משיב נפש · Meishiv Nefesh — וירא (2026-10-26)

בעזהשי״ת
פרשת
וירא
תשפ״ז
147
Ū
קול ״אודיע אמונתך״
בארה״ק 08-30-20-666 -
בארה״ב 605-477-7011 -
בלאנדאן 44-3003730634
פנימיות הפרשה קﬧבﬣ שאלות המוגשות נפשי
במשנת מו“ר שליט״א ﬡל נפשי לפני מו״ר שליט״א בשאלתי
וישלחיה שאלה יש לי נסיונות
קשים ומרים בענייני טכנולוגיה,
כלשהו מההלכה הצרופה ,יש להתנהג על פי ההלכה גם אם גדול מכניסי האורחים ,מקבל הוא כל אחד בסבר פנים
איך אוכל להחזיק מעמד?
אין מבינים אותה ]כי לא הכל צריך להבין[ .ולהלכה נפסק יפות ,אפילו ערביים עובדי ע"ז מוצאים את מקומם
בבית הארחה שלו ...ומהבית הזה הפתוח מכל ארבעה תשובה :דע לך כי הסיבה שלשמה
כדברי המשנה" :הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" .וכן
רוחותיו לקלוט אורחים ,מסולק לא אחר מאשר בנו ירדת דווקא בדור הזה ,כי זה כל תיקונך
מצווים אנו לשנוא את משנאי ה׳ ,כמו שאמר דהע"ה "הלא אשר עליו התפלל "לו יחיה לפניך"... ושליחותך כאן .וכשתעלה למעלה בעוד
משנאיך ה׳ אשנא ובתקוממיך אתקוטט ,תכלית שנאה לפחות יציידו בצידה ראויה לדרך המדברית הארוכה... כמה עשרות שנים וישאלו אותך ,לשם
שנאתים לאויבים היו לי". גם זה לא ,אך לחם וחמת מים "ולא כסף וזהב – לפי מה ירדת לעולם? מה עשית שם? תענה
וכפי שאנו רואים בכל הדורות שכל קיום הדת בכל דור ודור שהיה שונאו) "...רש"י בראשית ,כא יד(... להם ,לא נגעתי ב"טרייפע כלים"!!
היה בידיהם של הצדיקים הקדושים ,עיני העדה ,אשר שמרו הזהו האב אשר מלבד היותו סמל החסד והאהבה הלא
אב הוא אשר על כגון דא נאמר – כרחם אב על בנים...
מכל משמר על כרם בית ישראל ,ועמדו בכל תוקף ,בגבורה
ובעוז נגד משנאי ה׳ אשר הסתחפו לקהל ה׳ ,והזהירו את ואליבא דאמת הלא אין זה המקרה הראשון ,גם בשבוע שאלה יש לי חבר טוב ,שאף
שעבר למדנו על גירושים דומים' :הפרד נא מעלי' קרא שהוא יר"ש ,מנהגו לדבר בכל עת
העם להתרחק מהם ,כעין מה שנאמר: אברהם לבן דודו -גיסו היתום לוט, מפאליטיק ,מחסידויות וחצרות
"וידבר אל העדה לאמור ,סורו נא מעל שחבר אליו במסעותיו – ...אמנם אנשים שונות ,איך אני מרומם אותו מזה?
אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו ומהבית הזה אחים אנחנו ,אבל בבקשה ,חפש לך
מקום אחר!!! תשובה :ברגע של ישוב הדעת תפתח
בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם" .וה׳ הפתוח מכל והפלא הגדול עוד יותר הוא ,כי זהו
עימו בשיחת אמת ותאמר לו מנהמת
אלקים אמת ,משה אמת ותורתו אמת וכל ליבך" :אחי היקר! אמאי קאתינא להאי
דברי חכמים אמת ,גם אלו שאין בכוחנו ארבעה רוחותיו האיש הגדול בענקים אשר לא נח ולא
עלמא ,בשביל זה? האם בשביל זה
שקט בעומדו לבקש על הצלתם של
להבינם ולתרץ אותם שיתיישבו עם שכלנו"
)דרך כוכב ,תו' ב שיעור ט(.
לקלוט אורחים, רשעי עולם ,אנשי סדום ועמורה הרעים ירדנו לעולם?? אל תהיה טיפש ,אל
תתן לעולם לבלבל אותך ,הרי תיכף
והחטאים...
