gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: וירא (2026-10-26)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פרשת‬ ‫וירא‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪147‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫וישלחיה‬ ‫שאלה יש לי נסיונות‬ ‫קשים ומרים בענייני טכנולוגיה‪,‬‬ ‫כלשהו מההלכה הצרופה‪ ,‬יש להתנהג על פי ההלכה גם אם‬ ‫גדול מכניסי האורחים‪ ,‬מקבל הוא כל אחד בסבר פנים‬ ‫איך אוכל להחזיק מעמד?‬ ‫אין מבינים אותה ]כי לא הכל צריך להבין[‪ .‬ולהלכה נפסק‬ ‫יפות‪ ,‬אפילו ערביים עובדי ע"ז מוצאים את מקומם‬ ‫בבית הארחה שלו‪ ...‬ומהבית הזה הפתוח מכל ארבעה‬ ‫תשובה‪ :‬דע לך כי הסיבה שלשמה‬ ‫כדברי המשנה‪" :‬הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"‪ .‬וכן‬ ‫רוחותיו לקלוט אורחים‪ ,‬מסולק לא אחר מאשר בנו‬ ‫ירדת דווקא בדור הזה‪ ,‬כי זה כל תיקונך‬ ‫מצווים אנו לשנוא את משנאי ה׳‪ ,‬כמו שאמר דהע"ה "הלא‬ ‫אשר עליו התפלל "לו יחיה לפניך"‪...‬‬ ‫ושליחותך כאן‪ .‬וכשתעלה למעלה בעוד‬ ‫משנאיך ה׳ אשנא ובתקוממיך אתקוטט‪ ,‬תכלית שנאה‬ ‫לפחות יציידו בצידה ראויה לדרך המדברית הארוכה‪...‬‬ ‫כמה עשרות שנים וישאלו אותך‪ ,‬לשם‬ ‫שנאתים לאויבים היו לי"‪.‬‬ ‫גם זה לא‪ ,‬אך לחם וחמת מים "ולא כסף וזהב – לפי‬ ‫מה ירדת לעולם? מה עשית שם? תענה‬ ‫וכפי שאנו רואים בכל הדורות שכל קיום הדת בכל דור ודור‬ ‫שהיה שונאו‪) "...‬רש"י בראשית‪ ,‬כא יד(‪...‬‬ ‫להם‪ ,‬לא נגעתי ב"טרייפע כלים"!!‬ ‫היה בידיהם של הצדיקים הקדושים‪ ,‬עיני העדה‪ ,‬אשר שמרו‬ ‫הזהו האב אשר מלבד היותו סמל החסד והאהבה הלא‬ ‫אב הוא אשר על כגון דא נאמר – כרחם אב על בנים‪...‬‬ ‫מכל משמר על כרם בית ישראל‪ ,‬ועמדו בכל תוקף‪ ,‬בגבורה‬ ‫ובעוז נגד משנאי ה׳ אשר הסתחפו לקהל ה׳‪ ,‬והזהירו את‬ ‫ואליבא דאמת הלא אין זה המקרה הראשון‪ ,‬גם בשבוע‬ ‫שאלה יש לי חבר טוב‪ ,‬שאף‬ ‫שעבר למדנו על גירושים דומים‪' :‬הפרד נא מעלי' קרא‬ ‫שהוא יר"ש‪ ,‬מנהגו לדבר בכל עת‬ ‫העם להתרחק מהם‪ ,‬כעין מה שנאמר‪:‬‬ ‫אברהם לבן דודו ‪ -‬גיסו היתום לוט‪,‬‬ ‫מפאליטיק‪ ,‬מחסידויות וחצרות‬ ‫"וידבר אל העדה לאמור‪ ,‬סורו נא מעל‬ ‫שחבר אליו במסעותיו‪ – ...‬אמנם אנשים‬ ‫שונות‪ ,‬איך אני מרומם אותו מזה?‬ ‫אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו‬ ‫ומהבית הזה‬ ‫אחים אנחנו‪ ,‬אבל בבקשה‪ ,‬חפש לך‬ ‫מקום אחר!!!‬ ‫תשובה‪ :‬ברגע של ישוב הדעת תפתח‬ ‫בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם"‪ .‬וה׳‬ ‫הפתוח מכל‬ ‫והפלא הגדול עוד יותר הוא‪ ,‬כי זהו‬ ‫עימו בשיחת אמת ותאמר לו מנהמת‬ ‫אלקים אמת‪ ,‬משה אמת ותורתו אמת וכל‬ ‫ליבך‪" :‬אחי היקר! אמאי קאתינא להאי‬ ‫דברי חכמים אמת‪ ,‬גם אלו שאין בכוחנו‬ ‫ארבעה רוחותיו‬ ‫האיש הגדול בענקים אשר לא נח ולא‬ ‫עלמא‪ ,‬בשביל זה? האם בשביל זה‬ ‫שקט בעומדו לבקש על הצלתם של‬ ‫להבינם ולתרץ אותם שיתיישבו עם שכלנו"‬ ‫)דרך כוכב‪ ,‬תו' ב שיעור ט(‪.‬‬ ‫לקלוט אורחים‪,‬‬ ‫רשעי עולם‪ ,‬אנשי סדום ועמורה הרעים‬ ‫ירדנו לעולם?? אל תהיה טיפש‪ ,‬אל‬ ‫תתן לעולם לבלבל אותך‪ ,‬הרי תיכף‬ ‫והחטאים‪...