gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava

שבוע: וירא (2026-10-26)

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לוח לימוד היומי‬ ‫פרשת חי שרה הבעל"ט‬ ‫בס"ד‬ ‫ספה"ק‬ ‫משניות‬ ‫קיצור‬ ‫יערת דבש‬ ‫בבא מציעא‬ ‫שולחן ערוך‬ ‫מ‪-‬‬ ‫פר' משנה דרוש‬ ‫יום סי' סעי'‬ ‫ח‪-‬ט א' וכבר אמרו‬ ‫ח'‬ ‫טו ה‪-‬יא‬ ‫א'‬ ‫א‪-‬ב א' ובדרך הטבע‬ ‫ט'‬ ‫ב' טו‪-‬טז יב‪-‬ה‬ ‫ג‪-‬ד א' וכבר אמרתי‬ ‫ט'‬ ‫א‪ -‬ו‬ ‫יז‬ ‫ג'‬ ‫ט'‬ ‫ואם כן‬ ‫ה‪ -‬ו א '‬ ‫ז‪ -‬ב‬ ‫יז‪-‬יח‬ ‫ד'‬ ‫ובזה תבין‬ ‫ז‪-‬ח א'‬ ‫ט'‬ ‫ג‪-‬ח‬ ‫יח‬ ‫ה'‬ ‫ולכן מאד‬ ‫ט‪-‬י א'‬ ‫ט'‬ ‫ט‪-‬יב‬ ‫יח‬ ‫ו'‬ ‫ייי‬ ‫י‬ ‫יג‪-‬יט‬ ‫יח‬ ‫שב"ק‬ ‫פר' וירא תשפ"ז‬ ‫גליון תתקנ"ב‬ ‫הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א‬ ‫פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת‬ ‫ר"ל שעשיית צדקה ומשפט הם ענייני דרך ארץ יהיו על פי דרך ה'‪.‬‬ ‫‪ A‬המלאכים משמשים לבני ישראל עד היום הזה ‪a‬‬ ‫חתם סופר )חידושי אבות‪ ,‬פ"ג משנה י"ז(‬ ‫ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו )יח‪ ,‬ה(‪ .‬י"ל דהנה אברהם אבינו ע"ה אמר‬ ‫'ואקחה פת לבכם וסעדו לבכם אחר תעבורו' ואז היה להם רשות לעבור ממנו‪,‬‬ ‫‪ A‬הקב"ה מצילנו מידם לתכלית שנעבוד אותו ‪a‬‬ ‫ובאמת לחם לא הביא רק חמאה וחלב‪ ,‬על כן היה סיבה שלא הביא לחם וממילא‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות‬ ‫אין להם רשות לעבור עד אחר פת לחם וסעדו לבכם‪ ,‬על כן עדיין המלאכים האלו‬ ‫צדקה ומשפט וגו' )יח‪ ,‬יט(‪ .‬הנה השי"ת הוא המשגיח על בריותיו בהשגחה פרטית‬ ‫משמשים לבני אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫על כל בריה‪ ,‬ואנו בני ישראל לא לבד מצד האמונה אנו מאמינים בהשגחה‬ ‫חתם סופר )חידושי אבות פ"א מט"ו‪ ,‬ח"ס ויקרא עמ' קכג(‬ ‫פרטית‪ ,‬אלא גם בעינינו אנו רואים איך הקב"ה משגיח על כל איש ואיש מישראל‪,‬‬ ‫שאם לא היה משגיח עלינו‪ ,‬לא היה שריד ופליט מישראל‪ ,‬וגם האומות מעידים‬ ‫‪ A‬עשיית הדבר ברצון טוב כשעת הקבלה ‪a‬‬ ‫על זה ויודעים האמת‪ ,‬שכל קיומם של ישראל הוא ע"י שה' משגיח עלינו בעינא‬ ‫ויאמרו כן תעשה כאשר דברת )יח‪ ,‬ה(‪ .‬נתקשו המפרשים שאי"ז דרך אורח הגון‬ ‫פקיחא להפר כל מחשבותם שמחשבים לכלות את ישראל‪ ,‬ובכל דור ודור‬ ‫לתפוס לבעה"ב בדבריו לאמר כן תעשה כאשר דברת‪ .‬נ"ל כי לפעמים אדם נותן‬ ‫עומדים עלינו לכלותינו‪ ,‬וכמו שאנו רואים בדור הזה האיך מתעללים עלילות‬ ‫לבו או מבטיח לעשות איזה דבר‪ ,‬וכשמגיע לידי מעשה תקשה עליו‪ ,‬מקיים דברו‬ ‫רבות עלינו‪ ,‬ורק הקב"ה מצילנו מידם‪ .‬וכאשר ישים האדם ליבו על זה ישכיל שכל‬ ‫אבל לבו בל עמו‪ ,‬וכאשר ראו המלאכים שמפציר בהם אמרו לו 'כן תעשה' ברצון‬ ‫זה הוא כדי שנהיה עושים רצונו של מקום ולקיים מצוותיו כי באלה חפץ ה' ולא‬ ‫ובעין טוב 'כאשר דברת' ‪ -‬כאשר היה רצונך הטוב בשעת דיבור‪.‬‬ ‫שנהיה שקועים בהבלי העולם‪ .‬וזהו 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת‬ ‫שו"ת כתב סופר )יו"ד‪ ,‬סימן קכ"ג(‬ ‫ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' ורק לשם כך 'למען הביא ה'‬ ‫על אברהם את אשר דבר עליו' ר"ל שהרי אנו רואים איך או"ה מקנאים בנו ורוצים‬ ‫‪ A‬זכות הצניעות כוחה רב לשנות הטבע ‪a‬‬ ‫לאבדנו בכל שעה ואפ"ה הקב"ה כבר הביא ועוד מביא תמיד הצלה מהם‪ ,‬הרי‬ ‫ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל )יח‪ ,‬ט(‪ .‬יל"פ דהמלאכים בבואם‬ ‫שהוא מגשיח עלינו בהשגחה פרטית‪ ,‬ואי"ז אלא כדי שנשמור מצוותיו לעשות‬ ‫לבשר את אברהם על שפקד ה' את שרה שאלו 'איה שרה אשתך'‪ ,‬פירוש איה‬ ‫מהר"ם שיק‬ ‫צדקה ומשפט‪.‬‬ ‫איפוא איזה זכות יש בידה לזכות לנס מופלא כזה למעלה מדרך הטבע‪ ,‬על זה השיב‬ ‫אברהם 'הנה באהל'‪ ,‬ופירש"י "צנועה היא"‪ ,‬ר"ל שזכות צניעותה בקיימה כל‬ ‫‪ A‬כל כוונת אאע"ה היה רק למען כבוד שמים ‪a‬‬ ‫כבודה בת מלך פנימה‪ ,‬היא שעמדה לה שזכתה לשנות בעבורה סדרי בראשית‬ ‫ולהוליד בן לעת זקנתה‪.‬‬ ‫הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר )יח‪ ,‬כז(‪ .‬י"ל כי נודע מספה"ק‬ ‫מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )שיעורי חורש"י‪ ,‬רשימות הרה"ח ר' נתן ברייער ז"ל(‬ ‫דבהתפלל האדם על כל צרה שלא תבוא‪ ,‬ישים עיקר מגמתו על כבוד שמים וצער‬ ‫השכינה‪ ,‬אשר בכל צרתם לו צר‪ ,‬וזהו שאמר אברהם לפניו ית' 'הנה נא הואלתי‬ ‫‪ A‬אין תפילה בעולם שחוזרת ריקם ‪a‬‬ ‫לדבר אל ה''‪ ,‬כלומר כל תפילתי הוא אך ורק למען כבוד שמך ית'‪ ,‬כי אני‬ ‫המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' )יח‪,‬‬ ‫כשלעצמי מה אני ומה חיי 'ואנכי עפר ואפר'‪ ,‬רק כל מגמתי למען כבוד שמים‪.‬‬ ‫יז‪-‬יט(‪ .‬כבר כתבו בספה"ק דאף שלא הועילה תפילתו של אאע"ה להעביר את רוע‬ ‫תורת מהרי"ם‬ ‫הגזירה‪ ,‬מ"מ הודיע הקב"ה לאאע"ה כדי שיתפלל כי אין שום תפילה חוזרת ריקם‪,‬‬ ‫ואם לא הועילה עתה הקב"ה משמרה לעת מצוא‪ ,‬נמצא שיש בזה לימוד לדורות‬ ‫‪ A‬כשמקיים מצוות לשם שמים מקבל שכר אף בעוה"ז ‪a‬‬ ‫לא להתייאש מן הרחמים כי אין תפילה חוזרת ריקם‪ .‬וזהו 'וה' אמר המכסה אני‬ ‫יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך וגו'‬ ‫מאברהם אשר אני עושה וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו' שמדריך את‬ ‫)כב‪ ,‬טז‪-‬יז(‪ .‬הנה במצוות שיש בהם הנאת הגוף כגון עונג שבת וכדומה צריכים‬ ‫בניו לשמור דרך ה'‪ ,‬וממילא ילמדו ממנו שלא להתייאש מן הרחמים 'ושמרו דרך‬ ‫זהירות יתירה שלא יעשה המצוה לשם הנאת הגוף כי אם לקיים מצוות הבורא‪,‬‬ ‫ה' לעשות צדקה ומשפט' להתפלל ולהמשיך "צדקה" בעת שתשרה "משפט" ודין‬ ‫וכאשר משבר תאוות הגוף ומקיים המצוה לש"ש אזי מידה כנגד מידה מקבל שכר‬ ‫תורת מהרי"ם‬ ‫בעולם‪ ,‬ולא ימנעו מלעורר רחמים בכל עת‪.‬‬ ‫אף בעוה"ז מלבד אור הגנוז לו לעוה"ב‪ .‬והנה בעקידה היה מתחילה מצוה שאין‬ ‫בה הנאת הגוף‪ ,‬ואח"כ כשאמר לו השי"ת 'אל תשלח ידך אל הנער' הוה מצות לא‬ ‫‪ A‬התנהגות דרך ארץ על פי התורה ‪a‬‬ ‫תעשה שיש בה הנאה שלא ישחט בנו‪ ,‬ואברהם בגודל אהבתו וחיבתו להקב"ה‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה‬ ‫קיים מצות ל"ת זו בלא שום פניה והנאה אלא לקיים רצון הבורא ית"ש‪ ,‬וא"כ בדין‬ ‫ומשפט )יח‪ ,‬יט(‪ .‬פירוש כי משפט וצדקה הם הם הדרך ארץ שאדם מתנהג עם בני‬ ‫הוא שיקבל שכר אף בעוה"ז‪ .‬וזהו 'יען אשר עשית את הדבר הזה' ‪ -‬שציויתיך אל‬ ‫אדם‪ ,‬יהיו על דרך התורה‪ ,‬כי כשם שמצוה לרחם במקום הראוי כך מצוה‬ ‫תשלח ידך אל הנער 'ולא חשכת את בנך את יחידך' כלומר שלא היה במחשבתך‬ ‫להתאכזר על עיר הנדחת ועל עמלק וכדומה‪ ,‬על כן יהיה כל ההתנהגות האנושיות‬ ‫בשעת קיום מצות ל"ת זו בפניה שחשכת את בנך מהשחיטה‪ ,‬אלא קיימת המצוה‬ ‫על פי דרך ה'‪ ,‬ועל כן אמרו ז"ל במשנה )אבות פ"ג משנה י"ז( "אם אין תורה אין דרך‬ ‫כדי לעשות רצון הבורא‪ ,‬על כן תקבל שכר גם בעוה"ז 'כי ברך אברכך והרבה‬ ‫ארץ"‪ ,‬כי אין אדם שיכול ליתן שיעור בזה כי אם התורה הקדושה‪ .‬והיינו 'כי ידעתיו‬ ‫פנים יפות‬ ‫ארבה את זרעך וגו''‪.‬‬ ‫למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'‬ ‫סוז"ת‬ ‫סוזק"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫הפטרה‪:‬‬ ‫ואשה אחת‬ ‫‪9:02‬‬ ‫‪7:52‬‬ ‫מג"א‪:‬‬ ‫‪6:03‬‬ ‫‪5:29‬‬ ‫‪4:30‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪6:06‬‬ ‫‪5:28‬‬ ‫‪4:15‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫)מלכים ב' ד'(‬ ‫‪9:32‬‬ ‫‪8:36‬‬ ‫גר"א‪:‬‬ ‫‪5:49‬‬ ‫‪5:27‬‬ ‫‪4:21‬‬ ‫לאנדאן‪:‬‬ ‫‪6:07‬‬ ‫‪5:29‬‬ ‫‪4:15‬‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫‪6:04‬‬ ‫‪5:26‬‬ ‫‪4:13‬‬ ‫הר יונה‪:‬‬ ‫א‬ ‫הרב יחיאל מעכל‬ ‫גרינוואלד שליט"א‬ ‫פותח שערים להתבונן ולהתעלות‪ ,‬פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות‬ ‫}מעשה אבות סימן ויסוד לבנים{‬ ‫המחלוקת על הגרנ"א זי"ע \ התלמיד הגדול שלא נפרד מרבו \ הכבוד שחלק לו הנודע ביהודה \ הפלפול שביניהם שהוזכר גם חמישים שנה‬ ‫אחר כך \ 'חדש אסור מן התורה' \ למה נקרא הנסיון על שם יצחק \ יצחק מסר נפשו רק מחמת אמונת חכמים \ כוח של מסירות נפש לדורות‬ ‫גו ָפם ¿ּב ַﬠד ¿˜ ֻד ּׁ ַ˘˙ ַה ּׁ ֵ˘ם‪ּ¿ ,‬כמוֹ ‪ƒ‬י ¿ˆ ָח˜‬ ‫¿ו ּ‬ ‫הוא‬ ‫יכן ּ‬ ‫ינו‪ֶ ,‬א ¿ר ֶאה ֵה ָ‬ ‫¿וזֶ ה ׁ ֶ˘ ָא ַמר ַא ¿ב ָר ָהם ָא ‪ƒ‬ב ּ‬ ‫ימה ¿ל ָפנָ יו‬ ‫ׁ ֶ˘ ‪ƒ‬ה ¿˙ ַרˆָּ ה ‪ƒ‬ל ¿היוֹ ˙ עוֹ ֶלה ¿ּ˙ ‪ƒ‬מ ָ‬ ‫יח ה˜ב"ה ‪ƒ‬לי ‪ƒ‬מ ¿ּכ ָבר ּ'כֹה ‪ƒ‬י ¿ה ֶיה‬ ‫ַמה ׁ ֶ˘ ‪ƒ‬ה ¿ב ‪ƒ‬ט ַ‬ ‫˙ור˙ מהרי"‪ı‬‬ ‫‪ƒ‬י ¿˙ ָּב ַר ¿ך‬ ‫יו מוֹ ¿ס ‪ƒ‬רים ֶא˙ נַ ¿פ ׁ ָ˘ם‬ ‫זַ ¿ר ֶﬠ ָך'‪ּ ַ ˘ֶ ׁ ,‬גם זַ ¿ר ‪ƒ‬עי ‪ƒ‬י ¿ה ּ‬ ‫אפשר כי הכל טעות חלילה‪ ,‬במה שהתקוטט עם אנשי‬ ‫להחמיר‪ ,‬ובלשונו מורגש שהיה דין ודברים בזה‪" :‬אבל עכשיו‬ ‫פרנקפורט‪ .