gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: וירא (2026-10-26)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' וירא תשפ"ז • גליון שע"ח‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"והאלוקים ניסה את אברהם"‬ ‫וממש כלשון האורחות צדיקים שעיקר הטעם‬ ‫שהקב"ה זוכר לישראל מעשה העקידה הוא הזריזות‬ ‫וירא וירץ‬ ‫בפרשתנו למדים אנו על מסירות נפשו של אברהם‬ ‫נוראות גודל ועוצם ניסיון העקידה‬ ‫כתב הרה"ק בעל התניא באיגרת הקודש )כ"א( וזה לשון‬ ‫אבינו ע"ה בכל העשרה נסיונות‪ ,‬ובפרט בנסיון העשירי‬ ‫קדשו‪" :‬הנה מלבד הידוע לכל גודל מעלת הזריזות בכל‬ ‫הניסיון הגדול של אחר העקידה‬ ‫הקשה מכולן‪ ,‬ניסיון העקדה‪ ,‬שמכוחה ומזכותה ניזונין‬ ‫המצות‪ ,‬הנאמר ונשנה בדברי רז"ל לעולם יקדים אדם‬ ‫ישראל עד היום הזה‪.‬‬ ‫המחצית השקל על הלכות ר''ה )סי' תקצ''א( עושה חשבון‬ ‫לדבר מצוה כו'‪ ,‬וזריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא‬ ‫שא"א הרי ידע בנבואה שע"י העקידה תסתלק שרה אמנו‬ ‫רבוה"ק לומדים מפסוקי התורה בפרשה זו דרכי‬ ‫העומדת לעד לנו ולבנינו עד עולם כי העקדה עצמה‬ ‫לבית עולמה מגודל הצער‪ .‬וידע מראש את כל תוצאות‬ ‫המוסר ועבודת השי"ת‪ ,‬והראשונה שבהם היא מדת‬ ‫אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת א"א ע"ה‪,‬‬ ‫מעשי העקידה שבגיל כזה מבוגר יישאר בודד‪ ,‬אלמן‬ ‫הזריזות‪ ,‬שהיא תחילת העבודה‪ ,‬וכמאמר הכתוב‬ ‫בשגם כי ה' דיבר בו "קח נא את בנך כו'‪ ,‬והרי כמה וכמה‬ ‫מאשתו ושכול מבנו‪ ,‬ובלי תלמידים וילידי ביתו שיברחו‬ ‫"וישכם אברהם בבוקר"‪.‬‬ ‫קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה'‪ ,‬גם כי לא דיבר ה'‬ ‫ממנו כשישמעו את המעשה שעשה‪ ,‬ואיך יוכל להמשיך‬ ‫בם‪ ,‬רק שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה‪,‬‬ ‫וכלשון האורחות צדיקים )שער הזריזות(‪" :‬הזריזות הוא‬ ‫את חייו הלאה באופן כזה אומלל‪ .‬ולכן נחשב הניסיון דוקא‬ ‫להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות‬ ‫מעלה גדולה לתורה ולמצות‪ ,‬גם לענין תקנת העולם‬ ‫לא"א ולא ליצחק‪ .‬שיותר קל להסתלק מהעולם‪ ,‬מאשר‬ ‫נחת רוח ליוצרו‪ ,‬וממנו למדו רז"ל לקיום כל המצות‬ ‫הזה‪ ,‬והוא מדת הצדיקים לעבודת הבורא ית'‪ ,‬ואמרו‬ ‫להשאר בחיים במצב כזה בודד וערירי עם כל המחשבות‬ ‫בכלל"‪ .‬ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫רבותינו זיכרונם לברכה (פסחים ד ע"א )זריזין מקדימים‬ ‫והזכרונות כמה נפלאים היו החיים מקודם והוא בעצמו במו‬ ‫למצוות‪ .‬והנה תראה באברהם אבינו בעניין עקדה‪,‬‬ ‫ידיו שינה את כל המצב לרעה ר"ל‪ .‬וזהו מרומז ויהי 'אחר'‬ ‫שנאמר " וישכם אברהם בבוקר"‪ ,‬ואף על פי שהיה קשה‬ ‫ויבקע עצי עולה‪ .‬טעם הדבר שבקע אאע"ה את‬ ‫הדברים האלה ‪ -‬והאלוקים ניסה וכו' שמה שיהיה 'אחרי'‬ ‫לו לשחוט את בנו יחידו – עשה רצון הבורא יתעלה‬ ‫עצי העולה והכינם לעריכה ע"ג המזבח עוד בהיותו‬ ‫העקידה‪ ,‬זה גודל הנסיון של א"א‪.‬‬ ‫בזריזות להשכים בבוקר‪ .‬ומי שעושה מעשיו בזריזות‪,‬‬ ‫בביתו‪ ,‬נראה דהוא לימוד גדול להאדם שיקדים‬ ‫ואם תאמר שישארו לו לפחות אליעזר וישמעאל‪ ,‬אומר‬ ‫להכניס עצמו בעשיית המצוה ובהכנתה בטרם‬ ‫בזה הוכחה גדולה שהוא אוהב את בוראו‪ ,‬כעבד האוהב‬ ‫התפארת שלמה שלכך דווקא שם לפני העקידה אמר להם‬ ‫יקרב היצר להסיתו וימנענו מן המצוה‪ ,‬כי אחר‬ ‫את אדוניו ומזרז בעצמו לעשות רצונו‪ .‬כי הזריזות תלויה‬ ‫א"א "שבו לכם עם החמור" ‪ -‬ודרשו על זה חז"ל ‪ -‬עם‬ ‫שנכנסים כבר בתוך קיום המצוה או ההכנה אליה‪,‬‬ ‫בלב האדם‪ ,‬כשאדם מפנה לבו מכל המחשבות האחרות‬ ‫הדומה לחמור‪ ,‬שבזה רצה א"א להגדיל את נסיון העקידה‪,‬‬ ‫אזי אין כבר להיצה"ר כל כך שליטה‪ ,‬ולכן בקע את‬ ‫שיש בו‪ ,‬ותופס מחשבה אחת – אז הוא מזדרז בלי ספק‪,‬‬ ‫שלא יוכל לחשוב שיש איזה מציאות שנשאר לו משהו‬ ‫העצים עוד בהיותו בביתו‪ ,‬כי אז בנקל להכניס עצמו‬ ‫כמו כן עשה אברהם‪ ,‬שהסיר מלבו אהבת בנו ואחז רצון‬ ‫בחייו חוץ משני חמורים מהלכים על שניים‪] .‬ואח"כ באמת‬ ‫לעשיית המצוה‪ ,‬כי אין קרוב כ"כ להנסיון שיסיתנו‬ ‫בוראו‪ ,‬וביטל אהבת בנו מפני אהבת הבורא יתברך‪ ,‬ועל‬ ‫אחרי העקידה ‪ -‬כשכבר לא היה צריך לציורים העזים האלו‬ ‫יצרו בחוזק‪ ,‬ואחר שנכנס לתוך המצוה‪ ,‬שוב אין כח‬ ‫כן נזדרז להשכים‪ ,‬כי היתה דעתו קשורה באהבת הבורא‬ ‫‪ -‬רואים שא"א שב אל נעריו וילכו יחדיו ‪ -‬ששב להסתכל‬ ‫להיצר להסיתו כל כך‪.‬‬ ‫יתברך בחשק גדול; על כן נשבע לו הקדוש ברוך הוא‬ ‫עליהם באהבה ובכבוד והשוה אותם אליו ‪ -‬שעכשיו כבר‬ ‫)נחל יצחק – וירא(‬ ‫לזכור העקידה‪ .‬כי יש בן אדם העושה עבור אוהבו דבר‬ ‫לא נצרך אותו ציור שלפני העקידה[‪.‬‬ ‫קשה לו מאוד‪ ,‬ולבו נוקפו לעשות‪ .