‬‬ ‫כי אכן‪ ,‬אהבתו של אברהם אבינו‬ ‫מסולק לא אחר‬ ‫אלא "שזאת צריך לדעת‪ ,‬כי לימוד הזכות על‬ ‫כבר נחזור הביתה ואז לא ישאר כלום‬ ‫מכל זה‪ ".‬ודברים היוצאים מן הלב‬ ‫לבריות ורחמנותו עליהם היתה סמל‬ ‫מאשר בנו‪...‬‬ ‫הרשעים אינו סותר בשום פנים את ההלכה‬ ‫יכנסו בעזר ה'‪.‬‬ ‫החסד והאהבה‪ ,‬אך כל זה כל זמן‬ ‫של "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"‬ ‫שאינם מסכנים את סביבתם‪ ,‬אך ברגע‬ ‫ויש להלחם כנגד המסיתים והמדיחים נגד‬ ‫שהשפעתם קלוקלת‪ ,‬ברגע שהם גורמים לניתוק‬ ‫ה׳ ותורתו‪ ,‬ולעשות בכל תוקף למען השי״ת לקיים "תנו עז‬ ‫לאלקים"‪ ,‬ואמנם בד בבד יש ללמד עליהם זכות‪ ,‬אך אלו‬ ‫שאלה כשעובר עלי איזה צער‬ ‫וריחוק סביבתם מהבורא ומצוותיו‪ ,‬כי אז אין מנוס‬ ‫כלשהו‪ ,‬אזי נסתם ליבי בחשכות‬ ‫מלשלחם מעל פנינו‪...‬‬ ‫אשר משתמשים עם לימוד הזכות לקולא ולחזק ח"ו את‬ ‫המוחין‪ ,‬איך אפשר להתרומם מזה?‬ ‫המסיתים והמחטיאים ‪ -‬הרי הם בגדר "מגלי פנים בתורה‬ ‫בטחון החיים הרוחניים עולה על הכל‪ ,‬שום קירוב ושום‬ ‫שלא כהלכה"‪) .‬יומם‪ ,‬תשע"ד(‬ ‫תשובה‪ :‬על ידי הלל והודאה להשי"ת‪.‬‬ ‫חסד אינו יכול לבוא על חשבון החיים עצמם‪ ,‬לא של‬ ‫אנו הרי מוקפים בטובות וחסדים בלי‬ ‫"כי התורה שזכינו לקבלה בסיני יש בה ב׳ חלקים; חלק‬ ‫בעל החסד ולא של שום יהודי אחר הדבק בחיי נצח‪...‬‬ ‫גבול‪ ,‬וצריך רק להתבונן בישוב הדעת‬ ‫ההלכה שבתורה וחלק האגדה שבה‪ ,‬אשר שניהם אמת‬ ‫כל זה לא מנע כמובן מאברהם לפעול מרחוק להצלתו‬ ‫לאמתו דברי אלקים חיים‪ ,‬הן ההלכה והן האגדה נתנו‬ ‫בחסדים‪ ,‬ולקחת פרט קטן ולחשוב איך‬ ‫של לוט בעת שביו‪ ,‬שהרי יש בו ניצוץ אלוקי‪ ,‬ניצוץ קטן‬ ‫למשה מסיני‪ ...‬אמנם עלינו לדעת כי לעובדא למעשה‬ ‫הייתי נראה אם לא היה לי את זה‪ ,‬וכמה‬ ‫של חיים נצחיים שכדאי למסור את הנפש להצלתו‪...‬‬ ‫אין למדים הלכה מאגדה )ירושלמי פאה פ״ג ה״ד( ]ומקום‬ ‫אני צריך להודות שקיבלתי זאת במתנת‬ ‫יש בראש להניח שני תפילין[‪ .‬ואף שיש לדעת את דברי‬ ‫חינם‪ .‬ולמשל יחשוב על מה שאמרו‬ ‫בצורה זו אף פעל להעביר לישמעאל את אהבת‬ ‫האגדה ]אשר הובאו לעיל וכיו"ב‪ ,‬בענין גודל מעלת נשמות‬ ‫חז"ל "כל הנשמה תהלל ק'ה" על כל‬ ‫האב כמובא במדרש )פרקי דר"א‪ ,‬כט( שפעמיים יצא‬ ‫ישראל ואפילו הפחותים שבהם[ כדי לדעת להבין ולהשכיל‬ ‫נשימה ונשימה תהלל ק'ה‪ .‬חס ושלום‬ ‫אברהם אל המדבר הרחוק לבקר את בנו‪ ,‬ואכן זכה‬ ‫אם משהו אינו כשורה בנשימה הרי זה‬ ‫עד היכן גדלה מעלתה של כל נשמה מישראל ועד היכן‬ ‫בסופו של דבר לראותו שב בתשובה בחייו )רש"י‬ ‫נורא ואיום‪ ,‬וכאן יש לנו את זה בכל רגע‬ ‫מסוגלים אנו להתקרב ולהדבק בהשי"ת‪ ,‬וכמה גדולה‬ ‫בראשית כה ט(‬ ‫ועצומה היא אהבת השי"ת אלינו שענין זה מבואר היטב‬ ‫ורגע בניקל ובחסד עליון‪ ,‬זה הרי ניסים‬ ‫זהו חסד אמיתי‪ ,‬חסד למען החיים האין סופיים!‬ ‫באגדה‪ .