להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — וירא (2026-10-26)

|||||||||||||||||||| @@ @ )
צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא
דש מ י א
גליון
ב ס י ע ת א
@@@
להבות
אש
צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה
כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א
פרשת וירא
תשפ"ז
יו"ל ע"י מערכתתורת אשדחסידי
קרעטשניף סיגעט
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
|||||||||||||||||||| @@@ ) @ @ @
בעזהשי"ת
יו"ל ע"י
מכון תורת אש
להוצאת והפצת תורת רבוה"ק
מקרעטשניף סיגעט
פרשת וירא
שנת ה'תשפ"ז
גליון שי"ד -שנה ח'
© כל הזכויות שמורות
להשיג את הגליון באימעיל
נא לשלוח בקשה אל
m@torasesh.com
להארות הערות ותרומות נא להתקשר
347.291.1133
מי שיש לו חידושי תורה ,כתבים או
לא יצאו עדיין
טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש
לאור נא לפנות למערכת ,ותשוחח"ל.
)
מערכת קולקרעטשניף
בחצרות קדשינו ובצל הקודש ,דברות קודש,
מהנעשה והנשמע
הודעות ,זמנים ,ושמחות אנ״ש.
חוץ לארץ605- 477-7455:
077ארה״ק- 26- 12- 799:
שמעו ותחי נפשכם
ג אמרות אש
הוי"ה' שהוא בחי' רחמים וחסדים מגולים ב. בפרשה זו הזמן גרמא לעורר על הגאולה
וכיון שעתה הוא בבחי' רחמים והתגלות בזכות מצות ברי"מ
הוא עת רצון לבקש על הגאולה העתידה, אוירא אליו הוי"ה וגו' )בראשית יח ,א( .ובסיום
וזהו 'והוא יושב פתח האהל' ,דהרי אין ה' הפרשה הקודמת 'מאת בן נכר נמולו איתו',
שלם ואין הכסא שלם עד שימחה שמו של ומיד ממשיך הכתוב 'וירא אליו ה' באלוני
עמלק ,כמו שכתוב )שמות יז ,טז( 'כי יד על ממרא' ,ויש לבאר סמיכות הפסוקים .גם יש
כס יה מלחמה לה' בעמלק' ,וחסר אותיות לדקדק 'והוא יושב פתח האוהל' ,מה
'הוא' דמ'כסא' חסר אל"ף וחסר אותיות ו"ה נפק"מ לנו היכן ישב אאע"ה בפתח האוהל
מי"ה וזהו 'כס יה' ג ,וכשיתמלאו אותיות או בתוך האוהל ,ומה בא ללמדנו בזה.
'הוא' יהיה השם שלם והכסא שלם ,וזהו
ו'הוא' היינו אותיות החסרים 'יושב פתח ויש לומר דהנה כל החלק האחרון
האהל' אפשר להיות כעומד בפתח לבקש שבפרשה זו קורין בימי ראש השנה ,דביום
שיתעורר קץ הגאולה. הראשון קורין 'וה' פקד את שרה' וגו' )שם
כא ,א-לד( וביום השני 'והאלהים נסה את
והתעוררות רחמים זו היא בזכות אברהם,
אברהם' וגו' )שם כב ,א-כד( ,והקריאה
ורחמנא אידכר לן זכותיה דאברהם רחימא,
מעוררת את הזמן ,ועל כן יש סיוע בפרשה
דזכה לזה בזכות מצות המילה שנזהרים בה
זו להתקשרות לבחי' ראש השנה.
כל איש ישראל ,והיא חותם המלך אצל כל
זרעו ,והמצוה הקיימת אצל כל אחד ואחד ועוד יש להוסיף דבראש השנה הרי 'מלך
תמיד ,כמו שאיתא בילקוט )ילקו"ש תהלים במשפט יעמיד ארץ' )משלי כט ,ד( והוא
תרלג( ש'בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ בבחי' משפט ודין ,ד'בכסא ליום חגנו' כתיב
וראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום )תהלים פא ,ד( ,והיינו דהרחמים והחג הוא
מן המצוות ,כיון שנזכר במילה שבבשרו באתכסיא ,אך בפרשה זו קורין 'וירא אליו
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א דא"ח שב"ק פ' וירא תשמ"א -מכתי"ק
ב עיין במדרש בר"ר לג ,ג' :בכל מקום שנאמר ה' מידת רחמים' .ועיין בזוה"ק ח"ג סה' .הוי"ה דא שלימו
דכולא רחמי' .ועיין שם רכג' .דיהו"ה איהו לימינא דאיהי חסד'.
ג ראה ברש"י שם' :כי יד על כס יה' ,ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק
עולמית ,ומהו 'כס' ולא נאמר 'כסא' ואף השם נחלק לחציו ,נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם
עד שימחה שמו של עמלק כולו ,וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם'.
להבות אש ד
זי"ע שאמרו כמה אזהרות על הזמן נתישבה דעתו' .ובזכות מצוה זו אפשר
דעקבתא דמשיחא שיהיו נסיונות גדולים לבקש על גאולתינו ופדות נפשינו כנ"ל,
ועצומים ,והרה"ק מרוזין זי"ע אמר שבזמן וזהו שאומרים בברית מילה 'הרחמן הוא
עקבתא דמשיחא יהיו הנסיונות באמונה ישלח לנו משיחו הולך תמים בזכות חתן
רבים וגדולים ,ולא עוד אלא עתידה אש למולות דמים'.
לירד מן השמים כשם שירדה לאליהו וכיון ש'כל בן נכר נמולו אתו' )בראשית יז ,כז(,
הנביא בהר הכרמל ,אך לאליהו ירדה האש שבמצוה זו נזהרים כל ישראל אפילו אלו
בצד הקדושה ,ובעקבתא דמשיחא קודם שנקראים 'בן נכר' רח"ל ,על ידי זה נזכה
הגאולה תרד האש לצד הטומאה והסטרא ל'וירא אליו הוי"ה' וגו' ,להתגלות הרחמים
אחרא רח"ל ד .ולכאורה מה לנו בזה מאתו יתברך .ועל דרך שאמר אאזמו"ר נ"ע
שהודיעו לנו מקודם שיהיו נסיונות גדולים )רזא דשבת פר' לך לך ד"ה והיה ברכה -הב'( על
כאלו ,אם אי אפשר לפעול כנגד זה כי כן מה שפירש רש"י )בראשית יב ,ב( שאמר
גזר הבורא. הקב"ה לאברהם 'בך חותמין' כמו שאומרים
ויש לבאר דכאן כשהודיע הקב"ה לאברהם בתפילה 'ברוך אתה ה' מגן אברהם' ,והיינו
אבינו ע"ה על מהפכת סדום ,נאמר לו מיד שבמידתו של אברהם אבינו ע"ה יחתום
)שם ,יח( 'ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום הקב"ה את הגלות ,על ידי מידת החסד
ונברכו בו כל גויי הארץ' ,וזהו שלא יחשוש לאברהם .וכן בזה שכל ישראל מקיימין
אאע"ה שיהיה לו איזה נזק מכך ,ומטעם זה ברית אברהם אחריו כנ"ל ,בזה יחתום
חש הקב"ה להודיעו לו ולבניו שכל הפיכת הקב"ה גלותינו וישלח לנו משיחו ברחמים
סדום הוא לבער הקוצים ולא קללה וחסדים מגולים בב"א.
לאברהם או לזרעו ח"ו ,וכל הברכות
שהבטיח הקב"ה יתקיימו באברהם וזרעו
'ונברכו בו כל גויי הארץ .כי ידעתיו למען בטעם שמגלה הקב"ה לצדיקים את אשר
אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו עתיד לעשות
את דרך ה'' )שם ,יט( ,והיינו דכל הבירור בין
וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני
טוב לרע יהיה לתועלת הנשארים שישמרו
עושה )בראשית יח ,יז( .ולכאורה מה היה
את דרך ה'. התועלת בזה שלא כיסה ממנו בענין הפיכת
וכן כל דיבורי הצדיקים תלמידי הבעש"ט סדום ,הרי לא פעל שום דבר לבטל גזירתו
הק' נ"ע הוא לתועלת ,כמו למשל של מקום .גם יש לעיין במה שידוע מדברי
שמרגילים לילד קטן לפני שלוקח רפואה הצדיקים הקדושים תלמידי בעש"ט הק'
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ד עיין בנר ישראל ח"ג עמ' קו אות טו.
ה אמרות אש
בעצמך עד יום מותך ,ועד זיבולא בתרייתא מרירה ,שאמנם יהיה לו קצת מר בפיו לזמן
אינו בטוח שלא יכשל בחטא ,א"כ מהו מוגבל אך אח"כ יהיה לו עי"ז רפואה
שכתבה תורה שהקב"ה אמר עליו 'כי שלימה ,כן כל הנסיונות והבירור הגדול
ידעתיו למען אשר יצוה' וגו' ,והלא יש לו בימי עקבתא דמשיחא באמת הוא לרפואה,
בחירה ואפשר שישתנה הדבר ח"ו. וכדי שלא יחשבו שאין עולם התיקון לאחר
זאת ,לכך הודיעו לנו הצדיקים שנהיה
ויש לפרש בפשטות ע"פ מה שאמרו חז"ל
מוכנים לזה ,ונדע דלאחר הבירור הגדול
)יומא פז' (.המזכה את הרבים אין חטא בא
הזה הן בגוף שנאבדו בעוונותינו הרבים
על ידו שנאמר )תהלים טז ,י( 'כי לא תעזוב
אלפים ורבבות מישראל ,והן בנשמות מה
נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת''.
שאנו רואים משנה לשנה שמתרבים
והמליצו בזה מה שנאמר )תהלים קיב ,א ,ג(
הנסיונות בישראל יש בכל זה בירור בין
'אשרי איש ירא ה' .הון ועושר בביתו
הטוב שממשיך לשמר דרכי אבות ובין אלו
וצדקתו עומדת לעד' שיעמוד בצדקתו לעד
שנפרדו מדרכי ישראל סבא.
ולא ינטה מדרך הטוב ,כי 'זרח בחושך אור
לישרים' )שם ,ד( שהאיר לרבים באור האמת ועל זה ידוו כל הדווים כי מי יודע מה
שאז 'אין חטא בא על ידו' כנ"ל. שהבירור הגדול הזה יפעל עוד לגלות קלון
אלו שמחללים שם שמים בסתר ומכריזין
וכיון שאברהם זיכה את הרבים וקירבם עליהם בגלוי ח"ו ,ומזה נתעורר אנו לבקש
לדרך ה' מובטח שלא יפיג טעמו ח"ו ,וזהו רחמים שירחם השי"ת על עמו ונחלתו
'כי ידעתיו' וגו' ,זהו ברור שישאר במדריגתו ונשא לבבנו אל כפים אל אלהינו שבשמים
וקירבתו אלי אם 'למען אשר יצוה את בניו ברחמים ותחנונים עלינו ועל בנינו ובעד
ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'' ,היינו אם עמינו שינצלו מפגעי הזמן ,ונזכה לחזות
יצוום לשמור דרך האמת לדעת את הדרך בנועם ה' ולבקר בהיכלו אכי"ר.
אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ,אזי
בזה מובטח שלא יסוג אחור ח"ו כנ"ל.
עוד יש לרמז בזה ד'כי ידעתיו' הוא מלשון המזכה את הרבים -מובטח לו שלא יסור
התחברות והתקשרות כמו 'והאדם ידע' וגו' מדרך ה'
)בראשית ד ,א( ה ,והיינו שפעמים הקב"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת
מחבר את המנהיג לגדלות שאינו ראוי לה ביתו אחריו וגו' )בראשית יח ,יט( .ויש לדקדק
מצד עצמו ומעשיו ,וזהו רק 'למען אשר לכאורה כיון שיש לאדם בחירה כל ימי
יצוה' וגו' ,היינו כדי שיעורר לבבות ישראל חייו ,וכמו שאמרו )אבות ב ,ד( אל תאמין
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ה עיין בפרדס רימונים שער עצמות וכלים פ"ט' :ידעתי' הוא לשון ידיעה וחיבור ,כמו 'והאדם ידע''.
להבות אש ו
פרשה זו מסוגלת להיפקד אף בלי זכות לחזקם ולקשרם אליו יתברך ,והבן.
וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה
כאשר דיבר )בראשית כא ,א( .הנה בתחילה
נקט הכתוב בלשון אמירה רכה ואח"כ בטעם שאמר אברהם על שרה אחותי היא
בבחי' דיבור שהוא לשון קשה ו .ויש לרמז כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך
בפשטות דבתחילה ההבטחה על ידי על דבר שרה אשת אברם )בראשית כ ,יח( .יש
המלאך היה באמירה רכה ,ואח"כ כשצחקה לרמז על פי מה שאמרנו על מה שאמר
שרה איך אלד ואני זקנתי ,דבר לה בלשון אברהם על שרה אשתו 'אחותי היא' )שם ,ב(,
קשה 'למה זה צחקה שרה' )שם יח ,יג(. כי חשש ש'אין יראת אלהים במקום הזה
והנה הקריאה מעוררת את הזמן ואת והרגוני על דבר אשתי' )שם ,יא( ,דנפילה
הענין ,ושרה אף שאמרה 'אחרי בלותי במדריגה היא כמו מיתה כמו שאיתא בזוהר
היתה לי עדנה ואדוני זקן' ועוררה על הקדוש )ח"ג קלה (:דמאן דנחית מדרגיה קרי
עצמה מדה"ד נפקדה ,ומעוררים בזה שאף ביה 'וימת' ,ולכך חשש אברהם שידעו
אלו שקשה להם להיפקד בזרע של קיימא שהיא אשתו ואז יתגברו במחשבות על
על פי דרך הטבע ,וג"כ אלו שאין להם זכות ענייני אישות שביניהם ,וזהו 'והרגוני על
מצד עצמם להיפקד ג"כ יפקדו לטובה כמו דבר אשתי' היינו על דיבורי עם אשתי כמו
שנפקדה שרה לטובה ,ואף אם הגיע אליהם 'ראוה מדברת' )כתובות יג ,(.ובזה יכניסו בו
דיבור קשה כי לשעבר לא בטחו בישועת ה' את המחשבות זרות שלהם ח"ו ויפול
יזכו עתה לפקידה ,וכן אלו שעדיין לא זכו ממדריגתו ,ולכן רצה שתאמר שהיא אחותו
להיפקד בקריאה זו בראש השנה יפקדו שמזה לא יזיקו לו ח"ו.
לטובה עתה אכי"ר. ועל דרך זה יש לרמז 'כי עצר עצר ה'' וגו',
לבטל מהם כל תאוה שבעולם ,כדי שלא
יבלבלו את אברהם ושרה במחשבותם
אברהם נתברך שתהיה ברכה תמידית רח"ל .וכתיב )שם ,יז( 'ויתפלל אברהם אל
ומתקיימת האלהים וירפא אלהים את אבימלך' ,שיהיה
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו' רק דרך רפואה ולצורך ההכרח ולא בדרך
)בראשית כב ,יז( .ברש"י הקדוש 'ברך אברכך' תאוה ,והבן.
