gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בואי כלה · Boi Kallah — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בואי כלה · Boi Kallah

שבוע: וירא (2026-10-26)

בואי כלה · Boi Kallah — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כ' חשון תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫וירא ( ‪)480‬‬ ‫אלא אדרבה‪ ,‬משמים מביאים לכך שדווקא בזכות זה‬ ‫וַ יִּ שָּׂ א עֵ ינָּׂיו וַ י ְַרא וְ הִּ נֵה ְשֹלשָּׂ ה ֲאנ ִָּּׂשים נִּצָּׂ בִּ ים עָּׂ לָּׂיו (יח‪.‬ב)‬ ‫יזכה להתעלות והתפתחות אישית‪.‬‬ ‫יחס המיקום בין אברהם לבין המלאכים‪ ,‬משתנה עם‬ ‫התקדמות הפסוקים‪ :‬בתחילה‪ ,‬נאמר על המלאכים שהם‬ ‫הִּ נֵה נָּׂא הָּׂ עִּ יר הַ זֹאת ְקרֹבָּׂ ה לָּׂנּוס שָּׂ מָּׂ ה וְ הִּ וא ִּמצְ עָּׂ ר (יט‪.‬כ)‬ ‫"ניצבים עליו" כלומר הם מעל אברהם‪ .‬אך בהמשך‬ ‫במה היה גדול כוחו של לוט‪ ,‬שהועילה בקשתו מן‬ ‫הפסוק‪ ,‬נאמר "וירץ לקראתם"‪ ,‬משמע‬ ‫המלאך שלא להפוך את עיר צוער‪ ,‬אף שאברהם אבינו‬ ‫שהוא שווה להם‪ ,‬לא הם מעליו ולא הוא מעליהם‪.‬‬ ‫הרבה להתפלל על הצלת סדום‪ ,‬ולא הועילו בקשותיו‪.‬‬ ‫ואילו לבסוף(פסוק ח')‪ ,‬הלשון היא "והוא עומד עליהם "‬ ‫אמר במדרש (ב"ר נ‪.‬א) כי לוט‪ ,‬על ידי שכיבד את המלאך‬ ‫כאן כבר נוצר היפוך ואברהם מעל למלאכים ‪ .‬האדמו"ר‬ ‫נשא לו פנים‪ .‬אף כי כוחה של תפילת אברהם אבינו לא‬ ‫מבעלז מסביר שינויים אלה על דרך הדרש‪ ,‬כך‪ :‬כי‬ ‫הועילה בזה‪ ,‬אף על פי כן לוט פעל זאת ע"י החסד‬ ‫המלאכי השרת‪ ,‬בבואם לזה העולם‪ ,‬המה 'ניצבים עליו‪,‬‬ ‫שעשה עם המלאכים‪ .‬נפלא הדבר‪ ,‬כי כוחה על מדת‬ ‫היינו למעלה ממנו; אבל כאשר התחיל אברהם אבינו‬ ‫הכרת הטובה‪ ,‬שהיו המלאכים מחוייבים ללוט‪ ,‬זה היה‬ ‫לעשות הכנה למצוות הכנסת אורחים‪ ,‬כתיב "וירא‬ ‫מחייב את המלאכים לעשות לו את רצונו‪ ,‬אף במקום‬ ‫וירץ לקראתם"‪ ,‬היינו‪ ,‬היה בשווה להם; אחר כך‪ ,‬כאשר‬ ‫שלא הועילה כח תפילת אברהם אבינו‪ .‬זה כוחה של‬ ‫כבר התחיל לקיים מצוות הכנסת אורחים ויאכלו‪ ,‬אז‬ ‫רב רובין בספרו "טללי אורות"‬ ‫הכרת הטוב‪.‬‬ ‫"והוא עומד עליהם" היינו‪ ,‬שהיה במדרגה למעלה מהם‬ ‫ועומד עליהם‪.‬‬ ‫וַ תֵ ֶּרא שָּׂ ָּׂרה אֶּ ת בֶּ ן הָּׂ גָּׂר הַ ִּמצְ ִּרית אֲשֶּ ר יָּׂלְ ָּׂדה לְ ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם‬ ‫ְמצַ חֵ ק (כט‪ ,‬ט)‬ ‫וַ י ְַרא וַ י ָָּּׂׂרץ לִּ ְק ָּׂראתָּׂ ם (יח‪.