כי אכן ,אהבתו של אברהם אבינו מסולק לא אחר אלא "שזאת צריך לדעת ,כי לימוד הזכות על
כבר נחזור הביתה ואז לא ישאר כלום
מכל זה ".ודברים היוצאים מן הלב
לבריות ורחמנותו עליהם היתה סמל מאשר בנו... הרשעים אינו סותר בשום פנים את ההלכה
יכנסו בעזר ה'.
החסד והאהבה ,אך כל זה כל זמן של "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"
שאינם מסכנים את סביבתם ,אך ברגע ויש להלחם כנגד המסיתים והמדיחים נגד
שהשפעתם קלוקלת ,ברגע שהם גורמים לניתוק ה׳ ותורתו ,ולעשות בכל תוקף למען השי״ת לקיים "תנו עז
לאלקים" ,ואמנם בד בבד יש ללמד עליהם זכות ,אך אלו שאלה כשעובר עלי איזה צער
וריחוק סביבתם מהבורא ומצוותיו ,כי אז אין מנוס כלשהו ,אזי נסתם ליבי בחשכות
מלשלחם מעל פנינו... אשר משתמשים עם לימוד הזכות לקולא ולחזק ח"ו את
המוחין ,איך אפשר להתרומם מזה?
המסיתים והמחטיאים -הרי הם בגדר "מגלי פנים בתורה
בטחון החיים הרוחניים עולה על הכל ,שום קירוב ושום שלא כהלכה") .יומם ,תשע"ד( תשובה :על ידי הלל והודאה להשי"ת.
חסד אינו יכול לבוא על חשבון החיים עצמם ,לא של אנו הרי מוקפים בטובות וחסדים בלי
"כי התורה שזכינו לקבלה בסיני יש בה ב׳ חלקים; חלק
בעל החסד ולא של שום יהודי אחר הדבק בחיי נצח... גבול ,וצריך רק להתבונן בישוב הדעת
ההלכה שבתורה וחלק האגדה שבה ,אשר שניהם אמת
כל זה לא מנע כמובן מאברהם לפעול מרחוק להצלתו לאמתו דברי אלקים חיים ,הן ההלכה והן האגדה נתנו בחסדים ,ולקחת פרט קטן ולחשוב איך
של לוט בעת שביו ,שהרי יש בו ניצוץ אלוקי ,ניצוץ קטן למשה מסיני ...אמנם עלינו לדעת כי לעובדא למעשה הייתי נראה אם לא היה לי את זה ,וכמה
של חיים נצחיים שכדאי למסור את הנפש להצלתו... אין למדים הלכה מאגדה )ירושלמי פאה פ״ג ה״ד( ]ומקום אני צריך להודות שקיבלתי זאת במתנת
יש בראש להניח שני תפילין[ .ואף שיש לדעת את דברי חינם .ולמשל יחשוב על מה שאמרו
בצורה זו אף פעל להעביר לישמעאל את אהבת
האגדה ]אשר הובאו לעיל וכיו"ב ,בענין גודל מעלת נשמות חז"ל "כל הנשמה תהלל ק'ה" על כל
האב כמובא במדרש )פרקי דר"א ,כט( שפעמיים יצא
ישראל ואפילו הפחותים שבהם[ כדי לדעת להבין ולהשכיל נשימה ונשימה תהלל ק'ה .חס ושלום
אברהם אל המדבר הרחוק לבקר את בנו ,ואכן זכה אם משהו אינו כשורה בנשימה הרי זה
עד היכן גדלה מעלתה של כל נשמה מישראל ועד היכן
בסופו של דבר לראותו שב בתשובה בחייו )רש"י נורא ואיום ,וכאן יש לנו את זה בכל רגע
מסוגלים אנו להתקרב ולהדבק בהשי"ת ,וכמה גדולה
בראשית כה ט( ועצומה היא אהבת השי"ת אלינו שענין זה מבואר היטב ורגע בניקל ובחסד עליון ,זה הרי ניסים
זהו חסד אמיתי ,חסד למען החיים האין סופיים! באגדה .עכ"ז לגבי ההנהגה למעשה אסור לנו לסטות זיז ונפלאות ,הודו לו ברכו שמו.
יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות ,ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר , 7או בפקס 077-3179926
דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע וחיתה
וח
מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה ננפשי פניני ישעשעו
הפרשה נפשי
תמשיך גם אם לא הולך ותשלך את הילד
מתוך שיחה לתלמידי ישי"ק סאטמר ב"ב – ו' תשרי תשפ"ז יש גם לבאר טעם הדבר שתיקנו חז״ל לקרוא בתורה ביום
ראש השנה מעשה דהגר וישמעאל ,דלכאורה מה שייך
הריני מאמין בהשי"ת כמו שהבעש"ט כשהיצה"ר מפתה את האדם לעשות
סיפור זה לקדושת היום בעת שישראל תולים עיניהם
והגר"א מוילנא האמינו בהשי"ת .הריני עבירה ח"ו ,והיהודי עונה לו 'יש לי מלך
מברך להשי"ת כשם שהצדיקים ברכו שאוסר עלי לעשות כן והריני שומע לאביהם שבשמים שיצאו זכאים בדינם ,ומה ענין הגר
להשי"ת .זהו ענין ההתקשרות לצדיקים, בקולו' ,עי"ז זוכה האדם להמליך את
וישמעאל לכאן.
שהאדם מתבטל אליהם ,שעי"ז יש לו הקב"ה ,הוא המלך ואני מקיים רצונו,
ממש את האמונה של הצדיקים .זהו אשר למטרה זו ירדנו לעולם ,כדי אלא יש לומר שיש בזה גם כן איזה רמז כלפי מעלה,
אחד מהעצות שהבעש"ט גילה בעולם להמליך את הקב"ה.
שאפילו יהודי פשוט כשהוא מקושר יתירה מזאת אנו יודעים שהקב"ה ברא שהנה נאמר בישמעאל "וישמע אלקים את קול הנער באשר
לצדיק ועובד את השי"ת על דעתו ,הרי אותנו ,והוא נותן לנו מה לאכול ומה הוא שם" ,היינו שהשי״ת ריחם על ישמעאל ,על בריה כזו
הוא צדיק ממש ממש ,כאותו הצדיק לשתות ,הוא נותן לנו חיים כשאנו ישנים
שהוא מקושר אליו. וכשאנו ערים .ולזאת תקנו חז"ל ברכות שבזהר הק׳ )בח״ב דף ל״ב( נאמר עליו" :וי על ההוא זימנא
בכל יום ,שלא עשני גוי ,שלא עשני דאיתיליד ישמעאל בעלמא" ]וי לו לזמן שבו נולד ישמעאל
מה עושה בחור כשהקיץ עבד ,וכהנה ,ברכת הנהנין על כל דבר
בבוקר ואין לו מצב רוח. לברך את השי"ת :רבונו של עולם אתה בעולם[ ...ועוד שם )בזהר שם ד׳ י״ז( אין לך גלות קשה
שיקשר אל הדיבור ,יאמר 'מודה אני בראת את זה ונתת לי את זה והריני לישראל כמו גלות ישמעאל ,ובאותה שעה עוד קיטרגו
לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה', אוכל ונהנה מזה ,הריני מודה ומשבח
אותך על זאת .עי"ז אנו מתקשרים המלאכים ואמרו" :רבון העולמים אדם שהוא עומד להמית
הלכתי לישון ומסרתי בידך את הנשמה,
והנה החזרת לי את נשמתי הריני מודה להקב"ה ע"י ההודאה והברכה ,ובזכות את בניך כצמא אתה מעלה לו באר?!" ע״כ .ועם כל זאת
ומהלל אותך על הנשמה. זאת מתקבלים התפילות ,כי כשאדם
מודה ומהלל ואח"כ הוא מבקש ומתחנן, נתעוררו עליו רחמי שמים לעשות לו ניסים ונפלאות ,וזאת
הקב"ה הוא למעלה מכל ההשגה, מתקבלים תפילותיו ברחמים.
ומשה רבינו קיבל מהקב"ה שע"י שאדם משום שמסרה הגר את עצמה לידי השגחת השי״ת ,כמו
מקיים מצוה ,הרי הוא מקושר להקב"ה, הבה נעשה התחלה לכבוד השנה
שמובא )בקדושת לוי( על הפסוק )בראשית כ״א ט״ו( ותשלך את
וכן כשהוא סר מרע שמתגבר על יצרו החדשה ,להתפלל מלה במלה בכוונה.
