gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת הבטחון · Toras Habetachon — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: תורת הבטחון · Toras Habetachon

שבוע: וירא (2026-10-26)

תורת הבטחון · Toras Habetachon — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת וירא‬ ‫הרי שהעבודה זרה שחשש לה היתה‪ ,‬שמא הם סבורים‬ ‫שהצלחתם היא אך ורק מכח סיבתם‪ ,‬והיינו מכח ההשתדלות שהם‬ ‫עשו‪ ,‬ואינם מאמינים שכל הצלחתם היא אך ורק מאת השי"ת ‪-‬‬ ‫אמונה שלימה‬ ‫וזוהי עבודה זרה!‬ ‫י ַֻּקח נָא ְמעַּ ט מַּ יִם וְ ַּרחֲ צּו ַּרגְ לֵיכֶם וְ ִהשָ עֲנּו ַּתחַּ ת הָ עֵ ץ‪( .‬יח‪ ,‬ד)‬ ‫רחיץ – בטחון – נקיון – מקוה‬ ‫אברהם אבינו היה מכניס אורחים‪ ,‬והנה הדבר הראשון שעשה עם‬ ‫האורחים שהגיעו אליו‪ ,‬היה שנתן להם מים כדי לרחוץ את רגליהם‪.‬‬ ‫ויש להוסיף שלשון "רחצו" הוא לשון של בטחון‪ ,‬כמו שאנו‬ ‫הטעם שעשה כן‪ ,‬פי' רש"י [ומקור דבריו הוא מדברי הגמ' ב"מ פו‪:‬‬ ‫אומרים בתפילת בריך שמיה (מקורה בזוהר פרשת ויקהל דף רו‪" :).‬ביה אנא רחיץ"‬ ‫וכן איתא במדרש רבה] שהיה סבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק‬ ‫‪ -‬בהשי"ת אני בוטח‪ .‬והנה כתוב (תהלים כו‪ ,‬ו)‪" :‬ארחץ בנקיון כפי ואסבבה‬ ‫רגליהם‪ ,‬והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לתוך ביתו‪ .‬אמנם אצל לוט‬ ‫את מזבחך ה'"‪ .‬וביארו המפרשים (ויסודם בדברי המדרש) שביאור‬ ‫מצינו שלא הקפיד ע"ז‪ ,‬שלוט אמר לאורחיו "לינו ורחצו רגליכם"‪,‬‬ ‫המושג "נקיון כפי" ‪ -‬היינו שידיו נקיות מאיסור גזל‪ .‬והכוונה בזה‬ ‫שהקדים הלינה קודם הרחיצה‪.‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ששורש השרשים בחטא הגזל מיוסד על חסרון אמונה ובטחון‪.‬‬ ‫שאילו יהודי היה מאמין באמונה שלימה בהשי"ת שהוא הזן ומפרנס‬ ‫לכל‪ ,‬לא היה עושה מעשים אסורים בהשתדלותו להשיג פרנסתו‪.‬‬ ‫איזו עבודה זרה יש כאן?‬ ‫וע"כ מי שגוזל‪ ,‬אי"ז אלא משום שיש לו חסרון בעיקר מידת האמונה‬ ‫והבטחון‪ .‬וע"פ זה יש לבאר בכוונת הקרא הנ"ל בתהילים ‪' -‬ארחץ' ‪-‬‬ ‫והקשו היפה תואר (על דברי המדרש רבה) והנתיבות המשפט (בספרו אמת ליעקב‬ ‫הוא מלשון 'רחיץ' שהוא לשון של בטחון‪ .‬והיכן ניכרת ונבחנת מידת‬ ‫על הש"ס ב"מ פו‪ ,‬ע"ב)‪ ,‬וכי יש אומה שמשתחוים לאבק רגליהם‪ ,‬הרי האבק‬ ‫הבטחון? ‪' -‬בנקיון כפי'‪ ,‬היינו שהמאמין באמונה שלימה בהשי"ת‬ ‫הוא הדבר הפחות ביותר ששייך במציאות‪ ,‬וא"כ א"א לומר שיש כוח‬ ‫אינו עוסק במעשיםשסותרים את עיקרי האמונה בהשי"ת‪ .‬ובאמת‬ ‫אלקי בעפר‪ ,‬וצ"ב ענין החשש שעשו מהאבק עבודה זרה‪.