אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — וירא (2026-10-26)

בס"ד
גיליון מס'
345
ט"ו חשון תשפ"ז
פרשת וירא
אם כבר התפלל מנחה ]או אפילו אם עדיין לא התפלל ,אם
יש לו מנין קבוע למנחה[ ,יכול להסתפר ולהתגלח עד כניסת
מתקנת עזרא ,מצוה לכבס את הבגדים ביום חמישי ]או בליל
השבת ,אפילו בתשלום )רמ"א סי' רנא ס"ב ומשנ"ב שם .אולם עי' דעת הגר"א
שישי[ .ונראה שאף בזמננו שמכבסים במכונת כביסה ,קיימת
המובאת בבה"ל שם ד"ה ומסתפרין ,ועי' סי' תקלא ס"ק ב ,ושעה"צ שם ס"ק ב(.
מצוה זו.
אך מי שאין לו מנין קבוע למנחה ועדיין לא התפלל מנחה,
כיבוס ביום שישי ]ובערב יו"ט[ דינו כמלאכה בערב שבת .ולכן,
דינו כמו באמצע השבוע ,לבני אשכנז אסור להסתפר החל
אם לא כיבס ביום חמישי ,מותר לכבס ביום שישי את הבגדים
מחצי שעה לפני זמן מנחה קטנה ,ולבני ספרד מחצות היום
הנצרכים לשבת עד כניסת השבת )כדין מלאכה לצורך שבת( .ומותר
)עי' סי' רלב ס"ב(.
לצרף למכונה זו בגדים בודדים שאינם לצורך שבת )טעם ההיתר
אמנם כאשר אין חשש שיאחר מנחה ,מותר להסתפר לצרף הוא משום שכיבוס בגדים בודדים מוגדר כמלאכת עראי ,וכדלקמן .וכן משום "ריבוי
ולהתגלח גם לפני מנחה ,עד כניסת שבת .והאופנים שאין בשיעורים" המותר בטרחה אחת ,עי' סי' תקלג לעניין חוה"מ וה"ה לעניין ערב שבת(.
בהם חשש שיאחר הם )ראה אזמרה לשמך :(186כשמסתפר אצל ספר,
כיבוס בגדים שלא לצורך שבת ,דינו כעשיית מלאכה,
או שיש לו ]או לאדם בסביבתו שניתן לשאול ממנו בקלות ,כגון
המותרת ביום שישי רק עד זמן מנחה קטנה )ויש מחמירים כבר
בישיבות[ מכונת תספורת/גילוח נוספת ,או שמעמיד שומר,
ממנחה גדולה ,אך למעשה אפשר להקל עד זמן מנחה קטנה ,וכמבואר בגיליון הקודם( ,ודי
ואף שעון מעורר שכתוב עליו "מנחה" נחשב כשומר.
שיפעילה קודם מנחה קטנה ,אע"פ שתמשיך לפעול לאחריה.
תספורת ]וקניות[ לכבוד שבת לפני שחרית :במקום הצורך,
לאחר זמן מנחה קטנה -מותר לכבס רק באופן עראי ,וכיבוס
מותר )כתב המשנ"ב בסי' רנ סק"א שמותר לקנות לכבוד שבת רק כאשר "לא ימצא
לקנות אחר התפילה" ,אך בסי' פט ס"ק לו סתם להתיר בכל אופן ,ולכן במקום הצורך יש
בגדים בודדים נחשב עראי ]כמו כן ייבוש בגדים במייבש
להקל( ]ויש הקוראים קריאת שמע לפני כן ,ומתנים שאם יספיקו נחשב כמלאכת עראי ,ומותר עד כניסת שבת[.
לקרוא ק"ש בברכותיה בזמנה ,לא יצאו יד"ח בק"ש זו )כ"כ אם נצרך לבגדים מיד בצאת השבת ,וכגון בחור ישיבה
המשנ"ב סי' רנ סק"א ,אמנם בסי' פט ס"ק לו לא הזכיר זאת ,וראה אזמרה לשמך .(52כמו שבא לביתו ביום שישי ,ויוצא בצאת השבת לישיבה ]וכן
כן טוב שיברך ברכות השחר לפני התספורת )עי' רמ"א סי' פט ס"ג, בערב ר"ח אב שחל בערב שבת[ – יש לצדד להקל )שכיון שנצרך
ומשנ"ב שם ס"ק לז([. לצאת מיד נחשב כדבר האבד ,עי' סי' תקמה ס"ט ,ולפעמים הוא גם מלאכת עראי(.
