gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu

שבוע: וירא (2026-10-26)

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪345‬‬ ‫ט"ו חשון תשפ"ז‬ ‫פרשת וירא‬ ‫אם כבר התפלל מנחה ]או אפילו אם עדיין לא התפלל‪ ,‬אם‬ ‫יש לו מנין קבוע למנחה[‪ ,‬יכול להסתפר ולהתגלח עד כניסת‬ ‫מתקנת עזרא‪ ,‬מצוה לכבס את הבגדים ביום חמישי ]או בליל‬ ‫השבת‪ ,‬אפילו בתשלום )רמ"א סי' רנא ס"ב ומשנ"ב שם‪ .‬אולם עי' דעת הגר"א‬ ‫שישי[‪ .‬ונראה שאף בזמננו שמכבסים במכונת כביסה‪ ,‬קיימת‬ ‫המובאת בבה"ל שם ד"ה ומסתפרין‪ ,‬ועי' סי' תקלא ס"ק ב‪ ,‬ושעה"צ שם ס"ק ב(‪.‬‬ ‫מצוה זו‪.‬‬ ‫אך מי שאין לו מנין קבוע למנחה ועדיין לא התפלל מנחה‪,‬‬ ‫כיבוס ביום שישי ]ובערב יו"ט[ דינו כמלאכה בערב שבת‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫דינו כמו באמצע השבוע‪ ,‬לבני אשכנז אסור להסתפר החל‬ ‫אם לא כיבס ביום חמישי‪ ,‬מותר לכבס ביום שישי את הבגדים‬ ‫מחצי שעה לפני זמן מנחה קטנה‪ ,‬ולבני ספרד מחצות היום‬ ‫הנצרכים לשבת עד כניסת השבת )כדין מלאכה לצורך שבת(‪ .‬ומותר‬ ‫)עי' סי' רלב ס"ב(‪.‬‬ ‫לצרף למכונה זו בגדים בודדים שאינם לצורך שבת )טעם ההיתר‬ ‫אמנם כאשר אין חשש שיאחר מנחה‪ ,‬מותר להסתפר‬ ‫לצרף הוא משום שכיבוס בגדים בודדים מוגדר כמלאכת עראי‪ ,‬וכדלקמן‪ .‬וכן משום "ריבוי‬ ‫ולהתגלח גם לפני מנחה‪ ,‬עד כניסת שבת‪ .‬והאופנים שאין‬ ‫בשיעורים" המותר בטרחה אחת‪ ,‬עי' סי' תקלג לעניין חוה"מ וה"ה לעניין ערב שבת(‪.‬‬ ‫בהם חשש שיאחר הם )ראה אזמרה לשמך ‪ :(186‬כשמסתפר אצל ספר‪,‬‬ ‫כיבוס בגדים שלא לצורך שבת‪ ,‬דינו כעשיית מלאכה‪,‬‬ ‫או שיש לו ]או לאדם בסביבתו שניתן לשאול ממנו בקלות‪ ,‬כגון‬ ‫המותרת ביום שישי רק עד זמן מנחה קטנה )ויש מחמירים כבר‬ ‫בישיבות[ מכונת תספורת‪/‬גילוח נוספת‪ ,‬או שמעמיד שומר‪,‬‬ ‫ממנחה גדולה‪ ,‬אך למעשה אפשר להקל עד זמן מנחה קטנה‪ ,‬וכמבואר בגיליון הקודם(‪ ,‬ודי‬ ‫ואף שעון מעורר שכתוב עליו "מנחה" נחשב כשומר‪.‬‬ ‫שיפעילה קודם מנחה קטנה‪ ,‬אע"פ שתמשיך לפעול לאחריה‪.‬‬ ‫תספורת ]וקניות[ לכבוד שבת לפני שחרית‪ :‬במקום הצורך‪,‬‬ ‫לאחר זמן מנחה קטנה ‪ -‬מותר לכבס רק באופן עראי‪ ,‬וכיבוס‬ ‫מותר )כתב המשנ"ב בסי' רנ סק"א שמותר לקנות לכבוד שבת רק כאשר "לא ימצא‬ ‫לקנות אחר התפילה"‪ ,‬אך בסי' פט ס"ק לו סתם להתיר בכל אופן‪ ,‬ולכן במקום הצורך יש‬ ‫בגדים בודדים נחשב עראי ]כמו כן ייבוש בגדים במייבש‬ ‫להקל( ]ויש הקוראים קריאת שמע לפני כן‪ ,‬ומתנים שאם יספיקו‬ ‫נחשב כמלאכת עראי‪ ,‬ומותר עד כניסת שבת[‪.