ואינו עושה העבירה ,עי"ז הוא מקושר אם לא הולך לו לכוון פירוש המלות, הילד תחת אחד השיחים -שהסיחה דעתה ממנו והשליכה
להקב"ה ,אף שאין לו שום השגה .יש לנו יאמר התיבות ויתקשר אל האותיות
אותו לידי השגחת השם יתברך.
מעשים ,מעשים טובים שצריך לעשות, הקדושות אפילו בלי לכוון הפירוש,
ומעשים רעים שאסור לעשות ,כשאדם יאמר 'ברוך ,אתה ,השם' ,מילה במילה, על זה מבקשים אנו בראש השנה מאת אבינו שבשמים:
מקיים זאת ,הרי זה נחשב בעיני השי"ת ויתקשר לתיבות הקדושות ,וכן בברכת
המזון ושאר העניינים. אם על אלה ריחמת בעת שמסרו עצמם אליך -קל וחומר
כמי שעבד אותו עם ההשגות הגבוהות
והנעלות ביותר. ברוך השם יש לנו פה ,ויכולים תמיד שתרחם על עמך רחומך ובני חביבך בני אברהם יצחק
לעסוק בתורה ותפילה ולקיים מצוות
איך אפשר לזכות להיות רבות על ידי הפה .הבה נשתמש עם
ויעקב בשעה שתולין עיניהם למרום.
בשמחה תמיד הפה כראוי ,שלא לדבר ח"ו דברים
בטלים ,ומכל שכן לא לדבר דיבורים
העצבות היא ממש קליפה של הסטרא אסורים רח"ל ,רק להודות ולהלל
אחרא .אם נכנס מחשבה של עצבות, ולשבח ,לפאר לרומם ולהדר ,לברך
יסיח דעתו ממנה .אל תחשוב מזה.
וממילא תסתלק .אך לא ילחום
לעלה ולקלס ,להודות ולהלל להשי"ת. ויטע אשל בבאר שבע
ויחד עם זאת להזהר ולהשמר מאד
במלחמה מפורשת כנגד אלו המחשבות,
מהטומאה המרה שיש בעולם ,הפריצות בספר המידות )ערך אכילה חלק שני( כתב רביה"ק" :על ידי
כי רק היסח הדעת הוא הקדושה.
והזוהמא שיש בדורינו רח"ל ,על זאת
כל מחשבה זרה שנכנסה למוחו ,יסיח צריך מסירות נפש .כשהיצר הרע מתחיל ברכת המזון נתוודע השם יתברך בעולם" .והגאון מטשעהרין
דעתו ממנה .ולא יחשוב עוד שום לפתות לעבירה ,יתבונן שאפילו אילו היו מציין במראי-מקומות שלו :כי אברהם היה הראשון
מחשבה ,רק יסיח דעתו וימשיך לדרכו. באים להרוג אותו ,היה מוסר נפשו על
כי עצם המחשבה ממה שאין לחשוב, קידוש השם ,מכ"ש בנסיון שיש לו עתה, שהתחיל לפרסם את שמו על ידי ברכת המזון ,ע״כ.
זה בעצמו עבירה .אשר על כן רק יסיח יתגבר במסירות נפש על יצרו ולא יעשה וכמובא בגמרא )סוטה י" :(.ויטע אשל בבאר שבע" )בראשית
דעתו וישקיע מחשבתו בתורה ותפילה. העבירה ,ועי"ז הוא עושה כזה נחת רוח
הריני מברך אתכם שתאיר האמונה גדול להשי"ת ,בלי גבול ,בלי גבול. כא ,לג( אמר ריש לקיש ,מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל
הקדושה בלבכם ,ותרגישו שיש לנו בורא האדם שנמצא בעולם מגושם כזה ,והוא מיני מגדים וכו׳ וחד אמר פונדק וכו׳" ,ויקרא שם בשם ה׳
קדוש ואנו זוכין לשמוע בקולו ,לקיים מקיים רצון הבורא עולם ,איזה נחת רוח
מה שהוא מצוה עלינו לעשות ,ולהשמר א-ל עולם" ,אמר ריש לקיש ,אל תיקרי ׳ויקרא׳ אלא ׳ויקריא׳,
הוא עושה להשי"ת ,בלי גבול ,וגם שכרו
ממה שהוא אסר עלינו לעשות .אשרינו יהיה בלי גבול ,בזה ובבא. מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב״ה בפה כל עובר
מה טוב חלקינו ,זהו זכות גדול שאין
כמוהו ,שבן אדם גשמי בעוה"ז יהיה מה עושים בהסתר פנים ושב .כיצד ,לאחר שאבלו ושתו ,עמדו לברכו ,אמר להם ,וכי
לו קשר עם הקב"ה ,כמו שקיבל משה
כשאין האמונה מאירה. משלי אכלתם ,משל אלקי עולם אכלתם ,הודו ושבחו וברכו
רבינו מהר סיני את המצוות ,מדאוריתא
ומדרבנן ,לקיים מצות עשה ,ולהשמר זה אחד מהטעמים שתלמידי בעש"ט למי שאמר והיה העולם.
