בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — וירא (2026-10-26)

לוח לימוד היומי
פרשת חי שרה הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
יערת דבש בבא מציעא שולחן ערוך
מ- פר' משנה דרוש יום סי' סעי'
ח-ט א' וכבר אמרו ח' טו ה-יא א'
א-ב א' ובדרך הטבע ט' ב' טו-טז יב-ה
ג-ד א' וכבר אמרתי ט' א -ו יז ג'
ט'
ואם כן ה -ו א ' ז -ב יז-יח ד'
ובזה תבין ז-ח א' ט' ג-ח יח ה'
ולכן מאד ט-י א' ט' ט-יב יח ו'
ייי י יג-יט יח שב"ק
פר' וירא תשפ"ז
גליון תתקנ"ב
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
ר"ל שעשיית צדקה ומשפט הם ענייני דרך ארץ יהיו על פי דרך ה'. Aהמלאכים משמשים לבני ישראל עד היום הזה a
חתם סופר )חידושי אבות ,פ"ג משנה י"ז(
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו )יח ,ה( .י"ל דהנה אברהם אבינו ע"ה אמר
'ואקחה פת לבכם וסעדו לבכם אחר תעבורו' ואז היה להם רשות לעבור ממנו,
Aהקב"ה מצילנו מידם לתכלית שנעבוד אותו a ובאמת לחם לא הביא רק חמאה וחלב ,על כן היה סיבה שלא הביא לחם וממילא
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות אין להם רשות לעבור עד אחר פת לחם וסעדו לבכם ,על כן עדיין המלאכים האלו
צדקה ומשפט וגו' )יח ,יט( .הנה השי"ת הוא המשגיח על בריותיו בהשגחה פרטית משמשים לבני אברהם יצחק ויעקב.
על כל בריה ,ואנו בני ישראל לא לבד מצד האמונה אנו מאמינים בהשגחה חתם סופר )חידושי אבות פ"א מט"ו ,ח"ס ויקרא עמ' קכג(
פרטית ,אלא גם בעינינו אנו רואים איך הקב"ה משגיח על כל איש ואיש מישראל,
שאם לא היה משגיח עלינו ,לא היה שריד ופליט מישראל ,וגם האומות מעידים Aעשיית הדבר ברצון טוב כשעת הקבלה a
על זה ויודעים האמת ,שכל קיומם של ישראל הוא ע"י שה' משגיח עלינו בעינא ויאמרו כן תעשה כאשר דברת )יח ,ה( .נתקשו המפרשים שאי"ז דרך אורח הגון
פקיחא להפר כל מחשבותם שמחשבים לכלות את ישראל ,ובכל דור ודור לתפוס לבעה"ב בדבריו לאמר כן תעשה כאשר דברת .נ"ל כי לפעמים אדם נותן
עומדים עלינו לכלותינו ,וכמו שאנו רואים בדור הזה האיך מתעללים עלילות לבו או מבטיח לעשות איזה דבר ,וכשמגיע לידי מעשה תקשה עליו ,מקיים דברו
רבות עלינו ,ורק הקב"ה מצילנו מידם .וכאשר ישים האדם ליבו על זה ישכיל שכל אבל לבו בל עמו ,וכאשר ראו המלאכים שמפציר בהם אמרו לו 'כן תעשה' ברצון
זה הוא כדי שנהיה עושים רצונו של מקום ולקיים מצוותיו כי באלה חפץ ה' ולא ובעין טוב 'כאשר דברת' -כאשר היה רצונך הטוב בשעת דיבור.
שנהיה שקועים בהבלי העולם .וזהו 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת שו"ת כתב סופר )יו"ד ,סימן קכ"ג(
ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' ורק לשם כך 'למען הביא ה'
על אברהם את אשר דבר עליו' ר"ל שהרי אנו רואים איך או"ה מקנאים בנו ורוצים Aזכות הצניעות כוחה רב לשנות הטבע a
לאבדנו בכל שעה ואפ"ה הקב"ה כבר הביא ועוד מביא תמיד הצלה מהם ,הרי ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל )יח ,ט( .יל"פ דהמלאכים בבואם
שהוא מגשיח עלינו בהשגחה פרטית ,ואי"ז אלא כדי שנשמור מצוותיו לעשות לבשר את אברהם על שפקד ה' את שרה שאלו 'איה שרה אשתך' ,פירוש איה
מהר"ם שיק צדקה ומשפט. איפוא איזה זכות יש בידה לזכות לנס מופלא כזה למעלה מדרך הטבע ,על זה השיב
אברהם 'הנה באהל' ,ופירש"י "צנועה היא" ,ר"ל שזכות צניעותה בקיימה כל
Aכל כוונת אאע"ה היה רק למען כבוד שמים a כבודה בת מלך פנימה ,היא שעמדה לה שזכתה לשנות בעבורה סדרי בראשית
ולהוליד בן לעת זקנתה.
הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר )יח ,כז( .י"ל כי נודע מספה"ק
מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )שיעורי חורש"י ,רשימות הרה"ח ר' נתן ברייער ז"ל(
דבהתפלל האדם על כל צרה שלא תבוא ,ישים עיקר מגמתו על כבוד שמים וצער
השכינה ,אשר בכל צרתם לו צר ,וזהו שאמר אברהם לפניו ית' 'הנה נא הואלתי
Aאין תפילה בעולם שחוזרת ריקם a
לדבר אל ה'' ,כלומר כל תפילתי הוא אך ורק למען כבוד שמך ית' ,כי אני
המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' )יח,
כשלעצמי מה אני ומה חיי 'ואנכי עפר ואפר' ,רק כל מגמתי למען כבוד שמים.
יז-יט( .כבר כתבו בספה"ק דאף שלא הועילה תפילתו של אאע"ה להעביר את רוע
תורת מהרי"ם
הגזירה ,מ"מ הודיע הקב"ה לאאע"ה כדי שיתפלל כי אין שום תפילה חוזרת ריקם,
ואם לא הועילה עתה הקב"ה משמרה לעת מצוא ,נמצא שיש בזה לימוד לדורות
Aכשמקיים מצוות לשם שמים מקבל שכר אף בעוה"ז a לא להתייאש מן הרחמים כי אין תפילה חוזרת ריקם .וזהו 'וה' אמר המכסה אני
יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך וגו' מאברהם אשר אני עושה וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו' שמדריך את
)כב ,טז-יז( .הנה במצוות שיש בהם הנאת הגוף כגון עונג שבת וכדומה צריכים בניו לשמור דרך ה' ,וממילא ילמדו ממנו שלא להתייאש מן הרחמים 'ושמרו דרך
זהירות יתירה שלא יעשה המצוה לשם הנאת הגוף כי אם לקיים מצוות הבורא, ה' לעשות צדקה ומשפט' להתפלל ולהמשיך "צדקה" בעת שתשרה "משפט" ודין
וכאשר משבר תאוות הגוף ומקיים המצוה לש"ש אזי מידה כנגד מידה מקבל שכר תורת מהרי"ם בעולם ,ולא ימנעו מלעורר רחמים בכל עת.
אף בעוה"ז מלבד אור הגנוז לו לעוה"ב .והנה בעקידה היה מתחילה מצוה שאין
בה הנאת הגוף ,ואח"כ כשאמר לו השי"ת 'אל תשלח ידך אל הנער' הוה מצות לא Aהתנהגות דרך ארץ על פי התורה a
תעשה שיש בה הנאה שלא ישחט בנו ,ואברהם בגודל אהבתו וחיבתו להקב"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
קיים מצות ל"ת זו בלא שום פניה והנאה אלא לקיים רצון הבורא ית"ש ,וא"כ בדין ומשפט )יח ,יט( .פירוש כי משפט וצדקה הם הם הדרך ארץ שאדם מתנהג עם בני
הוא שיקבל שכר אף בעוה"ז .וזהו 'יען אשר עשית את הדבר הזה' -שציויתיך אל אדם ,יהיו על דרך התורה ,כי כשם שמצוה לרחם במקום הראוי כך מצוה
תשלח ידך אל הנער 'ולא חשכת את בנך את יחידך' כלומר שלא היה במחשבתך להתאכזר על עיר הנדחת ועל עמלק וכדומה ,על כן יהיה כל ההתנהגות האנושיות
בשעת קיום מצות ל"ת זו בפניה שחשכת את בנך מהשחיטה ,אלא קיימת המצוה על פי דרך ה' ,ועל כן אמרו ז"ל במשנה )אבות פ"ג משנה י"ז( "אם אין תורה אין דרך
כדי לעשות רצון הבורא ,על כן תקבל שכר גם בעוה"ז 'כי ברך אברכך והרבה ארץ" ,כי אין אדם שיכול ליתן שיעור בזה כי אם התורה הקדושה .והיינו 'כי ידעתיו
פנים יפות ארבה את זרעך וגו''. למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'
סוז"ת סוזק"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ ר"ת צאה"ש הדלה"נ
הפטרה:
ואשה אחת 9:02 7:52 מג"א: 6:03 5:29 4:30 בני ברק 6:06 5:28 4:15 ירושלים:
)מלכים ב' ד'( 9:32 8:36 גר"א: 5:49 5:27 4:21 לאנדאן: 6:07 5:29 4:15 בית שמש:
6:04 5:26 4:13 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}מעשה אבות סימן ויסוד לבנים{
המחלוקת על הגרנ"א זי"ע \ התלמיד הגדול שלא נפרד מרבו \ הכבוד שחלק לו הנודע ביהודה \ הפלפול שביניהם שהוזכר גם חמישים שנה
אחר כך \ 'חדש אסור מן התורה' \ למה נקרא הנסיון על שם יצחק \ יצחק מסר נפשו רק מחמת אמונת חכמים \ כוח של מסירות נפש לדורות
גו ָפם ¿ּב ַﬠד ¿˜ ֻד ּׁ ַ˘˙ ַה ּׁ ֵ˘םּ¿ ,כמוֹ ƒי ¿ˆ ָח˜ ¿ו ּ הוא
יכן ּ ינוֶ ,א ¿ר ֶאה ֵה ָ
¿וזֶ ה ׁ ֶ˘ ָא ַמר ַא ¿ב ָר ָהם ָא ƒב ּ
ימה ¿ל ָפנָ יו
ׁ ֶ˘ ƒה ¿˙ ַרˆָּ ה ƒל ¿היוֹ ˙ עוֹ ֶלה ¿ּ˙ ƒמ ָ יח ה˜ב"ה ƒלי ƒמ ¿ּכ ָבר ּ'כֹה ƒי ¿ה ֶיה ַמה ׁ ֶ˘ ƒה ¿ב ƒט ַ
˙ור˙ מהרי"ı ƒי ¿˙ ָּב ַר ¿ך יו מוֹ ¿ס ƒרים ֶא˙ נַ ¿פ ׁ ָ˘ם זַ ¿ר ֶﬠ ָך'ּ ַ ˘ֶ ׁ ,גם זַ ¿ר ƒעי ƒי ¿ה ּ
אפשר כי הכל טעות חלילה ,במה שהתקוטט עם אנשי להחמיר ,ובלשונו מורגש שהיה דין ודברים בזה" :אבל עכשיו פרנקפורט .שנת תקמ"ג לפ"ק.