‬‬ ‫לקרוא ק"ש בברכותיה בזמנה‪ ,‬לא יצאו יד"ח בק"ש זו )כ"כ‬ ‫אם נצרך לבגדים מיד בצאת השבת‪ ,‬וכגון בחור ישיבה‬ ‫המשנ"ב סי' רנ סק"א‪ ,‬אמנם בסי' פט ס"ק לו לא הזכיר זאת‪ ,‬וראה אזמרה לשמך ‪ .(52‬כמו‬ ‫שבא לביתו ביום שישי‪ ,‬ויוצא בצאת השבת לישיבה ]וכן‬ ‫כן טוב שיברך ברכות השחר לפני התספורת )עי' רמ"א סי' פט ס"ג‪,‬‬ ‫בערב ר"ח אב שחל בערב שבת[ – יש לצדד להקל )שכיון שנצרך‬ ‫ומשנ"ב שם ס"ק לז([‪.‬‬ ‫לצאת מיד נחשב כדבר האבד‪ ,‬עי' סי' תקמה ס"ט‪ ,‬ולפעמים הוא גם מלאכת עראי(‪.‬‬ ‫ביום חמישי‪ :‬מותר להסתפר ולהתגלח ביום חמישי ]ואין דינם‬ ‫המפעיל מכונת כביסה או מייבש סמוך לשבת‪ ,‬צריך‬ ‫כנטילת ציפורניים‪ ,‬שאין נוטלים ביום חמישי‪ ,‬וכדלהלן )דעת הט"ז‬ ‫שהמכונה תסיים את פעולתה עד שבת )סי' רנב ס"ה( ]ויל"ע אם‬ ‫סק"א להחמיר‪ ,‬אך המשנ"ב לא הביאו‪ ,‬ועי' באר היטב שם סק"ב שדחה דברי הט"ז([‪,‬‬ ‫די שתסיים עד צאת הכוכבים‪ ,‬או שצריך שתסיים כבר‬ ‫אלא שמצווה להסתפר ולהתגלח לכבוד שבת‪.‬‬ ‫בשקיעה[‪ .‬ויש לחוש שאף לבני הספרד הנוהגים כדעת‬ ‫כמו כן‪ ,‬אין איסור להסתפר ולהתגלח במוצאי שבת‪ ,‬אלא‬ ‫השו"ע‪ ,‬הדין כן )עי' ב"י שם(‪.‬‬ ‫שכאמור‪ ,‬מצוה לעשות זאת בערב שבת‪.‬‬ ‫מותר לתלות כביסה סמוך לשבת ולהשאירה על החבל‬ ‫אבל בתוך שלושים‪ ,‬אסור בתספורת וגילוח גם לכבוד שבת‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬וכשיודעים בודאי שתתייבש בשבת‪ ,‬היא אינה מוקצה‬ ‫)עי' משנ"ב סי' שח ס"ק סג וז"ל "אם היה טופח ע"מ להטפיח בבין השמשות‪ ,‬אסור לטלטל‬ ‫דין תספורת וגילוח בראש חודש שחל בערב שבת‪ ,‬לנוהגים‬ ‫החלוק כל השבת‪ ,‬דמיגו דאתקצאי לבין השמשות"‪ .‬ויש להסתפק האם כוונתו שגם באופן‬ ‫כצוואת רבי יהודה החסיד‪ ,‬יתבאר להלן‪.‬‬ ‫שוודאי יתייבש בשבת‪ ,‬אסור משום מיגו‪ ,‬וכיון שהוא מוקצה מחמת איסור‪ ,‬לדעת המשנ"ב לא‬ ‫מועיל בזה "גומרו בידי אדם"‪ ,‬או שכוונתו שהוא מוקצה באופן שלא ודאי יתייבש בשבת‪ ,‬אך‬ ‫אם ודאי יתייבש בשבת‪ ,‬מותר‪ .‬ומטו משמיה דהחזו"א להקל בזה‪ .