gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחשבות טובות · Machsuvos Toives — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: מחשבות טובות · Machsuvos Toives

שבוע: וירא (2026-10-26)

מחשבות טובות · Machsuvos Toives — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מחשבות טובות‬ ‫מענה לבני הישיבות בנתיבי העליה‬ ‫לימוד העיון‬ ‫שלום וברכה‪ .‬אציג את עצמי כבחור בשיעור א' שלאחר כחצי שנה בישיבה גדולה עדיין לא מתמודד עם סדר א'‪ .‬אני מתאמץ להגיע בזמן‬ ‫וללמוד 'לפי הספר'‪ ,‬אך הסדר ארוך ולא נגמר‪ ...‬פעם אחר פעם אני חש צורך עז להפסיק‪ ,‬וגם באמצע הלימוד יש בי ציפיה מתי יגמר‬ ‫הסדר‪ .‬ניסיתי להגדיר את נקודת הקושי‪ ,‬ומצאתי שאני פשוט משתעמם‪ .‬ברוך ה' את הגמרא אני קולט בתוך זמן קצר‪ ,‬ואח"כ מנסה‬ ‫לפתוח עוד ספרים‪ ,‬אבל אינני מוצא טעם בקריאת הרבה מפרשים או מראי מקומות ומהר מאד מאבד ענין‪ .‬מסביבי בחורים מלאי חיות‬ ‫שקועים בסברות ובהגדרות‪ ,‬מתווכחים ומתרחבים בסוגיה עד שאינם שמים לב שהזמן עובר‪ ,‬והקנאה אוכלת אותי‪ .‬כישרונותי אינם‬ ‫נופלים משל חברי‪ ,‬ואעפ"כ אני רחוק מהם מאד ומרגיש כאילו יש בי איזה חיסרון נסתר שמעכב אותי מלהצליח כמותם‪.‬‬ ‫אשמח לשמוע (או יותר נכון לקרוא‪ )...‬את נקודת מבטכם על צורת הלימוד הנכונה בסדר א'‪ ,‬ואולי אגלה את הדרך המתאימה לי בלימוד‬ ‫העיון ואמצא מנוח לנפשי‪.‬‬ ‫בלימוד' הרבה סביב אותה נקודה‪ ,‬כאשר הדיבורים אינם‬ ‫המציאות אותה תיארת דומה לתיאוריהם של בחורים רבים‬ ‫מובילים למסקנות ברורות‪ .‬לימוד עיוני נכון הוא העמקה והבנה‬ ‫שאינם מוצאים את עצמם בלימוד העיון‪ .‬בישיבה קטנה בה יש‬ ‫ישרה של יסודות הסוגיה‪ .‬החל מהכניסה לסוגיה יש ללמוד‬ ‫יד מכוונת של רבני הישיבה למדו היטב ומצאו סיפוק והנאה‬ ‫במתינות ובסבלנות‪ ,‬ולא לקרוא את דברי הגמרא במרוצה‪ ,‬אלא‬ ‫בלימוד‪ ,‬אולם אופי הלימוד העצמאי בישיבה גדולה‪ ,‬וכן הקצב‬ ‫לשים לב פרט בישוב הדעת‪ ,‬להתבונן בדברים ולמצוא איך הם‬ ‫האיטי של הלימוד בעיון מכבידים עליהם מאד‪ ,‬לכן ראוי לדעת‬ ‫מתקבלים על הדעת ולסדר אותם בצורה ברורה‪ .‬ההבנה‪ ,‬ואופן‬ ‫את הכללים הבסיסיים ללימוד נכון בישיבה גדולה וכיצד‬ ‫העיון וההעמקה משתנים מישיבה לישיבה ומלומד ללומד‪ ,‬וכל‬ ‫להתפתח בצורה ישרה‪.‬‬ ‫הדרכים נכונות רק כאשר הם מבוססות על הבנה ישרה וברורה‬ ‫המגמה הכללית בלימוד העיון‬ ‫של דברי הגמרא‪.‬‬ ‫המגמה החשובה ביותר שיש להעמיד בדרכי הלימוד‪ ,‬היא‬ ‫ההבדל בין הבנה שטחית להבנה מעמיקה קיים בכל תחום ובכל‬ ‫למצוא טעם וחיבור פנימי לכל סוגי הלימוד‪ .‬שנות הבחרות‬ ‫נושא בו מתעניינים‪ .‬ילד שרואה גשם יורד‪ ,‬מסתכל כלפי מעלה‬ ‫המוקדשות ללימוד מתוך שקיעות וללא עול של בית ופרנסה‪,‬‬ ‫ויכול להסיק שכאשר מופיעים עננים יורד גשם והם הסיבה‬ ‫עם הרבה מרץ נעורים ודחיפה פנימית להתקדמות‪ ,‬מאפשרות‬ ‫לגשם‪ .‬אולם אם יתבונן מעט לעומק יעלו שאלות רבות מאליהן‪.‬‬ ‫לקנות את החיבור הפנימי וההנאה מהלימוד‪ .‬החיבור ללימוד‬ ‫הוא יראה שלא בכל פעם שמופיעים עננים יורד גשם‪ ,‬וישים לב‬ ‫מגיע רק כאשר לומדים מתוך הבנה ברורה של הסוגיה‪ .