דורו על האמונה ,אמנם אברהם אבינו הלך בתום לבבו ולא נתתי אל לבי שאולי לא אמרה הראב"ד אלא לענין חיוב מלקות, המחלוקת הגדולה שהתעוררה על הגה"ק רבי נתן אדלער
הרהר כלל. אבל לענין איסור אולי אפילו איסור תורה מודה ,ויש בשיטות זי"ע נשמעה למרחוק ,רבני העיר ופרנסי הקהילה לא ראו
הללו כמה עקולי ופשורי ,וגם הסוגיות סתרי אהדדי ,ויש בזה בעין יפה את הנהגותיו בדרכי הקבלה ופרישות ואת בני
*** דברים עמוקים לא יכילם הגליון לכן הדרנא בי מלהתיר לכהן חבורתו והטילו עליו חרם .בעקבות הצרות והרדיפות נאלץ
לילך על קברי עכו"ם". רבי נתן אדלר לעזוב את עיר מולדתו והועיד פניו אל עבר
העקידה – יסוד לאמונת חכמים ]עפ"י דרך הנשר – תולדות מהרנ"א ,וחוט המשולש[ עיר באסקאוויץ – שם עטרוהו עליהם לעמוד בראשם.
"ואין מן התימה על אברהם ששמע מן הקב"ה עצמו" –
מגיע החתם סופר לנקודה – "אבל מהתימה על יצחק, *** צער רב נגרם עקב כך לתלמידו הנאמן ,אב בחכמה ורך
שקיבל מאברהם מה שהוא נגד השכלתו ואי אפשר בשנים ,הלא הוא רבינו החתם סופר אשר יצק מים על ידו,
לשמוע כלל ,מ"מ לא הרהר גם אחרי דברי חכמים ,ושמע אין לנו אלא דברי התורה וקבלת רבותינו הוא הופיע לפני רבו בעת עלייתו על העגלה לצאת לדרכו,
ופשט צווארו ,והאמת בזה שבוודאי היה יצחק עולה כולו כעבור חמישים שנה ,בשנת תקצ"ז ,מזכיר רבינו החתם סופר ונענה לעומתו לאמר" :רבי ,מקווה אני לראות פניכם
כליל כי בן אדם הנותן נפשו לשחיטה והקטרה בלי שום בתשובותיו עובדא זו לגבי שערורייה הלכתית שהתעוררה בבאסקאויץ" ,ונפרד ממנו בדמעות.
ציפוי שימלט נפשו ,הרי נפשו כולו כליל לה' יתברך". בזמנו ,וכותב לאמר )שו"ת חת"ס יור"ד סי' של"ח(" :מ"מ בהא
סלקינן אנו אין לנו אלא דברי התורה ולקבלת אבותינו ,וכל התלמיד הצעיר חזר לביתו בצעדים כושלות ,כאשר לפתע
"בהא סלקינן" – מסיים החת"ס בלהבות אש – "יצחק מסר המהרהר מהרהר אחר השכינה ,ואיסור הלנת מתים במקומו הוא נעצר ונזכר שלא אמר בלי נדר ,ותוך כדי דיבור הוא
נפשו על דברי חכמים במה שהוא חוץ לשכל ולא הרהר עומד ,וממילא בטלו כל דבריו בטומאת הכהן הרופא חלילה מחליט כי מאת ה' היתה זאת לא לעזוב את רבו המובהק,
אחרי חכמים ,משום הכי 'ועקידת יצחק' תזכור וחלילה". הוא מתחיל לרוץ אחריו עד שהגיע לבית המלון עוד בטרם
להשומעים לתורה שבעל פה ,ואינם מהרהרים אחר דברי שהגיע רבו לשם.
חכמים ותקנותיהם וגזרותיהם ,אבל מי שאינו בכלל זה אין ובאותו זמן חקק בלשון קדשו בתשובה נוספת בענין זה )קובץ
רבי נתן אדלער שראה את תלמידו שהקדים לבוא לפניו,
לו חלק בתפלה זו". תשובות סי' נ"ח(" :אשיב מיד להוציא מליבו הטהור על מה
הפטיר ואמר שבוודאי קפצה לו הארץ ,ואז כשראה את
שכתבתי במכתבי הקודם "החדש אסור מן התורה" ,הנה לא תשוקת תלמידו פנה אליו באמרו" :עתה יודע הוא כי ירא
גיוואלדיג! בנסיון העקידה תקע יצחק אבינו יסוד עולמי כתבתי ערלה וכלאים ופיגול לא ירצה ,כי אם החדש ,כי מזקנים אלקים אתה וצמא לשמוע דבר ה' מפי ,אם כן בחקי תשב,
ונצחי לבניו ההולכים בדרכיו ,להחזיק במסורת אבות אתבונן שראוי להיות ממקימי התורה ונזהרו מלפתוח פתח מפתי תאכל ומכוסי תשתה ,כי בני אתה" ,ותוך כדי דיבור
ואמונת חכמים ,ובזה תלויים כל התגברות על הנסיונות וכל ולחפש קולות לפריצי עמנו ,אשר אותה הם מבקשים ,ואם העלהו על מרכבתו ולקחו עמו לדרכו.
העמדת אומתנו הקדושה ,כי זהו היסוד לכל קיום תורתנו ימצאו סדק כמחט של סדקית ,יפרצו פרץ על פני פרץ".
הקדושה. בדרכם לבאסקאוויץ עברו בעיר פראג ,אחת הקהילות
*** העתיקות והמפוארות ביותר אשר לעם ישראל בגולה,
*** אשר המנהיג והעומד בראשה הוא הגאון בעל נודע
יסוד איתן – מעשה אבות ביהודה זי"ע ,אשר איתן מושבו בפראג ומצודתו פרוסה
כוח של מסירות נפש לדורות יסוד זה היווה עמוד איתן בתורתו הגדולה של רבינו מאור הגולה למרחקים ,ואם כי כבר הגיע לשנות השבעים עמד בראש
ואכן זאת התורה אשר מסר לנו מש"ה רעיא מהימנא, מרן החתם סופר זי"ע ומסירתה לדורות ,כאשר גם בתשובותיו המערכה כצור החלמיש ,ונלחם מלחמת חורמה ברוחות
באשר אנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו ההולכים לאורו מדור לשואליו היה מעורר בדברי הדרכה ומוסר ,ומשלב בין השיטין ההשכלה הארורה כדי להציל את שארית הפליטה מיד
דור ,להחזיק בדרכי ומסורת אבות כפי אשר קיבלנו אזהרות וקובע מסמרות לבלתי סור מדרכם הסלולה של מבקשי נפשה.
מאבותינו ורבותינו מצוקי ארץ ,וכוח מסירות נפשם לעמוד הקדמונים רבותינו מעולם אנשי השם.
על המשמר לגדור כרם בית ישראל מכל פירצה שהיא רבי נתן אדלער ותלמידו נכנסו בשערי פראג ופנו אל עבר
מלווה אותנו תמיד בכל עת ,וכדבריו הנפלאים של מרן מהיכן כל זה התחיל -מראש צורים אראנו .השי"ת מצוה ביתו של רב העיר ,הנודע ביהודה הכיר תיכף בגאונותו
רביה"ק מהרי"ץ זי"ע בפרשתן על הפסוק )כב ,ה( 'ואני לאברהם אבינו )כב ,ב( "קח נא את בנך יחידך אשר אהבת את הגדולה ובחסידותו האמיתית של רבי נתן אדלער ,חלק לו
והנער נלכה עד כה' ,ומביא רש"י ממדרש אגדה "אראה יצחק" ,נסיון העקידה ,הנסיון העשירי אשר כל הנסיונות תלויים כבוד מלכים ואף הציע וביקש ממנו לדרוש בשבת בבית
היכן הוא מה שאמר לי 'המקום כה יהיה זרעך" ,ששם בו ,כמו שפירש"י" :אין נא אלא לשון בקשה אמר לו בבקשה הכנסת המרכזי של פראג בפני כל הקהילה ,כאות וסימן
פירש רש"י שהקב"ה הוציאו מחללו של עולם והגביהו ממך ,עמוד לי בזה הנסיון ,שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן שצדיק וישר הוא ואין בו עוולה חלילה.
למעלה מן הכוכבים ,כי אברהם אבינו הראה באמת מסירות ממש". בשיח הדברים בין שני גדולים אלו נתגלגלה השיחה אודות
נפש מכבר כשהפילוהו לאור כשדים ,וכל ימי חייו היה טומאת כהן בזמן הזה ,כאשר הנודע היהודה מראה את
שלא כדרך הטבע ,וזה נקרא למעלה מחללו של עולם, וכאן אנו מוצאים נקודה מיוחדת .נסיון זה הגם שהיה לאברהם
אבינו נקרא בשם "עקידת יצחק" ,ורבינו החתם סופר מאריך שכתב בגליוני שו"ע שלו )יו"ד סי' שע"ב( ,שיש צד להתיר
שלא התנהג כדרך כל העולם כי אם ע"י שידוד הטבע, לכהן שכבר נטמא ממילא להיטמא במת עכו"ם ,והוא עפ"י
והקב"ה הבטיחו 'כה יהיה זרעך' ,דהיינו שגם בניו ויוצאי בתשובותיו )או"ח סימן ר"ח( בענין נסיון העקידה ,כאשר בתחילה
משמעות דברי הראב"ד שכהן שנטמא כבר אינו מוזהר על
חלציו יזכו לבוא למדריגה זו ,להיות למעלה מן הטבע. הוא מבאר עוצם הנסיון הגדול בזה ,כי האבות הקדושים היו
הטומאה ,ואולם רבי נתן אדלער מצידו מוכיח לאיסור ,כך
חכמים גדולים ,והשכילו ענין וסוד הקרבנות ,כי הרי בנו מזבחות
פלפלו זמן מה ונפרדו לשלום.
וזה שאמר כעת אברהם אבינו ,אראה היכן הוא מה והקריבו קרבנות ,על כן הם בוודאי ידעו והשכילו שאי אפשר
שהבטיח הקב"ה לי מכבר 'כה יהיה זרעך' ,שגם זרעי יהיו בשום אופן בעולם כלל שירצה השי"ת בקרבן האדם ,ולכן בימים הבאים היה התלמיד הנאמן עומד ומשמש לשני
מוסרים את נפשם וגופם בעד קדושת השם ,כמו יצחק כאשר אמר לו הקב"ה 'קח נא את בנך את יחידך והעלהו לי גדולים אלו ,בהיותו ציר נאמן לשולחיו להעביר הדברים זה
שהתרצה להיות עולה תמימה לפניו יתברך. לעולה' מוכח מזה לכאורה שטעה בהשכלתו ,ומכיון שטעה בזה מזה ,עד שהנודע ביהודה חזר בו והעתיק בהגהותיו
ב
דינים ומנהגים בכוס של ברכה )א(
נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
ויאמרו אליו אי'ה שרה אשתך -כדי לשגר לה כוס של ברכה )י"ח ט' רש"י(
א .י"א אומרים דברכת המזון טעונה כוס אפי' ביחיד ,וי"א אומרים שאינה טעונה כוס
אלא בשלושה ,וי"א אומרים שאינה טעונה כוס ,ומצוה מן המובחר לברך על הכוס,
)סי' קפ"ב סעי' א'(.
ב .ומנהג העולם להקל בזה שלא לחזור אחר הכוס אם לא כשיש לו יין או שאר משקין
שהוא חמר מדינה ,ודווקא בשלושה אבל ביחיד מקילין לגמרי) ,מ"ב סק"ד( ,וכהיום אין
מדקדקין אפי' כשיש לו יין ,ויש מדקדקין רק בשבתות ויו"ט כשיש זימון לברך על
הכוס) ,ערוה"ש סעי' א'( ,ובזמננו שהיין מצוי ובזול ראוי לכל ירא ה' לברך על הכוס כשיש
זימון) ,שם סעי' ג'(.
ג .ויש מדקדקין כשמברכין ביחיד על היין שלא לאחוז הכוס בידם רק מניחין על השולחן
לפניהם וזה נכון ע"פ הקבלה) ,רמ"א סעי' ב'(] ,וכן נהג מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע ,מנהגי
מהרי"ץ ,ובמנהגי החת"ס הובא שבירך על כוס ביחיד ,וכן נהגו אחרים המהר"ם שיק ומהר"ם א"ש אמנם אינו
מבואר אם אחזו הכוס בידם או שהניחוהו על השולחן[.
