קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — וירא (2026-10-26)

קובץ תקצ״ג היתשפ״ז | שנה ארבע עשרה
ק ו ב ץ ג ליו נ ו ת
)0
פרשת וירא
ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור
מצור
ניתן עדיין לעדכן על
הלימוד במוצא' הבחירות
לכל ידידי ורעי הי״ו שעה וחצי
בין השעות 21:30-23:00
הנני להודיע ששמחת הבר מצוה
בנדרים פלוס
לבני נ״י תתקיים אי״ה "טו^לי תורת פיך"-
ביום שני אור לכ״ג מר חשון או בטל' 03-3065306
בין כלל הנרשמים תיערך
באולמי ״מרום״ הרב לנדא 2בני ברק הגרלה מיוחדת
אשמח בהשתתפותכם על סכומי כסף גדולים
יצחק גולדשטוף המיזם ב שי תוף
טו ב פעולה של
מו ר ת
"קובץ גליונות"
ו׳׳מקום שליבו חפץ"
ניתן לשלם באשראי במכשירי קהילות ונדרים שבבתי הכנסת| להקדשות ע״ג הקובץ ניתן לפנות למס׳ k.gilyonot@gmail.com 1053-3145900
^ לע"נ גאולה בת בלוד ע"ה תנצב״ה
1 ■־* -לעילוי נשמת הדב ד' מדדכי ב"ד ישדאל יחיאל ז"ל
מבצע מיוחד לחידוש המנוי השנתי
לקבלת הקובץ גליונות״ מדי שבוע,
ללא צורך בחיפוש אחר מטבע או מכשיר אשראי,
ללא צורך בתזכורת או חשש שכחה וגזל וכו'
מנוי
עבור הקובץ הגדול )(A4 עבור הקובץ הרגיל
6 0 0 בלבד 2 5 0בל־,
(ני תן לחלק עד 10תשלומים) (ני תן לחלק עד 10תשלומים)
בכך הנך זכאי לקחת קובץ אחד מדי שבוע מאחד המוקדים ברחבי הארץ
( אין לקחת קבצים מחנויות המפיצות אלא אך ורק מהמוקדים בבתי הכנסת)
■תקופת המנוי
מפרשת בראשית תשפ״ז עד חג הסוכות תשפ״ח (כולל)
בברכת חג כשר ושמח מערכת ׳קובץ גליונות׳
k.gilyonot@gmail.com |053-3145900
ההגרלה תתקיים אי״ה שבוע הבא
כלל הזוכים בהגרלות האחרונות יקבלו טלפון —
לתאום קבלת הפרס בהקדם
לתשלום על הקובץ ולתרומות
״כושנת יוסף יעקב״
במכשירי האשראי שבבתי הכנסת
לימוד פרקי משניות
יש לבחור בלחצן קופות נוספות,
לעילוי נשמתו של הרב ר יוסף יעקב ב׳׳ו
חיפוש ,ולרשום קובץ גליונו ת
אויה לייב גולדשטוף זצ״ל
או דרך הטלפון נדרים פלוס כל פוק משניות מזכה בכוטיס הגולה המבצע
במסי 03-7630585שלוחה 48 6 מיועו לבנים ובנות ולכל הגילאים יש לעוכן
(במכשיוי האשואי שבביהכנ׳׳ס או במייל
קהילות
מעוכת ׳׳קובץ גליונות׳׳) על הלימוו מוי שבוע
במס' 073-2757000שלוחה 4311
החל מצאת השבת ועו ליום ואשון בצהוים
או בהעברה בנקאית
בנק מרכנתיל 17 -סניף 745מס' חשבון 71262 8חכים יקבלו כרטיס
ע"ש קובץ גליונו ת נטען לקנית ספרים ס־עיספו .S k
בסר 40עו״ח כל אחד w
להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר
ניתן לפנות למס' 053-3145900
מיילk.gilyonot@ gm ail.com :
כתובת המערכת :רבי יהודה הנשיא 52בני בר ק
■
־׳/ גיליון מס׳ 660פרשת וירא ץ
ת שפ״ז שנה חמש עשרה
מדו ר ז ה נכ תב ל עי לוי נ ש מ ת
א בי מו רי הרב ביון מ איר ב״ר י ע ק ב י ש עי הו
וי ס ב רג ז צ׳׳ ל
ו א מי מו ר תי מר ת רב ק ה ב ת ר בי פס ח י ע ק ב אנג ל
ז צ״ ל תנ צ ב׳׳ ה
^בעלי אסופות -בעניני חינוך בר מצוה ונישואין ^
ברכת מזל טוב לרגל השמחה הכפולה במעונו של ידידינו הדגול איש האשכולות מזכה הרבים באוצרות רבו תינו זצ״ל ויבלחט״א
במסירות אין קץ מידי שבת בשבתו רבות בשנים הרה״ג רבי יצחק גולד שטוף שליט״א שזכה כעת לארס את בתו הבכורה בשעטו״מ
עם הבה׳׳ח בני מין פינס שליט׳׳א יה״ר שיהיה קשר של קיימא בנין עדי עד ויר או דורו ת ישרים מבורכים.
וברכת מזל טוב לרגל שמחת הבר מצוה לבר יקיר הבה׳׳ח יהודה ני׳׳ו יה׳׳ר שיזכה להמשיך לגדול בתורה וירא׳׳ ש ויזכה ידידינו רבי
יצחק שליט׳׳א לרוו ת נחת מכל יוצ״ח לאורך ימים ושנים ,ולהמשיך לזכות הרבים בבריו ת גופא ונהורא מעליא.
מצות חינוך בקטן יתום שביבי שי״ח שו״ת הגרש״א שטרן שליט״א מח״ס
שאלה :האם קטן יתום יש עליו מצות חינוך מדרבנן .תשובה: שביבי אש עם רבינו זצ״ל בעניני חינוך בר מצוה
גם בי״ד י ש להם לחנכו. וני שו אין
בעניני חינוך קטנים ובר מצוה <p
האם י ש תשלומין לברכת ברוך שפטרני
קטן שמסופק אם אכל שיעור שביעה אם חוזר ומברך
מי שלא בירך ברכת ״ברוך שפטרני״ בעליה הראשונה האם יש
שאלה :קטן שאכל כדי שביעה ומסופק אם בירך אחריו בהמ״ז
לו תשלומין לאחר ז מן ועד אימת יכול הוא להשלימה. האם עליו לחזור ולברך כמו בגדלותו או כיון דעתה הרי הוא
תשובה :אולי כל ז מן שהשמחה קיימתי.
חייב רק מדרבנן הו״ל ספיקא דרבנן לקולא.
העמדת עדים על פריסת הינומא תשובה :מסתברא שצריך לחנכו כמו בגדול ו אין ראיה ממה
האם הקפידו להעמיד עדים על פריסת ההינומא. שהביא המ׳׳ב בסי׳ תרנ״ח סק״ז דשעת הדחק שאני ומלבד זה עי׳
תשובה :לא שמעתי.2 במ׳׳ב סי׳ קפ״ו סק״ג וי ש לחלק.
אם י ש לקנות מקום החופה והיחוד אם אזלי׳ בתר דין ספק דהשתא דרבנן או בתר גדלותו %
האם נהגו מרנן החזו׳׳א ומר אביו זצ׳׳ל לקנות את מקום החופה
והיחוד וכמהרי׳׳ל דיסקין ,3או לא. שאלה :האם קטן שאכל כדי שביעה והוא מסופק אם בירך צריך
תשובה :שמעתי שמרן החזו׳׳א הי׳ מרוצה מחומרא זו.4 לחזור ולברך ,האם אזלינן בתר השתא דהוי ספק דרבנן או
דילמא כיון דבגדלותו יתחייב לחזור בספק מעין זה גם עתה
האם י ש לטעום מכוס אירו סין וכמה י ש לטעום נחייבו בכך מדין חינוך,
האם טעמו מכוס ברכת אירו סין ונ שואין ,או רק החתן והכלה, תשובה :ספק דאורייתא לכאורה.
וכמה טעמו מלא לוגמיו או טעימה כל דהו.
■P
ב שו״ ת ש בי בי א ש ( או״ ח א׳ סי׳ ק כ׳׳ז) ,ו ב ש בי בי ה לוי ( סי׳ כ׳׳ ב) ו ב ש ב ט ו נ ש אל ר בינו ז צ״ ל ,מ אב א שבע ת שנע ש ה בנו בר מ צו ה שהה ב מ לוני ת,
ה לוי ( חי׳׳ א סי׳ ע׳׳ ד ד׳) ד א ם אינו ב ש ם י כו ל ל הקל. עקב נגי ף ה קורונ ה ,וי צ א מ ש ם ל א חר חוד ש ,וכ ע ת נ פג ש ע ם בנו פע ם
ר א שונ ה ל א חר ש הו א כ בר בר מ צו ה ,האם צ רי ך ל ברך ב רו ך ש פ טרני
3עי׳ א הל י הו ש ע ( או ת ש ס׳׳ג) מ ש״כ הג און ר בי ע קיב ה יו ס ף ש לזינג ר ב שע ה שרו א ה ש בנו עול ה ל תור ה ,ו ה שי ב ר בינו ,א פי לו ש ע בר חוד ש או
זל ה״ ה ב ת שוב ה כ ת״י ו הג און מ הרי״ל די ס קין א ב״ד ד ברי ס ק כ א שר ע שו יו ת ר בפע ם הר א שונ ה שרו א ה א ת בנו עול ה ל תור ה ל א חר חזר תו ל בי תו
חופ ה ב תוך ח צי רו ל א הני ח ל ע שו ת ה חופ ה עד א שר י ש כו ר ה ח תן ר שו ת וי כו ל ל ברך ב רו ך ש פ טרני ( ,ג ליון מי ם חיי ם ג ליון ר ״ז) .ו הנ ה ב ס׳ אור חו ת
ה חצר וז ה ד בר חד ש הו א א שר ל א ר אינו מ ר בו תינו ב פר ע ש בורג בי מי חיי ם הלכו ת בר כו ת ( או ת נ״ ח) כ תו ב ב ב״ר וי ג ד לו הנ ערי ם מי שי ש לו
החתם סו פר ו הג און ר׳ מ שול ם איג ר א ו מ שנ ת דר״ ע זי ע״ א ו אז ע שו בן ו הגי ע לי״ג שנ ה צ רי ך האב ל ברך ב רו ך ש פ טרני מ עונ שו של ז ה .וי ״ א
ה חופו ת ב ח צרו ת של א בי הכלה ו ל א על ה על הדע ת ל ש כור מ קו ם או ת ה בפע ם ר א שונ ה ש עול ה הבן ל קרו ת ב תור ה .ו הג און ר׳ י הו ד אי ז״ ל Xji
ה חופ ה ו כן כ ש היו עו שי ם ב חצר ב הכנ״ ס ג ם ז ה אינו בי ת ח תן כי א ם קם על רג ליו בב הכ״נ ו בי ר ך ברכ ה זו בפע ם ר א שונ ה ש קר א בנו ב תור ה,
חצר של ה קד ש ,ו כ״ כ הג און ר בי דו ד ש פיר א זל ה״ ה בעל שו״ ת בני ציון ו עי׳ מגן אבר ה ם ( סי׳ רכ״ ה ס ק״ד) ב ש ם ל ח ם ח מודו ת ( בר כו ת פ״ ט או ת
ב ש ם הג און ר בי יו ס ף חיי ם זוננ פ ל ד זל ה״ ה ו הו״ ד ב ספר של חן ה עזר ל) ש ע כ שיו נ הגו ל ברך ב שע ה ש הנ ער מ תפלל או קור א ב שב ת ר א שונ ה %
ל הג און ר בי יצ ח ק לי בו בי ץ זל ה״ ה א ב״ד ט ש אפ ( סי מן ז׳ ס״ב ס ק״ו) וז ״ ל ש אז נו ד ע לר בי ם ש הו א בר מ צו ה ,אך י״ ל ד כ׳׳ז לכ ת חיל ה ,א מנ ם בל ק ט
ה מנ הג בפעי ה״ ק על פי הרו ב ל ה ע מיד ה חופ ה דו ק א ב חצר בי הכנ״ ס יו ש ר ( או״ ח ע מו ד מ׳ ענין ה׳) מ תל מיד ה תרו ה״ד ,מו ב א ,ש ש אל לו כ ש בני
ו ש מ ע תי מ הג אב״ד דפ עי ה״ ק הג ה״צ מו הר״ר יו ס ף חיי ם זוננ פ ל ד ז צ״ ל כי י חי׳ ב א א צ לי שכבר הי ה בר מצו ה א ם אני צ רי ך ל ברך א ם ל או ,ו א מר
כ ש הי ה ה חופ ה פעי ה״ ק ב ח צירו של בי תו ו מ ד ר שו של הג און ה קדו ש אינ ך צ רי ך ל ברך ,ו עי׳ ב שו״ ת ב צל החכמה ( ח׳׳ ה סי׳ ק ל׳׳ ב) שנר א ה
ה אבד ק״ ק ברי ס ק ז צ״ ל הי ה מ קנ ה ח צירו ל ה ח תן ול ק ח ב עד ההקנא ה מ ד ב ריו ד ל א ח׳׳ז א׳׳ א ל ברך ,ונר א ה ד כ׳׳ז כ ש מברך ב ש ם ,ו כן ר אי תי
סכו ם מ טבע ש הי ה נ קר א בי ש ליג ש הי ה בע ת מ מ של ת תו ר כיי א עכ״ל ו כן מכ תב מ ר בינו ,ל שו א ל א חר ,וז׳׳ ל ,מי ש א חר ל ברך ברכ ת ב רו ך ש פ טרני
ב ספר ע מוד א ש הנ הגו ת ( או ת נ״ ט כ ת״י) פע ם ר או ב שע ת חופ ה יו ת ר מל׳ יו ם האם י ש לו ת ש לו מין ל ברך כל ז מן שיר צ ה ,ו ה שי ב ,כיון
M
ש ה ת קיי מ ה ב חצר ר בינו כי צד ר בינו ה שכיר ל ה ת תן ב עד איז ה ג רו שי ם ש או מר בל א ש ם מל כו ת י כו ל לו מ ר ( ,קו בץ שו״ ת עניני בר מצו ה סי׳
את ד׳ ה א מו ת מ קו ם ש ה ע מידו ה חופ ה ל מ ען ת הי ה ה חופ ה בר שו ת ס״ד) ,ו כן ב ס׳ וי ש מ ע מ ש ה ( ח״ א ע מו ד ת״כ) ש אל מ מרן הגרי״ ש א לי שי ב
ה ח תן________________________________________________________________ . ז צ״ ל ,האם צרי כי ם לו מ ר הברכ ה מי ד ב מ צו ה הר א שונ ה ש מ קיי ם או
דוו ק א כ ש עול ה ל תור ה כ מנ הגנו ו ה שי ב ש בז מננו מ מיל א אין או מרי ם
לכל ידידי ורעי הי׳׳ו או תו ב ש ם ו מ ל כו ת א״כ אין נפ ק״ מ ו מ תי שיר צ ה י א מ רנו ,ו עי׳ בז ה
הנני להודיע ששמחת הבר מצוה לבני י הו ד ה נ״י תתקיים אי״ה ביום
שני אור לכ״ג מר חשון באולמי ״מרום״ רחוב הרב לנדא 2בני ברק
אשמח בהשתתפותכם יצחק גולדשטוף
QpG ( )G p C ip uג'• c: p g; u u
^ - r׳׳
תשובה :כמדומה רק החתן והכלה אבל איני אחראי.5
קבלת קנין אחר החתימה
חתמו העדים על הכתובה ונזכרו ששכחו לקבל קנין ,האם יכולים האם על החתן למסור הכתובה ליד הכלה
עתה לקבל את הקנין לאחר החתימה ,או דילמא עליהם לכתוב האם על החתן למסור הכתובה ליד הכלה [בזמן טהרתה] ,או
כתובה אחרת. דעליו למסור לאחד מקרובי הכלה שיקבלום עבורה[ ,כי ראיתי
ברמ״א אבהע״ז סי' ס״ו ס״א ב' דעות בזה.10 מי שמפרסם בשמיה דרבינו שליט״א דלא ראה במשפחתו
שמסרו לידי הכלה עצמה אלא לקרוביה].
הקנאת שטר הכתובה לחתן
תשובה :כמדומה שלא נהגו.6
האם יש מעלה בהקנאת שטר הכתובה להחתן בכדי דליהוי ספר
מקנה או דילמא דינה כשטר ראיה דלא בעי בה ספר מקנהיי. כתבו כתובה דאירכסא ונמצאת הראשונה
תשובה :לא ראיתי נוהגין כ.12. כתובה שנאבדה וכתב אחרת בנוסח כתובה דאירכסא ,ונמצאה
הראשונה ,איזה מהן יקיים ואיזה יאבד.
עניני שבע ברכות13 תשובה :לכאורה את הראשונה.7
ברכת היין בשבע ברכות אם הוא כברכה״נ או ברכת השבח עוד בענין כתובה דאירכסא
ובמכתב שאלה נוסף :כתבו כתובה דאירנסא ונמצאה הראשונה
יש לעיין בגדר ברכת היין שבשבע ברכות האם גדרה כגדר ברכת איזו יגרע ו איזו יניח.
הנהנין בעלמא ,או שהיא נחשבת כחלק מברכות השבח דברכות תשובה :עי' פ״ת אה״ע סי' ס״ו סק״ג.8
הנשואין. כתובה ספרדית שיש בה שבועה ולא נשבע
כתובה ספרדית ולא נשבע החתן ובנוסח הכתובה יש שבועה
תשובה :באו״ח סי' רע״א ומ״ב סקט״ז לכאורה מבואר דהגפן אין
האם יש לפסול הכתובה או לא.
שייך לקידוש ,והוא הדין לכל הדברים הטעונים ברכה.14 תשובה :עי' יו״ד סי' רל''ב סוף סי''ב 9ובש״ך (סקל״א) ובה״ט
(סקכ''ח) ופ'' ת שם (סקי''ב) משמע דהשטר לא נפסל ע'' ש.
הכ תוב ה פ סול ה ,אף ד אין ה קנין חיו ב כ מ״ ש ב שו״ ע ( סי' ס״ו ס עיף ח') 5ב אר חו ת ר בינו ( ח״ ה ע מו ד י ״ א) מו ב א ש כ ש מרן הק ה״י ז צ״ ל הי' מ סדר
מכ״מ מ כיון ד ב כ תו ב ה כ תו ב 'ו קני נ א' הו״ל מזוי ף מ תו כו ע״ ש ,אבל א ם ק דו שין ברך ברכ ת ק דו שין ו ט ע ם מ היין שנ שפך על י דו ו ל א א מר ל ח תן
ל א הי ה כ תו ב 'ו קני נ א' ש פיר ד מי. ל ש תו ת רו ב כו ס ו ל א ש ת ה רו ב.
ו עי' בכ תוב ה כ הלכ ת ה ( ש בי בי א ש סי' ג') ,ו ב ש בי בי ה לוי ( סי מן קנ״ ח 6ו עי' אר חו ת ר בינו ( ח' ה ע מו ד י ״ א) ש צו ה מ רן ה ק ה''י ז צ״ ל ל ת ת א ת
ב ענין ח תי מ ה ל פני קבל ת ה קנין) ב ני דון א ם שכ חו ל קבל קנין מן ה ח תן הכ תוב ה לכל ה ו ה ח תן נ תן ל ה מי ד ל פני ברכ ת נ שו אין .ו כן ע' ש ( ע מו ד
ו כ בר ח ת מו ה עדי ם על ש טר הכ תוב ה ונ ש אל ה ה שאל ה האם נפ סל ה י' ט או ת מ״ א)
הכ תוב ה ו צ רי ך ל כ תו ב כ תוב ה א חר ת ת ח תי ה ,האם אפ שר ל הכ שיר 7כן מ בו אר ב תרו ה״ד (פ ס קי ם ו כ ת בי ם סי מן צ״ א) שכ תב שבכ תוב ה
הכ תוב ה א ם י ק ב לו קנין ע ת ה מן ה ח תן ב פני ה עדי ם. ד איר כ ס א כיון ש קיבל קנין על ה שני ה מ חל ה כח כ תוב ה הר א שונ ה,
11עי' ב קצו ה״ ח ( סי מן קצ״ א ס ק״ א) ו ב פ ת חי ת שוב ה ( חו״ מ סי מן רל״ ח ד מ ס ת מ א ל א ב א ל כ תו ב ש תי כ תו בו ת ,ו א פ שר מ שו ם ד הוי כ אי לו בי ט ל
ס ק״ב) מ שו״ ת מ ש כנו ת י ע ק ב ( חו״ מ סי מן ל״ ב) ד מ ה ש אי' בגי טין ( כ' ב') ש ע בוד ש טר ה ר א שון ,ו ל פי ״ז י ש ל קרו ע דו ק א ר א שונ ה ,ו עי' מנ ח״ ש ( ח״ג
ד ב עינן ש ה ש טר י הי ה קנוי ל מו כר הנ' מ במ ק ח ד ב עינן ספר מ קנ ה אבל סי' ק״נ) ד בז מנינו אין חו ש שין ל מ חיל ה ו א ם י ש צור ך י כו לין ל הני ח
ג בי ש טר הלוו א ה הרי הוי רק ר אי ה ב על מ א כ מ ש' כ ה תו ס' ,ו ה תו ס' רי ״ ד הר א שונ ה ,ו עי' בפ ת חי חו שן ( ח״ ט ב קונ טר ס ב עניני כ תוב ה הער ה נ' ב)
( ש ם) כ תב שג ם ב ש טר הלו א ה ב עינן שי קנ ה ל לוו ה א ת ה ש טר ,ו מ סי ק דנר א ה שא ם ל א חר ש כ ת בו כ תוב ה א חר ת נ מצ א ה הר א שונ ה ,י ש ל קרו ע
ה קצו ה״ ח שדו ק א ב מכיר ה ש ה ש טר פו ע ל חלו ת קנין ב עי ש טר מ קנ ה א חת מ הן .ו ל כ או' ת לוי בדע ת ה איזו כ תוב ה נו ח לה יו ת ר ,כגון ש הו סיף
ו כ ד ב רי תו ס' אבל ג בי סת ם ש טר ל א ,ו כ ת ב ה קצו ה״ ח ( סי מן מ״ה ס ק״ב) בכ תוב ה ה שני ה יו ת ר מ בר א שונ ה ,אל א ש אפ שר שי כו ל לו מ ר של א
שכ תוב ה הו א כ ש טר ר אי ה ,אל א שב ספר א מרי בינ ה ( חו״ מ סי מן כ ״ו) הו סיף אל א מ שו ם של א ז כ ר כמה הי ה בר א שונ ה ,וע ת ה כ שנ מצ א ה אינו
כ תב על ד ב רי קצו ה״ ח דנ הי ד לג בי עי קר הכ תוב ה הוי ש טר ר אי ה ב על מ א רו צ ה ל הו סי ף ,ו ל פי ״ז א ם י ד ע ו הו סי ף ו ד אי שי כו ל ה ל קרו ע הר א שונ ה
אבל לג בי ה חיו בי ם ל כ אור ה הוי ש טר קנין ,ו ל ד ע תו ב עינן שיז כ ה ה ח תן ול ה ש איר ה שני ה .ו ב כ תו ב ה כ הלכ ת ה ( פי ״ג סי״ ב) הבי א ד עו ת בז ה
בכ תוב ה .א מנ ם ב קצו ה״ ח ( סי מן ק״צ ס ק''ז) מ בו אר דג ם על ה תו ספ ת ו מ סי ק ד ה עי קר כ ה תרו ה״ד א א' כ נ מצ א ט עו ת ב שני ה ,דל א מ חל ה רק
ה ש טר הוי כר אי ה מ שו ם ש אין ש טר ל ח צ אין ,ו הני ח ש ם ב צ״ ע ,ו עי' ע' ד שי ש ביד ה כ תוב ה מ תו קנ ת ,ו עי' ש ם ב ש בי בי א ש ( סי' י' ג).
ב שו״ ע א ה ע''ז ( סי' ס״ו ס״ א) ד ה ח תן נו תן שכר ה סו פר. 8ש הבי א הפ ת חי ת שוב ה ( ש ם) מ שו״ ת מו צ ל מ א ש ( סי' כ״ א) שנ ש אל מי
12ו ה ארי ך בז ה ב ס' כ תוב ה כ הלכ ת ה ש בי בי א ש ( סי' א') ד אינו אל א ש טר ש אבד ה ש טר כ תוב ת ה וכ ת ב ל ה בעל ה כ תוב ה א חר ת ו הכ תוב ה
ר איי ה ,ו עי' ב ש בי לי דו ד ( חו״ מ סי' ק״צ ס ק״ ט) שכ תב ד אף ש הי ה נר א ה הר א שונ ה הי ת ה ע שר ת אל פי ם ל בני ם ו ע כ שיו כ תב ל ה חמ ש ת אלפי ם
לו ד ש טר ה ת חיי בו ת ל א ב עינן שי ה א מ של הלו ה מ״מ מד ברי ה תו ס' ו ל א מי ח ת' הא שה ו ל א קפד ה כ ל ל .א ם א ח״כ ת מצ א הכ תוב ה הר א שונ ה
גי טין ( כ״ א א' ד״ ה אל א) מ בו אר דג ם ש טר ה ת חיי בו ת ב עינן שי ה א של ו ת תגר ש או ת ת אל מן א ם נ א מר שכ תוב ה הר א שונ ה כ בר נ מ חל ש ע בוד ה
הלו ה ,ו כן כ תב ב חי דו שי הרי״ ם ( א בן ה עזר סי מן ס״ו ס ק״ג) ד ש טר או נ א מר ד כיון ש הי ת ה ב ט עו ת ש ח שב ה ש הי א א בוד ה אבל ע כ שיו
ה ת חיי בו ת נ מי ב עינן שי ה א של הלו ה מ״מ כ תב ב חי דו שי הרי״ ם ( ש ם) שנ מצ א ת ע דיין ש ע בוד ה חוב הר א שון קיי ם .ו ה שי ב ד א ם בכ תוב ה
ש ש טר כ תוב ה אינו רק ש טר ר אי ה ,ונ מ צ א ד ל הדי א ל א מ צינו ד ש טר ה שני ה אינו כ תו ב כלל ב ש בי ל נ דוני א או תו ספ ת אל א סת ם כ תב לה ה'
כ תוב ה הוי ש טר קנין ,ד אי כ א קנין כ תוב ה ג ם בל א כ תי ב תו מ דין תנ אי אלפי ם ל בני ם מ פני ש א מרו חז״ל א סור ל ש הו ת ע ם א ש תו שע ה א' בל א
בי ת דין ו ה ש טר אינו מ ש מ ש ר ק לר אי ה ב ל בד ו ל א ב עינן שי ה א של הבעל כ תוב ה ל א מ ב עי א א ם נ מצ א ת א ח״כ כ תוב ה ה א' ד מ עול ם ל א נ מ חל ר ק
כ מ ש' כ ב חי דו שי הרי״ ם ש ם ,ו עי' ק ה״י ה חד שי ם ( ב״ מ סי' ל״ג). ש ע בוד המנ ה או מ א תי ם הר א שוני ם וע ת ה הרי פיר ש ש ב ע בור ה אי סור
13נדפס בשו׳׳ת שביבי אש (אהע״ז סימן פ). ע ש ה לה כ תוב ה וז ה אינו ר ק ל מנ ה ו מ א תי ם שז הו ה אי סור דו ק א אבל
נ דוני א ו ש אר ד ברי ם שהם מלו ה ו חו ב ג מו ר ע ליו ל א נ מ חל ה ש ע בוד
14עי' מ שנ ה ברור ה ( סי מן ר ע״ א ס ק ט״ז) ד כיון ד בי ר ך כ בר ב תוך ה ס עוד ה
ב ש בי ל שכ תב כ תוב ה א חר ת ב ע בור המנ ה ו מ א תי ם אבל א ם הז כיר ב תוך
ב ת חל ת ש תי תו שו ב א״צ ל ברך ע ת ה בו ר א פ ה״ג קוד ם ה קידו ש .ו עי'
הכ תוב ה ה חד ש ה ש ב ש ביל נ דוני א ו תו ס פ ת כ תב לה ז ה ו הי א יד ע ה ז ה
בי או ר הגר״ א ( סי' ר ע״ א או ת ט ״ו) ב דין נ הפ סי ק ב די בו ר או נ שפך יין של
ו ק בי ל ת הא ו ד אי דב טל ה לה כ תוב ה הר א שונ ה ו א פי לו נ מצ א ת ח ספא
קידו ש קוד ם ש ש ת ה ,ד א״צ ל חזו ר ו ל קד ש ,דבפ ה״ג אינו מעכב ה קידו ש,
בעל מ א הו א ע כ״ד.
כ מ בו אר ש ם ( ס״ ד) ב דין פור ס מפ ה ו מ קד ש ד אין מברך כלל הג פן.
9ש כ' הר מ״ א ,הג מון או אנ ס ש צוו לי ש ב ע ל הגיד על א חד א ם בעל
אר מי ת ,כדי ל ה עני שו מי ת ה ,מ קרי ש בו ע ת אונ ס ( ב ״י ב ש ם הר א״ ש כלל
ו ר בנו ז צ״ ל ב אי רו סי ני נו ש אל מ מ חו תנו מ רן הגר אי״ ל ש טינ מן ז צ״ ל מה
ה דין ב מי ש הבי א ק טן שי ש ת ה ב הבדל ה ב ת שע ת הי מי ם כ מ ש' כ הר מ״ א ח').
10וב מנ ח ת פ תי ם אב ה ע״ז ( סי' ס ״ו) כ' ל ה ס תפק ד א פ שר ד א ם ח ת מו
( סי' ת קנ״ א ס ״ו) ול מ ע ש ה כ שג מר ברכ ת הג פן וי ר א כי אין אי ש ,הי לד
העדי ם קוד ם קבל ת ה קנין ול א ח״כ ק בלו ד א פ שר ד מ הני מ שו ם ד פ סו ל א
איננו ו אני אנ ה אני ב א .שי צ א ה ק טן ל ד ר כו ,האם י כו ל ל ש תו ת ב ע צ מו
ד מי חזי כ שי קר א ני תן ל ת קן אף א ח״כ ,ו ב כ תו ב ה כ הלכ ת ה ( ש בי בי א ש
הכו ם או די ל מ א כיון ש סבר שי ש ת ה ה ק טן ל א י צ א בברכ ת הג פן ו ע ליו
סי' ט ״ז או ת י ״ ב) כ' ד צ ע״ ט דבכ ה״ג אינו רק מי חזי כ שי קר א אל א ש קר
ל ברך שני ת ,ו מ רן הגר אי״ל ז צ״ ל צי ד ד ד כ בר ה סי ח ד ע תו מל ש תו ת וי ב ר ך
ג מו ר ו עי ק ר ה עדו ת שב ש טר הי א על קבל ת ה קנין ו ה ה ת חיי בו ת די רי ה
שני ת הג פן ,ו ר בינו ז צ״ ל כ תב די כו ל ל ש תו ת ( ,מ ה טו בו א הליך י ע ק ב כ״ג
ו צ״ ע ,ו ע״ ש ב ש בי בי א ש ( סי' ד') ו ב קו בץ ת שו בו ת ( ח״ א סי מן ק ס״ו)
ע מוד כ״ ט).
ש ה שיב מ רן הגרי״ ש א לי שי ב ז צ״ ל ,דב מנ ח ת פ תי ם ( סי' ס ״ו) הבי א
מ ש מי ה ד הר מ״ע מ פ אנו ז״ ל ד בל א ק בלו קנין כלל ו ח ת מו ה עדי ם
S\ fr!.l. fr׳
■ יי־
> )-ו.״•
r f b rרז?' < r ■fSו ״ r r hdncbo
L .
״דברי ה ם הם ז כ רונ ם״
ל עי לוי נ ש מ ת מ רן ר בינו
בס״ד
י ר ח מי א ל ג ר ש ון ב׳׳ ר צ בי י הו ד ה
ז ל ל ה׳׳ ה דרכי החיזוק
א ר ב ע ה צרי כי ם חיזוק (ברכות לב - ):שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו (רש״י)
( 786 מ שי חו ת ר שכב ה״ג מ רן ר א ש הי שיב ה הגרי״ג א ד ל ש טיין זלל ה״ ה • וירא תשס״ז
סנדלרים וחייטים ,אלא בתי חרושת עם מכונות מיוחדות שצריך ללמוד שיחה שנאמרה בחודש טבת תשע״א
להפעילם ,ובמשך הזמן נוספו עוד מקצועות לפי הטכניקה החדשה שצריך
ללמוד הרבה שנים כדי לקבל תעודה ובלי זה לא יתקבל לעבודה ,כגון
על ההנאה והתענוג בעבודת השם יותר מכל התענוגים
הוראה או רואה חשבון או יועץ מס וכדומה.
ולדוגמא מקצוע הרפואה ,סיפר לי אחד שרצה להיות רופא ,שהיה צריך טבע האדם שרוצה ליהנות בחיים
לעבור דברים במשך שנים ,ללמוד הרבה ידיעות ולחזור עליהם ,ולעבוד יש דבר פשוט מאד ,שצריכים לחזור ולדבר עליו .הנה טבע האדם שהוא
במעבדה רפואית להתעסק עם כל מיני בדיקות שלא נעים לטפל בהם, רוצה ליהנות ולהרגיש טוב ,ואינו רוצה לסבול קשיים ,ולא רק שאינו רוצה
ואלו שעומדים על גביו צועקים עליו ומבזים אותו ,כי הוא רק מתלמד... קשיים אלא גם רוצה ליהנות ,שיהיה לו נעים וטוב בחיים .ומה הם ההנאות
ושולחים אותו לכאן ולכאן ,והוא סובל ועובר את כל הקשיים האלו במשך שיש בעולם? יש הנאות הגוף כגון אכילה שתייה ומנוחה ,וכן חמדת הכבוד
שנים ,מפני שיודע שבסוף יהיה רופא וירוויח כסף. והממון וכל מה שמשמח ,והשאיפה לזה באה מצד טבע הגוף והיצר הרע
[והרי גם אם כבר יהיה רופא ,וכי הרופא עצמו תמיד בריא? הנה יש רופא שמושך ,וכשמתרגלים קשה מאד להיגמל ולהפסיק.
אחד שמטפל באנשים איך למנוע מחלות על פי כללי הרפואה ,והוא אדם והרמב״ם בהלכות תשובה (ז ,ג) כתב שצריך לחזור בתשובה מן הדעות
צעיר ופתאום חלה וקיבל סתימת עורקים וצריך לצאת לשיקום ,והוא שבור הרעות ,ואחד מהם רדיפת המאכלות ,ולא כתב שלא לאכול ,אלא לא
ורצוץ ,שאחרי שהיה מרפא אחרים הוא צריך בעצמו רופא שירפא אותו, לרדוף ,ומה גורם לרדיפה? החשק שבטבע האדם.
והיו צריכים להשתדל עבורו אצל רופאים אחרים שיטפלו בו ויתייחסו אליו
ויש דברים ששייך אפילו התמכרות ,כגון אלכוהול ,שמי שמתרגל לזה
בטוב ,הרי שהאדם לא מובטח כלל בחיי העולם הזה].
נמשך וקשה להפסיק .ובמדרש (תנחומא שמיני) מובא מעשה באדם שהיה
אבל עם אמונה יודעים שכל החיים זה בהשגחה ,הן בענייני הבריאות וגם משתכר ומתגולל ברחובות בביזיונות ,ובניו התביישו מזה מאד ,כי כשהיה
בשאר עניינים ,הכל בהשגחה לטובת האדם ,הטוב האמיתי של חיי הנצח, שיכור היה נראה כבעל חי ולא בן אדם ,ורצו שיפסיק ,ופעם ראו שיכור
ואם בשביל חיי שעה עובדים קשה מפני שבסוף יהיה איזה רווח ,וכי חיי מתגולל ברחובות כמוהו ,וקראו לאביהם שיבוא ויראה איך שנראה ,אבל
עולם אינם יותר מזה? ומה עדיף ,האם חיי עולם או חיי שעה? בודאי שחיי הוא ניגש אל השיכור ושאל היכן מצאת יין טוב כזה ,כי כך יש טבע באדם
עולם עדיף! אבל זה תלוי באמונה ,ואם האמונה ברורה מבינים שכדאי שלא אכפת לו ומוכן לסבול ביזיונות בשביל למלא תאוותו.
ויש גם התמכרות לעישון ,שהוא תאווה המושכת ,ושמעתי בשם האמרי
אמת מגור ,כי העישון מתחיל מגאווה ,שילד קטן רואה מבוגרים שמעשנים
^ בעניינא דיומא ^ ורוצה להרגיש כמו גדול ...ומבוגרים מעשנים כדי להרגיע את העצבים,
וזכורני שבילדותי כשהיו במתח היו מעשנים הרבה ,אבל אחר כך נודע שיש
בימי שלישי בערב היה רבינו אומר את השיחה השבועית בביתו, בזה רעל .וידוע מאחד הגדולים שהיה מעשן עד שפעם התעלף מזה ומאז
וכך יצא שבתקופות בחירות המתקיימות ביום שלישי היה מתייחס הפסיק לעשן ,ואמנם כיון שהיה רגיל לעשן בהכנת השיעור ,התחיל לקחת
לענייני השעה ,וכמה פעמים הרחיב על מעלת הבחירה ״ובחרת סוכרייה כתחליף כדי שהראש יהיה צלול ולא יירדם ,ובמשך הזמן
בחיים״ בכל קיום התורה והמצוות ,ועל בחירת עם ישראל ״אתה מתרגלים עד שכבר אין בזה צורך .ואמנם בדרך כלל מי שהורגל לעישון
בחרתנו מכל העמים״ ,וכדרכו היה גם מעורר שלא לבזבז הזמן צריך גמילה ,ויש מומחים מיוחדים לכך.
בסקרנות סביב תוצאות הבחירות. וכן יש התמכרות לכבוד שהיא גרועה מאד ,ובגמרא מובא (מנחות קט ,ב)
שרבי יהושע בן פרחיה אמר ״בתחילה כל האומר לי עלה לגדולה אני כופתו
להלן דברים מהשיחה במוצאי הבחירות הקודמות ,חשון תשפ״ג. ונותנו לפני הארי ,עתה כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של
ע כ שיו היו ב חי רו ת ,ו עו ד מע ט י היו ה תו צ או ת ,וי ש טבע של חמין״ ,ולא נתכוון שבאמת היה עושה כן ,רק אמר דרך משל עד היכן מגיע
ס קרנו ת לד ע ת מה ה תו צ או ת של הב חירו ת .ו א ף ש אין ז ה נוג ע טבע האדם ,שגם מי שהתרחק כל כך מהכבוד וכעס על מי שרצה להעלותו
ל אד ם ל מע ש ה ,אבל ז ה מ עניין ,ו כך הטבע שי ש ס קרנו ת ,לד ע ת לגדולה ,אבל כשכבר עלה לגדולה אם יגידו לו לירד זה יותר גרוע ,כי קשה
מה היה ו מ ה הוו ה .וז ה בז בוז ז מן! וי כו לי ם לנ צ ל א ת הז מן הז ה מאד לסבול את חסרון הכבוד שהורגל בו.
שי ש ס קרנו ת ,ו הרב ה ז מן מ ת בז בז ל מ ש הו טו ב ,אבל כך הטבע וכמו שמצינו בבן סורר ומורה שמבקש לימודו ואינו מוצא ,ואמרו בגמרא
אצל אנ שי ם ב ש בי ל ס קרנו ת. (סנהדרין עב ,א) וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין
אין להם תע סו ק ה ,ו אין ו הנ ה י ש אנ שי ם ש צרי כי ם את ז ה ,כי האיטלקי אמרה תורה יצא לבית דין להיסקל? אלא הגיעה תורה לסוף
אין מזי ק ל ב רי או ת ,ל כן להם מה ל ע שו ת ,וכ ש מ ש ת ע מ מי ם ז ה דעתו שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת
להם בריר ה ,וז קו קי ם ל ע סו ק בד ברי ם מ ענייני ם ב ש בי ל ה ב רי או ת... דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב ,ע״כ.
י ש כאל ה אנ שי ם .אבל אנ חנו בני תור ה הרי י ש לנו מה ל ע שו ת, והיינו כיון שהורגל לגנוב כדי למלא תאוותו ,ואינו מתחשב באחרים מחמת
וז כי נו ש מן ה ש מי ם נ תנו לנו סיי ע ת א ד ש מי א שי ש לנו תע סו ק ה שהוא תאב לבשר וליין ,הרי בלי גמילה הוא ימשיך בזה וישקע בתאוותו
מ עניינ ת ,ע ס ק ה תור ה ,שז ה מ עניין ,ו כ ל א חד ל פי הדרג ה ש לו, יותר ויותר ,ויתמכר לזה עד שילסטם את הבריות.
י כו ל ל ל מוד ג ם חו מ ש ע ם ר ש׳׳י ,או ס פרי מו סר ,י ש הרב ה ד ב רי כמו שידוע שאדם שפושט רגל ונכנס לחובות ,לוקח הלוואות וערבויות
תור ה ש מ ענייני ם לכל א חד ל פי הרמה ש לו ,כ פי כו חו. אפילו מאביו ובני משפחתו ,ולמרות שיודע שלא יוכלו לשלם סכומים
וע ס ק ה תור ה ז ה ה חיי ם הכי מ או שרי ם ,כ מו ש א מרו ( א בו ת ו ,ד) עצומים כאלו ,לא אכפת לו ואינו חושב מה יהיה הסוף ,כי כך טבע האדם
א שריך ב עול ם הז ה! אין חיי ם יו ת ר מ או שרי ם מז ה. כשטובע ונמצא במצב לחוץ ,שאינו מתחשב .וכן יש תאוות בטבע האדם
שקשה לעמוד בהם ,וכשרוצה למלא תאוותו אינו מתחשב באחרים ,עד
שעלול ללסטם את הבריות כמו בבן סורר ומורה.
וכך הביא מרן גאון ישראל הגר״ד לנדו שליט״א במשאו השבוע
בעצרת הרבבות מדברי רבינו זללה״ה: כמה מתאמצים בשביל הנאות חיי שעה
...ולבני הישיבות אנו פונים ,השקיעו עצמכם בלימוד התורה .מרן וכל זה בא מתוך הטבע שרוצה ליהנות ,אבל אלו הם הנאות הגוף ,ולא זו
ראש הישיבה הגאון רבי גרשון זצ"ל עורר על הלימוד במוצאי דרך התורה אלא יש תחליף :חיי התורה ,שהם יותר מכל התענוגים.
הבחירות ,התאמצו בדבר ,התגברו על הסקרנות ,שובו לבית המדרש ויש בזה שני חשבונות .כי הנה בטבע העולם מי שרוצה חיים טובים
מיד לאחר קיום חובת ההצבעה ,ואל תתעניינו בשום דבר. ומאושרים חושב שצריך להרוויח כסף ,שאם יהיה לו כסף הוא יחיה חיים
טובים ,ולכך צריך להשקיע הרבה ללמוד מקצוע ,כי כיום כמעט אין
ל תרו מו ת ו הנצ חו ת 0527600485 - לקבלת ה שי חות ב מיי ל A527600485@gmail.com
עמוד 1 ני תן ל ת רו ם ב ע מ דו ת ' ק הי לו ת' ו' נ ד רי ם פ לו ס' ל פי ה חי פו ש ' ד ר כ י ה חיזו ק' ( קו ד (7 1 0
התורה מושכת עוד יותר מזה ,והיא תענוג של אשריך בעולם הזה ממש, להשקיע בשביל חיי עולם ,אבל הטבע אינו כן ,מפני שחיי שעה רואים
האושר הכי גדול שיכול להיות ,ולכן יש טעם בלימוד. בעיניים בחוש ,ואילו האמונה אינה כל כך בבהירות כמו שרואים בחוש,
ויש גם טעם במידות טובות ותענוג במעשי חסד ,ואנשים שעושים חסד ואפילו אדם שהוא כבר בעל אמונה ,אם יש היסח הדעת ואינו מתחזק
נהנים מזה ואוהבים את החסד ,כמו אברהם אבינו שחיפש אורחים כחום מיד האמונה נחלשת ,ולכך צריכים כל הזמן חיזוק.
היום בשלישי למילתו ,ולכאורה מה זה חסר לו ,וכי הוא היה מחויב בכך?
הרי כולם ספונים בבתיהם מחמת החום ולא צריכים שיארח אותם ,אבל חיי תורה הם התענוג הגדול ביותר
אברהם חיפש כי הוא אהב את החסד! (ראה המשך במסגרת בסמוך). ויש עוד חשבון ,שאם חיים על פי האמונה ,גם חיי העולם הזה יותר
וכן גם עבודת התפילה היא תענוג ,עד כדי כך שמובא בשולחן ערוך (או״ח טובים! כמו שאמרו (אבות ו ,ד) אשריך בעולם הזה ,ורואים במציאות מי
סימן צ״ח סעיף א) ששייך להגיע בתפילה להתפשטות הגשמיות ,שאינו הם היותר מאושרים ,האם בני התורה או אלו שאינם לומדים? וכי עשירים
מרגיש כלל שהוא חי ואינו מרגיש כלום ,כמו שכתוב (תהלים עא ,כג) תרננה יותר מאושרים? אדרבה אצל עשירים מצוי שמפסידים ומגיעים לפשיטת
שפתי ,שהשפתיים מעצמם מרננות! ורינה היא תפילה ,כזה תענוג ושמחה רגל ,והם תמיד דואגים ולא רגועים כמו שאמרו (אבות ב ,ז) מרבה נכסים
שהתפילה מושכת ורוצים להמשיך להתפלל .אינני בדרגה זו ,אבל צריכים מרבה דאגה ,וידוע לי מעשיר שיש לו הרבה ילדים ,ובתחילה חלקם עסקו
לדעת שיש אנשים צדיקים בעלי מדרגה כאלה ,ומי שראה את תפילתו של במסחר והיו מרוויחים ומפסידים ,ובסוף החליט שמכאן ולהבא הילדים
החזון איש יודע איך שהתפלל ,איזה תפילה ,וכיצד היה אומר ברכה ,עם יעסקו רק בתורה והוא כבר ידאג לכל מחייתם כדי שיישבו וילמדו ,מפני
איזה מתיקות ,עד כלות הנפש. שראה שהדבוקים בתורה הם המאושרים
אם כן באמת כל מה שחייבים זה תענוג! וחייהם יותר טובים.
והתענוג הכי גדול הוא בעולם הבא ,אבל יש גם ^ בענייני הפרשה ^
נמצא שבאמת גם בחיי העולם הזה ,מי
תענוגים בעולם הזה מעין עולם הבא ,ולכך שהולך בדרך התורה חי חיים יותר טובים
מ צינו ב מד ר ש ( א בו ת דר׳׳נ פ׳׳ז) על ההבדל בין ומאושרים ,ורק צריכים לזה אמונה ,מפני
נברא האדם כמו שכתב המסילת ישרים
איו ב לאבר ה ם א בינו ,ש איו ב סבל יי סו רי ם גדו לי ם שיש גם ניסיונות ,ולפעמים רואים חילונים
בתחילתו ,להתענג על השם!
ו ב א ב ט ענו ת למה זה מגי ע לו הרי הוא צדי ק ורשעים שמצליחים וחיים חיים טובים
וזהו מה שהשם דורש מן האדם ,הגיד לך
שע ש ה הרבה ח סד ו מ ע שי ם טו בי ם ,ו א מר לו ונדמה כאילו שאין השגחה ,אבל זה לא כך,
אדם מה טוב ומה השם דורש ממך ,הדרישה
הקב׳׳ה ע דיין לא הגעת ל חצי ח סד של אברה ם ,כי וכבר האריכו בספרים וגם בפסוקים מדוע יש
היא שיהיה לך טוב! כי לפעמים האדם אינו
אברה ם כ שב א א ליו אור ח לא ש אל מה הוא רגיל רשע וטוב לו או צדיק ורע לו ,עיין חובות
יודע מהו הטוב לו ,וצריך לדעת שזהו הטוב
ל אכול אל א מי ד נ תן לו א ת הטוב ביו ת ר ,ו ש ח ט הלבבות (שער הביטחון פ״ג) ומכתב מאליהו
בשבילו ,וגם בעולם הזה אשריך.
שלו ש ה פרי ם כדי ל ת ת ל אור חי ם ל שונו ת ב חרדל, (ח״א עמ' 15ואילך) ובעוד ספרים רבים.
ואמנם לפעמים יש גם קשיים ,אבל כמו שז הו החלק הכי מ שוב ח ו ט עי ם שבבהמ ה ,ו אף ואחד מן החשבונות בזה הוא ,שאם כל
שאדם עובד קשה בשביל שבעתיד ירוויח כסף שלא הכירם כלל וי כו ל ל ת ת להם אוכל יו ת ר הצדיקים היו חיים בעולם הזה חיים טובים
ויקבל כבוד ,וכשעושים בחירות הרי כל אחד פ שו ט ,בי ק ש ל ת ת א ת הטוב ביו ת ר. בלי ייסורים ,אזי כל אחד היה צדיק ,כי לא
שרוצה להיות חבר כנסת מוציא המון הוצאות
ו אי לו איו ב לא ע שה כן אל א ש אל כל אור ח היה שום ניסיון ולא היה ליצר הרע במה
ומתאמץ ומשקיע עבודה ואינו ישן בלילות עד
במה א תה רגיל ,האם ב ב שר או בדגי ם ,ביין או לפתות ,וצריכים שיוכל לפתות כדי שיהיה
שמגיע לכבוד שהוא רוצה ,ויש שמתחילים
ב שכר ,ונ תן לכל א חד כפי הרגלו ,כי ב א מ ת ז הו ניסיון ,שכל השכר הוא עבור ההתגברות
בהכנות כבר שנים קודם ...וזו דוגמא מה
חיוב צדק ה ,ל ת ת לעני די מ ח סורו א שר י ח סר לו והבחירה ,ובלי ניסיון אין שכר.
שעושים בשביל הכבוד.
( כ תו בו ת סז ,ב) ,אבל אבר ה ם לא נ תן רק די ולכן גם האבות הקדושים עברו ייסורים
ואם כך משקיעים בשביל חיי שעה ,קל
מ ח סורו ,אל א רצה ש ה אור ח יי הנ ה כמה שיו תר, וניסיונות כדי להוסיף מדרגה ,ותחילה היה
וחומר בשביל הטוב האמיתי בעולם הזה
מ תוך א הבת החסד ש היי ת ה לו ,שא הב א ת החסד, אברהם עם העשרה ניסיונות ,ואחריו יצחק
ובעולם הבא ,שהוא טוב וגם כדאי ,ובזה
ו ב לי זה הוא היה מצ ט ער ,ו ל כן חיפ ש אור חי ם הוסיף ונקרא עולה תמימה (בראשית רבה סד,
חייבים ,ואם חייבים סימן שזה טוב!
כחום היו ם ,כי בלי זה לא היה טו ב לו! ג) ,ויעקב היה בחיר שבאבות (שם עו ,א) ,כי
הצורך בהדרכה ולימוד מוסר וא מנ ם כל הז מן הוא עסק ב תור ה ו קיי ם מ צוו ת, כל אחד קיבל את מעלות אביו והוסיף עוד
אבל גם ה חסד מ שך או תו ,ו אין ז ה בי טו ל תור ה, התאמצות ועוד עבודה להתקרב יותר ויותר
וכמובן החיוב הוא לכל אחד כפי יכולתו, כי התורה מ חיי ב ת גם חסד ,ו אף ש ה חיוב הוא רק בעבודת השם.
ויש כיום אנשים שמבינים להדריך איך די מ ח סורו ,אבל ה תור ה מ חייב ת גם אהבת ח סד!
מגיעים לאהבת תורה ולהתמדה ,ואיך מגיעים ש הטבע י מ שו ך ל ח סד גם יו ת ר מדי מ ח סו רו!
התענוג בתורה ובחסד ובתפילה
לאהבת חסד ,ולדבקות בתורה ובתפילה ,ויש
כמו שכ תוב ( מיכ ה ו ,ח) הגיד לך אד ם מה טו ב ובאמת עבודת השם עצמה היא תענוג ,וכל
גם הרבה ספרים ,ואמנם לא כולם ברי סמכא,
ומה השם דו ר ש ממך ו גו' אהבת חסד ,ונז כ רו כ אן המצוות כשאדם עושה אותם עם אמונה יש לו
אבל יש אנשים מיוחדים שיודעים לייעץ בזה.
שני חל קי ם :מה טו ב ,היינו שז ה טו ב ו כד אי הנאה ,כי הוא יודע שזה כדאי לו ,וממילא זה
ובחובות הלבבות (שער התשובה פ״ו) כתב זה מתחשק ומושך ,ואילו כשעושה רק מיראה
לאד ם ,שי א הב א ת החסד ויי הנ ה מזה ,וכך י הי ה לו
שבכל דור יש מורה דרך לעבודת השם ,ורק יש קשה מאד ,והוא כמו אנוס ,אבל מאהבה
טו ב ב עול ם הזה וג ם ב עול ם הבא ,אבל זו גם
צריכים לחפש ולמצוא ,והחפץ חיים בצעירותו בזה טעם והנאה מיוחדת.
דרי ש ה ,מה השם דו ר ש מ מך ,וכל א חד מ חויב בז ה
חיפש ומצא מורה דרך את רבי נחומקה וכל שכן בלימוד התורה שזה התענוג הכי
לפי כו חו וכפי ה א פ שרויו ת שי ש לו.
הורודנער שהיה שמש בגרודנא והיה בעל מופת גדול שיכול להיות ,ותורה זה הדבר הגדול
וצדיק ,ונסע אליו לקבל דרך בעבודת השם. (מתוך השיחה המובאת בסמוך)
ביותר שנותן שלמות ותבלין ליצר הרע ,ויש
ולסיכום ,הדבר הראשון הוא דבקות בתורה, מתיקות מיוחדת בתורה כמו שכתוב (תהלים
ומידות טובות ,וזה דברים שכל אחד יכול ,ללמוד לפי טבעו מה שנוח לו, יט ,יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים ,והתורה נמשלה ליין ובשר וחלב ועוד
ובצורה שאינה קשה ,כי מה שקשה אי אפשר להמשיך הרבה ,וצריך שיהיה כל מיני טעמים ודוגמאות של הנאות העולם הזה שהם רק 'משל' להנאה
לפי הכוחות ביישוב הדעת ובלי היסח הדעת ,וכן תפילה ביישוב הדעת, הגדולה שבתורה ,וידוע שרציפות התורה מושכת מאד עד שקשה להפסיק.
וחסד עם אהבת הבריות ,והחסד מפתח את אהבת הבריות. ומעשה באחד שלמד בישיבה וקיבל דרך הלימוד של חזרות מהמשגיח
ובאמת לכל אדם יש בטבעו מידות טובות ואהבת חסד ,ורק יש נגיעות הגאון רבי אליעזר גינזבורג (זללה״ה) איך אפשר לחזור עם טעם ,והתחיל
ואהבות אחרות שמפתות ומושכות ,כגון אהבת המנוחה והכבוד והממון ללמוד כך ונמשך לזה מאד עד שלא היה יכול להפסיק ,ומרוב מתיקות לא
ועוד דברים שהראש מונח בהם ומחמת זה אינו חושב על אהבת הבריות, שם לב על כוחותיו ונחלש והוצרך לנסוע כמה שבועות לבית הבראה בצפת,
וכן רוצה פרסומים שיחשיבו אותו וכדומה ,כי זה טבע האדם. מפני שהתאמץ יותר מן הכוחות ,זהו כוח התורה המושך.
ולכך צריך שכל ללמוד ספרי מוסר כדי לדעת איך מתגברים על כל וגם האור החיים הקדוש כתב (דברים כו ,יא) שאם היו בני אדם מרגישים
הקשיים האלה ,וזוהי העצה הכי טובה! ללמוד קצת מוסר בכל יום, במתיקות וערבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ,וכתוב
בקביעות ,בספר שמעניין ומושך ,לא מתוך כפייתיות ,אלא להכניס ללב שכך (משלי ה ,יט) באהבתה תשגה תמיד ,ובגמרא (עירובין נד ,ב) קראו פסוק זה
צריך להיות וכך טוב ,בצורה מעניינת ,עם התרגשות או בלי התרגשות כל על רבי אלעזר בן פדת ,שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי
אחד לפי טבעו ,ובמשך הזמן זה משפיע שנעשה אדם אחר ומשתנה להיות ושכח את בגדו בשוק העליון ,כי מתיקות התורה מושכת עד ששוכחים היכן
כמו שצריך .זו המציאות ,וכמובן צריך סייעתא דשמיא לזה. נמצאים ,כמו כשקוראים סיפור מרתק ,ואמנם זו רק דוגמא ,כי מתיקות
J V. J ------------------------------------------------ V. J ---------------------------------------- V. r , S
הודע ה מ ש מ ח ת! ל א חר ת קופ ה ארוכ ה ש ח סרו מ ס' ש נ פ ל ד ז”ל ל עי לוי נ ש מ ת ר' י ה ו ד ה
ל ע ” נ ה א ש ה ה ח שו ב ה מ ר ת מ ל כ ה ב ו ל א ק ע ” ה ל עי לוי נ ש מ ת ר בי ז א ב צ ע נ ז א ר ז צ ” ל
כרכים ,ני תן שוב ל ה שיג א ת כל ספרי
ב ת הר ב ר' א ב ר ה ם דוי ט ש ז צ ” ל ב ” ר י הו ש ע ז צ ” ל ב ” ר מ ש ה ש מו א ל ז ” ל
ה ערו ת ו בי או רי ם על הש ” ס מכת ” י ר בינו
ב ארון המכירות בכניסה ל בי תו רחוב ראב ” ד 17 נ ל ביי ע ח' ח שון ת ש פיי ב -תנ צ ב״ ה נ ל ב ״ ע כ״ א ח שון ת ש ני א -תנ צ ב״ ה נ ל ב ״ ע כ״ ב ח שון ת ש ע ״ ג -תנ צ ב״ ה
1x ^ r * י1 ׳
עמוד 2
שאברהם נתן מים כדי הצורך ,אלא שכיון שהיה חולה שתה הרבה וכלו המים.
ושאלו קמיה רבינו ,דצ"ב שהרי היה ישמעאל חולה כבר קודם לכן ,וכמו ש פיר ש״י
פניני דב+ר| פנינים והערותבעניני הפרשה
(מדברים שנאמרו תחת השיחים במו״מ עם מרן רבינו שליט״א).
פס' י״ד ש שר ה נתנה עיניה בו ונעשה חולה ,והשיב רבינו שצ"ל שהוכבד חוליו
אח"כ.
החסרון בנטמאה העיסה וטומאת קודם מת׳׳ת
הודאת בע׳׳ד עם קנין דקח חמאה וחלב וגן־הןקר אשר עשה וימן לפניהם והוא עמד עליהם מחת העץ
ויאמר ?י את־שבע ?בשת מקח מידי בעבור מהיה־לי לעדה כי חפרמי את־הבאר ויאכלו( ,י״ח ח').
הזאת( ,כ״א ל'). ברש״י כתב' ,ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נדה ,ש חזר לה אורח כנשים
בספורנו כתב' ,כי את שבע כבשות תקח מידי .על דרך ש לף איש נעלו ונתן אותו היום ,ונטמאת העיסה'.
לרעהו וזאת התעודה (רות ד ,ז) כי היה זה עדות הסכמת הבעלים והודאתם שאלו לרבינו שליט״א ,מה איכפ"ל לאברהם אבינו שנטמאה העיסה ,הא בלאו הכי
בדבר' ,וביאר רבינו ,דהוצרך הקנין משום דלהודאת בעל דין בעלמא מהני טענת יטמאו הגויים את הלחם משום שנחשבים כזבים לכל דבריהם ,ואמר רבינו ,שעיקר
השטאה ,ובקנין לא מהני כמבו' בשו״ע(חו״מ סי' פ״א סי״ז) ,וא״כ יש מכאן מקור התמיהה מה איכפ"ל בכלל שיאכלו טמא ,דרק הוא אכל חולין בטהרה ,והעירו
להאי דינא דהיה קנין כדי של א יהיה טענת השטאה[ .ושאלו די ש נידון גדול אם מהבית אפרים [וכ״כ בשם ר״י אייב שיץ וחת״ס] שכיון שהיה יו״ט ש ל פסח היתר
בהמה נחשבת כלי או פירי ,וא״כ תליא בהא ,ואמר ש ל פ ר ש את הספורנו אפ שר האפיה היה מטעם ריבוי בשיעורין או הואיל ,ובעי' שיהא ראוי לו ולך אם נטמא
גם לפי שיטה אחת ,וביותר שהיא ג״כ להלכה .עוד דן שאולי קנין על הודאה הוי אינו לו ולא יכל לאפותו ,ואמר רבינו ,שדבר זה תלוי אם גם שרה שמרה כל התורה
כמו חליפי שוה בשוה דמהני בכל מילי]. [ובשו״ת רמ״א סי' י' כתב שלא שמרה] ,ושאלו ,אם אפשר להוכיח מכאן שנהג
טומאה קודם מת"ת ,ואמר רבינו שאין ראיה ,שאפשר שנהגו הכל כמו אחרי מתן
קרבן עצים בעקדה תורה אע״פ שבאותו הזמן לא היה נוהג טומאה.
ויאמר יצחק אל־אברהם אביו !יאמר אבי !יאמר הנני בני !יאמר הנה האש והעצים
ואיה השה לעלה( ,כ״ב ז').
והיה כצדיק
שאלו קמיה רבינו שליט״א ,במה ש א מר יצחק ״ואיה השה לעולה״ ,דמנין ליצחק ויאמר אל־נא יחר לדי ואדברה אך הפעם אולי יטצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית
שצריך שה ,אולי הוא קרבן עצים . 1והשיב רבינו ,שהיו הרבה עצים ,ולקרבן עצים בעבור העשרה( ,י״ח ל״ב).
אין צריכים כ"כ הרבה. וברש״י כתב' ,על פחות לא בקש .אמר דור המבול היו שמונה ,נח ובניו ונשיהם
ולא הצילו על דורם ,ועל תשעה על ידי צירוף כבר בק ש ולא מצא'.
מלח בעקידת יצחק אמר רבינו ,שי ש להקשות על דברי רש"י שחם מבני התיבה היה ולא היה צדיק ,וא"כ
הביאו קמיה רבינו מהשפ״א (הו' באמרי אמת ויקרא תרצ״ב) שהקשה מדוע הוו רק זי .והביא רבינו ליישב בשם התורת חיים האדמו"ר הראשון מויזיניץ זצ"ל,
בעקידת יצחק כתיב כל הדברים שהוצרך אברהם להם ,לא כתוב שהיה לאברהם דכתיב בקרא "והיה כצדיק כרשע" (שם כ״ה) ,והכוונה שאפי׳ מי שהוא "כצדיק",
מלח ,והרי כל קרבן חייב במלח. והיינו שהוא נראה לבריות כמו צדיק ,מספיק בזכות זו להצילו ,ומשום שאם יהרג,
ואמר רבינו ,דאפשר שהרי היה זה קרבן מחודש של אדם ,ולא היה קרבן ממש ,וא״כ כיון שחושבים שהוא צדיק ,יש חילול ה׳ ,ולכן בק ש גם עבור אדם כזה .ומעתה
אין כאן טענה של א היה מלח ,שבזה ודאי לא נאמרו כל דיני קרבנות ,ואמנם א״ש גם הקושיא גבי חם ,די"ל שחם היה "כצדיק" ,והיינו שלאחרים נראה כמו
למאי דכתיב ילפינן ,אבל אין מקום לחייב במה של א כתוב .ואמר עוד רבינו, צדיק ,ויש בזה חילול ה' אם יהרג.
שהרי יש לטעון שגם לא כתוב שהיה כלי לקבלה ,ויש מקום לומר שב אמת
היה בלא קבלה רק שחיטה על המזבח ,ומשום שהוא קרבן מחודש ,ולא ככל
טומאת אשתו של לוט
הקרבנות .ושאלו ,האם י ש מקום לומר שגם האיל היה כן בלא מלח ,ושחיטה ומבט אשמו מאחריו -יו*הי נציב מלח( ,י״ט כ״ו).
בלא קבלה ,ואמר שהאיל ודאי היה ש ם מלח וקבלה וככל קרבן ,אבל אצל יצחק בנדה (דף ע' ע״ב) איתא ,בג' דברי בורות ש ש אלו אנשי אלכסנדריא את רבי
לא. יהושע בן חיננא ,אשתו של לוט מהו שתטמא ,אמר להם מת מטמא ואין נציב מלח
ושאלו ,שהרי רש״י (כ״ב י״ג) כתב ״תחת בנו״ ,״על כל עבודה שע ש ה ממנו מטמא.
היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאלו היא עשויה בבני ,כאלו בני שחוט, ושאלו לרבינו שליט״א ,מאי שנא מאפר שרופין דמטמא (ל שיטת רבי אליעזר
כאלו דמו זרוק ,כאלו הוא מופ ש ט ,כאלו הוא נקטר ונעשה דשן״ ,ומ שמע שהיה כמבואר באהלות פ״ב מ״ב) ,ואמר רבינו ,דהכא שאני שאינו כאפר אלא שנהפכה
זריקה ,והסכים לזה רבינו .ואמר ,שי ש להעיר ,שהרי בב שר אדם לא כ״כ שייך למלח ,דאפר הוא שריפת הגוף ומה שיוצא ממנו ,וכאן הגוף עצמו נהפך להיות מלח
הפשט ,וא״כ צ״ב מש״כ רש״י ״כאילו הוא מופשט״ ,אמנם אמר שחזי' שי ש וזה ודאי לא מטמא ,עוד אמר רבינו ,שאפשר שנהפכה בחייה לנציב מלח ולא הוי
גם הפש ט בב שר אדם כמו ר״י ש הפ שיטו את עורו (ע״ז י״א א') [ויש להוסיף מת כלל.
שמצינו (נדה נ״ה א') שגזרו טומאה על עור האדם משום ש מ א יעשה עורות
אביו ואמו שטיחים]. דרך חולים לשתות הרבה
אח״כ הראו ש מ פו ר ש בבמדבר רבה (נשא י״ז ב') שבקרבן יצחק היה מלח ,ד ש ם דכלו• המים מן־החמת ומשלך את־הילד מחת ??וזד השיחם( ,כ״א ט״ו).
איתא גבי האיל ״נטלו והספיגו אמר כך תהא רואה כאילו יצחק מסתפג לפניך״, וברש״י כתב' ,לפי שדרך חולים לשתות הרבה' ,ולכאו' כוונת רש״י ליישב
ופי' ש ם המפרשים דהיינו מלח ,וכלשון המשנה ש מ ס פג במלח. מה שנגמרו המים ומדוע אברהם לא נתן להם מספיק מים ,וע״ז יישב רש״י
.1ואין נראה דמשום המאכלת ,שהרי לא שאל מטעם זה ,וגם במהרי״ל דיסקין כתב שאברהם הסתיר את המאכלת כדי שלא יירא יצחק [וע״ש שדן לפרש כן בכוונת הילקו״ש].
להקדשות ע״ג הגליון053-3145900 : ירל ע״י מערכת "קובץ גליומת״ k.gilyonot@ gm ail.com )
^ן ץן ץ ךז
״למען ירכו ימיכם״ -בליון לחיזוק דקדוק ההלכה במעות מזוזה
דלת לחצר שעשו לו עמוד נמוך למנעול סוכה ומזוזה
דוגמא נוספת שכנראה נובעת מחוסר שימת לב ,באחת החצרות בבני ברק בכניסה
בגליון הקודם התבאר שמחמת הצורך להכשיר את הסוכה מצוי שמתחייבים במזוזה,
לחצר פרטית ,ע שו שער ש הע מוד השבזאלי שלו מחזיק
באופן שהסוכה היא חלק מהחדר או הסלון ,וי ש בסמוך לסוכה קורת ב טון
את השער ,ואת המשקוף ,והמשקוף ב צד השמאלי אינו
שבולטת לתוך הבית קצת( ,כפי ש מ צוי שי ש בסמוך לסוכה ,מכיון שזה קצה הבנין
מונח ע’’ ג ע מוד אלא מחובר לקיר של הבית ,אך י ש ע מוד
בקומות האחרות) שבלי שיכוון עליהם לשם צור ת הפתח אין לזה דין של צוה’’ פ מכיון
ימני נמוך שנע שה רק ב ש בי ל לנעול את השער ,שיכנס
שאינו מ ש מ ש כפתח (שגם הסוכה וגם שאר החדר מ שמ שי ם כמקום אחד) ולכאו’
בו הלשונית של המנעול ,ולכן הוא נמוך ואינו מגיע עד
פטור ממזוזה ,שזה נחשב לצוה’’ פ לאחזוקי תקרה ש מבו אר בגמ’ ו ב שו’’ ע בדין
חשבו שזה פטור) .אמנם באמת המשקוף (ואולי לכן
אכסדרה שפטורה .אך מחמת שכעת רוצה ל ה שת מ ש בזה לסוכות מוכרח להחשיב
אי’’ ז סיבה לפ טור ממזוזה מכיון שמספיק ש הע מוד גבוה
זאת לצוה’’ פ לכל השנה ,כמ ש’’כ החזו’’ א לגבי עירובין שאם י ש לו צוה’’ פ שנע שי ת
י’’ ט ואי’’ צ שיגיע עד המשקוף .ובאמת י ש לחייב שם
מאליה לא חזוקי תקרה שאי’’ ז צוה’’ פ מו עיל מ חשבתו שיהיה צוה’’ פ ,אך אם רוצה
במזוז ה בברכה.
* שיהיה צוה’’ פ רק ל שבת אחת אינו מועיל אף לאותה
במשך הזמן קיבלנו פניות שבת ,וממילא כאן שמוכר ח להתכוון שיהיה צוה’’ פ
כשיש לכל אחד ימין אחר
מת״ח בכמה ערים בארץ אחרי ובפ ש טו ת במזוזה, חייב לכאו’ ל תמיד
שאלה שנ ש אלנו על חדר מדרגו ת שי ש לו בכל קומה שתי פתחים ל ש תי אגפים שונים,
שמעוניינים לבדוק את דיני שהתכוון פעם אחת שיהיה צוה’’ פ לא מהני מחשבה
אך המעלית נמצאת בתוך אגף אחד ,כך שכל מי שבאגף השני עולה בד’’כ
המזוזה בבתים שבאיזור אחרת ל ב ט ל את המחשבה הקודמת ואין פ תרון אחר
במעלית לאגף א’ ומשם יוצא לחדר מדרגו ת ועובר לאגף השני כדי להיכנס לביתו,
מגוריהם ,ובס״ד אנו רועים חוץ מ ל ש בור את הצוה’’ פ באופן ש פו סל אותה.
וא’’כ יוצא שעי קר ה ת שמי ש בפתח מהמדרגות לאגף א’ הוא לכיוון היציאה כדי
לקדם זאת ,כל מי שהגיש אמנם כתבנו שאם עושה צוה’’ פ מיוחדת לסוכות
להיכנס לאגף ב’ ,ורק ב שב ת או כשהמעלית מ קולקלת מ ש תמ שי ם בו ככניסה לאגף
ואחרי סוכות מפרק אותה ,יהיה פ טור מ מזוז ה
א’. בעניין העעה שיפנה אלינו
מכיון שזה שייך לסוכה וסוכה פטורה מ מזוז ה כי
ושאלנו את מורינו הגרמ’’ מ לובין שלי ט’’ א ואמר סברא מ חוד ש ת ש מכיון שעי קר כדי שנוכל לקדם את זה.
היא דיר ת ארעי ,והעירו שלכאו’ אע’’ פ ש מ צד הסוכה
הפתח שייך לאגף א’ ל מרו ת שי ש לאגף ב’ דרי ס ת הרגל אין ת שמי ש ם חשוב
זה דיר ת אר עי ופטור ,מ’’ מ כלפי הדירה שלו ש ב צד השני אינו פו טר וכמו שהתבאר
יותר מ ת ש מי ש אגף א’ אף שהוא פחות תדיר ,ולכן קובעים את המזוזה בימין הכניסה
בגליון הקודם מהמשנ’’ ב בהלכות סוכה (תרכו סקכ’’ א) בשם הפרמ’’ ג שסוכה
לאגף א’.
שנכנסים אליה מהבית י ש לקבוע בה מזוז ה משו ם הבית ,וה’’ נ הוי סוכה שנכנסים
ועוד י ש להוסיף שהרי ההיכר ציר ב חדרי מדרגו ת הוא תמיד לכיוון היציאה ,כי כך י ש
אליה מהבית .אך יתכן לחלק שכאן יהיה פ טור מכיון שוד אי עיקר הפתח רק ל צורך
תקן למקרי חירום שגם אם יהיה ל חץ על הדלת לצאת יהיה אפ שר לפתוח את
הסוכה ולא לצורך הבית ממילא דינו לילך אחרי הסוכה (משא’’כ בפתח ג מור שהוא
הדלת .אך מסתבר שמכיון שעו שי ם כן לסיבה הצדדית אי’’ ז משנה את הפתח.
נחשב לפתח ל ש תי הצדדים ,ורק שהולכים אחרי עיקר הכניסה לקבוע את הצד
אמנם ש אלנו גם את הגר’’ ש רוזנ ברג ש לי ט’’ א ואמר ,שכן הולכים אחרי היכר ציר
שחייב ,וכ ש צד אחד קבוע נחשב שעי קר הכניסה אליו ל מרות שהוא החיצוני) וצ’’ ע.
למרות שזה נעשה בגלל סיבה צדדי ת ולכן ס’’ ל שי ש לקבוע את המזוזה לכיוון
ובעיקר הנידון האם בית שער ארעי לבית קבוע חייב במזוזה האריך הגרח’’ ק (בפרשה
האגף השני.
סדורה סי’ לב) וכ’ דזה מחלוקת ראשוני ם ולפי הרמב’’ם מוכח שפטור ,ובר ש’’ י מדויי ק
והנידון האם היכר ציר הוא סיבה שמחשיבה את הפתח יו תר ל צ ד אחד .או סימן שאם שחייב ,אך בנידון כאן יל’’ ד די ש סברא טפי ל פ טור וכנ’’ ל.
ע שו שם את הדלת בוד אי ש ש ם העיקר ,אך כאן שאנו יודעי ם שי ש סיבה אחרת
למה ע שו כך אי’’ ז קובע( ,ובד’’כ אין נפק’’ מ כי תמיד זה בפתח החיצוני ו אז הולכים אוהל לתקופת החגים
אחרי הפנימי ולא לפי היכר ציר). מצוי בכמה קהילות שמחמת הצורך בימים נוראים בהיכל ג דו ל יותר לבית הכנסת,
משתמ שי ם באוהלים זמניים שבונים אותם ל מ שך חגי תשרי ,וילה’’ ס האם אותם
דירה בדמי מפתח אוהלים חייבים בבזזוזה ,אמנם בד"כ זה
באחד הדירות שהגענו לראות ,היו כמה שאלות מעניינות ,ונביא
פטור כי זה מ ש מ ש בעי קר לתפילה ואין שם
את הנידונים שהיו על אחד הפתחים.
לי מוד קבוע ברוב היום ,אך לפי מה שכן
הפתח של המטבח היה באופן שיש פצים ימין ומשקוף רגילים,
מצוי שנוהגים לקבוע מזוז ה גם בבית כנסת
אך בצד שמאל אמנם כלפי חוץ זה כפתח רגיל ,אך כלפי
המ ש מש בעי קר לתפילה ,לכאו’ גם כאן י ש
פנים לא ניכר הפצים ,דהיינו שאינו בולט כלפי פנים אלא הקיר
ענין לקבוע .אך הנידון מ צד שזה ארעי
מסתיים בסוף הפתח .והנה כבר נתבאר כמה פעמים שאם אין
בליטה שניכרת כלפי פנים ,אלא רק סיום הכותל זה נחשב פחות מל’ יום ,וי ש לחלק שבחו’’ ל זה וד אי
למזוזה רק לפי דעת הרא’’ ש ומחמירים לחייב בכה’’ג במזוזה פטור ,אך באר״י י״ל שחייב שהרי שכירות
מספק .וכ״ש בנידון כאן שהחיסרון רק בצד השמאלי ,ודעת חייבת בא’’ י אף ביום אחד ,אמנם כאן גר ע מ שכירו ת ש ש כירו ת זה דיר ת קבע ,אך אוהל
הרא״ש שלגבי מזוזה מספיק שיש פצים ימין לבד לחייב שפוסק כר״מ שדורש ממש״כ ״מזוזת״ זה דיר ת אר עי וארעי פ טור גם באר’’י ,והחילוק בין שכירות ליום אחד שנ חשב קבע
חסר ו’ ,שבפצים ימין לבד חייב ,כך שזה ס’’ס לחייב. לבין דיר ת ארעי ,ש בדיר ת ארעי המקום מ צד עצ מו אינו מתאים ל שי מו ש קבוע ,שאין
אמנם יש כאן עוד שתי נידונים נוספים שמיוחדים כאן ,א’ סיבה לחייב וא’ סיבה לפטור .בנוסף רגילות ל הישאר שם יותר ,ואולי תלוי בבעלים .ובא’ המקומות ראיתי שבפתח הרא שי
למה שנתבאר יש סיבה נוספת לחייב מכיון שבצד השמאלי היה זוית פלסטיק שנעשית קבעו מזוזה ,וב ש אר הפתחים לא קבעו ,ולכאו’ ממ’’ נ אין בזה טעם ,וי’’ ל שהמזוזה
לשמור על הזוית בקיר שלא תשבר ,והיא כן בולטת קצת לחלל הפתח באופן הניכר גם מבפנים,
היתה לנוי הפתח ,וצ’’ ע אם זה ד בר ר אוי ל קבוע מזוז ה לשם
ואע’’ פ שזה בולט רק קצת (בערך 2מ’’מ) נחשב לפצים ,ולפ’’ ז -׳
נוי.
נחשב שיש גם פצים שמאל וחייב לכו’’ע .אלא שילה’’ס אם זה
בהודאה להשי׳׳ת
נחשב לפצים ,או שזה נעשה לסיבה אחרת כעין הפטור של
עד הנה עזרונו רחמיו ולא עזבונו חסדיו
חוסר שימת לב לפתחים החייבים
לאחזוקי תקרה.
והנידון השני הוא עוד צד לפטור ,מכיון שדעת הרמב’’ם שצריך ובפרט עתה בהולדת בני בנימין ברוך במזוזה
דלת ,וכאן לא היה דלת ,אך היה וילון ,וכ’ הגרח’’ק בשם • הזמנת בדיקה למקופ המזוזה • ] במהלך ימי ת שרי ראינו בבית ש ל ת’’ח מבוגר שבנה
הגרד’’ ל מתשו’ ר’’א בן הרמב’’ם שמהני וילון כדלת (מ’’ב רפו מרפסת כדי שיהיה לו סוכה גדולה (וכן השנה זה
שעה’’ צ קכ) אך ילה’’ס אם צריך שיעמוד ברוח ואת’’ ל דבעינן ההזמנה אוטומטית בקו □ 0733-515-096
סגור עם גג כחדר) ,וי ש פתח בין המרפסת לבית ,ולא עלה
שיעמוד ברוח ,זה יהיה תלוי אם מודדים לפי הרוח שברחוב או על ד ע תו שהפתח חייב ב מזוז ה (אף בברכה-אמנם לא
שבבית.נידון נוסף שהיה שם שזה היה דירה בדמי מפתח ,ויל’’ ד
היה שותף בהפצת הגליון□
הערנו לו על כך כדי שלא י צ ט ער מד אי ויל’’ע).
האם דינו כשוכר שחייב רק מדרבנן או שדינו כבעלים שחייב לתגובות ,העעות ,תרומות ,סיוע בהפעה
מדאורייתא ,וצ’’ ע כעת. והשגת הגליון□
בקו המזוזה 0733-515-096בשלוחה □ 3
טלפון □ 0534-121-360
מייל □ COM.GMAIL@Q534110457V -
או בעברית מזוזה@מייל.קום □
ממרן פוסק הדור
דכי משה שטרנבוך שליפרא
פרשת וירא תשפ”ז
בקירוב רחוקים נבעו מתוך אהבתו לקב“ה ,שאינו מסוגל לשבת בשקט ולדאוג מעלת חינוך הבנים
רק לעצמו ,בשעה שיודע שיש בידו לעורר את הכופרים לאמונת ה'. ״כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
ומשפט“( ,י“ח ,י“ ט).
וכעי“ ז פירש הקדוש החפץ חיים הפסוק "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום
על לבבך ,ושננתם לבנך“ וגו' (דברים ו ,ו-ז) ,דמה שנאמר בסוף הפסוק "ושננתם לבנך“ ”ידעתיו -לשון חיבה".
זהו הוכחה על מש“כ בתחילה "והיו הדברים האלה וגו' על לבבך“ ,כי אם האדם דואג (רש “י)
לחנך את בניו שילמדו תורה ,זהו אות וסימן בלשון הפסוק כאן מבואר שהטעם שהקב“ה חיבב
מלשכתהגזית
שדברי התורה חקוקים בלוח ליבו .והן הן הדברים את אברהם אבינו זהו משום שחינך את בניו ,ואת
שאהבת האדם לקב“ה ניכרת על פי מה שהוא מעמד מיוחד ורב רושם התקיים במעונו של מרן רבן של ישראל שליט“א, ביתו [והיינו גם את בניו וגם את "אנשי ביתו“ שהם
כאשר עלו למעונו מחנכים ומלמדי תשב“ר יחד עם צעירי הצאן לקבל את האלפים ורבבות שקירב אברהם אבינו לאמונה
דואג לאחרים לקרבם לאמונה ודרך התורה.
ברכת הק ודש וכמבואר ברמב“ם פ “א מהלכות ע“ ז ה “ג] ,לשמור
רגעי השיא של המעמד נרשמו כאשר מרן שליט“א ניאות להשיב לשאל ות את דרך ה'.
שהועלו ע“י המחנכים של יט“א אשר ביקשו לקבל עצה והדרכה בתוך ים
כבר עוררנו כמה פעמים שאין די לאדם במה הנסיונות הגובר בדורינו. וראוי להבין מדוע עיקר אהבת הקב“ה לאברהם
הוא עבור חינוך הבנים ,וכי לא היו לו מספיק
ששולח את בניו לתלמוד תורה ובנותיו למוסדות להלן חלק מן השאל ות שנשאל מרן שליט“א בעניני חינוך ילדי התשב“ר
ובהם דברי חיזוק לצעירי הצאן שנכחו במעמד המיוחד( .מתורגם מאידיש זכויות מצד עצמו ומצד עצם הניסיונות שעמד
חינוך ,אלא צריך להתעניין בקביעות אצל המלמד
ללשוה“ק בשינויי עריכה מתבקשים) בהם כדי שהקב“ה יאהב אותו ,אתמהה.
ולשמוע מה מצבם ,ולראות האם יש לו עוד מה שאלה :הילדים היום חיים בנסיונות חזקים ואנו מבקשים לדעת מהי ונראה שמעשיו הטובים של אברהם אבינו בפני
להוסיף להם ,וכגון להוסיף להם מלמד פרטי הקבלה הטובה ביותר עבור כל ילד שיקבל על עצמו בכדי לעמוד איתן
עצמם עדיין אינם הוכחה גמורה שהוא פועל מתוך
בנסיונות התקופה?
בערב וכיו“ב ,ואב שמתנהג כך ואינו מזלזל בחינוך אהבת ה' ,שיתכן שכוונתו להשלים את עצמו וכדו',
מרן שליט“א” :להרבות בלימוד התורה! לימוד התורה הוא הדבר היחיד
בניו ובנותיו ,אות הוא שדרך התורה חקוקה על אבל כיון שאברהם אבינו לא אמר די בכך שהוא
שבכוחו להחזיק אותנו ,ילד שיקבל על עצמו להרבות עוד ועוד בלימוד
לבבו ,אבל אם הוא רק שולח את בנו לתלמוד עצמו כבר השיג את השלמות ,אלא מסר נפשו
התורה יצליח בעז“ה“
להפיץ את האמונה הלאה לאחרים" ,לבניו ולביתו
תורה ואינו מתעניין עוד מה יכול להוסיף לבנו, שאלה :כיצד ראוי יותר שיתחזקו הילדים להרבות בלימוד התורה ,האם
עדיף שילמדו גם בהפסקות ,אולי לעש ות סדרים גם בימי שישי ושבת או אחריו“ ,מזה מוכח שבוער בקרבו כאש אהבת
הרי הוא מזלזל ח“ ו בחינוך הבנים. ה' ,עד שאינו מוצא מרגוע לנפשו עד שיפיץ את
בכלל עדיף שילמדו בערב?
