רווח להתבונן · Revach Lehisbonen — וירא (2026-10-26)

"אוטו בשבילי הוא לא עלון מס' 153
רק אוטו" ,אמר" .הוא וירא
מוצא איתך את עצמך בתוך הסביבה עצמאות .להגיע רחוק תשפ"ז
M5618997@GMAIL.COM 054-848-1523
בכוחות עצמי .לשלוט
בדרך ובמה שבא לי.
אני מעודי מחשב את מסלול היום שלי בקלקו .אם אין קו ,אני
מחכה לאוטובוס שעה ויותר .מקנטר על אגד ,מחרף את דן ,ועומד עם
מזוודות ורגליים עייפות עד שאגד תגמור להסיע את המפונקים התל־
אביביים ותשחרר אוטובוס או שניים לתחנות של חזון איש בבני ברק.
מאמרי התבוננות והתחברות בעבודת הנפש והנשמה
אני רוצה להגיע מעיר לעיר בלי לחכות שמישהו ייקח אותי".
"ובכל זאת" ,אמר נחום" ,גדלת עם תחושה שרכב שייך לאחרים .אף מה מגרשים ,ומה לוקחים איתנו?
אחד לא אמר לך את זה במפורש ,אבל לפעמים ילד לומד מה אפשרי בשני המאמרים האחרונים ניסינו להבחין בין שני דברים שלפעמים
בבית מתוך מה שהוא רואה. מתערבבים בתוכנו.
סבא היה נוסע תמיד בקו 400מבני ברק לירושלים -לכאורה ,הדבר יש נקודות באופי שאינן נעלמות לפי רצוננו; הן חלק מן הדרך שבה
הכי מוצלח שהיה באותם ימים בבני ברק .הוא היה אדם מוצלח ואהוב. אנחנו בנויים ,ואפשר ללמוד לתת להן כיוון טוב ומיטיב.
ובכל זאת ,כשאתה חושב על רכב ,עולה בך הקול :מה פתאום אתה"?
ולעומתן יש הרגלים ותבניות שספגנו בבית ,לפעמים בלי שאיש
הגן החשיך עוד מעט .נחום המשיך: אמר אותם בקול .הם נעשו לנו מובנים מאליהם ,אבל
"לפעמים תבנית עוברת בלי מילים .ילד רואה כיצד אפשר לזהות אותם ולשנות את מקומם בחיינו.
הוריו מתנהלים מול המציאות :מה הם מנסים לשנות, ההבחנה הזאת נשמעת פשוטה ,עד שמגיע רגע של
ועם מה הם לומדים להסתדר .אין בזה אשמה .כל אדם
פועל מתוך התנאים והכוחות שיש לו.
גם עצם השאלה פחד או כישלון :אז קשה לדעת אם אנחנו פוגשים את
עצמנו ,או הולכים בדרך ישנה שלמדנו בבית .אולי
אבל הילד סופג בשקט את מפת האפשרויות של
-מה כאן שלי, סיפורו של גדליה יעזור לנו להתבונן בשני המסלולים.
הבית -מה נראה שייך לנו ,ומה שייך לאחרים .כך עלול ומה למדתי ***
להיווצר גבול שקט ,בלי שאיש אמר' :אל תנסה'". לחשוב שמובן הגן הלך והחשיך.
גדליה נזכר במעמד אחר ,ישן הרבה יותר .בכיתה
מאליו -יכולה גדליה ישב על ספסל ,לצדו נחום ,חבר קרוב.
להיות התחלה של ז׳ נבחן על כל סדר מועד ,עבר את המבחנים וקיבל
מן המתקנים נשמעו קולות אחרונים של ילדים,
תנועה ,ושל מעט ממוצע .91
ובקצה השביל עוד נראו אנשים חוזרים הביתה.
באחד המבחנים חשב שמגיע לו יותר 0זה היה יותר חמלה כלפי "אני צריך לעבור טסט שני" ,אמר גדליה" .את הראשון
מרומם לו את הממוצע ,אבל המדריך אמר לו" :עזוב,
אתה ממילא מקבל מעל ,90זו כבר דרגה א׳". עצמנו... לא עברתי .כל הלילה כמעט לא ישנתי .ישנתי ,אבל לא
באמת .בבוקר קמתי כאילו לא ישנתי בכלל .לא דפק לי
גדליה לא רצה לריב על זוטות ,הסכים ושתק. הלב ,אבל הרגשתי שמובילים אותי לתלייה.
במעמד הפומבי ישבו המצטיינים בשורה הראשונה. הרגליים בקושי נשמעו לי .בדרך לרכב הייתי נחמד,
כשהגיעו הפרסים ,הם קיבלו "חת"ס על הש"ס" ,ארבעה כרכים זרקתי בדיחות ,עשיתי אווירה טובה .בפנים הרגשתי כמו אדם שעומד
חדשים .גדליה קיבל מהדורה ישנה ,שלושה כרכים .הוא הרי היה מול כיתת יורים ומנסה בינתיים לעשות פעולות רגילות".