מאיסור לאו .ע"י שהוא סר מרע ,אף תיקנו להתקשר להצדיק ,כשאדם
שאינו מתבונן בדבר טוב ,בזה בעצמו מקושר לצדיק שיש לו את הדעת הרי שהפרסום הראשון של השי״ת בעולם היה ע״י ברכת
הוא כבר מקושר לבורא עולם בכבודו הנכונה ,את השכל המתוקן ,הרי הוא הנהנין ,הודאה להשי"ת על ההנאה מן המזון.
ובעצמו .אשרינו מה טוב חלקינו שיש מקשר את מוחו למוחו של הצדיק ,ויש
לנו עצות טובים וישרים כאלה. לו אותה האמונה שיש להצדיק. )אוסף אמרים ,קדושה ,מאמר ח(
מסיﬥוﬨ העבודה בכל
מאוצרות מו״ר שליט"א נפשך
מאמונה לראייה
אצלו ,ומה שעדיין לא זכה להבין ,צריך לברר אני בעל הבירה" .ועיין כעין זה בספר אוהב
לעצמו אחת ושתיים עד שידע היטב מה שלא ישראל מהרה״ק מאפטא זי״ע )פ׳ בראשית ד״ה
עבודה שהיא זרה
נהיר לו ,כי גם ידיעה ברורה לדעת מה שאינו ונהר יוצא מעדן( וז״ל" :וכי אברהם אבינו עליו ובכוחה נתעלה
השלום בתחילה עבד עבודה זרה ,אלא בתחילה הנה חכמנו זכרונם לברכה אמרו בנדרים )ל״ב:(.
מבין ,היא גם ידיעה חשובה ,וצריך לשאוב נחת
הכיר בוראו וכוחו מכוח הנבראים ,ואחר כך "אמר רבי אמי ,בן שלוש שנים הכיר אברהם את
רוח והרבה שמחה מהחלקים שאכן נתבהרו לו
הכירו מכוח עצמותו יתברך ,כביכול ,לכן וירא בוראו ,שנאמר עק"ב אשר שמע אברהם בקולי,
)כעין מה שכתוב בספר חובות הלבבות ,שער אליו ה׳ וכו׳" ,ע״ש. חושבניה מאה ושבעין ותרין ]׳עקב׳ בגימטריא
ייחוד המעשה פרק ה׳ וז״ל :יהיה גדול בעיניך מאה ושבעים ושנים[" ע״כ .ואברהם חי קע״ה
וזו היא עבודת הצדיקים ,שעוברים בעבודתם
נצחונך הכי קטן על היצר והזדככותך הפעוטה הק׳ מבהירות לבהירות )כנזכר בליקו״מ סי׳ ו׳( שנה ,נמצא שבן שלוש הכיר את בוראו )ר״ן(.
עליו ,כדי שנצחון זה ישמש במדריגה שממנה שהולכים מהשגה להשגה ,ועושין תמיד תשובה אמנם מצינו מדרש ,שעד מ״ח שנים עבד
תעלה לנצח אותו בדבר גדול יותר ,ע״כ כפי׳ על העבודה שעבדו לפי השגתם הקודמת .וזה עבודה זרה )עיין בראשית רבה ל״ט-ט וביפה-תואר שם(.