וזכורני מילדותי ,שאמי מורתי ע“ה שכרה מלמד מרן שליט“א מסרב לענות ואומר שאין בזה כללים וכל אחד לפי ענינו האמונה לאחרים ,ולכן הקב“ה אהבו ,כי מי שאוהב
"להרבות בלימוד התורה“ את הקב“ה ,גם הקב“ה אוהבו.
פרטי שילמד בכל לילה עם כל אחד מבניה
שאלה :ב“ה הילדים לומדים חזק מאד אולם אינם זוכרים את מה שלומדים, ועל דרך זה מבואר בספרי (ואתחנן פ' ל“ב) על
ובנותיה כדי שיוסיפו ללמוד עוד כפי כוחם,
הם מבקשים לשא ול מה אפשר לעש ות כדי לזכור את מה שלומדים
הפסוק (דברים ו' ה') "ואהבת את ה' אלוקיך“ -
ואע“פ שהייתה אלמנה ,והיה קשה לה לפרנס את
מרן שליט“א :הילדים צריך סבלנות ,לא לצפות מעצמם לזכור בקלות הכל, "אהבהו על הבריות כאברהם אביך כענין שנאמר
ילדיה ,לא הסתכלה כלל על חסרון ממון עבור סבלנות ,ככה המכונה (המוח) עובדת ,ע“י חזרה לאט לאט תצליחו בעז“ה.
ואת הנפש אשר עשו בחרן“ ,והרמב“ם בספר
חינוך הבנים ,אלא אמרה שכיון שאין לבניה אב שאלה :בתקופה האחרונה מרגישים יותר ויותר את שנאת עשיו ליעקב
המצוות (מ“ ע ג') האריך לבאר הדברים שמצות
ואת שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים ,האם יש משה ו שהילדים יכולים
שילמדם תורה ,היא שוכרת מלמד פרטי שילמד אהבת ה' כוללת "שנדרוש ונקרא האנשים כולם
לעשות בשביל כך?
עמם ,כי בחינוך חייבים כמה שאפשר ,ורק אז לעבודתו יתעלה ולהאמין בו .וזה כי כשתאהב
מרן שליט“א :אנו לא יכולים לעש ות כלום! הקב“ה הוא זה שיכול לעשות,
אדם תשים לבך עליו ותשבחהו ותבקש האנשים
זוכים לברכה עצומה וסייעתא דשמיא .וצריך עלינו להשאיר את זה להקב“ה ולבטוח בו ,הילדים יכולים רק להתפלל -
תפילה של תשב“ר. לאהוב אותו .וזה על צד המשל כן כשתאהב
לידע שעל הוצאת בניו לתלמוד תורה הלא
האל באמת כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו
שאלה :בתקופה זו שבני הישיבות נרדפים ומושלכים לכלא הצבאי רח“ל,
מבואר בדברי חז“ ל (ביצה דף ט“ ז ע“א) שאינם הנה אתה בלא ספק תדרוש ותקרא הכופרים
האם יש משהו שהילדים יכולים לעש ות בשביל כך?
בכלל המזונות הקצובים לו אלא שאם הוסיף והסכלים לידיעת האמת אשר ידעת אותה .ולשון
מרן שליט“א :אם הילדים מתנהגים כמו שצריך וב'ערליכקאייט' אז זה
מוסיפין לו. משפ יע על כל העולם ,ואם הילדים יתחזקו בדרכי אבות הקב“ה יעזור סיפרי (שם) ואהבת את י“ י וכו' אהבהו על הבריות
ויתבטלו כל הגזירות. כאברהם אביך שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן.
ובזמנינו החופשיים דורשים מאתנו לשנות ר“ ל כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב השם כמו
שאלה :מרן שליט“א הזכיר קודם את מעלת התפילה של תינוקות של בית
את בתי החינוך ולהעמידו כרצונם ,אבל ח"ו רבן ,מה אפשר לומר לילדים על גודל חשיבות תפילת תשב“ר? שהעיד הכתוב (ישעי' מא) אברהם אוהבי שהיה גם
וח"ו להתפשר על שום שינוי אף הקטן ביותר, מרן שליט“א :התפילות של תינוקות של בית רבן חשובות מאד בשמים, כן לגודל השגתו דרש האנשים אל האמונה מחוזק
מתחשבים בתפילה שלהם! בשמים מתחשבים בכל תפילה של תינוקות אהבתו כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים
ובמסירות נפש ממש יש לעמוד כחומה בצורה
של בית רבן! אליו“ ,עכ“ל.
חובתינו וזכותינו לחינוך הילדים בדרך התורה
לפני צאתם של ילדי תשב“ר ממעונו בירכם מרן שליט“א שיזכו להתעלות
והרי מבואר שקירוב רחוקים נובע מתוך אהבת
והיראה המסורה לנו מאבותינו ואבות אבותינו עוד במעלות התורה והיראה וללכת בדרכי אבותינו ,הילדים יצאו מן הבית
כאשר על פניהם ניכרת ההתרגשות העזה ,כאשר המחנכים של יט“א השי“ת ,שיהודי שאוהב את הקב“ה אינו יכול
וכפי שקבלנו מהר סיני ,ונלך בדרכו של אבינו
מציינים בהתפעלות "בטוחים אנו שר ושם עז זה ילווה את הילדים עד לשבת בשקט כשרואה שאחרים אינם הולכים
אברהם ע"ה שמסר נפשו לחינוך בניו וזכה בעבור זקנה ושיבה“. בדרך התורה ,וכמו שנאמר (תהלים צ“ ז י') "אוהבי
*X-
זה שהקב"ה יאהבנו בחיבה יתרה. ה' שנאו רע“ ,וכל פעולותיו של אברהם אבינו
מ » ץי
מעונות אריות
מעשה דג -הנהגותמרז שליט״א
ע ל ה ס כ מ תו ה נ ו ד ע ׳ ג ד ו ל ב ק ר ב ך׳ ו ת שו ח ״ ח ל מ ח ב ר ה ספר ( מ תו ך בגלו ת ה' םקנדריי סקאאל'
ל ה ב א ת ה ד ב רי ם ל תו ע ל ת ה ר בי ם)
(פר ק די )
והקמת יי שוביפ חקלאיים ,עלתהסוגית השמיטה בית ועד תלמידי חכמים
לד יון צי בורי .באויר וו המתירנית גגו? ,ראשי הממשל מצבם הכלכלי עגיל הישיבות בליטא גכי רע. ת שו ח ״ ח א רי ״ ת׳, ' מ עו נו ת ספר ( מ תו ך
נדון כל נושא הלכתי ׳לבוז וללעג ,קל וחומר מצות לייונו ת של תלמידים מסתופפים בצל הישיבות
על ש לי ט ר א פ רי ד מן יעקב הרב ל מ חבר
גשמיטה הדורשת ה תמסרוב של שנה ויותר הקדושות ברחבי ליטא ,קולות לימוד עולים כן ן
ונוגעת לכיסם הפםונה של בתושבים ולתקציבים זו ב מ סג ר ת ה ד ב רי ם ל ה ע תי ק ר שו תו
הישיבות בריתחא דאורייתא יוכןם וליל מתוך
גכלליי ם של היישובים. 1שפרחו
התמדה ועצומה וחשקת הלב ,אילם ובכול: ל תו ע ל ת ה ר בי ם)
בדאש העין הה המצב חמיר פי כמה .מצות היש״בות ב רוחניית כן שפ׳ל מצבם הכלכלי. הספר במשך היום ,אבל ה״א מרגשת התכתבות בידינו
שמיטה הבתה מצוה בלתי מוכרת .שמיטה היא הבחורים נאלצו להסתפק בלחם צר ולמדו תורה לומד אצל רבי כל ערב .וגם פרוץ ערב ת“ ש, משנת
אסת מן דמצוות התלויות בארץ ,ובחו״ל אין מתוך דחקות גדולה. הוא ב“ה לומד את התורה מלחמת העולם ,בין עכמרד
מקיימים אותה .שמיטה? כוי שמע? גד ולה, גאגבה הקדושה אלחנן רבי מרן התורה
ו םבי שיב תו של רבי וין לח נן וסרמ ן הינד־ שבברנוביץ
ר רגו מסר את נפשו כהי להעמיד את הדת על תילה ושרר מצב דומה .כאשר המצב הלך והחריף ומתקדש בלמודו בכל יוכן. ההם בימים שחי וסרמן,
ולהחזיר ע(:ורו׳ :למצות השמיטר .עמד וחיבר ספר כהתנאים הגשמיים בישיבה הזיו קשנם מנשוב - הוא מקנא את דוב נ“׳־ שהוא הווילנאית, טרוקי בגלות
כרלכתייה גגיהיו הדברים מובנים מיוחד ואלץ רבי אלחנן וסרמן זצוק״ל להרחיק נדוד עד סבלנות ליו ואין בישיבה, ללאה שטרנבוך ,אחותו של
ומחוורים כשבלה .ואי־ בזאת לא אמר די .מהלכה אנוליי״ כדי לדבר על ליבם של נדיבים שיאותו לחכות ליום שוו גם הוא ״למד רבעו.
:מעשה ,יש לדאוג לחנות שתמכור תוצרת כשרה לפתוח יגוז ידם ולהריים תרומה לישיבה הקדושה. בי״״הבה “. בפרבר גלותו ממקום
גם בשנה זו ,ש״ת השבע .ומתוך הדרה ברורה שאם
לא בקנניה הלבנה ה החלטה לעגוב את הישיבה וגיצאת ►יי*** הווילנאי ,ריחות אבק-שריפב
אין קמח -יא ין ת ורה ,ואם א ין לתו שבים פרי וירק
לנדוד ,להרחיק יעד אנבליה הרחבקה והזרה .לא כבר פושטים בחלל ,כותב לה
!1־:הזיות את נפשם ,מי יודע מה יהיה גורלה של
׳; הצהריים לי מודי אחר גב
קל היה לעזוב את מקור חחיות ,מקור מים חיים, רבי אלחנן:
מצוה זו׳ כאן במקור -קם ועשה מעשה. ב'סקינדרי ס קאאל' לא היו
ולעסוק באיסוף כספים .לקשייח אילו נוספו פוב
בתקוחה ״־ו בחוויות הפירות והירקות של ראש לרוחו .אחד מרעיו של רבי בע״ה אור ליום ב' משפטים,
פ שיים .היכן יוכל להתארח באנגליהנ וגלי מי יוכל
העין םכרי וידו לי דפי חין ,רחמגא ליצלן ,לא היה סקאאל/ ביסקונדרי מינוח י״ט שבט ת״ש ,טרקי הסמוכה
לסמוךם זקוק הוא לכיארחגם יראי ש ב ם שביתם
ניתן להשיג בעיר פירות נכרי. נער בשם וצחק לבה ,יליד לווילנ ה.
מתנהל על פי צו ההלכה בלג ג ל סטיה ו שוי תן יהיה
גרמניה שהיגר ברבות השיום להיקרה מרת לאה שטרנבוך
ומה יע שו הו די ראש העין שאי נם רו צים להיכשל 1רשרות המאכלים.
לסמןץ במאת האחוזים העל
באיסוריב? לארץ הקוד ש ,מתאר: תחי'.
1מה בדבר השפה? הון ה ו ו דובר אב די ש ובאנגליה
הרב שטרנבוך שפעל רבות במקוםבעניין השמיטה רוב רובב של היגודיב דוברי אוגלית .כיצד איפה "אמדוו לי מודי קודש בתר מאד רציתי לדעת מה שלום
-קנה מכספו ס וס ועגלה כדי שיו כיי להביא בהם יוכל לדבר על ליפם אם אין ל״ם שפה משותפת? לונדוני. ספר בית מבכל אמכם ושלום הילדים ,היכן
באופן סדיר ירקות מהכפר הערבי ,כפר קאסם. היינו לו מדיג חומש ובמשך הלומדים הם כעת האחים
לשתי בעיות איי׳לו נמצא בתרון מניח את רבעת
אמנם עגלות וסוסים כבר כמעט נעלמו מן הנוף והוא ביתם ושק‘ רבי אשר 1מרת דבורה שטרנבוך, שעתיים גמרא. בישיבה ,בלונדון או במקום
בתקופב זו ,א ך קניית רכב היתה וברוכה בהוצאה הוביו של רבינו. "אתי בצוותא למד רבי משה אחר?
כבהה ועל כן הפליט לרכוש עגלה וסוס לצורך בבית זוז ניתן יהיה לממוך על כשר״ת המטבח ועלי שטרנבוך שליט“א ,אך דווקא אלחנן בונם וו סרמן
הענין. כל עניני הבית׳ כאן יוכל רבי אלחנן לשהות במשך בגלל התקדמיתו המבריקה
לאה לו השיבה כך על
מני אז הרב משהבנחס ויבדלח״א הרב שלום חמדי כל י מות השבוע ולהתבשח מאוויי ה של קדושה בלימו״י גמדא -קיבל שחרור
שטרנבוך במכתבה ,לפני 84
מתושבי ראש העץ ,היו מסע״ם ועגלה וסוס ביחד בשבת. מלימודי גמרא .איך בב יקרה?
שנה:
מירי שבורע לכפד קאסם וקו נים פירות וירקות ואכן כמעט מידי שנה נאלץ רבי אלחין להרחיק במהלך שיעורי הגמרא וזיו׳:
מיבול נוכרי לרווחת התושבים בראש העין. "אני ממהרת בזה למלא את
עד אנגליה למען ישי בתו ובכל פעם ה ת אגו בבית משה הצעיר מעלה קושיות
בקשתו ,ול הודיע את הדרכ“ג
ברכת הבלחה מ ש פו ת שטרנבוך. מתקשה חריג וו! שה מורה
מ שלומנו .אמי היקרה וגם אחי
אל מעונו של רבינו סר יהודי ,רצונו ושהרב יאציל רבי אשר שטרנבוב היה מוקיר רבנן ״בכל יעת כך אוזר איתן. להתמודד
ואחיותי הם תהילה לה' כולם
עליו את ברכתו .בקרוב הוא עו קי ממקומו ועובר שבגיע רבי אלחנן -היה רבי אשר סוגר את החנות התברר שהקושיות מו״כרות
בריאים ,כה יתן ה' וכה יו סיף
לדור במקום אחר ,שממי מקום ואינו דבר של שהיתה בבעלותו ,ונפנה מכל עסקיו כדי ל עזוי במהרש“א ובמהרש“ ל.
להשמיענו מכל אחינו ,אמן.
מרז בכך ועל גבן שאלתו בבקשתו להתברך לרגל לרבי ואלחנן בארץ ניכר. בת הביכו "שאלותיו
המעבר. אחי דוב לומד עכ שיו בישיבה
הליווי הצמוד של רבי אשר היה כה נצרך שכן רבי המורים .ובלאו הכי הבינה
ברכו רבינו בברכת ״בהצלחה״ .האיש היה מאוכזב, אלחנן לא ידע היכן מתגוררים העשירים .רבי אשר שניידער בלונדון. של הרב
ההנהלה שלא תצמח לנער
הברכה אחת לו לרבינו ,תהה בליבו ואף העלה את הלך איתו מכתובת לכתובת ואף שימש לו לפה הוא לומד את התורה הקדושה
כל טובה מלימודי הגמרא
תמיהתו על דל שפתיו ושאל ״זה הכל?״ ולמליץ. מאד. גדולה בהתלהבות
בבית הספר ,והרב שיינפלד
ענה לו רבינו ״דדא ביה -כולא ביה״ כמו שמצינו הוא מרגיש את עצמו באמת
פעמים שלא יכול היה רבי אשר להצטרף אל בתיאום עם אמו של רבי
אצל יוסף דכתיב ביה :״ויהי ה' את יוסף ויהי איש רבי אלחנן ,במקרים אילו שלח את בנו רבי משה מאושר שיש לו האפשרות
משה סידר שבשעות לי מודי
מצליח״ .ומשמע שהדרך לבחון אם נתקיים בו שילווה את רבי אלחנן ויסייע לו בכל הנצרך .כך להגות בתורה יומם ולילה,
הגמרא ילמד רבי משה גמרא
״ויהי ה' את יוסף״ היא על ידי המשך הפסוק ״ויהי זכה רבי משה עוד בשחר ילדו תו בזכות הגדולה מעלה מעלה עולה והוא
בעמקות שתתאים לרמתו,
איש מצליח״ .למדנו שההצלחה היא ההוכחה לשמש תלמיד חכם עצום ,שר וגדול בישראל אשר בלי מודיו הקדושים.
עם בני רבי אל'ה לופיאן שגרו
הגדולה שהקב״ה איתו .ואם כן אין לך ברכה גדולה האיר בתורתו את ליטא ואת העולם היהודי כולו. משה נ“י עוד מבקר את בית
בסמיכות לבית הספר“.
מזו שהקב״ה יהיה ביחד איתך. למען מצות שמיטה
כך הפיס רבינו את דעתו של המתברך בלמדו אותו מאז התחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל
שעצם ההצלחה היא ההוכחה לכך שה' עמנו.
___________________________ .
לתועלת הכלל ניתן ל שלוח עובדות והנהגות חמרן רבינו שליט״א ,וכן להצטרף לר שי מ ת ה תפוצ ה
לקבל ת העלון מידי שבו ע במייל liam g@ 06050605hhh״
בס״ד
דרכי אורה
וירא תשפ״ז () 153 משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א
”יש לנו מסורת ” 'מה אני -אף אתה'
וישא עיניו _ויךא וירזננה שלשה אנשים נצבים ?ליו וירא ו;רץ לקראתם מפתח האהל וישתחו
מ ש א רבינו הגדול מרן שלי ט״ א
ארצה (י״ח ,ב)
בכינוס הרבבות לחיזוקה ש ל תורה בארה״ק \ אור לט״ו ב מר ח שון ת שפ״ז
ברמב״ם (פי״ד מהל’ אבל ה״ב) גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה שנא’ וירא
ברשות מרנן ורבנן והנה שלשה אנשים כו’ .ויש להבין ששינה מלשון הגמרא בשבת (קכז ).ושבועות (לה):
אני רק יגיד דברים קצרים ,והקב״ה יעזור שיהיה לתועלת. שלמדו מקרא ד’ אל נא תעבור מעל עבדך’ ,שביקש אאע״ה מהקב״ה להמתין לו .אך
אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד לכלל ישראל ,פה ,בארץ ישראל ,הכריזו מלחמה הנה איתא במד״ר (וירא מח) עד שלא מלת היו עוברין ושבים באים אצלך עכשיו
על התורה הקדושה ,ובעיקר מה שרוצים לקחת את הבחורים לצבא ,רח ” ל. אני ובני פמליא שלי נגלים עליך ,הה״ד וירא והנה שלשה אנשים ,וירא בשכינה וירא
שאנחנו מחויבים במסירות נפש על זה ,כמו שנפסק בשו״ע .וב׳׳ה בני הישיבות במלאכים .וכפל הלשון ״וירא״ ו״וירא״ ,דבאותה ראיית השכינה עצמה ראה המלאכים,
עומדים בזה ,והם יעמדו בזה הלאה. ופנה מהקבלת פני שכינה לרוץ לקראתם ,ומוכח דגדולה יותר ,וזהו מקור הרמב״ם.
אבל כעת אנחנו נמצאים לפני בחירות ,ויש לנו מסורת ,ממו ” ר מרן החזון איש וזהו שדרשו (כי תשא מא) עה״פ וענותך תרבני שהוא עניין ענוותנותו של השי״ת
שמתגלה לאדם במקום הכנסת אורחים ,דשמעתי ממו״ח מרן זצוק״ל דהמקבל
וממרח רבינו הגדול מרן הרב שך ,שלאורם אנחנו הולכים וגם נלך עד ביאת הגואל,
פני שכינה עומד לחוץ לפני השכינה ,אבל המכניס אורחים מקיים בחינת מה אני אף
שהם קבעו שזו דרך ההשתדלות שלנו.
אתה (שבת קלג ב’) ,ונעשה בעצמו כביכול מרכבה ואכסני’ להשכינה השוכנת בקרבו,
וכשכולם יראו שיש ציבור גדול שנאמן לה' ולתורתו ,ציבור שלא מפחד ולא מתייאש,
שהשי״ת זן ומפרנס לכל והאדם נדמה לו במעשיו .והיינו ’וענותך תרבני’ שהקב״ה
מכל הגזירות הקשות ,אז
מתגדל כביכול על ידי ענוותנותו ,שמשפיל שכינתו להתגלות באדם במקום שעוסק
ד' יעזור שהם יעזבו אותנו
בהטבת הבריות.
ואחד לנפשינו .וכל אחד
מחויב לפעול בשביל זה,
מרכבה לשכינה
רשימת עבור ולהצביע
”יהדות התורה ”. ויאמר א תי אם נא מצאתי הן בעיניך אל נא תעביר מעל עבדך (י ”ח ,ג)
והקב״ה יעזור שיתבטלו כל בפרש״י לגדול שבהם אמר ,והקשה במשך חכמה דאין ראוי להזכיר מלכות שמים
הגזירות מעלינו ,ונזכה בקרוב ומלכות בשר ודם כאחת (ברכות מט ,).ולמה השתמש אברהם אע״ה בלשון אדנות
רבינו שליט״א במשאו כלפי בשר ודם.
לביאת משיח צדקנו במהרה
והנה בגמ’ סנהדרין (קג ):גבי פסל מיכה שהי’ עשנו מתערב בעשן המערכה ,וביקשו
בימינו.
מלאכי השרת לדוחפו ואמר להם הקב״ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים .וצ״ע
מה כח יש לה לאותה פת לעמוד כנגד חטא נורא של ע״ז.
'צדקה ומשפט' אכן שורש ענין הכנסת אורחים אינו מצד דרך ארץ ונימוס הטבע בלבד ,אלא בחינת
כי ידעתיו למען אשר לציה את בניו וגו ,לעשות צדקה ומשפט (י ”ח ,י ” ט) ביטול הגמור להשי״ת ,שהמארח משים עצמו כעבד לשרת ולזון את רעהו בבחינת ’מה
בגמ’ ב״ב (ח ).ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות ,וברש״י אני אף אתה’ (שבת קלג .):וז״ש אברהם ״אדני״ לגדול שבאורחים ,דאין לשון זו מבטאת
שמחנכין אותם בדרך טובה .ויש להבין מהי דרך זו ומדוע נקראת צדקה ומשפט. אדנות בשר ודם כנגד אדנותו של מקום ח״ו ,אלא היא עצמה תוקף הביטול שמשעבד
ובגמ’ ב״מ (פה ):במעשה דרבי חייא שעסק מתחילה בזריעת כיתנא וצידת טבי להאכיל כוחותיו לשמש האורח ובזה נעשה מרכבה לשכינה ,ודווקא מתוך שקרא לאורח אדני
יתומים ולכתוב חומשים ,וציווה לתינוקות אקרו אהדדי דלא תשתכח תורה .וצ״ע זכה להיקרא מפי הגבורה ״עבדי״ ,שכל חסדו אינו אלא לקיום רצון קונו בלא שום נגיעה
גודל הטורח מתחילת הגידול ,ולמה לימד כל אחד חומש אחד וסדר אחד .אמנם ביאר ופני’ עצמית.
המהרש״א דהכל היה מתחילתו לש״ש גמור בלא שום שיתוף נגיעה ופני’ ,דזהו יסוד וזהו ענין פתו של מיכה ,דאף שהי’ שם חטא ופגם ע״ז אבל פתו מצוי’ לעוברי דרכים,
קיום התורה בתינוקות .והגר״א קוטלר ז״ל פי’ דהכל הי’ להטביע בהם מידת החסד ולכן ומזה לימוד גדול דכל כבוד והטבה שעושה לחברו מתוך כוונת המצווה ומידת החסד,
גם הי’ מאכיל הבשר ליתמי ,דאין תורה מתקיימת אלא אם כן היא תורה של חסד (סוכה אינו גורע מכבוד שמים ,אלא אדרבה הוא עצמו גילוי מלכותו ואדנותו ית’ בעולם.
מט ).שלומד ע״מ ללמד ולהשפיע לאחרים.
וזה הי’ שורש דרכו של אברהם אע״ה ,דכ’ הרמב״ם (פ״א מע״ז) שהי’ קורא בקול גדול 'כי ידעתיו'
ומקהיל אלפים ,ותמה הראב״ד למה לא עשו כן גם שם ועבר שהיו לפניו .אך במד״ר
ודי אמר המככזה אני מאברהם אשר אני עשה .ואברהם היו יהי' וגוי (י ”ח ,י ” ז)
(מט) לכתחילה צדקה ולבסוף משפט ,דאברהם הי’ מקבל עוברי דרכים באכילה ושתי’, בפירש״י המכסה אני וכו’ לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו וכו’ ואברהם היו יהי’
ומתוך החסד (צדקה) הביאם לברך ,ורק אם סירבו עשה עמהם דין (משפט) .ונמצא
וכו’ וכי ממנו אני מעלים ,והרי הוא חביב לפני וכו’ עי״ש .ויש להבין ,דבשאר נביאים לא
שרק אברהם הי’ יכול להוכיח ,כיון שתחילת חינוכו הי’ ע״י עשיית חסד והטבת הבריות,
מצינו שהוצרך הקב״ה כביכול להתבונן אם לגלות להם ,ובס’ חת״ס פי’ דשאר נביאים
ופתח לבם לקבלת עומ״ש .וזוהי הדרך הטובה של מלמדי תינוקות ,שמחנכים אותם
השיגו הנבואה ע״י פרישות והכנה ,אבל אברהם אבינו ע״ה הי’ טרוד תמיד בקירוב
מתחילה לש״ש ובמדת החסד ,ועי״ז נעשים מצדיקי הרבים ומאירים ככוכבים לעולם הבריות והכנסתם תחת כנפי השכינה ,ולא הי’ לו פנאי להכנת עצמו וע״ז אמר הכתוב
ועד.
’ כי ידעתיו’ ,שזה גופא שבחו ושלימותו שביטל נגיעת עצמו ושלימותו הרוחנית בשביל
לעשות רצון הבורא ית’ ומי שמפקיר שלימותו בשביל רצון העליון ,זוכה להשראה
'לא אשחית בעבור העשרה' יתרה.
ייאמר אל נא יחר ל ד ואדברה או הפעם איליי ימצאון שם עשרה ייאמר לא אשחית בעבור ובגמ’ חגיגה ד״ג א’ גבי מצות הקהל שאמר שם ראב״ע ’ טף למה באין כדי ליתן שכר
העשרה (י ”ח ,ל ” ב) למביאיהן’ ,ואמרו ע״ז בגמ’ ומדרשים ’ אשריך אברהם אבינו שיצא ממך ראב״ע’,
ברמב״ם (פ״ג מהל’ תשובה ה״ב) מדינה שעוונותיה מרובין מיד היא אובדת ,שנא’ זעקת ויובן עפ״י מ״ש התוס’ דע״ז סמכו להביא הקטנים לבית הכנסת אף שמבלבלים את
סדום ועמורה כי רבה ,וכן כל העולם כולו אם היו עוונותיהם מרובין על זכויותיהם מיד הגדולים וממעטים בהבנתם ,וי״ל דזהו השורש שהנחיל אברהם לבניו ,שאין לאדם
הן נשחתין .והקשה הלח״מ דאם סדום נידונית לפי רוב עוונותיה ,מדוע הי’ הקב״ה מוכן לחוש לשלימות התפילה והלימוד של עצמו כשצריך לעסוק בקירוב הדורות הבאים,
לוותר בשביל חמישים צדיקים ,ותירץ מפני תפילת אברהם אף שאין הדין כן .וצ״ב דאם וזהו עיקר השכר.
תפילת אברהם הועילה לשם מה נצרכו נ’ צדיקים ,ואם הצדיקים בכוחם להציל ,הרי אין ועוד מצינו באברהם ,שסבל הסתלקות הדיבור כל זמן שלוט עמו ,כמארז״ל כל זמן
העיר נידונית לפי רוב עוונותיה בלבד. שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו ,ואף שגילוי השכינה הי’ חביב עליו ביותר,
וי״ל דכל עיר נידונית לפי רוב יושביה ,אלא כשיש בעיר י’ צדיקים חשיבי ציבור לעצמם, שהקריב עליו קרבן תודה (כרמב״ן עה״פ לה’ הנראה אליו) מ״מ לא פירש מלוט כיון
וכעין מ״ש בסנהדרין (יז ):שכל עיר שאין בה י’ בטלנים אינה נחשבת עיר .ונמצא דעשרה שרצה לקרבו .וזהו עומק המאמר ’גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה’ שאין
צדיקים אין דנים אותם כחלק מן הרוב אלא נחשבים ציבור בפ״ע ,וממילא כל העיר התכלית השגת עצמו והתענגות על זיו השכינה ,אלא ביטול הגמור לעשות האמת מפני
תלוי’ בהם וניצולת בזכותם ,אבל לפחות מעשרה אין שם ציבור ,ואז העיר כולה נידונית שהוא אמת ,כל’ רמב״ם (פ״י מתשובה) שאברהם נקרא ’אוהבי’ שעבד מאהבה גמורה,
לפי הכלל והרוב מכריע לאבדון .וכעי״ז במד״ר (מט ,יג) כשאמר אברהם אולי ימצאון לבטל כל השגותיו בשביל לעשות נח״ר ליוצרו.
עמוד ו
ru
וזהו שאמרו במד״ר (פרשה נג) עה״פ ״כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם״ שם עשרה ,א״ל דור המבול היו ח’ ,נח ובניו ונשותיהם ,ולא הצילו על דורם ,פי’ דפחות
יפה תפילת החולה לעצמו יותר מכל ,דאין זה מפני שהחולה גדול בצדקתו ,אלא שהצרה מעשרה אינם בגדר ציבור השייך לבני אותו דור להציל העולם ,ומכאן למד הרמב״ם דין
מסלקת מן האדם את כל הצדדים האחרים ומשאירה אותו עם נקודה יחידה של בקשת העולם כולו ,דכשעוונות העולם מרובין נידון לכליה דכתיב ’אמחה את האדם’.
הצלה מתוך המיצר ,וממקום ביטול זה התפילה בוקעת ונשמעת ,ודו״ק. ואכן י״ל עוד עפ״י מ״ש הלח״מ דגם שם נא’ ’ונח מצא חן בעיני השם’ וענין ה’חן’ הוא
מדת הרחמים המתעוררת ע״י תפילה ,כדארז״ל ואתחנן לשון תפילה ,ובגי’ ’תפלה’,
יסורים של אהבה וברמב״ן (עה״פ ותלך לדרוש) לא מצאתי דרישה אצל ה’ רק להתפלל ,והוא נוסח מוסף
של ר״ה ״וגם את נח באהבה זכרת״ ,שזכרונו בא מתוך תפילתו שנא’ ויזכר אלוקים את
וד' פקד את עזיה כאשר אמר רעש ד' לעזרה כאשר דבר (כ ”א ,א)
נח ונהפכה מדת הדין לרחמים.
בגמ’ מגילה (לא ).ביום א’ קורין וה’ פקד וביום ב’ פרשת העקידה .וער״ן להזכיר אילו של
אך כאן נרמז בד’ בעל הטורים עה״פ ’ קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס’,
יצחק בשביל שתוקעין בשופר של איל .וצ״ע דהעקידה היא יסוד היום ומעיקר תפילות
ו’חמ״ס’ בגימטריא ’מ״י נ״ח’ ,וי״ל דנח אמנם ניצל בתפילתו על עצמו ,אך הי״ל להתפלל
ר״ה ,משא״כ עניין ישמעאל .ויציבא בארעא ,לידחות ליום ב’ שאינו אלא מדברי סופרים.
גם על דורו .ואף שלא היו י’ צדיקים להציל מצד הדין ,הרי תפילה אינה תלויה בזכות
ובני הגראי״ש העיר דבזמן המקדש שהי’ רק יום א’ ,לא קראו כלל את העקידה ,וצ״ב.
מצד הדין אלא היא פתיחת שער לרחמים .וכעין תפילת ר״מ על שכניו הרשעים (ברכות
ובמד״ר ’ שני חיי שרה’ כולן שוין לטובה בלא חטא .וצ״ע למ״ש רמב״ן שחטאה אמנו
י ).שהתפלל שיחזרו בתשובה ואמר יתמו חטאים ולא חוטאים ,דתפילה מביאה לידי
בעינוי הגר ובעבור זה נענשו בגלות ישמעאל .והענין דארז״ל (ברכות סג ).בכל דרכיך
תשובה אף במקום שאין זכות מצד המעשים.
דעהו ואפי’ לדבר עבירה ,ואברהם ושרה נביאים היו וכל מעשיהם לש״ש בחי’ עבירה
ומעתה נתבארו דברי הרמב״ם דבדין הציבור הרוב מכריע ,ובעשרה צדיקים נעשים
לשמה ,לטהרת החינוך של יצחק ,והסכים הקב״ה ״כל אשר תאמר אליך שרה שמע
ציבור להציל הכלל ,אבל תפילה היא למעלה מחשבון זה שמביאה אף החוטא לידי
בקולה״ .ודאי אין כאן שמץ חטא כלל ,אך יסוד הדבר ,דאף בציווי ה’ אבל מציאות צער
תשובה .וזהו ’חמ״ס’ בגימטריא ’מ״י נ״ח’ ,דכמ״ש (ברכות ו ):כל שאינו נותן שלום
הזולת פוגמת בדקות בצלם אלוקים שיש באדם שנעשה בדמות המלך ,ואפי’ חסיד
לחברו נקרא גזלן ,כך יש לזולת תביעה על חברו שיתפלל עליו ,וכשאדם מונע תפילה
גדול כבועז שלא זימן למנוח ,וכן מצינו ביעקב אבינו שנענש על צעקת עשיו וגם שהי’
זו הר״ז חומס ממנו ,ועל כן בדור החמס נתבע נח על שלא נשא בני דורו בתפילה לעורר
אנוס עפ״י נבואה מ״מ מציאות צערו של עשו בגרמתו זוקק לכפרה.
רחמים למעלה מן הדין כדרך שאחז בה אברהם ודו״ק.
ובזה יובן סתירת ד’ רש״י (ברכות ה ).דבע״א פירש יסורים של אהבה בלא שום עוון,
ובע״ב פירש שהאבלות מכפרת על עוונותיו ,אלא דבאמת אין כאן עוון של חטא ,ומ״מ
שר ועבד ~
עצם הפגם והצער שנעשה בעולם נקרא ’ עוון’ לענין שצריך זיכוך ותיקון הנפש ע״י
יסורים. הנה נא העיר מאת קרינה ?1נוס שמה יהיא מצער אמלטה נא שמה והלא מצער היא יתחי
ולפ״ז ביום א’ דר״ה קורין וה’ פקד ,לפי ששם מצינו עיקר בחינת העקידה ,דהנה בעקידת נ?שי .ייאמר אליי הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה וגו( ,י ”ט ,כ)
יצחק לא נשלם המעשה ,אך כאן עקדו אברהם ושרה את זרעם לסבול יסורים ושעבוד וביאר המשגיח מרן רבי יחזקאל לוינשטיין זצ״ל ,דאברהם אע״ה התפלל על הצלת
בגלות ישמעאל ואדום לדורי דורות למען טהרת כרם בית ישראל ,וזכות מסירות נפשם סדום ולא עלה בידו לבטל הגזירה ,ואילו לוט בתפילה אחת פעל להציל את צוער ,לפי
עומדת לנו ביום הדין. שלוט הי’ בתוך הצרה וסכנת האבדון עמדה עליו ממש ,ויצאה תפילתו מעומק הלב,
שיפה תפילת החולה על עצמו.
'ותלד ותתע' אכן קשה לומר שלאברהם אע״ה ,שכל חייו היו מסירות נפש ונשיאה בעול ,לא הי’ אותו
עומק הלב של לוט ,והלא מעשה קטן של אברהם גדול לאין ערוך ממעשהו הגדול של
ויפקח אלקים את עיניה יי ל א באר מים יתלו ותמלא את החמת מים יתעזק את הנער
לוט.
(כ ”א ,י ” ט)
ונראה לבאר עפ״י מ״ש בגמ’ ברכות (לד ):דריב״ז דומה כשר לפני המלך ,ור״ח בן דוסא
במד״ר :הדא אמרה מחוסרת אמנה היתה ,ויש להבין מה חסרון יש במילוי החמת
דומה כעבד לפני המלך ,וע״כ חיה בנו של ריב״ז בתפילת ר״ח .והענין ,דהשר הבא לבטל
להצלת בנה במדבר .אלא דהגר יצאה מבית אברהם ונתבעה לפי ערכה ,שהי’ לה
גזירה מכיר בצדקת גזירת המלך וטעמה ,אלא שמבקש לפנים משורת הדין וממילא
להסתפק בצורך השעה ולבטוח שימציא לה השי״ת כדי חייהם גם למחרת.
בתוך בקשתו ישנה הכרה בצד שכנגד .וזה הי’ ההבדל ,דאברהם עמד מבחוץ כשר לפני
ושורש קלקולה כבר בתחלת דרכה ,דכתיב ’ותתע במדבר’ ופירש״י שחזרה לגלולי בית
המלך ,שהכיר ברשעתם של אנשי סדום והבין חומרת מעשיהם וחיובם בעונש ,ומ״מ
אביה .והנה כבר זכתה למדרגה וגם ארז״ל קטורה היא הגר שמקוטרת במצוות (רש״י
נשא בעול עמהם וניסה למצוא להם זכות ,אך בתוך תפילתו הייתה ידיעה ברורה של
חיי שרה) .אך הביאור ,דלא שבה לעבודה זרה ממש אלא שנסוגה ממדרגת הבטחון,
הצד שכנגד ,שהיא גזירה שיש לה מקום ואמת.
דהבוטח באמת אינו מרגיש עצמו תועה ומופקר למקרי הדרך ,והרגש התעי’ לבדה
אבל לוט הי’ בתוך הצרה ,ולא עמד כשר המבין גזירת המלך אלא כעבד הנמצא בסכנה
נחשב לה כחזרה לגלולים.
שכל עולמו מצטמצם לנקודה א’ להציל את נפשו .ואינו רואה אלא את הצד שלו ,ולכן
ומזה נשתלשל פגמה במילוי החמת ,כיון שנחלש בטחונה והרגישה תועה ,שוב לא
תפילתו יוצאת ממקום פנימי של בקשה בלי שום מחיצות וידיעת הצד שכנגד .ואין כאן
בטחה שיזמן לה הקב״ה צרכה והוצרכה לשמור מים למחר .ואילו היתה שלמה
סתירה לגדלותו של אברהם ,דאדרבה ,דווקא גדלותו היא שאפשרה לו להבין צדקת
בבטחונה ,היתה מסתפקת במים הנצרכים לאותה שעה ובוטחת במי שהמציא לה מים
הדין ואעפ״כ לרחם ולבקש .אלא שמבחינת כח התפילה ,יש מעלה מיוחדת לתפילה
עתה ,וזהו חסרון האמנה שתבעוה חז״ל.
שאינה רואה אלא את הצרה עצמה ,ולכן תפילתו של לוט על עצמו יכלה לפעול במקום
שבו תפילתו של אברהם על סדום לא פעלה ,שזועק מתוכה בבחינת עבד.
'אברהם יגל ,יצחק ירנן'
ייאמר אבריהם אל' יראה לי העזה לעילה בני וילכי שניהם יחדו (כ ”ב ,ח) 'מעט מים'
בסנהדרין (פט ):הקשו איך שמע יצחק לאברהם בלא ציווי מפורש ,ותירצו דהיכא
דמוחזק שאני ,שחייב לשמוע לננביא אמת (רש״י). יקח נא מעט מים ורוחצי רגליכם יהשעני תחת העץ (בראשית יח ,ד׳).
ויש להקשות ,דהרמב״ם פסק (פ״י מיסודי התורה) שנביא שהבטיח טובה ולא נתקיימה ראיתי פעם מעשה נפלא במרן הג״ר ישראל סלנטר זי״ע ,בעת שהתארח בביתו של א’
הרי הוא נביא שקר ,ואיך נשאר אברהם מוחזק אחר שנתבטלה הבטחת ’כי ביצחק יקרא מתלמידיו בקובנא .פעם הבחינו בני הבית שרבי ישראל נוטל את ידיו לסעודה בשיעור
לך זרע’. מועט של מים ,אף שדלי מלא מים עמד לפניו .תמהו על הדבר וסיפרו לבעל הבית.
ובערוך השולחן (דרוש יז) ביאר עומק מסירותם ,שלא עשו מתוך צער אלא בשמחה כשישבו לאחר מכן לסעודה ,שאל בעל הבית את רבי ישראל’ :סלח לי רבנו ,תורה היא
עצומה ,עד שחבש חמורו בעצמו ונתבטלו אצלם כל חמודות העולם נגד רצון הבורא. וללמוד אני צריך .מה טעם נוטל ידיו בשיעור מועט של מים ,ומפורש בשו״ע שאעפ״י
ומרוב דבקותם לא הי’ בהם התפעלות ,וכשהחליפו באיל נעשה אצלם כביכול מתחילה שאדם יוצא יד״ח ברביעית ,מ״מ מן המובחר ליטול ידיו בשפע?’
העלו את האיל .ומזה מיושב ,דגזירה טובה אינה חוזרת אלא לטובה גדולה ממנה. השיב לו מרן הגרי״ס :הן המשרתת שמביאה את המים שואבת אותם במקום רחוק,
ובעיניהם קיום הציווי הי’ טובה נעלה מקיום הזרע ,ולא ראו בזה ביטול אלא מעבר והבית עומד במדרון ההר .אותה אשה כורעת תחת משא המים כשהיא נושאת את
לטובה גדולה יותר ,וממילא לא נפגמה חזקתו של אאע״ה בנבואה. האסל על כתפיה .וכי ראוי שאדם יהדר במצוה על חשבון כתפיו של אדם אחר?
ובבית יוסף (סי’ רצ״ב בשם שבה״ל) בביאור ’יצחק ירנן’ ,דכששמע יצחק ’השה לעולה והתבוננתי ,שאין כאן רק הנהגה פרטית של רגישות לזולת ,אלא מרן הגרי״ס למד זאת
בני’ מיד אמר שיר של קרבן .למדנו שאין קיום רצון ה’ רק מכוח הכרח אלא מתוך שירה מהנהגתו של אברהם אבינו .שהרי מצאנו דבר תמוה כי בכל הנוגע לסעודה עצמה לא
ואהבה. קימץ אברהם אבינו במאומה ’מהרי שלוש סאים קמח’ ’ ,ובן בקר רך וטוב’ ,הכל בריבוי
וזהו עומק מאמרם (פסחים נ ).לעתיד לבוא כולו הטוב והמטיב ויהיה ה’ אחד .שעל ובשפע .אבל כשמגיע למים ,אמר אברהם ’יוקח נא מעט מים’ .מדוע דווקא במים הוא
ידי ביטול ישות האדם לרצון העליון ,שוב אינו מודד הטוב לפי רצונותיו ומכיר שרצון מדגיש ’ מעט’ ?
הבורא הוא הטוב האמיתי .וזהו ’והחכמה מאין תמצא’ (סוטה כא ):שאין התכלית אלא אלא שפירש״י ״יוקח נא״ ע״י שליח ,וכאן טמון היסוד :הידורו של האדם אינו יכול
להיבנות על טרחתו של זולתו .אברהם מוכן להרבות בכל מה שהוא עצמו מעניק ועמל
במי שמשים עצמו כאין.
עבורו ,אך בדבר שצריך לבוא על ידי שליח ,הוא מבקש רק ’ מעט’ כדי שלא להעמיס
וזו תביעת העבודה ’אברהם יגל יצחק ירנן’ ,לא רק לקבל בשתיקה אלא לשמוח ולשיר
טורח על מי שמביא את המים.
בעצם עשיית רצון ה’ ,שהיא השמחה הגדולה מכל טובות העולם.
יו״ל על ידי מערכ ת ״דרכי אורה״ | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא״ל6 2 1 1 2 d w @ g m a il.c o m :
עמוד 2
ל £1פרשת וירא תשפ״ז | גליון | 103שנה ג׳
041
0
%
041 £0
f t Pw
( 0 ,4 JteP
f t
ממרן ראש לרא שי הישיבות רבינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א
dYr
:- 0ו
£
f t
04 k P
f j
־לא צחקתי לאמור שאדוני זקן _______מנין הברכות כנגד מנין הזכרת ג' אכות כתורה________ ; V־*1
( 0 ,4 אל בתנחומא פתח פרשתינו וז״ל: 110
ויאמר הי V
זקן “ V
ואדני " Tיי
עדנה “ •
ליי * T 5
היתה *
בליתי T5T
אחרי • :
לאמר ־ :־"
בקרבה "
שרה • :יT :
ומצחהי TT
%
־* - :
ומכחש זקנתי וכוי שרה "לאמר האף אמנם אלד ואני אברהם למה זה צחקה ילמדנו רבינו כמה ברכות מתפלל אדם בכל יום ,כך שנו רבותינו בכל יום מתפלל
f t ־ :־" “ “ י •.־ !“ " ” T :־ * * T “ ! T V TT T T:־ TT ,T
שרה לאמר לא צחקתי וגוי( .י׳׳ח י׳׳ב ט׳׳ו) אדם שמונה עשרה ,ולמה שמונה עשרה ,א"ר שמואל בר נחמן כנגד י"ח פעמים
041
עיין מה שנתבאר בבד קודש מהדו״ב ,והנה שרה אמרה אחרי בלותי היתה לי שהאבות כתובין בתורה ,הראשון שבהם (בראשית ני) ואלקים פקד יפקוד אתכם £0
f t
0 5
עדנה ואדני זקן ,ואילו הקב״ה כשאמר לאברהם אמר ואני זקנתי ,ופירש רש״י
שינה הכתוב מפני השלום.
והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב,
והאחרון (דברים ל״ד) ויאמר ה' אלי זאת הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם לאברהם $
f t־
ר!
׳&
ליצחק וליעקב ,ואם יאמר לך אדם הרי הן י"ט שכך כתיב אלקי אברהם אביך ■p
ונראה דמה ששרה לא אמרה ואני זקנתי אלא ואדוני זקן ,מפני שהרי ראתה
שפירסה נידה וחזר לה אורח כנשים ,וכמו שכתב רש״י לעיל פסוק ח׳ ,והבינה ואלקי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' ,אמור לו אין זה מן המנין שאין
f t ' t
שחל בה שינוי וכבר יתכן שגם תהא ראויה לילד ,אבל אברהם הרי זקן הוא יעקב נמנה עמהן;
041
ואיך תלד ממנו ,ולכן גם יכלה להכחיש לא צחקתי ,כי היא לא צחקה על מה ובברכות כ״ו :איתא דתפילות אבות תקנום וכל ענין התפילה מישך שייך &J
שנאמר לה ואני זקנתי ,וכמש״נ. וכנגד האבות הוא ,וכאן נוסף דמנין הברכות בתפילה הוא כנגד מספר
הפעמים שהוזכרו האבות בתורה.
( 0 ,4 ידעתיו דבקות אברהם כקכ״ה ואמרו חז״ל דמה שנאמר ליעקב (להלן כ״ח י״ג) אני ה׳ אלקי אברהם אביך V O
פי ידעתיו למען אשר יצוה ?את ברו ואת ביתו אחריו וגוי( .י׳׳ח י׳׳ט) ואלקי יצחק וגו׳ ,כיון שלא נמנה יעקב עמהם אינו מן המנין ,ולא תקנו ברכה ׳ 0
f t
בפשוטו ביאור הכתוב הוא ,שמבאר הקב״ה הטעם מדוע אינו יכול לכסות כנגד הזכרת האבות במקום זה ,ויש להעיר האין די בהזכרת אברהם ויצחק
לי
041 V O
מאברהם אשר הוא עושה ,כי יודע הוא ומכיר מעלתו של אברהם שיצוה את לתקן ברכה כנגדן.
f t בניו ואת ביתו אחריו ,ואם כן צריך ביאור דהיה לו לומר כי ידעתיו אשר יצוה,
ומהו שהוסיף תיבת למען( ,עי׳ רש״י ורמב״ן כאן).
והמבואר בזה הוא דודאי מעלת כל אחד מן האבות נשגבה היא ואין לנו מושג
ודרך לתאר גדלותם ,אולם ענין ג׳ אבות אינו ג׳ בני מעלה נפרדים ,אלא הוא
%
( 0 ,4 £5
%
ונראה הביאור בזה דידעתיו כאן אין ביאורו מלשון ידוע ומוכר לי ,אלא עניינו מצב ודרגה בפני עצמה של אבות האומה ,וכבר נתבאר הענין בבד קודש
f t כמו והאדם ידע ?את חיה אשתו (לעיל ד׳ א׳) ,שהוא לשון דבקות גמורה להיות מהדו״ב פרשת תולדות דג׳ האבות היא אבהות אחת משולשת ,וכל אחד
כחד ,ואמר הקב״ה כי ידעתיו ,כלומר שאברהם דבק בי לגמרי ממש ,וכנגד מהם משלים ענין האבהות ,וחסרונו הוא שינוי בכל מהות ענין האבות בכלל
041 £o
מה שדבק הוא ,הקב״ה מחזיר לו מידה של דבקות ,וזה למען אשר יצוה את ישראל ,ותקנת הברכות בתפילה היתה כנגד ענין מיוחד זה של צירוף שלושת
f t
04
בניו ואת ביתו אחריו וגו׳. האבות בישראל.
&
למ>׳
״ £ ko
f t
0 5 &i
llo
%
תפילין .נו ,הכל מצוין .יש לי תפילין ,ואני בישיבה בחור צעיר .אף אחד לא לרגל שמחת הבר מצוה לבנו של ידידנו עורך ׳קובץ גליונות׳ המסור בכל
f t צריך לדעת בן כמה אני .יום אחד אני מגיע לשחרית בישיבה .התפלל שם לב לזכות את הרבים מתורתם של חכמי הדור זצוק׳׳ל ושליט׳׳א הרה״ג
גם ראש הישיבה מרן הגאון רבי אהרן כהן זצוק״ל .הוא הוציא את התפילין ר׳ יצחק גולדשטוף שליט״א ,נביא בזאת מתורת רבינו שליט״א בעניני r
041
שלו לפני התפילה ,והנה היה לו איזה ספק על הריבוע של תפילין של ראש. בר מצוה.
f t הוא היה מחמיר גדול .מה יעשה? הוא מסתובב לכאן ולכאן ורואה אותי.
’נו; הוא אומר לי ,בוא תעשה מצוה ,אתה הרי לא מחויב ...הפעם תוותר לי,
הכר מצוה של רבינו מרן שליט''א &׳
0 S V O
תיתן לי את התפילין שלך...׳ וכל הישיבה רואה איך שהראש ישיבה בא שח רבינו (חודש אייר תש״פ) :בתקופה האחרונה מאז פרוץ המגיפה פונים
f
041
t אלי ולוקח את התפילין ,ומיד התפרסם בישיבה שאני עוד לא בר-מצוה.
אני רציתי להסתיר את זה ,אבל לא עזר לי ...נולדתי בתחילת חודש אלול,
אלי אברכים הורים לילדי בר מצוה ,מבקשים ברכה לילדים ומשיחים את
עצבונם של הילדים שנכנסים לעול תורה ללא חגיגה גדולה כנהוג .אני
%
r
רוצה לספר לכם איך היה ה׳בר מצוה׳ שלי ,ותראו שאפשר לגדול גם בלי ■o
והבר מצוה היתה אמורה להיות כמובן בזמן אלול .בסוף זמן קיץ נסעתי
הביתה לבין הזמנים .אבא אמר לי שכדאי שילמד אותי דרשה לבר מצוה. חגיגה ואירוע של בר מצוה.. a
אז למדנו ביחד והוא הכין איתי את הדרשה ,ואני כבר חיכיתי ליום הגדול אני נכנסתי לישיבת פוניבז׳ בגיל . 12באותה העת בנין הישיבה היה בבנייתו,
"I
( 0 ,4 II - O
%
הזה .הגיע ראש חודש אלול ,זה היה באותה שנה ביום ראשון ,ואבא אומר ובית המדרש היה בהיכל הזמני -׳היכל שרייבר׳[ ,היכן שכיום שוכן חדר
f t לי :נו ,מתחיל הזמן ,צריכים לנסוע לישיבה ...אמרתי לו :׳אבא ,רגע ,בין כה השיעורים של מרן רבנו ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטין (שליט׳׳א)
f t
041 בעוד כמה ימים זה הבר -מצוה שלי ...ואבא עונה לי :׳אתה חושב ששם
לא תהיה לך ׳גדלות׳? אני מבטיח לך שאתה תגדל בכל מקום...׳ וכך נסעתי
לישיבת חברון לזמן אלול.
זצ״ל] .שם למדו אז ,ולא היו חלונות .אמא ע״ה פחדה על בריאותי מאד,
באותם ימים הגבעה היתה חשופה לרוחות שהגיעו מהים והן היו חזקות
מאד ,והיא חששה לבריאותי .אז הלכתי ללמוד בישיבת חברון בירושלים.
& ■O
ביום הבר מצות שלי ,החברותא שלי הגאון רבי בערל שוורצמן זצוק״ל לפני שנסעתי לישיבה אמרתי לאבא שאני מתבייש .אני רק בן 12וחצי ואני
״e
f t
( 0 ,4
עם עוד כמה בחורים ,הלכו לחנות בגאולה וקנו קופסת ביסקוויטים וכמה
בקבוקים של בירה וכוסות מפלסטיק ,והביאו את הכל לחדר ועשו ׳חגיגה׳.
שם אמרתי את הדרשה של הבר מצוה ,ור׳ בערל שוורצמן התחיל להתווכח
הולך לישיבה גדולה ,כולם יצחקו ממני .אבא אמר לי :׳מה אכפת לך? אני
אקנה לך תפילין ,תתחיל להניח תפילין ,מי צריך לדעת בן כמה אתה...׳ וכך
הוה .באתי לישיבת חברון לזמן קיץ ,בראש חודש אייר ,ואבא באמת קנה לי
%
to
f t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@ gm ail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900:
H
ל£1
041 אך אם כן יש להתפלא שלוש עשרה שנה הילד גודל בלי יצר טוב ,ואילו
היצר הרע נמצא בתוכו ועובד עליו ומנסה להכשילו ,ואיך יתכן אם כן
איתי ,ואני עניתי לו ,וחוזר חלילה א -גאנצע מעשה ...אח״כ קצת שרו וזהו,
ואחרי חצי שעה כבר היינו כולנו בבית מדרש..
( 10
שיגדל הנער כראוי הרי יש בו יצר הרע ואין מי שילחם כנגדו ,והתשובה הראש -ישיבה רבי חצק'ל (מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק״ל) היה גר %
לזה [ויעף' בדרך עץ החיים שם] דזהו כח החינוך שמייסר האב את בנו ממש ממול ,והוא שמע את השירה ושלח לראות לשמחה מה זו עושה.
(04
ומדריכו בדרך הישר זה שובר את היצר הרע ,והיינו שעד שנעשה בר מצוה אמרו לו :זה בר מצוה של ברלה פוברסקי ...ונחה דעתו .הוא אמר :״נו
iteP
הוא גדל עם היצר טוב של האבא. שישמחו קצת ,בבין הסדרים ,למה לא?״ (מתוך שיחה לנציגי ’לב שומעי - PW
כעת תתאר לך יצר טוב של אבא שלך כמה זה שוה? ,כעת הוא כבר עוזב מוסף שבת קודש אמור)
( 0 ,4
אותך ובא אליך היצר טוב החדש שלך ,אבל עד עכשיו היה לך יצר טוב של
JteP
גדול המצוה ועושה -דברי רבינו שליט״א בבר מצוה לבן תלמידו
אבא שלך ,מי מאחל לעצמו שיהיה לו יצר טוב כמו של רבי מרדכי בונים
אה! ,הלואי אוף אלע אידישע קינדער [הלואי על כל ילד יהודי] יש ביטוי __________המובהק הגרמ''ב זילברברג שליט״א __________
l'- 0
כזה ,וכעת זה הלך ,והגיע אליך יצר טוב ,אבל עכשיו צריך להתחיל לעבוד כשנעשים בר מצוה ישנם כמה דברים מיוחדים שזוכים בהם ,הדבר הראשון
איתו ,דבר חדש ,את המלחמה נגד יצר הרע כבר עברת מזמן ,והוא כבר הוא שכעת נהיה למצווה ועושה ,מקבל עליו עול מצות ,עד עכשיו כשהיה &־
04 נחלש כי אבא שלך הכניע אותו ,וכעת הוא מתעורר ומתחיל לעבוד שוב, קטן הוא אינו מצווה ועושה .ובביאור המעלה של מצווה ועושה דלכאורה
אבל תדע לך שיצר טוב שבא עם ילד שגדל בבית כזה ,זה דבר אחר. היה נראה דאדרבה האינו מצווה ועושה עדיף טפי שעושה בהתנדבות,
* P
f j
עוד מעלה נוספת מתחדשת כעת כשאתה יעויין בזה מש״כ התוס׳ קידושין ל״א .וע״ז ; V־*1
מתחיל להניח תפילין ,בברכות ו .איתא ג ,.ונראה להוסיף עוד בזה דכשהוא מצווה
( 0 ,4 110
p וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ועושה ,הרי כל מעשיו הם מפני ציווי ה' ,ועל
ויראו ממך ,ותניא רבי אליעזר הגדול אומר כל צעד ושעל משעה שקם ממיטתו במשך %
041 אלו תפילין שבראש; בפשטות מבארים כי כל יומו ,הרי הקב״ה מורה לו ומצוהו איך
לנהוג בכל פרט ופרט ,אליך חתן הבר מצוה
£0
0׳
שם ה' נקרא עליך הוא כמו ושמך הגדול
f t־
אולם נראה לבאר דהנה עלינו קראת, ’ ארי' לייב' ,מתעורר בבוקר הקב״ה אומר ר! $
041 איתא במנחות לד :דתפילין של ראש אסור לך תלבש ציצית תניח תפילין וכו' וכו' ,דבר ■0
־ 6 '
לשנותם לתפילין של יד לפי שאין מורידין זה הוא זכות מיוחדת שאין לנו את הכלים
׳ & ין
f מקדושה חמורה לקדושה קלה ,וברש״י להעריך את גודל הזכות ,מעלה זו אין למי
041 שם פירש הא ד של ראש קדושתו חמורה
רבינו מרן שלי ט'' א ב ש מ ח ת הבר מצוה לבן תלמידו הגרמ״ב זילברברג
שאינו מצווה ועושה ,הקב״ה לא מדבר איתו,
is
משום דרובו של ש-ד-י בשל ראש הוא, וממילא ודאי שגדול המצווה ועושה יותר
דהשי״ן והדלי״ת בשל ראש ,והיו״ד בשל יד[ ,וכ״ה בשו״ע או״ח סימן ממי שאינו מצווה ועושה ,וכבר מבואר ענין זה בספה״ק ,זה דבר ראשון &
( 0 ,4 מ״ב] וצ״ב היאך נחשבים לאותיות השם ומה הצירוף ביניהם שייחשב שזוכים כשנעשים בר מצוה.
% 0
שנכתב על ידם שם השם ,והרי אינם סמוכים ונקראים זה עם זה ,הביאור ענין נוסף שזוכים לו בבר מצוה ,הנה ענין יצר טוב ויצר הרע ,והמלחמה
בזה הוא שמקום הכתיבה הוא על גוף האדם עליו נכתבים כל אותיות שביניהם ידוע לכל ,והמלחמה קשה עד מאוד ,והרבה מאמץ נדרש מן %
041 אלו ומצטרפים לכתיבת השם[ ,ומה״ט חדשים שעדיין לא הניחום מותר האדם כדי לנצח את יצרו הרע ,וגם אז אינו יכול לו רק מכח שהקב״ה עוזרו, Sto
ז*י'
לשנות] נמצא שכשנער מתחיל להניח תפילין הוא נעשה בזה קלף אך מבואר בספרים [עי' בארוכה בדרך עץ חיים להרמח״ל וכ״ה במהרש״א
! •
\ -J ,C לכתיבת השם ,ובספר תורה גם הקלף קדוש ,וכך בהנחת תפילין מתקדש בח״א סוכה נב ].שהיצר הטוב אינו בא לאדם עד שנעשה גדול ,רק בבר
( 0 ,4 הגוף מכח מה שנכתב עליו שם ה'. מצוה מגיע היצר הטוב ,עד אז רק היצר הרע נמצא ,שהוא בא מיד כשנולד ) t oo
וזהו הביאור כי שם ה' נקרא עליך ,על גופך ממש נכתב שם ה' ,ומי ככתוב בתורה [בראשית ח' כ״א] כי יצר לב האדם רע מנעוריו ,אולם היצר
שמתקדש כל כך הרי על קדושה צריך לשמור ,ולא לעשות עם הגוף דברים הטוב בא רק בגיל י״ג ,אם כן כשנעשה בר מצוה הרי בא אליו אורח חשוב %
041 שאינם מתאימים לגוף קדוש ,צריך לזכור זאת. היצר הטוב. £o
\ J ,C %
04
jt p
# PW
לו! משכך זכה ממרא שהקדוש ברוך היא התגלה לאברהם אבינו דוקא מי היא חבר טוב?
041 E o
בחלקו• לא מ?בר ?איע המעשה :לאחר מבחן שערך מרן ראש הישיבה שליט״א
' 6־
ובאו הקשה מרן ראש הישיבה שליט״א קשיא נפלאה :אינני מבין ,אברהם לילדי תלמוד תורה במעונו ,נשא לפניהם זיברי תייק קצרים .בדבריו עמד %
/^ V
אבינו מקבל צווי מפ ת1ז מפי הקדוש ברוך על מעלתו הגדולה של חבר טוב לעבודת
041 to
הוא בעצמו ,והיא הולר להתיעץ ?נם חבריו?! וזעמם ,ועל החשיבות היסודית להתרחק
שמעתם דבר כזה? מה .יש להתיעץ? !אם מחבר רע.
'%
0 S הקדוש ברוך היא רייה נגלה אליני ימבקש התלמידים האזיני בקשב רב. ,ואחד מהם
?את הדבר הקשה ביותר בעולם ,האם והיינו בקש רשות לשאל :איך נוכל לדעת מי הוא
)1 0
הולכים להתיעץ גנם מישהו?
אלא ,הסביר מרן ראש הישיבה שליט״א,
חבר רע ,ימי היא חבר טוב?
חיך מרן ראש הישיבה שליט״א.ואמר :שאלה
&׳
041 0׳
אברהם אביני העמיד בזה ?את חבריו למבחן, נפלאה שאלת! מ?יון ששאלת אענה לר.
a
?די לברר מי מהם היא חבר אמת .חבר טוב ו פר ש ת וירא מספרת לני התורה שהקדוש
&
( 0 ,4 ?אינו רק מי שנעים לשחק !אתו או מי שנחשב
לגבור ,אלא מי שמעודד אותי ועוזר ילי לקים
ברוך היא בא לבקיר חולים אצל אביהם
t -0
ילדי חמד במבחן אצל רבינו מרן שליט״א אבינו באלוני ממרא .ומדוע מדגישה הת^ה
\ ^ sJ / את רצון השם .את זאת בקש אברהם אבינו את המקום אליו נגלה אליו השם? רחל %
041 לברק .ואכן? ,עבר ואשכיל לא עמדו במבחן ,ורק ממרא התברר כחבר נאמן שואלים ?את זה ואומרים שבעת שהקדוש ברוך הוא צוה ?את אברהם אבינו
לאברהם אבינו. על מצות ברית המילה ,חזל מלמדים איתני שאברהם אביני הלר להתיעץ &■ O
סים מרן ריאש הישיבה שליט״א .ואמר :״מכאן תשובה לכם ,ילדים יקרים בדבר עם חבריו בני בריתו -ענר ,אשכיל יממדא.
X1
וחביבים .שאלתם מי היא חבר טוב? נלמד מאברהם אביני :חבר טוב הוא ענר ואשכיל נסי להניא ?את אברהם אבינו מקיום המצה ,עמוהיותה כרוכה
״ e
מי ש?שעה שקשה גלי ללמד או להיות טוב יוותר ,יעמד לצדי ויעודד אותי במסירות נפש רבה בגילו הניתר .לעמתם ,ממרא אמר לו :אדרבה!
\ '/C־ ' לבחיר בטוב. .וחלילה! ,אם יהיה זה חבר ש_ירפה את ידי ויחלש את השאיפה הקדוש ברוך היא הציל אותר מ?ב שן האש יבמלחמת המלכים ,ואת חייך %
( 0 .4 טזלי! ,הרי שעלי להתרחק מחבר כזה.״ אתה וזיב לו .כעת ,כשהיא מבקש מ?יר מצוה זו בוראי שעליך לשמיע
)t o
0
t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@ gm ail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900:
m
ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א
פרשת וירא תשפ״ן
הוראת שעה בן תורה חייב בעשיית חסד יותר מאדם רגיל!
הקושיא הנ"ל ,שהתועלת הגשמית היתה בזכותו של אברהם התורה מאריכה בפרשתנו בתיאור מדת החסד של אברהם
המתגבר על היצר לדבר ב ענייני אבינו ,ואילו התועלת הרוחנית היתה בזכותם של משה אהרון אבינו ,כמה טרח והתאמץ בזמן חוליו לגמול חסד ,אפילו
הבחירות -זוכה לסייעתא דשמיא ומרים .אמנם לפי מה שהובא לעיל מדברי הסבא מסלבודקה, עם אלו הנראים כערביים .ותמה בזה מרן הסבא מסלבודקה
שהחסד של אברהם אבינו היה חסד של אמונה ,א"כ אין (אור הצפון ,מאמר 'חסד ביטוי אמונה') ,מדוע אין התורה מתארת
עצומה! מסתבר לחלק ולומר שבזכות אברהם היתה רק תועלת כיצד הכיר אברהם את בוראו ,וכיצד מסר נפשו באור כשדים,
גשמית ,שהרי החסד שלו היה מעשה רוחני. אלא מתארת בפרוטרוט דוקא את החסדים שעשה .ותירץ,
תקופת בחירות עלול להביא לידי ביטול תורה ...במקום שיהיה
ונראה ליישב באופן אחר ,שאמנם עצם הזכות לקבל מאכל שחסד הוא ביטוי לאמונה ,כמאמר חכמים במדרש (קהלת
זה זמן של תורה ,תפילה ומידות טובות ,יכול להיווצר מצב הפוך
ומים והגנה היו בזכות אברהם ,אך מלבד זאת הוצרכו ישראל -בה ז) ,יאמר רבי יהודה ,ללמדך שכל הכופר בגמילות חסד
חלילה .זה ניסיון גדול שיש לנו כעת ,שלא ניתן להתגבר עליו כאילו כופר בעיקרי! ונמצא ,שהאמונה המוחלטת שהיתה
להיות בדרגה הראויה לקבל מתנות אלו בדרך נס ,וזה היה
ללא מאמץ ורצון .כעת תחילת הזמן ,ומי שיתעסק בענייני בזכותם של משה אהרון ומרים [וזכות זו ניתן לבאר בשני לאברהם בקב״ה היא זו שהביאתו לעשות חסד במסירות
אופנים :א .שבזכותם עם ישראל כולו התרומם לדרגה כזו נפש בחוליו ,ולפיכך מתארת התורה דווקא את מידת החסד
הבחירות יבזבז לעצמו זמן יקר מאד ,שיתכלה לריק ואיננו.
שיהיו ראויים לקבל מחמת עצמם מתנות אלו .ב .שמשה של אברהם.
ואפילו אם ילמד בשעות הסדרים ,אבל בבין הסדרים יהיה מונח
אהרון ומרים היו במדרגה הראויה לקבל לעצמם ,ו'מיגו דזכו והנה כתוב בפרשתנו (בראשית יח ד ,ח)' ,יוקח נא מעט מים
בזה ,תיכנס בו רוח חזקה ומושכת לדבר דברים בטלים ,שאי לנפשייהו זכו לכל ישראל']. וגוי .ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם,
אפשר לדעת מתי תצא ממנו ,אם בכלל תצא... עוד איתא בב"מ (שם) :אמר רב יהודה אמר רב ,כל מה והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו .,ואיתא בב"מ (פו:):
שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקדוש ברוך בשכר שלשה זכו לשלשה ,בשכר 'חמאה וחלבי זכו למן,
הסיבה שנופלים בזה מחמת שלא חושבים ,וזוהי מטרתי לעורר
הוא לבניו בעצמו ,וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח עשה בשכר 'והוא עומד עליהם' זכו לעמוד הענן ,בשכר 'יוקח
כל אחד לעצור ולחשוב לרגע ,לא להיכנס לתוך המצב שכולם הקדוש ברוך הוא לבניו על ידי שליח' .ואל הבקר רץ אברהם' נא מעט מים' זכו לבארה של מרים.
מדברים על עניינים אלו מתוך חוסר מחשבה ,אלא לעצור ' -ורוח נסע מאת ה''' .ויקח חמאה וחלב' ' -הנני ממטיר
והקשה המהרש׳׳א (שם) על כך מדברי הגמרא במסכת
ולחשוב מהי מטרתי כאן ,הרי באתי לישיבה כדי ללמוד ,וע “י לכם לחם מן השמים'' .והוא עומד עליהם תחת העץ' ' -הנני
תענית (ט' ).שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל ,אלו הן
עומד לפניך שם על הצור'' .ואברהם הולך עמם לשלחם'
התמדה ושקידה ויגיעה אפ שר לקנות את המסכת הנלמדת, משה ואהרן ומרים .ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם ,ואלו
' -וה' הולך לפניהם יומם'' .יוקח נא מעט מים' ' -והכית
הן באר וענן ומן' .ומבואר שזכו למן ולבאר ולענני כבוד
אך ע “י העיסוק בשטויות ובהבלים הללו אפ שר להפסיד הכל! בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם' .וצריך לבאר ,מה החילוק
בזכותם של משה אהרון ומרים ,ולא בזכות אברהם .ואף
בין אם נותן בעצמו לבין אם נותן ע"י שליח .וביאר בזה מרן
כל בחור צריך לחשוב איזו תועלת תצמח לו ממה שיתעסק בדברי הגמ' בב״מ ,שכתוב שבזכות 'יוקח נא מעט מים' זכו
הסבא מסלבודקה (אור הצפון ,מאמר 'הדעת שבמעשה') ,שיש
בזה ,וי שמע את כל הסיפורים והחדשות .בודאי שי ש לכך לבאר ,מכל מקום נקרא הבאר 'בארה של מרים' ,ואם כן
חסרון במעשה החסד ,כשאינו עושה את המעשה בעצמו .אלא
יש בזה סתירה מיניה וביה.
יצר הרע גדול מאד ,אך זה נובע מחמת שמתחילים לשמוע שלכאורה זה חידוש גדול ,שהרי אברהם אבינו במצבו ודאי
שלא היה חייב לטרוח עבור האורחים ,ומדוע אם כן נתבע ותירץ המהרש׳׳א ,שבזכות אברהם לא היו זוכים במתנות
ולעסוק בזה קצת ,ואחר כך נמשכים עוד ועוד .אך צריך לחשוב
על כך שלא עשה זאת בעצמו .ויש מקום לומר באופן אחר, אלו אלא לזמן מועט ,ואילו בזכות משה אהרן ומרים נמשכו
שעלולים להפסיד בכך זמן שלם! ואחרי שמפסידים זמן אחד
שמצד עצם מעשה החסד אין חסרון ,אלא שיש חסרון מצד כל ארבעים שנה שהיו במדבר .אמנם דבריו צריכים עיון
בעלייה בתורה ,מי יודע כיצד יראה הזמן הבא אחריו. המקבל ,ועל כך אמרו חז״ל ,שכשם שהמקבל ע״י שליח יש לכאורה ,שהרי איתא בילקוט שמעוני (וירא פב)' ,בשכר קיתון
לו הנאה פחותה קצת ממי שמקבל מבעל הבית בעצמו ,כך של מים שרחצו ידיהם נתן הקדוש ברוך הוא באר לישראל מ'
בוודאי שלכל בחור ישנה סקרנות נורמלית ,אבל אם בחור
גם בני ישראל קיבלו את הבאר ע״י שליח ,וממילא היתה שנה' .ומבואר מכך שכל הארבעים שנה היה הבאר בזכות
מחליט שאע"פ שמעניין אותו מאד לשמוע ,בכל אופן הוא אברהם אבינו ,והרי זה סותר למבואר בתענית שהיה זה
להם בזה תועלת רוחנית במדרגה פחותה ממה שזכו לקבל
מתגבר על היצר הרע ולומד תורה בזמן שקשה לו ,אזי השכר ע״י הקב״ה בעצמו. בזכותה של מרים.
על לימוד זה -והסייעתא דשמיא שיזכה לה מחמתו -יהיו אכן יש לבאר גם את דברי הסבא מסלבודקה ,שהיתה והיה אפשר ליישב ,שבבאר והמן וענני הכבוד היה שני
לאין ערוך יותר מהרגיל! ויש בזה קידוש שם שמים! וכן להיפך תביעה על אברהם אבינו שלא עשה את החסד בעצמו ,עפ"י עניינים של תועלת .האחד ,תועלת גשמית ,שהיה להם אוכל
מש"כ בחובות הלבבות (חשבון הנפש פ׳יב)' ,שהשתדלות בני ומים במדבר ,וכן שהיו מוגנים מאויביהם על ידי ענני הכבוד.
רח “ ל ,בחור שמכניס לישיבה איזו ידיעה חדשה מחטיא את
אדם בענייני תורתם ועולמם יתחלף כפי התחלפות הכרתם והשני ,תועלת רוחנית ,כדאיתא ביומא (עה' ,):לחם אבירים
הרבים! וכל הביטול תורה שיהיה מחמת כן ייזקף לחובתו! כל ושכלם וזכות הבנתם .וכל אחד ואחד מהם מצווה לחשב אכל איש ,לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו ,דברי רבי
בחור צריך לקבל על עצמו בל"נ לא לשמוע קווי נייעס ,ולמעט עם נפשו במה שהוא חייב בו מעבודת הבורא יתעלה ,כפי עקיבא' .וכן הבאר היו לה סגולות רוחניות .וכן לגבי ענני
הכרתו בטובות הבורא הכוללות והמיוחדות' .הרי מבואר הכבוד כתב הרמח"ל (דרך ה' ח״ד פ״ה ב)' ,כי הנה ענני הכבוד
מלקרוא עיתון ככל האפשר ,ומי שיתגבר על היצר בזה יכול
שככל שהאדם גדול יותר יש לו חיובים גדולים יותר ,וא"כ שהקיף הקדוש ברוך הוא את ישראל ,מלבד תועלתם בגשמיות,
לגדול למדרגה גבוהה ביותר!
גם חיוב עשיית החסד של אברהם אבינו גדל ככל שאברהם שהיה לסכך עליהם ולהגן בעדם ,עוד היתה תולדה גדולה נולדת
הקב “ה יעזור שיהיה לנו את הכוח לעמוד בניסיון גדול זה, אבינו הגיע למדרגות גבוהות ,ומאחר והגיע לשלמות במידת מהם בדרכי הרוחניות ,והוא כמו שעל ידי העננים ההם היו
החסד בכך שטרח גם ביום השלישי למילתו וחיפש אחר נמצאים ישראל מובדלים לבדם ונשואים מן הארץ ,כן
ושלכל אחד יהיה כח רצון ללמוד ולדעת את כל המסכת ,ולא
האורחים ,והכין להם סעודה מיוחדת בתכלית השלמות, היתה נמשכת להם מציאות הארה המשכנת אותם לבד,
לעשות ביטול תורה ,וע“י זה תהיה סייעתא דשמיא גדולה מאד, ממילא באותה שעה גופא היתה עליו טענה מדוע הביא נבדלים מכל העמים ,ומנושאים ומנוטלים מן העולם הזה
להינצל מכל הסכנות הרובצות על עולם התורה. להם את המים ע״י שליח ולא טרח בעצמו. עצמו ,ועליונים ממש על כל גויי הארץ' .וממילא יש ליישב
עיונים בשמעתא
אונס (ג) -מקח טעות ב אופן שעשה המוכר כר אוי
חפץ כזה שיש בו חיסרון -ונמצא שיש כאן מעשה בלא כוונת לשחיטה' ,ודעת רב שהולכים אחר הרוב ולפיכך אנו דנים את הקנין מוכר הטוען שהודיע ללוקח על ידי שילוט -
קנין ,ואינו קונה. כ'קנין לחרישה' ,ודעת שמואל שאין הולכים בממון אחר הרוב ,ועל והלוקח טוען שלא ראה
אולם נתבאר שבדעת הרא״ה (כתובות ג,ב) נראה שדין מקח כן נחשב הדבר כ'מחצה על מחצה' ואין סיבה להניח שהקנין הוא הנה מצינו בכמה מקומות בדיני מקח וממכר שכאשר ישנה טעות
טעות נובע מהלכות 'אונס' ,והיינו שסובר שפטור אונס הוא מחמת ׳קנין לחרישה' מכח הרוב. בעיקר המקח הוא בטל מחמת הטעות [עי' ביצה ז ,ב .כתובות יא,
ד'חס רחמנא עליה' שבכל מקום שנעשה חיוב או חלות ע״י מעשה ובפשוטו הביאור הוא שהנידון הוא ב'כוונת הלוקח' ,והיינו שיש ב .ב״ק מו ,א] -אלא שיש לדון באופן שהלוקח דורש לבטל המקח
שהוא אנוס עליו ,יש דין 'הפקעה' על החיוב או החלות ,למנוע ממנו להסתפק מה הייתה כוונת הלוקח ב שעת הקנין ,ורב סבר להכריע מאחר והמוכר נתן לו סחורה שאיננה תואמת לסחורה אשר בדרך
הפסד ממון או 'חלות קנין' נגד רצונו. מכח הרוב שכוונתו הייתה ל'חרישה' ,ולשמואל ' -אין הולכים אחר כלל נמכרת בשוק ,אך המוכר טוען כנגדו שבחנות מוצב שילוט
ונראה שדברי הנמו״י יתבארו היטב לפי דרך הרא״ה ,שהיות הרוב' ,וממילא נשאר ספק ב'כוונת הלוקח' והמע״ה. המורה שסחורה זו היא המוצעת למכירה והוא זה שהפסיד את עצמו.
וטעם דין 'מקח טעות' הוא מדין 'אונס' ,והיינו שנחשב אנוס במעשה אולם בנימוק״י (שם) מבואר סברא אחרת בדברי שמואל - דוגמא לדבר -הבא לקנות יהלום במקום שמוצב שילוט בחנות
הקנין מאחר ולא היה רצונו לעשות קנין על חפץ שיש בו פגם ,א״כ שהיות ואין הולכים בממון אחר הרוב ואין משקל לצד ה'רוב' יותר המורה על מכירת יהלומים מן הסוג הפחות יותר מהמצוי בשוק,
נראה שטעם זה שייך דווקא באופן שהלוקח מצידו עשה כל אשר מצד ה'מיעוט' ,הרי שצדדי הספק שקולים הם כ'פלגא ופלגא', ונכנס לקוח וקנה יהלום בחנות ,ואנו יודעים בבירור שהלוקח לא
ביכולתו לברר כוונתו ,אבל באופן שהיה צריך לפרש ולא פירש וממילא היה ללוקח לפרש שהוא מאותם הקונים לחרישה ,וכיון ראה את השילוט בחנות ,וקנה על דע ת שהוא היהלום המצוי בשוק,
הרי הוא פושע בזה ,ואין בזה הדין 'אונס רחמנא פטריה' להפקיע שלא פירש הפסיד את עצמו .עכ״ד. ולאחר שגילה שהוא מהסוג הפחות טוב שמצוי בשוק ,טוען למוכר
החלות שנעשה נגד רצונו ,ולפיכך המעשה קיים. שכיון שהיה בדעתו לרכוש יהלום מסוג משובח המצוי בשוק ,על
ומבואר מדבריו שלשמואל אין נידון ב'כוונת הלוקח' ,אלא אף
כן רוצה לבטל המקח שהוא 'מקח טעות' ,אך המוכר טוען שאשמת
אם כוונתו הייתה לחרישה' היה לו לפרש ומדלא פירש -הוא הפסיד
צדדי הספק יסודם בעיקר דין מקח טעות הלוקח שלא ראה השילוט ומוטל עליו להתבונן בטרם גמר את
את עצמו .ומשמעות דבריו שאין הוכחה משתיקתו שנתכוין לשור
ולפי״ז נראה בנידון שהמוכר הודיע לקונה אלא שהקונה לא העסקה.
לחרישה ,אלא שבמצב כזה אין לו זכות לטעון טענת מקח טעות
ראה את ה'הודעה' ,שיש לדון שהקונה פשע והפסיד את עצמו כי הוא הפסיד את עצמו בכך שלא התנה ,וצ״ב מהו הסברא של והשאלה היא כטענת מי אנו הולכים -האם יש צדק בדבריו
מאחר והמוכר עשה את המוטל עליו והודיע ,ולפיכך אף שלא היה 'הפסיד את עצמו' ,הרי הנידון הוא על כוונת הלוקח במעשה הקנין, של המוכר שהיות והוא מצידו הודיע על סוג הסחורה אין לבטל את
דעתו במעשה הקנין על דע ת מה שקיבל מן המוכר ,אינו נחשב ומה שייך כאן לדון שב שתיקתו הפסיד את עצמו. המקח והלוקח הפסיד את עצמו ,או שמא יש לומר שהיות ובפועל
אנוס מחמת פשיעתו. ברור לנו שהלוקח קנה את המקח על דע ת שזה מהסחורה המעולה
אלא שכפי שנתבאר -הדבר תלוי בגדר 'מקח טעות' ,שאם הביאור ב'פשיעה' שמבטלת מקח טעות שבדרך כלל נמכרת בשוק ,ולא ראה את השילוט המורה על מכירת
נאמר שמקח טעות נובע מדין 'אונס' ,והיינו שעל ידי הטעות מתברר והנה בטעם דין 'מקח טעות' מצינו כמה דרכים[ .ונתבארו סחורה פחותה מזו ,הרי יש כאן 'מקח טעות' ודינו להתבטל.
למפרע שהיה אנוס על המעשה קנין עצמו ועל כן אין בכח ה'מעשה בהחרבה בגליון הקודם]
במקום שהוא 'פושע' אין דין מקח מקח טעות
קנין' להחיל חלות ,אזי יש לומר שהיות ופשע בכך שלא הסתכל יש מהאחרונים שסברו (שו״ת רעק״א מהדורא תנינא נ״א .ש״ש
וראה את השילוט הרי זה הפסיד את עצמו ,ואין כאן מקח טעות. ולבירור שאלה זו נקדים לבאר את סוגיית הגמ' לענין 'מקח
ש״ב פי״א) שדין 'מקח טעות' נובע מ'הלכות תנאים' ,והיינו שכל
טעות'.
אמנם אם נאמר שגדר 'מקח טעות' הוא מדין 'תנאי' או מחמת מקח מותנה ב תנ אי שהלוקח אינו קונה אלא חפץ מושלם שאין בו
חיסרון ב'דעת קנין' ,אזי אף בציור שהמוכר עשה את אשר ביכולתו כל חיסרון .ויש שסברו לומר (בית הלוי ח״ג ג ד״ה והנראה .מהרי״ט הנה בגמ' (ב״ק מו ,א .ב״ב צב ,א) נחלקו רב ושמואל לגבי
לעשות על מנת להודיע ללוקח את ענין המקח ,יש ללוקח לטעון קידושין נ ,א ד״ה ההוא גברא) שדין 'מקח טעות' נובע מחיסרון ״המוכר שור לחברו ונמצא נגחן״ ,שלדעת רב הרי זה מקח טעות,
ולומר שאין כאן מעשה קנין או משום ה'תנאי' או מחמת שאין בקנין ב'כוונת קנין' ,והיינו שהיות וחלה טעות בעיקר המקח הרי נחשב ולדעת שמואל יכול המוכר לומר ״לשחיטה מכרתיו לך״.