‬אבל אברהם ויצחק‬ ‫שניהם עשו מחפץ לבם‪ ,‬כי מדרגת האהבה היתה גדולה‬ ‫לא רצה להבין שהכוונה לישמעאל‬ ‫ומעיקרי הזריזות הוא לא רק הזריזות והחשק לרוץ‬ ‫מאוד בלבם; ושניהם נתדבקו עם השם יתברך בידיעתם‪,‬‬ ‫עוד חלק מהנסיון היה לא''א ע"פ המובא בפרקי‬ ‫לדבר מצוה‪ ,‬אלא גם להתחיל מיד במעשה המצוה שלא‬ ‫עד שנתייחדו בייחוד גדול‪ .‬כי כל כוונתם היתה לפרסם‬ ‫דר"א )פרק ל"ג( שבדיוק באותו לילה שצוה הקב"ה את א"א‬ ‫יחמיץ את המצוה‪ .‬וכלשון המסילת ישרים )פ"ז(‪" :‬קודם‬ ‫ייחוד הבורא יתברך בעולם‪ ,‬וליישר בני אדם לאהבתו‪.‬‬ ‫על העקידה ‪ -‬בז' תשרי‪) ,‬ג' ימים קודם יוה''כ(‪ ,‬נכנס בלבו של‬ ‫התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצוה‪,‬‬ ‫ובעת שעשו באהבה עבודת השם יתעלה ומצוותיו‬ ‫ישמעאל לצאת מהמדבר ולבוא לבקר את אביו בביתו‬ ‫אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה‬ ‫– נתבטל כוח גופם‪ ,‬ונתדבקה דעתם באהבת הבורא‬ ‫לאחר שכבר שלושים וחמש שנים מאז שגורש לא היה‬ ‫במחשבתו‪ ,‬ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות‬ ‫יתברך יוצר עולם‪ .‬לכן עשו שניהם בזריזות‪.‬‬ ‫בבית אביו‪] .‬ובפרק ל' שם מובא שא"א ביקר כמה פעמים‬ ‫אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתים‪ ,‬כי אין סכנה‬ ‫ואתה צריך לדעת‪ ,‬כי מידת הזריזות היא תחילה‬ ‫אצלו במדבר‪ ,‬אבל אף פעם לא פגשו‪ .‬ורק השאיר לו‬ ‫כסכנתו‪ ,‬אשר הנה כל רגע שמתחדש‪ ,‬יוכל להתחדש‬ ‫לכל המידות‪ .‬כי אין האדם יכול להיות תדיר על הספר‪,‬‬ ‫הודעות[‪ .‬והנה כאשר הקב"ה אומר לא"א בדיוק באותו‬ ‫איזה עכוב למעשה הטוב"‪ .‬ע"כ לשונו‪.‬‬ ‫כי צריך לאכול ולישון ולעשות צרכיו‪ .‬לכן צריך זריזות‬ ‫לילה שהגיע אצלו ישמעאל קח נא את בנך וכו'‪ ,‬ואברהם‬ ‫וכן הוא לשון קדשו של רביה"ק הנחל יצחק )בא עמ'‬ ‫וזהירות וכו'‪.‬‬ ‫הרי כ''כ אוהב את יצחק בנו יחידו‪ ,‬והסברא הרי אומרת‬ ‫רמ"א(‪" :‬דמי שמשהה עצמו ואינו מזדרז לקיים המצוה‪,‬‬ ‫שבוודאי הכוונה לישמעאל הרשע המצחק‪ .‬שטוב יותר‬ ‫אמר רבי פינחס בן יאיר‪ ,‬זהירות מביאה לידי זריזות‪,‬‬ ‫על ידי זה הוא נותן זמן והזדמנות ליצה"ר שיוכל לבלבלו‬ ‫וזריזות מביאה לידי נקיות‪ ,‬ונקיות מביאה לידי טהרה‪,‬‬ ‫שהוא לא יהיה בעולם‪ .‬וכנראה לכן סיבב ה' שיגיע האורח‬ ‫ולהכניס במצוה הרהורי פניות וגאות"‪ .‬עכל"ק‪ .‬וכאמור‬ ‫הזה אחרי כ''כ הרבה זמן שלא היה שם כדי שיעשו אותו‬ ‫וטהרה מביאה לידי פרישות‪ ,‬ופרישות מביאה לידי‬ ‫לעיל כתב הבעל התניא )פכ"ו( שלא שייך לנצח היצר כי‬ ‫קדושה‪ ,‬וקדושה מביאה לידי ענווה‪ ,‬וענווה מביאה‬ ‫קרבן‪ .‬שהרי בוודאי במקום שייהרגו כ"כ הרבה יהודים ע"י‬ ‫אם בזריזות‪ ,‬וזה לשון קדשו‪" :‬ככה ממש בנצחון היצר‪,‬‬ ‫זרעו של ישמעאל‪ ,‬עדיף שהוא יהיה קרבן על גבי המזבח‪,‬‬ ‫לידי יראת חטא‪ ,‬ויראת חטא מביאה לידי חסידות‪,‬‬ ‫אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות‪ ,‬הנמשכות מעצבות‬ ‫וחסידות מביאה לידי רוח הקודש‪ ,‬ורוח הקודש מביאה‬ ‫ויחסכו את כל הצרות‪ .‬ובפרט ‪ -‬בא חשבון כזה‪ ,‬כשנטיית‬ ‫וטמטום הלב כאבן‪ ,‬כי אם בזריזות‪ ,‬הנמשכת משמחה‬ ‫הלב לא לקחת את יצחק לשחיטה‪ ,‬והיה צריך לא לשאול‬ ‫לידי תחיית המתים‪ .‬ותחיית המתים מביאה לידי אליהו‬ ‫ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם"‪.‬‬ ‫הנביא זכור לטוב (ירושלמי שקלים ג ג‪) .‬בוא וראה כמה‬ ‫מידי הרבה קושיות אלא ליקח את ישמעאל לשחיטה‬ ‫ויהא זכרו ברוך‪ .‬אבל א"א מתגבר ורוצה לשמוע בדיוק רק‬ ‫וכן בספר הק' נועם אלימלך בפרשתן כתב וזה לשונו‬ ‫גדול כוח הזריזות‪ ,‬שמביאה לידי דברים הללו לכן יהא‬ ‫מה שרצון ה' בזה ולא ללכת אחר נטיית לבו‪ .‬ומברר שוב‬ ‫הק' "וירא וירץ לקראתם"‪ ,‬דהיינו בזריזות שזה הוא‬ ‫אדם זהיר וזריז לכל המצוות‪ ,‬ולרוץ אל הספר ללמוד‪,‬‬ ‫ושוב עד שמתברר שהכוונה המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫עיקר‪ ,‬כמו שאמר התנא זריזות מביא לידי נקיות" כו'‪,‬‬ ‫להשכים ולהעריב‪ .‬מידת הזריזות היא תכשיט לכל‬ ‫ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫המצוות‪ ,‬והיא מתקנת כולם"‪ .‬ע"כ לשונו‪.‬‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫דווקא ליצחק‪ .‬ואז אאע''ה מתגבר על רגשות הלב ולא חושב לרגע על מה עשה‬ ‫לי ה' ככה‪ ,‬וכי כך צריך להיות שאחרי כזה עקידת יצחק במס''נ‪ ,‬יישב הרשע הזה‬ ‫"להאכילן ג' לשונות בחרד"ל"‬ ‫ר"ל על כסאו ויירש אותו במקום בנו יחידו הצדיק הקדוש‪ .‬ובפרט שמובא בפרד"א‬ ‫שבדרך דיברו אליעזר וישמעאל מעניני הירושה מי יירש את א"א אחרי העקידה‪.‬‬ ‫שיתקיימו דברי התורה בקרבינו האחת‬ ‫וירא אליו ד' באלוני ממרא וגו' והנה‬ ‫ורואה עם איזה 'חברה' יישאר אחר העקידה‪ .‬אבל לא מהרהר חלילה אחרי הבורא‪.