‬שנת תקמ"ג לפ"ק‪.‬‬ ‫דורו על האמונה‪ ,‬אמנם אברהם אבינו הלך בתום לבבו ולא‬ ‫נתתי אל לבי שאולי לא אמרה הראב"ד אלא לענין חיוב מלקות‪,‬‬ ‫המחלוקת הגדולה שהתעוררה על הגה"ק רבי נתן אדלער‬ ‫הרהר כלל‪.‬‬ ‫אבל לענין איסור אולי אפילו איסור תורה מודה‪ ,‬ויש בשיטות‬ ‫זי"ע נשמעה למרחוק‪ ,‬רבני העיר ופרנסי הקהילה לא ראו‬ ‫הללו כמה עקולי ופשורי‪ ,‬וגם הסוגיות סתרי אהדדי‪ ,‬ויש בזה‬ ‫בעין יפה את הנהגותיו בדרכי הקבלה ופרישות ואת בני‬ ‫***‬ ‫דברים עמוקים לא יכילם הגליון לכן הדרנא בי מלהתיר לכהן‬ ‫חבורתו והטילו עליו חרם‪ .‬בעקבות הצרות והרדיפות נאלץ‬ ‫לילך על קברי עכו"ם"‪.‬‬ ‫רבי נתן אדלר לעזוב את עיר מולדתו והועיד פניו אל עבר‬ ‫העקידה – יסוד לאמונת חכמים‬ ‫]עפ"י דרך הנשר – תולדות מהרנ"א‪ ,‬וחוט המשולש[‬ ‫עיר באסקאוויץ – שם עטרוהו עליהם לעמוד בראשם‪.‬‬ ‫"ואין מן התימה על אברהם ששמע מן הקב"ה עצמו" –‬ ‫מגיע החתם סופר לנקודה – "אבל מהתימה על יצחק‪,‬‬ ‫***‬ ‫צער רב נגרם עקב כך לתלמידו הנאמן‪ ,‬אב בחכמה ורך‬ ‫שקיבל מאברהם מה שהוא נגד השכלתו ואי אפשר‬ ‫בשנים‪ ,‬הלא הוא רבינו החתם סופר אשר יצק מים על ידו‪,‬‬ ‫לשמוע כלל‪ ,‬מ"מ לא הרהר גם אחרי דברי חכמים‪ ,‬ושמע‬ ‫אין לנו אלא דברי התורה וקבלת רבותינו‬ ‫הוא הופיע לפני רבו בעת עלייתו על העגלה לצאת לדרכו‪,‬‬ ‫ופשט צווארו‪ ,‬והאמת בזה שבוודאי היה יצחק עולה כולו‬ ‫כעבור חמישים שנה‪ ,‬בשנת תקצ"ז‪ ,‬מזכיר רבינו החתם סופר‬ ‫ונענה לעומתו לאמר‪" :‬רבי‪ ,‬מקווה אני לראות פניכם‬ ‫כליל כי בן אדם הנותן נפשו לשחיטה והקטרה בלי שום‬ ‫בתשובותיו עובדא זו לגבי שערורייה הלכתית שהתעוררה‬ ‫בבאסקאויץ"‪ ,‬ונפרד ממנו בדמעות‪.‬‬ ‫ציפוי שימלט נפשו‪ ,‬הרי נפשו כולו כליל לה' יתברך"‪.‬‬ ‫בזמנו‪ ,‬וכותב לאמר )שו"ת חת"ס יור"ד סי' של"ח(‪" :‬מ"מ בהא‬ ‫סלקינן אנו אין לנו אלא דברי התורה ולקבלת אבותינו‪ ,‬וכל‬ ‫התלמיד הצעיר חזר לביתו בצעדים כושלות‪ ,‬כאשר לפתע‬ ‫"בהא סלקינן" – מסיים החת"ס בלהבות אש – "יצחק מסר‬ ‫המהרהר מהרהר אחר השכינה‪ ,‬ואיסור הלנת מתים במקומו‬ ‫הוא נעצר ונזכר שלא אמר בלי נדר‪ ,‬ותוך כדי דיבור הוא‬ ‫נפשו על דברי חכמים במה שהוא חוץ לשכל ולא הרהר‬ ‫עומד‪ ,‬וממילא בטלו כל דבריו בטומאת הכהן הרופא חלילה‬ ‫מחליט כי מאת ה' היתה זאת לא לעזוב את רבו המובהק‪,‬‬ ‫אחרי חכמים‪ ,‬משום הכי 'ועקידת יצחק' תזכור‬ ‫וחלילה"‪.‬‬ ‫הוא מתחיל לרוץ אחריו עד שהגיע לבית המלון עוד בטרם‬ ‫להשומעים לתורה שבעל פה‪ ,‬ואינם מהרהרים אחר דברי‬ ‫שהגיע רבו לשם‪.‬‬ ‫חכמים ותקנותיהם וגזרותיהם‪ ,‬אבל מי שאינו בכלל זה אין‬ ‫ובאותו זמן חקק בלשון קדשו בתשובה נוספת בענין זה )קובץ‬ ‫רבי נתן אדלער שראה את תלמידו שהקדים לבוא לפניו‪,‬‬ ‫לו חלק בתפלה זו"‪.‬‬ ‫תשובות סי' נ"ח(‪" :‬אשיב מיד להוציא מליבו הטהור על מה‬ ‫הפטיר ואמר שבוודאי קפצה לו הארץ‪ ,‬ואז כשראה את‬ ‫שכתבתי במכתבי הקודם "החדש אסור מן התורה"‪ ,‬הנה לא‬ ‫תשוקת תלמידו פנה אליו באמרו‪" :‬עתה יודע הוא כי ירא‬ ‫גיוואלדיג! בנסיון העקידה תקע יצחק אבינו יסוד עולמי‬ ‫כתבתי ערלה וכלאים ופיגול לא ירצה‪ ,‬כי אם החדש‪ ,‬כי מזקנים‬ ‫אלקים אתה וצמא לשמוע דבר ה' מפי‪ ,‬אם כן בחקי תשב‪,‬‬ ‫ונצחי לבניו ההולכים בדרכיו‪ ,‬להחזיק במסורת אבות‬ ‫אתבונן שראוי להיות ממקימי התורה ונזהרו מלפתוח פתח‬ ‫מפתי תאכל ומכוסי תשתה‪ ,‬כי בני אתה"‪ ,‬ותוך כדי דיבור‬ ‫ואמונת חכמים‪ ,‬ובזה תלויים כל התגברות על הנסיונות וכל‬ ‫ולחפש קולות לפריצי עמנו‪ ,‬אשר אותה הם מבקשים‪ ,‬ואם‬ ‫העלהו על מרכבתו ולקחו עמו לדרכו‪.‬‬ ‫העמדת אומתנו הקדושה‪ ,‬כי זהו היסוד לכל קיום תורתנו‬ ‫ימצאו סדק כמחט של סדקית‪ ,‬יפרצו פרץ על פני פרץ"‪.‬‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫בדרכם לבאסקאוויץ עברו בעיר פראג‪ ,‬אחת הקהילות‬ ‫***‬ ‫העתיקות והמפוארות ביותר אשר לעם ישראל בגולה‪,‬‬ ‫***‬ ‫אשר המנהיג והעומד בראשה הוא הגאון בעל נודע‬ ‫יסוד איתן – מעשה אבות‬ ‫ביהודה זי"ע‪ ,‬אשר איתן מושבו בפראג ומצודתו פרוסה‬ ‫כוח של מסירות נפש לדורות‬ ‫יסוד זה היווה עמוד איתן בתורתו הגדולה של רבינו מאור הגולה‬ ‫למרחקים‪ ,‬ואם כי כבר הגיע לשנות השבעים עמד בראש‬ ‫ואכן זאת התורה אשר מסר לנו מש"ה רעיא מהימנא‪,‬‬ ‫מרן החתם סופר זי"ע ומסירתה לדורות‪ ,‬כאשר גם בתשובותיו‬ ‫המערכה כצור החלמיש‪ ,‬ונלחם מלחמת חורמה ברוחות‬ ‫באשר אנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו ההולכים לאורו מדור‬ ‫לשואליו היה מעורר בדברי הדרכה ומוסר‪ ,‬ומשלב בין השיטין‬ ‫ההשכלה הארורה כדי להציל את שארית הפליטה מיד‬ ‫דור‪ ,‬להחזיק בדרכי ומסורת אבות כפי אשר קיבלנו‬ ‫אזהרות וקובע מסמרות לבלתי סור מדרכם הסלולה של‬ ‫מבקשי נפשה‪.‬‬ ‫מאבותינו ורבותינו מצוקי ארץ‪ ,‬וכוח מסירות נפשם לעמוד‬ ‫הקדמונים רבותינו מעולם אנשי השם‪.‬‬ ‫על המשמר לגדור כרם בית ישראל מכל פירצה שהיא‬ ‫רבי נתן אדלער ותלמידו נכנסו בשערי פראג ופנו אל עבר‬ ‫מלווה אותנו תמיד בכל עת‪ ,‬וכדבריו הנפלאים של מרן‬ ‫מהיכן כל זה התחיל ‪ -‬מראש צורים אראנו‪ .‬השי"ת מצוה‬ ‫ביתו של רב העיר‪ ,‬הנודע ביהודה הכיר תיכף בגאונותו‬ ‫רביה"ק מהרי"ץ זי"ע בפרשתן על הפסוק )כב‪ ,‬ה( 'ואני‬ ‫לאברהם אבינו )כב‪ ,‬ב( "קח נא את בנך יחידך אשר אהבת את‬ ‫הגדולה ובחסידותו האמיתית של רבי נתן אדלער‪ ,‬חלק לו‬ ‫והנער נלכה עד כה'‪ ,‬ומביא רש"י ממדרש אגדה "אראה‬ ‫יצחק"‪ ,‬נסיון העקידה‪ ,‬הנסיון העשירי אשר כל הנסיונות תלויים‬ ‫כבוד מלכים ואף הציע וביקש ממנו לדרוש בשבת בבית‬ ‫היכן הוא מה שאמר לי 'המקום כה יהיה זרעך"‪ ,‬ששם‬ ‫בו‪ ,‬כמו שפירש"י‪" :‬אין נא אלא לשון בקשה אמר לו בבקשה‬ ‫הכנסת המרכזי של פראג בפני כל הקהילה‪ ,‬כאות וסימן‬ ‫פירש רש"י שהקב"ה הוציאו מחללו של עולם והגביהו‬ ‫ממך‪ ,‬עמוד לי בזה הנסיון‪ ,‬שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן‬ ‫שצדיק וישר הוא ואין בו עוולה חלילה‪.‬‬ ‫למעלה מן הכוכבים‪ ,‬כי אברהם אבינו הראה באמת מסירות‬ ‫ממש"‪.‬‬ ‫בשיח הדברים בין שני גדולים אלו נתגלגלה השיחה אודות‬ ‫נפש מכבר כשהפילוהו לאור כשדים‪ ,‬וכל ימי חייו היה‬ ‫טומאת כהן בזמן הזה‪ ,‬כאשר הנודע היהודה מראה את‬ ‫שלא כדרך הטבע‪ ,‬וזה נקרא למעלה מחללו של עולם‪,‬‬ ‫וכאן אנו מוצאים נקודה מיוחדת‪ .‬נסיון זה הגם שהיה לאברהם‬ ‫אבינו נקרא בשם "עקידת יצחק"‪ ,‬ורבינו החתם סופר מאריך‬ ‫שכתב בגליוני שו"ע שלו )יו"ד סי' שע"ב(‪ ,‬שיש צד להתיר‬ ‫שלא התנהג כדרך כל העולם כי אם ע"י שידוד הטבע‪,‬‬ ‫לכהן שכבר נטמא ממילא להיטמא במת עכו"ם‪ ,‬והוא עפ"י‬ ‫והקב"ה הבטיחו 'כה יהיה זרעך'‪ ,‬דהיינו שגם בניו ויוצאי‬ ‫בתשובותיו )או"ח סימן ר"ח( בענין נסיון העקידה‪ ,‬כאשר בתחילה‬ ‫משמעות דברי הראב"ד שכהן שנטמא כבר אינו מוזהר על‬ ‫חלציו יזכו לבוא למדריגה זו‪ ,‬להיות למעלה מן הטבע‪.‬‬ ‫הוא מבאר עוצם הנסיון הגדול בזה‪ ,‬כי האבות הקדושים היו‬ ‫הטומאה‪ ,‬ואולם רבי נתן אדלער מצידו מוכיח לאיסור‪ ,‬כך‬ ‫חכמים גדולים‪ ,‬והשכילו ענין וסוד הקרבנות‪ ,‬כי הרי בנו מזבחות‬ ‫פלפלו זמן מה ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫וזה שאמר כעת אברהם אבינו‪ ,‬אראה היכן הוא מה‬ ‫והקריבו קרבנות‪ ,‬על כן הם בוודאי ידעו והשכילו שאי אפשר‬ ‫שהבטיח הקב"ה לי מכבר 'כה יהיה זרעך'‪ ,‬שגם זרעי יהיו‬ ‫בשום אופן בעולם כלל שירצה השי"ת בקרבן האדם‪ ,‬ולכן‬ ‫בימים הבאים היה התלמיד הנאמן עומד ומשמש לשני‬ ‫מוסרים את נפשם וגופם בעד קדושת השם‪ ,‬כמו יצחק‬ ‫כאשר אמר לו הקב"ה 'קח נא את בנך את יחידך והעלהו לי‬ ‫גדולים אלו‪ ,‬בהיותו ציר נאמן לשולחיו להעביר הדברים זה‬ ‫שהתרצה להיות עולה תמימה לפניו יתברך‪.‬‬ ‫לעולה' מוכח מזה לכאורה שטעה בהשכלתו‪ ,‬ומכיון שטעה בזה‬ ‫מזה‪ ,‬עד שהנודע ביהודה חזר בו והעתיק בהגהותיו‬ ‫ב‬ ‫דינים ומנהגים בכוס של ברכה )א(‬ ‫נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו‬ ‫ויאמרו אליו אי'ה שרה אשתך ‪ -‬כדי לשגר לה כוס של ברכה )י"ח ט' רש"י(‬ ‫א‪ .