת שנזכה לילך בדרך אבותינו הק' וכמו שאמרו
הר"ת של א'לקים י'ראה ל'ו ה'שה הוי תיבת "האיל" ,היינו
חז"ל שחייב אדם לומר מתי יגיע מעשי למעשי אברהם יצחק
שהתורה הק' מרמזת בזה שהתנוצצה רוח הקודש באברהם
אבינו ,ורמז בדבריו ליצחק בנו שהאיל יהיה לו עולה תחתיו. ויעקב וכן להתדבק בצדיקי הדור שבכל דור ודור ,עד שנזכה
(מרן הסב"ק רבינו מריז'ין זי"ע) לקבל את פני משיח צדקינו ברחמים וחסדים מגולים אמן ואמן.
סיפור מפעים שסיפר הרב פישל שכטר שליט"א:
אברך צעיר מירושלים לא האמין למשמע אוזניו .הרופא הודיע ַויַעַ ׂש ה' ְל ָׂש ָרה כַאֲ ֶׁשר ִדבֵּ ר (כ"א ,א')
לו שבתו הקטנה והיקרה סובלת ממחלה נדירה ,וספק אם בספר 'הפנקס' מובא כי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר שאצל
יימצא בארץ ישראל רופא שיוכל לסייע .עסקנים שנרתמו החפץ חיים כל ברכה התקיימה ,והוסיף וסיפר :הגאון רבי איסר
לעזרה גילו שיש באמריקה רופא מומחה אחד ,ירא שמיים, זלמן מלצר שלח את מרן הגרא"מ שך לחפץ חיים עבור ברכה
שאולי יוכל להציע פתרון ,אך הנסיעה אליו נראתה דמיונית: לבנים לבתו ובעלה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם ,אב"ד פתח
העלויות האדירות ,הביטוח והלוגיסטיקה המסובכת .עולמו של תקוה .החפץ חיים אכן בירך והם נפקדו בילד אחד .עברו כמה
האב חרב עליו. שנים ולא נפקדו .וקרא הגרא"ז לרב שך ושאל" :איך החפץ חיים
יום אחד ,בעודו יושב בדירתו ,צלצל הטלפון .על הקו היה אחד בירך?"
העסקנים" :תקשיב ,אתה בירושלים? הרופא המומחה נמצא והשיב שהחפץ חיים אמר" :שיזכו לבנים" – לשון רבים .ואמר
כאן בארץ ,ממש עכשיו ,במשרד שלי בבני ברק! הוא יהיה כאן הגרא"ז :אם כן אין מה לדאוג .וכך הווה.
רק בשעה הקרובה .תוכל להגיע בתוך 45דקות"? מכניס אורח
הרה"ק רבי משה מרדכי בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זי"ע היה
"זה בלתי אפשרי" ,ענה האב.
מזהיר תדיר את כל הבאים במחיצתו להרבות בלימוד דפי גמ'
"פשוט תגיע!" דחק בו העסקן.
ותוס'" :אני זוכר שנכנס אליו בחור בר מצוה בשבת קודש לאחר
האב חטף את בתו ,רץ החוצה וזינק לכביש ברחוב בר אילן כדי תפילת המנחה כדי להתברך אצלו ,והרבי היה באמצע אמירת
לעצור מונית .הוא נכנס בבהילות ואמר לנהג" :אני חייב להגיע תהילים כדרכו .על כן אמר לו בלשון הקודש" :אומר לך 'הדרכה'
לבני ברק בתוך 40דקות"! לבר מצוה .הנך עומד לקבל אורח ,יצר טוב ,שהוא מלאך .מן
"אי אפשר ,אי אפשר ,אי אפשר" ,פסק הנהג. הראוי שתקיים בו מצוות הכנסת אורחים .והנה ,הכנסת אורחים
"אני אתן לך 500שקל" ,התחנן האב. בשלימות היא שמעניקים ונותנים לאורח את מה שהוא רוצה
"אפשר ,אפשר ,אפשר" ,השיב הנהג וזינק לדרך. ואוהב ,ולא את מה שבעל הבית אוהב .על כן אגלה לך שאורחך,
בנסיעה פרועה ,שהזכירה יותר טיסה נמוכה מנהיגה ,חרך את היצר הטוב ,אוהב דבר אחד ,והוא לימוד הגמרא .ראה נא
הכביש ונעצר בחריקת בלמים בבני ברק. להנאותו בריבוי דפי גמרא"
ברכה על כוס מים (באר הפרשה)
נסער ומבוהל ,אחז האב בבתו ורץ במעלה המדרגות .המזכיר וישכם אברהם בבוקר
קידם את פניו בצער" :אני כל כך מצטער ,הרופא קיבל שיחה הרה"ק בעל דברי יואל מסאטמאר היה כידוע נוסע לארץ ישראל
דחופה ונאלץ לעזוב .ניסינו להתקשר אליך ,למה לא ענית"? בפרט לפני בחירות בכדי לשכנע ולדרוש שלא ילכו לבחירות,
האב הרגיש שהוא עומד להתעלף ,ולחש" :מים… תנו לי מים". ובאותה אניה נסע עימו הרה"ג אליעזר סילבר שהוא היה נוסע
הם מיהרו להביא לו כוס מים .הוא אחז בה ,עצם את עיניו דווקא לעודד את ההליכה לבחירות .בדרכם היו מידי פעם
והחל לברך" :ברוך אתה השם…" ואז עצר" .רגע אחד" ,אמר מתוכחים
בליבו" ,ביני לבינך ,ריבונו של עולם .אני לא צריך עסקנים ,לא פעם שאל הרב סילבר את הרבי מסאטמאר למה מתפלל כל
ביטוח ולא טובות מאף אחד! ברוך אתה השם אלוקינו מלך מאוחר ,הרי כתוב וישכם אברהם בבוקר שהוא הזדרז לקום
העולם ,שהכל נהיה בדברו! הכל בידיים שלך ,אתה תרפא את מוקדם ,ענה לו מיניה וביה ,אבל לא כתוב כמה זמן לקח הויחבוש
חמורו.
בתי"!
(מר"ש -שפת הים)
כשהתעשת ,פקח את עיניו וראה סביבו אנשים ששאלו בדאגה:
"אתה בסדר?" הוא לקח את בתו ושב לביתו .לאט לאט החלה
הילדה להתאושש ,והרופאים עמדו המומים.
"זה מקרה של אחד למיליון" ,אמרו" ,המחלה פשוט נעלמה
מעצמה".