ד .כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ,ואם הוא נקי מפירורי פת אי"צ,
)שו"ע סי' קפ"ג סעי' א'( ,וטוב להדיח אפי' כשאין בו שיורי פת אם לא כשהוא נקי וצח
וה"ה הדין אם קינחו במפה שפיר דמי) ,ש"ך סק"א( ויש שכתבו דבכל גוונא ,ידיחנו במים
אפי' אם הוא נקי )מ"ב סק"ג( ,ובשעת הדחק מהני קינוח במפה) ,כף החיים סק"ד(.
ה .כשמזמן בכוס יטיף לתוכו ג' טיפות מים זה אחר זה) ,כפה"ח אות ו'(.
ו .כוס של ברכה יהא מלא על כל גדותיו ואף שישפך קצת ,ויש שאין ממלאין כ"כ ואפי'
הכי שם מלא עליו) ,מ"ב סק"ט ( ואם אין לו מספיק יין יכול לשים לתוכו איזה דבר נקי
להגביה היין שיהא מלא) ,מ"ב סי' ק"פ סקי"ט(.
ז .צריך שהכוס יהא שלם ולא שבור ולא פגום ואפי' חגירת ציפורן) ,אלי'ה רבה סק"ה( ויש
מקילין בחגירת ציפורן) ,פמ"ג( ובנסדק אפי' אינו חסר כלום ,וכן אם נשבר בסיסו או
רגלו אין לברך עליו לכתחילה ובשעת הדחק יש להקל) ,מ"ב סקי"א( ואם יש נקב
בתחתיתו והוא ככונס משקה מעכב אפי' בדיעבד) ,שעה"צ סקי"ד( ,ויש שכתבו דזה אינו
מעכב בדיעבד ונפ"מ לענין קידוש דאינו חוזר ומקדש )שבט הלוי ח"ט סי' מ"א(.
ח .אין לברך על כוס חד פעמי ,וכן אין לקדש בהם )אחרונים מנח"י וכן הקפיד מרן הרה"ק מסאטמאר
זצ"ל( ולכתחילה יברך על כוס של כסף) ,מקו"ח לחו"י כף החיים סי' תע"ב סקי"א(.
ט .מקבלו בשתי ידיו ,וכן הנותן יתן בשני ידיו) ,יעב"ץ( וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא
יסייע בשמאל שלא תיגע השמאל לא בכוס ולא בימינו) ,שו"ע סעי' ד' ,מ"ב סקט"ו(.
י .איטר יד אוחזו בשמאלו) ,שו"ע סי' קפ"ג סעי' ה'( ויש שכתבו דאוחזו בימינו) ,סידור יעב"ץ
וכפה"ח סקכ"ט(.
יא .ונכון שיעמיד הכוס על כף ידו והאצבעות יהיו זקופין למעלה) ,מג"א ומ"ב שם(.
יב .מגביה מעל השולחן טפח ונותן בו עיניו) ,שו"ע שם( ואם יש לכוס בסיס או רגל די למדוד
מתחתית הבית קיבול) ,שולחן שלמה שם(.
יג .אוחזו בידו עד גמר ברכת המזון ומברך על הגפן) ,יעב"ץ בסידורו( וכן מנהג רבותינו,
ובשבת בסעודה שלישית עד לעולם אל יחסרנו.
יד .ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו),סעי' ד'( ואפי' לא אכלה האשה עמהם ,ואם יש אורחים
יתן להם גם כן ואם האורח מברך יתן הוא לבעה"ב) ,מ"ב סקי"ט(.
טו .יכולים לברך על חמר מדינה כגון בירה ואם אין לו בירה יברך על קפה שחור ,וי"א
דגם על קפה עם חלב יכולים לברך) ,סי' קפ"ב ובאחרנים(.
טז .כוס של ברכה צריך שלא יהא פגום שלא ישתו ממנו ,ואפי' אם לא הקריב פיו לכלי
אלא ששופך לתוך פיו נקרא פגום אבל אם שפך לתוך ידו ושתה אינו נקרא פגום ,אם
שתה ע"י קש אינו נפגם מדינא וכן אם נגע לתוכו בידו אינו נפגם אבל יש להחמיר
בכל גוונא להכשירו ע"י הוספת מים או ע"י יין או שאר משקין שאינם פגומין ,ויש
שכתבו דהוספת מים המכשירין וכדו' צריך שיהיה מכלי שיש בו רביעית) ,אחרונים סי'
קפ"ג בשם הב"ח(.
יז .לכתחילה צריך המברך לשתות מן הכוס רביעית ואם אינו יכול המברך לשתות
רביעית יטעם מקצתו ,ויתננו לאחר שישתה ממנו רביעית ואם אין שם אחד שיכול
לשתות רביעית בדיעבד יש לסמוך שבין שתיית כולם יהיה רביעית) ,סי' ק"צ ובאחרונים(.
יח .מי שיודע שאינו יכול לטעום אפי' כל שהוא לא יברך ברכת המזון על הכוס) ,שו"ע
הרב שם סעי' ד'(.
יט .הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצוק"ל )יומא דהילולא בשב"ק( היה מכבד בהגבהת הכוס גם
קטנים לפני בר מצוה )דביר קדשו לנכדו הרה"צ ר' י"ד רוקח ז"ל(.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא מציעא
יסודות וכללים בהלכות שומרים ]ב[
קנין – שומר שמסר לשומר – שליחות יד – בעליו עמו – חיובי שואל
שעשה קנין השתמשות מועטת בחפץ ה"ז כגזילה ומחייבת בתשלום כל אונס.
השתמש בחלק מהפקדון ,אם יש שייכות לכל הפקדון כאחד ,כגון חבית יין
קנין:
שהוציא ממנה מקצת ,דכיון שידוע שחבית חסירה מחמיצה מהר הוי כשולח איתא בגמ' כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין,
יד בכל החבית ,דניח"ל דתיהוי כולה חבית בסיס למה שיטול ממנה שלא והכוונה דאין שום התחייבות שמירה חלה בלא שיעשה בה השומר קנין
יחמיץ ,דיין אינו משתמר אלא בכלי מלא ,ונעשה שואל על כל מה שבחביות משיכה או הגבהה וכיוצ"ב ,וה"ה דמהני קנין כסף אם הקדים ונתן לו שכר
להישמר עם מה שהוא רוצה ליטול .מאידך ,פירות ששלח יד במקצתן ולא שמירתו ,ואע"ג דדעת הרא"ש דחיובי שמירה חלין גם בלא קנין ,מ"מ לדינא
הגביהן אינו מתחייב אלא כפי מה שנטל .ובארנק של מעות איבעיא בגמ' האם נקטינן דבעינן קנין ,דהשומר יכול לטעון קים לי כדעת הרמב"ם והרי"ף
לכל מטבע יש שייכות לכל הכיס ,דכיס מלא מעות משתמר יותר ואינו נוח והשו"ע דבעינן קנין.
להיות נאבד כדינר יחידי ודינו כיין ,או שמא דינו כפירות שאין לאחד שייכות אכן הנתיה"מ חידש דגבי שואל נקנה החיוב באונסין בהשתמשות גרידא,
לשאר המטבעות והוי איבעיא דלא איפשטא והמע"ה. וכגון ששאל כסא מחבירו ,ובעודו ברשות חבירו ישב עליו ונשבר אח"כ
חידוש מיוחד חידשה תורה בשליחות יד דאמרינן בזה שלוחו של אדם כמותו, באונס חייב לשלם כיון דהשתמש בחפץ והיו כל הנאותיו שלו חלו עליו
דאע"ג דבכל התורה כולה קימ"ל דאין שליח לדבר עבירה ,והשולח שליח חיובי תשלומי אונסין.
לגנוב וכדו' אין מחייבין את השליח כלל ,מ"מ שומר ששולח שליח להשתמש
בפקדון של חבירו הנמצא ברשותו חייב השומר בהיזק .ויש מפרשים שביארו אמנם מבואר בשו"ע דאם הוליך חפצי המפקיד במקום שאין המפקיד יכול
שחיובו מדין פשיעה בפקדון ,שכיון שנתן רשות לאחר להשתמש בחפץ הוי לשמרם הרי נתחייב בשמירתם מיד .וביאר בנתיה"מ דבכה"ג הוי מזיק ,כיון
פשיעה. שהניח חפצי חבירו במקום שאינו משתמר ,ולכן המניח חפץ בידיעת השומר
שאמר לו שיניחם במקום מסוים ,שאינו משתמר ,שוב חלו על השומר חיובי
בעליו עמו: שמירה גם בלא קנין.
חידוש נוסף חידשה תורה בכל ד' שומרים 'אם בעליו עמו לא ישלם' דאם
הבעלים של החפץ הוי עם השומר בעת קבלת שמירתו ,כגון שעסקו עמו שומר שמסר לשומר
במלאכה או שעשה לו טובה או פעולה ,אפילו שלא במקומו כלל ,וכגון כל שומר שקיבל עליו חפץ לשמור אסור לו להעבירו לשומר אחר ,אפילו אם
הפועלים שעסוקים בצרכי העיר ומלמדי תינוקות שבעיר וכל כיוצ"ב אין הראשון ש"ח והשני ש"ש או שואל ,והטעם דיכול המפקיד לומר היאך לא
השומר חייב לשלם אפילו אם פשע בשמירתו. מהימן לי בשבועה ,.ואפילו אם השני ידוע לכל שהוא טוב וכשר מן הראשון
פטור בעליו עמו הינו דוקא כששאל או שכר את הבעלים קודם או בשעת קבלת ג"כ יכול לומר שאינו נאמן עליו בשבועה כיון שאין לו עסק עמו .אך מ"מ
הפקדון ,אבל אם נטל את החפץ לשמרו ואח"כ שאל או שכר את הבעלים חייב. כתב הרמ"א דשומר שמסר לשומר בפני המפקיד ולא מיחה בידו פטור.
בשומר שמסר לשומר אין את הפטור דבעליו עמו ,וכן אם שלח יד בפקדון חייב אע"ג דנתבאר דאסור ליתן לשומר אחר ,מ"מ כלל גדול בידינו כל המפקיד
אף בשמירה בבעלים. על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד ,ולכך מותר לשומר למסור את הפקדון
לאנשי ביתו הסמוכים על שולחנו .אמנם זהו דוקא כשנותן לב"ב הגדולים,
חזרה משמירה וכן לעבדיו ושפחותיו העבריים שדרכן לסמוך עליהם במעותיו ,אבל אסור
לו למסור לב"ב הקטנים או לעבדו ושפחתו הכנעניים או לאחד מקרוביו
עוד מבואר בגמ' ושו"ע )סי' רצג( דשומר שהתחייב לשמור על החפץ זמן מסוים
שאינם שרויים עמו בבית] .כמו"כ יכולים ש"ח וש"ש להחזיר את הפקדון לאשת
אין יכול לחזור בו בתוך הזמן בלא הסכמת המפקיד ,וכבר תמה הריטב"א דהרי
המפקיד ,אך בשואל נחלקו הפוסקים בזה[.
