שמועה טובה · Shemuah Tovah — וירא (2026-10-26)

בס”ד בס”ד
פרשת
וירא
תשפ”ז נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
ירצה ,כי "עולם חסד יבנה" (תהלים פט ,ג), שליחות לבשר לשרה ולרפאות אברהם, פנינים יקרים
ולזה "לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים א"כ מי עושה עבודתם למעלה בשמים?
טו ,יא) ,וממונו של עני מופקד אצל עשיר, ותירץ היהודי הקדוש שבאותה שעה השלים אאע"ה נתיירא שמא ע"י המילה יבדל מבני אדם
ולא יוכל לפרסם אלקותו ית"ש כמקדם
ובזה מובן "גזילת העני בבתיכם" (ישעי' ג, אאע"ה את עבודת המלאכים למעלה ,כי
“וירא אליו ה' באלוני ממרא" וגו' (יח א).
יד) .ובמעשה העשיר בצדקתו עדיין לא מלאך אינו עושה שני שליחויות ,אך יהודי
הבית ישראל זי"ע אמר בשם אביו האמרי
ניכר כל כך כבוד שמים ,כמו אם איש נותן יכול לעשות כמה שליחויות כאחד .וראיה
אמת זי"ע על דברי המדרש שאאע"ה
מלחמו לדל אחר ,בזה ניכר כבוד שמים לדבר שהרי מיכאל מלאך האהבה וגבריאל
הלך לבקש עצה על המילה מחבריו ,ואי'
שהוא בלתי לבדו יתברך ,וזהו" :אל תקרי מלאך היראה ,ואילו יהודי יכול באותה שעה
במדרש שאמר להם ,שלפני המילה הייתי
מהונך אלא מגרונך" ,שמקמץ מלחמו אשר הן לאהוב את ה' והן לירא מפניו ,והגם שאין
יכול להחזיר בתשובה את האנשים ,האם
הכין לגרונו ,ודברי פי חכם חן .וזה יש לרמז עושים מצוות חבילות חבילות.
אוכל גם לאחר המילה לעסוק בכך .ואז
"גדולה הכנסת אורחים יותר [כמו וביותר]
אמר לו הקב"ה ,אתה תמול ואני אבא אליך.
מהקבלת פני השכינה" ,כי עני נקרא פני
"וירא אליו ה' באלוני ממרא" וגו' .וישא עיניו כי עניינו של אאע"ה היה לפרסם שמו ית'
השכינה ,על דרך “ואת דכא ושפל רוח"
וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא בעולם ,כמ"ש החת"ס בהקדמת יו"ד ,נבואה
(ישעי' נז ,טו) ודרשו (סוטה ה" ).ואתי דכא” כו',
וגו' (יח ,א)" .אמרו חז"ל (שבת ל' ):אין השכינה השאיר לחנוך ,הוא לא נתנבא כי הוא ביקש
ורצונו לומר ,אם הכנסת אורחים הוא מעני
שורה אלא מתוך שמחה של מצוה' ,והכא, להתעסק עם אנשים ולא להבדל מהם .וזו
הוא יותר גדול כנ"ל.
אדרבא ,היה מצטער ביסורי המילה ,ועוד היתה יראתו שמא ע"י מצות היראה יהיה
שהוציא חמה מנרתיקה ולא עברו עוברים פרוש ונבדל מבני האדם ולא יוכל לפרסם
“ויאכלו" (יח ח) .וברש"י נראו כמו שאכלו ושבים ,כפירש"י ,וה' רצה להתראות אליו, שמו ית' לכל ,כי הוא יוצא מבחי' ז' לבחי' ח'
מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג - .שח והוא לא יכול לראות ולהשיג כי אם על ידי למעלה מהטבע ומהנהגת העולם .ושמע
הרה"ק הרי"מ מגאסטינין זצ"ל (הובא בשיח שמחה של מצוה ,על כן' :וישא עיניו וירא העצה מחבריו שכיון שציוה הקב"ה ,כן
שרפי קודש) ואמר :בזה"ל "אין קאצק האט והנה שלשה אנשים' -אורחים עומדים, צריך לעשות .ותיכף שראה שגם לאחר
מען מעהר מחמיר גיוועזין אויף א מנהג שמח שמחת מצוה ,ומיד 'וירא' השכינה המילה גם באים לביתו ג' ערביים ,פרצה
וויא אויף א דין"( .ראה מנחות דף ל"ב ע"א) .ואני שנתגלה אליו"" .והנה ,לפנים כשראה שמחה בלבו ושכח מהשכינה הק' ומכל
אומר הפי' 'מנהג ישראל תורה' ע"ד מאמרם השכינה נפל על פניו ,קודם שנימול, מדרגות דביקותו ,ורץ אל האורחים .כי כל
ז"ל (שמו"ר פכ"ח) ביקשו מלאכי השרת לפגוע כפירש"י לעיל פרשת לך לך (יז ,ג) ,אבל המערכה שלו בעולם אינו השגות עליונות
במשה עשה הקב"ה לו דמות אאע"ה זה עתה 'וירא' השכינה ולא נפל ,כי אם 'וירץ אלא להשרות שכינתו ולגלות מלכותו
שאכלו ושתו אצלו כו' .ופירש"י ז"ל בפ' מה לקראתם מפתח האהל' ולא נפסקה מראית בעולם ,כיון שראה ג' אנשים בביתו ,שכח
שהמלאכים אכלו אצל אאע"ה משום שלא השגתו ,על כן' :וישתחו ארצה' להודות לה' הכל ורץ אליהם.
ישנה אדם מן המנהג .א"כ נראה שמזה על השגה חדשה שנתחדש לו עתה ,על דרך
המנהג קבלו ישראל את התורה .וזהו מנהג 'וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם' (ויקרא
כתב הדברי ישראל ממוז'יץ ששמע
ישראל תורה -זכו לקבלת התורה. ט ,כד)"( .תורת משה לה'חתם סופר' זי"ע)
מזקנו הרה"ק רבי יחזקאל קוזמיר ששמע
מהיהודי הקדוש זי"ע ,שיש להקב"ה ג'
המשבר את טבעו סגולה לבנים בבית יעקב (להרה"ק רבי יעקב אהרן מאלכסנדר מלאכים גדולים ששלח אותם לאאע"ה,
"ויאמרו ֹאֹֹלֹיֹו איה שרה אשתך" (יח ט). זי"ע) :גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת מיכאל גבריאל ורפאל ,והרי יש להם
נקוד על איו דאליו ששאלו גם אותה על פני השכינה (שבת קכז .).כי שמעתי בשם תפקיד למעלה בשמים ,והם ממרכבת
אברהם .והקשה בכתב סופר וצריך להבין המגיד מלובלין ז"ל" :כבד את ה' מהונך" עולם היצירה ,וכן יש בעולם הבריאה ,וא"כ
למה שאלו עליו הלא ראוהו עומד לפניהם, (משלי ג ,ט) -אל תקרי מהונך אלא מגרונך כששלח אותם מלמעלה ,הרי אין מלאך
(ראה תנחומא פר' ראה אות יב; רש"י משלי ג ,ט), אחד עושה שתי שליחויות ,וכשיש להם
פרשת וירא תשפ”ז | א
בס”ד
פרסום לעובדות שאולי אין זה לרצונו, בענין זה עוד ,כתב הגה"ק רבי צבי הירש וגם התשובה הנה באוהל אינה על איו .וי"ל
ואומר לכם אמירה נאה שהיה אומר מרן מדינאב זיע"א (בעל הבני יששכר) בספרו אגרא בדרך צחות ,עפ"י אמרם ז"ל (ב"מ פז' ).אשה
זצ"ל .כשהמלאכים באו לאברהם ,שאלו דפרקא (אות כד) וז"ל :אמר הרה"ק רבי יחיאל עיניה צרה באורחים' ,והנה שרה לא היו
'איה שרה אשתך' ,ואברהם השיב 'הנה היא מיכל מזלאטשוב זצלה"ה ,כשיצטרך האדם עיניה צרה הגם שטבע הנשים כך ,אבל
באהל' ,ומפרש רש"י 'אשה צנועה היא וכו'', לפעול ענין שלא כטבע ,דהיינו אם בטבע היא התחזקה נגד הטבע כדרך הצדיקים
מהי כוונת השאלה והתשובה בזה .ואמר, אינו מוליד ,יעשה מצוה גדולה שלא כטבע שמשנים טבעם .ולכן אמרו המלאכים איה
כי המלאכים ששמעו את גודל ערכו של ויפעל למעלה מן הטבע עכ"ל. שרה אשתך ,כי היה להם הרבה לאכול,
אברהם אבינו ע"ה וחשיבותו בעולמות אמרו כמדומה שאשתך אינה בביתך והכנת
העליונים ,חשבו כי בבואם לביתו יראו ממנו לנו הרבה כפי רצונך .ואמר הנה היא באהל,
מעשים גדולים ונוראים ,ומה מאד הופתעו "ויאמרו ...איה שרה אשתך ויאמר הנה כי אין עיניה צרה והיא מכניסה אורחים נגד
בראותם מעשים טובים רגילים הכנסת באהל" (יח ,ט) .פירש"י' :הנה באהל' -צנועה טבע שבנשים .ואמרו א"כ "שוב אשוב" וגו',
אורחים וכו' ,וכי זה מצדיק את הגדלות היא .אי' במדרש שהמלאכים קטרגו על הגם שלפי טבעה אינה ראויה להוליד מ"מ
ששיערו הם על מדרגת אברהם ,לכן אמרו הבריאה עד שאמר להם הקב"ה הנה אני ישלם לה ה' מדה כנגד מדה ששנתה טבעה
בודאי הנה מסתיר הוא את מעשיו מאתנו מראה לכם איך כן כדאי לברוא את האדם, ותלד בן וק"ל.
