אשכול יוסף · Eshkol Yosef — וירא (2026-10-26)

גיליון 560וירא התשפ"ז
מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א
מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים
וספרי "כרם יוסף" על הש"ס
כתיבה וחתימה טובה!
ת־ה ִמזְ ב ַח ַ ֶֽויַעֲ ר ְך את
ַ א ַמר־לו ָּהאֱ ל ִהים וַ ִיבן ָּשם ַא ְב ָּר ָּהם א
ל־ה ָּמקום אֲ שר ָּ ֶֽ
א ַ "וַ יָּבאו ֶֽ
על לָּ ע ִ ֶֽצים" (כ"ב ט')
ל־ה ִמזְ ב ַח ִמ ַמ ַ
ָּהע ִצים ַ ֶֽויַעֲ קד את־יִ ְצ ָּחק ְבנו וַ ָּ ישם אתו ַע ַ
מדוע אברהם העלה את יצחק לשוחטו על
יוסף" ירך המזבח
לשוחטו"כרםעל צריך היההמזבח והלאמאת הצב"י
חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע
סימן טוב שליט"א מחה"ס רבי יוסף חי
ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו
כדין קרבנות שמעלה הנתחים למזבח?
היום נחשבנו כצאן טבחה" ,וכי אפשר ליהרג בכל יום? אלא שבכל יום שאנו קורין הנה שנינו במשנה מפורשת בזבחים (פד .וע"ע שם נח ).עולה שעלתה חיה לראש
ק"ש ומקבלים עלינו עול מלכות שמים ואומרים" :בכל נפשך" ומסכימים על כך, המזבח תרד ,שחטה בראש המזבח יפשיט וינתחה במקומה ,וכן פסק הרמב"ם
הרי זה כאילו הורגנו באותה שעה עליו יתברך .וכיו"ב כתב בספר חסידים (סי' רכ"ב), בהלכות פסולי המוקדשין (פ"ג ה"ד) ,וז"ל :עולה שהעלה חיה לראש המזבח תרד
שכל מי שקיבל על עצמו ליהרג על קידוש ה' ,חלקו עם אותם צדיקים שמתו על שעדיין אינה ראויה .ומקרא מפורש הוא בויקרא (א' י"א) "ושחט אותו על ירך
קדושת השי"ת. המזבח צפונה לפני ה'" .וברש"י (שמות כ' כ"א) "וזבחת עליו" אצלו ,ע"ש .ולאור
לאור האמור נראה ליישב מה שהקשו בקובץ עיון הפרשה (גיליון רל"ג התשפ"ו) ,מדוע האמור צ"ע מדוע אברהם העלה את יצחק על גבי המזבח כדי לשוחטו שם ,כמו
הזדרז אברהם אבינו למצות עקידת יצחק ,כמו שנא' "וישכם אברהם בבוקר" והלא שנאמר "וישם אותו על המזבח" ,ואח"כ נאמר" :וישלח את ידו ויקח את
מנגד היה חיי שעה של יצחק ,שכל רגע שתעוכב העקידה יחיה יצחק עוד חיי שעה, המאכלת" ,ולמה לא ביקש לשוחטו על ירך המזבח כדין כל עולה ששוחטה על
ובגמ' יומא (פה ,).וכן נפסק בשו"ע (או"ח שכ"ט) ,מבואר שמפקחים את הגל ומחללים ירך המזבח ורק אח"כ מעלה את הנתחים על המזבח?
שבת אפילו מפני חיי שעה ,וא"כ מדוע לא להמתין אברהם אבינו לקיים את מצות ובפרט הדבר צ"ע שהרי כל שחיטת עולה בסכין למדין מאברהם דכתיב "וישלח
העקידה עד סמוך לשקיעת החמה כדי להציל חיי שעה של יצחק? ברם לאור אברהם את ידו ויקח את המאכלת" ,ויצחק קרבן עולה היה ,דכתיב "ויעלהו לעולה
האמור ניחא היטב ,כי מעשה העקדה לא היה מעשה אחד גרידא להעלות את תחת בנו" (זבחים צז :מנחות פב ,).וא"כ בדין היה שאברהם יעקוד את יצחק על ירך
יצחק על אש המזבח כמו שסוברים ההמון ,אלא המצוה היתה מאותה שעה המזבח וינתח אותו נתחים ואח"כ יעלהו עולה כליל למזבח?
שנצטווה אברהם ,בכל רגע שהוא ויצחק ניאותו וגמרו בלב שלם ונפש חפצה האב יישוב א' -כל רגע שיצחק בחיים קיים מצוה להעקד
לזבוח והבן להיזבח ,ולכן היתה המצוה מזומנת מיד לפניו להתחיל במצוה ,וכל רגע
נראה בס"ד ליישב דהנה יש חילוק גדול בין עולת בהמה לעולת אדם ,כי בהקרבת
שישתהה הרי הוא מפסיד במצוה ,ושבחו של אברהם שנזדרז במצוה נוראה זו,
בהמה אין עיקר הקרבת העולה לה' אלא בהעלותה על אש המזבח ,שבמה
אע"פ שגם אם היה משתהה את עיקר המצוה היה מקיים.