האב סיפר לאשתו שהכל בזכות ברכת 'שהכל' שבירך בכוונה והוא ישב פתח האהל כחום היום (יח ,א)
כה גדולה. שח הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל :איזה נער צעיר כבן ארבע
"יכולת לברך 'שהכל' גם בירושלים" ,העירה אשתו" ,היית חוסך עשרה נזדמן לרב מטשעבין זצ"ל באנגליה .הרב שאלו אם כבר
500שקל ואת הפחד הנורא". אכל ארוחת ערב ,וכשאמר לו שלא אכל ,עמד הרב ,ערך לפניו
" לא" ,ענה לה" ,את הברכה הזו ,את אותו 'שהכל' של ייאוש את השולחן ,הכין לו ארוחה ,ולאחר מכן ישב לידו ,שוחח איתו
ותקווה ,לא הייתי יכול לברך בירושלים .הייתי צריך לעשות את והנעים את שהותו בבית .הנער חש אי נעימות מטרחתו של
כל מה שבידי כדי להבין ששום דבר אינו באמת בידי ,והכל גדול הדור והזמן שהוא מקדיש עבורו.
נהיה רק בדברו יתברך". אמר לו הרב" :מצוות הכנסת אורחים כוללת גם דאגה
(דרשו – הגר"י צוקר). לתחושתו הנעימה של האורח .אם אושיב אותך לבדך לאכול
ולא אשב בסמוך אליך ,יהיה חסר בקיום המצוה".
הגאון רבי חיים בריסקער זצ"ל ,מלבד גדלותו בתורה ,היה
מפורסם במידת הכנסת אורחים .הוא טרח למען כל אורח
ואורח בהידור רב .פעם ,כשהתארח אצלו אדם וראה את גודל
לפני כשמונים שנה היה בעיה"ק ירושלים קמיע שכתבו הט"ז טרחתו של רבי חיים למענו ,אמר לו הלה" :רבי ,למה לכם
בכבודו ובעצמו .סיפורי מופת רבים נקשרו באותו הקמיע ,שעל לטרוח כל כך? אני יכול לעזור לכם!" רבי חיים לא השיב לו
ידו נפקדו עקרות ונרפאו חולים ,עד שבא מאן דהו ורצה כלום .למחרת הורה הרב לכבד את האורח בהגבהת ספר
להעתיקו כצורתו ובמתכונתו ,ולא ידע שבפתיחת הקמיע התורה ,ומיד כשהחל הלה להגביה את ספר התורה ,ניגש אליו
נפסדת סגולתו .פתחו ומצא כתוב בו בזה"ל" :אני דוד בן רבי חיים בזריזות ,התחיל לעזור לו בהגבהה ואמר לו" :אני
שמואל הלוי ,עמלתי על התוספות בחולין דף צ"ו ע"א ,בזכות יכול לעזור לכם" .ומיד הבין הלה את הרמז….
זה יעזור ה' שכל העקרות יוושעו וכל החולים יתרפאו".. (דרשו)
(באר הפרשה)
הגאון רבי ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל
מח"ס אבני ישפה
ירושלים עיה"ק
בענין עניית קדיש וקדושה באמצע ברכה
המאורע שלא בקשת רחמים ,ומפני שיש בה אריכות דברים ענף א :לענות קדיש וקדושה באמצע ברכת השכיבנו בערבית/ .
חותמין בה בברוך עכ"ל .אמנם הב"י שם הביא בשם רבינו יונה ענף ב :אם עונים קדיש וקדושה באמצע תפילת הדרך
בריש ברכות וז"ל :דטעמא משום דכל ברכה שבמקומה היא כ"א אייר תשס"ה
סמוכה לחברתה כשאומר אותה בפני עצמה אומרה כמו שהיא לכבוד הרב גמליאל בן רבי אלחנן י.ד .הכהן רבינוביץ שליט"א
במקומה שחותמת ואינה פותחת ,ותפילת הדרך נמי כיון אחדשה"ט וש"ת.
שבתפילת י"ח ברכות שומע תפילה סמוכה לחברתה ,אם עכשיו מכתבך מערש"ק אמור קבלתי והנני משיב מה שנראה לי.
אינה סמוכה לחברתה לא חיישינן להכי עכ"ל. ענף א :לענות קדיש וקדושה באמצע ברכת השכיבנו בערבית
נראה לי שלכל הפירושים עונים קדיש וקדושה באמצע תפילת אשר חקרת אם מותר לענות אמן יהא שמיה רבה באמצע ברכת
הדרך .לפי הר"מ מרוטנברג הרי היא ממש סמוכה לחברתה ,ואם השכיבנו בתפילת ערבית ,ומקום הספק הוא שמא הברכה היא
כן פשוט שהיא ברכה ארוכה כמו ברכות ק"ש .לפי הטור היא כלל ברכה קצרה כמו ברכת המוציא וברכת הפירות שלא עונים קדיש
אינה נחשבת ברכה אלא היא כבקשת רחמים ,ולכן גם עונים קדיש באמצע הברכה כמו שכתב החיי אדם כלל ה' דין י"ג.
וקדושה בתוכה .ולפי רבינו יונה כיון שבמקומה היא סמוכה מה שגרם לך לחשוב שהוא ברכה קצרה ,הוא כיון שלא ראית
לחברתה ,הרי זה כאילו כעת היא סמוכה לחברתה ,וממילא מותר שהוא פותח בברוך וחותם בברוך שכך דרכה של ברכה ארוכה,
לענות קדיש וקדושה באמצע כמו שמותר בברכות ק"ש. וכאן זה רק מסתיים בברכה אבל אינו פותח בברוך.
ואסיים בברכה נאמנה פשוט הדבר שזו ברכה ארוכה ,ומה שהיא אינה פותחת בברוך
ישראל פסח פיינהנדלר. הוא משום שהוא ברכה שסמוכה לחברתה ולכן אינה צריכה
לפתוח בברוך ,כי היא סומכת על הברכה שהיא סמוכה אליה כי
היא עולה גם בשבילה .וכן מבואר בבה"ל סי' ס"ו סע' ה' ד"ה ואלו,
שבאמצע השכיבנו דינה כאמצע הפרק ,ולפי דבריו יוצא שעונים
מרכז "אמונת חיים" קראלי קדיש וקדושה כדין אמצע הפרק וכמבואר שם סע' ג'.
ענף ב :אם עונים קדיש וקדושה באמצע תפילת הדרך
פרנס השבוע אבל מה שיכולת לשאול הוא כאשר אומרים תפילת הדרך ,ששם
ידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא מסתיים בברוך ואינו מתחיל בברוך ,אם כן שמא היא ברכה קצרה
הרה"ג חיים מאיר ברלין שליט"א שלא עונים בה קדיש וקדושה.