נלך נא לחקור אצל אשתו וממנה כבר נדע לכו ורדו אל אאע"ה ותראו מהו אדם ,אך
הכל ,והשיב אברהם הנה היא באהל צנועה לא השיגו מעלת אאע"ה ,ויובן ע"פ מעשה
היא וגם ממנה לא תדעו כלום ,כי אדם צנוע שסיפר הבית ישראל שהיה עם הרה"ק רבי
מדריך כבר את בני ביתו שגם הם לא יפרסמו יצחק'ל דרוהביטשער אביו של הרה"ק רבי
מעשיו. מיכל זלאטשובער זי"ע ,רבי יצחק'ל היה
כשנתבונן בדבר ,אולי נמצא בכאן כוונה
עמוקה יותר ,המלאכים בהיותם כל כולם
נורא וקדוש ,אך טמיר וגניז ולא הכירו בו
מדרגותיו הנוראות כלל ,פעם אחת התחבאו
שני חסידיו לצפות ממקום מחבואם איך
ושבת שמה
רוחניות ,יכולים להתפעל רק ממעשים שרבי יצחק'ל לומד עם בנו רבי מיכל'ע
גדולים כהעקידה וכדומה ,שהאדם מתעלה בהיותו ילד קטן .כמובן שהרגיש רבי יצח'קל
על כל רגשותיו האנושיים ועבודתו אז להשם את שני הנשמות המתחבאים אחורי הארון. סיפר הרה"ק רבי נחמי' אלתר
כעבודת המלאך ,אבל אינם יכולים להבין ותיכף התחיל ללמוד עם בנו חומש ,ואז
זצ"ל ,פעם אחת שיגר אבי
הגדלות שבמעשים הקטנים שברציפות השפת אמת זי"ע לשבות אצל
היה פרשת וירא .וכך פירש לבנו' ,איה שרה
עשייתם יוצרים ובונים את האדם השלם, רבי פינטשע בשבת( ,היה נוהג
אשתך' ,כיון שהיה אאע"ה צדיק נסתר ,ולא
'והיה עקב תשמעון' שדרשו חז"ל אלו לשלוח מפעם לפעם את אחד
היה מראה את מדרגותיו לנבראים ,בקשו
המצוות קלות שאדם דש בעקביו ,העקביות מבניו לשבות במחיצתו של ש"ב
החסידים המלאכים לדעת שמץ מני גדלותו
בקיום דרכיו בתורה ועבודה בכל מצב הרה"ק רבי פינטשע מפילץ זי"ע),
ומעלותיו ,ואמרו 'איה שרה אשתך' ,אולי
ובכל זמן היא הגדלות ,שהם המלאכים לא והוא בא ביום ה' לעת ערב ,ואחר
נדבר עם הרבנית ונשאלה את פיה במעלת
מבינים את זה ,אבל אנו בני אדם המבינים אכילת לילה שאכלו יחד ושיחות
בעלה אברהם ,כי נשים דעתן קלות ובקל קדושות שסיפר לו היה בשמחה
היטב להרגשות בני תמותה איך הם נתונים יכולים להוציא מהם סודות ,ותשעה קבין
להשפעת מצב הרוח מכל התרגשות הבאה רבה ,ואחר שהוא הלך לישון בחדר
שיחה להם .ואז אמר להם אברהם אבינו המיוחד לו שהי' סמוך לחדרו של
על האדם ,אנו יודעים להעריך כי עקביות ‘הנה באהל' ,גם ממנה לא תוכלו לדעת רבי פינטשע ,מאוחר בלילה קלטו
איתנה זו היא הגדלות הכי גדולה של האדם כלום ,כי היא צנועה באהל ,כמ"ש רש"י אזניו של רבי נחמיה את קול הצדיק
הגדול. מתוך צניעותה לא תוכלו לשאול ממנה את מפילץ ,כשהוא מתהלך בחדרו אנה
מדרגת הצדיק בעלה .החסידים הבינו מתוך ואנה וממלמל תפילה :רבש"ע ,יהי
דבריו ,ששוב לא יוכלו לעלות על מדרגתו רצון שהקיגעל של ש"ק יהיה טוב
“ויהי כאשר התעו אותי אלקים מבית אבי" (כ
הנוראה של רבם"( .קובץ בית דלי") 'דער קיגעל זאל גראטען עהר זאל
יג) .וברש"י -ואונקלוס תרגם מה שתירגם.
מדוע אין רש"י מפרט מה שתרגום אונקלוס עוד כמה מילין יקירין בזה ביאר הגאון רבי זיין גוט' ,כי יש לי אורח יקר מאד
אומר ,כפי שהוא נוהג לומר? כמו כן מה ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל ,בהספדו על על ש"ק ,בנו של הרבי .ואח"כ
משמעותן של המילים "תרגם מה שתרגם"? חותנו מרן הגאון מטשעבין זצ"ל אמר דברים
אמר כד עייל שבתא :רבש"ע,
קדושת השבת יכנוס בגופי ובביתי
ביאור נפלא אומר המהר"ם שפירא זצ"ל, דלהלן (ברכת שמעון ,מועדים וזמנים) :הייתי אצל
ובהמאכלים שיהיה בהם טעם של
(ניצוצי אור המאיר) דהנה האדם המושלם כבוד חותני זצ"ל וכעשרים שנה לא זזה
קדושת השבת( .קרני ראם נחלי
מקיים תמיד את אשר הוא דורש ומלמד ידי מידו הגדולה ,וכנהוג היו לי מה לספר
אמונה עמ' קצד ,לבם של ישראל
לאחרים .בבחינת "הוא היה אומר" – מה עובדות מחיי מרן זצ"ל ,אך כשם שבחיים
עמ' שעג) [גליון כרמנו תשע"ו לך
שהיה ,זה 'היה אומר’ ודורש לאחרים .כידוע חיותו סלד מרן זצ"ל מפרסום מעשיו שהיו
לך].
היה אונקלוס גר צדק ,אשר ויתר בשעתו על צנועים וחבויים ,אינני רוצה גם עתה לתת
ב | פרשת וירא תשפ”ז
בס”ד
החמור ...ואני והנער נלכה באהבה כלולה לאברהם אבינו ע"ה "כה יהיה זרעך" היינו כהונה רמה בממלכת רומי האדירה והפך
למזבח השם. שגם בניו אחריו יזכו לכך ,שגם האב וגם הבן ליהודי .וכה מפרש הוא את הפסוק "בשעה
יתפעלו מאותו מחזה( ...הג"ר מיכאל פארשלעגער שעמים אחרים תעו אחרי אליליהם ,מעשי
זצ"ל ,מיכאל באחת עמ' סג) ידיהם ,קירב אותי אלקים לעבודתו מבית
“וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו" (כב
אבי" – הרי מפרש הוא כך מתוך חייו הוא,
יג) .כתב באור לשמים (פרשת חקת) ,שמעתי ממש כפי שעשה הוא עצמו .וזהו כוונת
מכאדמו"ר מוהרי"י מלובלין זצוקלה"ה "וילכו שניהם יחדיו" (כב ח) .יש להבין דבריו של רש"י "אונקלוס תרגם מה שתרגם"
פירוש על פסוק 'והנה איל אחר נאחז בסבך כפילות הלשון 'וילכו שניהם יחדיו' ,אחד – הוא תרגם את הפסוק כפי שתרגם את חייו
בקרניו'' ,והנה איל אחר' ר"ל חוץ מעקידת קודם שאלת 'איה השה לעולה' ואחד הוא ,כלומר כפי שתרגם בשביל עצמו...
יצחק יש עוד עקידה' ,נאחז בסבך' האדם לאחריו .וברש"י כתב שגם לאחר שהבין
אשר מסובך בתאוות רעות ומדות רעות שהוא עצמו העולה ,הלכו שניהם יחדיו.
ח"ו ומשרש נפשו מזה ,ג"כ נקרא בחינת והרה"ק מסקווירא היה אומר בהתרגשות ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקור לי
‘עקידה' ,וזה 'בקרניו' ,לשון 'כי קרן אור פניו' ביאור נפלא ששמע מחמיו הרה"ק רבי לניני לנכדי" (כא כג) .אמר כ"ק מרן אדמו"ר
(ע' שמות לד כט) ,שתהל אורו עד כסא כבודו פיניאל'ע אוסטילער הי"ד בשם ה'אור יצחק' ה"פני מנחם" מגור זצוק"ל 'אשרי איש ירא
ית"ש ,ואדם כזה ג"כ זוכה לבארות הנ"ל כמו מראדוויל זי"ע כי אברהם אבינו שידע שהוא את ה' במצוותיו חפץ מאד ,גבור בארץ
יצחק. הולך לעקוד את בנו ,היה לבו בוער ברשפי יהיה זרעו' (תהלים קי"ב א-ב( ,זרעו היינו כל צאצאיו
אש שלהבת אהבת השם ,עד שלא היה יכול ותולדותיו ,כמו שאמר כ"ק הבית ישראל ז"ל בשם גוטע
ללכת פסיעה אחר פסיעה בנחת ,מרוב יודען ,דהא דאיתא במדרש (ב"ר פנ"ד ב) ,עה"פ (בראשית
סיפר הרב יעקב יצחק ויסבלום ששמע תבערה היה לבו הטהור נושא את רגליו כ"א כ"ג) 'ועתה השבעה לי באלקים הנה אם
מאביו שהיה פעם בשינאווא ושמע הטהורים ,והיה מתהלך אל העקדה כמרחף תשקור לי ולניני ולנכדי' ,דעד כאן רחמי
מהרה"ק משינאווא שאמר בשם אביו הרה"ק באויר ,כמו שהעיד מרן השר שלום מבעלזא האב על הבן ,היינו דוקא בגויים ,אבל אצל
מצאנז שאמר בשם יהודי אחד לבאר הענין זי"ע שראה את הרה"ק רבי אורי מסטרלסיק בנ"י ,ובפרט בנ"י הכשרים ,רחמי האב על
שמזכירים כה רבות את העקידה בימי מדליק נרות חנוכה ,ורגליו רחפו ממש כל זרעו.
הרחמים והרצון ,דהנה איתא במדרש באויר.
(תנחומא וירא סימן כב) "ביום השלישי .וכי
מאחר שהדרך קרובה למה נתעכב שלשת אך יצחק אבינו שלא היה יודע מתחילה "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את
ימים .כיון שראה שלא קיבלו ממנו הלך שהוא עצמו הקרבן ,לא הלך ברגש קודש יצחק בנו" וגו' (כא ח) .דבר פלא מובא בספר
ונעשה לפניהם נהר גדול .מיד ירד אברהם כמו אביו ,ולא היה מרחף באויר אלא הולך 'חצי מנשה' (לונדון תרס"א ,עמ' 91.והוא פירושים
לתוך המים והגיעו עד ברכיו ,אמר לנעריו כדרכו .ולזאת כתוב בתחילה 'וילכו שניהם על התורה מחכמי ספרד צרפת ואשכנז שנעתקו מכת"י)
בואו אחרי ,ירדו אחריו ,כיון שהגיע עד חצי יחדיו' שיצאו לדרכם ביחד ,אך אברהם (שכתביו נשתמרו בשם "חכם ספרדי” קדום
הנהר הגיע המים עד צוארו”" .באותה שעה אבינו החל לרוץ ולפרוח באהבת ה' ,ואילו בספריית אוניברסיטת אוקספורד) שכתב בזה"ל:
תלה אברהם עיניו לשמים ,אמר לפניו, יצחק הלך כדרכו ,ושאל 'אבי' ,היינו אבא "’את יצחק' .שמעתי' ,את' לרבות תורה
רבש"ע בחרתני הודרתני ונגלית לי ואמרת היכן אתה רץ כ"כ בהתלהבות כזאת ,יצחק שלמד במעי אמו (עי’ נדה ל ,):שיצא עם כולה
לי אני יחיד ואתה יחיד ,על ידך יודע שמי לא היה יכול לרדוף אחריו כ"כ ,וה'יחדיו' ולא הוצרך ללמוד עם שום רב .ולמה לא
בעולמי והעלה יצחק בנך לפני לעולה ,ולא התבטל לאחר כמה פסיעות שהתחילו הכהו המלאך בצאתו על פיו כמו לשאר בני
עכבתי והריני עוסק בצוויך ועכשיו באו ללכת .ולכן אע"פ שהלכו בתחילה יחדיו, אדם (שם) ,לפי שעתיד להיות עולה תמימה”..