ששוחטה אינו מעשה ההקרבה ,שהרי אף הרוצה לאכול בשר שוחט לעצמו,
יישוב ב' -שלא יעשה אונן ויפסל להקרבה ומטעם זה שחיטה בזר כשרה ,משא"כ אדם שעולה לה' כליל כמו בעקידת יצחק,
הגאון הראגצ'ובר רבי יוסף רוזין זצ"ל בעל צפנת פענח ז"ל מתרץ בזה דבר נפלא עצם השחיטה על המזבח משובח הוא ויש בו משום הקרבה ,ואדרבה אין לך
ביותר ,שכיון שאונן פסול לעבוד ,לכן אם היה אברהם שוחט ליצחק תחילה קודם הקרבה גדולה מזו ,כי בבהמה הוא מקריב את הבשר ,אבל באדם הרי הוא מקריב
שיעלהו על אש המזבח ,היה אברהם נעשה אונן והיה אסור לו להקריבו .ואע"פ את הנפש שמוכן למסור נפשו ולמות על קדושת השי"ת ,ואדרבה יפה כח ומעלת
שאמרו ביומא (יג ):היה עומד ומקריב ע"ג המזבח ושמע שמת לו מת מניח עבודתו ההקרבה בקבלה על עצמו בחייו למות על קדושת ה' יותר מבמה שמת על קדושת
ויוצא דברי ר' יהודה ,ר' יוסי אומר יגמור ,וא"כ לדברי ר' יוסי לכאו' יכול היה ה' ,ובזה תבין היטב למה אברהם אבינו קיים מצות העקידה כבר במה שהעלה את
אברהם להמשיך בעבודתו? מ"מ כיון ששחיטה כשרה בזר לא חשיב תחילת יצחק על גבי המזבח ואע"פ שעדיין לא נשחט .ומטעם זה לא נתכוון לשוחטו לפני
עבודה שאם התחיל גומר ,ונמצא שאף לדבריו לא יכול היה אברהם להמשיך עלותו למזבח ,כי די במה שאברהם ויצחק הסכימו בלב שלם ונפש חפצה לעקדה,
עבודתו ,ודפח"ח .ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט"ו סי' ו') העיר ממה שאמרו במדרשים וכמו שכבר כתב רבינו הרשב"א בתשובה (ח"ה סי' נ"ה) ,שהמצייר בליבו למסור נפשו
ופרקי דר"א (פרק ל"א) ,שאברהם אבינו היה לו דין כהן גדול ,וכן הוא לשון הפייט על קדושת השם ,הרי זה כאילו בא לידי כך וקיימו ,והוא אומרו "כי עליך הורגנו כל
(שחרית דר"ה) "וערך האש והעצים העלה ,ולקח המאכלת לשחטו בחלחלה ,וככהן היום נחשבנו כצאן טבחה" ,וכי אפשר ליהרג בכל יום? אלא שבכל יום שאנו קורין
גדול הגיש מנחה בלולה" ,ופירש שם הרד"ל שאברהם היה נידון ככהן גדול כדי ק"ש ומקבלים עלינו עול מלכות שמים ואומרים" :בכל נפשך" ומסכימים על כך,
שלא יפסל באנינות .והרי קי"ל שכהן גדול מקריב אונן (עי' זבחים צט .ועוד) .אולם ראיתי הרי זה כאילו הורגנו באותה שעה עליו יתברך .וכיו"ב כתב בספר חסידים (סי' רכ"ב),
מתרצים שבאותה שעה שהעלה אברהם ליצחק לעולה על המזבח נתכהן בכהונה שכל מי שקיבל על עצמו ליהרג על קידוש ה' ,חלקו עם אותם צדיקים שמתו על
להצטרפות חינם לאלפי המנויים: לרכישת ספרי המחבר:
גדולה .וכתב עוד בשם הגרי"ד סולוביצי'ק ז"ל שביאר בשם הצפנת פענח באופן קדושת השי"ת.
eshkolyoseff@gmail.com
לעשות אחר ,שהקשה כיון שאברהם אבינו ע"ה התכונן גם לשוחטו ,איך חשב 02-5373570או 054-84-60007/8
לאור האמור נראה ליישב מה שהקשו בקובץ עיון הפרשה (גיליון רל"ג התשפ"ו) ,מדוע
אח"כ זריקה ,הלא מיד לאחר השחיטה היה נעשה אונן ,ועל זה תירץ שאברהם
יישוב ז' -יצחק היה קדוש וראוי לקרבן מרחם (שחרית דר"ה) "וערך האש והעצים העלה ,ולקח המאכלת לשחטו בחלחלה ,וככהן
עי"ל שאברהם העלה את יצחק על המזבח ולא שחט אותו מקודם ,כיון שהיה גדול הגיש מנחה בלולה" ,ופירש שם הרד"ל שאברהם היה נידון ככהן גדול כדי
יצחק קדוש מבטן ,ולכן לא היה צריך לקדש אותו מקודם על ידי השחיטה ,וכמו שלא יפסל באנינות .והרי קי"ל שכהן גדול מקריב אונן (עי' זבחים צט .ועוד) .אולם ראיתי
שאמרו בשבת (קלז ):שהמברך בברית אומר" :אשר קידש ידיד מבטן" ,ופירש רש"י מתרצים שבאותה שעה שהעלה אברהם ליצחק לעולה על המזבח נתכהן בכהונה
שם שהכוונה ליצחק שנתקדש מבטן ,שיצחק נקרא "ידיד" על שם "אשר אהבת", גדולה .וכתב עוד בשם הגרי"ד סולוביצי'ק ז"ל שביאר בשם הצפנת פענח באופן
ע"ש .וכתב באורחות חיים (הלכות מילה סי' ז') ,שיצחק היה ידידו של הקב"ה ונתקדש אחר ,שהקשה כיון שאברהם אבינו ע"ה התכונן גם לשוחטו ,איך חשב לעשות
בבטן שהיתה הורתו ולידתו בקדושה ,שהרי היה אברהם אביו נימול בשעה שבא אח"כ זריקה ,הלא מיד לאחר השחיטה היה נעשה אונן ,ועל זה תירץ שאברהם
המלאך לבשר לשרה ,משא"כ כשנולד ישמעאל .וכן כתב רש"י בפי' עה"ת עה"פ אבינו ע"ה היה לו דין כהן גדול ,וכה"ג מקריב אונן.