ביום חמישי :מותר להסתפר ולהתגלח ביום חמישי ]ואין דינם המפעיל מכונת כביסה או מייבש סמוך לשבת ,צריך
כנטילת ציפורניים ,שאין נוטלים ביום חמישי ,וכדלהלן )דעת הט"ז שהמכונה תסיים את פעולתה עד שבת )סי' רנב ס"ה( ]ויל"ע אם
סק"א להחמיר ,אך המשנ"ב לא הביאו ,ועי' באר היטב שם סק"ב שדחה דברי הט"ז([, די שתסיים עד צאת הכוכבים ,או שצריך שתסיים כבר
אלא שמצווה להסתפר ולהתגלח לכבוד שבת. בשקיעה[ .ויש לחוש שאף לבני הספרד הנוהגים כדעת
כמו כן ,אין איסור להסתפר ולהתגלח במוצאי שבת ,אלא השו"ע ,הדין כן )עי' ב"י שם(.
שכאמור ,מצוה לעשות זאת בערב שבת. מותר לתלות כביסה סמוך לשבת ולהשאירה על החבל
אבל בתוך שלושים ,אסור בתספורת וגילוח גם לכבוד שבת. בשבת ,וכשיודעים בודאי שתתייבש בשבת ,היא אינה מוקצה
)עי' משנ"ב סי' שח ס"ק סג וז"ל "אם היה טופח ע"מ להטפיח בבין השמשות ,אסור לטלטל
דין תספורת וגילוח בראש חודש שחל בערב שבת ,לנוהגים החלוק כל השבת ,דמיגו דאתקצאי לבין השמשות" .ויש להסתפק האם כוונתו שגם באופן
כצוואת רבי יהודה החסיד ,יתבאר להלן. שוודאי יתייבש בשבת ,אסור משום מיגו ,וכיון שהוא מוקצה מחמת איסור ,לדעת המשנ"ב לא
מועיל בזה "גומרו בידי אדם" ,או שכוונתו שהוא מוקצה באופן שלא ודאי יתייבש בשבת ,אך
אם ודאי יתייבש בשבת ,מותר .ומטו משמיה דהחזו"א להקל בזה .וכאשר הבגד עבר סחיטה
הימים בהם לא נוטלים ציפורניים ,ודין נטילת במכונה ,ואינו טופח ע"מ להטפיח ,הוא אינו מוקצה כלל( ,ולכן מותר להוריד
בשבת את הבגד הנצרך ללבישה ]ומותר אף להוריד את האטב כביסה ,מפני
ציפורניים לכבוד שבת ויו"ט שהוא טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו )כמבואר באזמרה לשמך .77וראה
לבני אשכנז יש להקפיד שלא ליטול ציפורניים ]בין ידיים ובין באזמרה לשמך 227שאם אפשר להוציא את הבגד בקלות בלי לגעת באטב ,יעשה כן( ,אבל
רגליים )כמבואר להלן([ יומיים לפני שבת ,כלומר ביום חמישי ]אך אם אינו נצרך ללבישה ,הרי" טלטול כלי שמלאכתו לאיסור ,וכן איסור הכנה משבת לחול[.
בני ספרד לא נהגו להקפיד על כך[. גיהוץ בערב שבת ,אין דינו ככיבוס ]שמצוה לעשותו ביום
]בטעם הדבר כתב המטה משה )הובא במג"א בריש הסימן( "מצאתי בספר הגן שהיה מקפיד חמישי[ ,אלא ככל מלאכה ,שלצורך שבת מותר עד כניסת
מליטול ביום חמישי ,כי הוא מגדל בשבת" .דין זה נפסק במשנ"ב )סק"ו( וז"ל "ביום ה' שבת ,ושלא לצורך שבת מותר רק באופן עראי ,כלומר
מקפידין שלא ליטלן ,מפני שהציפורניים מתחילים לחזור ולצמוח ביום ג' לגילוחן ,וא"כ כשמגהץ בגדים בודדים.
אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת" .ובא"ר )סק"ה( כתב שלפי"ז כ"ש שאין ליטלם קודם
יום חמישי .ובט"ז )סק"א( כתב שיש בזה סרך מלאכה ,וכבר תמהו על דבריו ,ואכמ"ל[.