מים עד נפש ,אם אני או יצחק בני טובע, הוצרך לומר 'אבי' ו'הנני בני' שזה לא שייך
מי יקיים מאמרך ,על מי יתייחד שמך .א"ל בשני אנשים שעומדים סמוכים זה לזה ,אלא
הקב"ה חייך שעל ידך יתיחד שמי בעולם. שאביו אברהם כבר היה רץ ופורח הלאה, "וירא את המקום מרחק"( ..כב ,ד) .אמר ליה
מיד גער הקב"ה את המעין ויבש הנהר ולא היה יכול להשיגו ,וצעק לו 'אבי' ,וחזר (אברהם) ליצחק ,רואה אתה מה שאני רואה,
ועמדו ביבשה"”.מה עשה השטן? -אמר אברהם לאחוריו ואמר 'הנני בני' .ואז גילה א"ל אני רואה הר נאה משובח וענן קשור
לאברהם ואלי דבר יגונב וגו' (איוב ד) ,כך לו אברהם אבינו שהוא בוער בלבו באהבת עליו ,אמר לנעריו ,רואין אתם כלום ,אמרו
שמעתי מאחורי הפרגוד ,השה לעולה ואין השם כי עתיד הוא לעקוד אותו על המזבח לו אין אנו רואין אלא מדברות ,אמר להם
יצחק לעולה .אמר ליה כך ענשו של בדאי בשמחה .באותה שעה נתלהב לבו של יצחק שבו לכם פה עם החמור ,הואיל והחמור
שאפילו אומר אמת אין שומעין לו .מיד כמו לבו של אברהם' ,וילכו שניהם יחדיו' אינו רואה ואינכם רואין כמותו ,עם הדומה
וירא את המקום מרחוק" .ע"כ מזכירים כל שניהם פרחו באויר מרוב אהבה והשתוקקות לחמור ,שבו לכם פה עם החמור שאתם
הזמן את העקידה בימים הנוראים ובאים ורשפי אש להבת שלהבת לקיים ואהבת את כמותו ,ואני והנער נלכה עד כה (תנחומא פכ"ג).
בזה במליצה לפני ה' שאף אם כנים דברי ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך .אליעזר
הנה לנו ,כי עיקר הכח של העם היהודי הוא
השטן המקטרג על ישראל ,אך כך עונשו וישמעאל ניסו לרדוף אחריהם ,אמר להם
כאשר מצליחים גם האב וגם הבן לראות את
של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין אברהם ,זה סתם צער בעלי חיים ,ממילא
אותו מראה נורא הוד ,את אותו יופי של ההר
לו( .גיליון יין ישן וירא תשפ"ג)
לא תצליחו לפרוח איתנו ,שבו לכם פה עם
הנאה -הר המוריה ,על כזה אב ובן הובטח
פרשת וירא תשפ”ז | ג
בס”ד
נמצא שכינת כבודו ומלכותו בכל משלה. "וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל" (יח ב). עובדות צדיקים
ועל כן ,גם כשמדברים עם פריץ רשע ,אין סיפר כ"ק מרן אדמו"ר מבאבוב זצוק"ל: ,
שום סבה שיצטרך להפסיק מדביקותו בד' פעם הגיע שליח להרה"ק הרבי מלובלין "וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח
כי אדרבא ואדרבא ,הס"א מתבטל לגמרי זי"ע והודיעו שפריץ א' רוצה להיפגש עמו האהל כחם היום" (יח ,ב) .היה מעשה אצל ר'
מפני כח הקדושה .ופי' בזה כ"ק מרן אודות ענין נחוץ .הרבי מלובלין זצ"ל חשש שמואל שלמה מראדזין זצ"ל שבא אליו
אדמו"ר מבאבוב זצוק"ל את הפסוק" :וירא שזה יגרום להפסיק ח"ו מדביקות הבורא יהודי ,והגבאי אמר לו שאי אפשר להיכנס
וירץ לקראתם מפתח האוהל" .כי בעת ית"ש ,הרי 'שויתי ה' לנגדי תמיד' הוא עכשיו כי הרבי היה מתפלל שמו"ע והוא
שראה אברהם אבינו שלשה אנשים נצבים כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר מתפלל באריכות ,ואותו יהודי המתין,
עליו ,וכסבור שהם ערביים שמשתחוים הולכים לפני האלקים ,ואין לשכוח אפילו וכשאך עבר כמה דקות סיים הרבי שמו"ע.
לאבק רגליהם ]כמ"ש רש"י ד"ה ורחצו], לרגע כמימרא .התבונן הרה"ק מלובלין אמר אותו יהודי לרבי ,כי הרבי לא היה
חשש שלא יגרמו לו להפסיק מדביקותו זצ"ל והתחזק שיוכל גם בעת ההיא להיות צריך להזדרז את עצמו בשבילי .וענה
בד' .אמנם 'וירא' מלשון הבנה כמ"ש רש"י, דבוק באין סוף ב"ה .כי הנה כתב הרמ"א לו הרבי :איתא בשו"ע הל' מליחה כי
והיינו שהתבונן לעצמו עד שבא לההכרה בהלכות מזוזה (יור"ד סימן רפ"ח סט"ו)" :נוהגין מליחת בשר צריך להיות שעה ,וכשיש לו
דלית דין צריך בושש ,וירץ לקראתם. לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז כוז"ו ,נגד אורחים סגי בפחות מזה ,וקשה להבין ,וכי
וממשיך הכתוב טעם הדבר" :מפתח ה' אלקינו ה' [ראה בט"ז וש"ך שם שהם בשביל שיש אורחים הדם יוצא במהרה,
האוהל" ,כלומר ,מהמזוזה הקבועה בפתח בא"ב האותיות שאחר ידו"ד אלדינו ידו"ד], אלא מאי ,ווען אידען ווארטען קאכט זיך
האהל ,מזה למד שגם בעת שעומדין אצל ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה, די בלוט שנעלער...
ה'צד שכנגד' יש בכח להכריז ד' אלקינו ד' כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף והיהודי הזה כשבא לווארשא נכנס
אחד. בו באלפ"א בית"א" .והנה תיבת ‘כוזו' הוא לביהמ"ד וסיפר העובדא ,והבריסקער רב
אותיות כ"ו ז"ו ,לרמז שאף בצד זו של זצ"ל היה שם "און ער האט געקאכט אין
המזוזה ,ברשות הרבים מבחוץ -הרומז דעם ווארט"( .קובץ דברי השירה (אמשינאוו) ,עמ'
שם -פירש"י -כד חזיוהו דהוה שרי ואסר לבחי' הקליפות והס"א ,גם שם יש בחינת פז)
פרשו ממנו מיד וירץ לקראתם .שמעתי כ"ו שהוא בגי' של השם הוי' ב"ה ,ואפילו
מחותני ר' יצחק זנדר ז"ל ,כי כאשר חיתן במקום שהוא רחוק מן הקדושה גם שם
קול מבשר
נ"ג א') מי האמין לשמועתינו וגו' ,וכן אמרו הניקה וגו'' (בראשית כ"א ז') ,שלא עלה 'כי זה כל האדם הישראלי להאמין שאין להתייאש כלל
דלעולם השם יתברך יכול לעזור'
(סנהדרין צ"ז סוף ע"א) דאין בן דוד בא עד על דעת אדם עוד להאמין זה ואפילו אחר דברים מאירים ורב תקוה כתב הרה"ק רבי
שיתייאשו מן הגאולה ,ועל כן אמר (ישעיה הבטחת המלאך ,ושרה הצדקת ידעה צדוק הכהן זי"ע (דברי סופרים אות ט"ז),
נ"א ב') הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה והאמינה דהשם יתברך כל יכול ,ועם כל זה וז"ל :אין ליהודי להתייאש משום דבר ,בין
תחוללכם ,דגם התחלת בנינכם היה כן אחר צחקה בקרבה ,שהיה רחוק אצלה להאמין בעניני הגוף כמו שאמרו (ברכות י' ).אפילו
היאוש ,ושוב מצאתי בתנחומא (פרשת זה בידעה זיקנת אברהם דטוחן ואינו פולט חרב חדה על צוארו אל ימנע מהרחמים',
וירא ט"ז) על פסוק (בראשית כ"א א') וה' כמו שאמרו (בראשית רבה מ"ח י"ז) ,וכן בין בעניני הנפש אפילו נשתקע למקום
פקד דבר זה עיין שם ואהניין: זקנתה ,ואם היה רצון השם יתברך לפקדם שנשתקע וחטא בדבר שאמרו ז"ל (זוה"ק
היה פוקדם מקודם דלמעט בנס עדיף ולא ח"א רי"ט ע"ב) שאין תשובה מועלת חס
עביד ניסא במקום שאין צריך ,אבל באמת ושלום ,או שתשובתו קשה ,או שרואה
"ותשלך את הילד תחת אחד השיחים"... מאת ה' היתה זאת שיהיה בנין האומה דוקא עצמו משתקע והולך בענייני עולם הזה,
(כא ,טו) .וכך מפרש הג"ר שמשון רפאל אחר היאוש הגמור שלא האמין שום אדם אל יתייאש בעצמו לומר שלא יוכל לפרוש
הירש זצ"ל את הפסוק .כל התנהגותה של ואפילו שרה שתיפקד עוד ,כי זה כל האדם עוד ,כי אין יאוש כלל אצל איש יהודי,
הגר אופיינית מאד ומראה על טבע בני הישראלי להאמין שאין להתייאש כלל והשם יתברך יכול לעזור בכל ענין .וכל בנין
חם הבלתי מעודןֵֵ .אם יהודיה לעולם לא דלעולם השם יתברך יכול לעזור והיפלא אומה הישראלית היה אחר היאוש הגמור
תיטוש את בנה ,אפילו אם כל מה שתוכל מה' דבר ,ואין לחקור בחקירות למה עשה ד'אברהם ושרה זקנים ומי מלל לאברהם
לעשות למענו הוא לדבר אליו בדברים ה' ככה .וכן הישועה דלעתיד נאמר (ישעיה
ד | פרשת וירא תשפ”ז
בס”ד
הגה"צ רבי יהודה ליב חסמן גאב"ד ור"מ
שכבר סיימו להתפלל בבית הכנסת ,והוא השפתי צדיק זי"ע את בתו (בזיוו"ר) עם הגה"ק
דשטוצין .משראה מנהג זה שאלו לפשר
מחכה שהבחור יתפלל ולאחמ"כ יסעדו ר' דב בעריש זצ"ל הי"ד מאמסטוב ,ישב
הדבר ,השיב לו ה'חפץ חיים'" :האורח מן
את סעודת השבת .לאחר הסעודה רצה השפת"צ עם גיסו הרה"ק השפת אמת זי"ע
הסתם רעב הוא וקשה לו להמתין עד
הבחור ללכת לישון ,וראה שהשינה ממנו בסעודת החתונה ,ומאן דהוא הביא כדורון
שאסיים את זמירותי ,ואילו המלאכים אינם
והלאה ואינו מצליח להירדם .הלך להסתכל דרשה ספר תפארת שלמה ,פתחו את הספר,
זקוקים לאכילה ואינם סובלים צער רעב,
מהחלון וראה שכבר עלות השחר .נחרד ונפתח לפניהם בפר' וירא עה"פ "וירא וירץ
יכולים הם אפוא להמתין עד שהאורח
הבחור להיווכח שהחפץ חיים חיכה לו כל לקראתם" מש"כ שם שהמלאכים רצו לדעת
ישיב את לבו" .לפי דברי ה'חפץ חיים' מובן
כך הרבה זמן עד שיתעורר .לאחר התפילה מה כוחו של א"א שמרעישים ממנו כ"כ
היטב מהיכן למד אברהם אבינו להקדים את
בבוקר ,ניגש אל הרבנית ,ושאל אותה מה למעלה וכל העולם נברא בעבורו ,כידוע מה
האורחים ,מצד הסברא שהאורחים רעבים,
היה אתמול בלילה ,סיפרה לו הרבנית, שדרשו בפר' "בהבראם” באברהם ,וכאשר
משא"כ השכינה כביכול( ...החפץ חיים להרב
שכשהגיע החפץ חיים מהתפילה ,וראה ראו "דהוה שרי ואסר" ,פירוש שראו שהוא
ישר)
שהבחור עדיין יושן ,לא הרשה להעירו מדקדק לפנים משורת הדין ,ומה שמותר
משנתו ,ואמר לבני הבית ,שהם יאכלו ,ובנו (שרי) ,אצלו אסור ,פירשו ממנו ,למדו ממנו
יעשה להם קידוש ,ואחרי הסעודה ,שיערכו סיפר הרב אליהו דיסקין על החפץ חיים, עוצם הפרישות .והראו זה לזה בהתפעלות.