לב טהור שם(. צריך כל אחד לדעת ,שכל עבודה ועבודה ומובא על זה ,דכאשר אברהם אבינו יצא וראה
ממשיכה עליו בהירות ,בין אם מאיר לו עכשיו את העולם בתפארתו ,כיצד כל פרט מהעולם
מיוסד ומתוכנן באופן נפלא מאד ,כי הוא
לשמוח בעצם או שיזכה להארה לאחר זמן -מכל יגיעה נעשה
בירור ותיקון נצחי עבורו. היה בקי מאד בחכמת התכונה והיה גם חוזה
העמל והיגיעה בכוכבים ,כמובא בחז״ל )ב״ב ט״ז ,(:והיו נהירין
”
עוד זאת צריך לדעת ,שגם אם קורה והאדם לו שבילי דרקיעא ,וראה בעיניו המאירות את
התייגע ועמל ,ולא הבין מאומה -גם אז צריך
והרי זה דומה הבריאה הנפלאה -עד שמעצמת התפעלותו
לשמוח מכך שזכה על כל פנים לעמול בתורה,
לאחד שנמצא קרא :אי אפשר לבירה בלא מנהיג )בר״ר פל״ט(.
והוגיע את מוחו להבין את חכמת הבורא ית׳
בסמוך למקומו כי כשרואים דבר מתוכנן -משתקף ממנו
בתורתו הקדושה ,וכמאמר חכמנו זכרונם של הקיסר ,ויש לו המתכנן ,ולבו זעק בקרבו :יש אלקים אדירים.
היינו שראה זאת באמונתו ,עד שכעבור זמן
לברכה )ברכות י״ז" (.אשרי מי וכו׳ ועמלו בתורה", אלף אלפים ראיות הציץ עליו בעל הבירה ,היינו שהקדוש ברוך
גם אם עדיין לא זכה לראות פרי בעמלו .כי שהמלך נמצא הוא כביכול נתגלה אליו בשפע נבואה ואמר
תפקידנו הוא לעמול ,ואילו ההצלחה היא ביד בסמוך לו ,אך לו :אני הוא בעל הבירה!
השם ית׳. עיניו אינן רואות כלומר ,שעד אז ,עד שהקדוש ברוך הוא הציץ
כן הענין גם בעת התפילה ,שגם אם לא הרגיש
אותו ,אולם לאחר אליו ,הרגיש אברהם רק בנשמתו הטהורה
חיות בתפילתו -עליו לשמוח מעצם היגיעה
מכן ,כשרואה ובגודל השגותיו הבהירות והנשגבות שאי
שיגע למענו ית' ,גם אם לא הלך לו כפי רצונו, את המלך בעיניו, אפשר לבירה בלא מנהיג ,ועבד את בוראו
מתוך השגה זו ,והרי זה דומה לאחד שנמצא
כי סוף כל סוף הרי אין הקב״ה מקפח שכר אזי ההבדל הוא בסמוך למקומו של הקיסר ,ויש לו אלף אלפים
כל בריה ,והשכר מגיע מהקב״ה אשר בידו כבין חושך לאור, ראיות שהמלך נמצא בסמוך לו ,אך עיניו
עיתותינו -אשר האדם מתייגע עתה ,וההצלחה הגם שגם לפני אינן רואות אותו ,אולם לאחר מכן ,כשרואה
והסייעתא דשמיא יזכה לראות כעבור זמן. כן היו לו הוכחות את המלך בעיניו ,אזי ההבדל הוא כבין חושך
ברורות שהמלך לאור ,הגם שגם לפני כן היו לו הוכחות ברורות
לא יהיה בך עקר ועקרה נמצא בסמיכות. שהמלך נמצא בסמיכות.
וכן היה אצל אברהם אבינו ע״ה ,שלאחר
במדרש )שוחר טוב ז׳( מובא על הפסוק )תחלים שהקדוש ברוך הוא כביכול התגלה אליו,
לא-ב( "בך ה׳ חסיתי״ — בכ״ב אותיות שלך. ב' מדרגות אלו הרגיש שכל העבודה שעבד לעשות נחת רוח
שבהן חוסה האדם בהשי״ת ,והוא מדבק עצמו אצל כל אחד ואחד להשי״ת עד אז ,היתה עבודה כזו שהיא בבחינת
אליו באמצעות האותיות הקדושות של תורה זרה אליו ,היינו לאחר שנפתח לו שפע נבואה,
דבר זה נבחן בעיקר בלימוד התורה ,ובפרט
ותפילה ,והקב״ה מגין עליו ,וכמובא מהרה״ק נפל לבו בקרבו על כל העבודה שעבד עד
בלימודם של בחורים צעירים ,שלא אחת קורה
עכשיו ,וכי כך עובדים לבורא נורא כזה?! )עיין
בעל הדגל מחנה אפרים ,על הפסוק )דברים ז-יד( שמתייגעים בתורה ,והלימוד הוא קשה ומסובך
ליקו״מ סי׳ ו׳ אות ג׳( וכל העבודה שעד עכשיו,
"לא יהיה ׳בך׳ עקר ועקרה ובבהמתך" ודרשו ואין רואים שום מוצא -בדרך כלל כשמתייגעים
בסוגיא ורואים שלא הכל בהיר ומבורר ,או היתה בבחינת עבודה זרה – עבורה שהיא זרה
חז״ל )דברים רבה ,בכורות מ״ד( שלא תהיה תפילתך לו )כלשון חז״ל ב״ב ק״י( ביחס לעבודה שעבד
כשניצבת קושיא בהבנה לנגד העיניים ,אזי
עקורה ,ומבאר שנרמז בברכה זו שהכ״ב מכאן ואילך.