‬וכאשר הבגד עבר סחיטה‬ ‫הימים בהם לא נוטלים ציפורניים‪ ,‬ודין נטילת‬ ‫במכונה‪ ,‬ואינו טופח ע"מ להטפיח‪ ,‬הוא אינו מוקצה כלל(‪ ,‬ולכן מותר להוריד‬ ‫בשבת את הבגד הנצרך ללבישה ]ומותר אף להוריד את האטב כביסה‪ ,‬מפני‬ ‫ציפורניים לכבוד שבת ויו"ט‬ ‫שהוא טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו )כמבואר באזמרה לשמך ‪ .77‬וראה‬ ‫לבני אשכנז יש להקפיד שלא ליטול ציפורניים ]בין ידיים ובין‬ ‫באזמרה לשמך ‪ 227‬שאם אפשר להוציא את הבגד בקלות בלי לגעת באטב‪ ,‬יעשה כן(‪ ,‬אבל‬ ‫רגליים )כמבואר להלן([ יומיים לפני שבת‪ ,‬כלומר ביום חמישי ]אך‬ ‫אם אינו נצרך ללבישה‪ ,‬הרי" טלטול כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬וכן איסור הכנה משבת לחול[‪.‬‬ ‫בני ספרד לא נהגו להקפיד על כך[‪.‬‬ ‫גיהוץ בערב שבת‪ ,‬אין דינו ככיבוס ]שמצוה לעשותו ביום‬ ‫]בטעם הדבר כתב המטה משה )הובא במג"א בריש הסימן( "מצאתי בספר הגן שהיה מקפיד‬ ‫חמישי[‪ ,‬אלא ככל מלאכה‪ ,‬שלצורך שבת מותר עד כניסת‬ ‫מליטול ביום חמישי‪ ,‬כי הוא מגדל בשבת"‪ .‬דין זה נפסק במשנ"ב )סק"ו( וז"ל "ביום ה'‬ ‫שבת‪ ,‬ושלא לצורך שבת מותר רק באופן עראי‪ ,‬כלומר‬ ‫מקפידין שלא ליטלן‪ ,‬מפני שהציפורניים מתחילים לחזור ולצמוח ביום ג' לגילוחן‪ ,‬וא"כ‬ ‫כשמגהץ בגדים בודדים‪.‬‬ ‫אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת"‪ .‬ובא"ר )סק"ה( כתב שלפי"ז כ"ש שאין ליטלם קודם‬ ‫יום חמישי‪ .‬ובט"ז )סק"א( כתב שיש בזה סרך מלאכה‪ ,‬וכבר תמהו על דבריו‪ ,‬ואכמ"ל[‪.‬‬ ‫ההקפדה היא מיום רביעי בשקיעה ועד יום חמישי‬ ‫הנצרך להסתפר ולהתגלח‪ ,‬מצוה שיעשה זאת בערב שבת )סי'‬ ‫בשקיעה‪ ,‬אך בליל שישי מותר‪.‬‬ ‫רס ס"א(‪.‬‬ ‫דין זה נוהג בין בליל ר"ח )אולם עי' אשל אברהם לגאון מבוטשאטש סי' תיז‪ ,‬ובספרו‬ ‫ולפיכך‪ ,‬כיון שמצוה ליטול את הציפורניים ]של הידיים‬ ‫מילי דחסידותא על צוואת ריה"ח סי' נז( ובין ביום ר"ח‪ ,‬ובחודשים שר"ח הוא‬ ‫והרגליים[ לכבוד שבת‪ ,‬בני אשכנז יטלו את ציפורני הרגליים‬ ‫יומיים – דין זה נוהג בשני הימים )אולם עי' יד אפרים קו"א על צוואת ריה"ח(‪.‬‬ ‫בליל שישי ]כלומר ביום חמישי בלילה לאחר השקיעה[‪ ,‬ואת‬ ‫גם כאשר ראש חודש חל בערב שבת‪ ,‬אסור להסתפר‬ ‫ציפורני הידיים ביום שישי‬ ‫ולהתגלח בערב שבת‪ ,‬אלא יש להקדים זאת ליום חמישי עד‬ ‫מש"כ שלא ליטול ציפורני הרגליים ביום חמישי אלא ליטלן בליל שישי‪ ,‬הוא תלוי בהבנת דברי‬ ‫השקיעה‪ .‬אמנם בני אשכנז יקדימו לכתחילה את נטילת‬ ‫המג"א המובאים במשנ"ב שם "והנכון שיקוץ מן הרגליים ביום חמישי ומן הידיים ביום‬ ‫שישי" ‪ -‬האם כוונתו שרגליים בחמישי ביום וידיים ביום שישי ]ולצד זה אפשר ליטול את‬ ‫הציפורניים ליום רביעי עד השקיעה )וכמבואר לעיל‪ ,‬שאין ליטול ציפורניים‬ ‫ציפורני הרגליים ביום חמישי )עי' מחצה"ש על המג"א שם([‪ ,‬או שכוונתו שרגליים בחמישי‬ ‫ביום חמישי(‪ ,‬אך אם לא נטל‪ ,‬יטול ביום חמישי עד השקיעה‪.