ההקפדה היא מיום רביעי בשקיעה ועד יום חמישי הנצרך להסתפר ולהתגלח ,מצוה שיעשה זאת בערב שבת )סי'
בשקיעה ,אך בליל שישי מותר. רס ס"א(.
דין זה נוהג בין בליל ר"ח )אולם עי' אשל אברהם לגאון מבוטשאטש סי' תיז ,ובספרו ולפיכך ,כיון שמצוה ליטול את הציפורניים ]של הידיים
מילי דחסידותא על צוואת ריה"ח סי' נז( ובין ביום ר"ח ,ובחודשים שר"ח הוא והרגליים[ לכבוד שבת ,בני אשכנז יטלו את ציפורני הרגליים
יומיים – דין זה נוהג בשני הימים )אולם עי' יד אפרים קו"א על צוואת ריה"ח(. בליל שישי ]כלומר ביום חמישי בלילה לאחר השקיעה[ ,ואת
גם כאשר ראש חודש חל בערב שבת ,אסור להסתפר ציפורני הידיים ביום שישי
ולהתגלח בערב שבת ,אלא יש להקדים זאת ליום חמישי עד מש"כ שלא ליטול ציפורני הרגליים ביום חמישי אלא ליטלן בליל שישי ,הוא תלוי בהבנת דברי
השקיעה .אמנם בני אשכנז יקדימו לכתחילה את נטילת המג"א המובאים במשנ"ב שם "והנכון שיקוץ מן הרגליים ביום חמישי ומן הידיים ביום
שישי" -האם כוונתו שרגליים בחמישי ביום וידיים ביום שישי ]ולצד זה אפשר ליטול את
הציפורניים ליום רביעי עד השקיעה )וכמבואר לעיל ,שאין ליטול ציפורניים
ציפורני הרגליים ביום חמישי )עי' מחצה"ש על המג"א שם([ ,או שכוונתו שרגליים בחמישי
ביום חמישי( ,אך אם לא נטל ,יטול ביום חמישי עד השקיעה. בלילה ]ליל שישי[ וידיים ביום שישי ]וראה להלן שאע"פ שאין לקצוץ באותו יום ,אך בלילה
שכח שר"ח והתחיל להסתפר או לקצוץ ציפורניים ,יכול וביום שלאחריו ,אפשר[ .ולעיקר נראה כהבנה האחרונה.
להמשיך )הגאון מבוטשאטש באשל אברהם ובספרו מילי דחסידותא שם ,ועי' יו"ד סי' שצ(. אם לא נטלו בליל שישי ,יטלו את שניהם ביום שישי עד כניסת
נשים :יש מקילים שנשים אינן בכלל האיסור )עי' יד אפרים על צוואת שבת.
ריה"ח ,אות נו( ,ולפיכך בשעת הצורך מותר להן להסתפר ולהוריד במקום הצורך ]כגון שהציפורניים שורטות ,או שלא יהיה לו
שיער ,וכן ליטול ציפורניים. זמן ליטלן ביום שישי ,או לכל צורך מצוה שהוא[ ,יכול ליטול
קטנים :דין קטן כדין גדול ,ולכן אסור לספר קטן ,וכן אסור ביום חמישי )שע"ת סי' רנא סק"ד(.
ליטול את ציפורניו ,אלא אם יש חשש שישרוט את עצמו. כשחל יום טוב ביום שישי ,יקדים את נטילת הציפורניים ליום
מי שאבותיו לא נהגו במנהגים אלו ,אינו מחויב בהם. חמישי )ואף שהם יתחילו לגדול בשבת ,אין חשש ,משום שיש מצוה ליטול ציפורניים גם
דינים אלו אמורים בכל האופנים ,גם אם הוא במצב שזקוק לכבוד יו"ט ,ולכן אין אפילו עדיפות להקדים ליום רביעי(.
מאד להתגלח או ליטול ציפורניים .במקום צורך גדול ,כגון הקפדה זו נאמרה דווקא ביומיים שלפני שבת ,אך ביומיים
בחור בשידוכים הנמצא בפגישות וצריך להתגלח ,ניתן לעשות שלפני יום טוב מותר ליטול ,אף שיתחילו לגדול ביו"ט.