‬י"א אומרים דברכת המזון טעונה כוס אפי' ביחיד‪ ,‬וי"א אומרים שאינה טעונה כוס‬ ‫אלא בשלושה‪ ,‬וי"א אומרים שאינה טעונה כוס‪ ,‬ומצוה מן המובחר לברך על הכוס‪,‬‬ ‫)סי' קפ"ב סעי' א'(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ומנהג העולם להקל בזה שלא לחזור אחר הכוס אם לא כשיש לו יין או שאר משקין‬ ‫שהוא חמר מדינה‪ ,‬ודווקא בשלושה אבל ביחיד מקילין לגמרי‪) ,‬מ"ב סק"ד(‪ ,‬וכהיום אין‬ ‫מדקדקין אפי' כשיש לו יין‪ ,‬ויש מדקדקין רק בשבתות ויו"ט כשיש זימון לברך על‬ ‫הכוס‪) ,‬ערוה"ש סעי' א'(‪ ,‬ובזמננו שהיין מצוי ובזול ראוי לכל ירא ה' לברך על הכוס כשיש‬ ‫זימון‪) ,‬שם סעי' ג'(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ויש מדקדקין כשמברכין ביחיד על היין שלא לאחוז הכוס בידם רק מניחין על השולחן‬ ‫לפניהם וזה נכון ע"פ הקבלה‪) ,‬רמ"א סעי' ב'(‪] ,‬וכן נהג מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע‪ ,‬מנהגי‬ ‫מהרי"ץ‪ ,‬ובמנהגי החת"ס הובא שבירך על כוס ביחיד‪ ,‬וכן נהגו אחרים המהר"ם שיק ומהר"ם א"ש אמנם אינו‬ ‫מבואר אם אחזו הכוס בידם או שהניחוהו על השולחן[‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ‪ ,‬ואם הוא נקי מפירורי פת אי"צ‪,‬‬ ‫)שו"ע סי' קפ"ג סעי' א'(‪ ,‬וטוב להדיח אפי' כשאין בו שיורי פת אם לא כשהוא נקי וצח‬ ‫וה"ה הדין אם קינחו במפה שפיר דמי‪) ,‬ש"ך סק"א( ויש שכתבו דבכל גוונא‪ ,‬ידיחנו במים‬ ‫אפי' אם הוא נקי )מ"ב סק"ג(‪ ,‬ובשעת הדחק מהני קינוח במפה‪) ,‬כף החיים סק"ד(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כשמזמן בכוס יטיף לתוכו ג' טיפות מים זה אחר זה‪) ,‬כפה"ח אות ו'(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כוס של ברכה יהא מלא על כל גדותיו ואף שישפך קצת‪ ,‬ויש שאין ממלאין כ"כ ואפי'‬ ‫הכי שם מלא עליו‪) ,‬מ"ב סק"ט ( ואם אין לו מספיק יין יכול לשים לתוכו איזה דבר נקי‬ ‫להגביה היין שיהא מלא‪) ,‬מ"ב סי' ק"פ סקי"ט(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬צריך שהכוס יהא שלם ולא שבור ולא פגום ואפי' חגירת ציפורן‪) ,‬אלי'ה רבה סק"ה( ויש‬ ‫מקילין בחגירת ציפורן‪) ,‬פמ"ג( ובנסדק אפי' אינו חסר כלום‪ ,‬וכן אם נשבר בסיסו או‬ ‫רגלו אין לברך עליו לכתחילה ובשעת הדחק יש להקל‪) ,‬מ"ב סקי"א( ואם יש נקב‬ ‫בתחתיתו והוא ככונס משקה מעכב אפי' בדיעבד‪) ,‬שעה"צ סקי"ד(‪ ,‬ויש שכתבו דזה אינו‬ ‫מעכב בדיעבד ונפ"מ לענין קידוש דאינו חוזר ומקדש )שבט הלוי ח"ט סי' מ"א(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אין לברך על כוס חד פעמי‪ ,‬וכן אין לקדש בהם )אחרונים מנח"י וכן הקפיד מרן הרה"ק מסאטמאר‬ ‫זצ"ל( ולכתחילה יברך על כוס של כסף‪) ,‬מקו"ח לחו"י כף החיים סי' תע"ב סקי"א(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מקבלו בשתי ידיו‪ ,‬וכן הנותן יתן בשני ידיו‪) ,‬יעב"ץ( וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא‬ ‫יסייע בשמאל שלא תיגע השמאל לא בכוס ולא בימינו‪) ,‬שו"ע סעי' ד'‪ ,‬מ"ב סקט"ו(‪.‬‬ ‫י‪ .‬איטר יד אוחזו בשמאלו‪) ,‬שו"ע סי' קפ"ג סעי' ה'( ויש שכתבו דאוחזו בימינו‪) ,‬סידור יעב"ץ‬ ‫וכפה"ח סקכ"ט(‪.‬‬ ‫יא‪ .‬ונכון שיעמיד הכוס על כף ידו והאצבעות יהיו זקופין למעלה‪) ,‬מג"א ומ"ב שם(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬מגביה מעל השולחן טפח ונותן בו עיניו‪) ,‬שו"ע שם( ואם יש לכוס בסיס או רגל די למדוד‬ ‫מתחתית הבית קיבול‪) ,‬שולחן שלמה שם(‪.‬‬ ‫יג‪ .‬אוחזו בידו עד גמר ברכת המזון ומברך על הגפן‪) ,‬יעב"ץ בסידורו( וכן מנהג רבותינו‪,‬‬ ‫ובשבת בסעודה שלישית עד לעולם אל יחסרנו‪.‬‬ ‫יד‪ .‬ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו‪),‬סעי' ד'( ואפי' לא אכלה האשה עמהם‪ ,‬ואם יש אורחים‬ ‫יתן להם גם כן ואם האורח מברך יתן הוא לבעה"ב‪) ,‬מ"ב סקי"ט(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬יכולים לברך על חמר מדינה כגון בירה ואם אין לו בירה יברך על קפה שחור‪ ,‬וי"א‬ ‫דגם על קפה עם חלב יכולים לברך‪) ,‬סי' קפ"ב ובאחרנים(‪.‬‬ ‫טז‪ .‬כוס של ברכה צריך שלא יהא פגום שלא ישתו ממנו‪ ,‬ואפי' אם לא הקריב פיו לכלי‬ ‫אלא ששופך לתוך פיו נקרא פגום אבל אם שפך לתוך ידו ושתה אינו נקרא פגום‪ ,‬אם‬ ‫שתה ע"י קש אינו נפגם מדינא וכן אם נגע לתוכו בידו אינו נפגם אבל יש להחמיר‬ ‫בכל גוונא להכשירו ע"י הוספת מים או ע"י יין או שאר משקין שאינם פגומין‪ ,‬ויש‬ ‫שכתבו דהוספת מים המכשירין וכדו' צריך שיהיה מכלי שיש בו רביעית‪) ,‬אחרונים סי'‬ ‫קפ"ג בשם הב"ח(‪.‬‬ ‫יז‪ .‬לכתחילה צריך המברך לשתות מן הכוס רביעית ואם אינו יכול המברך לשתות‬ ‫רביעית יטעם מקצתו‪ ,‬ויתננו לאחר שישתה ממנו רביעית ואם אין שם אחד שיכול‬ ‫לשתות רביעית בדיעבד יש לסמוך שבין שתיית כולם יהיה רביעית‪) ,‬סי' ק"צ ובאחרונים(‪.‬‬ ‫יח‪ .‬מי שיודע שאינו יכול לטעום אפי' כל שהוא לא יברך ברכת המזון על הכוס‪) ,‬שו"ע‬ ‫הרב שם סעי' ד'(‪.‬‬ ‫יט‪ .‬הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצוק"ל )יומא דהילולא בשב"ק( היה מכבד בהגבהת הכוס גם‬ ‫קטנים לפני בר מצוה )דביר קדשו לנכדו הרה"צ ר' י"ד רוקח ז"ל(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫הרב יודא דוב‬ ‫בר"ה רוזנבורג שליט"א‬ ‫פנינים חידושים וביאורים‪ ,‬על סדר המשנה היומית נכתבים‬ ‫מסכת בבא מציעא‬ ‫יסודות וכללים בהלכות שומרים ]ב[‬ ‫קנין – שומר שמסר לשומר – שליחות יד – בעליו עמו – חיובי שואל‬ ‫שעשה קנין השתמשות מועטת בחפץ ה"ז כגזילה ומחייבת בתשלום כל אונס‪.‬‬ ‫השתמש בחלק מהפקדון‪ ,‬אם יש שייכות לכל הפקדון כאחד‪ ,‬כגון חבית יין‬ ‫קנין‪:‬‬ ‫שהוציא ממנה מקצת‪ ,‬דכיון שידוע שחבית חסירה מחמיצה מהר הוי כשולח‬ ‫איתא בגמ' כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין‪,‬‬ ‫יד בכל החבית‪ ,‬דניח"ל דתיהוי כולה חבית בסיס למה שיטול ממנה שלא‬ ‫והכוונה דאין שום התחייבות שמירה חלה בלא שיעשה בה השומר קנין‬ ‫יחמיץ‪ ,‬דיין אינו משתמר אלא בכלי מלא‪ ,‬ונעשה שואל על כל מה שבחביות‬ ‫משיכה או הגבהה וכיוצ"ב‪ ,‬וה"ה דמהני קנין כסף אם הקדים ונתן לו שכר‬ ‫להישמר עם מה שהוא רוצה ליטול‪ .‬מאידך‪ ,‬פירות ששלח יד במקצתן ולא‬ ‫שמירתו‪ ,‬ואע"ג דדעת הרא"ש דחיובי שמירה חלין גם בלא קנין‪ ,‬מ"מ לדינא‬ ‫הגביהן אינו מתחייב אלא כפי מה שנטל‪ .‬ובארנק של מעות איבעיא בגמ' האם‬ ‫נקטינן דבעינן קנין‪ ,‬דהשומר יכול לטעון קים לי כדעת הרמב"ם והרי"ף‬ ‫לכל מטבע יש שייכות לכל הכיס‪ ,‬דכיס מלא מעות משתמר יותר ואינו נוח‬ ‫והשו"ע דבעינן קנין‪.‬‬ ‫להיות נאבד כדינר יחידי ודינו כיין‪ ,‬או שמא דינו כפירות שאין לאחד שייכות‬ ‫אכן הנתיה"מ חידש דגבי שואל נקנה החיוב באונסין בהשתמשות גרידא‪,‬‬ ‫לשאר המטבעות והוי איבעיא דלא איפשטא והמע"ה‪.‬‬ ‫וכגון ששאל כסא מחבירו‪ ,‬ובעודו ברשות חבירו ישב עליו ונשבר אח"כ‬ ‫חידוש מיוחד חידשה תורה בשליחות יד דאמרינן בזה שלוחו של אדם כמותו‪,‬‬ ‫באונס חייב לשלם כיון דהשתמש בחפץ והיו כל הנאותיו שלו חלו עליו‬ ‫דאע"ג דבכל התורה כולה קימ"ל דאין שליח לדבר עבירה‪ ,‬והשולח שליח‬ ‫חיובי תשלומי אונסין‪.‬‬ ‫לגנוב וכדו' אין מחייבין את השליח כלל‪ ,‬מ"מ שומר ששולח שליח להשתמש‬ ‫בפקדון של חבירו הנמצא ברשותו חייב השומר בהיזק‪ .‬ויש מפרשים שביארו‬ ‫אמנם מבואר בשו"ע דאם הוליך חפצי המפקיד במקום שאין המפקיד יכול‬ ‫שחיובו מדין פשיעה בפקדון‪ ,‬שכיון שנתן רשות לאחר להשתמש בחפץ הוי‬ ‫לשמרם הרי נתחייב בשמירתם מיד‪ .‬וביאר בנתיה"מ דבכה"ג הוי מזיק‪ ,‬כיון‬ ‫פשיעה‪.‬‬ ‫שהניח חפצי חבירו במקום שאינו משתמר‪ ,‬ולכן המניח חפץ בידיעת השומר‬ ‫שאמר לו שיניחם במקום מסוים‪ ,‬שאינו משתמר‪ ,‬שוב חלו על השומר חיובי‬ ‫בעליו עמו‪:‬‬ ‫שמירה גם בלא קנין‪.‬‬ ‫חידוש נוסף חידשה תורה בכל ד' שומרים 'אם בעליו עמו לא ישלם' דאם‬ ‫הבעלים של החפץ הוי עם השומר בעת קבלת שמירתו‪ ,‬כגון שעסקו עמו‬ ‫שומר שמסר לשומר‬ ‫במלאכה או שעשה לו טובה או פעולה‪ ,‬אפילו שלא במקומו כלל‪ ,‬וכגון כל‬ ‫שומר שקיבל עליו חפץ לשמור אסור לו להעבירו לשומר אחר‪ ,‬אפילו אם‬ ‫הפועלים שעסוקים בצרכי העיר ומלמדי תינוקות שבעיר וכל כיוצ"ב אין‬ ‫הראשון ש"ח והשני ש"ש או שואל‪ ,‬והטעם דיכול המפקיד לומר היאך לא‬ ‫השומר חייב לשלם אפילו אם פשע בשמירתו‪.‬‬ ‫מהימן לי בשבועה‪ ,.‬ואפילו אם השני ידוע לכל שהוא טוב וכשר מן הראשון‬ ‫פטור בעליו עמו הינו דוקא כששאל או שכר את הבעלים קודם או בשעת קבלת‬ ‫ג"כ יכול לומר שאינו נאמן עליו בשבועה כיון שאין לו עסק עמו‪ .‬אך מ"מ‬ ‫הפקדון‪ ,‬אבל אם נטל את החפץ לשמרו ואח"כ שאל או שכר את הבעלים חייב‪.‬‬ ‫כתב הרמ"א דשומר שמסר לשומר בפני המפקיד ולא מיחה בידו פטור‪.‬‬ ‫בשומר שמסר לשומר אין את הפטור דבעליו עמו‪ ,‬וכן אם שלח יד בפקדון חייב‬ ‫אע"ג דנתבאר דאסור ליתן לשומר אחר‪ ,‬מ"מ כלל גדול בידינו כל המפקיד‬ ‫אף בשמירה בבעלים‪.‬‬ ‫על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד‪ ,‬ולכך מותר לשומר למסור את הפקדון‬ ‫לאנשי ביתו הסמוכים על שולחנו‪ .‬אמנם זהו דוקא כשנותן לב"ב הגדולים‪,‬‬ ‫חזרה משמירה‬ ‫וכן לעבדיו ושפחותיו העבריים שדרכן לסמוך עליהם במעותיו‪ ,‬אבל אסור‬ ‫לו למסור לב"ב הקטנים או לעבדו ושפחתו הכנעניים או לאחד מקרוביו‬ ‫עוד מבואר בגמ' ושו"ע )סי' רצג( דשומר שהתחייב לשמור על החפץ זמן מסוים‬ ‫שאינם שרויים עמו בבית‪] .