אחת לאב ואחת לבן' ,וכן 'והרבה ארבה'
וכו' .ורבו הביאורים בזה ויש עוד לאלקי
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ו עיין בשמו"ר מב ,ב' :ואין אמירה אלא לשון רך' .וראה במכות יא' .דכל דיבור לשון קשה ,אין כדכתיב
)בראשית מב ,ל( 'דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות''.
ז אמרות אש
אבינו ע"ה 'כי ברך אברכך' הוא שאחר מילין בזה ,דיש פעמים שבאה לאדם ברכה,
הברכה תהיה ממנה ג"כ ברכה ,ולא יסתבב אך אח"כ נסתבב ממנה דברים לא טובים,
ממנה היפך הברכה ח"ו ,וגם תהיה ברכה כגון שישכח מהשי"ת ח"ו 'וישמן ישורון
שתתקיים לעד' ,והרבה ארבה את זרעך' ויבעט' )דברים לב ,טו( ,או שהברכה אינו
וגו' ,עד סוף כל הדורות. מתקיימת לעד ח"ו ,והבטחה לאברהם
להבות אש ח
דעם הרג'עט ער אים אוועק די גאנצע זאך, ויהי אחר הדברים האלה ,והאלהים נסה את
ווייל אויב עס גייט שוין מיט אזא מחשבה, אברהם .און סוף עקידה לאזט זיך אויס אז
דעמאלטס פארלירט ער שוין אלעס רח"ל. דער מלאך איז געקומען און געזאגט פאר
אזוי ווי דער הייליגער רבי מאיר'ל אברהם ,כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה
פרימישלאן'ער זי"ע האט געטייטשט ,והסר ולא חשכת את בנך את יחידך ממני.
שטן מלפנינו ומאחרינו ,אז דער שטן זאל אין עצי חיים על התורה ,ברענגט ער אראפ
נישט קומען 'מלפנינו' פאר מען גייט טון א פון פריער'דיגע ,אז מען זעט ביי יוסף
מצוה ,און אויך נישט 'מאחרינו' נאכ'ן טון הצדיק ,אז ער האט געזאגט פאר זיינע
די מצוה ,צו פארדרייען דעם קאפ פונעם ברודער )בראשית מב ,יח( את האלקים אני
מענטש ,מיט זיינע שטותים .אזוי ווי דער ירא ,ברענגט ער אראפ ,אז ביי יעדע גוטע
זיידע ז"ל פלעגט צו דערציילן ,אז אין זאך וואס א מענטש טוט ,און ער איז זוכה
נאדבורנא איז געווען א ערליכער איד וואס עפעס משיג צו זיין ,קען ער קיינמאל נישט
פלעגט צו וויינען ,מציל עני מחז"ק ממני, וויסן ,צי ער איז עפעס ווערד געווען דאס
רבוש"ע זיי מיך מציל פון דעם חוזק צו באקומען ,ווייל אלעס איז דאך נאר א
מאכער ,דער ביטערער שטן רח"ל... מתנה פון אייבערשטן.
ממילא אויב מען ווייסט אייביג ,אז דער ווי למשל ,אז מען לערנט צוויי דריי שעה
מענטש אליין האט קיינמאל נישט וואס צו בלי הפסק ,צי ווען דער אייבערשטער
פארקויפן ,ווייל אלעס איז נאר א מתנה פון העלפט ,אז עס גייט אדורך א שמונה
דעם אייבערשטן ,דעמאלטס קומט נישט עשרה ,און מען האט כאטשיג נישט געהאט
אזוי שנעל אריין די סארט מחשבות רח"ל. קיין הונדערט פוסטע מחשבות ,דארף מען
זאגט דער 'עצי חיים' דארט ,אז די מדריגה אלץ וויסן ,אז דאס האט נישט ער געמאכט.
פון א ירא אלקים ,דאס גיבט מען נישט פון ווייל בעוונותינו הרבים איז דאך דער סדר
אויבן ,ווייל הכל בידי שמים חוץ מיראת אזוי ,אז ווען מען האט שוין יא אמאל א
שמים )ברכות לג ,(:נאר פאר דעם דארף מען גוטע מינוט ,קומט גלייך דער שונא דער
אליין צו הארעווען אויף זיך ,איז אויב פארט שוין פון פאראויס ,און
שטן ,און ָ
איינער גייט אדורך אסאך נסיונות ,אזוי ווי זאגט אים "זעסט ,יעצט האסטו שוין
למשל ביי יוסף הצדיק ,וואס ער איז אלס געהאט עפעס א גוטע מינוט" ,און מיט
ט ניצוצי אש
דעם ווען עס איז געקומען אוועקצוגעבן אדורך געגאנגען ,דארט ביי פוטיפר אין
זיין איין איינציגסטען זון יצחק ,בלי שום הויז ,ער קען יא זאגן את האלקים אני ירא,
סיבה פון שכר ועונש ,נאר צו טון דעם רצון ווייל ער האט אליין געהארעוועט צו
ה' ,איז עתה ידעתי ,יעצט ,פון דעם זעט צוקומען צו דעם.
מען אז כי ירא אלקים אתה ,ווייל א ירא
ממילא מיט דעם קען מען פארשטיין ,דאס
אלקים קען מען נאר ווערן אנגערופן ,אז
וואס דער מלאך האט געזאגט פאר אברהם
מען דינט דעם אייבערשטן ,ווען קיינער
אבינו ,כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה,
זעט נישט און קיינער ווייסט נישט ,אזוי ווי
ווייל די מידה פון אברהם אבינו איז דאך
מען האט דערמאנט ביי יוסף הצדיק ,אז
געווען חסד מידת אהבה ,ער האט אלעס
ער איז גרייט געווען אוועקצוגעבן ,זיך און
אוועקגעגעבן פאר'ן הייליגן באשעפער
זיינע קינדער פאר'ן אייבערשטן ,מפני
מיט אהבה ,ער האט נישט געהאט קיין שום
אהבתו ויראתו יתברך שמו! אויף אזא
אייגענע פניה ,ער איז נישט געגאנגען צו
איינעם קען מען זאגן ירא אלקים ,אז ער
די עקידה ,ווייל ער האט מורא געהאט פון
איז א אמת'דיגער ירא שמים.
ַאן עונש ,אויב גייט ער נישט שחט'ן יצחק,
און ער האט אויך נישט געהאט קיין
הבטחות ,צו באקומען שכר אויב ער וועט
כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה .ביז
אים יא שחט'ן ,ער האט גארנישט געהאט,
אברהם אבינו איז נישט אריינגעקומען אין
נאר מגודל אהבתו פון הכרת גדולת הבורא
די מידת היראה ,האט ער נאכנישט געהאט
יתברך שמו ,האט ער אויסגעפונען ,אז אים
וואס איבערצולאזן פאר די קינדער ,ווייל
איז מער כדאי ווי אלעס אויף די וועלט ,ער
ביז ווילאנג מען האט נישט אליין קיין
האט נישט געדארפט קיין גליקן פון צו זיין
אמת'דיגע יראת שמים ,אזוי לאנג קען מען
נעבן קיסר ,צי נעבן טאטן ,און צו האבן
נישט זוכה זיין ,אריבערצופירן אלעס וואס
שייכות מיט אלע מענטשן אויף די וועלט,
מען וויל ,ביי די קינדער און אייניקלעך ,און
אים איז מער כדאי געווען ווי אלעס ,נאר
ביי די תלמידים ,אבער אז איך זעה כי ירא
צו האבן שייכות מיט'ן בורא כל העולמים,
אלקים אתה ,אז דו ביסט אליין א ירא
אהן קיין שום הבטחות און אהן קיין שום
אלקים ,דו אליין האסט מורא פאר'ן
עונש ,ער האט זוכה געווען משיג צו זיין
אייבערשטן ,איז ולא חשכת את בנך את
לאמיתת הדבר ,מער פון יעדן מענטש אויף
יחידך ממני ,דעמאלטס קען זיין דיין בנך
דער וועלט ,די אמת'ע הכרה.
יחידך ,אזוי ווי דו ,דיין מדה אויף וואס דו
האסט אליין געהארעוועט ,דאס קען איז ממילא אלעס וואס ער האט געטון ,איז
אריבערגיין צו דיינע קינדער. געווען נאר מפני אהבת השי"ת ,איז וועגן
להבות אש י
אדנות ומשמש בשני לשונות גם קודש וגם הוא ורצונו אחד
חול ,לכאורה ממ"נ אם כוונתו אל השי"ת אויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא
היה יכול לומר בפירוש אל ה' ,ואם היה תעבור מעל עבדך )יח ,ג( .ברש"י' ,לגדול
אומר אל המלאכים לא היה צריך לומר בזה שבהם אמר ,וקראם כלם אדונים ולגדול
הלשון של אדנות ,אלא באמת כשכתוב אמר אל נא תעבר ,וכיון שלא יעבור הוא
לשון של אדנ"י הכוונה אל השי"ת ,ולעולם יעמדו חבריו עמו ,ובלשון זה הוא חול .דבר
היה כוונת אברהם אבינו אל השי"ת שלא אחר קודש הוא ,והיה אומר להקדוש ברוך
יעבור ממנו ,ואחר שראה שאכן לא עבר ה' הוא להמתין לו עד שירוץ ויכנים את
מעליו כאשר הלך להכנים האורחים הוכח האורחים' .ובגמרא )שבועות לה (:למדו מכאן
בבירור כי גדולה הכנסת אורחים יותר כי גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת
מהקבלת פני השכינה ,על כן היה יכול פני השכינה.
לומר גם על הכנסת אורחים לשון אדנות,
כי הרי זה דבר הגדול יותר מהקבלת פני והקשה זקה"ק זי"ע מנין ידע זאת אברהם
שכינה ,ואם כן הוא עניין דלעילא ולא אבינו בעצמו שגדולה הכנסת אורחים יותר
דלתתא ,ולזה יתיישב שפיר שני הלשונות מהקבלת פני השכינה ,ותירץ כי ראה
יחד ,שקודם פנה אל ה' ואמר 'אל נא תעבור אברהם אבינו שה' שלח אורחים והבין
מעל עבדך' ,ואם היה רואה שעבר ה' ממנו שבאו לכבודו ,והרי היה ה' עמו ,אלא ע"כ
לא היה פונה אל האורחים בלשון אדנות, שחפץ ה' שילך להכנים אורחים אפילו
אך מכיוון שראה שלא עבר ה' ממנו הבין כאשר ה' עמו ,וזהו 'גדולה הכנסת אורחים'
שהוא יכול לומר גם אל האורחים לשון מנין ידע אברהם אבינו שגדולה הכנסת
אדנות. אורחים' ,מהקבלת פני השכינה' ,שהשים
וכמו שמצינו שפיקוח נפש דוחה שבת ויום אל ליבו מדוע דווקא עתה היה לו הקבלת
הכיפורים ,כי הרי ציווה ה' 'וחי בהם' ,אם פני השכינה ,על כרחך כי בא לו ה' כאן
כן רצונו יתברך שישאר האדם בחיים ,ורצון ללמד כי הכנסת אורחים גדולה מהקבלת
ה' והשי"ת אינם שני דברים נפרדים, פני שכינה.
כדאיתא ברמב"ם ,והתניא מאריך בזה כי ועפ"ז אפשר לפרש מדוע אמר כאן שם
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א משנת תשנ''ט.
יא נהרי אש
ורק מים לא היה יכול ליקח בעצמו. הוא ורצונו אחד ,וגם כאן כן הוא ,שכיוון
וי"ל דהנה הטעם שנתן להם מים הוא שרצון ה' הוא שילכו להכנים אורחים
משום שאמרו חז''ל כבדהו וחשדהו, להחיות נפש כל חי אינו פונה בזה מאת
כפירש"י 'כסבור שהם ערביים שמשתחוים השי"ת ,כי הרי מקיים בזה רצון ה' אשר
לאבק רגליהם והקפיד שלא להכנים עבודה הוא ורצונו אחד.
זרה לביתו' ,והנה דרך בני אדם כשמגיע ואע"פ שהדבר אמת ,עכ"ז הוא צריך חיזוק
אורח ואומר שזקוק למעות הוא בתחילה שיחשוב האדם כן בשעה שהולך לקיים
הוא מקיים 'חשדהו' שהוא רמאי ,ואילו רצון ה' ומעשים טובים ,כגון תקיעת שופר
'וכבדהו' מקיים כל אחד לפי מדרגתו ,מה בראש השנה ונטילת אתרוג ,כי זהו רצון ה'
שאין כן אברהם אבינו היה יכול לצאת ידי אשר הוא ורצונו אחד כביכול ,ואפילו
חובת 'וחשדהו' גם במעט ,ולכן אמר 'יוקח שעושים זאת ,אבל אם היו זוכרים שעושים
נא 'מעט' מים' ,והעיקר היה אצלו העניין בזה רצון ה' ,היו עושים זאת ביתר רצון,
של 'כבדהו'. כמו שאמרנו אתמול שאיש ישראל שיש לו
אשר על כן הזדרז לקיים בעצמו מצוות רחמנות ,הוא לא משום שכואב לו ליבו,
כבדהו ואל הבקר רץ אברהם ,אבל 'יוקח נא אלא משום שה' צוה להתנהג במידת
מעט מים' שהיה רק משום עניין של הרחמנות.
'וחשדהו' הסתפק בעשותו ע"י שליח ,אך העולם אומרים בדרך צחות כי לא תקנו
כיוון שהתורה אומרת 'וחשדהו' צריך ברכה על עשיית צדקה וחסד ,כי אילו כן
לקיים שניהם ולכן נענשו על זה שהמים היה האדם הולך מקודם למקוה וחוגר
שניתנו לישראל היה ג"כ ע"י שליח כדאיתא עצמו באבנטו ,והיה העני עומד ומצפה
בחז"ל )בבא מציעא פו ,(:כי 'וחשדהו' צריך שכבר יגישו לו את הקאווע או שיסייעו לו
לעשות גם כן רק מפני ציווי התורה כאמור בגמ"ח...
למעלה.
ואמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה
אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה בענין כבדהו וחשדהו באורחים
הקב"ה לבניו בעצמו וכל ]מה[ שעשה יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם )יח ,ד(.
אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י וברש"י 'יוקח נא ,על ידי שליח ,והקדוש
שליח וכו'. ברוך הוא שילם לבניו על ידי שליח שנאמר
ובזה נתנה תורה פתח לזכות בדין ,כי אם )במדבר כ ,יא( 'וירם משה את ידו ויך את
לא כן לא היה יכול לצאת ידי חובה במצוות הסלע'' .ע"כ .ולכאורה קשה מדוע אל
הכנסת אורחים ,אולם מקיים קודם 'כבדהו' הבקר היה יכול אברהם אבינו לרוץ בעצמו
להבות אש יב
אאע"ה נזקק לברכת המלאכים שיוכל ואחר כך 'חשדהו' יהיה לו פתחון פה שלא
לקיים דיבורו קיים מצוות 'כבדהו' כפי כוחו כי היה צריך
ואקחה פת לחם וגו' ויאמרו כן תעשה כאשר גם לקיים 'חשדהו' ,וכדאיתא בגמרא
דברת )יח ,ה( .איתא בגמרא )סנהדרין כו(: )כתובות סח' (.בואו ונחזיק טובה לרמאין',
מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה ,וברש"י ולכן צריך להתחיל קודם בעניין 'כבדהו',
שם בפירוש השני מפרש 'מחשבה שאדם אולם כיוון שאין יכולים לצאת במילא ידי
מחשב כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי חובת כיבוד כראוי על כן מוסיפים גם
מועלת להשבית הדבר ,שאין מחשבתו 'וחשדהו'.
מתקיימת אפילו לדבר תורה ,כגון האומר
עד יום פלוני אסיים ,אכן אם יש בה דבר ה'
היא תקום לעולם' ,ע"כ. איתא בספה"ק תולדות יעקב יוסף )קונטרס
והנה אברהם היה צריך ליתן להם מיד אחרון( שמותר לשמוע לשון הרע כדי לקיים
לאכול ,ולא לחשב מחשבות ולדבר ואקחה מצוות הכנסת אורחים ,ולכאורה דיבור זה
פת לחם וגו' ,וכיוון שאמר מקודם אזי היה קשה להלמו ,ואולי אפשר לומר ,כי לשון
זקוק לסייעתא דשמיא מיוחדת שיוכל הרע לתועלת מותר לדבר ,ובמילא נמצא
לקיים דיבורו כי הרי מחשבה מועלת ,על שיש היתר לזה ,וכיוון שיש צד היתר בזה
כן אמרו המלאכים 'כן תעשה כאשר דברת', ואינו רוצה לזרוק את האורח מביתו ,לכן
ובמילא יהיה יכול לקיים דיבורו בברכת אפשר לו לשמוע לשון הרע ויחליט בליבו
המלאכים. שכוונתו כדי לתקן מה שיוכל.
אכן דרך של אלו אנשים עניים ושבורי לב,
להרגיש שהמוטב עושה טובה למיטיב שהם מתחזקים בזה שהם יכולים לפחות
כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן לדבר על זולתם ,אפילו שלא יתן לו אותו
תעשה כאשר דברת .אמרו רז"ל )רות רבה ה, אדם יותר כסף מפני דבריו ,כי כן הדרך בני
ט( יותר משבעל הבית עושה עם העני העני אדם שאין מוחם שליט שאינם חושבים אם
עושה עם בעל הבית ,ולמדים מכאן שאדם יש תועלת בדיבורם ,ובמילא צריך להיות
צריך לשמוח בבוא מצווה לידו ,וכדאיתא קודם 'כבדהו' כדאיתא בתולדות שמותר
)מכילתא שמות יב ,יז( 'אין מחמיצין את לשמוע לשון הרע ,אבל זהו רק כדי לתקן
המצוה' ,ומזה נגזר הלשון המובא בספה"ק ולתועלת ,אך כדי שלא ימשך לזה יותר מדי
'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה' ואני צריך לזכור שיש גם 'וחשדהו' שמא
מפרש בדרך צחות אבל הוא אמת ,כי מדיבוריו לא ייצא מאומה.
כשבא לידו מצווה שמבקש ממנו אחד
יג נהרי אש
לעת למדו גם חק לישראל. צדקה ונותן לו בעל כרחו שלא בטובתו ,לא
הזיק בזה רק לעצמו ,כי הרי בין כה ובין כה
הוציא הוא ממעותיו והעני קיבל מה
לזכור שהמציאות שע"י האכילה סועדים שקיבל ,אלא שמפסיד מעצמו את הברכות
את הלב הוא רצון הבורא של המפייס את העני המתברך בי"א ,וזהו
'אל תחמיצנה' היינו שלא תעשינה בפנים
עוד יש לומר ,דהנה אדם שרוצה להחיות חמוצות ,כי אז תפסיד רק לעצמך.
את ליבו ושותה קאווע או אוכל מזונות או
פת לחם וכדומה ,צריך לזכור כי אילו רצה והנה ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ,וזהו
ה' היו יכולים לקבל כח ע"י נשמת וע"י דף 'כי על כן עברתם על עבדכם' ,שהרגיש
גמרא ,אולם לא כך עשה ה' ,אלא רצה אברהם לפניהם בבחינת עבדכם והם
שנשתה קאווע לסעוד את הלב ,ומטעם זה עושים לו טובה בזה ,וענו לו 'כן תעשה
אני צריך לשתות קאווע ,כי כן רצה ה' ,ולא כאשר דברת' ,היינו שאכן תישאר בהרגשה
משום שאין יכולים בלא זה לסעוד את הלב, זאת שהאורח עושה לך טובה בזה.
אלא כי זהו רצון ה' ולכן מוכרחים לעשות
כן ,וזהו 'בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו
דפיתא סעדתא דליבא' ,דהיינו שהמציאות בענין לימוד חק לישראל
'דפיתא סעדתא דליבא' הוא מן התורה, וסעדו לבכם )יח ,ה( .ברש"י' ,בתורה
ומשום כן אנו אוכלים פת. בנביאים ובכתובים מצינו דפיתא סעדתא
דלבא' .הרוצה לקיים מצוות עשה שבתורה
והבחינה שאמרתי למעלה על 'מצוה הבאה
של 'ולמדתם' ,צריך לכתחילה ללמוד תורה
לידך אל תחמיצנה' שייך גם כאן ,כי האם
נביאים כתובים משניות גמרא זוהר הלכה
אותם שיש להם התלהבות באכילת הדגים
ומוסר ,ובזה מקיימים מצוות לימוד תורה,
בשבת בכוונה ועם מוח וכי מפסידים את
וזה אומר כאן רש"י 'בתורה ובנביאים
החלק הגשמי שבאכילת הדגים עבור זה,
ובכתובים מצינו דפיתא סעדתא דליבא',
אלא שזוכים בנוסף לאכילה הגשמית
היינו ע"י שלומדים גם תורה וגם נביאים
שאכילת הדגים הוא גם כן עבודת ה' ,וכן
וכתובים סועדים את הלב.
מה שאמרנו כי פיתא סעדתא דליבא יכול
להיות עבודת ה' ,ומה מפסידים מזה כשלומדים 'חק' יש בזה כל מה שצריך
שעושים זאת לשם עבודת ה' וכי יש טעם ללמוד בכל יום ,והרבה מדקדקים נזהרים
קלוש יותר בלחם - ,רק אולי הוא מרגיש מאוד ללמוד חק לישראל בכל יום ,ומובא
פחות טעם בלחם אבל בזה אין שום הפסד עניינים גדולים בזה ,ואפילו למדנים
.- וגאונים גדולים שלמדו י"ח שעות במעת
להבות אש יד
מישראל כְּ ֶשׁ ְמּ ַחיֶּ ה נפש מישראל הוא שליח כל הדברים שאני מבאר כאן אינם מדריגות,
של ה' ונקרא מלאך ,ואינו צריך להיות אלא כל זה הוא נוגע לכל בר ישראל ,ואע"פ
ממש מופשט מגשמיות ,אבל שורה עליו שאין אנו אוחזים בזה אין הפשט שהדבר
בחינה של מלאך כי הוא שליח של השי"ת. נשתנה מחמת כן ,אלא בעזרת ה' נגיע לזה,
והנה איתא מזקני הק' הרבי ר' מרדכי'לע ולכן לומדים את התורה ללמוד וללמד
זי"ע -דברים אשר לא כל אחד יכול להבין, לשמור לעשות ולקיים.
ולאו כל מוחא סביל דא ,-עה"פ )לעיל טו,
א( 'אנכי מגן לך' אמר בדרך צחות ,כי
אברהם קיים הכנסת אורחים כהוגן, כאשר מקיים מצות ה' להחיות נפשות
ובוודאי אכל עם כל אורח בכדי שלא ייבוש ישראל נחשב כמלאך באותה שעה
מלאכול כל צרכו ,וכן איתא בזוהר שיש ברש"י' ,אמר רבי חמא ,לבבכם אין כתיב כאן
עניין לאכול יחד עם האורחים ,והיה ירא אלא לבכם ,מגיד שאין יצר הרע שולט
מחולי מעיים ,הבטיחו הקב"ה שיחזק לו במלאכים' .דהנה איתא בגמרא )ב"ב יב (:כי
הקיבה שקורין בל"א מאגין ,עכל''ק. קודם שיאכל אדם וישתה יש לו שתי לבבות
וגם 'מגן' ר"ת מ'מון ג'וף נ'פש ,כי להכנסת ולאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד,
אורחים צריך שלוש אלו ,והבטיחו הקב"ה ועל זה אמר רבי חמא כי אצל המלאכים לא
שיהיה לו ממון רב ובריאות הגוף ושלימות שייך זאת אלא גם קודם אכילה יש להם לב
הנפש. אחד.
אכן באמת אינו מוכרח לאכול בפועל ממש, ולכאורה הרי זה מילתא דפשיטא שמלאך
ויכול לעשות רק כמו שעשו המלאכים לפי אין צריך לאכילה כאדם ,וי"ל ע"פ המובא
שיטה אחת שהיו נראין כאוכלין ושותין, בתנא דבי אליהו שאכלו ושתו ממש ולא
ולכן אמר אברהם 'ואקחה פת לחם' שהוא כמ''ד שרק היה נראין כאוכלין ושותין ,ולפי
יקח גם לעצמו פת לחם ועי"ז לא יתביישו זה סלקא דעתך כי נתעורר בהם אותו
מלאכול ויסעדו ליבם ,אבל הוא לא צריך בחינה כמו אצל אדם שיש לו שתי לבבות,
לאכול עמהם בפועל' ,ויאמרו כן תעשה על כן אומר רש"י 'לבבכם אין כתיב כאן
כאשר דברת' ,שגם יעשה כן ויאכל כאשר אלא לבכם' ,להגיד שאפילו לשיטה
דיבר ולא רק ייראה כמו שאוכל ושותה ,כי האומרת שאכלו ושתו ממש ,לא שייך
אם הם המלאכים יכולים לאכול אם כן יכול בחינת שתי לבבות אצל מלאכים.
גם הוא לאכול עכשיו ,כי אין זה אכילה ואם איתא שכל אחד מישראל צריך לזכות
כשאר בני אדם. לכל העניינים האמורים בתורה ,אם כן גם
והיינו טעמא שאפשר לאכול עם כל אורח, לבחינה זו יכול כל אחד להשיג ,כי כל אחד
טו נהרי אש
צריך לרוץ ולהשכים בבוקר ,וכמו שנאמר כי אין זה אכילה גשמית ,כי הרי גדולה
אצל אברהם 'ואל הבקר רץ אברהם'ָ ,בּ ָקר הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה,
אותיות בּ ֶֹקר ,שגם לעניין זה רץ אברהם על כן שורה על האדם המקיים מצווה זו
בבוקר. בחינה גדולה של מלאך ה' ,וגם כשאוכל עם
האורח ,אין זה אכילה כדרך בני אדם בשאר
ואנו לומדים מכאן שהכנסת אורחים אינו
פעמים.
דומה להשבת אבידה אשר פטרה תורה את
הזקן שאינו לפי כבודו ,אלא בהכנסת וכן איתא מהשרף מסטרעליסק זי"ע שאם
אורחים צריך כל אחד לקיים בגופו אע"פ יש לו אורח על השולחן נחשב כל אכילתו
שאינו לפי כבודו] .ובתוך אמרו דיבור זה כקרבנות ,אך בתנאי שבעלת הבית אינה
נכנס הממונה לבשל המאכלים לכבוד יושבת שם אצל השולחן עם האורחים.
שבת ,והוסיף ואמר[ אכן אחר שרץ אברהם
בעצמו אל הבקר המשיך הכתוב ואמר 'ויתן
אל הנער' ,כי היה צריך להיות שם גם אחד אברהם קיים קשוט עצמך תחילה
שיודע האיך להכין את המאכלים. וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי
וגו' )יח ,ו( .בדרך בני אדם שיותר קל לו
לאדם להיות בעל מדריגה על חשבון זולתו,
סיפר לי חסיד אחד ושמו ר' חיים לייב ולצוות על השני לעשות הרבה דברים,
שהיה מלפנים גר בנדבורנא ובסוף ימיו אולם אברהם אבינו קודם שאמר אל שרה
היה גר בסיגעט ,והוא היה סוחר אשר לא 'מהרי' קיים הוא בעצמו 'וימהר אברהם',
גידל את זקנו וגם לא לבש מלבושי ורק אחר כך אמר לשרה למהר.
החסידות ,אולם אחר התפילה היו עיניו
נפוחות מדמעות ששפך בעת התפילה ,כי
בער בו הקדושה של הרבי ר' מרדכי'לע ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב
אע"פ שנשאר סוחר ,והגיע פעם ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו )יח ,ז(.
