gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: וירא (2026-10-26)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלז | וירא פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫ואברהם עודנו עומד לפני ה' – מה אנו עושים על ידי התפילה‬ ‫מחשבה בעלמא חשובה ומתקבלת יותר מקריאה ובקשה מפורטים בדיבור כדרכה ובמקומה‬ ‫מתפלת אאע"ה נעשה התורה ומשפט השם‪ :‬בעניין תפילות אאע"ה על‬ ‫הראוי שתוקן לה בתוך התפלה‪ .‬כמו כן מה שייך 'להתחכם' עם הקב"ה ולהבליע מחשבות‬ ‫אנשי סדום שבפרשתן ישנם תמיהות עצומות ממפרשי התורה בכל הדורות‪ .‬והראשונה‬ ‫תפלה בג' ראשונות כנגד הסדר המסודר של חז"ל ולהיענות על ידי כך‪ .‬ובכלל מה היתרון ומה‬ ‫שאם הייתה כוונת השי"ת לא לכסות מאברהם את אשר הוא עושה‪ ,‬בזה עורר אותו השי"ת‬ ‫הרבותא וההשכלה וה'חכמה' בהקדמה זאת‪ ,‬ואיזה עבודת ה' יש בזה להזכירם דווקא בדיבור‬ ‫להתפלל עליהם‪ .‬א"כ כיצד לא נתקבלה תפילתו כלל‪ .‬וכך גם זאת שלא מצינו כלל שניגש‬ ‫שיר ושבח‪ ,‬עד שמפני זאת ייענו ביותר מאשר בדרכם ובמקומם בתוך התפלה‪( .‬וכל זאת הוא‬ ‫אאע"ה לתפילה באופן כה חזק בעניינים שעל עצמו כמו שהתפלל על אנשי סדום‪ .‬ובקול‬ ‫בנפרד מהרבותא האחרת שכתב בזאת בפ' בשלח שהקב"ה נותן ומייחס לתפלות ישראל אף אם הם 'סיפורי דברים‬ ‫שמחה וירא דברים עמוקים עד מאוד שהם קומה נוספת במהות התפילה‪ .‬והיא אשר‬ ‫בעלמא' כבמאמר הקודם) וביותר צריך להבין עצה זו‪ ,‬שהוא גם נגד הדין הפשוט שבגמ' ברכות‬ ‫הצדיקים בתפילתם יוצרים את דרך ה' שתהיה ביושר ובמשפט‪ .‬עד שמתפילת אאע"ה 'נעשה‬ ‫לד‪ .‬שאסור לשאול צרכיו בג' ראשונות ואחרונות‪ .‬מפני שיש לה לתפלה סדר הופעה לפני‬ ‫התורה והמשפט השם לעולמי עולמים'‪.‬‬ ‫כבוד המלך‪ ,‬כעבד לפני רבו שקודם מסדר שבחו ואח"כ מבקש צרכיו‪ ,‬ואחר שקיבל נפטר‬ ‫כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה‬ ‫והולך לו‪ .‬ושעל כן כתבו שם בתוס' בשם הגאונים רבינו חננאל ורב האי‪ ,‬שמה שאנו מוסיפין‬ ‫ומשפט למען הביא על אברהם את אשר דבר עליו (י"ח יט)‪ .‬כי לכאורה הפצרת‬ ‫בעשי"ת אף בשלוש הראשונות והאחרונות זכרנו‪ ,‬כתבנו וכו'‪ ,‬הוא מפני שרק על צרכי היחיד‬ ‫תפלת אברהם אבינו ע"ה להציל את סדום היה על מגן ח"ו‪ ,‬כי לא מצא ה' עשרה‬ ‫אסור לשאול אבל על צרכי ציבור שואלין‪ .‬וזכרנו וכתבנו הכול בלשון רבים‪ .‬והנה בעל אהבת‬ ‫צדיקים‪ ,‬וסדום ועמורה נהפכו‪ ...‬אמנם‪ ,‬מתפלת אברהם אבינו ע"ה נעשה התורה‬ ‫שלום מייעץ לכל יחיד לעשות זאת במחשבה אף על צרכים פרטיים‪ ,‬והנה יקשה מאוד שאם‬ ‫ומשפט השם לעולמי עולמים‪ .