שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — וירא (2026-10-26)

פרשת וירא
251
עריות ,כדכתיב בקראח "ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק" ,ופירש "מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (יח ,ו).
רש"י לשון עבודת אלילים ולשון גלוי עריות ,ע"ש.
בבא מציעא דף פזא :כתיב "קמח" וכתיב "סלת" ,אמר ר' יצחק מכאן
ט
ונ"ל ,דישמעאל עשה אות לטבתו ,דאיתא במס' ברכות (דף לא ) שהאשה עיניה צרה באורחין .פירש רש"יב ,היא אמרה קמח והוא אמר
"אם ראה תראה"י ,אם ראה הרי זה מוטב ,ואם לאו -לא תראה ,אלך סלת.
יא
ואסתר בפני אלקנה בעלי ,ואי אתה עושה תורתך פלסתר דכתיב וקשה ,דהוה ליה למימר 'סלת קמח' ,שדברי אברהם קדמו ,והיא
"ונקתה ונזרעה זרע". השיבה לו סלת.
לפי זה י"ל ,דישמעאל היה חושש ג"כ על זה ,דשרה תתיחד עם ומהראנ"ח ז"לג פירש ,על דרך אמרםד כותיים הללו יודעים לחזר
מלאך כדי שיהיה נחשד[ת] לאברהם ,ואין הקב"ה עושה תורתו פלסתר, על הפתחים ,בתחילה שואלים בצל ,ואח"כ אומרים בצל בלא פתא נסיב
ומתוך כך צריך ליתן הקב"ה לה בנים ,ומשום זה נתיירא ישמעאל שלא לבא וכו' .וכן הבינו כאן דברי אברהם ,שבשביל שהיה יודע שהנשים
יהיה הוא יורש לבדו ,רק שרה תלד מכח היחוד שנתייחדה עם המלאך, עיניהם צרה ,בא עליה בתחבולה
משום הכי היה עומד ישמעאל לבקש תחלה קמח ואח"כ סולת,
אחר המלאך ,כדי שלא תוכל והכל דברי אברהם ,ע"ש.
שרה להתייחד עם המלאך ,וק"ל.
ויותר נראה לפרש לפי שיטתו,
וכדומה לי ששמעתי זאת מהגאון
שהוא אמר "קמח" לפי ידיעתו
מו"ה טיאה אב"ד דק"ק קארלסרוא.
בנשים ,ושרה לרוב יופי מידותיה
הגאון רבי פילטא עפשטיין ורוחב לבה אמרה "סלת" ,וכמו
סג"ל זצ"ל ,אב"ד ברוכסאל - שהעידו עליה במדרשה כל זמן
גרמניהיב. ששרה קיימת היו פתחים פתוחים
לרווחה ,ע"ש .ומ"מ ,ממה שהוצרך
אברהם לומר "קמח" ,למדנו
שהאשה עיניה צרה.
"אל תשלח ידך אל הנער"
(כב ,יב). הגאון רבי פתחיה
מרדכי בירדוגו זצ"ל ,מדייני
מדרש רבהיג והובא ברש"י מכנאס ,מח"ס שו"ת נופת
בחומשיד :אמר אברהם לפני הב"ה, צופיםו.
אתמול אמרתטו "כי ביצחק יקרא
חידושי הגאון רבי פתחיה מרדכי בירדוגו זצ"ל ,מחו"ר מכנאס
לך זרע" וחזרת ואמרתטז "קח נא
את בנך" וכו' ,ועכשיו אתה אומר
"אל תשלח ידך אל הנער" וגו' ,א"ל הב"ה "מוצא שפתי לא אשנה"יז, "ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו" (יח ,י).
במדרש רבה (פרשה מחז)" :והוא אחריו" ,זה ישמעאל" .והוא לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו לעולה ,אלא אסקוהו ואחתוהו וכו'.
ומדקדקין המפרשים ,למה לא שאל אברהם קודם שאמר לו "אל אחריו" מפני היחוד.
ופירש (מ"ר) [מתנות כהונה] ,ישמעאל היה עומד אחר המלאך ,תשלח ידך" וגו' ,מתחילה כשאמר לו "קח נא את בנך" היה לו לומר
מפני היחוד שלא תתייחד שרה עם המלאך ,וכן הוא בתרגום ירושלמי ,אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע וכו'.
ובחזקונייח כתב ,אעפ"י שאמר לו "כי ביצחק יקרא לך זרע" ,סבור ע"כ.