מחשובי אנ"ש באשדוד הר"מ מרוטנברג ז"ל הקפיד להסמיך תפילת הדרך לברכת הגומל
לרגל שמחת הבר מצוה חסדים טובים ותהיה ברכה סמוכה לחברתה וכמו שכתב השו"ע
לבנו הבה"ח יעקב הי"ו סי' ק"י סע' י' .אבל המ"ב ס"ק כ"ח הביא שכמה ראשונים סוברים
יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג מכל יוצ"ח דתפילת הדרך אין צריכה שתהיה סמוכה לחברתה.
כתב הטור סי' ק"י וז"ל :ומה שאינה פותחת בברוך פירש ר"י לפי
שאינה אלא תפילה בעלמא ,שמתפלל להקדוש ברוך הוא שיליכנו
לשלום ,ואינה לא כברכת הנהנין ולא כברכה שתקנו על שם
מאות כבר נושעו! ומה איתך?
רוצים גם ישועה? יש לכם שמחה ,אזכרה וכו'
קול קראלי
עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים
תרמו! וקחו חלק בהפצת המעיינות של
מרכז "אמונת חיים" קראלי אידיש 074-7962278
כתובת לתרומות תגובות ולקבלת הגליון
רח' הרב אבוחצירא 12אשדוד עברית 03-7236730
טל 08-8659931.או 055-6798152-4
באימייל8659931@gmail.com :
שמעו ותחי נפשכם
לעילוי נשמת לזכר עולם יהיה צדיק
לזכר עולם יהיה צדיק מו"ר מאיר יהודה לייב זי"ע
המנוחה עזיזה ג'יזל ע"ה
בת סוליקה עיישא ע"ה פחימה אדונינו מורינו ורבינו אסטרייכר
כיהן כ"ה שנים כרב העיר קראלי
נלב"ע יח חשון תשפז הגה"ק יצחק צבי משה זצ"ל נלב"ע י"ח חשון תקל"ה
ברא כרעא דאבוה
אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל
לזכר עולם יהיה צדיק לעילוי נשמת
מקראלי הגה"צ משה וועבר זצוק"ל
אדמו"ר אברהם אלימלך זצ"ל
בן הרה"ק ישראל זיע"א מקארלין נלב"ע ד' טבת תשעט בהרה"צ מרדכי זצ"ל
נעקדה"ש יד חשון תש"ג זכותו יגן עלינו ועכי"א נלבע יב כסלו תשפא
הרה"ק רבי שלום הלוי רוזנפלד זי"ע
מקמינקא
כ' חשוון תרי"ב
אמרו צדיקים שהיה לו ניצוץ משמואל הנביא ,והדבר אף
נרמז בשמו 'שלום' ,שהם רוב האותיות משם 'שמואל' ,על כן רבינו נולד בשנת תק"ס לאביו ר' יעקב יוסף מראווע ז"ל
חי נ"ב שנה כשנותיו של שמואל הנביא .דברי תורתו לוקטו שהיה עשיר גדול ,בן הגביר ר' שלום גראף ז"ל ,כאשר חלה
בספר אוהב שלום( .אוהב שלום) ר' שלום הסב ,נסע בנו ר' יעקב יוסף אל הרה"ק רבי יעקב
השאיר אחריו את בנו יחידו ,רבי ישעיה זצ"ל ,שמילא את יצחק מלובלין זיע"א ,לבקשו שיעתיר ויפעל רפואה שלימה
מקומו ברבנות קאמינקא ,כן היה לו בן נוסף שנפטר על פניו עבור אביו החולה.
בדמי ימיו. כאשר קרא החוזה את הפיתקא אמר" ,כבר אין בידי
להתפלל עבורו ,הוא כבר עבר מכתר מלכות לכתר תורה",
העילוי מראווע ר' יעקב יוסף לא הבין למה ירמזו דבריו ,כאשר חזר לביתו
הגאון רבי יעקב אורנשטיין זצ"ל בעל הישועות יעקב מלבוב נודע לו שבזמן שאמר הרבי את הדברים כבר שבק אביו
התבטא עליו שבארבע פינות מוחו מונחת כל התורה כולה, חיים לכל חי ,וכי אשתו ילדה לו בן ,שנקרא על שם אביו,
בפינה אחת ש"ס בבלי וירושלמי ,בפינה שניה כל ספרי 'שלום'.
הפוסקים ,בפינה שלישית כל ספרי קבלה ,בפינה הרביעית לימים הובנה כוונת החוזה ,הגביר ר' שלום גראף היה
כל מדרשי חז"ל וספרי אגדה ,ובאמצע המוח נמצאת נקודת בבחינת 'כתר מלכות' בהיותו עשיר גדול ,ונשמתו עברה
יראת שמים שמפיקה זוהרה על כל הפינות. מכתר מלכות לנשמת נכדו שנועד להיות בבחינת 'כתר
בהיותו נער רך בשנים ,יצא שמו לתהילה בשם העילוי תורה' ,נתקיימה נבואתו ,והילד שלום גדל וזכה לכתר תורה.
מראווע ,כאשר בא בילדותו בפעם הראשונה עם אביו הגביר בימי ילדותו למד מפי רבי שלמה קלוגר וגיסו רבי צבי חריף,
לובלינה אל הרה"ק החוזה ,הביאו אביו לפני רב העיר רבי שהיו סמוכים על שולחן חותנם בעיר ראווע ,כן שהה בה
עזריאל הורויץ בעל ראש הברזל ,שיתהה על קנקנו. בעת ההיא הרה"ק רבי אליעזר בן הרה"ק רבי נפתלי
הינוקא התפלפל עם הגאון בחריפות ,ויצא ממנו מעוטר בזר מרופשיץ זיע"א ,שהיה סמוך על שולחן חותנו ,רבינו התוודע
נצחון ,אחר הוליכו אביו אל החוזה וביקשו שינסה את בנו אליו ,והוא משכו בחבלי עבותות אהבה להסתופף בצל אביו
העילוי ,שאל הרבי את הנער ,בני ,באיזה סידרה הננו ברופשיץ.
עומדים השבוע ,ענהו ,בפרשת קדושים ,אמר לו הרבי ,בני, שם פגש בהרה"ק רבי חיים מצאנז זיע"א ,אחר פטירת רבם
'קדושים תהיו' מפרש רש"י' ,פרושים תהיו'. נסעו יחדיו אל הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א ,אל
מיד אחזתו רעדה וארכובותיו דא לדא נקשן מרוב פחד, הרה"ק רבי ישעיה אשר מרופשיץ זיע"א ,אל הרה"ק רבי
הרבי השפיע עליו יראת שמים במידה מרובה ,עד כדי שאביו מרדכי מטשערנוביל זיע"א ,ועוד צדיקים ,שניהם אף עסקו
נאלץ להשיבו מיד אל האכסניה למען ינוח מהפחד. רבות בפדיון שבויים ונסעו בצוותא רבות לאסוף כספים
(אוצר פניני החסידות) למטרה זו.