‬‬ ‫היא "בחר דל"‪ ,‬והיא עפ"י מאז"ל עה"פ‬ ‫שלשה אנשים נצבים עליו‪ ,‬איתא במדרש‬ ‫וממש כמו שאומר הגר"ח מבריסק זצ"ל שזה הכונה בלשון חז"ל שהאבות הק'‬ ‫)משלי כ"ב ב'( "עשיר ורש נפגשו עושה כולם‬ ‫רבה )בראשית מ"ח ט'( "אמר ר' לוי אחד‬ ‫היו "רצים כסוסים בבצעי המים" לפני הבורא‪ ,‬שהכוונה במשל זה שהסוס כשהוא‬ ‫ד'" שכאשר החכם בתורה איננו מונע דבר‬ ‫נדמה לו סדקי ]אופה פת[ ואחד נדמה לו‬ ‫רץ בבוץ כל גופו ועיניו מתמלאות בבוץ‪ ,‬והוא בכ''ז ממשיך לרוץ‪ ,‬כך האבות ג"כ‬ ‫לעני בדעת אלא משפיע לו מחכמת תורה‬ ‫בדמות נוטי ]ספן המוליך את הספינה[‬ ‫כאשר יכולים להיות להם קושיות שמסתירות הראיה וההבנה ממשיכים לרוץ כרצון‬ ‫אזי יזכו שניהם להארה בתורה‪ ,‬נמצא‬ ‫ואחד בדמות ערבי"‪ ,‬וכתב בספר תכלת‬ ‫ה'‪ .‬שהיו האבות הק' כמו המרכבה שלא אכפת להם בזה שמתלכלכת בבוץ‪.‬‬ ‫שישנה סגולה לשמור דברי תורה בלבו ע"י‬ ‫מרדכי להגאון מבערזאן זי"ע עפ"י מה‬ ‫שיבחר דל בדעת להחכימו מאור תורתו‬ ‫שארז"ל )בבא מציעא פ"ו‪ (:‬ורש"י ז"ל הביא‬ ‫פעולת העקידה ‪ -‬היפך טבע אברהם אבינו‬ ‫שחננו הבורא ב"ה‪.‬‬ ‫כאן שהאכילן ג' לשונות בחרדל‪ ,‬ובספר פני‬ ‫והכתב סופר מבאר שזה שהתורה הק' מספרת באריכות בחלק הראשון של‬ ‫השני הוא "חדל רב" שההתנשאות‬ ‫ארי' הביא בשם הגאון מוילנא זי"ע‪ ,‬כי הנה‬ ‫הפרשה את גודל ההכנסת אורחים של א"א שעשה חסדים במס"נ כפשוטו‪ ,‬ורואים‬ ‫והגאוה גורמת ח"ו שאין דברי תורה‬ ‫ג' מדות הי' באברהם שהי' אוהב עניים‬ ‫את גודל מידת האהבה שהיה לא"א לכל נברא ג"כ לפחותים ביותר שמשתחוים‬ ‫מתקיימים בלב האדם‪ ,‬כמאז"ל שנמשלו‬ ‫לפרנסן והי' מסתפק במועט והי' ירא את‬ ‫לאבק הרגליים ‪ -‬ובכ''ז גם להם הוא מטיב‪ ,‬מגודל טוב ליבו וחסדו להיטיב לכל בלי‬ ‫דברי תורה למים מה מים מניחים מקום‬ ‫ד' וליבו חרד מלפניו‪ ,‬וכולן רמוזין בתיבת‬ ‫גבול בכל מצב‪ ,‬כי עכשיו נוכל לקבל קצת מושג ולהבין את גודל נסיונו של א"א‬ ‫גבוה והולכים למקום נמוך אף דברי תורה‬ ‫"בחרדל" 'בחר דל' 'חדל רב' 'לב חרד'‪.‬‬ ‫לעשות העקידה‪ ,‬שזה ממש להיפך טבעו ותכונותיו‪ .‬ומובא עוד בספר בריתי שלום‬ ‫כן‪ ,‬וזהו שרמז להם בר"ת בחרד"ל "חדל‬ ‫וזהו שרמז שהאכילן ג' לשונות הרמוזין‬ ‫שמרומז בזוה"ק שבאותה מאכלת שהיה שוחט בהמות לאורחיו הרבים להטיב‬ ‫רב" שיחדל מגאוה והתנשאות ועי"ז‬ ‫"בחרדל" ודפח"ח‪ .‬ומבאר הגאון מברעזאן‬ ‫עמהם‪ ,‬ובסכין זו שהיתה גדושה במצות גמ"ח והכנסת אורחים‪ ,‬באותה מאכלת‬ ‫יחקקו דברי תורה בלבו‪.‬‬ ‫לפ"ז‪ ,‬דהנה בגמ' )מגילה י"ז‪ (:‬דרשו עה"פ‬ ‫הולך עכשיו לעשות מעשה נגד טבעו ממש‪.‬‬ ‫והרמז השלישי הוא "לב חרד"‪ ,‬שהרי‬ ‫"שבור זרוע רשע" אלו מפקיעי שערים‬ ‫]ובאמת מובא בפיוט יום שני דשבועות )בפיוט של רבינו אליהו הזקן( שלקח הקב"ה‬ ‫ארז"ל שאף מי שאוצר בקרבו ששה‬ ‫ע"י שאוצרין תבואות‪ ,‬הרי שסוחר תבואה‬ ‫הסכין של א"א ועטפו עם הלוחות‪ ,‬וצוה למרע"ה להכניסם יחד בארון הברית‬ ‫סדרים של הש"ס אם יראת ד' בקרבו‬ ‫מצווה שלא ירבה לאצור ולזה רמז באמרו‬ ‫שבקודש הקדשים‪[.‬‬ ‫"חדל רב"‪ .‬והנה רשיז"ל כתב )בראשית ל"ז כ"ה(‬ ‫הרי הם משתמרים‪ ,‬שהיא כקב חומטין‬ ‫ומובא במלבי"ם הסבר בדברי ה' ''קח נא את בנך''‪ ,‬שא"א יקח את יצחק בבחינה‬ ‫המשמרת את כל התבואה כולה וזהו שרמז‬ ‫דערביין מוליכין עטרן‪ ,‬ובש"ס )שבת צ'‪ (.‬איתא‬ ‫"עיטרן כל שהוא למאי חזיא לצילחתא"‬ ‫של בן אהוב‪ .‬ולא להתנתק מרגשות האהבה בבחינה של התפשטות הגשמיות‪ ,‬אלא‬ ‫להם בר"ת בחרד"ל "לב חרד"‪.‬‬ ‫להיפך שא"א ויצחק כשהלכו יחדיו הגבירו ביניהם את האהבה‪ .‬ולזה אומר אאע''ה‬ ‫נמצא שהערבי רומז לרופא‪ ,‬ואיתא )קדושין‬ ‫ובזה יובן מה שנתן לכל אחד לשון‬ ‫פ"ב‪" (.‬טוב שברופאים לגיהנום" ופרש"י‬ ‫כמה פעמים 'בני' ו'הנני בני'‪ ,‬כרחם אב על בנים‪ .‬והוסיף המהרי''ל דיסקין זצ''ל מענין‬ ‫נפרדת בחרדל ואין הדרך ליתן כן לפני‬ ‫שאינו רופא לעניים כמו לעשירים ולזה‬ ‫זה שכאשר אמר הקב"ה לאאע''ה את המילים את בנך וכו' אשר אהבת וכו'‪ ,‬נעשה‬ ‫האורחים שאין דרך בני אדם לאכול לשון‬ ‫אמר "בחר דל"‪ .‬ו"הספנין רובן חסידים )שם(‬ ‫כזה אהבה עצומה מחודשת‪ ,‬אהבה עזה ללא גבולות מאאע''ה ליצחק‪ ,‬שלא שייך‬ ‫שלימה‪ ,‬אלא שידע אברהם אבינו ע"ה‬ ‫ופרש"י שהם בסכנה ולבם חרד להשי"ת‬ ‫אהבה גדולה ועזה ממנה בעולם‪.‬‬ ‫שבזה יוכרע דינן של צאצאיו לקבל תורת‬ ‫וזהו שאמר "לב חרד"‪ .‬וכיון שהיו אחד‬ ‫וכן אומר הישועות יעקב שבכל אותם הג' ימים )דרך שבעצם אפשר לעשות בחצי יום(‬ ‫חיים מן השמים‪ ,‬כי המלאכים יטענו שאין‬ ‫סדקי שעסקו בתבואה ואחד ספן שליבו‬ ‫הגביר א"א יותר ויותר את אהבתו ליצחק‪ ,‬עד שמובא ביל"ש שבשעת העקידה היו‬ ‫התורה יכולה להשתמר בגופם של קרוצי‬ ‫חרד ואחד ערבי שרומז לרופא לכן האכילן‬ ‫עיניו זולגות דמעות עד שקומתו היתה משותת בדמעות‪ ,‬מגודל האהבה של א"א‬ ‫חומר‪ ,‬ולשון האדם הרי היא להבדיל כמו‬ ‫ג' לשונות בחרדל להורות להם ג' הדרגות‬ ‫לבנו יצחק‪ .