שער המלך · Shar Hamelech — וירא (2026-10-26)

לפי דבריו' ,ואברהם שב 'וילך ה' כאשר כילה לדבר אל
למקומו' – היותר גבוהב. אברהם ,ואברהם שב למקומו'
ברם ,לפי המבואר בדברינו (בראשית יח ,לג).
אשתקד (מאמר 'וישא עיניו וירא – פירש רש"י' :וילך ה' וגו''; כיון
דרגא מתוך דרגא') ,נראה שנשתתק הסניגור – הלך לו
דהכוונה ב'וילך ה'' ,היינו הדיין'.
שנסתיים מראה ד'וירא אליו ואברהם שב למקומו
ה''; דהיינו שנסתיימה אותה צריך עיון :מהו 'וילך ה''? הן
דרגה של 'אליו'; וכי אז 'מלוא כל הארץ כבודו' (ישעיה
למדרגתו שב אברהם ו ,ג)!
נקרא שבה הקודמת,
כמו כן :מהו 'ואברהם שב
'אברהם'.
למקומו'? הרי 'וירא אליו ה''
שוב מצאתי שכן פירשו היה במקומו ,ולאן יש לו
בזוהר (מדרש הנעלם וירא קה:). א
לחזור?
'מה כתיב? 'וילך ה' כאשר
ראיתי שהעיר כן האברבנאל:
כילה לדבר אל אברהם,
'השאלה הכ"ד :באומרו 'וילך
ואברהם שב למקומו'; מהו
ה' כאשר כילה לדבר אל
'למקומו'? למקום מעלתו
אברהם ,ואברהם שב למקומו';
הידועה!'
כי הנה לא מצאנו בשאר
וכן מבואר בתרגומי אונקלוס נבואותיו בהפסקתם ,שיאמר
ויונתן' :ואיסתלק יקרא דה' 'וילך ה''!' עיין לו מה שתירץ
כד שיצי [או 'פסק'] למללא לפי דרכו.
עם אברהם; ואברהם תב נראה ,שנתעורר בשאלה זו גם
לאתריה' .לדברי התרגומים המשך חכמה ,שפירש' :הוא
נמצא שאברהם שב למעלתו רמז למה שאמרו ז"ל (שבת קכז:).
הרגילה ,כשחסר את 'יקרא דה''. 'גדולה הכנסת אורחים מקבלת
נראה שלזה התכוון הרד"ק'' :וילך ה'' פני השכינה' .והנה אברהם היה
-ונסתלק כבודו מעליו ,ונראה לו מתוך עסוק בהכנסת אורחים; אם כן ,כשהלך
המראה ששב למקומו במקום שבאה אליו לדבר עם השכינה ושב למקומו – היינו שהלך
הנבואה; ואחר שכלתה המראה – מצא עצמו בביתו, למדרגה הגדולה שהיה לו מקודם .אבל לולא זה – היה
במקום שהיה יושב שם' .היינו :שנסתלק כבודו מעליו ,וחזר אברהם הולך ממעלה אל מעלה ,והוא הולך תמיד; ולא יתכן
למקומו הראשון. עליו 'שב למקומו''.
היכן המעמד שלו נמצא ,ולהיות שייך ומצוי שם כל העת .גם ראיית א א"ה .ועיין רש"י בכעין זה (פס' כב); ותירוצו שם לכאורה לא יועיל
מלאכים זו – היא פחותה מראיית המלאכים שבבית אברהם. בכאן.
הוא אמר אז :אם בחור היה יודע ,כשהוא יורד לחדר האוכל, ב ראיתי היום פיסת עיתון ['יתד'] על פני הרחוב ,למוצאי יום
שהרשב"א והריטב"א מחכים לו על הסטנדר – הרי ברי שהוא היה הבחירות; נכתב שם ,שהגאון הצדיק רבי משה אהרן ברוורמן זצ"ל,
אוכל אחרת! 'מאין באת' (אבות ג ,א)! גם זה צריך לדעת! משגיח ישיבת גרודנא ,אמר בזמנו לתלמידיו מיד לאחר הבחירות
צריך לדעת ,גם כשיש עלייה – איפה העלייה היותר גדולה! פסוק זה' :ואברהם שב למקומו'! למעלתו הקודמת!
איני אומר חלילה שההצבעה היא בכלל 'ירידה'; אבל יש עלייה אמנם זכיתם לקיים את המצוה ולשמוע לדברי חכמים; הצבעתם,
יותר! פעלתם והפעלתם .כעת – אל לכם לדוש בתוצאות המדגמים
זכינו אתמול למצוה הכי גדולה .אפילו מי שלעולם לא דיברו לצאת; והפרשנויות שסביבן [יש סקרנות גדולה ,ותוצאות האמת רחוקות,
כל הרבנים שיכלו לצעוק – יצאו .גם אני הרגשתי צורך; בקשתי ודין גרמא לדיבורים ודיבורים ודיבורים; חלומות וגיבובי שטויות];
מהרב מיכאל מלכיאלי הי"ו להשתתף גם אני .הוא ביקש סרטון 'ואברהם שב למקומו'!
