חידושו של מקרא · Chidishoi Shel Mikroh — וירא (2026-10-26)

גליון קסד שנה ה' פרשת וירא חודש חשון שנת ה׳ תשפ״ז לפ״ג
חידושו של מקרא
פרשת וירא
להחזירם למוטב ,ועל אף שלא היו שם ויאמר ה' אם אמצא בסדם חמשים צדיקם
צדיקים נצלו במה שהם עצמם עשו בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם:
תשובה ,דלמה כאן לא מצינו כן ,ולמאי ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר
בעינן דווקא צדיקים שיגינו עליהם. אל ה' ואנכי עפר ואפר :אולי יחסרון
חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה
וגם מה יועיל שיגינו עליהם אם לא שיחזרו הם את כל העיר ויאמר לא אשחית אם
עצמם הרשעים בתשובה ,דלמאי בעינן אמצא שם ארבעים וחמשה :ויוסף עוד
להצילם אם לא ישובו מדרכם הרעה. לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם
בעבור אעשה לא ויאמר ארבעים
עוד צריך ביאור למה דווקא בחמישים צדיקים הארבעים :ויאמר אל נא יחר לה' ואדברה
התחיל לבקש ,ולמה מיד לא ביקש אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא
בשלשים או בעשרים או עשרה ,דמה אעשה אם אמצא שם שלשים :ויאמר הנה
איכא בחמישים דווקא. נא הואלתי לדבר אל ה' אולי ימצאון שם
בעבור אשחית לא ויאמר עשרים
עוד צריך ביאור בשינוי הלשונות בפסוקים העשרים :ויאמר אל נא יחר לה' ואדברה
אלו ,דבתחלה בעבור החמישים אמר אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר
הקב''ה ונשאתי לכל המקום בעבורם, לא אשחית בעבור העשרה :וילך ה'
ואילו גבי ארבעים וחמשה אמר לא כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב
אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה, למקמו (יח ,כו – לג).
ואילו נשאתי לכל המקום לא נאמר.
בכל המשא ומתן של אברהם עם הקב''ה על
ועוד נשתנה הלשון אח''כ גבי ארבעים דנקט הצלת סדום ועמרה צריך ביאור בכמה
הכתוב לא אעשה בעבור הארבעים ,וכן עניינים.
גבי שלשים נקט לא אעשה ,רק ששם
כתיב אם אמצא ולא כתיב בעבור בתחלה צריך ביאור למה בעינן דווקא צדיקים
השלשים ,ולא נקט בשניהם לא אשחית, בתוך העיר כדי שיגינו על העיר ,ולא די
ומה החילוק בין לא אעשה ללא אשחית. בצדיקים בעולם שיגינו עליהם ,ולמאי
בתוך העיר דווקא אמר.
ושוב גבי עשרים כתיב לא אשחית בעבור
העשרים ,וכן גבי עשרה נקט הכי ,כמו גבי ובפרט יקשה למה לא שלחו הקב''ה לנסות
ארבעים וחמשה דנקט לא אשחית ,רק להחזירם למוטב קודם שיענישם ,וכפי
שמצינו בנינוה ששלח הקב''ה את יונה
א
של מקרא וירא חידושו
ינצלו הם לכשיצטרכו לכך ,ממילא על פי דנקט בהם 'בעבור' כמו גבי ארבעים ,ומה
זה נוכל לבאר גם המשך הכתובים כאן. כוונת הכתוב בשינוי לשונות הללו.
