צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — וירא (2026-10-26)

ב"ה
פרשת ו י ר א
ב"ה
ַתבָה – ו י ר א ֹצהַר ַ
תע ֲשֶׂה ל ֵּ
וירא אליו ה' – מה מיוחד בכך? הרי זו כבר פעם שלישית?
__________________________________________________________________________________________ _______________________________ _____________________________________________________________________________________________________________________________ ___________________________________________________________________________________________________ 2
פרשתנו פותחת בהתגלותו של הקב"ה לאברהם .המדרשים מתייחסים להתגלות זו כאל קפיצת מדרגה עצומה של אברהם במעלות
הקדושה והנבואה ,עד שהפרשה כולה קרויה על שמה -וַ י ֵָּרא -כדי לבטא את מדרגת הראייה הרוחנית הגבוהה שבה הוא מצוי.
והרי לכאורה ,אברהם הגיע ליעד רוחני זה כבר פעמיים בפרשה הקודמת ,וגם בלשון "וירא"? בפעם הראשונה ,כאשר הקב"ה
מבטיח לו את הארץ היעודה ,ובשנית ,בגיל תשעים ותשע ,כאשר הקב"ה מוסיף לשמו את האות ה' ,המייצגת שינוי רוחני ומהותי
בנפשו ומצוה אותו על המילה .פרשת לְֶך לְ ך אף נחתמת במצוות המילה שקיים אברהם בעצמו .במה איפוא נשתנה ה"וַ י ֵָּרא" ,של
פרשתנו ,משני קודמיו ,עד שנפתחת בגינו ,פרשה חדשה?
ֹלקים" .לדברי חז"ל ,נפילה זו לא נעשתה ע"י אברם במכוון, בסיפור ההתגלות הקודמת נאמר" :וַ יִּפֹּ ל ַאבְ ָרם עַ ל פָ נָיו וַ י ְַדבֵּ ר ִּאּת ֹּו אֱ ִּ
כדי לחלוק כבוד לקב"ה ,אלא שקודם למילה לא היה גופו זך די הצורך ולא היה די בכוחו הרוחני כדי להישאר על עומדו בערנות
ֹּשב פֶ ַתח הָ אֹּהֶ ל" (י ֵֹּּשב בשל
מלאה בעת המפגש עם השכינה .בזכות המילה ,ניכר הפעם השינוי בפועל .הקב"ה נראה אליו "וְ הּוא י ֵּ
הכאב הפיזי של יום ג' למילה) .אך מעבר להתרגשות הגדולה האופפת אותו בשל ביקור החולים שמקדיש לו הבורא ,הוא מיושב
לגמרי בדעתו ,והכרתו צלולה ומסוגלת לקבל ולהכיל את ההארה הנלווית להתגלות .כאן מגיע אברהם לנקודת שיא בתהליך
הרוחני שלו.
מדוע נזקק אברם לתוספת האות ה' בשמו? לפני השינוי ,אומר הקב"ה לאברםִּ " :ה ְתהַ לְֵּך לְ פָ נַי ו ְֶהיֵּה ָת ִּמים" .האם קודם לכן לא היה
אברם ָת ִּמים במהותו? ומסביר רש"י" :עכשיו אתה חסר ה' אברים ,ב' עינים ב' אזנים וראש הגְוִּ יָה ,אוסיף לך אות על שמך ויהיו מנין
אותיותיך רמ"ח כמנין איבריך" .קל להבין שערכו המספרי של השם המתוקן ,אברהם ,הוא ,248כמנין איברי האדם ,וממילא מובנת
תרומתה של האות ה' בהשלמת חמשת האיברים החסרים .אך קשה להבין את הקביעה שלאברם "חסרות" שתי עינים ושתי
אוזניים .הרי אברם לא היה עיוור או חרש? באשר לאבר המילה ,ניתן להבין ,שהערלה הפיזית "גרמה" לכך שאברם ייחשב כבעל
מום .כל עוד הערלה מחוברת לגוף ,היא בגדר "רעלה" -מסך רוחני המסתיר אורות אלוקיים .הסרתה ,מסירה את הרעלה הרוחנית
(מעין ניתוח קטרקט) ,ו"מולידה" איבר תקין ,שקודם לכן היה "חסר" ואף גרם לחסימה .אך מה באשר לעיניים ולאזניים? כיצד הן
קשורות למהפך הרוחני של המילה?
