gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פירות נוי · Peiros Noi — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: פירות נוי · Peiros Noi

שבוע: וירא (2026-10-26)

פירות נוי · Peiros Noi — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פירות נוי‬ ‫פנינים יקרים מתורת רבינו הגדול הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫בעל מחבר ספר "משך חכמה" על התורה‬ ‫פרשת וירא‬ ‫מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ? תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪ y.b.daskal@ybdaskal.com :‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫מדוע היה צריך להודיע לאברהם‬ ‫א‪] .‬ח[ )יח‪ ,‬יז‪-‬יח( "וַה' ָאמָ ר הַ ְמכַסֶּ ה אֲ נִי מֵ ַאבְ ָרהָ ם אֲ שֶׁ ר אֲ נִי עֹשֶׂ ה‪ :‬וְ ַאבְ ָרהָ ם הָ יוֹ י ְִהיֶה לְגוֹי גָּדוֹל‬ ‫וְ עָ צוּם וְ ִנבְ ְרכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָ ָא ֶרץ" ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ :‬א‪ .‬מדוע צריך ה' שלא לכסות מאברהם מה‬ ‫שהוא עושה בסדום‪ ,‬מה שייכות אברהם לסדום‪ .‬ב‪ .‬מה הקשר בין מה שאברהם יהיה גדול‬ ‫ועצום‪ .‬בשלמא אם היה כתוב שאברהם עבד לה'‪ ,‬וה' רוצה לומר כל דבר שעושה‪ ,‬ניחא‪ .‬אבל‬ ‫מה ענין זה שיהיה לגוי גדול שלא יכסה ממנו‪ .‬ונראה‪ ,‬דכיון שאברהם מסר נפשו להציל את‬ ‫סדום ועמורה‪ ,‬בודאי חפץ אברהם שלא ישמיד את סדום ועמורה‪ ,‬כדי שיזכרו טובתו‪ ,‬שכך‬ ‫דרך אדם שעושה הרבה טובה למישהו‪ ,‬הוא חפץ שהלה יהיה קיים‪ ,‬ועל ידי זה יהיה זכרו‬ ‫קיים‪ ,‬לכן בודאי אברהם חפץ בסדום ועמורה שיזכרו טובתו‪ ,‬לכן אמר ה' שאינו מכסה‬ ‫מאברהם‪ ,‬וצריך לומר לו‪ ,‬שלמרות רצונו שלא ישמיד את סדום‪ ,‬ה' ישמיד את סדום‪ .‬והטעם‬ ‫באמת שה' לא חס על סדום מחמת כבוד אברהם‪ ,‬שיזכרו מעשיו‪ ,‬כיון שאברהם יהיה לגוי‬ ‫גדול‪ ,‬ויהיה זכרו תמיד לברכה על ידי זרעו‪ ,‬כי מי שאין לו בנים‪ ,‬הוא במיוחד חפץ שמי שהוא‬ ‫עשה לו טובה יתקיים‪ ,‬כדי שזכרו יהיה לנצח‪ ,‬אבל מי שיש לו זרע‪ ,‬הרי על ידי זרעו יש לו‬ ‫זכר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ועל פי זה מיושב דבר נפלא‪ .‬דהנה להלן כשבאו המלאכים ללוט כתוב‪) ,‬בראשית יט‪ ,‬ג( " ַויִּפְ צַ ר‬ ‫בָּ ם ְמאֹד ַויָּסֻ רוּ ֵאלָיו ַו ָיּבֹאוּ ֶאל בֵּ יתוֹ ַויַּעַ שׂ לָהֶ ם ִמ ְשׁ ֶתּה וּמַ צּוֹת ָאפָה וַיּ ֹאכֵלוּ"‪ .‬ולא אמרו לו דבר‪,‬‬ ‫ֹאמרוּ הָ ֶאחָ ד בָּ א‬ ‫ֹאמרוּ גֶּשׁ הָ ל ְָאה וַיּ ְ‬ ‫שהופכים העיר כו'‪ .‬ורק לאחר המעשה דכתיב )שם‪ ,‬ט( "וַיּ ְ‬ ‫לָגוּר ַויּ ְִשׁפֹּט שָׁ פוֹט עַ ָתּה נ ַָרע ְל� מֵ הֶ ם ַויִּפְ צְ רוּ בָ ִאישׁ בְּ לוֹט ְמאֹד ַויִּגְּ שׁוּ ל ְִשׁבֹּר הַ דָּ לֶת"‪ ,‬אז אמרו‬ ‫ֹאמרוּ הָ אֲ נ ִָשׁים ֶאל לוֹט עֹד ִמי ְל� פֹה חָ ָתן וּבָ ֶני� וּבְ נ ֶֹתי� וְ כֹל אֲ שֶׁ ר ְל� בָּ עִ יר הוֹצֵ א‬ ‫)שם‪ ,‬יב( "וַיּ ְ‬ ‫ִמן הַ מָּ קוֹם‪) :‬יג( כִּ י מַ ְשׁ ִח ִתים אֲ נ ְַחנוּ ֶאת הַ ָמּקוֹם הַ זֶּה כִּ י ג ְָדלָה צַ ע ֲָק ָתם ֶאת פְּ נֵי ה' ַויְשַׁ לְּחֵ נוּ ה'‬ ‫לְשַׁ חֲ ָתהּ"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬והוא פלא‪ ,‬מדוע רק לאחר מעשה זה עלתה צעקתם‪ .‬ועל פי המבואר מיושב‪ ,‬דבאמת תפלתו‬ ‫של אברהם מנעה את הפיכת סדום‪ ,‬כדי שיזכרו טובתו‪ ,‬והיה עיכוב בדבר‪ .