'דעת קנין' ,ויהיה דין המקח להתבטל. הדבר כמקח שלא התכוון לקנותו ,שכן בוודאי לא התכוון לקנות ומבואר שם שנחלקו באופן שהרוב קונים לחרישה' והמיעוט
משנת הישיבה
מתוך הדרת ועדי הדרכה לבני ישיבה
עבודת המידות (כא)
לעשות את עבודתה כראוי ,וזה פוגע בכל הענפים -דהיינו המצוות .אך ברגע הבאנו [בשבוע שעבר] מדבריו של רבי חיים ויטאל ,ש'נפש המשכלת'
שאדם יתקן את מידותיו ,אזי הנפש השכלית כבר תקיים בקלות את המצוות, דוחפת את הגוף לקיים מצוות ,ואילו ב'נפש היסודית' -שהיא היסוד של הנפש
אחר שהשורש כבר תוקן. השכלית -מוטבעות המידות הטובות והרעות .ונמצא לפי זה ,שמאחר ואי
ועל פי זה מבאר רבי חיים ויטאל מקומות רבים בהם מצינו שחד׳ל תלו אפשר ל'נפש המשכלת' לקיים מצוות בעצמה ,בלי ודנפש היסודית' המחזיקה
מעלות רוחניות גבוהות מאוד במידות טובות בדווקא ,ולא בקיום המצוות ,לפי אותה ,נמצא שהמידות מתערבות בכל פעולה שהאדם עושה! וכל עוד שיש
שהן היסוד לכל המצוות והמעשים. לאדם מידות רעות אינו יכול לעשות שום פעולה של מצוה ע״י הגוף בלי
שיתערבו בה מידותיו הרעות! ולפיכך המידות הרעות קשות מעבירות ,לפי שהן
עוד כתב ,שהגוף מורכב מארבעה יסודות ,שכל אחד מהם מורכב מטוב ורע,
יותר שורשיות מהן .וממילא כדי להגיע לתכלית של עשיית המצוות ,ההתחלה
ומהחלק הטוב שבהם הגוף מתקיים ,ואילו מהחלק הרע באים כל החוליים הרעים
של הגוף ,והם נקראים ארבע 'מרות'' ,מרה לבנה'' ,מרה ירוקה'' ,מרה שחורה', מוכרחת להיות מעבודת המידות ,בלי זה אי אפשר להתחיל!
'מרה אדומה' .ועל דרך זה יש גם בנפש האדם ארבעה יסודות המורכבים מטוב תחילת העבודה צריכה להיות בשורש ,ולכן צריך להיזהר בתיקון המידות
ורע ,כנגד ארבע ה'מרות' של הגוף ,מהיסודות הטובים באה בריאות הנפש - אפילו יותר מאשר בקיום המצוות עצמן ,שכן אחר שיש לאדם מידות טובות
והן המידות הטובות ,ואילו מהיסודות הרעים בא חולי הנפש -שהן ה'קליפות' ממילא הנפש השכלית יכולה לקיים בקלות את כל המצוות .שהרי ביסודה
שמהן נמשכות המידות הרעות .וכאשר אדם מצליח להסיר מתוכן את אותן היתה הנפש השכלית אמורה לקיים את המצוות בצורה הטובה ביותר ,אבל
ארבע 'קליפות' ,שהן הסיבה למידות הרעות ,יאיר בתוכו אור מכח ארבע אותיות מכיוון שבכל מעשה מעורבים ענייני המידות ,שהם חלק בכל פעולה שאדם
הוי״ה ,שהוא אור המחיה את הנפש היסודית. עושה ,ממילא כל עוד שהמידות אינן מתוקנות זה מונע מהנפש השכלית
© כל הזכויות שמורות למערכת ׳משנת רמ״ה׳ ,יוצא לאור ע״י המערכת מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א
לפרטים ויצירת קשר :מספר פקס 153777921183דוא״לmishnasrama@gmail.com :
גליון מס' 128
מרבינו מרן עמוד ההוראה
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א
פרשת וירא תשפ״ז
ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א
הוריד את המים בבית הכסא ,והיו שם מגבונים שאחר זרקם
והנה לגבי המעלית ,אם באותו רגע שנכנס החמישי ,הזמין מישהו את המעלית מקומה אחרת ,שלא שאלה .תורה היא וללמוד אנו צריכים ,ונבקש לשמוע ממרן שליט״א פסק הלכה ברור במעשה שהיה
ראה שבמעלית ישנם יותר אנשים מהמותר ,והמעלית נשברה ,חייב החמישי .כי הוא בלבד המזיק עמי :תוך כדי שלמדתי בבית כנסת השכונתי ,הוצרכתי לנקביי ונכנסתי לבית הכסא ,בכניסה תלוי
שהיה עליו לחשוש שמא מיד בכניסתו יפעילו את המעלית ,ותתקלקל עוד בטרם יצליחו שאר מודעה גדולה בה כתוב שאסור בשום אופן לזרוק מגבונים לאסלה מאחר וזה גורם לסתימות ,וכבר
הנוסעים לצאת. היו להם הוצאות גדולות עקב כך בפתיחות חוזרות ונשנות של הסתימות שנגרמו עקב המגבונים ,ולכן
אך אם לא הזמינו את המעלית מקומה אחרת ,אלא אחד מהנוסעים לחץ על הכפתור והמעלית כל מי שיזרוק מגבונים ,יחוייב בתשלום פתיחת הסתימה.
נשברה ,חייב הלוחץ לשלם ,ואעפ”י שהוא היה מהראשונים שנכנסו ,ובהיתר נכנס ,בכל זאת ישלם, לאחר שהתפניתי ,קודם שהורדתי את המים הבחנתי שי ש שם שני מגבונים ,שכנראה אחד שהיה
כי הוא זה המזיק ,בלחיצתו על הכפתור שהפעיל בכך את המעלית ושברה ,שהרי כל זמן שהמעלית לפני זרקם ,מטבעי אני איסטניס גדול ולא הייתי מסוגל להוציאם ,אז הורדתי את המים ,ואת אשר
אינה עולה ונוסעת -לא היתה נשברת ,וא ”כ אף שנכנס ראשון -אסור היה לו ללחוץ ,וכיון שלחץ ישלם יגורתי בא לי ,שבעקבות כך אירע סתימה ,והיו צריכים להביא אינסטלטור שיפתח את הסתימה,
עבור הנזק ,כי רק בלחיצתו המעלית התחילה לנסוע ונשברה. ועלות הפתיחה היא 400ש”ח.
[אך יש להסתפק מה הדין כאשר מיד שנכנס האחרון למעלית ,הזמין מישהו מלמעלה את המעלית, כעת תובעים ממני הגבאים” :אנחנו כתבנו מפורש שאסור לזרוק מגבונים ,כי ידענו שמערכת הביוב
ונסגרה הדלת ,והיו יכולים ללחוץ על הכפתור ולעצור את המעלית ולא עשו כך ,האם כולם שותפים מאד חלושה ,וכל זריקת מגבונים גורמת לסתימה ,ההוא שזרק את המגבונים איננו יודעים מי הוא,
בנזק ,כיון שלא עצרו ,או שמא יכולים לומר לו ,אתה נכנסת אחרון ואתה המזיק העיקרי. אבל גם אם כן ,הוא לא גרם את הסתימה ,אלא אתה ברגע שהורדת את המים עם המגבונים גרמת את
והנה כתב הרמ ” א (שם) דאם הספסל בלעדי ישיבת האחרון ,היה נשבר בשתי שעות ישיבה ,ועל ידי הנזק ,ולכן עליך לשלם על הסתימה”.
ישיבת האחרון נשבר בשעה ,והיו יכולים לקום ולא קמו ,כולם חייבים לשלם .והטעם כתב הסמ”ע אך אני טענתי” :מה הייתי יכול לעשות ,הרי לא להוריד את המים זה כבוד הבריות ,ואי אפשר להשאיר
(סק”ה) שיכול לומר להם ,כמו שי ש לכם רשות לשבת על הספסל ,גם לי יש רשות לשבת כמותכם, כך את בית הכסא בלי להוריד את המים ,ולהוציא את המגבונים אני לא מסוגל בשום אופן ,ולכן
והיה לכם לקום .ואולי גם בעניננו יכול לומר להם ,גם לי מותר לעלות במעלית והיה לאחד מכם לעצור הורדתי את המים ,ולדעתי אני אונס גמור ”.
את המעלית ולצאת ,ובזה שלא עשיתם זאת גם אתם שותפים לנזק. הצדק עם מי?
ונראה שהם פטורים ,ולא דמי לספסל ,שאינו עומד להשבר ברגע הישיבה ,אלא שעה לאחר מכן, תשובה .לכאורה מי שהוריד את המים הוא חייב לשלם ,כיון שהוא עשה צרכיו על המגבונים ,וגם שאי
וברגע הישיבה היה מותר לו לשבת ,ולכן יכול לומר היה לכם לקום ,ובשעה הזאת היה מותר לי לשבת, אפשר להוציא את המגבונים.
אבל במעלית לא היה לו זכות כלל להכנס למעלית ,כיון שהם הגיעו ראשונים ,להם זכות הקדימה,
מקורות ונימוקים
ולחמישי אסור להכנס למעלית ,ולכן הוא לבד חייב לשלם את כל הנזק].
נקדים ונאמר כי מו ” ר מרן בעל החזון יחזקאל זצ” ל כשהיה צריך ללמוד הלכות צואה ובית הכסא,
וכעת נשוב לשאלתנו לגבי הורדת המים בבית הכסא שגרמה לסתימה ,דלכאו' ה”ה כאן מאחר ולולי
היה מקדים ואומר ,שהנה נאמר בפסוק 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים' ,ואמרו חז ” ל שבשעה
לחיצת השני על הורדת המים ,לא הייתה נגרמת הסתימה ,ורק בגלל לחיצתו על הורדת המים אירעה
שישראל לומדים הלכות דם נדות וצואה וכדומה ,הרי זה הרי להשי”ת ,וכדאיתא במדרש (ויקייר יט,
הסתימה ,א” כ לכאו' הוא המזיק וחייב לשלם.
ג)' :ר' שמואל בר יצחק פתר קריא בפרשיותיה של תורה אע” פ שנראות כאילו הן כעורות ושחורות
ואף על פי שהוא איסטניס ולא היה מסוגל להוציא את המגבונים בטרם שהוריד את המים ,וגם היה
לאומרן ברבים ,כגון הלכות זיבה ונגעים נדה ויולדת ,אמר הקב”ה הרי הן עריבות עלי ,שנאמר וערבה
מוכרח מצד שני להוריד את המים מפני כבוד הבריות ,בכל זאת אדם מועד לעולם ,וכשהוא מוריד את
לה' מנחת יהודה וירושלים' ,ע”כ .וגם בשאלתנו אנו שצריכים לדון בדברים הנראים מכוערים ,הרי הן
המים זה על דעת כן ,שאם יהיה סתימה הוא ישלם את הנזק.
גופי תורה ,והן ערבים לפני השי”ת.
אמנם לכאו' היה מקום לומר שהוא נחשב לאונס גמור ,כי כל אחד מבין שאדם רגיל לא יכול להוציא
והנה לגוף השאלה ,שנינו במסכת בבא קמא (דף נט ע ” ב) לגבי נזקי אש ,אחד הביא את האור ואחד
את זה מרוב הטינוף ,וא ”כ אולי זה שזרקו לאסלה הוא המזיק והוא חייב לשלם על פתיחת הסתימה.
הביא את העצים [והאש הלכה והזיקה] -המביא את העצים חייב ,כי לולי העצים האש לא הייתה
אך יש לדחות ,שהרי בשעה שזרקו עדיין היה אפשר להוציאם ,וגם בשעה שהוא נכנס לבית הכסא
מתפשטת ולא הייתה מזיקה.
עדיין היה אפשר להוציאם ,ורק בגלל שלא הסתכל ועשה צרכיו על המגבונים אי אפשר כעת להוציאם,
והנה בעבר נשאלנו ,במעשה שהיה במעלית כזו שעל פי התקנות ,מותר להיכנס שם רק ארבעה
ונמצא שהוא גרם לכך של היה יכול להוציאם ,וממילא חייב לשלם על הורדת המים ,כי אמנם בשעה
אנשים ,ועברו על התקנה ונכנסו לשם חמשה בני אדם ,והמעלית נתקעה תוך כדי עליה ונשברה,
שהוריד את המים הורידו בהיתר ,אבל הוא גם גרם לכך כיון שלא הסתכל בשעה שנכנס ,וגרם לכך
והוצרכו להביא טכנאי שיחלצם ויתקנם ועלה ממון רב ,ויש לדון מי חייב לשלם עבור התיקון ,האם זה
שהיה חייב להוריד את המים על המגבונים.
האחרון (החמישי) שנכנס ,או כולם כי היה להם לצאת ,או שמא המפעיל את המעלית.
ועוד יש להוסיף ,דגם אם הוא כזה איסטניס שלא היה יכול להוציא את המגבונים קודם שעשה שם
וכתבנו בחשוקי חמד עמ” ס בבא מציעא (דף פב ע ” ב) דהנה כתב השו ”ע (חו ” מ סימן שפא ס ” א)
צרכיו ,לא היה צריך לעשות שם צרכיו ,והיה צריך לעבור לבית הכסא אחר או לבקש מאחר שיוציאו,
שחמשה אנשים שישבו על ספסל אחד ונשבר הספסל ,אם נתיישבו כולם ביחד ,כולם חייבים לשלם,
או שיוציא ע ”י שקית וכל כה ”ג ,ולכן נראה שזה שהוריד את המים הוא חייב לשלם ,ואף שהיה צריך
ואם החמישי התיישב לאחר כולם ,אם בלעדיו היה גם נשבר ,אז הוא פטור ,ואם הספסל נשבר רק
לנקביו בדחיפות ולא היה לו זמן לבחון ולהתבונן ,קשה לומר שזה מחשיבו כאונס גמור.
בגלל ישיבת האחרון ,הוא לבד חייב לשלם.
• מעשה חמד• מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א
זעקתו המרטיטה של מרן רבינו שליט״א בעצרת הרבבות בערב יום הבחירות:
"מי שאינו שומע לגדול שבדור -ענשו גדול מאד"
מרן רבינו שליט״א נשא דברים בעצרת הענק שנערכה בבני ברק לחיזוק רשימת 'יהדות התורה' -ג' ,בראשות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט״א לקראת מערכת הבחירות הגורלית שנערכה
השבוע| בדבריו חוצבי להבות-האש עורר רבינו על החובה הגמורה לשמוע בקול דברי חכמים:
״כתב החינוך(מצוה תצה) ,על הפסוק (דברים יז ,י) :״ועשית על פי הדבר אשר יגיח לן; ...ושמךת• לעש™ ככל אשר מרוך״ ,וז״ל:
”ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט ,כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו ,וכמו שדרשו
זכרונם לברכה :ואל השופט אשר יהיה בימים ההם -יפתח בדורו כשמואל בדורו”.
"והעובר על זה ,ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה ,בכל אשר יורו ,מבטל עשה זה ,וענשו גדול מאד ,שזהו העמוד
החזק שהתורה נשענת בו ,ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת".
זכינו אנחנו בדורינו לגאון עוזינו ,ב"ה שזכינו לכך ,הגאון רבי דוב לנדו שליט"א שהוא החכם הגדול ,וכולו אש להבה.
נחזור על מה שאומר החינוך' :ומי שאינו שומע לגדול שבדור -ענשו גדול מאד' ,זהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו.
נזכה כולנו יחד לשמוע לדבריו ,ולקבל מה שאומר החינוך שמי שלא שומע -ענשו גדול מאד ,ומי ששומע אשרי לו וטוב לו”.
■ k . gi l yonot@gmai l . com יו״ל ע"י מערכת ״קובץ גליונות׳׳
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 : ע
• תורת חמד| מענייני הפרשה•
אך עדיין צ״ב ,דנס הלידה נמי ראוי להודאה מלבד הנס של החלב ,ולמה לא עשה משתה מיד ויפצר כם מאד ו ס רו אליו ו ב או אל כימו ו ע ש' להם משתה ומצות אפה ו«'אנכלו (יט ,יג).
עם הלידה ,וכן העיר הגאון רבי ש מו אל יעקב בורנ שטיין זצ״ל בספרו 'ז א ת ליעקב' (בראשית, נשאלנו פעמים רבות ,האם להזמין אורח לביתו לסעודת שבת ,כשהדבר יגרום להפרת שלום
עמ' רה) ,יעו״ ש. בית ,שהרי אמרו חז״ל במסכת בבא מציעא )דף פז ע״א) שהאשה צרה עיניה באורחים יותר
אך לפי דברינו הדברים מבוארים היטב ,שהרי ב מדר ש שכל טוב איתא שמטרת הסעודה מן האיש ,וממילא כשהבעל מביא אורח עני ללא ר שו ת מאשתו ,שזה גורם למתיחות בביתו.
ביום היגמל את יצחק היה לפרסם הנס ,ובוודאי שפרסו ם הנס הוא מדין הודאה להשי״ת, האם בכל זאת יכניס את העני לביתו ,או שמא גדול השלום ,ולא יכניס את האורח.
שע״י שמפרסם את הנס בעולם ,הוא מרבה כבוד שמים ,וכך הוא מודה להקב״ה על הניסים. ובחשוקי חמד עמ״ס סוכה )דף נג ע״ב) הרחבנו בזה ,ובתחילה כתבנו שי ש להכניס את
וא"כ מובן היטב ,שעל החלק של ליד ת יצחק בגיל מאוחר ,כבר עשה פרסום הנס ע״י קריאת האורח אף אם האשה צרה עיניה באורחים ,וי ש תדל להסביר לאשתו את המעלות הגדולות
השם מיד בעת הלידה ,עוד בטרם הברית ,וזה גופא ההודאה להשי״ת ,שמפרסם את הנס שי ש בקיום מצוה זו.
בעולם ,ומרבה קידו ש שם שמים .ורק את החלק של נס ההנקה ,עשה לזה פרסום הנס אך הבאנו שהרה״ק רבי מנדל מרימנוב זצ״ל ביאר את מה שא מרו חז״ל במסכת שבת )דף
מאוחר יותר ,בסעודה ביום היגמל יצחק ,ודו״ק. קכז ע״א) ,גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה ,וביאר שהגם שבא לו מחלוקת
ע״י הכנסת אורחים ,והוא היפוך מקבלת פני השכינה ,שהרי אמרו חז״ל במסכת סוטה (דף יז
ויאנ!ר אכרהם אנכי א שכע(כ א ,כד) .י ש לדון בבן נח שנדר נדר או נשבע שבועה ,מה תוקף ע״א) ' אי ש ואשה זכו [ א שר שלום במעונם] -שכינה שרויה ביניהם' ,ועל זה אמר שלא ישגיח
הנדר או השבועה ואם הוא מצווה לקיים הנדר או השבועה ,שהרי 'בל יחל' אינו מ שבע מצוות על זה ,באם רואה ש א ש תו צר עינה ואינה רוצה להכניס אורחים ,רק ירבה בהכנסת אורחים,
בני נח .ויעויין בגליון הש״ס בעבודה זרה (דף ה ע״ב) שהקשה על דברי התוס' שם שכתבו כי גדולה הכנסת אורחים יו תר מקבלת פני שכינה ,עכ״ד.
לגבי נכרי שנדר שאומרים לו קום והבא קרבן שלם ,והרי אין ב״נ מצווה על לאו דבל יחל [וי ש קצת להוסיף ,שבכל מקרה השכינה לא תשרה בבית שי ש בו צרות עין ,ולא מקיימים
[וראה במשנה למלך (פ״י ממלכים ה״ז) שהוכיח מהתוס' בנזיר (דף סא ע״ב ד״ה והניחא) את דיני התורה הקדושה ,ומונעים ידם מהצדקה (וכמו כן פ שו ט ,שהבעל לא יענה ולא יריב
דבעכו״ם ליכא בל יחל]. עם אשתו ,ולא יגדיל את המתיחות ,ובכך השכינה תחזור מיד) .וע״ע בקובץ 'ווי העמודים
וכן הביא הגרעק״א בגליון השו״ע (יו״ד סימן רלו ס״ו)' :הרב מ' חיים אלפנדרי זצ״ל בספרו וחשוקיהם' (גליון קלד עמ' סה) שהבאנו את מקור הדבר מספר ' סיפורי יעקב' ( סיפור כ),
אש דת על התורה כתב בפר ש ת קרח דנראה דהוא הדין אם י שר אל נשבע לע שות דבר עם והרחבנו בכל זה ,יעו״ ש].
העובד כוכבים [כלומר שנ שבעו זה לזה] ,כיון דהעובד כוכבים ליתא בשבועה ,פטור הי שראל ואפשר להביא קצת ראיה לכך מלוט שקיבל אורחים ,את שני המלאכים ,לביתו ,הגם שא ש תו
מאותה שבועה ,עכ״ל .ולדינא צ״ע' ,עכ״ל הגרעק״א. התנגדה ,וראיה לכך שהרי גילתה לכולם על דבר האורחים ,ולכן עוד באותו לילה התקבצו כל
והנה בספר ' א ש דת' שם (ד״ה ואני נלמד) הוסיף לבאר שם עפי״ז את ל שון הפסוק כאן, אנשי סדום מסביב לביתם ,הרי ש אין להתחשב בהתנגדות האשה.
דבפשטות צ״ב מה כוונת אברהם כשאמר 'אנכי אשבע' ,וגם מדוע לא אמר רק ' א שבע'.
וביאר ,דאבימלך אמר לאברהם השבעה לי כחסד א שר עשיתי עמך וכו' ,ורצה לק שור קשר וי קן א אברהם זאת עזם כנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק (כא ,ג) .הנה המנהג הוא שאין
אמיץ עם אברהם ,כדין שניים הנשבעים זה לזה ,ואברהם לא רצה לגנוב דעתו להיות נשבע קורין את השם לרך הנולד אלא דווקא ב שע ת הברית מילה ,ויעויין בקונטרס ' ש מו ת יקרא'
עמו ,כי היה אבימלך גוי ,והיה אברהם פטור משבועתו לגמרי ,לכן אמר לו ׳אנוכי אשבע' - (אות סז) שהבאנו בזה כמה מקורות .ופעמים רבות נשאלנו בתינוקות שנולדו חולים ,האם
כלומר ,רק אני לבדי ,לפי שאם אני נשבע עמך אני פטור ,וכמו שנתבאר ,עכ״ד. לקרוא שם לפני הברית כדי שיתפללו עליהם עם שמם המלא ,ופעמים גם שהברית נדחית
ומגיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״ל שמעתי שי ש לחייב גוי לקיים את שבועתו ,עפ״ד התוס' עקב החולי .ודרכינו להשיב בזה ,כי אם זה מחלה קשה והמצב הוא קרוב לפיקוח נפש,
בב״ב (דף טז ע״ב ד״ה בא) שכתבו ,דאע״פ שלא נצטוו בני נח על נערה המאורסה ,מכל מקום מסתברא שיתנו שם גם קודם הברית ,כדי שיוכלו להתפלל עליו [וי ש שיעצו שיתנו שם אחד
מכוער הדבר ,כמו ו שט את הבכורה ,אע״פ שאינו מצווה על כך ,יעו״ ש .הרי לפנינו שמצווה קודם הברית ,ובברית עצמה יו סיפו עוד ש ם] .אבל אם אי״ז מחלה קשה ,ואי״ז קרוב לפיקו״נ,
שתלויה בסברא אף בן נח מצווה ,וכעי״ז מובא בהקדמת הש״ס לרבינו ניסים גאון ,יעו״ש. מוטב להמתין עם נתינת השם עד הברית.
וא"כ אף נדרים ושבועות ,י ש לגוי לקיים. והנה מכאן קשה ,ד מ ש מע להדיא שאברהם קרא את שם בנו הנולד לו 'יצחק' עוד לפני
וכן חזינן ממה שנאמר בתורה לעיל (כ ,ד-ה) ש טוען אבימלך' :הגוי גם צדיק תהרוג ...בתום הברית ,שהרי רק לאחר מכן כתיב 'וי מל אברהם את יצחק בנו' ,ומבואר להדיא שנתן את
לבבי ובניקיון כפי עשיתי זאת' ,ומבואר במסכת בבא קמא (דף צב ע״א) שה שיב לו הקב״ה: השם לבנו לפני המילה .וגיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״ל השיב (דרך שיחה ח״א עמ' פט)
אין מ מ ש בדבריך וראוי אתה ליהרג ,משום שנהגת בחוסר דרך ארץ ,ואף אם לא למדת ,מכל שהכוונה היא כדבר אחד ,שה'ויקרא אברהם' היה ב שע ת ה'וימל אברהם' ,ובאמת לא נתן
מקום 'בן נח נהרג על שהיה לו ללמוד ולא ל מד'. אברהם את השם קודם הברית.
ולולי דברי קד שו של גיסי זצ״ל היה אפ שר לבאר ,דהנה איתא ב מדר ש שכל טוב עה״פ
'ויע ש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק' (להלן פסוק ח) ,שאברהם עשה סעודה
כדי לפרסם מפעלות ה' ,והביא את כל מלכי האמורי ,וסיפר להם ששרה א שתו היתה עקרה,
וה' פתח את רחמה וילדה ,וכ שראו את יצחק הודו ו שיבחו לבורא עולם ,יעו״ ש .וממילא י״ל,
נשגר קמיה מרן רבינו הגדול שליט״א שגם נתינת השם 'יצחק' היתה חלק מפרסום הנס שעשה אברהם ,שהרי שור ש השם 'יצחק'
לרגל הולדת הנינה הוא -יכל השומע יצחק לי' ,מגודל הנס האדיר ,וכל כולו בא לפרסם את הנס המופלא שנעשה
לשרה שבגיל זקנה ושיבה נולד לה בן ,ולכן היה ענין לפרסם את הנס עוד לפני הברית .אבל
נכדה לבנו חביבו הגאון רבי אכרהם יעקב זילברשטיין שליט״א
בסתמא ,ודאי ש אין נותנין השם קודם הברית.
ובת לחתנו רדה׳׳ג רבי חיים מלין שליט״א
והנה ב חידו שים המיוחסים ל מרן הגרי״ז הלוי מבריסק זצ״ל עה״ת (כא ,ח) הקשה דמאחר
יהי רצון שיזכו ההורים לגדלה לתורה ולחופה ולמעש׳׳ט והמשתה הוא בגדר הודאה על הנס ,א"כ מדוע המתין אברהם עד סוף כ״ד חוד ש לעשות
ויזכה רבינו שליט׳׳א לראות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו המשתה ,ולמה לא עשה המשתה ביום הולדת יצחק ,שאז היה גוף הנס.
וביאר שהיו שני ניסים אצל שרה ,דחוץ ממה שהולידה ,הוצרכה לברכה ונס מיוחד שתוכל גם
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים טובים!
להניק ,וזהו שאמרה ' מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה ,כי ילדתי בן לזקוניו' ,והזכירה כאן
מערכת דברי חמד שני הניסים שנע שו לה ,ולכן עשה אברהם את המשתה ביום הגמל את יצחק ,ד אז נגמר הנס
להניקו ,עכ״ד [וכן מבואר במהרש״א במסכת בבא מציעא (דף פז ע״א) ,יעו״ ש].
אחודה נא חידה
לעדכון על מיקומו של מרן רבינו שליט״א בשבת הקרובה
ולשמיעת הקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום
אדם חייב ליטול את ידיו הנקיות באמצע היום ,אע ”פ שאין בדעתו לאכול או להתפלל ,היתכן?
ולשיעור יומי בהלכות שבת באורך 3דקות ,ועוד
(התשובה לחידה ,אי ”ה בגליון הבא ,החידה מ א ת ידידינו הרב ארז חזני שלי ט״ א)
האזינו בקו ׳שיח יצחק'
03-313-0582 | 04-376-0582 תשובה לחידה משבוע שעבר :אדם רואה שכלי שלו עומד להישבר (והכלי מותרבהנאה ואינו מוקצה) ,ומצוה עליו שלא לתופסו?
+מאורימ_ | 054-8487449
תשובה .כשאשתו נדה זרקה לו כלי ,ומבואר ברמ״א(ירד סימן קצה ס״ב) שלא יקבל מידה דבר ,וכן על ידי זריקה מידו לידה או
לקבלת העלון ,פסקי הלכה ,ועדכונים ממרן שליט״א,
להיפך אסור .ואם אשתו זרקה לו כלי ,לכאורה מצוה עליו שלא לתפסו ,אף על פי שיודע שהכלי ישבר ,ואף על פי שי ש מקום להקל
ניתן להרשם במייל ,a0527642209@gmail.c0m
שאינו דרך חבה ,אך כבר בזה בפתחי תשובה (סק״ד) שהמחמיר בענינים אלו תבא עליו ברכה .אמנם גיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצ״ל
ובפלאפון הנ״ל ,או בכתובת מייל gm ail.com @ 3126877
ובפלאפון .0533126877 אמר שיכול לתפסו ברגליו ,שלא ישבר ,שכל שאינו תופסו בידו ,אין זה דרך חבה ,ואין זה בכלל ההרחקות[ .ונראה שאם היה הדבר
בשבת ,שאשתו זרקה אליו בשגגה כלי מרשות היחיד לרשות הרבים ,מצוה עליו להתקרב ולתפסו קודם שיצא לרשות הרבים ,כדי
שלא תיכשל ותעבור על איסור הוצאה].
C־
יו״ל ע״י מערכת ” קובץ ג_ליונות״ k .g ilyo n o t@ g m ail.co m
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 : נ
מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א
למילה אלא שהזריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש ________________ואנכי עפר ואפר (י״ח ,כ״ז) ________________
וגו’ ,ועי’ רש”י פסחים ד’ א’ ד”ה נבדוק מצפרא ,שכתב דאיכא הקדמה
עי' בחולין פ ”ח ב’ בשכר כו’ ואנכי עפר ואפר זכו כו’ אפר פרה ועפר סוטה כו’
לזריזים כדאשכח גבי מילה ובזריזותיה דאברהם שנאמר וישכם כו’ שלא
עפר כיסוי כו’ הנאה ליכא ,וכן אמרו שם בשכר שאמר כו’ אם מחוט ועד שרוך
המתין עד הנץ החמה ומ” מ בלילה לא הקדים ,וק ” ק דהרי משמע דברייתא
נעל זכו כו’ לחוט של תכלת ורצועות של תפילין כו’ ,ונראה דזכו בשכר שאמר
הלכתא היא ,ולא שרק מן התורה הי’ ראוי לעשות כך ,וא”כ ראוי שתהי’
אברהם לב’ מצוות אין ר” ל דאל”כ לא היו זוכים למצוות אלו כלל דמנ” ל לומר
מילה מצותה לפני הנץ לזריזין ,כדמוכח מאברהם שלא המתין לנץ שמזה
כך הרי זכו לכל מצוות התורה בשביל לזכותם שהרי לכך הרבה להם תורה
נסתייע התנא ,וז” א מדרבנן כדתנן מגילה כ’ א’ ,ולשון הר”ן שם אינו כברש”י
ומצוות כדרחב״ע וגם בל” ז הי’ להם טהרה דוכי הי’ מן הראוי שלא יהא להם
וז ” ל שהשכים בבקר ולא המתין עד שיהא היום גדול.
טהרה והרי א” א שלא יטמאו במת אלא שזכו לקיימם ע”י עפר ואפר בשכר
בפדיו הבן רגילין הרבה לעשותו אחרי חצות היום( ,אולי הטעם כדי שיהא זה ומ” מ קרי לי’ הנאה שהרי מצוה הזו יש בה הנאה ,אבל הלשון לא משמע כן,
ודאי אחרי כ ” ט י ” ב תשצ”ג) ושמעתי מא’ שאמר לו מרן ז ” ל שיזדרז ויעשה וצ”ע ,וכן משמע קצת בהא דתפילין דבסמוך דהרי למצות תפילין זכו גם בלי
בבוקר ,ועי’ מש”כ באמיו׳׳ש בכורות בהלכות פדיון הבן ס ” ק ל”ה. זכותי’ דאברהם ורק לרצועה זכו על ידו וגם הנאה הי’ במצוה בקשירה אחרת
ויתקיים ויראו ממך ע”י אופן אחר של קשירתם ומיהו י” ל דבלי רצועה לא היו
והנה איל אחר נאחז כסכך וגו' (כ״ב י״ג) קושרים אותם כלל וצ” ע וכן בציצית אולי י ” ל דזכו בזכותו בחוט תכלת ולא
עי' רש ”י מוכן היה לכך מששת ימי בראשית ,ובשפתי חכמים כתב דנלמד בד” א של תכלת ,וצ”ע.
מתיבת והנה ע” ש ,והנה באבות פ ”ה מ” ו עשרה דברים נבראו בע” ש בין
השמשות כו’ וי” א אף המזיקין כו’ ואילו של אברהם אבינו כו’ וברש ”י שם הנך מת על האשה אשר לקחת וגו' (כ' ג')
שנברא מאז ,וברע ” ב כתב נגזר עליו בה ” ש שיהיה נאחז בסבך בקרניו בשעת לכאורה הרי לא חטא כלל כמ” ש ואבימלך לא קרב וגו’ ואחשך וגו’ מחטו לי
העקידה ,ויש לעי’ מהו כונת רש”י מוכן היה לכך כו’ ,ועכ” פ משמע מרש”י על כן לא נתתיך לנגע אליה ועי’ רש”י בפסוק ד’ ו’ ,וגם הי’ שוגג ואומר מותר,
שזהו לכו”ע ,וא ”כ לכאורה גם לת ” ק כן אלא דלי” א הוא מהדברים שנבראו ובאמת לא מת ,ומיהו משמע שהי’ תלוי בתפלת אברהם כמ ” ש ויתפלל בעדך
בין השמשות ,ובפשוטו לת ” ק הוי האיל כמו כל הבריאה ,וצ”ע. וחיה ,ולהלן י” ז דכתיב ויתפלל אברהם וגו’ וירפא וגו’ כי עצר וגו’ י” ל דהיינו אף
רפואה וכ” ש שיחיה ,וצל”ע ,שו ” ר בב” ק צ”ב ובמכות ט’ שהי’ לו ללמוד ד” א
אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה וגו' (כ״ב כ') אכסנאי שבא לעיר כו’ ולא למד ולע”כ היטב ע” ש ,ויש לדעת למה הי’ צריך
ופירש רש ”י בשרו הקב ”ה שנולדה רבקה בת זוגו כו’ ,אולי לא הי’ ברור מי לומר לו ואם אינך משיב וגו’ הרי אמר בתם לבבי וגו’ ואמר לו הקב”ה ידעתי כי
בת זוגו ,כי הרי שלח את אליעזר לקחת לו אשה מארצו וממולדתו ,ולא אמר בתם לבבך וגו’ ,ועי’ רש”י בפסוק ז’ ואל תהא כו’ ולא יקבלנה ,ואולי הי’ צריך
לקחת את רבקה ,ועי’ רמב”ן בפסוק כ” ג ויתכן כו’ כי כולם ראוים להדבק להזהירו שלא יעכבה כלל אף אם לא יקחנה לאשה ,והיינו ואם אינך משיב ר ” ל
בזרעו של אברהם ועל כולם אמר כי אל בית אבי תלך ואל משפחתי ,וכנראה אף אם תעכבה סתם משום יופיה או לשרתו דע כי מות תמות וגו’ וצל” ע כעת,
הוא בפסוק כ ” ד ל”ח ,ואמנם כששלחו אמר לו (כ ” ד ד’ ) כי אל ארצי ואל ועי’ בספר טעמא דקרא לש” ב הגרשי”ח שליט” א בשם מרן ז” ל ומבואר נמי
מולדתי תלך וגו’ ולא הוזכר בית אבי ,אבל בפסוק כ” ד מ’ ויאמר אלי וגו’ דאם לא ישיב אף אם לא יקחנה לאשה ימות וביאר שם שהוא על הגזל שב”נ
נהרג ע” ז ויעויי׳׳ש דברי מרן ז” ל ובביאור הב” ר פנ”ב.
ישלח מלאכו וגו’ ולקחת וגו’ ממשפחתי ומבית אבי ,ואולי הוא ממה שאמר
לו בתחלה (כ ” ד ז’) הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ,אם כי
בפשוטו קאי על ארצי ומולדתי ,אבל אולי הכונה לרמז כההיא דממשפחתי ______________וישכם אכרהם בבקר (כ״כ ,ג') ______________
ומבית אבי ,שהרי בתרווייהו ישלח מלאכו כתיב. וביומא כ” ב א’ דתניא וביום השמיני ימול בשר ערלתו מלמד שכל היום כשר
משנרת יושר
ודינו של זה לפי זה ,להבהיר את הדברים המבוארים בפשיטות ואלו שהן בגדר דברים שכתב רכינו בהסברת דרך הלימוד של מרן החזו״א
מחודשים ,לעיין בכל הלכה מה הן האפשרויות שהי’ אפשר לומר בזה אלמלא
ואם כי כידוע דברים דקים ועמוקים קשה להעלותם על הכתב ולבארם ,ובגורל
מצאנוהו מפורש( ,ומספרים על הח’’ח זצ ” ל שאמר פעם לתלמידיו רצונכם
הזה גם מהות הענין של העמל והיגיעה בעיון ,ואשר זהו שימוש ת”ח שהפליגו
שיטה בלימוד ,הנה מצאנו בגמ’ דפרכינן מאי קמ” ל ומתרצינן לא צריכא וכוי,
בו חז” ל ולא יתכן אלא מפי חכם לאוזן מבקש ,אעפ ”כ לגודל יקרת הדבר לא
כן צריך בכל דבר שלומדים ,לשאול מאי קמ” ל ולפרש) ,לשקול כל דין בהעדר
נמנע מלבאר מעט להקל על הדורשים ומבקשים באמת ,תחלת כל דבר צריך
פרט זה או זה ,ולהסיק מה הן הנקודות העיקריות שמחייבות את ההלכה ,לעיין שלימות המחשבה וה׳עיון להגות בכל חושיו כדכתיב אם תבקשנה ככסף
הרבה בטוש” ע ונו ”כ ולראות איך נתבארו הדינים בגמ’ ,ופעם אמר מרן ז” ל וכמטמונים תחפשנה ויש לחשב בעיון את כל השקלא וטריא של הגמ’ לפי
שהמפרש היותר טוב של הגמ’ הוא השו”ע. השיטות ,למצות הדמים היוצאים מן הסוגיא מכל אוקימתא וכן לפי השיטות,
C יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m ail.co m
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 :
שידחה יו שר <p
דבוק ביוצרו יתברך דביקות מתמדת בעבודתו העצומה במסירות נפש כל מציאותו היתה דביקות מתמדת ביוצרו יתברך במסירות נפש
ממש כל ימי חייו ללא הפסק כלל. _________________ממש ללא הפסק כלל_________________ .
זכורני שאמר פעם לבני משפחתו שהוא הכיר צעיר אחד בקוסובה שהיו
מתוך שיחת חיזוק מיוחדת בדרכו של מרן החזו״א שנמסרה בבית
לו מלחמות גדולות עם היצר הרע ,והיצה׳׳ר היה מושך מאוד לצד אחד,
המדרש 'בית השם' בליל היארצייט אור לט״ו חשון תשפ׳׳ז
אך אותו צעיר היה נלחם בו ממש ומתגבר עליו למושכו לצד השני ,ובני
התאספנו כאן לכבודו של המאור הגדול מרן רבנו החזון איש זצוק״ל,
המשפחה להם סיפר את הסיפור השכילו להבין מתוך הדברים שכנראה
שהיום היארצייט שלו כדי להתעורר וללמוד מדרכיו.
אין זה אלא שאותו צעיר היה הוא עצמו.
בבואנו לדבר ולהקיף את גדלותו של מרן ז ” ל אין הדבר קל כלל ,כי מלבד
אנו רגילים לפרש שעבודת ה’ הוא כגון עבודת המידות ועבודת התפילה
שכל השומעים לא ראוהו ולא הכירוהו ואינו דומה שמיעה לראיה ,גם
ושאר מעשים טובים ,ואילו לימוד התורה הוא ענין בפני עצמו ,אצל
הרבה שראוהו לא הבינו מה שראו מפני קוצר המשיג ועומק המושג,
מרן ז ” ל ראינו בחוש כי גם עמל תורתו היה עבודת ה’ גדולה בדביקות
וככל שהאדם גדול יותר ועמוק יותר כך קשה יותר להשיגו ולהבינו ,אלא
עצומה ובמסירות נפש ממש ,ולא היה הבדל בין עבודת התפילה לעבודת
שאעפ ”כ ראוי לעמוד על קצת מדרכיו למען נלמד ממנו מה הוא הדרך
התורה ,ובעוסקו בתורה היתה נפשו העדינה מתעטפת ממש בקדושה
אשר נלך בה גם אנחנו ,וכמו שאמרו חז” ל חייב אדם לומר מתי יגיעו
ופירש מגוף העכור ומשוטט בשמי שמים ונהנה מזיו השכינה.
מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב ,אע” פ שכולנו יודעים שאין
וכפי שהוא כותב בקוב ” א שהתפילה והלימוד קשורים ,בצלם אלוק’ עשה
ביכולתנו כלל להגיע למעשיהם ומי מאתנו יכול להבין כלל את דרגתם
את האדם ,כמו שאדם יכול לעשות כל מיני דברים עם הכוחות שלו,
הנוראה והעצומה ,אלא שבכל זאת חייב אדם לדעת את דרכיהם כדי
וזה נקרא צלם אלוק’ שהוא גם יכול לעשות עם הדיבורים וההרהורים
להתאמץ להגיע לקצות דרכיהם כל אחד לפי מה שהוא ,ובחזו״א ב ”ק
שלו ,וזה לכל הברואים שיכול להשפיע על הבריאה ע ” י מעשיו ודיבורו,
כתב מרן ז ” ל מי שהוא בעובדות הראשונים יש בו קדושה יתרה וחכמה
ויכול להפוך עולמות וזה החיוב של האדם לעשות ,שיהפוך עולמות עם
יתרה ,והענין הוא שכמעט אפשר לומר שזהו המוסר הכי גדול לראות איך
הדיבורים והמעשים וההרהורים שלו ,ובאמת יכול לעשות זאת והכל תלוי
אדם הצליח להתנתק לגמרי מיצרו הרע וגבה ליבו עד מאוד בעבודתו
בו ,ואם עושה מה שצריך יבנה עולמות ואם חלילה להפך הרי שיחריב
המתמדת יום יום עד שהפך את כל חומריותו וגשמיותו לאדם רוחני.
עולמות ,אם אדם יידע שזה באמת כך וזה לא צחוק ,עמל התורה בלי סוף
העמל התורה והיגיעת התורה שראינו אצלו זה לא לפי המושגים של
ביגיעות עצומות ונוראות ,וכך ראו אצל החזו” א איך שהוא יתייגע ועמל
הדור הזה ,וממילא מאוד קשה להסביר את הלימוד שלו והיגיעות
על כל דבר קטן.
העצומות שלו שזה היה ממש מצב של פיקוח נפש.
וכשאנו מדברים על דמותו של מרן ז ” ל אני רוצה לומר שצריכים לדעת,
ואם באמת נשאל איך יתכן שעמל כזה כמו של החזו ” א לא הביאו למצב
שכל הסיפורים והעובדות ששומעים על החזו ”א ,זה היה כל תולדות
של סכנה ,על זה אפשר להביא את דברי הרבנו יונה על המשנה באבות,
שהגיעו מגודל עמלו בתורה ,ואמנם לפעמים אכן הוצרך לראות אם
המשנה אומרת מרבה תורה מרבה חיים ופירש ע ” ז הרבינו יונה שם כי
המקוה כשר וכיוצא בזה ,אך כל העושים ספרים ומספרים סיפורים כאילו
דאגת התורה אף שהיא דאגה גדולה למבין כאשר יחשוב בהלכה עד
שהחזו׳׳א עשה כך ועשה כך ,זה לא ההסתכלות והתמונה הנכונה שצריכה
יאמר דבר דבור אל אופניו כלומר עד שיברר כל הגמרות והתוספות
להיות ,התמונה הנכונה זה יגיעות עצומות ונוראות עד אין חקר ,וזה היה
והתוספתא ורמב ”ם וכל הסוגיא שלא ישארו קשיים זה דאגה גדולה מאד
עד יומו האחרון ממש ,ואף שהיו לו יסורים וצרות ,ולא הי לו כוחות ,אך
והיה צריך להיות שבלימוד עם כזו יגיעה שיפול למשכב כל יום וע ” ז אומר
הוא עמל והתיגע ומזה הגיע למצב שיכל לכתוב את ספריו שצריך שלוש
התנא מרבה חיים שבעסק התורה זה לא יהיה כך.
מאות שנה בשביל לכתוב דבר כזה ,והוא כתב את זה בקצרה וביגיעות
עצומות ונוראות ,עד שלפעמים נפל בלי כוחות מרוב יגיעתו בתורה ,ולכן אספר לכם סיפור על עמל התורה הנורא של החזו ”א ,פעם אחת הוא
כל הסיפורים האחרים מכהים מי היה באמת החזו ”א. הוצרך לעיין בספרו על מה שכתב בסוגיית יין נסך שהיה נוגע לו לסוגיא
שאחז בה ,והתייגע זמן רב להבין את שכתב שם ולא הצליח ,ואמר לי אני
שנזכה כולנו ללכת בדרכיו של מרן החזון איש ,ונזכה לגאולה שלמה
כבר עובד ימים כדי להבין מה כתוב שם ואני לא מצליח ,וסיים-זה לא
במהרה בימינו אמן.
בכוחות אנושיים.
עיקר עיונו היה להעמיד עומק שורשי ההלכה לאמיתה של תורה ,וכל
מה שכתב בספרו זה לאחר העמל והעיון הזה ,וכך היה עיונו גם בתוס’
והראשונים ,לדעת את כל מה שהיה בלימודם טרם שהגיעו לוא ” ת ולוי ”ל,
לימוד כזה בעמל ויגיעה הוא שמביא את האדם מדרגה של חמור לדרגה
של בן אדם ומבן אדם למלאך ,ולזה ניתן להגיע רק ע ” י עמל התורה ,וזה
מה שראו אצלו איך שהוא הגיע למדרגות נוראות שבנוראות ,לכל אחד
יש קפידא על משהו אך אצל החזו ” א לא היה קפידא ,פעם מישהו שאל
אותו אם יש לו קפידא על איזה דבר ,וענה אני יכול לתאר שיש דבר כזה
+מאורימ_ | 054-8487449
בעולם קפידא ,אבל אצלי בחנות אין דבר כזה.
כולנו יודעים שתכלית האדם בעולמו הוא לשבר את יצרו הרע לאהבה
וליראה אותו יתברך ולדבקה בו ,וכמובן שיש בזה הרבה מאוד דרגות,
ולפי מושגינו הביטוי הנכון להעריך את גדלותו של מרן ז ” ל בקיצור הוא
שכל מציאותו לא היה חומר גשמי והתרומם מכל העולם השפל והיה
לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במיילgmail.com@3760435 :
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m ail.co m
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 :
מו ת ו א מונ ה
מתורתו של
הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א
גיליון מס' תשפ״ז
ההולך ברחוב ושקוע בלימוד -ארון הקודש ברחובה של עיר !
234 וירא
דברים לזיכרו של רבן של ישראל מרן הגרא״מ שך זצוק״ל
במה הצליח רבי אליעזר לגדול בתורה בגלל האהבה הגדולה שלו לתורה, הנקודה המיוחדת שהיתה ברבי זצ ” ל
שכל הלומד תורה מתוך חשק גדול התורה נבלעת בד מו! אתם צעירי ם לא הכרתם אותו ,לכן אתאר לכם מה שהיה ,איך שראינו
עברו כמה שנים והורקנוס אביו בא לירושלי ם לראות מה קרה מהבן הזה, אותו והכרנו או תו בלי תוספות וסיפורים .הנקודה המיוחדת שראינו ברבי
והיה עדיין ברוגז כי היה בטוח שלא הצליח בלימוד .נכנס לישיבה של ר' זצ״ל ,היא ש תמיד היתה המחשבה שלו תפוסה בלי מוד! כל הזמן חושב
יו חנן בן זכאי ו או תו היום היה מסיבה לר' יו חנן בן זכאי ,ואמר ר' יו חנן בלימוד .את זה ר אינו בהליכתו שהיתה משונה קצת וראו איך שבכל
לתלמידים שיו שיבו הו לידו ,והורקנוס לא הכיר את בנו ר' אליעזר -כי הליכתו הוא חושב בלימוד ,הראש תפוס במחשבה ,וכן כשישב בביהמ״ד
חכמת אדם תאיר פניו והיו לרבי אליעזר פנים אחרות ,ואחרי כן קם רבן ראו עליו את הריכוז וכח המחשבה ,וכן בתפילתו בזמן חזרת הש״ץ ראוהו
יו חנן בן זכאי ואמר לר' אליעזר היום אתה דור ש ,אמר לו ר' אליעזר איני שאינו רגוע וכל הזמן היה חושב בלימוד ,והוא היה אנוס ,וכמו שכתוב
יכול לדרוש הרי כל מה שלמדתי זה ממך ,אמנם היסודות שמע מפי רבו בגמ' זבחים קב ב' על רבי שמעון ברבי שלמד כל מסכת טבול יו ם בבית
והיה מוסיף בדרשה ,אמר לו רבי יו חנן אם אתה מתבייש לדבר בפני ,אני הכסא כי היה אנוס ,וכן הוא היה אנוס ,ובאמצע חזרת הש״ץ היה רץ להביא
אצא ואתה תדרוש ,יצא רבן יו חנן בן זכאי והתחיל רבי אליעזר לדרוש ,והיו איזה ספר.
פניו מאירים כפני חמה ,שוזר מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו עמוד גמרא ליו ם
הדברים משמחים ומאירים כנתינתם מסיני. והנהגתו בז מן השיעור -ב שיעור יו מי היה לומד איתנו עמוד גמרא ליו ם!
באמצע הדרשה נכנס רבי יו חנן בן זכאי ,וכששמע דבריו עמד ונ שקו על השיעור היומי היה קרוב לשעתיים והיה מבאר היטב הגמ' ,השקלא וטריא
ראשו ,וקרא בקול גדול :״אשריך אברהם אבינו שיצא ר' אליעזר בן הורקנוס של הגמרא בתוספת קושיא טובה משלו או של רע״א ,ובדרך כלל למדו
מחלציך״ ו מיד הבין אביו שזהו בנו ,אמר למה אתה אומר אשריך אברהם שנים וחצי דפים לשבוע ,זולת סוגיות קשות שאז היו לומדים שני דפים,
אבינו ,תגיד אשריך הורקנוס שיצא בן זה מחלציך ,כי כולם אהבו את והכל הלך על מי מנוחות ,אבל כשהגיע יו ם שלי שי יו ם השיעור כללי ,כבר
התורה רק שהורקנוס לא האמין שיצליח ,ועכ שיו שהצליח היתה לו שמחה לא היה שייך לדבר איתו.
גדולה. וכבר ביום שני היה אומר היום זה ערב יו ם שלי שי (כמו ערב שבת) ,וכל
אבא אני לא רוצה כסף -אני רוצה רק תורה הזמן היה חושב על השיעור בכל הכוחות ולפני השיעור היה שקוע כולו
ניגש הורקנוס לרבי אליעזר ואמר לו :ראה בני ,באתי להדירך מנכסי ולתת בהכנה לשיעור ,וכשהגיע ז מן השיעור היה מתנשא כארי ,היה מתחיל הגמ'
הכל לאחיך ,אבל עכ שיו שראיתי שהצלחת בתורה כל נכסי נתונים אך ורק אומרת כך וכך ולפי״ז יוצ א כך מהגמרא ,והרמב״ם לא פסק כן ,ובדרך כלל
לך ,האדמות הבתים ,הכסף והזהב ...עמל כל חייו נותן לבנו .הכל אני נותן היה מביא דברי ר' חיים ,ואז היה מתלהב ואו מר שאינו כך ,ור אינו ב שיעור
לך. איזה ריכוז מופלג היה לו והיה מסלק כל מחשבה אחרת ממנו ,ור או בחוש
מה ענה לו ר' אליעזר :לא אבא ,אני לא רוצה כסף וזהב ,שאילו הייתי רוצה ששום דבר אחר לא מענין או תו חוץ מהשיעור ,על דרך משל כמו שכתוב
הייתי מבקש מהקב״ה ,שלו הכסף והזהב שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאום בהלכות תפילה שצריך להסיר כל מחשבה בעת התפילה וכל הדברים
ה׳ והיה נותן לי ,ו אילו אדמות רציתי הייתי מבקש מהקב״ה שנאמר לה' שמצערים או תו יסלקם מליבו ,שהרי כל הדברים בטלים כשאדם הולך
הארץ ומלואה ,והיה נותן לי -כך היתה הרג שת ר' א לי עז ר ש י ד ע בהקב״ה ש א ם לדבר עם מלך מלכי המלכים הקב״ה ,כן אצלו ראינו את העבודה הזו בשעת
היה מ בק ש ממנו היה נותן לו -אבל אני לא בקשתי אלא תורה! ולכן אני לא השיעור שהכל בטל ומבוטל חוץ מהשיעור ,איך להסביר את הסברא ,באיזה
רוצה לא כסף ולא אדמות. נוסח ,ואיך י בינו יותר ,והיה אומר את השיעור כמו אש להבה מלא ריתחא
רבי אליעזר פחד מכסף דאורייתא ,וכל הישיבה היתה כמרקחה .היה כדאי לבוא ל שיעור ,רק כדי
וצריך להבין מה כל כך התנגד ר' אליעזר לכסף ,הרי צריך פרנסה למשפחתו לראות את הריתחא ,ולקבל חיזוק על השקיעה בלימוד ,ש אין כלום בעולם
כשיתחתן וי היו לו ילדים ,ומה התנגדותו החזקה שיהיה לו כמה נכסים? אלא התורה!
אמנם הביאור הוא ,שר' אליעזר פחד מכסף ,פתר שיהיה לו ענין אחר מרוב חשקו בתורה לא חש כלל ברעב!
בליבו! ולא רצה שיהיה לו מקום בלב לשום דבר חוץ מתורה וזה היה כל וזה מזכיר את הסיפור המובא בפרקי דרבי אליעזר בתחילתו ,שרבי אליעזר
רצונו. הגדול בתחילתו היה איכר אצל אביו הורקנוס והיה בן עשרים ושמונה
כשאני אומר אהבת עולם אני מתרגש ,בנוסח הספרדים אומרי ם :אבינו והיה עם הארץ ולא למד כלום ,ובכל זאת היו לו געגועים מסתוריים ללמוד,
מלכנו בעבור שמך הגדול -אנחנו באים ומתחננים להקב״ה - :״למען שמך שאע״פ שלא למד ולא טעם ממתיקות התורה ,בכ״ז נפשו חשקה בתורה
הגדול״ -אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בליבנו בינה להבין כי אוריי תא וקוב״ה וי שראל חד הם ,והיה יו שב ובוכה שרוצה ללמוד תורה.
ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד ...כמה תחנונים שנזכה לידיעת התורה .וזה ואביו היה אומר לו בני אתה כבר מבוגר ולא תצליח בלימודך ,לך ושא אשה
היה ר' אליעזר הגדול שלא רצה כלום חוץ מתורה ,ש אין דבר בעולם יו תר ותחנך ילדיך מנעוריהם בתורה והם י היו ת״ח ,והוא לא קיבל והיה בוכה
מתורה. שנפשו חשקה בתורה ,עד שנתגלה אליו ז קן אחד ואמר לו אני נותן לך
וזה מה שראינו אצל מרן זצ״ל שלא היה מעניין או תו שום דבר רק התורה, עצה ,תברח לירושלי ם לי שיבתו של ר' יו חנן בן זכאי ושם תלמד תורה ,וכן
להבין יותר ,ולהעמיק יותר ,להבין את הסברא בדיוק ,ו חוץ מזה לא היה לו עשה ועלה לירושלים .ו אביו כעס עליו מאוד שלא יהיה לו לא תורה ולא
בעולמו כלו ם! וזה היה לא רק בז קנו תו אלא גם בצעירו תו תמיד היה שקוע דרך ארץ ,ושאל או תו ר' יו חנן בן זכאי כמה מסכתות למדת ? אמר לו :כלום,
רק בלימוד ,ובשעת השיעור לא היה לו שום דבר חוץ מהשיעור ש אין לו למדת חו מ ש? ברכות אתה יו ד ע? ולא ידע כלום ,אבל אעפ״כ בכה ואמר לו
כלום בעולמו ,והיה כאילו נמצא בעולם אחר -התפשטות הגשמיות! רבי אני רוצה ללמוד תורה.
באהבתה תשגה תמיד וראה רבן יו חנן בן זכאי את חשקו הגדול ,קיבלו והיה לומד איתו כל יו ם
והשקיעות הזו לא התחילה מעכשיו ,ראיתי מספרים עליו שבצעירו תו שתי הלכות ,ור' אליעזר בן הורקנוס מרוב אהבתו לתורה ,היה חוזר על
היתה אסיפה אצל ר' חיים עוזר זצ״ל ובאמצע האסיפה נכנס אברך צעיר לי מודו הרבה פעמים ,עד שהיה אצלו כמונח בקופסא! והיה רבי אליעזר
היישר לר' חיים עוזר ואמר לו שי ש לו תירוץ על קושיה פלונית .וכולם היו בן הורקנוס מתבייש לבקש מהאכסניא שלו אוכל ,והאכסנאי שלו היה ר'
משתוממים על חוסר הדרך ארץ ,ואמר להם ר' חיים עוזר האברך הזה יהושע ,עד שעברו שמונה ימים והרגיש ר' יו חנן ריח רע בפיו ,והלך לשאול
כשיש לו קושיא אינו רואה דבר חוץ מהקושי' .באהבתה תשגה תמיד, את ר' יהושע בן חנניה ,אמר לו שהוא לא מבקש אוכל ,והיה רעב ובכל
אפשר היה עושה שגיאו ת בדרך ארץ ,אבל היה בגלל אהבתה תשגה תמיד. זאת היה בא ללמוד ,כי מרוב חשקו בתורה לא חש כללברעב! וכאן רואי ם
וראה ר' איסר זלמן את נעליו הקרועות ,ובאיזה עוני היה ,וכולו השתוקקות ובתור ילד כבר גלה למקום תורה ,והלך אצל ר' איצלה פונוביז'ר ,ונהיה בר
לתורה ,רודף אחריה ו אין שום דבר בעולמו חוץ מתורה! מצוה בלי הורים וכו' ,ואחרי כן היתה מלחמת העולם ולמד בעוני ובחוסר
החשק והאהבה שלו לתורה אי אפשר לתאר! איך שהתורה היה כל החיים כל ולמד בסלבודקא ,ואח"כ הלך לסלוצק ולא היה לו כסף לנסוע ברכבת
שלו ,וגם בסוף י מיו כשהיה עסוק בצרכי צבור תמיד היה מונח ושקוע והלך רגלי והנעליים נקרעו לו בדרך ,ואמר לר' איסר זלמן שרוצה ללמוד
בלי מוד!
כל ה עוסק ב תו ר ה ל ש מ ה ז וכה ל ד ב ר י ם הרבה
שהיה אוהב שלו .ו או מ ר לכם כשאני בכיתי ל י ד הקבר העברתי לנגד עיני את כל השבח הגדול ש ר צ י ת י לומר ,שהר בי זצ"ל ל מ ד תורה לשמה ,כי מה זה תורה ל ש מ ה ?
הקורות אותי איך ש כל פעם היה מחזק ו מ ע ו ד ד אותי ,וכך הוא אצל כולם" .משמח זה כמו ש מ ס ב י ר ר' חיים מוו לוז ין בנ פ ש החיים ש ל ש מ ה הכוונה ל ש ם התורה כמו
את המקום משמח את הבריות" -הסבר פנים יפ ות שלו. ע ש ה דב רים ל ש ם פעלן מ צו ו ת עו ש י ם ל ש ם המצווה עלינו ,אבל תורה ו ד ב ר
"ונהנים ממנו עצה ותושיה חכמה וגבורה" -הרי זה פלא עצ ום איך ש א ד ם ש ק ו ע ל שם התורה ,א"כ אדם שכל ש ע ש ו ע יו וכל תענוגו וכל עי סו קו היה בהם ל ש מ ן -
ב ת ור ה כל חייו ,איך היתה לו חכמה כל כך גדולה בעניני העולם ,איך הבין טבעי בני בת ורה ודאי ש ז הו לשמה.
אדם ,איזה שכל ,אדם ש כו ל ו שכל ,ומא יפה קיבל כזה שכל .וכל העולם נהנו מהעצה וכמו הסיפור המפור סם ש ב א הרבי זצ"ל לר ב מ ב רי סק ו ש א ל לו קו שי' ו א חר כמה
שלו ,כי ר או כולם ש הע צה ש ל ו הועילה .בא א חד ו ש א ל ו אם לילך ל עי ר הזאת לר בנ ו ת ש ע ו ת מצא הרב מ ב רי סק ת יר וץ ו ש ל ח א ת ב נו ל ו מ ר א ת התי רוץ ל ר א ש ישיבה ,א מר
או ל ה ש א ר בע יר פלונית וי ע ץ לו ש ל א לל כת ו ל א חר ז מן הבין כמה ע צ תו היתה נבונה. הבן ש מ א ו ח ר ע כ ש יו בלילה ו מ ס ת מ א ה ראש י שי בה כבר ישן ,א מר לו ש בו ד א י אינו
והיה יו רד וכן התפרסם מאוד בעצותיו שהיה ממש כמי ששואל באורים ותומים! י שן כי אם היה לו ת יר וץ היה ב א ל או מ רו ,וע"כ ש נ ש א ר בקושי' ,ור' ל י ע זר אינו הולך
ל עו מ ק הדברים .יהודי ש ל א התעניין בעניני העולם ו בכ"ז ר אי נו איך שהיה מבין כל ל י שון כ ש י ש לו קושיא .וזה היה כל מ א וו יו ל ל מ ו ד תורה ולהעמיק בתורה ,וזהו מ מ ש
עניני העולם על בורים ,וזכורני ש הר ב ש ל מ ה ל ור י נץ שי ח י' ה תב טא פעם בפני ל י מו ד תורה לשמ ה ,ואין ספק בזה ש כל חייו היו תורה לשמה.
ב ה ת פע לו ת כ ש י צ א מאיתו ,איזה פלא כ ולו שכל .וכל זה הוא זכה כי ל מ ד תורה תראו איך התקיימה בו המשנה באבות
לשמה. העוסק ב ת ור ה ל ש מ ה זוכה
" ו נ ו ת נ ת ל ו מ לכ ות ו מ מ ש ל ה" -הרי היה מלך ש ל כל עו ל ם התורה ,כולם הכירו לדב רים הרבה ,נקרא ! ע ״ -איזה יד יד ו ת היה לו לכל א חד ו א ח ד וגם ל יל די ם הקטנים
בגד לותו ,וגם ש ל ט ב עו ל ם התורה ,ש כו ל ם פ חדו ממנו ,כי הוא ש מ ר על צ ביון חביבות ש א י א פ ש ר לתאר ה" ,אהו ב ,אוהב א ת הברי ות" -ר אי תם ב לוו יה בתוך האולם
הי ש יב ות ו תל מ וד י תורה לבל י ס טו מן הדרך .ו כבר היה מע שה ב ת" ת א ח ד ש ס ט ה -ש היו ב כיו ת רב ו ת ו גד ול ות ב ש ע ת הלוויה ,ומה היה פ ש ר הבכיות הללו ,שהרי אין
קצת מן הדרך ,ו א מ ר ש ל א ל ש ל ו ח ילדים ל בית ס פ ר הזה ו יצ או כל הילדים מ שם אנו בדרגה הגבוהה ש ל ר' עקיבא ב סנ הד רין סח ב' שהיה בוכה על ר' א ליע זר אבי
ונסגר המקום .וכן ב סו ף י מיו בעניני המדינה היה מ כר יע את עניני המדינה .אם אתה אבי רכב י ש ר א ל ו פ ר ש יו והיה מכה ר א ש ו ע ד זו ב דם ,וה קשו התוס' ,הרי כתיב ו ש ר ט
רואה שהיה לו את כל מה שזו כ ה מי ש ל ו מ ד תורה לשמ ה ,אז זה מראה ש הו א ל מ ד לא ת תנו ב בש רכם ,ו ת י ר צו ה תוס' ש ל א על מת ש ר ט ר' עקיבא א ת ע צ מו אלא על
תורה לשמה. כל כך על או ב דן התורה ,ועיקר
הבכיות ש ב כו היה מ צ ד האהבה הגדולה ו ה עי דו ד שנ תן לכל אחד ,וכל א חד הרגיש
איך קונים כח רי כוז
ועכ שיו נתבו נן מה נוכל ל ל מ ו ד מדר כיו בענין הלימוד.
כח הריכוז -הרי אדם שהולך ו חו ש ב כל הזמן ב ל י מו ד קונה כח רי כוז עצום ,וכמה ח שו ב הדבר ש כ ל א ח ד י ח ש ו ב בלי מוד ,ל התר גל ל הי ות ש ק ו ע ב סו גי א ש ל מ ד בעיון ,ל הי ות
ש ק ו ע ב ל כ תו ב ר ח ו ב או ב או טו בו ס .ת ר או כמה מע לו ת י ש בזה.
צריך ל ד ע ת של הי ו ת ש ק ו ע בלי מוד ,זה הוא הנשק היחיד ש י ש ל נו כנגד היצה׳׳ר! ו כמו ש כ ת ב הרמב"ם בפ כ"ב מ א י ס ו" ב ש א ין היצה"ר שו ר ה אלא ב ל ב הפנוי מן החכמה .ר איתי
בס פרים ש מ ב י א י ם ש כד אי ש א ד ם י ש נן ל ע צ מו פרק מ ש ני ות כדי שיו כל ל חז ור עליו בר חו ב ולהנצל מהרהורים רעים .ואני או מ ר לכם ש ז ה ל א מספיק עוזר ,כי ב ש ב י ל להנצל
צריך ל היות ש ק ו ע ב ר י כ וז המחשבה ,ש א ז לי בו ומ וחו שק וע ים בענין ,ואז יכול ל היות בעיניים פ תו ח ו ת ולא מ פ ר יע לו כלל! כי אדם הולך אחרי הלב ,כמו ש כ תו ב "ו ל א ת תו רו
אחרי ל בב כם ואחרי עיניכם" שהכל מתחיל מהלב ,ולכן אם יהיה הלב ת פו ס ו מעיין רק ב תו רה לא יפ רי עוהו מ ח ש ב ו ת כלל אפ ילו בעיניים פ תו חו ת ! וס יפר לי ידידי הרה"ג
מא יר היזלר שי ח' שהיה מלווה את הרבי ז צ"ל הרבה פעמים והיה מ או ד קרוב אליו ,ש פ ע ם א חת נ סעו ב א ו ט ו ב ו ס ונראה ש עי נ יו של הרבי היו פ קו חו ת מול אשה ,והיה מת פל א
ר' מ איר מה הוא מסתכל כל כך ,עד ש ל פ ת ע הבחין ש היו אלו עיניים ב וה ות ו לא ראה כלום ,כי היה ש ק ו ע וע ס וק ב מחש בה ,עד ש ל א ראה כלל ,ו אף שהיה בעיניים פ קו חו ת
לא ראה כלום!
צריך להתר גל שבכ ל עי ס וק ש הו א לא משנה מה ,עדיין הראש ת פ ו ס בלימוד ,סי פר לי א חד מ תל מי די הישיבה הותיקים כ ש א ש ת ו ש ל רה"י הרבנית ,היתה חולה ברגליה ,והיה
צריך ל ע זו ר ב בי ת וביום ש י ש י היה טו חן ב מ ט ח נת י ד דגים ובשר ,וכל מי ש ע ב ר ברח' ו סר מן היה רו א ה או תו ב מ ט ב ח (שהיה בחז ית) טוחן ,ו ב א מ צ ע מפסיק ו ש ם ידו על מצחו
ו חו ש ב ז מן מה ו שו ב טו חן ו מפ סיק וחושב ,וכן סו פ ר כשהיה הולך ל מ כו לת לקנ ות המצרכים ולא רצה ש י ו ו ת ר ו ע בו רו התור ,היה ממתין ,וכ שהג יע תו רו שו א ל או תו בעל
המכולת מה הר א ש י שיבה רו צה ל קנ ות ולא י ד ע מה לע נו ת שש כח ,ע ד ש מ ז כ י ר לו ,אולי זה אולי זה אולי מלח ...וכל זה ל מ ה ? שהיה כל כך ש ק ו ע בלימוד ,בכל עי סו ק ש הו א
היה הראש 'מונח' בלימוד ,הוא קיים את הפסוק :ב ש ב ת ך ב בי תך ובלכתך בד רך -ובשעת עיסוקו!
ולכן צריכים אנו ל ל מ ו ד מזה ל היות שק וע ים בלי מוד ,וזה דבר ש א י א פ ש ר ל קנו תו בי ום אחד ,אל א צריך להרגיל ע צ מ ו ל א ט ל א ט ל ח ש ו ב ב ע ל פה כל יום ,ה שקלא ו ט רי א ש ל
הסוגיא ש ל מ ד או תו יום ,או ל ח ז ור בעל פה דברי התוס' ,ו כ ש רו צ ה ל צ א ת ל ר חו ב יכין איזה ק ט ע ל ח ש ו ב ע ליו ב ר ח ו ב ! ויכול ל ח שו ב גם על קו ש יא של רע ק" א או קצוה"ח
ולהעמיק בה ו לנ סו ת ליישבה ,ו ל א ט ל א ט משיגים כח ריכוז ,ש ל א י פ רי עו לו הולכי דרכים.
זה צריך ל ד ע ת ש כ ל ג ד ל ו ת הא דם היא בכח ה מח שבה והריכוז ש ל ו !
וכיוצא בזה סי פר כ בוד הגאון ר א ש י ש י ב ת ב א ר י עקב ז צ" ל ב ה ס פ דו על הרב מבריסק ,ש ה ר ב סי פר לו ש ר' חיים היה ש ו ל ח את הגרי"ז ל ש ל י ח ו יו ת שו נות ,ו א מ ר פעם הגרי"ז
לר' חיים ש הו א רוצה ל ל מ ו ד וה של יח וי ו ת גו ר מ ו ת לו ב יט ול תורה .א מר לו ר' חיים ש מ ע ו ל ם ל א כיוון ל ב ט ל ו ש ל א ילמד ,ש יכ ול ל המ ש יך כל הזמן ב ל י מו ד ו ו כ שי גי ע לפלוני
יעשה שלי ח ות ו .עו ד סיפר ש כ ש נ ו ל ד לו ב נו הר א ש ון (של הרב מבריסק) והיה עו סק בהכנ ות ש עה קלה לפני הברית ,ב א ר' חיים ל בי תו ו ש א ל או תו קושי' ב רמ ב"ם ,ו התפ תח
ביניהם ויכוח .ב א מ צ ע א מר לו הרב ,ש נ ש א ר רק מ ע ט ז מן ל ב ר ית והוא עס וק ב הכנות האחרונות ,א מר לו ר' חיים וכי א מרתי לך ש ל א תתעסק ,א פ ש ר גם ל ח ש ו ב ב ל י מ ו ד
ולהת עסק ב ש א ר דב רים ו א ין ס ת י ר ה בזה ,כך חינך הגר"ח א ת בניו .וזהו מה ש א נו צ רי כי ם ל ל מ ו ד ל הי ות ת מ י ד ש ק ו ע בלי מו ד ,גם ב ע ת עי סו ק ב ד ב ר י ם אחרים.
ופעם ד ר ש תי ב ה ס פ ד על דודי ר' יעקב ט ו ל ד א נ ו ז צ"ל ש א מ ר לי פעם ש הו א הולך ל ח ת ונ ו ת ל ש מ ח אנשים והוא מרגיש ש ז ה ר צ ון ה' שהולך ל ש מ ח אנשים ,ו א מ ר ת י ב ה ס פ ד
ש ז ה ב תנ אי ש א ד ם יהיה ש ק ו ע בלי מוד ,ש א ם לאו ,ילך אדם ל ח ת ונ ו ת כל יום ות ורה מה תהא ע לי ה? ! אבל כ ש א ד ם חינך ע צ מו לר יכו ז ה מח שבה בלי מוד ,אין ש ו ם ב י טו ל תורה
לילך לח תו נה ! ש א פ ש ר ל ח ש ו ב בדרך וגם בחתו נה בלימוד ,אדר בה עיקר ה חיד ושים היפים ב א ים כ ש חו ש ב ים בדרך .ו סי פ ר לי א חד ש כ ש מ ר ן זצ"ל היה גר ב י רו ש ל י ם והיו רוא ים
או תו מהלך מבי תו כב רת דרך ( מ בי תו ש ב ע י ר ע׳י פ ור ת יו סף שבגאולה ,ע ד הד ואר ש ב ר ח' יפו) הבינו ש ע כ ש י ו הוא מכין א ת השיעור.
ומי ש מ רג י ל ע צ מו בזה ,רו א ה הס ייע תא ד ש מ י א ש מ ק ב ל י ם על ידי זה ,ש הש כ ל ב ר חו ב ש ו פ ע חכמה והערות ,וכל ה חידושים היפים מ ת חד ש ים ברחוב .ואי זה נפלא זה ל ל כ ת
ב ר חו ב רבי ע קי בא ול הי ות ש ק ו ע ב ל י מ ו ד ! מ ו פ ש ט מכל הסובב בבחינה של ה ת פ ש ט ו ת הגשמיות ,אין לך קי דו ש ה' גד ול מזה! והרי זה כארון הקודש העובר ב ר חו בה ש ל עיר.
ו פ ש ו ט הוא ש ר ק כך הוא הדרך לגד ול בלימוד.
כ שא ד ם מתרגל ת מ יד ל הי ות מר וכז ל י מו ד הוא מגדל את כח החשיבה שלו .אני זו כר איך המשגיח ר' יחזק אל ז צו ק" ל היה תו ב ע מא ית נו ה תבוננות (עיון) ב ב ר י א ת העולם,
בי צי את מצרים ,ש א ל ת י את עצמי פעם מ ד ו ע אין אני מ ת עו רר יום יום ל ש ב ח א ת הקב"ה על ב ר י א ת העולם ,י צ י א ת מצרים ,ק ריעת ים סוף ,ו ד ו ד המלך ע׳ה כמה ז מי ר ו ת
ו ת ש ב חו ת ו מ ז מ ור ים א מר ע ׳ ז להקב"ה ,וה תר וץ הוא ש ד ו ד המלך היה גדול בכח התבוננות ,היה חו ש ב ו מת בו נן ב עיון גדול ב ב רי א ה ו ב פ ר ש ת יצ י את מ צרים ובכל ענין ע ד כדי
ה תפעלות ע צו מה מ עו מק הדברים ,ועל ידי זה היה מ ת עו רר ל ש י ר להקב"ה .וכך היה המשגיח מ עו רר או תנו " מ' ד א ר ף ש ט א ר קן ד ע ר מוח" -צ ריכים לחזק את המח.
והדרך לזה הוא להרגיל את ע צ מ ו לחש וב ,ולא מקופיא ,רק בעומק ,חוזרים על הסוגיא בעל פה עם כל ה שקלא ו ט רי א בעיון ,בתוך ביהמ"ד ,ומרגיל ים עי "ז את ע צ מ ו ל ח ש ו ב
גם ברחוב ,ב א ו ט ו ב ו ס ובכל מקום .ובזה מגדלים את המח וכח ההתבוננות ,וזה מביא לחיים אחרים לגמרי!
ובזה נוכל להבין איך זכה מרן זצ"ל ל הי ות בעל ש כל מופ לא כזה ,ש כל ד בר היה עונה מתוך פקחות ושכל ,והסיבה לזה כי היה מוחו ש ק ו ע ב ל י מו ד ש ב ע י ם שנה ויותר ,ו וד אי
שהיה י ות ר בעל שכל ,מ של למי ש ע ו ש ה ה תע מל ות בי דיו ורגליו שנהיה חזק יו תר ב ש ר י רי יד יו ורגליו ,כך ג"כ מי ש מ ת ע מ ל ב ש כ ל ו נהיה ש כ לו רב ועצום ,ועל ידי ה ש קיע ות
ב ל י מו ד המוח גודל .ו ש מ עת י או מר ים ש ה מו ח מנצל ל ח שי ב ה רק חמי שה א חו זים מ מ ס פ ר התאים שבו ,ו כ ש מ ש ת מ ש י ם בו הרבה ,מ תו וס פ ים הרבה תאים ,וכח החשיבה גדל!
ויש עו ד תו ע ל ת גדולה בזה ש מ ש י ג האדם כח להת רכז בענין אחד ,דהנה זכורני שהיה ב ח ור מופלג ב י ש י ב ת פוניבז' ב ז מן ש ל מ ד ת י ש ם ו ש מ ו ר' נח ב ר מ ן זצ"ל ,שהיה לו קבי עות
ל ל מ ו ד ע ש רה דפים ג מר א ב ש ע ת י ים וחצי ,כל יום ,כל דף ר ב ע שעה ,ו ש א ל תי או תו פעם איך הוא מצ ליח ל ל מ ו ד דף ג מר א ב ר ב ע שעה ,ו א מ ר לי ,הרי בכח המוח ל ח ש ו ב הרבה
מ ח ש ב ות ב ר ג ע אחד ,אלא ש כ ש י ו ש ב י ם ל ל מ ו ד לא מ תרכ זים ב סו גי א ש לו מ ד י ם אלא ע ו ד הרבה מ ח ש ב ו ת עו ל ו ת ב א מ צ ע הלימוד ,ולכן לא מספיקים ל ל מ ו ד הדף ,אבל אם האדם
ירכז מוחו רק ב ל י מו ד הדף ,יצ ליח ל ל מ ו ד הדף ב ק צת זמן .וא"כ מי שז כה לקנ ות כח ריכוז ,יש לו את הכח להספיק הרבה.
מ ל בד זה יש ע ו ד ענין בל הי ות ש ק ו ע בלי מוד ,ש א י נו דו מה ל י מו ד ב ר צ ף א ח ד ל ל י מ ו ד מתוך הפסק ,ש א ד ם ש א י נו ש ק ו ע ב ל י מו ד כ ש לו מ ד סוגיא מ יד אחר ש ק ם מן הספר הפסיק
ל ל מ ו ד ו ל מ חר ת כ שמ תחי ל ל ל מ ו ד יש כאן הפסק והתחלה חדשה ,אבל אדם ש מר ג י ל ע צ מו ל היות ש ק ו ע בלי מוד ,גם אחרי שקם מן הספר עדיין מוחו עסוק ושקוע בסוגיא,
ואינו מפסיק ללמוד ,ונמצא שתלמודו הוא כולו ברצף אחד.
והעצה לכל זה להתחיל ל א ט ל א ט להרגיל את המח ל ח ש ו ב בלי מוד ,וז הו סוד ההצלחה! וכך חינך ר' חיים את ב ניו וכך ר אי נו אצל הר א ש י שי בה זצ"ל ,וזכורני ש א פ י' ב ת מ ו ז
ב א מ צ ע היום כשהיה חום גדול ו לא היה ל ר א ש י שי בה מזגן (בדירה הישנה) ת מ יד מ צ א ת יו ש ק ו ע בלימוד ,כי זה היתה כל תאוותו.
וזו היתה היחודיות שלו ,ש ת מ י ד היה ש ק ו ע ב מ ח ש ב ה ע מו קה בלי מו ד ,ולא רק שהיה מ ת מ י ד ש ג ו ר ס כל הזמן ,אלא שהיה ש ק ו ע כל הזמן בלי מוד .ולזה זכה ל ל מ ו ד תורה
לשמה ,וכל העולם כ ולו כדאי הוא לו.
כל הבריאה כדאי ב ש ב י ל ב ר י א ת הר א ש י שי בה זצ"ל[ .נא מר בימי השבעה על מרן ז צוק "ל]
לע"נ רבן של ישראל מרן רבי אלעזר מנחם מן ב"ר עזריאל זצוק"ל תנצב׳׳ה.
בס״ד
ממדן דה"י הגאון דבי יהושע אייכנ ש טיין שליט״א י ^י)
פרשת וירא
עניניהזמן והשעה ו6׳ 0 פ עמקי מורתן ו6׳י>
שו"ת מיוחד מתוך משא חיזוק אברכי הכח בחסד של נושא בעול עם חבירו
הכוללים בקהילת תורה ותפילה
בשכונת אחיסמך -חלק ב' [תשרי פ״ז] אחר שמחזיק יד עני ואביון מה לנו ולטבעו ...כי מדת מהי מדת סדום ,ומה עניינה
סדום היא ושרשו רע מאד כיון שבטבעו הוא כילי‘ בפרשת השבוע התורה מספרת על הפיכת סדום
סוגיות בחיי האברכים מבואר בדבריו שאף שנותן צדקה מממונו לשני הוא ’ףיאמר ה‘ זעקת סדם ועמדה כי רבה וחטאתם כי
מוגדר מדת סדום ,משום שהוא עדיין כילי ,ולא נותן כבדה מאד‘ מה היה התביעה על בני סדום שהקב “ה
אלא מיראת ה‘ ,והדברים תמוהים וטעונים ביאור, הגדיר את זה בצורה כ “ כ קשה של חטאתם כי כבדה
נמצאים כאן הרבה אברכים העוסקים בתורה,
מה התביעה על אדם כזה להענישו כעונש שקבלו מאוד ,כידוע בני סדום נתבעו על עניינים של בין אדם
מתעלים ,גדלים ,שכל עסקם בתורה יומם ולילה,
בני סדום ,ומה כ “ כ גרוע במדה זו. לחבירו ,ועל שמם יש את המושג מדת סדום ,מהי
ו המציאו ת היא ,שנשותיהם עו בדו ת שעו ת
רבו ת מאוד ,אפ שר לר או ת פה ב ש ש בבו קר והעניין בזה הוא ,כיוון שהוא נותן את הצדקה מפני מדת סדום הזו ,במה היא שונה מסתם אדם שלא
כבר יו צ או ת נשים לעבוד ה ,חוזרו ת הביתה ציווי הקב “ה ויראתו ,ולא מתוף נוהג נכון עם הבריות.
בארבע ו אפילו אחרי. הרגשת הזולת ,ולא מגיעה
'כשהאדם מנחם את חבירו התנא באבות (פ״ה ,י) מונה כמה
והאברך שואל את עצמו ,האם אני צריך להקריב אצלו מצוות הצדקה מהרגשה ומשתתף באמת בצערו ,הוא וכמה ענייני מידות בבני אדם
מהשעות של השטייגען שלי ,בשביל לעזור בבית אמיתית של נשיאה בעול עם
'ארבע מדות באדם .האומר
חבירו ,על אדם כזה נאמר
נושא בעול ,וע"י שהוא נהיה
יותר? או אדרבה ,אכפת לו לאברך הגדילה שלו, שלי שלי ושלך שלה זו מדה
אכפת לו העלייה הרוחנית שלו ,וכמה הוא בעצם שהיא מדת סדום ,אדם שגם ממש חלק ממנו הוא נוטל בינונית ,ויש אומרים ,זו מדת
י כול לקחת ,למתוח את החבל הביתי ביחס אחר שהוא נותן לשני צדקה
כסדום ,שלי שלף ושלף שלי,
הוא אומר על ממונו ששלו שלו,
חלק מהצער שנקבע לחבירו
לרצון שלו לעלות ,וני תן דוג מ א אם הוא רוצה עם הארץ .שלי שלף ו שלף
להוסיף מעבר לסדרים של הכולל ,הוא רוצה והיינו שנתן רק כי היה צריך ולא ומפחית מעליו את מידת שלף ,חסיד .שלי שלי ושלף
להשקיע באיזה תחום ,הוא רוצה לשבת שעות מתוך הרגשת הזולת ,זה מדת שלי ,ר ש ע‘ המדה הראשונה
סדום א ,ונעמיק בזה עוד.
הצער שלו'
ביום שי שי ,הוא רוצה במוצאי שבת להשקיע. מעמיד התנא את מדת סדום,
כמה הוא מחויב בבית לעזור ביחס לעול הגדול כשהתורה מצווה את כלל ישראל במדת החסד ,אין ומהי ,האומר שלי שלי ,ושלף שלף ,זוהי מדת סדום
שיו שב על נ שו תינו ,שהן נשים צדקניו ת ,ביחס עניינה מדה שיטחית ויבשה שיהיה לשני טוב ,אלא שעליה אנחנו מדברים? מלשון הפסוק ועניין העונש
לגדילה העצמית של האברך. התורה מצווה אותנו (ויקרא יח,יט) ׳ואהבת לרעף כמוף שנתן להם הקב“ה היינו מבינים שזה מדה הרבה יותר
אני ה‘‘ אינו לעשות מעשה חסד עם השני גרידא אלא גרועה ,כמדות של הרשע שגם מה של השני הוא
אחד מקנייני תורה הוא נושא בעול עם חברו,
הוא הרגשת הזולת ולהיות נושא בעול עם חבירו ,וזה אומר שזה שלו ,והדברים מתמיהים.
