תורת הבטחון · Toras Habetachon — וירא (2026-10-26)

פרשת וירא
הרי שהעבודה זרה שחשש לה היתה ,שמא הם סבורים
שהצלחתם היא אך ורק מכח סיבתם ,והיינו מכח ההשתדלות שהם
עשו ,ואינם מאמינים שכל הצלחתם היא אך ורק מאת השי"ת -
אמונה שלימה
וזוהי עבודה זרה!
י ַֻּקח נָא ְמעַּ ט מַּ יִם וְ ַּרחֲ צּו ַּרגְ לֵיכֶם וְ ִהשָ עֲנּו ַּתחַּ ת הָ עֵ ץ( .יח ,ד)
רחיץ – בטחון – נקיון – מקוה
אברהם אבינו היה מכניס אורחים ,והנה הדבר הראשון שעשה עם
האורחים שהגיעו אליו ,היה שנתן להם מים כדי לרחוץ את רגליהם.
ויש להוסיף שלשון "רחצו" הוא לשון של בטחון ,כמו שאנו הטעם שעשה כן ,פי' רש"י [ומקור דבריו הוא מדברי הגמ' ב"מ פו:
אומרים בתפילת בריך שמיה (מקורה בזוהר פרשת ויקהל דף רו" :).ביה אנא רחיץ" וכן איתא במדרש רבה] שהיה סבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק
-בהשי"ת אני בוטח .והנה כתוב (תהלים כו ,ו)" :ארחץ בנקיון כפי ואסבבה רגליהם ,והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לתוך ביתו .אמנם אצל לוט
את מזבחך ה'" .וביארו המפרשים (ויסודם בדברי המדרש) שביאור מצינו שלא הקפיד ע"ז ,שלוט אמר לאורחיו "לינו ורחצו רגליכם",
המושג "נקיון כפי" -היינו שידיו נקיות מאיסור גזל .והכוונה בזה שהקדים הלינה קודם הרחיצה.
כנ"ל ,ששורש השרשים בחטא הגזל מיוסד על חסרון אמונה ובטחון.
שאילו יהודי היה מאמין באמונה שלימה בהשי"ת שהוא הזן ומפרנס
לכל ,לא היה עושה מעשים אסורים בהשתדלותו להשיג פרנסתו. איזו עבודה זרה יש כאן?
וע"כ מי שגוזל ,אי"ז אלא משום שיש לו חסרון בעיקר מידת האמונה
והבטחון .וע"פ זה יש לבאר בכוונת הקרא הנ"ל בתהילים ' -ארחץ' - והקשו היפה תואר (על דברי המדרש רבה) והנתיבות המשפט (בספרו אמת ליעקב
הוא מלשון 'רחיץ' שהוא לשון של בטחון .והיכן ניכרת ונבחנת מידת על הש"ס ב"מ פו ,ע"ב) ,וכי יש אומה שמשתחוים לאבק רגליהם ,הרי האבק
הבטחון? ' -בנקיון כפי' ,היינו שהמאמין באמונה שלימה בהשי"ת הוא הדבר הפחות ביותר ששייך במציאות ,וא"כ א"א לומר שיש כוח
אינו עוסק במעשיםשסותרים את עיקרי האמונה בהשי"ת .ובאמת אלקי בעפר ,וצ"ב ענין החשש שעשו מהאבק עבודה זרה.
זוהי כל עבודת ליל הסדר -להגיע לידי ההכרה ש"אין עוד מלבדו"
והשי"ת הוא הבורא ומנהיג לכל העולם כולו ,ואין שום כח אחר, ועוד הק' הנתיבות המשפט ,שאם כן שאברהם אבינו חשש שאלו
ובפרט למעשה ידי האדם. האורחים משתחוים לאבק ,הרי גם ביתו מלא אבק ,וא"כ אף אם לא
ישתחוו לאבק שעל גבי רגליהם ,מכל מקום עליו לחשוש שמא
ויעויין בדברי הרמח"ל בדרוש הקווי ,שיוצא מדבריו שהקיווי לה' ישתחוו לאבק שקיים בביתו?