קצר ,והוא אכן פורסם ברשתות .כולם יוצאים מגדרם; הולכים כבר הבאתי לפניכם (מאמר 'האדם ,המשכן ובריאת העולם' לפרשת תרומה)
ומדברים .לא היה כדבר הזה מעולם .אני לא זוכר כמותו .זו אכן את שיחתו של הגאון רבי זלמן רוטברג זצ"ל ראש ישיבת בית מאיר,
היתה מצוה אדירה; אבל צריך אחר כך לחזור ל'מאין באת'! בישיבת אור התורה .גם אז ,היתה שיחתו אחרי הבחירות ,בימים
'ואברהם שב למקומו'! לגמור בזריזות; עכשיו ,לא מעניין אותך. ההם בזמן הזה ,לפרשת לך לך .הוא דיבר אודות שיחת המלאך והגר
אתה את שלך עשית ,ותחזור למקומך! (בראשית טז ,ח-ט)' :ויאמר :הגר שפחת שרי! אי מזה באת ואנה תלכי?
לא חשבתי לדבר על זה; אך מאת ה' שנזדמן לפניי אותו גזיר עיתון, ותאמר :מפני שרי גברתי אנוכי בורחת! ויאמר לה מלאך ה' :שובי אל
שאדבר .מרן מר חמי זיע"א ,כידוע ,היה פועל בכל כוחו לפני גבירתך ,והתעני תחת ידיה'.
הבחירות ובמהלכן; אך מפורסם הדבר כי כשבאו לספר בפניו את הנה הגר התפעלה על עצמה' :הגם הלום ראיתי אחרי רואי' (שם ,יג);
התוצאות בשמחה – היה כבר שקוע בלימודו! שמע בחצי אוזן – עודנה רואה מלאכים ,כבבית אברהם! סבורה היא שהיא במעלתה
ושב לתלמודו. הראשונה .אך לא' :מאין באת!' 'שובי אל גבירתך!' אדם צריך לדעת
מבואר בדבריו :שעל ידי 'יראה' – זוכים לאותה 'ראייה'ד, ממדרגת 'יראה' זוכה ל'ראייה' ול'אור י'ה'
ולאותו אור העוטה עליהם כשלמה הנקרא 'נהירו' .והיינו, צריך ביאור לקרב לדעתינו ,מהי מהות המדרגות וההשגות
שבכח היראה – לזכות לראיה מיוחדת ,בה שוכן 'אור י'ה'. שהשיג קודם ,ואותן שהשיג אחר כך ,ובמה הן נבדלות? ומה
שבאותו אור ,יראה מה שלא נראה לכל אחד ,אלא לצדיק ירא הדרך להשגת מדרגות אלו?
ה' .הצדיקים זוכים לאור זה ,מיראתם וחרדתם .וכפי יראתם
– כן זוכים לאור ולראיה .וזה שכתב' :וכן הצדיקים :תמיד מצאתי את שאהבה נפשי להסביר העניין ,במה שמבואר
יראים מפניו ,שאין מסיחים דעתם ממנו יתברך; ולכך שורה בספר חרדים (ידיעת הבורא יתברך פ"ג)' :האנשים הצדיקים ,אור
על ראשיהם'ה. תכלת זה [המבואר לעיל מיניה (פ"ב)] מאיר על ראשיהם; ואף
על אשר היו חטאים ,ושבו בתשובה שלמה בכל לבבם ובכל
האור המתגלה בפטירת הצדיק נפשם ובכל מאודם; דוגמת מלאכי השרת ,דכתיב (בראשית יט,
א)' :ויבואו שני המלאכים [וגו']; וירא לוט'; ושם איתא בזוהר
והמשיך עוד' :וגם בעולם הזה ,אחר היפרד הנשמות מן הגוף,
(וירא קז ,).זה לשונו' :וירא לוט' – חמא לשכינתא .וכי מאן יכול
בבואה אל גן עדן – עליהם יראה האור הזה לעיני כל למחמי לשכינתא? אלא :חמא זהרא חד [ד]נהיר[ ,דקא] סלקא
היושבים שם .וזהו שאמרו ז"ל (ברכות יז' :).צדיקים יושבים,
על ראשייהו .וכדין – 'ויאמר הנה נא אדנ'י' (שם ,ב) – באלף
ועטרותיהם בראשיהם'; לא אמרו 'עטרות' ,אלא 'עטרותיהם':
דל"ת; כמה דאיתמר; ובגין שכינתא ההוא נהירו דנהיר קאמר';
שכבר היו עליהם בעולם הזה בהסתר. עד כאן לשונם .ומינה למוד ל'וירא' דכתיב נמי גבי אברהם,
'וראיה שגם על ראש בעלי תשובה מאירה ,ממר עוקבאו: דהכי הוא פירושיה; 'וישא עיניו וירא ,והנה שלושה אנשים
שהיה בעל תשובה ,והיתה מאירה על ראשו; כדאיתא בסוף ניצבים עליו; וירא וירץ לקראתם [מפתח האוהל] וישתחו וגו''
פרק חמישי דשבת (נו ,):ובסוף פרק שלישי דסנהדרין (לא):ז: (יח ,א).
