עומק הפשט · Omek Hapshat — וירא (2026-10-26)

בס"ד ,יום ג' פרשת וירא ,ט"ז חשון תשפ"ז 533
אלו ואלו דברי אלקים חיים
מ''ט פנים לתורה :בגמ' (גיטין דף ו ):מסופר
זימון ברמקול -חלק ב'
שאליהו אמר לרבי אביתר שהקב"ה עוסק בסוגיית
פילגש בגבעה ואומר" :אביתר בני כך הוא אומר, קֹול ְך
ימ י ַב ּכ ַֹח ֵ
ָה ִר ִ
יונתן בני כך הוא אומר" .לשאלתו ומי איכא ספיקא תמצית הגיליון הקודם :בגיליון הקודם ( ,)532בחלק א' של
קמי שמיא ,השיב" :אלו ואלו דברי אלקים חיים הן". סוגיית זימון ברמקול ,עסקנו ביסודות דין השמיעה דרך רמקול
וכך נאמר בגמ' (עירובין דף יג ):במחלוקת בית שמאי ואמצעי הגברה ,לאחר שביררנו כיצד פועלת מערכת ההגברה,
ובית הלל" :יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי הבאנו את שיטות גדולי הפוסקים בזה.
אלקים חיים הן ,והלכה כבית הלל". לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אין יוצאים ידי חובה בשמיעה
ברמקול ,שהקול הנשמע נוצר במכשיר ואינו קולו של האדם.
וביאר הריטב"א (עירובין דף יג ):בשם רבני צרפת,
אולם בדבריו לא נתבאר דין זימון ,אם אף בזימון נדרשת שמיעת
שהראו למשה מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר,
קול המזמן מדין "שומע כעונה" ,או שדין זימון שונה בזה.
וההכרעה נמסרה לחכמי ישראל שבכל דור .וכעין
החזון איש הסתפק שמא קול הנוצר מכוח המדבר ונשמע
זה ביאר הר"ן (דרשות ,הדרוש השלישי) ,שחילוקי מיד כדרך המדברים נחשב כקולו ,ולמעשה הורה שלא לסמוך
הסברות נמסרו בסיני ,וההכרעה מסורה לחכמי על כך .האגרות משה נטה להחשיבו כקול המדבר אף שהוא קול
הדורות. חדש ,אך לא התיר להנהיג כן לכתחילה בקריאת המגילה ,אלא
מכשירי הגברה שנתחדשו במאה השנים כשאין ברירה אחרת .ובד"ץ העדה החרדית וגדולי הרבנים עוררו
האחרונות מעוררים שאלות שלא נתפרשו בחז"ל, שלא להשתמש ברמקול בחופה ,בשבע ברכות ובזימון.
וגדולי הפוסקים מבררים אותן מתוך יסודות התורה 1 .1זימון ושבע ברכות ברמקול
שלימדונו חז''ל. הב לן ונברך :בגיליון שלפנינו ( )533בחלק ב' של סוגיית
זימון ברמקול ,נעסוק בהוראות פוסקי הדור למעשה ,אם יוצאים
זו המטרה בלימוד שיטות גדולי הפוסקים:
ידי חובת זימון ושבע ברכות בשמיעה ברמקול.
להבין כל דעה מתוך טעמה ,מתוך ידיעה שההכרעה
למעשה מסורה לגדולי ההוראה.
וכדברי הגמ' (חגיגה דף ג ):בתלמידי חכמים
היושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה" :הללו
מטמאין והללו מטהרין ,הללו אוסרין והללו מתירין,
הללו פוסלין והללו מכשירין ...כולם נתנו מרועה
אחד ,קל אחד נתנן ,פרנס אחד אמרן ,מפי אדון כל
המעשים ברוך הוא...
