במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — וירא (2026-10-26)

גיליון קלז | וירא פ"ז
במשעו_לי החסידותלהבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש
ואברהם עודנו עומד לפני ה' – מה אנו עושים על ידי התפילה
מחשבה בעלמא חשובה ומתקבלת יותר מקריאה ובקשה מפורטים בדיבור כדרכה ובמקומה מתפלת אאע"ה נעשה התורה ומשפט השם :בעניין תפילות אאע"ה על
הראוי שתוקן לה בתוך התפלה .כמו כן מה שייך 'להתחכם' עם הקב"ה ולהבליע מחשבות אנשי סדום שבפרשתן ישנם תמיהות עצומות ממפרשי התורה בכל הדורות .והראשונה
תפלה בג' ראשונות כנגד הסדר המסודר של חז"ל ולהיענות על ידי כך .ובכלל מה היתרון ומה שאם הייתה כוונת השי"ת לא לכסות מאברהם את אשר הוא עושה ,בזה עורר אותו השי"ת
הרבותא וההשכלה וה'חכמה' בהקדמה זאת ,ואיזה עבודת ה' יש בזה להזכירם דווקא בדיבור להתפלל עליהם .א"כ כיצד לא נתקבלה תפילתו כלל .וכך גם זאת שלא מצינו כלל שניגש
שיר ושבח ,עד שמפני זאת ייענו ביותר מאשר בדרכם ובמקומם בתוך התפלה( .וכל זאת הוא אאע"ה לתפילה באופן כה חזק בעניינים שעל עצמו כמו שהתפלל על אנשי סדום .ובקול
בנפרד מהרבותא האחרת שכתב בזאת בפ' בשלח שהקב"ה נותן ומייחס לתפלות ישראל אף אם הם 'סיפורי דברים שמחה וירא דברים עמוקים עד מאוד שהם קומה נוספת במהות התפילה .והיא אשר
בעלמא' כבמאמר הקודם) וביותר צריך להבין עצה זו ,שהוא גם נגד הדין הפשוט שבגמ' ברכות הצדיקים בתפילתם יוצרים את דרך ה' שתהיה ביושר ובמשפט .עד שמתפילת אאע"ה 'נעשה
לד .שאסור לשאול צרכיו בג' ראשונות ואחרונות .מפני שיש לה לתפלה סדר הופעה לפני התורה והמשפט השם לעולמי עולמים'.
כבוד המלך ,כעבד לפני רבו שקודם מסדר שבחו ואח"כ מבקש צרכיו ,ואחר שקיבל נפטר כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
והולך לו .ושעל כן כתבו שם בתוס' בשם הגאונים רבינו חננאל ורב האי ,שמה שאנו מוסיפין ומשפט למען הביא על אברהם את אשר דבר עליו (י"ח יט) .כי לכאורה הפצרת
בעשי"ת אף בשלוש הראשונות והאחרונות זכרנו ,כתבנו וכו' ,הוא מפני שרק על צרכי היחיד תפלת אברהם אבינו ע"ה להציל את סדום היה על מגן ח"ו ,כי לא מצא ה' עשרה
אסור לשאול אבל על צרכי ציבור שואלין .וזכרנו וכתבנו הכול בלשון רבים .והנה בעל אהבת צדיקים ,וסדום ועמורה נהפכו ...אמנם ,מתפלת אברהם אבינו ע"ה נעשה התורה
שלום מייעץ לכל יחיד לעשות זאת במחשבה אף על צרכים פרטיים ,והנה יקשה מאוד שאם ומשפט השם לעולמי עולמים .וזהו רצון השי"ת שהצדיקים יגזרו עליו דרך יושר
אסור לשאול צרכיו מפני סדר ההופעה שלפני המלך ,מה נפק"מ אם עושה זאת בדיבור או והוא מקיים .וזה היה מצוה אברהם אבינו את בניו ושמרו דרך השם לעשות וכו'.
במחשבה .וכנ"ל גם יקשה מדוע צרכי רבים מותר לשאול והרי גם זה סותר את סדר ההופעה כלומר ,שיהיה דרך ה' ביושר ,וזו צדקה ומשפט .והבן:
שלפני כבוד המלך.