‬כמו"כ יכולים ש"ח וש"ש להחזיר את הפקדון לאשת‬ ‫אין יכול לחזור בו בתוך הזמן בלא הסכמת המפקיד‪ ,‬וכבר תמה הריטב"א דהרי‬ ‫המפקיד‪ ,‬אך בשואל נחלקו הפוסקים בזה[‪.‬‬ ‫קיימ"ל פועל יכול לחזור בו בחצי היום‪ ,‬וא"כ אמאי השומר אינו יכול לחזור בו‬ ‫המפקיד ע"ד אשתו ובניו והודיעם שזהו פקדון‪ ,‬והם לא שמרו כדרך‬ ‫משמירתו‪ .‬ובמחנה אפרים כתב דש"ח אינו נקרא פועל רק בשעה שקיבל החפץ‬ ‫השומרים‪ ,‬חייבים הם לשלם לבעל הפקדון‪ .‬ואם אין להם לשלם נחלקו‬ ‫לידו‪ ,‬אבל אח"כ אינו פועל‪ .‬והקשה רק משומר שכר‪ .‬ובקצוה"ח וחת"ס תירצו‬ ‫הרמב"ם והרא"ש האם צריך השומר הראשון לשלם‪ .‬ואם לא הודיעם כלל‬ ‫דבכל שומר איכא ב' חיובים‪ ,‬חיוב שמירה על החפץ והתחייבות לשלם עבור‬ ‫שזהו פקדון ולא שמרוהו כראוי ונאבד‪ ,‬הם צריכים לישבע שלא פשעו‬ ‫נזק שיארע‪ ,‬כעין ביטוח‪ ,‬ולכך אע"פ שיכול לחזור בו מפעולת שמירתו מ"מ‬ ‫בפקדון‪ ,‬ופטורים מלשלם‪ ,‬ושומר הראשון נשבע שמסר להם המעות ופטור‪.‬‬ ‫אינו יכול לחזור מהתחייבותו לשלם על נזק‪ ,‬ולכך צריך לשמור שלא יארע‬ ‫וכן אם ידוע שאין הנפקד שומר בעצמו אלא מוסר פקדונותיו ביד אחר‪ ,‬יכול‬ ‫נזק לחפץ‪.‬‬ ‫ליתנו לשני‪ ,‬ואפילו פשע השני אין על השומר הראשון כלום‪ .‬וכן אם דרך‬ ‫הבעלים להפקיד תמיד אצל השני יכול להפקיד אצלו‪ ,‬בתנאים דלהלן‪:‬‬ ‫חיובי שואל‪:‬‬ ‫שרגיל להפקיד אצלו דבר חשוב כזה‪ ,‬ולא סגי שהפקיד אצלו פעם אחת‪,‬‬ ‫שואל מתחייב אפילו באונסין גמורים שלא עלו על דעתו כלל‪ ,‬אך מ"מ אם‬ ‫ולא נעשה חשוד בינתיים‪ ,‬וכן שלא העני בינתיים‪ .‬וכן שלא ימעט בשמירתו‪,‬‬ ‫מתה מחמת המלאכה ששאל אותה‪ ,‬כגון ששאל מקדיחה לקדוח בה חור בקיר‬ ‫דהיינו שואל לא יתן לש"ש‪ ,‬וש"ש לא יתן לש"ח‪ .‬ואם מיעט בשמירתו צריך‬ ‫ונשבר המקדח בשעת הקדיחה בקיר פטור מלשלם‪ .‬ואפילו אם השואל פשע‬ ‫השומר הראשון לשלם‬ ‫בה‪ ,‬דהיינו שראה בשעת הקדיחה שהמקדיחה נוטה להישבר ואעפ"כ ניסה את‬ ‫מזלו ונשבר פטור מלשלם‪ ,‬כיון שבעה"ב אמר לו בפירוש שיכול לקדוח בה‬ ‫שליחות יד‪:‬‬ ‫בקיר‪ ,‬והוי אשמתו של הבעלים שהוא גרם את הנזק‪ .‬אכן‪ ,‬אם שינה השואל‬ ‫כפי שנתבאר אסור לשומר להשתמש בפקדון‪ ,‬ואם נשתמש בו‪ ,‬ואפילו רק‬ ‫ממה שאמר לו בעה"ב‪ ,‬אפילו למלאכה קלה יותר‪ ,‬וכגון שבעה"ב א"ל שיקדח‬ ‫הגביהו ע"מ להשתמש בו מיקרי גזלן‪ ,‬ושוב דינו כגזלן שצריך לשלם גם על‬ ‫בקיר והוא קדח בעץ‪ ,‬כיון ששינה אין הנזק נקרא ע"ש הבעלים אלא ע"ש‬ ‫אונס גמור שיארע לחפץ‪ ,‬שליחות יד אינה צריכה חסרון‪ ,‬ולכך כל היכא‬ ‫השואל‪ ,‬ולכך חייב לשלם אפילו באונס‪.‬‬ ‫דא‬ ‫הרב יוסף צבי‬ ‫מרגליות ומטמניות‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫הלוי שישא‬ ‫שליט"א‬ ‫מפלאי פלאות התורה‬ ‫מסע הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לארה"ב‬ ‫עקידה‬ ‫]חלק ב'[‬ ‫עיקר נסיון העקידה היה האהבה והרצון שהיו לו לאברהם על זה‬ ‫ענין נסיון העקידה יש לומר שהעיקר היה האהבה והרצון שהיו לו לאברהם על זה‪ ,‬כי בלי זה מה‬ ‫שבת שבע ברכות בשמחת בית צדיקים‬ ‫היה לו לעשות‪ ,‬כי אם לא ישחוט אותו הלא הברירה בידו של הקב"ה ליטול נשמתו בלא זה‪,‬‬ ‫שמחת השבע ברכות המרכזית ומעמד 'מקירוב הלב' לטובת קופת הקודש‬ ‫והאות על האהבה והרצון היתה הזריזות כמו שנאמר "וישכם" וגו'‪ .‬וכמו שבת על ידי שממהרים‬ ‫יום רביעי לך לך‬ ‫לבוא וגו' מורה על זה שמקבלין את השבת בשמחה‪ ,‬ועל ידי שקיבל ציווי השם יתברך בשמחה‪,‬‬ ‫על ידי זה לא נשחט יצחק‪ ,‬דאם לא כן לא היה ראוי לקבל מאמרו ונבואתו של השי"ת שנית "אל‬ ‫בצהריים נסע רבינו שלחיט"א למאנסי‪ ,‬ופנה לנחם אבלים אצל אחד מתומכי המוסדות‪.‬‬ ‫תעש לו מאומה"‪ ,‬דאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה‪ .‬שם משמואל פרשת וירא‪ ,‬שנת תרע"א‪.‬‬ ‫במשך היום ביקר בבתי נדיבים לטובת המוסדות הק' בבית שמש‪ .‬נתלווה הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫לפקוביץ הי"ו ממנהלי המוסדות בבי"ש‪.‬‬ ‫ענין נסיון העקידה איננו מה שעשה במעשה ציווי השם יתברך‪ ,‬כי זה איננו כל כך רבותא‪ ,‬כי‬ ‫בערב הופיע רבינו שליט"א בסעודת השבע ברכות לרגל שמחת בית המלכות‪ ,‬שנערכה על ידי‬ ‫בידו יתברך נפש כל חי‪ ,‬ואם לא יקריבנו הוא‪ ,‬הרבה שלוחים למקום‪ .‬אך נראה שעיקר הנסיון‬ ‫המחותן הגה"צ רבי יקותיאל טייטלבוים שליט"א באולם עטרת אסתר בוומס"ב‪ .‬בסעודה השמיע‬ ‫היה הרצון שהיה לו לאברהם אבינו בזה ולא עשה כפורע את חובו וכפוטר עצמו מחיובו‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א דברות קודש בעניני חתן וכלה ויסודי בית נאמן בישראל וסיים בברכות טוב‪ .‬אח"כ‬ ‫שם משמואל פרשת וירא‪ ,‬שנת תרע"ב‪.‬‬ ‫נתכבד בברכת המזון על הכוס‪.‬‬ ‫עיקר נסיון העקידה היה כדי שאברהם ישלים כל אהבתו לבורא‬ ‫יום חמישי לך לך‬ ‫נראה בכוונת הכתוב שאמר הקב"ה לאברהם ]וירא כ"ב ב'[ "קח נא וכו' אשר אהבת"‪ ,‬ואחר עמדו‬ ‫שחרית וסליחות בה"ב התפלל רבינו שליט"א בהיכל ישיבה לצעירים תורת א"ש דושינסקיא‬ ‫בנסיון נאמר לו ]שם שם ט"ז[ "יען אשר עשית וכו' את יחידך" )ממני(‪ ,‬ושוב לא נאמר "אשר אהבת"‪.‬‬ ‫בבארא פארק‪ ,‬מיסודו של חדב"נ הגה"צ רב דקהילתנו וומס"ב זצוק"ל‪ .‬עליית רבינו שליט"א‬ ‫כי עיקר הנסיון היה‪ ,‬על שראה השם יתברך שאוהב את בנו שהוליד למאה‪ ,‬ועל זה נתפשט‬ ‫נקנתה ע"י תלמידי הישיבה‪.‬‬ ‫האהבה‪ ,‬ולא היתה שלימה עמו יתברך‪ ,‬לכן אמר לו לשחוט את בנו אשר אהב‪ ,‬להשבית את‬ ‫האהבה מבנו ולהשלימה לו יתברך‪ .‬ואחר עמדו בנסיון‪ ,‬וכבר השלים אהבתו לו יתברך עד‬ ‫אחר התפילה קבע רבינו שליט"א מזוזה באחד מחדרי השיעורים עם חינוך הבנין החדש של‬ ‫הישיבה קטנה‪ .‬נערכה מסיבת לחיים‪ ,‬רבינו שליט"א לא טעם עקב בה"ב‪ ,‬ונשא שיחת קדשו‬ ‫שבאהבתו רצה לשחוט בנו ידידו ]יחידו[‪ ,‬אז כבר שבתה האהבה מבנו‪ ,‬והשלים כל חלקיו לבורא‬ ‫בחיזוק והדרכה‪ ,‬פתח בכבוד אכסניה והשמועות הטובות הנשמעות תדיר על הישיבה‪ ,‬והעריך‬ ‫שב שמעתתא הקדמה‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬ולכן לא הזכיר שוב אהבה ליצחק‪ ,‬רק יחידו‪.‬‬ ‫את התפילה המרוממת בצוותא עם התלמידים‪ .‬כן הזכיר את גזירת הגיוס המרחפת על בחורי‬ ‫ישראל בארה"ק והחובה להתפלל לביטול רוע הגזירה‪ ,‬בפרט היום שנקבע ליום תפילה ותענית‬ ‫שנותיו של יצחק בעת העקידה‬ ‫ע"י הביד"צ דעיה"ק שליט"א‪ .‬העלה זכות הבחורים הזוכים להיות בין כותלי ביהמ"ד ולהתייגע‬ ‫רבותינו ז"ל ]סדר עולם רבה פרק א'[ אמרו שהיה יצחק כאשר נעקד בן "שלשים ושבע שנים"‪ .‬ואם‬ ‫בתורה ועבודה והכרת פניהם ענתה בהם‪ ,‬וסיים בברכת קדשו להצלחתם בזמן החורף ושירוו‬ ‫דברי קבלה נקבל‪ .‬ומדרך סברא אין זה נכון‪ ,‬שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה‪ ,‬ויהיה שכרו‬ ‫הוריהם מהם רוב נחת‪ ,‬וברכה מיוחדת לעומדים במשמרת הקודש‪ ,‬עדי נזכה לוירושלים עירך‬ ‫כפול משכר אביו‪ ,‬שמסר עצמו ברצונו לשחיטה‪ ,‬ואין בכתוב מאומה על יצחק‪ .‬ואחרים אמרו‬ ‫ברחמים תשוב‪.‬‬ ‫שׂא עצי העולה‪ .‬והקרוב אל הדעת שהיה "קרוב‬‫שהיה בן "חמש שנים"‪ ,‬גם זה לא יתכן‪ ,‬בעבור ֶשׁיִּ ָ ּ‬ ‫אח"כ פנה רבינו שליט"א לביקור חולים אצל הרה"ח רבי משה אליעזר זיגלמאן שליט"א מחשובי‬ ‫לי"ג שנים"‪ ,‬והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו‪ ,‬והעד שאביו הסתיר הסוד ממנו‪ ,‬ואמר "אלהים‬ ‫אנ"ש בעיר‪.‬‬ ‫אבן עזרא פרשת וירא‪ ,‬כ"ב ה'‪.‬‬ ‫יראה לו השה"‪ ,‬כי אילו אמר לו אתה העולה‪ ,‬יתכן שיברח‪.‬‬ ‫בצהריים חזר רבינו שליט"א לוומס"ב ועלה לבקר אצל אחותו הרבנית כ"ץ תליט"א‪ .‬גם הגיע‬ ‫לנחם אבלים אצל בני הרה"ח רבי משה בצלאל בוידעק ז"ל יו"ר קרן הצלה‪ ,‬על פטירת אמם ע"ה‪.‬‬ ‫לפנות ערב נסע רבינו שליט"א לבארא פארק והשתתף בקבלת פנים שמחת החתונה לנכדת‬ ‫מחותנו הגה"צ רבי יהושע ליברמן שליט"א ר"י שומרי החומות‪ ,‬בת לחתנו הרה"ג רבי בן ציון‬ ‫גאלדבערגער שליט"א‪.‬‬ ‫משם נסע רבינו שליט"א לפלעטבוש‪ ,‬וביקר אצל נדיבי עם לטובת המוסדות הק'‪ ,‬והתפלל שם‬ ‫מעריב‪.‬‬ ‫בלילה חזר רבינו שליט"א לבארא פארק והשתתף בשמחת הש"ב שנערכה על ידי המחותן‬ ‫הגה"צ רבי שמואל צבי זינגער שליט"א מאלכסנדר‪ ,‬באולם פרדס נח‪.‬‬ ‫ערש"ק לך לך‬ ‫רבינו שליט"א התפלל שחרית בבית הרה"ח ר' יעקב אבעלעס הי"ו‪.‬‬ ‫שב"ק לך לך ‪ -‬שבת של שמחה בצל הקודש‬ ‫עשרות אנ"ש תושבי וויליאמסבורג זכו לשבת מרוממת בצילא דמהימנותא‪ ,‬כשרבינו שליט"א‬ ‫שבת בעיר וערך את סדרי השב"ק בתוכם‪ .‬מטעם התאחדות התלמידים בארה"ב פורסמה הודעה‬ ‫על סדרי וזמני השב"ק‪.‬‬ ‫התפילות ערך רבינו שליט"א יחד עם החתן והמחותנים בהיכל ישיבת סאטמאר )רוטלידזש סט'(‪,‬‬ ‫אנ"ש בעיר הגיעו להסתופף בצל הקודש‪ ,‬ובראשם זקני וחשובי התלמידים לאוי"ט‪.