התרת נדרים. אין איסור ליטול ציפורניים במוצאי שבת ודינו כשאר ימות
דינים נוספים הנוגעים לראש חודש ]יעלה ויבוא ,הלל ,כיבוס השבוע ,אלא שכאמור ,מצוה ליטלן בערב שבת.
ותפירה ,ריבוי סעודה ועוד[ -התבארו בשלוחה 42 – 41בקו
אדם שקיבל שבת ,מותר לאחר ליטול ציפורניו )משום שלהלכה
בית ההוראה.
נפסק שמסייע אין בו ממש ,עי' ט"ז וש"ך יו"ד סי' קצח ,משנ"ב סי' שכח ס"ק ס ,סי' שמ סק"ג(.
דינים נוספים הנוגעים לצוואת רבי יהודה החסיד ]שמות
אבל בתוך שלושים ,אסור בנטילת ציפורניים גם לכבוד שבת.
זהים בשידוכים ,סתימת פתחים וחלונות בקירות ,קציצת
עצים ועוד[ -התבארו בשלוחה 95בקו בית ההוראה. נטילת ציפורני הידיים והרגליים באותו יום
לבני אשכנז אין ליטול את ציפורני הידיים והרגליים באותו
יום ,אך בני ספרד לא חששו לכך )כה"ח ס"ק יז( .גם לקטנים מבני
בערב שבת ,אסור לכתוב ,לערוך ,להקליד וכדומה לאחר אשכנז צריך להקפיד על כך.
מנחה קטנה ,אלא לצורך המותר ,וכגון לצורך מצוה או דבר
אמנם לצורך מצוה ,וכגון בערב שבת ,יכול ליטלן באותו יום
האבד )כדלהלן( .אולם כתיבה מועטת מותרת )כדין מלאכת עראי(.
]אולם מלכתחילה ,עדיף לדאוג ליטול את אחד מהם ביום
אסור לכתוב סת"ם לאחרים בשכר ,אך בחינם מותר )משום
הקודם[ )שע"ת סי' רס סק"ב(.
שהוא מצוה( .אימון על אותיות סת"ם מותר )משום שהוא מצוה(.
כמו כן ,יכול ליטול את אחד מהם ]כגון את ציפורני הרגליים[
דברי תורה ,מותר לכותבם בין ביד ובין במחשב ,עד כניסת
בלילה ,ואת השני ]את ציפורני הידיים[ ליטול ביום שלאחריו,
שבת ,ובלבד שלא עושה זאת עבור אחרים בשכר .אולם
וכן יכול ליטול את אחד מהם ביום ,ואת השני בלילה שלאחריו
בעריכת ספרים המשמשים את הרבים ,יש להקל )מדין צרכי
)עי' מש"כ לעיל בהבנת דברי המשנ"ב ס"ק ו ,אשל אברהם לגאון מבוטשאטש בסוף הסע'(.
רבים ,עי' אזמרה לשמך .(52
דינים נוספים הנוגעים לנטילת ציפורניים ]סדר הנטילה,
מותר לכתוב מכתב לחברו ,הוריו ,כלתו וכדו' ,כיון שהוא
נטילת ידיים לאחר נטילת הציפורניים ,דין הציפורניים לאחר
מלאכת עראי.
נטילתן ,חיתוך ציפורן בשבת ועוד[ -התבארו בשלוחה 96
לימוד למבחנים מותר עד כניסת שבת .וכשנצרך לכתוב תוך בקו בית ההוראה.
כדי הלימוד ,וכגון לסכם וכדומה ,מותר רק באופן שזוהי
כתיבה מועטת )וכדין מלאכת עראי( ,או באופן שזהו דבר האבד )וכגון
שיש מבחן מיד לאחר השבת(.
מותר לילדים עד גיל מצוות לצבוע ,לצייר וכדומה )מפני שהוא
מעשה הדיוט ,ואף שהוא רק לצורך ערב שבת ,לא מצינו איסור בכך ]ובפרט שבדר"כ ציורי ילדים נעשים
הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד לא יסתפרו ,יתגלחו או
באופן עראי[ .אך מעשה אומן לצורך ערב שבת ,נראה שאם הוא לא באופן עראי ,אין להקל(. ייטלו ציפורניהם בראש חודש.
הגיליון הודפס ע"י שלוחות קו בית ההוראה
0733-260-800
6191265@gmail.com להאזנה ,הקישו 18בקו בית ההוראה