כשאדם הוא אנוכי ,דואג רק לעצמו ,הוא לא נושא
בעול ,כשאדם מרגיש שאין לו שום עניין בעזרה השורש של המידות הטובות ,להגיע לעשות חסד עם וברבינו יונה בתחילת דבריו (בפירוש המשנה שם) מבאר את
בבית ,הוא לא נושא בעול ,אם הוא ילף ללמוד זה השני בצורה שהוא מרגיש אותו ונושא איתו בעול ,ועל המדה של האדם הזה ,׳אינו נדיב לב והוא טוב ששונא
לא פשט שהוא ירוויח עוד כמה שעות של שטייגען, זה נתבעו בני סדום שאף שנתנו צדקה ,זה לא היה מתנות‘ והיינו שלא נותן משלו כלום לצדקה ,אבל בממון
אדרבה הוא יפסיד שטייגען ,הוא לא נושא בעול. ממקום של נשיאה בעול עם חבירו,ב אלא רק מציווי ה‘. של השני לא נוגע ,ואדרבה הוא שונא מתנות יחייה,
ובעניין הזה מצינו יסוד גדול בדברי הסבא מקלם (הובא
וממשיף שם הר“י ׳וקשה שאיף יאמרו שזו מדה בינונית
והאברף צריף לבדוק את עצמו ,הרבה פעמים הרצון
באור יחזקאל -מכתבים שנח) גבי מצוות ניחום אבלים דהנה והלא המונע עצמו מליתן צדקה רשע גמור הוא‘ הר“י
לשטייגען בכאלו זמנים ,נובע מאנוכיות ,לא מעצם
בפשטות מטרת הניחום כדי לשוב ולהתחזק וכמ “ ש מנסה להעמיד את המשנה במדה כזו שהיא לא מדה
השטייגען ,לא מאהבת התורה ,מאנוכיות שאין לו
'והחי יתן אל ליבו‘ וכמש “ כ הרמב“ם ,מחדש הסבא טובה ,ולא מדה של רשע גמור ,וזה לא שייף לכאורה
כח לעזור וכדו‘ ואם זה בא מאנוכיות ,זה מפסיד
מקלם שיש בזה מטרה עמוקה יותר ,וז “ ל ( שם) ׳אשר כי האדם אשר הוא רע לשני הוא בכלל מדה רעה כמו
את התורה ,וצריף לעשות קניין של נושא בעול,
שמענו בשם האדמו “ ר הסבא מקלם זצ “ ל הוא אמר שכותב התנא ,אז מהי מדת סדום.
השאלה היא מאוד מאוד דקה וכל אחד צריף לבדוק
את עצמו כמה הוא מרגיש נושא בעול ,וכמה נושא כי ענין האבילות היא כן ,להיות נושא בעול‘ והיינו ומבאר הרבינו יונה דבר מבהיל ׳אלא הכא מיירי
בעול יעזור לו בלימוד התורה שלו ,ולבדוק באמת שכשהאדם מנחם את חבירו ומשתתף באמת בצערו, בנותן צדקה מיראת ה‘ אף בטבעו הוא כילי ,ולכן
מאיפה הוא מרגיש את מה שמרגיש.
עוד נו ש א שהיום ני דון הרבה אצל אברכים, א .ותראה בנביא יחזקאל (ט! ,מט) שעל זה נתבעו בני סדום ,ואף נראו כמי של א נתנו צדקה כלל וכלל ׳וזנה זה היה!גון סדם אחותף
גאון שבעת לחם ו ש ל ת השקט היה לה ולבנותיה ויד !מי ואביון לא ססזיקה׳.
זה עניין הרמת חיים ,מה המקום שאברך יכול
ב .א.ה .ותראה שאף שנתנו צדקה ,הם מוגדי ם כמי שאו מר שלי שלי ,והיינו שאף שנתן עדיין מרגי ש שהכסף שלו ,ולא באמת
להגיד אני קובע נורמו ת ,אני יוצר את הרמת נתן לשני מפני מיד תו שהוא כילי.
חיים שלנו ,אני שם גבולו ת ,גם במקום שאשתו החסד ,והביאור ,דהמהות של תורה לשמה היא שלא הוא נושא בעול ,וע “י שהוא נהיה ממש חלק ממנו
מבקשת דברים שלפי דע תו הם מותרות או הם ילמד האדם את התורה בשביל רצונותיו שלו וענייניו, הוא נוטל חלק מהצער שנקבע לחבירו ומפחית מעליו
רמת חיים גבוהה מדי ,שיפוץ של הבית ,נופשים, וכגון להיות מוצלח ,אלא ילמד אותה לשמה בשביל את מידת הצער שלו ,כיוון שכלל ישראל מתאחדים
דברים מהסוג הזה .הרבה פעמים אברך מרגיש לדעת את התורה בעצמה ,ובשביל כך האדם צריך לנשמה אחת ,וזה ענין ההרגשה של הזולת להיות
שהוא נ תון באיזשהו קושי מול הבית פנימה .יש לצאת מעצמו ומרצונותיו הטבעיים ,ואדם שלומד נושא בעול עם חבירו באמת.
בזה גם צורך להנחיל את הערך הזה בבית .איך כך את התורה ,זה אדם שמצליח לצאת מהמציאות
הפשוטה של לחיות רק את המציאות שלו ,ולכן זה להיות נושא בעול זה לצאת מהמציאות של עצמו
אברך מנחיל את הערך הזה בבית?
נקרא תורת חסד ,כי זה לימוד תורה שמביא לחסד, והדרך להגיע למידה זו של חסד ונשיאה בעול עם
כתוב חפץ ,וכתוב רצון ,מה ההבדל ביניהם ,כתוב
ולמידה המרוממת של החסד להיות נושא בעול עם חבירו ,מבואר בהקדמה לשערי יושר דהקשה שם
במלבי “ ם ( ש מו״ א טו,כב) ׳חפץ הוא תכונה נפשית
השני ולחיות אותו. הגר “ ש איך שייך לצוות לאדם לאהוב את זולתו
שיתאווה אל דבר ויחשוק בו מצד תאות נפשו, והלא האדם נברא בצורה שהוא אוהב את עצמו,
וחשק אל הדבר והרצון הוא תכונה מחשבית שירצה ואדם היושב ולומד תורה ,אף הלימוד עצמו הוא קיום
וביאר שכל ציווי התורה בואהבת לרעך כמוך ,הוא
בדבר מצד שוב הדבר ושלמותו מצד הראוי והיושר‘ של מעשה חסד ,שהרי הוא מיטיב לבריאה כולה על ידי
שהאדם ירחיב את ה׳אני‘ שלו ועל ידי זה הוא יגיע
בוא נסביר ,יש דברים שזה צורך אמיתי לבן אדם, שיושב ולומד ,וכמו כל עילוי רוחני שעושה האדם ,וכמו
לדרגה זו של אהבת הזולת ,וכשהאדם מתרומם
׳איש לפי מהללו‘ ,יש דברים שזה צורך נפשי ,יש שכתב המסילת ישרים ׳ואם הוא שולט בעצמו ונדבק ומקיים מצוות ולא דואג רק לגוף שלו ,שאז הוא
דברים שזה בא חיצוני ,אין צורך נפשי ,וזה חמדה, בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת חי את היאני‘ המצומצם והמצוות הם ככפייה על
מישהו בנה בית יפה או קנה משהו ואני גם רוצה בוראו ,הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו ,כי הנה רצונותיו ,אלא הוא מגדיל את כוח היאני‘ שבו לנשמה
ככה ,לא שאני באמת צריך את זה. עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם וקיום המצוות ממילא מעצמו ,ומגיע מזה לחיות את
השלם המקודש בקדושתו יתברך‘ ובכוח זה שהאדם הזולת ע“י זה שהוא יכלול את האחרים בזה ,שנשמת
ועוד דבר ,יש הבדל בין איש לאישה ,מה שאישה
מיטיב לבריות על ידי שלומד את התורה הקדושה הרי ישראל מתאחדת לנשמה אחת.
צריכה זה לא מה שגבר צריך ,תמיד צריך להבין
תורתו נעשית ונהיית למעלה של תורת חסד.
מה הרצון אמיתי של האישה ,מה הצורך הנפשי ובחזון איש ( א מ ד ב א ,יג) מביא ׳מעשה בחסיד אחד
שלה ,ומה זה סתם קנאה בחברות או קנאה במשהו ובעניין זה כתב הרב דסלר בקונטרס החסד ש שור ש שהזמין אורח לסעוד אצלו בשבת ובביתו כבר הכינו
אחר ,זה שאלה מאוד מאוד רחבה ,אבל צריך כל המידות הרעות זה הנטילה ,ושורש כל המידות בלבם קבלת פני האורח כי גם בני ביתו אהבו את
הטובות היא הנתינה ,והיינו שעל ידי שהאדם עושה האורחים ,ואמנם המחלק את האורחים לא ידע
לדעת כמה באמת זה צורך נפשי.
חסד הרי הוא מתעלה ומיטיב לאחרים ,אמנם זה מהזמנתו של החסיד ,וישלח את האורח לאשר הכין
כל אחד צריך לדעת מה באמת צורך נפשי ,ומה זה לו ,וכאשר שב החסיד בליל ש“ ק מבית הכנסת לא
רק כשזה מטרתו ,ואין מטרתו בעשיית החסד לשם
סתם תאווה בעלמא ,מה ההבדל בין איש לאישה, מצא כבר את האורח ויבוא בגפו הביתה ,וכששמעו
דברים פרטיים ,וצרכים שלו ,כי בזה אין האדם נמדד
להבדיל הצרכים בין אי ש לאישה .כמה אישה בני ביתו שאין להם אורח התעצבו מאד ,ויאמר להם
לחסד ,אלא למידה רעה ,והבדל זה ניכר באדם האם
באמת זקוקה לזה בתור אישה ,בית יפה זה צורך החסיד אין האורח כאחד מהנכסים לעשות בו סחורה,
הוא מכיר טובה למי שעשה אתו את החסדים ,אבל
של אישה. דאגתי היא רק שיהיו לו להאורח צרכיו וסעודת שבת
אם לא מכיר טובה אלא כפוי טובה ,הרי הוא עושה
אבל אחת היא לי אם קבל זה ממני או לא‘
וזה שאלה מאוד עמוקה למקרים פרטיים ,אבל חסד רק בשביל עצמו ,וזו מידה רעה וכמו שמסופר
באופן כללי צריך להסתכל בגישה הזו ,למה רוצים, על הסבא מסלבודקה שהיה אחד כפוי טובה ולא קרב החזון איש מעמיד לנו מהו חסד אמיתי ,לא לחשוב
ומאיפה זה בא לנו הרצון הזה ,ובאיזה רמת חיים אותו אליו ,ואמר שהסיבה כי אין מה לעשות אתו. על עצמך כלל ,כל המחשבה בחסד צריכה ליהיות
אנו באמת רוצים לחיות. על השני בצורה הכי אמיתית ,וכל המטרה שיהיה לו
ומסופר על מרן הגרי“ ז שקרא פעם לעסקני הקהילה
הכי טוב שיכול להיות ,ואף אם אדם אחר כבר הקדים
נ שאל עוד שאלה שעלתה אצל אברכי ם, בדחיפות בתוך הלילה ,והיו ממהרים ודחופים לבוא
במידת החסד לאותו הנזקק זה רק צריך לשמח ולא
כמה אברך צרי ך ל ה שקיע מז מני הלי מוד אליו ,בחושבם שמדובר בעניין דחוף ,ובהגיעם אל
לעצב ,והן הן הדברים שדברנו ,המציאות של נושא
שלו לנו שאי ם של השקפה ,ו ענייני מחשבה ביתו בקש מהם שיעזרו לאיזו אלמנה שהייתה בעיר, בעול ו של חסד זה הצורה לחיות את האדם השני,
עמוקים ,על החיים ,על החגים שבתות ו כדו', והיו תמהים על הדחיפות ,ואמר להם בשם אביו ר‘ ולצאת מה'אני' שלנו אלא רק ליהיות לטובת השני.
מה ההסתכלות הנכונה על הנושאים הללו. חיים שאף לצורך היחיד צריך להרעיש עולמות כדי
וכדברים הללו כותב בהקדמה לנפש החיים (שכתבבנו
לעזור לו ולא רק לצורך הרבים ,וזה כל מטרת החסד
צריך לדעת ,את מה שכותב הנפש החיים ( ש עד ד ,ה) של רי חיים) ׳והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני
שיגיע בצורה שרוצה האדם להיטיב אל חבירו ,ולא
׳ולפי ערך גודל אוצר היראה אשר הכין לו האדם, משתתף בצערא דאחרינא ,וכה היה דברו אלי תמיד
רק לצורך עצמו ושיהיה לו טוב.
כן על זה הערך ,יוכל ליכנס ולהשתמר ולהתקיים שזה כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחריני
בתוכו תבואות התורה כפי א שר יחזיק אוצרו‘ עולה לנו מהי מדת החסד האמיתית ,להיות נושא ככל אשר ימצא בכוחו לעשות‘ מעמיד בדברים אלו
העיקר זה הלימוד רק כדי שהתורה תתקיים צריך בעול עם חבירו ,להרגיש את המציאות של הצרה שבו הנפש החיים יסוד בחיי האדם שלא בא לעולם אלא
את האוצר ,האוצר זה יראת שמיים ,זה שומר את נמצא חבירו ,ומתוך זה לעזור לו ,ולתת לו ,ובשונה כדי להיטיב ולעשות חסד עם הבריות.
התורה .ההשקפה והמחשבה ,זה חלק מהיראת ממדת סדום שרק נתנו ועזרו ,אבל בלי להרגיש את
שמיים גם כן ,אבל לא לעשות מזה עיקר ,לדעת הזולת כלל וכלל ,והקיום של מדת חסד כך יביא את על י די כח התורה האדם מגיע ל'נו שא בעול'
שהעיקר זה התורה ,אבל כמה שצריך כדי לשמור האדם ל של מו ת יו תר בלי מוד התורה ,וכן על ידי איתא בגמ‘ בסוכה (ד ף מ ט) ׳מאי דכתיב ( מ ש לי לא-כו)
את התורה ,היראת שמיים ,ההשקפה הנכונה ,זה לימוד התורה האדם יתרומם יותר ויגיע לעשות חסד ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש
מאוד חשוב ,כי בלי זה התורה לא תורה ,ואין את עם הזולת ,וצריך להתחזק בזה בפרט בפר שיות אלו תורה שאינה של חסד אלא תורה לשמה זו היא תורה
היראת שמים שתשמר את התורה שלומדים. שעוסקים במדת החסד של אברהם אבינו ע"ה שעל של חסד שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד‘
זה נאמר 'עולם חסד יבנה'. צריך להבין את השייכות בין תורה לשמה לבין ענין
עריכה :הרב ש .י שר אל
לתדוכוות והנצחות:ן 715559־052-7198746 | 052
ניתן לתרום גס בהעברה בנקאית :מק 117סניף | 635חשבון 117122
להצטרפות לקבלת הגיליון בכוילgmail.com@2715559 :
זן ( is
מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט״א
פ ר ש ת וי ר א ת ש פ"ז גי ליון 8
t iS מו פ* ש? < < > is מו
השעה אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו
”כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה׳ על אברהם את
אמונת חכמים -שורש הכל
אשר דבר עליו” .ועיי” ש בבעל הטורים” :אשר יצוה -בגימטריה תורה ובגימטריה ברית” ,ונבאר הדברים .ובכתובות (ח ,ב)
התכנסנו כאן הערב הזה בשביל קיום
עולם התורה .אצל כל המפלגות כולם, ”פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו ,שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה
יש מאבק על כיסאות ,על אינטרסים. את בניו” [כ”ה גירסת המהרש”א שם ,ובדקדוקי סופרים הביא שכ”ה ברוב הספרים הישנים] .ומבואר בדברי הגמ' דאותם
אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. העוסקים בגמילות חסדים הם בתואר ”מחזיקים בבריתו של אברהם אבינו” ,וצ” ב מהו הענין שגומלי חסדים נחשבים מחזיקים
אנחנו נמצאים היום במערכה שאפשר בבריתו של אברהם אבינו ,עוד צ” ע מה מצא הש”ס בפסוק ”כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו” ,שהגומלי חסדים נחשבים
להגיד שכמוה לא הייתה מאז שהקימו מחזיקין בבריתו של אברהם אבינו.
כאן את המדינה .מערכה על הקיום ונראה בביאור הדברים דהנה סדר הפסוקים בפרשת לך לך” :התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך :והקימותי את
של עולם התורה ,על קיום הישיבות בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם ,להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך” ,ובספורנו שם” :התהלך לפני -
שבאים לכלות אותם ,על קיום כמסתכל בי לדעת דרכי כפי האפשר אצלך ,כענין 'שויתי ה' לנגדי תמיד' .והיה תמים -וקנה השלימות האפשר למין האנושי,
מוסדות החינוך בטהרה ,על החדרים, השכל וידוע אותי בידיעת דרכי ,ובהדמותך אלי כפי האפשר אצלך ...וזה הוא השלמות האחרון למין האנושי ,והמכוון מאת
על הישיבות קטנות ,על הישיבות הא-ל יתברך בבריאה ,כאמרו 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' .ואתנה בריתי ביני ובינך -ובאופן זה אקיים בריתי אתך להיות
גדולות ,על הסמינרים ,מערכה לך לאלקים ולזרעך אחריך” .ומבואר שמעיקר ענינו של אברהם אבינו שהוא מתהלך לפני ה' להשכיל ולידע דרכיו וללכת
קיומית .ופה התכנסו כל אלו שמוסרים בדרכיו ,ובזה מתקיימת ברית הקב”ה עם אברהם וזרעו להיות להם לאלקים.
את התורה של משה קיבל תורה מסיני ונראה בביאור הענין ,דהנה כתב המהר” ל בכמה מקומות שענינה של ברית הוא החיבור והדביקות בין בעלי הברית ,ונראה דזהו
ומסרה ליהושע ,לבוא ולזעוק למען הענין שההעמדה של הברית היא ע” י ההליכה בדרכי ה' ,שהרי כתב רש” י בפרשת ראה (דברים יג ,ה) ”ובו תדבקון -הדבק
עולם התורה כולו ,למען הציבור כולו, בדרכיו ,גמול חסדים ,קבור מתים ,בקר חולים ,כמו שעשה הקב”ה” ,ויסוד הדברים בשבת (קלג ,ב) ”ואנוהו -הוי דומה לו
בני התורה המבוגרים והצעירים ביחד,
מה הוא חנון ורחום אך אתה היה חנון ורחום” ,וביאר רש” י ”הוי דומה לו -ולשון אנוהו אני והוא ,אעשה עצמי כמותו לדבק
לבוא לעזרת השם בגיבורים בשביל
בדרכיו” ,וכיון שענינה של הברית הוא החיבור והדביקות בין ישראל לקב”ה ,לכן העמדה של הברית היא ע” י ההתבוננות
לקיים ולהחזיק את עולם התורה .איני
וההליכה בדרכיו ,שבזה הוא עושה עצמו כמותו של הקב”ה ומתדבק בדרכיו ,והדביקות בדרכיו היא הדביקות בו .וכמש”כ
יכול לעמוד ולהאריך בדברים במעמד
רש” י ד”בו תדבקון” הינו ההתדבקות בדרכיו ,וכשאנו מתדבקין בקב”ה הוא גם מתדבק בנו ,וכמש”כ הגר”א במשלי (כז ,יט)
כזה שאיני ראוי לדבר בפני מרנן ורבנן
” דרך חיים זהו הדבקות ללכת בדרכיו ולדבקה בו וכמו שהאדם דבק להשי”ת כן הקב”ה מדבק בו”.
שליט”א .אבל נקודה אחת שאולי
כדאי להדגיש אותה .יש פה יסוד וזהו הענין שהדביקות בין ישראל לקב”ה מתקיימת ע” י הגומלי חסדים ,כיון שהיא מתקיימת ע” י ההליכה בדרכיו ,והגומלי
של אמונת חכמים שזה יסוד היסודות חסדים הם ההולכים בדרכיו ,וכמש”כ בחינוך (מצוה תרי” א) במצוה של והלכת בדרכיו ”שנצטוינו לעשות כל מעשינו
שהחזיק את עולם התורה כל השנים. בדרך היושר והטוב בכל כחנו ,ולהטות כל דברינו אשר בינינו ובין זולתנו על דרך החסד והרחמים ,שזהו דרך ה' וזה חפצו
והמושג הזה של אמונת חכמים נכנסים מבריותיו ,וע” ז נאמר 'והלכת בדרכיו'” ,וכן מבואר בדברי הגר”א שהבאנו ,ולכן נחשבים הגומלי חסדים המחזיקים בבריתו
חיצים של רעל מהתקשורת הנוראה של אברהם אבינו ,שהם המהלכים בדרכיו ומתדבקים בו ,ובזה מחזיקים בבריתו של אברהם.
מסביב ,מכל הרחוב ,גם הרחוב החרדי ונראה דזהו הביאור במה שהביאה הגמ' המקור שהם המחזיקין בבריתו של אברהם אבינו מהפסוק של ”כי ידעתיו למען אשר
הקל יותר ,לזלזל במושגים של אמונת יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'” ,דאיתא במדרש החפץ ובמדרש הגדול ד”ושמרו את דרך ה'” הוא שילכו בדרכי
חכמים .ואמונת חכמים בנפשנו הדבר. ה' ”מה הוא רחום אף אתה רחום” ,וכן מבואר ברמב”ם פ”א מהל' דעות ,שכתב שהמדות נלמדות מוהלכת בדרכיו מה הוא
כמה מילים מהרב דסלר זכר צדיק חנון אף אתה חנון ,וזהו דרך ה' ,וסיים ”והיא שלמדה אברהם אבינו בניו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ושמרו
לברכה .היה מישהו שדיבר נגד דרך ה'” .ואיתא ביבמות (עט ,א) ”ג' סימנין יש באומה זו ...גומלי חסדים ,דכתיב 'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו ושמרו
החלטה של גדולי ישראל .אז הוא דרך ה'” ,וביאר המהרש”א” :ולענין גמ”ח אמר דכתיב כי ידעתיו גו' ,ואע” ג שלא הוזכר בכתוב אלא משפט וצדקה ,הוציאו
אומר ,אני יכול להגיד נאמנה ,הוא מן הכתוב הזה ג”כ גמ”ח ,והוא בכלל ושמרו דרך ה' גו' ,כי הגמ”ח נקרא דרך ה' שילך בה האדם אחרי מדותיו ית' ,כמ” ש
אומר ,על גדולי ישראל ,על פיקחותם אחרי ה' אלקיכם תלכו ,וכי אפשר להלוך אחר שכינה כו' אלא להלוך אחר מדותיו” ,ומבואר דפסוק זה מורה על ענינו של
הנפלאה ,על עומק שכלם .ומי שראה אברהם ועל מדתו שהוא גומל חסדים ,משום שגמ”ח היא ההליכה בדרכי ה' .ונראה דפסוק זה מורה גם על ענין של הברית,
את אסיפותיהם ראה בחוש שהתעמקו שהרי כתב רש” י שם” :כי ידעתיו -לשון ידיעה שהמחבב את האדם מקרביו אצלו ויודעו ומכירו ,ולמה ידעתיו למען אשר
לשם שמיים בענייני כלל ישראל. יצוה -לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי” [וזה כמש”כ מהר”ח מוואלזין בנפה”ח שידיעה הוא לשון חיבור ,וכלשון
והוא מוסיף לשון נורא ,מראה נורא התורה ”וידע האדם את חוה אשתו”] .ומבואר דלשון ידעתיו מורה על קירוב וחיבה ,והרי זהו ענין הברית ,וכמבואר ברש” י
לראות את גודל ועומק הרגשת החיות שבת (פג ,ב ד”ה ומחבקה) ”לשון ברית אהבה וחיבה” .וזה כמו שנתבאר במהר” ל שענין הברית הוא החיבור והדביקות ,ולכן
שהייתה לפניהם באופן שמי שלא ראה בלשון 'ידעתיו' המורה על הקירוב והחיבה נמצא ענין הברית ,שהברית הוא חיבור ודביקות .והרי מפורש בפסוק ד'ידעתיו'
זאת לא ראה הרגשת חיות מימיו .וכל שהוא ברית של חיבור ודביקות ,מיוסד ע” ז שהעמיד אברהם לבניו אחריו ההליכה בדרך ה'.
מי שזכה לעמוד בפניהם היה ברור לו
וזה מבואר בדברי הספורנו שם שכתב ”למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו -והתכלית האחרון המכוון בזה מאת
ששכינה שרויה במעשה ידיהם ,כי
הא-ל יתברך היה להביא על אברהם את אשר דבר ,כאמרו (בראשית יז ,ז) להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך” ,ומבואר
רוח הקודש שורה בחבורתם .יכולים
דבמה שאברהם מצוה לביתו לשמור דרך ה' מתקיים ”אשר דבר אליו להיות לך לאלקים ולזרעך” ,והרי ענין זה של ”להיות
אנחנו כולנו ,אני אומר ,לבוא ולהעיד
לך לאלקים” הוא בריתו של אברהם אבינו ,וכלשון הפסוק ”והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך וגו' להיות לך
על זה ,על רבותינו הגדולים ,מרנן
לאלקים ולזרעך” ,וכתב רש” י שם” :והקימותי את בריתי -ומה היא הברית להיות לך לאלקים” ,והרי מפורש דענינו של
ורבנן שליט”א ,על עומק מחשבותיהם,
אברהם שהוא ”אשר ידעתיו למען יצוה בניו אחריו” ,שהוא ההליכה בדרכיו של מקום ,היא העמדת הברית של ”להיות לך
על מעשיהם לשם שמיים ,על גודל
האחריות שלפניהם ,להגיד בפה מלא, לאלקים” ,והיא הברית של גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו.
שכינה שורה במעשה ידיהם . ולפי” ז נראה לבאר מש”כ הבעה”ט ” אשר יצוה בגימטריה תורה ובגימטריה ברית” ,דמש”כ הבעה” ט ד” אשר יצוה” הוא
”ברית” מבואר היטב לדרכינו ,שהרי נתבאר דענין זה של ”אשר יצוה” שהוא ההליכה בדרכיו הוא ברית של חיבור ודביקות
המשך בעמוד הבא ◄ בין הקב”ה לישראל ,והוא הברית של גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו .אמנם עדיין צריכים לבאר הענין
ש׳הוא׳ בגימטריה 'תורה' ,ומש״כ עוד הבעה״ט ד׳אשר יצוה את בניו' סופי התיבות הוא ׳תורה׳.
מראה ונראה לבאר הדברים ,דהנה כתב הגר״א בסוף ספר יצירה ,דב׳ בריתות כרת הקב״ה עם אברהם אבינו ועם ישראל ,ברית
הלשון שהיא ברית התורה ,וזה היה בברית בין הבתרים שנאמר ”והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה״ ,ואח״כ היתה ברית המעור
ה שעה של ברית המילה שכרת לזרעו להיות לך לאלקים ולזרעך ,ואלו ב׳ הבריתות כוללות הכל ,ולכן על שניהם דרשו בגמ׳ ״אם
המשך מעמוד קודם◄ לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי”.
ונראה לבאר ענינה של ברית התורה אצל אברהם אבינו ,דאיתא בע״ז (ט ,א) דמאברהם התחילו ב׳ אלפים שנות תורה ,וכתב
והרב דסלר מסיים בדבר שאנחנו צריכים רבינו בחיי (בראשית יא ,לב) ״ועד כאן נמנים ב׳ אלפים תהו ,ומאברהם ואילך נמנים ב׳ אלפים תורה ,כי הוא התחיל להזהיר
להחדיר לדור הצעיר ,חיסרון הכרת העולם באור התורה ובפרסום האמונה והיחח־״ ,ומבואר דאלפים שנות תורה שהעמיד אברהם הוא בפרסום האמונה ובמה
ההתבטלות לדעת רבותינו ,זה שורש כל
שהכיר את הקב״ה בעולם ,וע״ע באגרת הרמב״ם לרב חסדאי הלוי שכתב ״רצון התורה וחכמת המצות להתקין הנפש במדותיה
חטאת ותחילת כל חורבן רחמנא ליצלן.
ובאמונת הבורא יתברך״ ,ובהמש״ד כתב שזה היה עיקר מעלתם ועבודתם של האבות ,ובשיעורי הגרמ״ד הלוי (פר׳ וארא)
עוסקים כאן אלו שבאים לזלזל ולקרר ייסד עפ״י דברי הרמב״ם אלו שזו היתה תורתו של אברהם אבינו -אמונת הבורא והתקנת הנפש במדותיה.
את האמבטיה ,שורש כל חטאת ותחילת ולפ״ז נראה שזהו המבואר בבעה״ט ד׳למען אשר יצוה׳ וגו׳ סופי אותיות ׳תורה׳ ,דהיינו דלמען אשר יצוה את דרך ה׳ הוא
כל חורבן .וכל הזכויות לא ישוו לעומת תורתו של אברהם אבינו שאותה הוא מעביר לבניו ,ואשר לפי״ז נמצא דגם ברית התורה שכרת הקב״ה עם אברהם בברית
שורש הכל שהיא אמונת חכמים .אמונת
הבתרים היא היסוד של הברית של ׳והלכת בדרכיו׳ ,כיון שהאמונה וההכרה בבורא ובדרכיו שהיא תורתו של אברהם ,היא
חכמים זה שורש הכל .זה החובה שלנו,
המעמידה את ההליכה בדרכיו של הקב״ה שהיא ההעמדת הברית של ׳והלכת בדרכיו׳ ,שכבר האריך הסבא מסלבודקא באור
אלו שמעתיקי התורה ,להחדיר לדור
הצפון שעיקר ענינה של מדת החסד של אברהם שהיא ההליכה בדרכיו ,היה מתוך האמונה וההכרה בדרכיו של הקב״ה .וזהו
הצעיר את היסוד הזה .הקיום שלנו,
שכתב הבעה״ט ד״אשר יצוה״ בגימטריה ׳תורה׳ ובגימטריה ׳ברית׳ ,ד׳אשר יצוה׳ היא יסוד תורתו של אברהם אבינו ,והיא
שורש הכל ,אמונת חכמים .לבוא ולקרר
יסוד הברית של ׳והלכת בדרכיו׳ לדבקה בו ,שמכח תורתו של אברהם אבינו בהעמדת האמונה וההכרה בדרכיו של מקום
את המושגים ולדבר עם המושגים האלה
מתקיימת הברית של ׳ודבקה בו׳ ,להיות מהלך בדרכיו של מקום ,וזו היא בריתם של גומלי חסדים.
זה שורש החורבן חס ושלום.
רציתי לסיים בדברים קצרים .אני רוצה
לצטט כאן כרוז שיצא מרבותינו ,מנהיגי
דרכנו ,חתומים על זה מרן הגרי״ש מ ר א ה ה שער
אלישיב זיע״א ,והגראי״ל שטיינמן
זיע״א ,והגר״ח קנייבסקי זיע״א ,ממש כל מתוך שדת והדרכה לבני הישיכות | עריכות התורה (א)
גדולי הדור חתומים על זה -׳חזקו ואמצו
בהתבוננות אמיתית ביסודות אמונתנו האם ערבות ומתיקות התורה זה דבר שבא עם הלימוד ,או שצריך אופנים ומעשים כדי להגיע לבך? וא"כ מה הדברים
השורשית לכל הדורות .תתבוננו באמונה שמביאים לידי זה?
השורשית לכל הדורות שמסרו נפשם על צריכים לדעת שמתיקות התורה זה דבר שקיים בעצם הנפש הישראלי ,הרצון והתשוקה ללימוד התורה קיים ומובנה
קיום האומה מיום היות ישראל לגוי .אנו בנפש של כל יהודי ,וכמו שמביא בשיח יצחק בשם אדוננו הגר״א זיע״א ,וכדאי לצטט את דבריו :׳כי הנפש הישראלי יש
יודעים שכל חיותנו וקיומנו לעם הנבחר לה בעצם רצון ותשוקה ללימוד התורה ,רק החסרון הוא מה שמרגיל בעצמו לדברים הפכיים וכו׳ ,כי כאשר מרגיל אדם
הוא מכוח התורה שנמסרה מדור לדור׳. את עצמו בדברים בטלים וליצנות ,בא לו תשוקה עזה לזה ,אשר לא יוכל למוש ממנה ,ולהיפך הוא מי שרגיל בלימוד
החיות שלנו ,הקיום שלנו ,זה כוח התורה ,משיג לזה תשוקה עצומה וחשק נפלא ,וע״כ אנו מבקשים ותרגילנו בתורתך׳.
התורה שנמסרה מדור לדור .עלינו מבואר בדברי הגר״א זיע״א שהתשוקה והחשק ללימוד התורה ,שזה הערבות ומתיקות התורה ,קיימת בעצם בנפש כל
לדעת ,והדור הצעיר חייב לדעת את זה, איש ישראלי ,אלא שהוסיף הגר״א שכדי להגיע לזה צריך שירגיל האדם את עצמו בלימוד התורה ,וכשהוא מרגיל את
שלא היה לנו ואין לנו שום שייכות לא עצמו לדברים בטלים ,הוא מאבד את אותה תשוקה ואת מתיקות התורה.
עם ימין ולא עם שמאל ,וכל השתתפותנו
מתיקות התורה קיימת בעצם בכל יהודי ,וכשהוא לומד ועמל בתורה ,מאליו מגיעה תשוקה ומתיקות זו ,ואין צריך מעשים
בממשלה להציל מן הארי ומן הדוב .זה
מיוחדים לעורר בעצמו את מתיקות התורה.
הדור הצעיר צריך לדעת את זה ולהבין
את זה .ועל כן נאחז בעץ חיים לבלתי חוסר בסיפוק בלימוד שיש לבחורים צעירים רבים ,הוא הגורם הכמעט עיקרי היום לרפיון למשברים ויאוש ,האם יש
סור ממנו כמלוא נימא .ובכל זאת נוכל דרבים להביאם למתיקות התורה שתביא להם סיפוק בלימוד? ובפרט בחורים שאינן בעלי כשרון ,שחוסר הסיפוק שלהם
לעמוד בניסיונות הקשים העומדים נובע ממה שלא רואים ברכה בלימודם ,כיצד הם יכלים להגיע למתיקות התורה?
לפנינו .אנו יודעים שהאמת תנצח כפי שאמרנו ,ערבות ומתיקות התורה זה קיים בעצם בכל אחד ,ורק שצריך להתמיד בלימוד ולהיות מונח בלימוד וזה
ותתקיים מכוח הבטחה הנצחית שלא מגיע מעצמו.
תישכח מפי זרעו .באים אנחנו עם כוח
אלו שאינם משקיעים משום חוסר סיפוק בלימוד ,אינו משום שמחמת שאין להם מתיקות התורה לכך אינם משקיעים,
הבטחה הנצחית לא תשתכח מפי זרעו.
אלא להיפך מחמת חוסר ההשקעה אינם רואים ברכה בלימודם ,ואינם זוכים למתיקות התורה ,וזה גורם להם למשבר או
אין לנו שייכות לא ימין ולא שמאל ,אין
עצבות בלימוד ,ויש לדעת שהמצב שבחור לא רוצה להשקיע ולהתאמץ ,נגרם בדרך כלל משתי סיבות:
לנו שום שייכות להנהגה של המדינה
כאן .כל העניין ,כל מציאותנו זה רק א .מה שמזכיר המסילת ישרים שחומר העפריות גס ובטבעו של אדם אינו חפץ בטרחה ובמאמץ ,וזה עצמו גורם לחוסר
להציל מן הארי ומן הדוב .ופה מדובר סיפוק ולאבד את מתיקות התורה ,ולאלו צריך לשנן את דברי המסילת ישרים ,שאם האדם לא יתגבר ויתאמץ כנגד טבעו,
להציל כפשוטו את כל החינוך ,את כל ודאי שלא יצליח ,ולכן צריך לעודדם שימשיכו ויעמלו וסוף הערבות המתיקות והסיפוק בלימוד לבא.
יסודות עולם התורה .ובעזרת השם ב .משום שבחור נחשף לתרבות הקלוקלת של הרחוב ,שיש בה גירוי היצר הרע ,וזה גורם לחוסר רצון להתאמץ בלימוד
נאמין באמונה שלמה שאנחנו נעשה מה התורה ,וכבר האריך רבי אייזיק חבר זיע״א באור התורה ,שככל שאדם נסחף יותר אחר תאות היצר הרע ,זה גורם לו
שמוטל עלינו בלי שום חשבונות ,אמונת עצבות וחוסר סיפוק וחשק בלימוד התורה ובקיום המצוות ,וזה יסודות הערובה של בני התורה ,לשמור על עצמם מלהגרר
חכמים צרופה ,נוכל בעזרת השם לעמוד ולהחשף לתרבות הנוראה של הרחוב החונק אותנו.
בבטחה עם הביטחון הזה שהאמת תנצח יש נקודה נוספת שיש להדגיש אותה -יש כאלו שהם אינם בעלי כשרון ,וגם אחר עמל לא רואים ברכה בלימודם ,זה
ותתקיים ההבטחה הנצחית שלא תישכח נובע מכך שכיון שהם לא מצליחים להגיע לרמה והישגים כשל חבריהם לספסל הלימודים ,ולא מצליחים גם אחרי
התורה מפי זרעו ,ובזכות זה נזכה במהרה השקעה לשלוט בסוגיא כיתר חבריהם ,זה גורם להם חוסר מוטיבציה להמשיך להשקיע ,כי הוא מרגיש שלא מעריכים
להרמת קרן התורה וגאולת ישראל. אותו מספיק ,וממילא הוא מאבד את מתיקות התורה ,ובאמת שאם ניקח בחור כזה ונשיב אותו עם חברותא טובה בבין
(מהנאמר בכינוס להצלחת רשימת יהדו״ת
הזמנים באיזה בית מדרש שאין לו את הלחץ של החברה ,ואין לו את הבחינה הקבועה של ההישגים שלו לעומת חבריו,
שנערך בראשות גדו״י בעיה״ת בני ברק - וילמדו דף גמרא מצויין ,הבחור הזה יצא עם הרבה סיפוק ויהיה לו מתיקות גדולה בלימוד הזה ,כי ברגע שלומדים טוב
מוצ״ש נח תשפ״ז) המתיקות באה ממילא.
הרבאלכסידרובי״רשברתתז״ל יו״ל ע"י מערכת 'מראה כהן' שע"י 'תורה דיליה' ,מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א
הרב יונתןבנימיןב״ר יצחק ז״ל לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות למייל mc038009090@gmail.c0 mמי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל
הרב יעקבבבררשנמימילהליוב ז״ל להצטרפות לקבלת העלון מידי שבוע יש לשלוח מייל לכתובת הנ"ל
בס״ד
)2 0 סי קי ^ פי
מתורת רבינו ראש הישיבה מרן הגאון רבי שרג ^ שטינמן שליט”א
פרשת וירא תשפ״ז
זכות קידוש השם ©*®-י
לכו ^1מים אמר אברהם השופט כל הארץ לא יעשה משפט, תפילת אברהם אבינו על אנשי סדום
שזה יהיה על פי הדין והמשפט. בפרשת השבוע (יח ,כ-כא) ״זעקת יסדם ועמרה
מצוות לוויה לאורח בזמן הזה כי רבה !ןוזל^או^ם כי כבדה מאך» :א^:דה נא ואראה
מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה
הנה אברהם אבינו קיים מצוות הכנסת אורחים הכצעקתה הבאה אלי עשו• כלה״ ,ופירש רש״י כי
ואח ” כ ליווה את האורחים ,כמבואר בקרא (יח, והנה בסליחות של בה״ב אנו אומרים ״מי שענה מאחר שחטאתם כבדה מאד ,לכן החליט הקב״ה
טז) ,וכתב הרמב״ם (פי״ד מאבל ה ” ב) שכר הלוויה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו״ ,והיינו כי דינם הוא 'כלה' -להפוך אותם ולכלותם.
מרובה מן הכל ,והוא החוק שחקקו אברהם וכו',
מה שהתפלל אברהם בשעת העקידה ,ומקורו
וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה וכו', ואברהם אבינו התחיל לבקש ולהתחנן בעבורם,
וליווים יותר מהכנסתן .אמרו חכמים ,כל שאינו במשנה ריש פ״ב בתענית (טו ,א) שבתענית ציבור שאם יש צדיקים בעיר תינצל כל העיר ,ותחילה
מלווה כאילו שופך דמים. היו מוסיפים שש ברכות בחזרת הש״ץ ואחת מהם אמר אולי יש חמישים צדיקים ,ואחר כך ביקש
וב ספר אהבת חסד (ח ” ג פ ” ב) עורר על כך שלא מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה שגם אם יהיו ארבעים וחמישה ,וארבעים,
מקפידים ע ” ז בז מן הזה ,וכתב וז״ל :ושמעתי שהיה
אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ושלושים ,ועשרים ,עד שלבסוף ביקש שגם אם
מעשה במכניס אורח אחד ,ש שלט אש בנכסיו ,ותמהו
העולם עליו על מה לא הגנה עליו זכות מצוותו .ואמר
יהיו רק עשרה צדיקים יצילו את העיר ,והסכים
והתפילה שהתפלל אברהם אבינו בעקידה מבואר
גדול הדור אחד :מפני שמנהגו היה רק לקבל את הקב״ה שלא להשחית את העיר אם ימצאו בה
בירושלמי שם (פ״ב ה״ד) על הפסוק ״השם יראה״,
האורחים באכילה ושתיה ולא ללוותם כלל ,ואכילה עשרה צדיקים (ועל פחות מעשרה לא ביקש כמו
ושתיה ר ” ת ” א ש ” ורצה לומר ,שעל כן לא היה כוח שהתפלל שבכל הדורות כשיהיו ישראל בצרות,
שפירש רש״י הטעם בז ה) ,אבל כיון שלא נמצאו
בהמצווה להגן עליו ,כי שם ” א של ” אינו מונח אא ” כ יראה השם לפניו את העקידה ויתמלא עליהם עשרה צדיקים החריב הקב״ה והפך את סדום.
השלימה כראוי ,עכ ”ל.
רחמים עיין שם .ואכן הקב״ה קיבל תפילתו ואמר
אמנם ב ספר עמק ברכה הביא מהחזון איש שהטעם ומבואר ברש״י (פסוק כה) כי בתחילה ביקש
״בי נשבעתי נאם השם כי יען אשר עשית את
שאין נוהג חיוב זה כיום הוא בגלל שחיוב לוויה אברהם אבינו שבזכות הצדיקים יינצל כל המקום,
אינו אלא בהולך יחידי ,אבל כיום שנוסעים הרבה הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך
ואח״כ ביקש שגם אם לא תועיל זכותם בעד
אנשים יחד ,כל אחד נעשה לוויה לחברו .והקשו על אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וגו'
האחרים הרשעים ,לכל הפחות יינצלו הצדיקים
החזון איש ,דהרי המקור של חובת לוויה באורחים עקב אשר שמעת בקולי״.
הוא מאברהם אבינו כמו שהובא מהרמב׳׳ם ,והרי בעצמם ,ועל זה השיבו הקב״ה שגם אם יימצאו
התם היו ג' אנשים ואמאי היה מחויב ללוותם. ויש להתבונן מדוע אנו מזכירים את מה שהתפלל רק עשרה צדיקים -ימחל לכל המקום בעבורם.
ולכאורה אפ שר ליישב די ש ב' דינים בלוויה ,חדא, בהר המוריה ,ולא מזכירים את הכתוב בפרשת לך
כדי להצילו מסכנות הדרך ,דכיון שהוא האדם התפילה שיינצלו בזכות השפעת קידוש השם
לך שהתפלל (טו ,ב) ״מה תתן לי ואנכי הולך ערירי
העובר ממקום למקום ואינו מכיר את הדרכים כראוי והנה הרמב״ם בריש פ״ג מהלכות תשובה כתב,
יש מצווה ללוותו ,וזה אינו חיוב על המארח בדוו ק א ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר״ ,והקב״ה עשה לו
שמדינה שזכויות כל יושביה מרובות על עוונותיהן
אלא זה חיוב על כל א חד ואחד ,וכמו שב ” ד אומרים נס שנולד לו בן בגיל מאה ,ולכאורה היה לנו להזכיר
הרי זו צדקת ,ואם היו עוונותיהם מרובים הרי זו
בעגלה ערופה ידינו לא שפכו את הדם ,שלא הנחנוהו
את מה שנענה בתפילתו וזכה לנס גדול כזה. רשעה וכו' ומיד היא אובדת שנאמר זעקת סדום
בלא לוויה (סוטה מה ,ב).
אבל מלבד זה יש חיוב על המארח דווקא ,שכמו ועמורה כי רבה וגו' .והקשה הלחם משנה כי
עקידת יצחק זכות של קידוש השם
שיש דין אכילה ושתיה ולינה יש גם דין לוויה, אדרבה מסדום ועמורה רואים שאין הולכים אחר
וזה מכבוד האורח שמכבדים אותו ביציאתו. ונראה לומר בזה על פי הנ״ל ,שעדיף להזכיר זכות רוב האנשים ,אלא אם היו חמישים צדיקים היו
אלא שבזה אין דין ללוותו עד פרסה ,כמבואר בגמ' של ״קידוש השם״ שכולם ראו איך שהולך לשחוט ניצלים למרות שרובם רשעים.
(סוטה מו ,ב) ,אלא סגי ב שיעור מועט שזה רק מפני
את בנו יחידו שנולד לו למאה שנים ,ועושה כן נגד
הכבוד .וחיוב זה שייך גם בכמה אנשים ,דכל אורח ותירץ הלחם משנה שרק מפני תפילת אברהם
יש חיוב לכבדו בפני עצמו .וממילא מיושבת הקושיא הטבע האנושי רק מפני שכך ציווהו הקב״ה ,ובאמת
היה הקב״ה מוחל להם לפנים משורת הדין
על החזו ” א מאברהם אבינו ,דהתם היה ליווי של בשכר זאת זכה שיתברך זרעו לדורות וכפי שאנו
למרות שבאמת אין הדין כן .וקצת צריך עיון בזה,
כבוד ,שהוא חלק ממצות הכנסת אורחים שנהג בה מזכירים בכל יום וגם בראש השנה זכור לנו את
אברהם אבינו.
שהרי אברהם אמר (פסוק כה) ״השופט כל הארץ
הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת וכו'. לא יעשה משפט״ ומשמע שבא לבקש מצד עיקר
עוד יש לדון האם דין לוויה הוא כדי להראות לאורח
את הדרך שאינו בקי בה ,או מצד סכנת ליסטים וענין זה נוגע בפרט בימים אלו [תקופת בחירות] הדין ולא רק לפנים משורת הדין.
מזוין וכיו״ב ,דלכאורה אם זה הטעם אתי שפיר
שכל אחד יכול לעשות קידוש השם על ידי שיהא ויתכן לומר כי באמת מצד הדין הייתה עיר כזו
דכא שר יש כמה אנשים בדר ך כל א חד נעשה לוויה
לחברו וכדעת החזון איש .אבל אם הטעם להנחותו הילוכו בנחת בלי ויכוחים ותגרות ולא להיגרר צריכה להיאבד ,אבל אברהם אבינו ביקש אולי
הדרך ,היאך יועיל כשיש הרבה אנשים אך כולם לדיבורים מיותרים אלא רק להיות שקוע בתורה יש בה צדיקים שישפיעו על הרשעים יושבי העיר
אינם יודעים את הדרך .ואולי כוונתו דכא שר יש לחזור בתשובה [וכן מבואר בזוה״ק שנתכוון
ובלימודה ,ואנו מתפללים ״קדש את ^מך על
רבים מסתמא א חד מהם ידע את הדרך. שישפיעו על בני העיר ,עיין אילת השחר] ,וכיון
ויתכן לומר שאם אדם הולך יחידי אינו מוצא את מקדימי ^מ^ ,וקדש את ^מ^ בעולמך ,ברוך
שמדובר על ״קידוש השם “ שהצדיקים יפרסמו
הדרך ,אבל אם הרבה הולכים ביחד ,אפילו אם כולם ברבים״! המקדש
את שם השם -כבר מעיקר הדין הכל אחרת ,כי
אינם יודעים את הדרך ,מ ” מ כיון שרבים הם ימצאו
את העצה איך ללכת.
[מתוך שיחה לתלמידי הישיבה הק' ,פרשת וירא כשמדובר בקידוש השם כל הכללים משתנים!
[בשיח עם תלמידי ישיבת ״אש התורה״ במעונו, תשע״ד] ואז כבר על פי דין משאירים אותם בחיים ,ולכן
מרחשוון תשפ״ו]
שהדבר לא ייוודע לאמנו תחי' ,מה מוטל עלינו שאלה :ילמדנו רבינו ,הרי פעמים רבות מצינו תפילת רבים על חשבון סדרי הלימוד
לעשות משום כיבוד הורים? שגם באמצע הסדר אומרים תהילים על מרביצי שאלה :יש לנו במשפחה חולה קשה ל״ע ,ובני
רבינו :אם זה נראה שלפי טבעה יהיה אפשר תורה ואפילו שזה מבטל את כל הציבור? המשפחה מעוניינים לאסוף את כולם לתפילת
להסביר לה שכל הסיבה שהסתירו זאת ממנה רבינו :אלו שרבים צריכים להם והעולם עומד רבים בכותל המערבי ,אולם יפסידו בשביל זה את
הייתה לטובתה ,ובכך תתרצה ,לכאורה אפשר עליהם ,בווד אי ראוי להתאמץ בשבילם יותר ,אך סדר ב' בכולל וילמדו פחות ,מה עדיף?
שלא לספר .אך צריך בעניינים אלו רגישות גדולה, בדרך כלל ראוי שלא לבטל מסדרי הישיבות ,אלא רבינו :בווד אי אין לבטל לימוד תורה לצורך החולה,
והכל לפי העניין והמצב באותה העת. לאחר הלימודים בלילה. אלא אדרבה יש להוסיף ולהתחזק עוד בלימוד
[מתוך קונטרס 'עזרת אליעזר' מהגר״א קרביץ הסתרת מידע רפואי מההורים התורה ברציפות ,ואת תפילת הרבים יראו לעשות
שליט״א ובו מאות תשובות והוראות בהלכה שאלה :אבינו רח״ל חלה במחלה קשה ,ואף שהוא רק בז מן בין הסדרים.
ובהנהגה מרבינו שליט״א בעניינים אלו] נמצא במצב של סכנת חיים ,הוא מקפיד מאוד
דברים שהביא רבינו מרבותיו וזקניו מצוקי ארץ זיע״א
הכנסת .כלה סגולה .לרפואה פרשת השבוע פותחת במצות ביקור חולים שערך הקב״ה אצל
אברהם אבינו ביום השלישי למילה ,ונביא כמה דברים בגודל
י
שמעתי בכמה הזדמנויות שונות ממו״ח ,שהגר״ח קרייזווירט זצ״ל היה חולה
מאוד והגיע לאביו הסטייפלר זללה״ה ,והסטייפלר אמר לו דהנה במשנת ” אלו חשיבות מצוה זו בה טורח רבינו שליט״א ונוסע מעת לעת לבקר
דברים שאין להם שיעור״ כתוב” :ובי קור חולים ,והכנסת כלה ,והלוויית המת״. חולים.
ונשאלת השאלה ,איך נכנסה ” הכנסת כלה״ בין ביקור חולים ללוויי ת המת? חשיבית .ומעלת .המצווה
אלא ,כנראה שהמכניס כלה יזכה שתהיה אצלו הפסקה בין החולי ללוויית כשאאמו״ר הגראי״ל זללה״ה היה בלוגאנו ,אחד ממכריו היה
המת ...ולכן יעץ לו לעסוק בהכנסת כלה .ואכן ,כך עשה ,והבריא ב״ה למשך יהודי ירא שמים בשם מיוביץ' שאשתו חלתה ל״ע והיתה זקוקה
שנים רבות. לניתוח ,ולקחו אותה לבזל ושם שכבה למעלה משלושה חדשים
לבדה משום שבעלה לא היה יכול להיות עמה .ובאותם ימים
לשמוע להויאית .הרופאים במדויק
מרחק הנסיעה היה כשלוש שעות בזמננו .וסיפרה אותה אשה
בסיון תשס״ג הגיע אאמו״ר לבקר אצל מרן הגרי״ש אלישיב לאחר שנפל ושבר
לר' פנחס קורנפלד שיום אחד ,כשהיא נמצאת בבית החולים לבד
את רגלו .הגרי״ש אמר לאאמו״ר שהוא עושה בדיוק לפי הוראות הרופא ,וכמו
ללא גואל וקרוב ,לפתע נשמעו נקישות בדלת ,והנה עומד שם
שאמר רבי ישראל סלנטר שצריך לשמוע להוראות הרופאים .וענה לו אאמו״ר
הגראי״ל .הוא לא הסתכל אליה אלא דיבר בין המשקוף למזוזה,
שמסתמא אין חשיבות מדויקת למילים של הרופא .ואח״כ הוסיף ואמר ,אמנם
התעניין בכל פרטי הניתוח ושאל על כל מיני דברים אם עשו ,ואם
אינני יכול לחלוק על רבי ישראל סלנטר ,אבל מה לעשות ,אינני אוחז ממה צריך השתדלות אצל הרופאים ,ולאחר כמה דקות הלך .וראו איך
שרופא מורה לקחת כל שלוש שעות תרופה ,ומה יקרה אם יאחר או יקדים מצות ביקור חולים היתה לנגד עיניו ,ואף כשהיתה בזה טרחה
עשר דקות -האם זה חשוב כמו קריאת שמע? כה גדולה ,ואכן היא זכרה לו זאת כל ימיה כמה החיה את נפשה בזה.
בי קוי חולי ס לעצמו ביקור חולים .כשהחולה .ישן .או מחוסר הכרה
לאחד שלא רצה לטפל בעצמו ,הראה רבינו שליט״א חידוש נפלא בספר שו״ת פעם הגעתי עם מו״ח הגר״ח קניבסקי זללה״ה לבקר י הודי חולה בבית החולים,
וחידושים חזון איש ( סימן קנ) ,שכתב שם מרן זללה״ה לאחד שישמור על אך הלה מרוב חולשתו נרדם רגעים ספורים קודם שנכנסנו לחדרו .מו״ח לא
בריאותו ,ומסיים שיש בזה מצות ביקור חולים ,וחידוש הוא ד שייך ביקור חולים נתן בשום פנים ואופן שיעירוהו ,ואמר שמדברי הרא״ש בתחילת פרשת וירא
כלפי עצמו. שכותב לתמוה מנין שהקב״ה בא לבקר את אברהם בתור חולה ,אולי בא כדי
תפילה על חולה .כשלא .זוכרים את שמו לומר לו נבואה ,ומתרץ שמלשון 'ויר א' מוכח שלא בא אלא לבקרו מדלא כתיב
פעם ביקשו מהחזו״א להתפלל על חולה ולא זכרו את שמו ,ואמר שיאמרו לו
אחר כך לשון אמירה או דיבור ,מוכח שמכאן דרך ארץ שיש לו לאדם לבקר
החולה ואפילו אם ישן ,כיון שיש לו נחת רוח שיאמרו לו אחר כך שפלוני בא
לכל הפחות ב איזו עיר גר החולה ,ואז התפלל בעד ׳הזקן מרמת גן'.
לראותו.
וכשביקשו מהסטייפלר להתפלל על הגר״י אברמסקי לא ידעו את שם אימו,
אחרי כמה שנים ,כשחמיו מרן הגרי״ש אלישיב זללה״ה שכב מחוסר הכרה
וביקש הסטייפלר את שם אביו ,וגם את זה לא ידעו ,ואמר שמספיק לומר ׳רבי
בחודשי חייו האחרונים ,הגענו לבקרו בבית החולים שערי צדק ,ושוב הזכיר
יחזקאל מחבר ספר חזון יחזקאל' .ובשם מרנא החזו״א ידוע שאם לא יודעים
מו״ח את דברי הרא״ש הנ״ל ,ואמר שאמנם כאן מי יודע אם יקום ויוכלו לומר
את שם אימו אפשר להזכירו בשמו הפרטי ובשם משפחתו.
לו שביקר ,אך בגמרא מבואר שיש עניין בביקור חולים גם כדי שיתפלל על
היכן מתפללים בשמונה עשרה על החולים החולה וזה שייך גם כאן שמחוסר הכרה.
כתב המשנ״ב ( סימן קטז ס״ק ג) שיכול להתפלל על חולים בברכת רפאנו, תפילה וביקור .חולים אצל גוי
וכתבו הפוסקים שלא ינהג בקביעות להתפלל על חולים בברכה זו ,שעל ידי מעשה היה בי הודי ממקורבי מו״ח שאביו נזקק לסיוע צמוד על ידי גוי פיליפיני,
כן נראה שהיא בקשה קבועה מתקנת חז״ל .וכן נוהג רבינו שליט״א להזכירם והנה באחד הימים חלה הפיליפיני מאוד ,ובא היהודי לשאול את מו״ח אם
בשומע תפילה ,ופעמים שתקופה מסוימת מזכיר ברפאנו ,ותקופה אח״כ חוזר מותר לו להתפלל עליו שיבריא ,והאם יש בעיה או לחילופין מצוה בביקור
ומתפלל בשמע קולנו. חולים אצלו...
אך מאידך דעת מו״ח הגר״ח קניבסקי שאפשר להתפלל בכל תפילה ברפאנו, אמר לו מו״ח שאם הגוי נצרך עבורו ,הרי שהתפילה איננה על הגוי אלא עבור
להרבה מצינו וכך עצמו ,ותפילה כזאת בווד אי שמותר להתפלל ,אבל סתם לעשות טובה לגוי ,לא
ברכות לראש משביר צדיקים שהייתה להם עושים .וכן לבקרו שוב תלוי בהנ״ל ,שאם זה יועיל אחר כך שיטפל במסירות,
לידידנו העו מד לימינינו בכל עת רשימת שמות שאמרו מותר ,ואם לאו ,הרי זה איסור לא תחנם.
הרה׳׳ג רבי שמואל יצחק זייבלד שליט׳׳א בקביעות ברפאנו. למחרת הגיע היהודי הנ״ל וביקש ברכה עבור הגוי הזה .מו״ח חייך ואמר שכתוב
מ תל מידי מרן רבינו ר א ש הישיבה שליט׳׳א [מכתבי תלמידים] במדרש 'ברוך תהיה מכל העמים' ,שגם הגויים יבקשו ברכות מאיתנו ,ואח״כ
לרגל הכנס בנו החתן אברהם ישעיהו ני׳׳ו הוסיף בחיוך לאותו יהודי ,איפה אתה מתפלל עליו? ב׳רפאנו׳? מסתמא יותר
לנועם עול תורה ו מצוו ת מתאים ב׳ברך עלינו' ,שהרי עבד כנעני זה נכסים וממון ...ולמעשה התחמק
יזכו לרוות רוב נחת ממנו ומכל יוצ״ח! מלברך ישירות את הגוי ,ורק בירך את אביו שיסתדר על הצד היותר טוב.
גיליון זה הונצח על ידו לע"נ אביו ליצירת קשר לקבלת הגיליון ולשותפות והנצחות
רבי מרדכי דוד ב׳׳ר זלמן לייב זצ׳׳ל ניתן לפנות למערכת 'אפיקי מים' ליקוטים מתורת רבינו שליט״א
נלב׳׳ע ערש׳׳ק ט׳׳ז מר ח שוון תשפ׳׳ב בדוא״ל a035161515@gmail.c0m :או בקו המערכת 03-516-15-15 :בשלוחה 7
פרשת וירא תשפ׳ז | שנה כ״ח -קובץ ה' [תתקס״ג]
שיעורמרן הגאון
רבי אשר וייסשליט׳׳א
jבי סוד מצות חינוך
ושו” ר לשמחתי כיסוד דברינו בחזו” א (אהע”ז קמ”ח לדף ל'), לאב לחנך לפי דעתו והבנתו ,ומתקנת חכמים יש גדר ברור ”כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
עי” ש ותשבע נועם. מסוים ומוגדר בחיוב זה ,דכחיוב הגדול במצות מדאורייתא ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט” (בראשית י”ח י״ט).
כך חיוב הקטן במצות מדרבנן מדין חינוך ,ולכך קטן היודע
ג .כשרות החפצא בחינוך למצוות לנענע חייב בלולב ,קטן שא” צ לאימו חייב בסוכה ,וחיוב א .יסודה של מצוות חינוך מדאורייתא
הנה יסוד גדול כתב הריטב” א (סוכה ב' ע”ב ד”ה א”ר יהודה): מוגדר זה מדרבנן הוא. הנה ידוע דחובת האב לחנך בנו המבוארת בריש ערכין (ב'
”מהא שמעינן דקטן שמחנכין אותו במצות צריך לעשות ועוד יש בין מצות חינוך דאורייתא לזה שמדרבנן ,דחינוך ע״ב) ובסוכה (מ״ב ע”א) ”קטן היודע לשמור גוף נקי אביו קונה
לו מצוה בהכשר גמור כגדול ,דהא מייתינן ראיה בשמעתין דרבנן אינו אלא עד שיגיע למצוות ,אבל חינוך דאורייתא לו תפילין וכו’ ” ,מדרבנן היא ,ודבר זה מבואר במקומות רבים
מסוכה של הילני משום דלא סגיא דליכא בבניה חד שהגיע הוא עד זקנה ושיבה כל עוד יש בכח האב להשפיע לטובה בש”ס ובפוסקים ,והדברים פשוטים וידועים .אך לדידי נראה
לחינוך דבעי סוכה מעלייתא ,מקרא מלא דבר הכתוב חנוך על ילדיו. פשוט וברור דשורש מצוה זו דאורייתא היא ,ומקורה במקרא
לנער על פי דרכו ,וגדולה מזו אמרו במסכת עירובין (מ' ע”ב) ונראה עוד ,דרק בחיוב חינוך דרבנן אין המצוה נוהגת מלא דכתיב ”כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו
גבי זמן ביום הכפורים ,ליטעמיה לינוקא דלמא אתי למיסרך, אלא בקטן שהגיע לחינוך ,דלא ראו חכמים לנכון לחייב את אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט ” ,ופרש”י לשון
והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי חכמים טועים בזה ”. הקטנים אלא משהגיעו ליכולת לקיים המצוות כהלכתן ,אבל חיבה ,הרי שאברהם אבינו ע”ה זכה לאהבת וחיבת הקב”ה
וכוונתו ברורה ,דרבי יהודה הביא ראיה מהילני המלכה במצות החינוך מה”ת אין לה גבול לא למטה ולא למעלה, מפני שציוה בניו וביתו אחריו ,וא”כ רצונו ית” ש שכל אחד
שישבה עם שבעת בניה בסוכה גבוהה למעלה מעשרים ואף בתינוקות מצוה לחנכם לאהבה וליראה לפי האפשר. מישראל יחנך בניו לאהבה וליראה.
אמה דסוכה זו כשרה ,שהרי ישבה בסוכה זו עם בניה והנה הקשו התוס' בפסחים (פ”ח ע”א ד”השה לבית) בסוגיא והנה יסוד הדברים נראה פשוט ,דחובה על האדם לקיים
שחלקם הגיעו לחינוך ,וע”כ דאין מצות חינוך בסוכה פסולה, דשה לבית אבות דאורייתא או דרבנן” :וא”ת האיך מאכיל רצון ה’ אף בדברים שלא נמנו במנין התרי” ג מחמת שלא
ומזה למד דהוא הדין והוא הטעם בכל חינוך מצוה דצריך פסח שלא למנויו ,נהי דקטן אוכל נבילות אין בי” ד מצווין נאמרו בלשון ציווי מפורש ,ומ” מ נצטווינו בהם לפי ד”רצון
שהקטן יקיים את המצוה באופן שיוצאים בה ידי חובה. להפרישו ,לספות לו בידיים אסור כדאיתא וכו' ” ,ותירצו התורה” הם .וכבר כתבתי להוכיח גדר זה מהא דאמרו בב” מ
דהתם ילפינן מלא תאכילום ולא אסור אלא דומיא דשרצים (ל״ב ע”א) ” צער בעלי חיים דאורייתא” ,ולא הובא שם מקור
והנה הריטב” א כתב שהיו חכמים שטעו בזה ,ולא ידענו
ונבילות אבל כה” ג דאיכא חינוך מצוה שרי. איסור זה ,וכבר כתב הרדב ” ז (ח”ה סימן קס”ח ,סי' אלף תקמ״ב)
מי המה חכמים אלה שלא נקטו כדברי הריטב” א וכיצד
יפרשו הם את דברי הגמ' בסוכה. ובמנחת חינוך (מצוה ה') תמה ,דהא נקטו התוס' (תו”י דאין בצער בע”ח לא לאו ולא עשה אלא איסור בלבד ,הרי
יומא דף פ”ב) דאין מצות חינוך אלא על האב ולא על האם, דשייך איסור דאורייתא שאין בו לא לאו ולא עשה ,אלא דזה
ולכאורה מצינו בזה מקור מפורש בסוכה (מ”ו ע”ב):
והתם מיירי בקטן שאין לו אב ומבואר שם דאעפ”כ נמנה גדר ” רצון התורה” (וע״עמנחת אשר במדבר )סי' ס״ח) שהארכתי
” אמר רבי זירא לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא
קטן זה על קרבן פסח .ועוד תמוה דמצות חינוך דרבנן במקור ויסוד איסור צער בעלי חיים).
טבא קמא .מאי טעמא ,דינוקא מקנא קני ,אקנויי לא מקני,
היא והאיך שרינן איסור דאורייתא כדי לקיים מצוה דרבנן. ועיין מש”כ החזו ” א (יו”ד סי' קמ”ט) דמדברי הפוסקים
ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו”.
ועוד ,דלשיטת ר” ל (נזיר כ”ט ע”א) מצות חינוך על הבן ולא משמע דאין מצוות כיבוד אב ואם אלא בדברים הנוגעים
והבית יוסף (סימן תרנ”ח) כתב: על הבת ,והכא בפסחים שנינו שמביא קרבן פסח על בנו לאב ,כמאכילו ומשקהו ,אבל בדברים שאין בהם שייכות
”וכתוב במרדכי (סי' תשליט) ובהגהות אשירי (פ”ד סי' ו') בשם ובתו הקטנים. לאב ולכבודו אין מצוות כיבוד אב .ומ” מ כתב החזו” א
אור זרוע (הל'סוכה ולולב סי' שי”ח) שאם תופס עם התינוק ,כיון ונראה ברור שדברי המנ”ח אמורים משום שהבין דמשורש מצוות כיבוד אב למדנו דרצונו יתעלה שיכבד אדם
שלא יצא מידו לגמרי שפיר דמי ,ובקיאי הדעת מחזירין אותו דכוונת התוס' משום מצות חינוך דרבנן ,ולענ ” ד נראה טפי לאביו ואימו בכל דבר ,ולכך היכא דע ”י כיבוד זה יפסיד הבן
למקומו והתינוקות מעצמם נוטלין אותו ומברכין עליו”. דלא נתכוונו התוס' אלא ליסוד הכללי של מצוה זו שהיא ממון או יצטער אינו חייב בכיבוד זה אבל היכא דאין בו הפסד
וכך הוא בשו” ע (סי' תרנ”ח ס”ו): דאורייתא ,דנתחייבו אב ואם לחנך בניהם ובנותיהם ליראה, ממון וצער יש לכבדם ,דזהו ״רצון התורה״.
”לא יתננו ביום ראשון לקטן קודם שיצא בו ,מפני שהקטן וחידשו דשרי למנות קטנים על הקרבן כדי לחנכם במצוות. וכבר כתב אחי הגר” א בספר מעלות התורה שכל פסוקי
קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה ,ונמצא שאם החזירו ויסוד דבריהם הוא דבכל מעשה שיש בו מצוה אין בו איסור התורה מצוות הן אלא שהן נכללות בתרי” ג שרשים שהן
לו אינו מוחזר ,ויש מי שאומר שאם הגיע לעונת הפעוטות, ספייה ,דאינו דומה לשרץ ונבילה ,ודו ”ק. תרי ”ג מצוות שבתורה ,ומ” מ כל פסוקי התורה מצוות הן
מותר .ואם תופס עם התינוק ,כיון שלא יצא מידו שפיר אלא שיש ואין אנו יודעים לפרשם .אך בדברי הראשונים
דמי”. ב .מצות חינוך על האם וחינוך הבנות מצינו שעשרת הדברות שרשים הן לכל מצוות התורה ולא
וכוונתם ברורה לתת עצות שונות שהתינוקות לא יקנו והנה נחלקו הראשונים אי מצוות חינוך דרבנן חיילא נמי מצינו כן לגבי תרי” ג המצוות ,וצ” ע.
את האתרוג כדי שאביהם יוכל לצאת יד”ח אח ”כ .אך צ” ע על האם ,ושיטת התוס' ישנים (יומא פ”ב ע”א) דאין מצוה אלא וידועים דבריו הנפלאים של הגר” א וסרמן בקונטרס דברי
לפי” ז כיצד אביו מקיים מצות חינוך אם אין בנו קונה את על האב ,וז ” ל: סופרים (אותכ”ג) על הפסוק (ירמיהו י« 0ה') ” אשר לא צויתי ולא
הלולב ואין זה לכם ,ואילו גדול היה לא היה יוצא יד”ח. ”ורבי אומר דחינוך לא שייך אלא באב אבל באדם אחר דברתי ולא עלתה על לבי” ובתרגום ” לא פקדית דאורייתא,
ובמשנ”ב (שם ס”ק כ”ח) כתב ,דמלבד העצה לתפסו עם לא שייך ביה חינוך הלכך נמי אין נזהרין להפרישו ,ומעשה ולא שלחית ביד עבדיי נבייא ,ולא רעוא קדמי” הרי גי גדרי
הקטן ,ה ”ה אם אינו מקנה לו לקטן כלל או שנותן לו מתנה דהילני המלכה שישבה היא ושבעת בניה בסוכה שמא היה המצות דאורייתא ,דרבנן ,ורצון הי.
לזמן שדינו כשאלה בעלמא ” ,אלא דבכל אלו העצות לא להם אב וחנכם בכך ,ואפילו לא היה להם אב היתה מחנכתם ושני דרכים יש שבהם למדים אנו מה רצון ה' בתורתו,
מהני רק לגדול שיהיה יכול אח”כ לצאת בו ,אבל הקטן לא למצוה בעלמא”. יש שלמדים אנו מתוך מצוות התורה ,ענינם וכונתם .ויש
יצא בנטילה כזה דהא אינו שלו ולא מקרי לכם ולא קיים ועיין בתרומת הדשן (סי' צ”ד) שהאריך בזה ונקט דאם נמי שלמדנו מתוך מקראי הקודש שנאמרו בלשון סיפור דברים,
בו אביו מצות חינוך ,ויש מאחרונים שסוברין דמצות חינוך מחייבא מדרבנן במצוות חינוך ,עיי” ש. לא במצוות ,אך מתוך פסוקים אלו נגלה לנו רצון ה' .ועיין
מתקיים גם בשאול דהא גם בזה מתחנך הבן למצות וכן ובמשנה ברורה (סימן שמ”ג סק”ב) כתב דיש מן האחרונים בכל זה באורך במנחת אשר דברים (סימן ע”ה).
משמע במרדכי בשם ראב”ן ”. שנקטו שאף האם חייבת בחינוך בניה ,וכבר נחלקו בזה וא”כ ,פשוט וברור דאף מצות חינוך דאורייתא היא
ובשעה ” צ (ס״ק ל”ו) כתב כן בשם בגדי ישע וברכי יוסף, האחרונים. וכמוש”כ .דנראה דתרוייהו איתנהו במצות חינוך ,דמחד
וכתב לבאר שיטתם דמצות חינוך הוא ”רק על עצם המצוה ולדרכינו נראה לבאר דבריהם בפשטות ,דהא דהלני גיסא יש ללמוד מצוה זו ממאי דכתיב כי ידעתיו וכו' כנ”ל ,אך
ולא על פרטי המצוה”. המלכה חינכה בניה ”למצוה בעלמא” היינו דאין חובת האם מאידך נראה דיש ללמוד מצוה זו גם ממה שנצטווינו ושננתם
ולכאורה שיטה זו סותרת את דברי הריטב”א ,אא”כ נחלק במצווה זו כחובת האב ,לפי דחובת האם אינה אלא חוב כללי לבניך ,וכשם שמצווה האב ללמד את בנו תורה כך מצוה עליו
בין זל”ז ,ולא ברורה כונת השעה” צ דמצות חינוך הוא על לחנך בניה אחריה לתורה וליראה ,משא”כ חיוב האב דגדר לחנכו לאהבת ה' ושמירת מצוותיו ,דהלא ”כל האומר אין
עצם המצוה ולא על פרטיה. מסוים יש בו ,וכמבואר דכחיוב הגדול מדאוריתא כמו כן לו אלא תורה ...אפילו תורה אין לו” (יבמותק”ט ע”ב)” ,אם אין
והנראה בזה ,דעצם החפצא צריך להיות כשר לצאת מחויב האב לחנך בנו מדרבנן .ולפי ” ז נראה נמי דהא דפליגי דרך ארץ אין תורה” (אבות פ”גמשנה י”ז) ,ומסתבר שלא ציוותה
בו יד”ח ,וכאשר מחנכים את הקטן במצות סוכה צריך (נזירכ”ט ע”א) אי במצוות החינוך נצטווינו נמי על חינוך הבנות התורה מפורשות אלא שאדם ילמד את בנו תורה ,משום
להושיבו בסוכה שיש בה ז' על ז' ודפנותיה עשרה טפחים, או דאין החיוב אלא חינוך הבנים בלבד ,ולא נחלקו אלא שתלמוד גדול שתלמוד מביא לידי מעשה ,אך ילמד הסתום
וכך הלולב צריך שיעור ושלא יהיה נקטם ואינו יוצא בלולב בגדרי חובת החינוך אי חיילא נמי אבת ,ומ” מ פשוט דחובה מן המפורש ,וכשם שעל האדם מצוה ללמד בנו תורה כך
היבש וכדומה ,דכל אלה הם בגוף החפצא ,אך אין קפידא הכללית לחנך ביתו אחריו לתורה וליראה היא אף אבת. מצווה לחנכו במצוות .אלא ,דמדאורייתא מצוה זו מסורה
1
שיעוד מרן הגאון
דבי אשד וייס שליט״א
אותו ,וכן במגילה דדרך המצוה הוא דהאחד קורא וכולן בקנין ואף דלא הוי לכם יוצא יד”ח חינוך כיון שאין החסרון
שומעין ,ובוודאי דזו גם דרך חינוך הקטן ,וזו כוונת הרמב”ם כמבואר בנזיר (כ”ט ע”א) דהאב חייב לחנכו ולא האם ,ומכל בגוף הלולב.
דמחנכין אותו לקריאה היינו שקוראין לו והוא שומע ,משא”כ הסוגיא שם מבואר דחיוב זה על האב הוא .וכן מסתבר דהא ולפי” ז אין כל קושיא מדברי הגמ' בהילני המלכה לדברי
בסוכה לולב וברכת המזון דאין בהם מעשה ושיתוף בין אם אין דעת לקטן ולא הטילה תורה עליו עול מצוות אין המרדכי והראב”ן ,ואין כל סתירה בין דברי הריטב” א
המשפיע למקבל ,והקטן בעצמו עושה מעשה מצותו ,לכך נראה בסברא שישימו חכמים עליו עול ויחליטוהו לבעל לדבריהם ,ולא המה החכמים שהריטב” א בא להוציא
נקט בהם לשון חיוב על הקטן עצמו ,ודו”ק בכל זה. אחריות ובעל דעת מספקת להתחייב במצוות ,וכי נתחכמו מדבריהם.
על חכמת הבוחן כליות ולב .ולכן נראה דכו” ע מודו דיסוד
והנה הקשו התוס' ישנים (יומא פ”ב) במה שאמרו ”קטן ויש לעיין לפי ” ז אם קטן יוצא יד”ח בציצית שלא נעשו
גדר החינוך על האב הוא ולא על הקטן עצמו.
אוכל נבילות אין בי” ד מצווין להפרישו” ,והלא אם מצוה לשמה ובמצה שלא נשתמר לשמה ,וי” ל בזה ,ועוד חזון
לחנכו ק”ו שמצוה להפרישו מן האיסור ,ותירצו דמצות חינוך ומאידך נראה פשוט דלכו” ע מצווה גם הקטן לדקדק למועד.
במצוות משהגיע לחינוך ,דאטו אפשר שקטן שבא לשאול
מוטלת על האב בלבד ולא על האם ,ותמה הגרעק” א בגיליון
נורה לו שמותר לו לעבור על איסורי תורה ,אלא נראה פשוט
הש” ס סוכה (ב' ע”ב)” ,וק” ל ואיך אמרינן בסוגיא 'וכ”ת קטן ד .במצות חינוך דרבנן אי רמי
דלכו” ע עיקר החיוב על אביו אך בכלל התקנה שגם הקטן
שא” צ לאמו מדרבנן הוא דמחייב ואיהי בדרבנן לא אשגחה על האב או על הקטן
מצווה ,דאילולי חייבו אף את הקטן במצוות לא היה כלל ביד
ת” ש ועוד' וכו' הא אפילו מדרבנן לא מחייבה איהי לחנך כתב הרמב”ם (הל’ חמץ ומצה פ”וה”י):
האב לחנכו ,וע”כ עיקר המצוה על האב רמיא אלא שחייב
אותם ,וצע ”ג” .הרי להדיא דגם האם חייבת מדרבנן לחנך ”הכל חייבין באכילת מצה אפילו נשים ועבדים ,קטן
גם את הקטן בעצמו ,ולא נחלקו אלא אם יכול הוא להוציא
בניה. שיכול לאכול פת מחנכין אותו במצוות ומאכילין אותו כזית
אחרים.
והקהלות יעקב בסוכה (סי' ב') כתב ליישב לפי שיטת מצה”.
דלשיטת רש”י והרמב”ן שאני חיוב קטן מחיובי דרבנן
התוס' דמצות חינוך מוטלת אף על הקטן והוא בר חיובא הגדול ,דאין הקטן בעצם בר חיובא ,אך לדעת התוס' ובכסף משנה הביא שיטת הרמב”ן (הובא בר״ן מגילה וי ע”ב
מדרבנן ,דזה כונת הגמ' דכיון דכל מעשיה היו עפ”י חכמים והרמב”ם מ” מ חשיב הקטן כבר חיובא מדרבנן להוציא מדפי היי״ף) ,דחיוב החינוך על האב רמיא ולא על הקטן ,וכתב
מסתבר שהקפידה לחנך ילדיה למלאות מצוותם הם שנצטוו אחרים ידי חובתן ,כיון דתקנו חכמים דחייב הקטן בעשיית לדייק כן אף מלשון הרמב”ם ,מדלא כתב ”הכל חייבין אפילו
מדרבנן לישב בסוכה ,עי ” ש. מעשים אלו אף אם עצם החיוב על האב הוא ,מ” מ נכלל נשים ועבדים וקטנים” ,אלא כתב דנשים ועבדים חייבין
אמנם לפי דברינו שעיקר מצות חינוך על האב לבדו בתקנתם דמעשי הקטן מעשי מצווה הם ולא כמעשה קוף ”וקטן מחנכין אותו במצוות ומאכילין אותו מצה” ,משמע
הוטלה אלא שמכח מצוותו הוי מצות הקטן בכלל בר חיובא, בעלמא ,וכיון דמעשה מצווה הם מעשיו ,יכול הוא להוציא דאין הקטן מחויב בעצם אלא דעל אביו מוטל לחנכו במצוות,
לכאורה קשה דכיון שליכא חיוב על האב בקטן שא” צ לאמו, אחרים ידי חובתן אם חיובן דרבנן ,דאף מצוות הקטן ככל וכיוצ”ב הביא מלשונו ריש הלי מגילה (פ”אה”א) ,עי” ש.
שוב אין מצוה כלל אף לא על הבנים ,אך באמת נראה דע”י חיובי דרבנן הם ומעשיו מעשי מצוה אף דעיקר חיובו על ולכאורה יש לתמוה ע” ד הכס”מ ,דהא בכמה מקומות
מצוות החינוך הכללית שעל האב הו” ל כאילו גם הבנים האב הוא לחנכו. חזינן לשון הרמב”ם שכתב דקטנים חייבין משום מצות
הוו בר חיוב .ונראה להוסיף עוד ,דהרי זה פשוט דכל מהות ואפשר עוד דדי בכך שמעשיו מחוייבים שיוכלו לצאת חינוך ,כ”ה בהל' סוכה (פ”וה”א)” :קטן שאינו צריך לאמו שהוא
מצות החינוך לא בשביל האב תיקנוה אלא בשביל הבנים כדי ידי חובתן על ידיהם ,אף אם עצם החיוב על האב הוא ,ודו”ק. כבן חמש כבן שש חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו
להרגילם ולחנכם במצוות ,ואמנם חינוך זה על האב מוטל, ובאמת חזינן מלשון התוס' דאף שנחלקו על רש”י במצוות” ,הרי דחייב הקטן משום מצות חינוך .וכן בהל' לולב
אך ענינו ומהותו כדי להרגיל קטנים לחנכם במצוות ,ומשום למסקנא ,מ” מ להלכה לא דחו את עצם יסוד דבריו דעל (פ”זהי”ט) ” :קטן היודע לנענע חייב בלולב מדברי סופרים כדי
כך אף כשליכא אב אמרו דהילני המלכה מסתמא קיימה האב רמיא לחנכו במצוות ולא על הקטן עצמו. לחנכו במצוות” .ובהל' ברכות (פ”ה ה”א)” :הקטנים חייבין
רצון חכמים בתקנת החינוך לחנך בניה למצוות ,ודו”ק בזה ויש להוכיח דכן שיטת התוס' דיסוד גדר החינוך על האב בברכת המזון מדברי סופרים כדי לחנכן במצוות” .הרי
כי קצרתי. הוא ,מדבריהם בעירובין (צ”ו ע”א ד”ה דלמא) שכתבו לדון אם דבכל הני דוכתי כתב הרמב”ם דחייבין הקטנים עצמן ולא
אשה מברכת על מ” ע שהזמן גרמא ,ועי” ש שכתבו דאין רק דמחוייבין לחנכן ,וע”כ דאין בזה דיוק ולאו בדוקא נקט
לדמות אשה לסומא המברך על המצוות דסומא מ” מ במצה ובמגילה דחובה לחנכן.
ה .קטן המתרשל במצוות
מדרבנן חייב .שוב כתבו שם דאין לדמות אשה לקטן המברך וביותר יש לתמוה על מאי דמסיק הכסף משנה שם
והנה מעשים בכל יום בקטן שהגיע לחינוך שמתרשל
ברכת המזון ”דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר דהרמב”ם והרמב ”ן בדרך אחד הלכו ,דהא כל תמצית דברי
במצוה מסויימת וטל הילדות מקשה עליו להתאמץ בקיום
על לא תשא”. הרמב”ן שם לבאר דהקטן לא חשיב מחויב בדבר ואינו יכול
המצוות ,ויש לשאול האם על אביו לכפותו בקיום המצוות
ולכאורה דבריהם תמוהים ,דהא כבר כתבו דשאני סומא להוציא אחרים ידי חובתן ,ודלא כסומא דאף שחיובו מדרבנן
כשם שכופין את הגדול ,דהלא האומר סוכה איני עושה לולב
מאשה כיון דעכ” פ מדרבנן חייב ,וא”כ היה להם לומר דה”ה מ” מ מוציא אחרים ידי חובתן ,דכיון דאין החיוב על הקטן
איני נוטל מכין אותו עד שתצא נפשו ,ולכאורה ה”ה בקטן
דקטן מברך ,דהא בקטן שהגיע לחינוך עסקינן ,ומאי קשיא בעצם אינו יכול להוציא אחרים יד”ח אף דכל חיובן דרבנן
שהגיע לחינוך מדרבנן ,דהלא דין אחד לקטן ולגדול אלא הוא ,עי” ש בדברי הרמב ”ן .והרי הרמב”ם להדיא ס” ל דקטן
להו טפי בקטן .אלא מכאן נראה דאליבא דאמת שאני קטן
שזה מדרבנן וזה מדאורייתא. מוציא את אביו בברכת המזון אם לא אכל האב כדי שביעה
מסומא ,דסומא חייב בעצם מדרבנן ,אבל בקטן עיקר המצוה
אך באמת מרגיש כל בר דעת בלבו שלא זו הדרך ולא על אביו לחנכו במצוות ,אלא דמ” מ שאני מאשה כיון דאביו כמבואר בדבריו בפ”ה מברכות (הלכה ט”ו -ט”ז) ,וא”כ פליג
זו העיר ויש לגלגל עם הנערים בשלום ובמישור ,באהבה חייב לחנכו ואתי לכלל חיוב כמבואר ,ודו”ק בזה. הרמב”ן על עיקר דברי הרמב”ם ודלא כדברי הכס ” מ ,וצע”ג.
ובחמלה וחנוך לנער על פי דרכו ,אלא שצ”ב ביסוד הדברים. והנה במה שנחלקו הרמב” ן והרמב”ם פליגי נמי רש”י
ולדרכנו יש ליתן קצת טעם בחילופי לשונות הרמב”ם
ונראה לפי דרכנו שלא באו חכמים לעקור מצות חינוך הנ” ל דבאכילת מצה ובמקרא מגילה נקט לשון מאכילין אותו ותוס' בברכות (מ”ח ע”א) ,ודעת רש”י שם (ד”ה עדשיאכל) כדברי
דאורייתא אלא להוסיף עליה ,ואף שחייבו את בקטנים ומחנכים אותו לקריאה ,דכיון דעיקר החיוב על האב הוא, הרמב”ן דאין הקטן מוציא אחרים ידי חובתן ,כיון דאין החיוב
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
בדקדוקי המצוות כאילו גדולים ובני חיובא המה ,מ” מ במקום ובמעשים אלו שייך שיתוף בין המחנך להמתחנך על ידו ,דיש עליו אלא על אביו ,ובתוס' (ד”ה עדשיאכל) כתבו דהקטן מוציא
שנראה לפי ראות עינינו ושיקול דעתנו אם נכפה עליהם ומאכילין לו לאדם ,לכן נקט הרמב”ם בלשונו דמצות האב את המחויב מדרבנן ,וזו שיטת הרמב”ם כמבואר.
