gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: וירא (2026-10-26)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫יומא ח‪.‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא ח‪:‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שי"ט שנה ז'‬ ‫יומא ט‪.‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יומא ט‪:‬‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת וירא‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫תשפ"ז‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫"כאטש א נגיעה"‪ ,‬למעשי אבותינו‬ ‫ועיכובים ושהאדם ישבר כל המניעות‬ ‫צדקות אברהם אבינו ע"ה‬ ‫משפחתי רחוק ביניכם‪ ,‬הצעתי‬ ‫בבית המדרש שרר שקט‬ ‫לו‪ ,‬אולי יבקש ממך טובה‬ ‫מבורך של תפילת לחש‪ .‬כל‬ ‫עיכובים ויעבוד את הבורא מתוך המניעות‬ ‫והעיכובים‪' ,‬ראה שאין העולם מתקיים' כי‬ ‫וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים‬ ‫וצדקה‪ ,‬ותמיכה עבור הכנסת‬ ‫איש עמד על מקומו‪ ,‬מתייחד‬ ‫עם קונו במחשבה ובדיבור‪.‬‬ ‫אם יהיה לאדם מניעות ועיכובים והאדם‬ ‫ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח‬ ‫כלה‪.‬‬ ‫"היהודי נאנח‪" .‬רבי!"‪ ,‬זעק‬ ‫שעת מנחה היא זו‪ ,‬המניין‬ ‫לא יהיה בכוחו לשברם‪ ,‬זאת היא העדר‬ ‫האוהל וישתחו ארצה (יח‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מנהמת ליבו‪" ,‬כבר הייתי‬ ‫האחרון ליום הזה‪.‬‬ ‫הקיום‪' .‬שיתף מידת הרחמים'‪ ,‬היינו‬ ‫פירש רש"י‪' ,‬מהו וירא וירא ב' פעמים‪,‬‬ ‫אצלו‪ ,‬אצל ראש הקהל!‬ ‫לפתע נפתחת הדלת מאחור‪,‬‬ ‫שהקב"ה ברחמיו וחסדיו עוזר ומסייע‬ ‫הראשון כמשמעו‪ ,‬והשני לשון הבנה‪,‬‬ ‫ביקשתי ממנו תמיכה נכבדת‬ ‫משמיעה קול צורמני של‬ ‫צירים לא משומנים‪.‬‬ ‫להאדם שיהיה בכוחו לשבר את המניעות‬ ‫נסתכל שהיו ניצבים במקום אחד‪ ,‬והבין‬ ‫‪ -‬ואף ניסיתי לדבר על ליבו‬ ‫והעיכובים לעבודתו ית"ש‪ ,‬ועבדות כזה‬ ‫שלא היו רוצים להטריחו'‪ .‬והנה מהכא‬ ‫בהיותנו קרובי משפחה‪ .‬אולם‬ ‫איש מהמתפללים לא הפנה‬ ‫את עיניו למראה הנכנס‪ ,‬אף‬ ‫מתוך המניעות והטרדות היא שעשועים‬ ‫ילפינן דגדולה הכנסת אורחים יותר‬ ‫ראש הקהל‪ ,‬במקום להעניק לי‬ ‫שקול פסיעותיו הנמרצים היה‬ ‫וצחוק לפניו ית"ש‪.‬‬ ‫מקבלת פני השכינה‪ ,‬והקשו בספרים‪,‬‬ ‫מתת‪ ,‬גיחך לעומתי וצחק בפה‬ ‫מוכר לכל‪.‬‬ ‫אברהם אבינו בעצמו מנין נודע לו כלל‬ ‫מלא‪ ,‬באומרו ‪" -‬אנחנו לא‬ ‫והתלמידי הבעש"ט ז"ל פירשו בזה את‬ ‫אלה היו פסיעותיו של הרבי‬ ‫זה‪ .‬ותירצו דהיו איבריו מתוקנים מעצמם‬ ‫כאלה קרובים!" כך אמר לי‪,‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬רבי יעקב דוד‬ ‫דברי הזוה"ק (משפטים צה‪' ).‬אתקשטת‬ ‫ואני לא ידעתי מה להשיבו‪ .‬כי‬ ‫מאמשינוב זיע"א‪ .‬ללא כל‬ ‫בקישוטין דלא הוו'‪ ,‬פי' כי אילו הקישוטין‬ ‫לרוץ לדבר מצוה ולהתרחק מדבר שאין‬ ‫אכן‪ ,‬שמא אמת יש בטענתך‬ ‫ספק‪.‬‬ ‫ושירות‬ ‫ותפילה‬ ‫מתורה‬ ‫הנעשים‬ ‫לעשותו‪ ,‬והיינו דכתיב בעקידה (להלן כב‪ ,‬י)‬ ‫זו‪...‬‬ ‫הרבי פסע לימין בית המדרש‪,‬‬ ‫ותשבחות‪ ,‬הם קישוטין דהוו כי יש‬ ‫'וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת‬ ‫"והנה אני נכנס לבית המדרש‪,‬‬ ‫צועד במהירות לעבר שולחן‬ ‫מלאכים שעובדים אותו ית"ש בשירות‬ ‫לשחוט את בנו'‪ ,‬דהוצרך לשלוח את ידו‬ ‫חולף על פניך ואני שומע‬ ‫ה'מזרח' הנכבד‪ .‬שם עצר‪ ,‬ליד‬ ‫ותשבחות‪ ,‬אך הקישוטין שנעשו מעבודת‬ ‫ולא נשלחה מעצמה בבהיות מעשה זה‬ ‫כיצד אתה מכוון מילותיך‬ ‫ראש הקהל שעמד אף הוא‬ ‫הבורא מתוך המניעות והטרדות עולם הזה‪,‬‬ ‫נגד רצון ה' שציווה רק להעלותו ולא‬ ‫בדבקות כזו‪ ,‬מבקש רחמים‬ ‫בעיניים עצומות‪ ,‬מונה את‬ ‫בזכות היותך בן לאברהם‬ ‫מילות התפילה כמעות‪.‬‬ ‫אלו הם 'קישוטין דלא הוו' דאין עבדות זאת‬ ‫ולשחטו‪ .‬ואף כאן מכך שהרגיש אברהם‬ ‫יצחק ויעקב‪ ,‬ואני תמה‪ :‬האם‬ ‫ראש הקהל‪ ,‬איש ירא‬ ‫בשמים‪ ,‬כמאמר רז"ל 'כלום משא ומתן יש‬ ‫אבינו שרגליו נמשכות מעצמן לרוץ‬ ‫לאברהם אבינו יש לך קשר‬ ‫שמים מרבים‪ ,‬תלמיד חכם‬ ‫ביניכם' וכו' עי"ש‪ .‬והנה ידוע 'שרה' הוא‬ ‫אחר האורחים נתברר לו שגדולה הכנסת‬ ‫משפחתי קרוב יותר מאשר‬ ‫ועשיר מופלג ‪ -‬אך גם קפוץ‬ ‫כינוי להשכינה הקדושה‪ ,‬זה"פ 'ותאמר‬ ‫אורחים מקבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫לאותו אביון בן העיר?"‬ ‫ידיים וכילי‪ ,‬האריך בברכה‬ ‫שרה' היינו השכינה קדושה‪' ,‬צחוק עשה‬ ‫הראשונה של 'שמונה עשרה'‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לומר דבשעת הראיה הראשונה‬ ‫·‬ ‫לי אלוקים' פי' צחוק ושעשועים עשה לי‬ ‫התפילה לא התעופפה סתם‬ ‫עדיים לא ניתנה ההלכה ד'גדולה הכנסת‬ ‫ובאמת‪ ,‬מה משיבים על‬ ‫אלוקים היינו המידת צמצום כנ"ל‪ ,‬שעל‬ ‫אורחים יותר מקבלת פני השכנה'‪ ,‬ועל כן‬ ‫כך מפיו‪ .‬בכל מילה עצר‪,‬‬ ‫אותה השאלה? וכי מדוע‬ ‫ידי במידת צמצום היינו המניעות והעיכובים‬ ‫מכוון את פירושה‪ ,‬חש אותה‬ ‫נאמר בה 'וישא עיניו'‪ ,‬דהיה צריך להרים‬ ‫אנו מחשיבים את האבות‬ ‫בליבו‪ ,‬מבעיר בה אש של‬ ‫שיש להאדם בעבודת הבורא והוא משברם‬ ‫הקדושים כ'אבות'? הרי כה‬ ‫עיניו ולא ראו מעצמן‪ ,‬כענין 'וישלח את‬ ‫אהבת ה' ויראתו ‪ -‬ואז ממשיך‬ ‫ועובד את השי"ת מתוך המניעות והטרדות‪,‬‬ ‫רחוקים הם מאתנו‪ ,‬אלף דור‪.‬‬ ‫למילה הבאה‪.‬‬ ‫ידו' בעקידה‪ ,‬וקודם הראיה השניה עדיין‬ ‫זה היא הצחוק והשעשוע השכינה הקדושה‬ ‫התשובה‪ ,‬טמונה בין דפי‬ ‫"אלוקינו‪ .‬ואלוקי‪ .‬א‪-‬ב‪-‬ו‪-‬ת‪-‬‬ ‫החזיק אברהם ב'אל נא תעבור מעל עבדך'‬ ‫'דאתקשטת בקישוטין דלא הוו' כנ"ל‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ה'תנא דבי אליהו'‪" :‬חייב‬ ‫י‪-‬נ‪-‬ו‪ .‬אלוקי‪ .‬אברהם‪ .‬אלוקי‬ ‫(להלן פסוק ג)‪ .‬ואף דנכתבה אמירה זו לאחר‬ ‫אדם לומר ‪ -‬מתי יגיעו מעשי‬ ‫(שרפי אש – זוואלין)‬ ‫‬ ‫יצחק‪ .‬ואלוקי‪ .‬יעקב!"‬ ‫ה'וירא' השני‪ ,‬כבר כתב רש"י שם דלמ"ד‬ ‫למעשי אבותיי"‪.‬‬ ‫ופתאום שומע הוא את קולו‬ ‫ד'אדנ"י' הנזכר שם הוא שם קודש‪ ,‬קדמה‬ ‫ופירשו רבותינו זיע"א‪ :‬שאנו‬ ‫הנלחש של הרבי הקדוש‪,‬‬ ‫בקשת 'אל נא תעבור'‬ ‫אמירה זו ל'וירא' השני‪ ,‬ונכתבו הדברים‬ ‫נגיע למדרגות של האבות‬ ‫הישר לתוך אוזניו‪:‬‬ ‫ויאמר אד‪-‬ני אם נא מצאתי חן בעיניך אל‬ ‫שלא כסדרן‪ .‬ורק לאחריה נתחדשה הלכה‬ ‫הקדושים ‪ -‬זאת אין דורשים‬ ‫"הם לא כאלה קרובים‪ ,‬ראש‬ ‫מאיתנו‪ .‬אך לפחות נגיעה‬ ‫עּבן!"‬ ‫הקהל ֶל ְ‬ ‫נא תעבור מעל עבדך (יח‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫ד'גדולה הכנסת אורחים'‪ ,‬והרגיש אברהם‬ ‫קטנה‪" ,‬כאטש א נגיעה"‪,‬‬ ‫מה?!‬ ‫פירש רש"י‪' :‬דבר אחר קודש הוא‪ ,‬והיה‬ ‫דרגליו מוליכות אותו ורץ אחריהם כרצון‬ ‫לגעת במעט במעשי אבותינו‬ ‫איזה מסר נחוץ כל כך היה‬ ‫אומר להקב"ה להמתין לו וכו'‪ ,‬ואף על‬ ‫ה'‪ ,‬ואז 'וירא' בראיה שניה כדי לתקן את‬ ‫ולשאוף בשאיפה עזה לדבוק‬ ‫לרבי למסור לו עד שהפריע‬ ‫פי שכתוב אחר וירץ לקראתם‪ ,‬האמירה‬ ‫הראיה הראשונה‪ ,‬כי סבר אברהם דכל זמן‬ ‫בדרכיהם ‪ -‬את זאת אנו‬ ‫באמצע התייחדו עם קונו?‬ ‫שלא נתחדשה ההלכה הנ"ל נחשבה אותה‬ ‫היתה קודם לכן'‪.‬‬ ‫חייבים‪.‬‬ ‫"הם לא כאלה קרובים"? למה‬ ‫ראיה פגם לפי ערך צדקותו‪ .‬לפיכך קודם‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬צדיקי‬ ‫התכוון הרבי?‬ ‫ואפשר ליישב המקראות כמו שהם‬ ‫שתיקן הראיה הראשונה היו 'ניצבים‬ ‫הדורות‪ ,‬התוו לנו דרך ‪ -‬ואם‬ ‫הוא השתדל להתגבר על אשד‬ ‫כתובים‪ ,‬ולעולם הפסוק 'וירץ לקראתם'‬ ‫עליו'‪ ,‬ורק לאחר מכן בראיה השניה 'וירץ‬ ‫צועדים אנו לאורם‪ ,‬הרי אנו‬ ‫המחשבות שהפריע מריכוזו‪,‬‬ ‫היה לפני הדיבור של לה'‪ ,‬כי אברהם אבינו‬ ‫ללא הצלחה מרובה‪ .