‬אין‬ ‫להבדלים בין העננים‪ .‬ישאל את עצמו מדוע מגיעים העננים‬ ‫הכוונה להגיע להבנה שכולם מבינים אלא להבנה האישית של‬ ‫דווקא בחורף‪ ,‬ממה הם עשויים וכיצד נוצר מהם גשם‪.‬‬ ‫כל אחד ואחד‪ ,‬שעמל על מנת לדעת היטב את הגמרא בצורה‬ ‫כך גם שונה ההבנה המעמיקה בדברי הגמרא מההבנה השטחית‪.‬‬ ‫שמתיישבת על הלב‪ .‬ככל שהבחור מוצא את מקומו הנכון וצורת‬ ‫ניקח לדוגמא את תחילת מסכת בבא קמא בה מובאים ד' אבות‬ ‫הלימוד המתאימה לו בהקדם‪ ,‬כך יוכל להגיע לקנין אמיתי‬ ‫נזיקין‪ ,‬ומסתפקת הגמ' אם דינם של תולדות הנזיקין כדין האבות‬ ‫בלימוד ולהיות תלמיד חכם מופלג‪ .‬אכן‪ ,‬הדרך אינה קצרה‪,‬‬ ‫או שדינם שונה (‪ -‬תולדותיהן כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן)‪ .‬ומדמה‬ ‫וההתרגלות ללימוד עיוני בפרט ולימוד מקיף בכלל היא תהליך‬ ‫הגמ' לאבות ותולדות של מלאכות שבת בהם דין התולדות כדין‬ ‫שכל אחד עובר לפי הקצב שלו‪ .‬כאשר הולכים בדרך ישרה‪,‬‬ ‫האבות‪ ,‬וכן לאבות ותלודות הטומאה בהם דין התולדות שונה‬ ‫מגיעים בס"ד גם לדרגות שהיו נראות בתחילה מעבר ליכולת‬ ‫מדין האבות‪ .‬בפשטות ישנה השוואה בין שני סוגים של אבות‬ ‫ההשגה‪.‬‬ ‫ותולדות והספק לאיזה מהם דומים אבות ותולדות נזיקין‪ .‬ככל‬ ‫מהו לימוד עיוני‬ ‫שמעמיקים ומנסים למצוא את המאפיינים של כל הלכה‪,‬‬ ‫ראשית עלינו להגדיר מהו לימוד עיוני‪ ,‬ולהבחין בינו לבין‬ ‫מתבוננים מה ההבדל בין תולדות שבת לתולדות הטומאה ומה‬ ‫הלימוד בבקיאות‪ .‬איננו מתיימרים לקבוע כללים אחידים‬ ‫הצד השווה ביניהם לאבות נזיקין‪ ,‬מגיעים להבנה יסודית מה‬ ‫ללימוד עיון מפני ש'אין דיעותיהם שוות'‪ ,‬ולכל אחד צורת‬ ‫מוגדר כאב ומהי תולדה‪ ,‬ומה אופן העמדת האבות והתולדות‬ ‫ההבנה המיוחדת לו‪ ,‬אלא להעמיד קוים כלליים השוים לכל‬ ‫בכל תחום ‪ -‬בשבת‪ ,‬בטומאה ובנזקין‪ .‬וכך דנים ומבינים את‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫המשך הסוגיא בה מפרטת הגמרא את כל אבות נזיקין‬ ‫ותולדותיהם ומנסה למצוא סיבה לחילוק דיני בין האב לתולדה‬ ‫לימוד עיוני אינו נמדד בכמות קטנה של דפי גמרא מול כמות‬ ‫ובין הנושא של נזיקין לשאר הנושאים‪.‬‬ ‫מפרשים גדולה עם הרבה 'רייד'‪ ...‬לימוד של הרבה מפרשים‬ ‫וקריאת מראי מקומות הוא לימוד בבקיאות‪ ,‬שבמקום בקיאות‬ ‫לימוד מתוך רוגע ובישרות ההיגיון מחדד את הלומד לעיין‬ ‫בדפי גמרא הבקיאות היא בשיטות רבות של מפרשים‪ .‬פעמים‬ ‫בדברים ולשאול שאלות‪ ,‬כדרך שהגמרא עצמה מעמיקה בדברי‬ ‫שריבוי הפירושים והשיטות מבלבל את הלומד ומשאיר אותו‬ ‫המשנה מקשה ומתרצת‪ ,‬בונה וסותרת‪ .‬וכפי מידת הדקדוק של‬ ‫נבוך בין בתרי הסוגיה‪ .‬כמו כן לימוד עיוני אינו נמדד ב'לדבר‬ ‫הגמרא בהבנת דברי המשנה כך עלינו לדקדק בהבנת דברי‬ ‫והעמדת שלד של בטון גס ועבה בכל קומות הבנין‪ ,‬שלד שאינו‬ ‫הגמרא‪ .‬הגמרא מבררת מה טעמו ונימוקו של כל מ"ד במשנה‪,‬‬ ‫סובל דקויות והרכבות אך עומד ביציבות איתנה‪ ,‬ועליו נשענות‬ ‫במה נחלקו ומה הנפק"מ בין השיטות‪ ,‬וכך יש לדקדק גם בדברי‬ ‫כל קומות הבנין הנבנות על גביו‪ ,‬ומחולקות לחדרים הבנויים עם‬ ‫האמוראים‪ ,‬לשאול מאי טעמא אמר מר הכי ומ"ט אמר מר הכי‪,‬‬ ‫חלקים שונים הבנויים בהתאמה לייעודם‪ ,‬ומורכבים מתשתיות‬ ‫ובמאי פליגי‪ ,‬ולמאי נפק"מ‪.