gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: וירא (2026-10-26)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת וירא‬ ‫‪251‬‬ ‫עריות‪ ,‬כדכתיב בקראח "ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק"‪ ,‬ופירש‬ ‫"מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (יח‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫רש"י לשון עבודת אלילים ולשון גלוי עריות‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫בבא מציעא דף פזא‪ :‬כתיב "קמח" וכתיב "סלת"‪ ,‬אמר ר' יצחק מכאן‬ ‫ט‬ ‫ונ"ל‪ ,‬דישמעאל עשה אות לטבתו‪ ,‬דאיתא במס' ברכות (דף לא )‬ ‫שהאשה עיניה צרה באורחין‪ .‬פירש רש"יב‪ ,‬היא אמרה קמח והוא אמר‬ ‫"אם ראה תראה"י‪ ,‬אם ראה הרי זה מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬לא תראה‪ ,‬אלך‬ ‫סלת‪.‬‬ ‫יא‬ ‫ואסתר בפני אלקנה בעלי‪ ,‬ואי אתה עושה תורתך פלסתר דכתיב‬ ‫וקשה‪ ,‬דהוה ליה למימר 'סלת קמח'‪ ,‬שדברי אברהם קדמו‪ ,‬והיא‬ ‫"ונקתה ונזרעה זרע"‪.‬‬ ‫השיבה לו סלת‪.‬‬ ‫לפי זה י"ל‪ ,‬דישמעאל היה חושש ג"כ על זה‪ ,‬דשרה תתיחד עם‬ ‫ומהראנ"ח ז"לג פירש‪ ,‬על דרך אמרםד כותיים הללו יודעים לחזר‬ ‫מלאך כדי שיהיה נחשד[ת] לאברהם‪ ,‬ואין הקב"ה עושה תורתו פלסתר‪,‬‬ ‫על הפתחים‪ ,‬בתחילה שואלים בצל‪ ,‬ואח"כ אומרים בצל בלא פתא נסיב‬ ‫ומתוך כך צריך ליתן הקב"ה לה בנים‪ ,‬ומשום זה נתיירא ישמעאל שלא‬ ‫לבא וכו'‪ .‬וכן הבינו כאן דברי אברהם‪ ,‬שבשביל שהיה יודע שהנשים‬ ‫יהיה הוא יורש לבדו‪ ,‬רק שרה תלד מכח היחוד שנתייחדה עם המלאך‪,‬‬ ‫עיניהם צרה‪ ,‬בא עליה בתחבולה‬ ‫משום הכי היה עומד ישמעאל‬ ‫לבקש תחלה קמח ואח"כ סולת‪,‬‬ ‫אחר המלאך‪ ,‬כדי שלא תוכל‬ ‫והכל דברי אברהם‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שרה להתייחד עם המלאך‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫ויותר נראה לפרש לפי שיטתו‪,‬‬ ‫וכדומה לי ששמעתי זאת מהגאון‬ ‫שהוא אמר "קמח" לפי ידיעתו‬ ‫מו"ה טיאה אב"ד דק"ק קארלסרוא‪.‬‬ ‫בנשים‪ ,‬ושרה לרוב יופי מידותיה‬ ‫הגאון רבי פילטא עפשטיין‬ ‫ורוחב לבה אמרה "סלת"‪ ,‬וכמו‬ ‫סג"ל זצ"ל‪ ,‬אב"ד ברוכסאל ‪-‬‬ ‫שהעידו עליה במדרשה כל זמן‬ ‫גרמניהיב‪.‬‬ ‫ששרה קיימת היו פתחים פתוחים‬ ‫לרווחה‪ ,‬ע"ש‪ .‬ומ"מ‪ ,‬ממה שהוצרך‬ ‫אברהם לומר "קמח"‪ ,‬למדנו‬ ‫שהאשה עיניה צרה‪.