מבודאפעשט לבישטינא אל זקיני הרבי ר' תפילת שחרית תיקן אאע"ה שכתוב 'וישכם
מרדכי'לע זי"ע ,ופתח הרבי ר' מרדכי'לע אברהם בבוקר' ,והנה כמו שלומדים עניין
את הדלת ושאל אותו 'ר' חיים לייב האם תפילה מאברהם ,כן צריך לקיים שאר
כבר טעמת היום מאומה' ,והכנים אותו מצוות וכגון ללכת לאסוף מעות עבור בני
הרבי ר' מרדכי'לע לביתו ונתן לו יד מלא ישראל ,והנה אם צריך האדם ללמוד
בלעקיך וצלוחית שלימה של יי"ש ,והיה ולהתפלל מבין שצריך להשכים קום ,אבל
מראה האיך היה הרבי ר' מרדכי'לע רץ אם צריך לאסוף מעות הוא מתעצל בקומו,
במהירות לתת לו את הלעקיך וויי"ש. אך באמת גם כדי לעשות טובה לבר ישראל
להבות אש טז
רק לשבור את רעבונו ,אלא מה שהיה מונח וכשאני מספר סיפור זה אזי מלבד גדולתו
בזכרונו ארבעים שנה לאחר מכן האיך היה של הרבי ר' מרדכי'לע אני מציין בזה גם
הרבי ר' מרדכי'לי מקיים מצווה. את ההשגות של החסידים הראשונים,
שסיפור זה שמעתי כבר ארבעים שנה אחרי
הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע היה אומר על שאירע ,וכשהיה מספר הסיפור כשהיה
מחברתו הטהורה הרבנית חיה ע"ה ,כי היא יושב עם הבחורים בסיגעט היה פורץ בבכי
כבר זככה את עצמו להיות במדריגת שרה, ואמר 'אזוי האט דער הייליגער רבי מקיים
אבל הוא עדיין לא זיכך את עצמו להיות געווען א מצווה' ,ואפילו שהיה סוחר לא
במדריגת אברהם אבינו. עלה בו תאוות האכילה כאשר ראה יד מלא
בלעקיך וצלוחית יי"ש ,ולא היה מוחו נתון
יז רשפי אש
שיחו״ק בסעודת מלוה מלכה פרשת וירא תשס״ו לפ"ק
מאיר׳ל למה יגרע מחבירו לבלתי היות לו אספר סיפור השייך להפטרת השבוע ,וכל
בן ,וציווה הרבי ר׳ מאיר׳ל שיקראו את הסיפור הוא באריכות גדולה )מובא ברזא
האברך הראשון ,ושאל אותו מה עשה אחרי דעובדא ערך תשובה אות ג׳( ואספר רק סוף
שברך אותו ,וענה ,כי חשב שבמקום מגוריו המעשה ,שנכנס מלמד אחד מתלמידי הרבי
אין נמצא לקנות עגלה לתינוק ,כי אם ר׳ בערצי מנדבורנא זי״ע אל הרבי ר׳
בלעמבערג שהיא על הדרך לפרעמישלאן, מאיר׳ל מפרעמישלאן זי״ע ,ואמר לו
וכיוון שכן בדרכו לביתו עבר דרך שיפתח לו עסק ,ונענה אותו מלמד ואמר,
לעמבערג וקנה עגלה לתינוק ,ואמר לו מנין לי כסף לזה ,ואח״כ חזר ר׳ מאיר׳ל
הרבי ר׳ מאיר׳ל ,על כן נושעת בזכות וציווה לו עוד פעם שיפתח עסק ,וכמעשהו
האמונה. בראשונה כך מעשהו בשניה שנענה ואמר
מנין לי כסף לזה ,וכשיצא אמר לו הרבי ר׳
בערצי ,דודי רצה להשפיע לך עשירות
זקה״ק זי״ע לא היה אוכל מלוה מלכה עם
לדורי דורות אם היית שותק ולא היית
הציבור ,והבחורים לקחו להם אוכל באשר
שואל מנין.
מצאו ,ובסיגעט היו נותנים ביום שישי
מאכל הנקרא גולאש ,ואני הנחתי זאת ובזה יש לתרץ עניין מוקשה בהפטרה,
למוצאי שבת כדי שיהיה לי סעודת מלווה דלכאורה הרי אלישע הבטיחה לשונמית
מלכה מכובדת ,ובתחילת היותי בלאגער ׳כעת חיה את חובקת בן׳ ומדוע אירע לו
קודם שהייתי בקאך הייתי מקיים מצוות כזאת ,אלא מחמת שאמרה ׳אל אדוני איש
מלווה מלכה בחתיכת פת קטנה ,והיה לי האלקים אל תכזב בשפחתך׳ באה אליה
פח קטן של נר נשמה ובזה הכנסתי מים הצרה הזאת ,כי כשצדיק נותן ברכה לאדם
לרחוץ ידי אחר העבודה ,ואח״כ הכנסתי אסור להרהר על דבריו ואז הברכה
שם חתיכת פת קטנה שהצלחתי לחסוך וזה מתקיימת.
אכלתי ב״ה ,ואח״כ ה׳ עזר ונכנסתי למטבח וכענין זה מסופר על שני אברכים שהגיעו
והיה לי בשבת אף לחם משנה ועשיתי על להרבי ר׳ מאיר׳ל מפרעמישלאן זי״ע
זה קידוש והוצאתי עוד חמישים או שישים להתברך בזרע של קיימא ,ולשנה נפקד רק
יהודים. אחד מהם ,ובא השני וקבל לפני הרבי ר׳
להבות אש יח
היה בקרעטשניף אדם אחד מהיושבים אצל וב״ה שמעולם לא היה להם שליטה עלי,
זקה״ק שבא פעם אחת לביהמ״ד והכריז ופעם אחד כמעט ותפסו אותי ,והייתי אז
שאינו מאמין בהשגחה עליונה ,וכמובן יחד עם גיסי זי״ע ,ואמר לי תראה שהשי״ת
שכולם חשבו כי נשתבשה דעתו רח״ל, יעזור לך ,ואכן ראיתי ניסים ממש שלא
ופירש דבריו ואמר ,האם אני צריך כדרך הטבע.
להאמין? הרי אני רואה שהשי״ת מנהיג את
העולם!
קודם שעבדתי במטבח עבדתי שש שבועות
השי"ת יעזור שכל הנמצאים פה הזקוקים בעבודת כפייה ,ולא עבדתי מעולם בשבת
לישועה יראו שה׳ מנהיג את העולם ,וחסדי גם לא באותם שש שבועות ,וגם היה לי
ה׳ באים מהר ויש להם קיום. תפילין ,אמנם הם לא היו שלי אבל השי"ת
מנהג את העולם וגלגל את התפילין אלי,
ועשרים או שלושים יהודים הניחו תפילין
בזמר איש חסיד היה המנהג אצלינו אצלי כל יום בשעה שש לפנות בוקר ,ולא
שמתחילים מ׳עבר בשוק בסברתו׳ ולא היו יכולים לומר בזה כי אם ׳שמע ישראל׳
מההתחלה ,וזקה״ק זי״ע לא היה אומר כלל ו׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳ ,כי
זמר זה ,אלא היה אומר ׳איש חסיד היה היה זמן להנחת תפילין רק כרבע שעה.
בשמונה מאות אלף זהובים׳ ,והיה אומר על וראיתי שם את גדלות בני ישראל ,שהיו שם
זה ,איני מתחיל בקבצן בתחילת השבוע. אנשים שהיה להם אישה ורוב בנים ובנות
ואב ואם ,והכל לקחו מאיתם ולא אמרו ולא
צווחו כלום ,אבל פעם אחת היה אדם אחד
באמת היום תתעשר .אחר שעבר על האדם שרצה לומר בתפילין גם פרשת ׳ואהבת׳,
שבת קודש הוא צריך להתקרב אל השי״ת, ופתחו כולם וצעקו עליו ,בגללך לא אניח
הלכך אומרים במלווה מלכה ׳באמת היום היום תפילין!
תתעשר' שבמוצאי שבת כבר אפשר ומאז שהגעתי שם לפני חג השבועות לא
להתעשר במידת האמת. הבחנתי שיהיו שם נרות עד חנוכה ,ובערב
חנוכה הביא איזה גוי נרות ולקחתי ממנו
להדליק נר חנוכה והוצאתי את כולם ידי
ופילגשו ושמה ראומה )בראשית כב ,כד( .אלו חובה בהדלקה ,וכשרואים גילויים
שאינם מצד הקדושה דרכם להראות תמיד מופלאים כיצד יכולים לעלות על הדעת
לאנשים מעשיהם ומפעלם ,וזהו ׳ופילגשו׳ שאין יכולים לראות השגחה עליונה.
אלו שאינם מצד הקדושה ,׳ושמה ראו-מה׳,
יט רשפי אש
לו הרה״ק מבעלזא ,תכנס אל בני ר׳ אהרן שאומרים תמיד ראו מה עשיתי כבר.
והוא יענה לך ,ונכנס אצל הרה״ק ר׳ אהרן
ושאל אותו ,ואמר לו הרה״ק האם אני יודע
דברים כאלה? ,ואמר לו ,אבל אביך שלחני השבוע )כ״ב חשון( חל יומא דהילולא של
אליך ,והזדעק מיד ואמר ,אבי אמר כך?! הרה״ק ר׳ ישכר דוב מבעלזא זי״ע .הרבי ר׳
ומיד פתח פיו בחכמה וביאר הכל. מרדכי'לע זי״ע בהיותו אברך היה אצל
סיפר לי אחד מיהודי ראצפערט שפעם הרה״ק ר׳ שלום מבעלזא זי״ע ואח״כ הנהיג
כשנסע הרה״ק מבעלזא לראצפערט חילקו בנו הרה״ק ר׳ יהושע זי״ע ,ובן בנו הרה״ק
את כל בני המשפחה לכמה אכסניות כי ר׳ ישכר דוב ג״כ עוד התחיל ההנהגה בחייו
היה המשפחה גדולה ,ושאל הרה״ק של הרבי ר׳ מרדכי׳לע ,ופעם אמרו לפני
מבעלזא זי״ע ,היכן ישן ר׳ אהר׳לע ,ואמרו הרבי ר׳ מרדכי׳לע זי״ע איזה דבר שהיה
לו כי הוא ישן בבית אחד יחד איתו ,ואמר, נראה בתקיפות יתירה של המהרי״ד ,ותמה,
ב״ה שיש לי זכיה לישן איתו תחת קורת גג למה אינו מציין את שפלות הרוח של אותו
אחד. אברך )המהרי״ד( ,ואמר על זה זקה״ק זי״ע
כי זה שהיה תמיד נראה ככועס אפילו שאין
זה לפי כבודו בזה ראו את שפלות רוחו.
רב אחד סיפר שפעם היה הרה''ק מבעלזא הרה״ק מבעלזא זי״ע מנה פעם לפני
בטשעכיי ,והיה שם קהל רב והרה״ק כבר משמשו מה שהיה אביו אוכל כל יום ,ושאל
היה צריך לחזור לביתו ,על כן אמרו שכולם אותו המשמש מדוע אין הרב עושה כן,
יכניסו הקוויטלעך באיזה נרתיק והרה״ק ונענה ואמר ,הרי אבי היה מלאך.
יקראם בביתו ,וכך היה ,והוא היה בן י״ג פעם אמר לי הרה״ק על איזה ענין ,איני
שנה ועבר שם בין האנשים ,ואמר לו מלאך ,אבל על אביו העיד שהוא מלאך,
הרה״ק ,תפילין צריכים גוף נקי ,ואם אחר ואני אומר כסדר שבדור הזה לא היה
ההכנות אין יודעים שהגוף נקי כמו כף היד מבינים שיכלו להבין מיהו הרה״ק מבעלזא
הוי בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין ,כך זי״ע ,וכן היה אצל אביו שרק הוא בעצמו
אמר לו ברבים בתוך קהל רב. ידע מיהו אביו.
אברך אחד מחיפה סיפר לי ,שהיה בראש
השנה בבעלזא ,והיה לו חולי מסוכן ל״ע
והקיא דם מריאותיו ,ובראש השנה עברו היה בגאליציע רב מחסידי ליובאוויטש,
אלפי אנשים להתברך לפני הרה״ק מבעלזא והיה נוסע בשבת חנוכה להרה״ק ר׳ ישכר
והוא נדחף ביניהם ,וכראות הרה״ק אותו דוב זי״ע ,ופעם שאל את הרה״ק ר׳ ישכר
אמר ,אברך כזה מותר לו להידחף?! ,כי היה דוב על איזה דבר קשה בענין פנימי ,ואמר
להבות אש כ
אותו אצל השולחן כנהוג כי רוצה רק זה סכנת נפשות ,והעיד שמאז שאמר זאת
לשמוע ׳שלום עליכם׳ ומוכרח אח״כ לפנות נסתלק אצלו כל החולי.
אל יצועו כי גופו כואב עליו מאוד ,ונכנס בסטאניסלאוו היה קלויז של חסידי
הרה״ק מבעלזא זי״ע והתחיל לומר שלום נדבורנא ,ושם בעיר לא היו מחסידי בעלזא
עליכם ,ואמר אב״ד נאראל ,הרגשתי שעבר כי אם שניים ,הרה״ח ר׳ משה שוסטער
על כל כתפיי עם ׳ביגל אייזן' ומיד עברו
זצ״ל - ,אשר הוא היה פרי הדר והיה
ממנו כל הייסורים ,ומיד נכנס לישב אצל מחסידי בעלזא והסתובב בסטאניסלאוו
השולחן על מקומו כנהוג ,ובעת אמירת אצל כל הרבי׳ס שהיו שם ,-ועוד אחד
התורה פתח פיו ואמר ,אם מסתובב שהוא היה השוחט דמתא ,והם תיקנו
מחשבות זרות באדם אינו צריך לעשות שיהיה סיום הש״ס בכ״ב חשון בתוך הקלויז
עסק מזה שאין זה כלום ,וצבט דודי אב״ד
של דחסידי נדבורנא.
נאראל את זקני אב״ד קרעטשניף זי״ע
לסימן כי דיבר ממה שרצה ,והמשיך ואמר,
עיקר עבודתו של בר ישראל הוא קדש
זקני אבי אימי הרה״ק ר׳ צבי הירש ריינמאן
עצמך במותר לך ,ומיד צבט זקני את אחיו
אב״ד קרעטשניף זי״ע -שאני קרוי על שמו
שגם הוא צדק באמריו.
-היה מגזע נאראל ,והיה נוסע להרה״ק ר׳
יהושע מבעלזא זי״ע ואח״כ היה אצל
הרה״ק מצאנז זי״ע ואח״כ אכל קעסט אצל
בבעלזא היה דגוש גדול על לימוד התורה, זקינו הייטב לב עשר שנים ,כי היה הוא היה
וגם הרה״ק ר׳ אהרן מבעלזא זי״ע היה חתנו של בנו הרה״ק ר׳ אברהם אהרן אב״ד
מברך את כל האברכים והבחורים שיזכו קאלבסוב זי״ע ,ואחיו היה הרה״ק אב״ד
לתורה ויראת שמים ,והרה״ק ר׳ ישכר דוב נאראל זי״ע.
מבעלזא זי״ע היה אומר לבחורים כשחזרו
ופעם הגיע אחיו לקרעטשניף וביקש מזקני
לביתם בבין הזמנים ,שיראו ללמוד בתוך
שרוצה לנסוע על שבת להרה״ק ר׳ יהושע
הבעלז׳ער שטיבל׳עך כדי שיאמרו
מבעלזא זי״ע כי יש לו איזה מחשבה זרה
שבבעלזא לומדים .וזהו דבר פלא שאמר
ורוצה להיפטר מזה ,וזהו נסיעה גדולה
כן.
מקרעטשניף לבעלזא ,ועל הדרך אמר זקני
אב״ד קרעטשניף לאחיו אב״ד נאראל,
תראה שהרב ידבר בשבת מעניין ׳קדש
כשהייתי בבחרותי בהיותי בן י״ג או י״ד עצמך במותר לך׳ ,ובאמצע הדרך הצטנן
שנה כבר הייתי שבת בבעלזא ,בהיותו אב״ד נאראל והיה לו מכאובים בכתפיו,
בטאטריב .והפחד שהיה שם אין לתאר ובליל שבת ביקש מהגבאי שלא יושיבו
כא רשפי אש
זקה״ק זי״ע היה אומר ,בני ישראל קיבלו כלל .ואח״כ כשהיה כאן בארץ ישראל לא
בהר סיני תורה שבכתב ותורה שבעל פה, היה כזה פחד כמו שהיה שם.
והנה הגמרא כבר ניתנה להיכתב והיום
תורה שבעל פה הם העובדות מהצדיקים.