‬‬ ‫למנחה ערש"ק ניגש הגר"י טייטלבוים שליט"א‪ ,‬ולקבלת שבת ומעריב הרה"ח ר' יודא הירש הי"ו‪.‬‬ ‫אחר התפילה המרוממת עברו לברכת גוט שבת באנפין נהירין‪.‬‬ ‫סעודות השבת ערך רבינו שליט"א בצוותא עם בני המשפחה באולם פרענקל בעיר‪ .‬בסעודת ליל‬ ‫שב"ק נשא דברים הגה"צ רבי יואל יעקב שליט"א רב דקהילתנו לאנדאן‪ ,‬והגר"י טייטלבוים‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫בהמשך הסעודה הגיעו לחסות בצה"ק וליאור באור השבת ציבור נכבד מאנ"ש‪ ,‬זמרו שירות‬ ‫ותשבחות לכבוד השבת וניגוני שמחה‪ .‬בין הבאים היו הגה"צ רבי יוסף כ"ץ שליט"א רב דקהילתנו‬ ‫בוומס"ב ואחיו הרה"ג שליט"א‪ ,‬הגה"צ אב"ד בראד שליט"א‪ ,‬הנגיד הרה"ח ר' יוסף שמואל שפירא‬ ‫הי"ו בעל אכסניא של רבינו שליט"א באנטוורפן‪ ,‬הנגיד מו"ה משה שמואל זופניק הי"ו‪.‬‬ ‫אחר ברכהמ"ז אמר רבינו שליט"א ב' ברכות‪.‬‬ ‫בצפרא דשבתא לשוכן עד ניגש הגה"צ רבי דוד דוב שליט"א‪ .‬בקריאת התורה עלה רבינו שליט"א‬ ‫שישי‪ ,‬שאר העליות נתכבדו החתן והמחותנים‪ .‬בהגבה נתכבד הר"י אבעלעס הי"ו יו"ר ועד קופת‬ ‫הקודש‪ ,‬ובגלילה הרה"ח ר' עקיבא גרינהוט הי"ו חבר הנהלת הת"ת לאנדאן‪ .‬למוסף ניגש הגר"י‬ ‫טייטלבוים שליט"א‪.‬‬ ‫בקידוש אחר התפילה כיבד רבינו שליט"א את נכדו החתן הי"ו לקדש על היין‪.‬‬ ‫בסעודת יום השבת נשא דברים המחותן הגרד"ד שליט"א‪ ,‬והחתן הי"ו השמיע דברי דרוש ופלפול‬ ‫כנהוג‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫אחר הדברו"ק הסביר המנחה את מטרת המגבית‪ ,‬שכל אחד‬ ‫כאן נקרא ביקר והערכה העסקן הנמרץ מו"ה יעקב אבעלעס הי"ו‬ ‫מנחה ושל"ס ערך רבינו שליט"א בביהמ"ד לימנוב בראשות‬ ‫מאנ"ש ישתתף בתמיכה קבועה למען אחיהם שבארה"ק‪ ,‬בתמיכה‬ ‫יו"ר ועד קופת הקודש בארה"ב‪ ,‬לקבל מידי רבינו שליט"א תעודת‬ ‫גיסו הגה"צ שליט"א‪ .‬בקריאת התורה נתכבד בהגבה‪ .‬רבינו‬ ‫שבועית של לכה"פ ‪ $ 50‬לשבוע‪ .‬הציבור החל למלאות שטרי זכות‬ ‫הוקרה מיוחדת כהכרת הטוב על פעולותיו המרובים למען הקופה‬ ‫שליט"א נשא דברות קודש עה"פ 'התהלך לפני והיה תמים'‪.‬‬ ‫ושותפות‪ ,‬אח"כ עברו לברכת מז"ט ומסרו השטרות לידי רבינו‬ ‫ולכל קדשי בית חיינו‪ .‬רבינו שליט"א האציל ברכות קודש לרוב‪.‬‬ ‫בלטו בנוכחותם ציבור מאנ"ש וכן הנגידים החשובים מו"ה‬ ‫שליט"א שעה ארוכה‪ .‬אלו שהתחייבו סכומים נכבדים זכו לקבל‬ ‫יחזקאל בערקאוויטש‪ ,‬מו"ה אברהם בראך‪ ,‬מו"ה יואל גליק‪,‬‬ ‫צלוחית מיוחדת מכוס של ברכה‪.‬‬ ‫בהדרת קודש זכו לשמוע דברות קודש מרבינו שליט"א‪,‬‬ ‫בראשונה הודה לכל באי השמחה‪ ,‬ושיבח את עסקני ועד קופת‬ ‫הי"ו‪.‬‬ ‫במשך המעמד השתתף כ"ק אדמו"ר מוויען שליט"א שנתקבל‬ ‫הקודש בארה"ב שפועלים במסירות נפלאה תמידים כסדרן‪ ,‬וב"ה‬ ‫אחר מעריב עברו לברכת א גוטע וואך‪ ,‬רבינו שליט"א הבדיל‬ ‫בכבוד והאריך בנועם שיח עם רבינו שליט"א‪ ,‬כן השתתף כ"ק‬ ‫נראית סייעתא דשמיא בהצלחה רבה להביא סכומי עתק כפי‬ ‫בבית האכסניה‪.‬‬ ‫אדמו"ר מבאלחוב שליט"א‪ .‬בלטו בין הבאים גדולי תומכי‬ ‫התחייבותם‪ .‬כן דיבר כי בכל פעולה יש לעשות השתדלות ואח"כ‬ ‫מוסדותינו הנגידים מו"ה שמואל דוד הרצוג שליט"א יו"ר קרית‬ ‫באה הברכה‪ ,‬במשנתו של מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע‪.‬‬ ‫שמחת השבע ברכות המרכזית‬ ‫הישיבה‪ ,‬מו"ה הערשל הערבסט שליט"א יו"ר התאחדות‬ ‫התלמידים באה"ב‪ ,‬מו"ה שלמה יוסף וואלדמאן שליט"א יו"ר קרן‬ ‫רבינו שליט"א ביקש מאת הציבור שכולם מחוייבים להטות שכם‬ ‫ומעמד 'מקירוב הלב' למען קופת הקודש‬ ‫הצלה‪ ,‬מו"ה חיים הערש גאלד שליט"א‪ ,‬ועוד‪ ,‬שזכו להתברך‬ ‫לימין עסקני הקופה‪ ,‬וגם בארה"ק עומדים הקהל הכן בתמידות‬ ‫בקול רינה ותודה נחגגה במוצאי שב"ק שמחת השבע ברכות‬ ‫מרבינו שליט"א‪.‬‬ ‫ליטול חלק ולתמוך במשפחות‪" ,‬היינטיגע נאכט וועט ברענגען א‬ ‫המרכזית בשמחת בית צדיקים‪ ,‬בשילוב מעמד 'מקירוב הלב'‬ ‫בברכהמ"ז כיבד רבינו שליט"א את הגר"י כ"ץ שליט"א רב‬ ‫געוואלדיגע חיזוק פאר די עסקנים" שיוכלו להמשיך בפעולות‪.‬‬ ‫לטובת קופת הקודש של רבינו שליט"א‪ ,‬שהתקיימה באולם‬ ‫דקהילתנו וומס"ב‪ ,‬בשבע ברכות נתכבדו תומכי קופת הקודש‪,‬‬ ‫שיבח את העסקנים בארה"ק ובחו"ל שלוקחים על עצמם העול‬ ‫הגדול והמפואר קונטיננטל בוומס"ב‪.‬‬ ‫הרש"י וואלדמאן‪ ,‬הר"ה הערבסט‪ ,‬הרה"ח ר' חיים ידידיה פישער‬ ‫הכבד ורב הנסתר על הגלוי בפעולותיהם הכבירות‪ .‬כן ציין‬ ‫הי"ו‪ ,‬הרב אהרן כ"ץ שליט"א נכד רביה"ק מהרי"ם זי"ע רוח החיים‬ ‫שהסכומים שנזכרו הם בלי גוזמא כאשר ניתן להיווכח כי מאות‬ ‫המעמד אורגן ע"י ועד קופת הקודש ועסקני התאחדות‬ ‫לארגון יד למשפחה בקהילתנו הק'‪ ,‬והגה"צ רבי אהרן סופר‬ ‫משפחות נהנים מהם בארה"ק‪.‬‬ ‫התלמידים בארה"ב‪ ,‬ברוב פאר והדר בהשכל ודעת עם‬ ‫שליט"א אב"ד קיוויאשד מאנסי‪ ,‬בברכה אחריתא כיבד רבינו‬ ‫תכניות מיוחדות ברוב אונים ואמיץ כח‪ .‬לקראת המעמד‬ ‫בהמשך הדברים הזכיר לשבח את בנו המחותן הגרד"ד שליט"א‬ ‫שליט"א את בנו הגרד"ד שליט"א‪.‬‬ ‫נשלחו הזמנות מיוחדות חתומות ע"י המשב"ק הרה"ג ר'‬ ‫העומד תמיד לימין המוסדות ובפרט לימין קופת הקודש‪ ,‬ובזכות‬ ‫שלום נויפלד שליט"א בפקודת הקודש‪.‬‬ ‫עסקני קופת הקודש מציינים בסיפוק את הצלחת המעמד האדיר‪,‬‬ ‫פעליו לעניי ארץ ישראל ולת"ח זכה לשמחה זו ולהכניס בנו החתן‬ ‫ובימים הבאים ישבו במשרדי הקופה בארה"ב לסדר את הבאת‬ ‫לבית של תורה‪ ,‬בה יוכל להמשיך בס"ד לשקוד על תלמודו‪ ,‬בירך‬ ‫מה נהדר היה המראה בהיאסף אנ"ש מכל מקומות‬ ‫התמיכות והענינים הטכניים על צד היותר טוב‪.‬‬ ‫את החו"כ והמחותנים‪ ,‬וסיים בברכת קודש לכל המשתתפים ‪-‬‬ ‫מושבותיהם בניו יורק וניו ג'רזי‪ ,‬ובראשם זקני וחשובי‬ ‫המשך יבוא אי"ה‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל‪.‬‬ ‫התלמידים ובני מלוכה נכדי מרן רביה"ק מהרי"ם זי"ע‪ ,‬כולם‬ ‫נקבצו באו לך בהמוניהם‪ .‬הנעימו בשירה מקהלת 'חסידיש'‪,‬‬ ‫והוגשה סעודה גדולה ורחבה לכבוד השמחה והעם‬ ‫הנאספים‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א הופיע בהדרו בתחילת המעמד ונטל ידיו‬ ‫לסעודה‪ .‬פתח והנחה משמח אלקים ואנשים מו"ה נחמן ליווי‬ ‫הי"ו‪ ,‬קידם את פני הבאים והעלה את ההתרגשות לשמוח‬ ‫בשמחת רבינו מקירוב מקום ולב‪.‬‬ ‫כאן נתכבד נואם הכבוד פמ"מ הגה"צ אב"ד לימנוב שליט"א‪,‬‬ ‫במשאו הנרגש שילב בין שמחת בית רבי ואיחוד התלמידים‬ ‫לעמוד לימין קדשו בקופת הקודש‪ .‬שיתף במה ששח לו רבינו‬ ‫שליט"א על סכום העתק של ‪ 2‬מליון דולר שצריך לגייס‬ ‫בשנה לתמוך באחינו בשרינו ופרוטה לפרוטה מצטרפת‪.‬‬ ‫ומטרתו של רבינו שליט"א להביא אור במושבותם של אנ"ש‪.‬‬ ‫תיאר את מצב פרנסתם של אחינו בארה"ק ואשר רבינו‬ ‫שליט"א התבטא באזנו שישנם בקהילתנו משפחות שאין‬ ‫להם מזון ומחיה ובמסתרים תבכה נפשם‪ ,‬וקופת הקודש‬ ‫עומדים לימינם בשליחות רבינו שליט"א‪ ,‬וכמה גדולה הזכות‬ ‫להשתתף עמו‪ ,‬ורבותינו הק' זי"ע הבאים לשמחת בניהם‬ ‫יברכו את כל העומדים לימין צדקו‪.‬‬ ‫אחר כך נשמעה דרשתו של פמ"מ הגה"צ אב"ד דזשיבוי ב"פ‬ ‫שליט"א‪ ,‬בדבריו הנעימים עמד על עניני השמחה ומצות‬ ‫הצדקה‪ ,‬והביע את הקשר האמיץ שיש לרבינו שליט"א רועה‬ ‫נאמן עם התלמידים וכמים הפנים לפנים האהבה וההערצה‬ ‫והחביבות הנדירה‪.‬‬ ‫נערכה תכנית מיוחדת ברוב רגש ע"י מו"ה יואל ברוין הי"ו‬ ‫במבט קרוב על המצב אצל אחינו בשרינו בארה"ק‪ ,‬ואיך רבינו‬ ‫שליט"א דואג ומיצר על סבלו של כל יחיד‪ ,‬וגם לרבות פעולות‬ ‫הקודש‪ ,‬בתכנית שולבו חרוזים נפלאים מעשי אומן‪.