‬וזהו רצון השי"ת שהצדיקים יגזרו עליו דרך יושר‬ ‫אסור לשאול צרכיו מפני סדר ההופעה שלפני המלך‪ ,‬מה נפק"מ אם עושה זאת בדיבור או‬ ‫והוא מקיים‪ .‬וזה היה מצוה אברהם אבינו את בניו ושמרו דרך השם לעשות וכו'‪.‬‬ ‫במחשבה‪ .‬וכנ"ל גם יקשה מדוע צרכי רבים מותר לשאול והרי גם זה סותר את סדר ההופעה‬ ‫כלומר‪ ,‬שיהיה דרך ה' ביושר‪ ,‬וזו צדקה ומשפט‪ .‬והבן‪:‬‬ ‫שלפני כבוד המלך‪.‬‬ ‫והדברים נפלאים איך יעצבו וייצרו האבות הקדושים את מידות השי"ת עד שמהם‬ ‫תפלה צורך גבוה‪ :‬והנה ישנה 'קושיית הקדמונים' על כל עניינה ויסודה של תפלה‪,‬‬ ‫מה צורך בה ואיך היא מסייעת לאדם המתפלל והרי הכול ידוע לפניו ית' וגזירותיו על האדם‬ ‫'נעשה התורה והמשפט השם לעולמי עולמים'‪.‬‬ ‫נכונות הן לפי מה שגזרה חכמתו ית'‪ ,‬וא"כ איך ישנה האדם זאת ומה תעלה או תוריד תפלתו‬ ‫במקום רנה שם תהא תפלה‪ :‬וע"ז ניעזר בנאמר בספר אהבת שלום ‪ -‬פרשת ויצא‪,‬‬ ‫והבעת צרכיו לפני השי"ת שממילא יודע את הכל‪ .‬ובאמת ששאלה קדמונית זאת אינה רק‬ ‫ששם ישנה הדרכה יוצאת דופן אימתי וכיצד להתפלל על בקשות גשמיות שונות‪ .‬והרבה דברים‬ ‫'קושיא' בעלמא אלא שבזמנינו מונחת היא ביסוד תפיסתו וגישתו של כל יהודי חרדי המאמין‬ ‫משותפים בתורתם יש בין בעל אהב"ש והרר"ב מפרשיסחא‪ .‬וכתב שאף שאנשי כנה"ג תקנו‬ ‫בכל לבו בהשגחת ה' וידיעתו‪ ,‬מה לו עוד לשוח אל ה' ולספר לו את צרותיו‪ ,‬שע"כ לפעמים‬ ‫בתפלת שמו"ע ג' ראשונות רק 'לסדר שבחו של מקום‪ ,‬הנה 'האיש המשכיל' כבר בעת סידור‬ ‫תפלתו קשה יותר מתפלת יהודי פשוט באמונתו‪ ,‬שמרגיש יותר טעם להתפלל אל ה' מפני‬ ‫שבחו של מקום 'ראוי שיבקש ויתפלל' על ענייניו‪ .‬וכבר באומרו את השבח בג' ראשונות יתפלל‬ ‫תחושתו שהוא כמדבר אל חברו שאינו יודע כ"כ מקורותיו ומה שבליבו‪ .‬ובא על זה בבעש"ט‬ ‫גם על הבקשה המסויימת והשייכת לאותו שבח‪ .‬ומפני זאת כל י"ח הברכות נקראות ונכללות‬ ‫עה"ת ב'עמוד התפלה' שבפ' נח אות קנד‪ .‬מאמר נעלה ונשגב מהבעל שם טוב‪ ,‬שהובא הרבה‬ ‫בתפלת שמו"ע ולא רק י"ב האמצעיות‪ .‬והוא גם מפרט את הדוגמאות לזאת‪.‬‬ ‫פעמים בספרי התולדות‪ ,‬והוא שאכן התפלה אינה על צרכי האדם‪ ,‬אלא היא 'צורך גבוה'‬ ‫יש לפרש על דרך הפסוק והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני‬ ‫למלא את 'חסרון השכינה'‪ ,‬וגם שהצדיקים יודעים מחסרון צרכי עצמם מהו חסרון השכינה‬ ‫אשמע‪ ,‬כי הנה אמרו חכמינו ז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך‬ ‫בדברים אלו עצמם‪ ,‬מפני שהם נמשכים זה מזה‪ ,‬וממילא 'ימולא החסרון שלו גם כן'‪.