בשנת תקפ"ב בהיותו בן עשרים ושתים שנה נתקבל לרבנות
וישלח את הנער יאריטשוב ,אחר חמש עשרה שנים בשנת תקצ"ז עבר
בשהותו ברימינוב בצל רבו רבי הירש ,התוועדו גדולי לקאמינקא ,ועל שמה נקרא ,כן קיבל כתב רבנות מעיר
החסידים בבית הרה"צ רבי נתן לייב בן הרה"ק רבי מנחם הקודש צפת ,אך רבו הרה"ק רבי שלום מבעלזא הניאו
מנדל במוצאי שבת קודש לסעודת מלוה מלכה ,בתוך מלקבל את המשרה על שכמו.
הסעודה שאלו ,את מי נשלח להביא מי דבש ,אמר להם ענוותנותו היתה במידה מופרזת ,כל ימיו היה צנוע ונחבא אל
רבינו ,תנו לי המעות ואשלח את נערי ,חשבו כי יש עמו נער הכלים ,לא רצה לחבר ספרים או להתנהג באדמורו"ת,
לשרתו ,ונתנו לו מעות ,אחר שעה קלה הביא בעצמו קנקן מי והשתדל בכל עוז להסתתר מעיני אדם שלא יכירו בו.
דבש. סיפר ר' אבנר מהובניב משמשו ,כי הוא ביקש מה' יתברך,
שאלוהו ,הלא כבודו אמר שישלח את הנער ,השיב באמת כך שכל מי שיודע מדברי התורה שאמר ישכח אותם ,ואכן הגם
עשיתי ,כאשר נהייתי בן י"ג ובאתי לכלל גדלות ,התניתי עם כי הרבה חידושים נפלאים נאמרו משמו ,והיה בחידושיו
'נערי' שלא יעזוב אותי עד זקנה ועד שיבה ,הוא נמצא עימי הרבה חריפות ובקיאות ,הכל נשכח מלב.
ואני משתמש בו בכל עת מצוא ,ואותו שלחתי זה עתה. אחר הסתלקות רבי נפתלי ,נסע אל הרה"ק רבי שלום
כך השפיל עצמו לשמש תלמידי חכמים ,כאשר באותה עת מבעלזא זיע"א ,אותו החזיק לרבו מובהק ,בנוסף הסתופף
כבר ידוע היה כגאון וצדיק מפורסם. גם בצל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א ,והרה"ק
(אדמור"י בעלז) רבי ישראל מרוז'ין זיע"א ,וכן נסע אל הרה"ק רבי מאיר
מפרמישלאן זיע"א ועוד.
נסתלק בליל שבת קודש כ' במרחשוון תרי"ב בגיל חמישים
ושתיים בעיר קאמינקא ,ובה מנוחתו כבוד.
הרבי סימן למשמש כי הנה הוא יכול לקחת את כל הכסף שהצטבר כשהיה הרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זיע"א מבקש לחדד
במגירה ,אולם המשמש נשאר עומד על מקומו באין אומר ודברים, את הרעיון שהבחנה שכלית יש בה קשר מהותי לעבודת ה' בפועל,
המום מהעלמות המעטפה הגדושה שהביא החסיד העשיר ובה לא רק אצל יהודים מהשורה ,מקיימי תורה ומצוות ,אלא גם אצל
שלש מאות רובל .המטבעות הרבות עלו אמנם יחד לחשבון של עבודתם הנעלית של צדיקים גמורים ,היה הרבי מספר את הסיפור
כמה עשרות רובלים ,אך מה הם מול אותם שלש מאות רובל הבא:
שנעלמו בפתע פתאום .המשמש לא העז לדבר כלום בפני הרבי, ידוע שהרה"ק רבי מנחם נחום מטשרנוביל זיע"א ,בעל 'מאור
אולם לא היו לו כוחות נפשיים לקחת את מתי מספר הרובלים, עינים' [יומא דהילולא י"א מרחשוון] ,היה עני גדול ופרנסתו הייתה
ולדעת שחלומו הגדול על תשלום כל החובות קורס מול עיניו. מצויה לו בקושי רב ובדוחק גדול .מעשה שהיה וביום מהימים
המאור עינים בראותו את המשמש בקודש עומד על מקומו כשפניו הביא לו אחד מחסידיו ,סוחר שההצלחה האירה לו פנים והפך
עצובים ועגומים ביותר ,התפלא ושאל אותו :מה חרה לך ולמה לעשיר גדול ,מתנה נאה :שטרות ערוכות ומסודרות העולות יחד
נפלו פניך? הנה יש לך כאן כמה עשרות רובלים שבוודאי יספיקו לסכום גדול של שלש מאות רובל.
לצרכי היום ,וכמה עלינו לשבח ולהודות לרבון העולמים הזן את היה זה דבר בעתו מה טוב ,שכן חובות הבית הקדוש עלו למעלה
העולם כולו בטובו ששלח לנו מאוצר מתנת חינם ממון כדי שיהיה ראש מחמת ההוצאות המרובות שהיו מנת חלקם בחדשים
לנו לכל צרכינו. האחרונים ,וכמעט שבעלי החנויות סירבו למכור להם יותר
ויהיה כשמוע המשמש את הדברים שהשמיע באזניו המאור עינים בהקפה ,ואך בקושי רב הסכימו להאריך להם את מועד הפרעון.
לא יכול היה להתאפק .החובות שרבצו על בית הרבי נגעו מאוד ולא יעלה בדעתכם לאמר כי החובות הצטברו על הוצאות של
לליבו ,ובדברים היוצאים מהלב הוא הרהיב עוז לומר לרבי :ילמדנו מותרות למיניהם ,לא ולא ,שכן המאור עינים היה דרכו להסתפק
רבינו להיכן נעלמו שלש מאות הרובלים שחסיד פלוני הביא היום במועט ,ומרבית הממון שהגיע לידו היה מפזרו לצדקה ולמעשים
לרבינו ,והרי לא נעלם מעיני הרבי גודל ההוצאות שיש בביתו נאוה טובים ,ונמצא שאפילו בעד המינימום הנדרש לתפעול הבית לא
קודש והחובות הרבים שעלו והשתרגו על צווארנו .והנה זה כבר היה בידו ,וכך הצטברו להם החובות אצל הנחתום והחנווני וכיוצא
כמה וכמה שעות שמדמה אני לעצמי שאקח את רובלים אלה בהם.