‬‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫ישראל עושה חיל‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הר"ר יצחק יהושע‬ ‫הר"ר שמשון בר"ג‬ ‫משגרים אנו מקרב הלב ברכת מז"ט להאי גברא רבא וחשיבא מרביץ תורה במסירתו למען‬ ‫הר"ר אליהו יהושע‬ ‫הר"ר מתתי‬ ‫נויפלד הי"ו‬ ‫הירש הי"ו‬ ‫צעירי הצאן ומוקיר רבנן והוא גופיה צורבא מרבנן איש חי ורב פעלים מסור בלונ"ח למען‬ ‫בר"ש"י ליכטינשטיין‬ ‫דודוביץ הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫כוללינו המעטירה להצלחת ציבור אברכי הכולל ברו"ג למען לא יחסר המזג‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לרגל הולדת הבנות תחי'‬ ‫הי"ו‬ ‫למז"ט‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫הרה"ח ר' ישראל לאנדאו שליט"א ‪ -‬מנהל כוללינו‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫יזכה לגדלום לתורה לחופה‬ ‫רח' חזון איש ב"ב‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו הי"ו למז"ט‬ ‫למז"ט‬ ‫שכו' רמה ד' ‪ 4/‬בי"ש‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫ויה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך שמחת הנפש והרחבת הדעת כל הימים אכי"ר‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫המברכים בהוקרה ‪ :‬אברכי כולל תרביצ"א ‪ -‬בעי"ת בית שמש‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫ברכות עד בלי די‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הננו נברך מרגשי לבנו ומקירות לבנו והערכה להאי‬ ‫הרה"ח ר' לוי יצחק‬ ‫הרה"ג ר' אברהם אלי'‬ ‫הר"ר שמעון דוד‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הר"ר יוסף צבי ברש"א‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫חבורתא קדישתא‬ ‫גלרנטר הי"ו‬ ‫הברפלד הי"ו‬ ‫הר"ר ישראל‬ ‫הר"ר חיים יעקב בר"י‬ ‫"מנוחה ושמחה"‬ ‫גלבר שליט"א‬ ‫מרקוביץ הי"ו‬ ‫מרקוביץ הי"ו‬ ‫אשר פעולותיהם הכבירות הם ממש מעין עולם הבא‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט‬ ‫קלפהולץ הי"ו‬ ‫להרחבת הדעת וישוב הדעת בעת שמחת אנ"ש‬ ‫לרגל שמחת‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי' למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו‬ ‫ובפרט בעת עריכת שבת שבע ברכות לבתי תחי'‬ ‫ה"ה החתן אברהם ני"ו‬ ‫אירוסי בתו תחי' למז"ט‬ ‫הקידושא רבא בבית מדרשינו‬ ‫הקידושא רבא בבית מדרשינו‬ ‫הקידושא רבא בבית מדרשינו‬ ‫למז"ט‬ ‫עב"ג תחי' למז"ט‬ ‫שכו' רמה ד'‪ 3/‬בי"ש‬ ‫הש"י יעזור ישלם לכם כפעלכם הטוב ותזכו לישב על מי מנוחות‬ ‫יה"ר שיבנו בית‬ ‫שכו' גבעת ירושלים בי"ש‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫כל ימי חייכם וישיגו אך ששון ושמחה באהליכם כל הימים אכ"י‬ ‫בשעטומו"צ‬ ‫רח' מעשי חייא בי"ש‬ ‫נאמן בישראל‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫המברך בהוקרה‬ ‫יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫מתוך שמחה ונחת‬ ‫מתוך שמחה ונחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫חיים יעקב קלפהולץ ומשפחתו‬ ‫ו‬ ‫;‬ ‫הגה"ק רבי יוסף לאנדא זצוק"ל‬ ‫הרב ישעי' קוהט שליט"א‬ ‫כ"ד חשון תרי"ד‬ ‫אב"ד יאס ובעל שו"ת ברכת יוסף‬ ‫תולדות בעל ההילולא זצ"ל‬ ‫וז"ל‪" :‬בעיני ראיתי גודל דביקותו וקדושתו בעת לימוד תורתו עודנו בימי השחרות‪.‬‬ ‫רבינו יוסף נולד לאביו הגאון רבי מנחם מענדל לנדא זצ"ל אב"ד באלהוב אשר‬ ‫והיה יודע בין צדיקי דורו גודל פרישותו וקדושתו בשאיפתו לקדושה וטהרה"‪.‬‬ ‫במדינת רוסיא‪ ,‬בן הגה"ק רבי צבי הירש זצ"ל‪ ,‬בן הרה"ק רבי מנחם מענדל מגיד‬ ‫מישרים בקהילת באר‪ ,‬מגדולי תלמידי הבעש"ט זי"ע‪ ,‬מצאצאי הרבי ר' העשל‬ ‫בשנת תרי"ד בחודש מרחשון נפל למשכב‪ ,‬וחלה את חליו בחולי מעיים ל"ע‪ .‬שתי‬ ‫אב"ד קראקא זי"ע‪ ,‬הטורי זהב זי"ע‪ ,‬חתנא דבי נשיאה של הב"ח זי"ע‪ ,‬ומצאצאי‬ ‫שעות קודם פטירתו באה לפניו אשה אשר היתה עשר שנים אחרי החתונה‪ ,‬ועדיין‬ ‫המגלה עמוקות זי"ע‪ ,‬לאמו מרת פיגא ליבקא ע"ה‪ ,‬בת הגאון רבי זאב וואלף הוליס‬ ‫לא זכתה לזרע של קיימא‪ ,‬ובכתה לפני רבינו שיברך אותה‪ .‬רבינו בירך אותה‪ ,‬וכן‬ ‫אב"ד באלהוב‪.‬‬ ‫היה שבשנה הזאת ילדה בת‪ .‬ביום עש"ק כ"ד לחודש חצי שעה אחר חצות היום‬ ‫יצתה נשמתו בטהרה‪.‬‬ ‫נשא אשה מבארדיטשוב‪ ,‬ועבר לגור בה להיות סמוך על שולחן חמיו‪ ,‬שם זכה‬ ‫לקרבה יתירה מרבה של העיר הרה"ק רבי לוי יצחק זי"ע‪ ,‬ומבארו שאב מלוא הפנים‬ ‫רבינו השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬ואלו הן‪ :‬בנו הגאון רבי ברוך צבי זצ"ל‪,‬‬ ‫תורה ועבודה מתוך גינוני קדושה וטהרה‪ .‬כן היה נוסע לפרקים אל הרה"ק רבי ברוך‬ ‫אשר מילא מקום אביו בעיר ליטין‪ .‬בנו הגאון רבי יו"ט ליפא זצ"ל אב"ד גאלאץ‬ ‫ממעזיבוז זי"ע‪ .‬גם היה דבוק מאד אל הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע‪,‬‬ ‫ואח"כ בעיר איזמאיל‪ .‬בנו הגאון רבי דוב בעריש זצ"ל אשר לא רצה לקבל עליו‬ ‫והרה"ק מרוזין זי"ע‪ .‬אחרי פטירת זוגתו הראשונה נשא את מרת הינדא ע"ה‪ ,‬בת‬ ‫משרת הרבנות‪ ,‬וחננו ה' בעושר וכבוד‪ .‬בנו הגאון רבי מתתיהו זצ"ל אב"ד פאנזעטש‪,‬‬ ‫הנגיד רבי זאב כץ מויניצא ז"ל‪.‬‬ ‫ואח"כ בעיר פאדיטורק‪ ,‬הוציא לאור את הספר תולדות יוסף‪ ,‬תולדות ודברי תורתו‬ ‫מרבינו‪ ,‬וכן הוציא שאר ספרי אביו לאור‪ .‬בנו הגאון רבי יהושע העשל זצ"ל אב"ד‬ ‫רבינו כיהן בערים ליטין‪ ,‬ויאס‪ ,‬והיה תל תלפיות והרבה שלחו אליו שאלות‪ ,‬ביניהם‬ ‫ביצעשט‪ .‬בתו מרת חנה ע"ה‪ ,‬אשת הגאון רבי ישראל גוטמאן זצ"ל אב"ד סקולען‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן זי"ע‪ .‬חיבר את הספר שו"ת ברכת יוסף‪ ,‬וקול נהי‪,‬‬ ‫מצאצאי המאור עינים זי"ע‪ .‬בתו מרת בראנא ע"ה‪ ,‬אשת הגאון רבי ראובן סג"ל‬ ‫הספדו על הרה"ק מרוזין זי"ע‪.‬‬ ‫זצ"ל אב"ד פאדיטורק‪.‬‬ ‫נוסף על גדלותו בתורה‪ ,‬נודע רבינו גם כצדיק וקדוש‪ .‬את גודל דביקותו וקדושתו‬ ‫מתאר בנו הגאון רבי יו"ט ליפא זצ"ל אב"ד גאלאץ בהקדמתו לשו"ת ברכת יוסף‬ ‫ראו שרבי פנחם קפץ על הספסל ולקח מעט פלפלים ונתן‬ ‫רפואה פלאית‬ ‫לתוך הדגים‪ .‬כאשר ראה זאת רבי שלום חייך‪ .‬כשראה‬ ‫סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל‬ ‫על גודל יגיעתו יסופר‪ ,‬בהיותו מדיר שינה מעפעפיו‬ ‫אותם הרה"ק מקאריץ‪ ,‬עזב את המקום והלך עמהם‬ ‫לביתו‪.‬‬ ‫ומעמיק עיונו תדיר בספרי הקודש‪ ,‬נחלשה ראייתו‪ ,‬עד‬ ‫לדבר בלחישה עם הרב שישב לצדו‪ ,‬ואמר לו שלפי דעתו‬ ‫שלא היה יכול להכיר שום בן אדם‪ ,‬וכל הרופאים אמרו‬ ‫י"ל כך וכך בכוונת רש"י‪ .‬כאשר ראה זאת הרה"ק מאפטא‪,‬‬ ‫נואש למצבו‪ .‬הדבר נגע ללבה של אמו הצדקנית‪ ,‬אשר‬ ‫הרה"ק רב ייבא זי"ע היה אז המגיד באוסטרהא‪ .‬בליל ש"ק‬ ‫קרא אותו שיגש אליו‪ ,‬ושאלו‪" :‬מה דברתם עם הרב ההוא‪,‬‬ ‫אחר התפלה‪ ,‬ביקש רבי ייבא מרבי פנחס שיביא לו אורח‬ ‫מאז חליו שבתה השמחה מפניה‪ ,‬ודמעתה על לחיה תמיד‬ ‫אפשר שאמרתם איזה פשט וביאור ברש"י‪ ,‬תאמרו לי ותחי‬ ‫בנשיאת תפילה ובקשה לרפואתו‪.‬‬ ‫נכבד‪ ,‬שלח לו רבי פנחס את רבי שלום‪ .‬אחר הסעודה הלכו‬ ‫רוחי"‪.‬‬ ‫שניהם רבי ייבא ורבי שלום לבית הרה"ק רבי פנחס‪ ,‬ומצאו‬ ‫אותו עומד על יד פתח הבית יחד עם הרה"ק רבי נחום‪,‬‬ ‫באחד הימים דפק על דלתות ביתה עני בן טובים בבקשת‬ ‫אמר לו רבינו‪" :‬אני רוצה מקודם לעיין בדברי רש"י‪ ,‬כי‬ ‫נדבה‪ .‬ברוחה הנדיבה מסרה לו נדבה הגונה‪ .‬אך העני‬ ‫והיה בדיחא דעתא‪ .‬שאל רבי פנחס את רבי שלום‪" :‬מדוע‬ ‫אותיות מחכימות"‪ .‬צוה הרה"ק מאפטא תיכף לבנו הרה"ק‬ ‫צחקת? כשקפצתי על הספסל‪ ,‬הלוא קפצתי אל ה'"‪ .‬השיב‬ ‫בראותה יושבת ומצירה‪ ,‬לא אבה לקחת את הנדבה עד‬ ‫רבי יצחק מאיר מזינקוב זי"ע שילך עם רבינו לבית הספרים‬ ‫שתגיד לה את אשר עם לבבה‪ .‬אך היא הפצירה בו לקחת‬ ‫רבי שלום‪" :‬היא הנותנת‪ ,‬ומחמת זה עצמו חייכתי‪ ,‬כי אל‬ ‫ליתן לו הגמרא‪ .‬כאשר נתן עיניו בדברי רש"י‪ ,‬ראה כי דבריו‬ ‫השי"ת לא צריכים לקפוץ‪ ,‬כי בכל מקום שהאדם שם‪,‬‬ ‫הנדבה‪ ,‬בטוענה עמו‪" :‬למה לך הידיעה באין תוכל עזור לי"‪.‬‬ ‫כנים ואמתיים ומכוונים בפירש"י‪ .‬רבינו חזר ואמר לפני‬ ‫השיב העני‪" :‬מנין לך שלא אוכל לעזור לך"‪ ,‬ויפציר בה‪ ,‬עד‬ ‫השי"ת שם"‪ .‬אז אמר רבי פנחס לרבי ייבא‪" :‬אלמלי ידעתי‬ ‫הרה"ק מאפטא דעתו בכוונת רש"י‪ ,‬והיטב בעיניו למאוד‪,‬‬ ‫גדולתו מקודם לא הייתי מניחו לילך אצלכם על סעודת‬ ‫שסיפרה לו את צרתה על נפש בנה שנתעוור‪ .‬פתח העני‬ ‫את פיו בשחוק‪ ,‬ואמר לה‪" :‬על דבר קטן כזה אינך צריכה‬ ‫"‬ ‫ש"ק"‪.‬‬ ‫לבכות‪ ,‬קחי כמות מים מסוימת‪ ,‬ותני בהן סממנים"‪ ,‬ופרט‬ ‫ובזה פירש רבינו את הפסוק )בראשית כח טז( אכן יש ה'‬ ‫את שמות הסממנים‪" ,‬ויהיה לו לתרופה ומזור על מכתו‪,‬‬ ‫במקום הזה ואנכי לא ידעתי‪ ,‬כי יעקב אבינו ידע שבהר‬ ‫אכן אני באמת מאמין לדברי‬ ‫ודבר זה בדוק ומנוסה אצלי"‪.‬‬ ‫המוריה שורה השכינה‪ ,‬ולכן רצה לחזור‪ ,‬כי חשב שהצדיק‬ ‫רבינו‪ ,‬רק איני רוצה עוה"ב בנקל‬ ‫הרבנית שנדהמה לשמוע הדברים מפי העני‪ ,‬הניחה אותו‬ ‫צריך לקפוץ ולכתת רגליו אל ה'‪ .‬אמנם כעת שראה כי הר‬ ‫המוריה בא לכאן‪ ,‬אמר‪ ,‬ואנכי לא ידעתי לא ידעתי שבכל‬ ‫כזה‪ ,‬רק רצוני שיעזור לי השי"ת‬ ‫עומד לבדו בפתח הבית‪ ,‬ותמהר להגיד לבעלה הרב את כל‬ ‫מקום שאני שם גם השכינה שורה שם‪.‬‬ ‫להגיע לעוה"ב ע"י יגיעה רבה‬ ‫אשר שמעה מפיו‪ ,‬ויצוה עליה לבקש מהעני לבוא לפניו‬ ‫ולחזור על דבריו‪ ,‬כדי שישמע הדברים בעצמו מפיו‪ ,‬אך‬ ‫בצל הרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע‬ ‫ועבודת השי"ת בלב ונפש כראוי‬ ‫בשובה אל פתח הבית לא מצאה אותו עוד‪ ,‬ותלך לחפש‬ ‫אחריו אצל שכניה וכולם כאחד אנו ואמרו לא היה כאן‬ ‫על גודל יקרת ערכו בעיני הרה"ק מרוזין מסופר‪,‬‬ ‫לכל איש ישראל"‪.‬‬ ‫שום עני‪ ,‬ואין לך מה לחפש אחריו‪ ,‬וחזרה וספרה זאת‬ ‫"‬ ‫כשרצו להדפיס החלק השלישי מהסידור מגדל עוז של‬ ‫לבעלה‪ ,‬וצוה לה לעשות ככל אשר ציוה לה העני‪ .