בדרגה א׳; 90הוא א׳.
נחום הקשיב ,ולא מיהר לומר לו שאין ממה לפחד.
הוא זוכר שלא הצליח לדבר אחרי המעמד ,כי ידע שאם יפתח את
"והנה הדבר המוזר" ,המשיך גדליה" .ברגע שעליתי לרכב ,הייתי די
הפה יפרוץ בבכי.
בטוח .ראיתי את עצמי נוהג .ראיתי את סבא שלי עומד ומשתאה,
בתמונה נשאר ילד שמנסה לחייך למצלמה ,ורק גדליה רואה בעיניו כאילו הוא אומר :באמת? גדליה נוהג? נסעתי והיה נפלא.
את הכאב .הוא קרע את התמונה ,ואת החת"ס הניח בארון עלום.
היו כמה טעויות ,טעויות שמקובלות בטסט ראשון .ואז באה
כשסיפר לאמו ,היא ניסתה לנחם" :מה זה משנה איזה ספר? ברוך ההודעה הקולית שלא עברתי -והתפרץ בי מעיין הביוב שהיה
השם שישבת על הבמה והיית מהמצטיינים". כנראה אצור שם כל הזמן".
אמא שלו אהבה אותו ,כיבסה ובישלה ,וניסתה "מה הוא אמר לך"? שאל נחום.
למצוא נוסחה שתקל עליו .אבל גדליה הרגיש שהיא
לא תילחם למענו כמו לביאה שמגינה על הגור. "נו ,מה אתה רוצה? אין שום סיבה
היא לא ידעה מה פירוש "ציון" ומה פירוש "ידיעות שתעבור .אתה הרי אף פעם לא מצליח
במשנה" ,ורצתה בעיקר שלא לראות אותו כאוב. מיד במה שאתה רוצה .רק אם תירק
דם אולי תצליח במשהו.
גם כאן לא נאמר לו במפורש :אל תבקש את שלך.
אבל הוא למד שהדרך הקלה היא להיכנע למציאות, ואז הגיע גם :אתה מבין למה לאבא
ולא תמיד לצפות שמישהו יבין עד לא היה רכב מימיו ,וגם לסבא?
הסוף למה היא כואבת. למה שאתה תצליח? הסבים שלך,
עד אדם הראשון ,נסעו בתחבורה
ציבורית בלבד".
"זה מסלול אחד" ,אמר נחום. גדליה צחק ,אבל צחוקו דעך מהר.
מעוניין לקבל את "רווח להתבונן" בכל פרשה? M5618997@GMAIL.COM
החיים. "ההרגלים והתבניות שלמדת -איך מתמודדים ,מה אפשרי ,מתי
"בטסט הבא" ,אמר גדליה" ,אני אנסה לעלות לרכב ולנהוג .ואם שותקים ומתי לא מתעקשים .הם יכולים לעבור בלי שאיש יאמר
הקול יגיע ,אני לא חייב להאמין לו מיד". אותם .כשאתה מגלה שהם מצמצמים אותך ,צריך לשנות אותם.
"ואת קו ?"400שאל נחום. לא את אבא ואמא לגרש ,אלא את הלבוש שנעשה אצלך מובן
מאליו"!!
"קו 400יישאר בלב .אבל אולי הפעם הוא לא יקבע
לאן אני מסוגל להגיע". "ומה המסלול השני"? שאל גדליה.
*** "הקול שלך נגד עצמך" ליחשש נחום.
סיפורו של גדליה אינו מסתיים גדליה חייך במרירות" .הוא עובד שעות נוספות.
בשאלה אם יעבור את הטסט הבא.
-כשאני נכשל הוא אומר שאני טיפש ולא יוצלח .כשאני מצליח,
הוא מתחיל ברגע שבו הוא מצליח הוא אומר :נו ,הצלחה זו מעידה אולי על כשל ענק שמחכה בדרך".
להבחין בין קול שמבקש להכריע
עבורו -״רכב לא בשבילנו״ -לבין הקול "וזה שונה מהתבנית של 'רכב לא בשבילנו'" ,אמר נחום" .את
שמכאיב לו מבפנים אחרי כישלון. התבנית הזאת אפשר לפרום .אבל הקול שיורד עליך חוזר גם
כשהצלחת וגם כשלא הצלחת.
כישלון בטסט הוא אכזבה ,אבל הוא אינו הוכחה שאינו
מסוגל ,ואינו פסק דין על מי שהוא. אתה לא חייב -וכנראה גם לא יכול -להעלים אותו כדי לחיות.
אפשר לזהות שהוא שוב הגיע ,ולא למסור לו את ההגה".