ואפרע את החובות הרבים ,ועתה אנה אני בא. כדרכם של צדיקים היה אחד החסידים משמש בקודש אצל המאור
הסתכל המאור עינים במשמשו המסור שכאבו הרב ניכר היה על עינים לפני ולפנים ודואג לכל צרכיו הגשמיים .אותו משמש מסור
פניו ,ויאמר לו :דע בני ,כי אכן ברגעים אלו בהם החסיד הביא לי היה מבקש מרבינו שיתן לו מעות ככל אשר יש בידו מדמי
את שלש מאות הרובלים התפלאתי מאוד ותהיתי לעצמי :מדוע ה'פדיונות' אשר הביאו לו החסידים יחד עם ה'פתקי דרחמי'
מגיע לי סכום גדול כזה? אולם במחשבה שניה נהניתי והסברתי [=קוויטלאך] שהגישו לפניו .פעמים רבות היה המשמש מופתע
לעצמי :הנה זכיתי ומצאתי חן בעיני רבון העולמים ליתן לי ולבני לגלות שעניים ואביונים שנכנסו אל המאור עינים וסיפרו לו את
ביתי את מזונותי בהרחבה גדולה ובדרך כבוד .אולם משהוספתי צרתם ,שאין בידם לפרנס את בני ביתם או להכניס צאצאיהם
והרהרתי בזה עלו לי המחשבות שמא זה לעומת זה נעשה לי כאן, לחופה ,היו מקבלים מידו את כל המעות שהגיעו לידו .אולם
והשפעה גשמית מופלגה זו שמא היא באה תחת שפע רוחני שהיה במקרים שעדיין לא הספיקו עניים לבקש מהמאור עינים את נדבת
יכול לבוא אלי. לבו ,היה המשמש מקבל את הכסף ורוכש בהם את צרכי הבית.
כך הייתי מהפך במחשבותי לכאן ולכאן ,עד שנכנס אלי לחדר אחד כשיצא העשיר מחדרו של המאור עינים הוא שמח להודיע למשמש
מהחסידים ודמעתו על לחיו .הוא גילה לפני את מצוקת לבבו ,כי בקודש על הסכום הגדול שנתן לרבי ,והמשמש מצידו אכן המתין
הנה משפחתו ברוכת ילדים והוא מוצא את פרנסתו משכירת בסבלנות רבה לסיומו של יום ,בו יוכל כהרגלו להכנס אל הרבי
אכסניה מאחד הפריצים .באכסניה זו הוא מרויח כדי חייו ,וממנה ולבקש ממנו את הכסף לצרכי הבית .המשמש הרהר לעצמו ,כי
יש לו ממון לשלם למלמדים המרביצים תורה בילדיו הרכים .אלא היות ולאחרונה הוא שח באזני הרבי על המצב הכלכלי הקשה של
ששנה זו לא עלתה יפה וההוצאות של האכסניה עלו על ההכנסות. משק הבית ,הרי שבוודאי הרבי יתחשב בכך וישאיר את כל שלש
עתה לא זו בלבד שאין לו לשלם לפריץ את דמי השכירות ,ועומד מאות הרובלים לצרכי הבית.
הוא בפני סכנת גירוש מהמקום ,הנה גם אין לו די ממון לשלם דווקא באותו יום גדשו עשרות חסידים את חדר ההמתנה וביקשו
למלמדים .ונוסף גם הוא ,שלפני כמה חדשים עשה שידוך נאה עם להכנס לרבי .המשמש עמד על המשמר ,ועד שזה יוצא זה נכנס.
בתו הבכורה עם בחור מופלג בתורה ובחסידות ,ענבי הגפן בענבי לאחר מכן הפסיקו את קבלת הקהל והרבי יצא לתפילת ערבית
הגפן דבר נאה ומתקבל ,וככל שמתקרב זמן הנישואין בשעה טוב בבית המדרש .לאחר התפילה פנה הרבי להפסקה קצרה ,ושוב
ומוצלחת הנה הוא רואה שאין בידו כלום כדי להלביש את בתו המשיך לקבל עוד חסידים לעצה ולברכה עד שעה מאוחרת בלילה.
הכלה במלבושי כבוד כנהוג ,ובוודאי שאין לו לפרוע את דמי במשך כל אותם השעות שהרבי היה עסוק בקבלת קהל ישב
נדונייתה שאותם הבטיח. המשמש סמוך לשולחנו וניהל במרץ רב תכתובת עניפה .הוא סידר
המשיך המאור עינים ואמר למשמש :כששמעתי את כל דבריו של ברשימה ארוכה ומפורטת את החובות שיש בבית הרבי והוסיף
אותו חסיד אומלל ,תיכף עלה בדעתי כי אפשר הדבר שזיכני רשימה נוספת כמה ישלמו להם זה עתה מתוך שלש מאות
השי״ת להיות גבאי צדקה ,וייתכן שאותו סכום גדול של שלש מאות הרובלים שהגיעו לרבי .המשמש גמר בדעתו שראשית כל יש
רובלים שהובא לי על ידי אותו חסיד הוא כדי שאזכה על ידיו לשלם את כל החובות לספקי מצרכי המזון ורק לאחר מכן יש
במצוות גדולות כאלו :תלמוד תורה – בפרעון החוב למלמדים, לשלם לשאר בעלי החובות ,כדי להבטיח אספקה שוטפת של מזון
צדקה -בהצלת משפחה חשובה זו מחרפת החובות והגירוש ומחיה לבית הרבי.
מהאכסנייה ,והכנסת כלה – להכניס את בתו לחופה בהקדם. כשאחרון החסידים יצא מחדרו של הרבי נכנס המשמש בקודש
מצאתי גם סמך לסברתי זו כי בשעה ששאלתי את החסיד :לאיזה ופניו מאירות משמחה ומהתרגשות אודות הכסף שעתיד להגיע
סכום כסף עולים כל חובותיו ,הן למלמדים ,הן לפריץ בעל לידיו ולפתור את בעיית החובות שהעיקה עליו מאוד .בדרך ארץ
האכסנייה והן לצרכי הכנסת כלה ,השיבני כי סך הכל עולה לשלש וביראת הרוממות הוא התכופף אל מול הקודש וביקש שיואיל נא
מאות רובלים .מששמעתי כי הסכום מכוון היה לי בכך סימן משמים הרבי לתת לו כסף עבור צרכי הבית.
