gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: וירא (2026-10-26)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 619‬וירא‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫משתה ערוך‪ ,‬חורה לה המעט שבמעט מלח‪ .‬לכן נפרע ממנה כעת גם‬ ‫מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות (יח‪ ,‬ו)‬ ‫על ענין המלח לאורחים‪.‬‬ ‫בפסוק מוזכר גם קמח וגם סולת שהם שני דברים שונים‪ ,‬ורש"י מפרש‪:‬‬ ‫סולת לעוגות וקמח לעמילן של טבחים לכסות את הקדירה ולשאוב מן ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו וגו' ויאמר‬ ‫הזוהמא‪ .‬והרמב"ן כותב‪ :‬ועל דרך הפשט‪ ,‬מהרי שלוש סאים קמח אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית וגו' (כ‪ ,‬ט‪-‬י)‬ ‫נשאלת השאלה מפני מה נאמר פעמיים באותה שיחה "ויאמר"‪" :‬ויאמר‬ ‫לעשות מהן סולת‪ ,‬והנה הוציאה מכל השלוש סאין‪ ,‬סולת נקיה מעט‪.‬‬ ‫לו מה עשית" ושוב "ויאמר לו אבימלך מה ראית כי עשית"? הרי הוא‬ ‫הינו שמהרבה קמח יוצא מעט סולת‪.‬‬ ‫במהלך שוטף של שיחה אחת מול אברהם אבינו ע"ה!?‬ ‫מרנא ה'חתם סופר' מבאר את העניין בדרך דרוש‪ ,‬בפתיחה לחידושיו‬ ‫ביאר מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל‪ ,‬אבימלך החל לדבר עם אברהם בעזות‬ ‫על מסכת חולין (נציין שדברי ה'חתם סופר' סתומים מעט‪ ,‬וכך ביאר בדבריו הגר"א‬ ‫משונה והתקיף אותו בחוצפה נגד כל היגיון‪ .‬הוא גער באברהם אבינו‬ ‫גניחובסקי זצ"ל‪ ,‬ראה בספר 'בני ראם'‪ ,‬סימן כז)‪ .‬אברהם אבינו סבר שיש‬ ‫ע"ה כאילו שאברהם הביא עליו ועל ממלכתו צרות‪" :‬מה עשית לנו ומה‬ ‫לאפות מהקמח‪ ,‬ושרה אמנו עשתה מהקמח סולת ואז אפתה‪ .‬ומבאר‬ ‫חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי וכו' מעשים אשר לא יעשו עשית‬ ‫ה'חתם סופר' שהיה כאן שאלה של זריזין מקדימין למצוות מול הידור‬ ‫עמדי!" וכי אברהם אבינו עשה לו משהו‪ ,‬הרי אבימלך הוא שלקח את‬ ‫במצוה‪ .‬שהרי מהר יותר לאפות מקמח ולקיים בזה מצות הכנסת‬ ‫אשתו של אברהם והביא על עצמו את הצרות‪ ,‬וכפוליטיקאי ממולח‬ ‫אורחים‪ ,‬אולם לחם מסולת הוא משובח יותר וממילא הוא מהודר יותר‬ ‫הוא ניסה לגלגל את האשמה על אברהם ולהאשימו בכל המתרחש‪ :‬מה‬ ‫למצות הכנסת אורחים‪.‬‬ ‫עשית לנו וכו' מעשים אשר לא יעשו עשית וכו'‪ .‬כיון שכך‪ ,‬לא הגיב‬ ‫והנה‪ ,‬בדבר זה נחלקו אברהם ושרה‪ ,‬מה לעשות כשיש לפנינו מקרה‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬שקט‪ .‬דממה שררה במקום‪ ,‬ובלשונו של מרן הגרש"ז‬ ‫שזריזין מקדימין למצוות עומד מול הידור מצוה‪ ,‬ואנו יכולים לקיים את‬ ‫באידיש‪" :‬אבימלך האט געשריגן‪ ,‬האט אברהם זיך אפילו נישט‬ ‫המצוה מיד בזריזות אך לא בהידור‪ ,‬או להמתין ואז לקיימה בהידור‪.‬‬ ‫אויסגדרייט צו איהם‪ ,‬אזוי רעדט מען נישט!" (= אבימלך צעק אך‬ ‫אברהם סבר שזריזין מקדימין למצוות עדיף והוא גובר על הידור מצוה‪,‬‬ ‫אברהם אפילו לא הסתובב אליו‪ – ...‬כך לא מדברים)‪ .‬כיון שראה כי‬ ‫ולכן סבר שיש לאפות מן הקמח במהרה ולא להמתין ולעשות סולת‪.‬‬ ‫אברהם ע"ה לא מגיב על דבריו‪ ,‬ניסה אבימלך לשנות את תוכן‬ ‫ואילו שרה סברה שהידור מצוה עדיף מזריזין‪ ,‬ולכן היא עשתה סולת‬ ‫ההתקפה‪ ,‬והחל שוב לדבר בסגנון טוב יותר‪" :‬ויאמר אבימלך" דברים‬ ‫כדי להדר ורק אחר כך אפתה‪.‬‬ ‫של טעם‪" :‬ויאמר אבימלך מה ראית כי עשית את הדבר הזה" היינו מה‬ ‫וה'חתם סופר' מוסיף‪ ,‬שלמעשה היא לא יכלה לתת לחם (משום‬ ‫הסיבה שאמרת לנו אחותי היא ולא גילית שהיא אשתך? וכו'‪.‬‬ ‫שנטמאה)‪ ,‬והנה משום שלא נזדרזה לא התקיימה המצוה‪ ,‬והוא קורא‬ ‫רק אז הסתובב אליו אברהם אבינו ונאות להשיב לו‪" :‬כי אמרתי רק אין‬ ‫ע"כ את הפסוק (משלי לא‪ ,‬כז) ולחם עצלות לא תאכל‪.‬‬ ‫יראת ד' במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" ע"כ‪.‬‬ ‫בדבריו מביא ה'חתם סופר' את דברי הרדב"ז שמסתפק האם זריזין‬ ‫וישכם אברהם בבוקר (כב‪ ,‬ג)‬ ‫מקדימין למצוות עדיף או הידור מצוה עדיף‪ ,‬והעלה שם שזריזין‬ ‫כתב הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל שמבואר כאן בפסוק‬ ‫מקדימין למצוות עדיף‪ ,‬וכדברי אברהם אבינו‪( .‬המבשר תורני)‬ ‫שאברהם אבינו הלך לישון באותו לילה לפני היום שהיה צריך לעקוד‬ ‫ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (יט‪ ,‬כו)‬ ‫את בנו‪ ,‬וזה נורא‪ ,‬איך שייך ללכת לישון ולהירדם כמה שעות לפני‬ ‫וברש"י‪ ,‬ותבט אשתו מאחריו – מאחריו של לוט‪ .‬ותהי נציב מלח –‬ ‫שהולכים לשחוט את הבן שחיכו לו מאה שנה‪ ,‬ומבאר הרב הירש זצ"ל‪,‬‬ ‫במלח חטאה ובמלח לקתה‪ .‬אמר לה‪' ,‬תני מעט מלח לאורחים הללו';‬ ‫שאברהם אבינו כל התכלית שלו היתה לעשות רצון שמים‪ ,‬וכיון שידע‬ ‫אמרה לו‪' ,‬אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה' (ב"ר)‬ ‫שהוא עושה את רצון השם‪ ,‬אין מקום לבלבול ופחד כלל‪( .‬דברי השירה)‬ ‫מהו 'מאחריו' והלא יותר הולם היה לומר 'מאחריה'‪ ,‬שהביטה מאחריה‬ ‫לראות את סדום‪ .