‬‬ ‫זוהי כל עבודת ליל הסדר ‪ -‬להגיע לידי ההכרה ש"אין עוד מלבדו"‬ ‫והשי"ת הוא הבורא ומנהיג לכל העולם כולו‪ ,‬ואין שום כח אחר‪,‬‬ ‫ועוד הק' הנתיבות המשפט‪ ,‬שאם כן שאברהם אבינו חשש שאלו‬ ‫ובפרט למעשה ידי האדם‪.‬‬ ‫האורחים משתחוים לאבק‪ ,‬הרי גם ביתו מלא אבק‪ ,‬וא"כ אף אם לא‬ ‫ישתחוו לאבק שעל גבי רגליהם‪ ,‬מכל מקום עליו לחשוש שמא‬ ‫ויעויין בדברי הרמח"ל בדרוש הקווי‪ ,‬שיוצא מדבריו שהקיווי לה'‬ ‫ישתחוו לאבק שקיים בביתו?‬ ‫הוא ענין של טהרה‪ .‬וז"ל‪" :‬המקוה אפילו נכנס בגהינום יוצא ממנו‪,‬‬ ‫שנאמר‪" :‬וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר"‪ ,‬יקו"ק מאיר עליו‪ .‬וכמה‬ ‫להאמין שיש כח בסיבות‬ ‫מלאכים עליונים מעלים אותו המקוה וזה‪" :‬אבר כנשרים"‬ ‫ומסתלקים עמו למעלה‪ ,‬ותקותו היא טהרתו‪" .‬מקוה ישראל" ממש‪,‬‬ ‫כי הוא במדריגה עליונה שאין עושה בו פגם ‪" -‬אם חטאת מה‬ ‫ותירצו שניהם בדרך אחת‪ ,‬כל אחד בנוסח אחר‪ .‬הנתיבות המשפט‬ ‫תפעל"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והנה קיווי היינו בטחון‪ ,‬וא"כ הרי מבואר מדבריו ככל‬ ‫תירץ וז"ל‪" :‬ונראה לפרש‪ ,‬דהרמב"ם כתב (במו"נ ח"א פ' כח) דהרגל הוא‬ ‫הנ"ל ‪ -‬שהאמונה והבטחון הריהם מנקים את הידים ‪ -‬ביה אנא‬ ‫שם המושאל על הסיבה‪ ,‬שהסיבה נקרא רגל‪ ,‬כמו‪ :‬ויברך אותך לרגלי‬ ‫רחיץ!‬ ‫(בראשית ל‪ ,‬ל)‪ ,‬שהוא כמו בסיבתי‪ .‬וזהו כוונתו כאן על דרך המשל‪ ,‬שיש‬ ‫אומה המאמינים ואומרים שהסיבה שמסבבין בחכמתן הוא הנותן‬ ‫להם מחיה‪ ,‬ובאמת זה שבא ע"י סיבותיהן נמשל לאבק פורח‪ .‬וזהו‬ ‫ויש להוסיף עוד‪ ,‬שאפשר שזהו הטעם לכך שהדבר הראשון‬ ‫אמרו שמאמינים "לאבק שברגליהם"‪ ,‬דהיינו לזה שבא מסיבותיהן‪.‬‬ ‫שעלינו לעשות בכל יום הוא נטילת ידים להעביר הרוח רעה‪ .‬שאפשר‬ ‫ולזה אמר להם אברהם "ורחצו רגליכם"‪ ,‬פי' הטהרו עצמיכם‬ ‫לבאר שהרוח רעה על הידים משמעותה האמונה הפסולה שיש כח‬ ‫מסיבותיכם‪ ,‬והאמינו שאין ממש בסיבותיכם בלי עזר הקדוש ברוך‬ ‫בידיים ‪" -‬כוחי ועוצם ידי"‪ .‬וכנגד אמונה זו‪ ,‬מוטל על האדם לידע בכל‬ ‫הוא"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולפי דרכנו אתי שפיר ג"כ‪ ,‬דאסור לשום מבטחו על האדם דבזה‬ ‫יום קודם לכל ‪ -‬שאין בידיו שום כח‪ .‬ומורה את זה כשרוחץ ידיו מכל‬ ‫נחשב כאילו עשאו במה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫רוחות רעות שבעולם‪.‬‬ ‫כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‬ ‫משתחווים להשתדלותם‬ ‫וכן מצינו יסוד זה בדברי רבותינו ז"ל‪ ,‬במה שביארו מאמר חז"ל‬ ‫והנה היפה תואר על דברי המדרש רבה (פרשה נ') תי' על הקושיא‬ ‫(זוה"ק ח"א דף כ"ז‪ ,‬ע"ב)‪" :‬כל הכועס כאילו עובד עובדה זרה"‪ .