‬עכ"ז לגבי ההנהגה למעשה אסור לנו לסטות זיז‬ ‫ונפלאות‪ ,‬הודו לו ברכו שמו‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫תמשיך גם אם לא הולך‬ ‫ותשלך את הילד‬ ‫מתוך שיחה לתלמידי ישי"ק סאטמר ב"ב – ו' תשרי תשפ"ז‬ ‫יש גם לבאר טעם הדבר שתיקנו חז״ל לקרוא בתורה ביום‬ ‫ראש השנה מעשה דהגר וישמעאל‪ ,‬דלכאורה מה שייך‬ ‫הריני מאמין בהשי"ת כמו שהבעש"ט‬ ‫כשהיצה"ר מפתה את האדם לעשות‬ ‫סיפור זה לקדושת היום בעת שישראל תולים עיניהם‬ ‫והגר"א מוילנא האמינו בהשי"ת‪ .‬הריני‬ ‫עבירה ח"ו‪ ,‬והיהודי עונה לו 'יש לי מלך‬ ‫מברך להשי"ת כשם שהצדיקים ברכו‬ ‫שאוסר עלי לעשות כן והריני שומע‬ ‫לאביהם שבשמים שיצאו זכאים בדינם‪ ,‬ומה ענין הגר‬ ‫להשי"ת‪ .‬זהו ענין ההתקשרות לצדיקים‪,‬‬ ‫בקולו'‪ ,‬עי"ז זוכה האדם להמליך את‬ ‫וישמעאל לכאן‪.‬‬ ‫שהאדם מתבטל אליהם‪ ,‬שעי"ז יש לו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הוא המלך ואני מקיים רצונו‪,‬‬ ‫ממש את האמונה של הצדיקים‪ .‬זהו‬ ‫אשר למטרה זו ירדנו לעולם‪ ,‬כדי‬ ‫אלא יש לומר שיש בזה גם כן איזה רמז כלפי מעלה‪,‬‬ ‫אחד מהעצות שהבעש"ט גילה בעולם‬ ‫להמליך את הקב"ה‪.‬‬ ‫שאפילו יהודי פשוט כשהוא מקושר‬ ‫יתירה מזאת אנו יודעים שהקב"ה ברא‬ ‫שהנה נאמר בישמעאל "וישמע אלקים את קול הנער באשר‬ ‫לצדיק ועובד את השי"ת על דעתו‪ ,‬הרי‬ ‫אותנו‪ ,‬והוא נותן לנו מה לאכול ומה‬ ‫הוא שם"‪ ,‬היינו שהשי״ת ריחם על ישמעאל‪ ,‬על בריה כזו‬ ‫הוא צדיק ממש ממש‪ ,‬כאותו הצדיק‬ ‫לשתות‪ ,‬הוא נותן לנו חיים כשאנו ישנים‬ ‫שהוא מקושר אליו‪.‬‬ ‫וכשאנו ערים‪ .‬ולזאת תקנו חז"ל ברכות‬ ‫שבזהר הק׳ )בח״ב דף ל״ב( נאמר עליו‪" :‬וי על ההוא זימנא‬ ‫בכל יום‪ ,‬שלא עשני גוי‪ ,‬שלא עשני‬ ‫דאיתיליד ישמעאל בעלמא" ]וי לו לזמן שבו נולד ישמעאל‬ ‫מה עושה בחור כשהקיץ‬ ‫עבד‪ ,‬וכהנה‪ ,‬ברכת הנהנין על כל דבר‬ ‫בבוקר ואין לו מצב רוח‪.‬‬ ‫לברך את השי"ת‪ :‬רבונו של עולם אתה‬ ‫בעולם[‪ ...‬ועוד שם )בזהר שם ד׳ י״ז( אין לך גלות קשה‬ ‫שיקשר אל הדיבור‪ ,‬יאמר 'מודה אני‬ ‫בראת את זה ונתת לי את זה והריני‬ ‫לישראל כמו גלות ישמעאל‪ ,‬ובאותה שעה עוד קיטרגו‬ ‫לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה'‪,‬‬ ‫אוכל ונהנה מזה‪ ,‬הריני מודה ומשבח‬ ‫אותך על זאת‪ .‬עי"ז אנו מתקשרים‬ ‫המלאכים ואמרו‪" :‬רבון העולמים אדם שהוא עומד להמית‬ ‫הלכתי לישון ומסרתי בידך את הנשמה‪,‬‬ ‫והנה החזרת לי את נשמתי הריני מודה‬ ‫להקב"ה ע"י ההודאה והברכה‪ ,‬ובזכות‬ ‫את בניך כצמא אתה מעלה לו באר?!" ע״כ‪ .‬ועם כל זאת‬ ‫ומהלל אותך על הנשמה‪.‬‬ ‫זאת מתקבלים התפילות‪ ,‬כי כשאדם‬ ‫מודה ומהלל ואח"כ הוא מבקש ומתחנן‪,‬‬ ‫נתעוררו עליו רחמי שמים לעשות לו ניסים ונפלאות‪ ,‬וזאת‬ ‫הקב"ה הוא למעלה מכל ההשגה‪,‬‬ ‫מתקבלים תפילותיו ברחמים‪.‬‬ ‫ומשה רבינו קיבל מהקב"ה שע"י שאדם‬ ‫משום שמסרה הגר את עצמה לידי השגחת השי״ת‪ ,‬כמו‬ ‫מקיים מצוה‪ ,‬הרי הוא מקושר להקב"ה‪,‬‬ ‫הבה נעשה התחלה לכבוד השנה‬ ‫שמובא )בקדושת לוי( על הפסוק )בראשית כ״א ט״ו( ותשלך את‬ ‫וכן כשהוא סר מרע שמתגבר על יצרו‬ ‫החדשה‪ ,‬להתפלל מלה במלה בכוונה‪.‬‬ ‫ואינו עושה העבירה‪ ,‬עי"ז הוא מקושר‬ ‫אם לא הולך לו לכוון פירוש המלות‪,‬‬ ‫הילד תחת אחד השיחים ‪ -‬שהסיחה דעתה ממנו והשליכה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬אף שאין לו שום השגה‪ .