קיימ"ל פועל יכול לחזור בו בחצי היום ,וא"כ אמאי השומר אינו יכול לחזור בו
המפקיד ע"ד אשתו ובניו והודיעם שזהו פקדון ,והם לא שמרו כדרך
משמירתו .ובמחנה אפרים כתב דש"ח אינו נקרא פועל רק בשעה שקיבל החפץ
השומרים ,חייבים הם לשלם לבעל הפקדון .ואם אין להם לשלם נחלקו
לידו ,אבל אח"כ אינו פועל .והקשה רק משומר שכר .ובקצוה"ח וחת"ס תירצו
הרמב"ם והרא"ש האם צריך השומר הראשון לשלם .ואם לא הודיעם כלל
דבכל שומר איכא ב' חיובים ,חיוב שמירה על החפץ והתחייבות לשלם עבור
שזהו פקדון ולא שמרוהו כראוי ונאבד ,הם צריכים לישבע שלא פשעו
נזק שיארע ,כעין ביטוח ,ולכך אע"פ שיכול לחזור בו מפעולת שמירתו מ"מ
בפקדון ,ופטורים מלשלם ,ושומר הראשון נשבע שמסר להם המעות ופטור.
אינו יכול לחזור מהתחייבותו לשלם על נזק ,ולכך צריך לשמור שלא יארע
וכן אם ידוע שאין הנפקד שומר בעצמו אלא מוסר פקדונותיו ביד אחר ,יכול
נזק לחפץ.
ליתנו לשני ,ואפילו פשע השני אין על השומר הראשון כלום .וכן אם דרך
הבעלים להפקיד תמיד אצל השני יכול להפקיד אצלו ,בתנאים דלהלן:
חיובי שואל: שרגיל להפקיד אצלו דבר חשוב כזה ,ולא סגי שהפקיד אצלו פעם אחת,
שואל מתחייב אפילו באונסין גמורים שלא עלו על דעתו כלל ,אך מ"מ אם ולא נעשה חשוד בינתיים ,וכן שלא העני בינתיים .וכן שלא ימעט בשמירתו,
מתה מחמת המלאכה ששאל אותה ,כגון ששאל מקדיחה לקדוח בה חור בקיר דהיינו שואל לא יתן לש"ש ,וש"ש לא יתן לש"ח .ואם מיעט בשמירתו צריך
ונשבר המקדח בשעת הקדיחה בקיר פטור מלשלם .ואפילו אם השואל פשע השומר הראשון לשלם
בה ,דהיינו שראה בשעת הקדיחה שהמקדיחה נוטה להישבר ואעפ"כ ניסה את
מזלו ונשבר פטור מלשלם ,כיון שבעה"ב אמר לו בפירוש שיכול לקדוח בה שליחות יד:
בקיר ,והוי אשמתו של הבעלים שהוא גרם את הנזק .אכן ,אם שינה השואל
כפי שנתבאר אסור לשומר להשתמש בפקדון ,ואם נשתמש בו ,ואפילו רק
ממה שאמר לו בעה"ב ,אפילו למלאכה קלה יותר ,וכגון שבעה"ב א"ל שיקדח
הגביהו ע"מ להשתמש בו מיקרי גזלן ,ושוב דינו כגזלן שצריך לשלם גם על
בקיר והוא קדח בעץ ,כיון ששינה אין הנזק נקרא ע"ש הבעלים אלא ע"ש
אונס גמור שיארע לחפץ ,שליחות יד אינה צריכה חסרון ,ולכך כל היכא
השואל ,ולכך חייב לשלם אפילו באונס.
דא
הרב יוסף צבי מרגליות ומטמניות
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו הלוי שישא
שליט"א מפלאי פלאות התורה
מסע הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לארה"ב עקידה
]חלק ב'[ עיקר נסיון העקידה היה האהבה והרצון שהיו לו לאברהם על זה
ענין נסיון העקידה יש לומר שהעיקר היה האהבה והרצון שהיו לו לאברהם על זה ,כי בלי זה מה
שבת שבע ברכות בשמחת בית צדיקים
היה לו לעשות ,כי אם לא ישחוט אותו הלא הברירה בידו של הקב"ה ליטול נשמתו בלא זה,
שמחת השבע ברכות המרכזית ומעמד 'מקירוב הלב' לטובת קופת הקודש
והאות על האהבה והרצון היתה הזריזות כמו שנאמר "וישכם" וגו' .וכמו שבת על ידי שממהרים
יום רביעי לך לך לבוא וגו' מורה על זה שמקבלין את השבת בשמחה ,ועל ידי שקיבל ציווי השם יתברך בשמחה,
על ידי זה לא נשחט יצחק ,דאם לא כן לא היה ראוי לקבל מאמרו ונבואתו של השי"ת שנית "אל
בצהריים נסע רבינו שלחיט"א למאנסי ,ופנה לנחם אבלים אצל אחד מתומכי המוסדות.
תעש לו מאומה" ,דאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה .שם משמואל פרשת וירא ,שנת תרע"א.
במשך היום ביקר בבתי נדיבים לטובת המוסדות הק' בבית שמש .נתלווה הרה"ח ר' אליעזר
לפקוביץ הי"ו ממנהלי המוסדות בבי"ש. ענין נסיון העקידה איננו מה שעשה במעשה ציווי השם יתברך ,כי זה איננו כל כך רבותא ,כי
בערב הופיע רבינו שליט"א בסעודת השבע ברכות לרגל שמחת בית המלכות ,שנערכה על ידי בידו יתברך נפש כל חי ,ואם לא יקריבנו הוא ,הרבה שלוחים למקום .אך נראה שעיקר הנסיון
המחותן הגה"צ רבי יקותיאל טייטלבוים שליט"א באולם עטרת אסתר בוומס"ב .בסעודה השמיע היה הרצון שהיה לו לאברהם אבינו בזה ולא עשה כפורע את חובו וכפוטר עצמו מחיובו.
רבינו שליט"א דברות קודש בעניני חתן וכלה ויסודי בית נאמן בישראל וסיים בברכות טוב .אח"כ שם משמואל פרשת וירא ,שנת תרע"ב.
נתכבד בברכת המזון על הכוס.
עיקר נסיון העקידה היה כדי שאברהם ישלים כל אהבתו לבורא
יום חמישי לך לך נראה בכוונת הכתוב שאמר הקב"ה לאברהם ]וירא כ"ב ב'[ "קח נא וכו' אשר אהבת" ,ואחר עמדו
שחרית וסליחות בה"ב התפלל רבינו שליט"א בהיכל ישיבה לצעירים תורת א"ש דושינסקיא בנסיון נאמר לו ]שם שם ט"ז[ "יען אשר עשית וכו' את יחידך" )ממני( ,ושוב לא נאמר "אשר אהבת".
בבארא פארק ,מיסודו של חדב"נ הגה"צ רב דקהילתנו וומס"ב זצוק"ל .עליית רבינו שליט"א כי עיקר הנסיון היה ,על שראה השם יתברך שאוהב את בנו שהוליד למאה ,ועל זה נתפשט
נקנתה ע"י תלמידי הישיבה. האהבה ,ולא היתה שלימה עמו יתברך ,לכן אמר לו לשחוט את בנו אשר אהב ,להשבית את
האהבה מבנו ולהשלימה לו יתברך .ואחר עמדו בנסיון ,וכבר השלים אהבתו לו יתברך עד
אחר התפילה קבע רבינו שליט"א מזוזה באחד מחדרי השיעורים עם חינוך הבנין החדש של
הישיבה קטנה .נערכה מסיבת לחיים ,רבינו שליט"א לא טעם עקב בה"ב ,ונשא שיחת קדשו שבאהבתו רצה לשחוט בנו ידידו ]יחידו[ ,אז כבר שבתה האהבה מבנו ,והשלים כל חלקיו לבורא
בחיזוק והדרכה ,פתח בכבוד אכסניה והשמועות הטובות הנשמעות תדיר על הישיבה ,והעריך שב שמעתתא הקדמה. יתברך ,ולכן לא הזכיר שוב אהבה ליצחק ,רק יחידו.
את התפילה המרוממת בצוותא עם התלמידים .כן הזכיר את גזירת הגיוס המרחפת על בחורי
ישראל בארה"ק והחובה להתפלל לביטול רוע הגזירה ,בפרט היום שנקבע ליום תפילה ותענית שנותיו של יצחק בעת העקידה
ע"י הביד"צ דעיה"ק שליט"א .העלה זכות הבחורים הזוכים להיות בין כותלי ביהמ"ד ולהתייגע רבותינו ז"ל ]סדר עולם רבה פרק א'[ אמרו שהיה יצחק כאשר נעקד בן "שלשים ושבע שנים" .ואם
בתורה ועבודה והכרת פניהם ענתה בהם ,וסיים בברכת קדשו להצלחתם בזמן החורף ושירוו דברי קבלה נקבל .ומדרך סברא אין זה נכון ,שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה ,ויהיה שכרו
הוריהם מהם רוב נחת ,וברכה מיוחדת לעומדים במשמרת הקודש ,עדי נזכה לוירושלים עירך כפול משכר אביו ,שמסר עצמו ברצונו לשחיטה ,ואין בכתוב מאומה על יצחק .ואחרים אמרו
ברחמים תשוב. שׂא עצי העולה .והקרוב אל הדעת שהיה "קרובשהיה בן "חמש שנים" ,גם זה לא יתכן ,בעבור ֶשׁיִּ ָ ּ
אח"כ פנה רבינו שליט"א לביקור חולים אצל הרה"ח רבי משה אליעזר זיגלמאן שליט"א מחשובי לי"ג שנים" ,והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו ,והעד שאביו הסתיר הסוד ממנו ,ואמר "אלהים
אנ"ש בעיר. אבן עזרא פרשת וירא ,כ"ב ה'. יראה לו השה" ,כי אילו אמר לו אתה העולה ,יתכן שיברח.
בצהריים חזר רבינו שליט"א לוומס"ב ועלה לבקר אצל אחותו הרבנית כ"ץ תליט"א .גם הגיע
לנחם אבלים אצל בני הרה"ח רבי משה בצלאל בוידעק ז"ל יו"ר קרן הצלה ,על פטירת אמם ע"ה.
לפנות ערב נסע רבינו שליט"א לבארא פארק והשתתף בקבלת פנים שמחת החתונה לנכדת
מחותנו הגה"צ רבי יהושע ליברמן שליט"א ר"י שומרי החומות ,בת לחתנו הרה"ג רבי בן ציון
גאלדבערגער שליט"א.
משם נסע רבינו שליט"א לפלעטבוש ,וביקר אצל נדיבי עם לטובת המוסדות הק' ,והתפלל שם
מעריב.
בלילה חזר רבינו שליט"א לבארא פארק והשתתף בשמחת הש"ב שנערכה על ידי המחותן
הגה"צ רבי שמואל צבי זינגער שליט"א מאלכסנדר ,באולם פרדס נח.
ערש"ק לך לך
רבינו שליט"א התפלל שחרית בבית הרה"ח ר' יעקב אבעלעס הי"ו.
שב"ק לך לך -שבת של שמחה בצל הקודש
עשרות אנ"ש תושבי וויליאמסבורג זכו לשבת מרוממת בצילא דמהימנותא ,כשרבינו שליט"א
שבת בעיר וערך את סדרי השב"ק בתוכם .מטעם התאחדות התלמידים בארה"ב פורסמה הודעה
על סדרי וזמני השב"ק.
התפילות ערך רבינו שליט"א יחד עם החתן והמחותנים בהיכל ישיבת סאטמאר )רוטלידזש סט'(,
אנ"ש בעיר הגיעו להסתופף בצל הקודש ,ובראשם זקני וחשובי התלמידים לאוי"ט.
למנחה ערש"ק ניגש הגר"י טייטלבוים שליט"א ,ולקבלת שבת ומעריב הרה"ח ר' יודא הירש הי"ו.
אחר התפילה המרוממת עברו לברכת גוט שבת באנפין נהירין.