‬מיד‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫לקראתם'‪.‬‬ ‫כבנים להם!‬ ‫ידע ש'גדולה הכנסת אורחים מקבלת‬ ‫ימים אלה‪ ,‬ימים של 'טוב‬ ‫לאחר התפילה נכנס אל החדר‬ ‫הקטן שם היה הרבי ספון‪ .‬דרש‬ ‫פני השכינה'‪ ,‬ולכן היה נכון ליבו ובטוח‬ ‫המניעות והעיכובים – שעשועים‬ ‫צדיקים תעלוץ קריה' הם‪ .‬ימי‬ ‫שה' לא ילך מביתו‪ .‬אולם כאשר הכניסם‬ ‫שמחה בחצר הקודש‪ ,‬בהם‬ ‫הסברים‪.‬‬ ‫לביתו‪ ,‬וסבור שהם ערביים שמשתחווים‬ ‫לקוב"ה‬ ‫הרבי‪ ,‬בעיניו החודרות‪ ,‬סיפר‬ ‫אנו זוכים לקנות קנייני נצח‬ ‫ותאמר שרה צחוק עשה לי אלוקים (כא‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫לו דברים כהווייתן‪.‬‬ ‫לאבק רגליהם‪ ,‬מעתה פחד שה' ילך‬ ‫ושפע מן שמיא‪ ,‬בזכות שמחת‬ ‫"נכנס אלי היום יהודי שבור‪-‬‬ ‫מביתו‪ .‬לכן אמר‪' :‬אד‪-‬ני אם נא מצאתי חן‬ ‫אלוקים הוא מידת הצמצום והדין כידוע‪,‬‬ ‫צדיקים‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬אביון מגוזלו שאף פת‬ ‫בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך‪ ,‬יקח נא‬ ‫וזה"פ מדרש רז"ל‪' :‬בראשית ברא אלוקים‬ ‫ודווקא בימים האלה‪ ,‬יותר‬ ‫לחם אינה מצויה בביתו‪ .‬כעת‬ ‫מכל‪ ,‬עלינו לשוב ולהתעורר‪,‬‬ ‫מעט מים'‪ ,‬ועם מעט מים 'ורחצו רגליכם'‪,‬‬ ‫בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם‬ ‫עומד הוא לקראת סגירת‬ ‫לדבוק‬ ‫ולשאוף‬ ‫לרצות‬ ‫נוכל לבטל מהם את העבודה זרה שבאבק‬ ‫במידת הדין'‪ .‬פי' עיקר המכוון והרצון‬ ‫שידוך עבור בתו ‪ -‬ואין לאל‬ ‫ללמוד‬ ‫צדיקים‪,‬‬ ‫בדרכי‬ ‫ידיו להבטיח אפילו פרוטה‬ ‫רגליהם וממילא לא תעבור השכינה מעלי‪.‬‬ ‫בבריאת עולם היה לברוא במידת הצמצום‬ ‫ממעשיהם הטובים ולנהוג כפי‬ ‫שחוקה כנדוניה‪ .‬הוא בא‬ ‫(אמרי אש)‬ ‫והדין‪ ,‬היינו שיהיה להאדם מניעות‬ ‫הדרכותיהם הקדושות‪ .‬כאטש‬ ‫לשפוך את ליבו בפניי‪ ,‬ואני‪,‬‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫א נגיעה‪ ,‬למעשי אבותינו‪.‬‬ ‫שזכרתי כי יש איזשהו קשר‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫הל' סעודת שבע ברכות (ה)‬ ‫לרגל שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫א‪ .‬אין שמחה אלא במקום חופה‪ ,‬והוא המקום הקבוע לחתן וכלה בימי השמחהא‪ ,‬ולפיכך אם החתן והכלה הולכים לאכול במקום‬ ‫אחר אין מברכין שם שבע ברכותב‪ ,‬אם בדעתם לחזור אח"כ לביתםג‪ ,‬אלא שהפוסקים כתבו שהמנהג הוא שגם אם שמחת השבע ברכות‬ ‫במקום אחר מברכים ברכת חתניםד‪ ,‬ובתנאי שסעודת השבע ברכות נעשה בעבורםה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפיכך כשבאים החתן והכלה לבית המדרש לסעודה שלישית אם רוצים להחשיב הסעודה לסעודת חתן‪ ,‬יש להוסיף מאכל מיוחד‬ ‫לכבוד שמחת החתןו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כאשר חתן וכלה משתתפים בשמחת בריתז ‪-‬‬ ‫א‪ .‬בכדי שיחשב גם סעודת חתן וכלה ולברך שבע ברכות יש להוסיף מאכל מיוחד לכבודםח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגם שבסעודת ברית אין לומר שהשמחה במעונוט‪ ,‬באופן זה שמברכים שבע ברכות אומרים שהשמחה במעונו מחמת שמחת‬ ‫חתן וכלהי‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ויקדימו אמירת דוי הסר (הנהוג לומר בשבע ברכות) לאמירת נודה לשמך (הנהוג לאומרו בסעודת ברית מילה)‬ ‫דיתכן דמש"כ הט"ז (שם) שאם לא לא נעשית‬ ‫אח"כ לאכול לחזור לחופתו כו'‪ ,‬פירוש שאינו הולך‬ ‫א‪ .‬סוכה (כה‪ ):‬אין שמחה אלא במקום חופה‪ ,‬וכתבו‬ ‫הסעודה בשביל שמחת הנשואין אין מברכין הם‬ ‫לשמוח בבית אחר רק לאכול אכילה הכרחית כדרך‬ ‫התוס' (ד"ה אין) דלפי"ז אם יצא חתן מחופתו אפילו‬ ‫דווקא לתירוצו הראשון וכנ"ל (הערה ד') ע"ש‪,‬‬ ‫כל אדם ולא נעשית בשביל שמחת נישואין אלא‬ ‫כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר דאין מברכין‬ ‫וסברא נוספת כתב באמרי יעקב (אבהע"ז סי' ס"ב‬ ‫דעתו לקיים שמחתו אחר האכילה בשובו אל נוהו‬ ‫שהשמחה במעונו ולא ברכת חתנים כיון דאין‬ ‫ס"י ביאורים ד"ה בבית אחר) להמליץ זכות על זה וז"ל‬ ‫מקום חופתו אז לא יברך בבית אחר ע"ש‪.‬‬ ‫שמחה אלא בחופה‪ ,‬ובפ"ק דכתובות (ז‪ ):‬אמרינן‬ ‫ואפשר דבמקום שמזמרים ושרים עבור שמחת‬ ‫וסברא נוספת כתב שם הט"ז וז"ל דעכשיו יש לברך‬ ‫נמי מברכין ברכת חתנים בבית חתנים משמע‬ ‫חתן באופן שניכר שנאספו לכבודו דסגי בזה‪,‬‬ ‫אפילו בבית אחר וכו' דעיקר בית החופה שיש שם‬ ‫דוקא במקום חופה דהוא בית חתנים וכו'‪ ,‬וצריך‬ ‫ובפרט דמצינו בר"ן (כתובות ג‪ ).‬שכתב בשם מסכת‬ ‫שמחה ביארו התוס' והרא"ש והטור דהיינו מקום‬ ‫לדקדק מה היא חופה דאי במקום שברכו תחילה‬ ‫סופרים שהיו רגילים להתאסף בבית החתן בבוקר‬ ‫עיקר ישיבת חתן וכלה ושם מברכין כל ז'‪ ,‬וסיים‬ ‫ברכת נשואין קרי ליה חופה‪ ,‬פעמים שאפילו‬ ‫ובערב לשמח החתן וכלה והיו מברכים אע"פ‬ ‫הרא"ש והטור וז"ל ונוהגין באשכנז שעושין אפריון‬ ‫ברחוב העיר מברכין אותה כשהעם מרובין ואין‬ ‫שאין אוכלים ע"ש‪ ,‬ולפי"ז יש מעט לימוד זכות‬ ‫לכבוד החתן והכלה והוא הנקרא חופה ושם מברכין‬ ‫יכולין ליכנס בבית‪ ,‬אלא מקום עיקר ישיבת חתן‬ ‫על המנהג‪ ,‬דהיינו שניכר ומורגש שם שמחת חתן‪,‬‬ ‫כו' עכ"ל וכו' נמצא שיש שמחה יתירה לחתן וכלה‬ ‫וכלה קרי ליה חופה ולא מקום העשוי לאקראי‬ ‫ואף דאנן קיי"ל לעיל בס"ה דבעינן סעודה‪ ,‬מ"מ‬ ‫בבית החופה טפי משאר בתים וע"כ חילקו שפיר‬ ‫בעלמא ושם מברכין ברכת חתנים כל שבעה עכ"ל‪,‬‬ ‫לעניין זה יש לצרף דברי הר"ן דהרי יש כאן סעודה‬ ‫בין הבתים‪ ,‬משא"כ עכשיו שאין קורין לחופה רק‬ ‫וכ"כ הרא"ש (שם סי' ח')‪.‬‬ ‫רק לא נעשה במיוחד עבור החתן‪ ,‬ומ"מ כל זה הוא‬ ‫למה שמקדשין הכלה תחת מטלית הפרוסה על‬ ‫ב‪ .‬טור ושו"ע (אבהע"ז סי' ס"ב ס"י)‪ ,‬ונחלקו הראשונים‬ ‫רק בתורת לימוד זכות על הנוהגים להקל‪ ,‬אבל‬ ‫הכלונסות אין שום מעלה לבית שעושין בו הנשואין‬ ‫אם באופן זה אומרים שהשמחה במעונו‪ ,‬דהמרדכי‬ ‫לכתחילה ראוי להוסיף מנה עכ"ל‪ ,‬ובעזר מקודש (סי'‬ ‫טפי מבתים אחרים‪ ,‬וקורא אני על זה שמחה מה זו‬ ‫(סוכה סי' תשד"מ) כתב דגם שהשמחה במעונו אין‬ ‫ס"ב ס"ח) כתב נמי להקל בזה‪ ,‬אלא שסברתו צ"ע‪,‬‬ ‫עושה בבית זה טפי מבתים אחרים‪ ,‬דמה לי כותלי‬ ‫אומרים‪ ,‬אמנם הר"ן (סוכה יא‪ ):‬כתב דבוודאי‬ ‫וכבר העיר כן באמרי יעקב (שם)‪.‬‬ ‫בית זה או זה וכו'‪ ,‬ומסיק הט"ז וז"ל אחר זמן ראיתי‬ ‫שהשמחה במעונו אומרין אפילו שלא בחופה דהא‬ ‫ז‪ .‬או בר מצוה‪ ,‬פדיון הבן וכיו"ב שמטרת הסעודה‬ ‫בכתבי מהר"ל מפראג ז"ל שפסק כוותי וז"ל ואנו‬ ‫מכי רמא שערי באסיתא אמרינן ליה דליכא חופה‪,‬‬ ‫לא נעשה עבורם‪.‬‬ ‫מברכין אף במקום שלא היתה שם החופה‪ ,‬אע"ג‬ ‫ולשיטתו כתב (כתובות ג‪ ).‬דאומרים אותה אפילו‬ ‫ח‪ .‬כנ"ל (הערה ו')‪ ,‬ויתכן דבסעודת ברית וכיו"ב‬ ‫דאמרינן בסוכה (כה‪ ):‬וליחדי בסוכה וליתבי בסוכה‬ ‫בג' מסובין‪ ,‬וע"ש דגם ברכת אשר ברא יכולים‬ ‫שהסעודה נעשית במיוחד לכבוד הברית אם לא‬ ‫וקאמר שם אין שמחה אלא בחופה‪ ,‬שאני התם דלא‬ ‫לומר בג' דאינה בכלל ברכת חתנים‪ ,‬ובבית‬ ‫יוסיפו מאכל לכו"ע לא נחשב לסעודת חתן וכלה‬ ‫יכול לשמוח כראוי‪ ,‬אבל לענין הא מילתא איכא‬ ‫שמואל (ס"ק י') הביא ב' דעות אלו ומסיק שאין‬ ‫כלל ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שמחה ומברכין שם עכ"ל‪ ,‬והבית שמואל (ס"ק י"ג)‬ ‫אומרים שהשמחה במעונו כיון דכן נראה מדברי‬ ‫ט‪ .‬כמבואר בכתובות (ז‪ ).