‬יש לנו‬ ‫יאמר התיבות ויתקשר אל האותיות‬ ‫אותו לידי השגחת השם יתברך‪.‬‬ ‫מעשים‪ ,‬מעשים טובים שצריך לעשות‪,‬‬ ‫הקדושות אפילו בלי לכוון הפירוש‪,‬‬ ‫ומעשים רעים שאסור לעשות‪ ,‬כשאדם‬ ‫יאמר 'ברוך‪ ,‬אתה‪ ,‬השם'‪ ,‬מילה במילה‪,‬‬ ‫על זה מבקשים אנו בראש השנה מאת אבינו שבשמים‪:‬‬ ‫מקיים זאת‪ ,‬הרי זה נחשב בעיני השי"ת‬ ‫ויתקשר לתיבות הקדושות‪ ,‬וכן בברכת‬ ‫המזון ושאר העניינים‪.‬‬ ‫אם על אלה ריחמת בעת שמסרו עצמם אליך ‪ -‬קל וחומר‬ ‫כמי שעבד אותו עם ההשגות הגבוהות‬ ‫והנעלות ביותר‪.‬‬ ‫ברוך השם יש לנו פה‪ ,‬ויכולים תמיד‬ ‫שתרחם על עמך רחומך ובני חביבך בני אברהם יצחק‬ ‫לעסוק בתורה ותפילה ולקיים מצוות‬ ‫איך אפשר לזכות להיות‬ ‫רבות על ידי הפה‪ .‬הבה נשתמש עם‬ ‫ויעקב בשעה שתולין עיניהם למרום‪.‬‬ ‫בשמחה תמיד‬ ‫הפה כראוי‪ ,‬שלא לדבר ח"ו דברים‬ ‫בטלים‪ ,‬ומכל שכן לא לדבר דיבורים‬ ‫העצבות היא ממש קליפה של הסטרא‬ ‫אסורים רח"ל‪ ,‬רק להודות ולהלל‬ ‫אחרא‪ .‬אם נכנס מחשבה של עצבות‪,‬‬ ‫ולשבח‪ ,‬לפאר לרומם ולהדר‪ ,‬לברך‬ ‫יסיח דעתו ממנה‪ .‬אל תחשוב מזה‪.‬‬ ‫וממילא תסתלק‪ .‬אך לא ילחום‬ ‫לעלה ולקלס‪ ,‬להודות ולהלל להשי"ת‪.‬‬ ‫ויטע אשל בבאר שבע‬ ‫ויחד עם זאת להזהר ולהשמר מאד‬ ‫במלחמה מפורשת כנגד אלו המחשבות‪,‬‬ ‫מהטומאה המרה שיש בעולם‪ ,‬הפריצות‬ ‫בספר המידות )ערך אכילה חלק שני( כתב רביה"ק‪" :‬על ידי‬ ‫כי רק היסח הדעת הוא הקדושה‪.‬‬ ‫והזוהמא שיש בדורינו רח"ל‪ ,‬על זאת‬ ‫כל מחשבה זרה שנכנסה למוחו‪ ,‬יסיח‬ ‫צריך מסירות נפש‪ .‬כשהיצר הרע מתחיל‬ ‫ברכת המזון נתוודע השם יתברך בעולם"‪ .‬והגאון מטשעהרין‬ ‫דעתו ממנה‪ .‬ולא יחשוב עוד שום‬ ‫לפתות לעבירה‪ ,‬יתבונן שאפילו אילו היו‬ ‫מציין במראי‪-‬מקומות שלו‪ :‬כי אברהם היה הראשון‬ ‫מחשבה‪ ,‬רק יסיח דעתו וימשיך לדרכו‪.‬‬ ‫באים להרוג אותו‪ ,‬היה מוסר נפשו על‬ ‫כי עצם המחשבה ממה שאין לחשוב‪,‬‬ ‫קידוש השם‪ ,‬מכ"ש בנסיון שיש לו עתה‪,‬‬ ‫שהתחיל לפרסם את שמו על ידי ברכת המזון‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫זה בעצמו עבירה‪ .‬אשר על כן רק יסיח‬ ‫יתגבר במסירות נפש על יצרו ולא יעשה‬ ‫וכמובא בגמרא )סוטה י‪" :(.‬ויטע אשל בבאר שבע" )בראשית‬ ‫דעתו וישקיע מחשבתו בתורה ותפילה‪.‬‬ ‫העבירה‪ ,‬ועי"ז הוא עושה כזה נחת רוח‬ ‫הריני מברך אתכם שתאיר האמונה‬ ‫גדול להשי"ת‪ ,‬בלי גבול‪ ,‬בלי גבול‪.‬‬ ‫כא‪ ,‬לג( אמר ריש לקיש‪ ,‬מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל‬ ‫הקדושה בלבכם‪ ,‬ותרגישו שיש לנו בורא‬ ‫האדם שנמצא בעולם מגושם כזה‪ ,‬והוא‬ ‫מיני מגדים וכו׳ וחד אמר פונדק וכו׳‪" ,‬ויקרא שם בשם ה׳‬ ‫קדוש ואנו זוכין לשמוע בקולו‪ ,‬לקיים‬ ‫מקיים רצון הבורא עולם‪ ,‬איזה נחת רוח‬ ‫מה שהוא מצוה עלינו לעשות‪ ,‬ולהשמר‬ ‫א‪-‬ל עולם"‪ ,‬אמר ריש לקיש‪ ,‬אל תיקרי ׳ויקרא׳ אלא ׳ויקריא׳‪,‬‬ ‫הוא עושה להשי"ת‪ ,‬בלי גבול‪ ,‬וגם שכרו‬ ‫ממה שהוא אסר עלינו לעשות‪ .‬אשרינו‬ ‫יהיה בלי גבול‪ ,‬בזה ובבא‪.