לזכרון עולם בהיכל ד'
אף אתה עשה אזניך כאפרכסת ,וקנה לך לב מבין הגיליון הוקדש לעילוי נשמת
לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים ,את הגאון רבי מנחם מנדל ב"ר חיים שלום פרוש זצ"ל
דברי אוסרים ואת דברי מתירין". רב קהל עדת ירושלים מודיעין עילית
בברכת התורה נלב"ע ח' חשון תשפ"ז
עקיבא יוסף לוי תנצב"ה
1
המזמן אינו מוציא :מצד שני ,יש כמה ראיות ליסוד האם גם זימון ושבע ברכות תלויים במחלוקת אם
שקיום חובת הזימון אינו תלוי בהוצאת המסובים מדין שמיעה ברמקול מועילה מדין "שומע כעונה" ,או שיש לחלק
"שומע כעונה". ביניהם?
הרמ"א (סימן קצט סעיף י) פסק שחרש המדבר ואינו ויסוד הספק הוא בגדר "חיוב זימון" .בפשטות אמירת
שומע מצטרף לזימון ,ובספר תורת הזימון (מילואים אות "נברך" של המזמן היא גוף ברכת הזימון ,והמסובים יוצאים
ד עמוד פט) הוכיח מכך שאין המסובים צריכים לשמוע בה מדין "שומע כעונה" ,ולפי זה הדבר תלוי בשאלה אם
"נברך" מפי המזמן. שמיעה ברמקול נחשבת שמיעה .מאידך יתכן לומר שאין
[בתשובות והנהגות (כרך ו סימן מו) צידד ליישב ראיה המזמן מוציא את המסובים כלל ,אלא הזימון הוא קריאה
זו שזהו דווקא בזימון בשלושה ,שבו אף מקצת ברכת זימון והזמנה לברך ,ואין צורך שישמעו את הדברים מפיו ממש,
עדיפה מביטולה .אבל בזימון בעשרה ,שמזכירים בו את ודי בכך שישמעו את קריאתו ברמקול .ואדרבה ,יש בזה
השם ,צריך ברכת זימון בשלמות ,ולפחות תשעה צריכים מעלה ,שעל ידי הרמקול שומעים כולם היטב את קריאת
לשמוע מפי המזמן עצמו "נברך אלקינו שאכלנו משלו". המזמן.
ואם אין תשעה כאלו ,אין מזמנים בעשרה]. ואם נאמר שהרמקול אינו מועיל ,נמצא בזימון שהמזמן
עוד יש להוכיח שאין "שומע כעונה" בזימון ,מדברי ברמקול מבטל את חיוב הזימון .ובברכות נישואין ,באופן
המשנה ברורה (סימן קצט ס"ק כז) ,שכל הדעות שאין עשרה שומעים לברכותיו בלי הרמקול ,המברך מברך
בגדרי גדול נאמרו רק לעניין צירוף לשלושה ברכות לבטלה .ויתרה מזו ,הכלה אסורה לבעלה
ולעשרה .אבל להיות המזמן ולהוציא אחרים מדין "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה",
בברכת המזון ,שהיא מן התורה ,אינו מוציא עד בין אם הכוונה לברכת אירוסין ובין אם לברכות
שיהיה בן י"ג שנה וידוע שהביא שתי שערות, נישואין ,לפי השיטות השונות.
ואין סומכים על חזקה .ומכל מקום ,אם המזמן 1 .1האם המזמן מוציא
אומר רק "נברך" וכל אחד מברך לעצמו כמנהגנו, בזימון?
סומכים על החזקה. ראיות שהמזמן מוציא :בגמרא (ברכות דף
עוד יש להביא ראיה שאין המזמן מוציא מו ).נחלקו רב נחמן ורב ששת עד היכן ברכת
מדברי הביאור הלכה (סימן קצט סעיף י ד"ה הזימון ,לרב נחמן עד "נברך" ולרב ששת עד
מצטרפין לזימון) ,שחרש המדבר ואינו שומע "הזן" .וביארו התוספות (שם ד"ה עד היכן)
אינו ראוי לכתחילה להוציא אחרים בברכת ש"נברך" לבדו אינו ברכה שלמה ,ולכן לרב ששת
המזון ,כיון שאינו משמיע לאזניו .אולם בזמננו נמשכת ברכת הזימון עד גמר ברכת הזן ,שיש בה
אין המזמן מוציא את המסובים ,שכל אחד מברך הזכרת השם.