כי אכן לצורך כך הגיעו רובלים אלו לידי. המאור עינים הנהן בראשו ולנגד עיניו של המשמש פתח את
אמנם כשהחלטתי לתת את כל שלש מאות הרובלים לאותו חסיד, מגירת השולחן בה היה מניח את הכסף שקיבל מהחסידים.
לפתע עלתה שאלה ברעיוני והתחלתי מסתפק ,האם כדאי לתת המאור עינים החל לאסוף ולקבץ את הכסף שהיה מונח במגירה,
סכום גדול כזה לאיש אחד או שמא ראוי לחלק זאת לכמה והמשמש עומד משתאה ומשתומם לראות את הרבי גורף מטבעות
משפחות ,שהרי במעות אלה אפשר להחיות לכל הפחות שש נחושת לרוב ,גם כמה מטבעות כסף ,ואפילו שלשה מטבעות זהב.
משפחות שתהיה להן פרנסה ,ומהיכי תיתי לתת את כולם לאיש ואילו השטרות נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.
המשך בעמ' ו אחד.
ברכות והודאות
מסוג זה ,והמנהל שידרג את ההצעה למשרת הוראה קבועה הסיפור הבא הוא סיפור אישי ,פנימי ,מרגש במיוחד .הוא
בכיתה גבוהה. מגיע מאחד מקוראי העלון ,ידיד אישי אהוב ,שקרא באכסניה
'נו ,גם זו ישועה לא קטנה' -הרהר ידידי כששמע את זו סיפור מופתי על כוחה של ההודאה ,שהביאה לכלה את
ההצעה ,אף שבהחלט התאכזב .לא זו המשרה לה ציפה, דירת חלומותיה ,הוא ביקש לשמוע שוב את הסיפור לפרטיו,
בכל לבו קיווה לשמש במשרה תורנית -ישיבתית .מהעובדה וכעבור כמה חודשים שב אלינו ,ובפיו הסיפור הבא:
שהבשורה הגיע ביום ה , -39הסיק ידידי כי זו הישועה לה מנעוריו ידע כי ניחן בכישרון ייחודי ,למצוא מסילות ללבם של
הוא ראוי ,ולכן הביע הסכמה עקרונית לקבל את התפקיד, נערים וילדים המתקשים לימודית וחברתית .כבר כשהיה
בתנאי שלא יקבל משרה טובה יותר בימים הקרובים... בחור נשלח לכמה משימות כאלה – אותן צלח בהצלחה
לא חלפו אלא שבועיים ,והנה מתקשר אליו חבר נעורים כבירה ,ומשהוטל עליו עול הפרנסה – רצה להצליח להפוך
המתגורר בלונדון ,ומשוחח אתו על דא ועל הא .בתוך כדי את הכישרון למקצוע מכניס ,ולהתפרנס ממשרת הוראה
השיחה ,סיפר ידידי כי הוצעה לו משרת הוראה בתלמוד מכובדת.
תורה ,והבדיקה הגרפולוגית איששה את ההשערה כי הוא אך רצונות לחוד ומציאות לחוד .הזמן חולף עובר ,וכל
מוכשר מאוד לתפקיד זה ,עד שהוצע לו מיד להיכנס לתפקיד נסיונותיו להתקבל למשרה תורנית נחשקת עולים בתוהו.
של קבע' .ואני עומד להתחיל בתפקיד הזה ,למרות שהייתי הוא שולח קורות חיים ,מפעיל קשרים ,מתנדב למילויי מקום
מעדיף להיכנס לעבוד בישיבה ולא בכיתה' -סיפר ידידי לפי – אך כל אלו לא הועילו .ואז גילה את הסיפור האמור לעיל,
תומו. ובשעת ערב מאוחרת ישב בביתו ,והרהר כי אולי אינו
כשמוע החבר את הדברים הללו ,מיד נזכר כי גיסו - משקיע מספיק בהודאה לה' על כל הטובות שגמל עמו.
המשמש כמנהל של ישיבה בלונדון ,סיפר לו לא מזמן כי הוא באותו מעמד קיבל על עצמו ,כי מאותו יום ואילך ,במשך 40
מחפש מחנך מוכשר .על אתר קשר החבר את הקצוות, יום ,יאמר 'מזמור לתודה' בהתרגשות רבה ובכוונה גדולה,
והודיע לגיסו כי יש לו מועמד ראוי -אחד שעבר כבר בדיקת ויודה לה' בכל עת.
התאמה נדרשת ונמצא ראוי לתפקיד ,וכדאי לשים עליו את כשגמלה בלבו ההחלטה ,נשא עיניים מודות השמימה ,ופתח
היד לפני שייכנס למשרה קבועה בארץ... בדברי הודאה נרגשים לה' על כל הטוב והחסד שגמל עמו
ואז ,בהפתעה מוחלטת ,מקבל ידידי שיחת טלפון נוספת מנעוריו .הוא הרגיש כי ההודאה ממלאת אותו בכוחות
מלונדון .על הקו מנהל הישיבה ,גיסו של החבר .הוא מספר ועוצמות ,וחש כי קיבל את ההחלטה הנכונה להשקיע מעתה
כי שמע עליו אינפורמציה חיובית וגם שמע כי הוצעה לו ואילך יותר כוחות וזמן בהודאה לה' .ואז ,הוציא פיתקא
משרת קבע בישראל ,והוא מבקש ממנו לבחון את האופציה קטנה וכתב בה את השורות הבאות ,תוך שהוא מפרט
לעבור ללונדון ולשמש כמגיד שיעור בישיבה ,פשוט כך! בדקדוק רב את מלוא בקשתו .וכך כתב:
כשמוע ידידי את הדברים הללו ,לבו קפץ ,רגשותיו סערו. "ה'! תעזור שיציעו לי משרת הוראה לשעות אחר הצהריים
עוד כמה שיחות של בירורים והתאמות ,והנה נגלתה ישועת בישיבה קטנה ,ומשרה נוספת לשעות לפני הצהריים במכינה
ה' במלוא יפעתה :בדיוק מה שביקש זה מה שקיבל -משרת לישיבה קטנה .והמשרות הללו שיוצעו לי ,יהיו כאן בארץ או
הוראה בישיבה בלונדון ,לפני הצהריים ואחר הצהריים ,החל בלונדון ,כי אתה בוודאי יודע שיש סיבה אישית מיוחדת למה
מחורף תשע"ט .ואם לא די בכך -כשנסע לשם לראיון עבודה נראה שטוב לי לעבור ללונדון.