ָארץ אֲ ֶשר כדי שנוכל להשיב ,עלינו לשוב אל הציווי הראשון ,שניתן לאברם בהיותו בחרן" :לְֶך לְ ך מֵּ ְ
ַאר ְצך ּו ִּמּמ ֹּול ְַד ְּתך ּו ִּמבֵּ ית ָאבִּ יך אֶ ל הָ ֶ
ַאראֶ ָך" .המפרשים מרבים להתמודד עם השאלות :מדוע ננקטה כאן התייחסות משולשת לגבי המקום ממנו עליו לצאת ,ומדוע לא ְ
נזכר במפורש מקום היעד? לשם שינוי ,ננסה להפליג על "כנפי הדמיון" ,אל היעד אליו הצטווה אברם ללכת .כאשר אנו אומרים
למישהו "לך ל ,"...הרי ברור שמה שבא אחרי ל' המגמה ,הוא היעד .האם ייתכן שהקב"ה מורה לאברם "לְֶך לָ-ך" ,במשמעות
עמוקה של :לך אל מקום ,או אל מדרגה רוחנית ,ששמו/ששמה 'כ'? מעניין שדוקא בפרשתנו מתקבלת מעין תשובה אלוקית
לתמיהה זו ,ואף היא בלשון תמיהה" ,הֲ יִּפָ לֵּא מֵּ ה' ָדבָ ר?!" .הקב"ה הוא כל יכול ,וכדי להבין את עומק דברו ,עלינו להפעיל לעתים
את דמיוננו הרוחני ,אל מעבר לגבולות ההגיון האנושי המוגבל.
כדי לבדוק אם אכן טמון באות כ' מסר מיוחד בעבורנו ,עלינו להכיר את מהותה על דרך פנימיות .האות כ' ,ויחד עימה האות ל',
שאליה היא נקשרת ,הן האותיות הפנימיות ביותר בשורה הסדורה של האלפבית (האותיות כ' ו-ל' הן נקודת האמצע) ..שמה של
האות הוא כַף ,משורש כ.פ.ף ,המלמד על פעולת הכיפוף והביטול ,החיונית ליצירת כלי קיבול ,כמו כף היד או הכף שבאמצעותה אנו
אוכלים.
ערכה המספרי של האות כ' הוא עשרים ,אך אם ניקח בחשבון גם את מילויה -כף -נקבל את המספר מאה ,המייצג שלמות
ביהדות .איפה באה האות כ' לידי ביטוי כמייצגת שלמות עליונה? נהוג לרקום בחוטי זהב ,על הפרוכת של ארון הקודש צורה של
כתר ,ולצידיו את האותיות כ"ת (כתר תורה) .לכאורה ,האות כ' היא רק האות הראשונה במילה 'כתר' ,והצבתה דרושה כדי ליצור
את הצירוף של ראשי התיבות .אך למעשה ,הקשר של האות כ' לכתר וגם לתורה חזק ועמוק בהרבה :ערכה הראשוני של האות
כ' הוא עֶ ש ִרים .ולהפתעתנו ,אם נחשב בגימטריא את המילה 'עֶ ְש ִּרים' ,נקבל בדיוק =( 620כתר).
מתפקידיו המרכזיים של עם ישראל ,לקבל עליו את עול מלכותו של הקב"ה ,ולהכתיר אותו על כל העולם כולו ,כפי שאנו פותחים
ֹלקינּוִּ ...עם עַ ְּמך י ְִּש ָראֵּ ל ְקבּוצֵּ י מַ טָ ה" .כיצד למעשה ,מכתיר יהודי את קונו? הוא עושה
בקדושה של תפילת מוסף" :כ ֶֶתר י ְִּּתנּו לְ ך ה' אֱ ֵּ
זאת באמצעות תרי"ג (= )613מצוות התורה ועוד שבע מצוות דרבנן ,ובסה"כ כ ֶֶת"ר (= )620מצוות .ברגע שיהודי מקבל עליו ומקיים
כ ֶֶת"ר מצוות ,הרי הוא מכתיר בכך את הקב"ה .רמז נפלא לכך מביא הרב יצחק גינצבורג שליט"א :המספר הכולל של האותיות
בעשרת הדברות הוא ,620כמניין כ ֶֶתר ,ומה גם שהאות החותמת אותן היא האות 'ָך' ,שבמילים "אֲ שֶׁ ר ל ְֵרעֶׁ ָך".