'שלחו ליה למר עוקבא :לדזיו ליה כבר בתיה ,שלם!' ,וכתב 'והסיבה ששורה על ראשיהם ,מפני שהם חרדים מפניו
שם רש"י ז"ל'' :לדזיו ליה כבר בתיה' – כמשה שהוא בן בתיה; יתברך; שנאמר (יחזקאל א ,יח)' :וגובה להם ,ויראה להם' .ושם
ל[מ]י שמקרין אור פניו כמשה רבינו ,שגידלתו בתיה בת אור זה' :יראה'; ומצא מין את מינו ,וניעור .וכן הצדיקים :תמיד
פרעה .לשון אחר' :כבר בתיה' – כמשה שהוא בן בית; דכתיב יראים מפניו ,שאין מסיחים דעתם ממנו יתברך; ולכך שורה
(במדבר יב ,ז)' :בכל ביתי נאמן הוא'' .לדזיו ליה' – על שם שהיה על ראשיהם .ולכך נקראו הצדיקים 'מלאכי השרת' ,כדאיתא
חכם ,וכתיב (קהלת ח ,א)' :חכמת אדם תאיר פניו' .ומצאתי בסוף מסכת קידושין (עב ,).ובסוף פרק שני דנדרים (כ :):מאן
בספר הגדהח ,שהיה מר עוקבא בעל תשובה ,ונתן עיניו מלאכי השרת? רבנן; ואמאי קרי להו 'מלאכי השרת'? משום
באישה אחת ,ועלה בליבו טינא ,ונפל בחולי ,ואשת איש דמצויינים כמלאכי השרת .ופירש רש"י (קדושין שם):
היתה .לימים ,נצרכה אותה אישה כלום ממנו ,ומתוך דוחקה 'במלבושים נאים; עד כאן .והרמז :שתמיד יעטו כמעיל חרדה
נתרצית לו ,וכבש יצרו ופטרה לשלום ,ונתרפא .וכשהיה יוצא מלפניו ,כדכתיבנא לעיל (הקדמה למצוות אות א) .זכר לדבר:
לשוק – היה נר דולק בראשו מן השמיים; ועל שם כך קרו ליה 'חרד[ות] ילבשו' (יחזקאל כו ,טז) .ועליהם אמר דוד (תהלים קג ,כ):
'נתן דצוציתא' במסכת שבת :על שם ניצוצין דנוראט .הכא נמי 'ברכו ה' מלאכיו'; כדאיתא בזוהר (הקדמה יב ;:לך לך סתרי תורה
להכי כתבי ליה הכי :על שם האור שהיה זורח על ראשו' .עד צ ) .ובמדרש (ויק"ר פ' א סי' א) .ובכמה דוכתי בזוהר (שלח קסט;:
ג
כאן לשונו בסנהדרין .וכן כתבו נמי בתוספות בשבת (ד"ה פנחס רכ ,):מפורש שמאיר אור זה על ראש הצדיקים; ועל זה
דצוציתא)י .ואף על פי שהאור נסתר לעיני המון העם, נאמר (מיכה ב ,יג)' :וה' בראשם' .ועכשיו ,הדבר נסתר; ולעתיד
לחסידים הקדושים היה נגלה בזמן הגמרא. – יהיה נגלה; דכתיב (זכריה ט ,יד)' :וה' עליהם יראה''.
ו א"ה .ראה בספר יוחסין (מאמר שני סדר האמוראים אות ע בערך מר עוקבא ג זו לשון הזוהר' :דבר אחר' :ברכו ה' מלאכיו' ,אילין אינון צדיקיא
בר נחמיה) איזה 'מר עוקבא' הוא ,ומה שכתב עליו בסדר הדורות בארעא ,דאינון חשובין קמי קודשא בריך הוא כמלאכי עילאי
(תנאים ואמוראים אות נ ערך 'נתן דצוציתא') .וראה בסדר עולם זוטא' :וכד ברקיעא; בגין דאינון 'גיבורי כח' :דמתגברי על יצריהון ,כגבר טב
שכיב ,פש נתן עוקבן ,הוא נתן דצוציתא'. דמתגבר על שנאיה'.
ז א"ה .נראה דצריך לומר :שהיה בעל תשובה ,כדאיתא בסוף פרק ד א"ה .ראה עוד במאמר 'אין מחסור ליראיו' לפרשת בהעלותך,
חמישי דשבת (שם) ,והיתה מאירה על ראשו ,כדאיתא בסוף פרק ובספר מעשה בית ודין (מאמר 'משברים' לפרשת בהעלותך).
שלישי דסנהדרין (שם) .וראה להלן ,ועיין. ה לפי דבריו ,נראה לפרש דברי אימו של רב נחמן בר יצחק (שבת
ח א"ה .ראה בשאילתות (פ' וארא שאילתא מב) ,ושם נתבאר שבו אירע קנו' :):כסי רישיך ,כי היכי דתיהווי עלך אימתא דשמיא' .רמזו בזה,
המעשה המבואר בסנהדרין (עה ,):שאמרו חכמים שאין לו תקנה, שיראת שמיים – היא סוג של מלבוש העוטה את האדם ,כאמור
אך לא נזכר העניין שלבסוף נצרכה לו וכו' .וראה מרגליות הים שם ביחזקאל' :חרדות ילבשו' .ופירש המצודת דוד שם' :יהיו מסובבים
שרצה לבאר דכוונת הש"ס בש בת 'והיינו נתן דצוציתא' היא לכעין בחרדה ,כמלבוש המסבב את הגוף' .כלומר :תכסה ראשך בחרדה
המעשה שהביא רבי נתן במנחות (מד ,).באותו אחד שניצול על ידי כמעטה עליך[ .וראה להלן מדברי הזוהר המובאים בחרדים].