(י"ז י"ט) "ואת בריתי אקים את יצחק" לימד שהיה קדוש מבטן. יישוב ג' -שלא יטמא אברהם בטומאת מת
יישוב ח' -מחשש שהשטן יפיל בו מום בספר אמרי שפר להרה"ג נפתלי הרץ שפירא שליט"א מתרץ שאם אברהם אבינו
עי"ל בס"ד עפמ"ש בהדר זקנים עה"פ "ויעקוד את יצחק בנו" דאמרו רבותינו ז"ל היה שוחט ליצחק בצד המזבח ,היה נטמא בטומאת מת כאשר היה מעלהו למזבח,
במדרש שאברהם אבינו הכניסו ליצחק בתיבה עד שעה שרצה לשוחטו ,לפי שהיה וטמא שעבד עבודתו פסולה ,וקשה ליתן לזה דין טומאה בציבור .על כן העלהו
ירא מן השטן פן יפיל בו מום .וידוע המעשה במדרש שבשעה שהלך אברהם קודם השחיטה ,כדי שיוכל לשוחטו על המזבח ,וע"ש שהביא בזה עוד תירוצים.
לעקדה נדמה לו השטן לאברהם כנהר והולך עד צווארו והתפלל אברהם "הושיעה יישוב ד' -רק בבהמה ראוי להפשיט העור מקודם
ה' כי באו מים עד נפש" וניצול ,וכך בכל דרכם עד העקדה ועד בכלל המשיך בעמק דבר בפרשתן כתב ליישב שאברהם העלה את יצחק כשהוא חי ,משום שכל
להשטין וביקש להפריעם מהעקדה ,וכן איתא בתנחומא (סי' כ"ג) ,שבשעה שנטל הטעם שאין מעלין בהמה חיה על המזבח משום שאין מעליו את העור כלל ,משום
אברהם את הסכין כדי לשחוט את יצחק עד שיצא ממנו רביעית דמו ,בא השטן ודחף כך נשחט על הארץ ומפשיטים את עורו ואח"כ מעלין אותו למזבח ,משא"כ עור
את ידו של אברהם ונפלה הסכין מידו ,וכיון ששלח ידו לקחתה יצאה בת קול ואמרה האדם הוא בשר ממש ,לכן אדרבה משום כך טוב להעלותו חי ולשוחטו שם .וקצת
לו מן השמים "אל תשלח ידך אל הנער" ואילולא כן כבר היה נשחט ,עכ"ל .ומשום כך יש להעיר ממ"ש התוספות בזבחים (נח ).שמדאורייתא שוחט לכתחילה כדדרשינן
לא ביקש אברהם בדוקא לשחוט את יצחק על ירך המזבח ,שלא ליתן פתחון פה "וזבחת עליו" ,ושמא הא דנקט דיעבד מדרבנן שלא תרביץ גללים ,ע"ש.
וזמן לשטן להטיל בו מום קודם שחיטה או למנוע אותו להעלותו אחרי שחיטה.
יישוב ה' -עד הקרבת האיל על ירך המזבח שחטו במזבח
יישוב ט' -להורות לכל שיצחק נעקד מרצונו עי"ל עפמ"ש המהרי"ל דיסקין עה"פ (ויקרא א' י"א) "ושחט אתו על ירך המזבח צפונה
נראה עוד ליישב בס"ד שאברהם אבינו בדוקא העלה את יצחק על המזבח ,כדי לפני ה'" ,דאיתא בתנא דבי אליהו למה דוקא בצפון ,כלומר למה כתוב צפון דוקא
שלא יאמרו ששחטו ליצחק על כורחו ,ולכן למען ידעו הכל כי יצחק מסר נפשו על גבי "צאן" ולא קודם גבי "בקר"? ומתרץ להזכיר אילו של יצחק ,והקשה המהרי"ל
קדושת השי"ת בלב שלם ובנפש חפצה ,שנא' "וילכו שניהם יחדיו" ודרשו חז"ל דיסקין מדוע אמר להזכיר "אילו" של יצחק ולא להזכיר העקדה עצמה? ותירץ דזה
שהלכו שניהם בשמחה ,שכשם שהיה אברהם שמח לשחוט ,כך יצחק שמח גופא כוונת התנא דבי אליהו ,שמקודם היה מנהגם לשחוט את הקרבן על המזבח
להישחט .ולכן העלהו על המזבח ועקדו להישחט שם ,שזה אות וסימן שהיה כל גופא ,כמו שמצינו בעקדת יצחק שנא' "וישם אותו על המזבח" ,ואח"כ נאמר
מעשה העקדה מרצונו הגמור ,שאל"כ היה מתנגד ולא היה יכול לעוקדו על המזבח. "וישלח את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו" ,וכיון שבהקרבת האיל לא
יישוב י' -משום כבודו של יצחק ושלא להלינו הוריד אברהם את יצחק מעל המזבח ,שהרי היה אומר אברהם אבינו שמא יהיה
עי"ל דדוקא גבי בהמה שוחטה מקודם ורק אח"כ מעלה אותה איברים איברים על סיבה מה באיל שלא יצא בכשרות ויקריב את יצחק בנו ,וזה מה ששחט את האיל
אש המזבח ואין בזה חשש וקלון ,משא"כ בעולת אדם אם היה אברהם שוחט את בצפון ,שמעשה שהיה כך היה שנשחט בצפון ולא על המזבח כמנהגם ,מפני
יצחק על ירך המזבח ואח"כ מבקש להעלותו על גבי המזבח ,היה נעשה בזה ביזיון צדקתו של אברהם ,על כן אומר התנא דבי אליהו ששוחטים בצפון כדי להזכיר את
גדול בכבודו של יצחק ,לכן אברהם העלה אותו שלם על המזבח .ויל"ע שמא אילו של יצחק .ומעתה לק"מ למה העלה אברהם את יצחק על המזבח ,כי כך היה
אברהם אבינו חשש ג"כ משום (דברים כ"א כ"ג) "לא תלין נבלתו על העץ כי קבור מנהגם מתחילה עד הקרבת האיל הנאחז בסבך ,שהקריבו על ירך המזבח צפונה.