‬‬ ‫"אל תשלח ידך אל הנער"‬ ‫(כב‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫הגאון רבי פתחיה‬ ‫מרדכי בירדוגו זצ"ל‪ ,‬מדייני‬ ‫מדרש רבהיג והובא ברש"י‬ ‫מכנאס‪ ,‬מח"ס שו"ת נופת‬ ‫בחומשיד‪ :‬אמר אברהם לפני הב"ה‪,‬‬ ‫צופיםו‪.‬‬ ‫אתמול אמרתטו "כי ביצחק יקרא‬ ‫חידושי הגאון רבי פתחיה מרדכי בירדוגו זצ"ל‪ ,‬מחו"ר מכנאס‬ ‫לך זרע" וחזרת ואמרתטז "קח נא‬ ‫את בנך" וכו'‪ ,‬ועכשיו אתה אומר‬ ‫"אל תשלח ידך אל הנער" וגו'‪ ,‬א"ל הב"ה "מוצא שפתי לא אשנה"יז‪,‬‬ ‫"ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו" (יח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫במדרש רבה (פרשה מחז)‪" :‬והוא אחריו"‪ ,‬זה ישמעאל‪" .‬והוא לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו לעולה‪ ,‬אלא אסקוהו ואחתוהו וכו'‪.‬‬ ‫ומדקדקין המפרשים‪ ,‬למה לא שאל אברהם קודם שאמר לו "אל‬ ‫אחריו" מפני היחוד‪.‬‬ ‫ופירש (מ"ר) [מתנות כהונה]‪ ,‬ישמעאל היה עומד אחר המלאך‪ ,‬תשלח ידך" וגו'‪ ,‬מתחילה כשאמר לו "קח נא את בנך" היה לו לומר‬ ‫מפני היחוד שלא תתייחד שרה עם המלאך‪ ,‬וכן הוא בתרגום ירושלמי‪ ,‬אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע וכו'‪.‬‬ ‫ובחזקונייח כתב‪ ,‬אעפ"י שאמר לו "כי ביצחק יקרא לך זרע"‪ ,‬סבור‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫ותמוה שיהיה ישמעאל חושש על היחוד‪ ,‬והוא בעצמו היה מגלה היה אברהם שכבר שכב יצחק עם אשה והוליד ממנה בנים‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫כת"י‪ .‬ז‪ .‬פיסקא טז‪ .‬ח‪ .‬בראשית כא‪ ,‬ט‪ .‬ט‪ .‬ע"ב‪ .‬י‪ .‬שמואל א' א‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫א‪ .‬ע"א‪ .‬ב‪ .‬ד"ה מכאן‪ .‬ג‪ .‬הנותן אמרי שפר דף פז ע"ד‪ .‬ד‪ .‬ויקרא רבה‬ ‫יא‪ .‬במדבר ה‪ ,‬כח‪ .‬יב‪ .‬הגאון רבי פילטא ב"ר משה עפשטיין סג"ל – ליבולד‬ ‫פרשה ה פיסקא ח‪ .‬ה‪ .‬בראשית רבה פרשה ס פיסקא טז‪ .‬ו‪ .‬חוליה נכבדה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬נולד באופיבאך בשנת התק"ה‪ ,‬בצעירותו למד בפרנקפורט ולאחר מכן‬ ‫בשרשרת רבני משפחת בירדוגו היה הגאון רבי פתחיה מרדכי בן אב"ד מכנאס‬ ‫למד בישיבות בפיורדא ובפראג‪ ,‬ולאחר מכן שימש ברבנות בעיר קארלסרוהא‪,‬‬ ‫הגאון רבי יקותיאל זצ"ל‪ ,‬רפ"מ נולד בשנת תקכ"ג (או תקכ"ד) בעת מילתו נקרא‬ ‫בתקופה בה כיהן כרב העיר הגאון רבי ידידיה טיאה וייל זצ"ל‪ .