gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: וירא (2026-10-26)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪537‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫עקידת יצחק‬ ‫זכר לעקידה‬ ‫בן כמה היה יצחק‬ ‫השו"ע (או"ח א' ה') כתב טוב לומר פ' העקדה‪ .‬והמשנה‬ ‫בסדר עולם רבה (פרק א') כתוב שיצחק היה כשנעקד על‬ ‫ברורה מפרש שהטעם כדי לזכור זכות אבות בכל יום וגם‬ ‫המזבח בן ל"ז שנה‪ .‬כמה אחרונים (שלל דוד ועוד) כתבו‬ ‫כדי להכניע יצרו כמו שמסר יצחק נפשו‪.‬‬ ‫שזה רק לשיטת ר' יוסי שם שרבקה בת ג' שנים היתה‬ ‫ועדיין צריך ביאור מדוע יש לאמרו קודם אמירת הקרבנות‬ ‫כשנשאה‪ ,‬אבל לדעת ר' לוי דסבר דרבקה בת י"ד היתה‪,‬‬ ‫יש שמפרשים שפרשת העקידה והקרבנות צריך לסדר‬ ‫צ"ל דיצחק היה בשעת עקידה רק בן כ"ו שנים‪.‬‬ ‫בבית הכנסת שהוא מקדש מעט בגלותינו‪ ,‬כמו שהיה בבית‬ ‫בתרגום יונתן (כב‪ ,‬א) כתוב בר תלתין ושית שנין‪.‬‬ ‫המקדש ושם היו מזכירים זכות אבות קודם שחיטת‬ ‫האבן עזרא (כב‪ ,‬ה) מביא דברי חז"ל וכתב ואם דברי קבלה‬ ‫התמיד של שחר‪ ,‬כמו ששנינו (יומא פרק ג') האיר המזרח‬ ‫נקבל‪ .‬ומדרך סברא אין זה נכון‪ ,‬שהיה ראוי שתהיה צדקת‬ ‫עד שבחברון וכו' וכך היו מעקדין הטלה לזכרון עקידת‬ ‫יצחק גלויה‪ ,‬ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו‬ ‫יצחק ואילו‪ .‬ואמירת פר' עקידה בכל יום מבטל מיתה מבני‬ ‫ברצונו לשחיטה‪ ,‬ואין בכתוב מאומה על יצחק‪ .‬ואחרים‬ ‫אדם ומגין מכל חלאים רעים ומכפר עון‪.‬‬ ‫אמרו שהיה בן חמש שנים‪ ,‬גם זה לא יתכן‪ ,‬בעבור שנשא‬ ‫השו"ע (או"ח א' ח') פוסק יאמר עם הקרבנות פסוק 'ושחט‬ ‫עצי העולה‪ .‬והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים‪,‬‬ ‫אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'‪ .‬המשנה ברורה מפרש‬ ‫והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו‪ .‬והעד שאביו הסתיר‬ ‫דאיתא במדרש דכל מי שאומר פסוק זה הקדוש ברוך הוא‬ ‫הסוד ממנו‪ ,‬ואמר אלקים יראה לו השה‪ ,‬כי אילו אמר לו‬ ‫זוכר עקידת יצחק‪.‬‬ ‫אתה העולה‪ ,‬יתכן שיברח‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (ראש השנה ט"ז‪ ).‬אמר רבי אבהו למה תוקעין‬ ‫רבינו בחיי כתב גדול כחו של אברהם יותר מיצחק‪ ,‬לפי‬ ‫בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר‬ ‫שהמפקיר עצמו ליהרג נקל הוא מאד מן האב שבא לשחוט‬ ‫של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה‬ ‫את בנו בידיו‪.‬‬ ‫אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני‪.‬‬ ‫מתי היתה העקידה‬ ‫השו"ע (תקפ"ג ב') כתב אוכלים בראש השנה ראש כבש‬ ‫בקובץ שיטות קמאי (ראש השנה ל"ב‪ ).‬ועוד כמה מקומות‬ ‫לומר נהיה לראש ולא לזנב‪ ,‬וזכר לאילו של יצחק‪ .‬והמשנה‬ ‫מבואר שהעקידה היתה בראש השנה‪ .‬אבל במדרש (שמות‬ ‫ברורה מוסיף טוב יותר של איל‪.‬‬ ‫רבה פרשה טו סימן יא) כתוב בחודש ניסן בו נולד יצחק‬ ‫ועוד כתב הרמ"א שם והולכין אל הנהר לומר פסוק‬ ‫ובו נעקד‪.‬‬ ‫'ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגו'‪ .‬והמשנה ברורה‬ ‫הריקאנטי (כב‪ ,‬יד) כתב שביום הכיפורים נעקד יצחק‪ ,‬ואז‬ ‫מפרש משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד‬ ‫בקש אברהם אבינו שיפתחו לו שערי בינה ותשובה לכפרה‬ ‫צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר הושיעה‬ ‫לישראל באותו יום‪ .‬והשם יתעלה הודה לו לתת מתנה זו‬ ‫כי באו מים עד נפש ואנו עושין זה זכר לעקידה‪.