ותמוה שיהיה ישמעאל חושש על היחוד ,והוא בעצמו היה מגלה היה אברהם שכבר שכב יצחק עם אשה והוליד ממנה בנים ,כמו שכתב
כת"י .ז .פיסקא טז .ח .בראשית כא ,ט .ט .ע"ב .י .שמואל א' א ,יא. א .ע"א .ב .ד"ה מכאן .ג .הנותן אמרי שפר דף פז ע"ד .ד .ויקרא רבה
יא .במדבר ה ,כח .יב .הגאון רבי פילטא ב"ר משה עפשטיין סג"ל – ליבולד פרשה ה פיסקא ח .ה .בראשית רבה פרשה ס פיסקא טז .ו .חוליה נכבדה
זצ"ל ,נולד באופיבאך בשנת התק"ה ,בצעירותו למד בפרנקפורט ולאחר מכן בשרשרת רבני משפחת בירדוגו היה הגאון רבי פתחיה מרדכי בן אב"ד מכנאס
למד בישיבות בפיורדא ובפראג ,ולאחר מכן שימש ברבנות בעיר קארלסרוהא, הגאון רבי יקותיאל זצ"ל ,רפ"מ נולד בשנת תקכ"ג (או תקכ"ד) בעת מילתו נקרא
בתקופה בה כיהן כרב העיר הגאון רבי ידידיה טיאה וייל זצ"ל .לפרנסתו הקים על שם סבו הגאון רבי מרדכי ומחמת חולי נתווסף לו השם פתחיה ,שהפך
בית דפוס יחד עם גיסו רבי לייב ווירמיש ,ובשנת תקנ"א הדפיס בעילום שם לשמו העיקרי .עוד בחיי אביו בשנת תקנ"ד כבר היה לדיין בעיר מולדתו ,בשנות
המחבר את ההגדה "מרבה לספר" שחיברה הגאון מהריט"ו זצ"ל ,עמו בא חייו כתב פסקי דין רבים וחתם עם חכמי העיר על תקנות רבות .מלבד ספר
בקשרי משפחה כשבנו הג"ר אברהם וייל נשא את בתו של רבי פילטא זצ"ל. תשובותיו הנדפס ,מצויות התכתבויות רבות בכתבי חכמי דורו ,שכן היה מגדולי
בשנת תקנ"א לערך נתמנה לכהן כרב בערים ברוכסאל ופריסול אשר במדינת חכמי ודייני דורו (ויכונה בפיהם מהרפ"ת) .חיבוריו הנדפסים נופת צופים שו"ת
באדן בגרמניה ,עד לפטירתו בי"ט ניסן תקפ"א .יג .בראשית רבה פרשה נו בד"ח שו"ע וחידושי הש"ס (קזבלנקא תרצ"ט) .פתוחי חותם חידושי הש"ס
פיסקא ח .יד .להלן פסוק יב ד"ה כי .טו .לעיל כא ,יב .טז .לעיל פסוק (ירושלים תש"מ) .עוד נותרו ממנו בכת"י חידושים במקצועות התורה ותשובות
ב .יז .תהלים פט ,לה .יח .לעיל פסוק ח. רבות .לאחר תקופת ייסורים נלב"ע בי"ז אדר תק"פ .מתוך חיבורי חידושיו
www.shuvi.co.il
כ
העלהו ,אסקוהו ואחתוהו ,דמתחילה לא עלה על לבי לשחטהו אלא הרמב"םיט קודם מתן תורה היה מותר בפנויה לבא עליה ,לכך אמר
כדי לנסותך וכו'. "אלוקים יראה לו השה לעולה בני" וגו' ,ולזה אין בטענה הראשונה של
לא
הגאון רבי צבי הירש אויערבאך זצ"ל ,אב"ד וורמיזא . אברהם אתמול אמרת "כי ביצחק יקרא לך זרע" כלום.
אמנם נ"ל ,דאברהם בא בטענת ממ"נ אתמול אמרת "כי ביצחק"
וכו' ,וע"ז יש לתרץ דבריו ,א"כ יהיה קשה ועכשיו אמרת "אל תשלח
ידך" וכו'.
"ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר כא
ואפרש שיחתי ,דבספר זית רענן כתב ,האיך הקריב אברהם את
היום בהר ה' יראה" (כב ,יד). יצחק שהוא חק לע"ז של מולך ,כמ"ש [רבינו] בחייכב ,שהיו מקריבין
קשה לי על הכפל "ה' יראה" ,וחזר לומר "בהר ה' יראה". בן אחד לע"ז ,והיו אומרים שבסיבת זה יתקיימו שארי בנים .ותירץ,
כד
לב
ואפשר לומר ,בהא דאיתא בפרק ה' דשבת ,דשמואל אמר תמה דבסנהדרין (דף סדכג) אמרינן העביר כל זרעו למולך פטור ,שנאמר
"מזרעך" ולא כל זרעך .והקשה תוס'כה ,וא"ת לחייב אקמא .וי"ל ,כגון זכות אבות .ואמרינן התם ,מאימתי תמה זכות אבות ,שמואל אמר מימי
חזאל ,שנאמרלג "וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז", שאין לו אלא בן אחד וכו'.