‬לפרנסתו הקים‬ ‫על שם סבו הגאון רבי מרדכי ומחמת חולי נתווסף לו השם פתחיה‪ ,‬שהפך‬ ‫בית דפוס יחד עם גיסו רבי לייב ווירמיש‪ ,‬ובשנת תקנ"א הדפיס בעילום שם‬ ‫לשמו העיקרי‪ .‬עוד בחיי אביו בשנת תקנ"ד כבר היה לדיין בעיר מולדתו‪ ,‬בשנות‬ ‫המחבר את ההגדה "מרבה לספר" שחיברה הגאון מהריט"ו זצ"ל‪ ,‬עמו בא‬ ‫חייו כתב פסקי דין רבים וחתם עם חכמי העיר על תקנות רבות‪ .‬מלבד ספר‬ ‫בקשרי משפחה כשבנו הג"ר אברהם וייל נשא את בתו של רבי פילטא זצ"ל‪.‬‬ ‫תשובותיו הנדפס‪ ,‬מצויות התכתבויות רבות בכתבי חכמי דורו‪ ,‬שכן היה מגדולי‬ ‫בשנת תקנ"א לערך נתמנה לכהן כרב בערים ברוכסאל ופריסול אשר במדינת‬ ‫חכמי ודייני דורו (ויכונה בפיהם מהרפ"ת)‪ .‬חיבוריו הנדפסים נופת צופים שו"ת‬ ‫באדן בגרמניה‪ ,‬עד לפטירתו בי"ט ניסן תקפ"א‪ .‬יג‪ .‬בראשית רבה פרשה נו‬ ‫בד"ח שו"ע וחידושי הש"ס (קזבלנקא תרצ"ט)‪ .‬פתוחי חותם חידושי הש"ס‬ ‫פיסקא ח‪ .‬יד‪ .‬להלן פסוק יב ד"ה כי‪ .‬טו‪ .‬לעיל כא‪ ,‬יב‪ .‬טז‪ .‬לעיל פסוק‬ ‫(ירושלים תש"מ)‪ .‬עוד נותרו ממנו בכת"י חידושים במקצועות התורה ותשובות‬ ‫ב‪ .‬יז‪ .‬תהלים פט‪ ,‬לה‪ .‬יח‪ .‬לעיל פסוק ח‪.‬‬ ‫רבות‪ .‬לאחר תקופת ייסורים נלב"ע בי"ז אדר תק"פ‪ .‬מתוך חיבורי חידושיו‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫כ‬ ‫העלהו‪ ,‬אסקוהו ואחתוהו‪ ,‬דמתחילה לא עלה על לבי לשחטהו אלא‬ ‫הרמב"םיט קודם מתן תורה היה מותר בפנויה לבא עליה‪ ,‬לכך אמר‬ ‫כדי לנסותך וכו'‪.‬‬ ‫"אלוקים יראה לו השה לעולה בני" וגו'‪ ,‬ולזה אין בטענה הראשונה של‬ ‫לא‬ ‫הגאון רבי צבי הירש אויערבאך זצ"ל‪ ,‬אב"ד וורמיזא ‪.‬‬ ‫אברהם אתמול אמרת "כי ביצחק יקרא לך זרע" כלום‪.‬‬ ‫אמנם נ"ל‪ ,‬דאברהם בא בטענת ממ"נ אתמול אמרת "כי ביצחק"‬ ‫וכו'‪ ,‬וע"ז יש לתרץ דבריו‪ ,‬א"כ יהיה קשה ועכשיו אמרת "אל תשלח‬ ‫ידך" וכו'‪.‬‬ ‫"ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר‬ ‫כא‬ ‫ואפרש שיחתי‪ ,‬דבספר זית רענן כתב‪ ,‬האיך הקריב אברהם את‬ ‫היום בהר ה' יראה" (כב‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫יצחק שהוא חק לע"ז של מולך‪ ,‬כמ"ש [רבינו] בחייכב‪ ,‬שהיו מקריבין‬ ‫קשה לי על הכפל "ה' יראה"‪ ,‬וחזר לומר "בהר ה' יראה"‪.‬‬ ‫בן אחד לע"ז‪ ,‬והיו אומרים שבסיבת זה יתקיימו שארי בנים‪ .