את פרטי המצוות נרחיק אותם מתכלית יעודם ,עדיף לנהוג להאכיל לבנו על מנת לחנכו במצוות ,ובפרט דהרמב”ם שם אמנם לענ” ד נראה ,דלא נחלקו הראשונים ביסוד גדר
עמהם במתינות ובדרך זו לחנכם לשמחת המצוה ואין חיוב נקט דקטן היודע לאכול כזית פת חייב במצה ,ואף ילד קטן החינוך אי רמי על הקטן עצמו או על אביו ,דבאמת כו ” ע
להוכיחם ולהכותם ,ודו”ק בזה. ביותר יודע לאכול כזית פת וחייב במצה ולכן נקט דמאכילין מידו דעיקר חיוב החינוך על האב הוא לחנך את בניו במצוות
> בדי אגדה• <
ואנכי עפר ואפר
עצמכם לפני ,נתתי גדולה לאברהם אמר לפני ואנכי ״ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני
אך י ש לפרש בזה עוד פירו ש אחר ,דהנה כתב ר ש"י: עפר ואפר ,למשה ואהרן אמר ונחנו מה ,לדוד אמר ואנכי עפר ואפר" (יח ,ז).
"ואנכי עפר ואפר -וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי ואנכי תולעת ולא אי ש ,אבל עובדי כוכבים אינן כן ,נתתי ״דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר
המלכים ,ואפר על ידי נמרוד ,לולי רחמיך א שר עמדו לי". גדולה לנמרוד אמר הבה נבנה לנו עיר ,לפרעה אמר מי ואפר ,זכו בניו לשתי מצות ,אפר פרה ,ועפר סוטה.
מלחמת המלכים ואור כשדים היו מעשרת הנסיונות ה' ,לסנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות וגו' ,לנבוכדנצר והאיכא נמי עפר כיסוי הדם ,התם הכשר מצוה איכא,
שאברהם אבינו נתנסה בהן ועמד בהן ,ובזכות מסירות אמר אעלה על במתי עב ,לחירם מלך צור אמר מושב הנאה ליכא" (סוטה יז ,א).
הנפש של אברהם אבינו בעפר ואפר זכו בניו בשתי אלהים ישבתי בלב ימים .אמר רבא ואיתימא ר' יוחנן גדול יש לפרש מאמר זה בשתי דרכים:
מצוות אלה. שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם .דאילו מחד גיסא י ש לפרש את דבריהם בפשטות ,שבשכר
ונראה שש תי מצוות אלו מסמלות את הכפרה באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ,ואילו במשה ואהרן כתיב עצם האמירה זכו בניו ,כי אמירה זו י ש בה מדת ענוה
והטהרה ,שני יסודות העבודה והדביקות ,אפר פרה שעל ונחנו מה". מופלגת ,ובזכות הענוה זכה.
ידם עולה טמא המת מטומאה לטהרה ,ועפר סוטה שעל ובזכות מדת הענוה של אברהם אבינו זכו בניו למצוות וכך אמרו בחולין )פט ,א(:
ידו מנקים את האשה מכל חשד והופכים את הקללה אלה. "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל חושקני בכם,
לברכה. שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין
© כל הזכויו ת ש מורו ת ל מכון מנחת אשר ,ת.ד ,23170 .ירו שלי ם | .דוא״לin fo @ m in ch asa sh er.co m :
לקבלת הגליון מדי ש בו ע ניתן לפנו ת ל מיי ל הנ״ל | ניתן ל ה אזין ל שי עו רי מרן הרב שלי ט״א ב טל פון03-6171007 :
פר' וירא משיעורי מרן הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה
אכילת המלאכים אצל אברהם ־ יתרון האדם על המלאכים
במדרש רבה (י תרו כ״ח) איתא שבשעה שעלה משה רבנו למרום לקבל התורה בקשו מלאכי השרת לפגוע בו ,עשה בו הקב״ה קלסטרין של פניו
של משה דומה לאברהם ,אמר להם הקב״ה אי אתם מתביישין הימנו ,לא זהו שירדתם ואכלתם בתוך ביתו .ומבואר דמפני שאכלו אצל אברהם היו
צריכין ליתן למשה לקבל את התורה .ובפשטות היינו משום הכרת הטוב ,שהיו צריכין להכיר טובה לאברהם אבינו על ההכנסת אורחים שהכניסן
לתוך ביתו .ונראה לבאר הענין דבזה שהמלאכים נתארחו ואכלו אצל אברהם ,בזה נעשה אברהם אבינו המשפיע על המלאכים ,דזהו עצמו של
הכנסת אורחים שבעל הבית משפיע מטובו על האורח ,ואם כן בזה שנתארחו ואכלו אצל אברהם נעשה אברהם אבינו המשפיע על המלאכים ,והם
המקבלים ממנו[ ,והגם שהיו מלאכים ,מ״מ באותה שעה שבאו אצל אברהם ,היו צריכין למאכלו של אברהם אבינו] ,ולא רק שהם מקבלים
מהמשפיע ,אלא שהם גם תלויים באברהם ,שצריכים וזקוקים הם לו שיתן להם ממאכלו.
והנה בנפש החיים שער א׳ פרק י׳ כתב שבדבר אחד יש יתרון גדול לאדם יותר מהמלאכים ,והוא הכח להשפיע ולהאיר בכל העולמות ,וגם המלאכים
עצמם משיגים עליה ותוספת קדושה על קדושתם מכח מעשה האדם ,ולכן אין המלאכים אומרים קדושה עד שישראל מקדישים קדושה למטה,
מפני שאין בכוחם ויכלתם כלל מצד עצמם לפתוח פיהם להקדיש ליוצרם עד עלית קול קדושת ישראל אליהם מלמטה .וזהו גם ענין אמירת פרק
שירה המבואר בחז״ל ,שעל ידי אמירת האדם אותו ,הוא נותן כח למלאכים והשרים של כל אלו הבריות שיאמרו אלו השירות ,ועל ידי זה הם
משפיעים שפע בכל התחתונים עכ״ד הנפש החיים ,ומבואר דכח ההשפעה של המלאכים תלוי בישראל ,ובענין זה גדולים ישראל מהמלאכים.
וכוחם של ישראל הוא ע״י התורה ,כמו שהאריך שם בשער ד׳ שהכח של ישראל להשפיע בכל העולמות הוא מכח התורה דקודשא בריך ואורייתא
וישראל חד הוא .וא״כ נמצא דבקבלת התורה מקבלין ישראל את הכח להיות המשפיעים על המלאכים ,והמלאכים נעשים זקוקים ותלויים בישראל,
שישראל יביאו עליהם השפעה.
מעתה י ש לבאר ,דזהו שאמר להם הקב״ה אי אתם מתביישים הימנו שאכלתם בתוך ביתו ,דכיון שאכלתם בתוך ביתו ואתם המקבלים ממנו ,והוא
המשפיע אליכם ,וכבר הוקבע הענין שאברהם הוא המשפיע ,והמלאכים הם המקבלים ממנו ,אם כן ראוי הוא גם עכשיו לקבל את התורה ,וע״י
קבלת התורה יהיה להם כח התורה להשפיע על המלאכים ,ושיהיו המלאכים תלויים ,ומכח המעשה שאכלו אצלו ונעשה הוא המשפיע והם
המקבלים ,ממילא אין להם הכח לעמוד כנגדו ולעכבו מלקבל את התורה ולהיות המשפיע אליהם.
והנה במדרש (מדר״ר פמ״ח) הקשה דבתחילה כתוב ׳שלשה אנשים נצבים עליו' ,ואח״כ כתוב 'והוא עומד עליהם׳ ,ומתרץ המדרש דקודם שאכלו
אצלו ,היו הם נצבים עליו ,ואחר שאכלו אצלו הוא עומד עליהם ואימתו מוטלת עליהם .ולפי״ד י ש לבאר דברי המדרש ,שע״י שאכלו אצלו ,נעשה
אברהם עומד עליהם ,היינו שהוא מעליהם והוא המשפיע להם ,והם נעשו מקבלים ממנו ,ובזה הוטלה עליהם אימת אברהם.
'יוקח נא מעט מים'
כשבאו המאלכים אל בית אברהם כתוב (י״ח ,ד׳) ׳יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם׳ .וברש״י כתב ,כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם,
והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו .ו עדיין יש לדקדק ,למה אמר אברהם שיקחו ׳מעט מים׳ ,והרי כיון דהמים באו ב שביל שירחצו רגליהם,
ממילא יתנו להם כדי רחיצת רגליהם ,ולמה הוסיף אברהם אבינו שיהיה זה ׳מעט מים׳.
וי ש לומר בזה ,דהנה הדין הוא דנכרי מבטל עבודה זרה שלו ,וא״כ יש לומר דברחיצה מועטת כבר מבטל בזה את העבודה זרה ,ולזה סגי במעט
מים ,שרחיצה מועטת זו ,תהיה מעשה ביטול על העבודה זרה שעל רגליהם ,ו שוב אין צריך שירחצו את כל רגליהם ,דהעבודה זרה כבר בטלה.
מעתה י ש לומר ,דכיון שפירש רש״י דכל הרחיצה באה רק ב שביל שהקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו ,אמר אברהם ׳יוקח נא מעט מים׳ ,דעל
ידי מעט מים ורחיצה מועטת ,כבר יבטל שם עבודה זרה מהאבק שעל רגליהם ,ולכן אין צריך מים ב שיעור של כדי רחיצת רגליהם ,אלא סגי
בשיעור מועט של תחילת רחיצה ,דבזה כבר סגי לבטל העבודה זרה.
מצרים -בשר חמורים בשרם
כתוב (כ״א ,ט׳) ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׳ .צריך ביאור למה לא קראו הכתוב בשמו ׳ישמעאל׳ ,אלא סתם שמו
וקראו בן הגר .עוד צריך ביאור למה הזכיר הכתוב שהגר היא מצרית ,ומאי נפק״מ בזה שהיא מצרית.
והנה שרה אמרה לאברהם שיגרש גם את הגר ,וצריך ביאור הרי כל הטעם לגירו שו של ישמעאל היה מפני שהיה מצחק ,ואם כן הוא טעם לגרש
את ישמעאל ,ומה זה נוגע לאמו ,ולמה אמרה לגרשה ,ואם ישמעאל חטא אמו מה חטאה .וי ש לבאר דמעשיו הרעים של ישמעאל שהיה מצחק
באו לו מרוח אמו ,והשורש לכל דרכו הרעה הוא מחמת היותו בן מצרית שהם שטופי זימה ועליהם הכתוב אומר ׳בשר חמורים בשרם וגו׳ ,ולא
היה זה הנהגה שחידש מעצמו ,אלא היה זה הליכה בדרכי מצרים ,שבאו לו מכח אמו שהיתה מצרית ,ולכן אמרה שרה שיגר ש גם הגר ,שהיא הייתה
שורש דרכו הרעה .ולפי זה י ש לבאר דלכן קראו הכתוב ׳בן הגר המצרית׳ ,ולא הזכיר את שמו ,שבא לומר שראתה שישמעאל בהנהגתו מתייחס
אחר אמו ,ולומר שהוא מושפע מאמו .וכן מבואר למה הזכיר הכתוב שהגר היא מצרית ,דזהו עיקר ו שור ש כל ההנהגה הרעה ,וראתה שרה שישמעאל
נוהג במנהגי מצרים הבאים לו דרך אמו ,ועל כן אמרה לגרש אותם ,אע״פ שרק את ישמעאל ראתה מצחק.
עקידת יצחק
חכם אחד שליט״א שאל למה בכל מקום נקרא מעשה העקידה על שם העקידה ,וגם הזכות נקראת על שם העקידה ,ומבקשים שיזכור את זכות
עקידת יצחק ,וכמו שאומרים בתפלת מוסף של ראש השנה ,׳ותראה לפניך עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק סנו על גבי המזבח׳ ,ולא נקרא
על שם עיקר הדבר שזהו הקרבתו של יצחק ,וזהו עיקר הזכות שמכוחו אנו מבקשים ,והרי ךכאורה העקידה לא הייתה אלא מכשירי קרבן גרידא,
ולא זהו עיקר התכלית ,וא״כ למה נקרא כל הענין על שם מעשה העקידה.
וי ש לבאר דאמנם עיקר התכלית היתה בהקרבת יצחק לעולה ,אבל המסירה של יצחק שמסר עצמו להעלותו לקרבן ,זה נשלם ונגמר בעת שנעקד,
דמעת שנעקד הרי הוא כבר מסור ביד אחרים לעשות בו כרצונם ,וניטלה ממנו ממנו הבחירה ,ואם כן נמצא דעיקר המסירות נפש של יצחק היתה
במה ובשעה שהסכים להעקד ,ובזה להמסר ליד אברהם להעלותו לעולה ,ואם כן זהו המעשה שמכוחו יש את זכות העקידה ,ועל כן נקרא כל
המעשה על שם מעשה העקידה ,ומכח מעשה זה הוא עיקר הזכות.
והנה בכתוב מבואר שאברהם אבינו עקד את יצחק קודם שהעלוה על המזבח ,וכמו שכתוב בפסוק ׳ויעקד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח׳,
הרי דקודם עקדו ,ורק אח״כ שמו על המזבח ,ולכאורה צריך ביאור למה היה צריך לעקדו קודם שהעלהו על המזבח ,ולמה לא היה סגי במה שיעקדו
אחר שיהא על גבי המזבח.
ואא״ז מרן הגרי״ז זצ״ל אמר בזה בשם המהרי״ל דיסקין זיע״א דכיון שאברהם נצטוה להעלותו על גבי המזבח ,וכמו שכתוב ׳והעלהו לעולה׳ ,ובגמ׳
בשבת דף צ״ד ע״א איתא ,דחי נושא את עצמו ,ובכפות אינו נושא את עצמו ,ועל כן אם היה אברהם מעלהו קודם שעקדו ,לא היה נחשב שאברהם
העלהו ,אלא שיצחק עלה מעצמו ,ועל כן עקדו ,ועל ידי זה כבר אינו נושא את עצמו ,ובזה מתקיים ההעלאה על ידי אברהם אבינו.
ולפי זה נמצא דבזה שמסר עצמו לעקידה ,בזה מסר עצמו גם לקיום עצם הדין העלאה ,והיינו כמו שנתבאר ,דהמעשה שבו נמסר יצחק להיות
נתון ומסור לאברהם אבינו היה במה שנעקד ,שעל ידי שנעשה כפות שוב אינו ברשות עצמו ,ועל כן מבואר היטב שעיקר הזכות הוא מה שיצחק
נעקד ,ועל ידי זה היה מסור ונתון ליעשות בו ההעלאה וההקרבה לעולה ,ועל כן גם נקרא שם המעשה ,על שם העקידה.
עמלי התורה הם המה ליבן של ישראל
M
מתוך דברי ברכה לאלפי נבחני ׳דרשו׳ לאחר מעמד נורא הוד של ריתחא בעומקא דשמעתתא
כבוד מרנן ורבנן ראשי הישיבות ,אברכים חשובים עמלי התורה הרבנים הגאונים שליט״א .למדנו בראשית ,ורש״י מביא דברי חז״ל ב שביל ראשית,
בשביל התורה וי שראל שנקראו ראשית ,לא נברא העולם אלא ב שביל ישראל שיעסקו בתורה .בתיבה הראשונה התורה אומרת את תכלית בריאת
העולם ,שזה בשביל ישראל שיעסקו בתורה .אפשר לומר שבזה יש תשובה לקהלת ,שלמה המלך אומר הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל
הבל ,אומר רש״י ’קהלת קורא תגר ואומר על כל יצירת שבעת ימי בראשית שהכל bnn
של הבלים הוא :ואם כן צריך ביאור מה התשובה על זה .התשובה לזה כתובה כאן בתיבה
הראשונה בתורה ,במילה הראשונה ,מיד כשהתורה אומרת את סדר מעשה בראשית,
התורה אומרת את התכלית של בריאת העו^ם ,שזה ב שביל ישראל שיעסקו בתורה .כל
העולמות ,כל היצורים ,כל הגלגלים ,כל הכוכבים ,הכל נברא ב שביל ישראל שיעסקו
בתורה ,בשביל עסק התורה שוה לברא את כל הבריאה .וזקני מרן הרב זצ״ל אמר בשם
רבנו הגר״ח זיע״א שלא רק בשעת הבריאה הייתה כל הבריאה ב שביל ישראל שיעסקו בתורה ,אלא לעולם כל פעולה ופעולה הנעשית בעולם
אינה אלא ב שביל תכלית זו שישראל יעסקו בתורה ,ואם י ש איזה גוי במזרח הרחוק שתוקע מסמר ,אין זה אלא כדי שישראל יעסקו בתורה.
אברכים עמלי תורה בזמן הקשה הזה שיש רדיפה על התורה ועל לומדי התורה ה׳ ירחם ,צריכים לדעת שהם המה נזר הבריאה ,הם הלב של כלל ישראל,
הם התכלית של כל הבריאה כולה ,כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל אברכים שילמדו ,קנין ש״ס ,קנין הלכה ,שיעמלו בתוס׳ ברשב״א בקושיא של
רעק״א ,צריך שתהיה לכם הידיעה| הזו ,ויגבה לבו בדרכי השם ,לא גאוה פסולה אלא גאוה בדרכי ה’ ,אין שום תכלית בעולם ,אין צריך לומר על העולם הזה,
אלא אפילו בכל העולמות כולם וכל קיום הכלל ישראל אין בהכל תכלית זולת התכלית שתשבו ותעמלו בתורה באופן כזה ובאופנים אחרים .הקב״ה יעזור
שבזכות ריבוי התורה ננצל מעול המלכות וכמו שאמרנו בימים נוראים שתבטל מעלינו גזרות המלכות ותגזור עלינו גזרות טובות .הקב״ה יתן כח לרב הגאון
רבי דוד שליט״א להמשיך הלאה להחזיק במעוז התורה ,ולכל האברכים להמשיך ללמוד בבריאות להבין ולהשכיל.
־•־־'•- ״
■ h M Mי** י י י י י■*.
י י י» י* י ו W ^ י Aי י —י M
י י ^ י וירא
*י <w y
גליון | 3 0 0תשפ״ז
^ 1
f ... •״״י
פניני
הפדשה
ואותן ארבעה וחמשה דראיות וסת הנ"ל ,הוי ראיה אחת שורשית,
שממנה תחילת שם וסת ,והשאר הנוספות קובעות את השיעור ,וכך
הנה נא לי שתי בנות (יט ח)
הוא בתשלום 'ארבעה וחמשה' ,שהוא תשלום ה'קרן' בצרוף 'שלושה עומק שורשן הטמא של עמון ומואב שמתבטא בשנאתן
וארבעה המודגשת בקרן ,שרה עם שלושה וארבעה של קנס ,שהוא לישראל
'עצירת כל רחם לבית אבימלך' הנ"ל ,ואותו עונש מודגש כאן אחרי כתב ר ש"י שכל הלהוט אחרי העריות סוף מאכילים אותו מבשרו,
ויכוח אבימלך להצדיק מעשיו' ,בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי' ,שהוא דהיינו זה כעין קלקול של 'ספות הרוה את הצמאה' ,שפיר ש הרמב"ן
היפוך מהודאת בע"ד הפוטר בקנס ,דמינה תשמע שככל שמצדיק את בזה שכל המתאוה לדברים הטבעיים ,סוף בא להתאוות לדברים לא
עצמו יותר ,כך נעשה מחויב בקנס יותר ,עד חומר הגדול של 'ארבעה טבעיים ,כ'משכב זכור ובהמה' וכן הוא ב'קרובות' ,שהם תאוה לדברים
וחמשה' אשר נתבאר. לא טבעיים ,שפוגעת במי שמתחיל בקלקול התאוה הטבעית.
וזהו קלקול 'ע מון ומואב' שבאו לעולם ע"י תאוה שלמעלה מן ההבנה,
היניקה בנים ;צדה בי לד תי בנן לזקניו (כא ז) מחמת הגדשת הסאה של התאוה הרגילה ,וממילא כך היא תכונתם
שרה מנסה להמעיט בערך עצמה ולייחס את גודל הנס בשנאת ישראל ,שמבקשים לפגוע בישראל ,למעלה מן ההבנה
לאברהם אבינו הטבעית ,כמ"ש חז"ל (סנהדרין צו ב) לגבי 'עמון ומואב' ,תרי שיכני
רואים אנו חילוק בל שון הפסוק ,שכשרה מדברת על עצמה אומרת בישי דישראל ,שבאו להשתדל לפני מלך בבל להילחם בירושלים ,ואף
בלשון 'רבים' ,הניקה בנים שרה ,ומאידך כשמדברת על הנס של לידת לאחר החורבן נפנו כולם לכסף וזהב ,ואילו הם נפנו לפגוע בס"ת,
יצחק גופא נוקטת לשון 'יחיד' לזקוניו' ,ואפשר לומר בפשטות עפ"י שהוא גדר קלקול של 'ספות הרוה את הצמאה' הנ"ל ,וזהו גם חומר
המדרש המובא בר ש"י שבאותו היום נפקדו עקרות הרבה ,וזהו הביאור קליפתן הרעה שלא נתקנת אלא בכלים של למעלה מן הטבע ע"י
"הניקה בנים שרה" ,בל שון רבים ,כפי הידוע דדרכם של צדיקים לייחס משיח ,שלמעלה מן העולם ,ואילו בעוה"ז א"א לתקנן ולהשתמש
שינוי בבריאה ובדרך הטבע לזולת ולא שנעשה מחמתם ,והנה ביחד בארצם.
עם לידת יצחק ילדו עקרות הרבה ,והשינוי בדרך הטבע היה כללי,
וממילא שוב אין ייחוס מיוחד בלידת שרה ,כי הרבה עקרות נפקדו,
כי עצר עצר ה׳ בעד כל.רחם לבית אבימלך (כ
וממילא בענוותה מסתירה את הנס הגדול שנעשה במיוחד עבורה, יח)
ומייחסת את השינוי בטבע לאברהם שנולד לו בן 'לזקוניו', עונש אבימלך כבתשלומי ארבעה וחמישה
דהיינו מחמת שהוא באמת ראוי שישתנו ב שבילו סדרי עולם.
בגמ' בסוף החובל איכא ל מ"ד דחלוקים בזה זכר ונקיבה,
ויקח את שני נעריו אתו ואת דבזכרים הוי שלש עצירות ,ואילו בנקיבות
איכא ארבע 'עצירות' בפתחי הגוף ,ואפשר
יצחק בנו (כב ג) להוסיף בדרך רמז ,שבצירוף עצם השבת
מסירות נפש דיצחק בעקידה מכפרת שרה למקומה ,שהוא כעין תשלומי 'קרן',
על כיבוד אב דישמעאל ,שפה נמצא דאיכא 'ארבעה וחמשה' של 'טבח
חז"ל אמרו זה ישמעאל ואליעזר ובזוהייק
פרשת וירא ( קג) הפליגו בשבח אליעזר
לנאמנים ומכר' ,שהוא חומר הגניבה היותר גדול
שאמרו עליו בגמ' במרובה שנחשב
פניני משא ומתן עם רבינו
שביטל עצמו לאברהם ,באמרו 'עבד אברהם חיוב מ ע ש ר כ ספי ם ממתנה ו אביד ה שהשתרש בחטא ,היינו חומר לקיחת שרה
אנכי' ,אע"פ שהיה יכול לתלות השבח דהכא ו'בן נח' נענש על שלא למד כמ"ש
אשתקד נכנסנו קמיה רבינו וסיפר שם בנו
בעצמו ,וסיים הזוהייק 'ואתם ישראל לא בגמ' שם ,על המעשה כאן ,וזה כעין גדר
הגאון רבי שלמה הכהן קוק שליט"א שאמר
מכבדים אותי' הה"ד (מלאכי א ו) "בן יכבד 'השתרש בחטא' ,אשר מורה שלא נוקפו
קמיה רבינו דהסתפק דודו מרן הגר"ח
אב ועבד אדוניו ,ואם אב אני איה כבודי", קנייבסקי זצלה"ה היכא דמצא אבידה ליבו על מעשהו ,וכן במי שלא למד לא
ע"כ. ומחליט בדעתו להחזירה לפנים משורת הדין נוקפו ליבו ,כמבואר.
ומשמע דגם ישמעאל מכבד טובא לאברהם, אי בעי ליתן מעשר כספים משוויותה דהלא שעיקרו שאף וסת בקביעות והנה מצינו
כמובא בחז"ל' ,וי תן אל הנער' ,זה ישמעאל, מדינא אינו מחוייב להחזירה ,ורק הוא עושה סגי ב'שלש פעמים' ,מ"מ פעמים דבעינן
וגם שהתפאר שהסכים לצווי אביו על המילה, זאת למשה"ד. 'ארבע' או 'חמש' ראיות ,בווסת הדילוג,
ונמצא שאותו 'בן יכבד אב ועבד אדוניו, והביא הגר"ח ראיה מהא דאברהם אבינו ומשמע ואיכא למ"ד 'עד שתשלש בדילוג',
משמשים לתוכחה על ישראל ,שלא מכבדים השיב תיכף את כל המתנות למלך סדום דעת התוס' דבעינן חמש ראיות בזה,
כראוי ,וזהו כח עקידת יצחק ,של שלימות אמנם נתן לו מעשר מכל ,אמנם אמר רבינו ולמ"ד שא"צ שתשלש בדילוג הוי 'ארבע
כיבוד אב דיצחק ,וקבלת עבדות שמים שלו, דא"א להוכיח מאברהם משום דאברהם כל חומר ראיות' ,והיינו 'ארבעה וחמשה' של
כלפי שמים ,להימסר לעקידה ,היא היא היותר מושלם דהשתרש בחטא הנ"ל.
המשך בעמוד הבא ◄
שעומדת כנגד אותו קטרוג.
הדברים נכתבו ונערכו על דעת העורכים בלבד .להערות ,תרומות והנצחות,
ולקבלת הגליון בדוא״ל ניתן לפנות לטלפון 052-766-0975 :או sc0527660975@gmail.com
שפתי כהן וירא ב
וכל זה מכח העקידה שהוא מוכיח על שלמות הנפש ,ששייכת רק בעם ולכן נעשית ע"ג אותן 'שני נעריו' דוקא כמבואר ,ובזה מקבלים את
ישראל ולא בגויים ,וזה השורש לגאולת משיח ,שבו נאמר ''עני ורוכב הברכה של 'התגברות על האומות' ,הנשענים על שור שו הרוחני של
על חמור'' ,דהיינו על הכנעתם של האומות ,בפני משיח שלעת''ל ישמעאל בבריתו ,כמובא בזוהר ,ושל אליעזר שהוא 'עוג מלך הבשן'
ישמשו כעבדים לישראל כמו שאליעזר וישמעאל שמשו כעת את (כמובא בפרדר״א ט ו ד ל" :ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה,
אברהם ,וזה רק לכשרים שבהם אבל הרשעים יאבדו ,לדיראון עולם. בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעולם הבא ,והקימו למלך ,והוא עוג
ויש לומר ביותר דיוק עפ''י דברי חז''ל (פרדר'' א פרק לא) שאברהם מלך הבשן") ,אשר חושש משה מפניו ע"י מעשה העקידה בקרא ד'ויר ש
אבינו שאל את אליעזר וישמעאל ,אם הם רואים את המקום ואמרו זרעך את שער אויביו".
שלא ,ו מרו מז בזה על כך שהאומות בשעת 'הסתר פנים' כמו ני סיון
העקידה שעל פניו היה הסתר פנים עצום שהקב''ה מצווה לאברהם
שזבו לכם פה עם החמור (כב ה)
לשחוט את בנו יחידו שנולד לו לעת זקנה ,ואומות העולם אפילו ההבדל העצום בין עם ישראל לחסידי אומות העולם בזמן
החסידי או''ה שבהם לא מרגישים את הקדושה בז מן ההסתר פנים כמו הסתר פנים
שכאן אליעזר וישמעאל לא ראו מאומה ,אפילו שהיו מחוברים על פסוק זה דר שו חז''ל (נדה יז א) שבו לכם פה עם החמור'' ,עם
לאברהם ויצחק ,וזה הייחוד של כלל ישראל לראות את הקב''ה גם בז מן הדומה לחמור'' ,ולכאורה צריך ביאור ,מדוע דוקא כאן נרמזה דרשה
ההסתר פנים הכי גדול ,ולכן אברהם ויצחק ראו את מקום העקידה זו ,אלא הביאור הוא שדוקא ישמעאל ואליעזר ,שהם המובחרים
וישמעאל ואליעזר לא. שבאומות כלפי ישראל הם חשובים כמו חמור.
דברים אחדים לרגל גיליון ה300-
על הכל ה' אלוקינו אנחנו מודים לך ,בשם חכמי ורבני מכון 'שפתי כהן' ,על שנתת לנו את הזכות הנדירה והקדושה להוציא קרוב
לעשור שנים ,מידי שבוע ,תורת רבינו להפיצה ביעקב ולחלקה בישראל ,בעשרות אלפי עותקים הן בהדפסות השונות בערים
ירושלים בני ברק ו מודיעין עילית ליי קוואוד ומונסי ,ובשאר מקומות ,והן באכסנייה המופלאה של 'קובץ גליונות' ,אשר מגיע
לכל מושבותיהם של התלמידי חכמים בארץ ובעולם ,עד כדי שישנם מאות רבות של תלמידי חכמים מופלגים ,שאינם יכולים
II
להכנס לשבת ,מבלי להתענג דעת
על תורתו של רבינו 'איילת
אהבים יעלת חן' ,בבחינת
וטזסד חכמה
י מן שכל הרוצה לטעום בה כל הטעמים טועם,
'לומדעס' עמוקה ,לצד רמזים מכל חדרי התורה
מדרשים ספרי ,וספרא ,ראשונים ואחרונים ,הכל
בלול בבקיאות מופלאה ,ומאידך סיני נורא עוקר
הרים זו בזו וטוחנן בסברא ,עד כדי שפעמים רבות
שהיה רבינו אומר סברא היה מבקש [כן היה מעשה
רבינו לכל הת''ח שירדו לסוף דעתו העמוקה בדקות
הסברא] שנחזור על הסברא לראות שאכן הבינו
הדברים לאשורם ,וביותר שעברנו התנכלויות
ורדיפות מכל מיני צרי עין ,שהוצאת העלון היתה
לצנינים בעיניהם וע שו כל שביכלתם ,ואף מעבר
ליכלתם ,בדברים שאין הנייר סובלם ,לנסות לעצור
בידינו ,אמנם זכינו לרוח טהרה מיוחדת ממרום,
להתגבר על כל הקשיים והמפריעים ולהנות את כלל
ישראל מלכי רבנן מצוף דבש תורת רבינו ,ואכן
תפילתנו נישא שנזכה להמשיך בעבודת הקודש
בדחילו ורחימו ,עדי ביאת ינון גוא''צ לראות את
רבינו עומד על משמרתו בבית המקדש בהקרבת
התמיד ,ומכפר עוונותיהן של ישראל ,בקרוב בימינו אמן[ .בתמונה רבינו בבי קורו המיוחד אצל רבני המכון לרגל גיליון ה.] 200
ויצא יצחק לישיח השדה'
מעיר הקודש טבריה והמחוזות נשגר טנא של ברכות קמיה אכסנייה של תורה האי גברא רבא ויקירא אשר זכה להדבק בעץ החיייים בקדמת
עדן וליצוק מים על ידיו הקדושות גלילי זהב של מרן שר התורה הגרשי״ח זי ע'' א לרגל השמחה הכפולה במעונו באירוסי בתו המהוללת
שתחי' ,ובהכנס בנו החכים לנועם תורה ומצוות יצו ה' את הברכה באסמיו לרוות מהם רב נחת בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות מתוך
הרחבה והרווחה כל הימים.
משה חיים שניידר-יעקב בריזל כעתירת המברכים בכל לב
העלון יוצא בחסות ש״ס הדרן להכנה ,לשינון ולחזרה -בלשון קלה ובהירה!
ועכשיו ,מבצע מיוחד לקוראי העלון! ולזכות רפואת הרב שליט״א,
סדר קדשים 22 -חוברות במהדורת כיס ,במחיר מיוחד של ₪ 99בלבד! פחות ממחיר העלות!
להזמנות052-768-4241 :
ורבי שלמה ליוהו לבית הרפואה לעבור את הטיפול ,וכשסיימו באו לשוב
לכיוון הישיבה ,ורבינו היה תפוס ב שרעפיו בלימוד ,וכמעט שלא היה ניתן
להסיח את דעתו ,וכשעברו ליד חנות נוחות בתחנת דלק פלונית ,העיר רבי שפה לנאמנים -המשך
שלמה ואמר לרבינו הנה כאן לא רחוק ממוקמת התחנת דלק שעשתה
עניינו היה מעשה קידוש ה' ,ממילא גם כשמחזיר ומקדש ש'' ש בזה הרי
לרבינו צער רב בעבר עקב היותה פתוחה בשבת.
עושה בזה פעולתו ומטרתו ובוודאי שהוא חייב במעשר מזה.
ויצא רבינו מהרכב ועשה ברכת כהנים ,והתפלל ,וראה איזה פלא לאחר
והוספנו קמיה רבינו שלפי זה יש להסתפק באותם הזוכים ומביאים
כמה שבועות נכנס מקורבו של רבינו עשרות בשנים הר''ר שי שלמה סילם
לרבינו כספי צדקה לחלקם וידוע שכל הכספים מחולקים לאלתר
שיחי' ,ואמר לרבינו שפנה אליו בעל הבית של אותה תחנת דלק וביקש
לצדקה ,וא"כ היה מקום לומר שכספים אלו גם מתחייבים במעשר
ממנו במפגיע להכנס לרבינו ורוצה לבשר לו שבעזרת ה' הוא עומד לסגור
כספים ,ולא הכחיש רבינו ואמר מחמת שממילא הכל הולך לעניים ואין
את החנות בשבתות כליל ,ויהי לפלא כיצד תיכף לת''ח ברכה.
כ״כ נפק״מ בזה אי שמיה דמע שר רמיא עליה או לא.
עוד שח בפנינו הרה״ג רבי שלמה הנ״ל שבעת רבינו נצרך לעבור טיפול
רפואי כלשהוא בידו מחמת ייסורים רבים שהיו לו ,ועל הכל נצטער
ביותר שלא יכול לכתוב חידושי תורה כהרגלו.
הדפסת העלון לע״נ רבני טבריא:
רבה הראשי של טבדיא ,הצדיק החכם דבי חיים בן דבי יצחק סמאגיא זצ״ל
רבה הראשי של טבדיא ,הצדיק החכם דבי יעקב חי בן דבי ברוך זריהן זצ״ל mU
מייסד ת״ת ביבאס ,הצדיק החכם דבי רפאל ביבאס זצ״ל '״־׳"
־>o cד
משנת הפרשה
—o הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה —0
מתורת רבינו ראש הישיבה
שליט״א הגאון רבי איתמר גרבוז
האדם הגדול בענקים -זה אברהם אבינו
לוי ,כתיב האדם הגדול בענקים ,זה אברהם ,ולמה קורא אותו גדול ,שהיה וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום ,וישא עניו
ראוי להבראות קודם לאדם הראשון ,אלא אמר הקד וש ברוך הוא שמא וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל
יקלקל ואין מי ש יבא לתקן תחתיו ,אלא הרי אני בורא את האדם תחלה,
וישתחו ארצה (יח ,א-ב).
שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיוי ,ומבואר דהא דנקרא אברהם האדם
הגדול הוא מש ום שהיה ראוי להבראות הראשו ן בעולם ,וצ״ב איך הא דהיה ויהי היום ויעבר אל ישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם
צריך להבראות הראשו ן מבואר בלשו ן יהגדולי ,והרי לא כתיב כאן שהיה ויהי מידי עברו יסר שמה לאכל לחם (הפטרת פרשת וירא ,מלכים ב׳ ד',חי).
האדם הראשו ן וכה״ג אלא יהגדולי ,ומאי שייטיה להא שהיה צריך להיות הנה בגמ' (בבא בתרא נ״ח אי) איתא ,ירי בנאה הו הקא מציין מערתא כי מטא
ראשון לכל הברואים. למערתא דאברהם אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא ,א״ל מאי
ונראה לבאר בזה ,דהנה בשבת מזכירים בברכת המזון ירצה והחליצנו וכוי כי קעביד אברהם ,א״ל גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא ליה ברישיה ,אמר ליה
יום זה גדול וקדוש הוא לפניךי ואאמו״ר זצ״ל היה רגיל להביא שמר ן הגר״י זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא ,אמר ליה ליעול מ ידע ידיע דיצר בהאי
אברמסקי זצ״ל היה שואל ,דבשלמא ששבת הוא יום קד וש מבואר להדיא עלמא ליכא עייל עיין ונפקי ,ומבואר דרי בנאה הגיע לציין את קברו של
בתורה וכדכתיב יויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותוי (לעיל פ״ב פסי אברהם.
גי) ,אבל מה שא ומר ים דשבת הוא יום גדול ,זה צ״ב היכן מצינו בקראי ובתוסי שם ביארו דהא דרי בנאה ציין את המער ות של הקברים הווא מש ום
שהשבת נקראת יום גדול[ ,וכבר עמד בזה בהקדמת ו לספרו חזון יחזקאל דבקבר סתום טומאה ב וקעת ועולה ,והקשו התוסי יוא"ת והא אין קברי
עמ״ס שבת יעו״ש משכב״ז]. עובדי כוכבים מטמא ים באהל ,מש ום דאין קרויין אדם ,ואפילו רבנן דפליגי
והביאור בזה ,דהנה בברכת אבות שבתפ ילת שמו״ע אומרים יהקל הגדול ארי שמע ו ן (יבמות ס״א אי) ואמרי דמטמא י ן באהל ,מ"מ בקבר שלפני
הגבור והנוראי ,ובביאור תיבת יהגדולי כתב בפירוש שיח יצחק [הנדפס 0הדיבור לא מרבה לה בנזיר (דף נ״ד אי) אלא לענין נגיעה יאו בקברי לרבות
בסידור הגר״א] דפירושו שהקב״ה גדול במ ידת ההטבה ,וכדכתיב בקרא ■> קבר שלפני הדיבור ,ומקרא דכתב גבי נגיעה מרבי לה התםי ,והיינו דה וקשה
יאתה החילות להראות את עבדך את גדלךי (דברים פ״ג פסי כ״ד) ופירש״י שם לתוסי דהרי אברהם אבינו היה קודם מת ן תורה והיה דינו כדין בן נח שאין
דגדלך זו מ ידת טובך ,והיינו דמי שמט יב לאחרים ומשפ יע להם מטובו נקרא קברו מטמא באהל ,וא"כ מ״ט הוצרך רבי בנאה לציין את קברו.
יגדולי ,וכ"מ בגמי (פסחים קי״ח אי) שכתבה יולמה נקרא שמ ו הלל הגדול, והנה דעת הגר״א באדרת אליהו פרי חוקת דגוי מטמא במאהיל כנגדו אע״ג
אמר רבי יוחנן מפני שהקב״ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל דאינו מטמא באוהל ,וכ"כ הרש״ש (פסחים דף טי אי) בדעת רש״י[ ,ועיי או״ש
בריה ,ופרש״י לפי שכת וב שם ינותן לחם לכל בשרי ,ומבואר מכל זה דמי (פ״א מט"מ הי״ג) מש"כ בדברי הגר״א] ,ולפי זה מיושב קושית התוסי די״ל
שמט יב ומשפ יע לאחרים נקרא יגדולי ,ולפ״ז ביאר דהרי השבת היא מק ור שציין את המערה בשב יל שלא יאהילו כנגדו ,ומדברי התוסי שלא תירצו כן
הברכה [וכמו שמזכירים בפיוט לכה דודי] ,וכמבוי בזוה״ק דהשבת משפ יע מוכח לכאוי דפליגי ע״ז וס״ל דאף בכנגדו אין קברי גויים מטמאין ,וכן מוכח
לכל ימי החול ומיניה מתברכין כל יומא ,וכל ימי השב וע מקבלים שפע מיום בדעת הרמב״ם וכמשנ״ת בארוכה במקו״א (משנת טהר ות אהלות ח״ב סיי
השבת ומשו״ה נקראת השבת יום יגדולי. סי) ,וכבר הרגיש בזה הרש״ש שם ,עיי״ש.
ועפ״ז יש לבאר ג"כ הא דאברהם נקרא האדם הגדול מש ום שהיה צריך ותירצו התוסי שם ,יויש לומר דאברהם נקרא יאדםי דכתיב האדם הגדול ,וכן
להבראות ראשון לברואים ,דכיון שאם היה אברהם נברא הראשון הרי היה אדם הראשון ,ולהכי אין למעטם מקרא דאדםי ,והיינו דכיון דכתיב על
משפ יע על כל הבריאה כולה ,וכל הברואים היו צאצאיו שנולדו מכחו, אברהם שהיה יהאדם הגדולי א"כ לא נתמעט מקרא דאדם כי ימות באהל
משו״ה נקרא האדם הגדול כיון שהיה צריך להבראות תחילה ולהיות דמיניה ילפינן שאין גויים מטמאי ן באהל.
המשפ יע הגדול לט ובת כל הברואים. ומה שכתב ו התוסי דכתיב באברהם שהיה יהאדם הגדולי ,ציין הרש״ש
ולפי זה יש להוסיף ביאור נוסף בהא דנקרא אברהם האדם הגדול ,דהרי דכוונתם להא דכתיב ביהושע (פי״ד פסי ט״ו) יושם חברון לפנים קרית ארבע
כידוע מבואר כאן בפרשה שאברהם היה מכניס אורחים וגומל חסדים עם האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמהי ,וברש״י שם פ ירש בפיי
כל האורחים ,וכן מב ואר בחז״ל שאברהם הוא עמ וד החסד (עיי בזוה״ק ח״ג קמא דקאי על אביהם של אחימן שש י ותלמי שקרא ו לו ארבע או ע״ש
דף ש״ב אי ועוד) ,וכיון שנתבאר דמי ש יש לו מידת החסד וההטבה נקרא שהאב עם של ושת בניו היו ארבע ילידי הענק [וכן פירשו שם המצ ודת דוד
גדול ,משו״ה שייך טפי באברהם אבינו התואר של יהאדם הגדולי. והרד״ק] ,ועוד פ ירש רש״י שם יומדרש אגדה ,האדם הגדול בענקים הוא
וכן יש לבאר הא דכתיב בהפטרה שקורין השב וע על האשה השונמית יויהי אברהם אבינו ,הוא שגרם להם שהארץ שקטה ממלחמה ארבעים שנה
היום ויעבר אל ישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי שנתעכב ו במדבר ,בשכר שכבד ו את הזקן בקרית ארבע שאמר ו לו נשיא
מידי עברו יסר שמה לאכל לחםי (מלכים בי פ״ד פסי חי) ,ומפני מה נקראת אלקים אתה בתוכנו (להלן פכ״ג פסי וי) /ומקורו מדברי התורת כהנים
יאשה גדולהי ,מש ום שהיתה בעלת חסד ומכנסת אורחים ומי ש יש לו מידה (פרשת אחרי מות פרק י״ג ה״ח) עיי״ש ,והתוסי נקטו כפירוש זה דהאדם
זו של הטבה וחסד לאחרים נקרא יאדם גדולי וכמשנ״ת. הגדול קאי על אברהם.
ועלינו ללמוד מזה כי יאדם גדולי הוא מי שמט יב לאחרים ,ובנוסח המצבה ^ וצריך לבאר מפני מה אברהם אבינו נקרא יהאדם הגדולי מה שלא מצינו
של מרן הגר״ח מבריסק זצ״ל כתבו בניו יפ"נ רבינו הגדול רב החסד שר ף בשאר האבות ,והראוני שבס וף מסכת סופרים (פכ״א ה״ט) איתא יהאדם
התורה הגאון החסיד האמיתי וכו” ,הרי שרא ו לנכון לכתוב אחר רבינו ,הגדול בענקים זה אברהם אבינו שהיה גבוה ,קומתו כנגד שבע ים וארבעה
ס׳ יהגדולי שהיה רב החסד ,ורק לאחמ״כ כתבו שהיה שר התורה ,וזהו ןאנש ים ,ואכילתו ושתיתו כך היה כנגד שבע ים וארבעה אנשים ,וכוחו כןי,
V מש ום שהגדול הוא במה שהיה רב החסד ,וכמשנ״ת [וכן מצינו גם [ויעו״ש עוד ת וספת דברים בזה] ,והיינו דנקט המדרש דאברהם היה /
לגבי השמש שנקראת יהמאור הגדולי (לעיל פ״א פסי ט״ז) מש ום )3 ( 0 3 ) 0גבוה כמו הענקים ומשרה נקרא הגדול בענקים.
שהיא משפ יע אור לכל העולם ,ואכהמ״ל]. “ -יינם במדרש רבה פרשת בראש ית (פרשה י״ד סיי וי) איתא ,יאמר רבי
[H g c N s
JO C .
ל ע”י מערכת ’קובץ גליונות’ k.ailvonot@.amail.com 053-3145900
־ C׳ ' 'v 0 t o t ׳ V־ '״> נ ־
s v e Jm i
ואברהם הולך לשלחם -בענין מצוות לוויה
מסומנים ,אין בכלל זה דין ללוות.
(! ־ ־
> ויאמר אדנ״י אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך ,יקח נא
ועוד ביאור בזה כתב בעמק ברכה (עניני גמילות חסדים שבגופו אות ג'), ^ וגו' ,ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
דהביא שם שתמה למה אין העולם נזהרין במצות לויה ושלא ראה מעולם מי ^ (יח ,ג-טז).
שנוהג כן ,וכתב דהגאון בעל 'חזון איש' אמר לו ,שאפשר דחיוב לויה אינו
הנה ברש”י כאן ביאר ב׳ אופנים בביאור מקרא זה דויאמר אדנ”י אם נא וגוי,
אלא למי שהולך בדרך יחידי ,אבל כהיום ,שנוסעים הרבה אנשים יחד,
דבתחי' פירש”י 'לגדול שבהם אמר ,וקראם כולם אדונים ,ולגדול אמר אל נא
נעשה כל אחד לויה לחבירו.
תעבור ,וכיון שלא יעבור הוא ,יעמדו חבריו עמו' ,ולפירוש זה כתב רש”י
אמנם כל זה אינו אלא לענין כל פרטי דין לויה ,אבל אף בזמן הזה שאין חיוב דאדני הוא לשון חול ,ועוד פירש 'דבר אחר ,קודש הוא ,והיה אומר להקב”ה
לויה בכל פרטיה ,מ”מ כתב הסמ” ע שם בשם הדרכי משה ,דאף שמוחלין על להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים ,ואע”פ שכתוב אחר וירץ
כבודם ,אפ”ה יש לילך עם רבו או עם חבירו עד השער או לכל הפחות ד' לקראתם ,האמירה קודם לכן היתה ,ודרך המקראות לדבר כן וכו''.
אמות ,וכן הוכיח באהבת חסד שם מדברי הגמ' (סוטה מ”ו ב') עיי”ש.
ומקורו של רש”י בפי' השני הוא מדברי הגמ' (שבת קכ” ז א') דהכי איתא שם
ובפשוטו צ”ב בהך דינא ,דכיון דקיי”ל שבזה ” ז אין חיוב ללוות אורחין משום 'אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב
שמוחלין או משום דיש דרכים מסומנות [או שנוסעים עם אחרים] ,א”כ מאי ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך ,א”ר אלעזר בא
טעמא צריך ללוות שיעור ד' אמות והרי אף לגבי הד' אמות שייכי הנך וראה שלא כמידת הקב”ה מידת בשר ודם ,מידת בשר ודם אין קטן יכול
טעמים דלעיל ,וביותר יל”ע מאי מהני הליווי של ארבע אמות בפתח ביתו לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ויאמר ה'
והרי את דרך זו האורח יודע לבדו איך ללכת ומה יוסיף לו שבעה ”ב ילך עמו אם נא מצאתי וגו'' ,וכן פסק הרמב”ם (הל' אבל פי” ד ה ”ב) וכתב 'וגדולה
בד”א אלו. הכנסת אורחים כהקבלת פני שכינה שנאמר וירא והנה שלשה אנשים וכו'',
וצריך לבאר בזה ע”פ מה ששמעתי מאדם גדול אחד שאמר דדין הלויה של [ויל”ע דבלשון הגמ' מבואר דהכנסת אורחין גדולה יותר מקבלת פני שכינה,
ארבע אמות אינו רק ליווי להאורח ,אלא מלווה בזה את השכינה שבאה ובלשון הרמב”ם מבואר דתרויהו שוין הן].
אליו ,והיינו דכיון שגדולה הכנסת אורחים כהקבלת פני שכינה א”כ כל מי והוסיף הרמב”ם שם וכתב' ,שכר הלווי מרובה מן הכל ,והוא החוק שחקקו
שמכניס אורחים זוכה להכניס אף את השכינה לביתו ,וכשמלווה את האורח אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה ,מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן
מלווה בזה אף את השכינה שעמו ,ורק דלזה סגי בליווי ארבע אמות ומלוה אותן ,וגדולה הכנסת אורחים וכו' ,ולווים יותר מהכנסתן ,אמרו
ולאחמ”כ כבר אינו מלווה את השכינה ורק את חבירו ,ומשו”ה עד ד' אמות חכמים כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים'.
לא יועיל מחילה כיון דאי” ז מדין בין אדם לחבירו אלא מדין בין אדם למקום,
ומבואר בדברי הרמב”ם שלמד מאברהם אבינו שיש מצוה ללוות את
ורק ליותר מד”א שאז הוא מדין בין אדם לחבירו ,לזה מהני מחילה ,וכמו”כ
^ האורחים ,וכוונתו להא דכתיב 'ואברהם הולך עמם לשלחם' דהיינו שליווה
מה ”ט ל” ש לומר על פחות מד”א דיש דרכים מסומנים או ש יש עמו בני אדם 0
י» את האורחים ,והוסיף ע” ז הרמב”ם דללוות את האורחים הוא מצוה גדולה
בדרכים כיון שמלוה את השכינה יחד עם חבירו.
יותר ממצות הכנסת אורחים ,ובביאור מקור הרמב”ם לזה כתב המגדל עוז
ובזה מבואר ג”כ מה שכתב הרמב”ם דאפילו המלוה את חבירו בעיר ג”כ יש שם ,דיליף לה מהא דאלו בהכנסת אורחין הוצרך אברהם לבקש רשות
לו שכר מרובה ,ובפשוטו צ”ב איזה ענין יש ללוות ד' אמות בתוך העיר, מהקב”ה ואמר לו אל נא תעבור וגו' ,ומשא”כ בלויה לא מצינו שביקש
אמנם למשנ”ת הרי מבואר היטב דכשיוצא האורח מביתו ומלוהו ד' אמות אברהם רשות ע” ז שימתין לו הקב”ה עד שילוה את האורחין ,ואפ”ה המתין
בתוך העיר הרי מלוה בזה את השכינה ועל זה יש לו שכר מרובה. לו הקב”ה וכדכתיב 'וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה' (להלן
ובעיקר הא דגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה נראה לבאר פס' י”ז) ,והמתין לו הקב”ה עד שגמר את תפלתו ,והיינו משום דעל הלויה
בזה ע”פ מה ששמעתי ממו” ר הגרא”מ שך זצ”ל לבאר ,דהנה לעיל (פי”ג פס' היה פשוט לאברהם שגדולה הלויה יותר מקבלת פני שכינה ,ומשו”ה לא
י”ד) כתיב 'וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו' ,ופרש”י שם' ,אחרי הוצרך לשאול ע” ז מהקב”ה ,ומבואר דמעלת הלויה גדולה יותר מהכנסת
הפרד לוט ,כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו' ,ותמה מרן זצ”ל, אורחין שעליה הוצרך לשאול להקב”ה אם ימתין לו.
דהרי אברהם אבינו שהיה נביא בודאי הבין שזוהי הסיבה שהשכינה אינה ויעוי' ברמב”ם שם (ה ”ג) שהאריך בפרטי מצוות לויה ,וכתב 'כופין ללויה
מדברת עמו ,ואמאי לא נפרד מלוט קודם לכן והפקיר את טובת עצמו וויתר כדרך שכופין לצדקה ,ובית דין היו מתקנים שלוחין ללוות אדם העובר
על גילוי שכינה בשביל להיות יחד עם לוט. ממקום למקום ,ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו
וביאר בזה ,דאברהם העדיף להיות יחד עם לוט בשביל לקרבו לדרך ה', דמים ,אפילו המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר יש לו שכר מרובה ,וכמה
מאשר להרחיקו ולזכות לגילוי שכינה ,והיינו משום דכל המעלה ש יש בגילוי הוא שעור הלוייה שחייב אדם בה ,הרב לתלמיד עד עבורה של עיר ,והאיש
שכינה היא שעי” ז יש קרבת אלוקים ,ואברהם הבין שלקרב את לוט זהו ג”כ לחבירו עד תחום שבת ,והתלמיד לרב עד פרסה ,ואם היה רבו מובהק עד
מביא לקרבת אלוקים כיון שכך רצון הקב”ה וכשעושה רצונו של הקב”ה שלש פרסאות'.
זוכה לקרבה אליו ,ומשו”ה לא הרחיק אברהם את לוט מעמו. ובאהבת חסד (ח ”ג) האריך טובא בדיני הכנסת אורחים ,ושם (פ”ב ) האריך
ועפ” ז יש לבאר אף לגבי הכנסת אורחים ,דגדולה מעלת הכנסת אורחים לבאר כל מה שלימדה אותנו התורה במעשה של אברהם אבינו איך שהכניס
שעי” ז זוכה המארח לקרבת אלוקים ,וקירבה זו היא יותר מהקירבת אלוקים את האורחים ,ויעו” ש שהאריך ג”כ בדין לויה וכתב דחז”ל הפליגו מאד
שזוכים לה ע”י הקבלת פני שכינה ,ומשו”ה עדיף להכניס אורחים מאשר במצוה זו ,ועל כן יזהר כל מארח ללוות את אורחיו ,ובהגה ”ה שם כתב
לקבל פני שכינה. לתמוה על העולם שמקלין בדין לויה ,והביא שכבר עמד בזה הסמ”ע בסוף
[ובדרך אגב יש להוסיף בענין הכנסת אורחים ,מה ששמעתי ממו”ח הגאון > חושן משפט (סי' תכ” ז ס”ק י”א) ,והביא בשם הדרכי משה דהאידנא אין
.
זצ”ל שאמר דלפעמים מגיע אל האדם אורחים ומציעים להם לאכול ^ נוהגין אפילו תלמיד לרב עד פרסה משום דמוחלין על כבודם.
ולשתות והם מסרבים מחמת שכך מנומס ומתביישים לקחת ,ובזה צריף׳, ^ ע ו ד ביאר שם הח”ח ,דהא דאין נזהרין בזה היום הוא משום דרק בזמנם
לדחוק באורחים שיקחו מהאוכל עד שכבר לא יתביישו ועי” ז הם יאכלץ שלא היו הדרכים מסומנים ,ואם יטעה בהן האורח יש סכנה מפני J
O J O וישתו ,וכך יקיים את המצוה בשלימות]. oחיות ולסטים ,אבל במקומותינו שהדרכים מיושבים וגם הם ( (y i
JO C C ■^vג _
יו”ל ע”י מערכת ’סומו גליונות’ k.ai l vonot®amai l .com 053-3145900
שיחת המשגיח
הגה"צ רבי חז קי הו יו סף
מי ש קוב ס קי שליט״א
וו
גליון 377
תשפ״ז דו כי ה צ די קי ם נ ק ר א א ר חו ת -דהיינו תו ר ה ו מ צוו ת ומידות(ב־אורהגו״א מ שליל)
מרן רה״י זיע״א תמיד היה צוחק ,הוא א מר שיש גבירים שחושבים "אברהם אבינו"
שהמלאכים לא יודעים לקרוא ,אלא אותיות מוזהבות בגודל ענק... המשנה באבות (ה ,ג) אומרת :״עשרה נסיונות נתנסה אברהם
צריך לומר להם שהם יודעים גם א ם לא תכתוב שום דבר... אבינו״ .ידוע מה שאומר רבי חיים מואלוז׳ין זצ״ל ב׳רוח חיים׳
דברים גדולים אדם מרגיש ׳עשיתי משהו׳ ,אבל דברים ק טנים אדם שבתהחלה המשנה מביאה ״עשרה דורות מנח ועד אברהם״ ולא
חושב שזה לא ׳משהו׳ .היה פעם יהודי שתרם המון לבנין ,ואני זוכר אומרת אברהם אבינו ,ואח״כ ״עשרה נסיונות נתנסה אברהם
הייתי אז באמריקה ,נגשנו אליו ובקשנו ממנו משהו ,אז הוא אבינו״ למה בהתחלה לא כתוב ״אבינו״?...
התחיל לצעוק עלינו ,מה א ת ם באים מה נראה לכם שאני גביר?!... אומר ה׳רוח חיים׳ דבר פשוט מאד ,נתאר לעצמנו ,אחד שהוא
כלום ,מדברים גדולים אדם נהנה. מצאצאי ה׳קצות׳ ,אז כשהוא מדבר בלימוד הוא לא יגיד כל פעם
בן אדם מרגיש -מסרתי את עצמי לכבשן האש ...אה! בכל אופן, ׳הסבא הקצות׳ אומר ...רק כשבאים לשאול אותו על יחוס וכדומה
עשיתי משהו ...יש מקום מיוחד בשמים למקדשי שם שמים .אבל הוא או מר שהוא נכד של הקצות .אותו דבר ,עשרה דורות מנח ועד
את הנסיונות הפשוטים שזה נגד הרצון שלי ,צא מהבית שלך ,לך אברהם לא כאן ה מקו ם לומר אבינו .אבל כשמדברים על העשרה
למקום לא ידוע ...גרש את האמה הזאת ואת בנה ...כל מיני דברים נסיונות שמהם אברהם נתגדל ,הוא טבע את זה גם לבניו אחריו,
שאני לא רוצה ,זה בן שלי ,ואני עושה את זה מיד בלי להרהר ובלי פה אני מדגיש ״אברהם אבינו״!
לפקפק רק בשביל לקיים את רצון ה׳ יתברך! מסופר על הגאון הצדיק רבי נחומק׳ה מהורדנא זצ״ל ,מובא בספר
נקח דוגמא :יש הרבה בחורים שכשמזדמן לידם איזה ענין של מאד חשוב שהוציאו בדור קודם עליו ועל תולדותיו .רבי נחומק׳ה
״צדקה״ או מ קרי ם מיוחדים ,הם מוכנים כמה שבועות לא לישון היה אוסף הרבה כסף לצדקה כידוע .פעם הוא נכנס לבית מרזח
ולרוץ בין בתי הכנסיות ...אבל לשבת יפה חצי שעה וללמוד יפה בלי וביקש מהם צדקה ,אמרו לו בסדר ,אבל יש לנו שאלה ,אם תענה
לדבר ובלי להסיח דעת ,ובקיץ יש גם מיזוג אויר ואוירה טובה -זה לנו -ניתן לך .מה השאלה? ...מה עושים כזה רעש גדול מאברהם
הרבה יו תר קשה ,כאן בניתי בית ,סייעתי בכל הכח ,עשיתי משהו... אבינו שמסר את עצמו לכבשן האש ,והרי היו הרבה יהודים שמסרו
את עצמם להריגה ולשחיטה ...מאות אלפים! באינקויזיציה,
או מרים שהגר״א זצ״ל א מר על הגר צדק אברהם בן אברהם זצ״ל
בגזירות ת״ח ות״ט ובכל שנות השמד...
שהנסיון היותר קשה שלו לא היה לקפוץ לכבשן האש ,אלא
כשאמא שלו באה אליו והזכירה לו את כל ימי הילדות וחיבקה א מר להם רבי נחומק׳ה :אחרי שאברהם אבינו עבר את הנסיון
אותו ונתנה לו אהבת א ם ,לוותר על הכל בלי להתייחס לכל הרגשות הקשה הזה ,הוא הטביע את הכוחות האלו בילדים שלו ,והיום זה
זה היה הנסיון הגדול! הנסיונות הגדולים זה איפה שזה נגד הרצון כבר לא קשה כי טבוע לכ״א את הכח של מסירות נפש על קידוש
שלי ונגד ההרגלים שלי .ובדרך זו כותב רבי נתן צבי פינקל זצ״ל. ה׳ .אבל הכל הגיע מאברהם אבינו.
רבי נתן צבי מביא שם סיפור והוא מאד מתפעל ממנו ...פעם הוא הנסיון הגדול נמדד בדברים ה ק טני ם
הגיע לאיזה גביר ,יהודי נחמד .א מר לו הרה״י רבי נתן צבי שיש
אז בואו נראה קצת את העולם של ״נסיונות״.
הרבה מה להציע להיות שותף בלימוד התוה״ק של ישיבת מיר,
בתרומה של סכום גדול -א תה מקבל בנין .בסכום יותר קטן - עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו .מה הם העשרה הנסיונות?...
קומה ,בסכום פחות -חדר ,ויש אפשרות של ״החזקת אברך״ וכו׳. יש בכך מחלוקת מעניינת .רש״י שם מביא את ה׳פרקי דר׳ אליעזר׳
אמר לו הגביר אני מחפש לעשות דבר שיעלה חיוך על הפנים של (פרק כ״ו) שמובא שם דברים שלא כ״כ יודעים .מה היו הנסיונות
הקב״ה ...דבר שהקב״ה יהיה שבע רצון .ורבי נתן צבי מאד התפעל הראשונים של אברהם אבינו :דבר ראשון ,כשאביו רצה למסור
ממנו. אותו לנמרוד שיהרוג אותו אברהם התחבא י״ג שנים מתחת
איך עושים באמת חיוך על הפנים של הקב״ה?... לאדמה!! ב .אחרי זה תפסו אותו והושיבו אותו בבית האסורי ם
עשר שנים! (וברש״י לא נזכר עשר שנות בית סוהר רק שהשליכוהו
הר א ה לי הג״ר שמריהו רוט שליט״א את הזוהר הזה ,ונקרא את לאש) ואחרי הבית סוהר מסרו אותו להריגה בכבשן האש באור
הזוהר בפנים( :ויחי דף רל״ד) ״וכד אתפליג ליליא ואתערותא כשדים ,והנסיון השלישי מתחיל בלך לך.
סל ק א מתתא לעילא״ צער השכינה עולה מלמטה למעלה ,כדין
קב״ה אתער כל חילי שמיא לבכיה ,הקב״ה מעורר את כל צבא הרמב״ם בפי׳ המשניות (ה ,ד) מתחיל את כל העשרה נסיונות מלך
השמים לבכיה ,ובעט ברקיעא "ואזדעזען עלאי ותתאי" ,הקב״ה לך .וצ״ב למה הרמב״ם לא מנה את הנסיונות הראשונים? ...עשרים
בועט ברקיע וכל הבריאה מזדעזעת ,ולית נייחא ק מי ה -אין נחת ושלש שנים של יסורים! להתחבאות מתחת האדמה ,ובית סוהר,
לפני הקב״ה ,כלומר א״א לרצות את הקב״ה כביכול" ,בר בזמנא ובסוף כבשן האש ,כך שואל הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ״ל.
דמתערי לתתא באורייתא ,כדין קב״ה וכל אינון נ שמתין דצדיקיא אנחנו יודעים שלבני אדם קל לעשות דברים גדולים ,אבל דברים
כלהו צייתין וחדיין לההוא קלא וכדין נייחא ק מי ה א שתכח" .חוץ קטנים אפילו עם הרבה פחות קושי -קשה להם .ניקח דוגמא :יש
מהזמן שמתעוררים למטה ויושבים ולומדים אז הקב״ה וכל הרבה גבירים שמוכנים לתת מיליוני דולרים בשביל לבנות בניינים
נשמות הצדיקים מקשיבים ושמחים אל הקול ההוא ,הם שגורמים גדולים ומרשימים ,אבל מאה דולר בשביל לתת לבחורים לאכול -
שהקב״ה והצדיקים מעלים חיוך על הפנים ...ואז יש נחת לפני זה קשה להוציא מהם ...מה זה מעניין אותי ...בנית בנין עשית דבר
הקב״ה. גדול אז ״קניתי״ כביכול את הקב״ה ,כזה בנין וכתוב שם בגדול את
א ם רוצים להעלות חיוך אצל הקב״ה לא צריך הרבה כסף ...רק השם ,אולי המלאכים לא ידעו לקרוא בקטן אז כותבים באותיות
בעמלה של תורה. גדולות.
נערר תתוך שיחתו השבועית בישיבת ארחות תורה
דיברנו בשבוע שעבר בשם המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ״ל, ה׳מסילת ישרים׳ כותב (פ״א) ׳והנה האדם אלא נברא לא לקיים
שהקב״ה אומר לקין ״למה חרה לך ולמה נפלו נפיך״ ...מה ,וכי מצוות ולעמוד בנסיוף.
הקב״ה לא יודע למה?! לא קבלת את המנחה שלו ...נכון .אבל למה
לעמוד בנסיון זה לא ׳במקרה׳ ,אלא בשביל זה נבראתי! ולפני
נפלו פניך ,תעשה תשובה ותחזור! להתייאש זה לא פתרון.
שנסביר למה ,נביא שכתוב ב׳חובות הלבבות׳ (שער עבודת
אני רוצה לומר לכם דבר מאד מאד יסודי ,וסיפור מאד מאד מעניין האלוקים פ׳׳ט) מה המטרה של הבריאה" ,וה שלי שי ,מוסרך
מהסטייפלער. בעולם הזה בסבלך עול עבודתו בו" -שאדם יסבול את עול עבודת
ה׳ וזה היי סורים בעוה״ז ,ולמה ,כדי שיהיה לך קשה! ולמה רוצים
אל ת תיי א ש גם מן הר שעים
שיהיה לי קשה?" ...להעלותך אל מעלת העליונים והסובלים,
מה ההבדל בין נח לאברהם אבינו? כתוב בחז״ל על הפסוק ״כי מי שנאמר בהם "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו״ .ולא יתכן לך
נח זאת לי״ ,למה נקרא המבול ״מי נח״? לפי שהיה לו להתפלל על זה ואת על עניינך הראשון׳׳ .רוצים להעלות אותך לדרגת
דורו ולא התפלל .ואברהם כן התפלל על דורו .הרב׳ה שלנו רבי המלאכים העליונים ואי אפשר בלי לרדת לעוה״ז ולעבור נסיונות.
מאיר חדש זצ״ל היה מביא שכתוב בחז״ל על הפסוק בתהילים בלי נסיונות אי אפשר להגיע לדרגות הגבוהות .ועיי״ש עוד בהמשך
(מה ,ח) ״אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוקים אלוקך״, -אעלך אל הגדולה שבמעלות בחירי וסגולתי ,ואקרבך על רחמי
איפה אברהם אבינו התנשא בחסד מעל הכל? האויבים הכי גדולים ואלבישך זיו כבודי .כתוב בזוהר שנסיון הוא מלשון נס להתנוסס,
של אברהם אבינו זה סדום .אברהם הולך ומסתובב בכל העולם להתרומם ,לגדול.
ללמד דעת את ה׳ ,ודרכו היתה דרך מצות חסד ,״חסד לאברהם״,
בספר של רבי חיים קמיל זצ״ל מביא שהוא שמע מהרה״ג רבי דב
והאידיאולוגיה של סדום שחסד זה פשע וחייבים עליו מיתה ,וכעת
הקב״ה רוצה לאבדם בדין ובמשפט המגיע להם ,ואברהם שכל כך לפין זצ״ל (שהוא חותנו של הגרמ״מ חדש זצ״ל ר״י אור אלחנן)
צריך לשמוח שכעת לא יעמדו בדרכו -עומד ומבקש עליהם רחמים. שהוא שמע ממרנא החפץ חיים זצ״ל שהנשמה נמצאת תחת כסא
הכבוד ,וכשרוצים לשלוח אותה לעולם התחתון היא לא רוצה כי
על כן אהבת צדק להצדיק את הבריות -אימתי בסדום ,שנאת רשע טוב לה להישאר למעלה וליהנות מזיו השכינה ,ואומרים לה
-בסדום ,על כן משחך אלוקים אלוקיך. שהתואר הגדול והנכסף ״עבד השם״ [מה שזכה לו משה רבינו ע״ה,
כעת אני רוצה שנבין :הוסיף רבי מאיר חדש זצ״ל אז באמת נשאיר ישמח משה במתנת חלקו כי ״עבד״ נאמן קר א ת לו] אי אפשר בלי
את סדום?! ...נשאיר את ״שלטון הרשע״?! ...חס ושלום .ועוד, לרדת לעולם הזה ולעמוד בנסיונות .ואז היא מתחננת שיורידו
שכתוב שאצל גויים אם היתה נבואה לרעה -לא חוזרים בה .וכאן אותה לעולם! כי היא כל כך נכספת להגיע לתואר הזה .לנו אין כל
היתה נבואה של מהפכת סדום .אלא אמר רבי מאיר ,כל אחד מבין, כך מושגים מה המשמעות של הת ארי ם האלו בשמים ,אבל צריך
כ שאברהם בי ק ש ,הוא לא ביק ש ש הם יי שארו ב חיים וימשיכו לדעת שכל המושגים של גן עדן רחוקים מאיתנו כרחוק מזרח
במעשי הר שע ,הוא ביק ש שהקב"ה י תן בלבם והם יחזרו ממערב.
בתשובה! שי הי ה אכן מהפכה ,אבל רוחנית .ונח לא עשה את זה. מרן רה״י רבי גרשון אדלשטיין זצ״ל כתב ב׳פניני החיזוק׳ על ׳חובת
והנה כולנו צדי קי ם ...אנחנו כולנו מבק שים "ה שיבנו אבינו הלבבות׳ שם :והנה יש נסיון של סקרנות בדברים בטלים .מטבע
לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך" ,שכולנו נחזור בתשובה .מי שהו האדם שיש סקרנות ,אבל צריך לנצל את כח הסקרנות לדברי
יכול לומר שהוא חושב באמת ומכוון בתפילה שהיועצת המ שפטית תורה ,לא להתעניין בחדשות אחרות שאין בהם שום תועלת ,ובכל
תחזור בתשובה?! מישהו חושב כזה דברי! ...שיא של ...לא צריך דור ודור יש נסיונות המתחדשים מזמן לזמן .צריכים ליזהר לא
להגיד מה ,להתפלל שהיא תחזור בתשובה י!( ...אני מוכן להתפלל להיות שקועים בדברים אחרים .ועיין עוד ב׳פניני החיזוק׳ שם
שלא יהיה לה גיהנם ,לא אכפ״ל שיהיה לה טוב ,שיהיה לה כל טוב). (שלהי שער עבודת האלוקים -פ״י) שמביא מעשה שא׳ א מר פעם
אבל שהיא תחזור בתשובה?! ...זה מופקע .דור המבול היו יותר לחזו״א שהוא רוצה שלא יהיה לו יצר הרע ,וענה לו א״כ מה תרויח
רשעים ...איך אפשר להתפלל עליהם שהם יחזרו בתשובה? מזה ,הרי לא יהיה לך שום שכר ,כי א ם אין שום נסיון אז אתה לא
עושה כלום ואתה מיותר בעולם ,ואין לך שום תפקיד ,ומה שיש
הרשעות של דור המבול היתה כ״כ גדולה שלא נשאר מהם כלום, יצה״ר נותן לאדם סיבה להתמאץ ,וע״ז מגיע לו השכר ,ואז הוא
כמש״כ בחז״ל ,כל הבריאה הושחתה ,אפילו הבהמות השחיתו כמו מתעלה ועולה מעלה מעלה.
שרש״י אומר .נח לא חשב שאפשר עוד לעשות מ שהו ,אך אברהם
אמר גם ב מקרי ם הכי גרועים לא מ תיי א שי ם ,תבק ש ,תתפלל, עכ״פ ,אד ם מקבל נסיונות בדווקא ,כי הקב״ה רוצה להעלות אותך,
שערי תשובה לא ננעלו ולכן אע"פ שסדום היו ר שעים גמורים הוא בלי זה א ת ה לא יכול להגיע .דווקא הקושי ,הנסיון ,שאתה מתגבר
התפלל .ואם אכן היו עשרה צדי קי ם הקב"ה היה הופך את כולם ואתה עולה -ככה א תה מגיע לגבורי כח עושי דברו ,למעלות הכי
בתשובה ,אבל בשביל שזה י חזיק מעמד צריך שיהיו עשרה צדיקים. גדולות.
א ם לא יהיו עשרה צדיקים גם א ם כולם יחזרו בתשובה זה לא "ולמה נפלו פניך"...
י חזיק מעמד ,א ם יהיו עשרה צדיקים -זה יישאר.
צריך לדעת שיש לפעמים שבן אדם לא הצליח לעמוד בנסיון ,זה
אין מושג כזה להתייא ש .תמיד י ש בורא עולם ,גם א ם נפלתי -י ש דבר מאד גרוע ,אבל מיד צריך להתחזק ,לבקש סליחה לעשות
בורא עולם. תשובה וגמרנו! להישבר אין טעם ,זה רק יהיה יותר גרוע.
יש בפרשת נח עוד זוהר( ,שהראה לי אותו הרה״ג רבי צבי לנדא א מר לי רבי משה בלוי שליט״א (שהוא ׳מומחה׳ גדול ומוסר נפש על
שליט״א אחיו של מורינו המשיב .דף ע ע״א) פתח ואמר ויבן נח זה) שהוא שאל בחורים של״ע ירדו מהדרך ,איך זה התחיל? והם
מזבח לה׳ ויקח מכל הבהמה ה טהורה ומכל העוף הטהור ויעל אמרו לו בדרך דוגמא שזה היה בדרך כלל באמצע טיול ,או שהיה
עולות במזבח וכו׳" ,נח אמאי קריב עולה ,דהא עולה לא סל ק א בים ופעם אחת הוא שכח להתפלל מנחה ,וזה כאב לו וזה אכל אותו
אלא בגין הרהורא ורעותא דלבא ונח במה ח בי "...למה נח הקריב עד שהוא החליט שהוא פורק עול וגמרנו ,וככה הם יורדים מהדרך.
עולה ,הרי קרבן עולה בא רק לכפר על הרהור הלב ובאיזה הרהור
חטא נח שהוצרך להביא עולה?" ...אלא נח הרהר ואמר ,הא קודשא וזה נורא לשמוע ,מפעם אחת שהוא שכח מנחה ,זה אכל אותו עד
בריך הוא גזר דינא על עלמא דיתחרב ,דלמא בגין ד שזיב לי כל שהוא נשבר ולאט לאט הוא ירד ,כל כך חבל ...עשית עבירה ,וכ״ש
זכותא פקע לי ולא י שתאר לי זכו בעלמא" .הקב״ה גזר להחריב את בשוגג ,נכון ,תעשה תשובה ותחזור לעצמך!
התגברות! ולכן לא כתוב עליו כלום ,א ת ה ספרת לי שנכשלת .כל העולם ואותי הוא הציל אולי בגלל זה אבדו כל זכויותי ולא נשארה
פעם שהתגברת אתה מתקן עשרות מאות ואלפי פעמים שנכשלת, לי שום זכות בעולם" .מיד ויבן נח מזבח ל ה ." ,
את הכל אתה מחזק לקדו שה ,למה אתה מ תיי א שי ...תתגבר עוד
נח הרגיש -קיבלתי את השכר שלי וכבר לא נשאר לי שום זכות
פעם ,תקבל את החסד של הבורא ,ותקבל שכר של "עין לא ראתה
בעולם ,ולכן הוא העלה עולות במזבח ,וכתוב שזה חטא עצם
אלוקים זולתך" .הסטייפלר!
המחשבה הזו .אך יש קושיא פשוטה ,אותו דבר כתוב אצל יעקב
יש נסיונות ,כולנו רוצים כמובן לא ליפול ,אבל נפלת -אז תקום! אבינו ריש פרשת וישלח (לב ,יא) ” ק טונ תי מכל החסדים ומכל
ילד קטן נופל ,קם ,ולומד ללכת .למה להתייאש?!... האמת” ,וכמו שרש׳׳י מביא ,׳נתמעטו זכויותי ע׳׳י החסדים והאמת
שעשית עמי לכך אני יר א שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא
ומן הראוי להביא כאן את מה שמובא בספר על רבי נחומק׳ה
ויגרום לי להי מסר ביד עשו׳ א׳׳כ למה יש כאן טענה על נח?...
מהורדנא זצ׳׳ל שהיה גדול בדורו (ומו׳׳ר רה׳׳י הגר׳׳ה ז ק ס זצ׳׳ל
העיד שהתמונה שלו היתה מונחת תדיר בכיסו של החפץ חיים) הזוהר לא מבאר מה הטעם .ו׳המתוק מדבש׳ מסביר שנח פחד
שהרבה גלגולים ונסיונות עברו עליו עד שזכה ,וכמו שהוא מתאר שנגמרו לו כל הזכויות אפילו בשביל גמר ההצלה שהוא יצא מן
זאת שם בפורטרוט. התיבה ,וזה ודאי עוון גדול לחשוב שהקב׳׳ה רצה להצילו והתחיל
בהצלתו ובאמצע ההצלה הקב׳׳ה לא ישלים את הצלתו[ ,וכאילו
וכן מובא בספר ׳הרב הדומה למלאך׳ על מרן רבי ברוך בער זצ׳׳ל
השאיר אותו רק לטפל בחיות] ולכן מיד כאשר נח יצא וראה שהוא
מקמניץ (עמוד )520מהג׳׳ר יהושע לעוונבערג שליט׳׳א מגדולי
הרהר מחשבה רעה על הקב׳׳ה ,הוא בנה מזבח והקריב עולה לכפר
הת׳׳ח בליקווד ששמע מחמיו הגה׳׳צ רבי מרדכי שווואב זצ׳׳ל,
על הרהור הלב.
משגיח מתיבתא ׳בית שרגא במונסי׳ ששאל פעם את רב׳׳ב בעת
רצון ,בזכות מה זכה שמכל עולם התורה באים ומ שתוקקים לשמוע אך הוא א מר לי הרגשה שונה ,יעקב אבינו אמנם פחד שהוא
את שיעוריו .ואמר לו שמיד לאחר נישואיו במשך כמה שנים היו לו נתלכלך בחטא ,אך הוא הכין את עצמו בג׳ דרכים ,שזה תפילה,
הפרעות גדולות מאד ובכל זאת התגבר ולמד בעיון למרות כל דורון ,ומלחמה ,הוא לא נפל לייאוש הוא חשב איך אני פועל ,מה
הק שיים ,ובזכות התורה שלמד מתוך הדחק זכה. אני עושה הלאה ,גם א ם אבדו זכויותי אני לא מתייאש חלילה...
הצילני נא מיד אחי מיד עשו .תפילה והבטחה וידר יעקב נדר לאמר
הזבוב והנשר...
וכו׳ אבל נח בהרהור שלו הוא כאילו התייאש ...אין לי זכויות אולי
צריך לדעת ,אין לנו כעת הרבה זמן להאריך אבל צריך לתת את אני לא א שאר בחיים ...וזו טענה! גם א ם נתמעטו הזכויות -
הדעת על זה: תתפלל ...תבקש ...למה להתייאש...
אני שמעתי כמה פעמים ברחוב וגם צעירים לי מים שמדברים על " א ם נפלתי -ק מתי"
בחירות ה ם מתחילים עם סברות .פה בישיבה אין מה לדבר על
יש ת׳׳ח י קר מאד ,מגיד מישרים רבי שלמה ברוורמן שליט׳׳א ויש
בחירות ,אין שאלה כולם יודעים מה שמרן רה"י זיע"א אמר ולא
לו גליון שבועי אני רוצה להביא לכם מה שהוא כותב :׳י ש לי ידיד
זה הנושא .אבל י ש אנ שי ם ש מת חילים עם סברות ,לא מ שנה ,כל
יהודי תלמיד חכם מרביץ תורה ומוסר ,אי שיות חינוכית מיוחדת
אחד מביא סברא למה כן ולמה לא ...קודם כל ,היעלה על הדעת
והוא אמר לי פעם א ת ה יודע ,כל הזכויות שמורות לסטייפלער
שתתחיל להתווכח גם עם הרמ״א או עם המ שנה ברורה ,אני
זצ״ל׳׳[ .זה הלשון שלו] ,וכך הוא מספר ,נולדתי בארץ ,בגיל תשע
מחליט אחרתי! ...אני לא מבין ,מי א ת ה בכלל ,גם לא זבוב קטן...
התייתמתי ,שלחו אותי למשפחה באמריקה ,משפחה מודרנית
הגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט׳׳א (הרה׳׳י של ׳מאור התלמוד׳ ושמה נחשפתי לכל הלכלוך .הגעתי לישיבה קטנה ,החזירו אותי
ברחובות) ישב פעם אצל מרן הרב שך זצ׳׳ל ,ומרן הרב שך א מר אז לארץ אבל כבר התוודעתי ללכלוך של אמריקה ,היו לי נפילות
אין דבר בעולם שלא כתוב בתורה את הפתרון שלה .והרב קוק קשות וקול פנימי לחש לי את העולם הבא כבר אבדת ,לכל הפחות
מספר שהוא א מר לפי תומו לרב שך ,הפשט הוא שמי שלמד תורה שיהיה לך עולם הזה ...תפרוק עול ותתחיל ליהנות מהחיים .שכנעו
התורה נותנת לו את הדעת תורה להבין מה הפתרון. אותי ללכת אל הסטייפלער זצ׳׳ל .ואז א מרתי צ׳אנס אחרון ,אם
הוא יצליח -אני חוזר לישיבה ,ואם לא -גמרנו.
ומרן הרב שך החזיר בתוקף ,לא זה מה שאמרתי! אמרתי שזה
כתוב!!! רק צריך לדעת לקרוא .וכי אנחנו כבר יודעים לקרוא?!... באתי לסטייפלער ,סיפרתי לו את כל ההתמודדויות הק שים שיש
בגמרא כתוב שרבי עקיבא היה דורש על כל תג ותג תילי תילים של לי -כנראה שזה היה בעניני קדושה -והסטייפלער הרים את עיניו
הלכות .כשאני רואה תג -אני רואה ציורים יפים ,איפה נכנס פה הקדושות ודיבר אלי ככה ,היום ,אלו שמחברים ספרים על גדולי
תילי תילים של הלכות? אני ס׳׳ה רואה ציור! אתה רואה כתב של ישראל -תראו כמעט כולם ...ההתחלה אותו דבר ...בגיל שלש הוא
סיני ם עם כל מיני ציורים כאלו ...להבדיל אצלי זה אותו הדבר... כבר ידע את כל חמשה חומשי תורה ,בגיל חמש הוא כבר ידע את
ור״ע דורש תילי תי לי ם של הלכות ...כי אני אפס!!! אדם גדול ששה סדרי משנה ,בגיל שמונה הוא שלט בנשים נזיקין ,איז ה
אומר ...מרנן גדולי ישראל רבי דב לנדו שליט"א ממרום שנותיו כשרונות איזה התמדה ...ואז הסטייפלער התחיל להרים את קולו,
שכל כולו תור ה ,רבי משה הלל היר ש שליט״א שכל כולו תורה, תדע לך שזה הכל שקר!!! זה לא נכון! כולנו התמודדנו! גדולי
שני גדולי ומנהיגי הדור ,והוא הבחור ההוא חושב ...אולי אני מבין י שראל התמודדו לא ס ת ם ,כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו ,ולכן
יותר מהם... הם הצליחו! א ת ה יודע כ מה אני נאבקתי ב חיים שליי! כמה אני
התאמצתי ...כמה היה לי ק ש ה ,אבל לא ויתרתי! בכל מקום
סיפר לי פעם הרב קוסובסקי ,חותנו היה דיין בבית הדין הגדול.
נלחמתי .לכן אל תרגי ש לא נעים .ואז הסטייפלער המשיך ושאל
היה פעם איזה עו׳׳ד חילוני או מזרחי והוא היה מסתכל בספרי
אותו ,אתה יודע שבספרים הקדושים כתוב דברים מאד חמורים על
תשובות ומשם היה רגיל בלשונם ,ואז הוא אומר בקול מה נראה
עבירות מאד קשות ,כתוב שכל המצוות והזכויות הולכים לסטרא
לעניות דעתו של הרב? ...הוא כבר ׳׳מבין׳׳ ...מתווכח עם רבנים...
