בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — וירא (2026-10-26)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת חיי שרה
יומא ח. יום א'
יומא ח: יום ב'
גליון שי"ט שנה ז' יומא ט. יום ג'
יומא ט: יום ד'
פרשת וירא חזרה יום ה'
קו יודעי תורתך
תשפ"ז 02.649.33.62
בשבילי המערכת מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
"כאטש א נגיעה" ,למעשי אבותינו
ועיכובים ושהאדם ישבר כל המניעות צדקות אברהם אבינו ע"ה
משפחתי רחוק ביניכם ,הצעתי בבית המדרש שרר שקט
לו ,אולי יבקש ממך טובה מבורך של תפילת לחש .כל עיכובים ויעבוד את הבורא מתוך המניעות
והעיכובים' ,ראה שאין העולם מתקיים' כי וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים
וצדקה ,ותמיכה עבור הכנסת איש עמד על מקומו ,מתייחד
עם קונו במחשבה ובדיבור. אם יהיה לאדם מניעות ועיכובים והאדם ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח
כלה.
"היהודי נאנח" .רבי!" ,זעק שעת מנחה היא זו ,המניין לא יהיה בכוחו לשברם ,זאת היא העדר האוהל וישתחו ארצה (יח ,ב).
מנהמת ליבו" ,כבר הייתי האחרון ליום הזה. הקיום' .שיתף מידת הרחמים' ,היינו פירש רש"י' ,מהו וירא וירא ב' פעמים,
אצלו ,אצל ראש הקהל! לפתע נפתחת הדלת מאחור, שהקב"ה ברחמיו וחסדיו עוזר ומסייע הראשון כמשמעו ,והשני לשון הבנה,
ביקשתי ממנו תמיכה נכבדת משמיעה קול צורמני של
צירים לא משומנים. להאדם שיהיה בכוחו לשבר את המניעות נסתכל שהיו ניצבים במקום אחד ,והבין
-ואף ניסיתי לדבר על ליבו והעיכובים לעבודתו ית"ש ,ועבדות כזה שלא היו רוצים להטריחו' .והנה מהכא
בהיותנו קרובי משפחה .אולם איש מהמתפללים לא הפנה
את עיניו למראה הנכנס ,אף מתוך המניעות והטרדות היא שעשועים ילפינן דגדולה הכנסת אורחים יותר
ראש הקהל ,במקום להעניק לי
שקול פסיעותיו הנמרצים היה וצחוק לפניו ית"ש. מקבלת פני השכינה ,והקשו בספרים,
מתת ,גיחך לעומתי וצחק בפה
מוכר לכל. אברהם אבינו בעצמו מנין נודע לו כלל
מלא ,באומרו " -אנחנו לא והתלמידי הבעש"ט ז"ל פירשו בזה את
אלה היו פסיעותיו של הרבי זה .ותירצו דהיו איבריו מתוקנים מעצמם
כאלה קרובים!" כך אמר לי,
הקדוש ,רבי יעקב דוד
דברי הזוה"ק (משפטים צה' ).אתקשטת
ואני לא ידעתי מה להשיבו .כי מאמשינוב זיע"א .ללא כל בקישוטין דלא הוו' ,פי' כי אילו הקישוטין לרוץ לדבר מצוה ולהתרחק מדבר שאין
אכן ,שמא אמת יש בטענתך ספק. ושירות ותפילה מתורה הנעשים לעשותו ,והיינו דכתיב בעקידה (להלן כב ,י)
זו... הרבי פסע לימין בית המדרש, ותשבחות ,הם קישוטין דהוו כי יש 'וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת
"והנה אני נכנס לבית המדרש, צועד במהירות לעבר שולחן מלאכים שעובדים אותו ית"ש בשירות לשחוט את בנו' ,דהוצרך לשלוח את ידו
חולף על פניך ואני שומע ה'מזרח' הנכבד .שם עצר ,ליד ותשבחות ,אך הקישוטין שנעשו מעבודת ולא נשלחה מעצמה בבהיות מעשה זה
כיצד אתה מכוון מילותיך ראש הקהל שעמד אף הוא הבורא מתוך המניעות והטרדות עולם הזה, נגד רצון ה' שציווה רק להעלותו ולא
בדבקות כזו ,מבקש רחמים בעיניים עצומות ,מונה את
בזכות היותך בן לאברהם מילות התפילה כמעות. אלו הם 'קישוטין דלא הוו' דאין עבדות זאת ולשחטו .ואף כאן מכך שהרגיש אברהם
יצחק ויעקב ,ואני תמה :האם ראש הקהל ,איש ירא בשמים ,כמאמר רז"ל 'כלום משא ומתן יש אבינו שרגליו נמשכות מעצמן לרוץ
לאברהם אבינו יש לך קשר שמים מרבים ,תלמיד חכם ביניכם' וכו' עי"ש .והנה ידוע 'שרה' הוא אחר האורחים נתברר לו שגדולה הכנסת
משפחתי קרוב יותר מאשר ועשיר מופלג -אך גם קפוץ כינוי להשכינה הקדושה ,זה"פ 'ותאמר אורחים מקבלת פני השכינה.
לאותו אביון בן העיר?" ידיים וכילי ,האריך בברכה שרה' היינו השכינה קדושה' ,צחוק עשה
הראשונה של 'שמונה עשרה'. ולפי זה יש לומר דבשעת הראיה הראשונה
· לי אלוקים' פי' צחוק ושעשועים עשה לי
התפילה לא התעופפה סתם עדיים לא ניתנה ההלכה ד'גדולה הכנסת
ובאמת ,מה משיבים על אלוקים היינו המידת צמצום כנ"ל ,שעל אורחים יותר מקבלת פני השכנה' ,ועל כן
כך מפיו .בכל מילה עצר,
אותה השאלה? וכי מדוע ידי במידת צמצום היינו המניעות והעיכובים
מכוון את פירושה ,חש אותה נאמר בה 'וישא עיניו' ,דהיה צריך להרים
אנו מחשיבים את האבות בליבו ,מבעיר בה אש של שיש להאדם בעבודת הבורא והוא משברם
הקדושים כ'אבות'? הרי כה עיניו ולא ראו מעצמן ,כענין 'וישלח את
אהבת ה' ויראתו -ואז ממשיך ועובד את השי"ת מתוך המניעות והטרדות,
רחוקים הם מאתנו ,אלף דור. למילה הבאה.
ידו' בעקידה ,וקודם הראיה השניה עדיין
זה היא הצחוק והשעשוע השכינה הקדושה
התשובה ,טמונה בין דפי "אלוקינו .ואלוקי .א-ב-ו-ת- החזיק אברהם ב'אל נא תעבור מעל עבדך'
'דאתקשטת בקישוטין דלא הוו' כנ"ל ,והבן.
ה'תנא דבי אליהו'" :חייב י-נ-ו .אלוקי .אברהם .אלוקי (להלן פסוק ג) .ואף דנכתבה אמירה זו לאחר
אדם לומר -מתי יגיעו מעשי
(שרפי אש – זוואלין)
יצחק .ואלוקי .יעקב!" ה'וירא' השני ,כבר כתב רש"י שם דלמ"ד
למעשי אבותיי". ופתאום שומע הוא את קולו ד'אדנ"י' הנזכר שם הוא שם קודש ,קדמה
ופירשו רבותינו זיע"א :שאנו הנלחש של הרבי הקדוש, בקשת 'אל נא תעבור' אמירה זו ל'וירא' השני ,ונכתבו הדברים
נגיע למדרגות של האבות הישר לתוך אוזניו:
ויאמר אד-ני אם נא מצאתי חן בעיניך אל שלא כסדרן .ורק לאחריה נתחדשה הלכה
הקדושים -זאת אין דורשים "הם לא כאלה קרובים ,ראש
מאיתנו .אך לפחות נגיעה עּבן!"
הקהל ֶל ְ נא תעבור מעל עבדך (יח ,ג). ד'גדולה הכנסת אורחים' ,והרגיש אברהם
קטנה" ,כאטש א נגיעה", מה?! פירש רש"י' :דבר אחר קודש הוא ,והיה דרגליו מוליכות אותו ורץ אחריהם כרצון
לגעת במעט במעשי אבותינו איזה מסר נחוץ כל כך היה אומר להקב"ה להמתין לו וכו' ,ואף על ה' ,ואז 'וירא' בראיה שניה כדי לתקן את
ולשאוף בשאיפה עזה לדבוק לרבי למסור לו עד שהפריע פי שכתוב אחר וירץ לקראתם ,האמירה הראיה הראשונה ,כי סבר אברהם דכל זמן
בדרכיהם -את זאת אנו באמצע התייחדו עם קונו? שלא נתחדשה ההלכה הנ"ל נחשבה אותה
היתה קודם לכן'.
חייבים. "הם לא כאלה קרובים"? למה ראיה פגם לפי ערך צדקותו .לפיכך קודם
האבות הקדושים ,צדיקי התכוון הרבי? ואפשר ליישב המקראות כמו שהם שתיקן הראיה הראשונה היו 'ניצבים
הדורות ,התוו לנו דרך -ואם הוא השתדל להתגבר על אשד כתובים ,ולעולם הפסוק 'וירץ לקראתם' עליו' ,ורק לאחר מכן בראיה השניה 'וירץ
צועדים אנו לאורם ,הרי אנו המחשבות שהפריע מריכוזו, היה לפני הדיבור של לה' ,כי אברהם אבינו
ללא הצלחה מרובה .מיד (נחלת דן) לקראתם'.
כבנים להם! ידע ש'גדולה הכנסת אורחים מקבלת
ימים אלה ,ימים של 'טוב לאחר התפילה נכנס אל החדר
הקטן שם היה הרבי ספון .דרש
פני השכינה' ,ולכן היה נכון ליבו ובטוח המניעות והעיכובים – שעשועים
צדיקים תעלוץ קריה' הם .ימי שה' לא ילך מביתו .אולם כאשר הכניסם
שמחה בחצר הקודש ,בהם
הסברים.