‬‬ ‫מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב״ה בפה כל עובר‬ ‫מה טוב חלקינו‪ ,‬זהו זכות גדול שאין‬ ‫כמוהו‪ ,‬שבן אדם גשמי בעוה"ז יהיה‬ ‫מה עושים בהסתר פנים‬ ‫ושב‪ .‬כיצד‪ ,‬לאחר שאבלו ושתו‪ ,‬עמדו לברכו‪ ,‬אמר להם‪ ,‬וכי‬ ‫לו קשר עם הקב"ה‪ ,‬כמו שקיבל משה‬ ‫כשאין האמונה מאירה‪.‬‬ ‫משלי אכלתם‪ ,‬משל אלקי עולם אכלתם‪ ,‬הודו ושבחו וברכו‬ ‫רבינו מהר סיני את המצוות‪ ,‬מדאוריתא‬ ‫ומדרבנן‪ ,‬לקיים מצות עשה‪ ,‬ולהשמר‬ ‫זה אחד מהטעמים שתלמידי בעש"ט‬ ‫למי שאמר והיה העולם‪.‬‬ ‫מאיסור לאו‪ .‬ע"י שהוא סר מרע‪ ,‬אף‬ ‫תיקנו להתקשר להצדיק‪ ,‬כשאדם‬ ‫שאינו מתבונן בדבר טוב‪ ,‬בזה בעצמו‬ ‫מקושר לצדיק שיש לו את הדעת‬ ‫הרי שהפרסום הראשון של השי״ת בעולם היה ע״י ברכת‬ ‫הוא כבר מקושר לבורא עולם בכבודו‬ ‫הנכונה‪ ,‬את השכל המתוקן‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הנהנין‪ ,‬הודאה להשי"ת על ההנאה מן המזון‪.‬‬ ‫ובעצמו‪ .‬אשרינו מה טוב חלקינו שיש‬ ‫מקשר את מוחו למוחו של הצדיק‪ ,‬ויש‬ ‫לנו עצות טובים וישרים כאלה‪.‬‬ ‫לו אותה האמונה שיש להצדיק‪.‬‬ ‫)אוסף אמרים‪ ,‬קדושה‪ ,‬מאמר ח(‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫מאמונה לראייה‬ ‫אצלו‪ ,‬ומה שעדיין לא זכה להבין‪ ,‬צריך לברר‬ ‫אני בעל הבירה"‪ .‬ועיין כעין זה בספר אוהב‬ ‫לעצמו אחת ושתיים עד שידע היטב מה שלא‬ ‫ישראל מהרה״ק מאפטא זי״ע )פ׳ בראשית ד״ה‬ ‫עבודה שהיא זרה‬ ‫נהיר לו‪ ,‬כי גם ידיעה ברורה לדעת מה שאינו‬ ‫ונהר יוצא מעדן( וז״ל‪" :‬וכי אברהם אבינו עליו‬ ‫ובכוחה נתעלה‬ ‫השלום בתחילה עבד עבודה זרה‪ ,‬אלא בתחילה‬ ‫הנה חכמנו זכרונם לברכה אמרו בנדרים )ל״ב‪:(.‬‬ ‫מבין‪ ,‬היא גם ידיעה חשובה‪ ,‬וצריך לשאוב נחת‬ ‫הכיר בוראו וכוחו מכוח הנבראים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫"אמר רבי אמי‪ ,‬בן שלוש שנים הכיר אברהם את‬ ‫רוח והרבה שמחה מהחלקים שאכן נתבהרו לו‬ ‫הכירו מכוח עצמותו יתברך‪ ,‬כביכול‪ ,‬לכן וירא‬ ‫בוראו‪ ,‬שנאמר עק"ב אשר שמע אברהם בקולי‪,‬‬ ‫)כעין מה שכתוב בספר חובות הלבבות‪ ,‬שער‬ ‫אליו ה׳ וכו׳"‪ ,‬ע״ש‪.‬‬ ‫חושבניה מאה ושבעין ותרין ]׳עקב׳ בגימטריא‬ ‫ייחוד המעשה פרק ה׳ וז״ל‪ :‬יהיה גדול בעיניך‬ ‫מאה ושבעים ושנים[" ע״כ‪ .‬ואברהם חי קע״ה‬ ‫וזו היא עבודת הצדיקים‪ ,‬שעוברים בעבודתם‬ ‫נצחונך הכי קטן על היצר והזדככותך הפעוטה‬ ‫הק׳ מבהירות לבהירות )כנזכר בליקו״מ סי׳ ו׳(‬ ‫שנה‪ ,‬נמצא שבן שלוש הכיר את בוראו )ר״ן(‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬כדי שנצחון זה ישמש במדריגה שממנה‬ ‫שהולכים מהשגה להשגה‪ ,‬ועושין תמיד תשובה‬ ‫אמנם מצינו מדרש‪ ,‬שעד מ״ח שנים עבד‬ ‫תעלה לנצח אותו בדבר גדול יותר‪ ,‬ע״כ כפי׳‬ ‫על העבודה שעבדו לפי השגתם הקודמת‪ .‬וזה‬ ‫עבודה זרה )עיין בראשית רבה ל״ט‪-‬ט וביפה‪-‬תואר שם(‪.‬‬ ‫לב טהור שם(‪.‬‬ ‫צריך כל אחד לדעת‪ ,‬שכל עבודה ועבודה‬ ‫ומובא על זה‪ ,‬דכאשר אברהם אבינו יצא וראה‬ ‫ממשיכה עליו בהירות‪ ,‬בין אם מאיר לו עכשיו‬ ‫את העולם בתפארתו‪ ,‬כיצד כל פרט מהעולם‬ ‫מיוסד ומתוכנן באופן נפלא מאד‪ ,‬כי הוא‬ ‫לשמוח בעצם‬ ‫או שיזכה להארה לאחר זמן ‪ -‬מכל יגיעה נעשה‬ ‫בירור ותיקון נצחי עבורו‪.