‬ואכן‬ ‫הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל‪ ,‬לקחו תחילה הסכמה‬ ‫במשך כמה ימים‪ ,‬אחר שקיבל רבינו את התרופה נתרפא‬ ‫מהרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬ואח"כ באו עם‬ ‫כליל‪ ,‬וראה בעיניו כאחד האדם‪ ,‬ויהי הדבר לאות ולמופת‪,‬‬ ‫הכתבים להרה"ק מרוזין ליקח הסכמה‪ .‬שלח אז הרה"ק‬ ‫ואז האציל לו ברכה בפי כל‪ ,‬ואמר לו‪" :‬כשם שהחייתם‬ ‫אותי‪ ,‬כן יחיה אתכם השי"ת באריכות ימים ושנים טובים‬ ‫וכל ימיו היה נמצא אצלו צלוחית עם תרופה זו‪ ,‬והיה נותנה‬ ‫מרוזין לקרוא את רבינו‪ ,‬ובא לרוזין‪ ,‬וישבו ביחד לילות‬ ‫לכל חולי עינים ונתרפאו‪.‬‬ ‫הרבה על הכתבים‪ ,‬ואז נתן הרה"ק את הסכמתו‪.‬‬ ‫ולעלות ברום המעלות"‪.‬‬ ‫כה כתב רבינו בתשובתו )יו"ד סי' יא( להשו"ב הגה"ח רבי‬ ‫דרכו של רבינו היה לילך עד מי המקוה עם הכתונת‬ ‫בצל רבותיו הקדושים‬ ‫יודל לאנדא זצ"ל בעמח"ס דגלי הודיה והמצוה על תהלים‪,‬‬ ‫וטלית קטן וכובע שבראשו‪ ,‬וכאשר הכניס את רגליו לתוך‬ ‫פעם אחת הגיע רבינו אל הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז‬ ‫אשר שימש כשו"ב בבית הרה"ק מרוזין‪ ,‬ובשחטו פעם עוף‪,‬‬ ‫המים אז היה פושט אותם‪ ,‬והלך וטבל‪ .‬פעם אחת בחצות‬ ‫זי"ע‪ ,‬ונכנס תחלה להקלויז שלו‪ ,‬שם ישבו החסידים‪ .‬הם‬ ‫נתעוררה לו שאלה בענין השחיטה‪ ,‬והכשירה‪ ,‬והעוף נאכל‬ ‫הלילה בשכבו רבינו על מטתו‪ ,‬העיר את בנו רבי מתתיהו‪,‬‬ ‫אמרו לרבינו כי הרה"ק הבטיח עולם הבא לכל מי שיקלל‬ ‫בבית הרה"ק‪ .‬לאחר מעשה עגמה נפשו של השו"ב על‬ ‫וקרא אותי שיקום ממטתו ליתן לו הטלית קטן שהולך‬ ‫את הרב הצדיק המפורסם )לא נכתב שמו(‪ ,‬לכן יקלל גם הוא‬ ‫התירו‪ ,‬והאכילו את בית הרבי בעוף שנפל בו שאלה‪ ,‬ושלח‬ ‫ביום‪ .‬אמר לו בנו‪ ,‬הרי עדיין אינו זמן קימה‪ ,‬כי היא חצות‬ ‫אותו ויהיה בן עוה"ב‪ .‬אך הוא פנה אליהם עורף ולא שמע‬ ‫שאלתו וספיקותיו אל רבינו‪ ,‬אשר הרחיב בתשובתו בכוחו‬ ‫לילה ולמה לו הטלית קטן"‪ .‬וסיפר רבינו‪" :‬רצוני רק לבדוק‬ ‫להם‪ .‬הם אמרו לו שילכו לקבול עליו לפני הרבי‪ ,‬וכן עשו‪.‬‬ ‫דהיתרא‪ ,‬ובתשובה זו אשר נכתבה כנראה גם כדי להפיס‬ ‫את הציצית אם כשרים הם‪ ,‬כי נדמה לי בחלום שהלכתי‬ ‫אח"כ כשנכנס אל הרה"ק רבי ברוך לקבל שלום‪ ,‬שאלו‬ ‫דעת רבו על השאלה שקרה בביתו‪ ,‬הרחיב גם בסיומא‬ ‫לטבול במקוה‪ ,‬וכאשר נכנסתי לתוך המים‪ ,‬נגלה אלי‬ ‫הרה"ק‪" :‬האם אין אתה מאמין בדברי שאני מבטיח עוה"ב‬ ‫בטעמא דהיתרא עפ"י קבלה‪ ,‬בסיימו‪" :‬והדברים ברורים‬ ‫הרה"ק מאפטא ולקח בידו הטלית קטן‪ ,‬והראה לי שציצית‬ ‫בעבור זה"‪ .‬השיב רבינו‪" :‬אכן אני באמת מאמין לדברי‬ ‫למבין‪ ,‬וחלק הנגלה והנסתר לאחדים וזה לזה מצומצמים‬ ‫אחת פסולה‪ .‬לכן אני רוצה תיכף לבדוק את הציצית‪.‬‬ ‫רבינו‪ ,‬רק איני רוצה עוה"ב בנקל כזה‪ ,‬רק רצוני שיעזור לי‬ ‫לא מתפרשים‪ ,‬כריעים ודודים"‪.‬‬ ‫בשמעו בנו זאת‪ ,‬קם תיכף מהמטה‪ ,‬והביאו את הטלית קטן‪,‬‬ ‫השי"ת להגיע לעוה"ב ע"י יגיעה רבה ועבודת השי"ת בלב‬ ‫ואכן מצא ציצית אחת פסולה‪ ,‬והראה לבנו‪ .‬ואמר‪" :‬ראה‬ ‫ונפש כראוי לכל איש ישראל"‪ .‬נהנה הרה"ק וחייך‪.‬‬ ‫בשנת תר"ו שידך רבינו את בנו רבי מתתיהו עם בתו של‬ ‫כמה גדולה מעלת ההתקרבות לצדיקים"‪.‬‬ ‫הגאון רבי אהרן משה טוביאש דומו"ץ יאס‪ ,‬ושאל רבינו‬ ‫פעם אחת היה רבינו בסעודת ראש חודש אצל הרה"ק‬ ‫את הרה"ק מרוזין לאשר שם אשתו היא הינדא‪ ,‬וגם שם‬ ‫פעם סיפר רבינו‪ :‬הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל זי"ע‬ ‫אוהב ישראל מאפטא זי"ע‪ ,‬והרבה רבנים היו ג"כ מסובים‬ ‫המחותנת היא הינדא‪ ,‬מה יעשה בנוגע לצואת רבי יהודה‬ ‫נסע פעם יחד עם חתן בתו הרה"ק רבי שלום מפרוביהשט‬ ‫בסעודה זו‪ .‬אמר הרה"ק מאפטא להרבנים קושיא עצומה‬ ‫החסיד‪ .‬אמר הרה"ק מרוזין לעשות את השידוך‪ ,‬ונימוקו‬ ‫לאוסטראה‪ ,‬לשבות בצל הקודש של הרה"ק רבי פנחס‬ ‫בדברי רש"י באיזה סוגיא‪ ,‬ואמר בעל פה לשון הגמרא‬ ‫עמו כי הן אינן נקראות בשמן‪ ,‬רק רבנית‪ ,‬וכן כל הרבניות‬ ‫מקאריץ זי"ע‪ .‬בבואם בערב שבת לבית הרה"ק מקאריץ‪ ,‬לא‬ ‫ופרש"י‪ ,‬וגם מה שהוקשה לו‪ .‬והוסיף‪" :‬מי שיאמר לי הפשט‬ ‫שבעולם אינן נקראין בשמן רק רבנית‪ ,‬ולכן אין שום‬ ‫מצאוהו‪ ,‬כי רבי פנחס הלך אז לבית המבשלת לעזור לכבוד‬ ‫ברש"י ממש יחיה אותי"‪ .‬כל הרבנים שתקו‪ ,‬כי לא הצליחו‬ ‫שבת‪ .‬הרה"ק מטשערנאביל הלך אחריו לשם‪ ,‬כשבאו לשם‬ ‫לתרץ את קושית הרה"ק מאפטא‪ .‬אולם רבינו התחיל‬ ‫ז‬ ‫הגה"ק רבי יוסף לאנדא זצוק"ל‬ ‫כ"ד חשון תרי"ד‬ ‫אב"ד יאס ובעל שו"ת ברכת יוסף‬ ‫אסורה מטעם הכמוס‪ ,‬כי טעמי ונימוקי לא ניתן לכתוב"‪.‬‬ ‫כעבור כמה ימים חזרה אליו‪ ,‬ואמר לה שעדיין לא עלה בידו‬ ‫קפידא‪) .‬עי' חת"ס אה"ע סי' קטז‪ ,‬שאין שום קפידא בשמות של‬ ‫אמר לו הרה"ק מרוזין‪" :‬אם כן יעזור לה השי"ת שתמצא‬ ‫לסדר את ההיתר‪ ,‬ושתחזור כעבור זמן מה‪ .‬וכן עשתה‪.‬‬ ‫המחותנות(‬ ‫את בעלה בקרוב"‪ .‬רבינו נפרד מרבו לשלום‪ ,‬וחזר לעירו‬ ‫כשחזרה שוב אל רבינו‪ ,‬שמעה ממנו שעדיין לא הספיק‬ ‫ולביתו‪.‬‬ ‫לסדר את ההיתר‪ ,‬וכך דחה אותה מפעם לפעם‪ ,‬ואף שהיא‬ ‫על כס הרבנות‬ ‫הוא שלח לקרוא לעגונה‪ ,‬ואמר לה שדיבר עם הרבי מרוזין‬ ‫בכתה והתחננה לפניו שימהר ויחיש מעשהו ולרחם עליה‪,‬‬ ‫בהיותו עוד צעיר לימים העתירו עליו קהילות רבות‬ ‫מכל זה‪ ,‬וגם דעת קדשו מסכים עמו שלא יתן לה היתר‬ ‫אך ללא הועיל‪ .‬כך עברו ב' וג' שנים מעת שלקח ממנה‬ ‫לקבל עליו משרת הרבנות בעירם‪ .‬בהיותו כבן כ"ב נעתר‬ ‫עגונה‪ ,‬אך מה כן‪ ,‬הרבי האציל לה ברכה שתמצא בקרוב את‬ ‫הגביית עד‪ ,‬ואין עונה לה‪ .‬הוא השיחה צרתה לפני אחרים‪,‬‬ ‫להפצרת קהילת ליטין אשר במדינת רוסיה‪ ,‬ויבא לכהן פאר‬ ‫בעלה‪.‬‬ ‫ומתוך גודל הרחמנות שהיה להם עליה‪ ,‬יעצו לה שתלך אל‬ ‫בעירם‪ .‬ומסופר אשר בראשית ימי רבנותו שם נזדמנו לשם‬ ‫רבינו ותיקח ממנו בחזרה את הגביית עד‪ ,‬ושתפנה עם זה‬ ‫שני לומדים מופלגים ממדינת ליטא‪ ,‬אשר תמהו ושחקו‬ ‫הנה כעבור יום יומיים‪ ,‬והאשה הסתובבה בשוק‪ ,‬והנה ניגש‬ ‫להגאון רבי אהרן משה טויבש זצ"ל שהיה גם כן אב"ד‬ ‫מהכבוד הגדול שנתנו בני העיר לרבם החדש הרך בשנים‪.‬‬ ‫אליה איש אחד וקרא לה בשמה ושאלה בשלומה ומה היא‬ ‫ביאס‪ ,‬אולי יעלה בידו לסדר לה ההיתר‪ ,‬וכן עשתה‪ .‬כאשר‬ ‫לבקשת ראשי העדה שנודע להם על לגלוגם‪ ,‬הלכו לבקר‬ ‫עושה כאן‪ .‬והיא שאלה אותו‪" :‬מי אתה"‪ .‬והשיב‪" :‬וכי אין‬ ‫לקח הגרא"מ טויבש את הגביית עד‪ ,‬וקרא אותו‪ ,‬כתב לה‬ ‫את רבינו ולשוחח אתו בדברי תורה‪ ,‬וברצותם להכשילו‪,‬‬ ‫את מכירה אותי‪ ,‬הלוא בעלך אני"‪ .‬והיא נתעלפה במקום‪,‬‬ ‫היתר על גוף הגביית עד‪ ,‬וכתב נימוק שמפורש בגמרא שעד‬ ‫פתחו לדבר עמו בדיני תקנת עגונות‪ ,‬בחשבם לפי דעתם‪,‬‬ ‫ונפלה ארצה באמצע השוק‪.‬‬ ‫אחד נאמן בזה‪ ,‬ומותרת לינשא‪ ,‬ונתן לה הגביית עד בחזרה‪.‬‬ ‫שבמקצוע זה ודאי אינו בקי‪ .‬אך מה מאד נדהמו לשמוע‪,‬‬ ‫האשה חשבה שעם היתר זה תבוא לפני רבינו‪ ,‬וכעת יכול‬ ‫אשר כזקן ורגיל שולט הוא בכל דיני תקנת עגונות‪ ,‬בהוסיפו‬ ‫כמובן שדבר זה גרם להתקהלות‪ ,‬ובאו לעזור לה‪ ,‬והאיש‬ ‫להיות שגם הוא יהיה מוכן לכתוב לה היתר‪ .‬ומיד חזרה אל‬ ‫להרצות לפניהם יסודות חדשים‪ ,‬ותילי תילים של הלכות‬ ‫הנ"ל חזר שוב על טענתו בפני כל האנשים שהוא בעלה‪,‬‬ ‫רבינו עם כתב הגביית עד‪ ,‬והראה לו שהשיגה היתר מהרב‬ ‫ופסקים שהעלה בחכמתו ברוב עיונו ופלפולו‪.‬‬ ‫ואמר לה סימנים מובהקים‪ .‬האנשים שכבר ידעו מזמן‬ ‫השני‪ ,‬והיא מבקשת מאד מרבינו שגם הוא יחתום על‬ ‫לספר על הענין הלז‪ ,‬הביאו את שניהם לבית רבינו‪ ,‬והוא‬ ‫ההיתר‪ .‬רבינו לקח תיכף את הקולמוס‪ ,‬ואחר ההיתר של‬ ‫בשנת תקצ"ד ביקר הרה"ק מרוזין בוואליחאי היא‬ ‫סיפר לו‪" :‬אני בעלה‪ ,‬ומחמת ריב וקטטה שנתהווה ביננו‬ ‫הגרא"מ טויבש‪ ,‬כתב בזה"ל‪" :‬אשה זו אסורה להנשא מטעם‬ ‫עזבתי אותה וברחתי למדינה זו זה כמה שנים‪ ,‬שם נישאתי‬ ‫רומניה‪ .‬כאשר הגיע ליאס‪ ,‬פנו אליו כל חשובי ונגידי העיר‪,‬‬ ‫הכמוס עמדי"‪ ,‬וחתם שמו עליו‪ ,‬והחזיר לה הכתב‪.‬‬ ‫ושטחו לפניו מבוקשם‪ ,‬היות ונתפנה כסא הרבנות בעירם‪,‬‬ ‫אשה ונולדה לנו שלשה בנים‪ .‬והנה לא מזמן רב נכנס בלבי‬ ‫איזה חשק ורצון שאסע ליאס‪ ,‬ואני בעצמי לא ידעתי מה‬ ‫וביקשו מהרה"ק שימליץ להם על רב גדול הראוי לשבת על‬ ‫האשה שבתום לבה האמינה שסוף סוף השיגה מטרתה‪,‬‬ ‫כסאם‪ .‬השיב להם הרה"ק‪" :‬רבה של ליטין רב גובריה‪ ,‬וראוי‬ ‫זה‪ ,‬וכי מה יש לי לחפש בעיר זו‪ ,‬ולא עלה על דעתי שאמצא‬ ‫עזבה את בית רבינו בשמחה רבה‪ ,‬וסיפרה למכיריה בסיפוק‬ ‫אשתי הראשונה ביאס‪ .‬ועתה דאיסתייע מילתא‪ ,‬הנני מוכן‬ ‫הוא למלאות את כסא הרבנות‪ .‬אך אינו רוצה לעזוב את‬ ‫לפוטרה בגט‪ .