והדברים נפלאים איך יעצבו וייצרו האבות הקדושים את מידות השי"ת עד שמהם
תפלה צורך גבוה :והנה ישנה 'קושיית הקדמונים' על כל עניינה ויסודה של תפלה,
מה צורך בה ואיך היא מסייעת לאדם המתפלל והרי הכול ידוע לפניו ית' וגזירותיו על האדם 'נעשה התורה והמשפט השם לעולמי עולמים'.
נכונות הן לפי מה שגזרה חכמתו ית' ,וא"כ איך ישנה האדם זאת ומה תעלה או תוריד תפלתו במקום רנה שם תהא תפלה :וע"ז ניעזר בנאמר בספר אהבת שלום -פרשת ויצא,
והבעת צרכיו לפני השי"ת שממילא יודע את הכל .ובאמת ששאלה קדמונית זאת אינה רק ששם ישנה הדרכה יוצאת דופן אימתי וכיצד להתפלל על בקשות גשמיות שונות .והרבה דברים
'קושיא' בעלמא אלא שבזמנינו מונחת היא ביסוד תפיסתו וגישתו של כל יהודי חרדי המאמין משותפים בתורתם יש בין בעל אהב"ש והרר"ב מפרשיסחא .וכתב שאף שאנשי כנה"ג תקנו
בכל לבו בהשגחת ה' וידיעתו ,מה לו עוד לשוח אל ה' ולספר לו את צרותיו ,שע"כ לפעמים בתפלת שמו"ע ג' ראשונות רק 'לסדר שבחו של מקום ,הנה 'האיש המשכיל' כבר בעת סידור
תפלתו קשה יותר מתפלת יהודי פשוט באמונתו ,שמרגיש יותר טעם להתפלל אל ה' מפני שבחו של מקום 'ראוי שיבקש ויתפלל' על ענייניו .וכבר באומרו את השבח בג' ראשונות יתפלל
תחושתו שהוא כמדבר אל חברו שאינו יודע כ"כ מקורותיו ומה שבליבו .ובא על זה בבעש"ט גם על הבקשה המסויימת והשייכת לאותו שבח .ומפני זאת כל י"ח הברכות נקראות ונכללות
עה"ת ב'עמוד התפלה' שבפ' נח אות קנד .מאמר נעלה ונשגב מהבעל שם טוב ,שהובא הרבה בתפלת שמו"ע ולא רק י"ב האמצעיות .והוא גם מפרט את הדוגמאות לזאת.
פעמים בספרי התולדות ,והוא שאכן התפלה אינה על צרכי האדם ,אלא היא 'צורך גבוה' יש לפרש על דרך הפסוק והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני
למלא את 'חסרון השכינה' ,וגם שהצדיקים יודעים מחסרון צרכי עצמם מהו חסרון השכינה אשמע ,כי הנה אמרו חכמינו ז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך
בדברים אלו עצמם ,מפני שהם נמשכים זה מזה ,וממילא 'ימולא החסרון שלו גם כן'. יתפלל ,ולזה תיקנו אנשי כנסת הגדולה ג' ראשונות בתפלת שמונה עשרה לסדר
שמעתי ממורי זלה"ה כי צדיקייא אינון שלוחי דמטרוניתא שעל ידי הצער וחסרונו שבחו של מקום ,וי"ב האמצעיות הן התפלות והבקשות על כללות ישראל ועל כל
יודע חסרון השכינה להתפלל שימולא שם החסרון ,ונעשה על ידו ייחוד קודשא יחיד בפרט ,וג' האחרונות הן בקשה שתתקבל תפלתנו .ועם כל זה ,תפלת שמונה
בריך הוא ושכינתיה ,וזהו מעלת התפלה ,וסרה קושיית הקדמונים למה צריך עשרה בכלל -נקראת תפלה ,כי האיש המשכיל ראוי שיבקש ויתפלל אף בשלש
תפלה ,הלא השם יתברך יודע מה שצריך האדם כי הוא בוחן כליות ולב וכו' ,ומורי ראשונות ,כמו 'מכלכל חיים בחסד' ראוי שיחשוב בדרך בקשה גם כן ,שיהיה כן,
ביאר על פי הנ"ל כי תפלה הוא צורך גבוה שידע האדם מחסרונו שהוא נמשך וכמו כן 'סומך נופלים' ,שתהא סמיכה לנופלים ,ו'רופא חולים' ,יהי רצון שתהיה
מחסרון של מעלה ,ויתפלל שימולא החסרון שם למעלה בשכינה ,כי צדיקייא רפואה לחולים ,ו'מתיר אסורים' ,יהי רצון שיצאו האסורים מן השבי .וזו היא כוונת
אינון שלוחי דמטרוניתא ,ממילא ימולא החסרון שלו גם כן ,רק לא יכוון לתועלת אמרם ז"ל על הפסוק לשמוע אל הרנה ואל התפלה ,במקום רנה שם תהא תפלה,
עצמו רק לתועלת השכינה ודפח"ח. פירוש כי רנה היא לשון שיר ושבח ,וזהו במקום רינה ,פירוש בשעה שתאמרו
השבח היינו ג' הראשונות ,שם תהא תפלה.