‬וביאר הבעל‬ ‫הנ"ל בנוסח אחר‪ ,‬וז"ל‪" :‬ולדעתי יותר קרוב לומר שהיתה דעתם‬ ‫התניא (אגרות הקודש פרק כ"ה) וז"ל‪" :‬מה שארז"ל כל הכועס כאילו עובד‬ ‫שההצלחות הזמניות אינן אלא מההשתדלות האנושי‪ ,‬על דרך (דברים‬ ‫עכו"ם וכו'‪ .‬והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו‬ ‫ח‪ ,‬יז) "כחי ועוצם ידי גו'"‪ ,‬ולפי שעיקר ההשתדלות ברגלים ללכת‬ ‫האמונה‪ ,‬כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס‬ ‫בימים ומדברות ממוצא וממערב‪ ,‬לכן היו משתחוים לאבק רגליהם‪.‬‬ ‫כלל‪ .‬ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו‬ ‫ולא בתורת עבודת אלהות‪ ,‬אלא שהיו מיחסים הצלחתם לאבק‬ ‫ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו‪ ,‬אעפי"כ על הניזק‬ ‫העולה ברגליהם‪ ,‬מהמיית השתדלותם שבתם וקימתם‪ .‬ולפי שהכל‬ ‫כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום‪ .‬ולא עוד אלא אפילו‬ ‫בידי שמים‪ ,‬ומה' מצעדי גבר כוננו‪ .‬והחושב חילוף זה‪ ,‬כופר בהשגחה‬ ‫בשעה זו ממש שמכהו או מקללו‪ ,‬מתלבש בו כח ה' ורוח פיו ית'‬ ‫האלהית וכעובדי עבודה זרה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫המחייהו ומקיימו‪ ,‬וכמ"ש (שמואל ב' טז‪ ,‬י) "כי ה' אמר לו קלל"‪ ,‬והיכן אמר‬ ‫לשמעי‪ .‬אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה'‬ ‫הרי מבואר בדבריו שהעבודה זרה הייתה בכך שהיו מייחסים‬ ‫ורוח פיו המחי' כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים‬ ‫הצלחתם להשתדלותם‪ ,‬שעיקר השתדלות צריכה להיות ע"י הרגל‪.‬‬ ‫אלו לדוד‪ ,‬כי אילו נסתלק רוח פיו ית' רגע אחד מרוחו של שמעי לא‬ ‫וכיון שאנו מאמינים שמה' מצעדי גבר‪ ,‬ע"כ זוהי כפירה בהשגחת‬ ‫יכול לדבר מאומה‪ .‬וזהו 'כי ה' אמר לו' ‪ -‬בעת ההיא ממש קלל את‬ ‫השי"ת‪ ,‬וזוהיא העבודה זרה‪.‬‬ ‫דוד ומי יאמר לו וגו'"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי חזינן להדיא בדבריו יסוד זה שמי‬ ‫שאינו מאמין כי "אין עוד מלבדו" ואין שום כח אחר‪ ,‬וחסרון אמונה‬ ‫עבודה זרה בימינו‬ ‫זה גורם לו כעס ‪ -‬הרי הוא כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬ ‫חזינן מזה גודל העבודה באמונה בהשגחת השי"ת‪ .‬שמי שאומר‬ ‫מעשה שהיה‪:‬‬ ‫"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬הרי הוא בכלל‬ ‫עובדי עבודה זרה‪ .‬וכבר האריך בזה הגאון ר' אלחנן וסרמן (קובץ מאמרים‪,‬‬ ‫סיפר הרה"ג רבי זונדל קרויזר זצ"ל‪ ,‬על אדם חשוב ונכבד מאוד‪,‬‬ ‫בענין עיקבתא דמשיחא) וז"ל‪" :‬בתקופת עיקבתא דמשיחא‪ ,‬יעבדו ישראל‬ ‫שפעם אמר איזה מימרא לפני החזון איש זצ"ל‪ ,‬וזה הנכבד בעצמו‬ ‫לעבודות זרות שונות‪ ,‬בדמותם כי העבודה זרה תעזור אותם להנצל‬ ‫לא הבחין איך שמתוך דבריו ניכר שאין הוא מאמין באמונה שלימה‬ ‫מצרותיהם‪ ,‬וכאשר יראו כי עבודה זרה