בעצמו ,והמזמן אומר רק "נברך" .לכן צידד משמע מתוס' ,ש"נברך" הוא תחילת ברכת
שאפשר להקל שהחרש מזמן אף לכתחילה ,שהרי המסובים הזימון ממש וצריך המזמן להוציא את המסובין.
אומרים בעצמם "ברוך שאכלנו" ושומעים זאת באזניהם, וכן יש להוכיח ממה שכתב השולחן ערוך (סימן רא
והניח בצ"ע .משמע שכיום אין דין שומע כעונה בברכת סעיף ד) ,שצריך לחזר שיתנו לו כוס של ברכה לברך .ובשער
הזימון. הציון (שם ס"ק טז) הסתפק אם דין זה שייך בזמננו ,שכל
ואת הראיות שהובאו לעיל להוכיח שהמזמן מוציא את אחד מברך לעצמו ואין המזמן מוציא את המסובין בברכת
המסובים ,יש לדחות ,שאף ש"נברך" הוא תחילת הזימון ,אין המזון ,ולכאורה בטלה בזה מעלת המברך על העונה אמן.
בו דין הוצאה של המסובים ,אלא חובה המוטלת על המזמן וכתב שאפשר שעניית "ברוך שאכלנו" אינה אלא כעניית
לאומרו .וכפי מה שכתב הגר"נ קופשיץ שליט"א (ביאורים אמן ,והמזמן הוא עיקר המברך ,וצריך עיון.
ומוספים דרשו ,סימן קצז אות ,)18שאין כוונת המשנה וכעין זה כתב המשנה ברורה (סימן קצז ס"ק יג) ,שהאוכל
ברורה שהמזמן מוציא את חבריו בברכת הזימון מדין שומע ירק מצטרף לזימון אך אינו יכול להיות המזמן" ,דכיון שהוא
כעונה ,שהרי בזמננו אין המזמן מוציא את המסובין בברכת מוציא את חבריו בברכת הזימון חמיר טפי".
המזון .אלא שעל ידי זימונו יוצאים המסובין ידי חובת משמע מדברי המשנ"ב ושער הציון ,שברכת הזימון היא
הזימון שחלה עליהם ,ועיקר הזימון הוא קריאת "נברך" ,ולא ברכת המזמן עצמו ,והמסובין נכללים בה ויוצאים בה על
עניית "ברוך שאכלנו משלו". ידו ,כעונה אמן היוצא בברכת המברך.
2
"הייתי נוכח בכמה וכמה חופות שסבא סידר בהן קידושין וכן מדויק במשנ"ב (סימן קפג ס"ק כח) ,שהביא את
והיה רמקול צמוד .שאלתי אותו :היתכן ,והרי סבא כתב שיטת התשב"ץ שעד הזן את הכל צריכין לשתוק ולשמוע
במנחת שלמה שהרמקול אינו מועיל? והשיב לי שהחתן ולכוין לצאת מן המברך ,דעד שם היא ברכת הזימון ,אבל אין
והכלה שמעו את הברכות בלי הרמקול". אנו נוהגין כן .משמע מדבריו ,שלפי מנהגנו שכל אחד מברך
3 .3זימון ברמקול מועיל לעצמו ,אין חיוב לכוין לצאת מן המברך.