‬ועוד‪ ,‬אם באה ללקות על עינה הרעה לאורחים‪ ,‬למה כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים‬ ‫לקתה כאן ולא בעודה בסדום יחד עם שאר האנשים שהיתה עינם צרה וכחול אשר על שפת הים (כב‪ ,‬יז)‬ ‫באורחים‪ .‬מתרץ ה'כלי יקר' שמה שכתב כאן 'מאחריו'‪ ,‬היינו שהרהרה כתב רבי יהודה פתיה‪ :‬בא אלי איש ושאלני‪ :‬איה ההבטחה שהבטיח‬ ‫על אחרי מות לוט‪ .‬אחר ימיו‪ .‬כי דאגה מה יהא על פרנסתה אחרי מות הקדוש ברוך הוא להרבות זרעו של אברהם‪ ,‬והלא אומות העולם‬ ‫בעלה‪ .‬הרי כל מה ששיעבד לכתובה נותר בסדום ההפוכה כמו רגע‪ ,‬מספרם הרבה יותר מישראל? ענה רבי יהודה פתיה‪ :‬אברהם אבינו היה‬ ‫ושוב אין לו מה ליתן לה‪ .‬ועל מחשבה צרה ואנוכית זו‪ ,‬נתמלאה סאתה אדם אחד‪ ,‬היום יש ממנו חמשה עשר מיליון איש‪ .‬אברהם אבינו לא‬ ‫ותהי נציב מלח‪ .‬שכן בשעה שמידת הדין מתוחה‪ ,‬ולנגד עיניה היא רואה היה האדם היחיד בזמנו‪ ,‬היו בזמנו עוד רבבות אנשים‪ .‬אם לכל אחד‬ ‫ארבע ערים נחרבות והופכות לגפרית ומלח‪ ,‬כיצד אין לה באותה שעה מהרבבות הללו היו חמשה עשר מיליון צאצאים‪ ,‬כבר מזמן היה פיצוץ‬ ‫אוכלוסין ולא היה לכולם מקום על פני האדמה‪ .‬כלומר‪ ,‬היחיד שיש לו‬ ‫בראשה אלא דאגה עצמית על כתובתה?! על כך ראויה היא להיענש‪.‬‬ ‫ועל כן נענשה דווקא כעת על מעשה המלח‪ .‬לפי שזו ממש אותה צרות חמשה עשר מיליון צאצאים הוא אברהם אבינו‪ ,‬אשר הקב"ה הרבה את‬ ‫מחשבה וקטנות מוחין‪ ,‬שאחר שכבר הוכנסו האורחים והוגש להם זרעו יחסית לכל אלה שהיו סביבו‪( .‬לאור הנר)‬ ‫ללמדך‬ ‫בלי חשבונות!‬ ‫ישב פֶּ ַתח הָ אֹהֶ ל כְּ חֹ ם הַ ּיֹום (י"ח‪ ,‬א') ופרש"י בשם המדרש‪" :‬באלוני ממרא ‪ -‬הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך‬ ‫ַוי ֵָּרא אֵ לָ יו ה' ְּבאֵ ֹלנֵי מַ ְמ ֵרא וְהּוא ֵׁ‬ ‫נגלה עליו בחלקו"‪ .‬הנה כבר הקשה ב'שפתי חכמים'‪ :‬כלום יעלה על הדעת שאברהם יתייעץ עם מאן דהו האם לקיים את מצוותו של בורא העולם‬ ‫ברוך הוא? והביא ליישב בכמה אופנים‪ ,‬כאשר על פי אחד האופנים – התלבטותו של אברהם אבינו היתה האם לקיים את מצות מילה בצינעה או‬ ‫בפרהסיה ‪ ,‬ובזה נטל עצה מידידיו‪ ,‬כאשר ממרא היה זה שיעץ לו למול את עצמו בפרהסיה‪ .‬ולכאורה יש להבין‪ :‬מה היה ספקו של אברהם אבינו?