‬‬ ‫יתפלל‪ ,‬ולזה תיקנו אנשי כנסת הגדולה ג' ראשונות בתפלת שמונה עשרה לסדר‬ ‫שמעתי ממורי זלה"ה כי צדיקייא אינון שלוחי דמטרוניתא שעל ידי הצער וחסרונו‬ ‫שבחו של מקום‪ ,‬וי"ב האמצעיות הן התפלות והבקשות על כללות ישראל ועל כל‬ ‫יודע חסרון השכינה להתפלל שימולא שם החסרון‪ ,‬ונעשה על ידו ייחוד קודשא‬ ‫יחיד בפרט‪ ,‬וג' האחרונות הן בקשה שתתקבל תפלתנו‪ .‬ועם כל זה‪ ,‬תפלת שמונה‬ ‫בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬וזהו מעלת התפלה‪ ,‬וסרה קושיית הקדמונים למה צריך‬ ‫עשרה בכלל ‪ -‬נקראת תפלה‪ ,‬כי האיש המשכיל ראוי שיבקש ויתפלל אף בשלש‬ ‫תפלה‪ ,‬הלא השם יתברך יודע מה שצריך האדם כי הוא בוחן כליות ולב וכו'‪ ,‬ומורי‬ ‫ראשונות‪ ,‬כמו 'מכלכל חיים בחסד' ראוי שיחשוב בדרך בקשה גם כן‪ ,‬שיהיה כן‪,‬‬ ‫ביאר על פי הנ"ל כי תפלה הוא צורך גבוה שידע האדם מחסרונו שהוא נמשך‬ ‫וכמו כן 'סומך נופלים'‪ ,‬שתהא סמיכה לנופלים‪ ,‬ו'רופא חולים'‪ ,‬יהי רצון שתהיה‬ ‫מחסרון של מעלה‪ ,‬ויתפלל שימולא החסרון שם למעלה בשכינה‪ ,‬כי צדיקייא‬ ‫רפואה לחולים‪ ,‬ו'מתיר אסורים'‪ ,‬יהי רצון שיצאו האסורים מן השבי‪ .‬וזו היא כוונת‬ ‫אינון שלוחי דמטרוניתא‪ ,‬ממילא ימולא החסרון שלו גם כן‪ ,‬רק לא יכוון לתועלת‬ ‫אמרם ז"ל על הפסוק לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ ,‬במקום רנה שם תהא תפלה‪,‬‬ ‫עצמו רק לתועלת השכינה ודפח"ח‪.‬‬ ‫פירוש כי רנה היא לשון שיר ושבח‪ ,‬וזהו במקום רינה‪ ,‬פירוש בשעה שתאמרו‬ ‫השבח היינו ג' הראשונות‪ ,‬שם תהא תפלה‪.‬‬ ‫לב יודע מרת נפשו‪ :‬אמנם הבינו כבר צדיקי הדורות שאין דרך תפלה ועצה זו‬ ‫שווה לכל נפש ולכל זמן‪ ,‬וישנם ליהודי מעצם יהדותו וחרדתו לדבר ה'‪ ,‬צרות רבות ונוראות‬ ‫ועל הדרך כיצד להתפלל כתב שם‪ ,‬שהבקשות כאשר הן נאמרות בתוך הברכות‬ ‫הפולחות כל לב‪ ,‬שמגודל הצער והדוחק אין לו מקום כלשהו במוחו ובמחשבותיו אף לחשוב‬ ‫האמצעיות הם 'קריאה' אל השי"ת‪ ,‬הנה אם בקשות אלו מתבקשות בתחילת תפילת השמו"ע‬ ‫רגע קט על צער השכינה ולהבין מה ואיך הוא‪ ,‬ומכש"כ שאין לו חלל פנוי בליבו ובנפשו‪,‬‬ ‫בג' הראשונות‪ ,‬הנה כי אז הם רק בגדר 'דיבור' ודברים בעלמא של 'שירות ותשבחות'‪ .‬ועל‬ ‫להתאפק מצערו בעת אשר 'כל ראש לחלי וכל לבב דווי' ועוד להרגיש גם את צערה‪ .‬ואם‬ ‫כן הבקשה עליהן צריכה להיות במחשבה גרידא בדרך בעת שהדיבור אמנם עוסק בשיר‬ ‫אמר יאמר בליבו שהוא מתפלל רק על צער השכינה הנה בוחן כל לב יודע שאין זה אמת‪,‬‬ ‫ושבח‪ ,‬הנה במחשבה ‪ -‬ראוי 'שיחשוב בדרך בקשה גם כן'‪ ,‬היינו שאותו שיר ושבח שאומר‪,‬‬ ‫ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו‪ ,‬וא"כ מה תועלת לו בתפלה‪ .‬וכפי שהקשה בעל התולדות‬ ‫יחשוב במחשבה שיהי רצון שגם 'יהיה כן'‪ ,‬והקב"ה נענה יותר לתפילות אלו במקום זה של ג'‬ ‫עצמו‪ .