‬ותירץ‪,‬‬ ‫כד‬ ‫לב‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬בהא דאיתא בפרק ה' דשבת ‪ ,‬דשמואל אמר תמה‬ ‫דבסנהדרין (דף סדכג) אמרינן העביר כל זרעו למולך פטור‪ ,‬שנאמר‬ ‫"מזרעך" ולא כל זרעך‪ .‬והקשה תוס'כה‪ ,‬וא"ת לחייב אקמא‪ .‬וי"ל‪ ,‬כגון זכות אבות‪ .‬ואמרינן התם‪ ,‬מאימתי תמה זכות אבות‪ ,‬שמואל אמר מימי‬ ‫חזאל‪ ,‬שנאמרלג "וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז"‪,‬‬ ‫שאין לו אלא בן אחד וכו'‪.‬‬ ‫וה"ה יצחק בן יחיד היה לאביו "כי ביצחק יקרא לך זרע"‪ ,‬ולא וכתיבלד "ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם‬ ‫יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא‬ ‫בישמעאל ‪ -‬לא מקרי זרעו‪ ,‬דולד הבא‬ ‫השליכם מעל פניו עד עתה"‪.‬‬ ‫מן שפחה וולדה כמותה‪ ,‬ואין זה חק‬ ‫לה‬ ‫ופירש רש"י ז"ל ‪ ,‬דדייק לה מתיבת‬ ‫לע"ז וכו'‪ .‬אבל באמת לא צוה הקב"ה‬ ‫"עד עתה" דמשמע ולא אחר‪ .‬וכתב עוד‬ ‫להקריבהו ולשחטהו‪ ,‬אלא העלהו‬ ‫שם‪ ,‬דעל ידי רחמים הוזכרה להם‪ ,‬יע"ש‪.‬‬ ‫ואחתוהו וכו'‪ ,‬א"כ אין צריך לתירוצו של‬ ‫זית רענן‪.‬‬ ‫ור"ל‪ ,‬דהא דאמרינן תמה זכות אבות‪,‬‬ ‫כז‬ ‫כו‬ ‫היינו דוקא מאליה לא תועיל‪ ,‬אבל ע"י‬ ‫וכן איתא בתענית ‪ ,‬כתיב "ובנו‬ ‫לו‬ ‫בקשת רחמים מועלת לעולם‪ .‬והתוס'‬ ‫לשרוף‬ ‫את במות תופת בגיא בן הנם‬ ‫כתבו בשם ר"י‪ ,‬דלצדיקים לעולם לא‬ ‫ולא‬ ‫צויתי‬ ‫את בניהם באש אשר לא‬ ‫תמה‪ ,‬ושמואל לא איירי אלא ברשעים‪,‬‬ ‫"אשר‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫לבי"‬ ‫דברתי ולא עלתה על‬ ‫כת"י הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל‬ ‫ור' יוחנן דאמר תחון זכות אבות‪ ,‬מיירי‬ ‫מואב‪,‬‬ ‫מלך‬ ‫מישע‬ ‫לא ציותי" זה בנו של‬ ‫מח"ס שו"ת בית יהודה ושא"ס‬ ‫בצדיקים ולא פליגי‪ ,‬יע"ש‪.‬‬ ‫ויעלהו‬ ‫הבכור‬ ‫בנו‬ ‫שנאמרכח "ויקח את‬ ‫עולה" וכו'‪" .‬ולא דברתי" זו בתו של‬ ‫ולפי פירוש רש"י ז"ל‪ ,‬תתפרש תיבת "אשר" כאן כמו 'אם'‪ ,‬כהך‬ ‫יפתח הגלעדי וכו'‪" .‬ולא עלתה על לבי" זה יצחק בן אברהם‪ .‬ופירש"יכט‪,‬‬ ‫יצחק בן אברהם אעפ"י שציוותי לו‪ ,‬מעולם לא עלתה על לבי לשחוט דכתיבלז "אשר נשיא יחטא"‪ ,‬ותרגם המתרגם 'אם רבא ייחוב'‪ .‬ור"ל‪,‬‬ ‫"ויקרא אברהם ה' יראה" ר"ל שלעולם יראה ולא תתום זכות אבות‪ ,‬ואי‬ ‫את בנו אלא כדי לנסותו וכו'‪.