לב יודע מרת נפשו :אמנם הבינו כבר צדיקי הדורות שאין דרך תפלה ועצה זו
שווה לכל נפש ולכל זמן ,וישנם ליהודי מעצם יהדותו וחרדתו לדבר ה' ,צרות רבות ונוראות ועל הדרך כיצד להתפלל כתב שם ,שהבקשות כאשר הן נאמרות בתוך הברכות
הפולחות כל לב ,שמגודל הצער והדוחק אין לו מקום כלשהו במוחו ובמחשבותיו אף לחשוב האמצעיות הם 'קריאה' אל השי"ת ,הנה אם בקשות אלו מתבקשות בתחילת תפילת השמו"ע
רגע קט על צער השכינה ולהבין מה ואיך הוא ,ומכש"כ שאין לו חלל פנוי בליבו ובנפשו, בג' הראשונות ,הנה כי אז הם רק בגדר 'דיבור' ודברים בעלמא של 'שירות ותשבחות' .ועל
להתאפק מצערו בעת אשר 'כל ראש לחלי וכל לבב דווי' ועוד להרגיש גם את צערה .ואם כן הבקשה עליהן צריכה להיות במחשבה גרידא בדרך בעת שהדיבור אמנם עוסק בשיר
אמר יאמר בליבו שהוא מתפלל רק על צער השכינה הנה בוחן כל לב יודע שאין זה אמת, ושבח ,הנה במחשבה -ראוי 'שיחשוב בדרך בקשה גם כן' ,היינו שאותו שיר ושבח שאומר,
ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו ,וא"כ מה תועלת לו בתפלה .וכפי שהקשה בעל התולדות יחשוב במחשבה שיהי רצון שגם 'יהיה כן' ,והקב"ה נענה יותר לתפילות אלו במקום זה של ג'
עצמו .הובא בבעש"ט עה"ת פרשת נח אות קנ"ב. ראשונות ,ובדרך זאת של מחשבת בקשה בעת דיבורי השבח ,ככתוב 'טרם יקרא' ורק 'עוד
והוא שכבר נזכר שכל תפלות האדם יהיה לתועלת השכינה שהיא נקרא תפלה הם מדברים' גרידא ,וכבר 'ואני אשמע' .כהמש"ד.
ששואלת ומתפללת מדודה למלאות חסרונה ,וכל מה שנחסר לאדם הכל הוא והנה 'קריאה' נקראים ברכות האמצעיות ,ו'דברים' נקראים שירות ותשבחות כעין
בשביל החסרון שבשכינה ...אך הלב יודע מרת נפשו שאין כל העתים שוות ,שאם ג' ראשונות ,וזהו והיה טרם יקראו ואני אענה ,ומפרש ,עוד הם מדברים ואני
ח"ו יש לאדם איזה צער גדול ותפלתו הוא על עצמו ,ואינו משים על לבו שצער אשמע ,פירוש אפילו בדיבור לבד הנקראים שירות ותשבחות ולא דרך בקשה,
זה הוא בשבילה ויותר היה ראוי להתפלל עליה כי ממנה פנה ויתד שהכל בה .או אני אשמע ....וזהו גם כן פירוש הפסוק אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ,פירוש
שהוא מתפלל ובתוך כך נזכר שצריך להניח את עצמו ולהתפלל על השכינה רק בדיבור בעלמא ,ועם כל זה ויקשב ה' וישמע .וזה מה שהביא המדרש על הפסוק
שאינו יכול להתאפק על צער עצמו ,ואם יאמר שהוא מתפלל על השכינה ,ובוחן הזה הדא הוא דכתיב והיה טרם יקראו ואני אענה.