‬וכך מתוך אותה אהבה עצומה עושה אאע''ה את הפעולות הכי הפוכות‬ ‫לשון של בהמה כי מה יתרון לבשר האדם‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬עכ"ד המתוקים‪.‬‬ ‫למידת האהבה ‪ -‬עבודת העקידה‪.‬‬ ‫ומעתה האיך ישתמרו דברי תורה שהם‬ ‫אורות נאצלים מחכמה עליונה בלשונם של‬ ‫והנה רז"ל אמרו שבשעה שעלה משה‬ ‫עשיית העקידה ביראה ושמחה וביישוב הדעת‬ ‫קרוצי חומר‪ ,‬לזה האכילן ג' לשונות בחרדל‬ ‫למרום לקבל התורה אמרו המלאכים "מה‬ ‫ומובא בחידושי הרי''ם שבשעת נסיון העקידה לקחו מאאע''ה את מדרגותיו‪,‬‬ ‫להורות להם שאע"פ שבשר האדם סופו‬ ‫אנוש כי תזכרנו" "תנה הודך על השמים"‬ ‫וכלשון הזוה''ק שדיבור העקידה בא לאאע''ה באספקלריא שאינה מאירה‪ ,‬בלי‬ ‫להיות רמה ותולעה‪ .‬אבל לשונו מתובלת‬ ‫שאין התורה ראוי' לקרוצי חומר‪ ,‬והשיבן‬ ‫מוחין דגדלות‪ .‬וזה ביאור הפסוק ''והאלוקים ניסה את אברהם''‪ ,‬שנודע מהאריז''ל‬ ‫בחרדל שרומז לג' עצות הנ"ל המועילות‬ ‫הקב"ה "לא זהו שאכלתם אצלו" לפי שצר‬ ‫ששם אלוקים הוא מוחין דקטנות ‪ -‬מידת הדין והצמצום‪ ,‬שאז נשאר רק נקודת‬ ‫לשמר דברי תורה בלבבו של האדם‪.‬‬ ‫צורת משה כצורת אברהם‪.‬‬ ‫היראת שמים הפשוטה‪ ,‬ובאופן כזה היה צריך לעמוד בנסיון‪ .‬ולכן אח''כ א''ל ''עתה‬ ‫ויתכן נמי שג' מלאכים אלו מיכאל‬ ‫ולפ"ד התכלת מרדכי והגר"א מוילנא‬ ‫ידעתי כי ירא אלוקים אתה''‪ ,‬שעמד בכזה נסיון קשה בזמן קטנות וחשכות המוחין‬ ‫גבריאל ורפאל שרומזים לג' מידות‪ ,‬כי‬ ‫י"ל הרמז בזה‪ ,‬שהמלאכים טענו שאין‬ ‫רק בכח היר"ש‪.‬‬ ‫מיכאל שר של חסד הרומז למים וגבריאל‬ ‫בשר ודם יודע כיצד ללמוד תורה שהרי‬ ‫בספר ידי משה )לרבי משה אלמשנינה ‪ -‬המובא במדרש שמואל( כתוב‪ ,‬שכל מעלת עקידת‬ ‫שר של גבורה הרומז לאש ורפאל ממזג בין‬ ‫כמה דעות ישנן בבני אדם וכל אחד צריך‬ ‫יצחק הוא רק מה שלמרות הקושי העצום של עבודת העקידה נעשים כל עניני‬ ‫שניהם ועי"ז מביא רפואה‪ ,‬ומים מצמיחים‬ ‫ליטול עצה מן התורה‪ ,‬ואין דוגמתו של‬ ‫העקידה ע''י אאע''ה בשמחה עצומה וברצון בלי משהו עצבות‪ .‬וראיה לדבר שהרי‬ ‫כל מיני תענוג ולזה מי שלבו נוטה ליסוד‬ ‫זה כדוגמתו של זה ואין קרוץ מחומר יכול‬ ‫קיבל א"א בשעת העקידה נבואה‪ ,‬והרי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה )פסחים‬ ‫המים צריך להכניע יצרו על ידי "לב חרד"‬ ‫לקבל אל קרבו חכמה אלוקית שתועיל לכל‬ ‫קי"ז ע''א(‪ ,‬וא''כ ראיה שעשה הכל בשמחה‪ .‬וביל''ש )וירא רמז ק''א( אי' שבשעת העקידה‬ ‫שהיא גם עצה לספן שעוסק להוליך‬ ‫סוגי בני אדם‪ ,‬לזה הזכירן הקב"ה לא זה‬ ‫''אברהם דומה כמי שעשה חתנות לבנו ויצחק דומה כמי שעשה חופה לעצמו''‪.‬‬ ‫הספינה ע"ג המים‪ ,‬ומי שליבו נוטה ליסוד‬ ‫שאכלתם אצלו ג' לשונות של חרדל והרי‬ ‫וכן רואים שאאע''ה עשה כל דבר בישוב הדעת‪ ,‬שאפילו בלילה האחרון שיהיה‬ ‫האש שמגביהה למרומים עליו להתחזק‬ ‫בזה רמז דבר מוסר הנוגע לכל אחד מהם‬ ‫יצחק בבית הולך אאע''ה לישון‪ ,‬שהרי כתוב ''וישכם אברהם בבוקר''‪ .‬וכן מובא‬ ‫במוסר המרומז ב"חדל רב"‪ ,‬שיברח מן‬ ‫בנפרד‪ ,‬לסדקי שסוחר בתבואה רמז לו‬ ‫בתוס' שהמילים ''ויקח את המאכלת'' בגמטריא ''היה בודקו שלא תהא בו פגימה''‪,‬‬ ‫ההתנשאות וידבק במידת ענוה והוא מוסר‬ ‫"חדל רב" שאין לו לאצור הרבה תבואה‬ ‫ובמדרש איתא שבמילים הנ''ל ישנם י''ב אותיות כנגד י''ב הבדיקות שצריך לבדוק‬ ‫מיועד לאופה הפת שעסקו עם האש‪ ,‬ומי‬ ‫ולרופא רמז "בחר דל" שירפא לעני כמו‬ ‫הסכין בבשר ובציפורן וכו'‪ ,‬והוסיף השבט סופר שרואים מזה שקודם העקידה ממש‬ ‫שזכה למיזוג שתי המידות שידוע שעיקר‬ ‫לעשיר ולספן רמז שיהפוך החרדה שלו‬ ‫בדק את המאכלת בכל הי"ב בדיקות‪ .‬וע"כ שהיה לאאע''ה ממש ישוב הדעת‪ ,‬שהרי‬ ‫הרפואה הוא במיזוג המדות והטבעים‬ ‫ליראת אלוקים "לב חרד"‪ ,‬הרי שהשכיל‬ ‫מובא בשו''ע יור''ד סימן י''ח שאסור שיהיה לשוחט אפילו משהו של טירוף הדעת‬ ‫המתנגדים זה לזה ולכן מידת התפארת‬ ‫להלך עם דברי התורה כנגד רוחו של כל‬ ‫בזמן בדיקת הסכין‪ .‬והמחבר מעתיק בדברי רבינו יונה בשערי תשובה שאדם יכול‬ ‫מסוגלת לרפואה‪ ,‬הוא צריך לקיים "בחר‬ ‫אחד מהם ואע"פ שלשלשתן נתן לשון‬ ‫לבדוק בסכין פעמיים ושלוש ואינו מרגיש בפגימה דקה ולאחר כן ימצאנו‪ ,‬כי הדבר‬ ‫דל" שישפיע מטובו למי שדל בחכמה כי‬ ‫בחרדל הרי כל אחד קבל הדרכה פרטית‬ ‫תלוי בכונת הלב‪ .‬וא''כ משמע שאפילו בשלב האחרון רגע קט קודם שחיטת בנו היה‬ ‫אם זיכהו השי"ת למזג תכונת נפשו והמים‬ ‫ובודאי ראויין דברי התורה לישראל‪.‬‬ ‫ג''כ בישוב הדעת מוחלטת‪ .‬כי אצל אאע''ה אין שום מציאות עצמית וכל תנועה‬ ‫והאש יחדיו יעבדו את קונם ראוי להיות‬ ‫ויתכן להוסיף בזה בדרך נוספת בס"ד‪,‬‬ ‫ופעולה והרגשים ומחשבות ודיבורים וכו' של אאע''ה הכל רק לפי רצון הבורא ב''ה‬ ‫רופא נפשות לזכות את ישראל‪.