בואי כלה · Boi Kallah — וירא (2026-10-26)

כ' חשון תשפ"ז בס"ד
וירא ( )480
אלא אדרבה ,משמים מביאים לכך שדווקא בזכות זה וַ יִּ שָּׂ א עֵ ינָּׂיו וַ י ְַרא וְ הִּ נֵה ְשֹלשָּׂ ה ֲאנ ִָּּׂשים נִּצָּׂ בִּ ים עָּׂ לָּׂיו (יח.ב)
יזכה להתעלות והתפתחות אישית. יחס המיקום בין אברהם לבין המלאכים ,משתנה עם
התקדמות הפסוקים :בתחילה ,נאמר על המלאכים שהם
הִּ נֵה נָּׂא הָּׂ עִּ יר הַ זֹאת ְקרֹבָּׂ ה לָּׂנּוס שָּׂ מָּׂ ה וְ הִּ וא ִּמצְ עָּׂ ר (יט.כ) "ניצבים עליו" כלומר הם מעל אברהם .אך בהמשך
במה היה גדול כוחו של לוט ,שהועילה בקשתו מן הפסוק ,נאמר "וירץ לקראתם" ,משמע
המלאך שלא להפוך את עיר צוער ,אף שאברהם אבינו שהוא שווה להם ,לא הם מעליו ולא הוא מעליהם.
הרבה להתפלל על הצלת סדום ,ולא הועילו בקשותיו. ואילו לבסוף(פסוק ח') ,הלשון היא "והוא עומד עליהם "
אמר במדרש (ב"ר נ.א) כי לוט ,על ידי שכיבד את המלאך כאן כבר נוצר היפוך ואברהם מעל למלאכים .האדמו"ר
נשא לו פנים .אף כי כוחה של תפילת אברהם אבינו לא מבעלז מסביר שינויים אלה על דרך הדרש ,כך :כי
הועילה בזה ,אף על פי כן לוט פעל זאת ע"י החסד המלאכי השרת ,בבואם לזה העולם ,המה 'ניצבים עליו,
שעשה עם המלאכים .נפלא הדבר ,כי כוחה על מדת היינו למעלה ממנו; אבל כאשר התחיל אברהם אבינו
הכרת הטובה ,שהיו המלאכים מחוייבים ללוט ,זה היה לעשות הכנה למצוות הכנסת אורחים ,כתיב "וירא
מחייב את המלאכים לעשות לו את רצונו ,אף במקום וירץ לקראתם" ,היינו ,היה בשווה להם; אחר כך ,כאשר
שלא הועילה כח תפילת אברהם אבינו .זה כוחה של כבר התחיל לקיים מצוות הכנסת אורחים ויאכלו ,אז
רב רובין בספרו "טללי אורות" הכרת הטוב. "והוא עומד עליהם" היינו ,שהיה במדרגה למעלה מהם
ועומד עליהם.