‬אבל לאחר שאנשי‬ ‫סדום היו כפויי טובה ללוט‪ ,‬שאמרו לו נרע לך‪ ,‬אף על פי שהם חייבים לו הכרת הטובה‪ ,‬כי‬ ‫רק עבורו נלחם אברהם והציל את סדום‪ ,‬וכיון שהיו כפויי טובה‪ ,‬שוב אין סיבה שלא‬ ‫להשמידם‪ ,‬כי כפויי טובה הם‪ ,‬ובלאו הכי לא יזכרוהו‪ ,‬לכן אמרו‪ ,‬שרק ברחמים הם יצילו מי‬ ‫שלוט חפץ‪ ,‬אבל מן הדין נגזרה עכשיו כליה על כל אנשי סדום ועמורה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תמצית דבריו‪ :‬הטעם שהיה ראוי להודיע לאברהם מה שעושה בסדום‪ ,‬והקשר בזה‬ ‫שאברהם יהיה לגוי גדול ‪ -‬כיון שאברהם הציל את אנשי סדום‪ ,‬הוא חפץ שלא ימותו ויזכרו‬ ‫טובתו‪ ,‬לכן אמר ה' שצריך להודיע לאברהם‪ ,‬ואף על פי כן משמידם‪ ,‬כיון שיהיה לאברהם‬ ‫זכרון על ידי בניו וזרעו לעולם‪.‬‬ ‫פירות נוי‬ ‫פנינים יקרים מתורת רבינו הגדול הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫בעל מחבר ספר "משך חכמה" על התורה‬ ‫פרשת וירא‬ ‫מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ז תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪ y.b.daskal@ybdaskal.com :‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫מדוע נטל אברהם אבינו ע"ה עצה ממרא על המילה‬ ‫א‪ .‬וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ .‬פירש"י והוא מב"ר ותנחומא הוא שנתן לו עצה‬ ‫על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו‪ .‬והנה כל רואהו יפלא וכי א"א יקח עצה מן‬ ‫ממרא על המילה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬והנראה כי הנה א"א באשר השיג את כל מה שיכול שום אדם בעולם להשיג‪,‬‬ ‫והי' עוסק במצות כמאחז"ל )קידושין פ"ב ע"א( שקיים כל התורה עד שלא‬ ‫נתנה‪ ,‬כי הוא כבר השיג שהקב"ה יתן התורה לזרעו והבין כל מצותיה וקיימם‬ ‫כאינו מצווה ועושה‪ ,‬והשיג בודאי גם מצות מילה‪ ,‬כי כאשר כתבתי לעיל )פ'‬ ‫לך ע"פ והי' לאות ברית( שהיא מתשת כח החומר המתאוה‪ ,‬היא מובנת‬ ‫בטעמה לכל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ומ"מ לא מל קודם שנצטוה כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה‬ ‫)קידושין ל"א ע"א(‪ ,‬והנה שאר המצות כאשר יעשה אותם אף בלתי ציווי‬ ‫הבורא שוב כאשר יצוהו הבורא יהי' אז מצווה ועושה‪ ,‬אבל מצות מילה כאשר‬ ‫יהי' נימול פעם אחת שוב כאשר יצוהו הש"י עליה יהי' אז כבר נימול ולא יוכל‬ ‫לקיימה אז ולא יהי' מצווה ועושה לעולם‪ ,‬ועל כן לא מל א"ע טרם שנצטוה‪.‬‬ ‫וזו העצה נתן לו ממרא שלא ימול‪.‬‬ ‫ד‪ .‬והנה הרא"ש ריש פסחים )סי' י'( כתב פעמים מברכים על מצות כגון על ביעור‬ ‫חמץ‪ ,‬על מצות ציצית‪ ,‬ופעמים מברכים לעשות כמו לישב בסוכה‪ ,‬והחילוק‬ ‫הוא כאשר תהי' עובר לעשייתן כמו ביעור חמץ או ציצית יברך "על"‪ ,‬וכאשר‬ ‫כבר עשה כמו סוכה שהי' בסוכה מכבר ואח"כ מברך ולא בירך בחוץ אז יברך‬ ‫"לישב" בסוכה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬והנה אם הי' אברהם מל א"ע‪ ,‬שוב כאשר יצוהו השי"ת שוב לא יוכל לברך אז‬ ‫על מצות מילה אלא בלמ"ד ולא על מצות‪ ,‬משא"כ שאר מצות בין שעשאם‬ ‫פעם ובין שלא עשאם עדיין‪ ,‬בכל פעם הוי עובר לעשייתן ומברך על מצות‪ ,‬וזהו‬ ‫שנתן לו עצה על המילה שלא ימול ויהי' אז כשיצטוה עובר לעשייתן ויברך על‬ ‫המילה‪.‬‬ ‫ו‪] .‬א‪.‬ה‪ .‬רבינו בא ליישב עוד תמיה‪ ,‬מה הוא הלשון "עצה על המילה"‪ ,‬היה לומר‬ ‫עצה מתי למול‪ .‬ומיישב‪ ,‬דרמזו בזה‪ ,‬שנתן לו עצה שיוכל לברך "על המלה"‪,‬‬ ‫ואם היה כבר מל‪ ,‬כאשר היה ה' מצווהו‪ ,‬היה מברך על הטפת דם "למול"[‪.‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‪ ,‬ידידכם יצחק בירך‬