‬‬ ‫ותוספות רבות ומגוונות‪.‬‬ ‫כמו"כ יש לשים לב שהלימוד יהיה מתוך חיבור אישי לדברים‪.‬‬ ‫הכרת המושגים בלימוד הגמרא‬ ‫יש לצאת מנקודת הנחה שהתורה היא חכמה אלוקית עמוקה‬ ‫יש ליתן את הדעת על מכשול מצוי שהלומד עשוי להיתקל בו‬ ‫שירדה לעולמינו בלבוש שתואם את מידתינו‪ .‬הלימוד אמור‬ ‫ובמעט שימת לב ניתן לפתור אותו‪ .‬פעמים רבות עם תחילת‬ ‫להתיישב על הלב‪ ,‬יש היגיון וסדר בדברי הגמרא‪ ,‬ועלינו למצאם‬ ‫לימוד מסכת חדשה או נושא לא מוכר‪ ,‬לא מכירים את המושגים‬ ‫בתוך ההבנה שלנו‪ .‬הנימוקים והטעמים יהיו ברורים ומתקבלים‬ ‫החדשים או שיש טעות וחוסר דיוק במונחים בהם הגמרא‬ ‫מתוך הבנה אישית והזדהות עם הקושי שבקושיה ועם ההרווחה‬ ‫נוקטת‪ .‬לשון הגמרא כולל גם הרבה 'קודים' הכוללים פרטים‬ ‫וההקלה שמביא התירוץ‪ .‬כשלומדים בצורה כזאת במתינות‬ ‫רבים במילה אחת‪ .‬ניקח לדוגמא את מסכת נדרים הפותחת את‬ ‫ראויה ‪ -‬שהקושיה תהיה קשה לגמרי ורק אז להמשיך אל‬ ‫המשנה הראשונה במשפט ‪' -‬כל כינויי נדרים כנדרים וחרמים‬ ‫התשובה‪ ,‬ולא עוזבים את התשובה עד שיסור הקושי שבקושיה‪,‬‬ ‫כחרמים'‪ ,‬יש כאן ‪ 3‬מושגים חדשים שלא בהכרח ידועים וברורים‬ ‫המוח מתחדד לשאול את השאלות הנכונות על דברי הגמרא‬ ‫ללומד ‪ -‬נדרים חרמים וכינויים‪ ,‬ועל מנת להבין את המשנה‬ ‫בדומה לשאלות שהגמרא שואלת על המשנה‪ ,‬וכך מתפתח‬ ‫כראוי יש לדעת את פירושם הפשוט של מושגים בסיסיים אלו‪.‬‬ ‫השכל וההבנה מתרחבת בצורה ישרה ונכונה‪.‬‬ ‫בד"כ רש"י (ובנדרים הר"ן) מפרש פירוש בסיסי להבנת המושגים‪,‬‬ ‫לאחר שהגדרנו באופן כללי את 'לימוד העיון' עלינו לברר כיצד‬ ‫וראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת שאינה אורכת זמן רב‪ ,‬להבנת‬ ‫מיישמים את הדבר באופן מעשי‪ ,‬ומגיעים לחיבור פנימי ועמוק‬ ‫מושגי יסוד של כל סוגיה וסוגיה‪.‬‬ ‫ללימוד‪.‬‬ ‫ההתייחסות הנכונה לקושיות‬ ‫השלב הראשוני ‪ -‬הכרת מבנה הסוגיא‬ ‫לאחר קליטת תמונה ראשונית ברורה של מבנה הסוגיה‬ ‫לעיתים נוטים לומדי ה'עיון' בראשית דרכם לגשת אל הגמרא‬ ‫בכללותה מגיע שלב הליבון וההעמקה‪ .‬חוזרים ומתחילים‬ ‫בחשדנות‪ ,‬ומיד עם תחילת קריאת לשון המשנה והגמרא‬ ‫ללמוד שוב את הגמרא במתינות‪ ,‬תוך התבוננות בכל פרט ובכל‬ ‫שואלים ומסתפקים על כל נקודה ‪ -‬מדוע נכתב כך ולא כך‪ ,‬ומה‬ ‫חידוש‪ .‬כעת הזמן לעורר את תשומת הלב לשאלות המתעוררות‬ ‫החידוש או משווים את הדברים לנאמר במקום אחר ומקשים‬ ‫תוך כדי הלימוד‪ ,‬ולנסות לנתח ולפתח דרכם את הבנת עומק‬ ‫מאי בינייהו‪ ,‬וכל כיו"ב‪ .‬פעמים רבות השאלות נכונות ויש‬ ‫הסוגיה‪ .‬חשיבות מרובה יש לאותן השאלות המתעוררות ללומד‬ ‫להידרש אליהן‪ ,‬אך לא בתחילת הסוגיה‪ .‬יש לדעת ולזכור תמיד‬ ‫תוך כדי לימודו‪ ,‬ולחלקים בהם הוא מתקשה במיוחד‪ ,‬היות‬ ‫כי ההיכרות הראשונית עם הסוגיה צריכה להיבנות בצורה‬ ‫ונקודות הענין המיוחדות לו הם יסוד החיבור הפנימי שלו‬ ‫מסודרת ומדורגת מהיסודות ועד לבנין הכללי‪ .