ולבדיקת התנאים בשטח ,הובהר לו כי מסדרים עבורו את ובין אם כאן ובין אם שם ,יציעו לי משכורת גבוהה ותהיה
האזרחות בעיר ,וגם דירה היישר מול המוסד התורני בו יחל ברכה בכסף ,ואם אעבור ללונדון כרצוני -יסדרו לי שם את
ללמד! האזרחות ,וכן דירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ,קרוב
ליותר מזה לא יכול היה לצפות .בהתרגשות אין קץ הוציא למקום העבודה .ובאמת אקבל את המשרות הללו ,ומעסיקיי
את הפתק מכיסו ,עבר על הרשימה וגילה כי אחת מהנה לא ותלמידיי ייהנו ממני מאוד ,ואזכה לגדול ולהתפתח ולהצליח
נעדרה .כל בקשותיו מולאו במלואן ,אחת לאחת .התודה לא בתחום ,ולהציל רבבות נפשות מישראל!"
איכזבה גם הפעם ,החיבור לה' באמצעות ההודאה הנרגשת עד כאן הפתק ,בתחתיתו חתם ידידי את שמו ואת תאריך
היומיומית הביא את הישועה הנכספת על כל מרכיביה ,הוא הכתיבה -כ"ח באייר תשע"ח ,הוא היום בו כל סדר יומו הפך
זכה בהגשמת כל שאיפותיו כולן! ללהט אחד של תודה והודאה לה' .מדי יום הקדיש מספר
ואת סיפורו זה ,אותו שמעתי מפיו ,כדאי כל כך לקחת דקות להודאה לה' ,עבר על כמה נקודות במסלול חייו
לתשומת הלב ,הודאה וחיבור אמיתי לה' בכל מצב ותנאי. והדגיש את התודה עליהן ,והוסיף ואמר 'מזמור לתודה'
ההודאה לה' היא מפתח רב עוצמה ,כח יוצא דופן לפתוח בו בכוונה ובהתרגשות עמוקה .הוא הרגיש שדקות ההודאה
שערי שמים .לא פעם זה קל ,לפעמים זה נראה קשה ,אך הללו מחברות ומקשרות אותו עם בורא עולם ומעניקות לו
תמיד תמיד -בסופו של דבר ההודאה פותחת שערים, כוחות ,והאמין כי ההודאה זו תפתח לו את שערי שמים ,אף
מביאה בכנפיה ישועות! הבה אחים נתחזק בהודאה לה', שהטלפון המיוחל בושש מלבוא...
מעומק הלב ומכל הלב .הבה נחדד את רגשות ההודאה ויהי ביום ה , -39והנה הוא מקבל שיחת טלפון .על הקו
בליבנו ,הבה נאמץ אותן בכל הכח .כך ,בעזרת ה' ,ייפתחו מנהל תלמוד תורה בבני ברק ,המציע לו משרת מילוי מקום
לנו שערי שמים ,וירעיף עלינו ה' טובה וברכה עד בלי די! בכיתה ,ומבקש ממנו את כתב היד להעברתו לבדיקה
(פניני פרשת השבוע) גרפולוגית לפני שיקבל את המשרה .חוות הדעת של
הגרפולוג תמכה בעובדה כי האיש מתאים ומוכשר למשרה
ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו (יט ,יד)
הניח תפילין דרבינו תם במקום תפילין של רש"י אם צריך כפרה ברש"י מפרש את כפל הלשון :חתניו – שתי בנות נשואות… לוקחי
בסוגייתנו מבואר שקרבן עולה מכפרת ,וביומא (לו ).מבארת בנותיו – שאותן שבבית ארוסות להן .
הגמרא שעולה באה על ביטול מצות עשה ועל איסור לא תעשה המהרא"ץ בריסק הביא פירוש מחודש ומקורי בדרך רמז :לפי דרך
שניתק לעשה ,וכתבו התוספות (שם ד"ה על) שקרבן עולה בא העולם אם משיאים בת לבחור מתאים ומושלם במעלותיו ,אזי
לכפר על עבירות שיש להן תקנה וריצוי במקום אחר ,כגון שלא כאילו נתווסף לו עוד ילד בבית ,ואם היו לו עד עכשיו שלושה
ישב בסוכה ולא הניח תפילין כמה ימים ,שיכול לעשות סוכה ילדים ,יש לו עכשיו ארבעה ילדים ,ומורגש מה שאמרו חז"ל "חתנו
ולהניח תפילין מהיום והלאה. כבנו" (תנחומא ,וישב ,י) ,אבל אם חס ושלום אין זוכים לכך ,והבת
בחזון נחום (שו"ת ח"א סי' ז) נשאל מאדם שנתן את תפיליו מתחתנת עם בחור מדרגה נמוכה ,אזי נחשב כאילו נפחת ממנו
לבדיקה ,והתברר לו ששנים רבות הניח תפילין של ר"ת במקום ילד ,ומתקיים בו הפסוק "כי יסיר את בתך מאחריך" (דברים ז ,ד),
תפילין של רש"י ,וסיבת הדבר ,שבמלחמה שללו הרוסים את ובמקום שהיו לו עד עכשיו שלושה ילדים ,יהיו לו עכשיו רק שני
התפילין שלו ונתן לו אחד משכניו תפילין שהניחו לו הרוסים ,והוא ילדים ,שהרי בתו עזבה אותו והלכה אחרי בעלה ,בדרך אחרת
איש כפרי לא עלה על דעתו לבודקם והניחם עד היום ,אם צריך לגמרי .נמצא שלפע מים החתן לוקח את הבת מן האב ,ולפעמים
לקבל תשובה על שלא הניח תפילין של רש"י כדין זה כמה שנים. אדרבה הבת מכניסה עוד ילד למשפחה .
והנה בתוספות מבואר כי מי שעבר ולא הניח תפילין זמן מה צריך זהו שמרמז לנו הפסוק ,שללוט היו חתנים כאלה שלקחו ממנו את
כפרה ולהביא קרבן עולה ,אך דן החזון נחום לומר שהתוספות בנותיו ,והפרידו אותן ממנו ,ולא חתנים כאלה אשר נתווספים לבני
דנים במי שלא הניח תפילין במזיד ,וכמובא במסכת ראש השנה (להתעדן באהבתך) ביתו ,ולכן נאמר 'אל חתניו לוקחי בנותיו' .
(יז ).פושעי ישראל בגופן הם אלו שלא מניחים תפילין בראשם,
וביארו התוספות (שבת מט .ד"ה כאלישע) שמדובר שם באותם
העושים מחמת מרד ומבזים המצות ושוחקים ברצועה שבידם
ובראשם ,ובאלו אמרו שצריכים להביא קרבן עולה לכפר על זדונם,
אבל מי שלא הניח תפילין בשוגג אינו צריך כפרה.