בביתי יש שולחן שקידש עליו הרה״ק
מבעלזא בליל שבת ,כי נתאכסן אצלי בביתי
כשהיה המחלוקת בין בעלזא למונקאטש שני פעמים כשהייתי גר בירושלים לפני
שלח הרה״ק ר׳ ישכר דוב מבעלזא זי״ע שעברתי לכפר עטה ,ופעם אמר שם תיקון
לשאול את דודי הרה״ק ר׳ ישראל יעקב חצות ונתן ראשו על השולחן וחלץ את
מחוסט בן הרה״ק הרבי ר׳ מרדכי׳לע זי״ע מנעליו והתחיל לקונן על חורבן בית
מה הוא אומר ,וענה דודי כי אינו יכול המקדש.
לקחת צד בוויכוח ,ושלח עוד פעם בלשון
אחר ,שרוצה לשמוע מבנו של הרבי ר׳
פעם אחד בעת שכבר הייתי גר בכפר עטה
מרדכי׳לע מה עליו מוטל לעשות ,ומה
שאלתי אותו על איזה דבר ,ואמר לי שדבר
יאמר כן יעשה ,ואז ענה ,בעלזא יהיה
כזה אין שואלים ,והבנתי ממנו שמה
בעלזא בכל מקום שהוא.
שרוצה לומר לי שונה ממה שאני רוצה
לשמוע ואינו רוצה לצער אותי על כן ענה
לי כדברים האלו ,ואמרתי לו שקודם
והרה״ק ממונקאטש זי״ע העיד על הרה״ק
שנכנסתי לרב פתחתי חומש ונפתח לי
ר׳ ישראל יעקב זי״ע כי אינו מסיח דעתו
בפסוק ׳נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך
רגע מהשי״ת ,והיה עובדא שהיה אחד
ה׳ אלקיך אליו תשמעון׳ ,ונענה ואמר לי,
מעיר מונקאטש שהיה מחסידי הרה״ק ר׳
אם כך הרי הדבר שונה ,ומיד אמר לי מה
ישראל יעקב מחוסט זי״ע ובנו היה הויז
שרצה לומר ,וזהו דבר פלא שלמרות
בחור אצל הרה״ק ממונקאטש ,ושנה אחת
ענוותנותו הגדולה כשאמרתי לו את הפסוק
לא עלה בידו לנסוע לחוסט ונשאר בראש
׳נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו" ,לא ענה לי
השנה במונקאטש והתפלל אצל הרה״ק
שאינו נביא אלא הסכים איתי.
ממונקאטש ,וכיון שהיה מחשובי החסידים
עמד ליד הרה״ק בתפילה ,והוא התפלל
בנוסח נדבורנא והציבור לא היו יכולים הוא היה רגיל לברך הרבה ברכות ,ויעזור
לסבול זאת ,כיצד מעיז לעשות כזאת השי״ת שכל ברכותיו יתקיימו.
כשהוא עומד ליד הרבי ,ואחר התפילה
אמר לו הרה״ק ממונקאטש זי״ע ,ב״ה
להבות אש כב
הולך כי אם בפעם הזאת ,והוכרח לומר לו שפעם אחת זכיתי לשמוע את נוסח
את מטרת הליכתו ,וגער בו אביו ואמר לו נדבורנא.
מה רצית לעשות לי ,הרי לאותו רבי היה
חלישות הדעת בראותו שאע״פ שאין זה
מקום של בעלזא עם כל זאת הגיעו אלי הרה״ק מבילגרייא זי״ע סיפר לי סיפור
הרבה אנשים לתת לי שלום ,והיה לי הנאה מופלא על אביו הק׳ זי״ע ,שפעם אחת נסע
שלפחות הוא מתנחם בזה שללמוד ואין אביו הרה״ק ר׳ ישכר דוב מבעלזא זי״ע
הבעלזער רב יודע ,והנאה זו רצית ליטול לאיזה מקום מרפא בטשעכיי ,ושם לא היה
ממני?! מחסידיו אבל כשפרסמו את דבר בואו באו
הרבה מעריציו לתת לו שלום בכל מקום
שעבר שם ,ושם על הבאן היה עוד איזה
ראיתי פעם אחד מהו הפי' של מורא רבך רבי שהיה גדול בתורה ומפורסם אבל
כמורא שמים )אבות ד ,יב( ,וזאת כשהרה״ק באותו גליל לא היה מפורסם ולא ידעו
מבעלזא זי״ע התאכסן בביתי וכל רבני עליו ,ולא כיבדו אותו כראוי ,ובאמצע
וצדיקי העיר הגיעו לבקר אותו ,ובתוכם הדרך דיברו שניהם בדברי תורה ועסקו
הרה״ק מסאטמאר זי״ע שהיה גר אז בביאור דברי הקצות החושן ,ואמר הרה״ק
בירושלים ,וגם הרה״ק ר׳ אהרן ראטה זי״ע מבעלזא איזה פשט על דבריו ואותו רבי
בעל השומרי אמונים הגיע אצלו והוא היה ביטל את דבריו ואמר עוד פשט ושוב ביטל
מחסידי בעלזא ,ושם ראיתי מהו מורא רבך אותו ,והרה״ק מבילגרייא לא היה יכול
כמורא שמים ,כי ישב אצלו כתלמיד לפני לסבול זאת אבל לא היה יכול לומר כלום
הרב במורא גדול. כי היה ליד אביו.
ואפילו באושוויץ לא היה לי אחד מהעשרה אבל אחר כך פנה אותו רבי ועבר לקרון
מהפחד שהיה לו שם כשישב אצל הרה״ק אחר ,וכך אמר לי הרה״ק מבילגרייא ,אני
מבעלזא זי״ע ,והיה חיוור כסיד ונטף ממנו לא הייתי יכול לסבול זאת כי ידעתי שאבי
זיעה וחשש לפתוח את פיו ,ופחד כזה לא צודק בביאורו וכיצד יכול הוא לבטל את
ראיתי מעודי ואז ראיתי מהו מורא רבך דבריו במחי יד ,וחשבתי שאלך לאותו קרון
כמורא שמים. ושם אתווכח איתו ולהוכיח לפניו את צדקת
אבי ,ומיד כשקם ממקומו שאל אותו אביו,
׳מאטע׳לע להיכן אתה הולך׳ ,ואמר,
פירשתי פעם לבחורים ׳מורא רבך כמורא שאע״פ שקם כמה פעמים ממקומו באמצע
שמים׳ ,שהמורא שיש לאדם מרבו הוא כמו הנסיעה ,כי היה זה נסיעה ארוכה של יותר
שמתיירא מהשי״ת ,ואם אין מתייראים מעשר שעות לא שאל אותו אביו להיכן הוא
כג רשפי אש
ולרבי׳ס יש לפרש ,שהמורא שצריכים מהרבי זהו סימן שאין מתייראים גם
התלמידים לירא מרבם ,זהו כמה שהרב מהשי״ת ,והעצה לזה היא שיקבל עליו
עצמו מתיירא מהשי״ת. מורא רבו ואז יהיה עליו גם מורא שמים.
להבות אש כד
מתוך דא"ח רעוא דרעוין פרשת וירא תשפ"ב לפ"ק
והוסיף ע"ז רבי מאיר מפרעמישלאן זיע"א, זיכוך אברי הגוף שיעשו רצון הבורא
שראה אברהם אבינו שהקב"ה סיבב מעצמם
שיבקרו אצלו אורחים ,ומ"מ השרה שכינתו ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא
עליו רק בכדי ללמד אותנו ש'גדולה הכנסת תעבור מעל עבדך )בראשית יח ,ג( .מכתוב זה
אורחים יותר מקבלת פני השכינה'. למדו חז"ל )שבת קכז' (.גדולה הכנסת
אורחים יותר מהקבלת פני שכינה' .והקשה
הרה"ק הרבי ר' מאיר מפרעמישלאן זיע"א,
אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון מי גילה לאברהם אבינו עצמו ש'גדולה
וכענין זה שמעתי מאאמו"ר זיע"א ,שפעם הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה',
אחת הביאו לפני הרה"ק רבי אורי וביאר עפ"י מה שידוע מספרים הקדושים
מסטרעליסק זיע"א קאווע עם חתיכות )ראה אוהב ישראל לך לך ד"ה מה שהקשו
צוקער ,ושתה רק את הקאווע בלי הצוקער, הקדמונים ,אגרא דפירקא רכב ,ועוד( ,שאברהם
ושאלוהו מדוע אינו ממתיק את הקאווע, אבינו זיכך את גופו כל כך ,עד שהגיע
והראה להם שחתיכות הצוקער אבדו טעמן למצב שאף אבריו הקדושים התנשאו
ונהיו מרים .והסביר ,שקודם חטא עץ מעצמם לעשות רצון ה' ,וכפי שנאמר
הדעת היו כל אברי החושים של האדם בעקידת יצחק )בראשית כב ,י( "וישלח
שווים ,והיה אפשר להשתמש בכל אבר אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט
לצורך כל ה' החושים ,כלומר ,לדוגמא ,עם את בנו" ,פירוש ,דהלא רצון הבורא היה
הפה היה יכול לדבר ,להריח ,לראות, שלא לשחוט את יצחק ,וכדי לעשות היפך
למשש ולשמוע ,אך לאחר שחטא אדם מרצון הבורא ,היה צריך אברהם לשלוח את
הראשון נפרדו הכחות ונתחלקו החושים ידיו בחזקה ,ורק כך הצליח להושיט את
באברים נפרדים ,והקב"ה הכניס בכל אבר ידיו ,וכמו כן כשראה אברהם את האורחים
את החוש המיוחד לו .אמנם כאשר אדם מיד 'וירץ לקראתם' ,כי כל רמ"ח אבריו
נקי וזך מחטאים ,הרי הוא שב למדרגה ושס"ה גידיו היו נעים ורצים לקיים מצוות
העליונה כמו שהיה שרוי בה אדם הראשון ומעש"ט.
כה רזא דאמונה
מסירות נפש ,וכמו שאנו מקבלים על לפני החטא ,ואדם כזה יכול להרגיש טעם
עצמינו שלוש פעמים ביום בעת קריאת ע"י שרק יאחוז בידו את המאכל ,ואין צורך
שמע למסור את נפשינו לעבודתו ית' ,ואכן, שיכניסנו לפיו כי יש לו קדושה עליונה.
כל מצוה שכרוכה במסירות נפש ,הן ב'קום ובזה ביאר את הפסוק )תהלים לח ,ד( 'אין
ועשה' והן ב'שב ואל תעשה' נחשבת מאוד שלום בעצמי מפני חטאתי' ,כלומר,
למעלה. שהסיבה ש'אין שלום בעצמי' ,ואין ה' אברי
והוכחה לזה היא מה שאנו מוצאים בענין החושים שווים בפעולתם היא 'מפני
'עקידת יצחק' שיצחק היה מוכן למסור חטאתי' ,מפני שירדתי מדרגתי וחטאתי,
נפשו ולהיעקד ,וכן אברהם היה מוכן וכנ"ל.
ומזומן להקריב את בנו שנולד לעת זקנתו קיום המצוה מצד הנותן
לעולה ,ואכן ,זכות גדולה זו אנו מזכירים
נחזור לענינינו ,והנה ,הרי אמרו חז"ל )ב"מ
בכל יום ויום ,וכן בראש השנה וזה פועל
פו (:שהמלאכים לא אכלו באמת ,אלא היו
הרבה למעלה .ולפי שמעשי אבות סימן
נראים כאוכלים ,וא"כ הרי לא קיים אברהם
לבנים ,מוטל החוב עלינו ועל דורותינו
מצוות הכנסת אורחים .אך התירוץ הוא
להתנהג במדה גדולה זו ,ולמסור נפשינו
ע"פ המובא בספרים הקדושים ,שאף שלא
אף שלפעמים קשה לקיים המצוה ,ובוודאי
הועיל להאורחים כלום ,מ"מ היה לו מצוה
שזכות זאת תעמוד לנו לעולמי עד ולנצח
כי מצידו עשה מעשה חסד ,ולצורך מצוה
נצחים.
זו 'רץ אברהם' והפעולות נעשו מאליהן ,כי
מהרו לעשות רצון קונם כנ"ל ,וזה מצוי רק
במי שזיכך עצמו לגמרי.
על כל אחד לתקן מה שרופף אצלו
כלל ישראל נמצא ב'דור האחרון' ,אשר
עליו נאמר 'כל יום קשה מחבירו' ,וזה הן לימוד מסירות נפש למצוות מאברהם
לגבי הנסיונות שגוברים עלינו מיום ליום, אבינו
והיצה"ר מתחדש בכל זמן עם כלים טמאים
לימוד נוסף אנו לומדים מאברהם אבינו,
שונים למיניהם ,וכן הוא מפתה את האדם
והוא גודל מסירות נפשו לקיום המצוות,
לתאוות הבלי העוה"ז ,והן במובן ה'אסונות
שאף שיום שלישי למילתו היה ,שאז
הקשים' הפוקדים את כלל ישראל באופן
הכאבים מתגברים ,מ"מ 'וירץ לקראתם' וכן
תדיר רח"ל ,וכידוע ,שעל כל צרה וצרה
'אל הבקר רץ אברהם' ,וכל זה כדי לקיים
שקורה לאחד מעם ישראל ,צריך כל יחיד
מצוות הכנסת אורחים בשלימות.
ויחיד לפשפש במעשיו ,אולי בשלו הרעה
הזאת ,וכפי שכתוב 'יעקב חבל נחלתו' ובאמת ,הרי כל תכלית עבודת האדם היא
להבות אש כו
הזדמנה לידך לעשות איזו מצוה' ,אל )דברים לב ,ט( ,דהיינו ,שכל בני ישראל מסוף
תחמיצנה' אל תקיים אותה בחמיצות העולם ועד סופו ,קשורים ומחוברים יחד
ובעצבות ,אלא תעשה אותה בהתלהבות בחטיבה אחת לאביהם שבשמים ,ועל כל
ובשמחה .וכגון ,אם נזדמנה לידך מצוות אחד לדאוג על צרות חבירו ,ולחשוש
צדקה ,תקיים זאת בהלבנת שיניים ותהיה בנפשו לאמר 'במה ציערתי להקב"ה
בשמחה שהשי"ת הזמין לידך מצוה נוספת. שרצונו להטיב עם בריותיו ,ורק עתה
וכמו שזקה"ק הרבי ר' מרדכי'לע מנדבורנא בשביל מעשי המקולקלים ארעה צרה זאת
לחברי' .וכדאיתא בספרים הקדושים )ראה
זיע"א ביאר את מה שאמר יעקב אבינו ע"ה
)בראשית כח ,כ( 'ונתן לי לחם לאכל ובגד נועם אלימלך פרשת בשלח ד"ה ועתה הרם( ,שאם
ללבוש' ,דהנה ,הלא לכאורה קשה ,וכי אדם רוצה לדעת מהי תכלית תיקונו ,יבדוק
סלקא דעתך שישתמש עם הלחם באיזה דבר הוא מתקשה להשלים עצמו,
למלבושים וכן היעלה על הדעת שישתמש ומזה יבין שתפקידו בעוה"ז הוא לעבוד על
עם המלבושים לצורך מאכלים ,ולמה צריך אותו ענין.