ציציותיו מלחטוא .עיין שם .וכיוצא בזה בבן יהוידע (סנהדרין שם). אכן ,התפעלתי מרגשי הקודש של מרת אימי עליה השלום ,שאחר
וראה עוד בספר עושה פלא (עמ' שסז) המעשה באורך[ .ומקורו פטירת מורי ורבי הגאון החסיד רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל [י"ח
בסדר הדורות שם מספר מעשיות של רבינו ניסים בר יעקב לדונש בחשוון תשל"א] ,ביקשה מרעייתו הרבנית רחל עליה השלום ,בגד
חתנו (חיבור יפה מהישועה) ,והובא גם בענף עץ אבות (ד ,יא)]. מבגדיו .היא קיבלה גלימה ,וממנה תפרה כיפות לנו ,ילדיה [א"ה.
ט א"ה .תיבות 'על שם ניצוצין דנורא' ליתא לפנינו ברש"י. ראה במעשה בית ודין (מאמר 'בגדי כהונה ותחפושות פורים' לפרשת תצוה)].
י א"ה .שם אמר כן רבינו תם בשם מדרש ,ולא מצאתיו .ואולי כוונתו היה לה את הרגש שאפשר לזכות לעטות יראת שמיים בכיפה
לספר המעשיות לרבינו ניסים הנ"ל ,ושם איתיה. מבגדי הצדיק; כי יראתו – היא לבושו.
חמישה אורות הן 'ומי שיודע בעצמו שהוא צדיק גמור ,או בעל תשובה גמור –
צריך שיהיה תמיד ביישוב ובכובד ראש ,ונותן לב על אור הזה
עוד יש ללמוד ,מדברי האברבנאל (בראשית א ,ה) במהות אור שעל ראשו; כי מה' היתה לו .ואם אינו רואה אותה בעיני
שבעת הימים' :ולהיות האור ההוא בריאה א'להית – העלו בשרו – תהיה האמונה חזקה בליבו ,כעין ראייה .והרי אתה
מעלתו ,באומרם (חגיגה יב .וב"ר כנ"ל) שגנזו הקדוש ברוך הוא רואה במלכותא דארעא הגינישאשרו"ש ,שיש על ראשיהם
לצדיקים לעתיד לבוא; רצונם לומר :שאז תבוא האומה כובע לבן ,הוד מלכות על גבי הכובע שלהם; והם מתפארים
במעלות השלמות כל כך ,שלא ישתמשו בדברים וגם לא בו ונכבדים בעיניהם .וזהו פירוש שני בפסוק (קהלת ב ,יד):
במאורות כפי המנהג הטבעי; אלא בדברים ניסיים ,נמצאים 'החכם עיניו בראשו' ,שכתבתי לעיל (פ"א) .והכי מפורש
על צד ההשגחה והרצון הפשוט המוחלט כאור הראשון. בפרשת בלק בזוהר ,בדרש הינוקא (קפז ;).וזו לשונם' :פתח
והוא עניין מאמר הנביא 'והיה אור הלבנה – כאור החמה; ואור ואמר' :החכם עיניו בראשו'; וכי באן אתר עינוי דבר נש אלא
החמה – יהיה שבעתיים ,כאור שבעת הימים'. בראשו? דילמא בגופי[ה] ,או בדרועי[ה] – דאפיק לחכם יתיר
מכל בני עלמא? אלא קרא הכי הוא ודאי :דתנן :לא יהך בר נש
'וראיתי בדברי הנשיא רבי אברהם ברבי חייא בספרו הנזכר
בגילויא דרישא ד' אמות; מאי טעמא? דשכינתא שריה על
(מגלת המגלה ש"ב) ,שזכר בזאת הפרשה חמישה פעמים 'אור',
רישיה .וכל חכים – עינוי ומילוי בראשו אינון :בההוא דשריא
ושני פעמים 'חושך'; ושהיה זה לרמוז לשפע הא'להי
וקיימא על רישיה! וכד עינוי תמן ,לינדע דההוא נהורא
המושפע ממנו יתברך .והנה ,מעלות אותו השפע – הם ה';
דאדליק על רישיה איצטריך למשחא; בגין דגופא דבר נש –
ולכן נאמר שם 'אור' הרומז אליהם ה' פעמים בפרשה .הא' –
איהו פתילא; ונהורא אדליק לעילא .ושלמה מלכא צווח ואמר
הוא השפע המגיע אל השכלים הנבדלים; וכנגדן אמר
(קהלת ט ,ח)' :ושמן על ראשך אל יחסר'; דהא נהורא דבראשו
(בראשית א ,ג)' :ויאמר א'להים :יהי אור' .והב' – הוא השפע אשר
איצטריך למשחא ,ואינון עובדין טבין .ועל דא – 'החכם עיניו
יושפע אל הגלגלים בהניעו יתברך אותם בתנועה הכוללת
בראשו' ,ולא באתרא אחרא' .עד כאן לשונם.