מחדש את השולחן כאלו שלא אכלו עדיין, המלמד הן על "גדולה הכנסת אורחים" והן (יגדיל תורה)
והוא יחכה לאורח .כשסיימו את הסעודה שלא להדר על חשבון השני :בחור אחד עבר
וראו שהבחור עדיין לא התעורר ערכו באמת בדרכו בראדין ,היה זה ביום שישי ,שעות
את השולחן מחדש ,ואמר להם החפץ חיים "אל נא תעבור מעל עבדך" (יח ,ג) :מכאן דרשו
ספורות לפני כניסת השבת .באין לו מכיר
שילכו לישון והוא יעיר אותם כשהבחור חז"ל (שבת קכז ,א ומובא ברש"י) גדולה הכנסת
בעיר זו ,פנה אל ביתו של החפץ חיים,
יתעורר .ואכן כשהבחור התעורר קמו כל אורחים מהקבלת פני שכינה .נהג ה'חפץ
שקבלו בסבר פנים יפות .כשראה החפץ
בני הבית והצטרפו איליו לסעודה ,כדי שלא חיים' בבואו בליל שבת לביתו בלוויית
חיים שהבחור נראה עייף מאוד ותשוש
ירגיש אי נעימות לאכול לבד ,ועל שעיכב אורחים ,לא היה מזמר פזמון 'שלום עליכם
מהדרך ,הציע לו מטה לישון .הבחור שבאמת
את החפץ חיים כל כך הרבה זמן מלאכול. מלאכי השרת' ,אלא מקדש מיד ואת הפזמון
היה מאוד עייף נענה להזמנה ונשכב לישון.
מזמר בתוך הסעודה .פעם התארח אצלו
כשהתעורר הבחור ,אמר לו החפץ חיים,
קול מבשר
נישט? (=ואותנו לא?(“ .ומבאר שם: השיחם" ,לא איכפת לה איפה יפול הילד, רכים ולהרגיע אותו ,ולו רק לרגע .הנוטש
"והבנתי דבריו הנעימים ,על פי המדרש לא עולה על דעתה שמא יפול בין קוצים ילד ואינו עושה מאומה ,משום שאינו יכול
(ב״ר נג ,יד) על הפסוק (תהלים לט ,יג( שעלולים לסרוט אותו תוך שהם מוסיפים לשאת את מראה סבל הילד ,אינו פועל
'שמעה תפילתי ה׳ ושועתי האזינה אל כאב מיותר על ייסורי צמאונו .כל זה מראה, מתוך רחמים ,התנהגות כזו מראה על
דמעתי אל תחרש' :אל דמעתה של הגר לא שהגר איבדה את עשתונותיה לגמרי כאשר אנוכיות אכזרית של אופי בהמי ,אנושיות
החרשת! אל דמעתי אתה מחריש? ואם התגברו עליה מכאוביהֵֵ ,אם מזרע אברהם אמיתית ניכרת בתחושת חובה ,אשר
כן זה ששמע לקול הקריאה הוא מליצה לעולם לא הייתה מתנהגת בדרך כזאת בכחה להתגבר אף על העז שברגשות,
על בני ישראל ,כדי שלא יהיה פתחון פה כלפי בנה. תחושת חובה משכיחה מהאדם את
לשטן ,והקב״ה צפה שיקום דוד ויתפלל הרגשות הכואבים של עצמו ,ומאפשרת
בזה הטענה .וזה פירוש הפסוק "וגם את לו להושיט עזרה וסיוע לזולת אף אם
בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" ,היינו הרה״ק רבי שמואל שמריהו מאוווצא אינו יכול לעשות יותר מאשר לנחמו על
בכדי שיהיה טענה "לזרעך" ,זרע אמת, זי״ע כותב בספרו הטהור ״זכרון שמואל" ידי השתתפות בצערו .מכאן החשיבות
זרע יצחק ויעקב ,כשיצטרכו .והוא פירוש (פרשת וירא) ,בזה הלשון" :שמעתי העמוקה של פסוק יז ,אלקים שמע לא את
נחמד .ונעים בעזרת ה׳ יתברך...״ עכלה״ק. מאדומו״ר הרב המגיד מקאז'ניץ זי״ע קול הגר ,אף שגם היא בכתה ,אלא את קול
ונזכה לתשועת עולמים ברחמים גדולים כשקרא בראש השנה הפסוק "וגם את בן הנער ,בכייה הנובעת מאנוכיות והמלווה
במהרה בימינו אכי"ר. האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" ,אמר חוסר מעש ,אינה מגעת עד כסא הכבוד!
בלשון לע״ז :רבונו של עולם ,אין אינץ יתירה מכך" ,ותשלך את הילד תחת אחד
פרשת וירא תשפ”ז | ה
בס”ד
הזה שאוכל בצורה נאותה )עסט זייער פלאי ,דלכאו' משמע שאברהם אמר קמח,
שיין) ,ובאו הפמליא של מעלה להסתכל אבל עתה מובן' ,הוא אמר קמח' ,דהיינו סיפר כ"ק אדמו"ר מהר"א מסטריקוב
ולראות עבודת האכילה שלו ,ומחמת שהיו מצדו היה זה רק בבחינת קמח' ,והיא זי"ע ששמע מפי הגאון מטשעבין זצ"ל,
כאן הרבה מלאכים ודחפו מאד ביקש מהם אמרה סלת’ ,היינו דעל אותו דבר שאמר כי פעם היה אורח נכבד אצל הגאון רבי
שלא ידחפו .ונראה שגם כאן באו מלאכי הוא קמח ,אמרה היא דסלת היא ,דהיא טוב יהושע מקוטנא זי"ע וכדומה שהיה הרה"ק
השרת לראות ולהתבונן בעבודת האכילה מאוד ,ו'מכאן שאשה עיניה צרה באורחים'. מגאסטינין זי"ע וכידוע שהיה הגאון
של האדם הגדול בענקים ,ולזה אמר להם (גליון ניצוצי אורות) מקוטנא מבין גדול על משקאות ,ושלח
ואקחה פת לחם וגו' אחר תעבורו כי על כן משמשו ללכת להמרתף להביא לו בקבוק
עברתם על עבדכם ללמוד סדר אכילה. יין משובח מאד ,ונתן לו סימן היכן עומד
“ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ...כי על
אותו בקבוק ,והלך המשמש והביא איזה
כן עברתם על עבדכם" (יח ה) .אמר כ"ק
בקבוק יין ,ואמר לו הגאון מקוטנא אמת
כאשר באו המלאכים אל אברהם אבינו ,קירב אותם, מרן אדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצוק"ל
דזהו יין משובח ,אבל אינו משובח כמו
פעם אחת היה הרה״ק מראפשיץ בעיר ("שיעור חורש"י ,וירא תשכ"ה) מסופר על
אותו יין שהתכוונתי עליו ,ושלחו שוב
‘דעמביץ' באחד מימי חול ,ויהי בבואו ציוה רבה"ק מלובלין זי"ע שפעם בעת ישבו
להמרתף ,ואירע ככה כמה פעמים שחזר
הרה״ק מראפשיץ לערוך סעודה ולהזמין בזה השולחן אשר לפני ה' וסעד עם כמה
המשמש ,ובכל פעם אמר שאינו כ"כ טוב,
אליה את בני העיר .בעת הסעודה נעמד מתלמידיו ,נענה לפתע ואמר בבקשה
והרבנית מקוטנא כשראתה את זה ,חרה
הרה״ק מראפשיץ ואמר' :איר וואונדערט מכם אל תדחפו ,וחזר על בקשתו כמה
לה מאד ,והתרעמה על בעלה הקדוש ,מה
זיך אוודאי פארוואס איך האב געמאכט פעמים לתמהון כל הנוכחים שלא ראו
אתה רוצה הרי"ז יין טוב מאוד ,ומה עוד
א סעודה ,עפעס אין א וואכן טאג' (אתם שם שום לחץ ודחק .אחר כך הרהיבו עוז
תרצה .אז אמר הגאון מקוטנא זי"ע בדרך
תמהים בוודאי למה עשיתי סעודה ,סתם בימות החול), כמה מגדולי התלמידים וניגשו אל רבם
צחות ,שעתה אני מבין דברי חכמינו ז"ל
והמשיך ואמר' :די מלאכים זענען געקומען הקדוש לשאול פשר דבר ,וסיפר להם
שאמרו 'הוא אמר קמח והיא אמרה סולת,
צו אברהם אבינו ,האט זיי אברהם אבינו שאביו התפאר בשמים שיש לו בן בעולם
מכאן שאשה עיניה צרה באורחים' ,והוא
פינת יקרת
קרבן ,ממילא צריך שיהיה הקרבן טוב ויפה, מהרי"ד מבעלזא (יומ"ד כ"ב חשוון) זי"ע, בדרכי מוסר (להגאון רבי יעקב ניימן) :כל
ואם כן ראוי לו לאכול ולשתות ולשמח את לפרש המשנה (אבות ו ,ד)" :כך היא דרכה הדברים שעשה אברהם בעצמו עשה אותם
לבבו .וזה שאמר התנא" :כך היא דרכה של של תורה ,פת במלח תאכל ומים במשורה בהרחבה ובשפע ,אבל את המים הביא על ידי
תורה" ,אם היא רק 'דרך' והכנה לתורה, תשתה וכו' וחיי צער תחיה ובתורה אתה שליח ,לכן ביקש מעט מים ,כי על חשבונו
אז "פת במלח תאכל" וכו' ,כי אין לאכול עמל ,אם אתה עושה כן ,אשריך וטוב לך, של השני אי אפשר להיות צדיק הרבה! כמו
ולשתות כי אם ההכרח ולא יותר .אבל "אם אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". שמספרים על רבינו ישראל סלנטר שפעם
אתה עושה כן" ,כלומר ,שהאכילה עצמה ולכאורה ,בשלמא ‘אשריך בעוה"ב' שפיר, התאכסן באכסניה וכאשר הביאו לו מים
היא עבודת ה' ,אז "אשריך" גם "בעולם אבל איך יתכן 'אשריך בעוה"ז' אם אוכל נטל בצמצום ...בהסבירו שאינו יכול לי טול
הזה" ,ודפח"ח. רק פת במלח וחי חיי צער .ותירץ ,דישנן בהרבה מים ,כיון שזה יטריח את המשרתת,
והנה אברהם אבינו אמר להם" :ואקחה שתי דרכים בעבודת האכילה :הא' ,שאוכל שבדרך כלל היא יתומה או אלמנה ללכת
פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו" ,דהיינו, כדי בריא ואיתן לעבודת השם; הב' ,אכילת לשאוב עוד מים.