הכתוב לפרש שהלחם יהיה לאכול והבגד
ללבוש .ומפרש הוא ז"ל ,שכוונתו של יעקב
אחדות ישראל וגמילות חסד
אבינו ע"ה באלו התיבות היה ,שיהיה לו
אוכל להאכיל את העניים וכן בגדים אשר על כן צריך כל אחד להתחזק בעניני
להלביש את העניים ,וזה היה כל תוכן 'בין אדם לחבירו' וכן בעניני 'בין אדם
בקשתו – לדאוג לעניים. למקום' ,כי ודאי שהסיבה לכך שאבדנו
בשנים האחרונות כמה גדולי עולם ,הוא
וידוע מה שאמר הבעש"ט הקדוש על
משום התנהגותינו הרעה ,ובשביל שלא
הפסוק 'ה' צלך' )תהלים קכא ,ה( ,שהקב"ה
התפללנו די על צרות חברינו ,ולכן הבה
מתנהג עם האדם כצל הזה שמשתנה לפי
נתחזקה יחד ,ולחיות בידידות ובאהבת
תנועות האדם ,כי אם האדם זוכה ומתחסד
חברים ,ובגמילות חסד זה לזה.
עם קונו ,אזי אף הקב"ה מתנהג איתו
במידת הרחמים )קדושת לוי פרשת בשלח ד"ה
והנה ידוע(.
קיום המצוות בשמחה וחשק
ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה
וכפי שפירשנו בשבוע העעל"ט את מאמר
ובדרך זה אפשר לפרש את נוסח הבקשה חז"ל )ראה מכילתא ,ט( מצוה הבאה לידך אל
)תפילה לאחר ספירת העומר( 'ואטהר ואתקדש תחמיצנה ,שנתכוונו לעורר על הענין של
בקדושה של מעלה' ,כי לכאורה הרי אין קיום המצוות בשמחה ,וכך מתפרש
שם כלל תאוות העוה"ז ,ואיך שייך מאמרם ז"ל' ,מצוה הבאה לידך' – אם
כז רזא דאמונה
והסביר זאת בדרך משל ,דהנה דרך העולם להתקדש שם אם לא קיימים שם נסיונות,
היא שכאשר אדם שב ממדינת הים ,הוא ובדברי הבעש"ט הנ"ל יובן מאוד ,כי
מביא איתו מתנות לבני משפחתו ,קרוביו כשאדם מתקדש ומתגבר ועומד איתן מול
וידידיו ,וכמובן ,שאת המתנות הוא מחלק פתויי היצה"ר ,אז נמשכת עליו מלמעלה
לכל אחד לפום דרגת הידידות אליו ,ולאדם שמירה עליונה שמוסיפה לו כח ואומץ לא
שקרוב אליו מאוד הוא נותן לו דבר נאה להיכשל בדבר עבירה ,וכמו שאמרו חז"ל
ומתקבל יותר מאשר מי שאינו כ"כ ידיד )קידושין ל (:שאילמלא הקב"ה עוזרו אינו
נפשו ,וגם פשוט שלא יעמוד ברחוב ויחלק יכול לו ,וכשישמור עצמו ואת מחשבתו
מתנות לכל עובר ושב. מכל הרהור רע ,יפעל בעדו השפעות מן
השמים ,וכדרך שפירש זקה"ק רבי מאיר
כך גם היא שבת קודש ,כאשר האדם זוכה
מקרעטשניף זיע"א את דברי רש"י על
ועובד את ה' בכל ימות השבוע ,ומתעלה
הפסוק )שמות טו ,א( 'אז ישיר משה' 'למדנו
ומתקרב אליו ,אזי בשבת קודש הוא נהיה
שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה' ,דהיינו
'מחותן' וזוכה לשפע של מתנות טובות,
שכל מעלתו וחשיבותו של 'היו"ד' נמדדת
ובוודאי שאדם כזה משרה בביתו רוח
על שם מחשבתו.
עילאית ,מה שמשפיע אף על הענינים
הגשמיים.
מתנה טובה יש לי בבית גנזי
ובזה עצמו שבני ישראל מתאספים בשבת
ברכות הקודש
קודש ,אפשר לזכות להשפעות טובות ,וכמו
יעזור השי"ת ,שתפילותינו ובקשותינו שאיתא בזוה"ק )זוה"ק ח"ב פח' ,(.כל ברכאן
יתקבלו לרצון לפני אדון כל ,ובזכות שמחה דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין'.
זו שודאי מעוררת 'זכות אבות' ,נזכה כולנו ואאמו"ר זיע"א ביאר פעם הענין של מתנה
יחד ,את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה )שבת י,(:
להשפעות טובות ברוחניות ובגשמיות, דהנה ,אף ששבת מתנה טובה היא ,ואכן
ונושע בזרעא חיא וקיימא ,זיווגים הגונים, ישנם אנשים בעלי מדרגה שמתלהבים
פרנסה בשפע וברווח ,מתוך בריות גופא בזמירות שבת ומתענגים על השבת ,מאידך
ונהורא מעליא ,עדי נזכה לביאת גואל צדק גיסא ישנם כאלו שאינם מרגישים שום
במהרה בימינו אמן. טעם בה ,ואין זוכים להתעלות בשב"ק.
||||||||||||||||||||
@@ @ ) @ @@
כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
מכ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
פרשת וירא
תשפ"ז
||||||||||||||||||||
@@@ ) @ @ @
יו"ל ע"י
מכון תורת אש
להוצאת והפצת תורת רבוה"ק
מקרעטשניף סיגעט
פרשת וירא
שנת תשפ"ז
גליון ה'
© כל הזכויות שמורות
להשיג את הגליון באימעיל
נא לשלוח בקשה אל
להארות הערות ותרומות נא להתקשר
347.291.1133
)
ג רעוא דרעוין
מפני שעל ידו יומשך הלאה תורה ויראת בזכות א הציבור ,בזכות שב"ק ,בתפילה לקל
שמים ,ומה שיעשה אברהם אבינו הוא שנזכה לומר ד"ת לקרב ליבם של ישראל
'מעשה אבות סימן לבנים'. לאביהם שבשמים.
וזהו הענין שהקב"ה שלח מלאכים ולא בפרשתן "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא
אנשים ,דהנה כשעלה משה למרום ,שאלו יושב פתח האוהל כחום היום" .זקה"ק
המלאכים אז 'מה לילוד אשה בינינו' ,ואמר מביא בשם האוה"ח הק' דמדקדק למה לא
לו הקב"ה 'אחוז בכסא כבודי וחזור להן כתיב 'וירא ה' אליו' ,דהיה צריך לכתוב
תשובה' ,וענה להם משה :אתם אכלתם תחילה מי שנראה ,ואח"כ אל מי נראה.
בשר וחלב אצל אברהם אבינו ולא הכרתם ועוד קשה דלא כתיב למי נראה ה' ,דכתיב
לו טובה ,וכלום מידות טובות יש בכם .ולכן רק 'אליו' .ועוד מדקדק בהמשך הפסוק,
נתן הקב"ה את התורה לישראל ולא "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים
למלאכים. נצבים עליו וירא וירץ לקראתם" ,ומהו
נמצא שמה ששלח הקב"ה את המלאכים שנכפל לשון 'וירא' שתי פעמים.
ולא שלח אנשים ,היה לטובת ישראל בזמנו והנה ברש"י על הפסוק 'כחום היום' איתא:
של משרע"ה. "הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא
להטריחו באורחים ,ולפי שראהו מצטער
שלא היו אורחים באים הביא המלאכים
ובזה הענין יש להליץ טוב על ישראל, עליו בדמות אנשים" .ויש לדייק למה לא
דאע"פ שעומדים אנו בזמן של חושך שלח הקב"ה אנשים במקום המלאכים,
והסתרת פנים ,זמן שמרגישים 'אני ואפסי ומהו הענין של המלאכים.
עוד' ,והענין של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי אך כשנתבונן נראה דכתיב באברהם אבינו
את החיל הזה' ,שהגויש'קייט נשתרבבה "והוא יושב פתח האוהל כחום היום",
במחנינו ,ומחשבים חשבונות למי יש כח וכתיב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו
גדול יותר .והנה אין אדם נוקף אצבעו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" .דהיינו
מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, שהקב"ה אומר ,מוכרח אני לספר לאברהם,
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א אחד מהשנים.
דברי אלוקים חיים ד
שפע ,והוא מודה להשי"ת על כל דבר ,והוא הכל נכתב ונחתם מלמעלה ,וכל מעשיו
מרגיש שאין מגיע לו כלום ,זה מביא לו ומחשבותיו ודיבוריו של האדם הכל מן
שמחה בחייו. השמים הוא ,והקב"ה הוא בורא ומנהיג לכל
הברואים ,והוא לבדו עשה ועושה ויעשה
והנה אברהם אבינו בא למדריגה גדולה של
לכל המעשים ,ואין דבר שנעשה מעצמו.
ענוה ,ובודאי כשהקב"ה רצה שימול את
עצמו ,שזהו יסוד גדול ביהדות ,של קדושה וכמו שגילה הבעש"ט במעשה העלה שנפל
וטהרה ,ובתחילה היה שמו אברם ,ואח"כ על התולעת ,שהיה בהשגחה פרטית,
אברהם ,שהוא גימטריא רמ"ח ,שהיה שולט כידוע ,ועוד כהנה סיפורים הרבה שהוכיחו
בכל רמ"ח איבריו ,ואע"פ שלא היה צריך הצדיקים שכל דבר שנעשה ,אפי' קטן ככל
לעצתו של ממרא ,עם כל זה נהג בעצמו שיהיה ,הכל בהשגחה פרטית נפלאה .וזה
מנהג שפלות ,ובשביל זה "וירא אליו ה' הדבר שצריך האדם להרגיל עצמו בו
באלוני ממרא" ,דזוהי ענוה נכונה שהקב"ה במחשבתו.
נמצא שם ,וענוה כזאת שהאדם מקבל על
עצמו את עול מלכותו יתברך ,מתוך ענוה
ושפלות ,היא הענוה הראויה שיש לה קיום. עה"כ באלוני ממרא ,פירש"י הוא שנתן לו
עצה על המילה .והנה לכאורה לא מובן
למה הוצרך אברהם אבינו לממרא ליתן לו
בפרשתן נמצאת הקריאה של ר"ה ,וקריאה את העצה על המילה ,דהלא אברהם אבינו
מעוררת את הזמן ,ידע אנוש בנפשו מה היה משיג את כל ההשגות והחכמות ולמה
שצריך לתקן .פתח לנו שער בעת נעילת הוצרך לעצתו של ממרא .אלא דידוע
שער ,עכשיו הוא התעוררות גדולה בשמים, ש'מילה' היא 'קדושה' ,וקדושה א"א להשיג
ר"ה הוא ענין של מלכיות ,ולפי מה אלא אם כן מכיר האדם את גדלות הבורא
שדיברנו עכשיו ,מתוך ענוה ושפלות אפשר ושפלות עצמו.
להמליך את הקב"ה על עצמו. וחס וחלילה כשאדם מסתובב עם ענוה
יעזור השי"ת שכל ההשפעות הכלולות פסולה בעצמו ,אז אינו רואה את גדלות
בפרשה זו ,וגם מה דכתיב "וה' פקד את הבורא .וזהו הסימן שיעשה האדם לעצמו
שרה"' ,עקרות נפקדו וחולים נתרפאו' ,וכל לראות אם יש לו ענוה פסולה או לא ,דאם
ההשפעות הטובות יבואו לכל אדם בביתו, יראה שאף שיש לו ענוה אינו מכיר את
ויקויים מה דכתיב "ובאו הברכות האלו גדלות הבורא ,סימן הוא שאין זו שפלות,
והשיגוך" ,ונזכה לקבל פני משיח צדקנו, אלא עצבות.
ומלכנו בראשנו ,אמן. וכשהאדם מרגיש שהקב"ה נותן לו הרבה
ה חומש רש"י
מ'קומט צופרי אין ביהמ"ד ,מ'קומט אין זאגט די הייליגע תורה:
ישיבה ,זאגט מען א גוט מארגן פאר א חבר וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח
"גוט מארגן משה ,גוט מארגן יעקב ,גוט האהל כחום היום.
מארגן ברוך ,וואס מאכסטו ,וואס טוט
זיך?" די וואס רעדן נישט פארן דאווענען, זאגט דער הייליגער רש"י" :וירא אליו,
איז דאס א צווייטע זאך ,אבער אז מ'רעדט לבקר את החולה .אמר רבי חמא בר חנינא:
סיי ווי סיי ,קען מען כאטש טון חסד. יום שלישי למילתו היה ,ובא הקדוש ברוך
הוא ,דער אייבערשטער איז געקומען,
ס'איז געווען א איד אין ירושלים ,ער האט ושאל בשלומו".
געהייסן רבי דניאל פריש .ער איז געווען א
גרויסער מקובל .ער האט געמאכט א קודם זעט מען פון דא א מורא'דיגע זאך.
פירוש אויפ'ן גאנצן ספר הזוהר" ,מתוק אסאך מאל כאפט זיך א מענטש נישט :א
מדבש" .א גרויסער מענטש איז ער געווען, בחור פארט אוועק אין ישיבה אדער אין
גאר גאר א גרויסער מענטש .און ער איז קעמפ ,צו אנדערע זאכן ,מ'קען אנהייבן
אמאל געפארן קיין אנטווערפען .ער איז רופן די עלטערן" ,העלאו ,טאטי ,וואס
נאך געווען א יונגערמאנטשיק .מען קען מאכסטו?" גארנישט מער .ביי דעם
זיך פארשטעלן :אז ער איז שפעטער טעלעפאן דארף ער גארנישט .ער דארף
געווארן אזא גדול בישראל ,איז ער שוין נישט אז מ'זאל אים שיקן עפעס ,ער דארף
דעמאלטס נישט געווען קיין פשוט'ער נישט פון אים עפעס ,נאר הערן וויאזוי ער
יונגערמאן .ער איז אריינגעקומען דארט פילט זיך – און מ'איז מקיים א מצוה.
אין בית המדרש אין פשעווארסק.
דער רבונו של עולם איז נישט געקומען
דעמאלטס איז רבי איציקל געווען דער עפעס זאגן פאר אברהם אבינו ,נאר שאל
רבי ,און רבי יענקעלע זיין איידעם איז בשלומו .שאילת שלום פון א מענטש איז
געווען א יונגערמאן .און ער זעט ווי צופרי מחיה א מענטש.
פאר שחרית גייט רבי יענקעלע צו צו א
און בכלל ,אין ענינים פון בין אדם לחבירו
איד:
קען א מענטש אסאך אויפטון; עס שטייט
"שלום עליכם ,ר' איד ,איר האט שוין אז פאר'ן דאווענען זאל מען מקיים זיין די
געהאט א קאווע? איר האט שוין עפעס מצוה פון "ואהבת לרעך כמוך".