‬משום דטרידי דאית ליה‬ ‫הביא דברי הט"ז בשם המהר"ל והסכים לזה‪.‬‬ ‫דרכי משה הארוך‪.‬‬ ‫צערא לינוקא‪.‬‬ ‫ולכי תידוק תראה שיש נפק"מ בין ב' התירוצים‬ ‫ג‪ .‬שם‪ ,‬ומקור דבריהם מדברי הרא"ש (שם) שכתב‬ ‫י‪ .‬בספר המכתם ובמאירי (סוכה כה‪ ):‬כתבו דכשהחתן‬ ‫דלתירוצא קמא גם אם החופה במקום קבוע‬ ‫וז"ל אלא במקום ישיבת החתן והכלה קרי ליה חופה‬ ‫משתתף בסעודת ברית שלא נעשית הסעודה‬ ‫שפיר שייך לברך במקום אחר כיון שקובע סעודה‬ ‫ולא במקום העשוי לאקראי בעלמא‪ ,‬ושם מברכין‬ ‫לכבוד החתן נחלקו הפוסקים וי"א שאומרים‬ ‫ושמחה במקום השני שפיר נחשב למקום חופה‪,‬‬ ‫ברכת חתנים כל שבעה‪ ,‬ונוהגין באשכנז שעושין‬ ‫שהשמחה במעונו‪ ,‬דהא גם בסעודת ברית היו‬ ‫והכי נמי ס"ל למהר"ל שהביא הט"ז בסו"ד‪ ,‬אבל‬ ‫אפריון למושב החתן והכלה והוא נקרא חופה‪ ,‬ונראה‬ ‫צריכים לומר אי לאו צערא דינוקא וכשיש חתן‬ ‫לתירוץ השני מה שמקום אחר נחשב לקביעות‬ ‫דמהכא אין ראיה שאין לברך ברכת חתנים במקום‬ ‫חזר הדין למקומו‪ ,‬ובאופן דידן שמוסיפים מאכל‬ ‫הוא משום דמקום הראשון אינו נחשב לקביעות‬ ‫שהחתן והכלה הולכים לאכול בבית אחר דה"פ אין‬ ‫לכבוד החתן י"ל דלכו"ע אומרים שהשמחה‬ ‫דבזמנינו החופה אינו דבר קבוע‪ ,‬ויתכן דהנפק"מ‬ ‫שמחה אלא בחופה כיון שאין דעתו להניח חופה‬ ‫במעונו‪.‬‬ ‫בין הסברות באופן שבמקום השני אין הסעודה‬ ‫אלא כדי לאכול בסוכה ואח"כ חוזר לחופתו אבל‬ ‫יא‪ .‬בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' צ"ד אות ג') כתב לענ"ד‬ ‫נעשית במיוחד בשביל שמחת הנשואין דלדעה‬ ‫אם הולך לגמרי לבית אחר הוא וחביריו אחריו‬ ‫שניהם לא נתקנו במיוחד לנשואין או למילה‪,‬‬ ‫א' דמה שמברכין במקום אחר כיון שבאותה שעה‬ ‫ועושים אותו בית עיקר גם שם נקראת חופה ויכול‬ ‫אלא נעשו מהקדמונים כהקדמת שבח לברכת‬ ‫השמחה שלימה ואין בדעתם על בית החופה‪ ,‬אם‬ ‫לברך שם ברכת חתנים‪ ,‬וכן היה מעשה באדם‬ ‫המזון בפרט כשיש כהנים‪ ,‬אלא שרבותינו מייסדי‬ ‫הסעודה לא נעשית לכבודם עדיין בדעתם על‬ ‫אחד שהוליך כלתו לעיר אחרת והצריכוהו לברך‬ ‫המנהגים לקחו פיוט של דוי הסר לנשואין שהוא‬ ‫שמחתם השלימה שתתקיים בבית החופה‪ ,‬אבל‬ ‫שם ברכת חתנים ע"ש‪.‬‬ ‫מתאים יותר מצד העניין וכו'‪ ,‬ופיוט נודה לשמך‬ ‫לדעה הב' דכיון שאין מקום החופה קבוע אין בו‬ ‫ד‪ .‬ט"ז (ס"י) כתב וז"ל נ"ל פשוט כו' דדוקא בסוכה‬ ‫ששייך גם לנשואין כמוש"כ הב"ש (אה"ע סי' ס"ב ס"ק‬ ‫מעלה יותר ממקום השני יתכן דבכל אופן יוכלו‬ ‫שאין בה כלל שמחה אין מברכין‪ ,‬משא"כ בהולך‬ ‫י"א) דכשאין עשרה אומרים בנשואין נודה לשמך‪,‬‬ ‫לברך במקום השני‪ ,‬ודו"ק בזה‪.‬‬ ‫לשמוח עם כלתו במקום אחר אף שיחזור אח"כ‬ ‫הרי דשייך לנשואין כמו לברית‪ ,‬ומה"ט איני יודע‬ ‫ה‪ .‬כן מבואר בדברי הט"ז (שם) דמש"כ הרא"ש‬ ‫לבית הראשון מ"מ באותה שעה שהוא שמח בבית‬ ‫באמת אם צריך להגיד שניהם כמו בנידון דידן‪ ,‬מ"מ‬ ‫והטור שאין לברך במקום אחר היינו פירוש שאינו‬ ‫השני נקרא גם אותו הבית אז חופה וכו' דבאותה‬ ‫לו יהא שאומרים שניהם מ"מ נראה דהקדימו דוי‬ ‫הולך לשמוח בבית אחר רק לאכול אכילה הכרחית‬ ‫שעה אינו חושב על בית חופתו כיון שיש לו שמחה‬ ‫הסר ואח"כ נודה לשמך‪ ,‬כי נודה לשמך מקושר‬ ‫כדרך כל אדם ולא נעשית בשביל שמחת נישואין‬ ‫בבית זה מה חסר לו אז שלא יברך שמחה במעונו‬ ‫יותר לברכת המזון שמבקש רשות מהכהנים‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫וברכת חתנים‪ ,‬ועל דרך זה מתפרשים גם דברי‬ ‫הלויים ע"ש‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כנ"ל (הערה ה')‪ ,‬ובדיעבד יש להליץ על המקילים‪,‬‬ ‫הטור שכתב ואם יצא לאכול בבית אחר ודעתו‬ ‫ב‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬שרק קודם העקידה‪ ,‬ישמעאל‬ ‫דברי אברהם ושרה אודות חינוך הבן‬ ‫הדרך להגיע לקירבת אלוקים‬ ‫נקרא זרעו של אברהם (שם כא‪ ,‬יג)‪ .‬אבל בעקידה‬ ‫הוברר יצחק להיות בנו יחידו של אברהם‪ ,‬והופרש‬ ‫בזקנותם‬ ‫ישמעאל ממנו‪ ,‬ואף על ישמעאל נאמר 'שבו לכם‬ ‫ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה‬ ‫ד"ה וישם אותו על המזבח ממעל לעצים‪ .‬ויש לרמז‬ ‫פה עם החמור' ‪ -‬עם הדומה לחמור‪ ,‬שאינו מתייחס‬ ‫לי עדנה ואדוני זקן‪ .‬ויאמר ה' אל אברהם למה זה‬ ‫ולומר וישם אותו היינו את עצמו‪ .‬ע”ד שנאמר בנזיר יביא‬ ‫אחר אברהם‪ .‬ולכן לאחר העקידה שיצחק הוא בן‬ ‫צחקה שרה לאמר האף אומנם אלד ואני זקנתי‪.‬‬ ‫אותו פ’ את עצמו עי”ש‪ .‬והענין‪ .‬דידוע עיקר הזבח כמו”ש‬ ‫זבחי אלוקים רוח נשברה‪ .‬וכמו”ש לב נשבר ונדכה אלוקים‬ ‫יחיד לאביו [דלא כבתחילה שהוא רק יחיד לאימו]‪,‬‬ ‫היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה‬ ‫לא תבזה‪ .‬והיא העצה המעולה מכל העצות לכל דבר‪ .‬זה‬ ‫אין צריך להזכיר אשר אהבת‪ ,‬דפשיטא שהאב‬ ‫ולשרה בן‪ .‬ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה‬ ‫שהוא מרומז וישם אותו על המזבח ממעל לעצים‪ .‬פי’ וישם‬ ‫אוהב את בנו יחידו‪.‬‬ ‫וגו" (יח‪ ,‬יב‪-‬טו)‪ .‬נראה לפרש‪ ,‬בהקדים ביאור טענת‬ ‫את עצמו על המזבח היינו זבחי אלוקים רוח נשברה‪ .‬זאת‬ ‫אברהם 'הלבן מאה שנה יולד' וגו' (יז‪ ,‬יז)‪ ,‬שאינם‬ ‫היא ממעל לעצים היינו למעלה מכל העצות כנ”ל והבן‪.‬‬ ‫ומה דכתיב (כה‪ ,‬ט) 'ויקברו אותו יצחק וישמעאל‬ ‫יכולים כ"כ להשגיח בחינוכו של יצחק‪ ,‬ובפרט‬ ‫(דברי ישראל ‪ -‬פרשת וירא)‬ ‫בניו'‪ ,‬אפשר שאינו בן ממש‪ ,‬אלא כמ"ש במשה‬ ‫רבינו שבת פרעה גידלתו 'ויהי לה לבן' (שמות ב‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫שהיה שם ישמעאל שאינו צדיק כ"כ‪ ,‬ומה תועלת‬ ‫ועוד יש לומר‪ ,‬דרק כשישמעאל בטל ליצחק‪ ,‬ונותנו‬ ‫לנו בלידתו‪ .‬וסבר אברהם שגם דעתה של שרה כך‪,‬‬ ‫הקירבה למלך‬ ‫בראשונה (כמ"ש רש"י בראשית שם)‪ ,‬יכול ישמעאל‬ ‫אמנם 'לו ישמעאל יחיה לפניך' – ביראתך (יז‪ ,‬יח‪,‬‬ ‫רבינו מפרש שהמזבח רומז לרוח נשברה שלזה אמרו‬ ‫להיקרא גם הוא בנו של אברהם‪.‬‬ ‫ורש"י שם)‪ ,‬שאם יחזור בתשובה‪ ,‬תהיה מתנת יצחק‪,‬‬ ‫שמי שהוא כן נחשב שהקריב כל הקרבנות יאמר על‬ ‫מתנה ראויה‪.‬‬ ‫זה שזה עצה לכל דבר וזה נרמז בזה שאמר ממעל‬ ‫(של"ס פרשת חיי שרה תשע"ו)‬ ‫‬ ‫לעצים דהיינו שזה יותר מכל העצות ומועיל יותר‬ ‫אבל שרה אמנו לא חששה‪ ,‬כי אם ישמעאל‬ ‫מכל דבר‪.‬‬ ‫נישואין‬ ‫יפריע לחינוך יצחק‪ ,‬תגרשנו‪ .‬ולכן 'צחקה' ושמחה‬ ‫ויש לתת לזה טעם בפשיטות בנאמר בפסוק את דכא‬ ‫כוונת הברכה ‪ -‬שנזכה לשמחה שלימה‬ ‫בבשורה ואמרה 'אחרי בלותי' ‪ -‬שהזקנתי והסכמתי‬ ‫אשכון והפי' הוא‪ ,‬שמי שהוא נדכה ושפל בעיני עצמו‬ ‫לשובה של הגר‪' ,‬היתה לי עדנה' ‪ -‬מתעורר הקושי‬ ‫כבנישואי אדם הראשון‬ ‫עם הגר ובנה‪ ,‬ואצטרך לגרשם‪' .‬ואדוני זקן' מלא‬ ‫אומר הקב"ה שאני נמצא יחד איתו‪ ,‬ויש להסמיך לזה‬ ‫משל מפורסם‪ ,‬שמלך אחד מחמת איזה סיבה רצה‬ ‫שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן‬ ‫רחמים ואינו חפץ בשלוחו של ישמעאל‪ ,‬והורע‬ ‫לתת מתנות גדולות לבני מדינתו והודיע ופירסם‬ ‫מקדם (שבע ברכות)‪ .‬דקדק אאמו"ר זצוקללה"ה‪,‬‬ ‫בעיניו (כא יא)‪ ,‬אבל אני‪ ,‬איני חוששת לכך‪ .‬ועוד יש‬ ‫שכל אחד יבא ויבקש ממנו איזה דבר שירצה והוא‬ ‫מהו דתחילת הברכה בכפל הלשון 'שמח תשמח'‪,‬‬ ‫לפרש‪' ,‬אחרי בלותי היתה לי עדנה' ‪ -‬אחרי שהייתי‬ ‫יתן לכל אחד את מבוקשו‪ ,‬ומיד נקבצו ובאו כולם‬ ‫ומסיים 'כשמחך יצירך בגן עדן מקדם'‪ ,‬פעם אחת‬ ‫'זקנה' – רחמים‪' ,‬היתה לי עדנה' ‪ -‬לשון 'דן' [‪'-‬ע'‬ ‫וכל אחד בקשתו איתו אלא שהוגבל הדבר לבקשה‬ ‫אחת בלבד‪ ,‬ולכן היו כולם מחשבים ומודדים איזה‬ ‫שמחה‪ .