שיטת המקילים :מאידך ,דעת הג"ר שמואל הלוי ואזנר 2 .2הבדל בין זימון לשבע
זצ"ל (שבט הלוי חלק ה סימן פד ,חלק י סימן מ וסימן רמה) ברכות
שיש מקום להקל בזימון יותר מבקריאת המגילה .במגילה בזימון :דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי הגרי"ש
אף שנטה לסברת האגרות משה ,שאין זה קול הברה אלא והערות ברכות דף מה :נ ;.הלכות יום ביום ברכות חלק ב
קול המדבר שהוגבר ,למעשה אסר להנהיג קריאה ברמקול, עמוד רפח הערה ,41וחלק ד פרק יז סעיף עה; פניני שבע
מחמת הספק בגדר הקול והחשש לפריצת גדר .ולכן פסק ברכות עמודים כא ,כג) שהמזמן מוציא את המסובים ידי
שהשומע מגילה ברמקול יחזור וישמענה ,אך בלא ברכה, חובת זימון מדין "שומע כעונה" ,ונדרשת כוונת שומע
שמעיקר הדין קרוב לומר שיצא. ומשמיע .לדעת השולחן ערוך הדבר אמור בשמיעת ברכת
אולם בזימון ,שבזמננו כל אחד מברך בעצמו ואין הזימון ,ולדעת הרמ"א אף בברכת הזן (ביאור מחלוקתם
המזמן מוציאו אף בברכת הזן ,יש לומר שאין קריאת המזמן בגיליון .)531ואף שמדברי הפרי מגדים (משבצות זהב סימן
כקריאת המגילה ,שבה עצם שמיעת התיבות היא המצוה. קפג ס''ק ו) משמע שאין צריך להוציא את המסובין בזימון,
קריאת המזמן היא "קול קורא" המעורר את המסובים לגדל לא נהגו כדבריו .לפיכך אין יוצאים בזימון ברמקול ,שהרי
ולקדש את השם יחד ,ולכך מועילה אף צריך לשמוע מפי המזמן ,כשם שאין
שמיעה ברמקול .ואין זה דומה למעשה דבי יוצאים בו בקריאת המגילה.
ריש גלותא ,ששם לא שמעו כלל את המזמן ואף אם עשרה הסמוכים למזמן
המעוררם לברך. שומעים את קולו ,אין בכך כדי להוציא
ומכל מקום יש לחוש לפשטות את הרחוקים השומעים רק מן הרמקול.
לשון האליה רבה ,הפרי מגדים והמשנה והוכיח כן ממעשה דבי ריש גלותא
ברורה ,שהמזמן "מוציא" את המסובים, (ברכות דף נ ,).שנדרשת שמיעת המזמן
ונדרשת שמיעה מפי המזמן ממש .לפיכך לכל אחד מן המסובים ,ולא מועיל הנפת
יש להחמיר לכתחילה ולכבד בזימון את סודרים לגבי זימון .ומשום כך הזהיר
מי שקולו חזק ,שישמיע לכולם בהרמת שלא לזמן ברמקול בסעודות גדולות,
קול בלא רמקול ,שכל המהדר במצוות מהדר אחר דיני ובמקום שאין יכולים לשמוע מפי המזמן עד סוף ברכת הזן,
לכתחילה .אך אין לפסול זימון ברמקול בדיעבד. יש להתחלק ולזמן בשלושה.
לדעת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (כאיל תערוג מועדים בשבע ברכות :והורה הגרי''ש לגבי שבע ברכות ,אם יש
עמוד תרכז) אין כל חשש לזמן ברמקול .ואף שבשמיעת עשרה ששומעים את הברכות גם בלי הרמקול ,אפשר לברך
המגילה ברמקול אמר שצ"ע ,שמא אין זה קולו של האומר אף שהחתן אינו שומע ,שלא גרע מחתן שיצא מהסעודה,
אלא קול חשמלי ,בזימון ביאר שיש להקל ,משום שהעיקר שמברכים בלעדיו המסובים כיון שכבר נתחייבו.
הוא שיודע שחברו מברך ,ואין בו דין שמיעה. והעיד נכדו הג"ר אריה אלישיב שליט"א (בשיחה עם
רבני הילכתא) ,שבחופה היה זקנו הגרי''ש מברך ברמקול
4 .4כשאין ברירה מזמן
ברמקול באופן שעשרה שומעים את קולו שלא על ידי הרמקול.
תשובות והנהגות :הג"ר משה שטרנבוך שליט"א והוסיף ,שאף שלא היתה דעתו נוחה מברכה ברמקול ,לא
(תשובות והנהגות כרך ג סימן עט ,כרך ו סימנים מו ,נה), דחה בידיו את המיקרופון .ומה שמספרים שהיה מרחיק את
נמנע בתחילה מלחתום על כרוז הבד"ץ נגד זימון ברמקול, המיקרופון מפיו כדי שישמעו את קולו עצמו ,דחה שמועה
משום שסבר שעיקר ברכת הזימון היא עניית המסובים זו.