תקברנו ביום ההוא" ,וכדי שלא ישתהה בהלנת יצחק ,העלהו חי על גבי המזבח. יישוב ו' -האדם נעשה קדוש מיד במחשבתו להעקד
יישוב י"א -ממה שאמר לו הקב"ה "והעלהו לעולה" הגאון רבי משה פיינשטין זצ"ל בספרו דרש משה בפרשתן מיישב שבהמה נעשית
מרן החיד"א בספרו ראש דוד בפרשתן מביא שהקשה כן מהר"ח אבולעפיא ,איך קדושה רק ע"י השחיטה לכן תחילה שוחטים אותה על ירך המזבח ורק אח"כ
אברהם אבינו ע"ה שקיים כל התורה כולה עשה נגד הדין והעלה את יצחק על שנעשית ראויה למזבח מעלים אותה ,משא"כ אדם שזוכה למסור נפשו אין בגופו
המזבח ולא ביקש לשוחטו על ירך המזבח ,והביא שתירץ נכדו רבי חיים אבולעפיא שום פסול ושום דבר מאוס ,ואדרבה עדיף להקריבו על המזבח ממש ,כי במסירת
בספר עץ החיים דשאני הכא דכתיב "והעלהו שם לעולה" ולא אמר הקריבהו נפשו תיכף ומיד נעשה קדוש ,ולכן נשאר יצחק בקדושתו לעולם אף שנשאר
"עולה" ,ומזה שהוסיף והעלהו הבין אברהם שיש לו להעלותו ליצחק חי על גבי בחיים ,כמ"ש רש"י (כ"ה כ"ו) שיצחק לא נשא שפחה ,לפי שנתקדש בהר המוריה
המזבח ,עכ"ד .וקצת קשה דלכאו' מהלשון "והעלהו" לא מוכח כלל להעלותו על להיות עולה תמימה ,וכתב עוד (כ"ו ב') שהיה בדעתו של יצחק לרדת מצרימה כמו
המזבח ,כי עדיין יש לומר שיעלה אותו נתחים על המזבח ,וכיו"ב ראיתי שהקשה שירד אביו בימי הרעב ,אמר לו הקב"ה "אל תרד מצרימה" שאתה עולה תמימה,
בספר אור הישר על הרמב"ם (פסולי המוקדשין ג' ד') ,שמלשון הכתוב "והעלהו שם ואין חוצה לארץ כדאי לך .ומכאן תבין גודל מעלת מי שמחשב בליבו וגומר אומר
לעולה" לא היה יכול אברהם להוכיח שהכוונה להעלאה על המזבח ,דאפשר שהוא בדעתו להיות מוכן ומזומן למסור נפשו על קדושת ה' שעל ידי כך מתקדש
על אחד ההרים שנאמר לו ,ע"ש. ומתעלה גופו ותפילותיו ותורתו עולה לריח ניחוח לפני השי"ת.
יישוב י"ב יישוב ז'
נצטווה בפירוש להעלותו חי יצחק היה קדוש וראוי לקרבן מרחם
השפת אמת ז"ל למערכת:
שתירץ בשם מכתבים
לשליחת מגור
בספר ליקוטי יהודה הביא מהאדמו"ר עי"ל שאברהם העלה את יצחק על המזבח ולא שחט אותו מקודם ,כיון שהיה
eshkolyoseff@gmail.comקדשים
שאברהם לא היה יודע איזה צד הוא צפון ,וקיימא לן (זבחים נח ).שקדשי יצחק קדוש מבטן ,ולכן לא היה צריך לקדש אותו מקודם על ידי השחיטה ,וכמו
ששחטן בראש המזבח כאילו נשחטו בצפון .והוא תירוץ פלאי מאד ,כי מלבד שאמרו בשבת (קלז ):שהמברך בברית אומר" :אשר קידש ידיד מבטן" ,ופירש רש"י
"הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" (י"ב ,י"א)
(כ"ב א') "והאלוקים ניסה את אברהם"
איך א"א קידש את שרה מדוע מתייחס ניסיון העקידה
והלא אסור לקדש את
לאברהם אבינו ולא ליצחק שמסר
האשה עד שיראנה?
בגמרא קידושין (מא ).איתא ,אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את עצמו למיתה על קדושת ה'?
האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת
יישוב א' -עיקר הניסיון שאברהם ישיג שלימות
לרעך כמוך .וקשה שהרי אברהם אבינו קיים כל התורה כולה לרבות מצוות דרבנן
(כדאיתא ביומא כח ,):אם כן היאך לא הסתכל בשרה לפני שקידשה ,כמאמר בזוה"ק (בפרשתינו דף קיט ):הקשה כאמור ,והוסיף להקשות שעיקר ניסיון העקדה היה
הכתוב (בראשית י"ב י"א) "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" ,ודרשו בגמרא ביצחק שהרי היה בן שלושים ושבע שנים ,ואביו כבר אינו נענש עליו ,ואלמלא אמר יצחק
(ב"ב טז ).מכלל שעד אז לא הכירה ,וקשה שהרי אסור לאדם שיקדש את האשה עד שאינו רוצה להיעקד ,לא היה אברהם אבינו נענש עליו ,ואם כן מה הטעם שאמר הכתוב
שיראנה כמבואר בגמרא בקידושין? "והאלוהים ניסה את אברהם"? ותירץ שאברהם אבינו כל ימיו עדיין לא נעשה שלם אלא עד
רבינו המהרש"א ראש המדברים בקושיא זו ,כתב ליישב בחידושיו לבבא בתרא מעשה ניסיון העקדה ,שהיה יצר הרע בא לקטרג על אברהם שלא נשלם כפי שראוי ,ולכך
(טז ).שודאי אברהם אבינו ראה את שרה בנעוריה קודם שנשאה ותו לא ,ואחר כך ניסהו הקב"ה ,שעל ידי ניסיון עקידת יצחק נעשה אברהם שלם .לכן עיקר הניסיון מתייחס
לא ראה אותה כלל אפילו לאחר נישואיהם מתוך צניעותה .ועל כן חשב שמן הסתם
לא עמדה ביופייה בזקנתה ,כי בעת הזאת היתה לפי סדר הכתובים יותר משישים
לאברהם ,אבל באמת גם ליצחק היה ניסיון בעקידתו ,ואז התעטר יצחק במקומו עם
שנה ,ולפי שעל ידי מעשה הסתכל בה עתה כדאי' בתנחומא (פרשת לך לך אות ה') אברהם .וכתב הזוה"ק שדבר זה מדוקדק בכתוב ,שלא נאמר והאלוהים ניסה לאברהם ,אלא
על כן אמר עתה ידעתי ,כלומר שהיה בטוח שכבר אינה עומדת ביופייה ועתה נאמר ניסה את אברהם ,כלומר לרבות את יצחק שגם הוא היה בניסיון.
ראה שאכן עומדת ביופייה. יישוב ב' -יצחק קיבל כח מפני מסירות נפשו של אברהם
אך הקשה בספר תורתך שעשועי (פרשת לך לך) להאדמו"ר מגור בעל הפני מנחם
עי"ל בס"ד שעיקר הניסיון היה לאברהם דוקא ,וליצחק לא היה ניסיון גדול כמו לאברהם ,כי
זצ"ל שהרי אמרו בגמ' בבא מציעא (פז ).עד אברהם לא היתה זקנה בעולם ,ורק
מאחר שהיה קלסתר פניו של יצחק דומה לשל אברהם ולא יכלו להבדיל ביניהם, מאחר ויצחק ראה את אביו מוסר נפשו לקיום מצות עקידתו בשמחה ואהבה ללא שום
ביקש אברהם ובאה זקנה לעולם .ולכאו' לפי זה קשה על המהרש"א שאף אם היתה חלישות הדעת ועיכוב במצוה ,ועושה אותה ביתר שאת וביתר עוז ,על ידי זה נסך אברהם
שרה בת שנים רבות ,הרי עדיין לא היתה זקנה בעולם (אלא רק אחרי עשרות שנים כח עצום ביצחק לקיום מצות העקידה .כי אחרי שיצחק רואה דוגמא אישית של אביו
משנולד יצחק וגדל) ,וממילא נשאר קלסתר פניה בזקנותה כפי שהיה בצעירותה. המוסר נפשו על קיום המצוה ,אצלו כבר היה הרבה יותר קל .ועוד שאחרי שאברהם אבינו
וראיתי בספר בירורי חיים (סימן ל"ה עמ' תקי"ג) שכתב ליישב קושיא זו על פי עומד בניסיון ומתחיל בקיום המצוה ,על ידי כך הוריד כח עצום לעולם כולו ולכל יושבי תבל
דברי המהרש"א שם בב"מ ,שהקשה היאך יתכן שעד אברהם אבינו לא היתה זקנה לכל הדורות כולם ,לכל אדם ואדם ,להיות מוסרים נפשם על קדושת השם .ובזה ניחא
בעולם והלא נאמר בסדום (בראשית י"ט ,ד') "מנער ועד זקן" .והוסיף שכמו כן קושיית העולם למה התעלה אברהם כל כך על היותו מקיים דבר ה' במצות עקידת יצחק,
יש להקשות ממה שנאמר "אחרי בלותי היתה לי עדנה" ואמר רב חסדא (ב"מ,
שם) אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטים ,נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטים וחזר
והלא מצאנו אלפים שמסרו נפשם על קדושת השם ,וכמו עשרה הרוגי מלכות ,ועד זמן
היופי למקומו .הרי שגם קודם לידת יצחק היה שייך זקנה של קמטין וכדומה ,וכמו האחרון רבו כמו רבו ,בגרוש ספרד צרפת ובשואה האיומה והנוראה רח"ל הי"ד ,וכל שכן
כן יש להעיר מדרשת חז"ל (מד"ר בראשית פנ"ח א' ,והובא ברש"י ריש חיי שרה) אם ה' היה נראה אליהם והיה מצוה אותם כאשר ציוה ה' אל אברהם ,בודאי שעל אחת כמה
בת כ' כבת ז' ליופי ,הרי שמן הדין היתה שולטת זקנה באנשים? ומיישב המהרש"א וכמה היו מוסרים נפשם? אולם לאור האמור לק"מ ,דאדרבה ואדרבה כל העוז והתעצומות
שאף על פי שהיתה זקנה בעולם ,מכל מקום לא היתה כל כך ניכרת בלובן שיער, שיש בליבו של כל יהודי ויהודי בכל הדורות למסור עצמו על קדושת ה' ,הכל זה מכח
ועל זה ביקש אברהם אבינו .ולפי זה מיושב גם מה שתירץ המהרש"א בענייננו מעשה הקידוש השם הראשון שהיה בעולם ,על ידי אברהם אבינו שבשמחה וחדוה ואהבה
שאברהם סבר שיש לשרה סימני זיקנה ,ועתה בראותה נודע לו כי יפת מראה היא.