‬ולכאורה הול"ל 'כשמח שמחת יצירך'‬ ‫במילואו הוא לשון עיון‪ ,‬ו'דנה' ‪ -‬דין‪ .‬דתחת הד'‬ ‫דבר כדאי יותר שהרי לא יקבלו יותר מדבר אחד‬ ‫וכו'‪ .‬ופירש‪ ,‬עפ"י מה דאיתא (ברכות לא‪ ).‬דבחתונה‬ ‫יש שו"א שהוא ב' נקודות‪ ,‬ויש לחלקו ולהפך אחד‬ ‫ואיזה דבר כולל יותר מן הכל‪ ,‬והיה שם חכם אחד‬ ‫היו מזמרים 'ווי לן דמיתנן‪ ,‬ווי לן דמיתנן'‪ .‬והענין‬ ‫מהנקודות לי'‪ ,‬והשני ישאר להיות חיריק‪ ,‬כמו‬ ‫שבקש רשות שיוכל לבא בכל יום לומר למלך בוקר‬ ‫בזה‪ ,‬דתכלית הנישואין להעמיד דורות הבאים‪,‬‬ ‫שכתוב ִדינה‪ ,‬והיינו עיון הדין]‪ ,‬שאחר שכבר הייתי‬ ‫טוב‪ ,‬וטעמו כי אם יהיה לו זכות ליכנס בכל יום אל‬ ‫והוא ענין שמזכיר יום המיתה ‪ -‬דור הולך דור בא ‪-‬‬ ‫בבחינת רחמים‪ ,‬אחזור לבחינת הדין לגרש את הגר‬ ‫המלך הרי בכל זמן שיצטרך דבר באופן מיוחד יוכל‬ ‫וגורם לעצבות‪ .‬זהו שאומרים‪' ,‬שמח תשמח' בכפל‬ ‫וישמעאל‪.‬‬ ‫לבקש כשיכנס למלך נמצא שזה כולל הכל‪ ,‬ועל דרך‬ ‫הלשון‪ ,‬שמחה להסיר עצבות המיתה‪ ,‬ושמחה‬ ‫זה מי שהוא רוח נשברה הרי הקב"ה איתו וממילא‬ ‫'ויאמר ה' אל אברהם‪ ,‬למה זה צחקה שרה לאמר‬ ‫בכל זמן שמתפלל הקב"ה קרוב אליו להאזין אליו‬ ‫אחרת על ענין הנישואין‪.‬‬ ‫האף אמנם אלד' וגו' ‪ -‬שאברהם ישאל את שרה‬ ‫ויוכל לבקש על כל דבר‪.‬‬ ‫ומסיים 'כשמחך יצירך בגן עדן מקדם'‪ ,‬דאדה"ר‬ ‫למה צחקה ואינה חוששת לחינוכו‪ .‬וחפץ השי"ת‬ ‫קודם החטא עדין לא נגזרה מיתה לעולם‪ ,‬ולא‬ ‫שהיא תענה לו שאין צריך להמתין שיחזור ישמעאל‬ ‫מה מביא לענוה‬ ‫היה צריך אלא שמחה אחת על הנישואין‪ .‬והברכה‬ ‫בתשובה‪ .‬וזהו שסיים 'היפלא מה' דבר' [‪-‬כמו 'איש‬ ‫ומהו רוח נשברה זהו שהאדם מרגיש בעצמו שכל‬ ‫לזכות שתהיה השמחה שלימה בלא שום נדנוד‬ ‫כי יפלא לנדור נדר נזיר' וגו'‪ ,‬שפירש"י‪' ,‬יפליא' ‪-‬‬ ‫הצלחתו וכל מה שיש בידו בין מן העבר שכבר קבל‬ ‫עצב המיתה‪ ,‬כשמחת אדה"ר קודם החטא‪.‬‬ ‫יפריש בדיבורו]‪ ,‬שהקב"ה יכול להפריש ולהבדיל‬ ‫ובין מן העתיד שמקוה שיתנו לו הכל אינו עצמו אלא‬ ‫רק מה שנותנים לו בנדבה או בזכות אחרים‪ ,‬ופשוט‬ ‫(שבע ברכות באחוזת ברכפלד יום א' כ"א‬ ‫‬ ‫ביניהם ע"י שיגורש ישמעאל‪ .‬וממילא אפשר‬ ‫שבאופן כזה אין אדם מתווכח או רב על דבר שהוא‬ ‫טבת לחדב"נ מו' הרה"צ יוסף דוד רוזנבוים שליט"א)‬ ‫‬ ‫שתיכף יוולד יצחק‪' ,‬כעת חיה ולשרה בן'‪[ .‬והשי"ת‬ ‫שייך לו שהרי מה שיש לו אין בזכות עצמו ואיך‬ ‫לא רצה לומר דבר זה לאברהם בעצמו‪ ,‬לפי שכל זמן‬ ‫יאזור כח לריב עליו ולצער או לבזות אחר בגללו‪.‬‬ ‫רמז לחיפוש אחר משפחה שיש בה‬ ‫שלא יצא הדבר מפי השי"ת‪ ,‬הדבר יכול להתהפך‪.‬‬ ‫מסירות נפש‬ ‫ולכך לא רצה השי"ת לומר לאברהם שיגרש את‬ ‫איתערותא דלתתא‬ ‫קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (עפ"י סנהדרין‬ ‫ישמעאל‪ ,‬דא"כ תינטל ממנו הבחירה לטובה]‪.‬‬ ‫אבל לא באופן שיפול עי"ז ליאוש אלא אדרבה הוא‬ ‫מתחזק בהבנה ובבירור שהקב"ה הוא הנותן והוא‬ ‫כב‪ .).‬ויבואר‪ ,‬דהנה אמרו (ב"ב קי‪ :).‬הנושא אשה‪ ,‬צריך‬ ‫ואברהם לא הבין דברי השי"ת‪ ,‬וחשב שכוונתו לומר‬ ‫נותן לאחרים ביד נדיבה ובסבר פנים יפות‪ ,‬נמצא‬ ‫שיבדוק באחיה‪ ,‬שנאמר 'ויקח אהרן את אלישבע בת‬ ‫ששרה לא האמינה וצחקה‪ ,‬ובא בטענה אליה איך‬ ‫שאע"פ שמול עצמו הוא מרגיש בלתי בטוח ובלי‬ ‫עמינדב אחות נחשון'‪ ,‬ממשמע שנאמר בת עמינדב‪,‬‬ ‫יתכן שתצחק בחוסר אמונה‪ ,‬והשיבה 'לא צחקתי'‬ ‫קרקע יציבה אבל מתוך בטחונו בה' הוא רגוע וסמוך‪,‬‬ ‫איני יודע שאחות נחשון היא‪ ,‬מה תלמוד לומר אחות‬ ‫מחוסר אמונה‪ .‬ולא סיפרה לו האמת שכוונת‬ ‫וכיון שכל בטחונו הוא רק על זה ממילא הוא מתחזק‬ ‫נחשון‪ ,‬מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה‪,‬‬ ‫הצחוק הוא על גירוש ישמעאל‪' ,‬כי יראה' מאברהם‪,‬‬ ‫בזה יותר ויותר‪ ,‬והקב"ה שרואה שהוא חסר אונים‬ ‫ע"כ‪ .‬ומהי המדה טובה דאשכחן בנחשון‪ ,‬מסירות‬ ‫שדעתו לא היתה כן ולא חפץ בשלוחו‪.‬‬ ‫והוא אינו בכעס על זה‪ ,‬מתמלא עליו רחמים וחמלה‬ ‫(של"ס פרשת חיי שרה תשע"ו)‬ ‫‬ ‫ומוסיף על ברכתו‪ ,‬ובא ושוכן אצלו לתת לו הרגשה‬ ‫נפש‪ ,‬כאמרם ז"ל (סוטה לז‪ ).‬קפץ נחשון בן עמינדב‬ ‫טובה ולמלאת לו את צרכיו‪.‬‬ ‫וירד לים תחילה‪ ,‬וכל ישראל ירדו אחריו‪.‬‬ ‫לאחר העקידה אין ישמעאל נחשב בן‬ ‫ואם כשאדם מקריב קרבן הרי הוא נותן מתנה‬ ‫זהו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף‪ ,‬רמז‬ ‫שבכל זיווג איש ואשה צריך שיהיה מדה זו שמצינו‬ ‫אברהם‬ ‫להשי"ת‪ ,‬והסדר הוא כנגד למה שאדם מעורר מלמטה‬ ‫הקב"ה חוזר ומתעורר מלמעלה‪ ,‬בזמן שהקרבן הוא‬ ‫בנחשון בקרי"ס‪ ,‬וצריך לתור אחר משפחה שיש בה‬ ‫בפרשת העקדה‪ ,‬בתחילה כתוב 'קח נא את בנך את‬ ‫נתינה גשמית והיא מוגבלת‪ ,‬אם כן מי שבוחר בדרך‬ ‫מסירות נפש לקיים רצון השי"ת‪.‬‬ ‫יחידך אשר אהבת את יצחק'‪ .‬ובסוף הענין כתוב‬ ‫ענוה ושבירת רוח שהוא מוותר על הרגשתו הטובה‬ ‫(שבע ברכות אחרון‬ ‫‬ ‫'עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את‬ ‫נמצא שנותן את כל כולו להשי"ת‪ ,‬וההתעוררות‬ ‫מלמטה היא גדולה יותר מכל הקרבנות וממילא‬ ‫בביהמ"ד להחתן מו' הרה"צ שלמה צבי הירש שליט"א ‪-‬‬ ‫‬ ‫בנך את יחידך ממני'‪ .‬ויש להבין‪ ,‬למה לא כתוב‬ ‫מלמעלה חוזר התעוררות להשפיעה לו כל טוב‪.‬‬ ‫יום א' י' תמוז)‬ ‫‬ ‫בסופו גם הדרגא הגדולה 'אשר אהבת'‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫מּיל ָה‬ ‫שׁי ל ַ ִ‬ ‫שׁל ִי ִ‬ ‫ס ְעוּדַת ְ‬ ‫המקור המפורש בתורה לסעודת שלישי למילה אצל אברהם אבינו • דעת המהרש"ל שסעודה זו גדולה מסעודת יום הברית‬ ‫עצמה • ביאור עמוק מדוע סעודת הברית נרמזה בלבד ואילו סעודה זו נכתבה בפירוש • מאמר מקיף על סעודת שלישי למילה‬ ‫פ ֶתַח הָאֹה ֶל‬ ‫• ו ְהוּא י ֹ ֵ‬ ‫שׁב ּ‬ ‫דווקא על אדם שכל גופו חולה‪ .‬אולם מדרך כל‬ ‫בתורה רק ברמז ואילו סעודת שלישי למילה‬ ‫יסוד מוסד ומקור נאמן למנהג ישראל קדושים‬ ‫מכה שבאה לאדם הרי שביום השלישי כל הגוף‬ ‫נכתבה בפירוש מובא בדברי הגה"ק בעל האבני‬ ‫לערוך סעודה ביום השלישי למילה מצינו אצל‬ ‫מרגיש וכפי שנאמר לגבי אנשי שכם ויהי ביום‬ ‫נזר זצ"ל (הובא בספר נאות דשא ח"א עמ' רח) על פי‬ ‫אברהם אבינו עליו השלום‪ .‬הנה פרשת השבוע‬ ‫השלישי בהיותם כואבים‪ ,‬ולכן ביום השלישי‬ ‫דברי הזוהר הקדוש‪ .‬שמצות מילה היא על כל‬ ‫פותחת בהשראת השכינה באוהלו של אברהם‬ ‫הוא נקרא חולה בכל הגוף ורק אז יש בו מצוות‬ ‫האיברים והגידים‪ ,‬אולם ביום המילה הדבר‬ ‫באומרה וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬ובהמשך‬ ‫ביקור חולים בשלמותה‪.‬‬ ‫נעשה רק ברמז ולא בהתגלות ולכן גם הסעודה‬ ‫העניין בבוא המלאכים נאמר ואקחה פת לחם‬ ‫נכתבה ברמז‪ .‬אבל ביום שלישי למילה שכל‬ ‫וסעדו לבכם‪ .‬ועל פסוקים אלו פירש רש"י‬ ‫בירור הלכתי בעומק הפוסקים אם דינה‬ ‫האיברים מרגישים את הכאב‪ ,‬נמצא שהמצווה‬ ‫בשם ר' חמא בר חנינא כי יום שלישי למילתו‬ ‫כסעודת מצוה‬ ‫מתפשטת בכל האיברים בהתגלות‪ ,‬ולכן גם‬ ‫של אברהם היה‪ .‬ומכאן סמך ברור למנהג‬ ‫לאור מעלתה הגדולה של סעודה זו דנו הפוסר‬ ‫הסעודה נגלתה בפירוש בתורה‪.‬‬ ‫ישראל להקפיד ולערוך סעודה ביום השלישי‬ ‫קים אם היא נחשבת כסעודת מצווה לכל דבר‪,‬‬ ‫ועל דרך זו מבואר גם בספר שם משמואל (פרשת‬ ‫למילה כמעשהו של אברהם אבינו שהסעיד את‬ ‫כגון לעניין היתר אכילת בשר ושתיית יין בתשר‬ ‫וישב) שעל ידי התפשטות כח הכאב בכל הגוף‬ ‫המלאכים באותו יום שבו התגבר עליו הכאב‪.‬‬ ‫עת הימים שבהם ממעטים בשמחה‪ .