סעודות השבת ערך רבינו שליט"א בצוותא עם בני המשפחה באולם פרענקל בעיר .בסעודת ליל
שב"ק נשא דברים הגה"צ רבי יואל יעקב שליט"א רב דקהילתנו לאנדאן ,והגר"י טייטלבוים
שליט"א.
בהמשך הסעודה הגיעו לחסות בצה"ק וליאור באור השבת ציבור נכבד מאנ"ש ,זמרו שירות
ותשבחות לכבוד השבת וניגוני שמחה .בין הבאים היו הגה"צ רבי יוסף כ"ץ שליט"א רב דקהילתנו
בוומס"ב ואחיו הרה"ג שליט"א ,הגה"צ אב"ד בראד שליט"א ,הנגיד הרה"ח ר' יוסף שמואל שפירא
הי"ו בעל אכסניא של רבינו שליט"א באנטוורפן ,הנגיד מו"ה משה שמואל זופניק הי"ו.
אחר ברכהמ"ז אמר רבינו שליט"א ב' ברכות.
בצפרא דשבתא לשוכן עד ניגש הגה"צ רבי דוד דוב שליט"א .בקריאת התורה עלה רבינו שליט"א
שישי ,שאר העליות נתכבדו החתן והמחותנים .בהגבה נתכבד הר"י אבעלעס הי"ו יו"ר ועד קופת
הקודש ,ובגלילה הרה"ח ר' עקיבא גרינהוט הי"ו חבר הנהלת הת"ת לאנדאן .למוסף ניגש הגר"י
טייטלבוים שליט"א.
בקידוש אחר התפילה כיבד רבינו שליט"א את נכדו החתן הי"ו לקדש על היין.
בסעודת יום השבת נשא דברים המחותן הגרד"ד שליט"א ,והחתן הי"ו השמיע דברי דרוש ופלפול
כנהוג.
ה
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
אחר הדברו"ק הסביר המנחה את מטרת המגבית ,שכל אחד כאן נקרא ביקר והערכה העסקן הנמרץ מו"ה יעקב אבעלעס הי"ו מנחה ושל"ס ערך רבינו שליט"א בביהמ"ד לימנוב בראשות
מאנ"ש ישתתף בתמיכה קבועה למען אחיהם שבארה"ק ,בתמיכה יו"ר ועד קופת הקודש בארה"ב ,לקבל מידי רבינו שליט"א תעודת גיסו הגה"צ שליט"א .בקריאת התורה נתכבד בהגבה .רבינו
שבועית של לכה"פ $ 50לשבוע .הציבור החל למלאות שטרי זכות הוקרה מיוחדת כהכרת הטוב על פעולותיו המרובים למען הקופה שליט"א נשא דברות קודש עה"פ 'התהלך לפני והיה תמים'.
ושותפות ,אח"כ עברו לברכת מז"ט ומסרו השטרות לידי רבינו ולכל קדשי בית חיינו .רבינו שליט"א האציל ברכות קודש לרוב. בלטו בנוכחותם ציבור מאנ"ש וכן הנגידים החשובים מו"ה
שליט"א שעה ארוכה .אלו שהתחייבו סכומים נכבדים זכו לקבל יחזקאל בערקאוויטש ,מו"ה אברהם בראך ,מו"ה יואל גליק,
צלוחית מיוחדת מכוס של ברכה. בהדרת קודש זכו לשמוע דברות קודש מרבינו שליט"א,
בראשונה הודה לכל באי השמחה ,ושיבח את עסקני ועד קופת הי"ו.
במשך המעמד השתתף כ"ק אדמו"ר מוויען שליט"א שנתקבל הקודש בארה"ב שפועלים במסירות נפלאה תמידים כסדרן ,וב"ה אחר מעריב עברו לברכת א גוטע וואך ,רבינו שליט"א הבדיל
בכבוד והאריך בנועם שיח עם רבינו שליט"א ,כן השתתף כ"ק נראית סייעתא דשמיא בהצלחה רבה להביא סכומי עתק כפי בבית האכסניה.
אדמו"ר מבאלחוב שליט"א .בלטו בין הבאים גדולי תומכי התחייבותם .כן דיבר כי בכל פעולה יש לעשות השתדלות ואח"כ
מוסדותינו הנגידים מו"ה שמואל דוד הרצוג שליט"א יו"ר קרית באה הברכה ,במשנתו של מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע. שמחת השבע ברכות המרכזית
הישיבה ,מו"ה הערשל הערבסט שליט"א יו"ר התאחדות
התלמידים באה"ב ,מו"ה שלמה יוסף וואלדמאן שליט"א יו"ר קרן רבינו שליט"א ביקש מאת הציבור שכולם מחוייבים להטות שכם ומעמד 'מקירוב הלב' למען קופת הקודש
הצלה ,מו"ה חיים הערש גאלד שליט"א ,ועוד ,שזכו להתברך לימין עסקני הקופה ,וגם בארה"ק עומדים הקהל הכן בתמידות
בקול רינה ותודה נחגגה במוצאי שב"ק שמחת השבע ברכות
מרבינו שליט"א. ליטול חלק ולתמוך במשפחות" ,היינטיגע נאכט וועט ברענגען א
המרכזית בשמחת בית צדיקים ,בשילוב מעמד 'מקירוב הלב'
בברכהמ"ז כיבד רבינו שליט"א את הגר"י כ"ץ שליט"א רב געוואלדיגע חיזוק פאר די עסקנים" שיוכלו להמשיך בפעולות.
לטובת קופת הקודש של רבינו שליט"א ,שהתקיימה באולם
דקהילתנו וומס"ב ,בשבע ברכות נתכבדו תומכי קופת הקודש, שיבח את העסקנים בארה"ק ובחו"ל שלוקחים על עצמם העול
הגדול והמפואר קונטיננטל בוומס"ב.
הרש"י וואלדמאן ,הר"ה הערבסט ,הרה"ח ר' חיים ידידיה פישער הכבד ורב הנסתר על הגלוי בפעולותיהם הכבירות .כן ציין
הי"ו ,הרב אהרן כ"ץ שליט"א נכד רביה"ק מהרי"ם זי"ע רוח החיים שהסכומים שנזכרו הם בלי גוזמא כאשר ניתן להיווכח כי מאות המעמד אורגן ע"י ועד קופת הקודש ועסקני התאחדות
לארגון יד למשפחה בקהילתנו הק' ,והגה"צ רבי אהרן סופר משפחות נהנים מהם בארה"ק. התלמידים בארה"ב ,ברוב פאר והדר בהשכל ודעת עם
שליט"א אב"ד קיוויאשד מאנסי ,בברכה אחריתא כיבד רבינו תכניות מיוחדות ברוב אונים ואמיץ כח .לקראת המעמד
בהמשך הדברים הזכיר לשבח את בנו המחותן הגרד"ד שליט"א
שליט"א את בנו הגרד"ד שליט"א. נשלחו הזמנות מיוחדות חתומות ע"י המשב"ק הרה"ג ר'
העומד תמיד לימין המוסדות ובפרט לימין קופת הקודש ,ובזכות
שלום נויפלד שליט"א בפקודת הקודש.
עסקני קופת הקודש מציינים בסיפוק את הצלחת המעמד האדיר, פעליו לעניי ארץ ישראל ולת"ח זכה לשמחה זו ולהכניס בנו החתן
ובימים הבאים ישבו במשרדי הקופה בארה"ב לסדר את הבאת לבית של תורה ,בה יוכל להמשיך בס"ד לשקוד על תלמודו ,בירך מה נהדר היה המראה בהיאסף אנ"ש מכל מקומות
התמיכות והענינים הטכניים על צד היותר טוב. את החו"כ והמחותנים ,וסיים בברכת קודש לכל המשתתפים - מושבותיהם בניו יורק וניו ג'רזי ,ובראשם זקני וחשובי
המשך יבוא אי"ה השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל. התלמידים ובני מלוכה נכדי מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע ,כולם
נקבצו באו לך בהמוניהם .הנעימו בשירה מקהלת 'חסידיש',
והוגשה סעודה גדולה ורחבה לכבוד השמחה והעם
הנאספים.
רבינו שליט"א הופיע בהדרו בתחילת המעמד ונטל ידיו
לסעודה .פתח והנחה משמח אלקים ואנשים מו"ה נחמן ליווי
הי"ו ,קידם את פני הבאים והעלה את ההתרגשות לשמוח
בשמחת רבינו מקירוב מקום ולב.
כאן נתכבד נואם הכבוד פמ"מ הגה"צ אב"ד לימנוב שליט"א,
במשאו הנרגש שילב בין שמחת בית רבי ואיחוד התלמידים
לעמוד לימין קדשו בקופת הקודש .שיתף במה ששח לו רבינו
שליט"א על סכום העתק של 2מליון דולר שצריך לגייס
בשנה לתמוך באחינו בשרינו ופרוטה לפרוטה מצטרפת.
ומטרתו של רבינו שליט"א להביא אור במושבותם של אנ"ש.
תיאר את מצב פרנסתם של אחינו בארה"ק ואשר רבינו
שליט"א התבטא באזנו שישנם בקהילתנו משפחות שאין
להם מזון ומחיה ובמסתרים תבכה נפשם ,וקופת הקודש
עומדים לימינם בשליחות רבינו שליט"א ,וכמה גדולה הזכות
להשתתף עמו ,ורבותינו הק' זי"ע הבאים לשמחת בניהם
יברכו את כל העומדים לימין צדקו.
אחר כך נשמעה דרשתו של פמ"מ הגה"צ אב"ד דזשיבוי ב"פ
שליט"א ,בדבריו הנעימים עמד על עניני השמחה ומצות
הצדקה ,והביע את הקשר האמיץ שיש לרבינו שליט"א רועה
נאמן עם התלמידים וכמים הפנים לפנים האהבה וההערצה
והחביבות הנדירה.
נערכה תכנית מיוחדת ברוב רגש ע"י מו"ה יואל ברוין הי"ו
במבט קרוב על המצב אצל אחינו בשרינו בארה"ק ,ואיך רבינו
שליט"א דואג ומיצר על סבלו של כל יחיד ,וגם לרבות פעולות
הקודש ,בתכנית שולבו חרוזים נפלאים מעשי אומן.