‬‬ ‫דהמלאכים טענו "תנה הודך על השמים"‬ ‫וביטולו המוחלט של מציאות עצמית מחוץ לבורא‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה שיתאחדו בנו קדושת‬ ‫שהתורה היא הוד עליון ואי אפשר‬ ‫ולכן כאשר כתוב בפסוק )כב‪ ,‬יא( ''ויקרא אליו מלאך השם מהשמים''‪ ,‬מבאר‬ ‫וחכמת התורה ונזכה ללב חרד מהשי"ת‬ ‫שתתאחד עם קרוץ מחומר ולא יתקיימו‬ ‫התפארת שלמה שכך נלמד הפסוק ''ויקרא אליו ‪ -‬קריאה זו קרא אליו הבורא‪ ,‬ומה‬ ‫ולהינצל ממידת הגאוה ולזכות גם את‬ ‫דברי התורה בלב קרוץ מחומר‪ ,‬לזה רמז‬ ‫היתה הקריאה לאאע''ה‪" :‬מלאך השם מן השמים"! זה גופא היתה הקריאה‪ ,‬שאחר‬ ‫הדל בשכלו ואז מאיר עיני שניהם ד'‪ ,‬ונזכה‬ ‫אברהם אבינו למלאכים במה שהאכילן‬ ‫ניסיון עצום כזה שעמד בו‪ ,‬הקב''ה מכנה אותו‪" :‬מלאך השם מן השמים"!‬ ‫לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ג' לשונות בחרדל שישנן שלש עצות‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫מעשר כספים )ב(‬ ‫לקבל על עצמו עבירה ויסורים‬ ‫שבוע שעבר התחלנו לדון במעשה אבות שהם סימן לבנים והיא "מצוות מעשר כספים"‬ ‫שמצינו באבותינו שקיימו מצווה זו‪ ,‬מקורו‪ ,‬גדר חיובו‪ ,‬הפטורים ממצווה זו‪ ,‬והבאנו את הכלל‬ ‫של אחר‬ ‫מאיזה רווחים יש להפריש מעשר כספים‪ .‬עתה נביא כמה פרטים בדין זה‪ ,‬וכן נדון בחישוב‬ ‫המעשר ובאופן ההפרשה‪.‬‬ ‫אדם שחטא חטא חמור‪ ,‬והיה מאד שבור מכך‪ ,‬ולא היה יכול לחזור‬ ‫מתנה‪ :‬כאמור במאמרינו הקודם דכל כסף שאדם מרוויח יש להפריש מעשר כספים לא‬ ‫לעצמו‪ ,‬כשסיפר על כך לרבו‪ ,‬אמר לו רבו‪ ,‬אם תיטיב את דרכך מעתה‪ ,‬אני‬ ‫מיבעיא כשמרוויח ע"י עצמו או ע"י מציאה אלא אפי' כשמקבל כסף במתנה‪ ,‬אם מקבל סתם‬ ‫מקבל על עצמי את העבירה ואת היסורים שאמורים לבא עליך בגלל זה‪,‬‬ ‫שלא לצורך דבר מסוים‪ ,‬יש להפריש מזה מעשר כספים ואפי' אם מקבל הכסף לצורך קניית דבר‬ ‫האם זה מועיל לקבל על עצמו דבר כזה‪ ,‬והאם אכן הוא נפטר מהעבירה‬ ‫מסוים מ"מ אם יכול לעשות בכסף כרצון הנותן יש עליו להפריש מהמותר כי אין הנותן מקפיד‬ ‫ומהעונש? ]ויש לזה ראיה ממסכת סוכה דף כ[‪.‬‬ ‫כ"כ אם ינכה מזה למעשר )דרך אמונה פ"ז סקס"ז בשם החזו"א(‪ ,‬אך אם ע"י ההפרשה לא יספיק הסכום‬ ‫לקניית החפץ ירשום סכום המעשר לעצמו וכשיזמין ה' לידו יפרע‪ .‬אך אם נותן המתנה כשנתן‬ ‫הכסף עשה את מקבל המעות לשליח לקנות המתנה כיון שאין הכסף של המקבל א"צ לעשרו )דרך‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫אמונה שם(‪ .‬ויש בזה כמה אופנים‪ :‬א‪ .‬המקבל תמיכה מאביו או מחמיו שיוכל ללמוד במנוחת הנפש‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬סוכה שהסכך ממשיך מעבר לדופן‪ ,‬אבל המקום‬ ‫ואם יתן מעשר יחסר לו ולא יוכל ללמוד בשלוה )שאילת יעב"ץ סי' ו' אגרות משה יור"ד ח"ב קי"ב(‪ .‬ב‪ .‬בחור‬ ‫הוא פחות מז' טפחים‪ ,‬האם אפשר להכשיר מקום זה?‬ ‫ישיבה שמקבל דמי כיס מאביו‪ ,‬אם מקבל הקצבה חודשית והוא יותר ממה שצריך‪ ,‬נחשב הכסף‬ ‫כמתנה ומהמותר יפריש‪ .‬אך אם אביו מגבילו לדברים מסוימים כגון כיבוס בגדיו ואוכל כשיצטרך‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬נאמר במסכת סוכה )דף יט ע"א( פסל היוצא מן הסוכה‬ ‫אסור לבן להפריש )שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' רפ"ב(‪ .‬ג‪ .‬תקציב שמקבלים מהממשלה עבור שכירות‬ ‫נידון כסוכה‪ .‬מאי פסל היוצא מן הסוכה‪ ...‬רבה ורב יוסף אמרי‬ ‫הדירה וכיו"ב ומשתמש בתקציב לצורך שקיבלו‪.‬‬ ‫תרוייהו‪ ,‬הכא בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה‪ ,‬ומשכא ואזלא חדא‬ ‫דופן בהדייהו‪ .‬מהו דתימא הא לית בה הכשר סוכה‪ ,‬קא משמע לן‪.‬‬ ‫מלגת הכולל‪ :‬תמיכה כספית הניתנה לעמלי התורה יש ליתן מעשר כספים אף שנותנים‬ ‫אותה לצורך פרנסת הבית )דרך אמונה פ"ז סקנ"ח בשם החזו"א(‪ ,‬ובמקומות שהכולל מעכב לעצמו עשירית‬ ‫ולכאורה יש להקשות מה החידוש בזה‪ ,‬והרי זה הלכה למשה‬ ‫מהמלגה לצורך מעשר יש לדון אם יוצא בזה חובת מעשר ממעות אלו )ובאופן שיש לו זכות לדרוש את‬ ‫מסיני‪ ,‬שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח‪ ,‬שגם אם דופן אחד‬ ‫המעשר יוצא ידי חובת מעשר שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תקע"ה(‪.‬‬ ‫קצר מהדופן השניה הסוכה נמשכת על פני כל אורך הדופן הארוך‪.‬‬ ‫דמי נזקים‪ :‬המקבל תשלום בכל אופן שהיא עבור נזקי ממון שנגרמו לו אינו צריך לעשר‪ ,‬כי אין‬ ‫ותירץ הראבי"ה )סימן תרכט( שלולי הדין של פסל היוצא מהסוכה‬ ‫זה ריוח חדש אלא מילוי חסרון )צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ז(‬ ‫היה מקום לומר‪ ,‬ששתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח לא מכשיר‬ ‫לישב אלא כנגד הטפח‪ ,‬וזה החידוש שכל הסוכה כשרה גם כנגד‬ ‫חישוב המעשר‪ :‬לאחר שבררנו בס"ד ממה צריך להפריש מעשר כספים נציע את כללי עריכת‬ ‫הדופן הארוכה‪] ,‬ולכאורה ביאור דבריו‪ ,‬שלא רק כנגד הטפח מותר‬ ‫חשבון המעשר כספים כדי שכל אדם יכול לחשב את סך הכללי של הכנסותיו‪ ,‬ויש בזה כמה‬ ‫לישב‪ ,‬כי סוכה צריכה להיות לפחות שבעה טפחים‪ ,‬אלא שהטפח‬ ‫כללים כדלהלן‪.