דלכך לא בא אברהם להחזיר את בני סדום ובשלמא גבי לשונות של אברהם נשתנו כמה
ועמרה למוטב ,אלא בא לנסות להצילם גם פעמים אל יחר לה' ואדברה ,או הנה נא
בלא תשובה ,כדי שגם אצל בניו אפי' הואלתי לדבר ,או ויען אברהם ויאמר
באופן שחס וחלילה גם תשובה לא יעשו, אנכי עפר ואפר ,דבזה ניחא לשנות
מ''מ יהא להם איזה פתחון פה וזכות הלשונות ,דבדברי ריצוי איירי ,ואין ראוי
להנצל מן המשחית ,ובזכות הצדיקים לרצות כמה פעמים באותו לשון ,וכך הוא
שיגינו עליהם. מדרך המרצה לרצות בכמה אופנים
דשינה הקב''ה דברי אבל ולשונות,
ולכך בתחלה ביקש בעבור חמישים צדיקים, הלשונות קשה ,וגם צריך ביאור משמעות
וכפי שביאר ברש''י הק' שרצה שיהיו שינויי לשון הללו.
עשרה צדיקים בכל עיר מן החמשה ערים
שם ,על כל עיר עשרה שיגינו עליהם, עוד צריך ביאור מהו דאמר הכתוב וילך ה'
ומשנוכח שאין שם ירד וביקש פחות כאשר כלה לדבר אל אברהם ,דהרי מלוא
ופחות. כל הארץ כבודו ולהיכן יש לו לילך ,הרי
מקומו הוא בכל מקום.
והיינו דדי בעשרה להגין על כל עיר לעצמה,
ולכך כשיש חמשים אזי ישא הקב''ה לכל ועוד קשה מה רצה הכתוב לומר בזה דוילך
המקום בעבורם דהיינו על כל החמשה ה' ,וגם במה דאברהם שב למקומו ,דלמאי
ערים ,אבל כשלא היה בטיקש בארבעים נכתב.
וחמשה ,דהיינו ד' מן הערים ינצלו כיון
שיש בהם עשרה ,והעיר החמישית עליה עוד צריך ביאור למה אחר שלא היו עשרה
ביקש אברהם התשחית בחמשה את כל הלך אברהם למקומו ולא הגין זכותו שלו
העיר ,היינו דעל אף שבה אין עשרה אל על אנשי סדום ועמרה ,והרי בר' שמעון
תשחית בשביל חמשה החסרים את כל בר יוחאי מצינו שאמר יכול אני לפטור
העיר ,והיות ובשאר כן היו עשרה הסכים את כל העולם כולו מן הדין ,וא''כ למה
הקב''ה לא להשחית שום אחד מן הערים אברהם לא יכל לפטור את אנשי סדום
אפי' דבאחד חסרים חמשה. ועמרה מן הדין ,ועל אף שלא היו שם
צדיקים כלל ,והרי הצדיק מגין על בני דורו.
ואח''כ כשלא מצא ביקש בארבעים לכל
הפחות לארבע מן החמש ערים ,ובשלשים ואולי יש לומר על פי מה שכתבנו בשנים
לכל הפחות לשלשה ערים ,ולכך כאן נקט קודמות דכל תפלות אלו של אברהם על
הכתוב לא אעשה בעבור הארבעים וכן אנשי סדום היו למען אשר יצוה את בניו
גבי שלשים ,ולא נקט לכל המקום בעבורם ואת ביתו אחריו ,למען הביא ה' על
כדלעיל ,דהיינו דבאותם שיש עשרה לא אברהם את אשר דבר עליו ,והיינו ליתן
אעשה ,אבל השחתה בשאר הערים אולי לבניו זכות וכוח להנצל באם יארע
כן יהא ,דאולי לשאר הב' ערים באמת לא שיחטאו הם ,דעל ידי כוח תפלותיו כאן
ב
של מקרא וירא חידושו
בצדיק אחד יו''ד שיגין על כל בני דורו, ביקש כאן ,ולכל הפחות רובם ינצלו ג'
ובזה השיג מבוקשו ולכך שב למקומו. מתוך ה' ערים.