עצומה לבורא העולמים הלך לעקוד על קדושת ה' את בנו יחידו אשר אהב.
בספר הנפלא מעדני אשר (פרשת לך לך) לידידי הגאון רבי אשר אנשיל שוורץ
שליט"א מתרץ שכיון שאמרו בגמרא מגילה (טו ).ששרה אמנו היתה מהנשים יישוב ג' -לא הוקשה בעיני אברהם לשאול להקב"ה שום טעם
היפות בעולם ,אם כן היה הדבר מפורסם ,לכן לא היה אסור שיקדש אותה בלא בעל ההפלאה בחיבורו פנים יפות (בפרשתינו) מתרץ שהפליגה התורה יותר בניסיון אברהם
שיראנה דלא שייך החשש שמא תתגנה עליו ,ודפח"ח .כלומר דהגם שהיתה אז מניסיון יצחק עצמו שמסר עצמו ונפשו לעקידה ,לפי שהיה לאברהם לשאול את הקב"ה
עדיין קטנה ,מכל מקום במשפחתו של אברהם ודאי היה עניין זה מפורסם ,שהרי
שרה היתה בת הרן אחי אברהם.
הרי אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע והיאך עתה אתה אומר לי לעוקדו (ירושלמי
תענית פ"ב ה"ד) ,ובכל זאת לא שאל כלום .כלומר שעיקר ניסיון אברהם שלא הוקשה
עי"ל בס"ד ע"פ מה שדרש רשב"י במסכת בבא בתרא (טז" ):וה' ברך את אברהם
בכל" (בראשית כ"ד) ,אבן טובה היתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו ,שכל חולה בעיניו לשאול שום טעם ,אף שהיה נראה כסותר ,ונדמה כמלאכים שהקדים נעשה לנשמע,
הרואה אותו מיד מתרפא ,ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקב"ה כמו שאמרו חז"ל (שבת פח ).בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ,אמר הקב"ה מי גילה
בגלגל חמה .נמצא מעתה שאצל אברהם אבינו לא היה חשש שמא תתגנה עליו, רז זה לבני ,שאין לאדם לחקור טעם מצוות אלא לעשות מצוותיו בתמימות .ואולם רשאי
שאף חולים בראותם את אברהם אבינו מיד התרפאו ,על אחת כמה וכמה אם היה האדם לשאול מאת ה' לזכות אותו להבין טעם המצוות ,וביאר שזה מה שאמר הכתוב
נמצא באדם רק דבר מגונה שהיה מיד מתרפא מיד בראיית פני אברהם אבינו, (שה"ש ח' ,י"ג) "חברים מקשיבים לקולך השמיעני" ,שבתחילה צריך להקשיב ואח"כ
וממילא לא היה מוכרח אברהם להביט באשה לפני שיקדשנה ,כי אף אם יהיה בה
השמיעני ,להבין הטעם.
דבר מגונה מיד תתרפא.
ראה עוד 10יישובים בספר שיעורי כרם יוסף קידושין (עמ' רצ"ו והלאה) ,ועוד מתוך הספר "אשכול יוסף" עה"ת – וראה שם עוד תירוצים
שם (עמ' שי"ד) 14תירוצים היאך יצחק קידש את רבקה בטרם שיראנה.
בגמרא בבא בתרא (דף צט :ק ,).נחלקו רבי אליעזר וחכמים ,אם ניתן לקנות קרקע ע"י
הליכה ,דתניא הלך בה לאורכה ולרוחבה ,קנה מקום הילוכו דברי רבי אליעזר ,וחכמים
המחבר:וידוע (ברכות ט ).דהלכה כחכמים .וכן נפסק
שיעוריעד שיחזיק. האזנה ל
מועיל כלום אומרים ל
אין הילוך
בשו"ע (חו"מ סי' קצ"ב ס"ז) .מבואר בגמרא ,שר' אליעזר למד דין זה מהנאמר בפרשתן:
073-371-80-53
"קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" ,הרי שהקב"ה אמר לאברהם שע"י
להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה
שיחי'
שאלה:
(כ"ב ג') "וַ י ְַשכם ַא ְב ָּר ָָּ֜הם ַבבקר" היכן מצינו שאדם שקיים מצות עשה שלא בכוונה לוקה מהתורה?