לב הוא השם יתברך היודע שאין זה אמת ,אפשר שח"ו נדחה מכל.
והוא אף מביא שם ראיה מפורשת לכך מרבי חייא ובניו ,שכבר בעת שהזכירו בג'
ואשר על כן סיים שם כפי 'ששמע מפורש מפי הרב המגיד רמ"מ' ,שיתפלל האדם ראשונות 'מוריד הגשם' כבר נענו ואתא מטרא .והדברים הללו נפלאים עד מאוד ,אף לאנשים
כפשוטו כפי המדרגה שהוא שם 'בעת ההוא' ו'רק שיהיו פיו וליבו שווים' .ואם כן 'נפל כערכנו בזמנינו ,הלומדים ומבינים רק בדרך פשוטה כתינוק בחומש .מדוע באמת תהא
ה' על ידם ,ממילא כבר נושעו וכבר לא יצטרכו לתפילה וצעקה אלא 'ה' ילחם לכם ואתם פיתא בבירא' והדרא 'קושיית הקדמונים' לדוכתא ,ומה תועלת לו בתפלה על עצמו וצערו
תחרישון'. שתוכנה ממילא ידועה להשי"ת במלואה .ובספר פרי חיים על אבות מביא לזאת עצה מפי
אמנם על דרך דברינו הקודמים יתכן ,שזו היתה כוונת השי"ת במה שאמר למשה בעל אור הגנוז ,שתפלתו תהיה 'עכ"פ -שאי אפשר לו לעבודת הש"י מחמת הצער' ,וכך
מה תצעק אלי ,בדרך הודעה בעלמא מה תצעק אלי ,פירוש אינך צריך לצעוק תחשב לו תפלתו כמתפלל על צער השכינה.
בתפלה דווקא ,רק דבר אל בני ישראל ויסעו ,פירוש אפילו בדיבור בעלמא. ושמעתי מפי ידידי הרב המאור הגדול בוצינא קדישא מו"ה יהודה לייב הכהן
ואפשר שלעצה היקרה הזו ,אין צריך להיות בעל מדריגה כה גדול ולבקש רק על צער שאם לא יוכל להפשיט עצמו מצערו עכ"פ יתפלל כך שאי אפשר לו הוא לעבוד
השכינה באמת ,ואף אם בעת הבקשות בי"ב הברכות הוא באמת מבקש רק על עצמו ,הנה הש"י מחמת הצער הזה וזה מניעת עבודה .וז"פ הגמרא ברכות לג .כל המשתף
ככל שכבר מתחילה בעת השבח בג' ראשונות הוא משתף גם שם שמים בצערו ,דהיינו שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו ר"ל שמשתף שם שמים בצערו ומתפלל על
שהוא מבין גם את הכבוד שמים התלוי בצרתו וישועתו ,ובאמונתו כבר מבקש על גילוי צערו שכואב לו שאינו יכול לעבוד הש"י מחמת זה הצער אז כופלין לו פרנסתו.
כבוד שמים זה ,הנה כבר הוא ראוי לישועה ,שהרי יש לכל יהודי עניין ורצון אמיתי שיתגדל והנה גם עצה זו היא רק לבעלי מדרגה עובדי ה' באופן כזה שהיא באמת ה'ראשית'
כבוד שמים על ידו ,והרי כתיקון חז"ל הוא מתחיל ומשבח על כך ,וזה עיקר מבוקשו שלהם והעדיפה להם בכל מעשיהם ,עד שיכולים להתפלל באמת על המניעות שלהם
ומציאותו ,ומה בכך שמשותף בזה גם רצון אישי בעת הבקשות בי"ב הברכות .וזה כמו בעבודת ה' כעניינם המרכזי.