"ברוך שאכלנו" ,ואמירת "נברך" של המזמן אינה אלא בעקבות מה שפורסם בגיליון הקודם בדעת הגרש"ז
הודעה ,ואין חשש לשומעה ברמקול .ולבסוף חזר בו ,והעלה אויערבאך זצ"ל ,שאין הרמקול מועיל לכל דבר שבקדושה,
ש"נברך" הוא גוף ברכת הזימון ,והמסובים יוצאים בו מדין קיבלנו תגובה מנכדו הג"ר אהרן גודלברג שליט"א ,וכך אמר:
3
ידי חובה בשמיעה ברמקול בחופה ,וכן היה מורה שומע כעונה .וכבר העלו הפוסקים שרמקול אינו
למעשה. מועיל לשומע כעונה ,ולכן אין לזמן ברמקול.
ולדעת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (ישמח לב ,ברכת ולמעשה ,בסעודה גדולה שמוכרחים בה
חתנים עמוד פא) יש להסתפק אם מותר לברך ברכת רמקול כדי שהכל ידעו מתי מסיים המזמן ויענו
אירוסין ונישואין ברמקול ,אך המנהג להקל .ובחופות אמן ,יכבדו בזימון את מי שקולו חזק ,כך שתשעה
נכדי הגרי"י קניבסקי זצ"ל (ארחות רבינו חלק ה עמוד ישמעו את קולו הטבעי .ושאר הציבור ,אף שאינם
יט) השתמשו המברכים ברמקול בנוכחותו. שומעים אלא ברמקול ,מצטרפים לענות עם
התשעה ויוצאים בכך ידי חובת זימון .כעין המבואר
6 .6שבע ברכות בחופה במשנה ברורה (סימן קצה ס"ק יא) ,שהשומע את
עצה טובה :יש שהציעו פתרון ,הואיל ובחופה
העונים "ברוך שאכלנו משלו" רשאי לענות עמהם
עומדים עשרה סמוך למברך ,והחתן מן המנין ,יכוונו
אף שלא שמע את המזמן אומר "נברך" .ומסתבר,
אותם עשרה לשמוע את קולו הטבעי של המברך
שהוא הדין לגבי קיום חובת זימון.
שלא ע"י הרמקול ,ושאר הציבור יענו אמן כמו שהיו
עונים באלכסנדריה של מצרים (סוכה נא .):ובכך ואף שבמקום אחר (חלק ג סימן עט) פקפק
מתקיימת החובה ,שהרי עשרה שמעו את הברכה, שגם השומעים את הקול הטבעי לא יצאו ,משום
ונקטינן כשיטות הסוברים (הובאו בגיליון )530שדי ששומעים קול כשר וקול פסול מעורבים יחד,
בכך שיש במעמד עשרה שהברכה נאמרת בפניהם כדין ,ואין בשעת הדחק שאין ברירה אחרת יש לסמוך שאין לחשוש
חיוב פרטי על כל אחד מהמשתתפים. לזה .אבל כשמכבדים בזימון את מי שקולו חלש ,כגון
זקן ,ואין תשעה השומעים אותו בלי רמקול ,יש לחשוש
וטעמם ,שסוף סוף יש כאן עשרה השומעים את המברך
שנכשלים בהזכרת השם בזימון לבטלה ,ועוברים באיסור
אף בלא רמקול ,ומה בכך שנשמע עמו גם קול הרמקול,
ברכה לבטלה.
הרי אינם אלא שני קולות המסייעים זה לזה .ודומה לדברי
הרמ"א (סימן תקפח סעיף ג) שהשומע קול חצוצרה עם קול ועוד כתב (כרך ו סימן נה) ,שסברת החזון איש ,שהסתפק
שופר יצא ,למרות שהוא שומע קול פסול עם הקול הכשר, שמא קול הרמקול נחשב כקול המדבר ,שייכת רק במקום
כיון דחביב ליה תרי קלי משתמעי .וגם בחופה ,אף שקול שהיה יכול לשמוע את המדבר גם בלי רמקול ,אבל העומד
הרמקול פסול ,כיון ששומעים גם את קולו הטבעי של במקום שאינו שומע את המדבר בלי רמקול ,אף לדברי
המברך שפיר דמי ,דברכות אלו ודאי חביבות הן. החזון איש אין הרמקול מועיל לו.