‬‬ ‫לבניו לפתוח להם שערי תשובה‪.‬‬ ‫כמה הלכות דילפינן מהעקידה‬ ‫השו"ע (תר"א א') פוסק ביום שני של ראש השנה קורים‬ ‫בגמ' (חולין ט"ז‪ ).‬אמרינן מנין לשחיטה שהוא בתלוש‬ ‫פרשת וירא מוהאלקים נסה את אברהם עד סוף סידרא‬ ‫שנאמר 'ויקח את המאכלת לשחוט'‪.‬‬ ‫שהוא מעשה העקידה‪ ,‬כדי להזכיר זכות עקידת יצחק‪.‬‬ ‫ובגמ' (זבחים צ"ז‪ ):‬ילפינן מכאן לעולה שטעונה סכין‬ ‫שנינו במסכת תענית (ט"ו‪ ).‬סדר תעניות כיצד מוציאין את‬ ‫דהיינו כלי שרת לשחיטה‪ ,‬דהכא עולה הואי כדכתיב‬ ‫התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה‬ ‫'ויעלהו לעולה'‪.‬‬ ‫ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נותן‬ ‫תוס' בחולין מקשה איך ילפינן מכאן שגם שחיטת חולין‬ ‫בראשו‪ .‬ואיתא בגמ' למה נותנין אפר בראש כל אחד ואחד‪,‬‬ ‫בעינן תלוש והא האי קרא בקדשים כתיב כמבואר בגמ'‬ ‫פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא חד אמר הרי אנו‬ ‫זבחים דנפקא לן מהכא דקדשים טעונין כלי שרת‪ .‬ומיישב‬ ‫חשובין לפניך כאפר‪ ,‬וחד אמר כדי שיזכור לנו אפרו של‬ ‫ר"ת דלענין תלוש גמרינן נמי אחולין מדכתיב לשחוט את‬ ‫יצחק‪ ,‬מאי בינייהו‪ ,‬איכא בינייהו עפר סתם‪.‬‬ ‫בנו ולא כתיב לשחוט את העולה אבל כלי לא שייך למילף‬ ‫אנו אומרים בסליחות‪ ,‬והמקור הוא מהמשנה (תענית‬ ‫בחולין אלא בקדשים כשאר עבודות דבעו כלי שרת‪,‬‬ ‫ט"ו‪ ).‬מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה כו'‪.‬‬ ‫ומדכתיב ויקח ולא כתיב ויכין דרשינן תלוש בחולין‪,‬‬ ‫המהרש"א לא שנענה במה שלא נשחט יצחק אלא על‬ ‫ומדכתיב מאכלת ולא כתיב המחתך דרשינן כלי בקדשים‪.‬‬ ‫שבקש מהקב"ה 'אלקים יראה לו השה לעולה'‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (תמיד ל'‪ ):‬לא היו כופתין את הטלה אלא‬ ‫בירושלמי כתוב רבי ביבי אבא בשם ר' יוחנן אמר אברהם‬ ‫מעקידין אותו‪ .‬תנא יד ורגל כעקידת יצחק בן אברהם‪.‬‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים גלוי וידוע לפניך‬ ‫איתא בפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) רבי יהודה אומר כיון‬ ‫שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה‬ ‫שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נשמתו של יצחק‪.‬‬ ‫להשיב ולומר לפניך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך‬ ‫כיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר אל תשלח ידך‬ ‫זרע ועכשיו את אומר והעלהו שם לעולה‪ .‬ח"ו לא עשיתי‬ ‫אל הנער‪ ,‬חזרה הנפש לגופו‪ ,‬והתירו ועמד על רגליו‪ .‬וראה‬ ‫כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך כן יהי רצון מלפניך‬ ‫יצחק תחית המתים מן התורה‪ ,‬שכל המתים עתידין‬ ‫ה' אלקי שבשעה שיהיו בניו של יצחק בני נכנסים לידי‬ ‫להחיות‪ ,‬באותה שעה פתח ואמר ברוך אתה ה' מחיה‬ ‫צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד‬ ‫המתים‪.‬‬ ‫עליהם סניגוריא‪.‬‬ ‫גליון ‪537‬‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫כתיב (יח‪ ,‬ה) 'ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם'‪.‬‬ ‫האפריון תמה על הלשון 'ואקחה פת לחם'‪ ,‬דהוה ליה לומר ואביא פת לחם‪ .‬וכן קשה מה דכתיב‬ ‫'לושי ועשה' ומה צריך שיאמר אברהם לשרה לושי‪.‬‬ ‫ונראה כי הנה רש"י פירש שאברהם ישב פתח האהל לראות אם יש עובר ושב ויכניסם לביתו‪,‬‬ ‫והוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים‪ ,‬ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים‬ ‫באים‪ ,‬הביא המלאכים עליו בדמות אנשים‪ .