‬הובא בבעש"ט עה"ת פרשת נח אות קנ"ב‪.‬‬ ‫ראשונות‪ ,‬ובדרך זאת של מחשבת בקשה בעת דיבורי השבח‪ ,‬ככתוב 'טרם יקרא' ורק 'עוד‬ ‫והוא שכבר נזכר שכל תפלות האדם יהיה לתועלת השכינה שהיא נקרא תפלה‬ ‫הם מדברים' גרידא‪ ,‬וכבר 'ואני אשמע'‪ .‬כהמש"ד‪.‬‬ ‫ששואלת ומתפללת מדודה למלאות חסרונה‪ ,‬וכל מה שנחסר לאדם הכל הוא‬ ‫והנה 'קריאה' נקראים ברכות האמצעיות‪ ,‬ו'דברים' נקראים שירות ותשבחות כעין‬ ‫בשביל החסרון שבשכינה‪ ...‬אך הלב יודע מרת נפשו שאין כל העתים שוות‪ ,‬שאם‬ ‫ג' ראשונות‪ ,‬וזהו והיה טרם יקראו ואני אענה‪ ,‬ומפרש‪ ,‬עוד הם מדברים ואני‬ ‫ח"ו יש לאדם איזה צער גדול ותפלתו הוא על עצמו‪ ,‬ואינו משים על לבו שצער‬ ‫אשמע‪ ,‬פירוש אפילו בדיבור לבד הנקראים שירות ותשבחות ולא דרך בקשה‪,‬‬ ‫זה הוא בשבילה ויותר היה ראוי להתפלל עליה כי ממנה פנה ויתד שהכל בה‪ .‬או‬ ‫אני אשמע‪ ....‬וזהו גם כן פירוש הפסוק אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו‪ ,‬פירוש‬ ‫שהוא מתפלל ובתוך כך נזכר שצריך להניח את עצמו ולהתפלל על השכינה רק‬ ‫בדיבור בעלמא‪ ,‬ועם כל זה ויקשב ה' וישמע‪ .‬וזה מה שהביא המדרש על הפסוק‬ ‫שאינו יכול להתאפק על צער עצמו‪ ,‬ואם יאמר שהוא מתפלל על השכינה‪ ,‬ובוחן‬ ‫הזה הדא הוא דכתיב והיה טרם יקראו ואני אענה‪.‬‬ ‫לב הוא השם יתברך היודע שאין זה אמת‪ ,‬אפשר שח"ו נדחה מכל‪.‬‬ ‫והוא אף מביא שם ראיה מפורשת לכך מרבי חייא ובניו‪ ,‬שכבר בעת שהזכירו בג'‬ ‫ואשר על כן סיים שם כפי 'ששמע מפורש מפי הרב המגיד רמ"מ'‪ ,‬שיתפלל האדם‬ ‫ראשונות 'מוריד הגשם' כבר נענו ואתא מטרא‪ .‬והדברים הללו נפלאים עד מאוד‪ ,‬אף לאנשים‬ ‫כפשוטו כפי המדרגה שהוא שם 'בעת ההוא' ו'רק שיהיו פיו וליבו שווים'‪ .‬ואם כן 'נפל‬ ‫כערכנו בזמנינו‪ ,‬הלומדים ומבינים רק בדרך פשוטה כתינוק בחומש‪ .‬מדוע באמת תהא‬ ‫ה' על ידם‪ ,‬ממילא כבר נושעו וכבר לא יצטרכו לתפילה וצעקה אלא 'ה' ילחם לכם ואתם‬ ‫פיתא בבירא' והדרא 'קושיית הקדמונים' לדוכתא‪ ,‬ומה תועלת לו בתפלה על עצמו וצערו‬ ‫תחרישון'‪.‬‬ ‫שתוכנה ממילא ידועה להשי"ת במלואה‪ .‬ובספר פרי חיים על אבות מביא לזאת עצה מפי‬ ‫אמנם על דרך דברינו הקודמים יתכן‪ ,‬שזו היתה כוונת השי"ת במה שאמר למשה‬ ‫בעל אור הגנוז‪ ,‬שתפלתו תהיה 'עכ"פ ‪ -‬שאי אפשר לו לעבודת הש"י מחמת הצער'‪ ,‬וכך‬ ‫מה תצעק אלי‪ ,‬בדרך הודעה בעלמא מה תצעק אלי‪ ,‬פירוש אינך צריך לצעוק‬ ‫תחשב לו תפלתו כמתפלל על צער השכינה‪.‬‬ ‫בתפלה דווקא‪ ,‬רק דבר אל בני ישראל ויסעו‪ ,‬פירוש אפילו בדיבור בעלמא‪.