ועוד יש לסייע לזה מדברי הבית יוסף (סימן תקפז) ומסיים :בעניינים אלו שנתחדשו בזמננו אין לנו בירור
בתוקע לתוך הבור ,שהדבר תלוי בהבחנת השומע אם קול גמור אם יוצאים בהם או לא ,ולכן המדקדקים נמנעים
שופר שמע או קול הברה שמע .ולפי"ז אף כאן יעמדו קרוב מזימון ברמקול ,כדי לשמוע את קול האדם ללא שום חשש,
למברך ויבחינו אם שומעים את קולו ,וכל שהבחינו ששמעו וכן נוהג בעצמו .ומכל מקום ,אין בידו למחות ביד המקילים
את קולו כראוי ,הרי הם מן העשרה. הסומכים על המנהג שנתפשט להקל לזמן ברמקול.
ויתירה מזו ,אף אם נדון את קול הרמקול כקול הברה, 5 .5ספק לגבי שבע ברכות
הרי ידוע חידוש הגרצ"פ פרנק זצ"ל (מקראי קודש פורים ברכת אירוסין ונישואין :הגר"נ קרליץ זצ"ל (ישמח לב
סימן יא) שהדין "שמע קול הברה לא יצא" נאמר דוקא עמוד שמה) נשאל אם ראוי לברך שבע ברכות ,בחופה או
בשופר ,אבל בשאר דברים ,כגון ברכות וקריאת המגילה, בסעודה ,ברמקול כשאין עשרה השומעים שלא על ידו.
השומע קול הברה יצא .ולפי זה לגבי מכשיר שמיעה שדינו והשיב שהשמיעה ברמקול ספק הוא אם נקראת שמיעה,
כקול הברה ,בשופר לא יצא ובשאר התורה יצא. ובאמת המדקדקים נוהגים שלא לברך ברמקול כלל ,כיון
ברכות השבח :ברכות אירוסין ונישואין אינן דומות שספק בהלכה הוא אם מועיל במקום שאין עשרה השומעים
לשאר ברכות ,שכן קיימא לן מעיקר הדין שברכת אירוסין בלעדיו .ומכל מקום אמר שעדיין מסתפק הוא שמא ראוי
היא ברכת השבח ,כמבואר ברמ"א (אבן העזר סימן לד ס"ג). לברך את השבע ברכות בסעודה דווקא ברמקול ,כדי
ועל פי זה כתב הגרעק"א (יו"ד סימן א ,על הט"ז ס"ק יז) שאף שתשמע אף הכלה את הברכות ,שבלא הרמקול ודאי אינה
כשהחתן מדבר ואינו שומע ,הרב מברך .מבואר שסובר שאין יכולה לשמוע.
המברך מוציא את החתן ,וכן סובר התבואות שור ,וכן מבואר ואולם העיד נכדו של הגר"נ קרליץ זצ"ל (בשיחה עם
בט"ז שם. רבני הילכתא) ,שזקנו היה מורה בשם החזון איש שיוצאים
4
"ואז המיקרופון התקלקל"...
מעשה שהיה :כשקרבה חתונת בתו של הג"ר אברהם דב ליפל שליט"א ,חתנו של כ"ק האדמו"ר
מגור בעל ה"פני מנחם" זצ"ל ,בא לביתו של הג"ר אברהם גנחובסקי זצ"ל להזמינו לשמחה ,וביקש
לכבדו באחת משבע הברכות תחת החופה.
הג"ר אברהם גנחובסקי סירב .שכן בחופה זו האדמו"ר מסדר קידושין ,וכל חסידי גור משתתפים
בה ,כך שהקהל עצום ,וכדי שכל הציבור ישמע את הברכות יש לברך ברמקול .ומנהגו של הג"ר
אברהם גנחובסקי היה שלא לברך ברכת חתנים ברמקול ,שלדבריו אין זו ברכה בעשרה ,שהרי
השומעים שומעים את קול הרמקול ולא את קולו של המברך.