נדבת ידידנו נדבת ידידנו ישראל עושה חיל נדבת ידידנו נדבת ידידנו
הר"ר יצחק יהושע הר"ר שמשון בר"ג משגרים אנו מקרב הלב ברכת מז"ט להאי גברא רבא וחשיבא מרביץ תורה במסירתו למען הר"ר אליהו יהושע הר"ר מתתי
נויפלד הי"ו הירש הי"ו צעירי הצאן ומוקיר רבנן והוא גופיה צורבא מרבנן איש חי ורב פעלים מסור בלונ"ח למען
בר"ש"י ליכטינשטיין דודוביץ הי"ו
לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט
כוללינו המעטירה להצלחת ציבור אברכי הכולל ברו"ג למען לא יחסר המזג לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט
לרגל הולדת הבנות תחי' הי"ו
למז"ט השלום זכר בבית מדרשינו הרה"ח ר' ישראל לאנדאו שליט"א -מנהל כוללינו לרגל הולדת בנו ני"ו השלום זכר בבית מדרשינו
יזכה לגדלום לתורה לחופה רח' חזון איש ב"ב לרגל שמחת הולדת בנו הי"ו למז"ט למז"ט שכו' רמה ד' 4/בי"ש
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה יזכה לגדלו לתורה לחופה ויה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך שמחת הנפש והרחבת הדעת כל הימים אכי"ר יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה
המברכים בהוקרה :אברכי כולל תרביצ"א -בעי"ת בית שמש
נדבת ידידנו ברכות עד בלי די
נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו הננו נברך מרגשי לבנו ומקירות לבנו והערכה להאי
הרה"ח ר' לוי יצחק הרה"ג ר' אברהם אלי' הר"ר שמעון דוד נדבת ידידנו
הר"ר יוסף צבי ברש"א
נדבת ידידנו חבורתא קדישתא
גלרנטר הי"ו הברפלד הי"ו
הר"ר ישראל הר"ר חיים יעקב בר"י "מנוחה ושמחה"
גלבר שליט"א מרקוביץ הי"ו מרקוביץ הי"ו אשר פעולותיהם הכבירות הם ממש מעין עולם הבא
לרגל שמחת אירוסי בנו לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט
קלפהולץ הי"ו להרחבת הדעת וישוב הדעת בעת שמחת אנ"ש
לרגל שמחת לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו ובפרט בעת עריכת שבת שבע ברכות לבתי תחי'
ה"ה החתן אברהם ני"ו אירוסי בתו תחי' למז"ט הקידושא רבא בבית מדרשינו
הקידושא רבא בבית מדרשינו הקידושא רבא בבית מדרשינו למז"ט
עב"ג תחי' למז"ט שכו' רמה ד' 3/בי"ש הש"י יעזור ישלם לכם כפעלכם הטוב ותזכו לישב על מי מנוחות
יה"ר שיבנו בית שכו' גבעת ירושלים בי"ש יזכה לגדלו לתורה לחופה כל ימי חייכם וישיגו אך ששון ושמחה באהליכם כל הימים אכ"י
בשעטומו"צ רח' מעשי חייא בי"ש
נאמן בישראל יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה המברך בהוקרה
יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה יזכה לגדלה לתורה לחופה
מתוך שמחה ונחת מתוך שמחה ונחת ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה חיים יעקב קלפהולץ ומשפחתו
ו
;
הגה"ק רבי יוסף לאנדא זצוק"ל
הרב ישעי' קוהט שליט"א כ"ד חשון תרי"ד אב"ד יאס ובעל שו"ת ברכת יוסף
תולדות בעל ההילולא זצ"ל
וז"ל" :בעיני ראיתי גודל דביקותו וקדושתו בעת לימוד תורתו עודנו בימי השחרות. רבינו יוסף נולד לאביו הגאון רבי מנחם מענדל לנדא זצ"ל אב"ד באלהוב אשר
והיה יודע בין צדיקי דורו גודל פרישותו וקדושתו בשאיפתו לקדושה וטהרה". במדינת רוסיא ,בן הגה"ק רבי צבי הירש זצ"ל ,בן הרה"ק רבי מנחם מענדל מגיד
מישרים בקהילת באר ,מגדולי תלמידי הבעש"ט זי"ע ,מצאצאי הרבי ר' העשל
בשנת תרי"ד בחודש מרחשון נפל למשכב ,וחלה את חליו בחולי מעיים ל"ע .שתי אב"ד קראקא זי"ע ,הטורי זהב זי"ע ,חתנא דבי נשיאה של הב"ח זי"ע ,ומצאצאי
שעות קודם פטירתו באה לפניו אשה אשר היתה עשר שנים אחרי החתונה ,ועדיין המגלה עמוקות זי"ע ,לאמו מרת פיגא ליבקא ע"ה ,בת הגאון רבי זאב וואלף הוליס
לא זכתה לזרע של קיימא ,ובכתה לפני רבינו שיברך אותה .רבינו בירך אותה ,וכן אב"ד באלהוב.
היה שבשנה הזאת ילדה בת .ביום עש"ק כ"ד לחודש חצי שעה אחר חצות היום
יצתה נשמתו בטהרה. נשא אשה מבארדיטשוב ,ועבר לגור בה להיות סמוך על שולחן חמיו ,שם זכה
לקרבה יתירה מרבה של העיר הרה"ק רבי לוי יצחק זי"ע ,ומבארו שאב מלוא הפנים
רבינו השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים ,ואלו הן :בנו הגאון רבי ברוך צבי זצ"ל, תורה ועבודה מתוך גינוני קדושה וטהרה .כן היה נוסע לפרקים אל הרה"ק רבי ברוך
אשר מילא מקום אביו בעיר ליטין .בנו הגאון רבי יו"ט ליפא זצ"ל אב"ד גאלאץ ממעזיבוז זי"ע .גם היה דבוק מאד אל הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע,
ואח"כ בעיר איזמאיל .בנו הגאון רבי דוב בעריש זצ"ל אשר לא רצה לקבל עליו והרה"ק מרוזין זי"ע .אחרי פטירת זוגתו הראשונה נשא את מרת הינדא ע"ה ,בת
משרת הרבנות ,וחננו ה' בעושר וכבוד .בנו הגאון רבי מתתיהו זצ"ל אב"ד פאנזעטש, הנגיד רבי זאב כץ מויניצא ז"ל.
ואח"כ בעיר פאדיטורק ,הוציא לאור את הספר תולדות יוסף ,תולדות ודברי תורתו
מרבינו ,וכן הוציא שאר ספרי אביו לאור .בנו הגאון רבי יהושע העשל זצ"ל אב"ד רבינו כיהן בערים ליטין ,ויאס ,והיה תל תלפיות והרבה שלחו אליו שאלות ,ביניהם
ביצעשט .בתו מרת חנה ע"ה ,אשת הגאון רבי ישראל גוטמאן זצ"ל אב"ד סקולען, הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן זי"ע .חיבר את הספר שו"ת ברכת יוסף ,וקול נהי,
מצאצאי המאור עינים זי"ע .בתו מרת בראנא ע"ה ,אשת הגאון רבי ראובן סג"ל הספדו על הרה"ק מרוזין זי"ע.
זצ"ל אב"ד פאדיטורק. נוסף על גדלותו בתורה ,נודע רבינו גם כצדיק וקדוש .את גודל דביקותו וקדושתו
מתאר בנו הגאון רבי יו"ט ליפא זצ"ל אב"ד גאלאץ בהקדמתו לשו"ת ברכת יוסף
ראו שרבי פנחם קפץ על הספסל ולקח מעט פלפלים ונתן רפואה פלאית
לתוך הדגים .כאשר ראה זאת רבי שלום חייך .כשראה סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל על גודל יגיעתו יסופר ,בהיותו מדיר שינה מעפעפיו
אותם הרה"ק מקאריץ ,עזב את המקום והלך עמהם
לביתו. ומעמיק עיונו תדיר בספרי הקודש ,נחלשה ראייתו ,עד
לדבר בלחישה עם הרב שישב לצדו ,ואמר לו שלפי דעתו שלא היה יכול להכיר שום בן אדם ,וכל הרופאים אמרו
י"ל כך וכך בכוונת רש"י .כאשר ראה זאת הרה"ק מאפטא, נואש למצבו .הדבר נגע ללבה של אמו הצדקנית ,אשר
הרה"ק רב ייבא זי"ע היה אז המגיד באוסטרהא .בליל ש"ק קרא אותו שיגש אליו ,ושאלו" :מה דברתם עם הרב ההוא,
אחר התפלה ,ביקש רבי ייבא מרבי פנחס שיביא לו אורח מאז חליו שבתה השמחה מפניה ,ודמעתה על לחיה תמיד
אפשר שאמרתם איזה פשט וביאור ברש"י ,תאמרו לי ותחי בנשיאת תפילה ובקשה לרפואתו.
נכבד ,שלח לו רבי פנחס את רבי שלום .אחר הסעודה הלכו רוחי".
שניהם רבי ייבא ורבי שלום לבית הרה"ק רבי פנחס ,ומצאו
אותו עומד על יד פתח הבית יחד עם הרה"ק רבי נחום, באחד הימים דפק על דלתות ביתה עני בן טובים בבקשת
אמר לו רבינו" :אני רוצה מקודם לעיין בדברי רש"י ,כי נדבה .ברוחה הנדיבה מסרה לו נדבה הגונה .אך העני
והיה בדיחא דעתא .שאל רבי פנחס את רבי שלום" :מדוע אותיות מחכימות" .צוה הרה"ק מאפטא תיכף לבנו הרה"ק
צחקת? כשקפצתי על הספסל ,הלוא קפצתי אל ה'" .השיב בראותה יושבת ומצירה ,לא אבה לקחת את הנדבה עד
רבי יצחק מאיר מזינקוב זי"ע שילך עם רבינו לבית הספרים שתגיד לה את אשר עם לבבה .אך היא הפצירה בו לקחת
רבי שלום" :היא הנותנת ,ומחמת זה עצמו חייכתי ,כי אל ליתן לו הגמרא .כאשר נתן עיניו בדברי רש"י ,ראה כי דבריו
השי"ת לא צריכים לקפוץ ,כי בכל מקום שהאדם שם, הנדבה ,בטוענה עמו" :למה לך הידיעה באין תוכל עזור לי".
כנים ואמתיים ומכוונים בפירש"י .רבינו חזר ואמר לפני השיב העני" :מנין לך שלא אוכל לעזור לך" ,ויפציר בה ,עד
השי"ת שם" .אז אמר רבי פנחס לרבי ייבא" :אלמלי ידעתי הרה"ק מאפטא דעתו בכוונת רש"י ,והיטב בעיניו למאוד,
גדולתו מקודם לא הייתי מניחו לילך אצלכם על סעודת שסיפרה לו את צרתה על נפש בנה שנתעוור .פתח העני
את פיו בשחוק ,ואמר לה" :על דבר קטן כזה אינך צריכה
"
ש"ק".
לבכות ,קחי כמות מים מסוימת ,ותני בהן סממנים" ,ופרט
ובזה פירש רבינו את הפסוק )בראשית כח טז( אכן יש ה' את שמות הסממנים" ,ויהיה לו לתרופה ומזור על מכתו,
במקום הזה ואנכי לא ידעתי ,כי יעקב אבינו ידע שבהר
אכן אני באמת מאמין לדברי ודבר זה בדוק ומנוסה אצלי".
המוריה שורה השכינה ,ולכן רצה לחזור ,כי חשב שהצדיק רבינו ,רק איני רוצה עוה"ב בנקל הרבנית שנדהמה לשמוע הדברים מפי העני ,הניחה אותו
צריך לקפוץ ולכתת רגליו אל ה' .אמנם כעת שראה כי הר
המוריה בא לכאן ,אמר ,ואנכי לא ידעתי לא ידעתי שבכל כזה ,רק רצוני שיעזור לי השי"ת עומד לבדו בפתח הבית ,ותמהר להגיד לבעלה הרב את כל
מקום שאני שם גם השכינה שורה שם. להגיע לעוה"ב ע"י יגיעה רבה אשר שמעה מפיו ,ויצוה עליה לבקש מהעני לבוא לפניו
ולחזור על דבריו ,כדי שישמע הדברים בעצמו מפיו ,אך
בצל הרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע ועבודת השי"ת בלב ונפש כראוי בשובה אל פתח הבית לא מצאה אותו עוד ,ותלך לחפש
אחריו אצל שכניה וכולם כאחד אנו ואמרו לא היה כאן
על גודל יקרת ערכו בעיני הרה"ק מרוזין מסופר, לכל איש ישראל". שום עני ,ואין לך מה לחפש אחריו ,וחזרה וספרה זאת
"
כשרצו להדפיס החלק השלישי מהסידור מגדל עוז של לבעלה ,וצוה לה לעשות ככל אשר ציוה לה העני .ואכן
הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל ,לקחו תחילה הסכמה במשך כמה ימים ,אחר שקיבל רבינו את התרופה נתרפא
מהרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע ,ואח"כ באו עם כליל ,וראה בעיניו כאחד האדם ,ויהי הדבר לאות ולמופת,
הכתבים להרה"ק מרוזין ליקח הסכמה .שלח אז הרה"ק ואז האציל לו ברכה בפי כל ,ואמר לו" :כשם שהחייתם
אותי ,כן יחיה אתכם השי"ת באריכות ימים ושנים טובים וכל ימיו היה נמצא אצלו צלוחית עם תרופה זו ,והיה נותנה
מרוזין לקרוא את רבינו ,ובא לרוזין ,וישבו ביחד לילות לכל חולי עינים ונתרפאו.