‬‬ ‫ושמעתי מפי ידידי הרב המאור הגדול בוצינא קדישא מו"ה יהודה לייב הכהן‬ ‫ואפשר שלעצה היקרה הזו‪ ,‬אין צריך להיות בעל מדריגה כה גדול ולבקש רק על צער‬ ‫שאם לא יוכל להפשיט עצמו מצערו עכ"פ יתפלל כך שאי אפשר לו הוא לעבוד‬ ‫השכינה באמת‪ ,‬ואף אם בעת הבקשות בי"ב הברכות הוא באמת מבקש רק על עצמו‪ ,‬הנה‬ ‫הש"י מחמת הצער הזה וזה מניעת עבודה‪ .‬וז"פ הגמרא ברכות לג‪ .‬כל המשתף‬ ‫ככל שכבר מתחילה בעת השבח בג' ראשונות הוא משתף גם שם שמים בצערו‪ ,‬דהיינו‬ ‫שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו ר"ל שמשתף שם שמים בצערו ומתפלל על‬ ‫שהוא מבין גם את הכבוד שמים התלוי בצרתו וישועתו‪ ,‬ובאמונתו כבר מבקש על גילוי‬ ‫צערו שכואב לו שאינו יכול לעבוד הש"י מחמת זה הצער אז כופלין לו פרנסתו‪.‬‬ ‫כבוד שמים זה‪ ,‬הנה כבר הוא ראוי לישועה‪ ,‬שהרי יש לכל יהודי עניין ורצון אמיתי שיתגדל‬ ‫והנה גם עצה זו היא רק לבעלי מדרגה עובדי ה' באופן כזה שהיא באמת ה'ראשית'‬ ‫כבוד שמים על ידו‪ ,‬והרי כתיקון חז"ל הוא מתחיל ומשבח על כך‪ ,‬וזה עיקר מבוקשו‬ ‫שלהם והעדיפה להם בכל מעשיהם‪ ,‬עד שיכולים להתפלל באמת על המניעות שלהם‬ ‫ומציאותו‪ ,‬ומה בכך שמשותף בזה גם רצון אישי בעת הבקשות בי"ב הברכות‪ .‬וזה כמו‬ ‫בעבודת ה' כעניינם המרכזי‪.‬‬ ‫ההבדל בין מי שמבקש נדבה ותרומה לאיזה צורך גדול‪ ,‬שבכדי שדבריו יתקבלו מאוד‪,‬‬ ‫עליו לעסוק בכך ללא טובת הנאה עצמית כלל‪ ,‬ולשכנע בכך גם את הנתרמים‪ .‬אמנם מי‬ ‫רחמי גו רחמי‪ :‬ואשר על כן כבר כתב נכד הבעש"ט בדגל מחנה אפרים וארא‬ ‫שמציע איזו עסקה‪ ,‬הנה די בכך שהיא מועילה בטובה משותפת לשני הצדדים‪ .‬ולכן מכיוון‬ ‫שזה היה נכון בדורו של זקנו ‪ -‬הבעש"ט ואנשיו‪ ,‬שהיו הצדיקים מבינים את חסרונות‬ ‫שהשפעת צרכי ציבור של ישראל הם תמיד נוגעים ומביאים כבוד שמים‪ ,‬וכפי שכתבו‬ ‫השכינה מצרותיהם עצמם שהם ממש בדוגמתם‪ ,‬והיו יכולים להתעלות מצרותיהם לגמרי‬ ‫התוס' שצרכי ציבור הם עיקר הבקשות בשלוש אחרונות‪ ,‬והם באים כאשר 'ותחזינה‬ ‫ומתפללים רק על צער השכינה‪ .‬אבל כבר בדורו שלו‪ ,‬הנה הקב"ה שהוא 'רחמי גו רחמי'‬ ‫עינינו בשובך לציון'‪ ,‬וכן 'מהללים ומברכים שמך הגדול' ו'ברכנו באור פניך'‪ ,‬הנה אפשר‬ ‫מקבל צעקות ובקשות אף ב'סתם תשועות כל אחד לפי מה שצריך לו'‪.‬‬ ‫להזכירם שם בתור בקשה לגילוי כבוד שמים‪ .‬לפי זה התפלה אינה סיפור צרותינו ובקשות‬ ‫והנה בדורות שלפנינו בימי אא"ז זללה"ה היה לפי עניות דעתי נדרש פירוש‬ ‫ישועה מהשי"ת‪ ,‬כמו הגשת בקשה לאיזה משרד ממשלה‪ ,‬שאז היה די בפעם אחת שיהיו‬ ‫הפסוק באופן זה על פי הידוע ממה שהאיר לנו כי צדיקייא אינון שלוחי‬ ‫הדברים ידועים‪ .‬אלא היא ראשית לכול שיחה ודיבור של כבוד שמים לעצמנו ולכל ישראל‪,‬‬ ‫דמטרוניתא פירוש‪ ...