‬ב)‬ ‫גירושה של הגר יחד עם ישמעאל טעון ביאור‪ ,‬והרי רק‬ ‫אברהם רץ לקראת האורחים‪ ,‬והוא מבקש מהשכינה‬ ‫ישמעאל היה 'מצחק' ומדוע צריך היה לגרש עמו גם‬ ‫שלא תסור ממנו בינתיים‪ַ",‬אל נָּׂא תַ ֲעבֹר מֵ עַ ל עַ בְ ֶּדך"‬ ‫הגר? ועוד מדוע לא נקרא ישמעאל בפסוק זה בשמו‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע בכלל חשש אברהם שהשכינה‬ ‫אלא בתואר "בֶּ ן הָּׂ גָּׂר הַ ִּמצְ ִּרית"? שתי שאלות הללו‬ ‫תסור ממנו בעת שהוא מקבל את אורחיו? מדוע שתלך‬ ‫מיושבות האחת בשנייה‪ .‬חז"ל (סוטה נו‪ ):‬אמרו‪" :‬שותא‬ ‫ממנו ולא תישאר עמו בזמן שהוא מקיים מצוות הכנסת‬ ‫דינוקא בשוקא או דאבוהי או דאימיה"‪ ,‬רש"י מפרש‬ ‫אורחים? בעל ה"פנים יפות"‪ ,‬מחבר ספר ה"הפלאה"‬ ‫שם‪ :‬משל הדיוט הוא‪ ,‬מה שהתינוק מדבר בשוק‪ ,‬מאביו‬ ‫מסביר חשש זה כך ‪ :‬קבלת פני שכינה‪ ,‬אין פירושה‬ ‫או מאמו שמע‪ .‬לכן כאשר שמעה שרה את ישמעאל‬ ‫שהאדם סתם "עומד ומשוחח" עם הקב"ה; המקבל‬ ‫מצחק באומרו את אשר אמרו הליצנים‪ :‬מאבימלך‬ ‫נדרש לקדש ולזכך את נפשו ולהתעלות לגבהים‬ ‫נתעברה שרה‪ ,‬הבינה כי מאמו הגר שמע שחוק ולעג זה‪,‬‬ ‫רוחניים; לעומת זאת‪ ,‬לקבל אורחים ולהדריך אותם‬ ‫כדי שיהיה הוא היורש היחידי‪ .‬לפיכך קראו הכתוב "בֶּ ן‬ ‫ולקרבם (כפי שעשה אברהם)‪ ,‬פעולות אלה דורשות‬ ‫הָּׂ גָּׂר הַ ִּמצְ ִּרית" ללמדנו את מקורו של צחוק זה‪ ,‬ומטעם‬ ‫מאדם מצב נפשי הפוך‪ ,‬של "ירידה" כביכול‪ ,‬האדם‬ ‫זה גירש אברהם את הגר יחד עם ישמעאל‪ .‬על כן אמרה‬ ‫נדרש להתאים ולהגביל את עצמו בשעה זו ליכולתו‬ ‫שרה לאברהם "גרש האמה הזאת ואת בנה"‪ ,‬שאינו בדין‬ ‫ותפיסתו של המקבל‪ ,‬ולא להתמקד בהתעלותו שלו‬ ‫שיירש אפילו במקצת‪ ,‬כי ה'וולד הולך אחר הפגום'‬ ‫עצמו ולעלות לגבהים רוחניים וכך "לאבד" את‬ ‫(קידושין סו‪ ,):‬כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק‪.‬‬ ‫התלמיד‪ ,‬שאינו בדרגות אלה‪ ,‬עליו להיות קשוב לצרכי‬ ‫"ומתוק האור בשם הספורנו"‬ ‫המקבל‪ ,‬ליכולתו ולדרגתו‪ ,‬ולהתאים את עצמו אליו‬ ‫והנה‪ ,‬כשהאדם עושה כך‪ ,‬הוא חושש מטבע הדברים‬ ‫קשירת יצחק לפני העלתו למזבח‬ ‫שהדבר בא על חשבון התפתחותו האישית והתעלותו‪.