ההבדל בין מי שמבקש נדבה ותרומה לאיזה צורך גדול ,שבכדי שדבריו יתקבלו מאוד,
עליו לעסוק בכך ללא טובת הנאה עצמית כלל ,ולשכנע בכך גם את הנתרמים .אמנם מי רחמי גו רחמי :ואשר על כן כבר כתב נכד הבעש"ט בדגל מחנה אפרים וארא
שמציע איזו עסקה ,הנה די בכך שהיא מועילה בטובה משותפת לשני הצדדים .ולכן מכיוון שזה היה נכון בדורו של זקנו -הבעש"ט ואנשיו ,שהיו הצדיקים מבינים את חסרונות
שהשפעת צרכי ציבור של ישראל הם תמיד נוגעים ומביאים כבוד שמים ,וכפי שכתבו השכינה מצרותיהם עצמם שהם ממש בדוגמתם ,והיו יכולים להתעלות מצרותיהם לגמרי
התוס' שצרכי ציבור הם עיקר הבקשות בשלוש אחרונות ,והם באים כאשר 'ותחזינה ומתפללים רק על צער השכינה .אבל כבר בדורו שלו ,הנה הקב"ה שהוא 'רחמי גו רחמי'
עינינו בשובך לציון' ,וכן 'מהללים ומברכים שמך הגדול' ו'ברכנו באור פניך' ,הנה אפשר מקבל צעקות ובקשות אף ב'סתם תשועות כל אחד לפי מה שצריך לו'.
להזכירם שם בתור בקשה לגילוי כבוד שמים .לפי זה התפלה אינה סיפור צרותינו ובקשות והנה בדורות שלפנינו בימי אא"ז זללה"ה היה לפי עניות דעתי נדרש פירוש
ישועה מהשי"ת ,כמו הגשת בקשה לאיזה משרד ממשלה ,שאז היה די בפעם אחת שיהיו הפסוק באופן זה על פי הידוע ממה שהאיר לנו כי צדיקייא אינון שלוחי
הדברים ידועים .אלא היא ראשית לכול שיחה ודיבור של כבוד שמים לעצמנו ולכל ישראל, דמטרוניתא פירוש ...כשיש להם מצירים בגשמיות ומזה רואים שבוודאי כביכול
וכיצד יכול להופיע כבוד ושבחו לעינינו בעצם מציאות קיומנו ושרידותינו לנוכח כל הצרות לו צר דוגמת זה ...והנה כך היה נדרש הפסוק לפי עניות דעתי בימי בעל שם
והתלאות .וכמו מי שמספר במעלותיו של רכב פלוני שהוא יכול לעלות הרים ולירד בקעות זללה"ה ואנשי דורו שהיו בזה המדריגה שלא להתפלל כלל על חסרון של עצמו
במהירות ולנסוע על אבנים ולדלג על פחתים ומהמורות וכו' ,שאין כוונתו כלל לספר רק על חסרון השכינה כביכול כנ"ל .ועתה לפי דורותינו כך נדרש לפי עניות
בתלאות הדרך ובעצות להתגבר עליהם ,אלא בפרסום שבחי רכבו ,והפרסום נעשה שוב דעתי זה הפסוק על פי הנ"ל ...והיינו סתם תשועות כל אחד לפי מה שצריך לו,
ושוב ובכל פעם באופן אחר ועדכני למציאויות המתחדשות ולאופן הקליטה וההפנמה של והוא הצעקה עצמה אשר מצרים מעבידים אותם וצועקים עבור עצמם ,ואף על
הציבור .וכך אנו משיחים בגדולת ה' עלינו המתבטאת בהצלתינו בכל הדורות ,ובסיפוק כל פי כן לגודל רחמיו וחסדיו של השי"ת שהוא רחמי גו רחמי הוא מקבל אפילו
צרכינו ,והפרסום הזה הוא למען 'צורך גבוה' של השי"ת בעולמו ,שנברא באופן המסתיר תפלה וצעקה עבור עצמם.
אותו .ובפרט בבקשה בענייני רפואה תמיד מנמקים בכך את תהילת ה'' .הושיעיני ונוושעה
כי תהילתנו אתה' .וזו באמת החכמה הגדולה והעבודה העצומה בעצת בעל אהב"ש, 'החיות הוא המרגיש' :וישנם דברים המרטיטים כל לב בדגמ"א בפ' בחוקותי
לחשוב ולחשב את הייראות ענייני כבוד השמים מתוך ענייניו וצרותיו ,ולשתף עניינים אלו בהסבר דברי הבעש"ט הנ"ל בדברים מפי הבעש"ט בעצמו ,וגם מהמגיד ממעזריטש.