מדרך הטבע הוא שהדבר גורם לרפיון ומרירות,
אותיות ,היינו התפילה ,לא יהיו עקרות ,אלא
עד ששוכחים גם את הדברים הברורים שכבר
ישאו פירות .ולא רק התפילות על רוחניות נתבהרו לו בסוגיא זו עד שהגיע לקושיא הזאת, עבודה באמונה
אלא גם התפילות על גשמיות הנרמזים בתיבת כי הקושיא הזאת שוברת את כל מה שכבר ועבודה בראיה
"ובבהמתך" יתקבלו יתנו פירות כי כשהכ״ב השיג ורכש בסוגיא. וזה היה ההבדל בין העבודה מתוך האמונה
אותיות לא יהיו בבחינת עקר ועקרה ,יביאו אך האמת היא ,שתוך כדי לימודו צריך האדם וההשגה עד היותו בן מ״ח ,לבין העבודה
שפע ברוחניות ובגשמיות. לשמוח בחלקי הידיעה שכבר קנה ונתבהר שלאחריה של "הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו
מכתבים ממו״ר משיב
אם אמרתי מטה רגלי... בעניני ﬣזמן דבﬧ
יום א׳ י״ח תמוז תשכ״ח ירושלים עיר הקודש ת״ו בב״א
הסטרא אחרא והטומאה אשר מתחזקת על כל אחד להביאו ...ולולי ידעתי מרביה"ק ומתלמידו מוהרנ״ת זצ״ל אז אבדתי
לאבדון נצחי ר״ל ר״ל ][... מעניי ומפגעי נפשי אשר עבר עלי מעודי עד היום הזה ו״אם
אמרתי מטה רגלי חסדך ה׳ יסעדני" )תהלים צד ,יח( -כאשר קבלנו
ואם היינו מכניסים בלבנו את דבר קדשם היינו יכולים לקיים
מרביה"ק כי אין יאוש בעולם כלל במציאות ממש.
את דברי הבעש״ט שמובא בצוואת הריב״ש על המדה שקורא
לה ׳מדת השוואה׳ ,להיות תמיד שוה בדעתו להשתוקק תמיד כי הנה מובא בספה"ק ,שבתחילת הבריאה היתה בחינה של
לעשות רצון קונו ,ואף אם עובר מה שעובר מבית ומחוץ ואפי׳ סוד שבירת כלים ,ורק אח״כ נבראה הבריאה .וכל השבירות
מה שסובל כל אחד ממנו בעצמו מהעגמת נפש של עצמו ברוחניות ובגשמיות בכל ימות עולם ,שרשם מהשבירה
ומהבלבולים והמחשבות של כל אחד ואחד בעצמו ,תמיד הקודמת .וכמו שאז בעת השבירה נשארה נקודה שלא נשברה
להיות שוה בדעתו לשאוף ולהשתוקק להיות דבוק בהשי״ת ולא כידוע .כמו כן בכל שבירה הנעשית בזה העולם יש נקודה שלא
להנתק ממנו ה״ו. נשברת ,שע״י הנקודה הזו תשוב השבירה לתיקון ,והחסרון
יתמלא באופן נפלא כזה כאילו לא נשבר כלל ועוד ביתר שאת
כי הנה לפי דעתי וידיעתי סובלים כהיום אלפים ורבבות בני אדם בבחי׳ "ירידה תכלית עליה".