אחרא[ ,וזה ידוע שזה כתוב על חטאים בענייני קדושה] .אני רוצה
פעם סיפרנו שהגאון רבי ישראל בונים שרייבר שליט׳׳א (שה׳ ישלח לשאול אותך שאלה ,למה כתוב רק א ת החסרונות של מי שעובר,
לו רפואה שלימה בקרוב) היה באמריקה ,אז מישהו א מר לו א ת ם למה לא כתוב את המעלה של מי שמתגבר על עצמו?...
קרובים לרבי דוב לנדו ,אז יש משהו בפוליטיקה שרבי דב לא מבין,
עונה לו הסטייפלער :אי אי אי ...לא שייך לתאר את מעלת
אני אסביר לך שתסביר לו למה הוא לא מבין...
המתגבר! כמה שיכתבו עליו ז ה לא יגיע לתיאור של פעם אחת של
סיפרנו פעם מעשה ברבי שלמה זלמן זוננפלד זצ״ל נכד של הגאון רבי בונים שמע אותו ,ואח״כ א מר לו יש לי גם ראיה למה שאתה
רבי יוסף חיים -רבה של ירושלים ,הוא היה יהודי גם ת״ח וגם אומר מרש״י פרק ד׳ בעוקצין .ההוא התלהב ואמר לו תר א ה לי את
קבלן גדול( .הבן שלו הרב של רכסים) הוא איש עסקים מוצלח זה ...א מר לו אחד שלא יודע שבמסכת עוקצין אין ר ש"י ואין פרק
מאד .פעם חבר שלו קבלן בנה קניון שהיה אמור להיות פתוח גם ד׳ יבוא להגיד לרב דב לנדו דעות?! ...רבי דב לנדו זה כל התורה
בשבת .הוא צלצל אליו למנוע אותו .א מר לו החבר ,תראה ,אני כולה .אתה לא מבין שאתה בכלל לא בר השוואה .וכבר כתב ה׳נפש
בבית שלי גם שומר שבת ,אבל בביזנס -אף אחד לא מוכן לקנות החיה׳ בהקדמה לספר חותנו רבי יהושע מקוטנא בעל ה׳זית רענן׳
בלי שזה יהיה פתוח בשבת ,ואם אני אבטל את החוזים אני אפסיד ״כי איך יהין זבוב קצוץ כנפיים על נ שר יעוף בשמים״ .לא צריך
המון כסף ,ואני לא יכול לעמוד בזה. לדבר יותר.
א מר לו -א ת ה מכיר אותי? ...כן .תפסת אותי פעם בשקר? לא .אם עכ״פ מה שאנחנו רואים באברהם אבינו כתוב בחז״ל שהוא הלך
כן אני מצהיר בזאת -א ת ה סוגר את הקניון בשבת -וכל ההפסדים לעקידה הוא א מר אמש א מר לי כי ביצחק יקרא לך זרע ,והיום הוא
שלך הכל על חשבוני! אני יכול גם למכור את הבית שלי ,ויש לי די אומר לי ״והעלהו שם לעולה״ ,אבל הפשט הפשוט ,אברהם א מר
כסף לכסות את הכל .א מר לו חברו בתימהון ,אתה רציני? ...בטח יש לי קושיה על הקב״ה ,אני לא מבין ,כעת הוא א מר לי לעשות
רציני ,אני מוכן לחתום אתך בפני עורך דין ,אתה מקבל את הכל! ככה -אז אני עושה! בין א ם אני מבין ובין א ם אני לא מבין ,הקב״ה
אמת .א ם ככה -מצויין ,אני מוכן. א מר אז ככה אני עושה!
ביום ראשון הוא מתק שר אליו ואומר לו תבוא ,אני רוצה שנחתום א ם ככה אומרים לנו אז ככה אנחנו עושים .אלינו זה לא נפקא
ואני מביא לך את הכסף .א מר לו החבר -התחרטתי .אני לא אפתח מינה ,צריך לדעת מה שאומרים לנו גדולי ישראל זה מה שאנחנו
את הקניון בשבת אבל אני לא רוצה ממך את הכסף ,אני רוצה את עושים כאיש אחד בלב אחד .ואת הדעה של מרן רה״י זיע״א כולנו
הזכות הזו אצלי .מה קרה? ...אמר לו אני עשיתי חשבון פשוט... יודעים.
אני מכיר אותך ,א תה מפוקח וחריף ...אתה מבין בביזנס ,מה הוא
כח ההשפעה בדאגה לזולת
משתגע לתת לי כל כך הרבה כסף?! ...מה קרה לו ,למה??? כנראה
שאתה יודע שמרויחים מזה הרבה הרבה יותר אצל הקב״ה .אז אני רק רוצה לסיים בדבר אחד ,ועצה טובה קמ״ל:
למה שאני אוותר לו אני רוצה את הרווחים האלו! וכך הוה. יש בספורנו (סוף בראשית) למה נח לא הצליח להוכיח את בני דורו
צריך לדעת שהרבה פעמים א ת ה רוצה להשפיע על השני ,אם רואים ואברהם כן הצליח? אומר הספורנו ,נח רק הוכיח או ת ם א ת ם לא
את המידות טובות רואים מה זה בן תורה ,מה זה בן עלייה ,איך בסדר ,אבל אברהם נתן גם פיתרון ,הוא לימד או ת ם אמונה
אתה באמת שופע כבוד שמים -זה בונה אצל השני עוד אמון והוא וממילא היה להם פתרון.
מוכן יו תר לקבל. בילקוט מובא בפרשת וירא ,שאברהם אבינו עשה מסעדה במדבר,
[וזאת למודעי -שודאי אין לנו השגות בגדלות של נח שהקב״ה מעיד כולם באו ואכלו ,אח״כ א מר להם אברהם -תברכו לאלוקים .אמרו
עליו איש צדיק וכל מה שנכתב הוא רק מה שאנו יכולים לקחת לו לא רוצים! אין בעיה ,תשלמו .באו לשלם א מר להם אברהם
לעצמינו למעשה]. מחיר מפולפל ...אמרו לו למה כל כך יקר .א מר אברהם -כי במדבר
הכל עולה פי כמה וכמה .הם ראו שאין ברירה ...טוב ,אז נברך...
התפילה על החבר משפיעה
והשאלה ,זה נקרא שאברהם לימד אמונה?! ...הוא לימד אותם
והדבר האחרון שצריך לדעת ,א ם רוצים באמת שבחור יצליח -יש ביזנס ,כדאי לברך ולחסוך כסף...
חזון אי״ש בסוף חושן משפט ששואל ,יש דין כופין על המצוות.
אומר ה״זית רענן״ ,האורחים קלטו שאברהם אבינו אינו ס ת ם
למה ,מה החכמה ,הרי זה בכפייה עם מכות ולא מרצון!
חסר דעה ...למה הוא מוכן לוותר על כל כך הרבה כסף? ...סי מן
אומר החזו״א כל דבר שבא ע״י בני אדם -אפילו לא מרצון של שיש אלו קי ם בישראל .הוא לימד או ת ם אמונה דרך ז ה -למה
העושה -בשמים זה נחשב שזה נעשה ע״י אד ם ויש על זה שכר גדול. אכפת לי ממך? למה אני נותן לך אוכל ובחינם? ...כי יש אלוקים
לכן אומר החזו״א ,אפשר להתפלל .א ם אני רוצה שפלוני ילמד טוב בישראל.
-תתפלל עליו! תתפלל שי היה לו חשק ללמוד ,תתפלל עליו שהוא
רבי אל׳ה לופייאן זצ״ל מביא כתוב על שמעון בן שטח שקנה חמור
יחדש טוב בלימוד ,תתפלל על החבר שלך שי היה לו טוב ,וזה
ומצא עליו מרגלית והחזיר את המרגלית לנכרי -אז הנכרי התפעל
יעזור .ואז באמת הקדוש ברוך הוא רואה את זה ,ואז דבריך
ואמר ״ברוך אלוקי שמעון בן שטח״ .למה הוא מברך את האלוקים,
מתקבלים.
תגיד ברוך שמעון בן שטח !...אלא גם הגוי הבין ,וכי שמעון בן שטח
עכ״פ נחזור לענייננו ,קבלנו מאברהם אבינו את המידות טובות ואת חסר דיעה ,למה הוא מחזיר ,אני לא הייתי יודע שזה אצלו ובקלות
המסירות נפש ,ואת החסד ,יש לנו אבא ואנו צריכים ללכת בדרכי הוא יכל להתעשר עושר רב ,אז למה הוא החזיר לי? ...כי יש לו
אבות" .בגלל אבות תו שיע בנים ותביא גאולה לבני בניה ם" אמן. אלוקים! ברוך ה׳ אלוקי שמעון בן שטח.
לע״נ
לע״נ זכות הלימוד בגליון זה
האשה הצדקנית מרת יונה מגיד ע״ה לע״נ המחנכת הדגולה
בת הגה״צ רבי יעקב מ שה קורלנדסקי זצ״ל הרבנית ווז ה שושנה בלוקה בת ר׳ יצ חק ע״ה
נלב״ע י״ט חשון תשפ״ד נלב״ע י״ח מרחשון תשפ״ב
תנצב״ה תנצב״וז
074-740-3629
ניתן לשמוע את השיחה ביום שלישי בערב ולאחמ"כ בשידור חוזר וכן שיעור דף היומי ועוד ,בקו השיחות שמספרו -740-3629
ניתן לתרום לגליון מכל עמדות נדרי ם פלוס ברחבי הארץ באמצעות לחצן קופות נוספות בחיפוש יש להקי ש ארחות חיי ם או קוד מוסד 1000729
כמו״כ ניתן לתרום דרך המערכת הטלפונית הממוחשבת נדרי ם פון בחיוג לטלפון 037630585שלוחה 2071או במספר פלא׳ 053-415-3025
כל מי שיכול לעשות הוראת קבע אפילו של כ 5ש"ח תבוא עליו ברכה ,וכל המוסיף ...ניתן לקבל את הגליון במיילgmail.com @4166058 :
בכשייעתאד־שמירא
גליון • 363שבה שמינית
9ר שת1ירא תש 9״ז
מ שיעורי הגאון דבי נפדתל־ ,1הכהן קופשיץ שליס״א
ST - '
■י ■1* 1 r-. . . . ^ • —1- i . — I**!- ■
בעניך כהן שקולו צרוד במקצת ואם יברך דק עם עוד כהן אחד יוכלו לשמוע את קולו אך כשיבדך עם עוד כהנים לא ישמעוהו
ש שומע את ברכתם מ״מ צריכים לברך בקול רם ,דכך הוא צורת המצוה נשאלתי בכהן שקולו צרוד במקצת ,וכשיברך ברכת כהנים לבד או
של ברכת כהנים שיהא בקול רם ,אבל אם יסוד הדין הוא שצריך שיהא עם עוד כהן אחד יוכלו לשמוע אותו ,אך אם יברך ברכת כהנים יחד
קולם רם כדי שהשומעים ישמעו את הברכה ,א״כ בבית הכנסת שכולה עם כל הכהנים שבבית הכנסת ,לא ישמעו אותו כלל ,האם יכול לברך
כהנים שאין אף אחד ש שו מע את הברכה למה יצטרכו לברך בקול רם. ברכת כהניםא.
יבואר דמתוס’ בסוטה מוכח שצריך בפועל לשמוע את הכהן בברכת כהנים קיי׳׳ל שצריך לברך בקול רם ,ובגמ' בסוטה (דף ל״ח הנה
ע״א) למדו דין זה מהא דכתיב ״אמור להם״ כאדם האומר לחבירו,
אכן מדברי התוס׳ בסוטה (דף ל״ט ע״ב ד״ה עד) מוכח שקול רם הוא כדי וכן פסק השו״ע (סי׳ קכ״ח סעי׳ י״ד) ,ובמ״ב (שם סק״נ) הביא שכתבו רוב
שישמעו את הברכה ,דהקשו התוס׳ איך שני כהנים נושאים כפיהם הפוסקים וכמעט כולם שדין זה הוא לעיכובא ,ואם אינו יכול לברך בקול
יחד ,הרי תרי קלי לא משתמעי ,ותירצו דכיון שברכת כהנים חביבי רם טוב שיצא קודם רצה.
שומעין את קולם של כל הכהנים ,ונראה מדבריהם שאם אין שומעין את אך יש לחקור בהא דבעי׳ קול רם ,האם הוא שיעור בדיבור ,שצריך
כולם לא נתקיימה בהם מצוות ברכת כהנים ,והיינו דמהא דילפינן כאדם שיהא בקול רם ,אבל לא בעי׳ שבפועל י ש מעו את קולו ,או דעיקר
האומר לחבירו בעי׳ שצריך בפועל ל שמוע את הברכה מהכהן. הדין בזה הוא שי ש מעו אותו ,אבל היכא שאין שומעים אותו אפילו
שאומר בקול רם לא סגי.
וכן מבואר גם בדברי הספרי ,דרש״י על הפסוק ״אמור להם״ כתב אמור
להם שיהיו כולם שומעים ,ומקורו מהספרי ,וכ״כ במ״ב (סי׳ קכ״ח ס״ק
יבואר מחלוקת האחרונים אם בבית הכנסת שכולה כהנים צריך לברך
נ״ג) בשם הפר״ח דלפעמים לא סגי בקול בינוני היכא דהמתפללים רבים,
בקול רם
ובעינן שיהא כולם שומעים ,כדאמרינן בספרי ,וא״כ צריכים כולם
לשמוע את כל הכהנים ,וצריך להגביה הקול כדי שי ש מעו כולם.ב מצינו שנחלקו בזה האחרונים ,דהנה בגמ׳ בסוטה (דף ל״ח ע״ב) ולכאו'
איתא אמר אדא אמר רבי שמלאי בית הכנסת שכולה כהנים כולן
אך לכאו׳ הרבה פעמים מצוי שע״י שאחד מגביה את קולו הוא גורם
עולין לדוכן ,למי מברכין ,אמר רבי זירא לאחיהם שבשדות .וכן פסק
שלא י ש מעו את הכהנים שאין קולם חזק מאוד ,ולפעמים גם אין
בשו״ע (סי׳ קכ״ח סעי׳ כ״ה) בית הכנסת שכולה כהנים אם אין שם אלא
עשרה ששומעים את הקול הבינוני ,וצ״ע.
עשרה כולם עולין לדוכן ,למי מברכין לאחיהן שבשדות.
ונחלקו האחרונים האם צריכים הכהנים שם לברך בקול רם ,דבעמק
יבואר דעת הבית הלוי בהא דאין יוצא בברכת כהנים בשומע כעונה
ברכה (נ שיא ת כפים אות ה׳) נקט לדבר פשוט דכיון שאין הישראל
והנה ידועים דברי הבית הלוי בסוף בראשית שכתב דלא מהני שו מע שומע ,א״כ אין צריכים הכהנים לומר בקול רם ,והוכיח מזה דקול רם אינו
כעונה בברכת כהנים ,ואסברה לה בטעמא ,דבקול רם אי אפשר לעיכובא ,ודלא כמש״כ המ״ב ,אבל בחי׳ ר׳ מאיר שמחה בסוטה (דף ל״ח
לצאת בשומע כעונה ,והחזו״א (או״ח סי מן כ״ט) הקשה דהרי דינא ד שו מע ע״א) כתב דברור שצריכים לברך בקול רם.
כעונה אין הביאור שהשמיעה חשיבא כדיבור ,אלא שהדיבור של חבירו ולכאו' נידון זה תלוי בהנ״ל ,דאם יסוד הדין של קול רם הוא רק שיעור
מתייחס אל השומע ,והוכיח כן מהא דיוצאין בשמיעת קריאת המגילה, בדיבור ,א״כ גם בבית הכנסת שכולה כהנים שאין אף אחד
נו טל רק ג׳ מינים ,דהא קא עבר בבל תגרע ,ובקהלות יע קב (ר״ה סי׳ ט״ז) תירץ א וב שב ת פר ש ת נח היה קולי חלש ,וב ש חרי ת שהי׳ מנין קטן בי ק ש תי מ ש אר
ד כיון שהוא אנוס אינו עו בר בבל תגרע ,יעו״ ש .וכ״כ בע מק ברכה (נשיאת כפים הכהנים שינ מי כו את קולם ,כדי שיו כלו ל ש מו ע גם את קולי ,אבל ב מו סף שהי׳
אות ו׳ בסופו) .והאחרונים הק שו איך מו תר בז מן הזה ש אין תכלת לל בו ש לבן לבד, שם הרבה כהנים לא הי׳ שייך ל ע שו ת כן ,ובי ק ש תי מכהן א חד שיו צי א או תי
הא קא עבר על בל תגרע ,אך אם נימא כשהוא אנוס על המצוה לא עבר על בל בברכת א שר קד שנו ב קדו ש תו של אהרן ואחר כך ברכ תי ברכת כהנים בעצ מי,
תגרע א״ש ,וי עוי׳ בבי ת הלוי (ח״א סי׳ מ״ב) ש תירץ על קו שיא ז ו דע ש ה של ציצי ת והיה ר אוי לצא ת את הברכה ר ק על תנאי ,שאם י כולני לברך ברכ ת כהנים כר אוי,
דוחה לל או של בל תגרע. כדי שלא להכנס לספק ברכה לבטל ה ב שו מ ע כעונה ,וכ מבו אר ב ש ער הציון (סי׳
ב אך יל״ע אם דין זה ד ב עי׳ שי היו כולם שו מעי ם הוא לעיכוב א ,ואם נימא שדין תפ״ט סק״ה).
זה הוא לעיכוב א ,א״כ כהן ש אין קולו חזק כ״כ ,והוא נמצא בבי ת הכנסת גדול, אך י ש ל דון בזה אם אריך ל מי ע בד הכי ,די תכן שחלק תיבו ת י ש מ עו וחלק לא
ובכל הבית כנסת אי אפ שר ל ש מו ע את קולו ,א״כ לא יו כל ל ע שו ת ברכת כהנים י ש מעו ,ואם תיבה אחת לא י ש מעו ,נמצא ש עבר תי על לאו של בל תגרע.
רק אם הי שראלי ם עו מדי ם קרוב לדו כן ,וצ״ב הגדר בזה ,ד הרי ד ל מהכא את אולם כבר נתבאר במקו״א (מעדני כהן גליון ) 173דהיכא שהוא אנוס נחלקו
אותם אנ שי ם שנו ס פו ב סוף הבית הכנסת ו ש פיר יוכל לברך ברכת כהנים ,וכי האחרונים אם עבר על ל או של בל תגרע ,ו שו ר ש הנידון בזה הוא ,האם אי סור בל
מפני שנכנ סו עוד אנ שי ם והם אינם יכולי ם ל ש מע או תו לא יוכל לברך ברכ ת תגרע הוא בקום ועשה ,ד ה אי סור הוא במה שע שה מצוה חסירה ,או ד ה אי סור
כהנים. הוא ב שב ואל תעשה ,ו האיסור הוא במה ש אינו מ שלי ם את המצוה ,דאם האיסור
ואם נימא הכי ,משכחת לה שב א מצע ברכ ת כהנים י ע בור על בל תגרע בלי הוא ב שב ואל תעשה במה ש אינו מ שלי ם את המצוה ,א״כ כשהוא אנוס על מה
ששינה שום דבר מ האופן שהתחיל לברך ,וכגון שהתחיל לברך כ שכל הציבור ש אינו מ שלי ם את המצוה ,אינו עובר בבל תגרע ,שהרי לא הוא המגרע ,אלא מה
ע מד לי דו ו אז כולם ש מ עו אותו ,וב א מצע ברכ ת כהנים אחד מ הציבור התרחק ש אינו מ שלי ם המצוה הוא מ שו ם ש אין לו במה ל השלים המצוה ,ולא עבר על בל
מעט ל סוף הבית כנסת ששם אינו שו מ ע אותו ,ובז ה לכאו׳ הוא גור ם שהברכת תגרע כלל ,אבל אם האיסור הוא בקום וע שה שע שה חצי מצוה ,א״כ גם כ שהוא
כהנים לא ח שיבא ב קול רם ,ו עו בר הכהן על בל תגרע ,ויו תר נראה דהא ד ב עינן אנוס על מה ש אינו מ שלי ם את המצוה עבר על בל תגרע ,ד ה אי סור הוא במה
שכול ם י ש מ עו את הכהנים אינו אלא לכתחלה ,אבל אם י ש עשרה ש שו מעי ם את שעשה כבר.
הכהן המברך הרי זה קיים מצוו ת ברכ ת כהנים. ו ב טורי אבן (ר״ה דף כ״ח) הקשה אהא ד מ בו אר בסוכה דף ל״א שאם אין לו א תרוג
נערך משיעור שנמסר בישיבת בית מדרש עליון ערש״ק פ' נח ,תשפ״ז.
לתגובות ולעניני הגליון 058.32.888.34וכן במייל gmail.com@3126877
החזו"א ד שו מע כעונה הוא שהדיבור של המשמיע מתייחס אל השומע, והרי בעי' קריאה מתוך הכתב ,ושמיעתו אינו מתוך הכתב ,אלא על כרחך
וכמו שהוכיח מקריאת המגלה ,אלא דס"ל להבית הלוי דמ"מ השומעים דהדיבור של המשמיע מתוך הכתב מתייחס אל השומע ,וא"כ גם לענין
לא שמעו את המברך ברכת כהנים ,ומה שאמרו בקול רם הוא כדי קול רם נימא הכי דכיון שהדיבור של המשמיע מתייחס אל השומע הוי
שיתקיים "אמור להם" ,ואפי' שדבור חבירו בקול רם מתייחס אליו ,אבל כאילו השומע מדבר בקול רם.
בפועל לא שמעו את קולו ,ובעינן שי ש מעו את קולו בפועל ממש. ומטו בי מדר שא לבאר ,דפ שו ט שגם הבית הלוי מודה ליסוד דברי
המטיב עם חבירו הוא עועזה הטבה לעצמו
שהתמהמה עד שהוחל הפיכת הערים ,שניצל ע״י נמרוד ע״י עשו הרשע ,שהרי באותו יום עבר חמש הנה לא היה מעולם מקום שהיו רשעים כסדום,
נסים גלוים ,וצוער נצולה בשבילו ,לזה לא היה ראוי עבירות והרג הנפש ,והוא היה נמרוד ,שבזמן שהיה שכל העושה מעשה רשע נקרא 'סדומי' ,וכמו
רק שזה נעשה ע״י תפלת אברהם וזכותו ,עכ״ל. אברהם אבינו בעולם לא יתכן שלא יהיה כח שאמרו 'כופין על מדת סדום' ,ולכאורה איך יתכן
אמנם בתוס' חולין (דף צ״א ע״ב) כתבו שהלך התנגדות לאמונתו כנמרוד ,וכשמת אברהם הוכרח שדווקא בזמן שהיה עמוד החסד כאברהם היה
להתפלל על הפיכת סדום ,וכן משמע במבי״ט בבית נמרוד למות באותו יום ,כדי שבעולם לא יהיה כוח מקום רשע כסדום שלא היה מקום כזה לרוע מאז
אלוקים שהתפלל על סדום עצמה שלא תשחת, הטומאה גדול יותר מהקדושה. עד היום הזה.
שכתב בשער התפלה במה שראינו שתפלת ויש ללמוד הרבה מתפלתו של אברהם אבינו על וכן צריך ביאור בזה שאברהם אבינו התפלל על
אבותינו נתקבלה לפניו יתברך ,וז״ל ,׳תפלת אברהם סדום ,שאע״פ שהתפלל על אנשים שהיו בהיפוך סדום כל כך הרבה תפלות ולא נענה ,ולמה הטריחו
אבינו על סדום האף תספה צדיק עם רשע לא ממנו והיו המתנגדין שלו מ״מ תפלתו עליהם היא הקב״ה להתפלל ללא תועלת.
נתקבלה על הצלת סדום ,ונתקבלה על הצלת לוט בתחנונים ומפריע לו באמת איבודן ,וע״י תפלתה וידוע מה שאמר המגיד מדובנא זצ״ל שמה
ובנותיו ,כדכתיב ויזכור אלקים את אברהם וישלח נוראה זו זכה לעצמו את כל נצחיותו. שאמר הכתוב 'המכסה אני מאברהם אשר אני
את לוט וגו' ,וכן שם וישכם אברהם בבקר אל המקום והנה בברכות (דף כ״ו ע״ב) אמרינן תפלות אבות עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול' וגו' ,היינו שכדאי
וגו' ,מכאן למדו חז״ל ברכות כ״ו ע״ב שתקן תפלת תקנום ,וילפינן מהאי קרא ,וכמו דאיתא שם ,תניא לגלות לאברהם אשר אני עושה כדי שיתפלל על
שחרית והועילה ג״כ תפלתו זאת לתיקון הצלת לוט סדום ואע״פ שכל התפלות לא יועילו לסדום אבל כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא ,אברהם תקן תפלת
בהמלטו לצוער עכ״ל ,ונראה שתפלתו באותו שחרית שנאמר ״וישכם אברהם בבקר אל המקום יועילו לבניו אחריו ,ולכן גילה לו הקב״ה את מפלתו
השכמה היה על סדום והועילה לאברהם להציל את אשר עמד שם״ ,ואין עמידה אלא תפלה ,שנאמר של סדום כדי שיתפלל ויועילו תפלותיו על בניו
לוט מתוך ההפכה. ״ויעמד פינחס ויפלל״ ,יצחק תקן תפלת מנחה אחריו.
וחזינן דתפלת אברהם הועילה מיד להציל את שנאמר ״ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב״ ,ואין ושמעתי בשם הגאון ר' יעקב הלל שליט״א
לוט ,והרי כל הצלת לוט היה להצלת כל עתידו של שיחה אלא תפלה ,שנאמר ״תפלה לעני כי יעטף שאמר שסדום היה 'הזה לעומת זה' של אברהם
אברהם אבינו ,שהרי מיד אחר הצלת לוט התורה ולפני ה' ישפך שיחו״ ,יעקב תקן תפלת ערבית אבינו ,שאברהם אבינו השלים עצמו במדת החסד
האריכה במעשה לוט ובנותיו שיצא ממנו עמון שנאמר ״ויפגע במקום וילן שם״ ,ואין פגיעה אלא גם בזמן שהיה כנגדו עם מרשיע באופן מבהיל
ומואב להוציא מהם את רות ונעמה להביא מהם את תפלה ,שנאמר ״ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ביותר ,ועל ידי זה קנה השלימות הגמורה במדת
דוד ושלמה ומלך המשיח שהוא העתיד המתוקן של ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי״. החסד.
כל עם ישראל ,ואע״פ שהיה נראה שתפלת אברהם ויש להבין מהו תפלתו של אברהם במה שכתוב והחסד הגדול ביותר שעשה אברהם אבינו היה
לא נתקבלה שהרי השכים לבקש עוד על סדום ,אך תפלתו על סדום כמו שכתב החפץ חיים באהבת 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את
הועילה תפלתו להציל את לוט שהוא עתידו של פני ד'' ,דתפלתו של יצחק נראה שהיה על הזווג, חסד ,והיינו שהתפלל על אלו שהיו המתנגדים
אברהם אבינו וכל אומתו. ותפלתו של יעקב על הגלות אשר הוא עומד לצאת הגדולים ביותר אליו ,ובאמת היה צריך לשמוח
והוא מוסר השכל לכל אחד שמתחסד עם חבירו, אליו ,אבל תפלתו של אברהם על מה היתה ,והרי במפלתם ,ובזה שהתפלל עליהם קנה את פסגת
שצריך לדעת שהוא עושה טובה לעצמו ,וכל מה כבר התפלל על סדום ביום אתמול ולא נענה ,ועל מה מעלת החסד ,ולכן סדום לא היה להם זכות קיום
שנראה להאדם שעושה טובה למי שקשה לו השכים להתפלל באותו בוקר שנהפכה סדום. יותר ,שכל קיומם היה לתועלתו של אברהם בקניין
לעשות עמו טובה הוא יותר טובה לעצמו. ובמלבי״ם (בפרק י״ט פסוק כ״ט) עמד על מה מדת החסד וכשהגיע לשלימות מדתו נסתלקו אלו
וכן מצינו במה שאברהם הלך להלחם עם שכתוב בקרא ״ויהי בשחת אלוקים את ערי הככר מן העולם.
ויזכור אלוקים את אברהם ויצל את לוט מתוך הארבעה מלכים שהיו גבורים גדולים שנצחו את כל ומצינו כן בכמה מקומות שהעמיד הקב״ה את
הענקים ורק עוג נמלט מן המלחמה אבל כל הגבורים ההפכה״ ,דלכאורה הוא מקרא יתר ,שהרי התורה כוחות הקדושה והטומאה זה לעומת ,הנה רבינו
האריכה הרבה בהצלת לוט מהפיכת סדום ,ולמה ההם נפלו לפניהם בחרב ,ואע״פ כן אברהם הלך נסים גאון בהקדמתו לש״ס הנדפס בריש מסכת
להלחם עם גבורים כאלו ומסר את עצמו להציל את חזרה התורה על הצלת לוט מהפיכת סדום. ברכות כתב דפיסוק הנבואה היה מ' שנה אחר בניין
לוט ,וכל זה היה לטובתו בעצמו. וז״ל המלבי״ם ,״ויהי״ -ר״ל והשכמת אברהם היה בית שני ,ואז היה ראשית מלכות אלכסנדר מוקדון,
ולפעמים אדם חושב לעצמו גם אם יש מצות ומה שמונין לשטרות היינו מאותו שנה שנפסקה -״בשחת אלהים את ערי הככר״ -ר״ל אחר עלות
חסד ,אבל הרי יש גבול כמה צריך האדם לעשות השחר ,שאז כבר התחיל לשחת את ערי הככר, הנבואה מישראל.
עבור חבירו ,וי ש ללמוד הרבה מהנהגת האבות שסדום ועמורה נשחתו תיכף בעלות השחר ,הגם ושמעתי מאאמו״ר הגאון זצ״ל דאיתא בסדר
הקדו' שאברהם אבינו לא היה בפניו כל גבול ומסר שהככר עצמו לא נשחת תיכף ,ואז התפלל אברהם עולם רבה בהגהות הגר״א שבאותו זמן שהתפללו
את עצמו במסירות מוחלטת לעזור לחבירו ,ובאמת על הצלת לוט ,וה' זכר חסדי אברהם ״וישלח את לוט אנשי כנסת הגדולה על ביטול עבודה זרה מישראל
בהפוך את הערים״ ,הגם שכבר התחיל אז הפיכת כל זה היה להרווחת עצמו ולנצחיותו להיות קיים פסקה הנבואה מישראל ,משום שזה לעומת זה
לעד על ידי לוט ,שממנו יצא דוד המלך ומלך הערים שלוט ישב בהן ,והיה ראוי שיושחת גם הוא עשה הקב״ה שלא יתכן שיהא קדושת הנבואה
המשיח ,וזה יסוד גדול בכל עבודת האדם ,שכל שלא היה ראוי מצד עצמו ,לא היה ראוי להצלה רק בישראל ולא יהיה יצרא דע״ז שבזה בטל כח
שעושה עבור אחרים ,הוא לעצמו ,וכל שעושה אם היה בורח באמצע הלילה תיכף כשאמר לו הבחירה.
לעצמו הוא לאחרים. המלאך ,שאז לא התחילה המהפכה ,לא כן אחר וכן באותו יום שנפטר אברהם אבינו מן העולם מת
לעילוי נשמת היקר יקרים רודף צדקה ומסד באופן מופלא ובפנים מאירות הרב ר׳ י ו ס ף pס טי ז״ל נלב״ע ליל שבת א׳ דר״ה תשפ״א ,וזוגתו ש עמדה לימינו בכל מעשיו הכבירים מרת ד ח ל ב ת ל טי פ ה ע״ה נלב״ע כ״ו מנחם אב תשפ״ה
לע״נ הרה״ג ר׳ מנחם מנדל ב״ר נ1וביה זצ״ל וזוגתו מרתלאה ב״ר אברהם משה ע״ה הרה״ח ר׳ שלמה נחמיה ב״ריעקב צבי זצ״ל וזוגתו מרת רויזא שושנה בת ר׳ יחיאל מיכאל ע״ה ר׳ יעקב צבי בן ר שלמה נחמיה ז״ל
£שואלין ודורשין
פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א
גיליון ,431וירא תשפ״ז גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים ,רב דק״ק אבי עזרי וביהמ״ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת
שרת הלכה למעשה
מאוצר תשובות מרן הגרב”צ הכהן קוק שליט״א
שבת המסוגלת לישועות גדולות
”ותאמר שרה צחוק עשה לי אלוקים ,אך המרבה להודות זוכה שמשתנה
במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלישיב זצוק״ל
מבטו עד שיצליח לראות את החלק כל השומע יצחק לי”
זמן שאילת גשמים בעיר אילת ____ הטוב בכל דבר ,וממילא שמחה תלווהו (כראשיתכא ,ו)
1שאל|! | העיר אילת נמצאת מחוץ לגבולות ארץ ישראל לרוב תמיד ולא יהיה כמו חתן שבסיום פקידת פרשת לקריאת הטעמים אחד
הדינים .מתי מתחילים לשאול גשמים שם בז' במרחשון או חתונתו בוחר להתמקד מדוע פלוני יום שהוא כיון השנה, בראש שרה
בשישים יום לאחר תקופה כמו בכל מקום בחו״ל .גם לנוהגים לא חייך אלי ואלמוני לא הביא מתנה המסוגל לפקידת עקרות.
שם להתחיל לשאול בז' במרחשון מה דינו של אדם ששכח ולא מספיק גדולה כיאה לו וכיו”ב ,בעוד עם לעולם שבאה ונראה שהשמחה
הזכיר האם יחזור על תפילתו. הוא מתעלם מהשמחה הגדולה שלו. בעת לא - שרה של צחוקה השני
-------------------------------------------------------------- דבר נוסף שיש לזכור בעבודת ההודאה ה ”הקב והוכיחה המלאכים שבישרוה
כולנו אברכים! ץ
תשובת מורינו הרב שליט”א בעקבות הבחירות
.
” למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם הוא לא להודות רק על נסים היוצאים
אלד” (יח ,יג) -אלא הצחוק שהתלווה מדרך הטבע ,אלא אף על הניסים
ללידה ” ותאמר שרה צחוק עשה לי העוברים עלינו בכל יום ויום ,ולא רק
אלוקים ,כל השומע יצחק לי” וביאר בהודאה בתפילת שמונה עשרה באמרו
רש”י שכל השומע ישמח עמה ,כיון ”מודים אנחנו לך ...על ניסיך שבכל
בן ציון הכהן קוק שבאותו היום נתמלא העולם שמחה
ראש בית הוראה הכללי ירושלים יום עמנו” ,אלא לפרט את
רב דק״ק ׳משכן שמ ואל אשר ׳ פתח תקוה הודאתו ולהשתדל להודות ” שהרבה עקרות נפקדו עמה,
נשיא כולל להוראה ומח׳׳ם ׳ציוני הלכה׳ מי שמרבה ביום, הרבה חולים נתרפאו בו
בהודיה לקב׳׳ה ,עליהם עוד בלא שיצטרך
בס”ד ,יום ב׳ לסדר היפלא מה׳ דבר התשפ”ז F זוכה למנוחת להגיע חלילה למצב שבו ורב עמה, הרבה תפילות נענו
יילקח ממנו משהו שרגיל . שחוק היה בעולם”
הנפש ,כיון
אהוביי וידידיי שליט” א שהיפך עגמת אליו ,וכשמקבלו חזרה רק אז הגדולה מכוח הודאתה
r ב׳ שואלים נכבדים הפנו אליי את הערותיהם על מכתבי מערב שבת הנפש המצויה ייזכר להודות כעין מי שעבר היה שחוק לקב” ה ,רב
קודש בחשיבות ההצבעה ביום הבחירות .האחד שאל על מכתבנו אצל רבים היא תאונה ונפגעה ידו ,ורק לאחר רבים. על והשפיע בעולם
להצביע אך ורק ליהדות התורה ג׳ שהיא היחידה השמחה ,ואין חודשיים של טיפולים הוא החפץ כל אנו, בימינו ואף
שחרטה על דגלה ׳נטו׳ אך ורק את עניין לומדי התורה .לדבריו1 , מודה שמסוגל להזיז את ידיו. גדולה שמחה שהיה שחוק ברב להתברך
”יש כאן בעיה ,שהרי רבים מאיתנו אינם אברכים ,אלא עמלים ^ בעולם על ידי שרה ,ובפרט לאדם מאשר אלא כבר קודם שתבוא
לפרנסתם ,א” כ המפלגה התורנית אינה בשבילנו”. הרעה חלילה ,יודה וישבח הוא מכיר בשבת זו המעוררת את
בטובות הזמן ,עליו לדבוק בהודאה
תשובה :חס ושלום! כולם לומדי התורה! כולכם אברכים! והנני לחזור על בריאותו השלימה ועל
על חלק מהדברים שזיכני השי ”ת לומר בדרשת שבת שובה שנה זו.■ : כל אשר חננו ה׳ ,גם אם הגדולה שעשתה שרה
ן 'עלינו לעשות תשובה על המבט שלנו על עצמינו .ואשתמש במטבע זה נראה מהדברים היותר פשוטים, וההודאה לקב” ה ,ולפרסם את ניסיו.
הלשון שטבע מרן הג”ר משה הלל הירש שליט״א 'אברכים עובדים'? . שכביכול אין צורך להבחין בהם ובטח שמאמין מי והאמונה תלויים זו בזו ,כי
גם אם יצאת לשוק הפרנסה ואתה עובד במקצוע חול ,ואף אם אתה לא להודות עליהם. מתחזקת והאמונה בהשגחתו -מודה,
r
בלב המודה.
לובש חולצה כהה ,נשארת אברך. הצלה מחיות רעות מי שמרבה בהודיה לקב”ה ,זוכה
כתוב במדרש תלפיות (ערך חנוך) ”חנוך תופר מנעלים היה ועל כל תפר למנוחת הנפש ,כיון שהיפך עגמת במשנה בברכות (נא,ב) נאמר ” מי שאכל
ותפר היה מיחד יחודים” .איזה יחודים ניתן ליחד בתפירת נעליים? הנפש המצויה אצל רבים היא השמחה ,ושכח ולא בירך” .ויש להבין מדוע לא
בשם הגרי” ס מובא פירוש ,אך הנוגע לענייננו הפירוש בשם אחד ואין שמחה גדולה לאדם מאשר הוא קיצר התנא בלשונו ואמר ” מי שאכל
מגדולי מיר (ר׳ שמואל חרקובר זצ״ל) דהנה כאשר נשאל אדם מה מלאכתך, מכיר בטובות ,הברכות והשפעות ושכח לברך” ,והרי תמיד חס התנא
הסנדלר יענה סנדלר אנוכי ,ובעל המכולת יאמר חנוני אני ,אבל חנוך העצומות שהכל יכול מרעיף עליו בכל על לשונו עד שפעמים רבות קיצר אף
לא כן אמר ,אלא אף שהיה תופר מנעלים על כל תפר ותפר היה י׳ בדבר שכביכול יכול לשנות משמעות
אומר ומשנן לעצמו; אמנם אני תופר מנעלים ,אך אני לא סנדלר, עת ובכל שעה.
ככל שירבה בהודאה ,ישתנה מבטו כעין ” חיסורי מחסרא” ,שהגמרא
אני עובד ה׳ ”ככהן גדול בקודש הקדשים” מה שאני תופר נעליים על הסובב להתמקדות בראיית החלק מגדירה חוסר מילים מסוימות במשנה.
לא שינה את מהותי. הטוב ,שהרי כל הנהגה מורכבת אכן נראה שהתנא השתמש בלשון
על כל אחד לשנן לעצמו :אני אברך גם אם אני עובד .ומה גם שכולם מחלק טוב וחלק פחות טוב .אמנם נקיה ,ורמז בזה שיהודי אף פעם אינו
שולחים את הבנים לישיבות קדושות ותלמודי תורה ,משקיעים את ז ישנם אנשים שמצליחים להתמקד שוכח לברך ,אלא רק ” אכל ושכח”
החיים לגדל ילדים לומדי תורה ,הרי שמצע הרשימה עבור לומדי דווקא בחלק הפחות טוב ,ותמיד לתת כלומר שייתכן והוא שכח שאכל ,ולכן
התורה הוא בדיוק מה שאתה .וזו הרשימה המתאימה ביותר עבורך. ביקורת על כל עניין .וממילא חייהם לא בירך.
ויהי רצון שנזכה להרבות כבוד שמים כפי המסופר על הגאון רבי איסר זלמן מלאי מרמור.
- » > ---------------------------- ______________ J
U k
שואלין ודורשין ..............................
------------------------------------------------
r
שם) לא עמדו. Q S 9מיום ז׳ חשון כבא״י ,על כל המשתמע מלצר שבאמצע הלימוד ביקש
וכתב הב״ח (קמא ,סא) שאלו הנוהגים לעמוד (כהמהר״ם ובדיעבד יחזור ויתפלל .כמבואר בפה״מ לרמב״ם מאשתו כוס תה ,וכיון שהיה שקוע
המובא בשלחן ערוך) אין זה מדינא ,אלא ש״ראוי להדר ריש תענית שזמן זה אינו תלוי בקדושת הארץ אלא בלימוד לא שם לב ששתה את
ולעמוד מפני שצריך להעלות בדעתו כאילו קבלה ״באקלים בא״י והארצות הדומות לה״ והאקלים התה .כעבור זמן ,פנה אל הרבנית:
באותה שעה מהר סיני״ ושם עמדו כל ישראל. באילת כלומר זמן הגשמים הוא כבארץ ישראל. זיין געזונט און שטארק (תהיי בריאה
אמנם במקום שהציבור נוהגים לעמוד או לשבת אל אבל למה עדיין לא הבאת לי
סדר הכרית כתאומים ____ את התה -כך דרכם של הגדולים,
ישנה מהם ,כמאמר חז״ל (מסכתדרךארץז) ״אל תהי יושב בברית מילה לתאומים ,האם מברכים את
בין העומדים ולא עומד בין היושבים״ ,ולכן בישיבות כשרצו להעיר לאשה לא צעקו או
הברכות פעמיים.
הקדושות בהן נוהגים לעמוד בקריאה צריכים כולם באו בטרוניה ,אלא בירכו אותה זיין
Q S33רבינו שמר מכל משמר שבברית לתאומים
לעמוד ,וכך נהג מו״ר הגרי״ש אלישיב זצ״ל כאשר געזונט און שטארק.
לאותו אב ,יכוונו ברכה אחת לשני התאומים
התפלל בבית כנסת בקרית יערים כאשר שהה שם עונה הרבנית :הרי הבאתי לך כבר
(כמבואר בשו״ע הלכות מילה) .ולגבי הכיבודים,
למנוחה ,עמדבקריאתהתורה כיון שנהגושםלעמוד. את התה...
ניתן לחלקם .ופעמים שהיה בעצמו סנדק לשני
רבינו ישב בקריאה ולא נעמד בעת שענה לברכו אלא הוא פשוט שכח ששתה.
התאומים ,ופעמים שאבי הבן נתן לאדם נוסף את
עשה תנועה קלה של קימה ואמר שדברי המשנה כך כאן הוא שכח שאכל ,ולכן לא
הסנדקאות השניה.
ברורה (שם יח) לעמוד כשעונה לברכו ,סגי בתנועה בירך.
^ הייתי היום (יוםב׳ וישלחהתשנ״ז) בברית מילה
קלה של הידור ואין צורך בעמידה ממש .וכן כשעונים וכפי שאומר החובת הלבבות
לתאומים בבית מדרשו של רבינו ,וכך הי׳ סדר
״אלוקינו״ לזימון בעשרה סגי בהידור קצת. (חשבון הנפש יט) כי על האדם להתבונן
הברית:
״בהצלת הבורא אותו מפגעי
____חופה הנערכת כין השמשות א .כסא של אליהו לילד הנמול הראשון ,אח״כ הודיע
העולם ...ממאסר ,וסמי המוות,
כתובה שנכתבה בתאריך יום א' ,ומחמת המוהל למי שיהי׳ כסא של אליהו לילד השני ,ואמר
והחיות הרעות״.
שהתאחרה השעה נערכה החופה לאחר השקיעה לו שיגש בלי הכרזה כיון שאסור לו להפסיק בינתיים
ויש להבין מדוע אדם נקי כפיים
שזהו כבר יום ב' .מה דינה. בין ב׳ המילות.
המהלך חופשי כאחד האדם צריך
Q S 3זהו שטר מוקדם ופסול כמבואר בשלחן ב .וכיבד למר״ש בסנדקאות ,והודיע לסנדק הב׳
להודות על שניצול מישיבה בבית
(חושןמשפטמג ,ז) .אכן כאשר מתאחרת השעה יש כנ״ל.
סוהר ,וכי הוא גנב ,או רוצח .ואיזו
שלוקחים קניין מהחתן קודם החופה ,בכדי שאף אם ג .ואמר לאבי הבן שימנהו שליח כנהוג .והודיעו
שייכות יש לו עם סמי המוות
החופה תערך למחרת ,לא יהא זה כשטר מוקדם כיון שהוא מכוון בברכת המילה על ב׳ הילדים .ואבי
שעליו להודות שניצול מהם ,וכי יש
שכבר התחייב על כתובתה מיום האתמול .אך זהו הבן יברך ״להכניסם״ בבריתו שאאע״ה״ .ויכוון על
לו אויבים או שונאים שירעילוהו.
לא לכתחילה ,משום שבקניין שנעשה קודם החופה, שניהם.
וכן על הינצלו מחיות רעות ,וכי
אינה יכולה לגבות מנכסים משועבדים כמבואר ד .לאחר סיום ברית הראשון ,בירך אבי הבן
הוא מהלך בג׳ונגל .והרי בעיר אין
ברמב״ם (אישות י ,יא) ובשלחן ערוך (נה ,ו) ,שהכותב ״שהחיינו״ והציבור ענה כשם ״שהכנסתם״ כן
בכלל חיות רעות ,ומה יש להודות
כתובה לארוסה אינה גובה אלא מנכסים בני חורין. ״יכנסו״ וכו׳.
על כך?
ואם תבוא לגבות מכח שטר זה ,יטעו לסמוך על ה .אח״כ עשו כסא של אליהו לילד הב׳ ,והכל
הודאות אלו מצטיירות כברכה
התאריך הנקוב בו ויתנו לה אף ממשועבדים שלא בשתיקה -שלא להפסיק -וסנדקאות ומילה הכל
לבטלה .והוא כעין הודאה על שלא
כדין .אכן אם כבר כתבו את התאריך המוקדם ,ורוצים בלי הפסק.
נפל מהמאדים.
לקבל הקניין מהחתן קודם השקיעה ,צריך שיאמר ו .כיבדו את מר״ש ״עמידה״ לאחד הילדים ,ועוד א׳
אך לא כן ,כי כל מצב שיש לאדם זו
בפירוש שמקבל עליו לשלם אף ממשועבדים (כמבואר להשני.
נתינה .כל הצלה שיש לו היא מפני
בהרחבהבציוניהלכה -נישואיןמב) ,ובזה השטר יותר טוב. ז .המברך בירך ״קיים את ״הילדים״ ויקרא ״שמם״
שכך קבעו לו משמים .וכפי ״שאין
אך היותר ראוי הוא ,כאשר השעה מתאחרת ונכנסים בישראל .והניח האב יד ימין -הוראת המוהל ר׳ יוסף
אדם נוקף אצבעו מלמטה ,אלא אם
לספק מתי תתקיים החופה אם קודם השקיעה או ויסברג -על ראש הראשון וקרא שמו .ושוב יד ימין
כן מכריזין עליו מלמעלה״ (חולין ז,ב),
לאחריה ,לכתוב את תאריך יום המחרת ,ובזה השטר על ראש השני וקרא שמו .ואח״כ כל הסדר עד סוף
למרות שנראה בפשטות שברצותו
כשר אף אם למעשה נשאה קודם השקיעה ככל הסדר הרגיל.
מזיז אצבעותיו ,אכן לא כן הוא אלא
שטרות המאוחרים (חושןמשפטמג ,יב). ח .קודם שהתחיל ״מי-שבירך״ הכריז רבינו ״המלאך
רק מכוח שהכריזו מלמעלה ,ניתנה
מחמת כן אנו משתדלים לנהוג כפי הנהגת רבינו שלא הגואל״.
לו החופשיות לפעול את הפעולות
להחתים את העדים ולא לקבל קניין מהחתן בשעת ____ עמידה כקריאת התורה הקבועות ה׳רגילו ת .
הכתיבה ,אלא רק תחת החופה ,בכדי שיתחייב רק 1שאל! | בבית הכנסת בו אני מתפלל יש עומדים ויש כמו כן מה שלא טרפה אותו חיה
לאחר הקידושין בטבעת ,שאז חל הקניין אף על יושבים בשמיעת קריאת התורה .מהי ההנהגה היותר רעה ,אין זה מחמת שגר בעיר
משועבדים .ולהשאיר את תיבת 'וקנינא' וחתימת ראויה .והיושבים ,האם צריכים לקום ל'ברכו'. מתורבתת ,שהרי לעתים גם קורה
העדים ריק ,ורק כשקוראים הכתובה ומגיעים למקום 0 ^ 3 3נפסק בשלחן ערוך (קמו ,ד) שאין צורך שבורח ארי או חיה אחרת מגן
זה ,מפסיקים מעט ,מוסיפים 'וקנינא' וחותמים. לעמוד ,וכן האר״י (שער הכוונות מח ,עד) ואף הגר״א (שו״ע החיות ,ואף לעתים מגלים בחברות
כמבואר במהר״ם מינץ<קט> ובנחלת שבעה<יב ,סט).
גדולות ומפורסמות שאחד מרכיבי
מוצרי המזון איננו ראוי למאכל .אם
כן כל מה שניצול מרעל או מחיה
מוקד בית ההוראה שע״י בית הוראה הכללי 7 היו שותפים רעה וכל כיו״ב הוא רק כיון שאדון
1לשאלות בהלכה לרבני בית ההוראה ^ בזיכוי הרבים האדיר
djrnלהנצחה בגיליון לע״נ או לרגל שמחה במעונכם
הכל המשגיח עליו בהשגחה
0722- 133-466 פרטית השגיח שיינצל מפגע זה
Beithorah@gmail.com T jpטלפון 0722-133-466שלוחה 4 ומפגע אחר.
ניתן לקבל גליון ׳שואלין ודורשין' מדי שבוע גם דרך נדרים פלוס <יי 8מכון ציוני הלכה ח ל ?0 יתן ה׳ ושבחו לא ימוש מפינו ומפי
בדוא״ל במשלוח בקשה לכתובת: או באימייל beith orah@ gm ail.com זרענו וזרע זרענו עד עולם.
Beithorah@gmail.com חדש! למכון החזר מס סעיף 46על תרומה
שואלין ודורשין..
מתורת ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שלמה קניבסקי שליע״א | פרשת וירא | גליון 3
לעיונים בפרשה
(י”ח ,ד')” :יקח נא מעט מים ור חצו רגליכם גרר -ולצפו ת את התגובה שיגיבו ואת מחשבות הגוי גם צדיק תהרוג
והשענו תחת העץ” ,כתב” :ור חצו רגליכם - הכפירה שתעלינה בליבם הסורר ,כאשר יראו
חללה ?לך מעשת נ דנ ד וזזה להמית צדיק עם רשע
כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם, הנהגה שאינה עולה בקנה אחד עם דעתם הדלה.
(י׳׳ח ,כ״ה)
והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים לביתו. ואם יש לאי-מי ספק בדבר ,הרי שבא אבימלך
ופר ש ” י (והוא מתנחומא וירא פ׳׳ח) ” :חלילה לך
אבל לו ט ,שלא הקפיד -הקדים לינה לרחיצה, ומוכיח את צדקת אבחנתו של אברהם אבינו,
-חולין הוא לך ,י א מרו כך הוא אומנתו ,שו טף
שנאמר :ולינו ורחצו רגליכם ” ,ולכאורה דבריו כאשר רואה אבימלך הנהגה שאינה מובנת
הכל :צדיקים ורשעי ם ,כך עשית לדור המבול
כאן סותרים לד בריו לעיל :ב עוד לעיל פיר ש כי בשכלו שלו ,מיד הוא ממהר להכריז כלפי שמיא:
ולדור הפלגה ”.
לוט הקדים לינה לרחיצה משום שלא הקפיד ” אף אני אומר שהרגתם על לא דבר כשם שאתה
שלא להכניס ע ” ז לביתו ,הרי שכאן פיר ש ומוצאים אנו את אותו הלשון ממש בדברי
אומר להרגני ”.
טע מו של דבר משום שביק ש להסיר מעצמו אבימלך (כ' ,ד')” :וי א מר ,אדני ,הגוי גם צדיק
עלילותיהם של אנשי סדום. תהרג” ,ופר ש ” י שם ” :הגוי גם צדיק תהרג -אף
בדברי רש"י בביאור הפס' "ולינו ורחצו רגליכם"
אם הוא צדי ק תהרגנו ,שמא כך דרכך ,לאבד
ונראה ד הביאור הוא ,דבאמת אילו היה לו ט ויאמר הנה נא אדני סודו נא אל בית עבדכם וילינו ודחצו האומות חנם ,כך עשית לדור המבול ולדור
מקפיד אכן שלא להכניס עבודת אלילים לביתו, רגליכם ( י״ט ,ב) הפלגה ,אף אני אומר שהרגתם על לא דבר כשם
ואילו באמת היה אכפת לו להתרחק מכל סוג של שאתה אומר להרגני”.
וברש ”י” :ו לינו ורחצו רגליכם -וכי דרכן של
עבודה זרה -הוא לא היה עושה חשבונות ,וכל
בני אדם ללון תחלה ואח ”כ לר חוץ ,ועוד ,שהרי והדבר נורא למתבונן ,שהרי אברהם אבינו אינו
התירוצים שבעולם לא היו גורמים לו להניח את
אברהם אמר להם תחלה :ור חצו רגליכם ,אלא כך מעלה בדעתו חלילה לפקפק במעשיו יתברך,
אורחיו כשאבק ברגליהם.
אמר לו ט :אם כ שיבו או אנשי סדום ויר או שכבר ולהטיל ספק בצדקת מעשיו ,וברור לו כי דור
אכן ,לאמיתו של דבר ,כפי שכבר כתב רש ” י רחצו רגליהם -יעלילו עלי וי א מרו כבר עברו ההפלגה ודור המבול נענ שו בדקדוק כפי הראוי
לעיל ,ללו ט לא היה אכפת מעבודה זרה ,והוא שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו, להם ,וכי אם יעלה במחשבה לפניו יתברך להשמיד
לא הקפיד שלא להכניס עבודת אלילים לביתו, לפיכך אמר :מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם, את אנשי סדום ועמורה -הרי זה משום שמלאה
ומשזה היה המצב -כבר היו לו תירוצים טובים שיהיו נר אין כמו שבאו עכשיו ,לפיכך אמר :לינו סאתם ,גם אם הוא ,אברהם ,אינו מבין זאת.
מחמתם העדיף כי אור חיו יר חצו את רגליהם רק תחלה ואח ”כ רחצו”. אולם למרו ת זאת ,מצליח אברהם אבינו לרד ת
לאחר שילונו. ולכאורה יש לעיין בדברי רש ”י ,שכן לעיל ,עה ” פ לעומק דעתם של הרשעים -כאבימלך מלך
דרך ישרה
נערך מתוך סדרת ועדים לאברכים
מצד שני ,כאשר הוא מדבר ל שון הרע או מכה אדם ש אינו יוד ע חושב שהוא יודע ,אדם כזה לא חינוך הילדים (ג)
את אחיו ,או לוקח ממתקים מהארון בלי רשות, ילך ויל מד משום שהוא אינו מודע למצבו.
יהודי אחד בא אלי בשאלה :מילא אם מצות
אמנם אבא כועס עליו ,אבל הוא לא שו מע את
’ פ רו ורבו' היתה מוטלת רק על מי שיוד ע לחנך
אך התשובה האמיתית היא שבאופן טבעי אדם
החרדה הנוראה הזאת ב קולו של אביו על הדבר
יכול לחנך את ילדיו גם אם אינו מבין כלל בחינוך, ילדים ,אז אדם כמוני שאינו יוד ע לחנך ,לא היה
האסור שעשה .הוא בסך הכל אמר ל שון הרע,
יסוד ו שור ש חינוך הילדים הוא להנחיל להם מתחתן ומביא ילדי ם לעולם .אך מה לע שו ת
זה לא שהוא כמעט נגע בחשמל ,והמסר שהילד
שהמצוה מוטלת על כל יהודי ,בלי ק שר לשאלה
מה הם הערכים החשובים בחיים ,ב שביל זה לא
מקבל מכך הוא שאם הוא יעשה זאת שוב ,זה לא
צריך ידע מיוחד ,ואין צורך ב שיטו ת חינוכיות אם הוא יוד ע לחנך או לא .ואם כן כעת ,כ שנולדו
יהיה אסון כזה גדול.
מדופלמות .כשם שכאשר ילד פעו ט שומע את לי ילדים ,ואני לא יוד ע לחנכם ,מה הטענה עלי,
הרי הייתי מחויב להתחתן ולהביא ילדי ם לעולם.
עלינו לדע ת שהילדים מבינים וקולטי ם היטב הצעקה של אביו כשהוא רץ לכביש והוא מבין
הדברים החשובים גם בלי מילים ,מה הם היטב שאת זה אסור בשום אופן לעשות .וכשהוא כמובן ש אין כאן כל שאלה .הרי על כל מצוה יכול
להורים ,ומה הם הדברים שפחות חשובים רואה את תגובת ההורים על נסיון לגעת בחשמל אדם לו מר כך .האם הוא גם יכול לו מר שהוא לא
בעיניהם .ב שביל לל מד את הילדים מה הם או לטפס על הסורגים ,הוא מפנים שזה נורא יודע איך נוטלי ם ארבעת המינים -ולכן הוא
הערכים החשובים בחיים אין צורך במומ חיות ואיום ,לא בגלל עוצמת הקול של אבא ,אלא פטור ,אם אינך יוד ע איך נוטלים ,תלמד מה
חינוכית ,מספיק שההורים יבינו בעצמם מה משום שהוא מרגיש וחש ,גם בלי כל הסבר ,עד שצריך ותדע.
הם הדברים החשובים בחיים ומה פחות חשוב, כמה זה חמור .הוא רואה איך זה איכפת להורים, חוסר ידיעה אינו תירוץ לבטל שום מצוה ,כל
והילדים כבר יתחנכו לכך ב אופן טבעי ובלי הוא שו מע את החרדה הנוראה שלהם מהחשש עוד אדם מבין שהוא לא יודע ,אין כל חשש,
מאמץ מיוחד. שמא ייגע בחשמל חלילה ,ומבין את חומר הענין. מכיון הוא ילך וילמד ,הבעיה מתחילה כאשר
-----------------
=
^משולחן גבוה
עובדות והנהגות שהביא רבינו מרבותיו וזקניו זיע״א
הוא התעורר ובירר אצל הסובבים האם הניתוח לאחר מכן היה כתוב ”נב חן ב מע מד מרן בעל לרגל יום היארצייט הע"ג למרנא החזון איש
הסתיים. החזון אי ש שליט״א״. זיע׳׳א שחל השבוע ,נביאכמה עובדות על גדלותו
כ שערכו את 'חנוכת הבית' לבניין ההסתדרות הנשגבה ,כפי שנשמעו מרבינו במהלך השנים
קונטרס הזכרונות בבני ברק ,הנהלת הישיבה הודיעה ש תל מיד
הישיבה בלו מז' ה שרא ש מאאמו״ר שמעתי שילך ל אירוע יסולק מהישיבה ,אחד התלמידים העליה לא״י והמגורים בבני ברק
הגרי״מ גו ר דון זצ״ל היה או מר להם כל הזמן הלך על אף האזהרות -וכ שנוד ע הדבר הודיעו כש ה חזון איש עלה לא ” י (ב ת מוז תרצ׳׳ג) הוא
שינצלו את זה שהם זוכי ם לשהות במחיצת לו שהוא מסולק מהישיבה ,התלמיד הלך ל חזון התגורר בהתחלה תקופה קצרה בתל אביב,
החזו״א ול חזו ת בהנהגותיו ,ו שי ש תדלו לכתוב איש לבכות על מר גורלו ,ואכן החזון איש ואח ”כ הגיע ל ה תגורר בבני ברק ,ז מן קצר
את מה שהם רואים ,ואמר להם ״יגיעו ימים כתב פתק להנהלת הישיבה ,בו סיפר ש הילד לאחר מכן ה סטייפלר עלה ל ארץ ו התיי שב
שתתחרטו על זה שלא כתבתם״ ,ובאמת לאחר היה אצלו והבטיח שיו תר לא יעשה זאת ,והוא ’ בגבע ת רוקח' בבני ברק ליד י שיבת 'בית יו סף -
פטיר ת החזו״א הוא הצטער על כך שלא כתב מבקש שי קבלו או תו חזרה לישיב ה. נוב הרדוק' (במקו ם בו נמצאת כיום י שיב ת בית
יו תר בחייו. שמעתי מהמשגיח הגר״ד סגל שליט״א סי פור מתתיהו) בסמיכו ת למקום מגוריו של החזון
אך לאחר הפטירה הוא י שב וכתב מאות דינים אחד הימים הימים ,באחד מאותם מבהיל איש ,בתקופה מאוחרת יו תר הם גרו יחד בבנין
רבות מאות ו עוד שזכר, עובדות והנהגות מב חורי הישיבה נתפס ב חילול שבת ,בהנהלת שבו שוכן כיום ת ” ת תשב׳׳ר ,שם גר החזו׳׳א
שלי קט מ שאר תל מידי החזו״א ,וסידר ם לעצ מו הישיבה רצו כ מובן ל הוציא או תו מהישיבה ,אך ב שנו תיו האחרונות.
לזיכרון ,והיה מ עיין בזה מפעם לפעם ,אך היה הבחור עלה לבי תו של החזו״א ו סי פר לו על כך, הסטייפלר הגיע ל ארץ (בני סן תרצ״ד) קרוב
מז היר את מ קורביו שלא יסמכו על זה ,וכפי החזון איש קרא אליו ל מגיד שי עור של אותו לשנה לאחר החזון איש ,מי ש סייע לו רבות
שכתב בהקדמה ל קונ טר ס זה ש מ כיון שלא כתב ב חור ואמר לו ,המשנה אומר ת ״דיני נפ שו ת בעלייה ל ארץ היה רבי מתתיהו שצ'יגל ז צ ” ל,
את הדברים לפר סו ם לא ד קד ק כ״כ בכתיבת בעשרי ם ושלו שה״ -היום לזרו ק ב חור מהישיבה שאף היה מ עוניין ש ה ס טייפלר יכהן בר א שו ת
הדברים .וב חייו לא הסכים שיד פי סו קונטר ס זה דיני נפ שו ת ,ו בדיני נפ שו ת צריכי ם עשרים י שיבת 'בית יו סף' ,אך כיון ש ה ס טייפלר התעכב
זה ל צי בור אלא רק עותק לעצ מו וכן לבניו ו שלו שה דייני ם ,ענה המגיד שי עור 'אבל מדובר בעלייה ל ארץ כשנה נו ספ ת מעבר למה ש תוכנן
וחתניו ובתנאי שיני חו הו בביתם במקום סגור. על מחלל שבת ,מה יש ל דון בכלל?' ,אך החזו״א שי מ סור שיעורי ם והיה צורך בר א ש ישיבה
שוב על ד בריו ״דיני נפ שו ת בע שרי ם חזר בישיבה ב או תו ז מן ,מי ש מילא את מ קו מו
יארצייט החזון איש ושלושה״ ,וכך פעם ו עוד פעם ,כשראה כך רבו במסירת ה שיעורי ם היה גי סו החזו׳׳א ,וכך דאג
בכל שנה ביום היארצייט הסטייפלר היה מו סר של הבחור אמר לחזו״א ' אין אני והוא יכולים החזו׳׳א שהמשרה של רא שו ת הישיבה תי שאר
שי עור בכולל חזו״א לפני מנחה ולאחר מכן היה לדור בכפיפה אחת ,אם הבחור מ מ שיך לל מוד עבור הסטייפלר.
אומר קדי ש ,כא שר מידי שנה המקום היה מלא בי שיבה אני לא אוכל ל המ שיך ל מ סור שיעורי ם
הסטייפלר התבטל בי טול מו חלט בפני מרן
מפה לפה בהמונים ש היו מגיעים להשתתף בי שיבה' ,אך גם זה לא הועיל והחזו״א חזר שוב
החזו׳׳א ,והיה מ תייעץ עמו בכל ענין ואף נתן
במעמד ,בענו תנו תו היה או מר שמגיעים כל כך על ד בריו ״דיני נפ שו ת בע שרי ם ושלושה״.
בידיו את כל עניני הבית ,כא שר החזו׳׳א אף
הרבה אנשים ל ש מו ע את ה שיעור ,מכיון שהוא למחרת הוא אכן לא הגיע ל מ סור את ה שיעור,
טי פל ב שידוכי ם של י לדיו וב שאר עניני הבית.
מוסר רק פעם בשנה והתבטא ״אם הייתי מו סר אך כ ש ה חזון איש שמע על כך הוא הגיע בעצ מו
פעם ב שבוע לא היה לי אפי' מנין לו מר קדיש״... ל מ סור את ה שיעור ב מ קו מו .וכשראה ש עד כדי
ישיבת תפארת ציון
כך מגיעים הדברים ,התרצה ו חזר ל מ סור את
לאחר פ טיר ת הסטייפלר ,החל אאמו״ר ל מ סור החזון איש ע מד מא חורי הישיבה (אותה יי סד
שי עוריו ,ואמר לי רבי דן שהיום או תו ב חור הוא
את ה שיעור ביום היארצייט של החזון איש זקני הגה ” צ רבי יעקב שנייד מן ז צ ” ל) במ שך
אחד מהרבנים החשובים בחו״ל.
בלדר מן לאחר תפילת ותיקין. כל השנים ,וכל שאלה ובעיה שהיו מ תעוררו ת
ב ת קופו ת מו קד מו ת יו תר אאמו״ר היה עובר בישיבה היו מגיעות ל שול חנו ,הוא היה מעורב
שקיעות בלימוד כתחליף להרדמה
מידי שנה בין האברכים בכולל חזו״א ומחלק מאוד בי שיבה והכיר כל תל מיד ב או פן פרטי,
ביניהם את הש״ס ל עי לוי נ שמתו. מספרים שפעם אחת החזון איש נזקק לעבור אאמו׳׳ר זצו ק׳׳ל ( של מד בי שיבה באותם השנים)
ניתוח מסוים שבדרך כלל נערך בהרדמה אך את לב חון מגיע היה שכשהחזו״א מספר
מאחר ולא ניתן היה להרדים אותו ב של מצבו הבחורים ,היה עורך את המבחן בצורה כזאת
הרפואי ,הוא ביק ש רבע שעה בכדי ל ש קוע שכל אחד מהתלמידים יצא בתחושה שהוא יד ע
ברכת מזל טוב מעומקא דליבא בסוגיה כלשהי ,לאחר מכן אכן בוצ ע הניתוח היטב והצליח במבחן ...אך לאחר מכן הוא היה
כאשר החזו״א כה ש קוע ב לי מודו עד שהוא יו שב עם המגיד שי עור ו או מר לו בדיו ק היכן כל
נשגר קמיה ידידינו מזכה הרבים
אינו חש במאומה רק מספר שעו ת מאוחר יו תר תלמיד אוחז וכמה הוא באמת שול ט ב סוגיו ת
הרב יצחק גולדשטוף שליט״א לאחר שסיים החזו״א להרהר באותה סוגיה הנלמדות ,ב תעודו ת שהבחורים היו מקבלים
מו"ל ה׳קובץ גליונות',
לרגל השמחה השרויה במעונו יו״ל ע”י מערכת 'נפשי חמדה' ,להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת הגיליון מידי שבוע
+מאורות054-8487449 | .
באירוסי בתו בשעטו״מ a 0733020955@gmail .com
(4 לתרומות והנצחות ובכל עניני הגיליון ניתן לפנות למייל הנ” ל או0548-573-496 :
פרשת וירא
ענייני הפיכת סדום
פניני נחלה
> — ^ -ז ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה וה׳ המטיר וגו׳ גפרית ואש מאת ה׳ מן
וגו' ארדה נא ואראה הכצעקתה השמים ,ויהפך את הערים האל ואת
כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח הבאה אלי וגו' (י ה ,כ א)
שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נראה הביאור בזה ע״פ מה דאיתא ב מדר ש שמות האדמה (י ט ,כ ד -כ ה)
נלכה עד כה ( כ ב ,ה) נרא ה מלשון הכתוב כי גפרי ת ואש יר דו ר ק על יושבי (ראה ילקוט משפטים ר מז רמט) דכ ל שיש צעקה אין ארך
נראה הביאור במה שאמר 'פח /ע״פ דברי רש״י
הערים ולא על כ כ ר הירדן ,אבל ההפיכה הית ה גם אפים [דהקב״ה ממהר ליפרע ב שעה שיש צעקה],
שפירש וז״ל ״ונלכה עד כה ,דרך מועט למקום אשר על כ כ ר הירדן וצמה האדמה וכדכ תיב ב קר א ״ויהפך וכמש״כ בפר שת מ שפטים ( שמו ת כב ,כב-כג) ״כי אם
לפנינו״ .ומבואר שהיו קרובים למקדש .שהרי אברהם את הערי ם האל ואת כל הככר״. צעק יצעק אלי וגו' והרה אפי״ ,דכל שיש הרון אף
הלך להשתהוות במקום המקדש ושם עקד את יצהק, והנה מצינו ד הלוק עונ ש ג פרי ת ואש מההפיכה בעוד אין ארך אף ,ובסדום היה הרון אף וכדכ תיב בפר שת
וכדמבואר ברמב״ם (פ״ב דבית הבהירה ה״א) ,ע״ש.
ענין ,דג פרי ת ואש היה ע״י הקב״ה בעצמו ,וכדמ שמע נצבים (ד ברי ם כט ,כב) ״כמהפכת סדו ם ועמורה וגו'
והנה בכלים (פ״א מ״ה) תנן ההיל מקודש הימנו שאין אשר הפך ה' באפו ובהמתו״ ,עוד נ א מר (שם ,פסוק
לי שנא ד קר א דכ תי ב ״מאת ה' מן השמים״ ,ר״ל דלא
עובד כוכבים וטמא מת נכנסים שם .והנה היל היה רק שהגזירה הית ה מן ה שמים כי אם דגם ההמטרה כג) ״ואמרו וגו' מה הרי האף הגדול הזה״ ,הרי ד היה
מקום מועט לפני המקדש וכדמבואר במסכת מדות
היתה מאת ה' ר״ל ע״י ה' בעצמו ולא ע״י שליה .וכן שם הרון אף ו היינו משום ד הית ה שם צעקה ,דזעקה
(פ״ב מ״ג) .מעתה נראה דזהו הביאור במה דאמר
הוא להדיא בפר שת דר כי ם ( ד ר ך ה) יעוי״ש[ ,ויעו״ש וצעקה מביאים להרון אף ,ולכן ארד ה נ א ואראה,
להם שבו לכם 'פה' ,ר״ל ד עד כאן אתם יכולים ללכת מיד בלי ארך אף ,ודו״ק.
ויותר מכאן אין לכם להתקרב דהרי הגיעו עד מקום
עוד ב דר ך עצב ( ד רו ש כג) ב שם הראב״ד] .אולם
ההיל שהוא מקום מועט לפני המקדש ,א״כ שבו לכם
ההפיכה עצמה הית ה ע״י שליה ולא ע״י הקב״ה וה׳ המטיר על סדום ועל עמרה גפרית
פה ,דר ק עד כאן מותר לכם ודו״ק. בעצמו ,דר ק לענין הגפרית ואש כ תי ב מאת ה' מן ואש מאת ה׳ מן השמים (י ט ,כ ד)
השמים .וכן הוא בב״ר (פרשה נא אות ד) המשת כר כי ם
ונשתחוה ונשובה אליכם ( ש ם) [וצ״ל ארבעה] הללו יו שבות על צור אהת שלה
וצ״ב הלשון מאת ה' ,והרי כבר כ תי ב וה' ה מ טיר על
י״ל הביאור בזה ,דהא דאמר להם ונשתהוה ונשובה מלאך את ידו והפכו ע״ש .ומבואר להדיא דההפיכה סדום וי״ל ע״פ מה דאיתא ברי ש ת עני ת (ב ,א) ״אמר
אליכם הוא משום שהשאירם לשמור על ההמור ר' יוהנן ג' מפתהות בידו של הקב״ה שלא נ מ סרו
היתה ע״י מלאך.
וכדכתיב שבו לכם פה עם ההמור .והנה הרמב״ם ביד שליה ואלו הן מפתה של ג שמים ומפתה של
בהלכות עבדים (פרק א הלכה ו) כתב וז״ל ״איזהו באופן דנמצא ד תרי גזירו ת היו ,האהד גפרי ת ואש היה ומפתה של ת היי ת המתים״ ,וזהו בי אור הכתוב
עבודת פרך זו עבודה שאין לה קצבה״ עכ״ל .ושם וזה היה ע״י ה' ונ א מר ר ק על יושבי הערי ם עצמם מאת ה' שלא היה ע״י שליה אלא ע״י הקב״ה בעצמו,
(בפ״ט ה״ה) ״מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ר״ל על בני האדם .ו שנית ההפיכה ע״י מלאך ונ א מר ומשום ד מפתה של ג שמים הוא בי ד ה' ,דעי' בתרגו ם
ואעפ״י שהדין כן ,מידת הסידות ודרכי הכמה שיהיה גם על צמה האדמה ואיכלל בזה גם כל הככר יונתן שכ' ״ומימרא דה' א הית מי טרין דרעוא על
אדם רהמן וכו'״ עכ״ל. דארבעתן יו שבות בצור אהת ודין אהד לכולם ,ולכן סדום ועל עמורה״ ,ר״ל שה׳ ה מ טיר מת הילה גשמי
מעתה נראה דאברהם נהג עם ישמעאל ועם אליעזר היתה ההפיכה על כל הככר .אולם גפרי ת ואש הוה רצון ונדב ה אולי י שובו ויהיו גשמי ברכה ,ולכן כ תי ב
עבדו במידת הסידות ,וכדי שלא יהיה עבודת פרך גזירה בפנ״ע על בני האדם וממילא לא איכלל בזה מאת ה' משום ד מפתה של גשמים הוא בי ד ה' כלו מר
נתן קיצבה לעבודה שאמר להם שישמרו על ההמור כל הככר. דיריד ת גשמי רצון אלו הית ה ע״י הקב״ה בעצמו.
עד שישתהווה ואז ישוב אליהם.
ולפי״ז מבואר היטב מה ד מצינו ד מקוד ם הוציאוהו אולם נר א ה דגם הגפרית ואש הם מאתו ולא ע״י
ללוט מסדו ם ואה״כ אמרו לו המלט על נפשך .ד תרי שליה ,ד הנ ה התוס' ברי ש ת עני ת (שם ,בד״ה וישמע)
גזירות היו וב שני ז מנים ,ד אילו ה מ טר ת הגפרית ואש הקשו ״וא״ת מהכא משמע דליכ א אלא ג' מפתהות
היתה בעלו ת ה שהר וכמש״כ רש״י על הפסוק ״ה שהר וא״כ יש להק שות דהא כ תי ב יפת ה ה' אוצרו ויוצא
עלה וה' ה מ טיר וגו'״ ,ואילו ההפיכה יש לומר ד הית ה את כלי זעמו ,ומשמע נ מי דלא נ מ סרו ל שליה ,וי״ל
בנץ ההמה ,כ ד כ תי ב ״השמש יצא על הארץ ולוט בא דלא קה שיב אלא אותן מפתהות של טובה .וא״ת
צערה״ ,וקוד ם לכן עוד היה בתהו מה של סדום .ובגמ' דמשמע מהאי קר א שלא נ מ ס ר מפתה של זעם
(פסהים צג ,ב) מבואר דה מהלך בין סדו ם לצוער הוא ל שליה והא א מרינן יור ק מי שר של בר ד הוי ,וי״ל
המש מילין וזהו המש המילין שבין עלו ת ה שהר לנץ מכלי זעם א הרינ א ק א מר שלא נ מ סר ל שליה אבל
ההמה ,ולכן הוציאוהו מהוץ לעיר מיד בעלו ת ה שהר משום בר ד לא דאותו של בר ד נ מסרו״ עכ״ל התוס'.
דר ק על הערי ם יר ד גפרי ת ואש ולא על כל הככר ובראב״ד כ' ל תרץ קו שי ת התוס' ד מצינו פורענותן
ורק אה״כ משום גזיר ת ההפיכה שהיא כולל ת את של ר שעים ע״י שליה והא דכ תי ב ״יפתה ה' את
כל הכיכר אמרו לו המלט על נפ שך ,משום ד עדיין אוצרו״ לכלות ם ק א מר ואפשר שאין לכלות ם אלא
לא הגיע זמן גזיר ת ההפיכה ,דר ק עם הנץ ההמה ע״י הקב״ה כי אז יהא המשפט הזק יעו״ש ,ולפי״ז
תתהיל ההפיכה של כל הערי ם והככר ,ואז יהא כבר בסדו ם ועמורה ד הית ה לכלות ם פת ה הי״ת את אוצרו
לוט בצוער. והוציא את כלי זעמו ועל כן גם הגופרית והאש הם מן
השמים ע״י הקב״ה בעצמו ודו״ק.
בענין שופר של איל למתן תורה
רי״ז הלוי (פר ש ת וירא) דמוכ ח מהרמב״ם ד ה קרי בו ב מקום המקד ש וכדין קרבן הנה נ חל קו רש״י והרמב״ן במה דכ תי ב (שמות יט ,ג) ״במשוך היבל המה יעלו
מקד ש ולא כ קר בן במה .וכבר ה ארכנו ב מקום אחר (ראה מש״נ בפר שה די דן כב ,ב) בהר״ ,דלדע ת רש״י הוא ״שופר של איל שכן בערביא קורין לדכר א יובלא
לבאר דמשו״ה נ קר א עולה תמימה ,משום ד שאני יצחק ד מום פוסל בו ולא ר ק ושופר של אילו של יצחק היה״ ,אולם הרמב״ן תמה על פירו שו וז״ל ״לא הבנ תי
מחוסר אבר כ שאר קר בנו ת ב״נ ,ולכן שפיר אמר אברהם איך אני מ קרי ב את זה כי אילו של יצחק עולה ה קרי ב אותו ,ו ה קרני ם והטלפים הכל נ שרף עולה״
יצחק ו איני כהן ,ד קר בן מקד ש דינו בכהן. עכ״ל .ודעת רש״י צריך ביאור.
ונראה דכ״ז הוא לגבי ע קיד ת יצחק ,אולם האיל עצמו קר ב בדין קרבן במה והנראה לו מר בזה ,ד הנ ה בגמ׳ זבחים (פה ,ב) איתא ת״ר ו הק טיר הכהן את
וכקרבן ב״נ .ולהכי שפיר ב עינן ל תור ת בכור ולא לכהן דבמה עבודתה בבכור הכל המזבחה כו׳ ת״ל וע שית עולותיך הב שר והדם אי ב שר ודם יכול יחלוץ
ולא בכהן ,ולכן לענין ה קר ב ת האיל כ ת ב המדר ש בב מדבר ד ב עינן בכור ואילו גידים ועצמות ת״ל ו הק טיר הכהן את הכל המזבחה .ופירש״י יכול יחלוץ מצוה
לגבי ע קי ד ת יצחק כתב המדר ש דבעינן כהן ,ואתין היטב ד ברי המדר ש. מוטלת עליו ,ומבואר בפיר ש״י דהס״ד הוא שיש מצוה לחלוץ גידי ם ועצמות
משום שאינם בני הק טרה ,וע״ז אתי קר א לומר דגם העצמות בני הק טר ה מעתה נר א ה דבזה הוא דנ חל קו רש״י והרמב״ן ,דד ע ת הרמב״ן היא ד ה קר ב ת
בעודם מחוברים ,ולפי״ז לכאו׳ לא נ א מר כאן דין ל ה ק טיר את העצמות אלא האיל חד דינ א להו עם ה קר ב ת יצחק ,וגם האיל קר ב ב תור ת קרבן י שראל,
אולם דע ת רש״י ד האיל ה קרי בו אותו דנ א מר דאין מצוה לחולצם ,ול שיטתו
ב תור ת קר בן בני נח ,ובאמת שכבר אתיין היטב דע ת רש״י דלא נ א מר כלל
נ חלקו בזה ב תוס׳ בנ דרי ם (י ,ב) ,על הא דין הק טר ה על הגידי ם ועצמות ,ו שפיר
דתנן האומר לא חולין וכו׳ ׳כאימרא׳ י״ל דחלצם קוד ם ה קר ב ת האיל .א מנם
מלשון הרמב״ם (פ״ו ממעשה הקרבנות ה״ב)
ה״ז הנ דר כקרבן ,ויעו״ש שם בתוס׳ (ד״ה
ביאורי תפילה
כאימרא) שכתב וז״ל ״יש לפר ש כאי מרא העצמות משמע די ש דין ל ה ק טיר את
תמידא אי נ מי ולד של חטאת אי נ מי בעודם מחוברים ,ולדע ת הרמב״ם
אילו של אברהם אבינו״ עכ״ל ,ונרא ה פירו ש דברי הגמ׳ הוא דלא כרש״י אלא
דהא ד מ הני ה תפס ה באילו של אברהם פר ש ת ה ע קד ה לו יכול לחלוץ היינו יכול יהיה מותר
הוא ר ק אם קר ב ב תור ת קר בן י שראל הכהן לחלוץ וע״ז ק א מר קר א ד ה ק טיר
אבל אילו היה דינו ל ה קרי בו ב תור ת
ויקה אברהם את עצי העולה וישם על יצחק את הכל דאין לו לחלוץ דכיון שחל בהם
קרבן בןנח ,כיון ד קר בנו ת עכו״ם אין בנו ויקה בידו את האש ואת המאכלת דין הק טר ה יש לו דין ל הק טיר ם ,ואם
בהם מעילה לא שייך בהם התפסה, הנה אע״ג דלא שחש את יצחק מ״מ היה צריך א ת המאכלת, טרה, הוא חולץ הרי הוא מפקיע דין הק
ובזה הוא דנ חל קו התוס׳ אי שייך דר ק ע״י זח שלקח את ה מאכלת בידו הוא דנג מר ני סיון ש די וכפה״נ כן היא גם דע ת הרמב״ן
התפסה ב אילו של אברהם אבינו ,ודו״ק. העקידה ,וגם הא דלק ח עצים הוא מ שום ד ער ך א ת העצים מצוה ל ה ק טיר ם ב מ חובר ולכן הק שה
ע״ג המזבח ועקדו עליו ,ור ק לאחר מכן לק ח א ת המאכלת, על דע ת רש״י דגם ה קרני ם דינ ם
ולפי״ז אתיין היטב דע ת רש״י דלא
ונר׳ דהא דלק ח את האש ,מ שום דב א מ ת ע ק ד א ת יצחק ע״ג להק טיר ם מחוברים.
הק טירו את העצמות והגידים של האיל,
ד שאני בזה קר בנו ת י שראל מ קר בנו ת עצים והאש וכן הוא בהו שענות ״למען בן הנ ע ק ד על עצים אולם נר א ה דגם לדע ת הרמב״ם ד דינ ם
בני נח ,ד ר ק ב קר בנו ת י שראל נ א מר ואש״ ,וכן הוא בכ״מ בסלי חו ת ע׳ סלי חו ת ליום ד׳(סליחה cm להק טיר ם ב מ חובר מ״מ שאני אילו
בהם דין כליל ויש חיוב ל ה ק טיר ״ סידר עצים והצית עלי ה אש״ ,וכן בסלי חו ת לצום גדליה, של יצחק דלא היה דינו ל ה ק טיר את
את הכל גם העצמות והגידים ,אבל ה רינ ם באברה ״גילה איתא ע״א) מרש״י(י״ט ס פרד ה ובליקוטי הגידים והעצמות.