מאידך ,גם לברך בלא רמקול לא רצה ,שאין עושים דבר המתמיה בפני רבים ,ויש בכך גם משום
יוהרא ,שכולם מברכים ברמקול והוא לא.
המחותן מצא עצה לקיים את שני הצדדים" .כשיגיע תורו של הרב לברך ",אמר" ,אכבה את המיקרופון .הרב יברך במיקרופון כבוי,
והרואים יחשבו שהמיקרופון התקלקל ,וכך תיאמר הברכה כרצונו .לאחר מכן נדליק אותו שוב ,ויחשבו שתיקנו אותו".
וכך אכן נעשה( .אגן הסהר ,עובדות והנהגות ,חלק א עמוד רסב-רסג)
מעשה נפלא זה מלמדנו ,כיצד דרו בכפיפה אחת אצל הג"ר אברהם גנחובסקי דקדוק עצום בהלכה וזהירות יתירה בבין אדם לחבירו,
ולא נדחה אחד מהם מפני חברו אף כחוט השערה.
והוא הדין לשבע ברכות שתחת החופה ,ולכאורה אף כשהחתן נמנה במניין העשרה ,שהרבה מגדולי הפוסקים סוברים שאין
צריך להוציא בהן את החתן ידי חובתו .ולפי זה יכול המברך לומר את הברכה ברמקול ,שהרי אינו מוציא אחרים .ואחד המקורות
ֹלהים ה' ִמ ְּמקֹור יִ ְׂש ָר ֵאל :שצריך
בגמ' (כתובות ז ):למה שצריך עשרה ,הוא מהפסוק (תהלים פרק סח פסוק כז) ְּב ַמ ְק ֵהלֹות ָּב ְרכּו ֱא ִ
לשבח את ד' ברבים .וכשם שאת השבח ברבים ,כגון דרשה בסעודת הודאה ,אפשר לומר גם ברמקול ,כך גם כאן .ויש לפלפל בזה,
ומכל מקום יש בזה יישוב למנהג העולם.
7 .7סברת המפקפקים
אין עצה :יש שפקפקו בעצה זו מכמה טעמים ,וכן נקט הג"ר יהודה עדס שליט"א ,ראש ישיבת קול יעקב (בשיעורו בענין "תרי
קלי לא משתמעי" ,ניתן להשיג במערכת הילכתא) ,שאין עצה זו מועילה ,וכן מדקדק בעצמו שלא לברך בחופה ברמקול.
א .במציאות ,אף העומד סמוך למברך אינו שומע אלא את הקול המוגבר היוצא מהרמקול ,ומן הניסיון נראה שאפילו המברך
עצמו אינו שומע את קולו הטבעי.
ב .גם אם נניח ששומע את קולו הטבעי ,מכל מקום תרי קלי לא משתמעי ,ולא הותר לשמוע שני קולות כאחד אלא בדבר
החביב על השומע ,דיהיב דעתיה ושמע .ולא ברור שברכות החופה חביבות על כל העומדים שם .ואף אם חביבות הן ,אין די בכך
שעשרה עומדים סמוך למברך ,אלא צריך להזהירם בפירוש שיכוונו לשמוע את קולו ,שאם לא כן אין לנו להניח שדעתם נתונה
לקול הטבעי.
ג .הרמקול דומה יותר לקול הברה ,שאינו יוצא בו ,מאשר לחצוצרה עם שופר ,שיוצא .שכן החצוצרה היא כלי בפני עצמו
המשמיע קול משלו ,ולכן אפשר להבחין בין הקולות .אבל קול הברה נוצר מן הקול עצמו ,ומתערב בו ומשנהו ,כמבואר בגמרא
(ראש השנה דף כז-.כז ,):וכלשון המשנה ברורה (סימן תקפז ס''ק ו) "שהרי קול פסול מעורב עם קול השופר" .והרי ההד בא מעט
אחר הקול ,ואף על פי כן נחשב תערובת ופוסל .קל וחומר רמקול ,המגביר את הקול ומשנהו באותו רגע ממש ,שהוא כקול הברה
הפוסל .ולכל הפחות ,אין לנו דרך ברורה להכריע שהרמקול דומה לחצוצרה ולא לקול הברה.