‬‬ ‫היה בקי מאד בחכמת התכונה והיה גם חוזה‬ ‫העמל והיגיעה‬ ‫בכוכבים‪ ,‬כמובא בחז״ל )ב״ב ט״ז‪ ,(:‬והיו נהירין‬ ‫”‬ ‫עוד זאת צריך לדעת‪ ,‬שגם אם קורה והאדם‬ ‫לו שבילי דרקיעא‪ ,‬וראה בעיניו המאירות את‬ ‫התייגע ועמל‪ ,‬ולא הבין מאומה ‪ -‬גם אז צריך‬ ‫והרי זה דומה‬ ‫הבריאה הנפלאה ‪ -‬עד שמעצמת התפעלותו‬ ‫לשמוח מכך שזכה על כל פנים לעמול בתורה‪,‬‬ ‫לאחד שנמצא‬ ‫קרא‪ :‬אי אפשר לבירה בלא מנהיג )בר״ר פל״ט(‪.‬‬ ‫והוגיע את מוחו להבין את חכמת הבורא ית׳‬ ‫בסמוך למקומו‬ ‫כי כשרואים דבר מתוכנן ‪ -‬משתקף ממנו‬ ‫בתורתו הקדושה‪ ,‬וכמאמר חכמנו זכרונם‬ ‫של הקיסר‪ ,‬ויש לו‬ ‫המתכנן‪ ,‬ולבו זעק בקרבו‪ :‬יש אלקים אדירים‪.‬‬ ‫היינו שראה זאת באמונתו‪ ,‬עד שכעבור זמן‬ ‫לברכה )ברכות י״ז‪" (.‬אשרי מי וכו׳ ועמלו בתורה"‪,‬‬ ‫אלף אלפים ראיות‬ ‫הציץ עליו בעל הבירה‪ ,‬היינו שהקדוש ברוך‬ ‫גם אם עדיין לא זכה לראות פרי בעמלו‪ .‬כי‬ ‫שהמלך נמצא‬ ‫הוא כביכול נתגלה אליו בשפע נבואה ואמר‬ ‫תפקידנו הוא לעמול‪ ,‬ואילו ההצלחה היא ביד‬ ‫בסמוך לו‪ ,‬אך‬ ‫לו‪ :‬אני הוא בעל הבירה!‬ ‫השם ית׳‪.‬‬ ‫עיניו אינן רואות‬ ‫כלומר‪ ,‬שעד אז‪ ,‬עד שהקדוש ברוך הוא הציץ‬ ‫כן הענין גם בעת התפילה‪ ,‬שגם אם לא הרגיש‬ ‫אותו‪ ,‬אולם לאחר‬ ‫אליו‪ ,‬הרגיש אברהם רק בנשמתו הטהורה‬ ‫חיות בתפילתו ‪ -‬עליו לשמוח מעצם היגיעה‬ ‫מכן‪ ,‬כשרואה‬ ‫ובגודל השגותיו הבהירות והנשגבות שאי‬ ‫שיגע למענו ית'‪ ,‬גם אם לא הלך לו כפי רצונו‪,‬‬ ‫את המלך בעיניו‪,‬‬ ‫אפשר לבירה בלא מנהיג‪ ,‬ועבד את בוראו‬ ‫מתוך השגה זו‪ ,‬והרי זה דומה לאחד שנמצא‬ ‫כי סוף כל סוף הרי אין הקב״ה מקפח שכר‬ ‫אזי ההבדל הוא‬ ‫בסמוך למקומו של הקיסר‪ ,‬ויש לו אלף אלפים‬ ‫כל בריה‪ ,‬והשכר מגיע מהקב״ה אשר בידו‬ ‫כבין חושך לאור‪,‬‬ ‫ראיות שהמלך נמצא בסמוך לו‪ ,‬אך עיניו‬ ‫עיתותינו ‪ -‬אשר האדם מתייגע עתה‪ ,‬וההצלחה‬ ‫הגם שגם לפני‬ ‫אינן רואות אותו‪ ,‬אולם לאחר מכן‪ ,‬כשרואה‬ ‫והסייעתא דשמיא יזכה לראות כעבור זמן‪.‬‬ ‫כן היו לו הוכחות‬ ‫את המלך בעיניו‪ ,‬אזי ההבדל הוא כבין חושך‬ ‫ברורות שהמלך‬ ‫לאור‪ ,‬הגם שגם לפני כן היו לו הוכחות ברורות‬ ‫לא יהיה בך עקר ועקרה‬ ‫נמצא בסמיכות‪.‬‬ ‫שהמלך נמצא בסמיכות‪.‬‬ ‫וכן היה אצל אברהם אבינו ע״ה‪ ,‬שלאחר‬ ‫במדרש )שוחר טוב ז׳( מובא על הפסוק )תחלים‬ ‫שהקדוש ברוך הוא כביכול התגלה אליו‪,‬‬ ‫לא‪-‬ב( "בך ה׳ חסיתי״ — בכ״ב אותיות שלך‪.‬‬ ‫ב' מדרגות אלו‬ ‫הרגיש שכל העבודה שעבד לעשות נחת רוח‬ ‫שבהן חוסה האדם בהשי״ת‪ ,‬והוא מדבק עצמו‬ ‫אצל כל אחד ואחד‬ ‫להשי״ת עד אז‪ ,‬היתה עבודה כזו שהיא בבחינת‬ ‫אליו באמצעות האותיות הקדושות של תורה‬ ‫זרה אליו‪ ,‬היינו לאחר שנפתח לו שפע נבואה‪,‬‬ ‫דבר זה נבחן בעיקר בלימוד התורה‪ ,‬ובפרט‬ ‫ותפילה‪ ,‬והקב״ה מגין עליו‪ ,‬וכמובא מהרה״ק‬ ‫נפל לבו בקרבו על כל העבודה שעבד עד‬ ‫בלימודם של בחורים צעירים‪ ,‬שלא אחת קורה‬ ‫עכשיו‪ ,‬וכי כך עובדים לבורא נורא כזה?! )עיין‬ ‫בעל הדגל מחנה אפרים‪ ,‬על הפסוק )דברים ז‪-‬יד(‬ ‫שמתייגעים בתורה‪ ,‬והלימוד הוא קשה ומסובך‬ ‫ליקו״מ סי׳ ו׳ אות ג׳( וכל העבודה שעד עכשיו‪,‬‬ ‫"לא יהיה ׳בך׳ עקר ועקרה ובבהמתך" ודרשו‬ ‫ואין רואים שום מוצא ‪ -‬בדרך כלל כשמתייגעים‬ ‫בסוגיא ורואים שלא הכל בהיר ומבורר‪ ,‬או‬ ‫היתה בבחינת עבודה זרה – עבורה שהיא זרה‬ ‫חז״ל )דברים רבה‪ ,‬בכורות מ״ד( שלא תהיה תפילתך‬ ‫לו )כלשון חז״ל ב״ב ק״י( ביחס לעבודה שעבד‬ ‫כשניצבת קושיא בהבנה לנגד העיניים‪ ,‬אזי‬ ‫עקורה‪ ,‬ומבאר שנרמז בברכה זו שהכ״ב‬ ‫מכאן ואילך‪.‬‬ ‫מדרך הטבע הוא שהדבר גורם לרפיון ומרירות‪,‬‬ ‫אותיות‪ ,‬היינו התפילה‪ ,‬לא יהיו עקרות‪ ,‬אלא‬ ‫עד ששוכחים גם את הדברים הברורים שכבר‬ ‫ישאו פירות‪ .‬ולא רק התפילות על רוחניות‬ ‫נתבהרו לו בסוגיא זו עד שהגיע לקושיא הזאת‪,‬‬ ‫עבודה באמונה‬ ‫אלא גם התפילות על גשמיות הנרמזים בתיבת‬ ‫כי הקושיא הזאת שוברת את כל מה שכבר‬ ‫ועבודה בראיה‬ ‫"ובבהמתך" יתקבלו יתנו פירות כי כשהכ״ב‬ ‫השיג ורכש בסוגיא‪.‬‬ ‫וזה היה ההבדל בין העבודה מתוך האמונה‬ ‫אותיות לא יהיו בבחינת עקר ועקרה‪ ,‬יביאו‬ ‫אך האמת היא‪ ,‬שתוך כדי לימודו צריך האדם‬ ‫וההשגה עד היותו בן מ״ח‪ ,‬לבין העבודה‬ ‫שפע ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫לשמוח בחלקי הידיעה שכבר קנה ונתבהר‬ ‫שלאחריה של "הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫אם אמרתי מטה רגלי‪...‬‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫יום א׳ י״ח תמוז תשכ״ח ירושלים עיר הקודש ת״ו בב״א‬ ‫הסטרא אחרא והטומאה אשר מתחזקת על כל אחד להביאו‬ ‫‪...‬ולולי ידעתי מרביה"ק ומתלמידו מוהרנ״ת זצ״ל אז אבדתי‬ ‫לאבדון נצחי ר״ל ר״ל ]‪[...‬‬ ‫מעניי ומפגעי נפשי אשר עבר עלי מעודי עד היום הזה ו״אם‬ ‫אמרתי מטה רגלי חסדך ה׳ יסעדני" )תהלים צד‪ ,‬יח( ‪ -‬כאשר קבלנו‬ ‫ואם היינו מכניסים בלבנו את דבר קדשם היינו יכולים לקיים‬ ‫מרביה"ק כי אין יאוש בעולם כלל במציאות ממש‪.‬‬ ‫את דברי הבעש״ט שמובא בצוואת הריב״ש על המדה שקורא‬ ‫לה ׳מדת השוואה׳‪ ,‬להיות תמיד שוה בדעתו להשתוקק תמיד‬ ‫כי הנה מובא בספה"ק‪ ,‬שבתחילת הבריאה היתה בחינה של‬ ‫לעשות רצון קונו‪ ,‬ואף אם עובר מה שעובר מבית ומחוץ ואפי׳‬ ‫סוד שבירת כלים‪ ,‬ורק אח״כ נבראה הבריאה‪ .‬וכל השבירות‬ ‫מה שסובל כל אחד ממנו בעצמו מהעגמת נפש של עצמו‬ ‫ברוחניות ובגשמיות בכל ימות עולם‪ ,‬שרשם מהשבירה‬ ‫ומהבלבולים והמחשבות של כל אחד ואחד בעצמו‪ ,‬תמיד‬ ‫הקודמת‪ .‬וכמו שאז בעת השבירה נשארה נקודה שלא נשברה‬ ‫להיות שוה בדעתו לשאוף ולהשתוקק להיות דבוק בהשי״ת ולא‬ ‫כידוע‪ .‬כמו כן בכל שבירה הנעשית בזה העולם יש נקודה שלא‬ ‫להנתק ממנו ה״ו‪.‬‬ ‫נשברת‪ ,‬שע״י הנקודה הזו תשוב השבירה לתיקון‪ ,‬והחסרון‬ ‫יתמלא באופן נפלא כזה כאילו לא נשבר כלל ועוד ביתר שאת‬ ‫כי הנה לפי דעתי וידיעתי סובלים כהיום אלפים ורבבות בני אדם‬ ‫בבחי׳ "ירידה תכלית עליה"‪.