תשובה:
מדוע הזדרז אברהם אבינו במצות שילוח הקן ,כגון שנטל את האם על הבנים ,ואחר כך שילח את האם שלא בכוונה לשם מצוה
שלא מדעתו ,הרי זה לוקה על נטילת האם על הבנים.
לעקידה ולא המתין משום חיי מקורות:
כתב הרמב"ם הלכות שחיטה פרק י"ג :הלוקח אם על הבנים ושחטה ,הבשר מותר באכילה ולוקה על
שעה של יצחק? שחיטת האם ,שנא' "לא תקח האם על הבנים" ,וכן אם מתה קודם שישלחנה לוקה ,ואם שלחה אחר
שלקחה פטור .וכן כל מצות לא תעשה שניתקה לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימו לוקה .בא
בקובץ עיון הפרשה (גיליון רל"ג התשפ"ו) הביאו מהרה"ג ישראל מאיר דרוק שליט"א ר"י נתיבות חיים שהקשה מדוע
נזדרז אברהם אבינו למצות עקידת יצחק ,והלא היה מנגד חיי שעה של יצחק ,שכל רגע שיעכב את העקידה יחיה אחד וחטף האם מידו ושלחה "או שברחה מתחת ידו שלא מדעתו" לוקה שנא' "שלח תשלח עד
יצחק עוד חיי שעה ,ובגמ' יומא (פה ).מבואר שמפקחין את הגל ומחללים שבת אפילו מפני חיי שעה ,וכן נפסק שישלח מעצמו והרי לא קיים עשה שבה" ,עכ"ל.
בשו"ע (או"ח שכ"ט) ,וא"כ לכאו' היה לו לאברהם אבינו להמתין מלקיים מצות העקידה עד סמוך לשקיעת שאלה:
החמה כדי להציל חיי שעה של יצחק? היכן ולמי מצינו שהציל השטן ממות?
ולכאו' נראה לחזק השאלה ממ"ש התוספות (פסחים נג :ד"ה מה ראו) בשם ר"י שאף מי שנתבקש למסור נפשו תשובה:
על קדושת השם ,רשאי לברוח קודם מעשה ,והביא ראיה מדניאל שאף הוא היה עם חנניה מישאל ועזריה וברח את יצחק בשעת העקדה ,שכמעט וכבר נשחט יצחק על ידי אברהם ,ובא השטן ודחף את ידו של
כדאי' בסנהדרין (צג .).וכ"כ בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' ק"ו) שהקשה כאמור ,מדוע רשב"י ברח מפני גזירת אברהם ונפלה הסכין מידו.
המלכות ונטמן במערה ולא מסר עצמו על קידוש השם ,והוכיח מזה שמותר לברוח מפני גזירת שמד המלכות, מקורות:
ולא למסור נפשו על קידוש ה' ,שאם יכול לברוח הרי זה מותר .וכ"כ בשלה"ק (אותיות אות א') ,שמצות קידוש איתא במדרש תנחומא (פרשת וירא סי' כ"ג) ,שאברהם ויצחק בנו שניהם את המזבח ועקדו על המזבח,
השם הרי היא כמצוות עשה שאין מחויב להדר אחריהן ,כגון לקט שכחה ופאה ,שאינו מחוייב לקנות שדה ליתן ונטל אברהם את הסכין כדי לשחוט את יצחק עד שיצא ממנו רביעית דמו ,ובא השטן ודחף את ידו של
לקט שכחה ופאה ,וכתב דאדרבה אם יכול לברוח יברח ,או אם יוכל לפדות עצמו בכל אשר לו ,יתן את כל הון
אברהם ונפלה הסכין מידו ,וכיון ששלח ידו לקחתה יצאה בת קול ואמרה לו מן השמים "אל תשלח ידך
ביתו ולא יהרג .אך כתב שמ"מ יש עניין להדר אחריה ,כדאמר רבי עקיבא (ברכות סא ,):כל ימי הייתי מצטער על
פסוק זה "ובכל נפשך" אפי' נוטל נפשך מתי יבא לידי ואקיימנו ,וסיים שאף שאין חיוב להדר שיבוא לידי מיתה
אל הנער" ואילולא כן כבר היה נשחט ,עכ"ל.
בקדושת השם ,דאם יוכל לברוח הרי זה רשאי ,מ"מ שייך בזה הידור ,כי נפש האדם חושקת שתבוא המצוה לידה שאלה:
באופן שיהיה מוכרח לקיימה .1ובנידו"ד שא"א בפשטות היה מצווה לעקוד את יצחק ,הרי שאם היה מתעכב אינו היכן מצינו שמלאך המות מלמד תורה לישראל?
מפקיע מעליו המצוה ,אלא רק לא יקיימה השכם בבוקר כנ"ל. תשובה:
יצר הטוב ויצר הרע ששמעו דברי תורתו של החכם במשך כל ימי חייו על ידי שמשכם לבהמ"ד הם
והנה בפשטות דברי המפרשים נראה ,שאברהם ויצחק חפצו בכל עוז לקיים מצות העקידה ,כדרשת חז"ל "וילכו
מזכירים לו לעת"ל כל מה ששכח.