‬‬ ‫וַ ַיעֲקֹ ד אֶּ ת יִּצְ חָּׂ ק בְ נ ֹו וַ יָּׂשֶּ ם אֹ ת ֹו עַ ל הַ ִּמזְ בֵ חַ ִּממַ עַ ל לָּׂעֵ צִּ ים‬ ‫לכן נושא אברהם תפילה‪ַ " ,‬אל נָּׂא תַ ֲעבֹר מֵ עַ ל עַ בְ ֶּדך"‪,‬‬ ‫(כב‪,‬ט)‬ ‫אני מבקש שלמרות שבזמן הקרוב אקדיש את עצמי‬ ‫אברהם עקד את יצחק על גבי הקרקע‪ ,‬ולאחר שעקד‬ ‫לאורחים ואתאים את עצמי אליהם לטובתם‪ ,‬לא ארד‬ ‫וקשר אותו‪ ,‬העלה אותו על המזבח ממעל לעצים‪ .‬ולמה‬ ‫מדרגתי הרוחנית הקודמת‪ ,‬אלא אשמר את יכולתי‬ ‫לא קשר אותו על המזבח? הרי אמרו חז"ל שכל‬ ‫הפנימית להתקדש ולקבל פני שכינה‪ .‬ומוסיף ה"פנים‬ ‫הקשירה היתה הצעה של יצחק‪ ,‬הוא ביקש מאברהם‬ ‫יפות"‪ ,‬כך הדבר תמיד‪ ,‬המלמד לאחרים חושב שהוא‬ ‫שיקשור אותו כדי שלא יפרכס ויבעט‪ .‬היו לו שני‬ ‫פועל על חשבון התפתחותו שלו‪ ,‬וקיים אצלו חשש‬ ‫חששות‪ :‬האחד‪ ,‬שיעבור על כבוד אב ואם‪ ,‬והשני‪,‬‬ ‫שהדבר ממעיט מדרגתו; אך באמת אין החשש מתממש‪,‬‬ ‫הלכה‪ :‬סדר סעודת שחרית של שבת‬ ‫שיפסול את השחיטה‪ .‬אם כך‪ ,‬מספיק היה שיעלה אותו‬ ‫יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו‬ ‫על המזבח ושם יקשור אותו‪ ,‬ולמה קשר אותו על‬ ‫בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן‪ ,‬והוא‬ ‫הקרקע ורק לאחר מכן העלה אותו ממעל לעצים?‬ ‫נקרא קידושא רבה‪ .‬ונהגו לומר קודם הקידוש מזמור‬ ‫המשנה (שבת צג‪ ):‬אומרת‪ ,‬כי הנושא אדם חי מרשות‬ ‫לדוד ה' רועי לא אחסר וגו'‪ ,‬אם תשיב משבת רגלך וגו'‪,‬‬ ‫היחיד לרשות הרבים פטור‪ ,‬וזאת משום שחי נושא את‬ ‫ושמרו בני ישראל וגו'‪ .‬על כן ברך ה' את יום השבת‬ ‫עצמו‪ ,‬אבל הכל מודים שכפות שנושאים אותו מרשות‬ ‫ויקדשהו‪ .‬ואחר כך יטול ידיו‪ ,‬ויבצע על לחם משנה כמו‬ ‫היחיד לרשות הרבים חייב כי אין זה נחשב חי נושא את‬ ‫בלילה‪ ,‬ויסעוד‪ .‬ומה שאומר חצי פסוק על כן ברך וגו'‬ ‫עצמו‪ .‬הציווי לאברהם אבינו היה "והעלהו לעולה"‪,‬‬ ‫אין בזה איסור‪ .‬גם בקידוש של בוקר צריך שיהיה‬ ‫שהוא עצמו יעלהו לעולה‪ ,‬בלי שום סיוע‪ ,‬אם יצחק לא‬ ‫במקום סעודה‪ ,‬ושלא יטעום כלום קודם הקידוש‪ ,‬כמו‬ ‫היה קשור‪ ,‬היה נחשב שיצחק עוזר לו כי הוא חי נושא‬ ‫ספר ילקוט יוסף הלכות שבת‬ ‫בקידוש של לילה‪.‬‬ ‫את עצמו‪ ,‬לכן דאג שיהיה כפות ואז לא יהיה חי נושא‬ ‫את עצמו‪ ,‬וכך יקיים כהלכה את הציווי "והעלהו‬ ‫פתגם‪ :‬צריך להרגיש בתפילה כאילו אין בעולם אלא‬ ‫יחי ראובן‬ ‫לעולה" אתה עצמך‪.