‬‬ ‫לא אסתייעא מלתא והחטא גבר ותמה זכות אבות‪ ,‬מ"מ "אם יאמר היום"‬ ‫ר"ל שיזכרו היום הזה בתפלה ובקשה‪ ,‬אז מובטחים הם "בהר ה' יראה"‬ ‫לו‬ ‫צוה‬ ‫האיך‬ ‫שאלתו‬ ‫עיקר‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫אמרת‬ ‫אתמול‬ ‫וזהו שאמר המדרש‬ ‫להקריב את בנו‪ ,‬הא חק ע"ז הוא‪ ,‬הלכך מתחילה כשאמר לו קח נא‬ ‫וירצה‪ ,‬דע"י רחמים אין לה ביטול‪.‬‬ ‫את בנך וכו'‪ ,‬לא הוה מצי למימר אתמול אמרת כי ביצחק וכו' וחזר[ת]‬ ‫ולפי פירוש ר"י שכתבו התוס'‪ ,‬יש לפרש כן‪ ,‬דקרא תנא והדר מפרש‪,‬‬ ‫ואמרת קח נא וכו'‪ ,‬די"ל "כי ביצחק יקרא לך זרע" דוקא ולא ישמעאל‪,‬‬ ‫וחזק ופירש אברהם אבינו‬ ‫ובן אחד הוא לאברהם‪ ,‬ולא הוי חק ע"ז וכו'‪ ,‬אבל עכשיו כשאמר לו ור"ל "השם יראה" ‪ -‬לעולם תחון זכות אבות‪ִ ,‬‬ ‫"אל תשלח ידך" וכו'‪ ,‬והיה סובר אברהם משום חק ע"ז הוא‪ ,‬אמר לו את דבריו ואמר "אשר יאמר היום"‪ ,‬מה שנאמר היום הזה שהשם יראה‬ ‫"אל תשלח ידך" וגו'‪ ,‬ולזה שמע מינה גם ישמעאל מקרי בנו וזרעו‪ ,‬לעולם‪ ,‬הוא דוקא לאותו איש המיוחד בדורו‪ ,‬ש"בהר ה' יראה" שהוא‬ ‫וכדאיתא ביבמותל דישמעאל לא בן שפחה‪ ,‬שנתשחררה אמו הגר קודם הצדיק העומד לשרת במקום קדשו‪ ,‬ושמה יראה ולא יפנה דרך כרמים‪,‬‬ ‫שנשאה אברהם וכו'‪ ,‬א"כ האיך אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" לאיש אשר אלה לו אני אומר "ה' יראה" ‪ -‬לעולם‪ ,‬דלצדיקים לא תמה‪,‬‬ ‫דוקא‪ ,‬וא"ל הב"ה "מוצא שפתי לא אשנה" מה שאמרתי "כי ביצחק כדאמר ר' יוחנן תחון זכות אבות לצדיקים‪.‬‬ ‫הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל‪ ,‬מח"ס שו"ת בית יהודה‬ ‫יקרא לך זרע" דוקא הוא ולא בישמעאל‪ ,‬ומה שאמרתי לך "אל תשלח‬ ‫לח‬ ‫ושא"ס‪ ,‬אב"ד אלג'יר וירושלים ‪.‬‬ ‫ידך" וכו' לאו משום חק ע"ז היא‪ ,‬אלא לא אמרתי לך שחטהו אלא‬ ‫חיבור דרשותיו עה"ת‪ .‬לב‪ .‬דף נה ע"א‪ .‬לג‪ .‬מלכים ב' יג‪ ,‬כב‪ .‬לד‪ .‬שם‬ ‫יט‪ .‬פ"א מהל' אישות ה"ד‪ .‬כ‪ .‬פסוק ח‪ .‬כא‪ .‬לבעל המג"א פר' לך לך דף‬ ‫כג‪ .‬לה‪ .‬ד"ה ה'‪ .‬לו‪ .‬ד"ה ושמואל‪ .‬לז‪ .‬ויקרא ד‪ ,‬כב‪ .‬לח‪ .‬הגאון המפורסם‬ ‫ה ע"ג‪ .‬כב‪ .‬ויקרא יח‪ ,‬כא‪ .‬כג‪ .‬ע"ב‪ .‬כד‪ .‬ויקרא שם‪ .‬כה‪ .‬ד"ה העביר‪.‬‬ ‫רבי יהודה עייאש זצ"ל נולד בשנת ת"ס לערך לאביו כה"ר יצחק זצ"ל בעיר‬ ‫כו‪ .‬דף ד ע"א‪ .‬כז‪ .