ואולי יש לומר דאפי' באיש ישראל פשוט גם אבל כשראה דגם שלשים אין לא רצה אברהם
איכא כאן רמז שלא ינזק ,דהרי עמך כולם שיושחתו ג' ערים ורק ב' ישארו ,ולכך כאן
צדיקים ,וזה כתיב כאן לא אשחית העבור כבר ביקש בעבור העשרים על כולם,
העשרה היינו בעבור היו''ד ,דהיינו כל והסכים עמו הקב''ה לא להשחית כלל בכל
אשר בשם יו''ד יכונה. החמשה ערים אפי' בעשרים לבד ,ואח''כ
עוד העיז פניו יותר להצריך רק עשרה
וזה דווקא באיש ישראל נאמר ,אבל בסדום אחד על כל החמשה ערים יחד ,וגם בזה
ועמרה לא נאמר בהם כן ,והיות ובהם לא הסכים עמו הקב''ה לא להשחית כלל
היו עשרה צדיקים לא הגין אברהם עליהם, בעבור העשרה ,אבל כשגם זה לא מצא
דרק בישראל די במה שהוא ישראל כדי לכך כן השחיתם הקב''ה.
להצילו.
זהו מה שביקש אברהם כלפי סדום ועמרה,
ואולי לכך גם כתיב וילך ה' כאשר כלה לדבר אבל אולי בשביל בניו כפי שהקדמנו
אל אברהם ,דזה היה תכלית העניין שרצה בתחלה היה כאן בקשה נוספת סמויה,
הקב''ה שיתפלל אברהם על בניו וכפי דלכך ביקש אברהם על צדיקים בתוך
שאמרנו לעיל למען הביא ה' על אברהם העיר ,והיינו עשרה בכל עיר ,דעשרה הוא
את אשר דבר עליו ,וברגע שהשיג האות יו''ד ,דאולי בזה ביקש אברהם לרמז
מבוקשו וילך ה' היינו לשון שהמשיך דבתוך העיר היינו בתיבת 'עיר' האותו
לשאר ענייניו ומשום דכבר השיג מבוקשו, שבתוכה היינו האמצעית היא האות יו''ד,
וזהו לדבר אל אברהם ,דלכאורה קשה דרצה לבקש דבאיש ישראל דהיינו יו''ד,
למה לא כתיב כאשר כלה אברהם לדבר בזה יהא די ביו''ד אחד צדיק שיגן על הדור
אליו ,דהרי אברהם הוא שביקש ממנו, כולו ,דלא אשחית בעבור העשרה היינו
אלא דבאמת לא בא הקב''ה לשמוע אל היו''ד ,ולכך שפיר אמר ר' שמעון יכול אני
אברהם אלא לדבר אל אברהם ,שרצה לפטור את כל העולם כולו מן הדין ,דזהו
הוא שיבקש אברהם ממנו על בניו. בקשת אברהם דאצל בניו לא יהיו צריכים
לעשרה צדיקים ממש ובתוך העיר עצמה,
וזהו ואברהם שב למקומו ,דהוא על עצמו לא אלא די באות יו''ד שבתוך תיבת ה'עיר'
ביקש הנחות אלו ,אלא דשב למקומו, היינו איש ישראל צדיק אחד בכל אותו
שהוא לעצמו כן חזר בתשובה לשוב הדור כדי לפטור כל הדור וכל העולם מן
למקומו היינו אל ה' אל כור מחצבתו. הדין.
ויעזור ה' שזכותו של אברהם יגן עלינו ,וכפי וממילא בזה ניחא למה שב אברהם למקמו
שביקש הוא יתקיים בנו לא אשחית ולא המשיך עוד לבקש ,דהגם דלסדום
בעבור העשרה היינו כל יו''ד ויו''ד באשר ועמרה הרשעים לא הואילו תפלותיו
הוא ,ורק נזכה לשב למקומו לשוב אל ה' ומשום דלא נמצאו עשרה צדיקים שם,
בתשובה שלימה אמן. מ''מ לבניו הואילו תפלותיו שיהא די
ג
של מקרא וירא חידושו
יוצא לאור ע''י הר''ר זלמן חיים הומינר הי''ו ,מחבר גליון 'דפירשנו' על הדף היומי,
קרית קרעטשניף רחובות.
להנצחות ולרשימת תפוצה וכן לכל ענייני הגיליון ניתן לפנות למס' פאלפון 0533132203
או למייל sh0533132203@gmail.com
ד