‬וא"כ כשראה ג' אנשים עוברים אף כי אברהם לא‬ ‫ידע שהם מלאכי ה' וחשב אותם לאנשים‪ ,‬מ"מ הסתכל בדבר‪ ,‬כי לפי דרך הטבע לפי חמימות‬ ‫היום‪ ,‬אינו ראוי להיות אנשים עוברים ושבים היום‪ ,‬וחשב כי אין זאת אלא מהקב"ה אשר ראה‬ ‫ללבבו שהוא מצטער על מניעת אורחים‪ ,‬וסיבב דבר זה שיהיו אלו האנשים עוברים היום לזכות‬ ‫אותו במצות הכנסת אורחים‪ .‬והנה אמרינן בגמ' (ב"ב ט'‪ ):‬כל הרודף אחר צדקה הקב"ה ממציא‬ ‫לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה כדי לקבל עליהם שכרו‪ .‬והנה גבי קידושין דצריך שיתן‬ ‫האיש להאשה קי"ל דאם הוא אדם חשוב‪ ,‬אז גם אם האשה נותנת לו היא מקודשת‪ ,‬משום דהאי‬ ‫הנאה שזה ה אדם החשוב קיבל ממנה דבר‪ ,‬חשיבה לה כלקיחה כאילו היא קיבלה ממנו דבר‪.‬‬ ‫וזהו שאמר 'ואקחה פת לחם' כלומר מה שאביא לכם לחם לאכול חשוב אצלי כלקיחה‪ ,‬יען אני‬ ‫יו דע בבירור כי אנשים מהוגנים אתם שאקבל שכר עליכם‪ ,‬כי לפי חמימות היום לא היה ראוי‬ ‫להמצא היום עובר אורח‪ ,‬ואין זה אלא שהקב"ה הזמין אתכם ונתן בלבבכם להיות עוברים פה‬ ‫כדי שאני אקבל שכר עליכם‪ .‬ובזה י"ל מה שאמר אברהם לשרה 'לושי ועשי עגות'‪ ,‬כי יען בפעם‬ ‫הזאת היתה מצות הכנסת אורחים חביבה לאברהם ביתר שאת‪ ,‬לכן זירז גם את שרה שעתה‬ ‫תעשה הכל בעצמה כי מצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬ ‫כתיב (יח‪ ,‬כח) 'ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה כו'‪ ,‬המשך חכמה מדייק שגבי‬ ‫ארבעים ושלושים אמר "לא אעשה" אבל גבי עשרים ועשרה אמר "לא אשחית"‪ ,‬ומפרש כי גבי‬ ‫ארבעים ושלושים שהם הרבה צדיקים אמר שלא יתחיל להרע כלל אבל בעשרים ועשרה שהמנין‬ ‫מועט אמר לא אשחית משמע אבל איזה עונש יעשה‪ ,‬והצדיקים מגינים רק שלא להשחית‪.‬‬ ‫מ"מ קשה מדוע גבי ארבעים וחמשה אמר לא אשחית‪.‬‬ ‫ומפרש על פי דברי הגר"א שכתב שדין הוא על עבירה שעשה‪ ,‬וחשבון הוא מה שהיה יכול לעשות‬ ‫מצוה‪ ,‬הרי כי החטא יגדל לפעמים מצד החשבון‪ ,‬הנה כשיש ארבעים וחמשה צדיקים אז יש בכל‬ ‫עיר תשעה צדיקים וכיון שיש תשעה והעשירי שמשלים נוטל שכר כנגד כולם‪ ,‬אם כן החטא‬ ‫גדול‪ ,‬שלא נתעורר אחד להשלים לעשרה להיות עדת צדיקים‪ .‬ולכן מצד החשבון גדול העונש‪,‬‬ ‫ולכן כתיב 'לא ישחית' כי עדיין ייסר אותם על זה שלא נתעוררו להשלים לעשרה‪ .‬אבל בארבעים‬ ‫שהיה חסר לכל עיר שני אנשים‪ ,‬אם כן כל אחד בפני עצמו יאמר כי אין בהמנעו כל כך חסרון‪,‬‬ ‫כי גם אם יצדק עדיין יחסר לעשרה‪ ,‬ולכן אמר לא אעשה‪.‬‬ ‫כתיב (יח‪ ,‬יט) 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה‬ ‫ומשפט כו'‪ ,‬החפץ חיים (חומת הדת חתימת הספר מאמר ב') כתב כשם שמצוה על כל אדם‬ ‫לקבוע עתים לתורה לשמור זמן ק"ש ותפלה בציבור ולעסוק ולקיים כל המצות הנעשות בצבור‬ ‫וביחיד‪ ,‬כן מצוה וחובה עוד יותר על כל אחד להקדיש עת מעתותיו לפקח ולהשגיח בחינוך בניו‬ ‫שיתחנכו בדרך שהלכו בהם אבותינו ורבותינו מעולם‪ .‬והיא שעמדה לנו ולתורתינו שלא‬ ‫נשתכחה מישראל‪ .‬וגם להאמהות ולהמונים מצוה לבאר את הדברים האלה היטב כי בחינוך‬ ‫הישר והכשר תלויה יהדותם של הבנים‪ .‬ומצוה על הדרשנים לבאר לשומעי דרשותיהם את‬ ‫נחיצות ההשגחה של ההורים בחינוך בניהם בתלמוד תורה דוקא בדרך שהלכו בה אבותינו‬ ‫מעולם‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