מהפרעות נפשיות ובלבולי מחשבות ודמיונות ומחשבות כאלו
אשר מעיקים להם וממררים להם את חייהם ברוחניות ובגשמיות, ודוגמה לזה נקט רביה"ק בסי' ל״ד שהנקודה היא בחי׳ מעיין,
וכל מה שרוצים לדחות את הבלבולים ולשית עצות לנפשם שממנה נמשך החיות להנהר הנמשך ממנו ,למלאות כל הנהר
להפטר מהמחשבות הקשות הללו ,המחשבות נכנסים בעומק על כל גדותיו בהתחדשות נפלא כאלו לא נתייבש כלל מעולם.
מוחם יותר ויותר ר״ל ,ומתגברים הבלבולים ביתר שאת ועז והנה למעשה אין שום שבירה ואין שום נפילה ואין שום
בכמה אופנים שונים ומעכירים לגמרי רוחו ודעתו של האדם בלבול וסיבוך שאין בהם נקודה שעל ידה ישוב הדבר לתיקון
ה׳ ירחם. ולשלימות נפלא כאילו לא נשבר מעולם ,כי כך הטביע הקב״ה
והעצה הנפלאה והמועילה של מדת השוואה היא להיות בעולמו שלא תהיה שום מציאות של שבירה אשר לא תוכל
שוה בדעתו ולהמשיך לעשות את שלו ברוחניות ובגשמיות, לשוב לתיקון.
ולהשתדל בכל כוחו להיות קר ברוחו כמו שלא איכפת לו וצריך לדעת שמה שצעק רבינו ש׳אין שום יאוש׳ זה לא סתם
מהמחשבות הטורדות ,אף אם המחשבות ועגמת נפשו מעיקים התחזקות ,אלא שצפה בשרש הבריאה וראה שכך היא המציאות,
לו עד הנפש) ,וכענין המובא בליקו"מ סי' עב( ][... שאין שום מציאות של יאוש בשום מקום שבכל העולמות ובכל
הבריאה .לפיכך הירבה מוהרנ״ת כ״כ דיבורי התחזקות אפי׳
חזקו ואמצו בהתמדת התורה ,ואז בכל מעט שתתעסקו בעצות
להמונחים בשאול תחתיות ומתחתיו ,כי כן קיבל מרביה"ק
רביה"ק תראו הצלחה מרובה ][...
אשר ראה והשיג את אשר יעבור על כל אחד ואחד אשר ירצה
הדורש שלומכם וטובכם והצלחתכם ברוחניות וגשמיות להתקרב אל השי״ת בעקבתא דמשיחא דא -לבל יתפשו ברשות
יעקב מאיר שכטער
סיפוריﬦ ולקחיהﬦ נפשות ניצוץ קודש ממאמרי ניצוץ
מאת מו״ר שליט"א חסידיו ומכתבי מורינו שליט״א אחד!
ועובדא ראיתי אצל הרב החסיד רבי כתבתי לך בענין הכנסת אורחים לכל
הנה
יונה לעביל ע״ה ,שבשכונת קטמון היה
עני שלא היה ראוי להכניסו הביתה,
ישראל ,אולם מובא בגמ׳ )ברכות יז
ע״א( מימרא דאביי "לעולם יהא אדם באוהל השינון מזכך
והיה רבי יונה מביא לו מיני מאכלים של ערום ביראה" ,כי גם ביראה צריך חכמה את מח האדם
שבת לתוך בית הכנסת וקרבו שם מאד ודעת ,וכענין ששמעתי פעם על המשנה
בפרקי אבות )פ״א ה( "ויהיו עניים בני
ומחברו אל
בדרך כבוד.
]א"ה :ראה רש"י בפרשתנו )יח פסוק
ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה" - התורה -
ד( ז"ל" :ורחצו רגליכם -כסבור שהם
איזה המשך ושייכות יש בין ׳ויהיו עניים
בני ביתך׳ ל׳אל תרבה שיחה עם האשה׳.
ובכח הארה זו
ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם ושמעתי ,כי אמנם זה נכון מאד ומעלה יוכל להבין את
והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים
לביתו )ב"מ פו( .אבל לוט שלא הקפיד
גדולה שיהיו עניים בני ביתך ,אולם
תראה שיהיו עניים כאלו שלא מרבים
הקשה לו
הקדים לינה לרחיצה שנאמר ולינו שיחה עם האשה ,כי אם לא כן ,מוטב
ורחצו רגליכם" ע"כ והבן[. לקרבם מרחוק ולא להכניסם הביתה.