שאח"כ יוכלו לעשות רצון קונם ולעבדו הצדיקים ,שהאכילה עצמה היא עבודה,
ית"ש .והם אמרו לו" :כן תעשה כאשר כי בזמן שאין ביהמ"ק קיים שולחנו של
דברת" ,היינו שהאכילה עצמה תהיה עבודת אדם מכפר (ברכות נה ,).וזה השולחן לפני “אשריך בעולם הזה” -כשהאכילה עצמה היא עבודה
ה' .כשמוע זאת אברהם ,מיד" :ואל הבקר רץ ה' נחשב כאילו הקריב קרבנות .והחילוק ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו
אברהם וגו' ,והוא עומד אליהם תחת העץ בין שתי עבודות אלו ,כי האוכל שיהיה לו וגו' .ואל הבקר רץ אברהם וגו' (יח ,ה-ח).
ויאכלו" ,שלמד עמהם איך אפשר לעבוד כח לעבודת הבורא ,אז הוי האכילה כהכנה יש להבין ,וכי דרך לומר כן לאורחים ,אכלו
את ה’ באכילה ושתיה( .זכרון עמרם צבי). למצוה ,ונחשבת רק כ'דרך' אל העבודה, מעט לחם ואחרי כן תלכו; גם מתחילה
ואז די ב'פת במלח תאכל' ,אבל אם האכילה אמר רק 'פת לחם' ואח"כ הביא 'בן בקר'
עצמה היא עבודה ונחשבת כאילו הקריב וגו' .ונ"ל ע"פ מה ששמעתי בשם כ"ק מרן
ו | פרשת וירא תשפ”ז
בס”ד
דוד ואמר :רש"י ז"ל אומר על הפסוק 'איה בין הנוכחים ,ומזג להם 'לחיים' .ואכן שנים מקרב געוועהן ,ער האט זיי געגעבן צו
שרה אשתך ויאמר הנה באהל' -צנועה ארוכות אח״כ נתמנה שם נכדו הרה״ק רבי עסן .און ער האט זיי געזאגט' :איך בין
היא .וקשה ,למאי נפק"מ .אלא דע -אמר ראוב'לע מדעמביץ זי״ע בן הרה״ק הרר״א ענק מקרב דא ,ווייל איר זענט געקומען
הרבי מקאצק לרבי אלעזר -כי בשעת מדזיקוב זי״ע .ואלו שני הילדים שהרה"ק צו מיר ,איר זענט מיינע געסט ,בין איך ֶֶע
בריאת העולם קטרג המלאכים ואמרו מראפשיץ מזג להם לחיים ,הם היו ראשי נק מקרב .זאלט איר וויסן אז מיין אייניקל
'מה אנוש כי תזכרנו’ .אמר להם הקב"ה, הקהילה אשר קיבלו את רבי ראוב'לע לרב וועט אמאל קומען צו ַגַ אסט צו ֶֶענק ,זאלט
חכו מעט ותראו שיבוא אדם אחד ושמו עליהם( .גיליון דעהו תז"מ תשפ"א) איר אים אויך מקרב זיין ,משה רבינו וועט
אברהם ובעבורו היתה כדאית כל הבריאה. ארויף קומען אין הימל נעמען די תורה,
כאשר בא אברהם אבינו ע"ה ונשתלם, זאלט איר די מלאכים אים אויך מקרב זיין'
הלכו המלאכים לראותו ולא מצאו בו כפי “ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר (כאשר באו המלאכים אל אברהם אבינו ,קירב אותם,
שדימו ,כי ראוהו מתעסק בשוורים ...אמרו ...באהל" (יח ט) :הגה"ח רבי אלעזר ונתן לפניהם לאכול .ואמר להם :אני מקרב אותכם כאן,
א"כ נלך ונשאל את אשתו אולי ממנה נדע מביאליסטוק זצ"ל ,לאחר פטירת רבו בשביל שאתם באתם אלי ,ואתם האורחים שלי ,ולכן אני
מה טיבו ,ועל כך השיב להם אברהם אבינו הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק זי"ע ,לא מקרב אותכם .תדעו לכם שנכדי יבא פעם להיות אורח
ע"ה’,הנה באהל' -צנועה היא ומצניעה ידע לאן לפנות ,אם להישאר אצל בנו ביניכם ,תקרבו אתם אותו ג״כ ,כאשר יעלה משה רבינו
עצמה ולא תדעו כלום .כאשר שמע רבי הרה"ק רבי דוד מקאצק זי"ע או לנסוע אל אל השמים לקחת את התורה ,יקרבוהו אתם המלאכים
אלעזר 'תורה' זו והבין שהרה"ק רבי דוד רבי אחר ,מכיון שרבי דוד לא ניהל עדה ג״כ) .וסיים ואמר' :איך מאך דא א סעודה
תפס את מחשבתו ,אמר" :אם כן אתם ולא אמר 'תורה' .כך הסתובב בקאצק ימים פאר ענק ,אז ווען מיין אייניקל וועט אמאל
רבי!" ונשאר בקאצק( ...אוצרות החן)
אחדים אחוז מחשבות .באחד הימים נפל זיין ָָרב ביי ענק ,וועלן ענק אים אויך מקרב
בדעתו להיכנס אל הרבנית מקאצק ע"ה, זיין' (ובכן עושה אני סעודה עבורכם ,כי נכדי יהיה פעם
אולי יוודע ממנה דבר מה ,אנה יפנה .ברם, רב אצלכם ,ותקרבו אותו ג״כ) .ובאותה סעודה
רגליו הוליכוהו אל חדרו של הרה"ק רבי קרא הרה״ק מראפשיץ לשני ילדים שהיו
דוד מקאצק זי"ע .כשראה אותו ,פתח רבי
יומא דהילולא
הלך לו .כשבא האיש אל רבו לקאמינקא, הקודמים לו ובחצי החורף אשר לאחריו,
וסיפר לו את כל אשר קרהו ,אמר לו הצדיק: ונותן לנו כח ותעצומות להחזיק מעמד עד כ' חשוון (ה'תרי"ב)
נעשה לך נס גדול שלא הודית לו ועמדת ימי החג( .הרה"ק רבי שלום מקאמינקא יומא דהילולא קדישא
על דעתך כל הזמן ,באמרך שאלו המה זי"ע "אוהב שלום") של הרה"ק רבי שלום
הושענות ,כי הערל הנ"ל היה הס"מ בעצמו,
מקאמינקא זיע"א
ורצה לסבב שתודה בפיך ותאמר שאין
בן הרה"ק רבי יעקב יוסף זיע"א
אלו הושענות ...וברך קל עליון אשר מיגן הרה"ק משינאווא זצ"ל בעל "דברי
צריך בידיך( .הרה"צ האדמו"ר מציעשנוב יחזקאל" היה נוהג לספר בכל ליל הושענא
שליט"א ,אוצרותיהם של צדיקים) רבה ,בעת קשרו את ההושענות ,עובדא
זו :סמוך לעיר קאמינקא היה דר איש אמר הרה"ק רבי שלום מקאמינקא
אחד אשר היה רגיל לבוא אל הרה"ק משם זי"ע :לאחר סוכות ,בבוא החורף הגדול,
בספר "ילקוט ישר" (מהגאון רבי ישעיה (הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זצ"ל) בחג כשנזכרים ומתבוננים שעתה הולך ומתקרב
שלום רוקח זצ"ל) ערך מ"ם אות ד' ,איתא: הסוכות ,מדי שנה בשנה .פעם אחת יצא חורף ארוך כזה ,ואנו נמצאים בתוקף
"שמעתי מכ"ק דו"ז אדמו"ר הרה"ק האיש ההוא אל היער הסמוך לקטוף בדי חשכת הגלות ,ואין לנו ימים קדושים
המפורסם מראזוואדוב זצ"ל בשם הגאון ערבות בשביל "הושענות" ,בדרכו חזרה ונעלים ,שנוכל להתחזק בהם ולהתחמם
הקדוש מהר"ש מקאמינקא זצ"ל שאמר העירה ,בידיים מלאים בדי ערבות ,פגע בו לאורם ,עד ימי הפסח ,אזי רעדה תאחזנו
מהות הענין מה דאיתא בספרי המקובלים ערל אחד וישאלהו לאמר :מה זה בידך? שלא נפול חלילה ברשת העצבות ומכמורת
הקדמונים ענין אל"ף זעירא של ויקרא ,לפי ויענהו האיש :הושענות .אמר לו הערל: היאוש רח"ל ,וצריך רחמים מרובים לעבור
שנתחסרו למשה אלף אורות בחטא העגל הרי אנכי רואה שהמה שרביטים (רוטלעך) ימים אלו בשלום ,לכך ריחם עלינו בעל
כנודע ,וצ"ל למה נתחסרו אלף אורות דייקא, ולא הושענות? ענה האיש בתוקף :לא! כי הרחמים ,והדליק לנו באמצע החורף נר
וביאר הוא ז"ל ע"פ דאיתא בש"ך עה"ת הושענות המה .כך חזר ונמשך הויכוח כמה קטן (הכוונה על נרות חנוכה) המזהיר
(פרשת עקב ד"ה פעמים ,עד שהרפה ממנו הערל הנ"ל וחלף לכאן ולכאן ,והמאיר לנו את הדרך כימים
פרשת וירא תשפ”ז | ז
בס”ד
להתפלל מעריב .ראה שהרה"ק ר' שלום עומד ויש) דשבירת הלוחות היה ,כי המ"ם וסמ"ך
כ"ב חשוון (ה'תרפ"ז) ומספר מעשיות ,וכל העולם עומדים סביבו שבלוחות בנס היו עומדין (שבת ק"ד ומגילה
יומא דהילולא קדישא של ושומעים ולא הרגישו בו כלל ,הלך הרה"ק ב ):ובשעת חטא העגל פסק הנס ההוא ונפלו
הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זיע"א מצאנז לשמוע מה שמספר ,שמע שמספר למטה אלה החתיכות של הממי"ן והסמכי"ן
סיפור ארוך שהיה חתן א' ושמו תנחום וכו'. וזה נקרא שבירת הלוחות ,כן הוא בס' ש"ך
בן הרה"ק רבי יהושע [רוקח] זיע"א
אמר הרה"ק מצאנז הוא מדבר בענין ספירה, הנ"ל .ועפי"ז הראה הגה"ק מקאמינקא זצ"ל
(כי היה אז פסח שני ,שמכוונים במזמור, אשר בהעשרת הדברות יש כ"ב ממי"ן סתומין
"אלקים יחננו" לתיבת "תנחם" ,וב"אנא וב' סמכי"ן ,וחשבונם עולה במכוון אלף ,והוא
כותב הגה"צ בעל ויחי יוסף מפאפא זצ"ל: בכח" לחסין "קדוש") .הרה"ק מראפשיץ סוד אלף אורות שנתחסרו ,ודפח"ח וש"י".