‬כשיש להם מצירים בגשמיות ומזה רואים שבוודאי כביכול‬ ‫וכיצד יכול להופיע כבוד ושבחו לעינינו בעצם מציאות קיומנו ושרידותינו לנוכח כל הצרות‬ ‫לו צר דוגמת זה‪ ...‬והנה כך היה נדרש הפסוק לפי עניות דעתי בימי בעל שם‬ ‫והתלאות‪ .‬וכמו מי שמספר במעלותיו של רכב פלוני שהוא יכול לעלות הרים ולירד בקעות‬ ‫זללה"ה ואנשי דורו שהיו בזה המדריגה שלא להתפלל כלל על חסרון של עצמו‬ ‫במהירות ולנסוע על אבנים ולדלג על פחתים ומהמורות וכו'‪ ,‬שאין כוונתו כלל לספר‬ ‫רק על חסרון השכינה כביכול כנ"ל‪ .‬ועתה לפי דורותינו כך נדרש לפי עניות‬ ‫בתלאות הדרך ובעצות להתגבר עליהם‪ ,‬אלא בפרסום שבחי רכבו‪ ,‬והפרסום נעשה שוב‬ ‫דעתי זה הפסוק על פי הנ"ל‪ ...‬והיינו סתם תשועות כל אחד לפי מה שצריך לו‪,‬‬ ‫ושוב ובכל פעם באופן אחר ועדכני למציאויות המתחדשות ולאופן הקליטה וההפנמה של‬ ‫והוא הצעקה עצמה אשר מצרים מעבידים אותם וצועקים עבור עצמם‪ ,‬ואף על‬ ‫הציבור‪ .‬וכך אנו משיחים בגדולת ה' עלינו המתבטאת בהצלתינו בכל הדורות‪ ,‬ובסיפוק כל‬ ‫פי כן לגודל רחמיו וחסדיו של השי"ת שהוא רחמי גו רחמי הוא מקבל אפילו‬ ‫צרכינו‪ ,‬והפרסום הזה הוא למען 'צורך גבוה' של השי"ת בעולמו‪ ,‬שנברא באופן המסתיר‬ ‫תפלה וצעקה עבור עצמם‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬ובפרט בבקשה בענייני רפואה תמיד מנמקים בכך את תהילת ה'‪' .‬הושיעיני ונוושעה‬ ‫כי תהילתנו אתה'‪ .‬וזו באמת החכמה הגדולה והעבודה העצומה בעצת בעל אהב"ש‪,‬‬ ‫'החיות הוא המרגיש'‪ :‬וישנם דברים המרטיטים כל לב בדגמ"א בפ' בחוקותי‬ ‫לחשוב ולחשב את הייראות ענייני כבוד השמים מתוך ענייניו וצרותיו‪ ,‬ולשתף עניינים אלו‬ ‫בהסבר דברי הבעש"ט הנ"ל בדברים מפי הבעש"ט בעצמו‪ ,‬וגם מהמגיד ממעזריטש‪.‬‬ ‫בראשית תפילתו‪ ,‬ולבקש מתוכם את בקשותיו‪ ,‬ולזאת באמת מקשיב הקב"ה תמיד‪ ,‬ועוד‬ ‫בהם הוא מלמד את היהודי של הדורות האחרונים‪ ,‬אשר כל הרגשת היהודי אף הטבעית‪,‬‬ ‫טרם יקראו ואני אענה‪.‬‬ ‫בצרותיו ובשפלותו באה משורש נשמתו אשר בקרבו‪' .‬כי מי הוא המרגיש באדם הן תענוג‬ ‫'ויהיה הנהגה אלקית על ידי זה'‪ :‬וזאת אשר כתב בעומק גדול במאמר נוסף‬ ‫והן הצער הלא {רק} נשמתו'‪ ,‬ואף הכובד שבראשו היא מהשכינה בצרותיה‪.‬‬ ‫בקול שמחה וירא‪ .‬שהאבות הקדושים הם שפרסמו ועשו את שם השי"ת ואת 'ההנהגה‬ ‫אמר רב הונא בר ברכיה משום ר' אליעזר הקפר כל המשתף שם שמים בצערו‬ ‫האלוקית' כבעל מידות החסד והגבורה והרחמים‪ ,‬והם גם העבירו לדורות הבאים את הכוח‬ ‫כופלין לו פרנסתו‪ ...‬כמו שאמר אא"ז זללה"ה‪ ,‬כי מי הוא המרגיש באדם הן תענוג‬ ‫ואת הסמכות כביכול לעשות את שם השם ואת ההנהגה האלוקית במידות אלו‪ .