דברי אלוקים חיים ו
חלק :מחיה זיין א איד איז א מצוה געטרונקען?" און ר' דניאל פריש האט
מדאורייתא. געטראכט ביי זיך" :ווען ער וועט קומען צו
מ'זעט דא אין רש"י .רש"י זאגט דא" :בא מיר ,וועל איך אים שוין זאגן :פארן
הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו" ,דער דאווענען רעדט מען נישט" .וכך הוה ,ר'
אייבערשטער קומט פרעגן אברהם אבינו, יענקעלע איז צוגעגאנגען צו אים און האט
וואס ער מאכט. אים געזאגט" :שלום עליכם ,וואס מאכט
מען?" האט ר' דניאל אים געענטפערט" :נו,
נו ,ווי מ'זאגט :פארן דאווענען רעדט מען
נישט" .האט אים ר' יענקעלע געענטפערט:
באלוני ממרא .זאגט דער הייליגער רש"י:
"יא ,איר זענט גערעכט .אבער איך האב
"הוא שנתן לו עצה על המילה ,לפיכך נגלה
אריינגעקוקט אין סידור ,און פארן
עליו בחלקו".
דאווענען שטייט דארטן' :הריני מקבל עלי
]מ'דארף לערנען אינעווייניג וואס עס מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך' .האב
שטייט .דער זיידע ז"ל פלעגט זאגן ,אז איך געטראכט אז ס'איז נישט קיין לחש
מ'דארף לערנען אינעווייניג ,די קדושה פון וואס מ'זאגט – ס'איז דא אסאך מאל
די אותיות אין די ספרים איז מקדש ומטהר. סגולות ,געוויסע פסוקים וואס מ'זאגט פאר
און אז מען איז מקפיד יעדע וואך צו סגולות – דאס איז נישט קיין סגולה ,דאס
לערנען אפאר פסוקים חומש מיט רש"י, דארף מען מקיים זיין".
און מען לערנט אינעווייניג דעם רש"י ,איז
עס מקדש ומטהר[. דער איד קומט אריין פון די פרעמד ,ער
ווייסט נישט ,ער קען זיך דאך נישט אויס
דא ,ס'איז נישטא קיין בעסערע עצה ,ווי
דאס צו טון פארן דאווענען :מקיים זיין די
לאמיר אריינגיין אביסל אין פשט ,וואס מיר
מצוה ,א מצות עשה דאורייתא .דאווענען
האבן שוין געשמועסט .מ'דארף יעדע וואך
איז דאך נאר א דרבנן.
אריינגיין אין די סדרה זען א דרך אין
עבודת השם .אבער איידער וואס מ'לערנט עס איז אים אזוי געפאלן ,האט ער אים
א ענין פון א דרך אין עבודת השם ,דארף געזאגט אז ער איז גערעכט .איך מיין אז
מ'זיך ארייננעמען אין קאפ א מורא'דיגע ער אליין האט עס אויך געטון ,אז ער האט
וויכטיגע זאך' .א דרך אין עבודת השם' מקיים געווען די מצוה .אוודאי גלייב איך
מיינט :מ'טרעפט אמאל א מענטש וואס אז ער האט נישט אויסגערעדט פארן
גייט אונטערוועגנס און ווייסט נישט וואו דאווענען ,ווייל דער רבי ר' אלימלך זאגט
ער איז – ער איז פארבלאנדזשעט .ער וויל אז רעדן פארן דאווענען איז מבטל די כוונה
וויסן וואו צו גיין .פרעגט ער א מענטש: פון דאווענען .אבער איך רעד דא פון דעם
ז חומש רש"י
ווייס שוין וויאזוי מ'קומט קיין בארא "וואו גייט מען דא?" זאגט ער" :גיי א
פארק" .אבער אז ער וועט נישט ארויסגיין, רעכטס דא ,גיי גלייך דא ,דערנאך נעם א
וועט ער נישט אנקומען. לינקס דא ביסטו אנגעקומען" .מ'קומט זיך
צוזאם ,און מען הערט א דרך אין עבודת
די זעלבע זאך איז ווען א מענטש הערט א
השם ,ס'איז נישט פשט אז איך האב יעצט
געדאנק אין עבודת השם ,דארף ער דאס
געהערט א ידיעה ,מ'הערט עפעס א
נעמען צו זיך אויף א וועג ,אז ער זאל
געדאנק ,עפעס א רעיון אין עבודת השם.
אנהייבן צו טראכטן ,איך וויל עס מקיים
זיין .איך וויל זיין א חלק פון דעם .ווען למשל פריער האט מען גערעדט וועגן
מ'קומט און מ'לערנט א שמועס ,און ואהבת לרעך כמוך ,א שיינער געדאנק ,א
מ'הערט ,אוודאי ס'איז גוט צו הערן ,מ'זיצט מצוה ,א דאורייתא .ס'איז אפשר גוט צו
און מ'לערנט .לערנען אליין איז א רעדן וועגן דעם.
מורא'דיגע זאך און ס'איז מקדש ומטהר. אבער מ'דארף טראכטן ,וואס מיינט א
אבער 'לשמור ולעשות ולקיים' – מ'דארף דרך? א דרך מיינט א וועג.
לערנען כדי מקיים צו זיין.
אויב א מענטש וויל אנקומען אויף א
מ'האט גערעדט וועגן דעם ענין פון ואהבת פלאץ ,און מ'זאגט אים גיב א קוק ,די וועג
לרעך כמוך .מ'האט גערעדט פון זאגן א אנצוקומען דארט ,איז גיין רעכטס ,און
גוט מארגן פאר א איד .דארף מען טראכטן, נאכדעם לינקס ,און נאכדעם גלייך ,וועסטו
לאמיר זען ,פאר וועמען קען איך זאגן א אנקומען .שפעטער וועט ער נישט קומען
גוט מארגן ,מארגן צופרי ווען איך שטיי פארציילן" :דו ווייסט ,איך האב געהערט
אויף ,אדער א גוטע נאכט פאר איך גיי פון איינעם ,זייער א שיינער געדאנק ,אויב
שלאפן ,אדער רופן איינעם א חבר ,הערן מ'גייט דארט און דארט און דארט ,קומט
וואס ער מאכט. מען אן דארט" .ער וועט נישט אנקומען
איך האב יעצט א געלעגנהייט מקיים צו אויב ער וועט נאר פארציילן פאר זיין חבר
זיין א מצות עשה דאורייתא .ווען מ'רעדט אז ער האט געהערט א שיינע וועג.
וועגן דעם ,ברענגט דאס נענטער עס צו למשל ,א מענטש וויל וויסן די וועג קיין
טון. בארא פארק .פרעגט ער "דו קענסט די
וועג וויאזוי מ'גייט?" זאגט ער "יא ,גיי
אראפ דא גלייך ,דריי פיר גאסן ,נאכדעם
די דעת זקנים דא אויפ'ן פלאץ ,פרעגט א נעם א רעכטס ,נאך פינף גאסן נעם א
מורא'דיגע קשיא .רש"י זאגט דא "באלוני לינקס ,קומסטו אן קיין בארא פארק".
ממרא" ,הוא שנתן לו עצה על המילה. שפעטער פארציילט ער פאר א חבר" ,איך
דברי אלוקים חיים ח
האחרונים האבן מגלה געווען אז היינט פרעגט דער דעת זקנים א קשיא נוראה –
פעלט אויס אז מ'מוז זיין אפן אין עבודת אסאך מפרשים פרעגן עס ,דער חזקוני
השם .לויט דעם מצב פון דעם דור ,לויט די פרעגט עס אויך ,און אנדערע ראשונים –
מציאות ,וואס עס האט זיך אויסגעשטעלט. "ותימה" זאגט דער דעת זקנים" ,וכי אדם
וואס מיינט אפן אין עבודת השם? אסאך חשוב וצדיק כאברהם נתנסה בעשר
מאל איז דא א מענטש וואס טראכט ביי נסיונות ועמד בכולם ולא שאל עצה" .ער
זיך ,ער וויל דאווענען הויך ביים דאווענען, האט געפרעגט איינעם צי ער זאל
ער טראכט וואס וועלן מיינע חברים זאגן? אריינטאנצן אין כבשן האש? ווען דער
וואס איז דאס פשט ער נעמט זיך דאווענען אייבערשטער האט אים געזאגט "לך לך
הויך? וואס איז געשען מיט אים? אדער ער מארצך וממולדתך" ,האט ער געפרעגט
וויל מקיים זיין א מצוה ,ער וויל מאכן א איינעם? ביי די נסיון פון שרה האט ער
שהכל נהיה בדברו הויך ,ער וויל עס מאכן געפרעגט איינעם? וואס האט ער געפרעגט
הויך און א חבר זאל הערן און ענטפערן דא? הוא שנתן לו עצה על המילה!
אמן .בעצם די כוונה האט ער ,ער וויל, דער אייבערשטער אליין זאגט אים ער זאל
אבער ער שעמט זיך. זיך מל זיין ,דאס איז דאך געווען דער
בעצם ס'איז נישט קיין בושה .ער טוט א לעצטער נסיון פאר די עקידה ,עס איז
מצוה. געווען ממש צום סוף שוין .וואס האט ער
געדארפט א עצה פון ממרא? יא ,ממרא איז
יעצט זעט מען אן אינטערעסאנטע זאך. געווען א גוטער חבר זיינער ,ענר ,אשכול
מ'גייט אריין אין א בית המדרש און מ'זעט, און ממרא זענען געווען חברים ,מ'האט
עס קען זיין אז מ'שטעלט זיך דאווענען געשמועסט אסאך אין עבודת השם ,אבער
הודו ,און דער גאנצער בית המדרש איז וואס איז געווען דער ענין פון דער עצה?
שטיל אזוי ווי א בית החיים ...נישטא קיין
איין קול ,גארנישט .מ'ווייסט נישט וואו נאר מיר ווייסן אז ס'איז דא א גרויסע
מ'האלט ,צי מ'האלט ביי שטילע שמונה שקלא וטריא אין די ספרים ,ביי דער ענין
עשרה ,צי מ'האלט ביי יוצר אור אדער ביי פון עבודת השם ,צי מ'זאל גיין אפן אין
ויברך דוד .ס'איז שטיל. עבודת השם ,צי זאל מען באהאלטן.
ס'זענען געווען צדיקים וואס האבן זיך
מען גייט אריין אין אן אנדערע מנין ,איינער
ממש באהאלטן מ'האט גארנישט געזען
דאווענט הויך ,פלוצלינג דאווענט דער
אויף זיי; און ס'זענען געווען צדיקים וואס
גאנצער בית המדרש .אז איינער דאווענט
זענען געווען אפן.
הויך ,דאווענט מיט דער גאנצער עולם.
קומט אויס אז איינער טוט א מצוה הויך, אבער ס'איז קלאר אז די צדיקים בדורות
ט חומש רש"י
האט דאס א השפעה אויף אנדערע
מענטשן אויך.
דער טאהשער רבי אין עבודת עבודה
פרעגט א מורא'דיגע קשיא" :למה המתין אברהם אבינו האט נישט געהאט קיין
הקדוש ברוך הוא וציוה לאברהם לקיים שאלה צי ער גייט מאכן די ברית צי נישט.
מצות מילה עד היותו בן צ"ט שנה?" וואס דאס האט ער געוואוסט אז ער גייט מאכן
דארף מען ווארטן אז אברהם אבינו זאל זיין א ברית .נישט קיין חילוק ווי אלט ער איז
אזוי אלט? און וואס ער איז ,דאס איז נישט געווען די
שאלה .די שאלה איז געווען וויאזוי ער זאל
נאר אז מען איז זיך מתבונן ,מ'זעט ביי
דאס טון ,צי ער זאל מאכן א מצב פונעם
חסידים האט מען געמאכט א מורא'דיגע
ברית ,אזוי אז די גאנצע שטאט זאל זיך
הנהגה פון הכנה פאר א מצוה .וואס איז
צוזאמקומען ,יעדער זאל זען ווי אברהם
דער פשט ,פארוואס פעלט זיך אויס הכנה
אבינו גייט זיך שניידן און ער גייט גיסן
פאר א מצוה? וואס איז די נקודה פון הכנה
בלוט פאר'ן אייבערשטן .דאס האט ער
פון א מצוה? הכנה פון א מצוה ברענגט
נישט געוואוסט ,צי ער זאל מאכן א מצב
אריין די חיות ,די חשיבות און די
פון דעם ,אדער נישט.
טייערקייט פון א מצוה.
אזוי ווי מ'זעט ביי ספירת העומר .משה ממרא האט אים געגעבן די עצה אויף דעם,
רבינו האט געוואלט אידישע קינדער זאלן פארוואס טאקע? אברהם אבינו האט
מקבל זיין די הייליגע תורה .וואס האט מען געוואלט אז יעדער זאל זיך מיט'מל'ען מיט
געטון? מען האט אנגעהויבן צו ציילן ,וואס אים ,אבער זיי ,אלע אנשי ביתו ,האבן נישט
גייט זיין נאכ'ן ציילן? וואס גייט געשען? געקענט ,זיי האבן נישט געשפירט דאס אור
מ'גייט מקבל זיין די הייליגע תורה. וואס אברהם אבינו האט געשפירט .ממרא
האט אים געגעבן די עצה ,דו טאנץ אריין,
מען זעט ביי די גשמיות'דיגע וועלט ,ווען דו וועסט זיך מל'ען ,וועסטו שוין זען,
א מענטש האט א שמחה טראכט ער :ווען
פלוצלינג וועט שוין דער עולם מיטקומען.
גייט זיין די גרויסע חתונה? ווען גייט זיין
די גרויסע נסיעה? הייבט ער אן רעכנען, וכך הוה ,אזוי איז געווען טאקע .אברהם
דריי וואכן ,צוויי און א האלב וואכן ,א וואך. אבינו האט נישט געדארפט מל'ען יעדן
מ'מאכט פון דעם א גאנץ געשעפט. איינעם ,נאר יעדער האט זיך אליין געמל'ט.
מ'רעדט וועגן דעם .וואס מער מ'רעדט דאס איז פשט' ,הוא שנתן לו עצה על
וועגן דעם ,ווערט די זאך מער חשוב אין המילה' ,צו גיין בפרהסיא ,מיט א
דעם מענטש'נס אויגן .וואס מער מ'מאכט ברייטקייט ,א מצוה דארף מען טון מיט א
א עסק פון דעם ,ווערט עס מער מיט חיות. חיות מיט א געשמאק.