לביתו ,וסבור שהם ערביים שמשתחווים
לקוב"ה
הרבי ,בעיניו החודרות ,סיפר
אנו זוכים לקנות קנייני נצח ותאמר שרה צחוק עשה לי אלוקים (כא ,ו).
לו דברים כהווייתן. לאבק רגליהם ,מעתה פחד שה' ילך
ושפע מן שמיא ,בזכות שמחת
"נכנס אלי היום יהודי שבור- מביתו .לכן אמר' :אד-ני אם נא מצאתי חן אלוקים הוא מידת הצמצום והדין כידוע,
צדיקים.
לב ,אביון מגוזלו שאף פת בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך ,יקח נא וזה"פ מדרש רז"ל' :בראשית ברא אלוקים
ודווקא בימים האלה ,יותר לחם אינה מצויה בביתו .כעת
מכל ,עלינו לשוב ולהתעורר, מעט מים' ,ועם מעט מים 'ורחצו רגליכם', בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם
עומד הוא לקראת סגירת
לדבוק ולשאוף לרצות נוכל לבטל מהם את העבודה זרה שבאבק במידת הדין' .פי' עיקר המכוון והרצון
שידוך עבור בתו -ואין לאל
ללמוד צדיקים, בדרכי ידיו להבטיח אפילו פרוטה רגליהם וממילא לא תעבור השכינה מעלי. בבריאת עולם היה לברוא במידת הצמצום
ממעשיהם הטובים ולנהוג כפי שחוקה כנדוניה .הוא בא (אמרי אש) והדין ,היינו שיהיה להאדם מניעות
הדרכותיהם הקדושות .כאטש לשפוך את ליבו בפניי ,ואני, (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
א נגיעה ,למעשי אבותינו. שזכרתי כי יש איזשהו קשר
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הל' סעודת שבע ברכות (ה)
לרגל שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
א .אין שמחה אלא במקום חופה ,והוא המקום הקבוע לחתן וכלה בימי השמחהא ,ולפיכך אם החתן והכלה הולכים לאכול במקום
אחר אין מברכין שם שבע ברכותב ,אם בדעתם לחזור אח"כ לביתםג ,אלא שהפוסקים כתבו שהמנהג הוא שגם אם שמחת השבע ברכות
במקום אחר מברכים ברכת חתניםד ,ובתנאי שסעודת השבע ברכות נעשה בעבורםה.
ב .לפיכך כשבאים החתן והכלה לבית המדרש לסעודה שלישית אם רוצים להחשיב הסעודה לסעודת חתן ,יש להוסיף מאכל מיוחד
לכבוד שמחת החתןו.
ג .כאשר חתן וכלה משתתפים בשמחת בריתז -
א .בכדי שיחשב גם סעודת חתן וכלה ולברך שבע ברכות יש להוסיף מאכל מיוחד לכבודםח.
ב .הגם שבסעודת ברית אין לומר שהשמחה במעונוט ,באופן זה שמברכים שבע ברכות אומרים שהשמחה במעונו מחמת שמחת
חתן וכלהי.
יא.
ג .ויקדימו אמירת דוי הסר (הנהוג לומר בשבע ברכות) לאמירת נודה לשמך (הנהוג לאומרו בסעודת ברית מילה)
דיתכן דמש"כ הט"ז (שם) שאם לא לא נעשית אח"כ לאכול לחזור לחופתו כו' ,פירוש שאינו הולך א .סוכה (כה ):אין שמחה אלא במקום חופה ,וכתבו
הסעודה בשביל שמחת הנשואין אין מברכין הם לשמוח בבית אחר רק לאכול אכילה הכרחית כדרך התוס' (ד"ה אין) דלפי"ז אם יצא חתן מחופתו אפילו
דווקא לתירוצו הראשון וכנ"ל (הערה ד') ע"ש, כל אדם ולא נעשית בשביל שמחת נישואין אלא כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר דאין מברכין
וסברא נוספת כתב באמרי יעקב (אבהע"ז סי' ס"ב דעתו לקיים שמחתו אחר האכילה בשובו אל נוהו שהשמחה במעונו ולא ברכת חתנים כיון דאין
ס"י ביאורים ד"ה בבית אחר) להמליץ זכות על זה וז"ל מקום חופתו אז לא יברך בבית אחר ע"ש. שמחה אלא בחופה ,ובפ"ק דכתובות (ז ):אמרינן
ואפשר דבמקום שמזמרים ושרים עבור שמחת וסברא נוספת כתב שם הט"ז וז"ל דעכשיו יש לברך נמי מברכין ברכת חתנים בבית חתנים משמע
חתן באופן שניכר שנאספו לכבודו דסגי בזה, אפילו בבית אחר וכו' דעיקר בית החופה שיש שם דוקא במקום חופה דהוא בית חתנים וכו' ,וצריך
ובפרט דמצינו בר"ן (כתובות ג ).שכתב בשם מסכת שמחה ביארו התוס' והרא"ש והטור דהיינו מקום לדקדק מה היא חופה דאי במקום שברכו תחילה
סופרים שהיו רגילים להתאסף בבית החתן בבוקר עיקר ישיבת חתן וכלה ושם מברכין כל ז' ,וסיים ברכת נשואין קרי ליה חופה ,פעמים שאפילו
ובערב לשמח החתן וכלה והיו מברכים אע"פ הרא"ש והטור וז"ל ונוהגין באשכנז שעושין אפריון ברחוב העיר מברכין אותה כשהעם מרובין ואין
שאין אוכלים ע"ש ,ולפי"ז יש מעט לימוד זכות לכבוד החתן והכלה והוא הנקרא חופה ושם מברכין יכולין ליכנס בבית ,אלא מקום עיקר ישיבת חתן
על המנהג ,דהיינו שניכר ומורגש שם שמחת חתן, כו' עכ"ל וכו' נמצא שיש שמחה יתירה לחתן וכלה וכלה קרי ליה חופה ולא מקום העשוי לאקראי
ואף דאנן קיי"ל לעיל בס"ה דבעינן סעודה ,מ"מ בבית החופה טפי משאר בתים וע"כ חילקו שפיר בעלמא ושם מברכין ברכת חתנים כל שבעה עכ"ל,
לעניין זה יש לצרף דברי הר"ן דהרי יש כאן סעודה בין הבתים ,משא"כ עכשיו שאין קורין לחופה רק וכ"כ הרא"ש (שם סי' ח').
רק לא נעשה במיוחד עבור החתן ,ומ"מ כל זה הוא למה שמקדשין הכלה תחת מטלית הפרוסה על ב .טור ושו"ע (אבהע"ז סי' ס"ב ס"י) ,ונחלקו הראשונים
רק בתורת לימוד זכות על הנוהגים להקל ,אבל הכלונסות אין שום מעלה לבית שעושין בו הנשואין אם באופן זה אומרים שהשמחה במעונו ,דהמרדכי
לכתחילה ראוי להוסיף מנה עכ"ל ,ובעזר מקודש (סי' טפי מבתים אחרים ,וקורא אני על זה שמחה מה זו (סוכה סי' תשד"מ) כתב דגם שהשמחה במעונו אין
ס"ב ס"ח) כתב נמי להקל בזה ,אלא שסברתו צ"ע, עושה בבית זה טפי מבתים אחרים ,דמה לי כותלי אומרים ,אמנם הר"ן (סוכה יא ):כתב דבוודאי
וכבר העיר כן באמרי יעקב (שם). בית זה או זה וכו' ,ומסיק הט"ז וז"ל אחר זמן ראיתי שהשמחה במעונו אומרין אפילו שלא בחופה דהא
ז .או בר מצוה ,פדיון הבן וכיו"ב שמטרת הסעודה בכתבי מהר"ל מפראג ז"ל שפסק כוותי וז"ל ואנו מכי רמא שערי באסיתא אמרינן ליה דליכא חופה,
לא נעשה עבורם. מברכין אף במקום שלא היתה שם החופה ,אע"ג ולשיטתו כתב (כתובות ג ).דאומרים אותה אפילו
ח .כנ"ל (הערה ו') ,ויתכן דבסעודת ברית וכיו"ב דאמרינן בסוכה (כה ):וליחדי בסוכה וליתבי בסוכה בג' מסובין ,וע"ש דגם ברכת אשר ברא יכולים
שהסעודה נעשית במיוחד לכבוד הברית אם לא וקאמר שם אין שמחה אלא בחופה ,שאני התם דלא לומר בג' דאינה בכלל ברכת חתנים ,ובבית
יוסיפו מאכל לכו"ע לא נחשב לסעודת חתן וכלה יכול לשמוח כראוי ,אבל לענין הא מילתא איכא שמואל (ס"ק י') הביא ב' דעות אלו ומסיק שאין
כלל ואכמ"ל. שמחה ומברכין שם עכ"ל ,והבית שמואל (ס"ק י"ג) אומרים שהשמחה במעונו כיון דכן נראה מדברי
ט .כמבואר בכתובות (ז ).משום דטרידי דאית ליה הביא דברי הט"ז בשם המהר"ל והסכים לזה. דרכי משה הארוך.