ד .ואין ללמוד מדברי הבית יוסף (סימן תקפז) שהדבר תלוי בהבחנת השומע ,שהרי מבואר ברש"י (ראש השנה דף כח .ד''ה אם
קול) ובמשנה ברורה (סימן תקפז ס"ק ז) שאין ההבחנה מועילה אלא לברר אם שומע קול אחד או שני קולות .ואם כן ,השומע את
קול המברך יחד עם קול הרמקול הרי הוא כשומע קול הברה עם קול שופר ,ולא יצא.
ה .ומה שחילק הגרצ"פ פרנק שאין קול הברה פסול אלא בשופר ,מחודש הוא ביותר ,ומסתבר שהוא הדין בכל התורה .שהרי
מפני מה בשופר עם קול הברה אינו יוצא? מטעם שקול הברה אינו קול נוסף לצד השופר ,כי אם תערובת ההופכת את הנשמע
לקול אחר .ואם כן ,אף השומע ברכות דרך הרמקול אינו שומע את קול המברך אלא קול אחר ,ויתכן שהרמקול גרוע אף מקול
הברה ,שאינו אלא קול מלאכותי.
5
שאלה :איזו אכילה ושתיה מצטרפת בזימון
לזימון? .איסוד הספק :אם המזמן
פת, שאכלו שנים מוציא את המסובים
והשלישי אכל עמהם ירק ב"נברך" מדין שומע כעונה,
או שתה עמהם משקה ,האם צריך לשמוע מפיו ממש.
מצטרף לזימון ,והאם יש ואם אינו אלא קריאה לברך,
לחלק בזה בין זימון בשלשה די ברמקול.
לזימון בעשרה?
.בהמחמירים :לדעת הגרי"ש אלישיב אין יוצאים בזימון
אם מצטרף ,האם חייבים לזמן ,או שאינו אלא רשות?
ברמקול ,אף כשעשרה סמוכים שומעים .בסעודה
והאם המצורף יכול להיות המזמן?
מקורות :גמ' (ברכות דף מח-.מח ;):רא"ש (פרק ז גדולה יזמנו בשלושה.
סימן כא) בשם הירושלמי (ברכות פרק ז הלכה ב); רמב"ם .גהמקילים :לדעת הגר"ש ואזנר מועיל ברמקול,
(הלכות ברכות פרק ה הלכות ח-ט); שולחן ערוך ומשנה ולכתחילה יכבדו את מי שקולו חזק.
ברורה (סימן קצז סעיפים ב-ג); שו"ת גינת וורדים (או"ח .דכשאין ברירה :לדעת הגר"מ שטרנבוך יכבדו את
כלל א סימן י); שלחן הטהור (סימן קצז סעיף ד); תשובות מי שקולו חזק כך שתשעה ישמעו בלא רמקול.
והנהגות (חלק א סימן קפג). המדקדקים נמנעים ,ואין למחות ביד המקילים.
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, בשבע ברכות
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). .הלדעת הגרי"ש אלישיב ,כשעשרה שומעים בלא
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב.
רמקול מברכים .לדעת הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות.
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 יש ספק כיצד להורות למעשה ,ולכן המדקדקים
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא' נמנעים ,אך המנהג להקל.
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא'
•במייל 5047867@gmail.com .ועצה בחופה :אם עשרה הסמוכים למברך שומעים
ברכת מזל טוב לידיד הילכתא את קולו גם בלי רמקול ,מועיל ,ויש שהצריכו שיכוונו
הג''ר אשר אייזנבך שליט''א לשמוע את קולו הטבעי .ויש שפקפקו בעצה זו ,כיון
לרגל שמחת החלאקה לבנו ני''ו שקול הרמקול מעורב בקולו הטבעי ודינו כקול הברה.
ברכתנו שיזכה לרוות ממנו ומכל צאצאיו רוב נחת
"בגדר האכילה המצרפת לזימון"
גם גיליון זה הוגה בסיוע
מקרא פלוס · תוכנת ההגהה
לפרטים ולהצעת מחיר
plus.mikrabooks.co.il
ביינוש קרליבך 058-7179103
של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :מייל5047867@gmail.com :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