הוא ענין של טהרה .וז"ל" :המקוה אפילו נכנס בגהינום יוצא ממנו,
שנאמר" :וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר" ,יקו"ק מאיר עליו .וכמה להאמין שיש כח בסיבות
מלאכים עליונים מעלים אותו המקוה וזה" :אבר כנשרים"
ומסתלקים עמו למעלה ,ותקותו היא טהרתו" .מקוה ישראל" ממש,
כי הוא במדריגה עליונה שאין עושה בו פגם " -אם חטאת מה ותירצו שניהם בדרך אחת ,כל אחד בנוסח אחר .הנתיבות המשפט
תפעל" ,עכ"ל .והנה קיווי היינו בטחון ,וא"כ הרי מבואר מדבריו ככל תירץ וז"ל" :ונראה לפרש ,דהרמב"ם כתב (במו"נ ח"א פ' כח) דהרגל הוא
הנ"ל -שהאמונה והבטחון הריהם מנקים את הידים -ביה אנא שם המושאל על הסיבה ,שהסיבה נקרא רגל ,כמו :ויברך אותך לרגלי
רחיץ! (בראשית ל ,ל) ,שהוא כמו בסיבתי .וזהו כוונתו כאן על דרך המשל ,שיש
אומה המאמינים ואומרים שהסיבה שמסבבין בחכמתן הוא הנותן
להם מחיה ,ובאמת זה שבא ע"י סיבותיהן נמשל לאבק פורח .וזהו
ויש להוסיף עוד ,שאפשר שזהו הטעם לכך שהדבר הראשון
אמרו שמאמינים "לאבק שברגליהם" ,דהיינו לזה שבא מסיבותיהן.
שעלינו לעשות בכל יום הוא נטילת ידים להעביר הרוח רעה .שאפשר
ולזה אמר להם אברהם "ורחצו רגליכם" ,פי' הטהרו עצמיכם
לבאר שהרוח רעה על הידים משמעותה האמונה הפסולה שיש כח
מסיבותיכם ,והאמינו שאין ממש בסיבותיכם בלי עזר הקדוש ברוך
בידיים " -כוחי ועוצם ידי" .וכנגד אמונה זו ,מוטל על האדם לידע בכל
הוא" ,עכ"ל.
ולפי דרכנו אתי שפיר ג"כ ,דאסור לשום מבטחו על האדם דבזה יום קודם לכל -שאין בידיו שום כח .ומורה את זה כשרוחץ ידיו מכל
נחשב כאילו עשאו במה" ,עכ"ל. רוחות רעות שבעולם.
כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה משתחווים להשתדלותם
וכן מצינו יסוד זה בדברי רבותינו ז"ל ,במה שביארו מאמר חז"ל והנה היפה תואר על דברי המדרש רבה (פרשה נ') תי' על הקושיא
(זוה"ק ח"א דף כ"ז ,ע"ב)" :כל הכועס כאילו עובד עובדה זרה" .וביאר הבעל הנ"ל בנוסח אחר ,וז"ל" :ולדעתי יותר קרוב לומר שהיתה דעתם
התניא (אגרות הקודש פרק כ"ה) וז"ל" :מה שארז"ל כל הכועס כאילו עובד שההצלחות הזמניות אינן אלא מההשתדלות האנושי ,על דרך (דברים
עכו"ם וכו' .והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו ח ,יז) "כחי ועוצם ידי גו'" ,ולפי שעיקר ההשתדלות ברגלים ללכת
האמונה ,כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס בימים ומדברות ממוצא וממערב ,לכן היו משתחוים לאבק רגליהם.
כלל .ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ולא בתורת עבודת אלהות ,אלא שהיו מיחסים הצלחתם לאבק
ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו ,אעפי"כ על הניזק העולה ברגליהם ,מהמיית השתדלותם שבתם וקימתם .ולפי שהכל
כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום .ולא עוד אלא אפילו בידי שמים ,ומה' מצעדי גבר כוננו .והחושב חילוף זה ,כופר בהשגחה
בשעה זו ממש שמכהו או מקללו ,מתלבש בו כח ה' ורוח פיו ית' האלהית וכעובדי עבודה זרה" ,עכ"ל.
המחייהו ומקיימו ,וכמ"ש (שמואל ב' טז ,י) "כי ה' אמר לו קלל" ,והיכן אמר
לשמעי .אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה' הרי מבואר בדבריו שהעבודה זרה הייתה בכך שהיו מייחסים
ורוח פיו המחי' כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים הצלחתם להשתדלותם ,שעיקר השתדלות צריכה להיות ע"י הרגל.
אלו לדוד ,כי אילו נסתלק רוח פיו ית' רגע אחד מרוחו של שמעי לא וכיון שאנו מאמינים שמה' מצעדי גבר ,ע"כ זוהי כפירה בהשגחת
יכול לדבר מאומה .וזהו 'כי ה' אמר לו' -בעת ההיא ממש קלל את השי"ת ,וזוהיא העבודה זרה.
דוד ומי יאמר לו וגו'" ,עכ"ל .הרי חזינן להדיא בדבריו יסוד זה שמי
שאינו מאמין כי "אין עוד מלבדו" ואין שום כח אחר ,וחסרון אמונה עבודה זרה בימינו
זה גורם לו כעס -הרי הוא כאילו עובד עבודה זרה.