‬בשו"ת חוות‬ ‫ביום השלישי מתפשטת נמי הקדושה ששורה‬ ‫ומנהג קדוש זה השתרש בהרבה מתפוצות‬ ‫ישראל‪ ,‬וכפי שמביא בספר דרך פקודיך (מצות‬ ‫עשה ב) לבעל הבני יששכר זי"ע שבהרבה מקומות‬ ‫מדקדקים לעשות סעודה ביום השלישי למילה‪,‬‬ ‫דברי תורה גבוהים בשלישי למילה‬ ‫ויש לזה סמך מסעודת אברהם אבינו למלאכים‬ ‫דיום השלישי למילתו היה כידוע‪.‬‬ ‫בקובץ תפארת קוזמיר (כרך כד‪ ,‬עמ' יא) הובא מעשה מרביה"ק בעל הנחלת דן‬ ‫זי"ע שפעם אחת חל יום שלישי למילה של נינו בשבת קודש‪ .‬באותו זמן סבל‬ ‫סעודה החביבה וגדולה יותר מסעודת יום‬ ‫מדלקת קשה ברגלו והורו לו שהדבר אסור לו ללכת למקווה‪ .‬ובכל אופן ראו‬ ‫הברית‬ ‫אותו מקורביו שהלך לפני סעודה שלישית למקווה אף על פי שהדבר היה כרוך‬ ‫בספרים הקדושים הפליגו במעלתה של סעודה זו‬ ‫בסכנה עבורו‪ .‬וכאשר ניסו להניאו מכך אמר להם שהיות והוא הולך לומר דברי‬ ‫ומצינו בדברי רבותינו כי היא גדולה וחשובה אף‬ ‫יותר מסעודת הברית עצמה‪.‬‬ ‫תורה גבוהים שעלו על דעתו כעת‪ ,‬לכן הוא מוכרח ללכת למקווה‪.‬‬ ‫מקור מפורש לכך מובא בספר הנהגת מהרש"ל‬ ‫(ס"ק נ‪ ,‬מאת רבי משה מפרמישלא בעל מטה משה שהיה‬ ‫תלמיד מובהק למהרש"ל) שסעודת שלישי למילה‬ ‫יאי ר (סימן ע) דן בזה ומכריע כי הסעודות הנע�ר‬ ‫על ידי המילה בהתגלות בכל האיברים‪ .‬ומאחר‬ ‫גדולה מסעודת ברית מילה‪ .‬והטעם המבואר שם‬ ‫כות בליל שלפני המילה וכן ביום שלישי למילה‬ ‫שכל האיברים מקבלים חיות מהסעודה באה‬ ‫הוא שסעודת שלישי למילה מפורשת בתורה‬ ‫אינן סעודת מצווה משום שאינן אלא מנהג בער‬ ‫הסעודה ביום השלישי למילה בהתגלות בתורה‪.‬‬ ‫אצל אברהם אבינו שעשה סעודה גדולה ולקח‬ ‫למא ולא מצווה קבועה בגמרא‪ .‬וכן הובא להלכה‬ ‫ובספר דברי שמואל לאדמו"ר מסלונים זי"ע‬ ‫בן בקר רך וטוב‪ ,‬ואילו סעודת הברית לא נכתבה‬ ‫בשערי תשובה (או"ח סימן תקנא ס"ק לג) שהביא את‬ ‫מבואר שביום השלישי מתגלית אור הנשמה‬ ‫במפורש בתורה אלא נרמזה בה בלבד‪.‬‬ ‫דברי החוות יאיר שסעודה זו אינה פוטרת מאיסור‬ ‫ורק אז נעשה היהודי שלם‪ ,‬ולכן לא נגלה הקב"ה‬ ‫את הרמז לסעודת הברית לומדים מן הפסוק (בראשית‬ ‫אכילת בשר בימים אלו‪.‬‬ ‫לאברהם אבינו אלא ביום השלישי למילתו‪.‬‬ ‫כא ח) וַ יִ ְּג ַדּל ַהיֶ ֶּלד וַ יִ ָּג ַּמל וַ יַ ַּעׂש ַא ְב ָר ָהם ִמ ְש ֶׁתּה ָגדֹול‬ ‫מאידך מצינו פוסקים שהחשיבו מאוד סעודה זו‪.‬‬ ‫ְבּיֹום ִה ָג ֵּמל ֶאת יִ ְצ ָחק (וכפי שמביאים התוספות במסכת‬ ‫בשו"ת שבות יעקב (חלק ג סימן לו) נשאל על מנהג‬ ‫סעודה משולשת בגין שלוש מצוות וביקור‬ ‫שבת קל‪ ,‬א בשם פרקי דרבי אליעזר פרק כט)‪ .‬הדרשה‬ ‫אכילת בשר ושתיית יין בליל שלפני המילה ובר‬ ‫חולים‬ ‫מבוססת על המילה ִה ָג ֵּמל שניתן לדרוש אותה‬ ‫שלישי למילה‪ ,‬ומתוך תשובתו עולה כי כבר אז‬ ‫טעם נוסף למעלת סעודה זו מובא בשם הרה"ק‬ ‫כשתי מילים ה' ג' ָמל (שכן האותיות ה' וגם ג' עולות יחד‬ ‫היה מנהג רווח לערוך סעודה זו בקרב רבותינו‬ ‫רבי ישכר דוב מוואלבארז זי"ע בספרו עבודת‬ ‫בגימטריא למספר שמונה‪ ,‬לרמז כי ביום השמיני ללידתו של‬ ‫וגאוני ארץ קדמאי‪ ,‬וניכר מדבריו שיש למנהג‬ ‫יששכר‪ ,‬שלפי חכמי האמת סעודת שלישי למילה‬ ‫יצחק מל אותו אברהם אבינו ועשה משתה גדול)‪.‬‬ ‫זה יסוד חזק‪.‬‬ ‫גדולה מסעודת המילה‪ .‬שכן סעודת הברית היא‬ ‫ועל דרך זו מובא בשם הגה"ק בעל החידושי‬ ‫עצה נכונה מובאת בספרי האחרונים כיצד תחשב‬ ‫בעבור מצווה אחת והיא מצות הברית‪ ,‬ואילו‬ ‫הרי"ם מגור זצ"ל שאמר כי חביבה סעודת שלישי‬ ‫סעודה זו לסעודת מצווה לכל הדינים‪ .‬וכתבו‬ ‫סעודת שלישי למילה היא בעבור שלוש מצוות‬ ‫למילה אף יותר מסעודת המילה עצמה‪ .‬והטעם‬ ‫שאם יכוונו אבי הבן והמסובים לעשותה לשם‬ ‫והן מצות הברית‪ ,‬מצות ביקור חולים‪ ,‬ומצות‬ ‫בזה הוא שהרי בסעודת הברית שעשה אברהם‬ ‫סעודת הודאה להשם יתברך על אשר עברו על‬ ‫הקבלת פני השכינה שהקדוש ברוך הוא בא ביום‬ ‫ליצחק בנו ככתוב ויעש אברהם משתה גדול‬ ‫הרך הנימול ימי הסכנה והוא הולך ומתרפא מחור‬ ‫זה לבקר את הנימול ולברכו‪.‬‬ ‫השתתפו שרי אומות העולם כאבימלך ופיכול‬ ‫ליו הרי שדינה כסעודת מצווה לכל דבר‪ .‬ועוד‬ ‫שר צבאו‪ ,‬ואילו בסעודת שלישי למילה שעשה‬ ‫וביאור הדבר שעיקר מצות ביקור חולים‬ ‫הובא בפוסקים כי במקרים אשר מחמת אונס‬ ‫אברהם אבינו השתתף הקב"ה בכבודו ובעצמו‬ ‫חלה דווקא ביום השלישי‪ ,‬מובא בספר פסקי‬ ‫או עיכוב רפואי לא עלתה ביד המשפחה לערוך‬ ‫ככתוב וירא אליו ה'‪.‬‬ ‫תשובה (סימן קצד וסימן רמב) מאת הג"ר אברהם‬ ‫סעודה גדולה ביום הברית כראוי ישתדלו לער‬ ‫פיעטריקובסקי ז"ל המביא את דברי המהר"ל‬ ‫ומטעם זה מובא שהרה"ק רבי אברהם דוב‬ ‫רוך את עיקר הסעודה ביום השלישי למילה כדי‬ ‫בספרו גור אריה (בפרשתנו)‪ .‬שם מבואר מדוע‬ ‫מאברוויטש בעל הבת עין זי"ע לא היה משתתף‬ ‫להשלים את החיסרון‪ .‬נמצא שסעודה זו משלר‬ ‫בא הקב"ה לבקר את אברהם אבינו דווקא ביום‬ ‫בסעודות הברית אלא רק בסעודות שלישי למילה‪.‬‬ ‫בת בתוכה סגולה יקרה ומנהג קדוש של הודיה‬ ‫השלישי למילתו ולא ביום הראשון‪ .‬הטעם‬ ‫להשם יתברך‪.‬‬ ‫התפשטות הקדושה וגילוי האור בכל‬ ‫המבואר שם הוא שביום הראשון ישנה רק‬ ‫וכמובן שבכל עניינים אלו כל אחד ינהג כפי‬ ‫חולשת איבר אחד‪ ,‬ומי שחולה באיבר אחד אינו‬ ‫רמ"ח איברים‬ ‫מסורת אבותיו ורבותיו‪ ,‬ואכמ"ל בחלק ההלכתי‪.‬‬ ‫נקרא חולה לעניין מצוות ביקור חולים המוטלת‬ ‫טעם נוסף לכך שסעודת ברית מילה נכתבה‬ ‫ד‬ ‫בשבילי השמחה‬ ‫מעלת היוחסין‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪.‬מרקסון‬ ‫להתעזר בזכות אבותיו שיגיע מעשיו למעשי‬ ‫שיחתו של רבי ירוחם ממיר‬ ‫וַ ּיִ ְתיַ ְלדּו ַעל ִמ ְׁש ְּפח ָֹתם ְל ֵבית ֲאב ָֹתם‬ ‫אבותיו‪ ,‬הקב"ה מאיר עיניו במאור תורה בזכות‬ ‫אבותיו‪.‬‬ ‫המשגיח הנודע של ישיבת מיר‪ ,‬רבי ירוחם‬ ‫בעודנו מצויים בעיצומם של ימי השמחה‬ ‫הלוי זצ"ל‪ ,‬נודע בסדרת ספריו הנפלאים‬ ‫בשמחת השבע ברכות לנכדת כ"ק אדמו"ר‬ ‫ומוסיף עוד‪" :‬והחילוק בין מי שיש לו שלשלת‬ ‫"דעת תורה"‪ ,‬אשר כתב בהם את שיחותיו‬ ‫שליט"א‪ ,‬בת בנו של מורינו הרה"צ שמואל‬ ‫היוחסין ובין שאר האנשים אשר אינם מיוחסים‪,‬‬ ‫הנפלאות‪ ,‬הנודעות בשערי בית המדרש בחן‬ ‫אליהו שליט"א‪ ,‬מגזע אראלים ותרשישים‪,‬‬ ‫הוא כך‪ ,‬שמי שאבותיו לא היו צדיקים‪ ,‬צריך‬ ‫לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא בשקידה‬ ‫סגנונם המיוחד בעומק חכמת המוסר‪ .‬במערכה‬ ‫המתייחסים אחר עשרות ומאות צדיקים‪,‬‬ ‫רבה ועל ידי זה יוכל לבא להשיג השגות התורה‬ ‫מופלאה מטיב המשגיח להגדיר בלשונו הזהב‪,‬‬ ‫אדמו"רים ורבנים‪ ,‬מגדולי ומאורי הדורות‬ ‫וקדושה עליונה‪ ,‬ומי שיש לו שלשלת היוחסין‪,‬‬ ‫הקולע אל השערה בהגדרותיו המקוריים‪ ,‬על‬ ‫זי"ע‪ .‬עב"ג החתן המופלג בתוי"ש מורינו‬ ‫זכות אבותיו עומדת שלא יצטרך לעבוד כ"כ‬ ‫מעלתה וחשיבותה של ידיעת היוחסין בעם‬ ‫הרב ברוך אליעזר שפירא שליט"א‪ ,‬אשר גם‬ ‫ויוכל להשיג בנקל יותר משאר אנשים‪ ,‬אך‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫משפחתו מגזע תרשישים בא"ב לגדולי וצדיקי‬ ‫אעפ"כ בלא שום יגיעה אי אפשר לו להשיג‬ ‫עולם‪ .‬הננו להביא בזאת מפי ספרים וסופרים‪,‬‬ ‫ומה הביא אותו להרחיב בנושא זה‪ ,‬ולהקדיש‬ ‫שום דבר‪ ,‬רק גם הוא צריך לחתור ולבקש‬ ‫צוהר למעלתו של הייחוס במשנת רבותינו‬ ‫לכך את שיחתו השבועית? ובכן‪ ,‬כפי שהוא‬ ‫תמיד את ה' בכל לבבו ובכל נפשו‪ ,‬ובאם יעמול‬ ‫הקדושים‪ .‬היכן הוא מקור חשיבותו של היחוס?‬ ‫מספר בעצמו בראשית שיחתו‪ ,‬היה זה לאחר‬ ‫בתורה ובעבודה אזי ישיג יותר משאר אנשים‬ ‫מהי תועלתו וכיצד הוא מועיל לעבודת ה'?