ב קר בנו ת עכו״ם נ א מר ר ק ל ה קרי ב ביצ חק וכו׳ ומיד נ ע ק ד יצ חק ע״ג האש״ יעו״ש. והנראה הביאור בזה ד הנ ה בברא שי ת
הבשר והדם ,אכן לא נ א מר דין כליל, והביאור בזה הוא ,ד הנ ה רש״י (לקמן כב ,יה הביא מה מדר ש רבה (פר שה נה ,ז) איתא ״והעלהו שם
דהרי קר א ד מר בינן בהם דין מחוברים דא״ל הקב״ה לא א מרתי לך שחטהו אלא העלהו ,ומבואר לעולה ר׳ יודן בר סימון אומר ,אמר
והקריב הכהן את העולה כליל למזבח, דנצ טווה בוהעלהו שם לעולה ,ונר׳ דהוא מדין העלאה לפניו רבון העולמים יש קר בן בלא
דהוא דין הנ א מר ב קר בנו ת דהכהן הוא והק טרה ד מצינו בכל קר בן עולה ,ומש״ה הוא דח שיב כ אילו כהן א״ל הקב״ה כ בר מני תי ך שתהא
שמקטירם אבל קר בנו ת ד בני נ ח ד אינ ם נע שה דשן ,דעצם ההעלאה היא מדין הק טרה ,והנה אין כהן לעולם״ .והנה בב מדבר רבה ( ד,
טעוני ם כהן לא נ תר בו לדין מחוברים בהעלאה ע״ג עצים תור ת הק טרה ,ר ק ע׳׳ג המערכה ,ואין ח) איתא ״אמרו ר בו תינו וכו׳ ותדע לך
יעלו ,ואתיין היטב הא דלא ה ק טירו עליה תור ת מערכה ר ק לאחר נ תינ ת האש ת חת העצים ,ולכן שהיו הבכורו ת מקרי בי ם עד שלא ע מד
את העצמות של האיל לדע ת רש״י כיון גם ביצ חק ל קיו ם דין העלאה היה צריך שיעלהו ע״ג המערכה, שבט לוי מת חיל ת ברי א תו של עולם,
ד הוקרב ב תור ת קר בנו ת בני נח. ד היינו ע״ג עצים ואש ,שוב ר אי תי בפי׳ הרד׳׳ל ב פר קי דר״א אדם הראשון היה בכורו של עולם וכיון
מעתה לפי ד ברינו אלו כ״ז הוא ב ה קר ב ת (פרק לא) ד אית א שם ״והעריך א ת האש ואת העצים והעריך שקירב קר בנו וכו׳ מת ו מסר ה לאברה ם
האיל אבל ב קר בן יצחק ד קר ב ב תור ת אותו עליה״ שכ׳ ״דאע״ג דלא נזכר ב קר א עריכ ת אש כלל ,ר ק וכי אברהם בכור היה אלא מפני שצדיק
קרבן י שראל דינו ל ה ק טירו כליל ,גם ס׳׳ל דע שה כ ס ד ר ודין קר בן ד כ תי ב ׳ונ תנו וגו׳ אש על המזבח היה נ מ סר ה לו הבכור ה שנאמר ויעלהו
העצמות והגידים ,והנה בפר שת ה ע קיד ה וערכו עצים על האש׳״ ,ו היינו כמש״כ. לעולה ת חת בנו״ עכ״ל.
כתיב (ברא שי ת כב ,ה) ״ויאמר אברהם אל ולכאורה ד ברי המדר ש ס תרי אהדדי,
נ עריו שבו לכם פה עם החמור ואני דאילו מדברי ה מדר ש כאן משמע שהיה
והנער נלכ ה עד כה ונ שתחוה ונ שובה צריך ל היו ת כהן כ די ל ה קרי ב ,ואילו
אליכם״ .ופירש״י ונ שובה נ תנב א שישובו מדברי המדר ש בב מדבר משמע ד צריך
שניהם ,ו היינו דהוק שה לרש״י איך אמר להיות בכור [ואין לו מר דמה דאיתא
אברהם ונ שובה אליכם הרי אברהם במדר ש ואיני כהן היינו שאינו בכור
בדעתו ל ה קרי ב את יצחק וא״כ ישוב וכמש״כ רש״י בברא שית (מז ,כב) דכל
הוא לבדו ,וע״ז תי׳ רש״י דנ תנב א שישובו שניהם ,ואולם באבן עזרא פיר ש לשון כהן מ שרת לא-ל הי ם הוא יעו״ש ,ד מדברי המדר ש ב מדבר רב ה שם
וז״ל ״ואחרים אמרו כי היה בדע תו להביא עצמותיו״ ,וכ״ה בר בינו בחיי עה״ת, מבואר להדיא ד תרי ענייני ם הם יעו ש״ה] ,וצ״ע.
והנה ד ברי האבן עזרא לכאו׳ תמוהים שהרי אברהם נצטווה ל ה קרי ב את יצחק והנראה מוכרח ומבואר מזה ד חלוקה ע קיד ת יצחק מ הקרב ת האיל בי סו ד
לעולה וכדכ תיב והעלהו שם לעולה ,ועולה דינ ה כולה כליל ב שר ועצמות דינם ,דעל ע קיד ת יצחק הוא ד א מר אברהם וכי יש קר בן בלא כהן ,ד ע קיד ת
וא״כ איך חשב אברהם שישוב עם עצמות יצחק הרי דינו ל ה ק טיר את הכל יצחק טעונה כהן ,וכדמ שמע מהמדר ש דהביא הפסוק של והעלהו שם לעולה
במזבח ,והרי לפמש״נ אע״ג דאילו של יצחק לא היה בו דין מחוברים יעלו, דקאי על ע קיד ת יצחק .אולם ה קר ב ת האיל טעונה בכור וכדמ שמע לשון
הא מיהא באברהם ד קר ב ב תור ת קרבן י שראל דינו ד מ חוברים יעלו ,ובדעת המדר ש דהביא הפסוק של ויעלהו לעולה ת חת בנו ד ק אי על ה קר ב ת האיל.
האבן עזרא צ״ל דס״ל בזה כדע ת רש״י דאין חיוב ל ה ק טיר העצמות גם כ שהם
והביאור בזה ,ד הנ ה הרמב״ם (בפ״ב מהלי בית בחירה ה״א) כ תב וז״ל ״ובמקד ש
מחוברים ,ודו״ק.
נ ע ק ד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה״ עכ״ל .וכתב ע״ז מרן
♦ ---- ♦ ---- ♦
גליון מ -מרחשון תשפ״ז
חיזוק המתה בברכות
משרש והנהגתו טל סו״ז סרן ה׳מצטדי גבר׳
הגאון הנחל רבי גבריאל שלידאנו זצ״ל ר״י אור ברוך
נלב׳ ע ש׳ סרוועשן ה׳תטע״ז
וסרן הגה״צ הסבא קזיעוא רבי רפאל ברוך עוליז אנו זצ״ל
נלב״ע יו! סרחטחן ה׳תעול״א
בס"ד
מלפניו ,ולמשול בגוף וכל תולדותיו!
מה ד' שואל מעמך
דבר זה שמעתי ממו׳׳ז זצ"ל פעמים רבות בהדגשה הזו ,כי
א .במנחות מג,א ’תניא היה רבי מאיר אומר ,חייב אדם
עיקר מעלתנו בהכרת הדעתג ,עם ה׳יראה מלפניו׳!
לברך מאה ברכות בכל יום ,שנאמר ’ועתה ישראל -מה ד׳
עוד כתב (שם כג-כד) בעיקר השביעי ׳הכניעה בכל לב׳ - אלוקיך שואל מעמך׳ (דברים י,יב).
׳כי המכיר את בוראו ...יכנע ...ובהכנעה יתרצה אדם אל
ורש״י כתב ,׳מה ,קרי ביה מאה׳ .זאת אומרת ,שהדרך
ד' ...והמדרגה העליונה בהכנעה -שיגדיל ויאדיר עבודת
לזכות לכל המעלות ,אם רוצים לעשות ׳מה׳ שד׳ מבקש
ד׳ ,ואל יחזיק טובה לעצמו ...ויעבוד בהצנע ,ולא יחמוד
מעמנו ,זקוקים אנו למאהא ברכות בכוונה בכל יום .ומהמשך
כבוד על מעשיו...׳.
הפסוק ׳כי אם ליראהב׳ ,למדו חז״ל ש׳הכל בידי שמים חוץ
מו׳׳ז זצ"ל שיקף בדמותו את דברי רבינו יונה הללו .בהכרת מיראת שמים׳ (ברכות לג,ב) -ורבותינו מבארים שהברכות
בוראו ,בהתרצותו אליו בכניעתוי ,בפעולתו להגדיל תורה הם הדרך לזכות ליראה מד׳ יתברך.
ולהאדיר לומדיה בהעמקה ,ובהעמדת עובדי ה׳ באמת,
בתחושה של ׳ונחנו מה׳ ,בלא חמדת כבוד כלל ,והכל בעוז מה אנו ומה חיינו
ותעצומות לכבוד ד׳ יתברך.
ב .הגמרא ביומא פז,ב אומרת ,מאי ׳נעילת שערים׳ ,רב
אמר צלותא יתירתא (מתפלל שבע כשאר התפילות.
'יראתו קודמת לחכמתו' רש״י) ,ושמואל אמר ,׳מה אנו ומה חיינו׳!
ד .תורתו מפורסמת בשיעוריו וכתביו הלא הם ב׳מצעדי
תמצית ה׳ימים הנוראים׳ היא ׳נעילה׳ .ומהי ׳נעילה׳? תפילת
גבר׳ (י׳ כרכים) ,ואף בשלושת חלקי ׳גאל ישראל׳ בהם
׳מה אנו מה חיינו׳ .כלומר ,התביעה התמידית ,לשם מה
נגלית פנימיותו ודביקותו בנותן התורה ועמלה לשמה.
באנו לעולם! ועמידה מול עצמינו בשעת אמת משפיעה
אגע ביריעה קצרה זו מזווית אישית על הנהגתו ביראת ד׳. לזמני השיגרה ,בחידוד התכלית לשמה באנו.
כי זאת הברכה אשר שמעתי מפי מרז זצ"ל תדיר ׳תהיה
בלשונו של מו״ז זצ״ל היה שגור המשפט ׳מה אני ומה חיי׳...
ירא שמים׳...
ובכך באה לידי ביטוי ענוותנותו העצומה כנודע ,יחד עם
ובנערותי שאלתיו על מה שכתב בהקדמת ספרו ׳מצעדי ההבנה הבהירה בתכלית משמעותנו בעולם.
גבר׳ (יצא לאור בשנת תשנ״ג) ש׳חייב את חייו׳ לסבא
קדישא מרן הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל (נלב״ע
תכליתנו -להכירו וליראה מלפניו
יח׳ מרחשוון ה׳תשל״א) .ובמה דברים אמורים? וענה לי,
׳תורה היה הרבה ,אבל יראת שמים -זה היה הסבא זצ"ל׳, ג .רבינו יונה ב'שערי תשובה' (א,י) כתב ,והנה הבורא נפח
באפי נשמת חיים ,חכמת לב וטובת שכל -להכירו וליראה
ג מו"ז זצ"ל כבר מבחרותו העמיק בדעתו להכיר בוראו ברובד
המחשבתי ,והראה לנו את הספר שהגה בו מאז -׳שיעורי א בדעת זקנים לבעלי התוספות (על התורה שם) כתבו שתיבת
דעת׳ למהרי׳׳ל בלוך זצ"ל. ׳מודים׳ עולה כמנין מאה .והיינו משום שבכך מתקיימת תכלית
ד כשחלה בכ׳ שנותיו האחרונות אמר לי מו"ז זצ"ל שקיבל על הבריאה של עם ישראל כ׳מודים׳ לד׳ בכל יום במאה הברכות.
עצמו ביתר שאת לנהוג במידת ההכנעה לפני ד׳ ,וקיבל את ב ליראה בגי׳ גבריאל ,כי זאת היתה במהותו של מו"ז זצ"ל
היסורים כרצון ד׳ באהבה. כנודע.
זאת מגלה לנו הרמב״ם (ברכות א-ג,ד) שכתב ,׳וברכות כאומר שעם כל מעלות התורה שרכש בבחרותו מרבותיו
רבות תיקנו חכמים דרך שבח והודייה ודרך בקשה -כדי הגדולים ,ייחס את גדילתו על בסיס מה שקיבל מדמותו
לזכור את הבורא תמיד ...נמצאו כל הברכות כולן שלושה ההירואית של הסבא קדישא שהיה בוער ביראת ד׳ תמיד.
מינין ,ברכות ההנייה וברכות המצוות וברכות הודאה ,שהן
וכפי הנראה זאת היתה משאת חייו להנחיל לתלמידיו
דרך שבח והודייה ובקשה -כדי לזכור את הבורא תמיד
ולזרעו אחריו שיהיו דבוקים באהבת ד׳ ,בעמל התורה
וליראה ממנו׳.
וביראת שמים .ואכן ,דבר זה לא ניתן היה להסתיר,
הרמב״ם בשני המקומות הללו מוסיף טעם משלו ,ומעורר לראות אותו עומד בתפילתו ,היה ׳שיעור חי׳ איך עומד בן
שתכליתו של השופר ותכליתם של הברכות אחת היא: המתחטא לאב.
לזכור את הבוראח.
ו׳ברכותיו עשו רושם׳ -על הכלה .ב׳ברכות השחר׳ נהג
וכפי שרבינו יונה בשערי תשובה (א,יב) כתב ,שהחטא כאימו שקיבלה מאביה הגדול את אופן אמירתם כמונה
הוא מה ש'לא זכר יוצרו אשר בראו יש מאין וחסד עשה מעות ,כפי שאמר מרז זצ״ל כשנשאל על ׳הנותן ליעף כח׳
עימו׳ .ולשם כך נועדו הברכות ,ומצוות מאה הברכות בכל (בלי שו״מ כמרן ב שרע מו,ו) ש׳עדיין מצטלצלות באוזניו
יום בכל עת ובכל שעה ,ובכך תתקיים תכלית זכירת ד׳, קול הברכה של אימו כפי שאמרה׳ ,והוסיף ׳אם כן פשוט
כשנכוון ונחשוב על ד׳ בשעת הברכה! שכך נהג הסבא קדישא כי עשתה כמותו בכל׳ .וכשעלה
וישנו גילוי מופלא שכתב בעל הטורים על ׳ואתם הדבקים׳ לתורה ,בירך בקול רם מילה במילה בהטעמה ,והיה נרגש
-׳תגי״ן על הקו״ף -רמז לברך ק׳ ברכות כל יום׳ .משום שזו החיבור שלו למילים ,עם העומק והמשמעות.
היא הדרך לזכות בחיים של דביקות בד׳ (ונרמז שכך יזכה
וכה סיפר עליו הגה״צ רבי יהושע טולידאנו שליט״א:
להיות ׳בא בימים׳ט ד׳ימים׳ עולה כמנין ק׳).
כבר הסבא קדישא שם עיניו על ברכותיו ,וכשראהו מברך
מרז זצ״ל היה חי תדיר את מציאות ד׳ בחוש ,כפי שהיה ׳ברכת המזון׳ אמר לסובבים בהתפעלות ׳ראו איך מברך
רגיל לומר לעצמו מידי פעם -׳ריבונו של עולם׳... גבריאל׳ (בן רבקהי ,כלשונו)! בבחינת ׳הנה כי כןז יברך
גב״ר (ר״ת גבריאל בן רבקה) ירא ד׳! (תהילים קכח,ד).
׳להתענג׳ ...כבר ב'עולם הזה'
הדרך לזכור את ד׳
ו .בארחות חיים (לרבינו אהרן מלוניל ,בדין מאה ברכות)
כתב ,ראה כמה חיבב הקדוש ברוך הוא אותנו שציוונו ה .ב׳שמחת תורה׳ היה משורר ורוקד לפני ד׳ עד כלות
בכל יום מאה ברכות -כדי שנשתכר אלף זהובים בכל הכוחות ,והיה שגור בפיו ניגון על המילים ׳אשרי איש שלא
יום ,כדאמרינן בחולין (שם) ׳יצתה בת קול ואמרה כוס של ישכחך׳ -----ומרז זצ״ל קיים בעמלו ויסוריו ׳ובן אדם
ברכה שווה ארבעים זהובים׳ (כנגד ד׳ ברכות המזון) ,ואף יתאמץ בך׳!...
על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ׳כף אחת עשרה
והיאך היא הדרך לזכות לדברי הרמב״ם (תשובה ג-ד)
זהב׳ פירוש ,אחת מ׳כ״ף׳ (כמנין מאה) ברכות שחייב אדם
שכתב ,׳אף על פי שתקיעת שופר ב׳ראש השנה׳ גזירת
לברך בכל יום -שווה עשרה זהב.
הכתוב ,רמז יש בו ,כלומר ,עורו עורו ישנים משינתכם,
ומבואר בדבריו ,שהמטרה של ד׳ להשפיע עלינו שכר עצום והקיצו נרדמים מתרדמתכם ,וחפשו במעשיכם ,וחיזרו
בשווי אלף זהובים -בעולם הזה! דרך הברכות ...ולא רק בתשובה ,וזיכרו בוראכם׳ - ...ומה יעורר אותנו תמיד?
שנותן לנו שכר רב בגלל הברכות.
זאת המחיש לי מרז זצ״ל כשטרח לקנות ביום הולדתי עוגות ה ו׳זכר צדיק לברכה׳ ,וה׳ברכה׳ היא ה׳זכר׳ שלו .ו׳ברכה׳ בגי׳
׳זכר׳.
ח ונרמז כן אף במנין ׳מאה׳ ברכות ביום ,כמנין מאה קולות ו ומפליא דתיבות ברכת המזון בכונה בגי׳ הרב גבריאל בן
השופר. רבקה.
ט ב'מגלה עמוקות' (לך לך) כתב ,שזו היא מידתו של אברהם ז ורבותינו אמרו שבכך נרמז ענין ׳מאה ברכות׳ ,ד׳כי כן׳ עולה
אבינו שלימד כל עובר ושב לברך לד׳ ,כמבואר בסוטה י,ב בגי׳ כמנין מאה .וכן נרמז הענין בקרא ,ד׳סוף דבר הכל נשמע
-וזה נרמז בשם ׳אברהם׳ -בר מאה .ונראה דעל כן ׳גדולה את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם׳ (קהלת
יב,יג) .היינו דיראת שמים היא התכלית ו׳כל האדם׳ עולה
הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה׳ (שבת קכז,א)
בגי׳ ק׳ (ברכות) .ובצרור המור (דברים י,יב) כתב ,שהמשלים
דאברהם לימד להכיר לד׳ ואת הדרך לקבל פני שכינה!
מאה ברכות בכל יום חשוב כאילו מקיים -׳ליראה את ד׳,
ומו״ז זצ״ל ב׳גאל ישראל׳ (א,כו) ביאר בזה ,שכאשר אדם וללכת בכל דרכיו ,ולאהבה אותו ,ולעבוד את ד׳ ,ולשמור
מיטיב הוא אוחז ׳אומנות׳ הקדוש ברוך הוא בקיום ׳והלכת מצוותיו׳ ,והוא עובד מאהבה ומיראה ,ועובד את ד׳ ושומר
בדרכיו׳ ,וזוהי הדביקות בשכינה. מצוותיו ,בענין שבזה מקיים כל התורה כולה.
האכילה אינה משמשת אלא אמצעי בלבד .ואכן ’ברכת גבינה ,אחר שלמדנו כמה שעות ,ואמר ’שתדע שסבא רוצה
המזון’ של רבינו היתה נאמרת במתיקות ובהתלהבות, שתרגיש את המתיקות כבר ב’עולם הזה’!
עד שלמביט מן הצד נדמה היה ,כי היתה זו הברכה
תחושה זו החדיר לתלמידיו ולזרעו ,את המתיקות ’כאן’
הראשונה שזכה לברך מימיו!
בחיים של תורה ויראת שמים .ועל כן דאג מו״ז זצ״ל
כאשר הגיע אליו מאן דהוא וביקש ’תיקון’ לנפשו ,תוך שהוא לכל תלמידיו כפי שהעידו על מסירותו באכפתיות ,ועל
מציין כי הינו מרבה בתעניות ובסיגופים אך אינו מוצא מנוח התעניינותו גם בנכדיו הרכים שיאכלו וינהגו בבריאות וכך
לנפשו ,הבהיר לו רבינו ,כי בראש ובראשונה עליו לחדול יוכלו לעבוד את ד’ כראוי!
מסיגופיו ומתעניותיו’ .אם תברך את ברכת המזון בכוונה
וכך מבאר מרז זצ״ל ב'גאל ישראל' (א,שסג) ,שזהו הציווי
גדולה ,מילה במילה ,בקול רם ,כמונה מעות’ ,אמר לו’ ,הרי
’אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה’ ,כי חבל
שהאכילה טובה לך מן התענית ,שכן ברכת המזון בכוונה
על כל טיפת אנרגיה באדם המיועדת לחיים של עבודת ד’
כתיקונה ,יכולה לתקן הרבה יותר מאשר צומות ותעניות’.
בשלימות.
חשיבות הכוונה בברכות הנהנין ושם ביאר ד’גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני
שכינה’ (שבת קכז,א) ,כיון שכשמתקיים ’והלכת בדרכיו’
ט .כה כתב רבינו מדיליה בספרו 'קיצור שולחן ערוך' ’מה הוא רחום אף אתה רחום’ וכו’ ,הרי שבכך מקיימים
(קפג,ה) :צריך האדם ליזהר מאוד מאוד ב’ברכת המזון’, ’לדבקה בו’ בפועל ממש .ונאים הדברים למי שאמרם...
שהיא מצוה דאורייתא ,וצריך ליזהר לברך בכוונה גדולה,
כי הוא מברך למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ,אשר
'אהללה ד' בחיי'
השביענו מטובו ,ויחשוב בליבו שנתן הקדוש ברוך הוא לנו
המזון כדי לחיותנו ,ולולי אותו המזון היה האדם מת ברעב ז .הרמב״ן על הכתוב ’את ד’ אלוקיך תירא ואותו תעבוד
בר מינן ,על כן האדם לא יהיה כפוי טובה -ויברך בשמחה ובשמו תשבע’ (דברים ו,יג) כתב ,שתהיה לו בכל עת כעבד
למי שהחיה אותו’. הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד ,עד שיבוא מזה מה
שאמרו ’וכל מעשיך יהיו לשם שמים’ (אבות ב,יב) .ויתכוין
והביא שם דברי 'ספר חסידים' (מו) שכתב’ ,מעשה באדם
בכל צורכי הגוף למקרא שכתוב ’אהללה ד' בחיי אזמרה
אחד שמת לפני זמנו כמה שנים ,אחר יב’ חודש נתגלה
לאלוקי בעודי’.
לאחד מקרוביו בחלום ,שאלו אותו היאך דנין אותו באותו
עולם? אמר לו ’בכל יום דנין אותו על שלא היה מדקדק מרז זצ״ל היה אומר שהוא כ’ שמש’ המשרת בבית המדרש,
לברך ברכת המזון וברכת הפירות בכוונת הלב ,ואומרים ודמותו העומדת לפני ד’ בתפילה ללא ניע היתה ’כעבד
לו -להנאתך נתכוונת’! שאל לו ’והלא משפט רשעים הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד’ ...והיה מרז זצ״ל חוזר על
בגיהנם אינו אלא יב’ חודש’ (שבת לג,ב) -אמר לו ’אין דנין ענין זה ומבטא כן בעצם הנהגתו בחייו; ’אהללה ד’ בחיי’
אותו דינין חזקים כמו ביב’ חודש הראשונים’.
והוסיף מרן הגר״ב זצ״ל ’ -על כן יהיה האדם ’חכם ירא וסר ורבינו יונה בשערי תשובה (ג,קמח) כתב ,ואחרי אשר
מרע’ (משלי יד,טז) ויהיה טוב לו בעולם הזה ובעולם הבא’. התברר שהכל ברא ד’ לכבודו ,חייב האדם לשום ליבו בכל
עת לכבד את ד’ ,ולקדשו בכל דבריו ולרוממו ,להודות לו
ולברכו תמיד ,וכמו שנאמר ’אברכה את ד’ בכל עת תמיד
עצתו ודרכו בכוונת הברכות
תהילתו בפי’ (תהילים לד,ב) -ויזכה בזה בהגיון ליבו ומבטא
י .עוד כתב רבינו שם (צ,א) את הצעתו בדרך הכוונה שפתיו בלא יגיעה ופועל כפים ,זכות גדולה עד לשמים -כי
בברכות ,ונאים הדברים למי שאמרם’ :ויש תקנה לזה ,שלא זה מעיקרי יצירת האדם’.
ימהר בתיבות הברכה (ברכת ’אבות’) ,אלא יתחיל בתיבה
ח .ביריעה זו נביא בס״ד מתורתו והנהגתו בעבודת ד’ וכוונת
ראשונה ,ולא יוסיף תיבה שניה עד שידע שכיוון בראשונה.
הברכות של הסבא קדישא מרן הגה״צ רבי רפאל ברוך
ובזה ,בנקל תבוא לו הכוונה ,והגם שיתאחר בעמידה ,לא
טולידאנו זצ״ל שממנו שאב והלך בדרכו נכדו מרז מרן
יחוש לזה!’ .ואכן נודע גודל אריכות מרן הגר״ב זצ״ל בתפילתו
ה'מצעדי גבר' זצ״ל.
וברכותיו.
והוסיף בכוונת הברכות בלשונו הזהב -לא ימהר ולא יחטוף, חשיבותה של 'ברכת המזון'
אלא יברך כל הברכות במיתון ובנעימה ,וכשיזכיר ’השם’
יזכירנו ברגש האלוקותי שהוא מחיה מתים ואדון המציאות! בספר 'קדוש וברוך' (פרק י) מובא’ ,פעם העיד על עצמו כי
אף שעז חפצו להרבות בתעניות וסיגופים ,אין הוא מרבה
לעשות כן ,על מנת שלא להפסיד ’ברכת המזון’ בכוונה.
י והאירו עיני בזה מדברי מרן ה'אגרות משה' זצ״ל (אורח חיים
ב,נ) שכתב’ ,כיון שהזכרת ד’ הוא אצלו רק כדברים בעלמא, מתוך כך נמצאת למד ,כי הברכה היתה לדידו המטרה ,בעוד
אגב ,סבא היה מוסיף בין ברכה לברכה בקשות שונות
כל ברכה -בהתפעלות והתלהבות
מעניין הברכה שאמר -על בני משפחתו ועל כלל ישראליב.
יא .העיד הגה״צ רבי יעקב הלל שליט״א (בדברי פתיחה
כל ברכה בפני עצמה תפסה אצל סבא מקום חשוב ,הוא ל'קיצור שולחן ערוך' למרן הגר״ב זצ״ל) :׳עד היום רשום
התבונן בה והתכונן לקראתה .הוא היה הוגה כל מילה בדעתי המחזה הנורא שחזיתי בעיני ,איך שפעם אחת
כסופר יהלומים יקרי ערך׳. נוכחתי בעת שבירך בכוונה עמוקה ובהתלהבות חיל
ורעדה ,בדביקות נפלאה ,ברכת ׳בורא פרי העץ׳ על תפוח
וראה דברי רבינו ה'פלא יועץ' ב'חסד לאלפים' (מו,א)
שאחזו בשתי ידיו מכנגד פניו .ולא אוכל לשכוח לעולם
שהמליץ לכוון היטב ב׳ברכות השחר׳ ,וכך יזכה לכוון כל ההרגשה וההתפעלות שלמדתי ממנו באותה שעה מברכה
היום בשאר ברכות -ש׳מצוה גוררת מצוה׳ (אבות ד,ב). אחת שבירך כל כך בכוונה ובדביקות! וראוי לומר עליו
׳קיים זה כל מה שכתוב בזה׳ (סוטה יג,ב) -שכל מה שכתב
השקעתו האינסופית ב'יראת שמים' ופסק בספרו קיים ונהג כך להלכה ולמעשה׳.
יג .נכדו מרן הגר״א עמאר זצ״ל ר׳׳י ׳אור ברוך׳ לצעירים ומו׳׳ז מרן ה׳מצעדי גבר׳ זצ׳ל בספרו 'גאל ישראל' (ב ,תכט)
בהספדו על זקינו מרן הגר׳׳ב זצ׳׳ל כתב ,׳כזה היה הסבא זצ׳׳ל,
ב'אמרי אברהם' (עמוד שכז) מתאר :׳כל ימי חייו של
גדול וחד בדרא בשכל של הרגש ,בעבודת ד׳ שמקיפה את
רבי ברוך היו שרשרת של עבדות וכניעה לבורא יתברך
האישיות כולה ,ממנו למדנו כיצד לברך׳ ...ע׳׳ש.
ללא כל שיור.
בירחון ׳וכל מאמינים׳ (תשרי ה׳תשפ׳׳ו) לחיזוק אמירת
התעצמותו בעבודת התפילה היתה מעוררת השתאות רבה וכוונת אמן על הברכות ,מסופר על מרן הגר׳׳ב זצ״ל:
לכל העומד במחיצתו ,הוא היה מבטא כל מילה ומילה
כל ברכה שיצאה מפיו נאמרה בהתלהבות עילאית ,כאילו
בפסוקי דזימרה ומטעימה ,ומתבונן במשמעותה כמונה
מדובר באירוע נדיר המתרחש אחת לתקופה .כשבני
מרגליות ,וכאשר הזכיר שם ד׳ היה מאריך באמירתו
ביתו התקשו להבין כיצד אפשר לברך בהתלהבות ברכה
ומתעצם בכוונתו ,וכשהגיע לברכות קריאת שמע ,כבר היה
הנאמרת מידי יום ,ואף כמה פעמים ביום? הוא הסביר
בשיא השתפכות הנפש לבוראו ודמעותיו זלגו על לחייו עד
׳וודאי תסכימו עימי כי מי שזוכה לברך את ׳ברכת החמה׳
שסיים שמונה עשרה .בחזרת הש׳׳ץ היה מקשיב מילה -מעמד נדיר המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה -מתכונן
במילה מתוך הסידור ועונה ׳ברוך הוא וברוך שמו׳ ו׳אמן׳ אליה בהתרגשות ומטעים כל מילה בברכה׳ .וכשהנוכחים היו
בכוונה עצומה על כל ברכה. מהנהנים ,היה מוסיף ואומר ׳ובכן דעו לכם כי אין שום הבדל
בין ברכת החמה לכל ברכה אחרת ,גם ברכה הנאמרת עשר
זכיתי להתפלל איתו פעמים רבות ,וללוותו למעונו אחר
פעמים ביום צריכה להיאמר כבמעמד ברכת החמה׳.
התפילה ,יום אחד אחר שיצאנו מבית הכנסת צהלתו היתה
על פניו ,ובעודנו מהלכים שח לפני מרחשי ליבו ואמר לי
׳היום זכיתי להתפלל תפילה זכה ,וגם הצלחתי להוריד
עבודתו המיוחדת ב'ברכות השחר'
דמעות בתפילתי׳! תמהתי ושאלתיו ׳ומה חידוש הוא זה? יב .ושם הובאו דברי נכדו הגה׳׳צ רבי יהושע טולידאנו
כל יום אני מבחין בדמעות הזולגות מעיניו בתפילותיו׳. שליט׳׳א :׳ברכות השחר היו בעבור סבא עבודה בפני
עצמה ,ואמירתן ארכה דקות ארוכות .סבא היה מתעורר
ענני ואמר ׳דע בני ,כל יום זו עבודה מאומצת מחדש ,וזוהי בשעת בוקר מוקדמת ,ומיד לאחר שהיה נוטל את ידיו היה
׳עבודה שבלב׳ (תענית ב,א)! נעמד לאמירת ׳ברכות השחר׳ ,כשאני מקשיב מחדרי ועונה
׳אמן׳יא.
ואחר כל עבודתו זאת לא היה מפסיק לבקש ולהתפלל
על עצמו ועל זרעו ׳לזכות ליראת שמים׳ (כעדות מו׳ז מרן
לא בכוונה לד׳ יתברך ,אין זה בשם ברכה כלל -דהוא כבלא
ה'מצעדי גבר' רבי גבריאל טולידאנו זצ״ל) כמובא בספר
׳שם ומלכות׳ כלל׳!( ..היינו כשאינו מרגיש ב׳שם השם׳ אלא
הנפלא 'קדוש וברוך' (פרק י).
כ׳דיבור בעלמא׳ אין לזה חשיבות ׳שם ומלכות׳).
וסיפר לי דודי הגה׳׳צ רבי אליהו מלכה שליט׳׳א ,ששמע איך
אני מבקש מראשי הישיבות שידרשו לתלמידיהם על כך׳. מרן הגר׳׳ב זצ׳׳ל היה מושך את ׳שם השם׳ בהגייתו בצורה
יעויין כל דבריו שם. איטית יותר מהרגיל כדי לשים לב באמירתו שאומר ׳שם השם
יב ראה דברי ה'פלא יועץ' ב'חסד לאלפים' (מו,א) שהמליץ ברגש האלוקות׳.
לכוון היטב ב׳ברכות השחר׳ ,וכך יזכה לכוון כל היום בשאר יא וב'קיצור שולחן ערוך' (קיא,ל) כתב ,׳כמה גדולה מעלת
ברכות -ש׳מצוה גוררת מצוה׳ (אבות ד,ב). עניית ׳אמן׳ .ומי יודע -אולי בעבור זה רבו הצרות? ...על כן
לכל ענייני הגיליון ולהשגת 'כרטים ברכו ת' לזיכוי הרבים ניתן לפנות בפל' 0548490464
הגליון מוקדש
לרפזאת
יגיעהגאון הגדול
דכי ישראל m u
כןחיהרדזא
wohv
עיונים ופנינים כפרשיות התודה וב ענייני דיומא מבית ׳תורה דילי ה׳
גליון מס' | 63פרשת וירא תשפ״ז
חדוותא דעיונא רשככה״ג מרן ראש הישיבה חדוותא דפרשתא
שליט׳א הגאון רבי עקיבא מדלוב שליט״א הגאון רבי דג לנדו שליה״א הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז
ר”מ ישיבת ’ אור ישראל,
איסור עמונים ומואבים בקהל ראש ישיבת ’ארחות תורה’
״ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב וגו׳
ב׳ דינים בקידוש במקום סעודה והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא סמיכה ביצחק ובאיל
חובת היום ב .מחובת הסעודה א. אבי בני עמון וגו׳״ (יט ,לז-לח) "והעלהו שם לעולה״ (כב ,ב)
מבואר בגמ בנזיר (כג ,ב) אח נפשע מקרית עז הנה בעקידת יצחק אברהם העלה את יצחק לעולה,
בשו״ע סימן רע״ג סעיף ג כתב ״אם קידש ולא סעד אף זה לוט שפירש מאברהם ומדינים כבריח ארמון וכפי שכתוב בהמשך הפסוקים שלקח את המאכלת ורצה
ידי קידוש לא יצא״. שהטיל מדינים כבריח וארמון לא יבא עמוני לשחוט את בנו .ונראה מהפסוקים שאברהם אבינו
ולשון המחבר צ״ב מאי דכתב אף ידי קידוש לא יצא, ומואבי בקהל ה׳ .והתוס׳ שם כתבו כבריחין הקדיש את יצחק לעולה .וכן משמע גם בסליחות,
דהרי בא להשמיענו דמעכב הדין קידוש במקום סעודה, שנועלין את הארמון שאין החיצונין יכולים להכנס שהקב״ה נתן לו את הכח לעשות את יצחק בנו לעולה,
וזהו עיכובא בקידוש ומאי ״אף״ איכא ,וכי איזה דבר מלבד לפנים כך נעשו עמונים ומואבים שאסורים לבוא ואברהם אבינו היה בעל הקרבן.
הקידוש לא יצא בו ,הרי לענין סעודת שבת פשיטא דלא בקהל ,ובבראשית רבה דריש לפי שאסורין בקהל ויש לשאול ,מפני מה לא מוזכר בפסוקים שאברהם
יצא דהרי לא סעד ,וא״כ יש כאן רק דבר א דלא יצא שזהו ובעזרה כטמאים .בפשוטו כתוב כאן שעמונים סמך ידו על ראשו של יצחק ,הרי קרבן עולה טעון סמיכה.
הקידוש וא״כ מה הפירוש ׳אף ידי קידוש לא יצא. אסורים ליכנס בעזרה ,וכמו שציינו בגמרא בצד
יש מקום לדון שאולי כאן זה נחשב עולת ציבור ,ולא
ובמשנה ברורה סקי״א הביא מהתוספות שבת לבאר, לפסוק באיכה ,ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית
עולת יחיד .וכן יש מקום לדון שדווקא עולת בהמה
׳דקמ״ל דלא תימא דוקא אם רוצה לאכול במקום אחר לא יבואו בקהל ,ופי ,חז״ל שהם העמונים והמואבים.
טעונה סמיכה ,אבל עולת עוף לא טעונה סמיכה ,ואולי
הוא דלא מהני הקידוש להתיר לו באכילה כיון שלא קידש ושאלו את רבינו שליט״א דלכאו׳ מבואר כאן
עולת אדם גם לא טעונה סמיכה .אבל דעדיין יש לעיין
במקום סעודה אבל אם אינו רוצה לסעוד אח״כ כלל יצא שיש איסור מיוחד לעמונים ומואבים להיכנס לעזרה.
לגבי האיל שלקח אברהם לקרנן במקום יצחק בנו ,שגם
עכ״פ ידי קידוש קמ״ל .והיינו דס״ד דאף דיצא ידי קידוש ואמר רבינו שליט״א שהגירסא המחוורת בתוס׳ עליו לא נאמר שסמך ידיו על ראשו ,שהרי כתב רש״י
מכל מקום אי רוצה לאכול בעי למיעבד קידוש אחריתי. בנזיר שם היא מה שכתב הג״ר אלעזר משה (כב ,יג) שעשה בו את עבודת הקרבן ,וז״ל ״כל עבודה
ויל״ע דכיון דלס״ד יצא ידי קידוש ,א״כ אמאי בעי לקדש הורוויץ שאסורים [בקהל] כטמאים בעזרה ואף שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאלו
היכא דרוצה לסעוד .דממ״נ אי כבר יצא ידי קידוש, שהוא עצמו צידד לגירסא שלפנינו ,והוא מקור היא עשויה בבני ,כאלו בני שחוט ,כאלו דמו זרוק ,כאלו
וכדחזינן היכא דאינו רוצה לאכול ,א״כ למאי בעי למיעבד הציון לאיכה ,הרי הגהתו הנ״ל היא המחוורת .דלא הוא מופשט ,כאלו הוא נקטר ונעשה דשן״ ,ואילו
קידוש אחריתי היכא דסועד ,ואי לא יצא ידי קידוש ,א״כ מסתבר שהתוס׳ חידשו כאן דין מעצמם ,ועוד סמיכה לא הזכיר ,ויל״ע.
אף באינו רוצה לאכול ,אכתי מחויב לאכול כדי לקיים שלא הזכירו בכלל שיש כאן חידוש דין.
מצות קידוש במקום סעודה .ויסוד הדבר מבואר בר״ן דף
כ״א מדפי הרי״ף דס״ד דמתחלק דיצא ידי קידוש אם אינו
והראה רבינו שליט״א דכן מבואר במדרש וירא אי עדיף זריזין מקדימין ומצוה הבאה
שדרשו את הפסוק ומדינים כבריח אדמון ,מדינים
סועד אבל אם סועד יצטרך לקדש מקודם ,ובמאירי הביא כבריחי בית המקדש ,מה להלן לא יבא טמא אף כאן לידך אל תחמיצנה או הידור מצוה
להלכה י״א דמי שאינו סועד כלל יוצא יד״ח קידוש אף לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה׳ עד עולם .ומבואר ״וישכם אברהם בבקר״ (כב ,ג)
שלא היה במקום סעודה. כהגהה זו ,והפסוק מדמה כשם שטמאים לא יבואו הגמ בפסחים (ד ,א) לומדת מפסוק זה את הדין של
ב׳ דינים בדין קידוש במקום סעודה בקודש כך לא יבואו מדינים בעדת ישראל. זריזין מקדימים למצוות .ודנו האחרונים האם עדיפה
והנראה מבואר מזה ,דתרי דינים המה בעיקר חובת מצווה מהודרת יותר או זריזין מקדימים למצוות.
הקידוש ,חדא ,חובת גברא לקדש היום .ועוד ,מדיני הסעודה, מקדימין למצוות נקט החיי אדם שדין זה עדיף מהידור הנה בחיי אדם (כלל ס״ח סעיף 0כתב ״זריזין מקדימין
דהסעודת שבת גורמת ומחדשת דתקדום לה קידוש ,וכן מצוה ,ואילו בדין של מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה למצוה .דבר שמצוותו ביום ,יקדים בבוקר לעשותו,
נראה מבואר מדברי הר״ן פסחים מובא במ״א סימן רע״א נקט שעדיף להמתין ולעשותה בהידור. כדכתיב וישכם אברהם בבוקר .וכן דבר שמצוותו בלילה,
סק״ו דפורס מפה ומקדש כשחשכה ,אע״פ דהתחיל בהיתר, יש יסוד ששמענו בשיעור יומי בפסחים דף ד ממרר יקדים בתחילת הלילה .ולכן ראוי להתפלל ערבית מיד
מ״מ מפסיקין מטעם דקידוש במקום סעודה ,א״כ בעינן מרן ראש הישיבה הגרא״מ שך זצ״ל ,שיש שני עניינים ,יש ביציאת הכוכבים .ואפילו אם ימתין אזי יעשה ברב עם,
דתקדום לסעודה הקידוש ,ועי״ש במחצה״ש ,והיינו דאי כל זריזין מקדימים למצוות ,שהוא במצוות שיש בהם זמן ,כגון מכל מקום מוטב להיות מן הזריזין ומקדימין״.
חובת הקידוש הוא חובת גברא כמצות לולב וכדומה הרי הדין מילה ותפילה ,ולכתחילה יש לעשותן בתחילת הזמן ,ויש מבואר בדבריו שעדיף להיות זריזים ואפילו שאחרי
הוא דהתחיל בהיתר אינו מפסיק ,וע״כ דין נוסף מלבד חובת מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה ,שהוא במצוות שאין להן זה יהיה לו מעריב יותר ברוב עם .והחיי אדם הוכיח כן
גברא ,והוא מדיני הסעודה ,וכמש״ו זמן מסויים לעשותן ,כמו קידוש לבנה ומצות ,שיש עניין מדברי הגמ בראש השנה (לב ,ב) שאומרים הלל
וזהו דביאר התוספת שבת דאתי השו״ע לחדש ,די״ל שלא להשהותן ,והאריך בזה טובא שם שני דינים נפרדים. בראשון משום זריזין מקדימים ,ואף שבמוסף יהיה ברוב
דכל הא דמעכב קידוש במקום סעודה לענין דלא שרי ואולי יהיה מזה פתח להבין את הסתירה שהעמדנו בשני עם ,הרי שזריזין מקדימים עדיף מהידור מצוה.
לאכול בסעודה אי לא קעביד קידוש כדינו ,והיינו דינים אלו .ויש לדון ולפלפל בזה. ויש להקשות ,דהנה יש דין שמצווה הבאה לידך אל
במקום סעודה .אמנם לענין חובת הגברא לקדש מצד -נערך מתוך דברי רבינו שליט״א בקו ׳ריתחא דאורייתא׳ אשתקד - תחמיצנה ,ורשי במגילה (ו ,ב) מביא על זה את הפסוק
חובת היום ,שפיר יצא ________________ ״ושמרתם את המצות״ ,וכן
בקידוש על הכוס אף שלא מצינו בפרק החולץ ביבמות
במקום סעודה ,וזהו דחדית לן שליט׳א -ראש ישיבת ’עטרת שלמה' חיים פיינשעיין מרן הגאון הגדול רבי (לט ,א) ״כל שיהויי מצווה לא
בשו״ע ,אף ידי קידוש לא משהינן״ .ובחיי אדם (שם
יצא ,והיינו דמעכב הקידוש ביאור הכתוב דהיה רע בעניני אברהם גם על ישמעאל וגם על הגר סעיף א') הביא את דברי
במקום סעודה אף כלפי ״אל ירע בעינך על הנער ועל אמתך וגד (כא ,יב) .צריך ביאור דלעיל כתוב ׳וירע הדבר מאד בעיני השו״ע בהלכות קידוש לבנה
הקידוש דהוא מחובת היום. אברהם על אודות בנו' ,ומבואר דרק על ישמעאל היה רע בעיני אברהם ,אבל על שילוחה של הגר לא (תכו ,ב) שממתינים לעשות
פלוגתת רבוותא אי יש נזכר בכתוב שהיה רע הדבר בעיני אברהם .ונראה לומר ,דהנה כתוב ׳וירע הדבר מאוד בעיני אברהם׳, קידוש לבנה במוצאי שבת,
וצריך להבין מהו מאוד ,דמאוד הוא ריבוי ,והוא שייך היכן שיש שני דברים והאחד נמדד כלפי השני,
חובת קידוש ביו״כ לחולה שהוא מצוה מן המובחר
בזה נופל הלשון מאוד ,אבל כאן לא היה אלא דבר אחד שהיה רע בעניו על אודות בנו .ונראה דבזה לעשותה בזמן שהוא מבושם
איתא במגן אברהם סימן
מבואר בפסוק דבאמת גם על הגר היה רע בעניו ,רק שעל ישמעאל היה רע בעניו יותר ,ועל זה אמר ובגדיו נאים .ויש לשאול מה
תרי״ח סק״י ,דנחלקו רבוותא
הכתוב וירע הדבר מאוד בעיני אברהם ,שהיה זה רע בעיניו יותר ממה שהיה רע בעיניו אודות הגר. זריזין החילוק בין הדין של
אי חולה שאוכל ביה״כ אי בעי
ובזה יש לבאר הכתוב ׳כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה׳ ,ויש להעיר מה אתא לרבות במה מקדימים למצוות לדין של
קידוש והזכרה יום הכיפורים
שאמר לו כל אשר תאמר .ולפי המבואר דעל שניהם היה רע בעיני אברהם יש לומר דבא לומר לאברהם מצווה הבאה לידך אל
בבהמ״ז ,והכרעתו דלענין
דישמע בקול שרה בין על הגר ובין על ישמעאל[ .ועיין בתוספתא סוטה פ״ה]. תחמיצנה ,שבדין של זריזין
>>> המשך בעמוד הבא
הקידוש ביוה״כ לחולה לכו״ע אינה תהיה דהוי כמתפלל על חבירו ויענה תחילה ,חזינן שאף
מצד חובת היום אלא מחובת הסעודה שמכוון להיענות תחילה יועיל מה שמתפלל. יקרא דחדוותא
ולפמש״כ נראה ,לאחר שנתבאר תרי דיני קידוש,
מדין חובת היום ומדיני הסעודה ,לענין יוה״כ י״ל דלכו״ע
זריזין מקרימין לקידוש השם שליטא הגאון רבימנחם כהן
ליכא קידוש מצד ״חובת היום״ ,דהרי הוא יום צום ואינו ״וישכם אברהם בבוקר״ (כב ,ג) ר”מ ישיבות 'נתיב הדעת' ו'יסודות'
מחובתו לקדש .ואך ,כל פלוגתת הפוסקים מכיון דהוי מסופר על הגרף פוטוצקי הי״ד שלפני שנשרף על
סעודת יו״ט ,א״כ מדיני הסעודה י״ל דחייב בקידוש קידוש ה' הסתפק האם עדיף ללכת מהר מדין זריזים אבר מן החי ובשר בחלב למלאכים
ולישנא דהב״י כיון שהותר לו לאכול ממילא מצוה מקדימין למצוות ,או ללכת לאט כדי להרוויח חיי שעה, ״ויקח חמאה וחלב ובןהבקר אשר עשה ויתן לפניהם”(יח ,ח(
לאכול ככל יו״ט דעלמא[ .והחולקים י״ל דסבירא ליה וכאשר עבר ליד ביתו של הגר״א צעק לו הגאון מהחלון
הגמ בבכורות (ו ,ב) מקשה 'חלב דבהמה טהורה מנלן
דסעודה ביוה״כ ,לא חייל ביה שם סעודת יו״ט]. ״אברהם ,רוץ!״ .ונראה ראיה לדברי הגר״א מהפסוק כאן,
דשרי' ,דהא לכאו' הוא אבר מן החי כיון דיצא מהבהמה
והנפק״מ בזה ,דכל הדין דלא קידש בלילה דהולך ומקדש שהלא מה שאברהם השכים הוא מדין זריזין מקדימין
בעודה חיה ,והובאו ראיות ונדחו ,עיי״ש .והקשה
כל היום ,זהו מדין חובת היום [וכמש״נ דלא מטעם כמבואר בפסחים (ד ,א) ,וא״כ מוכח שעדיף זריזין
השיטמ״ק (שם על הגליון) מ״ט לא מייתי ראיה מאברהם
תשלומין הוא] ודבר זה ליתא ביוה״כ ,דלית ביה ,משום מקדימין על חשבון חיי שעה של יצחק.
אבינו שהביא חלב למלאכים שבאו אליו ,וא״כ ע״כ
״דהיום״ מחייב בקידוש וכמש״כ ,אמנם הקידוש דהוא מדיני אכן הנה בקינת'אלה אזכרה' על עשרה הרוגי מלכות שמותר לאכול חלב ,ותי׳ שאין ראיה מאברהם דהא
הסעודה ,בהא היכא דלא קידש בלילה ,ועתה מקדש שאומרים בתשעה באב וביוה״כ מובא שר׳ ישמעאל אחז האכילם ג״כ בשר וחלב ,וע״כ שהחשיבם כסתם גוים
בשחרית הא אינו מקדש בנוסח של לילה ,אלא דסעודה את ראשו של רשב״ג ,והקשו הלא ר׳ ישמעאל היה כה״ג, שלא נצטוו על מאכלות אסורות.
דלילה מחייב נוסח קידוש דכניסתו .וסעודת שחרית קידוש וכיצד היה מותר לו להיטמאות לרשב״ג .ואמרו בזה בשם
והקה״י בברכת פרץ הקשה על השטמ״ק שאיסור בשר
דידיה דהוא רק בפה״ג .וא״כ ביוה״כ דכל חובתו ביסודו להנך הגרש״ז אויערבאך זצוק״ל שכיון שכל זמן שר׳ ישמעאל
וחלב מדאו הוא רק במקום שהתבשלו ביחד ,וכאן אברהם
שיטות הוא מדיני הסעודה ,א״כ בחולה דאכל ביום ,ליתא אחז את ראשו של רשב״ג לא הרגוהו הרי היה לו היתר
לא בישלם ביחד ,וא״כ אין ראיה שהאכילם מאכלות
לקידוש דלילה ,כי אם בפה״ג. של פיקוח נפש ,ולכן יכל להיטמאות .ולהנ״ל הלא
אסורות ,ואפשר להוכיח שחלב מותר באכילה ואי״ז איסור
והיא היא השגת הגרע״א בדברי המג״א ,דכיון דודאי במיתה על קידוש ה' עדיף זריזין מקדימין מאשר חיי
אבר מן החי .ותי שכיון שהיו מלאכים א״כ שרפו את
איירי ביום ,וא״כ כל חובת הקידוש מדיני סעודת שחרית שעה ,ואין כאן היתר של פיקו״נ.
האוכל וחשיב כאילו נתבשל ביחד ואסור מדאו.
הוא רק בפה״ג ,ולית חששא דברכה לבטלה ,ואף דקי״ל -מדור זה נערך בסיוע ׳מכון שם אבותי' -
ויל״ע דהא השטמ״ק הבין שאברהם התייחס אליהם
דלא קידש בלילה הולך ומקדש כל היום ,זהו אך בשבת, כערביים וא״כ הוא לא ידע מכך שהם שרפו את הבשר והחלב.
והוא מדיני חובת היום ,אכן ביוה״כ דלית ליה חיוב ב ,רבים בקידוש במקום סעודה והנה יש לדון דנח' הפוסקים (שו״ת מנחת שלמה קמא
קידוש מחמת חובת היום ,ואך אתינן עלה מדיני > הגר׳ע מדלוב שליט״א -המשך מעמוד קודם< י״ב) בדין מזלג חשמלית ,ששיטת החזו״א שחשיב בישול
הסעודה ,א״כ הדבר תלוי באיזה סעודה איירינן, מדאו׳ ,ושיטת הגרש״ז שאינו אסור מדאו׳ אלא אש ממש,
הזכרה ,שפיר יזכיר בבהמ״ז ,אכן לענין קידוש ,אין צריך
ומיושבת קושית העמק ברכה. ולפי״ז יש לדון באש דמלאכים אי דמיא לאש ממש או
לקדש דיש לחוש לברכה לבטלה.
ודאתינן להכי נראה ,דזהו כוונת הגרע״א בהשגתו לחשמל ,וא״כ אולי כל דברי הקה״י הינם דווקא לחזו״א.
ובהגהות הגרע״א [טלמן] הקשה ,דהא ודאי מיירי
השניה ,דכל הפלוגתא אי חולה מקדש ביוה״כ ,י״ל דזהו והמהרי״ט אלגאזי הקשה על דברי השטמ״ק שאף אם
ביום דזהו הזמן דנצרך החולה לאכול ,ואין צריך לברך
אך ביוה״כ גרידא ,אכן ביוה״כ דחל בשבת ,הרי מצד אברהם חשב שהם גויים ,מ״מ היה אסור לו להביא להם
רק בפה״ג .והיינו דא״כ מאי חשש ברכה לבטלה איכא,
השבת לכו״ע י״ל דחייב בקידוש ,וכן פסק למעשה. חלב אי היה אסור מדין אבר מן החי כיון שאבר מן החי
דליכא נוסח דלילה ,אלא ברכת הנהנין דיין בפה״ג ,וא״כ
והקשינו ,מה חידש בפסק זה הגרע״א ,הרי לשיטתו אף נאסר אף לבני נח.
בדין שיעשה קידוש ויברך בפה״ג ,כמו לענין הזכרת
ביוה״כ גרידא ראוי לקדש דהרי איירי ביום ולית חששא וי״ל דהנה יש מק״ק בריסק שאינם שותים מיץ תפוזים
יעלה ויבוא.
דברכה לבטלה דהקידוש הוי אך בפה״ג ודומיא להזכרה כיון שחוששים שאינו מעושר ,ואינם יכולים לעשר כיון
דפסק המג״א לחשוש לשיטות דבעי להזכיר יוה״כ ,וא״כ ובספר עמק ברכה ,תמה ע״ד הגרע״א דהרי איתא
בפסחים ק״ה ,וכן קי״ל סימן רע״א ,דלא קידש בלילה, שאינו טבל אלא יוצא מן הטבל ,וכל מה שחידשה תורה
מה נתחדש בהכרעת הגרע״א לענין יוה״כ דחל בשבת. שמהני מעשר היינו דווקא בטבל אבל יוצא לא ,כיון
הולך ומקדש כל היום ,והוכיח שם דאין זה מדין
ולהמבואר הרי נפק״מ טובא ,דביוה״כ דחל בשבת, שהוא איסור חדש( ,ושיטת החזו״א שלא שייך טבל
תשלומין אלא דכל היום זמנו ,וא״כ בחולה ביוה״כ ,אף
כיון דמחויב בקידוש מצד השבת והוא חובת היום מכח שא״א להתירו) ,וממילא אתי שפיר שחלב אי״ז אבר מן
שבלילה היה פטור מקידוש ,מכל מקום כיון דעתה ביום
השבת ,בהא ,אף דלא קידש בלילה מכל מקום למחרת החי אלא יוצא מהחי ולא נאסר לבן נח.
מותר לו לאכול משום סכנה ,א״כ אם נימא דחייב
בשחרית בעי למיעבד קידוש בנוסח של לילה וככל בקידוש ,חל עליו השתא ביום ,החיוב לעשות הקידוש עוד י״ל בישוב קושית השטמ״ק ,דהנה כתוב
שבת בעלמא ,דלמחרת משלים לקידוש של לילה מכח שאברהם לא הביא להם את החלות כיון שפרשה שרה
של לילה ,וזהו דכתב המג״א דאיכא בקידוש ביוה״כ
חובת היום .וכל זה ביוה״כ דחל בשבת .לא כן ביוה״כ נידה ונטמאה העיסה ,ולכאו׳ קשה דהם גויים וליכא
חשש ברכה לבטלה וא״כ אינו מובן תמיהת הגרע״א בזה,
גרידא ,הקידוש דשחרית אך בנוסח דבפה״ג ,וכמש״כ, טומאה וטהרה כלל .וי״ל דכיון שהיה זה ביו״ט היה אסור
דאף אי איירי ביום מ״מ מחויב קידוש של לילה ,וצ״ע.
דליכא בזה משום חובת היום ,כי אם מדיני הסעודה, לו להכין להם אוכל אא״כ מכין בשבילו דאיכא 'מתוך',
ובעיקר דבריו דאין זה מדין תשלומין כ״כ הב״ח
וסעודת שחרית מחייב אך בפה״ג גרידא. וכיון שנטמאה העיסה לא יכל לאפות בשבילו ולא יכל
והישועות יעקב ,וכן מתבאר מדברי הגרע״א סי׳ רע״א
וזהו דחדית לן הגרע״א ,דביוה״כ דחל בשבת מקדש לענין הבדלה במוצאי יו״ט ,ואכ״מ ,וצ״ע. לאפות אף להם ,וא״כ ה״נ י״ל שאם היה אסור לו חלב
לכו״ע ומכח השבת .ואף דאיירי ביום כהשגתו הראשונה, עוד העיר הגרע״א בגליון שם ,די״ל דעד כאן לא נחלקו א״כ לא היה יכול לחלוב אף בשבילם.
מכל מקום נוסח הקידוש הוא יקדש כבלילה וככל שבת הפוסקים ,אלא לענין קידוש ביוה״כ גרידא ,אכן ביוה״כ
דהרי מחויב הוא מכח חובת היום ,וחלוק מיוה״כ גרידא דחל בשבת אף אי נימא דמצד יוה״כ ליכא חיוב ,אכתי
״המבקש רחמים על חבירו נענה תחילה״
דכל הקידוש בזה הוא ברכת בפה״ג וכמש״נ ,ונתבארו איכא לחייב מצד השבת ,וסיים כן נראה לי בעזה״י. ״ויתפללאברהם אלהאלקים וירפא אלקים אתאבימלך״ (כ ,יז)
שתי הערות אלו דהגרע״א בס״ד.
והיינו דמצדד הגרע״א ,דיוה״כ דחל בשבת דיקדש על איתא בב״ק (צב ,א) ״א״ל רבא לרבה בר מרי ,מנא
הכוס .והדברים תמוהים ,דהרי לפי קושייתו הראשונה בהגהה הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו
תורתך שעשועי הרי איירי ביום וליכא חשש ברכה לבטלה ,ונמצא דיברך
בפה״״ג .וא״״כ אף ביוה״כ דחל בשבת הרי איירי ביום כנ״״ל ,וא״״כ
והוא צריך לאותו דבר ,הוא נענה תחילה א״ל ,דכתיב וה'
שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו .אמר ליה את
הרי כל ברכתו בפה״ג ,וא״כ מה נשתנה יוה״כ בעלמא דשפיר אמרת מהתם ,ואנא אמינא מהכא :ויתפלל אברהם אל
שליט׳א הגאון רבי נתן רוטמן מברך בפה״ג דזהו הנוסח ביום ,מיוה״כ דחל בשבת דמצדד האלקים וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו
הגרע״א להלכה דיקדש ,הרי ליכא הכא חידוש להלכה כלל, ואמהותיו ,וכתיב :וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו',
׳ערל׳ קודם זמן המילה דכן היא ההלכה בכל יוה״כ .ואמנם דאיכא נפק״מ דביוה״כ כאשר אמר אברהם אל אבימלך״.
״ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם״ (יז ,יב) בעלמא ,מטעם ספק יקדש .ואלו ביוה״כ דחל בשבת בתורת ושאלו את מרן שר התורה הגרח״ק זצ״ל האם במקום
ידוע מאמר חז״ל גדולה מצוות הכנסת אורחים יותר ודאי ,מכל מקום מלשון הגרע״א מבואר דחדית לן בעיקר שמתפלל על חבירו כדי שיענה תחילה אי מהני או לא,
מהקבלת שכינה ,מזה שהשכינה באה באמצע שאברהם החיוב לקדש ,ומשמע דחיוב זה ליכא ביוה״כ גרידא ,והרי מכח וענה ״עיין מג״א ר״ל סק״ו״ .וביאור דבריו שכתב המג״א
אבינו עסק בהכנסת אורחים .ולכאו׳ קשה אף אם זה ההערה ראשונה הרי מצדד הגרע״א דיקדש ביום ,וזה ביוה״כ שבדינא דגמ מי שמתעטש אומרים לו אסותא ואח״כ
באותה חשיבות לכאו' עוסק במצוה פטור מן המצוה, גרידא ,וא״כ בהערתו השניה לא חידש כלום למעשה ,דבכה״ג אומר לישועתך קיויתי ה' ,ואיתא בירושלמי שעונה למי
ואולי בגלל כך אאע״ה המשיך עם ההכנסת אורחים ולא מקדש בפה״ג ,והרי צדד להלכה ״חידוש׳ ,כמבואר בדבריו. שאמר לו אסותא ברוך תהיה ,ודן המג״א מה יענה תחילה
בגלל שהכנסת אורחים היא יותר חשובה? ובפשוטו שתי הערות אלו דהגרע״א סתרי אהדדי ,וצ״ע. אי לישועתך קויותי או ברוך תהיה ,ועונה שיקדים ברוך
לתיאום משלוח פנינים ונידונים קצרים מתורת ראשי הישיבות
שליט”א בעיון ,בהלכה ובאגדה בענייני הפרשיות הבאות,
הקלדה♦ עריכה♦ עיסוד♦ עיצוב♦ הדפסה
ניתן לפנות לכתובת הדוא”ל של המערכת. ליציר ת קשר וקבלת י עוץ ז הב
לפניות למערכת׳חדוותא׳ ולהוספה לרשימתהתפוצה,
ניתן לפנות לכתובת המיילb033064200@gmail.c0m : c038009090@gmail.com '
הנית יס»נר non־
טרח wV1ז ״לו.
גליון
271 ^ נערך מתורתו של הרב צבי ש פיץ שלי ט״ א
■׳< W n a fn fc w h f f ? tiljl ,■?•?hfn n ja r׳ !
/oמ:־/אo fa n o j /lftz <•7/
U ' W ' V V w -
להשתמש באויר שמעל מרפסת הסוכה של ראובן ללא I
הליכות חיים ז בס"ד
הסכמתו.
קנה סכך חדש בעקבות טעות של שכנו
דין זה קיים גם אם ראובן עשה במשך הזמן הרחבה לדירתו
בהסכמת השכנים ובנה מרפסת לא מקורה לצורך סוכתו, שאלה
שכשהשכנים הסכימו לבנייתו ובפרט כשחתמו לו על כך ראובן גר בקומה הראשונה בבנין משותף ,בערב חג הסוכות
התלונן בפני שכנו שמעון שגר בקומה שמעליו ,כי הוא סיכך
במסמך ,הם הקנו לו בזה את חלקם בקרקע המשותפת לצורך
את סוכתו בסכך ארוך במיוחד [שלא ניתן לקצרו] שבולט
בנייתו ,ושבכלל זה כלול שיעבוד האויר המשותף שמעל
מסוכתו באופן שהוא מצל גם מעל סוכת ראובן ופוסל אותה
המרפסת הלא מקורה ,שיהיה מעתה משועבד לשימושו
כדין סוכה שעל גבי סוכה .מששמע על כך שמעון הזדרז וקנה
הבלעדי של ראובן ,וראובן נעשה הבעלים על השימוש באויר
סכך חליפי בעלות של שבע מאות שקל כדי לסכך את סוכתו
זה שמעל המרפסת שלו ,ולכן הוא יכול למנוע מכל שכן
באופן שלא יפסול את סוכת ראובן.
שלא ישתמש באויר זה ,ואפילו אם השימוש שלו יפסול את
במהלך חול המועד שוחח שמעון עם מורה הוראה על הענין -
סוכת ראובן רק לחלק מהפוסקים -כי כאמור הוא הבעלים
האם צדק ראובן כשטען שהסכך הבולט שלו פסל את סוכתו,
על שטח זה.
והתברר לו שבמציאות שהיתה בשתי הסוכות טענת ראובן
הפטור של ראובן מדינא דגרמי לא היתה נכונה ,וסוכתו היתה כשרה ,ונמצא שלשוא קנה
אמנם בנידון השאלה שראובן טעה בטענתו שהסכך של שמעון סכך נוסף בשבע מאות שקל.
שמעון פוסל את סוכתו ,ומחמת טענה זו שילם שמעון שבע משכך פנה שמעון לראובן בתביעה שישלם לו שבע מאות
מאות שקל כדי לקנות סכך חדש שאינו נצרך לו ,לכאורה שקל ויקבל ממנו בתמורה לכך את הסכך החדש שקנה .האם
היה מקום לחייב את ראובן על הנזק שגרם -מדינא דגרמי, שמעון צודק?
שמחמת דבריו נגרם לשמעון הפסד .וכמבואר בגמ' (ב"ק ק). תשובה
לגבי רב שטעה בהלכה ברורה וטימא את הטהור ,ומחמת ראובן אינו צריך לשלם לשמעון מאומה.
הוראתו זרק השואל לשוא את הבשר לאשפה ,שחייב הרב
מקורות
לשלם לשואל את הנזק הממוני שגרם לו ,למרות שלא אמר ראשית נקדים שאיננו מתייחסים לנידון ההלכתי הקשור
לו לזרוק את הבשר לאשפה (כנפסק בשו"ע חו"מ סי' כה ,ד). להלכות סוכה ,מאחר והדבר תלוי בכל מקרה לגופו כיצד היו
אכן כבר כתבו הראשונים והפוסקים לגבי רב או שולחני מסוככים שתי הסוכות (יעויין בביאור הלכה סי' תרכח ד"ה והני מילי וכו').
[מומחה לזיהוי מטבעות מזוייפות] (בחו"מ סי' שו ,ו) ,שאם
ביאור הדין אם ראובן היה צודק בטענתו
מחמת הוראתם נגרם הפסד ממוני לשואל אותם ,הם
הנה אם ראובן היה צודק בטענתו שהסיכוך של שמעון פוסל
מתחייבים לשלם רק כאשר השואל אמר מראש לנשאל
את סוכתו ,ואפילו אם רק לחלק מהפוסקים סוכתו נפסלת
שהוא סומך עליו בלבד או שכך היה מוכח בודאות למומחה
מחמת כך ,ודאי שחייב היה שמעון לקנות את הסכך החדש.
בעת שנשאל ,מכיון שידע הנשאל שע"פ דיבורו והוראתו
שהרי כשהקבלן בנה את הבנין המשותף ונתן לראובן מרפסת
יעשה אח"כ השואל מעשה -לכן קבעו חז"ל שהוא מתחייב
לא מקורה ,הוא שיעבד לו בכך את האויר שמעל הקרקע
מדינא דגרמי לשלם עבור הנזק הממוני שנגרם לשואל המשותפת לצורך סוכתו -ועל דעת כן הוא מכר לשאר
מחמתו .משא"כ בנידון דנן ,הרי ראובן אינו מורה הוראה השכנים את דירתם .ואפילו אם השכן העליון קנה את דירתו
[ובפרט שבנידון דנן הוא גם נוגע בדבר] ,וממילא שמעון בבנין קודם ,אולם הוא ידע מראש ע"פ התרשים של הבנין
פשע לעצמו בזה שסמך על דברי ראובן בלבד וקנה סכך חדש שלדירה שמתחתיו שתיקנה כעבור זמן ,יש מרפסת שאינה
מבלי לשאול תחילה מורה הוראה הבקי בהלכות סוכה מה מקורה לצורך עשיית סוכה שם ,וממילא כל האויר שמעליה
הדין במקרה שלהם .וכיון שכך -אין לחייב את ראובן לשלם משועבד לתחתון בלבד לצורך כשרות סוכתו ,ועל דעת כן
לשמעון מדינא דגרמי. הוא קנה את דירתו .ולכן אין אפשרות לאף אחד מהשכנים
תשובה הפטור אף כשידע ראובן ששמעון סומך עליו
מסתבר שראובן חייב לשלם לבהכ"נ את הארבע מאות שקל כמו כן נלע"ד שבנידון דנן ,אפילו אם שמעון העליון היה
שהתחייב להם עבור המקומות שקנה .ואף אם באופנים אומר בפירוש לראובן שידע שהוא סומך עליו בלבד ,וע"פ
מסוימים אין הדין מוחלט ,מ"מ גם במקרים אלו ראוי לשלם. הוראתו הוא קונה את הסכך החדש -גם אז היה פטור ראובן
מקורות מלשלם .מאחר והחיוב של תשלומי נזק קיים ,רק אם נחסר
לאדם ממון או חפץ ששווה ממון מחמת אדם אחר שגרם
גדר קניית מקום בבהכ"נ לכך .ובנידון הרב או השולחני כשחייבים מדין גרמי ,היינו
ראשית נקדים ,שקניית מקומות בבהכנ״ס בזמן הזה אינו רק אם מחמת פסיקת הרב זרק השואל את הבשר שטימא
נחשב כמקח של קניית או שכירת מקום ,אלא מהותו הרב לאשפה ,או שבישל את הבשר שהרב אמר עליו שהוא
התחייבות של נדר לבהכ"נ עבור השימוש במקום. כשר עם בשר כשר אחר ואח"כ התברר שהרב טעה והבשר
הראשון היה טרף ,וממילא מחמתו נטרף כל הבשר הכשר
אם ראובן קנה את המקום בסתם
שבושל עמו ,שכעת גם הוא צריך להזרק לאשפה .ובשולחני,
מבואר במשנה ובגמ' בקידושין (סב ).לגבי מי שקידש אשה
מחמת שאמר שהשטרות שקיבל המלוה הינם טובים החזיר
בסתם וחשב המקדש בשעת הקידושין שהאשה הינה כהנת המלוה ללוה את שטר ההלואה ,וכעת כשהתברר שטעה
או עשירה ואח"כ התברר שהיא ישראלית או עניה; שהיות והשטרות מזויפים והלוה איננו ואין אפשרות למלוה לגבות
ולא התנה בפירוש בשעת הקידושין שמקדשה על דעת שהיא את חובו ממנו .שבמקרים אלו וכיוצ״ב גרם הנשאל הפסד
כהנת או עשירה ,הקידושין חלו בתורת ודאי. ממון.
והוא הדין בנידון דנן ,אם גבאי בהכנ"ס לא אמר לו בפירוש משא"כ בנידון דנן הרי שמעון שקנה את הסכך החדש לא
שמתפללים אצלם כותיקין אלא ראובן שמע זאת מאחד הפסיד ממון ,אלא במקום שיהיה ברשותו שבע מאות שקל
המתפללים ,וכשהתחייב לגבאי ארבע מאות שקל עבור בכסף מזומן ,הוחלף כעת סכום זה ויש ברשותו חפץ אחר
המקום לא התנה זאת בכך שמתפללים שם כותיקין ,חיוב ששווה ממון .נמצא שבפועל -לא נחסר משמעון ממון
תשלום הנדר חל בסתם .ולכן בנידון השאלה חייב ראובן מחמת דברי ראובן .ומשכך אע"פ שודאי ששמעון היה
לשלם לגבאי בהכנ"ס את נדרו בשלימות. מעדיף שישאר הכסף המזומן ברשותו ולא הסכך שקנה -
שאינו זקוק לו ,כי הרי כעת התברר לו ,שהיה יכול להמשיך
כיצד מחשבים את זמן נץ החמה לסכך את סוכתו גם בסכך הראשון ,אולם לא ניתן לחייב את
כמו כן ידוע שישנה מחלוקת הפוסקים מתי הוא "נץ החמה" ראובן ממון מדין מזיק בגרמי ,או בגרמא ,מאחר ולא נחסר
שמבואר בשו"ע (ארח סי' פט ,א) שאז צריך לכתחילה לעמוד לשמעון שוויות ממונית מחמת דיבורי ראובן[ .אכן עדין יש
שמו"ע בשחרית .יש שמחשבים זאת לפי חישובים מדויקים לדון בזה ,שהרי סכך שנקנה בשבע מאות שקל יורד שוויו
מתי שהשמש מתחילה לזרוח באותו מקום ,אף אם מחמת מיד לסכום ניכר פחות ממה שנקנה -אף כשלא השתמשו
ההרים שמסתירים אותה עדיין לא רואים אותה באותו מקום בו ,וכ"ש לאחר שהשתמשו בו פעם אחת .וא"כ באופן שידע
בפועל ,וזה נקרא "נץ החמה המישורי" ,דהיינו שמתייחסים ראובן ששמעון סומך עליו י"ל שיתחייב בהפרש זה וצ"ע].
כאילו הכל מישור עד פני הים ,וכך נוקט בלוח אר"י [לרב ועכ"פ למסקנה בנידון דנן -פטור ראובן מלשלם לשמעון
טיקוצינסקי ז"ל] ועוד .אולם רבים מחשבים זאת לפי המקום שבע מאות שקל ,או לקחת לעצמו את הסכך החדש שנקנה
הגבוה באותו מקום שממנו נראית השמש בפועל וזה נקרא בתמורה לתשלום שבע מאות שקל לשמעון.
"נץ החמה הנראה" .ובדרך כלל הנץ המישורי מוקדם יותר
קנה מקום בבהכ״נ שמתפללים כו תי קין
מהנץ הנראה ,וישנם מקומות שבחלק מחודשי השנה ההפרש והתברר שאינם מדייקים בזמן
בין שני החישובים מתבטא בין שבע לעשר דקות.
שאלה
וממילא אם ראובן רגיל להתפלל בשכונתו כפי הנץ המישורי, ראובן מקפיד להתפלל שחרית מידי בוקר כותיקין .אולם
ובשכונה השניה בה התפלל בראש השנה מתפללים לפי הנץ לצערו בימי ראש השנה לא התקיים בשכונתו מנין בזמן
הנראה ומחמת כך היה הפרש של שבע דקות ,אזי אף אם זה ,ומשכך קנה מקומות לראש השנה בבהכ"נ שבשכונה
התנה ראובן את קניית המקום בכך שמתפללים שם עם נץ הסמוכה בו מתקיים מנין כותיקין בארבע מאות שקל .אלא
החמה -חייב הוא לשלם את נדרו ,כיון שידוע לכל שישנן שלאכזבתו בשני הימים איחרו שם ונעמדו שמונה עשרה
שתי שיטות בחישוב הנץ ועל ראובן היה לברר מראש כפי כשבע דקות לאחר נץ החמה.
איזו שיטה נוהגים באותו בהכנ"ס ,ומאחר ולא בירר על כורחו לאחר ראש השנה פנה ראובן לגבאי בהכ"נ בטענה שקניית
השתעבד בקניית המקום כפי הנהוג באותו בהכנ"ס לקרוא נץ המקומות שם היתה בטעות ,ולכן רוצה להפטר מלשלם את
הארבע מאות שקל שהתחייב .האם הוא צודק בטענתו?
בדברי תורה ,אמונה ,והודיה לקב"ה על הנס הגדול שנעשה דעת החזו"א בגדר תפילת ותיקין
בהולדת יצחק .ולמרות זאת קטרג השטן .וכשנתבונן יותר כמו כן ידוע ומפורסם בשם תלמידי החזו"א זצ"ל שטען
נבחין שהסעודה נערכה כשיצחק היה בן שנתיים ,ואילו שאיחור בכמה דקות עדיין נחשב כתפילה עם הנץ ,וממילא
עקידת יצחק הייתה כשהיה בגיל שלושים ושבע .הרי
אע"פ שיש הרבה שמשתדלים להתפלל בזמן המדויק
שאפילו לאחר שלושים וחמש שנים עדיין יכול היה השטן
שמפורסם בלוחות ,אך לגבי חיוב נדר לצדקה שמהותו חיוב
לקטרג על אותה הסעודה ,למרות שכל מהותה הייתה מן
מהתורה שיש בו לאו ועשה ["לא יחל דברו" ,ו"ככל היוצא
הסתם דברי שבח והודיה לקב"ה ,ובפרט שהרבה ניסים
מפיו יעשה"] יש לחשוש לדעת החזו"א ,ומשכך אפילו אם
וקידוש ה' היו בה כאשר ראו כל הנוכחים כיצד שרה אמנו
הדבר הינו בגדר ספק האם גם לגבי האיחור של שבע דקות
מניקה את כל התינוקות שהובאו אליה ,כמבואר ברש"י
מהנץ הנראה טען החזו"א שזה עדיין נקרא תפילה בעת נץ
(כא,ז) .ולכאורה צריך להבין איזה חסרון היה שם שמחמתו
החמה ,מ"מ לגבי חיוב הנדר יש לחשוש ולשלם אותו מדין
יכול היה השטן לקטרג?
ספק דאורייתא.
שאלה דומה יש לשאול על האמור בפרשת ויצא (כט ,לה)
שלאה אמנו קראה לבנה הרביעי יהודה כדי להנציח ברבים בכל מקרה ראוי להחמיר ולשלם את הנדר
את ההודיה שלה לקב"ה על לידת הבן הרביעי -שהוא יותר כמו כן גם אם נאמר שלכל הדעות והחישובים תפילת
ממה שהגיע לה לפי חשבונה ,ומיד מסיים שם הפסוק - שמו"ע לאחר שבע דקות מהנץ אינה כותיקין ,ומשכך יש
"ותעמוד מלדת" .משמע שיש קשר בין ההודיה הזו לבין מקום לטענת ראובן שהיות ובנדרים הולכים אחר לשון
הפסקתה ללדת ,למרות שלא הייתה עקרה .וצריך להבין בני אדם ואחר כוונת הנודר בשעת הנדר ,ותפילה בזמן הזה
מדוע מגיע ללאה עונש על שהודתה לקב"ה ,הרי אין מעשה אינה נקראת בגדר תפילת ותיקין ,הרי שפטור הוא מתשלום
טוב מזה. נדרו .מכל מקום היות והמקור לתפילת ותיקין הוא מהפסוק
"יראוך עם שמש" ,ודאי שעדיף להתפלל כמה שיותר
כח נתינת עין הרע הינו חוק מחוקי הבריאה
קרוב לזמן הזה (ויעוץ שרע סי' נח,ב) ,וודאי שעדיף היה לראובן
התשובה לשאלות אלו ,ולאירועים קשים אחרים כפי
להתפלל בזמן זה מאשר להתפלל כמה שעות מאוחר יותר.
שיפורטו בס"ד להלן ,נמצאת בדברי רבינו בחיי בפ' ויצא
והיות ובבהכנ״ס בו מתפלל ראובן כל השנה התפללו זמן רב
(ל ,לח) ,ואלו תורף דבריו :ישנו חוק בבריאה שיש לבני אדם
לאחר הנץ ,מסתבר מאד שגם אם ראובן היה יודע זאת מראש
אפשרות להזיק לאחרים ע"י עין הרע .ולצורך כך מספיק
היה מסכים להתפלל במקום השני ,ומסיבה זו הוא הגיע לשם
שיתבוננו בפליאה ,וכ"ש אם יאמרו בפיהם מתוך פליאה,
גם ביום השני להתפלל למרות שידע שאינם מדייקים בזמן
למה זכה פלוני לברכה או לישועה הזו .או שמתפלאים על
הנץ שמפורסם בלוחות ,ורק כעת הוא מעוניין להפטר מנדרו.
חכמתו הגדולה או הצלחתו המיוחדת בין בתחום רוחני ובין
ולכן נלע"ד שנשאר על ראובן חיוב נדרו עבור המקומות
בענייני העולם הזה .שהמבט או הדיבור הזה יכולים לגרום
בבהכנ״ס .ואפילו אם באופנים מסוימים הדבר עדיין בגדר
לנזק מיידי למצליח .ומבואר בחז"ל שעין הרע חל אפילו
ספק ,בכל זאת יש להחמיר בזה כדין ספק דאורייתא ועליו
אם המתפלאים הינם תלמידי חכמים וגדולי הדור ,ולמרות
לשלם את נדרו.
שאוהבים את חברם ושמחים בהצלחתו.
וכמבואר בגמרא בברכות (נח ):לגבי ר' חנינא בריה דרב איקא,
שברך שלש ברכות על שני חבריו שהיו מגדולי האמוראים, מסרים ורעיונות לפרשת השבוע
ומשכך הם הביטו בו בהתפעלות ובהערצה על חכמתו הרבה.
שאפילו שכוונתם היתה אך ורק לפרגן לו על חכמתו ,בכל האם ראוי לעשות סעודת הודיה בפרסום?
זאת בגלל מבטם המשתהה בו הוא נפטר .וכעין זה כתוב גם "וי הי א חר הד ב רי ם ה אל ה" ו ג ו' ( כ ב ,א)
בגמ' ב"ב (יד ).לגבי רב אחא בר יעקב שנפטר מחמת עין הרע
אופנים שבהם ניתן כח לשטן לקטרג
של חבריו האמוראים ,למרות שגם שם זה לא נבע חלילה
שאלו רבותינו במדרש ,מחמת אלו דברים שקרו לפני כן
מרוע ,אלא אדרבה מהתפעלות חיובית ומפרגנת שלהם על
ניסה הקב"ה את אברהם .ותירצו ,כפי שהביא רש"י בתירוץ
הצלחתו ,אולם המבט המשתהה בו גרם לפטירתו ,וע"ש.
הראשון ,לאחר קטרוגו של השטן .שאברהם אבינו עשה
[ועיין בדברי החזו"א על הגמ' ב"ב (יד ).שביאר כיצד פועל
סעודת הודיה גדולה לרגל הולדת יצחק ,וכפי שכתוב להלן
עין הרע בשמים .וגם לדבריו כח ההיזק הזה הוא חוק קיים
(כא ,ח) "ויגדל הילד ויגמל ,ויעש אברהם -משתה גדול -ביום
ואחד מיסודות וסודות הבריאה].
הגמל את יצחק" .ועליה קטרג השטן ואמר שמכל הסעודה
הסיבה ששלטה עין הרע על לאה אמנו הגדולה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר או איל אחד.
והנה תופעת עין הרע שכיחה בדרך כלל כשישנם אנשים והנה מבואר שם רש"י ,שבסעודה זו השתתפו גדולי הדור,
נוספים שיודעים מהדבר הפלאי או המיוחד שנתברך בו וביניהם שם ועבר שהיו נביאי ה' ,ובוודאי שדיברו שם רק
| כיצד עלינו לנהוג כשנרצה להודות לקב"ה
ואם כך בדורות הראשונים כ"ש בדורנו שיש לשטן כח לקטרג
מיד ,ולא יצטרך לחכות שלושים וחמש שנה כמו שהיה אצל
אברהם .נמצאנו למדים הוראה מעשית [ושמעתי שכך גם
היה מורה תמיד הגראי"ל שטיינמן זצ"ל] ,שאמנם ודאי שאנו
מחויבים להודות ולהלל לקב"ה ללא הרף על כל הניסים
והנפלאות הרבים שעושה עם כל אחד ואחד בכל יום ,ובמיוחד
מי שנעשו לו ניסים מיוחדים כגון שהבריא הוא או אחד מבני
פלוני ,ומחמת זה הם יכולים לתת עין הרע במה שרואים או
יודעים .ולכן מובן שמיד לאחר שפרסמה לאה את העובדה
שקיבלה יותר מחלקה -מיד שלט בה עין הרע של בני אדם
והיא עמדה מלדת .כלומר -אין כאן עונש ,אלא כביאור
רבינו בחיי זהו חוק הקבוע בבריאה שבפרסום הצלחה
מיוחדת -שולט עין הרע של בני אדם.
כח קטרוג השטן
אמנם ישנו כח מזיק נוסף בבריאה והוא -קטרוג השטן,
משפחתו ממחלה קשה ,או שניצל באופן פלאי מאסון ,או
שמקטרג בכל מקום שרואה דבר טוב שנעשה בפרהסיה.
שנושע בשידוכים או בזש"ק לאחר שנים רבות של ציפיה.
ואפילו אם הדבר נעשה ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו ,ולצורך
וכן מי שהצליח באופן מיוחד בעסקיו או שבנה בית גדול
קיום העולם ,בכל זאת מחוקי הבריאה שנתן לו הקב"ה את
לתורה ולתפילה וכיו"ב .אולם יש להיזהר מאוד מהפרהסיה.
האפשרות לקטרג ,ולשם כך גם נתן לו אפשרות להכשיל
ומשכך יש לקיים את חובת ההודיה לקב"ה בצינעה ,וע"י
את בני האדם הקשורים לעשיית הדברים בפרהסיה ,ואפילו
אמירת פרקי הודאה מתהילים ,ובהוספה בלימוד התורה
אם הם גדולי הדור.