‬צווה רבינו להפרידם בשני בתים‪ ,‬ולשמרם‬ ‫רב‪ ,‬שיש בידה היתר משני הרבנים‪ .‬אחד מהשומעים שהיה‬ ‫עירו‪ ,‬מסרו לי שטר בחתימת גדולי העיר על רצונכם לקבלו‬ ‫שלא ידברו זה עם זה‪ ,‬והוא עמד על חיקור הדבר בדרישה‬ ‫בר אוריין‪ ,‬אמר לה שהוא מעוניין לראות ההיתר‪ ,‬והיא נתנה‬ ‫לרב‪ ,‬ותקותי אשר ישמע לי למלאות מבוקשכם‪ .‬לשמע‬ ‫וחקירה ובסימנים מובהקים עד שנתברר לו מעל כל ספק‬ ‫שזהו בעלה‪ ,‬ורבינו סידר את הגט‪ ,‬וקרע את הגביית עד‪,‬‬ ‫והתיר לה לינשא לכל‪ ,‬מלבד לכהן‪.‬‬ ‫פעם הגיע הגאון רבי משה אריה‪ ,‬המכונה ר' אלטר‬ ‫"‬ ‫אלא שלאחר הצהרים יוצא כשמזודה‬ ‫ההצעה לא נתמהמו הרבה‪ ,‬ותוך זמן קצר כתבו שטר עם‬ ‫חתימת חשובי העיר‪ ,‬ומסרו את השטר לידי הרה"ק מרוזין‪.‬‬ ‫בשוב הרה"ק אל ביתו ‪ ,‬שלח לקרוא את רבינו‪ ,‬וביקש ממנו‬ ‫להיענות לבקשת אנשי העיר יאס‪ ,‬ולקבל עליו את עול‬ ‫הרבנות בעירם‪.‬‬ ‫יונס‪ ,‬אב"ד דאקוי ובעהמח"ס דברי משה אל רבינו קודם‬ ‫בידו‪ ,‬והולך ליער‪ ,‬וחשב בדעתו‬ ‫פסח‪ .‬והגיע שאלה אל רבינו כי בעת אפיית המצות מצאו‬ ‫שמוכרח לבדוק אחריו‪ .‬הלך אחריו‪,‬‬ ‫רבינו אשר עצם ההצעה מצאה חן בעיניו‪ ,‬כי הימים ימי‬ ‫חטה בעיסה של מצה אחת קודם האפיה‪ .‬רבינו הורה שכל‬ ‫וראה שביער יש שלחן וספסל‪ ,‬והוא‬ ‫גזירת המלכות ברוסיה היתה לקחת לצבא את אחב"י‪,‬‬ ‫המצות חמוצים‪ ,‬אף אותן שעורכין על השלחן ולא היה בהם‬ ‫ורבים ברחו לרומניה‪ ,‬שם היו פטורים מזה‪ ,‬עם כל זה לא‬ ‫חטה‪ .‬תמה הרב ושאל‪" :‬הלא מבואר בשו"ע שאפילו חטה‬ ‫מתיישב שם ומוציא ספרים ולומד‬ ‫אבה לכתחילה לקבל את ההצעה בטוענו‪" :‬למה לי לעזוב‬ ‫בקועה אינו אוסר קודם פסח רק כדי נטילה"‪ .‬השיב לו‬ ‫בהם וכותב חידושים‬ ‫את העיר בה יושב אני בשלום ושלוה‪ ,‬ומנהל את עדתי על‬ ‫רבינו‪" :‬לא מצד החטה אסרתי כולם‪ ,‬רק מטעם כי אותם‬ ‫מי מנוחות ולקבל עלי עול עיר גדולה במדינה אחרת‪ ,‬אשר‬ ‫"‬ ‫האופים המצות אינם יודעים את ההלכות‪ ,‬ותיכף כשמצאו‬ ‫איני מכיר טיבעה ומהותה"‪ .‬השיב לו הרבי‪" :‬בביקורי עתה‬ ‫החטה‪ ,‬עצרו מלעסוק עם המצות‪ ,‬ובשארי חתיכות בצק‪,‬‬ ‫ברומניה נגע ללבי מצבה של יהדות רומניה‪ ,‬והגולים‬ ‫ושלחו לשאול‪ ,‬ובעיר גדולה הליכת השואל להרב וחזרתו‬ ‫מאחב"י שברחו לשם מרוסיה מחמת הגזירות‪ .‬והנה זקוקים‬ ‫בודאי עבר יותר מח"י מינוט‪ ,‬ונתחמץ הכל"‪ .‬הרב שאל את‬ ‫לו‪ .‬אולם כראות מה שכתוב בתוכו‪ ,‬אמר לה‪" :‬מה עשיתם?‬ ‫הם לרב גדול שיוכל לנהלם על מבועי התורה והמצות‪ ,‬ולכן‬ ‫השליח כמה זמן היה הליכתו לכאן‪ ,‬והשיב חצי שעה‪ .‬גם‬ ‫הרעותם את מעשיך‪ ,‬אלמלא לא הייתם חוזרים אחרי היתר‬ ‫למצוה רבה תחשב אם תעתרו לקבל עליכם על אף כל‬ ‫שאל אותו מה עשו בעיסות שערכו‪ ,‬והשיב‪" :‬הם מונחים כך‬ ‫של הגאב"ד רבי יוסף‪ ,‬אזי בניקל היית יכולה לינשא עם‬ ‫על השלחן"‪ .‬נהנה הרב מאוד מחכמתו של רבינו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫הקשיים את תפקיד הרבנות ביאס‪ ,‬אשר כל בני המדינה‬ ‫ההיתר של הגרא"מ טויבש‪ ,‬אך עתה שחזרתם אל רבי יוסף‪,‬‬ ‫כרוכים אליה‪ .‬לשמע הדברים נתרצה רבינו לדברי רבו‪,‬‬ ‫"אילו לא באתי רק לשמוע דבר זה דיינו"‪.‬‬ ‫השכיל מאיזה שום טעם להחזיק אותך בכבלי העיגון"‪.‬‬ ‫וקיבל את השטר מידי הרבי‪.‬‬ ‫פעם אחת בא שר גדול עם מרכבתו לבית רבינו‪ ,‬ולא‬ ‫האשה רצתה בחזרה אל רבינו בבכיה רבה‪ ,‬ובקול רעש גדול‬ ‫הרחיב בנפשו עוז להיכנס‪ ,‬ועמד בחוץ‪ ,‬עד שיצא אליו‬ ‫עם קבלתו את הרבנות ביאס‪ ,‬נפתרה אצלו פליאתו‪ ,‬אשר‬ ‫וצעקה‪" :‬מדוע ירדתם עמי עד לחיי‪ ,‬אני בקשתי מכם לכתוב‬ ‫תמיד בעת הסתופפו בצל רבו הרה"ק מאפטא שכהן על כס‬ ‫השמש‪ ,‬ושאל אותו מה מבקש‪ .‬והשיב שמבקש רשות‬ ‫לי היתר כמו שכתב הגרא"מ‪ ,‬ואם לא היה ברצונכם לעשות‬ ‫להיכנס לבית הרב‪ .‬חזר השמש ושאל את רבינו‪ ,‬ונתן לו‬ ‫כן‪ ,‬מהראוי היה שעכ"פ תחזרו לי הגביית עד‪ ,‬ולא לכתוב‬ ‫הרבנות ביאס‪ ,‬היה מספר לו כל מה שעבר עליו שם וכל‬ ‫רשות להיכנס‪ .‬השר נכנס לביתו‪ ,‬וסיפר כי יש לו בכפר שלו‬ ‫כלום‪ ,,‬ומה פשעי ומה חטאתי‪ ,‬וכי לא די שדחיתם אותי זה‬ ‫הנהגות העיר ואנשיה‪ ,‬והיו הדברים תמיד לפלא בעיניו‪ ,‬כי‬ ‫ערך שש מאות שורים טובים‪ ,‬ובכל הכפרים שבסביבותיו‬ ‫מה לו ולעיר יאס‪ ,‬כי לא עלה על דעתו לעזוב את עירו‪ .‬אך‬ ‫שלש שנים בדחיות שונות‪ .‬השיב לה רבינו‪ ,‬כי כתב אשר נכתב‬ ‫עתה שנעתר לכך‪ ,‬הבין את אשר ראה רבו מראש ברוח‬ ‫יש מכה מהלכת אצל השורים‪ ,‬ומתו הרבה מהם עד אין‬ ‫ונחתם בשם המלך מלכו של עולם אין להשיב‪ .‬והלכה לה‬ ‫מספר‪ ,‬ומורא עלה על ראשו שלא תבוא המכה גם בכפר‬ ‫קדשו‪ ,‬והכינו לקראת הבאות‪.‬‬ ‫בשברון לב וחלישות הדעת נוראה‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬וימותו גם שורים שלו‪ .‬ולאשר יודע בטוב‪ ,‬כי הרב‬ ‫ביכלתו לעשות פעולה טובה‪ ,‬שלא תבא המכה כלל לכפר‬ ‫בשובו לליטין נודע הדבר לבני העיר‪ ,‬ויגעו כל העם לפני‬ ‫היא באה לפני הגבירים ונכבדי העיר‪ ,‬וסיפרה לפניהם את כל‬ ‫בבכיה ותחנונים לבל יעזבם‪ ,‬אך הוא את מוצא פיו‬ ‫שלו‪ ,‬ושיש לו אמונה שלימה בהרב‪ ,‬לכן בא לחנן ולבקש‬ ‫הנעשה לה‪ ,‬ומכיון שהם ראו שרבינו מתעקש מאד בזה‪ ,‬ואי‬ ‫את הרב על זה‪ ,‬ויתן לו תיכף מעות כמה שירצה‪.‬‬ ‫אפשר לפעול אצלו כלום‪ ,‬הוא לא ישנה דעתו בשום פנים‬ ‫והבטחתו לרבו שמר‪ ,‬ולא הועילו כל תחנונים והבטחות‬ ‫ואופן‪ ,‬על כן יעצו לה שתיסע לסאדיגורא אל הרה"ק מרוזין‪,‬‬ ‫לשנות את החלטתו לקבלת הרבנות ביאס‪ .‬בראותם שלא‬ ‫אמר לו רבינו‪" :‬דע לך שאין בידי ובכוחי לעשות שום פעולה‬ ‫יכלו לשנות את דעתו‪ ,‬קבלו עליהם לאות הוקרה אליו את‬ ‫בזה"‪ ,‬ולא קבל דבריו‪ .‬אולם השר עמד וביקש והפציר הרבה‪,‬‬ ‫אולי הוא יעשה לה טובה‪ .‬וכן עשתה‪ ,‬ובאת לפני הרה"ק‪,‬‬ ‫בנו הגאון רבי ברוך צבי לרב ואלוף לראשם‪ ,‬ועד חורבן‬ ‫עד שאמר לו רבינו‪" :‬כמו שאמרתי אינני יכול לעשות שום‬ ‫ובכתה מאד‪ ,‬וסיפרה לו כל הענין וכל ההרפתקאות שעברו‬ ‫קהילות ישראל באירופה שימשו יוצאי חלציו ברבנות ליטין‪.‬‬ ‫פעולה לזה‪ ,‬רק אני יודע איזה סגולה לזה‪ ,‬שיקח שבעה‬ ‫עליה והראה לו את הגביית עד‪ ,‬וההיתר והאיסור שעל הגביית‬ ‫עד‪ .‬נכמרו רחמי הרבי עליה‪ ,‬וכתב מכתב אל רבינו שיבא אליו‬ ‫מיני מתכת‪ ,‬מעט מכל מין ומין ולערבם ולכתוש אותם ביחד‬ ‫ויבאר לו פשר הדברים‪.‬‬ ‫רבינו היה גברא דמריה סייעיה‪ ,‬ומסופר‪ :‬עגונה אחת‬ ‫עד שיהיו דק דק‪ ,‬ואח"ח יחלקם לארבעה חלקים‪ ,‬ויתן כל‬ ‫ששמה עטיא רחל באה יום אחד מעיר קאליס שברוסיא‬ ‫חלק וחלק בארבעה זוויות של השדות שלו‪ ,‬שמסביב הכפר‪,‬‬ ‫כאשר בא רבינו אל הרה"ק מרוזין‪ ,‬אמר‪" :‬לרבינו אוכל לגלות‬ ‫ליאס‪ ,‬בכדי לחפש אחר בעלה שנעלם זה זמן רב במדינה‬ ‫בכל זוית חלק אחד"‪ .‬השר הוציא תיכף סכום גדול ורצה‬ ‫מה שמעיק עלי במסתרים‪ ,‬כי מהרגע הראשונה שלקחתי‬ ‫זו‪ .‬ולאשר ששמו של רבינו הלך לפניו לתהלה ולתפארת‬ ‫ליתן לו‪ ,‬אך רבינו סירב ולא רצה ליקח‪.‬‬ ‫הגביית עד לידי‪ ,‬לא אסתייע לי מילתא לכתוב לה היתר‪ ,‬כי‬ ‫בכל המדינות‪ ,‬צווה עליה הרב אב"ד מקאליס‪ ,‬שכאשר יעזור‬ ‫תמיד בשעה שלקחתי אחד מן הספרים לעיין בזה הענין נפל‬ ‫לה השי"ת ויתירה מכבלי העיגון תראה להביא היתר עגונה‬ ‫השר חזר לביתו‪ .‬והנה כעבור איזה שבועות‪ ,‬בא האדון שוב‬ ‫הספר מידי‪ .‬פעם אפילו עמדתי על הכסא להוציא ספר אחד‬ ‫מרבינו‪ .‬האשה לא הצליחה לעלות על עקבותיו של בעלה‬ ‫אל רבינו‪ ,‬וסיפר לו כי עשה ככל אשר אמר לו תיכף בבואו‬ ‫מארון הספרים מאחד מהמדפים העליונים‪ ,‬ואני נפלתי ארצה‪,‬‬ ‫ביאס‪ ,‬והתחילה להסתובב מעיר לעיר‪ ,‬עדי הגיע לעיר אחת‬ ‫לביתו‪ ,‬ואכן לא באה המכה כלל לכפר שלו ושדותיה‪ .‬והשר‬ ‫מכל זה הבנתי שהלוא דבר הוא‪ ,‬ולכן דחיתי אותה כל הזמן‪,‬‬ ‫שבה נודע לה שבעלה מת שם‪ ,‬ועד אחד העיד על זה לפני‬ ‫רצה ליתן מעות הרבה‪ ,‬אך רבינו סירב‪ ,‬והיה קידוש השם‬ ‫והגיעו הדברים עד כדי כך שהחלטתי מתוך גודל הרחמנות‬ ‫בי"ד כדת‪ ,‬ומסרו לה בי"ד כתב הגביית עד בחתימת ידם‪,‬‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫שאני כותב לה ההיתר ויהי מה‪ .‬ואכן התחלתי לכתוב‪ ,‬אולם‬ ‫הכל כדת‪ ,‬וחזרה עם הגביית עד אל רבינו‪ ,‬שעבר על הגביית‬ ‫נשפך לי בפתע כל הדיו על הנייר‪ ,‬ומכל זה חוששני מאד‬ ‫עד‪ ,‬ואמר לה שתחזור אליו אחר כמה ימים כדי שיוכל לעיין‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫שבעלה חי‪ ,‬ואסור להתירה שלא תיכשל בעוון אשת איש‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬תולדות יוסף‬ ‫רח"ל‪ .‬ולכן כשראיתי ההיתר של הגרא"מ‪ ,‬כתבתי שהיא‬ ‫מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל ‪ S5813468@GMAIL.COM‬או ‪05331-03541‬‬ ‫תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו‬ ‫ח‬