‬וזהו סיפור‬ ‫הן צער ח"ו הלא נשמתו שהיא חיותו‪ ,‬כי בהעדר והסתלק ממנו נשמתו וחיותו‬ ‫שבחו של מקום‪.‬‬ ‫אינו מרגיש כלום‪ ,‬וחיותו הוא בחינה אחת משורש חי לכל החיים והנבראים‪,‬‬ ‫למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‬ ‫שהוא הקב"ה כביכול‪ ...‬וזהו ששמעתי אומרים בשם הרב המגיד המנוח ז"ל‬ ‫למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו‪ .‬כי הנהגת העולם על ידי חסד‬ ‫מה"ו דוב בער אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש פירוש מתוך הכובד‬ ‫דין רחמים‪ .‬וזו אברהם יצחק ויעקב‪ .‬ואיתא במדרש‪ ,‬ואעשך‪ ,‬זה שאומרים אלהי‬ ‫שבראש‪ ,‬היא השכינה‪ ,‬וכן פירוש ימלא ה' כל משאלותיך‪ ,‬היינו כל משאלותיך‬ ‫אברהם‪ .‬ואברכך‪ ,‬זה שאומרים ואלהי יצחק‪ .‬והנה פירוש יצווה‪ ,‬כמו וצו את‬ ‫רק שימלא {שם} השם ברוך הוא‪.‬‬ ‫יהושע וחזקהו ואמצהו‪ .‬והוא מלשון מסירת השררה והעושר‪ ,‬משה ליהושע‪.‬‬ ‫וכמו שאנו רואים בחוש אשר סתם אנשים וגויים ככל שאין להם אמונה במוחם‬ ‫וכמו שאברהם שמר דרך ה'‪ ,‬שאמר חלילה‪ ,‬והוגבל המשפט עד עשרה שיגינו‪.‬‬ ‫וערכים בליבם‪ ,‬הנה הם מופקרים מכל דאגה וטירדה ערכית‪ ,‬ובראש מעיינם אך את‬ ‫ויצוה את בניו‪ ,‬כלומר‪ ,‬ימסור לבניו‪ .‬ושמרו דרך ה'‪ ,‬שהם גם כן ישמרו הדרך‬ ‫צרכיהם הגופניים והמיידיים ורק הם מאשרים ומעשירים אותם ולהם הם עובדים כל‬ ‫הזה‪ ,‬לא כחפץ רשעים‪ ,‬רק לעשות צדקה ומשפט‪ .‬ויהיה הנהגה אלהית על‬ ‫חייהם‪ ,‬ואף היותר מהוגנים שבהם דואגים לבעלי חיים לאיכות הסביבה ולפלטים וכו'‪.‬‬ ‫ידי זה‪ .‬וזה פירוש למען הביא ה' על אברהם‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיהיה ה' בהנהגה כמדת‬ ‫אברהם‪ .‬אשר דבר עליו‪ ,‬כמו שהבטיחו לאמר אלהי אברהם‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ולעומת זאת יהודי מאמין ששכינת ה' בליבו‪ ,‬הנה אין שיעור לאשרו וקורת רוחו הערכית‬ ‫רוחנית מתורתו ומצוותיו‪ ,‬ממשפחתו וילדיו ומשבתותיו‪ .‬אמנם מימות אאע"ה‪ ,‬אין קץ‬ ‫וככל הדברים האלו הוא ביאור השפת אמת ואתחנן תרל"ג‪ .‬שעיקר התפילה הוא‬ ‫וסוף לאחריותו ולדאגותיו של אותו יהודי למשפחתו 'לצוות לבניו ולביתו אחריו' לחנכם‬ ‫סידור ויצירת שבחו של מקום והזכרת מידותיו ושינויים כביכול לשנות לטוב 'ברצון העליון'‬ ‫ולהשיאם ולהעמידם‪ ,‬למוסדות התורה והחינוך שבקהילתו‪ ,‬לעניים ולנחשלים ולכל שבור‬ ‫כפי המידות שצריכים לבני אדם‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬להחזיקם ולהחיותם‪ ,‬כדי שיוכלו כולם 'לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכו'‪.