הרבה על הכתבים ,ואז נתן הרה"ק את הסכמתו. ולעלות ברום המעלות".
כה כתב רבינו בתשובתו )יו"ד סי' יא( להשו"ב הגה"ח רבי דרכו של רבינו היה לילך עד מי המקוה עם הכתונת בצל רבותיו הקדושים
יודל לאנדא זצ"ל בעמח"ס דגלי הודיה והמצוה על תהלים, וטלית קטן וכובע שבראשו ,וכאשר הכניס את רגליו לתוך פעם אחת הגיע רבינו אל הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז
אשר שימש כשו"ב בבית הרה"ק מרוזין ,ובשחטו פעם עוף, המים אז היה פושט אותם ,והלך וטבל .פעם אחת בחצות זי"ע ,ונכנס תחלה להקלויז שלו ,שם ישבו החסידים .הם
נתעוררה לו שאלה בענין השחיטה ,והכשירה ,והעוף נאכל הלילה בשכבו רבינו על מטתו ,העיר את בנו רבי מתתיהו, אמרו לרבינו כי הרה"ק הבטיח עולם הבא לכל מי שיקלל
בבית הרה"ק .לאחר מעשה עגמה נפשו של השו"ב על וקרא אותי שיקום ממטתו ליתן לו הטלית קטן שהולך את הרב הצדיק המפורסם )לא נכתב שמו( ,לכן יקלל גם הוא
התירו ,והאכילו את בית הרבי בעוף שנפל בו שאלה ,ושלח ביום .אמר לו בנו ,הרי עדיין אינו זמן קימה ,כי היא חצות אותו ויהיה בן עוה"ב .אך הוא פנה אליהם עורף ולא שמע
שאלתו וספיקותיו אל רבינו ,אשר הרחיב בתשובתו בכוחו לילה ולמה לו הטלית קטן" .וסיפר רבינו" :רצוני רק לבדוק להם .הם אמרו לו שילכו לקבול עליו לפני הרבי ,וכן עשו.
דהיתרא ,ובתשובה זו אשר נכתבה כנראה גם כדי להפיס את הציצית אם כשרים הם ,כי נדמה לי בחלום שהלכתי אח"כ כשנכנס אל הרה"ק רבי ברוך לקבל שלום ,שאלו
דעת רבו על השאלה שקרה בביתו ,הרחיב גם בסיומא לטבול במקוה ,וכאשר נכנסתי לתוך המים ,נגלה אלי הרה"ק" :האם אין אתה מאמין בדברי שאני מבטיח עוה"ב
בטעמא דהיתרא עפ"י קבלה ,בסיימו" :והדברים ברורים הרה"ק מאפטא ולקח בידו הטלית קטן ,והראה לי שציצית בעבור זה" .השיב רבינו" :אכן אני באמת מאמין לדברי
למבין ,וחלק הנגלה והנסתר לאחדים וזה לזה מצומצמים אחת פסולה .לכן אני רוצה תיכף לבדוק את הציצית. רבינו ,רק איני רוצה עוה"ב בנקל כזה ,רק רצוני שיעזור לי
לא מתפרשים ,כריעים ודודים". בשמעו בנו זאת ,קם תיכף מהמטה ,והביאו את הטלית קטן, השי"ת להגיע לעוה"ב ע"י יגיעה רבה ועבודת השי"ת בלב
ואכן מצא ציצית אחת פסולה ,והראה לבנו .ואמר" :ראה ונפש כראוי לכל איש ישראל" .נהנה הרה"ק וחייך.
בשנת תר"ו שידך רבינו את בנו רבי מתתיהו עם בתו של כמה גדולה מעלת ההתקרבות לצדיקים".
הגאון רבי אהרן משה טוביאש דומו"ץ יאס ,ושאל רבינו פעם אחת היה רבינו בסעודת ראש חודש אצל הרה"ק
את הרה"ק מרוזין לאשר שם אשתו היא הינדא ,וגם שם פעם סיפר רבינו :הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל זי"ע אוהב ישראל מאפטא זי"ע ,והרבה רבנים היו ג"כ מסובים
המחותנת היא הינדא ,מה יעשה בנוגע לצואת רבי יהודה נסע פעם יחד עם חתן בתו הרה"ק רבי שלום מפרוביהשט בסעודה זו .אמר הרה"ק מאפטא להרבנים קושיא עצומה
החסיד .אמר הרה"ק מרוזין לעשות את השידוך ,ונימוקו לאוסטראה ,לשבות בצל הקודש של הרה"ק רבי פנחס בדברי רש"י באיזה סוגיא ,ואמר בעל פה לשון הגמרא
עמו כי הן אינן נקראות בשמן ,רק רבנית ,וכן כל הרבניות מקאריץ זי"ע .בבואם בערב שבת לבית הרה"ק מקאריץ ,לא ופרש"י ,וגם מה שהוקשה לו .והוסיף" :מי שיאמר לי הפשט
שבעולם אינן נקראין בשמן רק רבנית ,ולכן אין שום מצאוהו ,כי רבי פנחס הלך אז לבית המבשלת לעזור לכבוד ברש"י ממש יחיה אותי" .כל הרבנים שתקו ,כי לא הצליחו
שבת .הרה"ק מטשערנאביל הלך אחריו לשם ,כשבאו לשם לתרץ את קושית הרה"ק מאפטא .אולם רבינו התחיל
ז
הגה"ק רבי יוסף לאנדא זצוק"ל
כ"ד חשון תרי"ד אב"ד יאס ובעל שו"ת ברכת יוסף
אסורה מטעם הכמוס ,כי טעמי ונימוקי לא ניתן לכתוב". כעבור כמה ימים חזרה אליו ,ואמר לה שעדיין לא עלה בידו קפידא) .עי' חת"ס אה"ע סי' קטז ,שאין שום קפידא בשמות של
אמר לו הרה"ק מרוזין" :אם כן יעזור לה השי"ת שתמצא לסדר את ההיתר ,ושתחזור כעבור זמן מה .וכן עשתה. המחותנות(
את בעלה בקרוב" .רבינו נפרד מרבו לשלום ,וחזר לעירו כשחזרה שוב אל רבינו ,שמעה ממנו שעדיין לא הספיק
ולביתו. לסדר את ההיתר ,וכך דחה אותה מפעם לפעם ,ואף שהיא על כס הרבנות
הוא שלח לקרוא לעגונה ,ואמר לה שדיבר עם הרבי מרוזין בכתה והתחננה לפניו שימהר ויחיש מעשהו ולרחם עליה, בהיותו עוד צעיר לימים העתירו עליו קהילות רבות
מכל זה ,וגם דעת קדשו מסכים עמו שלא יתן לה היתר אך ללא הועיל .כך עברו ב' וג' שנים מעת שלקח ממנה לקבל עליו משרת הרבנות בעירם .בהיותו כבן כ"ב נעתר
עגונה ,אך מה כן ,הרבי האציל לה ברכה שתמצא בקרוב את הגביית עד ,ואין עונה לה .הוא השיחה צרתה לפני אחרים, להפצרת קהילת ליטין אשר במדינת רוסיה ,ויבא לכהן פאר
בעלה. ומתוך גודל הרחמנות שהיה להם עליה ,יעצו לה שתלך אל בעירם .ומסופר אשר בראשית ימי רבנותו שם נזדמנו לשם
רבינו ותיקח ממנו בחזרה את הגביית עד ,ושתפנה עם זה שני לומדים מופלגים ממדינת ליטא ,אשר תמהו ושחקו
הנה כעבור יום יומיים ,והאשה הסתובבה בשוק ,והנה ניגש להגאון רבי אהרן משה טויבש זצ"ל שהיה גם כן אב"ד מהכבוד הגדול שנתנו בני העיר לרבם החדש הרך בשנים.
אליה איש אחד וקרא לה בשמה ושאלה בשלומה ומה היא ביאס ,אולי יעלה בידו לסדר לה ההיתר ,וכן עשתה .כאשר לבקשת ראשי העדה שנודע להם על לגלוגם ,הלכו לבקר
עושה כאן .והיא שאלה אותו" :מי אתה" .והשיב" :וכי אין לקח הגרא"מ טויבש את הגביית עד ,וקרא אותו ,כתב לה את רבינו ולשוחח אתו בדברי תורה ,וברצותם להכשילו,
את מכירה אותי ,הלוא בעלך אני" .והיא נתעלפה במקום, היתר על גוף הגביית עד ,וכתב נימוק שמפורש בגמרא שעד פתחו לדבר עמו בדיני תקנת עגונות ,בחשבם לפי דעתם,
ונפלה ארצה באמצע השוק. אחד נאמן בזה ,ומותרת לינשא ,ונתן לה הגביית עד בחזרה. שבמקצוע זה ודאי אינו בקי .אך מה מאד נדהמו לשמוע,
האשה חשבה שעם היתר זה תבוא לפני רבינו ,וכעת יכול אשר כזקן ורגיל שולט הוא בכל דיני תקנת עגונות ,בהוסיפו
כמובן שדבר זה גרם להתקהלות ,ובאו לעזור לה ,והאיש להיות שגם הוא יהיה מוכן לכתוב לה היתר .ומיד חזרה אל להרצות לפניהם יסודות חדשים ,ותילי תילים של הלכות
הנ"ל חזר שוב על טענתו בפני כל האנשים שהוא בעלה, רבינו עם כתב הגביית עד ,והראה לו שהשיגה היתר מהרב ופסקים שהעלה בחכמתו ברוב עיונו ופלפולו.
ואמר לה סימנים מובהקים .האנשים שכבר ידעו מזמן השני ,והיא מבקשת מאד מרבינו שגם הוא יחתום על
לספר על הענין הלז ,הביאו את שניהם לבית רבינו ,והוא ההיתר .רבינו לקח תיכף את הקולמוס ,ואחר ההיתר של בשנת תקצ"ד ביקר הרה"ק מרוזין בוואליחאי היא
סיפר לו" :אני בעלה ,ומחמת ריב וקטטה שנתהווה ביננו הגרא"מ טויבש ,כתב בזה"ל" :אשה זו אסורה להנשא מטעם
עזבתי אותה וברחתי למדינה זו זה כמה שנים ,שם נישאתי רומניה .כאשר הגיע ליאס ,פנו אליו כל חשובי ונגידי העיר,
הכמוס עמדי" ,וחתם שמו עליו ,והחזיר לה הכתב. ושטחו לפניו מבוקשם ,היות ונתפנה כסא הרבנות בעירם,
אשה ונולדה לנו שלשה בנים .והנה לא מזמן רב נכנס בלבי
איזה חשק ורצון שאסע ליאס ,ואני בעצמי לא ידעתי מה וביקשו מהרה"ק שימליץ להם על רב גדול הראוי לשבת על
האשה שבתום לבה האמינה שסוף סוף השיגה מטרתה, כסאם .השיב להם הרה"ק" :רבה של ליטין רב גובריה ,וראוי
זה ,וכי מה יש לי לחפש בעיר זו ,ולא עלה על דעתי שאמצא עזבה את בית רבינו בשמחה רבה ,וסיפרה למכיריה בסיפוק
אשתי הראשונה ביאס .ועתה דאיסתייע מילתא ,הנני מוכן הוא למלאות את כסא הרבנות .אך אינו רוצה לעזוב את
לפוטרה בגט .צווה רבינו להפרידם בשני בתים ,ולשמרם רב ,שיש בידה היתר משני הרבנים .אחד מהשומעים שהיה עירו ,מסרו לי שטר בחתימת גדולי העיר על רצונכם לקבלו
שלא ידברו זה עם זה ,והוא עמד על חיקור הדבר בדרישה בר אוריין ,אמר לה שהוא מעוניין לראות ההיתר ,והיא נתנה לרב ,ותקותי אשר ישמע לי למלאות מבוקשכם .לשמע
וחקירה ובסימנים מובהקים עד שנתברר לו מעל כל ספק
שזהו בעלה ,ורבינו סידר את הגט ,וקרע את הגביית עד,
והתיר לה לינשא לכל ,מלבד לכהן.