חזינן מזה גודל העבודה באמונה בהשגחת השי"ת .שמי שאומר
מעשה שהיה: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ,חס ושלום ,הרי הוא בכלל
עובדי עבודה זרה .וכבר האריך בזה הגאון ר' אלחנן וסרמן (קובץ מאמרים,
סיפר הרה"ג רבי זונדל קרויזר זצ"ל ,על אדם חשוב ונכבד מאוד, בענין עיקבתא דמשיחא) וז"ל" :בתקופת עיקבתא דמשיחא ,יעבדו ישראל
שפעם אמר איזה מימרא לפני החזון איש זצ"ל ,וזה הנכבד בעצמו לעבודות זרות שונות ,בדמותם כי העבודה זרה תעזור אותם להנצל
לא הבחין איך שמתוך דבריו ניכר שאין הוא מאמין באמונה שלימה מצרותיהם ,וכאשר יראו כי עבודה זרה פלונית לא תעזרם ,יתחילו
בהשגחה העליונה ,ובאותו שעה היה מונח על שולחנו של החזון איש לעבוד לעבודה זרה אחרת ,ואחר כך לשלישית וכו' עד אשר יתברר
יין שהיה מיועד לקידוש ולהבדלה ,ותיכף העירו החזון איש ,באמרו כי כל העבודות זרות הן לא לעזר ולא להועיל ,כאמור (דברים לב ,לט)" :ראו
אליו ,אבקשך להיות זהיר מלנגוע ביין המונח על השלחן ,שלא תפגל כי אני אני הוא" ,ובהשקפה ראשונה יפלא ,איזה עבודה זרה יש
אותם מלקדש ולהבדיל עליהם. אצלינו ,אבל הדבר פשוט ,כי עבודה זרה איננה דוקא צלם של עץ
ואבן ,כי אם כל דבר שידמה האדם שיש בכוחו להטיב ולהרע ,היא
לימוד למעשה: עבודה זרה ממש ,כי "אין עוד מלבדו" כתיב ,ואם יבטחו על איזו כתה
ושיטה ,שהיא תעזרנו ,עושים את הכתה הזאת עבודה זרה ,וכן אם
נמצא מכל הנ"ל ,שמוטלת החובה על כל אחד ואחד לייחס כל יבטח האדם על כוחו ועוצם ידו ,עושה את עצמו עבודה זרה" ,עכ"ל.
הצלחותיו והצלחות חבריו אך ורק להשי"ת .שבדרכו של עולם אילו הרי מבואר כנ"ל ,שמי שבוטח בכל כח שהוא ,ואפילו על איזו שיטה
יאמר אדם לחבירו שפלוני הצליח מאוד ונתעשר בעשירות גדולה, וכדו' ,או על כחו שלו עצמו ,ואינו בוטח בה' -הרי זה נכלל באיסור
מיד ישיב לו חבירו וישאלהו -באיזופרנסה הוא עוסק שזכה עבודה זרה .שהלא אנו מאמינים שהבורא ית' הוא לבדו עשה ועושה
לעשירות כזו?! וכיוון מחשבה כגון זה הוא מעצת היצר הרע ,שרוצה ויעשה לכל המעשים ,ואין שום כח אחרת שאפשר לבטוח בו.
שיתלו ההצלחות אך ורק בסיבות והשתדלויות ,ולא בהשי"ת .שאילו
היו מייחסים כל ההצלחות להשי"ת -הלא אין שום נ"מ כלל במה וראה עוד במש"כ ר' שלמה קלוגר (קהלת יעקב דרוש כ"ז לראש השנה) וז"ל:
יעסוק האדם בכדי שיתעשר .משל לדבר :אילו ישלח אדם מתנה "דהנה אם אדם נצרך לחבירו והוא צריך להכניע את עצמו לו ,הוי
לחבירו ,הלוא אין למקבל המתנה שום נ"מ באיזה אופן תגיע אליו כאילו עשאו עבודה זרה ,ששם בטחונו עליו ,כדכתיב (ירמיה יז ,ה)" :ארור
המתנה ,וע"י איזה שליח ,רק העיקר הוא שיידע שהמתנה היא מאת הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו וכו'" ,וכאילו עשאו במה ,וכן
משלח פלוני .כך הוא גם ענין כלל ההצלחות -וזכרת כי ה' אלקיך הוא אמרו חז"ל (ברכות יד ,א) עוד בפסוק (ישעיה ב ,כב)" :חדלו לכם מן האדם וכו'
הנותן לך כח לעשות חיל! כי במה נחשב הוא" ,אל תקרי במה אלא במה ,והם פירשו לפי דרכם.
הערות והוספות יתקבלו בברכה ,וגם ניתן לקבל הגליון בכל שבוע בכתובתtorashabitachon@gmail.com :