צערא לינוקא. ולכי תידוק תראה שיש נפק"מ בין ב' התירוצים ג .שם ,ומקור דבריהם מדברי הרא"ש (שם) שכתב
י .בספר המכתם ובמאירי (סוכה כה ):כתבו דכשהחתן דלתירוצא קמא גם אם החופה במקום קבוע וז"ל אלא במקום ישיבת החתן והכלה קרי ליה חופה
משתתף בסעודת ברית שלא נעשית הסעודה שפיר שייך לברך במקום אחר כיון שקובע סעודה ולא במקום העשוי לאקראי בעלמא ,ושם מברכין
לכבוד החתן נחלקו הפוסקים וי"א שאומרים ושמחה במקום השני שפיר נחשב למקום חופה, ברכת חתנים כל שבעה ,ונוהגין באשכנז שעושין
שהשמחה במעונו ,דהא גם בסעודת ברית היו והכי נמי ס"ל למהר"ל שהביא הט"ז בסו"ד ,אבל אפריון למושב החתן והכלה והוא נקרא חופה ,ונראה
צריכים לומר אי לאו צערא דינוקא וכשיש חתן לתירוץ השני מה שמקום אחר נחשב לקביעות דמהכא אין ראיה שאין לברך ברכת חתנים במקום
חזר הדין למקומו ,ובאופן דידן שמוסיפים מאכל הוא משום דמקום הראשון אינו נחשב לקביעות שהחתן והכלה הולכים לאכול בבית אחר דה"פ אין
לכבוד החתן י"ל דלכו"ע אומרים שהשמחה דבזמנינו החופה אינו דבר קבוע ,ויתכן דהנפק"מ שמחה אלא בחופה כיון שאין דעתו להניח חופה
במעונו. בין הסברות באופן שבמקום השני אין הסעודה אלא כדי לאכול בסוכה ואח"כ חוזר לחופתו אבל
יא .בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' צ"ד אות ג') כתב לענ"ד נעשית במיוחד בשביל שמחת הנשואין דלדעה אם הולך לגמרי לבית אחר הוא וחביריו אחריו
שניהם לא נתקנו במיוחד לנשואין או למילה, א' דמה שמברכין במקום אחר כיון שבאותה שעה ועושים אותו בית עיקר גם שם נקראת חופה ויכול
אלא נעשו מהקדמונים כהקדמת שבח לברכת השמחה שלימה ואין בדעתם על בית החופה ,אם לברך שם ברכת חתנים ,וכן היה מעשה באדם
המזון בפרט כשיש כהנים ,אלא שרבותינו מייסדי הסעודה לא נעשית לכבודם עדיין בדעתם על אחד שהוליך כלתו לעיר אחרת והצריכוהו לברך
המנהגים לקחו פיוט של דוי הסר לנשואין שהוא שמחתם השלימה שתתקיים בבית החופה ,אבל שם ברכת חתנים ע"ש.
מתאים יותר מצד העניין וכו' ,ופיוט נודה לשמך לדעה הב' דכיון שאין מקום החופה קבוע אין בו ד .ט"ז (ס"י) כתב וז"ל נ"ל פשוט כו' דדוקא בסוכה
ששייך גם לנשואין כמוש"כ הב"ש (אה"ע סי' ס"ב ס"ק מעלה יותר ממקום השני יתכן דבכל אופן יוכלו שאין בה כלל שמחה אין מברכין ,משא"כ בהולך
י"א) דכשאין עשרה אומרים בנשואין נודה לשמך, לברך במקום השני ,ודו"ק בזה. לשמוח עם כלתו במקום אחר אף שיחזור אח"כ
הרי דשייך לנשואין כמו לברית ,ומה"ט איני יודע ה .כן מבואר בדברי הט"ז (שם) דמש"כ הרא"ש לבית הראשון מ"מ באותה שעה שהוא שמח בבית
באמת אם צריך להגיד שניהם כמו בנידון דידן ,מ"מ והטור שאין לברך במקום אחר היינו פירוש שאינו השני נקרא גם אותו הבית אז חופה וכו' דבאותה
לו יהא שאומרים שניהם מ"מ נראה דהקדימו דוי הולך לשמוח בבית אחר רק לאכול אכילה הכרחית שעה אינו חושב על בית חופתו כיון שיש לו שמחה
הסר ואח"כ נודה לשמך ,כי נודה לשמך מקושר כדרך כל אדם ולא נעשית בשביל שמחת נישואין בבית זה מה חסר לו אז שלא יברך שמחה במעונו
יותר לברכת המזון שמבקש רשות מהכהנים וכו'. וברכת חתנים ,ועל דרך זה מתפרשים גם דברי
הלויים ע"ש. ו .כנ"ל (הערה ה') ,ובדיעבד יש להליץ על המקילים, הטור שכתב ואם יצא לאכול בבית אחר ודעתו
ב
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה בשבילי רבוה"ק
הרב שמואל קרימלובסקי
ונראה לפרש ,שרק קודם העקידה ,ישמעאל דברי אברהם ושרה אודות חינוך הבן הדרך להגיע לקירבת אלוקים
נקרא זרעו של אברהם (שם כא ,יג) .אבל בעקידה
הוברר יצחק להיות בנו יחידו של אברהם ,והופרש
בזקנותם
ישמעאל ממנו ,ואף על ישמעאל נאמר 'שבו לכם ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה ד"ה וישם אותו על המזבח ממעל לעצים .ויש לרמז
פה עם החמור' -עם הדומה לחמור ,שאינו מתייחס לי עדנה ואדוני זקן .ויאמר ה' אל אברהם למה זה ולומר וישם אותו היינו את עצמו .ע”ד שנאמר בנזיר יביא
אחר אברהם .ולכן לאחר העקידה שיצחק הוא בן צחקה שרה לאמר האף אומנם אלד ואני זקנתי. אותו פ’ את עצמו עי”ש .והענין .דידוע עיקר הזבח כמו”ש
זבחי אלוקים רוח נשברה .וכמו”ש לב נשבר ונדכה אלוקים
יחיד לאביו [דלא כבתחילה שהוא רק יחיד לאימו], היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה לא תבזה .והיא העצה המעולה מכל העצות לכל דבר .זה
אין צריך להזכיר אשר אהבת ,דפשיטא שהאב ולשרה בן .ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה שהוא מרומז וישם אותו על המזבח ממעל לעצים .פי’ וישם
אוהב את בנו יחידו. וגו" (יח ,יב-טו) .נראה לפרש ,בהקדים ביאור טענת את עצמו על המזבח היינו זבחי אלוקים רוח נשברה .זאת
אברהם 'הלבן מאה שנה יולד' וגו' (יז ,יז) ,שאינם היא ממעל לעצים היינו למעלה מכל העצות כנ”ל והבן.
ומה דכתיב (כה ,ט) 'ויקברו אותו יצחק וישמעאל
יכולים כ"כ להשגיח בחינוכו של יצחק ,ובפרט (דברי ישראל -פרשת וירא)
בניו' ,אפשר שאינו בן ממש ,אלא כמ"ש במשה
רבינו שבת פרעה גידלתו 'ויהי לה לבן' (שמות ב ,י). שהיה שם ישמעאל שאינו צדיק כ"כ ,ומה תועלת
ועוד יש לומר ,דרק כשישמעאל בטל ליצחק ,ונותנו לנו בלידתו .וסבר אברהם שגם דעתה של שרה כך, הקירבה למלך
בראשונה (כמ"ש רש"י בראשית שם) ,יכול ישמעאל אמנם 'לו ישמעאל יחיה לפניך' – ביראתך (יז ,יח, רבינו מפרש שהמזבח רומז לרוח נשברה שלזה אמרו
להיקרא גם הוא בנו של אברהם. ורש"י שם) ,שאם יחזור בתשובה ,תהיה מתנת יצחק, שמי שהוא כן נחשב שהקריב כל הקרבנות יאמר על
מתנה ראויה. זה שזה עצה לכל דבר וזה נרמז בזה שאמר ממעל
(של"ס פרשת חיי שרה תשע"ו)
לעצים דהיינו שזה יותר מכל העצות ומועיל יותר
אבל שרה אמנו לא חששה ,כי אם ישמעאל מכל דבר.
נישואין יפריע לחינוך יצחק ,תגרשנו .ולכן 'צחקה' ושמחה
ויש לתת לזה טעם בפשיטות בנאמר בפסוק את דכא
כוונת הברכה -שנזכה לשמחה שלימה בבשורה ואמרה 'אחרי בלותי' -שהזקנתי והסכמתי אשכון והפי' הוא ,שמי שהוא נדכה ושפל בעיני עצמו
לשובה של הגר' ,היתה לי עדנה' -מתעורר הקושי
כבנישואי אדם הראשון עם הגר ובנה ,ואצטרך לגרשם' .ואדוני זקן' מלא
אומר הקב"ה שאני נמצא יחד איתו ,ויש להסמיך לזה
משל מפורסם ,שמלך אחד מחמת איזה סיבה רצה
שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן רחמים ואינו חפץ בשלוחו של ישמעאל ,והורע לתת מתנות גדולות לבני מדינתו והודיע ופירסם
מקדם (שבע ברכות) .דקדק אאמו"ר זצוקללה"ה, בעיניו (כא יא) ,אבל אני ,איני חוששת לכך .ועוד יש שכל אחד יבא ויבקש ממנו איזה דבר שירצה והוא
מהו דתחילת הברכה בכפל הלשון 'שמח תשמח', לפרש' ,אחרי בלותי היתה לי עדנה' -אחרי שהייתי יתן לכל אחד את מבוקשו ,ומיד נקבצו ובאו כולם
ומסיים 'כשמחך יצירך בגן עדן מקדם' ,פעם אחת 'זקנה' – רחמים' ,היתה לי עדנה' -לשון 'דן' ['-ע' וכל אחד בקשתו איתו אלא שהוגבל הדבר לבקשה
אחת בלבד ,ולכן היו כולם מחשבים ומודדים איזה
שמחה .ולכאורה הול"ל 'כשמח שמחת יצירך' במילואו הוא לשון עיון ,ו'דנה' -דין .דתחת הד' דבר כדאי יותר שהרי לא יקבלו יותר מדבר אחד
וכו' .ופירש ,עפ"י מה דאיתא (ברכות לא ).דבחתונה יש שו"א שהוא ב' נקודות ,ויש לחלקו ולהפך אחד ואיזה דבר כולל יותר מן הכל ,והיה שם חכם אחד
היו מזמרים 'ווי לן דמיתנן ,ווי לן דמיתנן' .והענין מהנקודות לי' ,והשני ישאר להיות חיריק ,כמו שבקש רשות שיוכל לבא בכל יום לומר למלך בוקר
בזה ,דתכלית הנישואין להעמיד דורות הבאים, שכתוב ִדינה ,והיינו עיון הדין] ,שאחר שכבר הייתי טוב ,וטעמו כי אם יהיה לו זכות ליכנס בכל יום אל
והוא ענין שמזכיר יום המיתה -דור הולך דור בא - בבחינת רחמים ,אחזור לבחינת הדין לגרש את הגר המלך הרי בכל זמן שיצטרך דבר באופן מיוחד יוכל
וגורם לעצבות .זהו שאומרים' ,שמח תשמח' בכפל וישמעאל. לבקש כשיכנס למלך נמצא שזה כולל הכל ,ועל דרך
הלשון ,שמחה להסיר עצבות המיתה ,ושמחה זה מי שהוא רוח נשברה הרי הקב"ה איתו וממילא
'ויאמר ה' אל אברהם ,למה זה צחקה שרה לאמר בכל זמן שמתפלל הקב"ה קרוב אליו להאזין אליו
אחרת על ענין הנישואין. האף אמנם אלד' וגו' -שאברהם ישאל את שרה ויוכל לבקש על כל דבר.