פעם הגיע הגאון רבי משה אריה ,המכונה ר' אלטר
"
אלא שלאחר הצהרים יוצא כשמזודה
ההצעה לא נתמהמו הרבה ,ותוך זמן קצר כתבו שטר עם
חתימת חשובי העיר ,ומסרו את השטר לידי הרה"ק מרוזין.
בשוב הרה"ק אל ביתו ,שלח לקרוא את רבינו ,וביקש ממנו
להיענות לבקשת אנשי העיר יאס ,ולקבל עליו את עול
הרבנות בעירם.
יונס ,אב"ד דאקוי ובעהמח"ס דברי משה אל רבינו קודם
בידו ,והולך ליער ,וחשב בדעתו
פסח .והגיע שאלה אל רבינו כי בעת אפיית המצות מצאו שמוכרח לבדוק אחריו .הלך אחריו, רבינו אשר עצם ההצעה מצאה חן בעיניו ,כי הימים ימי
חטה בעיסה של מצה אחת קודם האפיה .רבינו הורה שכל וראה שביער יש שלחן וספסל ,והוא גזירת המלכות ברוסיה היתה לקחת לצבא את אחב"י,
המצות חמוצים ,אף אותן שעורכין על השלחן ולא היה בהם ורבים ברחו לרומניה ,שם היו פטורים מזה ,עם כל זה לא
חטה .תמה הרב ושאל" :הלא מבואר בשו"ע שאפילו חטה מתיישב שם ומוציא ספרים ולומד אבה לכתחילה לקבל את ההצעה בטוענו" :למה לי לעזוב
בקועה אינו אוסר קודם פסח רק כדי נטילה" .השיב לו בהם וכותב חידושים את העיר בה יושב אני בשלום ושלוה ,ומנהל את עדתי על
רבינו" :לא מצד החטה אסרתי כולם ,רק מטעם כי אותם מי מנוחות ולקבל עלי עול עיר גדולה במדינה אחרת ,אשר
"
האופים המצות אינם יודעים את ההלכות ,ותיכף כשמצאו איני מכיר טיבעה ומהותה" .השיב לו הרבי" :בביקורי עתה
החטה ,עצרו מלעסוק עם המצות ,ובשארי חתיכות בצק, ברומניה נגע ללבי מצבה של יהדות רומניה ,והגולים
ושלחו לשאול ,ובעיר גדולה הליכת השואל להרב וחזרתו מאחב"י שברחו לשם מרוסיה מחמת הגזירות .והנה זקוקים
בודאי עבר יותר מח"י מינוט ,ונתחמץ הכל" .הרב שאל את לו .אולם כראות מה שכתוב בתוכו ,אמר לה" :מה עשיתם? הם לרב גדול שיוכל לנהלם על מבועי התורה והמצות ,ולכן
השליח כמה זמן היה הליכתו לכאן ,והשיב חצי שעה .גם הרעותם את מעשיך ,אלמלא לא הייתם חוזרים אחרי היתר למצוה רבה תחשב אם תעתרו לקבל עליכם על אף כל
שאל אותו מה עשו בעיסות שערכו ,והשיב" :הם מונחים כך של הגאב"ד רבי יוסף ,אזי בניקל היית יכולה לינשא עם
על השלחן" .נהנה הרב מאוד מחכמתו של רבינו ,ואמר: הקשיים את תפקיד הרבנות ביאס ,אשר כל בני המדינה
ההיתר של הגרא"מ טויבש ,אך עתה שחזרתם אל רבי יוסף, כרוכים אליה .לשמע הדברים נתרצה רבינו לדברי רבו,
"אילו לא באתי רק לשמוע דבר זה דיינו". השכיל מאיזה שום טעם להחזיק אותך בכבלי העיגון". וקיבל את השטר מידי הרבי.
פעם אחת בא שר גדול עם מרכבתו לבית רבינו ,ולא האשה רצתה בחזרה אל רבינו בבכיה רבה ,ובקול רעש גדול
הרחיב בנפשו עוז להיכנס ,ועמד בחוץ ,עד שיצא אליו עם קבלתו את הרבנות ביאס ,נפתרה אצלו פליאתו ,אשר
וצעקה" :מדוע ירדתם עמי עד לחיי ,אני בקשתי מכם לכתוב תמיד בעת הסתופפו בצל רבו הרה"ק מאפטא שכהן על כס
השמש ,ושאל אותו מה מבקש .והשיב שמבקש רשות לי היתר כמו שכתב הגרא"מ ,ואם לא היה ברצונכם לעשות
להיכנס לבית הרב .חזר השמש ושאל את רבינו ,ונתן לו כן ,מהראוי היה שעכ"פ תחזרו לי הגביית עד ,ולא לכתוב הרבנות ביאס ,היה מספר לו כל מה שעבר עליו שם וכל
רשות להיכנס .השר נכנס לביתו ,וסיפר כי יש לו בכפר שלו כלום ,,ומה פשעי ומה חטאתי ,וכי לא די שדחיתם אותי זה הנהגות העיר ואנשיה ,והיו הדברים תמיד לפלא בעיניו ,כי
ערך שש מאות שורים טובים ,ובכל הכפרים שבסביבותיו מה לו ולעיר יאס ,כי לא עלה על דעתו לעזוב את עירו .אך
שלש שנים בדחיות שונות .השיב לה רבינו ,כי כתב אשר נכתב עתה שנעתר לכך ,הבין את אשר ראה רבו מראש ברוח
יש מכה מהלכת אצל השורים ,ומתו הרבה מהם עד אין ונחתם בשם המלך מלכו של עולם אין להשיב .והלכה לה
מספר ,ומורא עלה על ראשו שלא תבוא המכה גם בכפר קדשו ,והכינו לקראת הבאות.
בשברון לב וחלישות הדעת נוראה.
שלו ,וימותו גם שורים שלו .ולאשר יודע בטוב ,כי הרב
ביכלתו לעשות פעולה טובה ,שלא תבא המכה כלל לכפר בשובו לליטין נודע הדבר לבני העיר ,ויגעו כל העם לפני
היא באה לפני הגבירים ונכבדי העיר ,וסיפרה לפניהם את כל בבכיה ותחנונים לבל יעזבם ,אך הוא את מוצא פיו
שלו ,ושיש לו אמונה שלימה בהרב ,לכן בא לחנן ולבקש הנעשה לה ,ומכיון שהם ראו שרבינו מתעקש מאד בזה ,ואי
את הרב על זה ,ויתן לו תיכף מעות כמה שירצה. אפשר לפעול אצלו כלום ,הוא לא ישנה דעתו בשום פנים והבטחתו לרבו שמר ,ולא הועילו כל תחנונים והבטחות
ואופן ,על כן יעצו לה שתיסע לסאדיגורא אל הרה"ק מרוזין, לשנות את החלטתו לקבלת הרבנות ביאס .בראותם שלא
אמר לו רבינו" :דע לך שאין בידי ובכוחי לעשות שום פעולה יכלו לשנות את דעתו ,קבלו עליהם לאות הוקרה אליו את
בזה" ,ולא קבל דבריו .אולם השר עמד וביקש והפציר הרבה, אולי הוא יעשה לה טובה .וכן עשתה ,ובאת לפני הרה"ק, בנו הגאון רבי ברוך צבי לרב ואלוף לראשם ,ועד חורבן
עד שאמר לו רבינו" :כמו שאמרתי אינני יכול לעשות שום ובכתה מאד ,וסיפרה לו כל הענין וכל ההרפתקאות שעברו קהילות ישראל באירופה שימשו יוצאי חלציו ברבנות ליטין.
פעולה לזה ,רק אני יודע איזה סגולה לזה ,שיקח שבעה עליה והראה לו את הגביית עד ,וההיתר והאיסור שעל הגביית
עד .נכמרו רחמי הרבי עליה ,וכתב מכתב אל רבינו שיבא אליו
מיני מתכת ,מעט מכל מין ומין ולערבם ולכתוש אותם ביחד
ויבאר לו פשר הדברים. רבינו היה גברא דמריה סייעיה ,ומסופר :עגונה אחת
עד שיהיו דק דק ,ואח"ח יחלקם לארבעה חלקים ,ויתן כל ששמה עטיא רחל באה יום אחד מעיר קאליס שברוסיא
חלק וחלק בארבעה זוויות של השדות שלו ,שמסביב הכפר, כאשר בא רבינו אל הרה"ק מרוזין ,אמר" :לרבינו אוכל לגלות ליאס ,בכדי לחפש אחר בעלה שנעלם זה זמן רב במדינה
בכל זוית חלק אחד" .השר הוציא תיכף סכום גדול ורצה מה שמעיק עלי במסתרים ,כי מהרגע הראשונה שלקחתי זו .ולאשר ששמו של רבינו הלך לפניו לתהלה ולתפארת
ליתן לו ,אך רבינו סירב ולא רצה ליקח. הגביית עד לידי ,לא אסתייע לי מילתא לכתוב לה היתר ,כי בכל המדינות ,צווה עליה הרב אב"ד מקאליס ,שכאשר יעזור
תמיד בשעה שלקחתי אחד מן הספרים לעיין בזה הענין נפל לה השי"ת ויתירה מכבלי העיגון תראה להביא היתר עגונה
השר חזר לביתו .והנה כעבור איזה שבועות ,בא האדון שוב הספר מידי .פעם אפילו עמדתי על הכסא להוציא ספר אחד מרבינו .האשה לא הצליחה לעלות על עקבותיו של בעלה
אל רבינו ,וסיפר לו כי עשה ככל אשר אמר לו תיכף בבואו מארון הספרים מאחד מהמדפים העליונים ,ואני נפלתי ארצה, ביאס ,והתחילה להסתובב מעיר לעיר ,עדי הגיע לעיר אחת
לביתו ,ואכן לא באה המכה כלל לכפר שלו ושדותיה .והשר מכל זה הבנתי שהלוא דבר הוא ,ולכן דחיתי אותה כל הזמן, שבה נודע לה שבעלה מת שם ,ועד אחד העיד על זה לפני
רצה ליתן מעות הרבה ,אך רבינו סירב ,והיה קידוש השם והגיעו הדברים עד כדי כך שהחלטתי מתוך גודל הרחמנות בי"ד כדת ,ומסרו לה בי"ד כתב הגביית עד בחתימת ידם,
גדול. שאני כותב לה ההיתר ויהי מה .ואכן התחלתי לכתוב ,אולם הכל כדת ,וחזרה עם הגביית עד אל רבינו ,שעבר על הגביית
נשפך לי בפתע כל הדיו על הנייר ,ומכל זה חוששני מאד עד ,ואמר לה שתחזור אליו אחר כמה ימים כדי שיוכל לעיין
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן שבעלה חי ,ואסור להתירה שלא תיכשל בעוון אשת איש בדבר.
מקורות :תולדות יוסף רח"ל .ולכן כשראיתי ההיתר של הגרא"מ ,כתבתי שהיא
מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל S5813468@GMAIL.COMאו 05331-03541
תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו
ח