‬ ‫וכיצד נפשט ספק זה על ידי ממרא? את התשובה‪ ,‬נבין על פי המעשה הבא‪ :‬היה זה בחורף של שנת תרנ"ב‪ ,‬כאשר עלה בידם של המשכילים‬ ‫להשפיע על הממשלה הרוסית‪ ,‬ולהביא לגזירתה של גזירה קשה על הישיבה הקדושה‪ ,‬ישיבת וולאז'ין המעטירה‪ :‬על פי הגזירה‪ ,‬חוייבה הישיבה‬ ‫להקדיש שעתיים בכל יום ללימודי חול‪ ,‬שאם לא כן – יוצא כנגדה צו סגירה! ראש הישיבה באותה תקופה היה הגאון הנצי"ב‪ ,‬והוא חשש לקבל על‬ ‫עצמו את האחריות להחלטה כה כבדת משקל‪ .‬בין אם יקבל את הגזירה ובין אם לאו – עתידה של הישיבה הקדושה מוטל על כף המאזניים! לבסוף‪,‬‬ ‫החליט הנצי"ב לכנס את גדולי הדור לאסיפה‪ ,‬בה תוצג השאלה‪ ,‬ותתקבל החלטה משותפת‪ .‬ואכן‪ ,‬בעת האסיפה הוצגה תמונת המצב בפני גדולי‬ ‫הדור‪ ,‬אשר צידדו ברובם בכניעה לגזירה‪ .‬הטענה היתה‪ ,‬כי אמנם מדובר בפגיעה ברוחה של הישיבה‪ ,‬אולם ככלות הכל‪ ,‬האפשרות האחרת‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫סגירתה של הישיבה – גרועה יותר‪ ,‬כך שמוטב לבחור את הרע במיעוטו‪ ...‬אולם דעתו של בעל ה'בית הלוי'‪ ,‬שהיה מראשי המדברים באותה אסיפה‪,‬‬ ‫היתה שונה‪ .‬כשדמעות בעיניו‪ ,‬קם רבינו ה'בית הלוי' ואמר‪" :‬אמנם מחוייבים אנו להחזיק במעוז התורה ולעשות כל שניתן לשם הצלתו‪ ,‬שכן‬ ‫תפקידנו הינו להעמיד תלמידים ולמסור את התורה לדורות הבאים‪ .‬אולם בכל זאת אנו מחוייבים‪ ,‬רק כל עוד ביכולתנו לעשות זאת בדרך המסורה‬ ‫לנו מדור לדור‪ ,‬הדרך שהתוו אבותינו ורבותינו! כעת‪ ,‬כאשר מבקשים השלטונות לשנות את אופיה וצביונה של הישיבה – אין האחריות שוב מוטלת‬ ‫עלינו‪ ,‬ומעתה‪ ,‬יבוא נותן התורה ויעשה את שלו‪ ,‬ואנו את נפשנו הצלנו!"‪ .‬ואמנם‪ ,‬בסופו של דבר התקבלה דעתו של בעל ה'בית הלוי'‪ ,‬הנצי"ב הודיע‬ ‫לשלטונות כי אינו מקבל את הדרישה‪ ,‬והישיבה נסגרה! לימים‪ ,‬כאשר היה רבינו ה'חפץ חיים' מספר מעשה זה‪ ,‬היה מטעים ומוסיף‪" :‬בואו וראו עד‬ ‫היכן הגיעה דעת התורה של גאוני הדור הקודם‪ ...‬הלא אילו היו מקבלים את דרישת השלטונות‪ ,‬ומנהיגים לימודי חול בישיבת וולאז'ין – היתה‬ ‫התורה משתכחת מישראל! הלא כך היא דרכו של יצר הרע‪ :‬הוא פותח בשעתיים של לימודי חול‪ ,‬ובסופו של דבר משאיר רק שעתיים ללימודי‬ ‫קודש‪ ...‬אילו ישיבת וולאז'ין היתה משנה את צביונה – בודאי היו עוד ישיבות אחרות צועדות בעקבותיה‪ ,‬ומי יודע מה היה נותר מעולם התורה?‬ ‫"אולם כעת‪ ,‬כאשר סירבו גדולי ישראל לקבל את הדרישה – אמנם נסגרה ישיבת וולאז'ין‪ ,‬אולם מסירת התורה נותרה כשהיתה‪ ...‬התורה מצאה‬ ‫לה מקומות אחרים להתגדר בהם‪ ,‬ישיבות נוספות הוקמו‪ ,‬והן המהוות כעת את מבצרי התורה בה משתמרת דרך הלימוד בטהרתה!"‪ .