וַ תֵ ֶּרא שָּׂ ָּׂרה אֶּ ת בֶּ ן הָּׂ גָּׂר הַ ִּמצְ ִּרית אֲשֶּ ר יָּׂלְ ָּׂדה לְ ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם
ְמצַ חֵ ק (כט ,ט) וַ י ְַרא וַ י ָָּּׂׂרץ לִּ ְק ָּׂראתָּׂ ם (יח.ב)
גירושה של הגר יחד עם ישמעאל טעון ביאור ,והרי רק אברהם רץ לקראת האורחים ,והוא מבקש מהשכינה
ישמעאל היה 'מצחק' ומדוע צריך היה לגרש עמו גם שלא תסור ממנו בינתייםַ",אל נָּׂא תַ ֲעבֹר מֵ עַ ל עַ בְ ֶּדך"
הגר? ועוד מדוע לא נקרא ישמעאל בפסוק זה בשמו נשאלת השאלה ,מדוע בכלל חשש אברהם שהשכינה
אלא בתואר "בֶּ ן הָּׂ גָּׂר הַ ִּמצְ ִּרית"? שתי שאלות הללו תסור ממנו בעת שהוא מקבל את אורחיו? מדוע שתלך
מיושבות האחת בשנייה .חז"ל (סוטה נו ):אמרו" :שותא ממנו ולא תישאר עמו בזמן שהוא מקיים מצוות הכנסת
דינוקא בשוקא או דאבוהי או דאימיה" ,רש"י מפרש אורחים? בעל ה"פנים יפות" ,מחבר ספר ה"הפלאה"
שם :משל הדיוט הוא ,מה שהתינוק מדבר בשוק ,מאביו מסביר חשש זה כך :קבלת פני שכינה ,אין פירושה
או מאמו שמע .לכן כאשר שמעה שרה את ישמעאל שהאדם סתם "עומד ומשוחח" עם הקב"ה; המקבל
מצחק באומרו את אשר אמרו הליצנים :מאבימלך נדרש לקדש ולזכך את נפשו ולהתעלות לגבהים
נתעברה שרה ,הבינה כי מאמו הגר שמע שחוק ולעג זה, רוחניים; לעומת זאת ,לקבל אורחים ולהדריך אותם
כדי שיהיה הוא היורש היחידי .לפיכך קראו הכתוב "בֶּ ן ולקרבם (כפי שעשה אברהם) ,פעולות אלה דורשות
הָּׂ גָּׂר הַ ִּמצְ ִּרית" ללמדנו את מקורו של צחוק זה ,ומטעם מאדם מצב נפשי הפוך ,של "ירידה" כביכול ,האדם
זה גירש אברהם את הגר יחד עם ישמעאל .על כן אמרה נדרש להתאים ולהגביל את עצמו בשעה זו ליכולתו
שרה לאברהם "גרש האמה הזאת ואת בנה" ,שאינו בדין ותפיסתו של המקבל ,ולא להתמקד בהתעלותו שלו
שיירש אפילו במקצת ,כי ה'וולד הולך אחר הפגום' עצמו ולעלות לגבהים רוחניים וכך "לאבד" את
(קידושין סו ,):כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק. התלמיד ,שאינו בדרגות אלה ,עליו להיות קשוב לצרכי
"ומתוק האור בשם הספורנו" המקבל ,ליכולתו ולדרגתו ,ולהתאים את עצמו אליו
והנה ,כשהאדם עושה כך ,הוא חושש מטבע הדברים
קשירת יצחק לפני העלתו למזבח שהדבר בא על חשבון התפתחותו האישית והתעלותו.
וַ ַיעֲקֹ ד אֶּ ת יִּצְ חָּׂ ק בְ נ ֹו וַ יָּׂשֶּ ם אֹ ת ֹו עַ ל הַ ִּמזְ בֵ חַ ִּממַ עַ ל לָּׂעֵ צִּ ים לכן נושא אברהם תפילהַ " ,אל נָּׂא תַ ֲעבֹר מֵ עַ ל עַ בְ ֶּדך",
(כב,ט) אני מבקש שלמרות שבזמן הקרוב אקדיש את עצמי
אברהם עקד את יצחק על גבי הקרקע ,ולאחר שעקד לאורחים ואתאים את עצמי אליהם לטובתם ,לא ארד
וקשר אותו ,העלה אותו על המזבח ממעל לעצים .ולמה מדרגתי הרוחנית הקודמת ,אלא אשמר את יכולתי
לא קשר אותו על המזבח? הרי אמרו חז"ל שכל הפנימית להתקדש ולקבל פני שכינה .ומוסיף ה"פנים
הקשירה היתה הצעה של יצחק ,הוא ביקש מאברהם יפות" ,כך הדבר תמיד ,המלמד לאחרים חושב שהוא
שיקשור אותו כדי שלא יפרכס ויבעט .היו לו שני פועל על חשבון התפתחותו שלו ,וקיים אצלו חשש
חששות :האחד ,שיעבור על כבוד אב ואם ,והשני, שהדבר ממעיט מדרגתו; אך באמת אין החשש מתממש,
הלכה :סדר סעודת שחרית של שבת שיפסול את השחיטה .אם כך ,מספיק היה שיעלה אותו
יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו על המזבח ושם יקשור אותו ,ולמה קשר אותו על
בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן ,והוא הקרקע ורק לאחר מכן העלה אותו ממעל לעצים?