‬ ‫שבאחד מימות השבוע‪ ,‬הוציא מתיבת הדואר‬ ‫שאינם מיוחסים‪ ,‬כי לזה זכות אבות מסייעתו‪,‬‬ ‫שלו "כרטיס הזמנה לחתונה"‪ ,‬ותוך כדי קריאה‬ ‫על מקור חשיבותו של היחוס מצינו כבר בגמרא‬ ‫שבא לו השגות בנקל יותר משאר אנשים"‪.‬‬ ‫התעוררה בליבו פליאה רבתי‪ ,‬לשם מה מונים‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬שאמרו חז"ל כי זכות הצדיקים‬ ‫וכדברים הללו כותב גם הבית אהרן (פסח)‪:‬‬ ‫המחותנים מתחת לשמותיהם של החתן והכלה‬ ‫עומדת לצאצאיהם להגן בעדם ולסייע להם‬ ‫"זכות אבות הוא סיוע גדול‪ ,‬עם כל זאת‬ ‫(ראה ברכות כז‪ :‬מנחות נג‪ .‬ב"מ פה‪ .‬ועוד)‪.‬‬ ‫את שושלת היוחסין שלהם‪ ,‬ומציינים שם כי‬ ‫לעושים בעצמם דווקא‪ ,‬אבל בלא זה אין זה‬ ‫החתן הוא נכדו של גדול פלוני‪ ,‬ונינו של צדיק‬ ‫עיקר מעלת היחוס היא בכך‪ ,‬שזכות הצדיקים‬ ‫כלום וכו'‪ .‬גם מי שמקום חוצבו ממקום קדוש‬ ‫פלמוני‪ ,‬וכך גם אצל הכלה‪.‬‬ ‫עומדת לבניהם ולצאצאיהם אחריהם לסייע‬ ‫וגבוה‪ ,‬עכ"ז צריך יגיעה ועמל ולעמול בעבודה‬ ‫להם בעבודת ה'‪ ,‬ולהתוות להם את הדרך‬ ‫ואם לאו אינו כלום"‪.‬‬ ‫אשר ילכו בה‪.‬‬ ‫וכך כותב הנועם אלימלך (פרשת קרח)‪" :‬זכות‬ ‫יחוס בנים במקום יחוס אבות‬ ‫אבות דבר גדול‪ ,‬ועומדת לו לאדם בשעה‬ ‫כאשר השתדך הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ע"ה‬ ‫שהוא רוצה לעבוד את ה'‪ ,‬שיהיה לו סייעתא‬ ‫עם רבי יעקב יוסף הלפרין ע"ה‪ ,‬הציג רבי‬ ‫מן השמים לעשות המצוה בשלימות"‪.‬‬ ‫יעקב יוסף את עצמו לפני הרבי מרוז'ין כבעל‬ ‫יחוס גדול‪ .‬אמר לו הרה"ק מרוז'ין‪ :‬מחותן יקר‪,‬‬ ‫כתיבת היחוס בהזמנה לחתונה‬ ‫אצלנו היחוס הוא שונה מאשר אצל אחרים‪.‬‬ ‫ואם בכל עת גדולה היא מעלתו של הייחוס‪,‬‬ ‫כולם מתפארים ביחוס אבותיהם‪ ,‬האבא היה‬ ‫על אחת כמה וכמה בעת שבא האדם לשדך‬ ‫כזה‪ ,‬והסבא היה כזה‪ ,‬וסבא רבה היה צדיק גדול‬ ‫את ילדיו‪ ,‬ראוי לו להדר לשדכם עם משפחות‬ ‫וכך הלאה‪ ,‬ואילו אצלנו יש יחוס בנים‪ .‬תדעו‬ ‫מיוחסות בישראל‪ .‬וכך מביא בספר שמן‬ ‫לכם כי זקני המגיד ממעזריטש ע"ה התייחס‬ ‫הטוב את צוואת הרה"ק ר' מאיר מטיקטין‬ ‫בעצמו אחר בנו רבי אברהם 'המלאך' ע"ה‪,‬‬ ‫זי"ע אשר מצוה את בניו שיזהרו לעשות‬ ‫ורבי אברהם התייחס אחר אבי ע"ה‪ ,‬וגם אני‬ ‫שידוכים עם מיוחסים‪ ,‬וכותב‪" :‬כי יסוד ועיקר‬ ‫מתייחס עם הבנים שלי‪ ...‬הוא שנאמר (תהלים‬ ‫גדול בעיני אלוקים ואנשים לעשות שידוכים‬ ‫מה‪ ,‬יז) "תחת אבותיך יהיו בניך"‪.‬‬ ‫עם מיוחסים שבישראל"‪.‬‬ ‫סיים ואמר הרבי מרוז'ין למחותנו‪ :‬במקום‬ ‫והוא מספר‪ ,‬כי בראשית המחשבה‪ ,‬היה‬ ‫זאת גם הסיבה שנהגו לכתוב את יחוס בית‬ ‫יחוס אבות יהיה יחוס בנים‪ .‬וזה שנאמר‬ ‫האבות בהזמנה לשמחת הנישואין‪ ,‬וכפי שכבר‬ ‫בתורה (במדבר א‪ ,‬יח) "ויתילדו על משפחותם‬ ‫זה בעיניו קצת לזרא‪ ,‬כי מה לו לידע כל‬ ‫כתב רבי שפעטיל זי"ע בנו של השל"ה הקדוש‪,‬‬ ‫לבית אבתם"‪ ,‬ואומר על כך תרגום אנקלוס‪:‬‬ ‫יחוסיהם‪ ,‬ומה ענין כל הפרסום בזה‪ .‬והוא‬ ‫בצוואתו לבניו‪" :‬ומן הראוי שכל איש יעשה‬ ‫"ואתייחסו על זרעיתהון לבית אבהתהון"‪,‬‬ ‫מסיים את סיפורו בלשון זו‪" :‬אבל התבוננתי‪,‬‬ ‫סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהיה לאות‬ ‫כלומר‪ ,‬האבות התייחסו על בניהם‪.‬‬ ‫ולא כן הדבר‪ ,‬אדרבה ואדרבה‪ ,‬זאת תהילת‬ ‫ולמשמרת וכו'‪ ,‬שתדעו מי אתם ומי אביכם‪,‬‬ ‫עוד מסופר‪ ,‬שכאשר שידך הרה"ק מרוז'ין ע"ה‬ ‫ישראל‪ ,‬והיא תפארתם‪ ,‬לשמור ולפרסם יחוס‬ ‫וכן תצוו את אתם לבניכם ובניכם לבניהם עד‬ ‫את נכדו רבי אשר‪ ,‬בנו של הרה"ק רבי אברהם‬ ‫המשפחות‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬כי אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על‬ ‫יעקב מסדיגורה ע"ה‪ ,‬עם בתו של הרה"ק רבי‬ ‫בעקבות מעשה זה‪ ,‬ערך שיחה ארוכה בענין‬ ‫מיוחסין שבישראל"‪.‬‬ ‫צבי מרימנוב ע"ה‪ ,‬אמר הרבי מרוז'ין‪ :‬מחותן‪,‬‬ ‫חקר טהרת היוחסין כי הוא סוד השראת‬ ‫וכן מובא כבר בגמרא (ב"מ קט‪ :).‬לעולם ידבק‬ ‫מנהגנו לחשוב את היחוס קודם כתיבת התנאים‪.‬‬ ‫השכינה‪ .‬בתוך דבריו כותב כי הוא בגדר מה‬ ‫אדם בטובים‪ ,‬משה שנשא בת יתרו יצא ממנו‬ ‫והתחיל לחשב‪ :‬אבי זקני הלא הוא המגיד‬ ‫שאמרו (קידושין סט‪ ).‬עשרה יוחסין עלו מבבל‬ ‫הקדוש‪ ,‬זקני הוא רבי אברהם המלאך‪ ,‬אבי רבי‬ ‫יהונתן‪ ,‬אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו‬ ‫וכו'‪ ,‬הקב"ה משרה שכינתו על משפחות‬ ‫פנחס‪ .‬ובמסכת תענית (לא‪ ).‬אמרו "מיוחסות‬ ‫שלום שכנא‪ ,‬וזקני רבי נחום מטשרנוביל‪ ,‬ודודי‬ ‫מיוחסות שבישראל‪.‬‬ ‫רבי מאטיל מטשרנוביל‪ .‬ויציע נא המחותן‬ ‫שבן אומרות תנו עיניכם למשפחה"‪.‬‬ ‫את היחוס שלו‪ .‬אמר לו הרה"ק רבי צבי‪ :‬אני‬ ‫מעלת היחוס רק כאשר הולך בדרכי‬ ‫לפיכך‪ ,‬גם צדיקים שהיתה דרכם שלא לפרסם‬ ‫נשארתי מילדותי יתום מאב ואם‪ ,‬ונתנו אותי‬ ‫אבותיו‬ ‫את ייחוסם‪ ,‬מכל מקום בזמן שידוך פרסמוהו‪,‬‬ ‫לחייט ירא שמים ללמוד אצלו אומנות‪ ,‬ולמדתי‬ ‫וכפי שאמר החידושי הרי"ם בשם היהודי‬ ‫ממנו שני דברים‪ ,‬לתקן את הישן‪ ,‬ושלא לקלקל‬ ‫ואמנם כזאת מצינו לרבוה"ק‪ ,‬שהרחיבו לבאר‬ ‫הקדוש זי"ע‪ ,‬שציווה ליוצאי חלציו שלא‬ ‫את החדש‪ .‬תיכף כששמע זאת הרבי מרוז'ין‪,‬‬ ‫כי מעלתו של הייחוס הינה רק כאשר צועד‬ ‫יתפארו בייחוסם‪ ,‬אך בעת שישתדכו עם זרעם‪,‬‬ ‫ציוה לכתוב את התנאים‪.‬‬ ‫בדרכם ועושה כמעשיהם‪ .‬ובענין זה כותב‬ ‫אז יוכלו להתפאר בו‪.‬‬ ‫לימים הוסיף על כך נכדו של הרבי מרוז'ין‪,‬‬ ‫המאור ושמש (פרשת נשא)‪ ,‬על פי דברי חז"ל‬ ‫וכך היה אומר רביה"ק ה'דברי ישראל' זי"ע‪,‬‬ ‫הרה"ק מבאיאן‪-‬טשרנוביץ ע"ה‪" :‬היום‪ ,‬אפילו‬ ‫"כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין‬ ‫שבענין שידוך יש ג' עיקרים‪ :‬א‪ .‬קרן‪ .‬ב‪ .‬יחוס‪.‬‬ ‫שכבר קשה לתקן את הישן‪ ,‬בכל זאת אם לא‬ ‫תורה פוסקת מזרעו"‪ ,‬כי הבטחה זו אינה אלא‬ ‫ג‪ .‬ממון‪ .‬על הקרן אין לוותר כלל‪ ,‬אמנם מן‬ ‫מקלקלים את החדש‪ ,‬כבר טוב" (עירין קדישין עמ'‬ ‫למי שדורך בעקבי אבותיו ואוחז דרכם בקודש‬ ‫היחוס אפשר לוותר קצת‪ ,‬אבל בממון אפשר‬ ‫תתקמו)‪.‬‬ ‫לילך גם הוא בדרכי תורה ועבודה ומבקש‬ ‫לוותר על הכל (מובא בכתבי רבינו ה'אמרי שאול')‪.‬‬ ‫ה‬ ‫רעדן אין לערנען‬ ‫מהצהרות למעשים‬ ‫בחורי ישב"ק עלו לדבר בלימוד‬ ‫הנהלת המוסדות במסע שטח‬ ‫עם הגה"ח רבי יצחק דוד אלתר‬ ‫בקהילתנו הקדושה בעיר‬ ‫שליט"א‬ ‫טבריה‬ ‫אווירה מיוחדת של עמלה של תורה מתוך להבת אש אפפה‬ ‫בהנהלת המוסדות החדשה מוכיחים כי פניהם‬ ‫מועדות לשטח‪ .‬מיד לאחר חגי תשרי‪ ,‬וכפי שהבטיחו‬ ‫השבוע את היכל הישיבה הקדושה לצעירים 'נחלת דן'‪,‬‬ ‫בראיון החג להיפגש מקרוב עם אנ"ש בכל אתר‬ ‫עם סיכומה של תקופת לימוד אינטנסיבית בת שבועיים‬ ‫ואתר‪ ,‬הגיעו השבוע ביום ראשון אחר הצהריים חברי‬ ‫ימים‪ .‬במהלך‬ ‫הנהלת המוסדות אשר מונו על ידי כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫אלו‬ ‫ימים‬ ‫שליט"א; הרב אברהם ספקטור הי"ו והרב חיים פרל‬ ‫הגו תלמידי‬ ‫לביקור‬ ‫הי"ו‬ ‫ה י ש י ב ה‬ ‫ומקיף‬ ‫יסודי‬ ‫בקהילתנו‬ ‫ב ס ו ג י ה‬ ‫הקדושה בעיר‬ ‫המרכזית‬ ‫הקודש טבריה‪.‬‬ ‫ב ת ח י ל ת‬ ‫ה ב י ק ו ר‬ ‫מ ס כ ת‬ ‫המרתוני נחלק‬ ‫פ ס ח י ם ‪,‬‬ ‫ל ש ל ו ש ה‬ ‫ב ע נ י י נ י‬ ‫ח ל ק י ם‬ ‫' מ ש כ י ר‬ ‫מרכזיים‪ ,‬כאשר כל חלק הוקדש להקשבה פרטנית‬ ‫ו ש ו כ ר '‬ ‫ולתכנון מעשי לטובת בני הקהילה‪.‬‬ ‫ב ב ד י ק ת‬ ‫חלק ראשון‪ :‬פיתוח ובנייה‬ ‫חמץ‪ ,‬כשהם‬ ‫בפתח הביקור‪ ,‬ישבו חברי ההנהלה למשך שעה‬ ‫מעמיקים‬ ‫ארוכה עם חברי 'קרן הבניין' של בית מדרשנו‬ ‫ב פ ר ט י‬ ‫בטבריה‪ .