הראשונה; ועליו אמר (שם)' :ויהי אור' .והג' – הוא השפע
המגיע נביאים בנבואותיהם; ועליו נאמר (שם ,ד)' :וירא א'להים 'וסיפיה דקרא (קהלת ב ,שם) – 'והכסיל בחושך הולך' – יפורש
את האור כי טוב' .והד' – הוא השפע המגיע לחכמים לפי דרך זה ,על רוח הטומאה הנקרא 'חושך' – כמפורש
האמיתיים ,אשר בו יבדילו בין האמת והשקר; ועליו נאמר בזוהר בכמה דוכתא (פקודי רסח ;:רע"מ נשא קכג – ):חופפת על
(שם)' :ויבדל א'להים בין האור ובין החושך' .והה' – הוא השפע הרשע מראשו ועד רגליו .ועל זה 'עוונותיכם היו מבדילים
המגיע לנפשות אחר המוות ,אם בשכר ואם בעונש; ועליו ביניכם לבין א'להיכם' (ישעיה נט ,ב)'.
נאמר (שם ,ה)' :ויקרא א'להים לאור יום ,ולחושך קרא לילה'.
כי הנה אור האמונות האמיתיות והמעשים התוריים הנה התבאר ,שיש אור מיוחד השורה על ראש הצדיקיא .עוד
המשובחים ,יעשו יום בשכר גן עדן; וחושך האמונות הכוזבות מבואר ,שאור זה – מתגלה יותר בעוצמתו ,אחר היפרד
והמעשים המגונים ,יעשו לילה בעונש גהינם .ואמנם ,החושך הנשמות מן הגוף ,בבואה אל גן עדן עליהם יראה האור הזה,
שנזכר למעלה בפסוק השני – הוא רמז לזמן שאין בו ממשות לעיני כל היושבים שם.
ולא מציאות ,כי אם בדעת האדם .אלה הם דברי הנשיא; ועם אור שבעת הימים המתגלה בפטירת הצדיק
היותם רחוקים מפשט הפרשה ועניין האור – אין ספק שהם
דברי פי חכם חן .כי הנה עם היות פשט הכתוב כפי אמיתתו כיוצא בו ראיתי באלשיך (אסתר ג ,יב) שכתב' :כי תוך שבעת ימי
אחד – אינו רחוק שירמוז עוד אל דברים אחרים ,שהם מכלל אבל ,הצדיק נהנה העולם הזה מזכותו; למה? שעוד נפשו
השבעים פנים שיש לתורה (זוהר בראשית מז :ועוד)'. בלתי נפשטה ונפרדת מהעולם הזה .כאשר מצינו שבעת ימי
מתושלח ,עיכב הוא יתברך המבול מפני כבודו; כמאמרם ז"ל
החכמה והנבואה מאור שבעת הימים (סנהדרין קח ):על 'ויהי לשבעת הימים והמבול היה וכו''
(בראשית ז ,י).
הנה מבואר בדבריו ,שהשפעת החכמה והנבואה שזוכה לה
הצדיק – הן מאותו אור שבעת הימים .כלשונו' :והג' – הוא 'ולא עוד ,אלא שהאיר הקדוש ברוך הוא העולם כל שבעת
השפע המגיע נביאים בנבואותיהם; ועליו נאמר' :וירא א'להים ימי אבלו ,באור הרוחני שנברא ביום ראשון לששת ימי
את האור כי טוב' .והד' – הוא השפע המגיע לחכמים בראשית ,אשר גנז לצדיקים לעתיד לבוא ,כמאמר חכמינו ז"ל
האמיתיים ,אשר בו יבדילו בין האמת והשקר; ועליו נאמר: (ב"ר פ' ג סי' ו) על 'ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת
'ויבדל א'להים בין האור ובין החושך''. הימים' (ישעיה ל ,כו) – כאור שבעת ימי מתושלח'.
על אותו זמר מפורסם לא דתי ,המבוקש מאוד ואשר מופיע בפני יא כבר סיפרנו (מעשה בית ודין מאמר 'ותפתח ותראהו – שכינה' לפרשת שמות;
עשרות אלפים; שכשביקש להעביר את ספרו סבו הצדיק לידי מרן מטה"ש ח"ד עמ' )38אודות צייר בינלאומי ,שצייר את דמותו של מרן
זצ"ל ,התרגש ורעד כלולב ,כשפיו ממלמל תיבות אחדות' :אדם מר חמי זיע"א .הוא בא אל בית מרן ,ואמר שניסה לצייר את דיוקנו,
קדוש; אדם קדוש!' עד כי הרבנית ,כשראתה את המחזה – חשה אך ראה זה פלא :הינו מצייר מוחק ,מצייר ומוחק פעמים רבות,
להרגיעו. שלא כפי הרגלו ,באשר הוא לא מצליח להעלות על הקנבס את
כמדומה ,שחזה בה ,באותה הילת קדושה ,ולא יכול היה להביט ה'הילה' המיוחדת שיש סביב הרב.