“אאמו"ר בעל ה"ויגד יעקב" זצ"ל היה היה אומר מילתא דבדיחותא והיה משתעי הרה"צ האדמו"ר מפשעווארסק שליט"א
מסתופף הרבה בצל הגה"ק מרן מהרי"ד בלשון חוכמתא .הרה"ק מצאנז לא התנהג מספר שהגה"צ בעל עטרת ישועה היה אומר
מבעלזא זי"ע ,וגם אני הדל זכיתי לנסוע כנ"ל ,אבל הרה"ק מקאמינקא המשיך בזה. בשם אביו הגה"ק בעל אמרי נועם זצ"ל על
עמו ביחד כמה פעמים לקבל פני מרן (כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א "תורה" זו בזה"ל" :דער ישועות יעקב איז
קדוש ה' מבעלזא .כד הוינא טליא בנסעי ששמע מזקנו כ"ק אדמו"ר רבי איציקל טאקי אגאון ,אבער אזא תורה קען נאר זאגען
פעם ראשונה ,בעת נתינת הקוויטל מר מפשעווארסק זצ"ל "שיח זקנים" (ברוקלין דער קאמינקער רב"( .אוהב שלום (קאמינקא)
לו אאמו"ר עלי :ער וויל קענען לערנען, תשנ"ד) ח"א ,ע' קנ"ז) ח"א ,וירא ,ע' כ"ב)
ושיברך אותי הרה"ק להצלחה בלימוד .אז אמר הרה"ק ר"ש מקאמינקא ישנם ב' מיני
קרא לי להתקרב ,וארכבותי דא לדא נקשן בעלי גאוה ,האחד הוא :ההולך בקומה זקופה,
מרוב פחד ,ואמר לי בלשון הזה :תקח לך פעם שהה רבי שלום מקאמינקא זי"ע
והשני :הנקרא "ברייטער חסיד" ,והחילוק
ללמוד איזה מסכת גמרא ותוס' ,ותחזור על בבעלז בחדר החיצוני בפרוזדור ,מקום שם
בין שניהם הוא :דמי שהולך בקומה זקופה,
מסכתא זו הרבה פעמים ,ועל כל תוס' הרבה נכנסים אל הקודש פנימה [לה"שר שלום"
אינו מפריע לשום אדם ,דהרי הוא מגביה את
פעמים ,עד שיהא שגור בפיך כל המסכתא מבעלזא זי"ע] ,היה זה בשעה מאוחרת
עצמו למעלה מראשותיו ,מקום שלא נמצא
עם התוס' ,ועם כל מאמרי הגמרות שמובאין בלילה ,והמשמש בקודש הקבוע כבר לא היה
ארם (כלומר דמתגאה רק במחשבתו) ,וא"כ
בתוס' של מסכת זו ,ובאופן זה ‘מוז מען שם .בא איש כפרי אחד וביקש ממנו לכתוב
מה איכפת לי שהוא בעל גאוה ,יבוא בעל
ווערען א תלמיד חכם' (מוכרחים להיות לו "פתקא" מיד ,כי ממהר הוא לנסוע הביתה.
הכרם ויכלה את קוציו ,והוא יודע היטב מה
ת"ח) ,עכדה"ק. שאל אותו רבי שלום מהי בקשתו ,שח לו
לעשות באיש הזה שדוחק רגלי השכינה ,אבל
הכפרי שיש לו ריחיים אך אינן טוחנות כראוי,
מה שמדאיגני הוא הבעל גאוה השני ,שהוא
וכאשר הן טוחנות אין העבודה משתלמת לו,
מתגאה ברחבו ,וסביביו נסערה ברוח סערה ,כי
פעם נסע הגה"ק בעל פתחא זוטא זצ"ל ולפעמים שהעבודה משתלמת כבר -אינו
גאותו נרגשת על האנשים העומדים ברחבו,
לכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע ,כשהיה בעיר רואה סימן ברכה בכסף .כתב לו רבי שלום
ומשתמש ברמות רוחיה לבקש גדולות מכל
ראצפערט ,במוצש"ק כשישבו בחדר הרב "פתקא" בזה הלשון" :יש מילה ולא מל ,מל
הבא במגע אתו ,אותו הבעל גאוה הוא רע
כשלקח פתקאות ,נכנס בחור אחד עם קוויטל ולא פרע ,פרע ולא מצץ דמיה" .הכפרי נכנס
ומסוכן בהרבה יותר מהראשון...
שאל אותו כ"ק מרן מה הוא לומד ,וענה לו עם ה"פתקא" אל מרן [ה"שר שלום" זי"ע].
הבחור מה שלומד ,אחר כך שאל אותו כ"ק בראות מרן את ה"פתקא" התפלא מאוד
מרן אם הוא חוזר על לימודו [חזר'סט?] ,לא סיפר רבינו [כ"ק אדמו"ר מהר"ש מבאבוב ושאל את הכפרי :מי כתב לך ה"פתקא"?
ענה הבחור כלום .ואמר לו בקפידא בזה"ל, -בעת ביקורו בארה"ק בשנת תשמ"ו] זצ"ל ולפי התיאור שמסר לו הכפרי הבין מרן ,שהיה
צריכים לחזור על הלימוד ד' וה' פעמים וכפל בשם הרה"ק מהר"ש מקאמינקא זצוק"ל זה מעשי ידי הרה"ק מקמינקא .ציוה מרן
את דבריו עוד הפעם ,אחר כך סיבב כ"ק מרן שהי' רגיל בלשונו לדבר בלשון חכמה ,והוא הי' שיקחו מוהל מומחה לבדוק אם נימול הכפרי
מהרי"ד את ראשו אל הפתחא זוטא ואמר לו, אומר ,ששתיית כוס יי"ש אחר התפילה ,מציל כדין ,ונמצא שלא היה כראוי .מלו אותו שנית
לערנען לאזט נאך דער יצר הרע ,אבער חזר'ן בני אדם משפת שקר לשון רמי' ,כי באם נשאל והכפרי התחיל רואה הצלחה במעשה ידיו.
לאזט ער בשום אופן נישט. לאיש ,אם כבר התפלל שחרית מי יוכל להעיד (הרה"ח ר' ישראל קלפהולץ ז"ל "אדמור"י
על עצמו שתפלתו עושה רושם ,להיקרא בעלזא" (ב"ב תשמ"ט) ח"א ,ע' רכ"ז)
בשם תפלה ,אף גם זאת שאינו יכול להשיב
כשהיתה מלחמת העולם הראשונה שעדיין לא התפלל כי אז יוציא דבר שקר
מפיו ,אולם באם ישתה יי"ש אחר תפלתו, הרה"ק ר"ש מקאמינקא נסע עם הרה"ק
בעיצומה ,ורבים מאחינו בני ישראל גוייסו
יוכל להשיב על שאלתו בטח ,כבר שתיתי כוס מצאנז לרבי'ס ,ופ"א הגיעו לעיר אחת בערב,
ונלקחו לשדה המערכה ,צבאו המונים
יי"ש ,אזי יבין השואל מעצמו שלא טעם קודם התפללו מנחה ,ואח"כ נכנס הרה"ק מצאנז
מדי יום על דלתי ביתו של כ"ק מרן זי"ע
התפלה ,ובודאי התפלל ,אך הוא לא יגיד בפה לחדר ולמד גמרא .ועוד מעט היה זמן מעריב,
להיוושע בברכותיו הקדושות .כל אחד
מלא שכבר התפלל"( .שלומה של מלכות" רק כיון שאף אחד לא קרא להרה"ק ,ע"כ
קיבל תשובה וברכה לפי ענינו וצרכו ,בין
אדר תשס"ד ,ע' )63 המשיך בלימודו .אחר ב' וג' שעות לקח המורה
הבאים היה יהודי ששפך את מר לבו
שעות וראה שכבר מאוחר ,הלך לביהמ"ד
בדמעות :רבי, זכותו יגן עלינו ועל ישראל אמן!
ח | פרשת וירא תשפ”ז
בס”ד
השי"ת שהזריעה והקצירה וכל המלאכות יורד גשם ,האם מותר להם לנוס מהגשם? עומדים לגייסני למערכת המלחמה ואנא אני
הנעשות בפת -יצליחו .אי לכך ,כשאדם אוכל הלא במקרה כזה דין הבורח הוא כדינו של בא?! אמר לו כ"ק מרן זי"ע כך בפשטות:
מהדגן הרי הוא מקבל דעת .הפטיר כ"ק מרן עריק מן הצבא .דין זה הוא בצבא של מטה, מה לך מיצר ,כשיבואו לגייסך אמור שבעל
זי"ע" :נוכחת אפוא לדעת את חשיבות ענין ועל אחת כמה וכמה בצבא של מעלה .כאשר מום אתה ,ויחדלו ממך! הלה עמד משתומם
ההכנה .וכי דבר זה אתה רוצה לקחת ממני?!" יהודי יוצא לשרת כחייל בצבא של מעלה, ושאל את כ"ק מרן זי"ע רבי ,וכי איך אוכל
(מועדי קדשך) כמעשינו כעת שאנו יוצאים לפעולה צבאית לומר כן ,הרי בריא ושלם אנוכי ,והיה אם
בצבא ה' ,הלא ודאי דיננו שעלינו ללכת על פי יבדקוני והבאתי עלי קללה ,ח"ו?! אך כ"ק
כללי הצבא ואסור לנו לנוס מפני הגשם. מרן זי"ע שוב בשלו :עליך לומר שבעל מום
אמר כ"ק מרן מהרי"ד בליל הסדר שם, אתה ,שמנוגע הנך! ואחר הוסיף לומר :איתא
בדברי בעל ההגדה "ובנה לנו את בית הבחירה במדרש )ויק"ר פ' טו)" :כיון ששמעו ישראל
לכפר על כל עונותינו" ,ויש לדקדק בלשון סיפר הרה"צ מפאלטישאן זצ"ל שפעם פרשת נגעים ,נתייראו .אמר להם משה :אל
אמאי לא אמר "ונתן לנו את בית הבחירה" בעת שהיה הגה"ק הערוגת הבושם בבעלזא תתייראו ,אלו לאומות העולם ,אבל אתם
כמו שנאמר בכל פיסקא "אילו נתן וכו'". אירע שכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע ירד בעצמו לאכול ולשתות ולשמוח” ,והכוונה היא כך:
ותירץ לומר בהקדם דברי חז"ל (במדב"ר יד, לפני התיבה ואמירת “בואי בשלום" היתה אל תתייראו ,כי בוודאי לא יבואו עליכם
ג) עה"פ (מלכים א' ו ,ז)" :והבית בהבנותו בהתלהבות יתירה ועצומה ,וכאשר שאלתי נגעים ,רק לאומות העולם תאמרו שבאו
אבן שלימה מסע נבנה" ,אשר הם בונים את הגה"ק מחוסט להעמידנו על סוד הדבר, עליכם נגעים ...קיבל האיש ועשה כדברי
אין כתיב אלא בהבנותו ,מאליו היה נבנה. ענה לי במשל שמדרך העולם כאשר עומדים כ"ק מרן זי"ע ,ואכן מיד כשאמר זאת פטרוהו
וסיפר כי פעם אחת ,בליל ראש השנה לאחר כבר על סף מלחמה אז "דערלאנגט מען א בשלום לביתו ,בלי שום חקירות ובדיקות.