‬הפגישה ירדה לפרטי פרטים מבחינה‬ ‫הסוגייה‬ ‫מקצועית‪ ,‬לרבות דיון מעמיק כיצד לקדם את הגשת‬ ‫וביסודותיה‪.‬‬ ‫התוכניות וההיתרים לבנייה‪ ,‬ובאילו דרכים יוכלו‬ ‫המוסדות לסייע ולקדם את הפרויקט החשוב‪.‬‬ ‫עם סיום שבועיים של לימוד מעמיק‪ ,‬עלו הבחורים‪,‬‬ ‫בראשות מורנו הרה"צ ר' דוד דב שליט"א ומגיד השיעור‬ ‫חלק שני‪ :‬עם אברכי הכולל‬ ‫שליט"א‪ ,‬אל מעונו של הגה"ח רבי יצחק דוד אלתר‬ ‫בהמשך היום‪ ,‬התקיימה פגישה מיוחדת עם אברכי‬ ‫שליט"א‪ ,‬כדי ללבן יחד עמו את הסוגיות הנלמדות‬ ‫הכולל שע"י מוסדותינו הקדושים‪ .‬חברי ההנהלה‬ ‫הקשיבו בקשב רב לצרכיהם של הלומדים‪ ,‬שוחחו‬ ‫ולהתפלפל ביסודות הדברים‪.‬‬ ‫עמם על דרכים שונות לפתח ולרומם את הכולל‪,‬‬ ‫פלפולא דאורייתא‬ ‫ודנו בדרכי ייעול שיאפשרו לאברכים להמשיך‬ ‫להגות בתורה מתוך הרחבת הדעת‪.‬‬ ‫סביב השולחן נערך דיון מעמיק ומקיף‪ ,‬כאשר הבחורים‬ ‫שקדו על ניתוח המחלוקת היסודית שבין רש"י לתוספות‬ ‫חלק שלישי‪ :‬סיעור מוחות עם חברי השטיבל‬ ‫בטעם בדיקת חמץ‪ ,‬וביררו באריכות עמוקה על מי מוטל‬ ‫החלק המרכזי של הביקור התקיים יחד עם כלל חברי‬ ‫עצם חיוב הבדיקה‪.‬‬ ‫השטיבל ב'סיעור מוחות' פתוח ונוקב סביב השולחן‪.‬‬ ‫במסגרת הדיון הועלו סוגיות חשובות העומדות‬ ‫במקום בערה 'ריתחא דאורייתא' אמיתית‪ ,‬והגה"ח רבי‬ ‫הפרק‪,‬‬ ‫על‬ ‫יצחק דוד שליט"א הפליא את ידיעותיהם המקיפות‪,‬‬ ‫וביניהם‪:‬‬ ‫מבקיאותם הבהירה ומהתמצאותם המדויקת של הבחורים‬ ‫חיזוק חיבור‬ ‫בנבכי הסוגייה בכל צדדיה‪.‬‬ ‫בין‬ ‫ישיר‬ ‫א ב ר כ י‬ ‫המפתח לקניית התורה‬ ‫ה ק ה י ל ה‬ ‫למוסדות‬ ‫בין קושיא לתירוץ‪ ,‬נשא הגה"ח רבי יצחק דוד שליט"א‬ ‫הקדושים‪,‬‬ ‫דברי חיזוק והדרכה על הדרך האמיתית לקניית אהבת‬ ‫דרכי התמיכה‬ ‫התורה‪ ,‬והדגיש בדבריו כי המפתח האמיתי להתעלות‬ ‫של המוסדות‬ ‫ולחיבור פנימי לתורה הקדושה טמון בחזרה מתמדת‪,‬‬ ‫בקהילות הפריפריה‪ ,‬בדגש על סיוע במציאת‬ ‫ביגיעה יומיומית ללא פשרות שוב ושוב‪ ,‬עד שהדברים‬ ‫מקומות תעסוקה לנשות אנ"ש‪ ,‬וכן יוזמה להקמת‬ ‫נחקקים בעומק הלב‪.‬‬ ‫ארגון מקומי וארצי לנשות אנ"ש‪ ,‬שיעניק מעטפת‬ ‫חיזוק ותמיכה לקהילותינו הקדושות‪.‬‬ ‫בחורי הישיבה יצאו מהמעמד המרומם כשהם טעונים‬ ‫הביקור נחתם באווירת תנופה מחודשת‪ ,‬כשחברי‬ ‫בכוחות חדשים להמשיך להתעלות ולעלות בסולם‬ ‫ההנהלה מביעים את נחישותם לעזור ולפעול בכל‬ ‫התורה‪ ,‬כשרושמו של הפלפול המיוחד ניכר היטב ומשפיע‬ ‫הכלים העומדים לרשותם למען הרמת קרן התורה‬ ‫על כל היכל הישיבה‪.‬‬ ‫והחסידות‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מראות הוד‬ ‫משמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בת מורינו הרה"צ שמואל אליהו שליט"א‬ ‫בשבילי החסידות‬ ‫הרב ישעי’ רטייזר‬ ‫מבוא ללימוד בספרי חסידות (א)‬ ‫דבר מצוי הוא אצל בחורים המנסים ללמוד ספרי חסידות‪ ,‬ומפעם לפעם נתקלים‬ ‫הם במושג חסידי – פנימי שאין הם יודעים מה ביאורו‪ ,‬והדבר מקשה על לימוד‬ ‫הספרים הק'‪ .‬ובאמת העצה הנכונה לזה לכאורה הוא להמשיך ללמוד עוד ועוד‪,‬‬ ‫כי הספרים הק'‪ .‬ובאמת העצה הנכונה לזה לכאורה הוא להמשיך ללמוד עוד ועוד‪,‬‬ ‫כי הספרים הק' עצמם מסבירים ומבארים לאורך הספר כל מיני מושגים ויסודות‪,‬‬ ‫פעם מושג זה ופעם זה‪ ,‬באופן מלא או בצורה חלקית‪ ,‬ואט אט מקבל האדם את‬ ‫ההבנה בכל העניינים‪ .‬אמנם לבחור בן דורינו‪ ,‬דור הנוחות והאינסטנט‪ ,‬קשה‬ ‫לשרוד את משך הזמן עד שמתבארים העניינים כולם‪ ,‬ועלול הוא להשבר עוד‬ ‫לפני כן ולהפסיק ללמוד את הספרים‪ .‬לכן ננסה בעזהשי"ת בשבועות הקרובים‬ ‫לבאר כמה מושגים יסודיים בחסידות‪ ,‬ויהיו הדברים לתועלת הבחורים החפצים‬ ‫בכך‪.‬‬ ‫אך מתחילה נקדים את המובן מאליו שלא באנו במסגרת זו להקיף את כל המושג‬ ‫על בוריו‪ ,‬הן כי איננו מתימרים לומר שבאנו לידי תחלתה של הבנה מושלמת‬ ‫בעומק העניינים‪ ,‬והן כי אין כאן המקום לזה כמובן‪ ,‬ולא באנו אלא לתת קצה קצהו‬ ‫של הבנה בסיסית במשמעות העניינים‪ ,‬כמה שיד כהה מגעת‪ ,‬ובסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫ויה"ר שלא תבא תקלה וטעות על ידינו‪ ,‬ושיהיו הדברים לתועלת הבחורים‪.‬‬ ‫⋅⋅⋅‬ ‫יחוד קוב"ה ושכינתיה‬ ‫נתחיל בענין המוכר לכולנו – "יחוד קוב"ה ושכינתיה"‪ ,‬או בכללות יותר כל‬ ‫עצם המושג של קוב"ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫ידוע‪ ,‬שעל אף שהשי"ת הוא ברא את כל העולמות כולם מרישא דכל דרגין‬ ‫עד סיפא דכל דרגין‪ ,‬והוא בורא ומחיה אותם בכל עת ורגע עד כל פרט הכי‬ ‫קטן שבהם‪ ,‬מכל מקום לגבי עצם מציאות השי"ת‪ ,‬המרומם ומנושא מכל‪ ,‬אין‬ ‫בריאת העולמות תופסת חשיבות כללי כי לגבי הכח האין סופי של השי"ת –‬ ‫בריאת העולמות כולם מראשיתם ועד סופם אינו אלא ענין פעוט ושולי אשר‬ ‫אינו תופס מקום כלל‪ ,‬וכל שכן וקל וחומר אם נדבר ביחס לעצם מציאות‬ ‫השי"ת המרומם ומנושא עד אין חקר‪.‬‬ ‫אמנם ודאי שהשי"ת הוא המחיה את העולם ואת כל העולמות‪ ,‬וודאי שהוא‬ ‫פונה אליהם ומשגיח על כל המתרחש בהם בהשגחה פרטית מדוקדקת וננסה‬ ‫להמחיש זאת במשל‪ ,‬נצייר לעצמינו אדם גיבור וענק דוגמת 'עוג מלך הבשן'‬ ‫המחזיק על ידו נמלה קטנטונת‪ .‬ובכן הבה נחקור‪ ,‬האם ניתן לומר שלפנינו‬ ‫מציאות ש'עוג מלך הבשן' אוחז נמלה? הלא אין שום מציאות ותפיסת מקום‬ ‫לנמלה אצלו‪ ,‬וכאילו הוא אינו אוחז אותה כלל‪ ,‬אך מצד שני האם ניתן לומר‬ ‫שהוא אינו מחזיק אותה? ודאי שהיא אינה מרחפת באויר‪ ,‬ודאי שבכוחו היא‬ ‫עומדת היכן שהיא עומדת‪ ,‬אם כן נאמר בדרך משל כך‪ :‬יש את ה'עוג מלך‬ ‫הבשן' כפי שהוא‪ ,‬ששם אין תפיסת מקום לנמלה‪ ,‬אולם יש את הכח הנמצא‬ ‫בקצה האצבע שלו‪ ,‬שהוא מחזיק את הנמלה‪ .‬ודאי שאין כאן שתי אנשים‪,‬‬ ‫שתי הכוחות אחד הם‪ ,‬אלא בהגדרת הדברים ניתן להגדירם כשתי עניינים‪.‬‬ ‫ולהבדיל אלף אלפי הבדלות‪ ,‬כן הוא בעניינינו‪ ,‬כי השי"ת הוא לאין ערוך‬ ‫מנושא למעלה מהכח הנדרש לבריאת העולמות כולם‪ ,‬לאין קץ ותכלית‪,‬‬ ‫אך ודאי שבכוחו חיים כולם ומתהוים יש מאין‪ .‬וכאילו אנו מחלקים זאת‬ ‫לשתי הגדרות השי"ת כפי שהוא בעצמו‪ ,‬והכח שבו נבראו העולמות‪ ,‬למרות‬ ‫שהשי"ת הוא אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אך כלפי ההגדרה יש כאן שתי הגדרות‪.‬‬ ‫ואם נדבר ע"פ היסודות של פנימיות התורה המובאים בספרי חסידות – הרי‬ ‫שהדברים עמוקים עוד יותר‪ .‬כי השי"ת כשעלה ברצונו הפשוט לברא את‬ ‫העולם‪ ,‬קרא שם לכח זה המיועד לבריאת העולם‪ ,‬וברא לו כלי בפני עצמו‬ ‫כדי לברא על ידו את העולם‪ ,‬וכח זה הוא המתלבש בתוך העולמות להחיותם‬ ‫מאין ליש‪ ,‬בכללות‪ ,‬ובפרטות לכל נברא פרטי‪ .‬ואף שכח זה הוא אחד ומיוחד‬ ‫עם השי"ת עצמו‪ ,‬ואינם שני מציאויות נפרדות ח"ו‪ ,‬אך מצד הכלי ניתן‬ ‫להתייחס אליו כהגדרה נפרדת‪.‬‬ ‫(רבות האריכו המקובלים הקדמונים בביאור הענין‪ ,‬איך מוגדרים העשר ספירות מצד אחד כדבר‬ ‫נפרד ומצד שני הם מיוחדים בתכלית היחוד בשרשם שהוא השי"ת‪ ,‬וכבר בזוה"ק מוזכר משל‬ ‫ע"ז "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"‪ ,‬ונתבאר בספרי חסידות‪ ,‬אך כללות הענין הוא כעין‬ ‫הנ"ל שבעצם מדובר על כח של השי"ת שודאי שהוא אחד ממש‪ ,‬אך מצד הכלי ודרכי פעולותיו‬ ‫ניתן להגדיר אותו ולתת לו שם בפני עצמו)‪.‬‬ ‫וזהו הכונה 'קודשא בריך הוא' ו'שכינתיה'‪ .‬כי "קדוש" פירושו מרומם ומנושא‬ ‫מופרש ומובדל‪ ,‬והכונה על השי"ת כפי שהוא בעצמו‪ ,‬ו'שכינה' הוא מלשון‬ ‫'שוכן'‪" ,‬כי השכינה הוא האלו‪-‬הות המתפשט בתחתונים" (היעב"ץ בהקמדתו‬ ‫לסידור בית יעקב) והוא השי"ת כפי שהוא שוכן בעולמות ומחיה אותם‪.‬‬ ‫המשך בענין זה בעזהשי"ת במאמר הבא‪.