‬‬ ‫מהפרעות נפשיות ובלבולי מחשבות ודמיונות ומחשבות כאלו‬ ‫אשר מעיקים להם וממררים להם את חייהם ברוחניות ובגשמיות‪,‬‬ ‫ודוגמה לזה נקט רביה"ק בסי' ל״ד שהנקודה היא בחי׳ מעיין‪,‬‬ ‫וכל מה שרוצים לדחות את הבלבולים ולשית עצות לנפשם‬ ‫שממנה נמשך החיות להנהר הנמשך ממנו‪ ,‬למלאות כל הנהר‬ ‫להפטר מהמחשבות הקשות הללו‪ ,‬המחשבות נכנסים בעומק‬ ‫על כל גדותיו בהתחדשות נפלא כאלו לא נתייבש כלל מעולם‪.‬‬ ‫מוחם יותר ויותר ר״ל‪ ,‬ומתגברים הבלבולים ביתר שאת ועז‬ ‫והנה למעשה אין שום שבירה ואין שום נפילה ואין שום‬ ‫בכמה אופנים שונים ומעכירים לגמרי רוחו ודעתו של האדם‬ ‫בלבול וסיבוך שאין בהם נקודה שעל ידה ישוב הדבר לתיקון‬ ‫ה׳ ירחם‪.‬‬ ‫ולשלימות נפלא כאילו לא נשבר מעולם‪ ,‬כי כך הטביע הקב״ה‬ ‫והעצה הנפלאה והמועילה של מדת השוואה היא להיות‬ ‫בעולמו שלא תהיה שום מציאות של שבירה אשר לא תוכל‬ ‫שוה בדעתו ולהמשיך לעשות את שלו ברוחניות ובגשמיות‪,‬‬ ‫לשוב לתיקון‪.‬‬ ‫ולהשתדל בכל כוחו להיות קר ברוחו כמו שלא איכפת לו‬ ‫וצריך לדעת שמה שצעק רבינו ש׳אין שום יאוש׳ זה לא סתם‬ ‫מהמחשבות הטורדות‪ ,‬אף אם המחשבות ועגמת נפשו מעיקים‬ ‫התחזקות‪ ,‬אלא שצפה בשרש הבריאה וראה שכך היא המציאות‪,‬‬ ‫לו עד הנפש‪) ,‬וכענין המובא בליקו"מ סי' עב( ]‪[...‬‬ ‫שאין שום מציאות של יאוש בשום מקום שבכל העולמות ובכל‬ ‫הבריאה‪ .‬לפיכך הירבה מוהרנ״ת כ״כ דיבורי התחזקות אפי׳‬ ‫חזקו ואמצו בהתמדת התורה‪ ,‬ואז בכל מעט שתתעסקו בעצות‬ ‫להמונחים בשאול תחתיות ומתחתיו‪ ,‬כי כן קיבל מרביה"ק‬ ‫רביה"ק תראו הצלחה מרובה ]‪[...‬‬ ‫אשר ראה והשיג את אשר יעבור על כל אחד ואחד אשר ירצה‬ ‫הדורש שלומכם וטובכם והצלחתכם ברוחניות וגשמיות‬ ‫להתקרב אל השי״ת בעקבתא דמשיחא דא ‪ -‬לבל יתפשו ברשות‬ ‫יעקב מאיר שכטער‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫ועובדא ראיתי אצל הרב החסיד רבי‬ ‫כתבתי לך בענין הכנסת אורחים לכל‬ ‫הנה‬ ‫יונה לעביל ע״ה‪ ,‬שבשכונת קטמון היה‬ ‫עני שלא היה ראוי להכניסו הביתה‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אולם מובא בגמ׳ )ברכות יז‬ ‫ע״א( מימרא דאביי "לעולם יהא אדם‬ ‫באוהל‬ ‫השינון מזכך‬ ‫והיה רבי יונה מביא לו מיני מאכלים של‬ ‫ערום ביראה"‪ ,‬כי גם ביראה צריך חכמה‬ ‫את מח האדם‬ ‫שבת לתוך בית הכנסת וקרבו שם מאד‬ ‫ודעת‪ ,‬וכענין ששמעתי פעם על המשנה‬ ‫בפרקי אבות )פ״א ה( "ויהיו עניים בני‬ ‫ומחברו אל‬ ‫בדרך כבוד‪.‬‬ ‫]א"ה‪ :‬ראה רש"י בפרשתנו )יח פסוק‬ ‫ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה" ‪-‬‬ ‫התורה ‪-‬‬ ‫ד( ז"ל‪" :‬ורחצו רגליכם ‪ -‬כסבור שהם‬ ‫איזה המשך ושייכות יש בין ׳ויהיו עניים‬ ‫בני ביתך׳ ל׳אל תרבה שיחה עם האשה׳‪.‬‬ ‫ובכח הארה זו‬ ‫ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם‬ ‫ושמעתי‪ ,‬כי אמנם זה נכון מאד ומעלה‬ ‫יוכל להבין את‬ ‫והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים‬ ‫לביתו )ב"מ פו(‪ .‬אבל לוט שלא הקפיד‬ ‫גדולה שיהיו עניים בני ביתך‪ ,‬אולם‬ ‫תראה שיהיו עניים כאלו שלא מרבים‬ ‫הקשה לו‬ ‫הקדים לינה לרחיצה שנאמר ולינו‬ ‫שיחה עם האשה‪ ,‬כי אם לא כן‪ ,‬מוטב‬ ‫ורחצו רגליכם" ע"כ והבן[‪.‬‬ ‫לקרבם מרחוק ולא להכניסם הביתה‪.‬‬