שניהם יחדיו" ,שיצחק הבין שהולך להישחט והלכו שניהם בלב שלם ,האב לזבוח והבן להיזבח ,ומצינו עוד
מקורות:
שלאחר שהקב"ה אמר לאברהם" :אל תשלח ידך אל הנער" ,אמר אברהם להקב"ה אם כן לחנם באתי לכאן, מעבר יבוק (שפתי רננות פרק כ"ו) כתב בשם רבו הרמ"ע מפאנו זצ"ל ,שיצר הטוב ויצר הרע ששמעו
אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם ,אמר לו הקב"ה "אל תעש לו מאומה" ,כלומר אל תעש בו מום (רש"י בראשית
דברי תורתו כל ימי חייו ונתקדשו על ידו ,ע"י שמשכם לבהמ"ד ,הם מזכירים לאדם לעת"ל כל מה
כ"ב י"ב) .אולם השל"ה הקדוש (בפרשתן) מחדש ,שהיו אברהם ויצחק מצדדים להיפטר ממיתה זו ,שנא' (שם ח'), ששכח .ובמדרש (ילקו"ש משלי י' רמז תתקמ"ה) איתא עה"פ "'לא ירעיב ה' נפש צדיק" זה ת"ח ,כל
"ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה" ,וזו היה תפילה ממנו שהקב"ה יעשה לו נס וימציא לו במקומו שה ,ורק אם זמן שמתעסק בתורה בחיים ונעלם ממנו פרק אחד או דבר אחד מלימודו ,אינו נפטר מן העולם עד
לא ימציא לו שה אז 'לעולה בני' ,וביאר שע"ז אומרים בסליחות "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא
שמלאכי השרת באים בשעת פטירתו וסודרין לפניו שלא יהא לו לעתיד לבוא בושת פנים לפני הקב"ה.
יעננו" ,ויש עוד מפרשים דס"ל שלא היה ציווי על אברהם לעקוד את יצחק ,אלא רק רשות ,והארכתי בזה בחיבורי
"אשכול יוסף" מועדים (סימן י') ,וביאר השל "ה שלא עשו כן להיפטר מציווי השי"ת ,אלא רק להחזיק דבריו
הראשונים שביצחק יקרא לו זרע ,וכן דקדקו האחרונים מהירושלמי (תענית פ"ב ה"ד) ,שאברהם התפלל על
הצלתו של יצחק .ולפי"ז היה מקום רב לעכב העקידה באותו היום.
ו נראה ליישב שיודע היה אברהם אבינו שהשטן יעכב ,ויעשה כל תחבולות למנוע מהם את מצות העקידה ,וכמו
שאירע לבסוף כמבואר באריכות במדרשי חז"ל ובגמרא (סנהדרין פט ,):לכן היה מוכרח אברהם אבינו להשכים
בבוקר ,שבעוד השטן יעמוד מנגד כולי האי ואולי יצליח לעמוד במשימתו לעקוד את יצחק עד סוף היום למועד
העקידה .ועוד טעם השכים כדי שהשכמה זו תהיה בידו סגולה להצלחה במלחמתו בשטן .עי"ל שאברהם אבינו
נתיירא שהשטן יקלקל ולא יעמדו בניסיון ויחזרו בהם ,וכ"כ בחי' שפתי כהן בפרשתן ,שאברהם השכים בבוקר
עד שלא יבוא לו שום עצה או שום מחשבה וימנע מלעשות מצות קונו .והנה ידוע המעשה שכאשר הוצא להורג
גר הצדק הגרף פוטוצקי למות על קדושת השם ,הובילוהו ברחובות ווילנא ,וכאשר עבר על יד ביתו הקדוש של
הגר"א ,יצא הרב לכבודו ,והגרף פוטוצקי שאלו אם ילך למוקד האש למסור עצמו על קדושת השם בזריזות ,או
לאו? והשיבו הגר"א שילך בזריזות .ואפשר שיסוד תשובתו של הגר"א נעוצה בנאמר כאן שאברהם השכים
בבוקר לעקוד את יצחק .ואולם עי"ל שאצל אברהם אבינו כל ההליכה לעקידה ,וכן ההכנות לכך כגון חטיבת
ה עצים היתה חלק מן המצוה שנצטווה על כך ,ומה"ט לא נתעכב כי המצוה בזה לא היתה תלויה בחיי שעה,
שאפילו אם לא יעקד מקיים בזה מצותו ,ומה"ט לבסוף קיים המצוה אע"פ שלא עקדו ליצחק ממש ,כי המצוה
היתה רק להעלותו על המזבח .וראה במלבי"ם ובכתב והקבלה שמה שא"א נזדרז במצוה ,זה היה חלק ועיקר
הניסיון שעמד בו בגבורה מופלאה ,ושהזריזות תורה על השמחה בדבר[ .וראה תירוץ נוסף בעמוד ]1
שמעו ותחי נפשיכם לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה
מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון
להאזנה לשיעורי המחבר
הרב יוסף חי סימן הי"ו כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים
טוב שליט"א אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר
מחבר סדרת "כרם יוסף" בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס
על הש"ס וסדרת "אשכול
יוסף" עה"ת והמועדים הי"ו בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים
מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים:
073-371-8053
בת גורג'יה ע"ה סאלם אליה בן מסעודה ז"ל ,נוריה
לקבלת צינתוק
ניסים בן נוריה ,שרה בת נוריה ,ניסים מועלם בן סלימה :ז"ל
והאזנה בשידור חי:
חייג והקש # מיכאל בן חדוה ז"ל ,נח בן רוזה ז"ל ,ת.נ.צ.ב.ה.
מייל המערכת: להאזנה לשיעורי המחבר:
eshkolyoseff@gmail.com "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה
מאושר"
073-371-80-53