פלונית לא תעזרם‪ ,‬יתחילו‬ ‫בהשגחה העליונה‪ ,‬ובאותו שעה היה מונח על שולחנו של החזון איש‬ ‫לעבוד לעבודה זרה אחרת‪ ,‬ואחר כך לשלישית וכו' עד אשר יתברר‬ ‫יין שהיה מיועד לקידוש ולהבדלה‪ ,‬ותיכף העירו החזון איש‪ ,‬באמרו‬ ‫כי כל העבודות זרות הן לא לעזר ולא להועיל‪ ,‬כאמור (דברים לב‪ ,‬לט)‪" :‬ראו‬ ‫אליו‪ ,‬אבקשך להיות זהיר מלנגוע ביין המונח על השלחן‪ ,‬שלא תפגל‬ ‫כי אני אני הוא"‪ ,‬ובהשקפה ראשונה יפלא‪ ,‬איזה עבודה זרה יש‬ ‫אותם מלקדש ולהבדיל עליהם‪.‬‬ ‫אצלינו‪ ,‬אבל הדבר פשוט‪ ,‬כי עבודה זרה איננה דוקא צלם של עץ‬ ‫ואבן‪ ,‬כי אם כל דבר שידמה האדם שיש בכוחו להטיב ולהרע‪ ,‬היא‬ ‫לימוד למעשה‪:‬‬ ‫עבודה זרה ממש‪ ,‬כי "אין עוד מלבדו" כתיב‪ ,‬ואם יבטחו על איזו כתה‬ ‫ושיטה‪ ,‬שהיא תעזרנו‪ ,‬עושים את הכתה הזאת עבודה זרה‪ ,‬וכן אם‬ ‫נמצא מכל הנ"ל‪ ,‬שמוטלת החובה על כל אחד ואחד לייחס כל‬ ‫יבטח האדם על כוחו ועוצם ידו‪ ,‬עושה את עצמו עבודה זרה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הצלחותיו והצלחות חבריו אך ורק להשי"ת‪ .‬שבדרכו של עולם אילו‬ ‫הרי מבואר כנ"ל‪ ,‬שמי שבוטח בכל כח שהוא‪ ,‬ואפילו על איזו שיטה‬ ‫יאמר אדם לחבירו שפלוני הצליח מאוד ונתעשר בעשירות גדולה‪,‬‬ ‫וכדו'‪ ,‬או על כחו שלו עצמו‪ ,‬ואינו בוטח בה' ‪ -‬הרי זה נכלל באיסור‬ ‫מיד ישיב לו חבירו וישאלהו ‪ -‬באיזופרנסה הוא עוסק שזכה‬ ‫עבודה זרה‪ .‬שהלא אנו מאמינים שהבורא ית' הוא לבדו עשה ועושה‬ ‫לעשירות כזו?! וכיוון מחשבה כגון זה הוא מעצת היצר הרע‪ ,‬שרוצה‬ ‫ויעשה לכל המעשים‪ ,‬ואין שום כח אחרת שאפשר לבטוח בו‪.‬‬ ‫שיתלו ההצלחות אך ורק בסיבות והשתדלויות‪ ,‬ולא בהשי"ת‪ .‬שאילו‬ ‫היו מייחסים כל ההצלחות להשי"ת ‪ -‬הלא אין שום נ"מ כלל במה‬ ‫וראה עוד במש"כ ר' שלמה קלוגר (קהלת יעקב דרוש כ"ז לראש השנה) וז"ל‪:‬‬ ‫יעסוק האדם בכדי שיתעשר‪ .‬משל לדבר‪ :‬אילו ישלח אדם מתנה‬ ‫"דהנה אם אדם נצרך לחבירו והוא צריך להכניע את עצמו לו‪ ,‬הוי‬ ‫לחבירו‪ ,‬הלוא אין למקבל המתנה שום נ"מ באיזה אופן תגיע אליו‬ ‫כאילו עשאו עבודה זרה‪ ,‬ששם בטחונו עליו‪ ,‬כדכתיב (ירמיה יז‪ ,‬ה)‪" :‬ארור‬ ‫המתנה‪ ,‬וע"י איזה שליח‪ ,‬רק העיקר הוא שיידע שהמתנה היא מאת‬ ‫הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו וכו'"‪ ,‬וכאילו עשאו במה‪ ,‬וכן‬ ‫משלח פלוני‪ .‬כך הוא גם ענין כלל ההצלחות ‪ -‬וזכרת כי ה' אלקיך הוא‬ ‫אמרו חז"ל (ברכות יד‪ ,‬א) עוד בפסוק (ישעיה ב‪ ,‬כב)‪" :‬חדלו לכם מן האדם וכו'‬ ‫הנותן לך כח לעשות חיל!‬ ‫כי במה נחשב הוא"‪ ,‬אל תקרי במה אלא במה‪ ,‬והם פירשו לפי דרכם‪.‬‬ ‫הערות והוספות יתקבלו בברכה‪ ,‬וגם ניתן לקבל הגליון בכל שבוע בכתובת‪torashabitachon@gmail.com :‬‬