‬‬ ‫ז‬ ‫מעומק לבבינו נביע ברכה נאמנה‪,‬‬ ‫בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫וברגשי הודיה נהלל ונריע‪ ,‬לעת‬ ‫קהלא קדישא הדין נשגר ברכותינו ברכת‬ ‫השמחה והזמיר הגיע‪ ,‬בבית ידידנו איש‬ ‫האשכולות‪ ,‬רוח החיים לכל קדשי בית‬ ‫מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש‬ ‫הר"ר אהרן רביץ הי"ו טבריא‬ ‫אבינו רועינו‬ ‫להולדת הבת‬ ‫חיינו‪ ,‬אשר מסור ועמל בכל שעה במעשה‬ ‫הנקודות הנלמדות‬ ‫עצה ותושיה ללא גבול ומדה‪ ,‬ואשר נותן‬ ‫בשבוע פר' פרשת חיי שרה‬ ‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫דעתו בבנין בית המדרש הגדול בכל צעד‬ ‫לרגל השמחה במעון הקודש‬ ‫הגה"ח אליהו קרימלובסקי שליט"א אשדוד‬ ‫לפאר ולרומם בית אלוקינו‪.‬‬ ‫בעמוד הקהילה מסכת יומא‬ ‫ראש ישיבתנו 'נחלת אברהם'‬ ‫דפים ח‪ – .‬ט‪:‬‬ ‫בהולדת נכדו‬ ‫לנישואי הבת‬ ‫ה"ה מורנו הרה"צ‬ ‫בן לחדב"נ‬ ‫רבי שמואל אליהו טאוב שליט"א‬ ‫בן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫• מדוע פטרו את הנחתומים מתרומות ומעשרות‬ ‫הרה"צ רבי יוסף דוד רוזנבוים שליט"א‬ ‫הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א ירושלים‬ ‫משפיע בישיבתנו הקד'‬ ‫• מה היה שמה האמיתי של לשכת פרהדרין‬ ‫בן כ"ק אדמו"ר מנדבורנא שליט"א‬ ‫מג"ש עמוד הקהילה‬ ‫• באיזה מקדש היו יותר משלש מאות כהנים גדולים‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת‬ ‫• מדוע לא רצה ריש לקיש לשוחח עם רבה בר בר חנה‬ ‫לאירוסי הבת‬ ‫נישואי בתו עב"ג‬ ‫ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א‬ ‫רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך בריות‬ ‫החתן הרב ברוך אליעזר שליט"א‬ ‫הזוכים בהגרלה בחומש מקרא מפורש מהדורת כיס‬ ‫גופא ונהורא מעליא ושמשמחה זו יושפע‬ ‫הרה"ח אריה פניגשטיין הי"ו אשדוד‬ ‫בן הרה''ג‬ ‫הרב משה בר"י קרימלובסקי הי"ו ‪ -‬טבריא‬ ‫להולדת הנכדה‬ ‫רבי אליקים שרגא שפירא שליט"א‬ ‫שפע רב שמחות ברוחניות ובגשמיות לנו‬ ‫הרב משה הלר הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫בן הרבני הנגיד הרה''ג‬ ‫ולכל ישראל ושנזכה לביאת משיח‬ ‫רבי יצחק שפירא שליט"א‬ ‫הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א י‪-‬ם‬ ‫חתן הרבני הרה''ג‬ ‫הנהלת‬ ‫"יודעי תורתך"‬ ‫צדקינו במהרה בימינו אמן‬ ‫מרת פניגשטיין תחי' בני ברק‬ ‫רבי יצחק אייזיק וואלדארסקי שליט''א‬ ‫להולדת הנינים‬ ‫ברכתנו הנלבבת תערב‪ ,‬יהי רצון שהבית‬ ‫הנבנה לתפארה יעמיד יסודותיו על מבועי‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א‬ ‫התורה ושורשי המסורה בדרך רבוה"ק‪,‬‬ ‫ויזכו להעמיד דורות ישרים הולכים בדרכי‬ ‫מלא הטנא ברכות ואיחולים‬ ‫זמני נישואי נכדי כ"ק אד"ש‬ ‫לאירוסי הנכד‬ ‫אבות‪ ,‬עם שפע ברכות והשפעות טובות‪,‬‬ ‫ברון שיר ושבח‪ ,‬וברגשי שמחה וחדוה‪ ,‬נביע‬ ‫הקב"ה ישלם שכרו במידה מרובה‪ ,‬אך‬ ‫מיטב הברכות והאיחולים למעלת ידידנו‬ ‫בת לחדב"נ‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫טוב וחסד ישכנו באוהלו תמיד‪ ,‬ומשמחה‬ ‫הדגול והנכבד‪ ,‬נודע בשערים ושמו מפארים‪,‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר מאופלע שליט"א‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫זו יושפע לו ולכל ב"ב שובע שמחות בטוב‬ ‫כ' טבת תשפ"ז‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫מעוז ומגדול לתורה ולגמילות חסדים‪ ,‬אשר‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫לבב מרוב כל‬ ‫נותן את ליבו ונפשו למען כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫·‬ ‫יוסף בן אדל בתיה‬ ‫המברכים‪:‬‬ ‫שליט"א וחיזוק מוסדותינו הקד'‪.‬‬ ‫בת לחדב"נ מורינו‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫מתפללי ולומדי ביהמ"ד הגדול‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫ה"ה הגאון‬ ‫הרה"צ יוסף דוד רוזנבוים שליט"א‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫רבי שלום בער סורוצקין שליט"א‬ ‫י"א שבט תשפ"ז‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫ברכות עד בלי די קמיה ידי"נ‬ ‫הנכבד‬ ‫ראש ישיבת ומוסדות עטרת שלמה‬ ‫·‬ ‫הרה"צ מורינו רבי‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בנישואי בתו‬ ‫בן למורינו הרה"צ דוד דב שליט"א‬ ‫שמואל אליהו טאוב‬ ‫עב"ג בשעטו"מ‬ ‫י"א סיון תשפ"ז‬ ‫שליט"א‬ ‫יהא רעווא קדם אבוהון דבשמיא שתזכו‬ ‫·‬ ‫משפיע בישיבתינו הק'‬ ‫לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫לתפארת כרם בית ישראל מתוך חיי נחת‬ ‫בן לחדב"נ מורינו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו תחי' עב"ג‬ ‫החתן המופלג בתוי"ש‬ ‫והרחבה בריות גופא ונהורא מעליא ואך טוב‬ ‫הרה"צ יוסף שיף שליט"א‬ ‫הרב ברוך אליעזר שפירא שליט"א‬ ‫וחסד וסייעתא דשמיא ירדפוכם כל הימים‬ ‫ביום שלישי ח' תמוז תשפ"ז‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫עוד רבות בשנים בטוב ובנעימים מתוך כל‬ ‫המברך‪:‬‬ ‫הטוב‬ ‫ידידך אליקים קורלנסקי‬ ‫המברכים‪ :‬קהל אנ"ש חסידי מודז'יץ‬ ‫והדליקו נרות בחצרות קדשך‬ ‫הדלקת נר חנוכה‬ ‫הספק פרשת חיי שרה בתוכנית וידעת היום‬ ‫לרגל יומ"ד של הס"ק‬ ‫ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫שימור פעם אחת‬ ‫שימור ד' פעמים‬ ‫לימוד וסיכום‬ ‫ברכת מזל טוב שלוחה בזה‬ ‫מרן בעל הדברי ישראל זיע"א‬ ‫יתקיים ביום שני כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה‬ ‫סי' קפ"ג סי' קפ"ד א'‪-‬ח'‬ ‫סי' קפ"ד סעי' ט'‪-‬י"ב‬ ‫סי' קפ"ה‬ ‫לידידינו מחשובי מתפללי בית החסידים‬ ‫בשעה ‪21:00‬‬ ‫החל ביום שני י"ג כסלו‬ ‫הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א‬ ‫בביהמ"ד הגדול בבנין המרכז העולמי‬ ‫מתארגנת קבוצה מאברכי אנ"ש‬ ‫הרה"ח נטע ליפשיץ שליט"א‬ ‫לנסיעה לקברי רבוה"ק‬ ‫הרה"ח אברהם דוד כהן שליט"א‬ ‫במסלול יום אחד ובמסלול שני ימים‬ ‫לרגל השמחות השרויות במעונם‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫באירוסי הבנות בשעטו"מ‬ ‫הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬ ‫באירוסי בתו עב"ג בשעטו"מ‬ ‫משה אהרן ווגר‬ ‫המברכים‪:‬‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל‬ ‫‪052-7606494‬‬ ‫מתפללי ולומדי בית החסידים בירושלים‬ ‫יצ"ח‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫הר"ר שמואל ברמץ הי"ו‬ ‫הרה"ח נטע ליפשיץ הי"ו‬ ‫הרה"ח מרדכי כהן הי"ו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו באירוסי בתו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫למזל"ט‬ ‫בשעטו"מ‬ ‫קידושא רבא יתקיים בעז"ה בשב"ק וירא‬ ‫בהולדת נכדו למזל"ט‬ ‫שמחת האירוסין תתקיים ביום ראשון כ"א חשון‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫בשטיבל בביתר‬ ‫באולמי משכן חיים שלמה רח' מיכל ‪ 10‬ירושלים‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ הרבנית הצדקנית‬ ‫הרה"ח יהודה מאיר ב"ר יצחק ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר ישעיהו מנחם ע"ה כהן‬ ‫מרת רבקה זלטא‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫נלב"ע כ' מר חשון תשע"ז‬ ‫בת הרה"ח רבי חיים משה קוהן ע"ה‬ ‫נלב"ע כ"ג חשון תשנ"ג‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫א"ח דרבינו ה'אמרי אש' זי"ע‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הרה"ח משה דוד קרימלובסקי שליט"א‬ ‫בניה שיחיו‬ ‫נלב"ע כ"ג מר חשון תשל"ט‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫ח‬