התפילה אצל כ"ק אבי (מרן מהר"י זי"ע) שטארקן קלאפ" להשונא ,ולזה באמירת "בואי
הרכין את ראשו אלי ואמר לי בזה הלשון: בשלום" ברגעים אחרונים טרם שמקבלים את
"השבוע עסקו בבנין בית הכנסת כמה השבת באמירת "מזמור שיר" אשר אז כל ידוע שלעתים בדרך הילוכו של כ"ק מרן זי"ע
פועלים וביניהם כמה ערלים גם כן ,אולם דינין מתעברין ,נתן הרבי "א שטארקן קלאפ" היה נעצר לשמוע הזכרות מפי יהודים שהיו
אף אחד מהם לא עשה כלום ,כי הכל נעשה להשונא היצה"ר וכת דיליה. צריכים לישועה ,אם ברפואה או בעצה טובה,
מעצמו .וכן היה גם בבנין בית המקדש שהגם לפעמים היה נושא ונותן עם הנוכחים בענייני
שהיה נראה לעיני אדם שבני אדם בונים את השעה .כשנוהג זה היה מאריך מאוד את דרך
בית המקדש ,אולם באמת לא עשה שום אירע באחת השנים בשבת בראשית אצל הילוכו .באחד הימים ,בעת שכ"ק מרן מהרי"ד
אדם כלום בבנין ,ורק הקב"ה בכבודו ובעצמו כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע ,כאשר מרן זי"ע זי"ע יצא מביתו לעבר בית המדרש ,נתקדרו
בנה אותו ,ולכן אנו אומרים “ובנה לנו את השתהה זמן רב בהכנותיו לפני כניסתו לבית השמים בעבים וגשם רב ניתך ארצה .אולם
בית הבחירה" ,כי הקב"ה בכבודו ובעצמו הכנסת .משהתאחרה השעה ביותר ,פנה הגשם לא השפיע על מהירות הליכתו של
בנאו הוא ולא אחר". הגבאי הרה"ח ר' אהרן יהושע לנדאו ז"ל ואמר כ"ק מרן זי"ע ,שהלך עם הקאלפיק החבוש
למרן כי הקהל ממתין כבר זמן רב .והרהיב לראשו ,עטוף בטילעפ ,ללא מטריה וללא
זכותו יגן עלינו ועל ישראל אמן!
עוז והפטיר ,שלכאורה כבר עשו די הכנות שום מחסה מהגשם השוטף .אט אט החלו
בראש השנה ויום כיפור ...נענה מרן ואמר מי הגשם להיבלע בבגדיהם של כ"ק מרן זי"ע
לו :איתא בגמרא (פסחים קיח" :).אמר רבי ומלוויו ,וכל הנוכחים היו רטובים עד לשד
יהושע בן לוי :בשעה שאמר הקב"ה לאדם עצמותיהם ,והנה הבחין כ"ק מרן ביהודים
כ"ד חשוון (ה'תש"י)
(בראשית ג ,יח)' :וקוץ ודרדר תצמיח לך', הצריכים לישועה .נעצר כ"ק מרן בדרך הילוכו
יומא דהילולא קדישא
זלגו עיניו דמעות .אמר לפניו :רבונו של עולם, והחל להתעניין בפרטים ובפרטי פרטים לגופו
של הרה"ק רבי גדליה משה גולדמן אני וחמורי נאכל באבוס אחד? כיון שאמר לו של ענין ,אצל כל אחד ואחד הזקוק לישועה.
מזוועהיל זיע"א (שם יט)' :בזעת אפך תאכל לחם' ,נתקררה הגבאים החלו להאיץ בקהל מבקשי הישועות,
בן הרה"ק רבי רבי שלמה זיע"א דעתו" .וביאר במהרש"א שם (בחידושי שיניחו את ענייניהם ,לזמן אחר ,לא בעת
אגדות)'" :זלגו עיניו דמעות' ,כי היה סבור שכולם נוטפים מים מהגשם הרב .אולם
כיון שמאכלו שוה כחמור ,ישתוה גם בדעתו דעתו של כ"ק מרן זי"ע לא היתה נוחה מזה,
עוד בצעירותו הוסמך להוראה ע"י גדולי כחמור ,כי מזונות החמור יולידו טבע חמורי. ומנעם מלגרש את הנוכחים .אחד הגבאים
הדור ובראשם ר' חיים סולביצ'יק מבריסק. ולא נתקררה דעתו עד שאמר לו שיאכל לחם, שהרהיב עוז נענה ואמר למרן זי"ע" :האם
כיהן כרב הרשמי בזוועהיל .נודע כבעל כי טעם הדגן מביא לאדם דעת" .וביאר מרן הזמן המתאים לכל זאת הוא רק כעת ,כשאנו
מוח חריף ,שנון ושקול בדעותיו .בעל את פשר הדברים ,מדוע אכן דווקא הלחם הולכים בדרך ,והגשם יורד עלינו? הלא מוטב
רוח-הקודש .מלומד בנסים .רבים פנו מביא לאדם דעת ,דהנה 'קוץ ודרדר' צומחים שנדחה זאת ונזדרז יותר בדרך הילוכינו!" על
אליו לקבל ממנו עצה ותושייה .ענוותן. מעצמם -ללא הכנה מוקדמת ,ולכן הם מאכלו אתר נענה כ"ק מרן זי"ע ואמר“ :אמשול לכם
עקב פעולותיו הרבניות הואשם ע"י של החמור .ואילו 'לחם' הוא מאכל אדם ,כיון משל למה הדבר דומה ,לחיילים היוצאים
הסובייטים והוגלה לסיביר. שצריך להכינו בהכנה דרבה ולהתפלל אל לפעולה צבאית מסוימת ,ובדרך לפעולתם
פרשת וירא תשפ”ז | ט
בס”ד
שני ,חמישי ושני ומבקש דבר מה -נושע את דבריה .לפני שניגשו לבצע את התכנית ובשנת ה'תרצ"ז עלה לא"י ואהב כל יהודי
על ציונו הקדוש .ורבים נושעו וראו ניסים אמרו דיירי המקלט זה לזה ,כי אין זה מהנכון במסירות נפש.
גלויים הן בזיווגים ,בזרע בר-קיימא ,מציאת לעשות כזה צעד בלא לשאול את פי הרה"ק
פעם אחת אמר" :אני אינני כמו אבי .אבי
עבודה ,הצלחה ,פרנסה ,חינוך ילדים וכו'. רבי גדליה משה ,אשר יושב שם עמם במצר".
מוכן למסור נפשו בשביל יהודי -ללכת מן
(גליון פניני צדיקים וירא תש"פ) "כאשר ניגשו לפני הרה"ק ואמרו לו ,כי הגיעו
העולם במסירות נפש ממש ,אולם אני אינני
מים עד נפש ואי אפשר עוד להבליג על
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! מוכן לכך עדיין .מוכן אני ,רק שיחתכו לי
הביזיונות שעוברים כאן מדי יום דיירי המקלט
את הידיים והרגליים בשביל יהודי" .קודם
ומשפחותיהם ,והציעו לפניו את התכנית,
הסתלקותו אמר לסובביו" :איני מפחד משום
כ"ה חשוון (ה'תש"י) שעומדים לעשות בעוד כמה דקות -השיב
דבר אחר ,כי אם מדברי דוד המלך ע"ה מי
יומא דהילולא קדישא של להם הרה"ק' :מי אני שאומר לכם מה לעשות,
ישכן בהר קדשך וגו' לא־רגל על־לשנו לא־
הגה"ק רבי מרדכי מבילגורייא זיע"א ובכלל מה באתם אליי לשאול? אך לפני
עשה לרעהו וגו' (תהלים טו) .מזה אני חושש,
בן הרה"ק רבי ישכר דוב [רוקח] שתרצו לבצע את זה ,אבקש מכם ,לשמוע
שמא עשיתי או גרמתי רעה למישהו'...
זיע"א סיפור על אבי הרה"ק רבי שלמה שנסתלק
לא מזמן ,לפני שלוש שנים ,וכולכם הכרתם
אותו'" ".בעת שהתגוררנו בזוועהיל חלתה סיפר הרה"ח ר' יהודה לייב סלונים שליט"א
אחותי ע"ה ,וכאשר בא אבי לבית וראה את סיפור מופלא המלמדנו מהי מעלתה של
פעם בהיותו ילד רך שמע אביו כיצד מצב בריאותה שמחמיר ,אמר שהולך לחפש
הוא מחקה אותו באמירת ברכות התורה קבלת ייסורים באהבה ועד כמה צריך להיזהר
ביזיונות ,כדי שיזכה על-ידי זה לרפואתה .וכך שלא לבעט בייסורים ,ומעשה שהיה -כך היה:
באותו ניגון שהוא רגיל לברך ,נענה ואמר היה ,אבי היה אפוטרופוס מטעם ה'תלמוד
לו :השתדל תמיד לעשות כפי שאני נוהג תורה' על שכירות של כל מיני דירות וחנויות "בעת המלחמה בעיה"ק ירושלים בשנת
וללכת בכל הדרכים שאני הולך בהן .על בעיירה ,והלך לחנות של אשה אחת בשוק ה'תש"ח התחבאנו כולם במקלטים .אחד
הוראה אחרת שהוראו אביו הקדוש ,סיפר והזכיר לה ,שכבר כמה חודשים לא שילמה על המקלטים בשכונת בית-ישראל שבירושלים
הגה"ק מבילגורייא זי"ע ,כי פקד עליו החנות ששכרה ואמנם עד עתה לא הזכיר לה היה באותו מקום שהיום בית-המדרש של
שלעולם כשיזכר בדבר ששמע ממנו ,לא על החוב ,אך בינתיים החוב הולך ומצטבר". חסידי סלונים ברח' רבי שלמה מזוועהיל,
ישתהה ויספרו תיכף ומיד לסובביו ,ואכן, "מיד החלה האשה לצעוק עליו ,כיצד אינו שם הצטופפנו כמו רבים מתושבי השכונה
כך היתה דרכו בקודש עד אחרית ימיו, מתבייש לבקש ממנה כסף על השכירות, ובתוכם גם אבי האדמו"ר רבי מרדכי חיים
כשנזכר בדבר מה הנוגע לכ"ק מרן מהרי"ד ובתוך דבריה ביישה אותו :וכי חושבים אתם מסלונים זצוק"ל .וזכינו שגם הרה"ק רבי
זי"ע ,היה מניח את הענין שעסק בו ומרצה שאתם רבי? וכו' ,ובצעקתה ,כי גדלה ,הגיעו גדליה משה מזוועהיל זיע"א היה עמנו .וישב
את הדברים שעלו בזכרונו ,כשהיו הנוכחים מיד הרבה אנשים מבאי השוק ועמדו סביבו בפינת המקלט ולמר בהתמדה .ולא היה נראה
תמהים על אבדן קשר השיחה ,היה מתנצל, והקשיבו ,ואבי עמד ושתק והקשיב לכל עליו ,כי נמצא בשעת מלחמה ,אהבת התורה
כי חושש הוא שישכח לאחר מכן את אותו דבריה ולא השיב לה כלום .כמובן ,ביזיונות לא השכיחה ממנו את כל הדאגות ,ומה גם אשר
דבר שהבזיק בזכרונו ונמצא שלא קיים את חסרו לו מהמעשה ,ובא לביתו בשמחה רבה היה מלומד בייסורים ,ובשבילו לישב בחושך
מוצא פי אביו הקדוש .קירוב זה שקירבו ובישר שבעז"ה הבת תבריא בקרוב ,כי ע"י וללמוד היה דבר ,שכבר התרגל לכך בעת
אביו הגדול ולימוד זה שלמד עמו בכל עת הביזיונות פעל עבורה רפואה ,וכך היה .אחר שהתגורר בעיירת זוועהיל ברוסיה ,ובעת
וגם בדברים נשגבים ורמים ,הורו באצבע כי תקופה חלתה ,שוב והלך שוב לחפש ביזיונות שישב שבע שנים במאסר בסיביר .וימים מהם
יניק זה חכים טובא ומדרגתו כאדם השלם ולא עלתה בידו בשום אופן למצוא ביזיונות, גם בצינוק"" .בין אלו שנכנסו למקלט לחפש
כבר מילדותו ,ואכן כך העיד עליו אחיו כ"ק ושב לביתו בשברון לב ביודעו ,כי מן השמים מסתור מפני הפגזים הייתה אשה אחת אשר
מרן מהר"א מבעלזא בהספדו" :עצם הדבר נגזרה הגזירה ,ואכן נסתלקה אז אחותי ע"ה ל"ע הייתה מרה נפש ולקתה קצת בשכלה,
שזכה ללמוד עם אבינו הקדוש לילות לבית עולמה". ובעת שישבה שם הייתה מתקיפה מדי פעם
שלמים מלמד על רום מדרגתו"! בצעקות את דרי המקלט ,ובכל פעם היה
אמר להם רבי גדליה משה' :בימים האלו אחד מדרי המקלט ה'קרבן' למוצא שפתיה
שעלה המוות בחלוננו והמצב מסוכן ,ואי- ופותחת את חרצובות לשונה ,והייתה פוגעת
כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע התבטא פעם על בנו אפשר לצאת מהמקלט לחפש ביזיונות, ועולבת ללא רחמנות ,והאנשים הרגישו מאד
רבי מרדכי ואמר "כשבני לומד ,מסייע לי הביאו לנו את הסגולה של הביזיונות לתוך שלא בנוח ,וגם כי ידעו ,שאין ממש בדבריה.