‬‬ ‫בלילה ]ליל שישי[ וידיים ביום שישי ]וראה להלן שאע"פ שאין לקצוץ באותו יום‪ ,‬אך בלילה‬ ‫שכח שר"ח והתחיל להסתפר או לקצוץ ציפורניים‪ ,‬יכול‬ ‫וביום שלאחריו‪ ,‬אפשר[‪ .‬ולעיקר נראה כהבנה האחרונה‪.‬‬ ‫להמשיך )הגאון מבוטשאטש באשל אברהם ובספרו מילי דחסידותא שם‪ ,‬ועי' יו"ד סי' שצ(‪.‬‬ ‫אם לא נטלו בליל שישי‪ ,‬יטלו את שניהם ביום שישי עד כניסת‬ ‫נשים‪ :‬יש מקילים שנשים אינן בכלל האיסור )עי' יד אפרים על צוואת‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫ריה"ח‪ ,‬אות נו(‪ ,‬ולפיכך בשעת הצורך מותר להן להסתפר ולהוריד‬ ‫במקום הצורך ]כגון שהציפורניים שורטות‪ ,‬או שלא יהיה לו‬ ‫שיער‪ ,‬וכן ליטול ציפורניים‪.‬‬ ‫זמן ליטלן ביום שישי‪ ,‬או לכל צורך מצוה שהוא[‪ ,‬יכול ליטול‬ ‫קטנים‪ :‬דין קטן כדין גדול‪ ,‬ולכן אסור לספר קטן‪ ,‬וכן אסור‬ ‫ביום חמישי )שע"ת סי' רנא סק"ד(‪.‬‬ ‫ליטול את ציפורניו‪ ,‬אלא אם יש חשש שישרוט את עצמו‪.‬‬ ‫כשחל יום טוב ביום שישי‪ ,‬יקדים את נטילת הציפורניים ליום‬ ‫מי שאבותיו לא נהגו במנהגים אלו‪ ,‬אינו מחויב בהם‪.‬‬ ‫חמישי )ואף שהם יתחילו לגדול בשבת‪ ,‬אין חשש‪ ,‬משום שיש מצוה ליטול ציפורניים גם‬ ‫דינים אלו אמורים בכל האופנים‪ ,‬גם אם הוא במצב שזקוק‬ ‫לכבוד יו"ט‪ ,‬ולכן אין אפילו עדיפות להקדים ליום רביעי(‪.‬‬ ‫מאד להתגלח או ליטול ציפורניים‪ .‬במקום צורך גדול‪ ,‬כגון‬ ‫הקפדה זו נאמרה דווקא ביומיים שלפני שבת‪ ,‬אך ביומיים‬ ‫בחור בשידוכים הנמצא בפגישות וצריך להתגלח‪ ,‬ניתן לעשות‬ ‫שלפני יום טוב מותר ליטול‪ ,‬אף שיתחילו לגדול ביו"ט‪.‬‬ ‫התרת נדרים‪.‬‬ ‫אין איסור ליטול ציפורניים במוצאי שבת ודינו כשאר ימות‬ ‫דינים נוספים הנוגעים לראש חודש ]יעלה ויבוא‪ ,‬הלל‪ ,‬כיבוס‬ ‫השבוע‪ ,‬אלא שכאמור‪ ,‬מצוה ליטלן בערב שבת‪.‬‬ ‫ותפירה‪ ,‬ריבוי סעודה ועוד[ ‪ -‬התבארו בשלוחה ‪ 42 – 41‬בקו‬ ‫אדם שקיבל שבת‪ ,‬מותר לאחר ליטול ציפורניו )משום שלהלכה‬ ‫בית ההוראה‪.‬‬ ‫נפסק שמסייע אין בו ממש‪ ,‬עי' ט"ז וש"ך יו"ד סי' קצח‪ ,‬משנ"ב סי' שכח ס"ק ס‪ ,‬סי' שמ סק"ג(‪.‬‬ ‫דינים נוספים הנוגעים לצוואת רבי יהודה החסיד ]שמות‬ ‫אבל בתוך שלושים‪ ,‬אסור בנטילת ציפורניים גם לכבוד שבת‪.‬‬ ‫זהים בשידוכים‪ ,‬סתימת פתחים וחלונות בקירות‪ ,‬קציצת‬ ‫עצים ועוד[ ‪ -‬התבארו בשלוחה ‪ 95‬בקו בית ההוראה‪.