וה"ה יצחק בן יחיד היה לאביו "כי ביצחק יקרא לך זרע" ,ולא וכתיבלד "ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם
יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא בישמעאל -לא מקרי זרעו ,דולד הבא
השליכם מעל פניו עד עתה". מן שפחה וולדה כמותה ,ואין זה חק
לה
ופירש רש"י ז"ל ,דדייק לה מתיבת לע"ז וכו' .אבל באמת לא צוה הקב"ה
"עד עתה" דמשמע ולא אחר .וכתב עוד להקריבהו ולשחטהו ,אלא העלהו
שם ,דעל ידי רחמים הוזכרה להם ,יע"ש. ואחתוהו וכו' ,א"כ אין צריך לתירוצו של
זית רענן.
ור"ל ,דהא דאמרינן תמה זכות אבות, כז כו
היינו דוקא מאליה לא תועיל ,אבל ע"י וכן איתא בתענית ,כתיב "ובנו
לו
בקשת רחמים מועלת לעולם .והתוס' לשרוף את במות תופת בגיא בן הנם
כתבו בשם ר"י ,דלצדיקים לעולם לא ולא צויתי את בניהם באש אשר לא
תמה ,ושמואל לא איירי אלא ברשעים, "אשר וכו'. לבי" דברתי ולא עלתה על
כת"י הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל
ור' יוחנן דאמר תחון זכות אבות ,מיירי מואב, מלך מישע לא ציותי" זה בנו של
מח"ס שו"ת בית יהודה ושא"ס
בצדיקים ולא פליגי ,יע"ש. ויעלהו הבכור בנו שנאמרכח "ויקח את
עולה" וכו'" .ולא דברתי" זו בתו של
ולפי פירוש רש"י ז"ל ,תתפרש תיבת "אשר" כאן כמו 'אם' ,כהך
יפתח הגלעדי וכו'" .ולא עלתה על לבי" זה יצחק בן אברהם .ופירש"יכט,
יצחק בן אברהם אעפ"י שציוותי לו ,מעולם לא עלתה על לבי לשחוט דכתיבלז "אשר נשיא יחטא" ,ותרגם המתרגם 'אם רבא ייחוב' .ור"ל,
"ויקרא אברהם ה' יראה" ר"ל שלעולם יראה ולא תתום זכות אבות ,ואי את בנו אלא כדי לנסותו וכו'.
לא אסתייעא מלתא והחטא גבר ותמה זכות אבות ,מ"מ "אם יאמר היום"
ר"ל שיזכרו היום הזה בתפלה ובקשה ,אז מובטחים הם "בהר ה' יראה" לו צוה האיך שאלתו עיקר וכו', אמרת אתמול וזהו שאמר המדרש
להקריב את בנו ,הא חק ע"ז הוא ,הלכך מתחילה כשאמר לו קח נא
וירצה ,דע"י רחמים אין לה ביטול.
את בנך וכו' ,לא הוה מצי למימר אתמול אמרת כי ביצחק וכו' וחזר[ת]
ולפי פירוש ר"י שכתבו התוס' ,יש לפרש כן ,דקרא תנא והדר מפרש, ואמרת קח נא וכו' ,די"ל "כי ביצחק יקרא לך זרע" דוקא ולא ישמעאל,
וחזק ופירש אברהם אבינו ובן אחד הוא לאברהם ,ולא הוי חק ע"ז וכו' ,אבל עכשיו כשאמר לו ור"ל "השם יראה" -לעולם תחון זכות אבותִ ,
"אל תשלח ידך" וכו' ,והיה סובר אברהם משום חק ע"ז הוא ,אמר לו את דבריו ואמר "אשר יאמר היום" ,מה שנאמר היום הזה שהשם יראה
"אל תשלח ידך" וגו' ,ולזה שמע מינה גם ישמעאל מקרי בנו וזרעו ,לעולם ,הוא דוקא לאותו איש המיוחד בדורו ,ש"בהר ה' יראה" שהוא
וכדאיתא ביבמותל דישמעאל לא בן שפחה ,שנתשחררה אמו הגר קודם הצדיק העומד לשרת במקום קדשו ,ושמה יראה ולא יפנה דרך כרמים,
שנשאה אברהם וכו' ,א"כ האיך אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" לאיש אשר אלה לו אני אומר "ה' יראה" -לעולם ,דלצדיקים לא תמה,
דוקא ,וא"ל הב"ה "מוצא שפתי לא אשנה" מה שאמרתי "כי ביצחק כדאמר ר' יוחנן תחון זכות אבות לצדיקים.
הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל ,מח"ס שו"ת בית יהודה יקרא לך זרע" דוקא הוא ולא בישמעאל ,ומה שאמרתי לך "אל תשלח
לח
ושא"ס ,אב"ד אלג'יר וירושלים . ידך" וכו' לאו משום חק ע"ז היא ,אלא לא אמרתי לך שחטהו אלא
חיבור דרשותיו עה"ת .לב .דף נה ע"א .לג .מלכים ב' יג ,כב .לד .שם יט .פ"א מהל' אישות ה"ד .כ .פסוק ח .כא .לבעל המג"א פר' לך לך דף
כג .לה .ד"ה ה' .לו .ד"ה ושמואל .לז .ויקרא ד ,כב .לח .הגאון המפורסם ה ע"ג .כב .ויקרא יח ,כא .כג .ע"ב .כד .ויקרא שם .כה .ד"ה העביר.
רבי יהודה עייאש זצ"ל נולד בשנת ת"ס לערך לאביו כה"ר יצחק זצ"ל בעיר כו .דף ד ע"א .כז .עיין ירמיה יט ,ה .כח .מלכים ב' ג ,כז .כט .ד"ה
אלמדייה הסמוכה לאלג'יר הבירה .לרבו המובהק נחשב הג"ר שלמה צרור זצ"ל וכתיב .ל .כ"כ המהרש"א בחי' אגדות שם דף ק ע"ב .לא .הגאון רבי צבי
מח"ס פרי צדיק .משנת תפ"ג לערך עבר להתגורר באלג'יר וכיהן בדיינות עד הירש אויערבך זצ"ל נולד בשנת ת"נ לאביו הגאון רבי זעליג זצ"ל אב"ד הארחוב.
פטירת רבו מהר"ש צרור זצ"ל שאז התמנה לאב"ד העיר וניתנה המשרה על בשנת ת"ע עבר לבראד הסמוכה לעיר מולדתו ,ומס' שנים לאחר נישואיו כיהן
שכמו .בצאתו מאלגיר כששם פעמיו לא"י עבר דרך איטליה בשנת תקי"ז ,ושהה כדיין בעיר .עקב רדיפת יהודים בערי פולין נמלט בשנת ת"פ ,בראשית נדודיו
זמן מה בעיר ליוורנו .לירושלים הגיע בסוף שנת תקי"ח ,שם התמנה לראש הגיע לפראג ואח"כ גלה לעיר ליפחוויץ שבמדינת בוהמיה ,שם כיהן כרב תקופה
הרבנים ואב"ד העיר ,אף עמד בראשות ישיבת "כנסת ישראל" שייסדה ידידו מסויימת ,עד שבסביבות שנת תצ"ג נדד והגיע לעיר וורמיזא במדינת אשכנז,
הגאון מהר"ח בן עטר זצ"ל (לספריו פרי תאר ואור החיים נטל הסכמות ממהר"י תחילה עמד בראשות הקלויז שיסד רבי ליב זינצהיים זצ"ל ,והעמיד תלמידים
עייאש) .חיבוריו :לחם יהודה -ביאורים על משנה תורה לרמב"ם (ליוורנו רבים (אחדים מתלמידיו [ביניהם בנו הג"ר אביעזרי] למדו גם קדם הגאון ר"י
תק"ה); שו"ת בית יהודה (ליוורנו תק"ו); בני יהודה והוא חלק שני לחיבוריו אייבשיץ ,כמובא במכתב פריסת שלומים ששלח לבנו) .לאחר שנים רבות ביום
לחם יהודה ובית יהודה וביאורים ללשונות רש"י והרא"ם (ליוורנו תקי"ח); וזאת י"א שבט תקכ"ד החל לכהן ברבנות העיר בכללותה .בנו הגאון רבי אביעזרי
ליהודה -פירוש להגש"פ פרקי אבות ,ועוד (זולצבאך תקל"ו); מטה יהודה ביאור זעליג זצ"ל נולד בי"ז חשון תפ"ו בבראד אב"ד פוסוויילר ומח"ס אבי הנחל ועוד.
על שו"ח או"ח ,אליו חובר חיבורו ליו"ד שבט יהודה (ליוורנו תקמ"ג); קול יהודה (נלב"ע על פני אביו בשנת תקכ"ח) .הגאון רצה"א הותיר אחריו כרכי חידושים
דרושים עה"ת (ליוורנו תקנ"ג) .נלב"ע בר"ה תקכ"א .מתוך חיבורו עה"ת כת"י. על הש"ס ,עודם טמונים בכתיבת ידו .נלב"ע בוורמיזא ו' אייר תקל"ח .מתוך
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