נקרא קידושא רבה .ונהגו לומר קודם הקידוש מזמור המשנה (שבת צג ):אומרת ,כי הנושא אדם חי מרשות
לדוד ה' רועי לא אחסר וגו' ,אם תשיב משבת רגלך וגו', היחיד לרשות הרבים פטור ,וזאת משום שחי נושא את
ושמרו בני ישראל וגו' .על כן ברך ה' את יום השבת עצמו ,אבל הכל מודים שכפות שנושאים אותו מרשות
ויקדשהו .ואחר כך יטול ידיו ,ויבצע על לחם משנה כמו היחיד לרשות הרבים חייב כי אין זה נחשב חי נושא את
בלילה ,ויסעוד .ומה שאומר חצי פסוק על כן ברך וגו' עצמו .הציווי לאברהם אבינו היה "והעלהו לעולה",
אין בזה איסור .גם בקידוש של בוקר צריך שיהיה שהוא עצמו יעלהו לעולה ,בלי שום סיוע ,אם יצחק לא
במקום סעודה ,ושלא יטעום כלום קודם הקידוש ,כמו היה קשור ,היה נחשב שיצחק עוזר לו כי הוא חי נושא
ספר ילקוט יוסף הלכות שבת בקידוש של לילה. את עצמו ,לכן דאג שיהיה כפות ואז לא יהיה חי נושא
את עצמו ,וכך יקיים כהלכה את הציווי "והעלהו
פתגם :צריך להרגיש בתפילה כאילו אין בעולם אלא יחי ראובן לעולה" אתה עצמך.
פתגם חסידי הוא והקב"ה.
וַ יֹאמֶּ ר ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם אֱֹלהִּ ים י ְִּראֶּ ה ּל ֹו הַ שֶּ ה לְ עֹ לָּׂה בְ נִּי (כב.ח)
חקירה :בונה ,בשבת יש כאן מסר גדול :אברהם מלמד אותנו שגם כשלא
חיבור של שני דברים זה לזה (הרכבת שכנית) ,או יצירת רואים את הפתרון ,צריך להאמין שהקב"ה ימצא את
מציאות חדשה ומאוחדת (הרכבת מזגית ,פנים חדשות). הדרך .לפעמים דווקא ברגעים הקשים ביותר ,הישועה
ספר "קובץ יסודות וחקירות" (מפענח צפונות ח-ב :שכנית) כבר נמצאת בדרך ,רק עדיין לא רואים אותה .כשיש
אמונה וביטחון בה' ,גם הדרך הקשה הופכת להזדמנות
סיפור :מדד לו כמידתו להתחזק .נזכור תמיד :הקב"ה רואה את מה שאנחנו
שדכן נכנס אצל כפרי אמיד והציע לו שידוך לבנו ,בתו המלקט עדיין לא מסוגלים לראות.
של כפרי פלוני .נעלב הלה והגיב ברוגזה :איך אתה
מעיז להציע לי בת של כפרי פשוט! למחר בא אותו וַיִּ ְשלַח ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם אֶּ ת יָּׂד ֹו וַ יִּ קַ ח אֶּ ת הַ מַ ֲא ֶּכלֶּת (כב.י)
שדכן והצעה חדשה בפיו ,בתו של הרב בעיר הקרובה. מה באה התורה לספר לנו ששלח ידו? ודאי הוא,
קרנו פני הכפרי מרוב התלהבות :זהו שידוך נאה ,אבל כשרוצה אדם ליטול משהוא עליו לשלוח את ידו? ברם,
מה אמר הרב על כך? הרב אמר לי בדיוק אותן מלים גופו של אברהם אבינו היה כ"כ מקודש ,עד שהיו אבריו
שאמרת לי אתמול ,כאשר הצעתי לך את בתו של אותו רצים מעצמם לעשות את רצון הבורא ,ואם נזדמנה לו
ספר "חד וחלק" חלק ב' כפרי. פעולה ,שהיא נגד רצון הבורא ,אזי היתה עצלות יתירה
יורדת על אבריו ,עד שלא היה יכול לעשותה ,וכך היה
יודע מה עליו לעשות ומה אין עליו לעשות.