מכיוון שאין ביכולתנו לקבל ישירות את האורות האלוקיים כפי שהם .בגלל כושר הקיבול המוגבל של הכלים הגשמיים שלנו ,עוברים
האורות תהליך תהליך של "השתלשלות" .הם יורדים דרך עשר רמות שונות של צמצום וסינון – מעין פילטרים רוחניים המכונים
'ספירות' .המילה "ספירה" מרמזת על התיחום והגבול ,מלשון ְספַ ר ,והן על ההארה הייחודית הבוקעת ממנה ,מלשון אבן ספיר
מאירה .הספירה הראשונה והגבוהה ביותר היא ספירת ה"כ ֶֶתר" ,המיוצגת בקבלה ע"י האות כ' .לכל ספירה יש גם תנועה (ניקוד)
המייצגת אותה ומבטאת את אופיה .התנועה המייצגת את ספירת הכ ֶֶתר היא ה ָקמָ ץ.
מדוע משמש דוקא הצירוף של האות כ' עם תנועת הקמץ (כ) כדי לייצג את ספירת הכ ֶֶתר? ספירת הכתר מייצגת את השלב המקדים
להשפעת האורות -את רצונו של הבורא להשפיע .בשלב זה מדובר ברצון בלבד ,במחשבה ,כאילו היתה זו כַף יד (האות כ') כשהיא
עדיין קמוצה וסגורה (תנועת קמץ) .לכן ,בדרגת הכתר אין עדיין השתלשלות בפועל של אורות למציאות :יש בה הארה בכוח ,אך
לא בפועל .רק בספירה הבאה ,ספירת החכמה ,המיוצגת ע"י תנועת הפַ ַתח" ,נפתחת" אותה כַף קמוצה ,וההארה הרוחנית מתחילה
לזרום כלפי מטה.
האות כ' משמשת גם כ-כ' הדמיון (רץ כצבי ,גיבור כארי) .אך מה לדמיון (משורש ד.מ.ה) ולעניינים נשגבים כספירת ה ּכ ֶֶתר? המופע
מּותנּו" .ומדוע נקרא ה ָ
ָאדם ָאדם בְ צַ לְ מֵּ נּו כִ ְד ֵּ הראשון בתורה של השורש ד.מ.ה ,הוא בסיפור בריאת האדם" :וַ יֹּאמֶ ר אֱ ִּ
ֹלקים ַנעֲ ֶשה ָ
בשם זה? על דרך הפנימיות ,שם זה מרמז על חובת הבחירה שהוטלה עליו .מצד אחד ,גופו נוצר מחומר ירוד" :וַ יִּיצֶ ר ה' אֱ ִּ
ֹלקים
ָאדם עָ פָ ר ִּמן הָ אֲ ָדמָ ה" ,ולכן פועלים בו יצרים ודחפים ארציים ובהמיים .אך מהצד השני ,המרכיב השני שבו הוא "חלק אלוקה אֶ ת הָ ָ
ָאדם נושא בחובו גם שאיפה פנימית נסתרת" :אֶ ַדּמֶ ה לְ עֶ לְ יוֹּן" -לשאוף להידמות לקב"ה, ממעל"" :וַ יִּפַ ח בְ אַ פָ יו נִּ ְשמַ ת חַ יִּים" .לכן ,השם ָ
שנבראנו בדמותו.
אך כיצד מסוגלים אנו להידמות לקב"ה ,אם אין אנו מסוגלים לראותו או להשיג את מהותו? לשם כך ,ניתנה לנו התורה מחד,
והוענק לנו "הכוח המדמה" שבנפש מאידך .אולם כדי להפעיל כוח זה ,נדרש רצון עז לגלות אלוקות מעבר למסך החומר .קל מאוד
להיתפס לטענה ש"אין לנו אלא מה שעינינו רואות" .גישה זו מאפיינת בעיקר את התינוק ,הדורש בכל פה לקבל את מבוקשו" ,כאן
ועכשיו"! אך עם ההתבגרות גוברת בנו הנטייה שלא להתרשם רק מחיצוניותם השטחית של הדברים ,אלא לנסות ולראות בעיני
רוחנו ,את מה שעומד מאחורי המציאות כולה .החיסרון המיוחס לעתים לכוח הדמיון הוא העובדה שמדובר בהשערות ,שעלולות
להתגלות כ"עורבא פרח" .אך למעשה ,אלמלא זכינו לכוח המדמה ,כי אז לבהמות דמינו.