באותו אור! כן סיפרנו (מאמר 'שחלק מחכמתו ליראיו' לפרשת מקץ; מטה"ש שם עמ' ,)21
כשתחול יראתי עליך – אז תשיג חכמה ,שהיא למעלה על האור מייצר את הגן עדן והחושך מייצר את הגהינם
הכל'.
עוד מבואר בדבריו ,שהאור החמישי – רומז לאור המתגלה
שכר היראה – תורה בפטירת הצדיק .שכן כתב' :והה' – הוא השפע המגיע
לנפשות אחר המוות ,אם בשכר ואם בעונש; ועליו נאמר:
וכן מבואר בשמות רבה (פ' מ ס' א)' :אמר רבי הושעיא :כל מי 'ויקרא א'להים לאור יום ,ולחושך קרא לילה' .כי הנה אור
שהוא יודע ,ואין בידו יראת חטא – אין בידו כלום .כל נגר
האמונות האמיתיות והמעשים התוריים המשובחים ,יעשו
שאין בידו ארגליא שלו – אינו נגר! למה? שקפליות של תורה יום בשכר גן עדן; וחושך האמונות הכוזבות והמעשים
– ביראת חטא; שנאמר (ישעיה לג ,ו)' :יראת ה' היא אוצרו'.
המגונים ,יעשו לילה בעונש גהינם'.
'אמר רבי יוחנן :כל מי שיודע תורה ,ואינו עושה – מוטב לו והיינו שבאור זה הנוצר מיראת ה' – הצדיק יוצר את הגן עדן
שלא יצא לעולם ,אלא נהפכה השליא על פניו! לכך נאמר: שלו .וחלילה ,להיפך :מהחושך של הרשע – יוצר הוא את
'ויאמר לאדם :הן יראת ה' וגו''. הגהינם שלו!
'אמר רבי חייא בר אבא :מהו 'הן יראת ה' וגו''? אמר הא'להים: יראת ה' היא חכמה
אם היו לך מעשים טובים – אני נותן לך שכר; ומה שכר?
תורה; שנאמר' :ויאמר לאדם :הן יראת ה' היא חכמה ,וסור והנה באיוב (כח ,כח) נאמר' :הן יראת ה' היא חכמה' .וביאר
מרע בינה' ,ואם סרת מן הרע – אני מעמיד ממך בני אדם המסילת ישרים (הקדמה)' :והנה הכתוב אומר' :הן יראת ה' היא
שמבינים בתורה .מהיכן אתה למד? מיוכבד ומרים :בעת חכמה'; ואמרו רבותינו ז"ל (שבת לא' :):הן' – אחת; שכן בלשון
שיראו מהא'להים ,כדכתיב (שמות א ,יז)' :ותיראן המילדות את יווני קורין ל'אחת' – 'הן' .הרי שהיראה היא חכמה ,והיא לבדה
הא'להים'; אמר רבי ברכיה בשם רבי חייא בר אבא :שכר חכמה .וודאי שאין נקרא חכמה מה שאין בו עיון .אך האמת
היראה – תורה :שמיוכבד – העמיד הקדוש ברוך הוא את היא ,כי עיון גדול צריך על כל הדברים האלה ,לדעת אותם
משה ,וזכה שתיכתב התורה על שמו; שנאמר (מלאכי ג ,כב): באמת ולא על צד הדמיון והסברה הכוזבת; כל שכן לקנות
'זכרו תורת משה עבדי'; וכתיב (דברים לג ,ד)' :תורה ציווה לנו אותם ולהשיגם.
משה' .מרים ,על ידי שסרה מן הרע ומן החטא – העמיד ממנה
'ומי שיתבונן בם ,יראה שאין החסידות תלוי באותם הדברים
הקדוש ברוך הוא בצלאל ,וזכה לחכמה ולבינה .הדא הוא
שיחשבו המתחסדים הטיפשים; אלא בדברי שלמות אמיתי
דכתיב (שמות לא ,ב)' :ראה קראתי בשם בצלאל' ,וכתיב (שם ,ב):
וחכמה רבה .הוא מה שמשה רבנו עליו השלום מלמדנו
'ואמלא אותו רוח א'להים ,בחכמה [ו]בתבונה ובדעת''.
באומרו (דברים י ,יב-יג)' :ועתה ישראל ,מה ה' א'להיך שואל
יראת ה' היא אוצרו מעימך ,כי אם ליראה את ה' א'להיך ,ללכת בכל דרכיו,
ולאהבה אותו ,ולעבוד את ה' א'להיך בכל לבבך ובכל נפשך.
אפשר דזו כוונת הגמרא בשבת (שם' :).אמר ריש לקיש :מאי לשמור את מצוות ה' ,ואת חוקותיו' .כאן כלל כל חלקי
דכתיב (ישעיה שם)' :והיה אמונת עתיך ,חוסן ישועות חכמת שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך; והם :היראה; ההליכה
ודעת [יראת ה' היא אוצרו]'? 'אמונת' – זה סדר זרעים; 'עתיך' בדרכיו; האהבה; שלמות הלב; ושמירת כל המצוות'.