‬‬ ‫מתכשר רק אם עושה גם צורת הפתח‪ ,‬כנגד כל השבעה טפחים‪ ,‬וזה‬ ‫א‪ .‬זמן החישוב‪ :‬י"א דראוי לקבוע יום קבוע בכל שנה או חצי שנה ויראה כמה הרויח בסך הכל‬ ‫גופא החידוש של פסל היוצא מהסוכה‪ ,‬שאם יש לו דופן של שבעה‬ ‫מכל עסקיו ומה טוב אם יקבע את היום הזה בערב ר"ה כי בר"ה נקצבים כל מזונותיו של אדם )ס'‬ ‫טפחים‪ ,‬ודופן אחת ארוכה כל הסוכה כשרה[‪.‬‬ ‫אהבת חסד פי"ח ס"ב ומקורו משו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד וכ"ה בשו"ת שבה"ל ח"ה סי' קל"ג(‪ .‬וה"ה אם ירצה לקבוע זמן‬ ‫אחר כגון ביום שבממילא עושה חשבונות של כל רווחיו לשלטונות בשביל המס )שו"ת שבה"ל ח"ט‬ ‫והרא"ש )סימן לה( תירץ שאם אכן עשה את הדופן השלישית רק‬ ‫שבעה טפחים‪ ,‬אין צריך להגיע לדין של פסל היוצא מהסוכה‪ ,‬אבל‬ ‫סי' ר"א(‪ .‬וכ"ז כשאין יכולת בידו כגון שיש לו עסק‪ ,‬וא"א לחשב כל חודש וכיו"ב‪ ,‬אבל אם יכולת‬ ‫הכא מיירי שעשה את הדופן השלישית יותר משבעה טפחים‪ ,‬ואז‬ ‫בידו כגון אברך כולל שמקבל משכורת קבועה וכל כיו"ב בוודאי נכון מאוד לעשר מיד מכל ריוח‬ ‫שבא לידו ולא יהנה מרווחיו עד שיעשר )שלה"ק מס' חולין אות ס"ב‪ ,‬ועי"ז ירוויח לצאת שיטת המהרי"ל החדשות סי'‬ ‫יש מקום לומר‪ ,‬שרוצה לעשות את כל הסוכה בדפנות ארוכות‪ ,‬ודופן‬ ‫ק"ח שחידש שקודם שהפריש מעשר כספים המעות טבל ואסור ליהנות מזה אך למעשה לא נקטו כשיטה זו כמובא בשו"ת שאילת‬ ‫האחת הנמשכת עם הפסל לאו מן הסוכה הוא אלא בפני עצמו קאי‪,‬‬ ‫יעב"ץ סי' א'(‪.‬‬ ‫ונמצא שאין לו אלא דופן אחת ואפילו הכי נידון כסוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אופן החישוב‪ :‬אחר שנבחרה עונת החישוב צריך לחשב את כל ההוצאות וההפסדים‪,‬‬ ‫וכן פסק בשו"ע )או"ח סימן תרלא ס"ז( וכן הקנים הבולטים מן הסכך‬ ‫ונחלקו בזה הפוסקים כדלהלן‪ :‬י"א דיש להפריש מעשר כספים מכל מה שהרוויח לפני ניכוי‬ ‫לצד הפרוץ‪ ,‬ודופן אחד נמשך עמהם‪ ,‬כשר אף על פי שעשה דופן על‬ ‫ההוצאות )הגאון רבי דוד אופנהיים הובא בשו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד שו"ת שאילת יעב"ץ סי' ו' וציין עליו בפת"ש סי' רמ"ט‬ ‫הצדדין יתר על ז' והוה לן למימר הרי גילה דעתו לעשות כל הסוכה‬ ‫ס"א וסברתו דומיא דהפרשת תרומות ומעשרות בשדה שהיא בלי שום ניכוי‪ ,‬וזה גזירת הכתוב שמההוצאה שהוציא לא ינוכה כלל‪,‬‬ ‫בדפנות ארוכות‪ ,‬ודופן אחר שנמשך עם הקנים של סכך אינו מן‬ ‫וראה עוד ביאור בשו"ת שאילת יעב"ץ שם(‪ .‬אך להלכה קיי"ל דיכול לנכות מן ההוצאות לפני נתינת המעשר‬ ‫הסוכה אלא בפני עצמו עומד‪ ,‬ונמצא שאין לו אלא דופן אחד שהוא‬ ‫)כ"ה בשו"ת חוות יאיר שם וחילק בין מעשר כספים לתרומות ומעשרות דמעשר כספים שבא דרך משא ומתן היות וכל החיוב הוא‬ ‫הדופן הנמשך‪ ,‬אפילו הכי כשרה‪.‬‬ ‫רק מנהג לא החמירו כמו תרומות ומעשרות שזה מה"ת‪ ,‬ויעו"ש עוד סברא דהיות במעשר כספים נעשה כשותף להקב"ה א"כ כמו‬ ‫ששותף כשבא לחשבון מנכה המתעסק כל ההיזק וההוצאה שאירע בעסק ההיא בכל אופן שיהיה ואפילו גניבה וגזילה אם לא פשע‬ ‫וביאר במשנ"ב )ס"ק טו( שאם עשה את הדופן רק שבעה טפחים‪,‬‬ ‫בהם ה"נ במעשר כספים(‪.‬‬ ‫כוונתו להשתמש בכל הסוכה ולא עשה אלא כתיקון חכמים שכך‬ ‫דינו לכתחילה שיכול לעשות הדופן השלישי של ז' טפחים או ע"י‬ ‫גדר הוצאות‪ :‬כאמור לעיל דקיי"ל להלכה דאפשר לנכות מן ההוצאות לפני נתינת המעשר‬ ‫טפח מרווח וצורת הפתח‪ ,‬ועל ידי זה יכול להשתמש עד סוף הדופן‬ ‫נחלקו הפוסקים בגדר ההוצאות כדלהלן‪ :‬י"א דרק הוצאות לצורך העסק בין באופן ישיר כגון שכר‬ ‫הארוך‪ ,‬משא"כ כשעשה יתר על ז' טפחים אפשר דגילה דעתו‬ ‫העובדים )צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ה( וחשמל טלפון נייר פרסומת ובלאי של הרהיטים וכיו"ב )ס' הלכות‬ ‫לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות וכו'‪ .‬ויעוין עוד בשפת אמת מה‬ ‫מעשר כספים בשם הגרשז"א(‪ ,‬ובכלל זה הוצאת מיסים הן מה שמוטלות על העסק וכן על עצמו )שו"ת‬ ‫שתירץ בזה באופנים אחרים‪.‬‬ ‫שבה"ל ח"ה סי' קל"ג(‪ ,‬וכמו"כ הוצאות באופן עקיף שנגרמות ע"י העסק כגון נסיעה למקום העבודה‬ ‫)שו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד(‪ ,‬אשה העובדת מחוץ לביתה יכולה לנכות את שכר המטפלת והעוזרת‬ ‫והנה התוס' )דף יז ע"א ד"ה אויר( כתבו שפסל היוצא מן הסוכה‬ ‫שהוצרכו לשכרם בצרכי הבית )צדקה ומשפט שם(‪ ,‬ומסתבר דרק פעולה שבאופן רגיל היה עושה הדבר‬ ‫חידושו שגם אם אין דופן הנמשך עם הסכך‪ ,‬כשר‪ ,‬אם יש שם‬ ‫בעצמו ומחמת עבודתו הוצרך לשכור פועל לעשותה בזה חשבינן לזה כהוצאה והפסד מחמת‬ ‫הכשר סוכה בשיעור של שבעה טפחים‪ ,‬וכתב החזו"א )סימן קמד סק"א(‬ ‫עבודתו אבל פעולה שרגילים לעשותה ע"י פועל גם בלי עבודתו א"א לדון בה משום הוצאה )שערי‬ ‫שהכוונה שאין שתי דפנות נמשכות רק דופן אחד‪ .