ומסיים 'כשמחך יצירך בגן עדן מקדם' ,דאדה"ר למה צחקה ואינה חוששת לחינוכו .וחפץ השי"ת
קודם החטא עדין לא נגזרה מיתה לעולם ,ולא שהיא תענה לו שאין צריך להמתין שיחזור ישמעאל מה מביא לענוה
היה צריך אלא שמחה אחת על הנישואין .והברכה בתשובה .וזהו שסיים 'היפלא מה' דבר' [-כמו 'איש ומהו רוח נשברה זהו שהאדם מרגיש בעצמו שכל
לזכות שתהיה השמחה שלימה בלא שום נדנוד כי יפלא לנדור נדר נזיר' וגו' ,שפירש"י' ,יפליא' - הצלחתו וכל מה שיש בידו בין מן העבר שכבר קבל
עצב המיתה ,כשמחת אדה"ר קודם החטא. יפריש בדיבורו] ,שהקב"ה יכול להפריש ולהבדיל ובין מן העתיד שמקוה שיתנו לו הכל אינו עצמו אלא
רק מה שנותנים לו בנדבה או בזכות אחרים ,ופשוט
(שבע ברכות באחוזת ברכפלד יום א' כ"א ביניהם ע"י שיגורש ישמעאל .וממילא אפשר שבאופן כזה אין אדם מתווכח או רב על דבר שהוא
טבת לחדב"נ מו' הרה"צ יוסף דוד רוזנבוים שליט"א) שתיכף יוולד יצחק' ,כעת חיה ולשרה בן'[ .והשי"ת שייך לו שהרי מה שיש לו אין בזכות עצמו ואיך
לא רצה לומר דבר זה לאברהם בעצמו ,לפי שכל זמן יאזור כח לריב עליו ולצער או לבזות אחר בגללו.
רמז לחיפוש אחר משפחה שיש בה שלא יצא הדבר מפי השי"ת ,הדבר יכול להתהפך.
מסירות נפש ולכך לא רצה השי"ת לומר לאברהם שיגרש את איתערותא דלתתא
קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (עפ"י סנהדרין
ישמעאל ,דא"כ תינטל ממנו הבחירה לטובה]. אבל לא באופן שיפול עי"ז ליאוש אלא אדרבה הוא
מתחזק בהבנה ובבירור שהקב"ה הוא הנותן והוא
כב .).ויבואר ,דהנה אמרו (ב"ב קי :).הנושא אשה ,צריך ואברהם לא הבין דברי השי"ת ,וחשב שכוונתו לומר
נותן לאחרים ביד נדיבה ובסבר פנים יפות ,נמצא
שיבדוק באחיה ,שנאמר 'ויקח אהרן את אלישבע בת ששרה לא האמינה וצחקה ,ובא בטענה אליה איך שאע"פ שמול עצמו הוא מרגיש בלתי בטוח ובלי
עמינדב אחות נחשון' ,ממשמע שנאמר בת עמינדב, יתכן שתצחק בחוסר אמונה ,והשיבה 'לא צחקתי' קרקע יציבה אבל מתוך בטחונו בה' הוא רגוע וסמוך,
איני יודע שאחות נחשון היא ,מה תלמוד לומר אחות מחוסר אמונה .ולא סיפרה לו האמת שכוונת וכיון שכל בטחונו הוא רק על זה ממילא הוא מתחזק
נחשון ,מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, הצחוק הוא על גירוש ישמעאל' ,כי יראה' מאברהם, בזה יותר ויותר ,והקב"ה שרואה שהוא חסר אונים
ע"כ .ומהי המדה טובה דאשכחן בנחשון ,מסירות שדעתו לא היתה כן ולא חפץ בשלוחו. והוא אינו בכעס על זה ,מתמלא עליו רחמים וחמלה
(של"ס פרשת חיי שרה תשע"ו) ומוסיף על ברכתו ,ובא ושוכן אצלו לתת לו הרגשה
נפש ,כאמרם ז"ל (סוטה לז ).קפץ נחשון בן עמינדב טובה ולמלאת לו את צרכיו.
וירד לים תחילה ,וכל ישראל ירדו אחריו.
לאחר העקידה אין ישמעאל נחשב בן ואם כשאדם מקריב קרבן הרי הוא נותן מתנה
זהו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף ,רמז
שבכל זיווג איש ואשה צריך שיהיה מדה זו שמצינו
אברהם להשי"ת ,והסדר הוא כנגד למה שאדם מעורר מלמטה
הקב"ה חוזר ומתעורר מלמעלה ,בזמן שהקרבן הוא
בנחשון בקרי"ס ,וצריך לתור אחר משפחה שיש בה בפרשת העקדה ,בתחילה כתוב 'קח נא את בנך את נתינה גשמית והיא מוגבלת ,אם כן מי שבוחר בדרך
מסירות נפש לקיים רצון השי"ת. יחידך אשר אהבת את יצחק' .ובסוף הענין כתוב ענוה ושבירת רוח שהוא מוותר על הרגשתו הטובה
(שבע ברכות אחרון 'עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את נמצא שנותן את כל כולו להשי"ת ,וההתעוררות
מלמטה היא גדולה יותר מכל הקרבנות וממילא
בביהמ"ד להחתן מו' הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א - בנך את יחידך ממני' .ויש להבין ,למה לא כתוב
מלמעלה חוזר התעוררות להשפיעה לו כל טוב.
יום א' י' תמוז) בסופו גם הדרגא הגדולה 'אשר אהבת'.
ג
בשבילי הפרשה
הרב יעקב שלמה שיינברגר
מּיל ָה
שׁי ל ַ ִ
שׁל ִי ִ
ס ְעוּדַת ְ
המקור המפורש בתורה לסעודת שלישי למילה אצל אברהם אבינו • דעת המהרש"ל שסעודה זו גדולה מסעודת יום הברית
עצמה • ביאור עמוק מדוע סעודת הברית נרמזה בלבד ואילו סעודה זו נכתבה בפירוש • מאמר מקיף על סעודת שלישי למילה
פ ֶתַח הָאֹה ֶל • ו ְהוּא י ֹ ֵ
שׁב ּ
דווקא על אדם שכל גופו חולה .אולם מדרך כל בתורה רק ברמז ואילו סעודת שלישי למילה יסוד מוסד ומקור נאמן למנהג ישראל קדושים
מכה שבאה לאדם הרי שביום השלישי כל הגוף נכתבה בפירוש מובא בדברי הגה"ק בעל האבני לערוך סעודה ביום השלישי למילה מצינו אצל
מרגיש וכפי שנאמר לגבי אנשי שכם ויהי ביום נזר זצ"ל (הובא בספר נאות דשא ח"א עמ' רח) על פי אברהם אבינו עליו השלום .הנה פרשת השבוע
השלישי בהיותם כואבים ,ולכן ביום השלישי דברי הזוהר הקדוש .שמצות מילה היא על כל פותחת בהשראת השכינה באוהלו של אברהם
הוא נקרא חולה בכל הגוף ורק אז יש בו מצוות האיברים והגידים ,אולם ביום המילה הדבר באומרה וירא אליו ה' באלוני ממרא ,ובהמשך
ביקור חולים בשלמותה. נעשה רק ברמז ולא בהתגלות ולכן גם הסעודה העניין בבוא המלאכים נאמר ואקחה פת לחם
נכתבה ברמז .אבל ביום שלישי למילה שכל וסעדו לבכם .ועל פסוקים אלו פירש רש"י
בירור הלכתי בעומק הפוסקים אם דינה האיברים מרגישים את הכאב ,נמצא שהמצווה בשם ר' חמא בר חנינא כי יום שלישי למילתו
כסעודת מצוה מתפשטת בכל האיברים בהתגלות ,ולכן גם של אברהם היה .ומכאן סמך ברור למנהג
לאור מעלתה הגדולה של סעודה זו דנו הפוסר הסעודה נגלתה בפירוש בתורה. ישראל להקפיד ולערוך סעודה ביום השלישי
קים אם היא נחשבת כסעודת מצווה לכל דבר, ועל דרך זו מבואר גם בספר שם משמואל (פרשת למילה כמעשהו של אברהם אבינו שהסעיד את
כגון לעניין היתר אכילת בשר ושתיית יין בתשר וישב) שעל ידי התפשטות כח הכאב בכל הגוף המלאכים באותו יום שבו התגבר עליו הכאב.