‬וזהו סדר הדברים‬ ‫לסוגיה‪ ,‬וחשובות יותר משאלות שניתן למצוא בספרי מראי‬ ‫‪ -‬ראשית יש ללמוד את פשט הגמרא מתחילת הסוגיה ועד סופה‬ ‫מקומות‪ .‬ע"י שאלות אלו בונה כל אחד את ההבנה האישית שלו‬ ‫בצורה קלה ופשוטה‪ ,‬לקלוט את מבנה הסוגיה‪ ,‬ולהבחין מהם‬ ‫בסוגיה לפי סגנונו ומתנת כשרונותיו היחודיים‪.‬‬ ‫הנושאים הנלמדים בה‪ .‬לברר את השיטות הקושיות והתירוצים‬ ‫ממילא‪ ,‬גם בירור הקושיות ומציאת התשובות אמורים להיות על‬ ‫ולהבין אותם בפשטות עם המסקנות העולות‪ ,‬ולהגיע לבהירות‬ ‫זה הדרך‪ .‬אין למהר למצוא תירוץ ע"י ספרי מראי מקומות או‬ ‫ראשונית בכללות הענין‪ .‬בלי ידיעה בסיסית זו א"א לבנות‬ ‫לשאול מיד את הלומדים או המשיבים לפני שהקושיה יציבה ‪-‬‬ ‫העמקה והבנה בסוגיה‪ ,‬ורק לאחר הנחת היסודות נכון לשאול‬ ‫תן לעצמך לחוות את השאלה‪ ,‬עד שחוסר ההיגיון או הסתירה‬ ‫שאלות‪ ,‬לחקור חקירות ולהתבונן בעומק הסוגיה והמסתעף‬ ‫בדברים ייצור אכפתיות וסקרנות אמיתית למצוא מנוחה בידיעת‬ ‫ממנה‪ .‬לימוד ראשוני זה עשוי להימשך לפי אורך הסוגיה ודקות‬ ‫התשובה‪ .‬או אז‪ ,‬כשתצליח למצוא תשובה ‪ -‬מתוך הספרים או‬ ‫הנושאים‪ ,‬ויהיה צורך ללמוד את השקו"ט כמה פעמים‪ ,‬ולעיתים‬ ‫מפי אחרים‪ ,‬תתלווה שמחה ונחת רוח ותגלה אור חדש בהבנת‬ ‫יש בו קושי מפני שהנושא עדיין עמום והפרטים אינם ברורים‪,‬‬ ‫הסוגיה לעומק נוסף‪ .‬בוודאי ובוודאי כשמגיעים להבנה עצמית‬ ‫אולם שלב זה הכרחי ע"מ להגיע להעמקה ועיון אמיתי של‬ ‫ויישוב הקושיות מתוך העמל וההתבוננות בדברים‪ ,‬מחוברים‬ ‫הסוגיה‪ .‬הניגש ללמוד בעיון קודם שברר לעצמו את המבנה‬ ‫יותר לדברים‪ ,‬ויש יתרון בתשובה זו מעיון בספרי האחרונים‪.‬‬ ‫הכללי של הסוגיא עלול לבוא לשיבושים וחסרונות רבים בהבנת‬ ‫אמנם‪ ,‬חשוב מאד לדקדק היטב ולבחון את התשובה מכל‬ ‫הגמרא‪ ,‬היות והלומד אינו זוכר בבירור על מה נסובו הקושיות‬ ‫צדדיה‪ ,‬אם נכונה היא וגם ישרה‪ ,‬אחר שסו"ס בתחילת הדרך‬ ‫והתירוצים ומה מסקנת הסוגיה וכיו"ב‪.‬‬ ‫יתכן לדמות מילתא למילתא שלא כהוגן‪ ,‬ואפשר שברק‬ ‫יש תועלת לרשום את ההערות העולות תוך כדי הלימוד‬ ‫התשובה מסנוור ומחשיך את אור האמת‪.‬‬ ‫הראשוני ע"מ לעסוק בהן לאחמ"כ‪ ,‬אך פעמים רבות השאלות‬ ‫אכן‪ ,‬יתכן והלומד יצעד בדרך זו וילמד היטב את פשט הסוגיה‬ ‫והתמיהות סרות מאליהן לאחר השלמת הלימוד הראשוני והבנת‬ ‫פעם פעמיים ושלוש‪ ,‬והדברים ייראו מובנים ומתקבלים על ליבו‪,‬‬ ‫פשט הסוגיה בכללות‪ .‬התמקדות בשאלות רבות בלימוד‬ ‫ושום שאלה לא תתעורר ולא תפריע לו בדרכו‪ .‬מעתה יש לו‬ ‫הראשוני‪ ,‬עוצרת את מהלך התפיסה ובנין הסוגיה‪ ,‬ומשבשת את‬ ‫לבחון אם באמת הכל ברור ומובן‪ ,‬או שהסתפק בהבנה שטחית‬ ‫ההבנה הבסיסית של התמונה הכוללת של הסוגיה‪ .‬משל למה‬ ‫הדבר דומה ‪ -‬לבניית בנין המחייבת הנחת יסודות מוצקים‬ ‫הביא ‪" -‬והאר"י ז"ל כתב בפסוק לא יהיה בך עקר‪ ,‬היינו כשאדם‬ ‫שאינה עונה על השאלות האמיתיות‪ .‬ניתן לבדוק את מידת‬ ‫מחדש חידושי תורתו הן הן תולדותיו"‪ .‬ובנפה"ח (שער ד פי"ב)‬ ‫ההבנה והישרות בסוגיה ע"י עיון בספרי מראה מקומות‪ ,‬לעיין‬ ‫האריך במעלת חידושי תורה וז"ל ‪" -‬וכ"ש חידושין אמיתים‬ ‫בכמה שאלות (שאינם תלויות בידיעות מסוגיות אחרות שאינך יודע)‬ ‫דאורייתא המתחדשין ע"י האדם‪ .