‬‬ ‫במדרש דיני תפילה לא ישמיע קולו כו' ערב ובוקר וצהרים כו' סימן לתפילה‬ ‫ומהם גם כל צרותיו ומצוקותיו הטבעיות והפשוטות בגוף הגשמי‪' ,‬כי החיות' הערכית‬ ‫אם כוון אדם לבו לתפילה כו' עשרה לשונות כו'‪ .‬אף כי פשוט נראה שיש לאדם‬ ‫רוחנית 'היא המרגיש' את מצוקת התביעה הרוחנית העצומה‪ ,‬ולעומתה את האושר וקורת‬ ‫להתפלל בשעה שנצרך לבקשה‪ .‬אבל באמת עיקר מעלת התפילה היא שיכוון‬ ‫הרוח בהתממשות אותם ערכי קודש‪ .‬כהמש"ד בפרשת וארא‪.‬‬ ‫לתפילה עצמה לא לעשיות בקשתו‪ .‬כי אף כשהאדם מבקש על איזה דבר‪ ,‬מ"מ‬ ‫אבל לפי עניות דעתי יש לפרש כך הכוונה אף שהם אינם שומעים ואינם מבינים‬ ‫בעמדו להתפלל יש לו לשכוח צרכיו ולהתפעל בשבחו של מקום‪ ,‬ויוכל להיות‬ ‫זה כלל ואינם במדריגה זו שלא לבקש כלל על עצמו רק עבור השכינה הקדושה‪,‬‬ ‫נענה בתפילתו ע"י שבקשתו גרם לו לבוא לתפילה‪ .‬והענין לסדר שבחו של‬ ‫אבל אני שמעתי‪ ,‬זה כדאיתא {מאא"ז} שכל ההרגשות שבאדם החיות הוא‬ ‫מקום תחילה‪ ,‬נראה כי לכאורה מה ענין תפלה מאחר שע"פ משפט ה' בא לאדם‬ ‫המרגיש והחיות הוא משורש חיות לכל החיים ואני שומע ומרגיש כביכול צער‬ ‫כל הסיבות‪ .‬רק בהתבונן האדם גודל שבחו של מקום וגבורותיו והוא כל יכול‪.‬‬ ‫השכינה הקדושה‪ ,‬וזהו ואזכור את בריתי שהוא השכינה כביכול‪ ,‬וממילא ימולא‬ ‫אף שהמשפט נותן להעניש להאדם מ"מ יכול להשתנות המשפט לטוב ברצון‬ ‫חסרונם בגשמיות גם כן‪.‬‬ ‫עליון והוא דבר שאינו מושג לנו רק כי הוא כל יכול‪ ...‬והוא הוראת אמונה שאדם‬ ‫מאמין בהש"י כי לא יפלא ממנו כל דבר‪ .‬וכענין במקום שאתה מוצא גדולתו שם‬ ‫'אינך צריך לצעוק'‪ :‬לכן אפשר שעצת בעל אהבת שלום היא‪ ,‬שעוד בג' ראשונות‬ ‫ענותנותו‪ .‬ולכן ע"י סידור שבחו יכול להתעורר רחמים‪ .‬וענין הזה נראה כי כן‬ ‫בעת השבח להשי"ת כבר יחשוב במחשבותיו מהי שורש צרתו בתוך כל ענייני כלל ישראל‬ ‫יסד המלך להיות במקום גדולתו יותר ענוות‪ .‬אף כי אין להש"י להיות עניו כי‬ ‫וכבוד ה'‪ ,‬והיכן יכולה ישועתו האישית להראות לעצמו ולכל ישראל ולכל העולם עוד יותר‬ ‫הכל שלו‪ .‬ורק להורות לבנ"י כי כך המדה שבמקום גדול יותר‪ .‬יש ענוות יותר‪.‬‬ ‫את כבוד ה'‪ ,‬ואיך צרתו ומצוקתו היא ההיפך של כבוד שמים‪ .‬וכמו שסיים שם‪ ,‬שעל הים‬ ‫וכך הוא סדר הראוי כי מדותיו ית' שמנהיג בהם בעולם הם כפי המדות שצריכין‬ ‫אמר הקב"ה למשה שאינו צריך לצעוק בתפלה דווקא‪ ,‬אלא במה שדיבר לישראל 'התייצבו‬ ‫להיות לבני אדם כדכתיב הדבק במדותיו‪.‬‬ ‫וראו את ישועת ה'‪ ,‬והבינם שכל מהלך הצרה היא לשם ההצלה מהמצרים ושתיראה ישועת‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב ‪052-7659117‬‬