מעניין שבהיפוך אותיות של השורש ד.מ.ה אנו מוצאים את ה" ִמדה" (משורש מ.ד.ד) ,המבטאת דבר מוחלט ,גזור ומוגדר .כאשר
אדם הרוצה לבנות בית למשל ,עליו לראותו תחילה בעיני רוחו ובדמיונו כשהוא בנוי לתפארה .רק אחר כך ,יוכל להוריד את
התמונה הרוחנית אל קרקע המציאות ,לתוך מידות מוגבלות ומדידות בפועל.
האותיות ד' ו-מ מייצגות את המספרים 4ו .40-כאשר אדם מפעיל את דמיונו (דמ) הוא כמו מעלה דברים מרמה של יחידות
לרמה של עשרות ,ומחפש בדמיונו מקבילה רוחנית למציאות המעשית .גם בתורה אנו מוצאים דימויים גשמיים המתייחסים לקב"ה
ולמעשיו ("מעשה ידיך"" ,חרון אפך"" ,פי ה' דיבר" .)...אין כאן חלילה ,האנשה של הקב"ה ,אלא שימוש ב"כוח המדמה" כאמצעי עזר
המאפשר לכלים המוגבלים שלנו לקלוט ערכים אלוקיים מופשטים .ב"מידה" לעומת זאת ,אנו עושים את הפעולה ההפוכה (מד):
לוקחים תכונה אלוהית עליונה (ברמת העשרות ,מ= )40ומורידים אותה בהתאמה למישור העשייה האנושי ,המצומצם והמדוד
(ברמת היחידות ,ד=.)4
ַאראֶ ָך" .ושואל הרבי מליובאוויטש
ָארץ אֲ ֶשר ְ מכאן נבין את עומק הציווי של ה' לאברם" :לְֶך לָך מֵּ ְ
ַאר ְצך ּו ִּמּמ ֹּול ְַד ְּתך ּו ִּמבֵּ ית ָאבִּ יך אֶ ל הָ ֶ
על סדר המקומות מהם עליו לצאת :אדם שיצא כבר מארצו ,הרי יצא כבר קודם ממולדתו ומבית אביו .אם כן ,הסדר צריך להיות
בסדר הפוך ,מן הפנים אל החוץ? הרבי מסביר זאת על דרך הפנימיות :לפי המדרש ,ה"ארץ" נקראה בשם זה ,מכיוון ש"רצתה
לעשות רצון קונה" .יוצא אפוא שהמילה ארץ מייצגת את הרצון .לפיכך ,הקדוש ברוך הואבעצם מורה לאברם" :לְֶך לָך מארצך" ,צא
ַאראֶ ָך" .אמץ לך את הרצון האלוקי ,כאילו היה רצונך .זוהי מסירות נפש ָארץ אֲ ֶשר ְ מהרצונות הפרטיים והטבעיים שלך ,והגע "אֶ ל הָ ֶ
מוחלטת :ללכת אל הלא-נודע מתוך התמסרות מוחלטת לרצון ה' .מעניין שלפי הקבלה ,שוכן הרצון של האדם בספירת הכתר,
במקום הפנימי ביותר של הנפש .אברהם מגיע למצב שבו הוא פועל מתוך אי-ודאות מוחלטת לגבי העתיד הגשמי ,אך מתוך
ודאות מוחלטת לגבי רצונו למלא את רצון הבורא.