שבת שלום
יוצא לאור לרפואה שלימה :פני פרחה בת מסעודה ,בנימין בן אסתר ,יוסף דוד בן כשאמר האלוקים לאברהם" :קח נא את בנך" ,מיד נעשו
ליאל, ,ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה ,ראובן ישי בן מרצדס ,הדסה אסתר בת רחל
בחלא קטי ,פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה ,אברהם רפאל בן רבקה ,ויקטוריה שושנה רגליו קלות כאיילות והיה הולך את כל הדרך בשמחה
בת ג'ויס חנה ,רפאל יהודה בן מלכה ,שלמה בן מרים ,אבישי יוסף בן שרה לאה,
אוריאל נסים בן שלוה ,אלחנן בן חנה אנושקה ,מרים בת עזיזא ,דוד בן מרים ,יעל בת
ובזריזות .אך עתה ,כשביקש ליטול את המאכלת,
כמונה ,ישראל יצחק בן ציפורה ,עמנואל בן סוזן אזיזה .שלום בית :גיולה חיה בת סופי לשחוט את בנו ,הרגיש חולשה וכבדות בידו ,שכן
לבנה ואילן יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג' .זיווג הגון :שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק
רינה ,יוני מאיר משה בן אסתר ,אילן אלי אהרן בן אסתר ,קלואי אורה בת סופי לבנה,
באמת לא היה רצון האלוקים שישחוט אותו .אבל
לולה לאה בת סופי לבנה,לאה בת רבקה ,אלודי רחל מלכה בת חשמה ,יוסף גבריאל אברהם ,שעדיין לא ידע זאת ,החל ליבו נוקפו :אהה!
בן רבקה .הצלחה רבה בכל :נאור דוד בן יעל דינה ,ליטל בת יעל דינה ,לחנה בת
אסתר וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור משמע איפוא ,שעוד לא התחלתי כלל לעבוד את השם
עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני .לעילוי נשמת :אלגרין שמחה בת אמילי ,רינה בת רחל יתברך ,כל עבודתי היתה לפי סימן זה של אברי הגוף,
,קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה ,ראובן בן חנינה ,ג'ינט מסעודה בת ג'ולי יעל ,שלמה בן
מחה ,מסעודה בת בלח ,גיא יונה בן לאה,יוסף בן מייכה .מוריס משה בן מרי מרים. והנה כאן ,אע"פ שמצוה מפורשת היא שציווני השם
אליהו בן מרים ,ניסים חי הוברט בן ג'ולי ,פליקס סעידו בן אטו מסעודה .אפרת רחל יתברך ,בכל זאת אין ידי רוצה לעשותה ,ונמצא שכל חיי
בת אסטרייה כוכבה ,מלכה אנרייט מרזוקה , ,קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה ,אברהם
בן אסתר ,ראובן בן איזא ,יהודה יוסף בן רחל .לאה חוה בת שמחה סימי. הייתי מרמה את עצמי .נשא אברהם את קולו בבכי
והתאמץ בכל כוחותיו לשלוח את ידו כדי שתיטול על
כורחה את המאכלת .משראה השם יתברך את גודל
צדקתו ,הרגיע אותו ואמר :אל יפול רוחך ,נכון היה
סימנך" .אל תשלח ידך אל הנער" ,אמנם כל כוונתי
היתה רק שתעלהו על המזבח ,אבל לא שתשחטהו ,וידך
מעינה של תורה יודעת אל נכון מהו רצוני.