‬אין ערוך לגודל נוראות נפלאות‬ ‫בלי להמשיך אל התשובות‪ ,‬ולהשוות את הבנת הספרים להבנתך‬ ‫ענינם ופעולתם למעלה‪ .‬שכל מלה ומלה פרטית המתחדשת מפי‬ ‫‪ -‬האם קושיתם קשה גם לך‪ ,‬האם יש לך תשובה הגונה‬ ‫האדם‪ .‬קב"ה נשיק לה ומעטר לה‪ .‬ונבנה ממנה עולם חדש בפ"ע‪.‬‬ ‫לשאלותיהם‪ ,‬ואם אכן תענה על רוב השאלות אות הוא כי למדת‬ ‫והן הן השמים החדשים והארץ החדשה שאמר הכתוב"‪ .‬בנסותינו‬ ‫בצורה ישרה ומעמיקה‪ ,‬אך אם תמצא ששאלות אלו אמיתיות‬ ‫להעמיד את יסודות לימוד העיון שבאמצעותו דברי תורה פרים‬ ‫אלא שעדיין לא הגעת אליהן בהשגתך ‪ -‬נסה להבין ולהתקשות‬ ‫ורבים ועיקר ההתפתחות של חידושי תורה היא בסדר א'‪,‬‬ ‫בעצמך באותן קושיות באופן האמור לעיל עד שמתגיע‬ ‫מתבקש לברר את ענינם וגדרם של 'חידושי תורה'‪ ,‬ואת‬ ‫לתירוצים ולהבנות חדשות בסוגיה‪ .‬בצורה זו הינך מרחיב את‬ ‫שייכותינו אליהם לפי ערכינו‪.‬‬ ‫אפיקי הדעת והעיון בגמרא‪ ,‬ע"י הבנה וקנין הדברים בסדר‬ ‫ובהדרגה נכונה‪.‬‬ ‫ויש ללמוד את הדברים מפי אבי הישיבות רבינו הגר"ח מוואלוזי'ן‬ ‫זצ"ל שקבע מסמרות בביאור ענין חידושי תורה‪ ,‬וז"ל (כתר ראש‬ ‫לימוד הראשונים והאחרונים‬ ‫אות נו) ‪" -‬חידושי תורה נקרא כל מה שלומד יותר ומתבררים‬ ‫לאחר לימוד הסוגיה במתינות ובעיון עוברים ללימוד הראשונים‪.‬‬ ‫הדברים מחוורים אצלו‪ .‬כ״ז שאתה ממשמש בהם כו' אתה מוצא‬ ‫כפי שהזכרנו גם לימוד המפרשים תלוי באיכות ולא בכמות‪,‬‬ ‫בה טעם‪ .‬וכשמרבה לחזור נתבאר בזה טעמים ופירושים‬ ‫עדיף לימוד יסודי ומעמיק של חלק מדברי הראשונים מאשר‬ ‫שנתחדשו‪ ,‬וזה נקרא חידושי תורה בין שהוא מחדש או אחר רק‬ ‫לימוד שטחי של ראשונים רבים‪ .‬הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל סיפר‬ ‫שיצא הדבר לאור"‪ .‬החזו"א באגרותיו (א ד) הוסיף דברים על דברי‬ ‫על בן ישיבה שאמר לחזו"א שהוא לומד גמרא עם כל הראשונים‪,‬‬ ‫הגר"ח זצ"ל וז"ל ‪" -‬בהיות שאין עומק התורה שבע״פ מתגלה אלא‬ ‫ענה לו החזו"א שא"כ את כל הראשונים אינו לומד כראוי‪.‬‬ ‫אחרי רב השקידה והעמל‪ ,‬כל המתגלה נקרא חידוש" (יעוין שם‬ ‫חשוב להדגיש שלימוד מפרשים אינו עומד לעצמו‪ ,‬אלא מהוה‬ ‫בכל האגרת ובאגרת ב)‪ ,‬ובחידושיו על יו"ד (רג) כתב ‪" -‬נרתע אני‬ ‫נדבך נוסף בהבנת דברי הגמרא שהם הבסיס והיסוד של הסוגיה‪.‬‬ ‫מדבר של חדוש בטבעי‪ ,‬והפשטות היא תמיד האמת‪ .‬ואמרו שאין‬ ‫הראשונים והאחרונים באו בדבריהם ללבן היטב את דברי‬ ‫לומר דבר שלא שמע מרבו"‪.‬‬ ‫הגמרא‪ ,‬שהיא התורה שבעל פה שנמסרה למשה רבינו בסיני‪,‬‬ ‫הרי לנו דאין ענינם של חידושי תורה לסלול דרך חדשה‬ ‫וכל הנידונים ההלכתיים מאז ועד היום בנויים על הבנה יסודית‬ ‫ולהמציא רעיונות מהפכניים בסוגיה בבחינת 'דברים שלא‬ ‫ועמוקה של דברי הגמרא‪ ,‬ותכלית העיון בדבריהם להגיע לבירור‬ ‫שמעתן אוזן מעולם'‪ ,‬אלא עצם החזרה על הדברים בחתירה‬ ‫הגמרא וכלל הסוגיה‪ ,‬ומגמה זו יש ללומד להעמיד לנגד עיניו‬ ‫למצוא טעמים ופירושים להבנת הסוגיה המתיישבים על הלב‬ ‫בעיון ובהעמקה בדבריהם‪.