עוד כתב ,שאין כלל להביא ראיה מחיוב קרבן עולה ,שהרי (לעיל אתי חֵּ ן ְבעֵּ ינֶיָך אַ ל נָא ַתעֲ בֹּר ֵּמעַ ל עַ ְב ֶדָך
ֹּאמר אֲ ֹּדנָי ִאם נָא ָמצָ ִ
ַוי ַ
ז ):אמר רבא ,עולה דורון היא ,שהרי אם לא עשה תשובה 'זבח (יח ,ג) .ובגמ' (שבת קכז ).אל נא תעבור מעל עבדך .אמר רב
רשעים תועבה' (משלי כא כז) ,ואם עשה תשובה הלא שנינו יהודה אמר רב ,גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה.
בברייתא ,עבר על מצות עשה ועשה תשובה לא זז משם עד הרה"ק רבי משולם זוסיא מז'ינקוב זצ"ל ,עבר פעם דרך עיירה
שמוחלים לו ,ופירש רש"י (שם ד"ה עולה) עולה דורון היא ואינה קטנה ,וסר ללון אצל אחד מחסידיו.
באה לכפר ממש ,אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה היא בעל הבית קבל את הרבי בשמחה ובמאור פנים ,וקיים בו מצות
באה להקבלת פנים ,כאדם שסרח במלך וריצהו על ידי פרקליטין, הכנסת אורחים כדבעי ,ויחד עם זאת עמד לפניו וסיפר לו סיפורים
וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו .נמצא שעיקר הכפרה על שונים ולשון הרע על שכנו ,הרבי אמר לו ש"זה לא כתוב בשום
ביטול עשה היא התשובה ואין צריך עוד כפרה. מקום" אך בעה"ב המשיך לדבר ולספר ,הרבי שוב עונה לו :ש"זה
ולפיכך הכריע למעשה ,שכיון שלא עבר במזיד ,ואפשר לדונו לא כתוב בשום מקום" ,עד שהאיש שאל - :היכן צריכים להיות
כשוגג שלא ידע להבדיל בין תפילין דרש"י לר"ת ,וגם יש לומר כתובים המעשיות שלי?"
שהוא טועה בדבר מצוה ,וכיון שמתאונן ומתחרט על זה שלא קיים ענה לו הרבי נאמר בגמרא "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת
מצות תפילין הרי עושה תשובה ,ובמצות עשה לא זז עד שמוחלים פני השכינה" ,וכתוב בספרים (עי' בספר תולדות יעקב יוסף בסופו
לו ,לכן אינו צריך שום כפרה ,ובכל זאת נכון שיתן איזה סכום בשם שמעתי ממורי – מרן הבעש"ט הק') הפירוש שהיות והמדבר
לצדקה ונרצה לו לכפר עליו. לשה"ר השכינה מסתלקת ממנו ,והפירוש הוא ,שאף על פי
ובחשוקי חמד (יומא לו ).העיר על דבריו ,שלכאורה היה למניח שהשכינה מסתלקת -הכנסת אורחים חשובה יותר ,וזה מדובר
התפילין לדעת אם התפילין שברשותו הם של רש"י או של ר"ת, כשאורח מדבר לשון הרע ובעל הבית מוכרח לשמוע ,אבל שבעל
שהרי השיער ההולך על התיתורא בתפילין דרש"י יוצא תחת הבית ידבר לשון הרע והאורח יהא מוכרח לשמוע -זה לא כתוב
התפר הראשון ,ובתפילין דר"ת יוצא השיער מהתפר האמצעי, בשום מקום .בעל הבית הבין את הרמז והפסיק לדבר.
כמבואר במשנה ברורה (סי' לב ס"ק ריב) ,וכן כתב באמרי שפר מחשבת נחום (עמ' רמא)
(כלל יח ס"ב) שיש לדקדק לעשות כן שעל ידי זה יש היכר בין המשך מדור נעימות החיים /הבחנה שכלית
תפילין דרש"י לתפילין דר"ת ,ואף אם מניח תפילין זה לא ידע מכך בשל כך באתי במבוכה גדולה ולא ידעתי מה לעשות .הרהרתי וראיתי
מכל מקום למזיד יחשב ששגגת תלמוד עולה זדון (ב"מ לג ,):וכתב כי שתי הדיעות ,גם זו האומרת לתת כל הסכום לאותו חסיד וגם זו
שנראה שאף שצריך לדעת את כל התורה כולה מכל מקום אם לא האומרת לחלק את הסכום לכמה משפחות ,הנה שתיהן צודקות
יודע פרט אחד אינו נחשב לפושע ולמזיד (ראה גיטין ו ):ועדיין דינו וישרות ,ומה יש לי לעשות .ראיתי שאין לי הכרע בדבר וביקשתי
כשוגג ואין צריך כפרה. סיעתא דשמיא להכריע בדבר.
(פניני דף היומי – מתיבתא) באותה שעה באתי לידי הכרה והבנה ,כי שתי דעות אלו הם למעשה
דעת היצר טוב מול דעת היצר הרע ,ודווקא הדעה האומרת לחלק את
הסכום לכמה משפחות היא אינה דעת יצר הטוב ,שכן אילו היתה זו
מרכז "אמונת חיים" קראלי אכן דעת היצר הטוב הלוא היה עליו לחוות את דעתו מיד כשהובא לי
הסכום ,ולייעצני לקחת את שלש מאות הרובלים ולחלקם לששה
חלקים ,והרי הוא לא אמר לי כך ,אלא רק כאשר זיכני השם יתברך
פרנס השבוע לשמוע את קול היצר הטוב לעשות כפי הצריך ולתת את הסכום כולו
ידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא העסקן הנודע לאותו חסיד שהיה זקוק לו ,או אז הגיע היצר הרע לרמותני ולייעצני
הרה"ג אברהם יונה שטרנפלד שליט"א עצת אחיתופל זו שמא כדאי לחלק את הסכום לכמה משפחות .כמובן
שברגע שזיהיתי נכונה את זהותו של היועץ הרע ,קיימתי עצת היצר
שליחנו בעירית אשדוד
הטוב במלואה .קראתי לאותו חסיד ונתתי לו את שלש מאות הרובל
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו כדי שישתמש בהם לצרכיו החשובים.
הבה"ח ישראל מאיר הי"ו הנה זו ההבחנה השכלית הנכונה ,לדעת מה עצת היצר טוב ומה עצת
נכד הגה"ק החפץ חיים זי"ע היצר הרע ,ולבחור בטוב.
יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג מכל יוצ"ח (ספיר ויהלום פר' ראה פ"ב -להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