‬‬ ‫פתגם חסידי‬ ‫הוא והקב"ה‪.‬‬ ‫וַ יֹאמֶּ ר ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם אֱֹלהִּ ים י ְִּראֶּ ה ּל ֹו הַ שֶּ ה לְ עֹ לָּׂה בְ נִּי (כב‪.‬ח)‬ ‫חקירה‪ :‬בונה‪ ,‬בשבת‬ ‫יש כאן מסר גדול‪ :‬אברהם מלמד אותנו שגם כשלא‬ ‫חיבור של שני דברים זה לזה (הרכבת שכנית)‪ ,‬או יצירת‬ ‫רואים את הפתרון‪ ,‬צריך להאמין שהקב"ה ימצא את‬ ‫מציאות חדשה ומאוחדת (הרכבת מזגית‪ ,‬פנים חדשות)‪.‬‬ ‫הדרך‪ .‬לפעמים דווקא ברגעים הקשים ביותר‪ ,‬הישועה‬ ‫ספר "קובץ יסודות וחקירות"‬ ‫(מפענח צפונות ח‪-‬ב‪ :‬שכנית)‬ ‫כבר נמצאת בדרך‪ ,‬רק עדיין לא רואים אותה‪ .‬כשיש‬ ‫אמונה וביטחון בה'‪ ,‬גם הדרך הקשה הופכת להזדמנות‬ ‫סיפור‪ :‬מדד לו כמידתו‬ ‫להתחזק‪ .‬נזכור תמיד‪ :‬הקב"ה רואה את מה שאנחנו‬ ‫שדכן נכנס אצל כפרי אמיד והציע לו שידוך לבנו‪ ,‬בתו‬ ‫המלקט‬ ‫עדיין לא מסוגלים לראות‪.‬‬ ‫של כפרי פלוני‪ .‬נעלב הלה והגיב ברוגזה‪ :‬איך אתה‬ ‫מעיז להציע לי בת של כפרי פשוט! למחר בא אותו‬ ‫וַיִּ ְשלַח ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם אֶּ ת יָּׂד ֹו וַ יִּ קַ ח אֶּ ת הַ מַ ֲא ֶּכלֶּת (כב‪.‬י)‬ ‫שדכן והצעה חדשה בפיו‪ ,‬בתו של הרב בעיר הקרובה‪.‬‬ ‫מה באה התורה לספר לנו ששלח ידו? ודאי הוא‪,‬‬ ‫קרנו פני הכפרי מרוב התלהבות‪ :‬זהו שידוך נאה‪ ,‬אבל‬ ‫כשרוצה אדם ליטול משהוא עליו לשלוח את ידו? ברם‪,‬‬ ‫מה אמר הרב על כך? הרב אמר לי בדיוק אותן מלים‬ ‫גופו של אברהם אבינו היה כ"כ מקודש‪ ,‬עד שהיו אבריו‬ ‫שאמרת לי אתמול‪ ,‬כאשר הצעתי לך את בתו של אותו‬ ‫רצים מעצמם לעשות את רצון הבורא‪ ,‬ואם נזדמנה לו‬ ‫ספר "חד וחלק" חלק ב'‬ ‫כפרי‪.‬‬ ‫פעולה‪ ,‬שהיא נגד רצון הבורא‪ ,‬אזי היתה עצלות יתירה‬ ‫יורדת על אבריו‪ ,‬עד שלא היה יכול לעשותה‪ ,‬וכך היה‬ ‫יודע מה עליו לעשות ומה אין עליו לעשות‪.‬‬ ‫שבת שלום‬ ‫יוצא לאור לרפואה שלימה‪ :‬פני פרחה בת מסעודה‪ ,‬בנימין בן אסתר‪ ,‬יוסף דוד בן‬ ‫כשאמר האלוקים לאברהם‪" :‬קח נא את בנך"‪ ,‬מיד נעשו‬ ‫ליאל‪, ,‬ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה‪ ,‬ראובן ישי בן מרצדס‪ ,‬הדסה אסתר בת רחל‬ ‫בחלא קטי‪ ,‬פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה‪ ,‬אברהם רפאל בן רבקה‪ ,‬ויקטוריה שושנה‬ ‫רגליו קלות כאיילות והיה הולך את כל הדרך בשמחה‬ ‫בת ג'ויס חנה‪ ,‬רפאל יהודה בן מלכה‪ ,‬שלמה בן מרים‪ ,‬אבישי יוסף בן שרה לאה‪,‬‬ ‫אוריאל נסים בן שלוה‪ ,‬אלחנן בן חנה אנושקה‪ ,‬מרים בת עזיזא‪ ,‬דוד בן מרים‪ ,‬יעל בת‬ ‫ובזריזות ‪ .