בזה לקרוא קוויטלעך" .חיבה והערצה יתירה המקלט ,ואיה השכל שלכם להוציא את זה האנשים ישבו שם על ביתם וילדיהם ולא
היתה נודעת לו מאביו הק' .וכפי שמסופר החוצה?!". היה נעים כלל לקבל מקלחת של צוננים
שפעם אחת יצא כ"ק מרן אל החסידים מפיה .יום אחד ,הרגישו יושבי המקלט ,כי
שנדחקו אצל פתח חדרו להיכנס אליו הגדישה את הסאה ואי אפשר עוד להבליג
ואמר" :מה לכם להידחק פה ,הלא גם אף היום לאחר פטירתו ,ישנה סגולה בדוקה
וכי הגיעו מים עד נפש "הוחלט ביניהם ,כי
אצל מאטיל'ע שלי תוכלו להיוושע”... וידועה ,כי כל מי שפוקד את ציונו בבית
בלית ברירה יוציאו אותה מהמקלט ושתלך
הקברות בשיח באדר שלוש פעמים :בימים
לחפש ערי מקלט אצל מי שמעוניין לשמוע
י | פרשת וירא תשפ”ז
בס”ד
משכיל נסע לשם לתומו .משהגיע את ביתו אה"ו (איחוד של הקהילות היהודיות בעיר מסופר שבעת שהגאון הגדול רבי שמואל
של מנדלסון בברלין נכנס פנימה .לתדהמתו, המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק) .לחם הלוי וואזנר זצ"ל בעל ה"שבט הלוי" ,הגיע
מצא אותו יושב ולומד תנ"ך בגילוי ראש (זאת בתקיפות בהשכלה. לנחם את כ"ק מרן מהר"א זי"ע ,על פטירת
משום שאחת מהאידיאולוגיות שלו הייתה אחיו הגה"ק מבילגורייא ,פנה אליו כ"ק מרן
היה מתלמידיהם של השאגת אריה והגאון
לוותר על המנהגים .הוא טען כי המנהגים מהר"א ואמר לו” “לאמיר צוזאמען מעיד זיין,
מווילנה
הם לא חובה ,וכיוון שהיהודים נראים אחרת, אז דער ברודער איז געווען א תלמיד חכם ,ער
הגויים שונאים אותם) .רבי רפאל נדהם, מספריו :ושב הכהן -שו"ת -תורת יקותיאל איז געווען א גאון” )”הבה נעיד יחדיו ,שאחי
מעולם לא חשב כי ייתכן דבר שכזה .מנדלסון -מרפה לשון. תלמיד חכם היה וגאון”( וחזרו על דברים אלו
הרים את ראשו וקיבל בשלום לבבי את הרב, כמה וכמה פעמים ,ואולי היתה כוונת קדשו
עליו ידע ממברק שקיבל ממשכילי המבורג. כדי שיתקבלו בשמים פסקיו לישועתן של
הרב הנסער ,שהיה איש אמת ולא חת מאף כשהיה ילד קטן ,בסביבות גיל תשע שנים ישראל ,ומי יבין בסוד קדושים.
אדם ,ענה לו בתקיפות" :אין שלום אמר ה' בלבד ,הפרנסים שרצו לחסוך בעלויות,
לרשעים" (ישעיה מח כב) .ועוד בטרם ענה לו החליטו כי אין צורך להביא רב ,היות ור' רפאל
מנדלסון ,המשיך הרב ואמר" :לקבל הסכמה הקטן ידע רב לו ויודע לענות על כל שאלה. פעם כשנסעו חסידים למקומות הקדושים
מפורק עול שכמוך?! עדיף לי להיות מנקה בנוסף ,היה להם חזן ששימש גם כרב, לפני הימים נוראים כשנכנסו להיפרד מכ"ק
רחובות מלקבל הסכמה על רבנותי מאפיקורס אולם בפועל ,כל שאלה שהייתה להם -היו מרן זי"ע פקד כ"ק מרן זי"ע "ווען די וועסט
שכמותך!" ובמרירות לב יצא מהבית .עוד שואלים את החזן ,והחזן מיד היה שואל את זיין אין טברי’ זאלסטו מיך מזכיר זיין ביים
לפני שהגיע להמבורג הגיע לשם מברק רבי רפאל הצעיר .כך העניין נמשך כשנתיים ברודער ...ווייס וויאיך הייס ,ניין ואמר את
ממנדלסון שכותב" :עדיין לא הספקתי לדבר ימים ,אך יום אחד פסק הדבר .אומנם רבי שמו ושם אמו ,ומעניין לציין כי לא בקש
איתו וכבר צעק עליי וחרף אותי שאני לומד רפאל למד בהתמדה אך בסופו של דבר היה להזכירו אלא אצל אחיו בלבד.
תנ"ך בגילוי ראש ,וזאת למרות שבא לקבל ילד בן אחת-עשרה שנים ,יום אחד ראה
ממני הסכמה -קרא אותי בשם 'אפיקורס', גדיים מחלון בית הכנסת ויצר הילדות נכנס
דווקא בגלל זה אני ממליץ לכם לקבל אותו, בו .הוא החליט לרכב על הגדיים ותפס גדי בעת מלחמת סיני ,בשנת תשי"ז אמר כ"ק
מכיוון שאיש אמת הוא באופן מוחלט ,ולא בקרניו והתחיל להסתובב .באותו רגע הגיע מרן מהר"א זי"ע לשלוחים שנסעו להשתטח
ישא פני איש" .וכך קיבל את המינוי ושימש החזן כדי לשאול אותו וראה כי הוא רוכב על על הציון הקדוש של אחיו הגה"ק מהר"ם
כרבה של אה"ו ונלחם במשכילים. הגדי ,זה היה הסוף לתקופת הרבנות הצעירה מבולגרייא בטבריה ,שיגידו בשמו שהוא
של רבי רפאל. מבקש ממנו ,שילך אצל אבותיו הקדושים
לא היה קל לתושבי העיר המבורג למצוא לעורר רחמים לפני כסא הכבוד על היהודים
פעם אחת בא אל ר' רפאל אחד מן רב כלבבם .הציפיות היו גבוהות -הם חיפשו יושבי ארץ ישראל שזקוקים לרחמים
ה"משכילים" ,שהיה תלמיד של מנדלסון, רב שיהיה גם חריף וגאון וגם נעים הליכות, מרובים .ממנו תוצאות חיים.
ואמר לו" :שמעתי שהרב אומר שכל אדם רב שמצד אחד יהיה תקיף ואמיץ ,ומצד שני זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
מרומז בתורה .אולי יוכל לומר לי היכן מרומז רצו רבים מתושבי העיר כי הרב יהיה גם בעל
מנדלסון בתורה?" .מנדלסון היה בעל מום נטייה להשכלה ,שבאותם ימים כבר פשטה
(היה גיבן) ,והיה חותם את שמו :מבמ"ב בקרב רבים מבני העיר .כשבא לפניהם רבי כ"ו חשוון (ה'תקס"ד)
(משה בן מנחם ברלין .כי היה גר בברלין). רפאל הכהן -נראה היה להם כי מצאו את יומא דהילולא קדישא של הגה"ק
"ָמ ְּּש ָָח ָָתם
אמר לו הרב רפאל הכהן על אתרָ : האדם המתאים .על גאונותו העידו עליו רבי רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג
ָָב ֶֶהם מום ָָבם ראשי תיבות :מבמ"ב -לא ָיָ רּצו ספריו ,ונועם הליכותיו היה בולט לעין .כשבא זיע"א בן הגה"ק רבי יקותיאל זיע"א
לכם" .וה"משכיל" נדהם מחוכמתו הרבה של רבי רפאל לראשונה להמבורג פגשוהו תחילה
הרב ועזב את הרב בבושת פנים. כמה מעשירי העיר ,שנטו להשכלה .הם רצו
נולד ונפטר ב-כ"ד מר-חשוון והתקיים לדעת האם ישנו סיכוי כי יום אחד הרב יעזור הגאון זצ"ל מחכמי אשכנז .מגדולי
בו הפסוק "את מספר ימיך אמלא" .ציונו להם ויחזקם בהפצת רעיונות ההשכלה, הפוסקים .בצעירותו למד במניסק ונודע
בגרמניה( .גליון פניני צדיקים וירא תש"פ) לפיכך אמרו לו' -כי אם רצונו להתקבל כרב בחוכמתו כעילוי .האמת הייתה נר לרגליו.
העיר ,עליו לנסוע לברלין ולקבל שם הסכמה לא חת מפני איש .בשנת תק"ב נתמנה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
מאת משה מנדלסון ,מי שהיה מנהיגם של לראש הישיבה במינסק .נטה לחסידות
המשכילים ,וזאת על מנת שמנדלסון יתהה לאחר שנפגש עם המגיד ממזריץ' והתרשם
על קנקנו של הרב החדש' .רבי רפאל ,שגדל עמוקות מאישיותו .בשנים תק"ה -תקל"ו
והתעלה בליטא ,שם לא הכירו עדיין את כיהן כרב בקהילות מינסק ,רקוב ,וילקומיר,
נגע ההשכלה ,לא שמע את שמו של אותו פינסק ופוזן .לאחר מכן נתמנה לרב קהילות
פרשת וירא תשפ”ז | אי
בס”ד
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר ישראל פינק הי"ו
בית שמש
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה,
להגדיל תורה ולהאדירה
לרגל כ"ב חשוון יומא דהילולא קדישא
של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א
זכות הצדיקים יגן בעדו
ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר החפץ בעילום שם הי"ו
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה,
להגדיל תורה ולהאדירה
לזכר נשמת בעלי ההילולא נ"ע זיע"א
זכות הצדיקים יגן בעדו
ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה). בי | פרשת וירא תשפ”ז