דברי אלוקים חיים י
אזוי ווי מ'זעט שפעטער אינעם פסוק ,אין די זעלבע זאך ,וואס מער הכנות ס'איז דא
קאפיטל י"ח פסוק י"ט זאגט די הייליגע צו א מצוה ,אלס מער איז די מחשבה
תורה "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו בשעת וואס ס'קומט די מצוה קלאר .אויב
ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" .רש"י גרייט מען זיך צו פון פארדעם צו די מצוה,
טייטשט דא" ,כי ידעתיו" ,זאגט רש"י, קוקט עס אויס אינגאנצן אנדערש .דערפאר
"לשון חבה" ,כ'האב אים ליב ,כ'האב ליב האבן צדיקים געזאגט אז מ'זאל לערנען
אברהם אבינו .פארוואס האב איך אים ליב? פאר'ן דאווענען .אז דאס לערנען פאר'ן
"למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו דאווענען ברענגט אריין א כוונה פאר
ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ,למען תפלה מ'זאל קענען דאווענען .עס שטייט
הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו". אז די גמרא קלארט אויס און וואשט אויס
יעצט ,לאמיר זען ,א מורא'דיגע זאך. אלע מחשבות פון א מענטש.
אברהם אבינו איז נתנסה געווארן בעשרה דאס איז אויך דער חלק אז מיט א מצוה
נסיונות .אברהם אבינו איז אוועקגעגאנגען גרייט מען זיך אן צו א מצוה .מ'טוט א
פון זיין טאטע תרח ,ער האט מצוה פון לימוד התורה ,איז דער לימוד
איבערגעלאזט אלעס" ,לך לך מארצך התורה די הכנה צו די מצוה פון תפלה.
וממולדתך" ,ער איז געווען אין מצרים ,ער נאכדעם איז דאס דאווענען א הכנה צו
האט געהאט נסיונות ,א גאנץ לעבן האט לערנען א גאנצן טאג .מ'בעט אהבה רבה,
ער געהאט נסיונות. מ'זאל קענען לערנען ,מ'זאל פארשטיין
דאס לערנען .איינס ברענגט דאס אנדערע.
פון דעם רעדט נישט דער רבונו של עולם. יעדעס מאל ווען א מענטש דארף טון א
נאר פון וואס דען רעדט ער? פון דעם חלק מצוה ,דארף עס זיין מיט כוונה.
אז ס'גייט זיין דורות שפעטער .ער ווייזט
פאר אנדערע ,ער לייגט אריין עבודת השם
אין די קינדער .ס'גייט אן ווייטער. לענינינו ,דער ענין פון מילה ,דאס איז דער
זאגט רש"י ווייטער "למה ידעתיו? למען יסוד פון א איד .גאנץ אידישקייט ליגט אין
אשר יצוה ,לפי שהוא מצוה את בניו עלי דער ענין פון מילה .וואס איז דער ענין פון
לשמור דרכי" .רש"י זאגט נאך מער" :יצוה מילה? א חותם אז איך בין א איד .א
לשון הווה ,כמו יאמר" – ער טוט עס כסדר, מענטש פארזיגלט זיך ,איך בין א איד.
דאס איז די ארבעט פון אברהם אבינו. דער אייבערשטער האט געוואלט אז
אברהם אבינו'ס ארבעט איז געווען אברהם אבינו זאל מקיים זיין די מצוה פון
אריינצולייגן אין יעדע אידישע נפש ,אלע מילה ,ווייל אין אברהם אבינו זענען געווען
זאכן וואס ער איז אדורכגעגאנגען איז דא כלול אלע נשמות פון גאנץ כלל ישראל.
יא חומש רש"י
מ'קען זיך פארשטעלן נאך אזא עבודה פון לעולמי עד .פאר אלע קינדער .ווער ס'איז
כמעט פיר און צוואנציג שעה ,ווי שוואך אן אייניקל פון אברהם אבינו איז דא
ער איז געווען ,ס'איז געקומען מוצאי יום בפנימיות לבו די עבודות פון אברהם אבינו.
כיפור ,האט ער געזאגט' :איך דארף א
דערקוויקעניש' .מ'האט געמיינט אז ער קומט אויס ,אז ווען אברהם אבינו האט
דארף אביסל וואסער ,אבער ער האט געדארפט מקיים זיין די ערשטע מצוה פון
געדארפט א גמרא ,מען האט אים מילה ,האט זיך אויסגעפעלט א מורא'דיגע
געברענגט א גמרא סוכה ,און ער האט מחשבה ,ס'האט זיך אויסגעפעלט א
געלערנט א גאנצע נאכט ,ער האט זיך מורא'דיגע חיות .די חיות פון א מצוה ,האט
דערקוויקט פון דער גמרא .ער האט א געדארפט זיין א שטארקע הכנה פון דער
גאנצן טאג נישט געלערנט ,ער האט מצוה ,ער זאל קענען אנקומען צו דער
געדאווענט א גאנצן טאג ,ער האט מצוה און טראכטן" :מתי תבא לידי
געדארפט א דערקוויקעניש. ואקיימנה".
יעצט ,וואס געשעט אז מען דארף אזא עס איז באקאנט ,אז דער הייליגער
דערקוויקעניש? ס'קומט סוכות ביינאכט, בארדיטשובער ווען ער האט געטון א
און מ'איז מקיים די מצוה פון קידוש ,און מצוה האט ער זיך מורא'דיג געקאכט ,ס'איז
עסן אין די סוכה .אבער די קומענדיגע געווען מיט א פלאם פייער ,ס'איז באקאנט
מצוה דאורייתא איז די מצוה פון לולב און אז איינמאל איז דער הייליגער
אתרוג" ,ולקחתם לכם ביום הראשון" .א בארדיטשובער אנגעקומען אין א שטאט
גאנצע נאכט שטייט דער בארדיטשובער ערב יום כיפור ,און איז צוגעגאנגען צום
און ער ווארט ,ווען ווערט שוין טאג? ער עמוד ,און איז געשטאנען א גאנצן יום
גייט קוקן א יעדע פאר מינוט ,ס'ווערט כיפור אויף די פיס .פון ווען ער איז
שוין טאג? מ'קען שוין מקיים זיין די מצוה? אריינגעקומען צו כל נדרי ,איז ער געבליבן
ס'ווערט שוין טאג? אויף דעם פלאץ וואו ער האט זיך
ס'איז געווארן טאג ,זיין אתרוג איז געליגן אוועקגעשטעלט ביז מוצאי יום כיפור .ער
אין זיין שאפע דארט ,אין א גלאז .און ער האט געדאווענט פארן עמוד אלע תפילות,
איז אריינגעגאנגען אין אזא מין התלהבות, ער האט געשריגן קולות .און ס'איז
ער האט נישט באמערקט די גלאז ,מ'דארף באקאנט אז דער בארדיטשובער איז נישט
עפענען די טיר פון די שאפע געשטאנען אויף איין פלאץ בשעת'ן
ארויסצונעמען דעם אתרוג .ער האט נישט דאווענען ,ער איז געשפרונגען און
געכאפט אז עס איז דא גלאז ,ער האט געטאנצט .ס'איז געווען מורא'דיגע
אריינגעלייגט די האנט ,און די גלאז האט מורא'דיגע כוחות.
דברי אלוקים חיים יב
דעמאלטס טראכט ער גארנישט. זיך צעבראכן .ער האט נישט באמערקט אז
ס'איז דא א גלאז ,אזא מין התלהבות איז
איך גיי יעצט דאווענען ,איך גיי יעצט
עס געווען.
ארויסזאגן א דבר שבקדושה ,איך לערן
יעצט .אסאך מאל קען א מענטש זיך וויאזוי קומט אזא התלהבות? דורך הכנה
אראפזעצן לערנען ,און ער ווייסט אפילו צו א מצוה ,אז מען טראכט ,איך גיי יעצט
נישט בשעת מעשה אז ער לערנט .מ'גייט מקיים זיין א מצוה ,אריינברענגען א חיות
מקיים זיין א מצוה ,מ'גייט יעצט טון, אין א מצוה.
מ'גייט עסן ,פאר מ'גייט ארויסזאגן די
]נחזור לענינינו [:אברהם אבינו האט
ברכה ,טראכט וואס גיי איך יעצט טון ,איך
געדארפט האבן א חיות אין א מצוה ,האט
גיי יעצט מאכן א ברכה .איך גיי יעצט מאכן
דער רבונו של עולם געזאגט ,זאל ער
א מזונות .דעמאלטס שפירט מען א
ווארטן ביז צ"ט שנה .דעמאלטס וועט
משונה'דיגן תענוג אין עבודה .בשעת ווען
אריינקומען א געשמאק ,ער וועט שוין ווילן
מען עסט ,טראכט ,יעצט עס איך .איך עס
מקיים זיין די מצוה.
צו האבן כח .דעמאלטס שפירט מען א
טעם אין עבודת השי"ת. דאס דארף יעדער איינער טון בשעת'ן
עוסק זיין אין עבודת השם .יעדע חלק אין
עבודת השם וואס א מענטש טוט ,דארף
דער זיידע ז"ל ברענגט אראפ דעם ענין אין ער דאס טון ,אריינברענגען א געשמאק און
תורת חיים ואמונה ,עס שטייט אין פסוק א חיות.
"וירא אליו ה' באלוני ממרא" .דער כלי יקר בכלל איז זייער וויכטיג אז א מענטש זאל
דא אויפן פלאץ ,פרעגט א געוואלדיגע טראכטן וואס טו איך יעצט? ס'איז דא
קשיא .פארוואס שטייט נישט "וירא ה' אל אסאך מאל ,א מענטש גייט דורך א גאנצן
אברהם"? וואס עפעס שטייט נישט דא זיין טאג ,ער טראכט אפילו נישט .מען שטעלט
נאמען? ביז יעצט רעדט מען דאך פון זיך דאווענען ,זאל ער טראכטן ,איך גיי
אברהם אבינו ,און ס'איז אלעמאל יעצט דאווענען שחרית ,איך גיי דאווענען
דערמאנט אברהם'ס נאמען .נאר וואס דען? מנחה ,מען מאכט א ברכה .א מענטש
מעשה אבות סימן לבנים ,אלע עבודות מאכט זיך א קאווע ,צי ער טרינקט עפעס,
גייען אן ווייטער פאר די שפעטער'דיגע איך גיי יעצט מאכן א ברכה ,סתם .וויפיל
דורות" ,כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו מאל טוט א מענטש זאכן ,ער טראכט
ואת ביתו אחריו". אפילו נישט ,ער רעדט צו א מענטש
ס'זענען געווען זמנים וואס ס'זענען געווען אינמיטן ,א מענטש קען טון אפאר זאכן
צדיקים אויף דער וועלט ,גרויסע צדיקים, אויפאמאל ,אבער ער ווייסט נישט אז
יג חומש רש"י
דער אייבערשטער זאל זיך באווייזן צו זיי, תלמידי בעש"ט .מ'האט ממש געזען
איינער צו דעם צדיק ,דער אנדערער צו השראת השכינה ,מ'האט ממש געקענט
יענעם צדיק .אבער ס'איז דא אידן וואס שפירן דעם אייבערשטן .ווען א איד איז
קענען אנקומען גלייך צום אייבערשטן. געקומען צו א רבי'ן ,האט דער רבי געקענט
היינט איז א זמן ,וואס דער רבונו של עולם זען .ס'איז דא א מעשה ,א מעשה באריכות
באווייזט זיך צו יעדן איינעם ,מ'דארף נאר מיט רבי ר' מרדכיל'ע ווען ער איז געווען
וועלן! און גיין אין די עבודה ,איך וויל מיך ביים רוזשינ'ער ,און דעמאלטס האט ער
מקשר זיין צום אייבערשטן .וירא אליו ה', געזאגט" ,וואויל איז דער איד וואס דער
כאטש ס'איז צו באלוני ממרא ,ער גייט רוזשינער האט אים גענומען אויפ'ן מוח,
אריין אין ממרא ,ממרא איז א לשון פון ער האט אים אויסגעוואשן אזוי ווי
חוצפה ,היינט איז א זמן פון אזא מין מ'וואשט אויס וועש אין א קעסל" ,ער האט
חוצפה ,ס'איז דא א מין חוצפה אויף דער ארויסגענומען זיין נשמה ,און ער האט עס
וועלט יעצט .אז די גאנצע וועלט שרייט אויסגעוואשן ,ער האט צוריק אריינגעלייגט
אקעגן דעם אייבערשטן ,די טומאה ,די א פרישע נייע נשמה ,אזוי ווי מ'וואשט
סטרא אחרא איז אזוי אריינגעטון ,יעדער אויס וועש אין א קעסל .ס'איז געווען א
מענטש האט אין די היינטיגע צייט נסיונות, זמן ,וואס אין א מינוט איז מען געווארן
ס'איז נאך קיינמאל נישט געווען אזעלכע ריין.
נסיונות .כלל ישראל האט נאך נישט און ס'איז דא א תקופה ,נישט יעדעס מאל
געהאט אזעלכע נסיונות ,סיי אין דער ענין שיינט דאס .וואס זאל מען טון? היינט לעבן
פון קדושה וטהרה ,און סיי אין דעם ענין מיר אין אן אנדערע סארט זמן ,עס איז
פון אמונה און בטחון ,די אלע זאכן זענען נישטא די סארט צדיקים וואס מיר האבן
אמאל נישט אזוי געווען ,די לופט פון די געהאט אמאל ,ס'איז היינט אויך דא רבי'ס,
גויים איז געווארן אזוי נידעריג ,און דאס אלעס פיין ,אבער ס'איז נישט דא די זאך
קוועטשט אריין אין דעם איד אויך ,און עס אז מ'זאל אריינקומען צו א רבי'ן און די
האט השפעה אויף דעם איד. נשמה זאל ווערן ריין ,דאס איז נישט דא.
און ס'קומט א איד און רייסט זיך צום קען דאך א מענטש ווערן זייער צעבראכן:
אייבערשטן ,מ'זאגט איך וויל נישט ,איך "וואו איז זיין תיקון הנפש? וואס וועט ער
האב גארנישט מיט דער וועלט .איך האב טון? וויאזוי וועט ער זיך אן עצה געבן?"
גארנישט מיט די גאנצע וועלט .איך וויל קומט די הייליגע תורה אין פרשת וירא און
דער רבונו של עולם זאל זיך באווייזן צו איז אונז מגלה אז יעדער מענטש דארף טון
מיר ,איך וויל מיך יא מקשר זיין צום זיין אייגענע וועג .ס'איז דא מענטשן וואס
אייבערשטן ,העלפט דער רבונו של עולם, האבן געדארפט אנצוקומען צו צדיקים אז
דברי אלוקים חיים יד
שטייט" ,קריאה מעוררת הזמן" ,און וירא אליו ה'.
ס'שטייט אין ספרי צדיקים אז מ'קען פועל'ן
נאך מער ווי וואס מ'קען פועל'ן ראש
השנה. דער אייבערשטער זאל טאקע העלפן,
ס'קומט א שבת קודש ,די וואך איז א
דער אייבערשטער זאל העלפן מ'זאל זוכה גרויסע שבת ,די אלע ענינים וואס קומען
זיין צו שפירן א טעם אין שבת קודש. אראפ ,פון די פרשה ,פון ראש השנה ,עס