‬אך עתה‪ ,‬כשביקש ליטול את המאכלת‪,‬‬ ‫כמונה‪ ,‬ישראל יצחק בן ציפורה‪ ,‬עמנואל בן סוזן אזיזה‪ .‬שלום בית‪ :‬גיולה חיה בת סופי‬ ‫לשחוט את בנו‪ ,‬הרגיש חולשה וכבדות בידו‪ ,‬שכן‬ ‫לבנה ואילן יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג'‪ .‬זיווג הגון‪ :‬שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק‬ ‫רינה‪ ,‬יוני מאיר משה בן אסתר‪ ,‬אילן אלי אהרן בן אסתר‪ ,‬קלואי אורה בת סופי לבנה‪,‬‬ ‫באמת לא היה רצון האלוקים שישחוט אותו‪ .‬אבל‬ ‫לולה לאה בת סופי לבנה‪,‬לאה בת רבקה‪ ,‬אלודי רחל מלכה בת חשמה‪ ,‬יוסף גבריאל‬ ‫אברהם‪ ,‬שעדיין לא ידע זאת‪ ,‬החל ליבו נוקפו‪ :‬אהה!‬ ‫בן רבקה ‪ .‬הצלחה רבה בכל‪ :‬נאור דוד בן יעל דינה‪ ,‬ליטל בת יעל דינה‪ ,‬לחנה בת‬ ‫אסתר וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור‬ ‫משמע איפוא‪ ,‬שעוד לא התחלתי כלל לעבוד את השם‬ ‫עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני‪ .‬לעילוי נשמת‪ :‬אלגרין שמחה בת אמילי‪ ,‬רינה בת רחל‬ ‫יתברך‪ ,‬כל עבודתי היתה לפי סימן זה של אברי הגוף‪,‬‬ ‫‪,‬קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה‪ ,‬ראובן בן חנינה‪ ,‬ג'ינט מסעודה בת ג'ולי יעל‪ ,‬שלמה בן‬ ‫מחה‪ ,‬מסעודה בת בלח‪ ,‬גיא יונה בן לאה‪,‬יוסף בן מייכה‪ .‬מוריס משה בן מרי מרים‪.‬‬ ‫והנה כאן‪ ,‬אע"פ שמצוה מפורשת היא שציווני השם‬ ‫אליהו בן מרים‪ ,‬ניסים חי הוברט בן ג'ולי‪ ,‬פליקס סעידו בן אטו מסעודה‪ .‬אפרת רחל‬ ‫יתברך‪ ,‬בכל זאת אין ידי רוצה לעשותה‪ ,‬ונמצא שכל חיי‬ ‫בת אסטרייה כוכבה‪ ,‬מלכה אנרייט מרזוקה‪ , ,‬קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה‪ ,‬אברהם‬ ‫בן אסתר‪ ,‬ראובן בן איזא‪ ,‬יהודה יוסף בן רחל‪ .‬לאה חוה בת שמחה סימי‪.‬‬ ‫הייתי מרמה את עצמי‪ .‬נשא אברהם את קולו בבכי‬ ‫והתאמץ בכל כוחותיו לשלוח את ידו כדי שתיטול על‬ ‫כורחה את המאכלת‪ .‬משראה השם יתברך את גודל‬ ‫צדקתו‪ ,‬הרגיע אותו ואמר‪ :‬אל יפול רוחך‪ ,‬נכון היה‬ ‫סימנך‪" .‬אל תשלח ידך אל הנער"‪ ,‬אמנם כל כוונתי‬ ‫היתה רק שתעלהו על המזבח‪ ,‬אבל לא שתשחטהו‪ ,‬וידך‬ ‫מעינה של תורה‬ ‫יודעת אל נכון מהו רצוני‪.‬‬