בראשית תפילתו ,ולבקש מתוכם את בקשותיו ,ולזאת באמת מקשיב הקב"ה תמיד ,ועוד בהם הוא מלמד את היהודי של הדורות האחרונים ,אשר כל הרגשת היהודי אף הטבעית,
טרם יקראו ואני אענה. בצרותיו ובשפלותו באה משורש נשמתו אשר בקרבו' .כי מי הוא המרגיש באדם הן תענוג
'ויהיה הנהגה אלקית על ידי זה' :וזאת אשר כתב בעומק גדול במאמר נוסף והן הצער הלא {רק} נשמתו' ,ואף הכובד שבראשו היא מהשכינה בצרותיה.
בקול שמחה וירא .שהאבות הקדושים הם שפרסמו ועשו את שם השי"ת ואת 'ההנהגה אמר רב הונא בר ברכיה משום ר' אליעזר הקפר כל המשתף שם שמים בצערו
האלוקית' כבעל מידות החסד והגבורה והרחמים ,והם גם העבירו לדורות הבאים את הכוח כופלין לו פרנסתו ...כמו שאמר אא"ז זללה"ה ,כי מי הוא המרגיש באדם הן תענוג
ואת הסמכות כביכול לעשות את שם השם ואת ההנהגה האלוקית במידות אלו .וזהו סיפור הן צער ח"ו הלא נשמתו שהיא חיותו ,כי בהעדר והסתלק ממנו נשמתו וחיותו
שבחו של מקום. אינו מרגיש כלום ,וחיותו הוא בחינה אחת משורש חי לכל החיים והנבראים,
למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט שהוא הקב"ה כביכול ...וזהו ששמעתי אומרים בשם הרב המגיד המנוח ז"ל
למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו .כי הנהגת העולם על ידי חסד מה"ו דוב בער אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש פירוש מתוך הכובד
דין רחמים .וזו אברהם יצחק ויעקב .ואיתא במדרש ,ואעשך ,זה שאומרים אלהי שבראש ,היא השכינה ,וכן פירוש ימלא ה' כל משאלותיך ,היינו כל משאלותיך
אברהם .ואברכך ,זה שאומרים ואלהי יצחק .והנה פירוש יצווה ,כמו וצו את רק שימלא {שם} השם ברוך הוא.
יהושע וחזקהו ואמצהו .והוא מלשון מסירת השררה והעושר ,משה ליהושע.
וכמו שאנו רואים בחוש אשר סתם אנשים וגויים ככל שאין להם אמונה במוחם
וכמו שאברהם שמר דרך ה' ,שאמר חלילה ,והוגבל המשפט עד עשרה שיגינו.
וערכים בליבם ,הנה הם מופקרים מכל דאגה וטירדה ערכית ,ובראש מעיינם אך את
ויצוה את בניו ,כלומר ,ימסור לבניו .ושמרו דרך ה' ,שהם גם כן ישמרו הדרך
צרכיהם הגופניים והמיידיים ורק הם מאשרים ומעשירים אותם ולהם הם עובדים כל
הזה ,לא כחפץ רשעים ,רק לעשות צדקה ומשפט .ויהיה הנהגה אלהית על
חייהם ,ואף היותר מהוגנים שבהם דואגים לבעלי חיים לאיכות הסביבה ולפלטים וכו'.
ידי זה .וזה פירוש למען הביא ה' על אברהם ,כלומר ,שיהיה ה' בהנהגה כמדת
אברהם .אשר דבר עליו ,כמו שהבטיחו לאמר אלהי אברהם .ודו"ק.