עת הימים שבהם ממעטים בשמחה .בשו"ת חוות ביום השלישי מתפשטת נמי הקדושה ששורה ומנהג קדוש זה השתרש בהרבה מתפוצות
ישראל ,וכפי שמביא בספר דרך פקודיך (מצות
עשה ב) לבעל הבני יששכר זי"ע שבהרבה מקומות
מדקדקים לעשות סעודה ביום השלישי למילה,
דברי תורה גבוהים בשלישי למילה ויש לזה סמך מסעודת אברהם אבינו למלאכים
דיום השלישי למילתו היה כידוע.
בקובץ תפארת קוזמיר (כרך כד ,עמ' יא) הובא מעשה מרביה"ק בעל הנחלת דן
זי"ע שפעם אחת חל יום שלישי למילה של נינו בשבת קודש .באותו זמן סבל סעודה החביבה וגדולה יותר מסעודת יום
מדלקת קשה ברגלו והורו לו שהדבר אסור לו ללכת למקווה .ובכל אופן ראו הברית
אותו מקורביו שהלך לפני סעודה שלישית למקווה אף על פי שהדבר היה כרוך בספרים הקדושים הפליגו במעלתה של סעודה זו
בסכנה עבורו .וכאשר ניסו להניאו מכך אמר להם שהיות והוא הולך לומר דברי ומצינו בדברי רבותינו כי היא גדולה וחשובה אף
יותר מסעודת הברית עצמה.
תורה גבוהים שעלו על דעתו כעת ,לכן הוא מוכרח ללכת למקווה.
מקור מפורש לכך מובא בספר הנהגת מהרש"ל
(ס"ק נ ,מאת רבי משה מפרמישלא בעל מטה משה שהיה
תלמיד מובהק למהרש"ל) שסעודת שלישי למילה
יאי ר (סימן ע) דן בזה ומכריע כי הסעודות הנע�ר על ידי המילה בהתגלות בכל האיברים .ומאחר גדולה מסעודת ברית מילה .והטעם המבואר שם
כות בליל שלפני המילה וכן ביום שלישי למילה שכל האיברים מקבלים חיות מהסעודה באה הוא שסעודת שלישי למילה מפורשת בתורה
אינן סעודת מצווה משום שאינן אלא מנהג בער הסעודה ביום השלישי למילה בהתגלות בתורה. אצל אברהם אבינו שעשה סעודה גדולה ולקח
למא ולא מצווה קבועה בגמרא .וכן הובא להלכה ובספר דברי שמואל לאדמו"ר מסלונים זי"ע בן בקר רך וטוב ,ואילו סעודת הברית לא נכתבה
בשערי תשובה (או"ח סימן תקנא ס"ק לג) שהביא את מבואר שביום השלישי מתגלית אור הנשמה במפורש בתורה אלא נרמזה בה בלבד.
דברי החוות יאיר שסעודה זו אינה פוטרת מאיסור ורק אז נעשה היהודי שלם ,ולכן לא נגלה הקב"ה את הרמז לסעודת הברית לומדים מן הפסוק (בראשית
אכילת בשר בימים אלו. לאברהם אבינו אלא ביום השלישי למילתו. כא ח) וַ יִ ְּג ַדּל ַהיֶ ֶּלד וַ יִ ָּג ַּמל וַ יַ ַּעׂש ַא ְב ָר ָהם ִמ ְש ֶׁתּה ָגדֹול
מאידך מצינו פוסקים שהחשיבו מאוד סעודה זו. ְבּיֹום ִה ָג ֵּמל ֶאת יִ ְצ ָחק (וכפי שמביאים התוספות במסכת
בשו"ת שבות יעקב (חלק ג סימן לו) נשאל על מנהג
סעודה משולשת בגין שלוש מצוות וביקור שבת קל ,א בשם פרקי דרבי אליעזר פרק כט) .הדרשה
אכילת בשר ושתיית יין בליל שלפני המילה ובר חולים מבוססת על המילה ִה ָג ֵּמל שניתן לדרוש אותה
שלישי למילה ,ומתוך תשובתו עולה כי כבר אז טעם נוסף למעלת סעודה זו מובא בשם הרה"ק כשתי מילים ה' ג' ָמל (שכן האותיות ה' וגם ג' עולות יחד
היה מנהג רווח לערוך סעודה זו בקרב רבותינו רבי ישכר דוב מוואלבארז זי"ע בספרו עבודת בגימטריא למספר שמונה ,לרמז כי ביום השמיני ללידתו של
וגאוני ארץ קדמאי ,וניכר מדבריו שיש למנהג יששכר ,שלפי חכמי האמת סעודת שלישי למילה יצחק מל אותו אברהם אבינו ועשה משתה גדול).
זה יסוד חזק. גדולה מסעודת המילה .שכן סעודת הברית היא ועל דרך זו מובא בשם הגה"ק בעל החידושי
עצה נכונה מובאת בספרי האחרונים כיצד תחשב בעבור מצווה אחת והיא מצות הברית ,ואילו הרי"ם מגור זצ"ל שאמר כי חביבה סעודת שלישי
סעודה זו לסעודת מצווה לכל הדינים .וכתבו סעודת שלישי למילה היא בעבור שלוש מצוות למילה אף יותר מסעודת המילה עצמה .והטעם
שאם יכוונו אבי הבן והמסובים לעשותה לשם והן מצות הברית ,מצות ביקור חולים ,ומצות בזה הוא שהרי בסעודת הברית שעשה אברהם
סעודת הודאה להשם יתברך על אשר עברו על הקבלת פני השכינה שהקדוש ברוך הוא בא ביום ליצחק בנו ככתוב ויעש אברהם משתה גדול
הרך הנימול ימי הסכנה והוא הולך ומתרפא מחור זה לבקר את הנימול ולברכו. השתתפו שרי אומות העולם כאבימלך ופיכול
ליו הרי שדינה כסעודת מצווה לכל דבר .ועוד שר צבאו ,ואילו בסעודת שלישי למילה שעשה
וביאור הדבר שעיקר מצות ביקור חולים
הובא בפוסקים כי במקרים אשר מחמת אונס אברהם אבינו השתתף הקב"ה בכבודו ובעצמו
חלה דווקא ביום השלישי ,מובא בספר פסקי
או עיכוב רפואי לא עלתה ביד המשפחה לערוך ככתוב וירא אליו ה'.
תשובה (סימן קצד וסימן רמב) מאת הג"ר אברהם
סעודה גדולה ביום הברית כראוי ישתדלו לער פיעטריקובסקי ז"ל המביא את דברי המהר"ל ומטעם זה מובא שהרה"ק רבי אברהם דוב
רוך את עיקר הסעודה ביום השלישי למילה כדי בספרו גור אריה (בפרשתנו) .שם מבואר מדוע מאברוויטש בעל הבת עין זי"ע לא היה משתתף
להשלים את החיסרון .נמצא שסעודה זו משלר בא הקב"ה לבקר את אברהם אבינו דווקא ביום בסעודות הברית אלא רק בסעודות שלישי למילה.
בת בתוכה סגולה יקרה ומנהג קדוש של הודיה השלישי למילתו ולא ביום הראשון .הטעם
להשם יתברך. התפשטות הקדושה וגילוי האור בכל
המבואר שם הוא שביום הראשון ישנה רק
וכמובן שבכל עניינים אלו כל אחד ינהג כפי חולשת איבר אחד ,ומי שחולה באיבר אחד אינו
רמ"ח איברים
מסורת אבותיו ורבותיו ,ואכמ"ל בחלק ההלכתי. נקרא חולה לעניין מצוות ביקור חולים המוטלת טעם נוסף לכך שסעודת ברית מילה נכתבה
ד
בשבילי השמחה
מעלת היוחסין
הרב ש.ב.מרקסון
להתעזר בזכות אבותיו שיגיע מעשיו למעשי שיחתו של רבי ירוחם ממיר וַ ּיִ ְתיַ ְלדּו ַעל ִמ ְׁש ְּפח ָֹתם ְל ֵבית ֲאב ָֹתם
אבותיו ,הקב"ה מאיר עיניו במאור תורה בזכות
אבותיו. המשגיח הנודע של ישיבת מיר ,רבי ירוחם בעודנו מצויים בעיצומם של ימי השמחה
הלוי זצ"ל ,נודע בסדרת ספריו הנפלאים בשמחת השבע ברכות לנכדת כ"ק אדמו"ר
ומוסיף עוד" :והחילוק בין מי שיש לו שלשלת
"דעת תורה" ,אשר כתב בהם את שיחותיו שליט"א ,בת בנו של מורינו הרה"צ שמואל
היוחסין ובין שאר האנשים אשר אינם מיוחסים,
הנפלאות ,הנודעות בשערי בית המדרש בחן אליהו שליט"א ,מגזע אראלים ותרשישים,
הוא כך ,שמי שאבותיו לא היו צדיקים ,צריך
לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא בשקידה סגנונם המיוחד בעומק חכמת המוסר .במערכה המתייחסים אחר עשרות ומאות צדיקים,
רבה ועל ידי זה יוכל לבא להשיג השגות התורה מופלאה מטיב המשגיח להגדיר בלשונו הזהב, אדמו"רים ורבנים ,מגדולי ומאורי הדורות
וקדושה עליונה ,ומי שיש לו שלשלת היוחסין, הקולע אל השערה בהגדרותיו המקוריים ,על זי"ע .עב"ג החתן המופלג בתוי"ש מורינו
זכות אבותיו עומדת שלא יצטרך לעבוד כ"כ מעלתה וחשיבותה של ידיעת היוחסין בעם הרב ברוך אליעזר שפירא שליט"א ,אשר גם
ויוכל להשיג בנקל יותר משאר אנשים ,אך ישראל. משפחתו מגזע תרשישים בא"ב לגדולי וצדיקי
אעפ"כ בלא שום יגיעה אי אפשר לו להשיג עולם .הננו להביא בזאת מפי ספרים וסופרים,
ומה הביא אותו להרחיב בנושא זה ,ולהקדיש
שום דבר ,רק גם הוא צריך לחתור ולבקש צוהר למעלתו של הייחוס במשנת רבותינו
לכך את שיחתו השבועית? ובכן ,כפי שהוא
תמיד את ה' בכל לבבו ובכל נפשו ,ובאם יעמול הקדושים .היכן הוא מקור חשיבותו של היחוס?