‬‬ ‫והוצאתם לאור‪ ,‬מייצרת חידושי תורה‪ .‬ההארה שמאירים דברי‬ ‫ככלל שמענו מהגאון רבי בונם שרייבר שליט"א את דברי‬ ‫התורה מתוך ההבנה של הסוגיה‪ ,‬היא היא החיות החדשה של‬ ‫הראשונים יש ללמוד בעיון ולדקדק בהם במידת האפשר כמו‬ ‫התורה ואלו הם חידושי תורה ‪ -‬ההבנות שנתחדשו אצל הלומד‪.‬‬ ‫בדברי הגמרא‪ ,‬אולם דברי האחרונים נועדו לסייע בהבנת הגמרא‬ ‫והדבר פשוט למתבונן שאחר שאנו לומדים את תורת ה'‪ ,‬עלינו‬ ‫והראשונים‪ ,‬ואם מנסים למצוא הסבר או יישוב בדברי האחרונים‬ ‫לנסות להבין את כוונתה וחכמתה של התורה‪ ,‬ולא להעמיס על‬ ‫ואותו פירוש וחידוש אינו ברור דיו ואין הלומד מוצא נחת ומרגוע‬ ‫הגמרא ועל דברי הראשונים את רעיונותינו והגיגנו‪ .‬כך אמרו‬ ‫לנפשו בהבנת הגמרא והראשונים ע"י אותו הסבר‪ ,‬יש לחפש את‬ ‫חז"ל ‪" -‬ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו‪ ,‬כולן‬ ‫ההסברים המתאימים ללומד לפי הבנתו ונטיית נפשו‪ ,‬ולא‬ ‫נאמרו למשה בסיני‪ ,‬שנאמר 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא'‬ ‫להתעקש להישאר צמודים לספר מסוים‪ .‬וכך היה אומר הגאון‬ ‫חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים" (ויק"ר כב א)‪ ,‬מבואר כי‬ ‫רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל ‪ -‬אינך חייב למצוא תשובה לכל‬ ‫חידושי תורה הם הוצאת ההבנות העמוקות של התורה הטמונות‬ ‫שאלה‪ ,‬איננו עובדים "בקבלנות" בלימוד הסוגיות ואיננו עומדים‬ ‫וגנוזות בעמקי לבבות ישראל מעת נתינת התורה‪ ,‬ולגלותם לאור‬ ‫ברמה כזאת שיכולים להבין כל דבר‪ .‬אכן ‪ -‬החובה מוטלת על‬ ‫עולם‪ .‬ההולך בדרך זו קונה חלק בתורה עד שנעשית 'תורתו'‪,‬‬ ‫הלומד לחלק ולברר מה מובן ומה לא מובן בסוגיה‪ ,‬וכאשר‬ ‫וימצא את אשר איוותה נפשו והעתירה ‪" -‬ותן חלקינו בתורתך"‪.‬‬ ‫הדברים מסודרים כך ‪ -‬זאת בדיוק ההבנה שלך במקום שלך‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬הדעה הרווחת לפיה יש להפנות את ההשתדלות והעמל‬ ‫חידושי תורה‬ ‫בסוגיה‪ ,‬למציאת יסוד מהפכני ומחודש שראוי לאומרו כשיעור‬ ‫אין ספק שאחת התשוקות הגדולות המתעוררות אצל הלומד‬ ‫כללי בישיבה‪ ,‬אינה אלא טעות מצערת שמסיטה את הלומד‬ ‫באופן טבעי פונה אל ההצלחה לחדש חידושי תורה המלהיבים‬ ‫מהדרך הישרה של לימוד התורה‪ .‬אדרבה‪ ,‬כל הבנה טובה וישרה‬ ‫את הלב ומדגישים את חלקו המיוחד של הלומד בתורה הק'‪.‬‬ ‫שמשיגים בלימוד מקדמת את הלומד ומקנה לו חלק בתורה‪,‬‬ ‫במאמרי חז"ל ובדברי רבותינו הרבו בשבח חידושי תורה בהרבה‬ ‫וככל שהלומד מתרגל בלימוד הדרך נעשית קצרה להגיע לעומק‬ ‫מקומות ‪ -‬אי' בתנא דבי אליהו (רבא פי"א) ‪" -‬אשרי מי שמחדש‬ ‫התורה‪ .‬המציאות מוכיחה שרק על ידי התבוננות ובהירות‬ ‫דברי תורה על פיו‪ ,‬דומה כמי שמשמיעין אותו מן השמים‪ ,‬ואומר‬ ‫בפרטי הסוגיה הקטנים ובחילוקים הדקים בין השיטות‬ ‫לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בני בית המדרש הגדול שלי שלך הוא‪,‬‬ ‫והסברות‪ ,‬מגיעים לבהירות והבנה ולחידושים אמיתיים‬ ‫שנאמר יבחר א‪-‬להים חדשים"‪ .‬בפנים יפות בפרשת בחוקותי‬ ‫ועמוקים‪.