– זה סדר מועד; 'חוסן' – זה סדר נשים; 'ישועות' – זה סדר
נזיקין; 'חכמת' – זה סדר קדשים; 'ודעת' – זה סדר טהרות. מבואר בדבריו ,כי כדי להשיג יראה – נדרשת חכמה גדולה!
ואפילו הכי – 'יראת ה' היא אוצרו'! חכמה מושלמת על ידי יראה
'אמר רבא :בשעה שמכניסין אדם לדין – אומרים לו :נשאת אולם נראה עוד פירוש לפסוק זה :דלזכות לחכמה מושלמת
ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? – אין זוכים אלא על ידי יראה .וכן מפורש בזוהר חדש (בראשית
ציפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ל' :).ראה כמה יש לו לאדם להרהר ,ולדקדק בליבו בכל יום
ואפילו הכי :אי 'יראת ה' היא אוצרו' – אין; אי לא – לא! ויום ,ולפשפש במעשיו ,ולדקדק בכל ענייניו; ויהרהר בליבו:
'משל ,לאדם שאמר לשלוחו :העלה לי כור חיטין לעלייה. שלא בראו הקדוש ברוך הוא ,ונתן בו נשמה עליונה ,ומעלה
הלך והעלה לו .אמר לו :עירבת לי בהן קב חומטון? אמר לו: על שאר בריותיו – אלא להרהר בעבודתו ,ולהידבק בו; ולא
לאו .אמר לו :מוטב אם לא העליתה! וכו'. ילך אחר ההבל! דאמר רבי יוסי ,אמר רבי חייא :כד ברא
קודשא בריך הוא לבר נש – אסקיה קמיה בדיוקניה; והוא
'אמר רבה בר רב הונא :כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת יתיב ואתרי ביה ,ואמר ליה :אנא עביד לך בגיני ,למיהווי את
שמיים ,דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ,ומפתחות שולטנא ומלכא על כולא בגיני; אנא – לעילא; ואנת – לתתא!
החיצונות לא מסרו לו .בהי עייל? מכריז רבי ינאי :חבל על ועוד אנא יהיב בך נשמתא ,למינדע סוכלתנו וחכמתא – מה
דלית ליה דרתא ,ותרעא לדרתא עביד. דלית כן לשאר בריין! הווי זהיר לאסתכלא ביקרי! הווי זהיר
למעבד פיקודי! ובר מני – לא יהא שולטנא יקירא כוותך!
'אמר רב יהודה :לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו – אלא
כדי שייראו מלפניו; שנאמר (קהלת ג ,יד)' :והאלהים עשה 'ומנא לן דאתריה ביה ,ואזהיר ליה על דא? הדא הוא דכתיב:
שייראו מלפניו'. 'ויאמר לאדם :הן יראת ה' היא חכמה; וסור מרע בינה' .כלומר:
נראית כוונתו לפי המבואר ,דאין סתירה בין הגמרות; דיראה 'רבי סימון ורבי אלעזר הוו יתבי .חליף ואזיל רבי יעקב בר
וחכמה – אחת הן .לא ניתן להשיג יראה – אלא בחכמה רבה; אחא; אמר ליה חד לחבריה :ניקו מקמיה; דגבר דחיל חטאין
יב
ואין השגת חכמה מושלמת – ללא יראה! הוא! אמר לו אידך :ניקו מקמיה; דגבר בר אוריין הוא! אמר ליה:
אמינא לך אנא ד'גבר דחיל חטאין הוא' – ואמרת לי את 'בר
חכמה בכח היראה ללא תערובת חכמות אחרים – מתקיימת אוריין הוא'? תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר דגבר דחיל
חטאין הוא :דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר :אין לו
ראה מה שכתב השפת אמת (בראשית לחנוכה תרנ"ד)' :איתא להקדוש ברוך הוא בעולמו – אלא יראת שמיים בלבד;
בספר נר מצוה ממהר"ל (ח"א) ,כי היוונים היו רשעים בחכמה; שנאמר' :ועתה ישראל ,מה ה' א'להיך שואל מעימך – כי אם
לכן בקשו לפרש להם התורה יוונית כו' .עיין שם .וזהו ליראה וגו'' .וכתיב' :ויאמר לאדם :הן יראת ה' היא חכמה וגו'',
שאומרין 'להשכיחם תורתך' :על ידי התערבות חכמה שלהם. שכן בלשון יווני קורין לאחת 'הן'; תסתיים'.