כאן טמון הפתרון לתעלומת האיברים ה"חסרים" .אדם רגיל ,שאינו אוטם את אוזניו או עוצם את עיניו ,אינו יכול בחור מה לשמוע
ומה לראות; חושי הראייה והשמיעה שלו הם פסיביים וכפויים על כורחו מהחוץ אל הפנים (בדרגת בהמה) .אולם כאשר אברהם
מאמץ את הרצון האלוהי ומתעלה למדרגת הכתר ,הוא מגיע לדרגה שבה הוא קונה שליטה ובחירה מוחלטת בחושיו .מעתה הוא
זה שקובע מה ייכנס אל תודעתו ומה ישפיע עליה .זהו עומק דברי רש"י :רק לאחר המילה ניתנו לו "שתי עיניים ושתי אוזניים"
במובנן האמיתי – ככלים רוחניים אקטיביים בעלי כוח בחירה אלוקי .אנו מכירים סיפורים על צדיקים שאוזניהם פשוט לא קלטו
דברי רכילות שנאמרו לידם ,ועיניהם לא חזו במראות אסורים ,כיוון שרצונם העליון סינן את המציאות הגשמית.
אברהם זוכה לממש במעשיו את הברכה שעתיד לקבל יעקב נכדוּ" ,ופָ ַר ְצ ָּת יָּמָ ה וָ ֵּק ְדמָ ה וְ צָ פֹּ נָה וָ ֶנגְבָ ה" .הוא פורץ את המסגרת
ה"מרובעת" של המציאות החומרית המוגבלת .בעקדת יצחק ,הוא הגיע לרמה כה גבוהה עד שהוא מזהה את הר המוריה כ"ַאחַ ד
הֶ הָ ִּרים אֲ ֶשר אֹּמַ ר אֵּ לֶיך" ,אף שהקב"ה טרם נקב בשמו של המקום .כל מה שהוא עושה מתמצה בביטוי "וַ י ִָּשא ַאבְ ָרהָ ם אֶ ת עֵּ ינָיו".
הוא מחפש באופן אקטיבי לעשות את רצון ה' ,ומייד זוכה ל"וַ י ְַרא אֶ ת הַ ּמָ קוֹּם מֵּ ָרחֹּק" .גם לאחר שנאמר לו "ַאל ִּּת ְשלַח י ְָדך אֶ ל הַ נַעַ ר",
אברהם אינו רוצה לשוב "בידיים ריקות" .הוא מחפש כיצד להביא לידי ביטוי את רצונו להביא קרבן לקב"ה ,להתקרב אליו .ושוב
"וַ י ִָּשא ַאבְ ָרהָ ם אֶ ת עֵּ ינָיו" ,ושוב המציאות הגשמית מתעצבת על פי רצונו הרוחני" :וַ י ְַרא וְ ִּהנֵּה ַאיִּל ַאחַ ר נֶאֱ חַ ז בַ ְסבַ ְך בְ ַק ְרנָיו".
אברהם זכה להשיג את היכולת להשפיע ו"לְ ַשעֵּ ר" ,לפתוח שער אל הרצון האלוקי העליון ,כמאמר הזוהר הקדוש" :כל חד לפום מה
דמשער בלביה" (כל אחד לפי מה שמשער ומבין בליבו) .רמז לכך ניתן לו בדברי ה'ִּ " :ה ְתהַ לְֵּך לְ פָ נַי" ,היכנס אל הפנימיות" ,ו ְֶהיֵּה ָת ִּמים",
שלם ,במדרגה המשפיעה מאורה לעולם .מדרגה זו אליה הגיע אברהם בסיפור העקדה מתבטאת בדבריו אל נעריוְ " :שבּו ָלכֶם פֹּ ה
ִּעם הַ חֲ מוֹּר ,וַ אֲ ִּני וְ הַ נַעַ ר נֵּלְ כָה עַ ד כֹּה" .המדרגה אליה הגיע אברהם בסיפור העקידה ,כמו באה לידי ביטוי בדבריו אל נעריוְ " ,שבּו
ָלכֶם פֹּ ה ִּעם הַ חֲ מוֹּר וַ אֲ ִּני וְ הַ נַעַ ר נֵּלְ כָה עַ ד כֹּה" .המילה כֹּה המייצגת כוח מדמה ומאיר ,המחפש ומוצא אלוקות בכל ,כמו נבנתה
מצירופן של האות כ' מ"לְֶׁך ְלָ-ך" ,ומהאות ה' שהתוספה לשמו ,ומייצגת את חמשת האיברים ,שלחושיהם ניתוסף כוח בחירה.
שבת שלום ומבורך
ח נ ן ח ס ן
אם ברצונך לקבל את הגיליון ישירות ,במסרון או במייל ,אנא פנה אל hhananv@gmail.comאו לטלפון 052-569-9691