‬‬ ‫בניסיון ללמוד היטב‪ ,‬אך הגמרא קשה‪ ,‬הפרטים מורכבים‬ ‫משא ומתן בלימוד‬ ‫והסוגיה עמומה מאד‪ .‬לחילופין יתכן והגמרא מובנת מיד וכן‬ ‫הזכרנו לעיל שכאשר מתעוררות שאלות בשלב ראשוני של‬ ‫דברי הראשונים‪ ,‬אך לא נמצא נושא מעניין בסוגיה שמאתגר‬ ‫הלימוד‪ ,‬כדאי לרשום את השאלות ולא להתעכב עליהן‪ ,‬אך יש‬ ‫לפתח אותו ולעיין בו‪ .‬במצבים כאלה מתעורר הרצון לצאת‬ ‫להבחין בין שאלות של בירור והבנה של פשט הסוגיה‪ ,‬שדרכן‬ ‫החוצה 'להתאוורר'‪ ,‬וידוע לבעלי ניסיון שלעיתים מחירה של‬ ‫בונים את ההבנה הבסיסית‪ ,‬לבין שאלות מעמיקות שעליהן יש‬ ‫הפסקה זו גבוה‪ ...‬מצד שני הראש אינו צלול ואין טעם וחשק‬ ‫להתעכב בשלב מאוחר יותר כמו שהוזכר‪.‬‬ ‫להמשיך באותו קצב חדגוני ומיובש‪ .‬מה עושים?‬ ‫לצורך בירור הקושיות ומציאת התשובות לשאלות המתעוררות‪,‬‬ ‫אדם שיודע מראש שבמסלול הליכתו הוא אמור להיתקל‬ ‫ניתן להיעזר בספרי מראי מקומות וללמוד את דברי הראשונים‬ ‫במכשולים‪ ,‬אינו נבהל כאשר התרחיש מתרחש‪ ,‬ואינו פורש‬ ‫והאחרונים העוסקים בענין‪ ,‬או לגשת אל רבני הישיבה ושאר‬ ‫מהדרך מיד‪ ,‬אלא מחשב מסלול מחדש מתוך היצמדות למטרה‪.‬‬ ‫הלומדים לברר וללבן את הקשיים והנושאים המדוברים בסוגיה‪.‬‬ ‫בהקדמה למתן תורה משה רבינו מגלה לכלל ישראל את המהלך‬ ‫ככל שההקדמות של יסודות הסוגיה יהיו תפוסים בידו של‬ ‫‪" -‬אם עתה תקבלו עליכם ‪ -‬יערב לכם מכאן ואילך‪ ,‬שכל‬ ‫הלומד‪ ,‬כך ניתן לנתח בצורה טובה את השאלות ולמצוא ביחד‬ ‫התחלות קשות"‪ .‬משרע"ה מודיע כי היציאה מאיזור הנוחות‬ ‫את המענה והיישוב לספקות ולקושיות‪ .‬הדרך להפיק תועלת‬ ‫להגיע אל התורה כרוכה במאמץ ובעמל‪ ,‬מפני שאין דברי תורה‬ ‫מהדיבור בלימוד היא התלמדות והתרגלות במידת 'שמיעת‬ ‫מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה (ברכות סג‪ .):‬החזו"א‬ ‫האוזן' שהיא אחד מקניני התורה‪ .‬התורה שבעל פה נמסרת מרב‬ ‫באגרותיו (א ג) מנחה ומגלה מהי המיתה ‪" -‬הנטיה מפשוטו של‬ ‫לתלמיד ותלויה בכוח השמיעה (הגר"א ישעי' ו ט)‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫החיים לעומקו של החיים‪ ,‬לתוך תוכם של החיים‪ ,‬כל שהאדם‬ ‫חכמים בסדר עולם (פ"ל) "עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח‬ ‫מרבה בשבירת המידות מרבה חיים וכו'" (יעוי' שם ההמשך ובמש"כ‬ ‫הקודש‪ ,‬מכאן ואילך‪ ,‬הט אזנך ושמע דברי חכמים"‪ .‬הטיית האוזן‬ ‫בגנות מדת העצלות)‪ .‬הטיה זו אינה קלה כלל ודורשת מאמץ כנגד‬ ‫משמעותה התכופפות והקשבה לדברי הרב בנכונות לקבל את‬ ‫הרצון למנוחה ולהימנעות מטירחה ועמל‪ ,‬אך זאת מובטח לנו‬ ‫הדברים‪ .‬אין הכוונה לקבלה עיוורת ללא הבנה‪ ,‬אלא להתמסר‬ ‫שעיקר הקושי בהתחלות ‪ -‬בכניסה אל עולם התורה‪ .‬וככל‬ ‫ולהתאמץ להבין את ההיגיון שבדברים ולנסות ליישב אותם על‬ ‫שהקבלה והנכונות עמוקים בנפש האדם כך הדרך לעריבות‬ ‫הלב‪ .‬על ידי שמיעת דעות וכיוונים אחרים בסוגיה‪ ,‬משיגים את‬ ‫המובטחת קצרה יותר‪.‬‬ ‫אופני החשיבה וכושר הניתוח של החברותא‪ ,‬וכ"ש של הרב‬ ‫ובעצם העמל מתאים לאדם‪ ,‬כמו שנאמר ‪' -‬אדם לעמל יולד'‪.‬‬ ‫שהוא ת"ח ובעל ניסיון‪ ,‬ונפתח פתח להתרחבות ועמקות‬ ‫אדם שאינו עמל וחותר להגיע ליעד מתוך התגברות על‬ ‫בלימוד‪.