‬אמנם כבר כתב‬ ‫צדק פ"ט הערה ל"ז(‪ .‬וכל זה בהוצאות שאינו קיים ועומד אצלו אבל הוצאה שנשאר קיים אצלו כגון‬ ‫בשבט הלוי )ח"ה סימן עג( שזה דוחק‪ ,‬שפשטות דבריהם שאין כלל‬ ‫לקנות מכונה או מחשב וכיו"ב כיון שנשאר בידו ערך המכונה אינו נחשב כהוצאה )הגרשז"א שם(‪.‬‬ ‫דופן‪ ,‬וביאר שאם יש שם שיעור סוכה של ז' טפחים‪ ,‬אין צריך לדופן‬ ‫וי"א שאף הוצאות ביתו יכול לנכות מסך רווחיו )שו"ת אבקת רוכל סי' ג' קיצור שו"ע סי' ל"ד‪ ,‬אך רוב אחרונים‬ ‫כלל‪ ,‬אבל אם יש שם פחות משיעור ז' טפחים ברוחב‪ ,‬אז נכשר רק‬ ‫חולקים ע"ז(‪.‬‬ ‫אם יש ז' טפחים‪ ,‬ויעו"ש שכן כתב גם בערוך לנר‪] .‬אמנם כתב שם‬ ‫שהשיעור הוא רק עד שלשה טפחים שאז יש לומר לבוד[‪.‬‬ ‫ולהלכה‪ :‬יש להחמיר בזה ולנכות רק הוצאות שנגרמות ע"י העסק ובלבד שלא יהא מפריז על‬ ‫המידה כגון לקנות רכב מפואר כדי שיהא נראה כסוחר עשיר ויקפצו עליו קונים )שו"ת מנחת יצחק‬ ‫גם בחזו"א כתב שבחידוש של פסל היוצא מן הסוכה החידוש‬ ‫ח"ה סי' ל"ד יעו"ש ראייתו(‪ .‬אך מי שנדחק וקשה לו לקיים מצוות מעשר כספים יכול לסמוך על דיעה זו‬ ‫שגם אם אין שם רוחב של שבעה טפחים מקום זה נכשר מדין פסל‬ ‫לנכות הוצאות ביתו מכלל הרווח )כ"ה בשו"ת שבה"ל ח"ה סי' קל"ג בגיליון‪ ,‬שכן דרכו להורות למי שמדחיק עצמו‪ ,‬ואף‬ ‫היוצא מן הסוכה‪ ,‬וחידש עוד‪ ,‬שגם אם יש אויר של ג' טפחים בין‬ ‫שלכאורה מי שמדחיק עצמו אין חיוב ליתן מעשר כספים גם מצד המנהג כמבואר במאמרינו הקודם ע"כ צריך לומר שההסבר בשיטה‬ ‫הדופן לסכך‪ ,‬גם זה נכשר מדין פסל היוצא מן הסוכה‪ ,‬אמנם בשבט‬ ‫זו שאפשר לנכות גם צורכי ביתו אין הכוונה של כל בני הבית אלא רק לצרכיו כמו שמצינו בשו"ת חוות יאיר שם שדן להתיר אף אכילה‬ ‫הלוי כתב שאם יש אויר של שלשה טפחים אין ראיה לזה‪ ,‬שיהיה‬ ‫ושתיה בדרך לעבודתו ה"נ כל צורכי ביתו שלו נחשב כהוצאות שלו אך הוצאות של בני ביתו אינו נחשב להוצאות אף לשיטה זו ס'‬ ‫כשר שם‪.‬‬ ‫שערי צדק שם יעו"ש שהאריך להביא כמה ראיות ליסוד זה(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בס"ד‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו‬ ‫של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫אישי לימות החול ולשב"ק‪.‬‬ ‫תחבורה תעמוד אי"ה‬ ‫הרה"ח ר' בערל רוזנברג שליט"א‬ ‫דרכונים‪:‬‬ ‫מבית מדרשנו לעבר הנתב"ג‬ ‫יש לוודא דרכון בעל תוקף של ‪ 6‬חודשים‬ ‫יציאה מבני ברק בשעה ‪ 6:20‬בדיוק!‬ ‫תפילת שחרית בביהמ"ד בנתב"ג‬ ‫שמירת שבת בלקיחת הכדורים‬ ‫לפחות ממועד המסע‪.‬‬ ‫בטרמניל ‪1‬‬ ‫היה מתעקש בכל תוקף לא לקחת כדורים בשבת קודש‪ ,‬וכאשר‬ ‫חובה לצרף צילום דרכון בעת ההרשמה‪.‬‬ ‫אלה מסעי‬ ‫הרופא בא וצוה אותו לבלוע את הכדורים‪ ,‬סירב‪ ,‬ואמר‪" ,‬אולי הרופא לא‬ ‫לחידוש מהיר של דרכון במשרד הפנים‪ ,‬ניתן‬ ‫זמני הטיסות העדכניים‬ ‫יודע כמה חמור הלכות שבת‪ ,‬ומה הוא מבין בגזירת שחיקת סממנין‬ ‫לפנות להרב ברוך יצחק המר בטלפון ‪052-‬‬ ‫‪7131343‬‬ ‫טיסת הלוך תל אביב בודפסט‬ ‫שהוא תולדה דטחינה"‪ .‬וכאשר ראיתי שאני במבוי סתום ושרבינו לא‬ ‫חברת ‪: Wizz Air‬‬ ‫ביטוח רפואי‪:‬‬ ‫מסכים בשום פנים ואופן לבלוע את הכדורים‪ ,‬הזעקתי את רב הבית‬ ‫יום חמישי פרשת חיי שרה‬ ‫חובה על כל משתתף להסדיר ביטוח נסיעות‬ ‫התייצבות בשדה התעופה בטרמינל ‪1‬‬ ‫חולים הרה"ג רבי חיים יעקב שוורץ שליט"א מביתו‪ ,‬ואחר שדבר עם‬ ‫ורפואי באופן עצמאי מראש‪.‬‬ ‫‪ 3‬שעות טרם שעת המראה למטוס‬ ‫הרופא בא לחדר של הרבי ואמר לו שהוא חייב לקחת את הכדורים‪,‬‬ ‫מעברי גבול‪:‬‬ ‫מספר טיסה‪2326 :‬‬ ‫שעת המראה‪10:10 :‬‬ ‫אמר לו רבינו שיברר לפחות איזה מן הכדורים פחות פיקוח נפש‪ ,‬וראו‬ ‫במעברי הגבול נערך בידוק קפדני – חל איסור‬ ‫שעת נחיתה בבודפסט משוערת‪12:45 :‬‬ ‫בעליל שהוא מתעקש להרויח לפחות כדור אחת שלא לקחת‪ ,‬ואז דנו‬ ‫מוחלט לשאת כלי מתכת משוננים מכל סוג‬ ‫שמור‬ ‫(לפי שעון מקומי הונגריה)‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫הרב שוורץ עם הרופא‪ ,‬וויתר על כדור האספירין לדילול דם‪ ,‬ובאיזה‬ ‫טיסת חזור – קרקוב תל אביב‬ ‫אין להעביר סיגריות מעבר לכמות המותרת‬ ‫חברת ‪LOT Polish Airlines‬‬ ‫שמחה קבל כ"ק מרן רבינו את האישור למנוע לקיחת האספירין‬ ‫צאתנו‬ ‫לשימוש אישי מצומצם‪.‬‬ ‫יום ראשון פרשת תולדות‬ ‫בשבת‪ .‬וראוי לציין שכאשר לקח את הכדורים המוכרחים בירך בקול‬ ‫טלפון ותקשורת‪:‬‬ ‫מספר טיסה‪211 :‬‬ ‫רם‪) ,‬כנראה בלי שם ומלכות( "ברוך אתה אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמע‬ ‫ובואנו‬ ‫שעת המראה‪23:55 :‬‬ ‫שימוש במכשיר סלולרי בחו"ל ללא חבילה‬ ‫שעת נחיתה משוערת בתל אביב ‪04:25 :‬‬ ‫דברי חכמים"‪ ,‬ולשבת הבא דן לפני שבת עם הרופאים על הכדורים‬ ‫מתאימה כרוך בעלויות גבוהות‪ .