ובנתינת צדקה ללומדי התורה ולנזקקים ,או בסעודת עניים
וכיו"ב ,ולהרבות בדברי הודיה במילים שלו בינו לבין קונו. הגורם הראשון לשבירת הלוחות הראשונות,
וגם דברים אלו ייעשו בצנעא ולא בפרהסיה .ואף אם ירצה לחורבן ביהמ"ק הראשון ,ולעקידת יצחק
לשמח אנשים נוספים בהודאתו ,יתן למשל בבית הכנסת וכמו שאמרו חז"ל על הלוחות הראשונות שניתנו בהר סיני,
לאחר תפילת שחרית או במקום לימודו ,שתיית לחיים עם שכיון שניתנו בפרהסיה -למרות שנתינת התורה ולימודה
מזונות כמקובל לעשות ביום היארצייט ,מבלי לפרט מחמת אצל בני ישראל הוא הדבר היחידי המקיים את העולם,
מה עושה כך ,אלא יאמר מחמת שמחה משפחתית וכדומה. כלשון הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים
ולצערנו ידועים מקרים שלאחר סעודת ההודיה בפרהסיה - וארץ לא שמתי" ,ולמרות שהקב"ה בכבודו נתן את התורה
קרו מקרים לא טובים לעושי הסעודה ,וזאת למרות שכוונתם לבני ישראל ע"י משה רבינו .וגם כל ההילה שהיתה בעת
היתה לטובה. נתינת התורה -הוא מכבוד התורה .בכל זאת ניתן כח לשטן
סעודת הודיה כשהגיע לגיל שבעים או שמונים וכו' לעשות הכל כדי לבטל את הדבר .ואכן הוא הצליח בעורמתו
והנה יש שנהגו לעשות סעודת הודיה כשהגיעו לגיל ששים להטעות את העם כשהראה להם מיטתו של משה רבינו,
שיצאו מגדר "כרת" ר"ל כמבואר בגמ' מועד קטן (כח .).ויש ויצר להם ערפול ומשבר קשה ,עד שהסיתם לעשות את
שעושים בגיל שבעים על שזכו להגיע לגיל שיבה ,ויש לכך העגל וכל המסתעף ממנו.
גם מקור בשו"ת חוות יאיר (סי' ע) ,או בגיל שמונים שנה שזכו וכך גם היה כאשר חנך שלמה המלך את בית המקדש
להגיע ל״שיבה" .ויש שנמנעים מכך בגלל עין הרע. הראשון בפרהסיה ובנוכחות כל ישראל ,שלמרות שלא
אמנם גם העושים סעודת הודיה בזמנים אלו ,ראוי להם ניתן היה לעשות זאת באופן אחר ,בכל זאת מאחר ומחוקי
לשלב סעודות אלו כחלק מסעודה על סיום מסכת מהש"ס הבריאה שבמציאות כזו יש כח בידי השטן לקטרג ולהטעות
[או יותר מכך] או בתוך סעודת מצווה אחרת של אחד מבני את השותפים במצווה -גם כאן הצליח השטן להסית
משפחתם כמו בסעודת ברית או שבע ברכות וכדו' ,כדי שלא את שלמה שיתחתן עם בת פרעה באותו לילה ,וכתוצאה
תתבלט שמחתם בישועתם .שלמרות שהכל נעשה כהודאה מכך בנה המלאך גבריאל כרך גדול ברומי שממנו צמח כח
על חסדי הבורא ית' ,אולם יכולה עין רעה או קטרוג השטן הטומאה שהחריב לבסוף את בית המקדש ,כמבואר בחז"ל.
לשלוט ,וכמו שקרה בסעודת ההודיה שעשה אברהם אבינו ולפי"ז י"ל שכאשר עשה אברהם אבינו סעודת הודיה לקב"ה
לנס הולדת יצחק. על הנס הגדול שנעשה לו בהולדת יצחק ,למרות שדיברו
ומזקנים נתבונן ,שכל הצנוע יותר -משובח ומצליח יותר, בסעודה זו רק דברי תורה והלל לקב"ה ,בכל זאת מכיוון
ומסתבר שכך גם רצון הקב"ה שיודו לו באופנים שצוינו לעיל שהיא נעשתה בפרהסיה -מחוקי הבריאה שיש כח לשטן
וכיוצא בהם. לקטרג על מה שנעשה ,ואפילו כשמדובר באברהם אבינו.
העלון יוצא לע״נ :הריר חיי ם יצ חק דל בהר״ר צבי הי״ד ,ומרת נחמה בת הריר יחיאל הלוי y״n
rav5869690@gmail.com nfap y>o!5fopv 'orJp e /"5fl 153-2-5869690 o p v f 1t>/b /!tinמ«/6מ!0! . ntojfo nlfef/ay
תש פ"ז
רצודת אביגדדך
הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
פ ר ש ת 1י ר א
הביטו אל אברהם אביכם
א' -חסדי הבורא |1 -ב' -חסדי אברהם | 3 -ג' -החסדים שלנו 5 -
מה גם שאורחיו של אברהם לא היו -על פי תפיסתו -
א' -חסדי הב1רא
בני מעלה מיוחדים .נכון ,אנחנו יודעים שהיו אלו מלאכים,
אולם ״לא נדמו לו אלא לערביים “ .והוא יצא מגדרו כדי
לשרת אותם! מחל 1ק ת ה תנ אי ם
והוא לא עשה זאת בגלל שבמקרה הוא פגש אנשים הגמרא במסכת קידושין (לב ,ב) מספרת מעשה שארע
מסכנים שתעו בדרכם ,כך שלא היתה לו ברירה; כמו בחתונה “ :מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו
משולח שמעמיד אותך בפינה ומאלץ אותך לתת לו נדבה. מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל״ .רבן גמליאל,
לא! אברהם הוא זה שיצא לחפש אותם .כולם מכירים את נשיא ישראל ,חיתן את בנו ,ורבים מגדולי התנאים ,חכמי
הסיפור .״וה 1א ישב פתח האהל כחים היום״ (בראשית יח ,א) המשנה ,הגיעו כדי להשתתף בשמחתו.
-הוא ישב וחיפש הולכי דרכים שאותם יוכל לארח.
״והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם “ -הוא עמד
ושרת את אורחיו .״נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו “ -רבי
חט 1ף 1האכל
אליעזר סבר שאין זה מן הראוי שהנשיא ישרת אותו .אולם
ומה עשה אברהם כשראה אותם? "ברא ח:רץ לקראתם “. ״נתנו לר' יהושע וקיבלו “ -שלא כמו רבי אליעזר ,רבי יהושע
מי שהלך פעם לקנות חליפה ב'איסט סייד' ,יודע שכשהיית כן קיבל את הכוס שהגיש לו רבן גמליאל.
נכנס לחנות אחת ,בעל החנות שלידו היה רץ כדי לתפוס
“ אמר לו רבי אליעזר ,מה זה יהושע?! אנו יושבין ורבן
אותך .״בוא ,תיכנס לחנות שלי! “ ככה זה היה פעם .אולי
גמליאל עומד ומשקה עלינו?״ הלא רבן גמליאל היה
זה עדיין כך .״בוא לחנות שלי .אני אעשה לך מחיר מיוחד! “
הנשיא של עם ישראל כולו! משכך ,הופתע רבי אליעזר
אברהם אבינו ראה אנשים הולכים בדרך ,והוא רץ לקראתם
מהתנהגותו של רבי יהושע .״היתכן ,יהושע“ ,אמר רבי
כדי לשכנע אותם להיכנס אליו לאוהל.
אליעזר לחבירו “ ,שתתן לנשיא של כלל ישראל ,לראש
אבל הוא לא רק שכנע אותם; הוא נפל על פניו והתחנן חכמי התורה ,לעמוד ולשרת אותך?״
אליהם ,״אל נא תעבר מעל עבךף! “ כי זה היה העסק של “ אמר ליה ,מצינו גדול ממנו ששימש! אברהם גדול
אברהם! לשלוף אנשים מהרחוב ולהאכיל אותם .ואם הם הדור היה וכתוב בו 'והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו'
היססו ,הוא היה משכנע ומשדל אותם “ .תיכנסו רק לזמן (בראשית יח ,ח)״ .אז אם אברהם אבינו יכול היה לעמוד
קצר.י^ח נא מעט מים ...ןהש-עמ ונוחת העץ״ -תנוחו קצת, ולשרת את אורחיו“ ,ואנו לא יהא רבן גמליאל עומד ומשקה
״אחר תעבית“ -ואז ,אם תרצו ,תמשיכו הלאה בדרככם. עלינו?״
א 1הל שכ 1ל 1חסד צריך עי1ן
וכשהסכימו לעצור ולנוח אצלו לזמן-מה -אברהם והנה ,לכאורה רבי אליעזר טען טענה טובה ביותר.
נכנס לפעולה .לא עבדיו -הוא בעצמו! “ ואל הבקר ךץ האמנם נכון הדבר שרבן גמליאל יזלזל בעצמו כך? הרי
אברהם.1ילןח בן בקר רף ,וטוב1יתן אל הנער !ימהר לעשות היו לו משרתים שהיו יכולים לעשות זאת בצורה מושלמת.
אתו״ .אתם יודעים ,לשחוט פר גדול עבור כמה אורחים אתה אומר שאברהם אבינו גם כן נהג כך? אז זו שאלה גם
פירושו של דבר שהבשר ילך לאיבוד ,שהרי באותם ימים על אברהם .האם נכון הדבר שאדם גדול שכזה ישפיל את
לא היו אמצעי קירור. עצמו בפני אנשים מן השורה?
.2תורת אביגדור -תשפ"ז | פרשת וירא .הביטו אל אברהם אביכם
ועוד הרבה יותר מזה! “ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד וגם שרה החלה מיד באפייה ” -לושי !עשי ;עגות“ .למרות
ומשקה עלינו? ” שגם לה ,כמו לאברהם ,היו מאות שפחות ,מכל מקום היא
ביקשה לעשות זאת בשתי ידיה .כמו אשה יהודיה שיכולה
על שול חנו של מקום לקנות חלות לשבת באחת המאפיות הרבות שעומדות
כל אחד ואחד בעולם הזה יושב על יד שולחנו של לרשותה ,אולם היא רוצה לאפות בעצמה חלות לכבוד שבת
הקב”ה ,והקב”ה משרת אותו .מדוע אם כן צריך אתה ,רבי קודש .כך אברהם ושרה ניגשו למלאכת הכנת המאכלים,
יהושע ,להביא תקדים מאברהם אבינו? עליך ללכת ישירות וטינפו את ידיהם בעסק זה .והכל בגלל כמה אורחים
לקב ”ה בעצמו! הוא היה הראשון ,הדוגמא הראשונה ,של אקראיים שעצרו אצלם לכמה דקות.
גמילות חסדים.
זוהי תמונה של בית אברהם .וכך הוא נהג תמיד ,לא רק
רבי צדוק העיר שרבן גמליאל לא באמת חיקה את בפעם הזאת .הפסוקים בתחילת הפרשה מהווים תאור
אברהם אבינו ,אלא את מי שגדול ממנו בהרבה -את הבורא של סדר יומו הרגיל של אברהם .זהו כלל מנחה להבנת
יתברך .אז אם מבקשים להצדיק את רבן גמליאל שעומד התורה ,כמו שאומרת הגמרא ביומא (נט ,א) “ :ילמד סתום
ומוזג לנו יין -זו התשובה. מן המפורש ” .התורה אינה מפרטת מה עשה אברהם אבינו
בכל יום ,כך שהמקום האחד שבו היא כן מפרטת -מלמד
וזו התשובה להנהגתו התמוהה של אברהם אבינו .כי
על הכל .כך נהג אברהם אבינו כל הזמן -וכך הוא נהג עם
כעת זו כבר לא שאלה של כבוד .בוודאי שאין ראוי לו
כולם.
לאדם להשפיל את עצמו בשביל אנשים פחותים .אולם
כאשר אתה עושה את מעשה החסד כדי להידמות לבוראך,
יו תר מדי חסד?
הרי שאינך עושה זאת רק למענם -אתה עושה זאת למען
שמו יתברך .אברהם עסק במעשי חסד מתוך מטרה אדירה זהו הפשט הפשוט בחומש ,שאברהם אבינו התאמץ
ועליונה -כי הקב”ה עוסק בזה! הוא ראה גילוי של הנהגת התאמצות יתירה לעשות חסד -כל הזמן .ודבר זה אומר
ה' ,וחי את חייו בהתאם למה שראה. דרשני .הלא לאברהם אבינו היה הרבה מה לעשות .מדוע
עליו להעסיק את עצמו במעשי חסד עבור אנשים פחותים?
ה מסקנה הרא שונה וכי לזה הוא אמור להקדיש את חייו -להיות להוט להשפיל
דבר ראשון ,אברהם אבינו גילה שהעולם הזה לא נוצר את עצמו ולעמוד לשירותו של כל אדם מהרחוב?
בטעות .זה בכלל לא נושא לדיון .כי כשהוא בחן לעומק את הרי לא מדובר כאן בזייפן ליברלי שבסך הכל מנסה
הזרעים והצמחים והשמש והעננים והעצים ומערכות הגוף להשקיט את מצפונו על כך שהוא עשיר יותר מאחרים,
ועוד אלף דברים ,המסקנה הראשונה שאליה הגיע היא, ולכן דואג לסייע למעוטי-יכולת .בשביל זה מספיק
שהעולם שלנו הוא עולם שיש בו תכלית; שיש לו בורא בעל לתת איזו תרומה סמלית ,או לחילופין אפשר לתקוף
תבונה אינסופית ,וכי הוא מתעניין מאוד בבריותיו. את העשירים במאמר-מערכת של היניו יורק טיימס' .זה
כל מה שתשמעו כאן וכל מה שתקראו בספר-מדע עב- מספיק לליברלים כדי לנקות את מצפונם .אבל זה לא היה
כרס זה שום דבר ביחס למה שאברהם גילה בצעירותו - אברהם אבינו.
הוא ראה פי אלף ממה שאנחנו רואים .וכך הוטבעה בנפשו עלינו להבין אפוא מהו היסוד ,מהו המניע ,מאחורי
הכרה מוצקה בנוכחותו של בעל תבונה אדירה ,בעל חכמה הנהגתו של אברהם .אנחנו מקבלים את זה כי למדנו את זה
אינסופית ,שברא את העולם; והכרה זו פיעמה בו בעוצמה כשהיינו ילדים ,אולם למעשה זהו נושא לא פשוט בכלל.
והציפה את כל ישותו.
והנה ,אותה בחינה של אברהם ,אותה ידיעת ה' בחוש
טענת -ה מ חץ של רבי צדו ק
באמצעות התבוננות בבריאותו ,זה נושא שכבר עסקנו בו נחזור אפוא לחתונת בנו של רבן גמליאל ונעיין בסוף
פעמים רבות ,ולא ניכנס לזה שוב במסגרת זו .כי אברהם הברייתא ,שם נמצא משפט-המחץ של הסיפור .באותה
הלך צעד אחד קדימה -צעד שהוא חשוב עוד יותר. חתונה ישב חכם נוסף ,רבי צדוק ,ששתק עד כה .וכששמע
כיצד רבי יהושע משבח את אברהם אבינו על כך שעמד
ה מדרגה הבאה ושרת את אורחיו “ ,אמר להם רבי צדוק עד מתי אתם
כי כשאברהם אבינו נטל לידו תפוח והביט בו ,הוא לא מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות? ”
ראה בו רק חכמה ותבונה -הוא ראה כמה התפוח יפה .הוא -אתם עוסקים בכבודו של אברהם ,ומתארים את גדלותו
ראה מול עיניו פיסת אומנות מרהיבה וזוהרת .זה נראה כיצד עמד על אורחיו ושרת אותם ,וכי רבן גמליאל הולך
כמו מים זורמים ,רק זה צבוע באדום .כביכול המים זורמים בדרכיו .אולם יש כאן נושא חשוב בהרבה .מדוע אינכם
מצידי התפוח ,רק הם אדומים .יש בו אפילו נקודות אויר, מזכירים את הקב”ה?! “הקבייה משיב רוחות ומעלה נשיאים
כמו מים זורמים .הוא נראה כל כך יפה ,וממש עושה חשק ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד
לאכול אותו. ואחד ” -כך עושה הקב”ה עבור כל אחד ואחד מאיתנו -
.3תורת אביגדור -תשפ"ז | פרשת 1ירא .הביטו אל אברהם אביכם
הוא נותן לנו לחם לאכול וחלב לשתות .הוא נותן לנו אבטיח וכאן שאל אברהם את עצמו “ :לשם מה העניק הבורא
להתענג בו .הוא נותן לנו מים זכים ואויר צח .הוא נותן לנו לתפוח צבע יפה כל כך? הרי גם אילו צבעו היה כשל תפוח-
אצבעות מתקפלות ועיניים שהן טובות יותר מהמצלמה אדמה ,בני אדם עדיין היו אוכלים אותו .אם זה מה יש -זה
המשוכללת ביותר בעולם .הוא נותן לנו את כל הדברים מה יש״.
הטובים.
למעשה ,זהו 'קלאץ-קשיא' שרוב בני אדם יתעלמו
העולם כולו הוא ״עולם חסד .יבנה “ (תהילים פט ,ג) - ממנה ,״נו ,אז זה הצבע שלו וזהו “ .כך חושב הקלאץ .אבל
הוא נבנה למטרת חסד! רוצים הוכחה? צאו החוצה -מה לאברהם אבינו היה ראש טוב יותר ,ולכן הוא חקר את
אתם רואים בכל מקום? אדמה! איזה חומר מופלא! אדמה הנושא .מדוע בשרו של האבטיח הוא בעל צבע אדום
זה נס! נסו אתם ליצור דבר כזה .זה בלתי אפשרי. מרהיב? ולמה תפוזים צריכים להפוך לזהובים? למה שלא
ישארו חסרי-צבע?
בירח אין שום אדמה ,וגם לא במאדים .אולם כאן ,בכדור
הארץ ,פרש ה' שכבת אדמה לתועלתנו ,כדי שתמיד יהיה ועל ידי לימוד לעומק של הפירות הבין אברהם שהמטרה
לנו אוכל .מאדמה זו מוציא ה' יתברך לחם ושאר מאכלים. של ה' היא חסד ,הטבה -להגביר את הנאתם של בני האדם.
האדמה היא כולה חסד! כי כל דבר בעל מראה יפה יותר ,הוא מהנה יותר.
מה התכלית של זה? לשמח אותנו.
חסד ב מע מקי ם
וכשמגיעים לקצה היבשה -יש את הימים .הימים גם הם חסד ח 1ב ק -ע 1לם
אך ורק חסד .לשם מה יש לנו ימים? אם תעברו על יד חנות אברהם הבחין שמלבד הצבעים יש גם ניחוחות ,מגוון
דגים -תקבלו את התשובה .בחלון הראוה ניתן לראות דגים רחב של ניחוחות שקשורים למאכלים .וכמובן ,הטעמים.
שמנים ועסיסיים -קרפיון ,סלומון ,אמנון .העולם שלנו אלפי טעמים מגוונים! הרי כל הפירות היו יכולים להיות
חי על דגים .מאות אלפי טונות של דגים נקצרים מן הים בעלי טעם זהה .תפוחים ,דובדבנים ,אבטיחים ואפרסקים
כפי שהתבואה נקצרת מהשדות .מדי יום נתפסים למעלה -היו יכולים כולם להיות באותו הטעם .אך לכל אחד טעם
ממיליארד דגים בעולם .לא מיליון -מיליארד ,כלומר אלף שונה; כל אחד נועד כדי לשמח אותו -בשמחה מיוחדת
פעמים מיליון! משלו.
רבינו סעדיה גאון כותב בספרו 'האמונות והדעות' (ט, אברהם ראה אפוא שהעולם הזה מלא בכל כך הרבה
ו) שהעולם כולו נועד לצורכי מזון .ה' ברא את הבריאה דברים שתוכננו ונועדו לשם תענוג .והוא לא ראה רק עשר
כמערכת ייצור מזון ,כדי לשמח אותנו ,כדי לשמח את או עשרים תופעות כאלה; הוא הבחין במא1ת אלפים .וכל
בטננו .ואנחנו עומדים בציפיות -האוכל בהחלט מעסיק אחת מתופעות אלו נועדה כחסד כלפינו.
אותנו.
כל זה הוא מה שהעלה ראשי הדל ,בניסיון לשחזר את
אבל לא רק מזון .הבריאה כולה שברא ה' יתברך ,מספקת עקבותיו של אברהם אבינו -עקבה אחת קטנה של האדם
לאדם את צרכיו .הכותנה צומחת ,הפשתן צומח ,הכבשים הגדול שבענקים .בוודאי ובוודאי שהיה שם הרבה הרבה
מספקים לנו כל הזמן צמר מגופם .הפרות מספקות לנו יותר מזה ,אולם לכל הפחות הבה נחדיר לראשנו מקצת
עור -המתאים בדיוק לצרכים שלנו .היערות מצמיחות את ממה שהיה בראשו של אותו ענק .ואין ספק שראשו של
עצמם מחדש ,והעצים מספקים לנו עצי בנין ,רהיטים ,נייר. אברהם היה מלא ביסוד הזה -חסדו של ה' יתברך הניכר
בעולם.
מרגי שי ם את ה חסד בא11י ר
אפילו האוויר הוא חומר של חסד ,המיוצר-לפי-הזמנה.
האוויר הוא קוקטייל; הוא תערובת של כמה חלקים.
ב' -חסדי אברהם
כשרוצים להכין משקה קוקטייל -אף פעם לא עשיתי
את זה ,אבל אני מניח שצריך להכניס כמות מסוימת של
הסתר 1הגל1י
אלכוהול ,כמות מסוימת של מיץ פירות בשביל הטעם ,ועוד
כל מה שמכניסים לשם ,ואז צריך לערבב .ככה זה האוויר - והנה ,כאשר ראה אברהם אבינו שהבריאה כולה היא
זהו קוקטייל מעורב .הוא עשוי מכ 20% -חמצן -אילו כמות חסד ,הוא חווה זאת כגילוי מאת הקב״ה ,וזה הפך למגמת
החמצן היתה גדולה יותר ,האוויר היה משכר כשנושמים חייו .הרי הקב״ה הוא ״ישב בסתר “ (תהילים צא ,א) -הוא
אותו ,היינו מסתחררים מזה .ולכן ה' מכניס לאוויר בסיס נסתר ,ולחלוטין בלתי-נראה .הוא אינו מגלה שום דבר
של חנקן ,שהוא גז אדיש .הדבר דומה למשחה תרופתית, מעצמו .והנה ,לפתע ,יש פה דבר אחד שהוא כן מגלה.
שהחלק התרופתי שבו הוא קטן ביותר .את המשחה מכינים והוא לא מגלה רק מעט ,אלא באמצעות עשרות אלפי
על בסיס ג'ל פטרולאום (וזלין) ,שבלעדיו ,התרופה החריפה דוגמאות הוא מגלה שרצונו הוא לשמח בני אדם ,לספק
היתה מחוררת חור בעור שלנו .לכן מערבים את התרופה להם הנאה .הוא נותן לנו תפוחים אדומים ובננות צהובות.
.4תורת אביגדור -תשפ"ז | פרשת 1ירא .הביטו אל אברהם אביכם
אני יודע שיש אנשים שרוצים לדעת עוד על ה'; הם בג'ל כדי לקבל את התוצאה הרצויה ,אבל לא יותר מדי.
רוצים לדעת את הסודות .אבל ידיעה זו היא החשובה ביותר באוויר יש אפוא כ 20% -חמצן ,שזה מה שאנחנו צריכים.
עבורנו :״פותח את ידף ומשביע לכל וזי1ךצון “ (תהילים קמה, השאר הוא כמעט כולו חנקן.
טז) -ה' מעניק לאדם את רצונותיו! זה מה שהקב״ה רוצה
אבל לא רק .בתערובת הזו יש גם קצת פחמן דו-חמצני
שנדע אודותיו יותר מכל דבר אחר -שהוא חפץ חסד.
כדי להוסיף לו מעט חריפות; אך זו כמות מועטת ביותר,
זכר ע שה לנפל א 1תי1 שלוש חלקי עשרת אלפים .הפחמן הדו-חמצני ממריץ את
הנשימה שלנו ,ולכן יש מעט ממנו באוויר .כמו כן יש עקבות
ולאור מסקנה זו ,קיבל אברהם החלטה מהפכנית -הוא
של עוד כמה גזים .זהו קוקטייל מושלם.
החליט להקים אנדרטה חיה לכבוד ה' ,זכר לחסדי המקום,
מתוך מטרה להבליט ולפרסם את חסדי ה'. ולכן אם אי פעם תרגישו מדוכדכים -שימו לב כעת; אני
רוצה שכולכם תשמעו את העצה הזו -אם אתם מרגישים
ואיך מציבים אנדרטה כזו? נניח והיה גנרל גדול שרכב
מדוכדכים ,פתחו את החלון ,וקחו נשימה כמה שיותר
על סוס והוביל את חייליו בקרב שהכריע את המלחמה,
עמוקה .האוויר הוא תערובת מיוחדת ,סם חיים .קחו נשימה
וכעת רוצים להקים אנדרטה שתנציח את זכרו .ברור שלא
עמוקה ותהנו מהמתנה הנפלאה הזו .אוויר צח זה סם
יבנו פסל מברונזה של המפקד כשהוא יושב מאחורי שולחן
שישנה לכם את מצב הרוח.
משרדי ומקליד במכונת כתיבה -גם אם הוא עשה גם את
זה מדי פעם ,מכל מקום לא כך ייראה הפסל שלו .מי שרוצה והאוויר אינו מוצר נדיר שצריך ללכת לבית המרקחת כדי
להנציח את גדולתו יבנה פסל שבו נראה הגנרל רוכב על לרכוש אותו .הקב״ה ,הכימאי הגדול ,הרוקח הגדול ,ערבב
סוסו ,דוהר אלי קרב .שכן זוהי התנוחה שבה נראה כאשר אותו כדי לשמח אותנו .לשם כך הוא נועד .ומעל ראשנו יש
השיג את נצחונו הגדול. 320קילומטר של אוויר .העולם כולו עטוף במעטפת-חסד
של 320קילומטר!
ואשר על כך החליט אברהם להציב אנדרטה חיה לכבוד
ה' ,המבטאת את עיקר פעולתו של ה' בעולמו .ומהי אותה
אנדרטה? ״ףק\ע אשל “ (בראשית כא ,לג) -הוא נטע פרדס
א1ר ח כפ1י -ט 1בה
שבו צמחו כל מיני פירות מופלאים במראם ובטעמם .פרדס וזו רק תחילת הרשימה .העולם מלא בכל מיני דברים
זה לא דבר שנופל מהשמים; זה לא צומח מעצמו .אברהם טובים ,וזה מה שה' מגלה לנו מעצמו -עולם ,שכל-כולו
ויתר על חלק מחייו ,הוא הקדיש זמן רב ומחשבה מרובה חסד .אתם לא סבורים כך? מה לעשות שהשכל והחושים
כדי לטפח את הפרדס הזה. שלכם הוקהו בגלל חוסר-מחשבה? אם אנחנו שותים מים
ואיננו זוכרים שה' הוא זה ששופך אותם אל תוך הגרון שלנו,
מרכז ה חסד בכך אנחנו מדכאים את המודעות שלנו וכן את שמחת
והוא הזמין אנשים אל תוך פרדסו ,אל גן התענוגות החיים שלנו .וכך גם הרוח והשמש והאוויר וכל השאר,
המפורסם ,שם הם שכבו ונחו תחת העץ .אברהם כבר העובדה שאתם כפויי-טובה ולא שמים לב אליהם -זו
למד את החסד שבעצים ,והבין שה' ייעד את העץ להיות אשמתכם הבלעדית.
מקור-צל מבורך .בפרט בימי הקיץ הלוהטים ,עץ עם צל
משל למה הדבר דומה ,לאדם שנכנס למסעדה שבה
הוא ברכה עצומה .אברהם אבינו ראה את חסד ה' בבריאה
מגישים את המאכלים המשובחים ביותר .מושיטים לו
וביקש לנהוג כן גם הוא ,ואמר ״הש-ענו ונוחת העץ “ (בראשית
תפריט ,תפריט עשיר עם מיטב המעדנים -אך הוא נשען
יח ,ד).
לאחור ומפטיר :״איכס! גועל של תפריט יש פה! “ בעיה שלו
ומתחת לעץ היה גם דשא שעליו שכבו .הדשא הוא שהוא הרס לעצמו את התיאבון! אולי זה בגלל שהוא הרס
שטיח רך וירקרק ,שתענוג לשכב עליו .ולזה הוא נועד! לעצמו את הבריאות ,את השיניים ,והוא לא מסוגל להנות
הדשא אינו מיועד רק לעיזים .גם זה דבר טוב -כשעיזים ממה שמגישים לו .ולכן ,לא משנה מה אתם חושבים -אין
אוכלות דשא זה הופך לחלב וחמאה ושמנת וגבינה ,זה גם בבריאה דבר יותר נגלה-לעין מאשר העובדה שהקב״ה
כן טוב; גם זה חסד ה' .אבל בני אדם יכולים לעשות שימוש מבקש להיטיב עם בני אדם!
בדשא גם בדרכים אחרות -אפשר לשכב על זה כשטיח
ירקרק. מ ס קנ ת 1הח ש1בה של אברהם
אורחיו של אברהם שכבו שם והביטו בשמי-התכלת ואברהם אבינו הסיק שאם זה הדבר הבולט ביותר שאנו
היפהפיים -כמו שיושבים באולם מפואר ומביטים בתקרה רואים בהנהגת ה' -אם הקב״ה מגלה לנו מעצמו רק תותים
היוקרתית -ובעודם מתענגים על המראה ,אברהם אבינו ואוכמניות ודובדבנים ותפוזים ותפוחים ואפרסקים ועוד
קטף עבורם מהפרדס פירות טעימים ,והגיש להם אותם. אלפי חסדים -זה מראה לנו שזה מה שהקב״ה חפץ שנדע
הוא גם שחט בקר עבורם וכן הגיש להם את מיטב היינות. אודותיו.
.5תורת אביגדור -תשפ"ז | פרשת וירא .הביטו אל אברהם אביכם
וישרת אותי וימזוג יין לכוסי ” .ויתכן שגם לאחר כל המשא תודה לבעל הבית
ומתן הזה הוא דבק בדעתו והמשיך לסרב.
ולאחר שהשביעו את נפשם וקמו כדי להמשיך בדרכם,
אולם רבי יהושע טען“ :אמנם רבן גמליאל משרת אותנו, הם פנו לאברהם ואמרו “ :תודה לך ,בעל הבית ,על כל הטוב
אולם עליכם לדעת שהוא עושה זאת מסיבה חשובה .הוא שהרעפת עלינו ”.
מבקש לפרסם ולהזכיר את גדלותו של אברהם אבינו ,בכך
” אני לא בעל הבית“.
שהוא הולך בדרכיו .הוא בונה מצבת זכרון לאברהם אבינו,
זכרון לחיי החסד שלו ,לכך שעמד ושרת כל עובר אורח, ”מה?! אז מיהו בעל הבית? “
עמד והגיש להם מזון ומשקה ”. אמר להם אברהם “ :י ש אדון לאולם השמחות האדיר
האין זה דבר נפלא? קם לו הנשיא ,באמצע החתונה - הזה .זה שברא עבורכם את תקרת התכלת ותלה בה את
מדובר באדם העשיר ורב-העוצמה ביותר באומה כולה, המנורה הגדולה שמאירה עליכם ומחממת אתכם .והוא
מלבד היותו הריש מתיבתא -ועובר משולחן לשולחן ומוזג זה שהעניק לנו את העצים והדשא .אני רק הסתכלתי על
יין לאורחיו ,מתוך מטרה להמחיש את מידתו של אברהם מה שהוא עשה בעולם ,וחיקיתי את מה שהוא עושה .אז
אבינו” .זה מה שאברהם עשה “ ,סיכם רבי יהושע“ .הוא עמד במקום להודות לי ,תודו לו ”.
ושרת אנשים פחותים ממנו ,ומזג להם יין לתוך הכוס .הוא וזו היתה הצלחתו של אברהם; זה מה שהוא ביקש להשיג
היה בעל החסד הראשון ,החלוץ בגמילות חסדים בעולם - באמצעות הפרדס שלו .הפרדס נועד להזכיר ולהמחיש .את
ועלינו ללכת בדרכיו”. מה? את חסדי הבורא .זו היתה מטרתו של אברהם בחיים:
להמחיש ולפרסם את חסד ה' בעולם.
הר עיון ה מרכזי
אך כאן עמד רבי צדוק ,התנא הזקן ,ופתח את פיו “ .צודק אברהם ,החפץ חסד
אתה ,רבי יהושע .בוודאי ובוודאי שצריכים אנו להזכיר כעת אנחנו מבינים מדוע כאשר עמד אברהם בפתח
ולפרסם את גדלותם של אבותינו .אך בינתיים ,אתה מזניח אוהלו כחום היום וראה שלא יתכן שיש הולכי דרכים ביום
את הרעיון המרכזי! אתה מזניח את המטרה המרכזית כזה ,רוחו נפלה בקרבו .הוא חש שחייו מתבזבזים ,כי תכליתו
שאברהם הבין ,את הסיבה מדוע עשה את כל זאת .הוא בחיים היתה להיטיב ולעשות חסד ,ובכך ללמד לעולם את
עשה זאת כדי להידמות לקונו! עד מתי אתם מניחים כבודו היסוד הגדול ,שכשם שה' הוא חפץ חסד ,כך הוא חפץ שגם
של מקום ועוסקים בכבוד הבריות? ” אנחנו נהיה כמותו -ואנחנו מהווים אנדרטה חיה לכבוד ה'
והנה ,האמת היא שזו לא טעות .כבודם של אנשים כגון בכך שאנחנו משמחים בני אדם.
אברהם אבינו הוא הוא כבוד המקום .אך כל זה רק אם לכן ריחם הקב”ה על אברהם ושלח לו את האורחים
מבינים מה שעושים .מי שיושב בבית הכנסת ושומע את היחידים המסוגלים לעמוד בפני החום הנורא -שלושה
קריאת התורה ,וחושב על מה שעשה אברהם ,ומבין שכל מלאכים .אך הם נדמו כבני אנוש ,וכשראה אותם אברהם
זה היה רק פרסום של כבוד שמים ,זה כבר משהו אחר. -הולכי-דרך רגילים -הוא התמלא בשמחה אדירה ,כי
אבל סתם לחשוב שזה סיפור רק על אברהם אבינו -גם הנה לו הזדמנות נוספת להידמות לקונו“ .זוהי המידה
אם חושבים שזהו סיפור על גדלותו במידת החסד -אך של הקב”ה שהוא מגלה אלינו יותר מכל ” ,חשב אברהם,
אם שוכחים שהוא עשה הכל משום שהוא ביקש להידמות “והשבח הגדול ביותר שבו אוכל לשבח את ה' הוא בכך
לחפץ החסד הראשון ,הרי בזה מניחים כבוד שמים. שאהיה דומה לו ואלך בדרכיו ” .אין לך עבודה גדולה יותר
זהו שאמר להם רבי צדוק “ :עלינו לחזור תמיד לסיבה מאשר ”והלכת בדרכיו “ .משכך ,אימץ אברהם לעצמו את
הראשונה! עליכם לזכור מדוע אתם עושים את מה שאתם המידה הזו כתפקידו בעולם -ללכת בדרכי ה' על ידי הטבה
עושים! ” וגמילת חסד עם העולם.
מזני חי ם את העיקר
לא חבל שבני אדם הולכים לאיבוד ,ומתעסקים עם ג' -החסדים שלנו
דברים משניים? נכון ,בוודאי שגמילות חסדים זה חשוב,
זהו אחד העמודים שעליו עומד העולם .וזאת צריכה להיות
השאיפה והמטרה של כל יהודי -להשתלם יותר ויותר ובחזרה ל ח תונ ה...
במידת החסד עם אחיו היהודים! אולם אסור לנו לשכוח נחזור שוב לסיפור שבו פתחנו .זוכרים כיצד החכמים
את הסיבה הראשונה ,את מי שלימד את הבריאה מהו חסד: ישבו סביב השולחן בחתונת בנו של רבן גמליאל ,ועלתה
הלא הוא הקב ”ה בכבודו ובעצמו! שם השאלה :האם נכון הדבר שאדם גדול כרבן גמליאל,
הרי גם מושגים הן 'נברא' .ה' ברא לא רק את העולם ,אלא נשיא ישראל ,ישמש כמלצר עבורנו?
עצם הערך ששמו גמילות חסדים זה גם משהו שה' ברא. דעתו של רבי אליעזר ,שהיה איש של עקרונות ברזל,
הוא זה שהמציא את המושג של חסד .לכן אמר רבי צדוק: היתה “ :בשום פנים ואופן .איני מסכים שרבן גמליאל יעמוד
.6תורת אביגדור -תשפ"ז | פרשת וירא .הביטו אל אברהם אביכם
גם אבא יכול לעשות כך כשהוא קם באמצע הלילה “הבה נזכור מהי המטרה האמיתית לכך שרבן גמליאל
מפעם לפעם .אגב ,זה רעיון טוב .טוב יעשה האב אם יקום עוסק בחסד .בעודו עומד עלינו ומוזג לנו יין ,זהו באמת זכר
מדי פעם באמצע הלילה עם התינוק שבוכה ,ויתן לאשתו לקב״ה שעומד עלינו כל הזמן ועורך שולחן לפני כל אחד
לישון קצת .עומד לו האב ומכניס את פטמת הבקבוק לתוך ואחד .רבן גמליאל רק מפרסם את היסוד הגדול שהעולם
פיו של התינוק ,וחושב לעצמו “ :ידי עכשיו משמשת כידו הזה נברא במטרה להרעיף חסד על כל יושביו״.
הארוכה של הקב״ה .כי גם הוא עושה לי את זה .אמנם איני
רואה את הבקבוק שבו הוא מאכיל אותי ,אבל זה ממש כך.
בואו נ הי ה מע שיי ם
הוא מאכיל אותי בידו הפתוחה ,ומתוכה אני אוכל .ולכן בני וזו מטרתנו בכל פעם שאנו עושים מעשה של חסד,
אוכל מתוך ידי הפתוחה ,כי אני הולך בדרכו של הקב״ה״. שיכירו וידעו כל יושבי תבל שה' משקה אותנו .שהעולם
כולו ידע שהוא מאכיל אותנו .שכולם יכירו שה' עושה
אל תהיה גוי איתנו חסד בכל רגע ורגע מהיום!
אני לא אומר שמי שלא חושב את המחשבות הללו, בוודאי ובוודאי שעלינו להפוך לאנשי חסד ,אולם בעודנו
המעשה שלו לא שווה כלום .גם על מעשי חסד והטבה גומלים חסד ,עלינו לנסות תמיד לזכור שאנחנו עושים כן
שנעשים ללא חשיבה על ה' יקבלו שכר .אולם חסד כזה כדי להידמות לבוראנו ,זכר לחסדי המקום .בכל פעם שאנו
אינו קיום של המכוון של ה' .זה משהו ,אבל זה לא עבודת עושים טובה לאדם אחר ,חשוב שנזכור שאנחנו רוצים
ה'. לפרסם שה' הוא טוב ומטיב ,שזוהי תכליתו האחת והיחידה,
ולשם כך הוא ברא את העולם.
אם את מאכילה את התינוק כמו שכל אמא מאומות
העולם מאכילה את התינוק שלה ,זה חבל .הרי גב' מורטי, אז כשיהודי מארץ ישראל דופק אצלכם בבית ומבקש
הגויה האיטלקית שגרה ברחוב שלך ,גם כן מאכילה את צדקה -לא מספיק לתת לו נדבה הגונה .לא מספיק להזמין
הילדים שלה; אבל האם את הגעת לעולם הזה כדי להיות אותו פנימה -כמובן בתנאי שהבעל נמצא בבית -ולתת לו
אמא איטלקית? משהו לאכול ולשתות .למרות שמן הסתם הוא לא יאכל
אצלכם בבית כי הוא לא יסמוך על הכשרות ,אבל כוס מים
אז מהרי והוסיפי את הרכיב הזה“ :אני עושה זאת משום
הוא יסכים לשתות אצלך .אולי הוא אפילו יסכים לקחת
שהקב״ה חפץ להאכיל את העולם ,ואני שליחה שלו״.
מכם תפוח ,תפוח גלאט כשר תוכל להציע לו .הכנסתם
אחרת -רחמנות .זה בזבוז של החסד ,בזבוז של החיים! רק
אורח! הכנסתם אורח! מי שיכול לעשות כן -זה דבר נפלא.
כשהחסד מתוך אמונה בבורא שהוא חפץ חסד; רק כאשר
אבל זה לא מספיק .צריך לחשוב “ :אני עושה זאת כעת
הוא נעשה מתוך ״מה הוא רחום ,אף אתה רחום “ -או אז
כי אני מתדמה לקב״ה שמגלה לנו בבריאה כולה שהוא
לחסד יש משמעות.
חפץ חסד״.
מר חיבים את ה תוכני ת חסד לי לי
והנה ,עלינו ליישם את היסוד הזה בכל מה שאנחנו גם אם אין לכם אפשרות לתת הרבה .נניח ואתה נמצא
עושים ,כל מעשה חסד צריך להיעשות לשם שמים ,מתוך בבית הכנסת ויש שם מישהו שאוסף צדקה ,אבל יש לך
כוונה להידמות לקב״ה .אברהם אבינו הרי גמל חסד בכל רק דולר אחד או שנים לתת לו .עדיין ,אפשר להעניק לו
מיני דרכים .חסד כולל דברים רבים -לנהוג בדרך ארץ, לחיצת-יד הגונה .אפשר לכבד אותו .אפשר לחייך אליו.
לדאוג ,לרחם ,לסלוח .חסד כולל לא לעבור על אונאת כל היום כולו הוא גורר רגלים מבית כנסת אחד לשני ,ולא
דברים .לא לומר מילים פוגעות .וכן לא לדבר לשון הרע - תמיד הוא מתקבל בסבר פנים יפות .כדאי לך אפוא לעשות
לשון הרע הוא ההפך מחסד. מאמץ ולומר לו מילים של חיזוק ועידוד .טוב מאוד! כל זה
התרגלו לעודד אחרים" .מעודד עמים ה' “ (תהלים קמז, כלול בחסד.
ו) -ה' מעודד בני אדם בכל מיני דרכים ,וגם עלינו לעשות אבל אל תעצור שם .מה קורה אצלך בראש? זה חשוב
כן .אברהם אבינו למד איך לעודד אנשים ,לתת להם הרגשה מאוד! מעבר לכל דבר אחר ,מה אתה עושה כעת? אתה
טובה ,לשמח אותם .בכל מקום שבו היה אברהם ,היה עוז משבח את הי! אני עוסק בחסד כי זה מה הקב״ה חפץ יותר
וחדוה במקומו -כמו שיש במקום של ה'. מכל .״?י חפץ חסד הוא״ (מיכה ז ,יח) -ואני רק הולך בדרכיו
והוא גם חייך לאנשים! אך הוא עשה זאת מתוך הבנה בדרכי הצנועה .אני יוצר אנדרטה חיה לחסדי הי!
שה' מחייך אליו! הוא ידע שאור השמש הוא חיוך של חסד אז בכל חסד שעושים -לדוגמא ,אמא שמאכילה את
מה' .ומשב-רוח רענן הוא חיוך נוסף .ולכן ,כמו ש״יאר ה' התינוק שלה בכפית ,ומכיון שנכחה היום בשיחה ,היא
פמו אליף״ -גם אנחנו מתדמים אליו ומחייכים לאחרים. מוכנה .מעתה ואילך כשהיא תאכיל את התינוק בכפית או
אברהם למד את זה .הוא למד את כל פרטיה וחלקיה בבקבוק ,היא תחשוב לעצמה :״כפי שהקב“ה פותח את ידו
השונים של מידת החסד .זהו נושא גדול ורחב ,ש״ס שלם ומשביע לכל חי רצון ,כך גם אני פותחת את ידי לבן שלי
של חסד ,ואברהם למד את זה מתוך הבריאה. ומשביעה אותו״.
.7תורת אביגדור -תשפ"ז | פרשת 1ירא .הביטו אל אברהם אביכם
אינסופי .כל פעולה של חסד שאברהם עשה היוותה הכרזה ז היר 1ת בממ1ן הז 1ל ת
שה' הוא חפץ חסד.
חסד כולל גם להיזהר עם אחרים ועם ממונם .אם אתה
השבוע נעשה בלי נדר לפחות פעולה אחת של חסד -לעזור נמצא בבית של מישהו אחר ורוצה לפתוח את החלון ,שים
לזולת ,לעודד אחרים ,או אפילו רק לחייך למישהו -מתוך לב לא לשבור את הזגוגית .זהו חסד .חסד פירושו להיזהר
מחשבה שאנחנו עושים זאת כדי להידמות לחסדו של ה'. לא לגרום חבלה לאחרים.
כפי שה' פותח את ידו ומשביע לכל חי רצון ,כך אנחנו נחנך
את עצמנו לפתוח את ידנו ואת ליבנו לאחרים ,ונזכור שכל גם השבת אבידה .נניח ואתה הולך ברחוב ורואה מיכל
מעשה קטן של חסד הופך לעדות חיה המכריזה על טובו אשפה של מישהו שהתגלגל לרחוב ,ועוד מעט יעבור כאן
רכב וידרוס אותו .היתכן להמשיך הלאה ,ולהפטיר“ :זה לא
וחסדו של הבורא יתברך.
מעניין אותי״? לא מעניין אותך? לך תרים את זה! זו השבת
אבידה .זה חסד.
שאלה:
אברהם למד את הדינים הללו .חסד היה המקצוע שלו,
איזה לקח א פ שר לל מוד מ'דיונאת הזבובים'
כי כך הוא למד מהקב״ה; הוא למד את מידת החסד על
(צמח טו ר ף)?
כל תולדותיה ,כל חלקיה .הוא למד אותם מהבריאה ,והוא
נעשה גדול בתורה בכל דיני חסד.
ת ש1בה:
הו! איזה לקח א פ שר ל ל מוד? זה הרי רב'ה גדול! הלי מ 1ד הגד 1ל של אברהם
אם תסתכלו על מלכודת הזבובים ,תראו שי ש לה
וזה מה שמוטל עלינו לעשות .הקב״ה אומר לנו :״הביטו
שני עלים גדולים .בתוך העלים יש צוף מתוק.
אל אברהם אביכם״ (ישעיה נא ,ב) .הביטו בו! בשביל זה
מלכודת זו ,שהיא צמח ,פותחת את פיה וממתינה. התורה מספרת לנו את הסיפור כיצד ישב בפתח אוהלו
מגיע חרק ונכנס פנימה ,וברגע שהוא נוגע בשנים וחיפש אורחים .הקב״ה אומר לנו תמיד “ :הביטו בו! לימדו
מתוך ש לו ש ת העצבים הרכים ש מזדקרי ם מהבסיס אותו לעומק! חישבו תמיד על איך שהוא חי!״
של אחד העלים ,העלים נסגרים כמו מלכודת,
“ואם תאמצו דרך זו כדרך חיים ,אם תלכו בדרכיו של
והחרק נלכד בפנים. אברהם״ ,אומר הקב״ה “ ,ותעשו זאת מאותה סיבה שהוא
עשה זאת ,כהליכה בדרכי -לאדם כזה אני מחכה! זוהי
כעת הצמח מתחיל לעכל את החרק .הוא אוכל גדלות אמיתית .אתה אדם שהולך וגדל בעולם הזה .מה
אותו ,ומוצץ ממנו את המיצים .לאחר כשבוע, שחשוב בעיני זה לא מעשים היוצאים מגדר הרגיל -מה
כשהצמח מסיים ל מ צוץ ממנו את כל החומרים שחשוב זה מעשי חסד רגילים ,שמתלווה אליהם דבקות
המחשבה .זה מה שעושה את האדם לגדול באמת״.
המזינים ,הוא פותח שוב את פיו ומוכן לחזור
לפעולה .מדהים לראו ת איך זה עובד.
שבת של 1ם 1מב 1רך
יש עוד הרבה מה לדבר על הנושא .רואים מזה
את התכנון של ה' בבריאה .הכל נעשה עם תכלית
ב 1א 1נ הי ה מ ע שיי ם
וכוונת מכוון ,ויש כל כך הרבה פרטים ,וזה מראה
ש״ה' ?חכמה י סד ^רץ״ ( מ שלי ג ,יט) -הוא ברא
ללמ 1ד מאברהם אבינ1
את עולמו בחכמה ,וכשרואים את זה אומרים “ :מה
קד,
עשית״ (תהילים י
בחכמה T * T
כלם T J T J
שיך ה' \ T
מע Vי
־ר־ב! “ :־ למדנו שאברהם אבינו השיג שלמות במידת החסד משום
כד). שלמד לעומק את העולם וגילה שה' ממלא אותו בחסד
3א ד
מקדושיה
פנינים נדירים משפרים עתיקי יומין
והוא יושב פתח האהל( .יח א(
איתא במדרש (ב״ר מח ח) אברהם יושב על פתחו של גיהנם ואינו מניח ליכנס לשם מי שנימול .ואמרו רז״ל
וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר
במסכת עירובין (מא ).דמי שיש לו אשה רעה אינו רואה פני גיהנם .וי״ל דרך צחות דזהו באלוני ממרא עמד שם( .יט כז)
והוא יושב פתח ,ממרא ר״ת להיפך אשה רעה מר ממות ,לכן והיא יושב בפתח להצילו מפתחו של גיהנם. כל הקובע מקום ל תפלתו אלהי אברהם
ב עזרו ,ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום,
(תקנתא דמשה (אלקסניץ תקכ״ח) לרבי שמריה אב״ד הלאזמיץ)
דכתיב וישכם אברהם ב בו קר אל המקום
למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן( .יח יד( אשר עמד שם( .ברכות ו):
מעשה באיטליה שהלך איש אחד למדינת הים ,ולאחר י״ג חדשים ילדה אשתו ,ונסתפקו חכמי העיר בטיבו
*הגה"צ רבי שמואל ויינטרוב זצ׳׳ל ר א ש
של אותו תינוק ,האם נאמר שהריון יכול לימשך י״ג חדשים ,או א״א לומר כן והוי ממזר .והשיב הגאון
ישיבת נו הברדו ק לפני המלחמה סיפר ד בר
הגדול רבי אברהם ברודא מפרנקפורט זצ׳׳ל ,דהנה המלאכים אמרו לשרה למועד הזה כעת חיה ולשרה בן,
פלא :שכא שר היה לו מד ב עיר ויל קו מיר
ואיתא במסכת ר״ה (יא ).בפסח נולד יצחק ,מנלן דכתיב למועד אשוב אליך ,אימת קאי אילימא בפסח
היה יו שב לפעמים על איזה ספסל בבי ת
וקאמר ליה שיולד בעצרת ,בחמשין יומין מי קא ילדה ,אלא דקאי בעצרת וקאמר ליה בתשרי ,אכתי
בחמשה ירחי מי קא ילדה ,אלא דקאי בסוכות וקאמר לה שיולד בניסן ,אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה, המדרש ,ותמיד הרגיש מיד התעוררות
תנא אותה שנה מעוברת היתה .וידוע שמעשה דאבימלך עם שרה היה בפסח ,כדכתיב בהגדה דנת מלך עצומה ,והחל לחקור מה נשתנה מקום זה
גרר בחצי הלילה. משאר מקומות בבי ת המדרש .עד שמצא
ובריש פרשת תולדות פירש״י לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה ,צר קלסתר פניו של אחד הזקנים המופלגים שאמר לו ,ש מ קובל
יצחק דומה לאברהם ע״כ .והנה אם מעשה דאבימלך היתה בניסן והיתה שנה מעוברת כנ״ל ,ויצחק נולד בידו שכא שר רבינו הגר׳׳א היה בגלו ת ,היה
רק בניסן שאחרי זה ,א״כ למה היה צריך לצור קלסתר פניו כאברהם כדי שלא יאמרו מאבימלך נתעברה ב עירנו ויל קו מיר וי שב על מקום זה בבי ת
שרה ,הלא כשנולד יצחק עברו כבר י״ג חודש ממעשה דאבימלך ,אלא על כרחך צ״ל שההריון יכול המדרש ,וזהו ההתעוררות הגדולה לכל מי
לימשך י״ג חדשים ,ומשו״ה היה צריך לצור קלסתר פניו כאברהם שלא יאמרו וכו' ,וא״כ התינוק שנולד שיו שב על הספסל הזה.
באיטליה כשר בלי פקפוק .והציע הדברים לפני חכמי העיר פרנקפורט וקלסוהו ,והסכימו אתו הלכה למעשה. (משנת חבר לרבי יצחק אייזיק חבר ,בקונטרוס
(תפארת צבי (אמסטרדם תקט״ו) לרבי צבי הירש מלוציק) שבסוף הספר)
ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר( .יט יד)
*בפסוק שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמיה ב) כתב בילקוט שמעוני ,אמר הקב״ה שמעו דברי תורה עד שלא
תשמעו דברי נבואה ,שמעו דברי נבואה עד שלא תשמעו תוכחות ,שמעו דברי תוכחות עד שלא תשמעו
דברי קנטורין ,שמעו מהחיים עד שלא תשמעו מן המתים ע״כ.
ונראה דהכוונה שאם היו שומעים דברי החיים מן המוכיחים המכריזים מי האיש החפץ חיים ,אז לא היו רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל
באין המתים ומבהלין אותם ומודיעין להן הגזירות מלמעלה ,כאשר באזני שמעתי וכולם שמעו וראו בשנת
אחז׳׳ת (תט׳ז לפ׳ק) כשהייתי בן ח׳ שנה ,שהמתים היו בוכים ומיללים ברחובות ובשוקים ובבתי כנסיות נתנו -כ״ט חשון תרי״ג -
קולם ,והודיעו מגזירות רעות שיהיו ,והקטנים שמתו היו יושבים תחת הארון קודש ,והיו מיללים ועוטפים ידיהם
המקובל הגדול רבי יצחק אייזיק חבר זצ׳׳ל
על ראשיהם על הצרות שיבואו.
נולד ב שנ ת תקמ״ט ב עיר הורודנ א לרבי
(שם יעקב (זאלקאווא תע״ו) לרבי יעקב מזלאטאווי מו״צ בלובזענץ ,בהקדמת המחבר)
יעקב חבר שהיה חתנו של רבי יצחק
(א.ה .ממה שאמר שהקטנים שמתו היו מיללים ועוטפים ידיהם על ראשיהם על הצרות שיבואו ,משמע שראו את המתים
מאמדור .היה תל מידו ש ל הגה״ק רבי מנחם
בגוף ובנפש ,והוא ענין נורא)
מנדל משקלוב מגדו לי תל מידי הגר״א ,ש ע ל
כל שומע יצחק לי( .כא ו) רבו זה נאמר שהיה אהוב ל ר בו הגר״א,
שמעתי מאדוני מורי ורבי הגאון הגדול המפורסם מהור״ר גבריאל זצ׳׳ל כשהיה אב״ד ור״מ בק״ק ניקלשבורג, שגילה לו סודו ו מצפוני לבו בעת שמחת
והרימותי ידי לאל עליון שכוונתי לדעת הגדול הדור כמוהו ,שמצינו ברש״י ובמדרשים (תנחומא בראשית) נפ שו (עליות אליהו).
שליצני הדור אמרו מאבימלך נתעברה שרה ,צייר הקב״ה קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם ,ואמרו כבר מגיל י״ד התקרב ל ר בו הק' רבי מנחם
הכל אברהם הוליד את יצחק ,אמנם זה היה לכל הרואהו ,אבל מי שלא ראה אותו עמד בליצנותו ,וזהו
מנדל ,שפתח לו מכמני התורה ואוצר כל
שאמרה שרה כל השומע יצחק לי.
כלי חמדה גנוזה ,ומסר לו סודות סתרי
(נחלת יעקב (אמסטרדם תפ״ד) לרבי יעקב אברהם מלייפניק) מרכבה ו רזין ד אוריי ת א ש קיבל מר בינו
ועתה השבעה לי באלהים הנה וגו׳ ,ויאמר אברהם אנכי אשבע( .כא כד) הגר״א .ב שנ ת תקס״ח בהיות ר' יצחק
מאמר אנכי אשבע משולל ההבנה .ופירש הרב״ע ז״ל שבכמה אגדות דורשים ז״ל שאנכי הוא כינוי לדבור אייזיק בן י״ט ,עלה ר בו הרמ״מ ל ארץ
אנכי ה' אלהיך .והנה אבימלך היה לו ע״ז חקוקה על ידיו ,ואמר לאאע״ה השבעה לי באלהים הנה דייקא, ישראל .תל מידו רבי יצחק כהנא מספר
היינו במקום ע״ז שבבשרו ,ואאע״ה השיב לו שאינו נשבע באותה ע״ז כ״א באנכי ה' אלהיך ,וזהו שאמר בשמו ,שהוא עסק בתורת האריז׳׳ל והגר׳׳א
אנכי אשבע .והוא מ״ש אבימלך וגם אנכ״י לא שמעתי בלתי היום. שלושים שנה ברציפות ,וכן עסק במ שנת
(נאות יעקב (איזמיר תקכ״ז) לרבי יעקב ישראל אלגאזי בעל ארעא דרבנן) הרמח״ל ,וב ספרו 'פתחי שערי ם' הוא
מ שלב מתורת שלושתם .רבי יצחק אייזיק
וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה( .כב יג)
חיבר למעלה משלושים וחמש חיבורים
וקשה ,איך הקריב אברהם אבינו את האיל ,הלא אילו של אברהם אבינו נברא בערב שבת בין השמשות
והחידושים ובנסתר, בנגל ה נפלאים
כדאיתא במשנה דאבות (פ״ה מ״ח) ,וא״כ הויא ליה קרבן זקן ,ואיתא במשנה דבכורות (פ״ו מי״ב) שאחד מן
שלו נדפ סו בתוך הש״ס וילנא .בגי ל
המומים בבהמה הוא זקן (עי' זוה״ק קכ.):
צעיר התמנה לרבנו ת בעייר ה פרזוו ע,
ויש ליישב ע״פ מה דאיתא בגמ' (ב״מ פז ).עד אברהם לא היה זקנה ,ולכן היו אברהם ויצחק דומין זה
ואחר כך שימ ש ברבנו ת בערים ראזינאי,
לזה ,ומי שביקש לדבר עם אברהם דיבר בטעות עם יצחק ,ומי שביקש לדבר עם יצחק דיבר בטעות עם
שנו תיו וב ארבע טיקטין, וולקוביסק,
אברהם ,עד שבא אברהם וביקש רחמים והוה זקנה ,שנאמר (בראשית כד ,א) ואברהם זקן בא בימים .ולפי
האחרונות כיהן ברבנו ת סובאלק ,ובהיותו
זה אתי שפיר ,דבשעת העקידה עדיין לא היה זקנה בעולם ,וזה שייך גם בבהמות וחיות ,וא״כ אותו איל
בן ששים ו ארבע שנה נלב״ע ביום כ״ט
לא היה זקן כלל ,ושפיר היה כשר להקרבה .וי״ל דלכן רץ האיל לאברהם בעקידה ,כדי שיקריבו לפני
שיתפלל על הזקנה כדכתיב בסמוך ,דאז יהיה נפסל להקרבה. בחשון ב שנ ת תרי״ג.
(מנחת יהודה)
להערות והארותולהשגת ספרי המחכר הרב נחמיה הערץ£:ל׳ x 5 7 8 5 1 6 9 @ g m ail.co m 054-844-1229
בס״ד
י ^ י י /י העיד■-
ב ארץ הקוד ש
' ® ®S4-84-833*1־
עי דו בין תי קו ני עיון Iשי ™® | כשרות
I גליץ שאלות הלכתיות
I ננדיקתהעידוגים השכונתיים
ימת המתחדשות מידי שמע
ופגשנו אותו מתנדנד מהרוח כמו דלת פתוחה בשטח פתוח .זה היתה הרבה כוללים התחילו בלימוד עירובין
הדגמה להלכה הכתובה בגט׳ לדעת המשנ״ב ,קצת שמחנו למצוא דוגמא בחודש זה התחילו רבים מציבור האברכים ללמוד מסכת עירובין במסגרת
חדשה ,צילמנו אותו ,ולאחר מכן אברך שהשתתף בבדיקה לקח אזיקונים הכולל ,למעלה מאלף אברכים עוסקים בימים אלו בסוגיות העיוניות של
וקשר גם את הצד השני כדי להכשירו. עירובץ ,בהגדרת מבוי ,לחי ,קורה ,ועוד עשרות מושגים שהיו בעבר מסורים
לחי מחתיכת גגון גלי האם נחשב פתחי שימאי למעט ,כיום עם ריבוי עולם התורה גם סוגיות אלו נלמדות בהתלהבות
בסיור בעירוב בעיר אחרת ,ראינו לחי מאולתר ומקורי עם נידון בנושא ובשמחה ,בעיון ובהרחבת
אחר ,בצורה שאין בה הכרעה ברורה .עירוב זה היה בשכונה עם ציבור חרדי מתוך כך רבים רוצים לשמוע ולראות הלכות מעשיות הנוגעות ללימוד,
גדול ,ובצורת הפתח בקצה השכונה היה עמוד גבוה ולפניו שתי לחיים זה על ולהשתתף בשיעורים המלמדים את ההלכות ולראות בסיורים בשטח את
זה .כנראה שבלחי הראשון היתה בעיה במיקום שלו ,והעמידו לפניו לחי קיום הדברים .בימים אלו יצאנו לשטח עם כמה אברכים מלומדי השיעורים
מחתיכת גגון גלי ,כמו גגון של מרפסת סוכה ,בצורה שהפסים נמצאים לבדוק במקומות שונים שהציבור מבקש לדעת עליהם .מבין הדברים שראינו
במאוזן .והנה בזה יש שאלה מדין פתחי שימאי ,על פי מה שכתב הפרי היו הרבה דוגמאות להלכות רבות ,למרות שהלחי והקורה שכתוב בגמי אין
מגדים המובא בשעה״צ(סי׳ שס״ג ס״ק י״ט) שאם עושה לחי מחתיכת קרש לנו כיום ,כמבואר ברמ׳׳א(סי׳ שס״ג סכ״ו) שאין לרחובות של זמננו דין מבוי,
שיש בו חיפופין [בליטות] ,אפילו שהוא נעשה בצורה כזו ,לא מהני לצורת וכפי שהארכנו בספק ״פתח העירוב" שם לבאר את הטעם וההגדרה של דין
הפתח לדעת התוספת שבת דהיינו לשיטה האוסרת לחי שהוא פתחי מבוי לדעת המג׳׳א [שאין חצרות ובהם שני בתים] ,ודעת החזו׳׳א [שהחצרות
שימאי ,שהיא דעת התו״ש ,ולא כדעת המקור חיים] ,אין לעשות לחי מדבר של זמנינו אנים כחצרות של חז׳׳ל שהיו משמשים לדיורים] ,וכפי שנלמד
שיש בו בליטות לפ״ז לחי כזה אינו כשר לכתחילה .אלא יש להחליפו ללחי במסגרת השיעורים אבל יש לנו את הלחי של ימינו שהוא עמוד של צורת
חלק וישר. הפתח ,ויש בו עוד יותר דינים והלכות מלחי של מבוי ,כגון שיהיה מכוון תחת
יש חילוק באיזה צורה מעמידים את הגגון החוט ,שלא יהיה פתחי שימאי ,שיבלוט כנגד הרשות ,ועוד.
אבל לכאורה יש אופן שאפשר להשתמש גם בגגון כזה ללחי ,אם מה הבעיה הגדולה בעמוד שהברזלים מחוברים בצד
מעמידים אותו בצורה שהפסים מאונכים ,דהיינו מלמעלה למטה ,ואז החוט באחד מהישובים שביקרנו הגענו לשער הכניסה ,שהיה בו צורת הפתח עם
שעובר על הלחי בהכרח עובר על אחד מהפסים ,או על אחד מהשקעים שבו, שני עמודים ,אלא שראשי העמודים היו משונים מאוד ,לא היה מעליהם וי
אבל הוא פס ישר מלמעלה למטה ,ובאותו קו מסודר ,אלא כמה ברזלים מולחמים מהצדדים .בצורה כזו קיים חשש גדול
שתחת החוט שה 1א בעצם העמוד של הפתח ,אין ■ H שהחוט לא יהיה מעל העמוד ויפסל ,אלא שהדבר תלוי איך האחראי שמתקן
בליטה המשנית את צורתו ,וא״ב אין בו דין פתחי I את החוט יקשור אותו ,שאם יקשור אותו אל ברזל בצד האחורי שכנגד
שימאי[ .י״א שאמנם הקו שתחת החוט הוא עיקר | ן הפתח ,אז החוט יעבור על העמוד ,ואע׳׳פ שהוא קשור אח״כ לצד של העמוד
העמוד של צורת הפתח ,אבל לגבי פתחי שימאי 9 J J H הוא כשר ,כיון שעובר על גביו .אבל
מסתכלים על הצורה של כל הלחי ,אם היא כדרך 3 אם מחוסר שימת לב יקשור אותו אל
הפתחים .ומ״מ גם לפ״ז יש לדון להכשיר ,וצ״ע]] , אחד מהברזלים שבצד של חלל
הנה מדין זה למדנו שיש לשים לב כאשר 1 הפתח או בצידי העמוד ,הרי החוט
מאלתרים לחי מגגון או מפח איסכורית של אתר ך יהיה כולו מהצד ויפסול את העירוב.
לחימחת'כת גל' J ואפילו כשיקשור מאחורי העמוד יש
בליטות ואולי בכלל כדאי שהאחראי לא יצטרך חשש שהחוט יחליק לצד אם משהו
לאלתר לחיים מגרוטאות שהוא מוצא ,אלא יעשה לחיים מברזל טובים ראש עמוד משונה עם ברזלים מהצד והחוט מעל העמוד ידחוף אותו לצד ,כגון אנטנה של
וחזקים .אלא שהדבר הזה כבר תלוי בנו ,המשפחות שמשתמשות בעירובים משאית גבוהה ,או אפילו הרוח אם
ונהנות מידי שבת שיוצאים עם הילדים ,שאנחנו נבוא מעצמינו לאחראי, החוט לא יהיה מתוח .לכן יש להקפיד תמיד שהראש יהיה בצורה טובה.
נתמוך ונשלם את ההוצאות הרבות שהוא צריך להשקיע בשבילנו ,בלי ועכ׳׳פ כעת זה היה בצורה שהחוט קשור אל אחורי העמוד ועובר על העמוד
לחכות עד שהוא יודיע שהוא צריך עזרה דחופה ,כך נוכל לעשות שהעירוב בצורה כשרת ועכ״פ ראינו הדגמה איך לא לעשות את ראש העמוד ,והסברנו
יהיה חלק וישר ,וגם בבדיקה הוא ימצא מהודר. את חשיבות הענין.
בעירובי המושבים מקילים הרבה אבל צריך כשרות דוגמא ללחי שאינו עומד ברוח ורק מתנדנד
יחד עם הבדיקות בעירובי השכונות החרדיות המתאמצים לעשות את למטה באותו עמוד ,היה לנו עוד הדגמה להלכה שלא מצאנו אותה כמעט
העירובים עם כל ההידורים והשיטות השונות מוקד העירוב פועל גם עם במקומות הרבים שעברנו .השו׳׳ע (סי־ שס״ג ס׳׳ו) כותב ,לחי דאי נשיב ביה
העם שבשדות ,עם העירובים במושבים המתמודדים עם קשיים בתחזוקה, זיקא לא קאי ,לא חשיב לחי .וכתב
ועושים הרבה קולות אלא שגם אחרי הקולות צריך שיהיה מינימום כשרות המשנ׳׳ב (ס״ק כי) שדין זה הוא גם
שיש שיטות שסוברות להכשיר ,ולא בצורה שהיא פסולה ,שלצערינו זה קורה בלחי של צורת הפתח ,״ואפילו אין
לא מעט בישובים שאין בודק חיצוני מומחה ,למרות שיש בודק מתוך הישוב. החח מפילו לארץ ,אלא מנידוי .כידוע
אחד מהמקומות האלו פגשנו בימים אלו בפעם השניה ,לאחר שלפני דעת המג״א והמשנ״ב שהנדנוד פוסל
ארבע שנים מסרנו להם את הנחיצות לתקן את העירוב בכמה מקומות כעת אפילו שהלחי נשאר תחת החוט ,ובזה
ראינו התקדמות ,אך לא כזו שעושה שהעירוב יהיה במינימום כשרות החזו״א חולק להקל ,שאינו נפסל
עמוד מבזנט שגבוה מהקרקע ,והשלמתו עם מקל מטאטא אלא אם הרוח מפילו או מזיזה אותו
בכניסה לישוב ממש ,יש עמודים של עירוב גבוהים ,ואחריהם עובר החוט למצב שנפסל.
לעמודים נמוכים הנקראים בזנטים ,כעמודי הגדרות המזוגזגים .והנה מלבד היו פעמים שמצאנו לחי שאינו מחובר ויכול ליפול ברוח ,אבל לא מצאנו
מה שיש לדון בזיגזוג שיש להם האם נחשב פתחי שימאי [לפי דברי הפמ״ג לחי מתנדנד ברוח נדנוד משמעותי בלי חשש שיפול .כאן היתה לנו דוגמא
שהובא לעיל] ,יש גם קושי גדול להקפיד שהחוט יהיה על גביו ולא מהצד ,כי לכך ,הלחי היה מחובר בצד אחד עם חוט ברזל ,ובצד השני היה משוחרר,
שקיים בעוד חשמל מבטון] ,ולכן צריך לכל כבל לחיים תחתיו .במקום אץ להם ראש רחב לחבר עליו וי וכדומה ,אלא החיבור ת ™ מהצד ,וצריך
הראשון הנציג הגיע עם האחראי לעמוד החשמל ואינו רואה לחי כלל .הוא להק™ בכל מקום שהחוט יעבור על העמוד וירד לצד הנגדי ,ואכמ׳׳ל
שואל את האחראי איפה הלחי ,והאחראי משיב בתמימות שפעם היה שם בישוב הזה הצליחו לשים את החוט מעל העמוד ,אבל היתה בעיה אחרת
לחי ,וכנראה אנשים לקחו אותו למנגל .הנציג ממשיך לחכות להמשך שלא חשבו עליה ,שחיברו את הבזנסים
התשובה ,כלומר ומה עשית אחרי שלקחו את הלחי ,אך התשובה לא הגיעה. למעקה הבטיחות שבקצה הכביש והגביהו
כביכול הספיק שפעם היה לחי. אותם מהקרקע כדי שהחוט יהיה קצת מעל
הנציג ראה שזה לא נקרא עירוב עירוני ,פשוט אין כלום ,והוא החל מיד גובה אדם ולא יתקעו בו אם יעברו תחתיו,
באילתור דברים שיעשו לפחות משהו לשבת הקרובה ,והשקיע כמה שעות אלא שאם כך שהעמוד פסול ,לצורת הפתח,
יחד עם האחראי שג׳׳כ התמסר לתקן כי העמוד צריך להתחיל מהקרקע ,ואם הוא
יחד איתו ,והעמידו לחיים ממה גבוה ג׳ טפחים נחשב מחיצה תלויה ,כמבואר
העמידו במקום הזה שמצאו. בשרע(סימן שס״ג ס״ז וסי׳י).
משטחים ,שאמנם אינם לכתחילה כי הרב של הישוב קיבל את הדבר ,והורה
הם לא שלמים ונכללים בהגדרה של לאחראי לתקן ע”י שישלים תחת העמוד
פתחי שימאי ,אך בדיעבד יש מכשירים הבזנט עד הקרקע .בבדיקה שנערכה בימים
[כאשר הפסים שוכבים במאוזן ,ולא אלו התברר שהתיקון המיוחד היה על ידי שהוסיף מקל מטאטא צמוד
כשהם במאונך ,כמ׳׳ש במק״א I לבזנט ,שהוא כביכול ממשיך את העמוד עז־ לקרקע .אבל דבר זה אינו
ואכמ״ל], מכשיר את העמוד ,כיון שהוא מחובר לצד של הבזנט ,ואין החוט מעליו.
הם המשיכו במסירות עד השקיעה ,אך לאחר כמה שעות שקעה השמש׳, דהיינו החוט אינו מעל המקל מטאטא הנוסף בצד ,וולא יעזור לומר שהבזנט
ולא היו יכולים להמשיך ,והשאירו לאחראי את התפקיד שלו לדאוג לתיקון הוא המשך למטאטא ,כי גם הבזנט הוא מהצד של המקל ,ויוצא שהמשקוף
העירוב לבד .בשבוע הזה הצענו להם פתרון שיעקוף הרבה מהדברים אינו מעל העמוד התחתון.
הבעייתיים ע״י הוספת כמה עמודים חדשים ,אך עדיין יש צורך בתיקונים הסתמכו על כבל חשמל לאחר שהלחי נעלם
רבים כדי שיהיה כשרות לעירוב ,ויתן ד שנזכה שבקרוב יהיה עירוב בישוב בהמשך הבדיקה הסתמכו על כבל חשמל שיורד במורד הגבעה ,אלא
הזה ,להציל אלפי יהודים מחילול שבת שכידוע כל הכבלים הם מהצד של העמודים ולא מעליהם [מלבד סוג אחד
2י * ב י י 8ג ד ? £
כ ש ר א י 8סו ? 5
niבשום
חטרטו!
ה יד יעה ה יב 1ח ותר
ל ט ל ט ל
innהשן mאתהחוש
בימים אלו נפתח מחזור חדש
ללימוד הלכות עירוכין למעשה
כמסלול הכשרת
״מפקח עירוב״
קורם מעשי עם מצגות ותמונות מהשטח
עם נסיון רכ עם אלפי תלמידים
השיעורים יימסרו ע״י
הגאון רכי משה אנגלרד שליט״א
יו״ר מוקד העירוב
השיעורים יתקיימו בכמה ערים בארץ
בירושלים כימי ראשון /בבני ברק כימי חמישי /וכן בחדרה ,עפולה ,ועוד
עם סיורים בעירוב השכונתי ,ובעירוב בי שוב
זו ההזדמנות שלך! הלבה לי מוד
לקחת את הלימוד צעד קדימה ופרקטיקה מ קיר עזי עו רי ם ■ ®
להעמיק את הידיעה ,לרכוש כלים מעשיים תעודות סיכומים 2 g mסיורי
ולהפוך את הנלמד להלכה למעשה! הסמכה ומבחנים S Hעוטח
/02-313-264קח־12233
לפרטים ולהרשמה055-678-3323 0 : ניתן לקבל את העלון ב
ניתן להירשם גם ב״נדרים פלוס״ ,בקופת ״מוקד העירוב״.
ניתן לרטט ®יעודים דיגיטליים בעירובין ובתחומיז ,בהקלטה או במייל .פרטים אצל הנציגים.
ב ס"ד ג ליון 311ויר א ת שפ"ז
ג ליון זה מתפרסם ב' קו בץ ג ליונו ת׳
קדושת בתי מקדש מעט
בהכוונת הגאון הגדול רבי מנחם מנדל לובין שליט"א
רב בית הכנסת לדרמן ושכונת רמת אהרן ב״ב
ג ליון זה נו עד לחזק את שמיר ת קדו שת בית הכנסת ו ת פילו תיו .ה מעיין בו בשעת התפילה הרי זה ר ח"ל כמעיד עדו ת שקר
'היתכן כי בית קדוש כזה ישאר שומם ויפסק ממנו מעיין הקדושה
המשכן׳ כמשפטו ,וכי יש משפט לעצים ,אלא קרש שזכה להניתן בצפון ינתן דברי חיזוק בעניין שמירת קדו שת בי ת הכנסת מאת הגאון רבי צבי
בצפון בדרום ינתן בדרום .הרי אנו רו אין שבתוך הקדושה עצמה יש חילוק בין פסח פראנק זצוק"ל( שו״ ת הר צבי אור״ח סימן פ״ד) וז"ל:
צפון לדרום במדרגות קדושתם ,שוב אין לשלול אותו הזכות מהקרש שזכה
להיות בצפון ולהורידו ממדרגתו להעמידו בדרום ,אף שבאמת גם דרום בכלל ע״ד ששאלתני לתת לו ביאור על מאמר חז״ל במגילה (כט,א) עתידין בתי
הקדושה ,אלא מפני שיש קצת מיעוט במדרגת הקדושה אין להוריד מקרש זה כנסיות ובתי מדרשות שבחו״ל שיקבעו בא״י ,האם א"א לבנות ב א"י בתי
אף מקצת מדרגה ועיין בחולין (דף צא) עלי יניח צדיק. כנסיות ובתי מדרשות עד שנצטרך להביאם מחו״ל?
הנה כדי לקרב הבנת המאמר צריך להעתיק את המאמר בשלמותו וזה יפיץ
ומעתה בנוגע לשאלתך ,בתי כנסיות ובתי מדרשות הם בכלל מקדש מעט,
אורה על פני דבריהם הקדושים ,כי לא ח׳׳ו מצד חסרון בתי כנסיות ובתי
וכדאמרינן שם במגילה על הפסוק ׳ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו
מדרשות יביאו אותם מחו״ל לארץ .וז״ל הגמ' במגילה (כט,א) :תניא ר׳׳א
שם׳ ,אמר רב שמואל ב״ר יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ,וכן
הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא״י שנאמר
על הפסוק 'ה' מעון אתה היית לנו' ,אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות וא״כ
׳כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׳ והלא דברים ק״ו ומה תבור וכרמל שלא
כשנזכה לראות בשוב ה׳ שבות עמו ושבו בנים לגבולם ואנחנו פה נברך בשמחה
באו אלא ללמוד תורה לפי שעה נקבעו בא״י ,בתי כנסיות ובתי מדרשות
ברוך מציב גבול אלמנה ,ואלה בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא פסק מהם
שקורין בהם ומרביצין בהם את התורה כולה עאכ״ו עכ״ל הגמרא.
קול תורה ותפלה ,ונהרות דמעות נשפכו שמה כמים לאבינו שבשמים.
וכאשר נשים לב לק״ו זה שדרשו ,הרי מיד מבואר שאין הטעם מפני חסרון
ובודאי יש כמה בתי מדרשות ששרתה שם השכינה מרוב קדושה שהיתה
בביהכ״נ ,ד אין זה נלמד מכח ק״ו ,ו אין במשמעותו ק״ו שיכריח לנו ידיעה זו
שם מאלה שהמיתו עצמם באהלה של תורה והקריבו את חייהם על מזבח
שיהיה חסרון בביהכ״נ אלא ודאי הענין כפשוטו ,וע״ד שמצינו בכמה מקומות
אהבת התורה וקיום מצותיה ,היתכן כי בית קדוש כזה ישאר שומם ויפסק
שהקפידה תורה שלא לשלול שום זכות משום נברא שבעולם ,לא מיבעי
ממנו מעיו הקדושה שהיה נובע בתוכו בכל יו ם?! הלא אבן מקיר תזעק על
מהאדם המדבר שיש לו נשמה שכלית ,אלא אפילו מן הדומם ג״כ ,מפני שכל
העדר הקדושה .ולכן בורא כל עולמים המשפיע אך טוב וחסד לכל היצורים
דבר שנעשה בו מצות התורה רוח קדושה חופפת על הדבר הזה ויש לו חיות
אינו רוצה להפסיק את טובתו ומביא אותם ג״כ לארץ ישראל .כדי שלא יקופח
באיזה סוג שהוא ,ואף שעניו זה נעלם מעינינו -עיני בשר ,אבל הדבר ברור
זכותם שכבר זכו להיות משמשי קדושה .ובקיצור ,מה שמביאים אותם זה לא
שכל הבריאה אף הצומח והדומם מתענגים ויונקים שפע חיותם מנצוצי
לטובתנו מפני חוסר בתי כנסיות ,אלא לטובת הבתי כנסיות עצמן שלא יהיו
הקדושה השורה עליהם ,וזה דבר ידוע ג״כ ,שהמעשים רעים ועונות ופשעים
עשוקים ומרוחקים מהקדושה שכבר זכו להיות מרכבה להקדושה ,אשר זה
מביאים הרס וחורבן בכל הבריאה ,ולהיפוך ,מדה טובה מרובה ,המעשים
כל שפע חיותם וקיומם בעולם .עכ״ל.
הטובים משפיעים שפע של חיים ואורה בכל הבריאה ,וכמו שאמר המסילת
חזינן מכל הנ״ל כמה קדושה יש לביהכ״נ כששומרים על קדושתו כראוי ,יתן ישרים כי עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם.
ה' ונזכה בס״ד לקדש כראוי את בתי הכנסיות בתי המדרשות. והרי מצינו שדרשו חז״ל (ירושלמי שבת פי״ב ה״ג) על הפסוק ׳והקמת את
"הרי מי שמקבל ראיון אצל אדם חשוב ,בודאי מכבה את הטלפון אשר בכיסו לפני שנכנס"
ולא יתפלל לא במקום שיש לו דבר המבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו דברי חיזוק בענין 'חומרת החזקת פלאפון פתוח' בביהכ"נ ,מאת הגאון רבי
וכו׳ ע״כ .ומובן מאליו ,שמי שיש אצלו מכשירים הנ״ל בעת התפילה, יהודה טשזנר שליט"א אב"ד אופקים מספרו 'שערי תורת הבית' וז"ל:
ומצלצלים וכו׳ שלא יכול לכוין בתפלתו ,ואפילו בזמן שאינו מופרע מהם ,הרי בתקופה האחרונה מרבים להשתמש בטלפון סלולרי [פלאפון] המצלצל או
דעתו עליהם ,שמא בכל רגע יצלצלו אליו.
רוטט ,וכתבו פוסקי זמננו שאיו להיכנס בהם לבית הכנסת או לבית המדרש
וראה בשו״ע סי׳ צ״ו ס״א ,שאסור לאחוז בידו בעת התפילה לא תפילין ,ולא כשהם מופעלים ,וכ״ש שלא לדבר בהם בתוך הבית המדרש .וזה מכמה
ספר ,ולא מעות וכו׳ מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו. טעמים :א] זלזול בכבוד המקום הקדוש .ב] ביטול כוונת התפילה לעצמו .ג]
והמשנ״ב הביא מהפמ״ג ,שגם בעת אמירת ק״ש ופסוקי דזמרא אסור .וכמו
הפרעה לאחרים.
כן המכשירים הנ״ל ,מבטלים כוונתו .ולפי״ז אפילו באופן שהפלאפון אינו
מצלצל רק רוטט ,גם זה אסור ,דעכ״פ מפריע לו לכוונת התפילה. א] איתא בשו״ע או״ח (סי׳ קנ״א ס״א וס״ט) :בתי כנסיות ובתי מדרשות
נוהגים בהם כבוד ,ו אין נוהגים בהם קלות ראש ושיחה בטילה וכו׳ ע״כ.
ג] ונוסף לכל הנ״ל ,הרי מכשירים אלה מפריעים למתפללים האחרים, ובודאי איו זה כבודם של בתי כנסיות ובתי מדרשות שעושים מהם מוקד
שמסיח את דעתם ע״י הצלילים והזמזומים בשעת התפילה .והרי קיי״ל לטלפונים .והרי מי שמקבל ר איון אצל המלך או אפילו אצל אדם חשוב,
(בסי׳ ק״ב ס״ד) שאסור לעבור כנגד המתפלל בתוך ארבע אמותיו ,וכתבו
בודאי מכבה את הטלפון אשר בכיסו לפני שנכנס לדבר עם האדם הנכבד ,כל
האחרונים שאחד מהטעמים הוא שמבטל כוונת המתפלל .ומכשירים אלה שכן שחייב לכבותו בהיכנסו לבית כנסת או לבית מדרש.
מבטלים את הכוונה הרבה יותר מלעבור כנגדו .וכן בבית המדרש ,הצלצולים
גורמים הפרעה וחוסר ריכוז מחשבה בלימוד .והרי של בית רבן גמליאל לא ב] וזה לשון הטור ריש סי׳ צ״ח :המתפלל צריך שיכוין לבו שנא' 'תכין לבם
היו אומרים ״מרפא״ [לבריאות] בבית המדרש משום ביטול ביהמ״ד(ברכות תקשיב אזנך' ,פירוש שיכוין פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו
נ״ג ,).ונפסק להלכה בשו״ע (יו״ד רס״ו סי״ז) .וק״ו לא להפריע ללימוד ע״י שכינה כנגדו שנאמר שויתי ה׳ לנגדי תמיד ,ויעיר כוונתו ויסיר כל המחשבות
הפעלת מכשירים אלה .ואפילו אם יצא מה'בית מדרש' כשמקבל את הצלצול הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו .ויחשוב כי אילו
כדי לדבר בחוץ ,אבל גם הצלצול לבד מפריע .ודבר זה מזיק לרבים ומונע היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר בקבר היה מסדר דבריו
אותם מקיום מצוה ,שהוא הראשון מהכ״ד דברים המעכבים את התשובה ומכוין בהם יפה לבל יכשל ,קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב״ה שצריך
שמנה הרמב״ם רפ״ד מה׳ תשובה. לכוין את מחשבתו ,כי לפניו המחשבה כדיבור כי כל מחשבות הוא חוקר וכו׳.
קדושת הפלורוסנטים של בית הכנסת ושאר דברים המטלטלין
רק קדושת ביה