מספר בעצמו בראשית שיחתו ,היה זה לאחר
בתורה ובעבודה אזי ישיג יותר משאר אנשים מהי תועלתו וכיצד הוא מועיל לעבודת ה'?
שבאחד מימות השבוע ,הוציא מתיבת הדואר
שאינם מיוחסים ,כי לזה זכות אבות מסייעתו, שלו "כרטיס הזמנה לחתונה" ,ותוך כדי קריאה על מקור חשיבותו של היחוס מצינו כבר בגמרא
שבא לו השגות בנקל יותר משאר אנשים". התעוררה בליבו פליאה רבתי ,לשם מה מונים בכמה מקומות ,שאמרו חז"ל כי זכות הצדיקים
וכדברים הללו כותב גם הבית אהרן (פסח): המחותנים מתחת לשמותיהם של החתן והכלה עומדת לצאצאיהם להגן בעדם ולסייע להם
"זכות אבות הוא סיוע גדול ,עם כל זאת (ראה ברכות כז :מנחות נג .ב"מ פה .ועוד).
את שושלת היוחסין שלהם ,ומציינים שם כי
לעושים בעצמם דווקא ,אבל בלא זה אין זה החתן הוא נכדו של גדול פלוני ,ונינו של צדיק עיקר מעלת היחוס היא בכך ,שזכות הצדיקים
כלום וכו' .גם מי שמקום חוצבו ממקום קדוש פלמוני ,וכך גם אצל הכלה. עומדת לבניהם ולצאצאיהם אחריהם לסייע
וגבוה ,עכ"ז צריך יגיעה ועמל ולעמול בעבודה להם בעבודת ה' ,ולהתוות להם את הדרך
ואם לאו אינו כלום". אשר ילכו בה.
וכך כותב הנועם אלימלך (פרשת קרח)" :זכות
יחוס בנים במקום יחוס אבות
אבות דבר גדול ,ועומדת לו לאדם בשעה
כאשר השתדך הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ע"ה שהוא רוצה לעבוד את ה' ,שיהיה לו סייעתא
עם רבי יעקב יוסף הלפרין ע"ה ,הציג רבי מן השמים לעשות המצוה בשלימות".
יעקב יוסף את עצמו לפני הרבי מרוז'ין כבעל
יחוס גדול .אמר לו הרה"ק מרוז'ין :מחותן יקר, כתיבת היחוס בהזמנה לחתונה
אצלנו היחוס הוא שונה מאשר אצל אחרים. ואם בכל עת גדולה היא מעלתו של הייחוס,
כולם מתפארים ביחוס אבותיהם ,האבא היה על אחת כמה וכמה בעת שבא האדם לשדך
כזה ,והסבא היה כזה ,וסבא רבה היה צדיק גדול את ילדיו ,ראוי לו להדר לשדכם עם משפחות
וכך הלאה ,ואילו אצלנו יש יחוס בנים .תדעו מיוחסות בישראל .וכך מביא בספר שמן
לכם כי זקני המגיד ממעזריטש ע"ה התייחס
הטוב את צוואת הרה"ק ר' מאיר מטיקטין
בעצמו אחר בנו רבי אברהם 'המלאך' ע"ה,
זי"ע אשר מצוה את בניו שיזהרו לעשות
ורבי אברהם התייחס אחר אבי ע"ה ,וגם אני
שידוכים עם מיוחסים ,וכותב" :כי יסוד ועיקר
מתייחס עם הבנים שלי ...הוא שנאמר (תהלים
גדול בעיני אלוקים ואנשים לעשות שידוכים
מה ,יז) "תחת אבותיך יהיו בניך".
עם מיוחסים שבישראל".
סיים ואמר הרבי מרוז'ין למחותנו :במקום
והוא מספר ,כי בראשית המחשבה ,היה זאת גם הסיבה שנהגו לכתוב את יחוס בית
יחוס אבות יהיה יחוס בנים .וזה שנאמר
האבות בהזמנה לשמחת הנישואין ,וכפי שכבר
בתורה (במדבר א ,יח) "ויתילדו על משפחותם זה בעיניו קצת לזרא ,כי מה לו לידע כל
כתב רבי שפעטיל זי"ע בנו של השל"ה הקדוש,
לבית אבתם" ,ואומר על כך תרגום אנקלוס: יחוסיהם ,ומה ענין כל הפרסום בזה .והוא
בצוואתו לבניו" :ומן הראוי שכל איש יעשה
"ואתייחסו על זרעיתהון לבית אבהתהון", מסיים את סיפורו בלשון זו" :אבל התבוננתי,
סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהיה לאות
כלומר ,האבות התייחסו על בניהם. ולא כן הדבר ,אדרבה ואדרבה ,זאת תהילת
ולמשמרת וכו' ,שתדעו מי אתם ומי אביכם,
עוד מסופר ,שכאשר שידך הרה"ק מרוז'ין ע"ה ישראל ,והיא תפארתם ,לשמור ולפרסם יחוס
וכן תצוו את אתם לבניכם ובניכם לבניהם עד
את נכדו רבי אשר ,בנו של הרה"ק רבי אברהם המשפחות.
עולם ,כי אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על
יעקב מסדיגורה ע"ה ,עם בתו של הרה"ק רבי בעקבות מעשה זה ,ערך שיחה ארוכה בענין מיוחסין שבישראל".
צבי מרימנוב ע"ה ,אמר הרבי מרוז'ין :מחותן, חקר טהרת היוחסין כי הוא סוד השראת וכן מובא כבר בגמרא (ב"מ קט :).לעולם ידבק
מנהגנו לחשוב את היחוס קודם כתיבת התנאים. השכינה .בתוך דבריו כותב כי הוא בגדר מה אדם בטובים ,משה שנשא בת יתרו יצא ממנו
והתחיל לחשב :אבי זקני הלא הוא המגיד שאמרו (קידושין סט ).עשרה יוחסין עלו מבבל
הקדוש ,זקני הוא רבי אברהם המלאך ,אבי רבי יהונתן ,אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו
וכו' ,הקב"ה משרה שכינתו על משפחות פנחס .ובמסכת תענית (לא ).אמרו "מיוחסות
שלום שכנא ,וזקני רבי נחום מטשרנוביל ,ודודי מיוחסות שבישראל.
רבי מאטיל מטשרנוביל .ויציע נא המחותן שבן אומרות תנו עיניכם למשפחה".
את היחוס שלו .אמר לו הרה"ק רבי צבי :אני מעלת היחוס רק כאשר הולך בדרכי לפיכך ,גם צדיקים שהיתה דרכם שלא לפרסם
נשארתי מילדותי יתום מאב ואם ,ונתנו אותי אבותיו את ייחוסם ,מכל מקום בזמן שידוך פרסמוהו,
לחייט ירא שמים ללמוד אצלו אומנות ,ולמדתי וכפי שאמר החידושי הרי"ם בשם היהודי
ממנו שני דברים ,לתקן את הישן ,ושלא לקלקל ואמנם כזאת מצינו לרבוה"ק ,שהרחיבו לבאר הקדוש זי"ע ,שציווה ליוצאי חלציו שלא
את החדש .תיכף כששמע זאת הרבי מרוז'ין, כי מעלתו של הייחוס הינה רק כאשר צועד יתפארו בייחוסם ,אך בעת שישתדכו עם זרעם,
ציוה לכתוב את התנאים. בדרכם ועושה כמעשיהם .ובענין זה כותב אז יוכלו להתפאר בו.
לימים הוסיף על כך נכדו של הרבי מרוז'ין, המאור ושמש (פרשת נשא) ,על פי דברי חז"ל וכך היה אומר רביה"ק ה'דברי ישראל' זי"ע,
הרה"ק מבאיאן-טשרנוביץ ע"ה" :היום ,אפילו "כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין שבענין שידוך יש ג' עיקרים :א .קרן .ב .יחוס.
שכבר קשה לתקן את הישן ,בכל זאת אם לא תורה פוסקת מזרעו" ,כי הבטחה זו אינה אלא ג .ממון .על הקרן אין לוותר כלל ,אמנם מן
מקלקלים את החדש ,כבר טוב" (עירין קדישין עמ' למי שדורך בעקבי אבותיו ואוחז דרכם בקודש היחוס אפשר לוותר קצת ,אבל בממון אפשר
תתקמו). לילך גם הוא בדרכי תורה ועבודה ומבקש לוותר על הכל (מובא בכתבי רבינו ה'אמרי שאול').
ה
רעדן אין לערנען מהצהרות למעשים
בחורי ישב"ק עלו לדבר בלימוד הנהלת המוסדות במסע שטח
עם הגה"ח רבי יצחק דוד אלתר בקהילתנו הקדושה בעיר
שליט"א טבריה
אווירה מיוחדת של עמלה של תורה מתוך להבת אש אפפה בהנהלת המוסדות החדשה מוכיחים כי פניהם
מועדות לשטח .מיד לאחר חגי תשרי ,וכפי שהבטיחו
השבוע את היכל הישיבה הקדושה לצעירים 'נחלת דן', בראיון החג להיפגש מקרוב עם אנ"ש בכל אתר
עם סיכומה של תקופת לימוד אינטנסיבית בת שבועיים ואתר ,הגיעו השבוע ביום ראשון אחר הצהריים חברי
ימים .במהלך הנהלת המוסדות אשר מונו על ידי כ"ק מרן אדמו"ר
אלו ימים שליט"א; הרב אברהם ספקטור הי"ו והרב חיים פרל
הגו תלמידי לביקור הי"ו
ה י ש י ב ה ומקיף יסודי
בקהילתנו
ב ס ו ג י ה
הקדושה בעיר
המרכזית הקודש טבריה.