‬הרי לנו‪ ,‬כי‬ ‫תפקידנו אינו לערוך חשבונות שמים‪ ,‬ולהחליט מה יותר 'משתלם' עבור הריבונו של עולם‪ ...‬עלינו לעשות את שלנו – בשלימות המירבית‪ ,‬והקדוש‬ ‫ברוך הוא יעשה את שלו וידאג לכל השאר‪ ...‬ומכאן‪ ,‬תשובה לשאלתנו‪ :‬שכן נראה כי התלבטותו של אברהם אבינו היתה‪ ,‬האם מוטב שימול את‬ ‫עצמו בפרהסיה – ובכך לגרום לקידוש שם שמים גדול‪ ,‬או שמא עדיף שימול את עצמו בצינעה – בכדי שלא להרחיק מעצמו את המון העם‪ ,‬שהרי‬ ‫מהותה של המילה הינה‪ :‬יצירת הבדלה וריחוק בין אברהם וזרעו לשאר גויי הארץ‪ .‬זו היתה התלבטותו של אברהם אבינו‪ ,‬ואותה פשט ממרא –‬ ‫בדיוק על פי היסוד שאמרנו זה עתה‪ :‬הוא יעץ לאברהם אבינו למול את עצמו בפרהסיה‪ ,‬ולא לעשות חשבונות של 'רווח' ו'הפסד' עבור הריבונו של‬ ‫עולם‪ ...‬כלומר‪ :‬הוא יעץ לו לעשות את שלו – באופן המושלם ביותר‪ ,‬שיגרום לקידוש שם שמים באופן הטוב ביותר‪ ,‬ועם ההשלכות – להשאיר‬ ‫לקדוש ברוך הוא להתמודד‪'( ...‬ללמדך' מאוצרותיו של הרב מרדכי פרוינדליך זצ"ל)‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫דין 'כלי שני' בכוס חד פעמית‬ ‫שאלה‪ :‬קיימא לן שכלי שני אינו מבשל‪ .‬שאלתי‪ ,‬האם כלל זה תקף גם כשמדובר בכוס חד פעמית‪ .‬כי הרי הטעם שכלי שני אינו מבשל הוא‬ ‫כידוע על פי דברי התוס' שבת מ' ע"ב שדפנות ה'כלי' מקררות‪ ,‬ואם כן אולי כוס חד פעמית שיתכן שאין לו שם 'כלי 'ושמשום כך יש פוסלים‬ ‫אותו לקידוש‪ ,‬הרי שלפי זה אין בו את הטעם שדפנות ה'כלי 'מקררות‪ ,‬ואולי לא יהיה לגביו הכלל ש'כלי שני' לא מבשל‪ .‬ואמנם לא ראיתי למי‬ ‫שיכתוב בזה מפוסקי זמנינו ולכאורה מסתימתם נראה שאין חילוק‪ .‬אשמח להבהרתכם בענין‪ ,‬ושכמ"ה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הצדק עמך‪ ,‬כי בכוס‪ ,‬או בכל כלי‪ ,‬חד‪-‬פעמי‪ ,‬היה מקום להסתפק אם נאמר בו הדין של כלי‪-‬שני אינו מבשל‪ ,‬ועל יסוד דברי התוספות‬ ‫שציינת (שבת מ‪ :‬ד"ה וש"מ) כי הטעם לכך "שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר"‪ ,‬כלומר שמאחר שדפנות הכלי לא התחממו יחד עמו ע"ג האש‬ ‫וכדו'‪ ,‬והן קרות‪ ,‬אינו יכול לשמור על חומו‪ ,‬והוא הולך ומתקרר‪ .‬אך השאלה בנדון זה‪ ,‬אינה מטעם שיש המחמירים (שו"ת אג"מ ח"ג‪ ,‬סי' לט) שלא‬ ‫לקדש בכוס חד‪ -‬פעמית מחמת שאין לה חשיבות של כלי‪ ,‬מפני שהיא עומדת רק לשימוש חד פעמי ולאחר מכן היא מושלכת לאשפה‪ ,‬שהרי‬ ‫אפי' לדבריהם בנדו"ד לאו בחשיבותא תליא מילתא‪ ,‬ומה לי אם יש עליו חשיבות של שם כלי או לאו‪ ,‬והלא סו"ס יש כאן דפנות שלא התחממו‬ ‫עמו‪ .