לפעמים תבנית ישנה מצמצמת את האפשרויות שלנו;
כשמזהים אותה ,אפשר להתחיל לפתוח את הדרך. הגן כבר היה כמעט חשוך .רק פנס אחד האיר את הספסל .גדליה
ולפעמים יש בנו נקודת עבודה שתלווה אותנו גם בהצלחות וגם חשב על הניסיון שמחכה לו :לעלות שוב לרכב ,גם כשהקול הזה
בנפילות; איננו חייבים להיענות לה בכל פעם שהיא מדברת. עוד עלול להופיע" .אז מה עושים עם שני המסלולים"? שאל.
לא תמיד נדע מיד מאיזה מסלול מגיע הכאב. "אולי אברהם אבינו מלמד אותנו שיש ניסיונות מסוגים שונים",
אמר נחום.
גם עצם השאלה -מה כאן שלי ,ומה למדתי לחשוב שמובן
מאליו -יכולה להיות התחלה של תנועה ,ושל מעט יותר חמלה "סמוך לניסיון העקדה בא ניסיון הגר וישמעאל .שרה אומרת:
כלפי עצמנו. 'ּגָ ֵרׁש ָה ָא ָמה ַהּזֹאת וְ ֶאת ְּבנָ ּה'.
תרי"ג עצות
ואחר כך הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם'ַ :אל יֵ ַרע ְּב ֵעינֶ יָך ּכֹל
ֹאמר ֵאלֶ יָך ָׂש ָרה ְׁש ַמע ְּבקֹלָ ּהּ ,כִ י ְביִ ְצ ָחק יִ ָּק ֵרא לְ ָך זָ ַרע'.
ֲא ֶׁשר ּת ַ
יש דברים שאינם אמורים לרשת את מקומם של הדברים
שית מאת ותלת עשר זיני עיטא (זוהר ח"ב פב): ששייכים לנו .אותם לא צריך ללמוד לשאת לנצח .צריך לגרש את
התבנית שחוסמת את הדרך ,כדי שיצחק יוכל להיות היורש".
יב .אמונה בה' "כלומר ,את 'רכב לא בשבילנו' לא צריך לקבל כגורל"?
ֹלקיָך״.
״אנֹכִ י ה׳ ֱא ֶ
מצוות עשה להאמין שיש אלוה נמצא ,שנאמרָ :
והוא יתברך ויתעלה המציא את כל הנמצאים ואת כל העולמות, "בדיוק .זו תבנית שאפשר לפרום .אתה יכול ללמוד ,להתאמן,
ומכוחו ומרצונו נתהווה כל מה שיש ,שהיה ויהיה. לעבור טסט ולהגיע בעצמך .אבל מיד אחר כך מתחיל הניסיון
הסמוך ,האישי יותר:
גם למצוות האמונה אפשר להוסיף גוון של ״רווח להתבונן״.
"העקדה".
בחיים יש מושג של לקיחת אחריות:
שם לא מגרשים את נקודת העבודה .שם צריך לעמוד מולה,
להרגיש את כובד הבחירות שלנו ,ולתת את הדעת לאן אנחנו פונים —
כדי להיטיב עמנו ,עם סביבתנו ועם התורה והמצוות שנצטווינו עליהן. ללכת איתה אל המקום שהשם מוביל אליו ,וללמוד איך לחיות
איתה בלי שתנהל אותך".
אבל כשלקיחת האחריות נעשית מוגזמת ,היא עלולה להפוך
להאשמה עצמית. גדליה שתק.
במקום לעזור לנו לבחור ,היא מכבידה עלינו גם את מה שאינו בידינו. הגן היה חשוך ,והפנס שמעליהם האיר רק חלק קטן מן השביל.
הוא לא ידע אם יעבור בטסט הבא .אבל נדמה היה לו שהוא רואה
כאן נכנסת האמונה :היא מאפשרת לנו לעשות את המוטל עלינו ,בלי את שני המסלולים:
לחשוב שכל התוצאה תלויה רק בנו.
כשאני סומך על הרופא ,איני מזלזל בבריאותי ומניח שהיא כבר האחד -תבנית שנמסרה לו בלי מילים ,של "לא לנו" ושל
תסתדר. הסתדרות עם מה שיש; והשני -הקול שיורד עליו גם כשהצליח,
וגם כשהוא עדיין בדרך.
אני מקשיב ,שואל ועושה את חלקי .אבל אני גם לא יוצא מכל פגישה
בחרדה ,כאילו כל מה שיקרה תלוי רק בי. את הראשון אפשר לשנות .עם השני יש לו עבודה.
כך גם האמונה בה׳ ובהשגחתו עליי ועל העולם כולו .היא לא מבטלת
את האחריות שלי; היא מזכירה לי שיש גבול לאחריות ולשליטה שלי. את זכות העקדה אנו מזכירים בכל יום .זוכרים את הקושי ,את
אני עושה את חלקי ,ואת מה שאינו בידיי אני מפקיד בידיו יתברך.
המאכלת ואת הפירות שאנו אוכלים בזכות העבודה שנעשתה
נמשיך בשבוע הבא. שם .יש נקודות שאינן נעלמות; העבודה איתן מולידה פירות לכל