ב ת ח י ל ת ה ב י ק ו ר
מ ס כ ת המרתוני נחלק
פ ס ח י ם , ל ש ל ו ש ה
ב ע נ י י נ י ח ל ק י ם
' מ ש כ י ר מרכזיים ,כאשר כל חלק הוקדש להקשבה פרטנית
ו ש ו כ ר ' ולתכנון מעשי לטובת בני הקהילה.
ב ב ד י ק ת חלק ראשון :פיתוח ובנייה
חמץ ,כשהם בפתח הביקור ,ישבו חברי ההנהלה למשך שעה
מעמיקים ארוכה עם חברי 'קרן הבניין' של בית מדרשנו
ב פ ר ט י בטבריה .הפגישה ירדה לפרטי פרטים מבחינה
הסוגייה מקצועית ,לרבות דיון מעמיק כיצד לקדם את הגשת
וביסודותיה. התוכניות וההיתרים לבנייה ,ובאילו דרכים יוכלו
המוסדות לסייע ולקדם את הפרויקט החשוב.
עם סיום שבועיים של לימוד מעמיק ,עלו הבחורים,
בראשות מורנו הרה"צ ר' דוד דב שליט"א ומגיד השיעור חלק שני :עם אברכי הכולל
שליט"א ,אל מעונו של הגה"ח רבי יצחק דוד אלתר בהמשך היום ,התקיימה פגישה מיוחדת עם אברכי
שליט"א ,כדי ללבן יחד עמו את הסוגיות הנלמדות הכולל שע"י מוסדותינו הקדושים .חברי ההנהלה
הקשיבו בקשב רב לצרכיהם של הלומדים ,שוחחו
ולהתפלפל ביסודות הדברים.
עמם על דרכים שונות לפתח ולרומם את הכולל,
פלפולא דאורייתא ודנו בדרכי ייעול שיאפשרו לאברכים להמשיך
להגות בתורה מתוך הרחבת הדעת.
סביב השולחן נערך דיון מעמיק ומקיף ,כאשר הבחורים
שקדו על ניתוח המחלוקת היסודית שבין רש"י לתוספות חלק שלישי :סיעור מוחות עם חברי השטיבל
בטעם בדיקת חמץ ,וביררו באריכות עמוקה על מי מוטל החלק המרכזי של הביקור התקיים יחד עם כלל חברי
עצם חיוב הבדיקה. השטיבל ב'סיעור מוחות' פתוח ונוקב סביב השולחן.
במסגרת הדיון הועלו סוגיות חשובות העומדות
במקום בערה 'ריתחא דאורייתא' אמיתית ,והגה"ח רבי הפרק, על
יצחק דוד שליט"א הפליא את ידיעותיהם המקיפות, וביניהם:
מבקיאותם הבהירה ומהתמצאותם המדויקת של הבחורים חיזוק חיבור
בנבכי הסוגייה בכל צדדיה. בין ישיר
א ב ר כ י
המפתח לקניית התורה ה ק ה י ל ה
למוסדות
בין קושיא לתירוץ ,נשא הגה"ח רבי יצחק דוד שליט"א
הקדושים,
דברי חיזוק והדרכה על הדרך האמיתית לקניית אהבת דרכי התמיכה
התורה ,והדגיש בדבריו כי המפתח האמיתי להתעלות של המוסדות
ולחיבור פנימי לתורה הקדושה טמון בחזרה מתמדת, בקהילות הפריפריה ,בדגש על סיוע במציאת
ביגיעה יומיומית ללא פשרות שוב ושוב ,עד שהדברים מקומות תעסוקה לנשות אנ"ש ,וכן יוזמה להקמת
נחקקים בעומק הלב. ארגון מקומי וארצי לנשות אנ"ש ,שיעניק מעטפת
חיזוק ותמיכה לקהילותינו הקדושות.
בחורי הישיבה יצאו מהמעמד המרומם כשהם טעונים
הביקור נחתם באווירת תנופה מחודשת ,כשחברי
בכוחות חדשים להמשיך להתעלות ולעלות בסולם ההנהלה מביעים את נחישותם לעזור ולפעול בכל
התורה ,כשרושמו של הפלפול המיוחד ניכר היטב ומשפיע הכלים העומדים לרשותם למען הרמת קרן התורה
על כל היכל הישיבה. והחסידות.
ו
מראות הוד
משמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בת מורינו הרה"צ שמואל אליהו שליט"א
בשבילי החסידות
הרב ישעי’ רטייזר
מבוא ללימוד בספרי חסידות (א)
דבר מצוי הוא אצל בחורים המנסים ללמוד ספרי חסידות ,ומפעם לפעם נתקלים
הם במושג חסידי – פנימי שאין הם יודעים מה ביאורו ,והדבר מקשה על לימוד
הספרים הק' .ובאמת העצה הנכונה לזה לכאורה הוא להמשיך ללמוד עוד ועוד,
כי הספרים הק' .ובאמת העצה הנכונה לזה לכאורה הוא להמשיך ללמוד עוד ועוד,
כי הספרים הק' עצמם מסבירים ומבארים לאורך הספר כל מיני מושגים ויסודות,
פעם מושג זה ופעם זה ,באופן מלא או בצורה חלקית ,ואט אט מקבל האדם את
ההבנה בכל העניינים .אמנם לבחור בן דורינו ,דור הנוחות והאינסטנט ,קשה
לשרוד את משך הזמן עד שמתבארים העניינים כולם ,ועלול הוא להשבר עוד
לפני כן ולהפסיק ללמוד את הספרים .לכן ננסה בעזהשי"ת בשבועות הקרובים
לבאר כמה מושגים יסודיים בחסידות ,ויהיו הדברים לתועלת הבחורים החפצים
בכך.
אך מתחילה נקדים את המובן מאליו שלא באנו במסגרת זו להקיף את כל המושג
על בוריו ,הן כי איננו מתימרים לומר שבאנו לידי תחלתה של הבנה מושלמת
בעומק העניינים ,והן כי אין כאן המקום לזה כמובן ,ולא באנו אלא לתת קצה קצהו
של הבנה בסיסית במשמעות העניינים ,כמה שיד כהה מגעת ,ובסייעתא דשמיא.
ויה"ר שלא תבא תקלה וטעות על ידינו ,ושיהיו הדברים לתועלת הבחורים.
⋅⋅⋅
יחוד קוב"ה ושכינתיה
נתחיל בענין המוכר לכולנו – "יחוד קוב"ה ושכינתיה" ,או בכללות יותר כל
עצם המושג של קוב"ה ושכינתיה.
ידוע ,שעל אף שהשי"ת הוא ברא את כל העולמות כולם מרישא דכל דרגין
עד סיפא דכל דרגין ,והוא בורא ומחיה אותם בכל עת ורגע עד כל פרט הכי
קטן שבהם ,מכל מקום לגבי עצם מציאות השי"ת ,המרומם ומנושא מכל ,אין
בריאת העולמות תופסת חשיבות כללי כי לגבי הכח האין סופי של השי"ת –
בריאת העולמות כולם מראשיתם ועד סופם אינו אלא ענין פעוט ושולי אשר
אינו תופס מקום כלל ,וכל שכן וקל וחומר אם נדבר ביחס לעצם מציאות
השי"ת המרומם ומנושא עד אין חקר.
אמנם ודאי שהשי"ת הוא המחיה את העולם ואת כל העולמות ,וודאי שהוא
פונה אליהם ומשגיח על כל המתרחש בהם בהשגחה פרטית מדוקדקת וננסה
להמחיש זאת במשל ,נצייר לעצמינו אדם גיבור וענק דוגמת 'עוג מלך הבשן'
המחזיק על ידו נמלה קטנטונת .ובכן הבה נחקור ,האם ניתן לומר שלפנינו
מציאות ש'עוג מלך הבשן' אוחז נמלה? הלא אין שום מציאות ותפיסת מקום
לנמלה אצלו ,וכאילו הוא אינו אוחז אותה כלל ,אך מצד שני האם ניתן לומר
שהוא אינו מחזיק אותה? ודאי שהיא אינה מרחפת באויר ,ודאי שבכוחו היא
עומדת היכן שהיא עומדת ,אם כן נאמר בדרך משל כך :יש את ה'עוג מלך
הבשן' כפי שהוא ,ששם אין תפיסת מקום לנמלה ,אולם יש את הכח הנמצא
בקצה האצבע שלו ,שהוא מחזיק את הנמלה .ודאי שאין כאן שתי אנשים,
שתי הכוחות אחד הם ,אלא בהגדרת הדברים ניתן להגדירם כשתי עניינים.
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות ,כן הוא בעניינינו ,כי השי"ת הוא לאין ערוך
מנושא למעלה מהכח הנדרש לבריאת העולמות כולם ,לאין קץ ותכלית,
אך ודאי שבכוחו חיים כולם ומתהוים יש מאין .וכאילו אנו מחלקים זאת
לשתי הגדרות השי"ת כפי שהוא בעצמו ,והכח שבו נבראו העולמות ,למרות
שהשי"ת הוא אחד יחיד ומיוחד ,אך כלפי ההגדרה יש כאן שתי הגדרות.
ואם נדבר ע"פ היסודות של פנימיות התורה המובאים בספרי חסידות – הרי
שהדברים עמוקים עוד יותר .כי השי"ת כשעלה ברצונו הפשוט לברא את
העולם ,קרא שם לכח זה המיועד לבריאת העולם ,וברא לו כלי בפני עצמו
כדי לברא על ידו את העולם ,וכח זה הוא המתלבש בתוך העולמות להחיותם
מאין ליש ,בכללות ,ובפרטות לכל נברא פרטי .ואף שכח זה הוא אחד ומיוחד
עם השי"ת עצמו ,ואינם שני מציאויות נפרדות ח"ו ,אך מצד הכלי ניתן
להתייחס אליו כהגדרה נפרדת.