‬וכי יעלה על הדעת שכלי העשוי זכוכית או מתכת וכיו"ב‪ ,‬שנפגם באופן שהוא פסול לנט"י‪ ,‬או שניקב באופן שאינו מקבל טומאה‪ ,‬יאבד‬ ‫יחד עם זה גם את הדין שכלי‪-‬שני אינו מבשל?! – אתמהה! מה שהיה אפשר אולי לדון בזאת הוא מחמת המציאות שכלים חד פעמיים שומרים‬ ‫על חום האוכל או המשקה הניתן בהם יותר מכלים רגילים אחרים‪ ,‬כתוצאה מהחומרים מהם הם עשויים‪ ,‬והחוש יעיד כי מרק חם הנמזג לצלחת‬ ‫חד פעמית‪ ,‬או תה חם הנמזג לכוס חד פעמית‪ ,‬שומרים על חומם הגבוה למשך זמן ממושך יותר‪ ,‬עד כדי כך שהלשון יכולה בקלות להיכוות‬ ‫מלגימה מהם לאחר שנמזגו מכלי ראשון שהוסר מע"ג האש‪ .‬אך הלכה למעשה פשוט וברור שאיננו מבדילים בכך‪ ,‬וכמו שציינת מסתימת כל‬ ‫הפוסקים‪ ,‬שכן סו"ס יש כאן דפנות קרות שלא התחממו עם התבשיל או עם המשקה‪ ,‬ובוודאי שגם באופן זה הם הולכים ומתקררים ומאבדים‬ ‫מחומם‪ ,‬אף שזה בקצב איטי יותר‪ ,‬ולא מצינו שחילקו חז"ל בין סוגי כלים‪ ,‬או בשיעור הזמן שעל המאכל או המשקה לשהות בתוך הכלי‪-‬שני‪,‬‬ ‫כשם שלא חילקו בשיעור הזמן שחלף מעת שהכלי‪-‬ראשון הוסר מע"ג האש (כל עוד הוא בחום שהיס"ב(‪ ,‬וכלל גמור טבעו לנו שכלי‪-‬ראשון‬ ‫בכוחו לבשל ואילו כלי ‪ -‬שני אינו מבשל‪ .‬אם ברצונך להחכים ולהרחיב ידע והבנה בהסברת הכלל שכלי‪-‬שני אינו מבשל‪ ,‬על יסוד סברת התוספות‬ ‫שציינת כדאי שתעיין בספרו של ראש המכון המנוח‪ ,‬הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל‪ ,‬שו"ת 'מעשה‪-‬חושב' (ח"ה‪ ,‬סי' יג‪ ,‬אות ב)‪ ,‬שם הוא דן אם‬ ‫תבשיל שהוחם במיקרוגל‪ ,‬שבו רק האוכל מתחמם ולא הדפנות‪ ,‬דינו ככלי‪-‬ראשון או ככלי‪-‬שני‪ ,‬ואגב אורחא הוא מבאר לפי"ז את הסברות והדיעות‬ ‫בדין דבר גוש בכלי‪-‬שני ובדין עירוי מכלי‪-‬ראשון‪ ,‬ואכמ"ל‪ .‬עוד כדאי שתעיין בספר 'הליכות‪-‬שלמה' (מועדים‪ ,‬פ"ג‪ ,‬בארחות הלכה הע' ‪ )54‬במה שהביאו מכת"י של‬ ‫מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בחידושיו למס' שבת ולמס' פסחים בטעמא ובגדרי דכלי‪-‬שני אינו מבשל‪( .‬גליון אספקלריה שעל ידי מכון מדעי טכנולוגי להלכה)‬ ‫מזל טוב‬ ‫משפחת מזרחי לנשואי הבן משפחת בקשט לנשואי הבת‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחת קירשנבאום לנשואי הבן‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחת רוב לאירוסי הבת‬ ‫משפחות רוני לוי להולדת הבן הנכד‬ ‫משפחת סגל להולדת הבת‬ ‫הודעו ת לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