‬‬ ‫נטילת ציפורני הידיים והרגליים באותו יום‬ ‫לבני אשכנז אין ליטול את ציפורני הידיים והרגליים באותו‬ ‫יום‪ ,‬אך בני ספרד לא חששו לכך )כה"ח ס"ק יז(‪ .‬גם לקטנים מבני‬ ‫בערב שבת‪ ,‬אסור לכתוב‪ ,‬לערוך‪ ,‬להקליד וכדומה לאחר‬ ‫אשכנז צריך להקפיד על כך‪.‬‬ ‫מנחה קטנה‪ ,‬אלא לצורך המותר‪ ,‬וכגון לצורך מצוה או דבר‬ ‫אמנם לצורך מצוה‪ ,‬וכגון בערב שבת‪ ,‬יכול ליטלן באותו יום‬ ‫האבד )כדלהלן(‪ .‬אולם כתיבה מועטת מותרת )כדין מלאכת עראי(‪.‬‬ ‫]אולם מלכתחילה‪ ,‬עדיף לדאוג ליטול את אחד מהם ביום‬ ‫אסור לכתוב סת"ם לאחרים בשכר‪ ,‬אך בחינם מותר )משום‬ ‫הקודם[ )שע"ת סי' רס סק"ב(‪.‬‬ ‫שהוא מצוה(‪ .‬אימון על אותיות סת"ם מותר )משום שהוא מצוה(‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יכול ליטול את אחד מהם ]כגון את ציפורני הרגליים[‬ ‫דברי תורה‪ ,‬מותר לכותבם בין ביד ובין במחשב‪ ,‬עד כניסת‬ ‫בלילה‪ ,‬ואת השני ]את ציפורני הידיים[ ליטול ביום שלאחריו‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬ובלבד שלא עושה זאת עבור אחרים בשכר‪ .‬אולם‬ ‫וכן יכול ליטול את אחד מהם ביום‪ ,‬ואת השני בלילה שלאחריו‬ ‫בעריכת ספרים המשמשים את הרבים‪ ,‬יש להקל )מדין צרכי‬ ‫)עי' מש"כ לעיל בהבנת דברי המשנ"ב ס"ק ו‪ ,‬אשל אברהם לגאון מבוטשאטש בסוף הסע'(‪.‬‬ ‫רבים‪ ,‬עי' אזמרה לשמך ‪.(52‬‬ ‫דינים נוספים הנוגעים לנטילת ציפורניים ]סדר הנטילה‪,‬‬ ‫מותר לכתוב מכתב לחברו‪ ,‬הוריו‪ ,‬כלתו וכדו'‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫נטילת ידיים לאחר נטילת הציפורניים‪ ,‬דין הציפורניים לאחר‬ ‫מלאכת עראי‪.‬‬ ‫נטילתן‪ ,‬חיתוך ציפורן בשבת ועוד[ ‪ -‬התבארו בשלוחה ‪96‬‬ ‫לימוד למבחנים מותר עד כניסת שבת‪ .‬וכשנצרך לכתוב תוך‬ ‫בקו בית ההוראה‪.‬‬ ‫כדי הלימוד‪ ,‬וכגון לסכם וכדומה‪ ,‬מותר רק באופן שזוהי‬ ‫כתיבה מועטת )וכדין מלאכת עראי(‪ ,‬או באופן שזהו דבר האבד )וכגון‬ ‫שיש מבחן מיד לאחר השבת(‪.‬‬ ‫מותר לילדים עד גיל מצוות לצבוע‪ ,‬לצייר וכדומה )מפני שהוא‬ ‫מעשה הדיוט‪ ,‬ואף שהוא רק לצורך ערב שבת‪ ,‬לא מצינו איסור בכך ]ובפרט שבדר"כ ציורי ילדים נעשים‬ ‫הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד לא יסתפרו‪ ,‬יתגלחו או‬ ‫באופן עראי[‪ .‬אך מעשה אומן לצורך ערב שבת‪ ,‬נראה שאם הוא לא באופן עראי‪ ,‬אין להקל(‪.‬‬ ‫ייטלו ציפורניהם בראש חודש‪.‬‬ ‫הגיליון הודפס ע"י‬ ‫שלוחות קו בית ההוראה‬ ‫‪0733-260-800‬‬ ‫‪6191265@gmail.com‬‬ ‫להאזנה‪ ,‬הקישו ‪ 18‬בקו בית ההוראה‬