‬עיין ירמיה יט‪ ,‬ה‪ .‬כח‪ .‬מלכים ב' ג‪ ,‬כז‪ .‬כט‪ .‬ד"ה‬ ‫אלמדייה הסמוכה לאלג'יר הבירה‪ .‬לרבו המובהק נחשב הג"ר שלמה צרור זצ"ל‬ ‫וכתיב‪ .‬ל‪ .‬כ"כ המהרש"א בחי' אגדות שם דף ק ע"ב‪ .‬לא‪ .‬הגאון רבי צבי‬ ‫מח"ס פרי צדיק‪ .‬משנת תפ"ג לערך עבר להתגורר באלג'יר וכיהן בדיינות עד‬ ‫הירש אויערבך זצ"ל נולד בשנת ת"נ לאביו הגאון רבי זעליג זצ"ל אב"ד הארחוב‪.‬‬ ‫פטירת רבו מהר"ש צרור זצ"ל שאז התמנה לאב"ד העיר וניתנה המשרה על‬ ‫בשנת ת"ע עבר לבראד הסמוכה לעיר מולדתו‪ ,‬ומס' שנים לאחר נישואיו כיהן‬ ‫שכמו‪ .‬בצאתו מאלגיר כששם פעמיו לא"י עבר דרך איטליה בשנת תקי"ז‪ ,‬ושהה‬ ‫כדיין בעיר‪ .‬עקב רדיפת יהודים בערי פולין נמלט בשנת ת"פ‪ ,‬בראשית נדודיו‬ ‫זמן מה בעיר ליוורנו‪ .‬לירושלים הגיע בסוף שנת תקי"ח‪ ,‬שם התמנה לראש‬ ‫הגיע לפראג ואח"כ גלה לעיר ליפחוויץ שבמדינת בוהמיה‪ ,‬שם כיהן כרב תקופה‬ ‫הרבנים ואב"ד העיר‪ ,‬אף עמד בראשות ישיבת "כנסת ישראל" שייסדה ידידו‬ ‫מסויימת‪ ,‬עד שבסביבות שנת תצ"ג נדד והגיע לעיר וורמיזא במדינת אשכנז‪,‬‬ ‫הגאון מהר"ח בן עטר זצ"ל (לספריו פרי תאר ואור החיים נטל הסכמות ממהר"י‬ ‫תחילה עמד בראשות הקלויז שיסד רבי ליב זינצהיים זצ"ל‪ ,‬והעמיד תלמידים‬ ‫עייאש)‪ .‬חיבוריו‪ :‬לחם יהודה ‪ -‬ביאורים על משנה תורה לרמב"ם (ליוורנו‬ ‫רבים (אחדים מתלמידיו [ביניהם בנו הג"ר אביעזרי] למדו גם קדם הגאון ר"י‬ ‫תק"ה); שו"ת בית יהודה (ליוורנו תק"ו); בני יהודה והוא חלק שני לחיבוריו‬ ‫אייבשיץ‪ ,‬כמובא במכתב פריסת שלומים ששלח לבנו)‪ .‬לאחר שנים רבות ביום‬ ‫לחם יהודה ובית יהודה וביאורים ללשונות רש"י והרא"ם (ליוורנו תקי"ח); וזאת‬ ‫י"א שבט תקכ"ד החל לכהן ברבנות העיר בכללותה‪ .‬בנו הגאון רבי אביעזרי‬ ‫ליהודה ‪ -‬פירוש להגש"פ פרקי אבות‪ ,‬ועוד (זולצבאך תקל"ו); מטה יהודה ביאור‬ ‫זעליג זצ"ל נולד בי"ז חשון תפ"ו בבראד אב"ד פוסוויילר ומח"ס אבי הנחל ועוד‪.‬‬ ‫על שו"ח או"ח‪ ,‬אליו חובר חיבורו ליו"ד שבט יהודה (ליוורנו תקמ"ג); קול יהודה‬ ‫(נלב"ע על פני אביו בשנת תקכ"ח)‪ .‬הגאון רצה"א הותיר אחריו כרכי חידושים‬ ‫דרושים עה"ת (ליוורנו תקנ"ג)‪ .‬נלב"ע בר"ה תקכ"א‪ .‬מתוך חיבורו עה"ת כת"י‪.‬‬ ‫על הש"ס‪ ,‬עודם טמונים בכתיבת ידו‪ .‬נלב"ע בוורמיזא ו' אייר תקל"ח‪ .‬מתוך‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