ודימו לומר כי התורה היא כשאר חכמה בעלמא; אבל באמת, ירא חטא חשוב מן המופלג ממנו בחכמה
חכמת התורה – היא גבוה ונעלם מהשגת האדם .וכתיב' :הן
יראת ה' היא חכמה' ,אמרו חז"ל' :הן' – לשון יחידית; כי הרי הפליגו במעלת יראת שמיים ,שהיא חשובה יותר אף
כשזוכה אדם לחכמה בכח היראה – אז עומדת לעד ,ואין מריבוי החכמה .וכן פסקו בתשובות הגאונים (מוסאפיה ליק סי'
מתערב בה חכמות אחרים. ב)' :ואם ירא חטא – חשוב הוא מן המופלג ממנו בחכמה;
כדאמרינן' :אמינא לך אנא גבר דחיל חטאין ,ואת אמרת לי בר
'ולכן הנס דמנורה ,בשמן :שרומז למעלת בני ישראל: אוריין?' דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר בן שמוע :אין לו
שמתעלה על כל משקה ,ואין יכול להתערב כלל במשקין; להקדוש ברוך הוא בעולמו – אלא יראת שמיים; שנאמר' :הן
כמו שאמרו במדרש (דב"ר פ' ז סי' ג) בפסוק (דברים כח ,א) 'ונתנך יראת ה' היא חכמה' ,שכן בלשון יווני קורין לאחת 'הינא''.
ה' עליון כו'' .ולכן גזרו חכמים על חכמת יוונית (משנה סוטה אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו – אלא אוצר של יראת
מט :).שלא לערב חכמות אחרים בחכמת התורה!' שמיים בלבד
לכאורה קשה :הן אמנם אמרו כזאת ,וכן אמרו (ברכות לג:):
ועתה ישראל מה ה' א'להיך שואל מעימך ,כי אם ליראה
'והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי :אין לו להקדוש
ברוך הוא בבית גנזיו – אלא אוצר של יראת שמיים; שנאמר:
וזו לשון רבינו צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק שלח אות י)' :וכתיב
'יראת ה' היא אוצרו!''
(שמות לא ,ו)' :ובלב כל חכם לב נתתי חכמה' ,ואמרו בגמרא שם
(ברכות נה' :).אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה – אלא למי שיש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו – אלא ד' אמות של הלכה
בו חכמה; שנאמר (דניאל ב ,כא)' :יהב חכמתא לחכימין וגו'''. בלבד
וצריך להבין :ומאין יקחו החכמה הראשונה? אך מאידך אמרו (שם ח' :).אמר רב חסדא :מאי דכתיב (תהלים
פז ,ב)' :אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב'? אוהב ה'
'אך כתיב' :הן יראת ה' היא חכמה'; והיראה – הוא מצד האדם, שערים המצויינים בהלכה – יותר מבתי כנסיות ומבתי
כמו שנאמר' :מה ה' א'להיך שואל מעימך ,כי אם ליראה' ,וכמו מדרשות .והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא :מיום
שאמרו בגמרא (ברכות לג ;):ואיתא (דב"ר פ' יא סי' ו)' :חייכם! כל שחרב בית המקדש – אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו ,אלא
החכמה וכל התורה – דבר אחד קל הוא .כל מי שמתיירא ארבע אמות של הלכה בלבד!'
אותי ,ועושה דברי תורה – כל החכמה וכל התורה בליבו וכו''.
יראה וחכמה זו צריכה לזו
וזהו הפירוש 'ובלב כל חכם לב' ,והיינו :שיש בו יראת שמיים,
וכמו שנדרש (יומא עב' ):ולב אין' (משלי יז ,טז) על מי שעוסקין נראה ליישב ,דאין זו סתירה .כך פירש רש"י באיוב'' :הן יראת
בתורה ואין בהם יראת שמיים'יג. ה' היא חכמה' – זו צריכה לזו ,ואין חכמה יפה בלא יראה'.
שהכוונה מכוונת :שתהא בכם יראת שמים! שהרי מספר 'מה א'דני יב א"ה .עוד במעלת היראה ,וחכמה האמורה בה ,ראה במאמרים
א'להיך שואל מעמך כי אם ליראה' [עה"כ] בגימטריה ,עולה כמספר 'והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים' לפרשת ויגש' ,המשפט
'יראת שמים' [.]1001 והמשטר בישראל' לפרשת שופטים' ,אין מחסור ליראיו' לפרשת
לזה רמז משה לפרעה באומרו אליו (שמות ז ,יז)' :בזאת תדע כי אני בהעלותך' ,ואני ברוב חסדך אבוא ביתך' לפרשת בשלח ,ובמעשה
הוי'ה' ,העולה גם כן כמספר זה. בית ודין (מאמרים 'יראת ה' – סוד המשפחה' לפרשת מקץ' ,בית יהודי' לפרשת
וכן נאמר במעשר שני [ששורשו 'למען תלמד ליראה' (דברים יד ,כג), שמות' ,חיסכון ליראת שמיים' לפרשת ראה ו'חינוך ליראת שמיים' לפרשת וילך).
וכמבואר במעשה בית ודין (מאמר 'חיסכון ליראת שמיים' לפרשת ראה)], יג נראה לרמוז כוונה זו בפסוק הנזכר' ,ועתה ישראל מה ה' א'להיך
לאוכלו 'במקום אשר יבחר הוי'ה א'להיך' (שם יב ,יח); וגם מספר כתוב שואל מעימך כי אם ליראה את ה' א'להיך ,ללכת בכל דרכיו,
זה עולה כמו כן. ולאהבה אותו ,ולעבוד את ה' א'להיך בכל לבבך ובכל נפשך',
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