‬מומלץ‬ ‫להצטייד בחבילת חו"ל תואמת מראש או‬ ‫(לפי שעון ישראל)‬ ‫שלוקחים רק פעם ביום‪ ,‬לשנות את שעת הלקיחה לערב‪ ,‬כדי שיוכל‬ ‫במכשיר ייעודי‪.‬‬ ‫לקחתם בערב שבת קודש לפני כניסת השבת‪ ,‬ולמוצאי שבת קודש‪,‬‬ ‫מידע‬ ‫לתשומת לבכם‪ :‬יש להופיע בזמן לטיסה‪.‬‬ ‫תחבורה‪:‬‬ ‫ושאל אותי האם אני ג"כ לוקח תרופות‪ ,‬וכשעניתי שאני לוקח כדור‬ ‫האחריות חלה על המשתתפים בלבד – לא‬ ‫נחוץ‬ ‫כדי להקל ולהנעים את שעות הנסיעה הארוכות‬ ‫ניתן לעכב טיסות מכל סיבה שהיא‪ .‬דלפקי צ'ק‬ ‫כל בוקר‪ ,‬ציוה עלי שאשנה את שעת הלקיחה לערב כדי שגם אני‬ ‫בימי חמישי ושישי השקענו בטנדרים מרווחים‪,‬‬ ‫אין בנתב"ג נסגרים שעה לפני שעת המראה‬ ‫אמנע מלקחת כדורים בשבת‪ ,‬וכך אני נוהג מאז‪.‬‬ ‫והנחיות‬ ‫נוחים ומפוארים ‪ VIP‬במיטב השכלולים‪ ,‬עם‬ ‫שנקבעה!‬ ‫כורסאות מנוחה לכל משתתף‪.‬‬ ‫המסי"נ לקיים סעודת שבת‬ ‫חשוב וכדאי לדעת‬ ‫טכניות‬ ‫מזג אוויר וביגוד‪:‬‬ ‫הנחיות וציוד למסע‬ ‫היה מדקדק על קלה כבחמורה‪ ,‬זכור אזכרני עוד‪ ,‬פעם בשבת‬ ‫מזג האוויר במזרח אירופה בתקופה זו קריר‬ ‫(סביב ‪ 5‬מעלות ואף פחות)‪ .‬יש להצטייד בביגוד‬ ‫כבודה ומשקלים‪:‬‬ ‫בבוקר אחר התפלה כאשר אכל את סעודת שבת קודש‪ ,‬ואח"כ‬ ‫חם ומתאים‪.‬‬ ‫תקף אותו כאבי בטן חזקים‪ ,‬והיו לו בחילות והיה צריך להקיא‪ ,‬אבל‬ ‫מטבע מקומי‪:‬‬ ‫כל נוסע רשאי למסור מזוודה‬ ‫לקראת‬ ‫עד ‪ 23‬ק"ג לבטן המטוס‪.‬‬ ‫מסע הקודש‬ ‫התאפק מלהקיא למשך שש שעות‪ ,‬כי הרי קיים מצות אכילת סעודת‬ ‫מומלץ להצטייד מראש במטבע מקומי ( יורו ‪-‬‬ ‫כבודת יד‪:‬‬ ‫"שערי שמיים"‬ ‫שבת קודש‪ ,‬ובירך ברכת המזון‪ ,‬ואם יקיא הרי הברכות יהיו לבטלה‪,‬‬ ‫זלוטי פולני )‬ ‫תיק טרולי עד ‪ 8‬ק"ג לעלייה למטוס‪ ,‬עד ‪ 55‬ס"מ‬ ‫לבוני ונחשוני‬ ‫ולכן התאפק בכוחות אדירים שלא להקיא ולא להפסיד את המצוה‬ ‫וכן בשטרות דולר קטנים (‪ 5 ,2 ,1‬ו‪ 10-‬דולר)‬ ‫גובה‪ ,‬עומק ‪ 25‬ס"מ‪ ,‬רוחב ‪ 35‬ס"מ‪.‬‬ ‫בית זוטשקא‬ ‫חשמל‪:‬‬ ‫יש להקפיד על המשקלים המותרים למניעת‬ ‫של הסעודה ושל הברכות‪.‬‬ ‫מתח החשמל לא זהה כמו בארץ‪ ,‬מומלץ‬ ‫עיכובים ותשלומים מיותרים‪.‬‬ ‫הקפדה להזהר בהל' שבת בענייני הרפואה‬ ‫להצטייד במתאם שקעים אוניברסלי (שקע עם‬ ‫מומלץ לסמן את המזוודה בתגית ברורה‬ ‫‪ 2‬שפיצים ) למקרה הצורך‪.‬‬ ‫הכוללת שם מלא (בעברית ובאנגלית) ומספר‬ ‫בליל שבת קודש חוה"מ פסח תשנ"ג נסע באמבולנס ללניאדו‬ ‫לבירורים ושאלות נוספות‪:‬‬ ‫טלפון בולט‪.‬‬ ‫באישורו של הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א אחר שקבל‬ ‫הצטיידות‪ ,‬ארוחות ושתייה‪:‬‬ ‫חפ"ק המסע ‪ -‬הר"ר שרגא זייבלד הי"ו‬ ‫התקפה בדבר שיש בה משום פיקוח נפש‪ ,‬זכיתי לטפל בו במשך‬ ‫טלפון‪052-7680934 :‬‬ ‫המשתתפים ייהנו בס"ד מאש"ל מלא ברוחב‬ ‫כל ליל שבת‪ .‬ולמחרתו ביום השבת אירע שהמחט של האינפוזיה‬ ‫הר"ר ברוך יצחק המר הי"ו‬ ‫לב‪ ,‬וכיבוד – הן כצידה לדרך והן בעת השהות‬ ‫טלפון‪052-7131343 :‬‬ ‫במקומות הקדושים‪.‬‬ ‫התנתק בפתאום‪ ,‬מיד ניגשתי ותיקנתי אותה‪ ,‬ומרן רבינו כעס עלי‬ ‫מ'זאל האב'ן געפועל'ט אלעס גוטס!‬ ‫יש להצטייד בטו"ת (טלית ותפילין) ובביגוד‬ ‫שאני מחלל שבת‪ ,‬וכל טצדיקי שהסברתי לו שהנני חייב לעשותה‬ ‫משום פיקוח נפש לא עזר‪ ,‬ואח"כ במוצש"ק כאשר כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מצאנז ]לפני שכיהן כאדמו"ר[ בא לבקרו‪ ,‬התלונן עלי רבינו שאינני‬ ‫יודע הלכות שבת על בורים‪ ,‬ולכן על כל הצוות ללמוד הלכות שבת‪.‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‬ ‫פעם כשהיה בבית חולים לניאדו‪ ,‬והיו מסביבו בני משפחתו‪,‬‬ ‫וכאשר שרו אחר התפלה את השיר שבת שלום ומבורך כנהוג‪ ,‬כעס‬ ‫על הקטנים שמיהרו לגמור את השיר במהירות‪ ,‬ונתן להם שיחת‬ ‫מוסר על זאת‪ ,‬כי צריכים לשמור את המסורה בלי התחכמות כלל‪.‬‬ ‫מקום הוי סימן ‪ -‬לא בחינם קרא את בית מדרשו ע"ש זקנו בעל‬ ‫באר מים חיים‪ ,‬הרי ידוע שהרה"ק בעל באר מים חיים זי"ע‪ ,‬הי' בוער‬ ‫בקרבו קדושת השבת ואמרו עליו שבכל שבת היה גבוה מכל השבוע‬ ‫בגובה ראש‪ ,‬כן ראינו בחוש אצל מרן רבינו הקדוש זצ"ל‪ ,‬השבת קודש‬ ‫הי' בוער בקרבו באש להבה‪ ,‬רשפי אש שלהבת י'ה‪ ,‬ואש ללהב יצאה‪,‬‬ ‫וראה אצלו מש"כ במדרש רבה וזלה"ק‪ ,‬לא דומה אור פניו של אדם‬ ‫כל ימות השבת‪ ,‬כמו שהוא דומה בשבת )בראשית רבה פי"א ב'(‪.‬‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫פר' חיי שרה‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫ט‪ ,‬י‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪ ,‬טו‪ ,‬טז‪ ,‬יז‪ ,‬יח‬ ‫שימור‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫יט‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫סיכום‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