(רבות האריכו המקובלים הקדמונים בביאור הענין ,איך מוגדרים העשר ספירות מצד אחד כדבר
נפרד ומצד שני הם מיוחדים בתכלית היחוד בשרשם שהוא השי"ת ,וכבר בזוה"ק מוזכר משל
ע"ז "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה" ,ונתבאר בספרי חסידות ,אך כללות הענין הוא כעין
הנ"ל שבעצם מדובר על כח של השי"ת שודאי שהוא אחד ממש ,אך מצד הכלי ודרכי פעולותיו
ניתן להגדיר אותו ולתת לו שם בפני עצמו).
וזהו הכונה 'קודשא בריך הוא' ו'שכינתיה' .כי "קדוש" פירושו מרומם ומנושא
מופרש ומובדל ,והכונה על השי"ת כפי שהוא בעצמו ,ו'שכינה' הוא מלשון
'שוכן'" ,כי השכינה הוא האלו-הות המתפשט בתחתונים" (היעב"ץ בהקמדתו
לסידור בית יעקב) והוא השי"ת כפי שהוא שוכן בעולמות ומחיה אותם.
המשך בענין זה בעזהשי"ת במאמר הבא.
ז
מעומק לבבינו נביע ברכה נאמנה, בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל
שהשמחה במעונם
בסייעתא דשמיא
וברגשי הודיה נהלל ונריע ,לעת קהלא קדישא הדין נשגר ברכותינו ברכת
השמחה והזמיר הגיע ,בבית ידידנו איש
האשכולות ,רוח החיים לכל קדשי בית
מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש הר"ר אהרן רביץ הי"ו טבריא
אבינו רועינו להולדת הבת
חיינו ,אשר מסור ועמל בכל שעה במעשה הנקודות הנלמדות
עצה ותושיה ללא גבול ומדה ,ואשר נותן
בשבוע פר' פרשת חיי שרה הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
דעתו בבנין בית המדרש הגדול בכל צעד
לרגל השמחה במעון הקודש הגה"ח אליהו קרימלובסקי שליט"א אשדוד
לפאר ולרומם בית אלוקינו. בעמוד הקהילה מסכת יומא ראש ישיבתנו 'נחלת אברהם'
דפים ח – .ט:
בהולדת נכדו לנישואי הבת
ה"ה מורנו הרה"צ
בן לחדב"נ
רבי שמואל אליהו טאוב שליט"א
בן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א • מדוע פטרו את הנחתומים מתרומות ומעשרות הרה"צ רבי יוסף דוד רוזנבוים שליט"א הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א ירושלים
משפיע בישיבתנו הקד' • מה היה שמה האמיתי של לשכת פרהדרין
בן כ"ק אדמו"ר מנדבורנא שליט"א מג"ש עמוד הקהילה
• באיזה מקדש היו יותר משלש מאות כהנים גדולים
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת
• מדוע לא רצה ריש לקיש לשוחח עם רבה בר בר חנה
לאירוסי הבת
נישואי בתו עב"ג ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א
רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך בריות
החתן הרב ברוך אליעזר שליט"א
הזוכים בהגרלה בחומש מקרא מפורש מהדורת כיס גופא ונהורא מעליא ושמשמחה זו יושפע הרה"ח אריה פניגשטיין הי"ו אשדוד
בן הרה''ג
הרב משה בר"י קרימלובסקי הי"ו -טבריא להולדת הנכדה
רבי אליקים שרגא שפירא שליט"א שפע רב שמחות ברוחניות ובגשמיות לנו
הרב משה הלר הי"ו -בית שמש
בן הרבני הנגיד הרה''ג ולכל ישראל ושנזכה לביאת משיח
רבי יצחק שפירא שליט"א הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א י-ם
חתן הרבני הרה''ג הנהלת
"יודעי תורתך"
צדקינו במהרה בימינו אמן מרת פניגשטיין תחי' בני ברק
רבי יצחק אייזיק וואלדארסקי שליט''א להולדת הנינים
ברכתנו הנלבבת תערב ,יהי רצון שהבית
הנבנה לתפארה יעמיד יסודותיו על מבועי
הודעה חשובה הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א
התורה ושורשי המסורה בדרך רבוה"ק,
ויזכו להעמיד דורות ישרים הולכים בדרכי
מלא הטנא ברכות ואיחולים זמני נישואי נכדי כ"ק אד"ש לאירוסי הנכד
אבות ,עם שפע ברכות והשפעות טובות, ברון שיר ושבח ,וברגשי שמחה וחדוה ,נביע
הקב"ה ישלם שכרו במידה מרובה ,אך מיטב הברכות והאיחולים למעלת ידידנו בת לחדב"נ נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
טוב וחסד ישכנו באוהלו תמיד ,ומשמחה הדגול והנכבד ,נודע בשערים ושמו מפארים, כ"ק אדמו"ר מאופלע שליט"א יעל בת צביה
זו יושפע לו ולכל ב"ב שובע שמחות בטוב כ' טבת תשפ"ז רבקה בת צפורה בריינדיל
מעוז ומגדול לתורה ולגמילות חסדים ,אשר רחל בת שיינדל
לבב מרוב כל
נותן את ליבו ונפשו למען כ"ק מרן אדמו"ר · יוסף בן אדל בתיה
המברכים: שליט"א וחיזוק מוסדותינו הקד'. בת לחדב"נ מורינו אברהם בן רחל
מתפללי ולומדי ביהמ"ד הגדול התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
ה"ה הגאון הרה"צ יוסף דוד רוזנבוים שליט"א
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
רבי שלום בער סורוצקין שליט"א י"א שבט תשפ"ז לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
ברכות עד בלי די קמיה ידי"נ
הנכבד ראש ישיבת ומוסדות עטרת שלמה ·
הרה"צ מורינו רבי לרגל השמחה השרויה במעונו בנישואי בתו בן למורינו הרה"צ דוד דב שליט"א
שמואל אליהו טאוב עב"ג בשעטו"מ י"א סיון תשפ"ז
שליט"א יהא רעווא קדם אבוהון דבשמיא שתזכו ·
משפיע בישיבתינו הק' לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח
לתפארת כרם בית ישראל מתוך חיי נחת
בן לחדב"נ מורינו
לרגל שמחת נישואי בתו תחי' עב"ג
החתן המופלג בתוי"ש והרחבה בריות גופא ונהורא מעליא ואך טוב הרה"צ יוסף שיף שליט"א
הרב ברוך אליעזר שפירא שליט"א וחסד וסייעתא דשמיא ירדפוכם כל הימים ביום שלישי ח' תמוז תשפ"ז
יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח עוד רבות בשנים בטוב ובנעימים מתוך כל
המברך: הטוב
ידידך אליקים קורלנסקי המברכים :קהל אנ"ש חסידי מודז'יץ והדליקו נרות בחצרות קדשך
הדלקת נר חנוכה הספק פרשת חיי שרה בתוכנית וידעת היום
לרגל יומ"ד של הס"ק
ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שימור פעם אחת שימור ד' פעמים לימוד וסיכום
ברכת מזל טוב שלוחה בזה
מרן בעל הדברי ישראל זיע"א
יתקיים ביום שני כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה סי' קפ"ג סי' קפ"ד א'-ח' סי' קפ"ד סעי' ט'-י"ב סי' קפ"ה
לידידינו מחשובי מתפללי בית החסידים בשעה 21:00
החל ביום שני י"ג כסלו
הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א בביהמ"ד הגדול בבנין המרכז העולמי
מתארגנת קבוצה מאברכי אנ"ש הרה"ח נטע ליפשיץ שליט"א
לנסיעה לקברי רבוה"ק הרה"ח אברהם דוד כהן שליט"א
במסלול יום אחד ובמסלול שני ימים לרגל השמחות השרויות במעונם נתרם ע"י
באירוסי הבנות בשעטו"מ הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א
יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח לרגל השמחה השרויה במעונו
לפרטים והרשמה: באירוסי בתו עב"ג בשעטו"מ
משה אהרן ווגר המברכים: יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל
052-7606494 מתפללי ולומדי בית החסידים בירושלים יצ"ח
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
נתרם ע"י נתרם ע"י נתרם ע"י
הר"ר שמואל ברמץ הי"ו הרה"ח נטע ליפשיץ הי"ו הרה"ח מרדכי כהן הי"ו
לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו לרגל השמחה השרויה במעונו באירוסי בתו לרגל השמחה השרויה במעונו
למזל"ט בשעטו"מ
קידושא רבא יתקיים בעז"ה בשב"ק וירא בהולדת נכדו למזל"ט
שמחת האירוסין תתקיים ביום ראשון כ"א חשון יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח
בשטיבל בביתר באולמי משכן חיים שלמה רח' מיכל 10ירושלים
לע"נ לע"נ לע"נ הרבנית הצדקנית
הרה"ח יהודה מאיר ב"ר יצחק ז"ל מרת רחל ב"ר ישעיהו מנחם ע"ה כהן מרת רבקה זלטא
קרימלובסקי נלב"ע כ' מר חשון תשע"ז בת הרה"ח רבי חיים משה קוהן ע"ה
נלב"ע כ"ג חשון תשנ"ג נתרם ע"י א"ח דרבינו ה'אמרי אש' זי"ע
הונצח ע"י בנו
הרה"ח משה דוד קרימלובסקי שליט"א בניה שיחיו נלב"ע כ"ג מר חשון תשל"ט
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
קרימלובסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
ח