ולעומת זאת יהודי מאמין ששכינת ה' בליבו ,הנה אין שיעור לאשרו וקורת רוחו הערכית
רוחנית מתורתו ומצוותיו ,ממשפחתו וילדיו ומשבתותיו .אמנם מימות אאע"ה ,אין קץ
וככל הדברים האלו הוא ביאור השפת אמת ואתחנן תרל"ג .שעיקר התפילה הוא וסוף לאחריותו ולדאגותיו של אותו יהודי למשפחתו 'לצוות לבניו ולביתו אחריו' לחנכם
סידור ויצירת שבחו של מקום והזכרת מידותיו ושינויים כביכול לשנות לטוב 'ברצון העליון' ולהשיאם ולהעמידם ,למוסדות התורה והחינוך שבקהילתו ,לעניים ולנחשלים ולכל שבור
כפי המידות שצריכים לבני אדם. לב ,להחזיקם ולהחיותם ,כדי שיוכלו כולם 'לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכו'.
במדרש דיני תפילה לא ישמיע קולו כו' ערב ובוקר וצהרים כו' סימן לתפילה ומהם גם כל צרותיו ומצוקותיו הטבעיות והפשוטות בגוף הגשמי' ,כי החיות' הערכית
אם כוון אדם לבו לתפילה כו' עשרה לשונות כו' .אף כי פשוט נראה שיש לאדם רוחנית 'היא המרגיש' את מצוקת התביעה הרוחנית העצומה ,ולעומתה את האושר וקורת
להתפלל בשעה שנצרך לבקשה .אבל באמת עיקר מעלת התפילה היא שיכוון הרוח בהתממשות אותם ערכי קודש .כהמש"ד בפרשת וארא.
לתפילה עצמה לא לעשיות בקשתו .כי אף כשהאדם מבקש על איזה דבר ,מ"מ אבל לפי עניות דעתי יש לפרש כך הכוונה אף שהם אינם שומעים ואינם מבינים
בעמדו להתפלל יש לו לשכוח צרכיו ולהתפעל בשבחו של מקום ,ויוכל להיות זה כלל ואינם במדריגה זו שלא לבקש כלל על עצמו רק עבור השכינה הקדושה,
נענה בתפילתו ע"י שבקשתו גרם לו לבוא לתפילה .והענין לסדר שבחו של אבל אני שמעתי ,זה כדאיתא {מאא"ז} שכל ההרגשות שבאדם החיות הוא
מקום תחילה ,נראה כי לכאורה מה ענין תפלה מאחר שע"פ משפט ה' בא לאדם המרגיש והחיות הוא משורש חיות לכל החיים ואני שומע ומרגיש כביכול צער
כל הסיבות .רק בהתבונן האדם גודל שבחו של מקום וגבורותיו והוא כל יכול. השכינה הקדושה ,וזהו ואזכור את בריתי שהוא השכינה כביכול ,וממילא ימולא
אף שהמשפט נותן להעניש להאדם מ"מ יכול להשתנות המשפט לטוב ברצון חסרונם בגשמיות גם כן.
עליון והוא דבר שאינו מושג לנו רק כי הוא כל יכול ...והוא הוראת אמונה שאדם
מאמין בהש"י כי לא יפלא ממנו כל דבר .וכענין במקום שאתה מוצא גדולתו שם 'אינך צריך לצעוק' :לכן אפשר שעצת בעל אהבת שלום היא ,שעוד בג' ראשונות
ענותנותו .ולכן ע"י סידור שבחו יכול להתעורר רחמים .וענין הזה נראה כי כן בעת השבח להשי"ת כבר יחשוב במחשבותיו מהי שורש צרתו בתוך כל ענייני כלל ישראל
יסד המלך להיות במקום גדולתו יותר ענוות .אף כי אין להש"י להיות עניו כי וכבוד ה' ,והיכן יכולה ישועתו האישית להראות לעצמו ולכל ישראל ולכל העולם עוד יותר
הכל שלו .ורק להורות לבנ"י כי כך המדה שבמקום גדול יותר .יש ענוות יותר. את כבוד ה' ,ואיך צרתו ומצוקתו היא ההיפך של כבוד שמים .וכמו שסיים שם ,שעל הים
וכך הוא סדר הראוי כי מדותיו ית' שמנהיג בהם בעולם הם כפי המדות שצריכין אמר הקב"ה למשה שאינו צריך לצעוק בתפלה דווקא ,אלא במה שדיבר לישראל 'התייצבו
להיות לבני אדם כדכתיב הדבק במדותיו. וראו את ישועת ה' ,והבינם שכל מהלך הצרה היא לשם ההצלה מהמצרים ושתיראה ישועת
להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב 052-7659117