‬‬ ‫מכשולים ואתגרים‪ ,‬חייו חסרי טעם ותכלית‪ .‬אנשים בכל העולם‬ ‫כמו"כ‪ ,‬בתוך 'שבעה דברים בחכם' אותם מנו חז"ל במשנה (אבות‬ ‫עמלים ועובדים בקושי רב בכדי להשיג יעדים שהציבו לעצמם‬ ‫ה ז) מנו גם 'שואל כענין'‪ .‬גם לשאול שאלות צריך שכל מחשבה‬ ‫‪ -‬יש שלומדים מקצוע שנים רבות ובשעות הערב מוסיפים‬ ‫וחכמה‪ ...‬אם תסמן מטרה ברורה ותברר תחילה בינך לבין עצמך‬ ‫עבודות מהצד בכדי לממן את הלימודים ובלבד שיוכלו‬ ‫מה מובן לך ומה לא‪ ,‬ואיזה פרט ברצונך להבין ‪ -‬אם חסר לך‬ ‫להתפרנס בכבוד‪ ,‬יש שעובדים תחת עול קשה ומעמסה רבה‪,‬‬ ‫מידע‪ ,‬או הינך רוצה לדון בסברא ובהיגיון ‪ -‬תגיע מהר למחוז‬ ‫על מנת להנות מיגיע כפם לאחר מכן‪ ,‬וכך היא דרך העולם‪.‬‬ ‫חפצך‪ ,‬וכמובן גם תעמוד במדרגתך האמיתית של אדם חכם‬ ‫אשרינו מה טוב חלקינו שאנו עמלים ומקבלים שכר‪ ,‬ובכל צעד‬ ‫ששואל כענין‪ .‬המשנה מסיימת ‪' -‬וחילופיהן בגולם' ‪ -‬מי‬ ‫שאנו מתקדמים בעמלינו אנו קונים לעצמינו שלימות הנפש‪,‬‬ ‫שמשליך את כל מצוקותיו בסוגיה על ראשו של החבר או הר"מ‬ ‫ו'על הדרך' זוכים לטעם אמיתי בתורה‪ .‬בוודאי שאת ההרגל‬ ‫בערבוביה‪ ,‬בציפיה שיסדר לו את הראש‪ ,‬והיו תוצאותיו ים‬ ‫ללמוד ברציפות לא קונים ביום אחד‪ ,‬ולשם כך נדרשת השקעה‬ ‫המלח‪ ...‬בד"כ מבוקשו לא יעלה בידו אלא יוסיף מבוכה על‬ ‫ראשונית שיש בה גם קשיים‪ .‬אם יש בכוחך להתחיל את הסוגיה‬ ‫מבוכתו וקרנו תרד בעיני רעיו ובעיני עצמו מחמת בהילות וחוסר‬ ‫מחדש‪ ,‬או למצוא נקודת ענין ע"י דיבור בלימוד עם מי שמצוי‬ ‫סבלנות‪.‬‬ ‫עבר בעומק הסוגיה ויוכל לפתוח לך פתח לעומק הדברים‪ ,‬זאת‬ ‫ההתמדה והרצף‬ ‫ההזדמנות שלך להתקדם במהלך המיוחד שאין דומה לו של‬ ‫הנטיה אל תוך תוכם של החיים‪ ,‬שבאמצעותה התורה מתקיימת‬ ‫כפי שהקדמנו המגמה העיקרית בלימוד העיון נתונה להשגת‬ ‫ונקבעת בעמקי נפשך‪.‬‬ ‫טעם וחיבור פנימי ללימוד‪ ,‬ומי שמגיע לחיבור אמיתי ללימוד‬ ‫יכול לשקוד על תלמודו ברציפות במשך שעות בלי להביט‬ ‫מאידך‪ ,‬במצבים מסוימים יש צורך למעין 'איפוס' באמצע הסדר‪,‬‬ ‫בשעון‪ .‬אמנם הדרך העולה בית א‪-‬ל הינה תהליך של התקשרות‬ ‫וכאשר ההפסקה נערכת בדעת ובהשכל היא מקבלת את‬ ‫פנימית מתוך התמסרות לשקיעות בלימוד וניתוק מהרגלי‬ ‫הפרופורציה הנכונה‪ ,‬ומביאה לתוצאות חיוביות ולא להיפך‪.‬‬ ‫נוחות‪ ,‬ויהיו בו קשיים ונסיונות‪ .‬לא כל העיתים שוות‪ ,‬והסוגיות‬ ‫כשאתה נפגש בדילמה שכזאת באמצע סדר‪ ,‬ראשית ‪ -‬עצור‬ ‫אינן מושכות באותה מידה‪ ,‬ועם מודעות למצבים המתחדשים‬ ‫והפעל את המחשבה ואל תגיב מיידית‪ .‬נסה באמצעות דימיון‬ ‫ולהתמודדות הנדרשת בלי להתעלם מהקשיים‪ ,‬בונים את הקשר‬ ‫מודרך לחשב כיצד תרגיש אם תתגבר על הצורך לצאת ‪ -‬האם‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫תצליח לחזור ללימוד‪ ,‬או שההימנעות רק תוסיף לחץ על הקושי‬ ‫הקיים‪ ,‬ומי שלוקח אחריות על עצמו ולא פועל מתוך אינסטיקט‪,‬‬ ‫הקושי הראשון בו נתקל הלומד הוא ההכרח ללמוד בהתמדה‬ ‫ראוי לסייעתא דשמיא בהחלטתו‪.‬‬ ‫(והוא הקנין הראשון בקניני תורה לפי' המדר"ש) ‪ -‬הסדר התחיל‬