נחל אדניך · Nachal Adunechu — וירא (2026-10-26)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' וירא תשפ"ז • גליון שע"ח
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"והאלוקים ניסה את אברהם" וממש כלשון האורחות צדיקים שעיקר הטעם
שהקב"ה זוכר לישראל מעשה העקידה הוא הזריזות
וירא וירץ
בפרשתנו למדים אנו על מסירות נפשו של אברהם
נוראות גודל ועוצם ניסיון העקידה כתב הרה"ק בעל התניא באיגרת הקודש )כ"א( וזה לשון אבינו ע"ה בכל העשרה נסיונות ,ובפרט בנסיון העשירי
קדשו" :הנה מלבד הידוע לכל גודל מעלת הזריזות בכל
הניסיון הגדול של אחר העקידה הקשה מכולן ,ניסיון העקדה ,שמכוחה ומזכותה ניזונין
המצות ,הנאמר ונשנה בדברי רז"ל לעולם יקדים אדם ישראל עד היום הזה.
המחצית השקל על הלכות ר''ה )סי' תקצ''א( עושה חשבון לדבר מצוה כו' ,וזריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא
שא"א הרי ידע בנבואה שע"י העקידה תסתלק שרה אמנו רבוה"ק לומדים מפסוקי התורה בפרשה זו דרכי
העומדת לעד לנו ולבנינו עד עולם כי העקדה עצמה
לבית עולמה מגודל הצער .וידע מראש את כל תוצאות המוסר ועבודת השי"ת ,והראשונה שבהם היא מדת
אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת א"א ע"ה,
מעשי העקידה שבגיל כזה מבוגר יישאר בודד ,אלמן הזריזות ,שהיא תחילת העבודה ,וכמאמר הכתוב
בשגם כי ה' דיבר בו "קח נא את בנך כו' ,והרי כמה וכמה
מאשתו ושכול מבנו ,ובלי תלמידים וילידי ביתו שיברחו "וישכם אברהם בבוקר".
קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה' ,גם כי לא דיבר ה'
ממנו כשישמעו את המעשה שעשה ,ואיך יוכל להמשיך בם ,רק שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה, וכלשון האורחות צדיקים )שער הזריזות(" :הזריזות הוא
את חייו הלאה באופן כזה אומלל .ולכן נחשב הניסיון דוקא להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות מעלה גדולה לתורה ולמצות ,גם לענין תקנת העולם
לא"א ולא ליצחק .שיותר קל להסתלק מהעולם ,מאשר נחת רוח ליוצרו ,וממנו למדו רז"ל לקיום כל המצות הזה ,והוא מדת הצדיקים לעבודת הבורא ית' ,ואמרו
להשאר בחיים במצב כזה בודד וערירי עם כל המחשבות בכלל" .ע"כ לשון קדשו. רבותינו זיכרונם לברכה (פסחים ד ע"א )זריזין מקדימים
והזכרונות כמה נפלאים היו החיים מקודם והוא בעצמו במו למצוות .והנה תראה באברהם אבינו בעניין עקדה,
ידיו שינה את כל המצב לרעה ר"ל .וזהו מרומז ויהי 'אחר' שנאמר " וישכם אברהם בבוקר" ,ואף על פי שהיה קשה
ויבקע עצי עולה .טעם הדבר שבקע אאע"ה את
הדברים האלה -והאלוקים ניסה וכו' שמה שיהיה 'אחרי' לו לשחוט את בנו יחידו – עשה רצון הבורא יתעלה
עצי העולה והכינם לעריכה ע"ג המזבח עוד בהיותו
העקידה ,זה גודל הנסיון של א"א. בזריזות להשכים בבוקר .ומי שעושה מעשיו בזריזות,
בביתו ,נראה דהוא לימוד גדול להאדם שיקדים
ואם תאמר שישארו לו לפחות אליעזר וישמעאל ,אומר להכניס עצמו בעשיית המצוה ובהכנתה בטרם בזה הוכחה גדולה שהוא אוהב את בוראו ,כעבד האוהב
התפארת שלמה שלכך דווקא שם לפני העקידה אמר להם יקרב היצר להסיתו וימנענו מן המצוה ,כי אחר את אדוניו ומזרז בעצמו לעשות רצונו .כי הזריזות תלויה
א"א "שבו לכם עם החמור" -ודרשו על זה חז"ל -עם שנכנסים כבר בתוך קיום המצוה או ההכנה אליה, בלב האדם ,כשאדם מפנה לבו מכל המחשבות האחרות
הדומה לחמור ,שבזה רצה א"א להגדיל את נסיון העקידה, אזי אין כבר להיצה"ר כל כך שליטה ,ולכן בקע את שיש בו ,ותופס מחשבה אחת – אז הוא מזדרז בלי ספק,
שלא יוכל לחשוב שיש איזה מציאות שנשאר לו משהו העצים עוד בהיותו בביתו ,כי אז בנקל להכניס עצמו כמו כן עשה אברהם ,שהסיר מלבו אהבת בנו ואחז רצון
בחייו חוץ משני חמורים מהלכים על שניים] .ואח"כ באמת לעשיית המצוה ,כי אין קרוב כ"כ להנסיון שיסיתנו בוראו ,וביטל אהבת בנו מפני אהבת הבורא יתברך ,ועל
אחרי העקידה -כשכבר לא היה צריך לציורים העזים האלו יצרו בחוזק ,ואחר שנכנס לתוך המצוה ,שוב אין כח כן נזדרז להשכים ,כי היתה דעתו קשורה באהבת הבורא
-רואים שא"א שב אל נעריו וילכו יחדיו -ששב להסתכל להיצר להסיתו כל כך. יתברך בחשק גדול; על כן נשבע לו הקדוש ברוך הוא
עליהם באהבה ובכבוד והשוה אותם אליו -שעכשיו כבר )נחל יצחק – וירא( לזכור העקידה .כי יש בן אדם העושה עבור אוהבו דבר
לא נצרך אותו ציור שלפני העקידה[. קשה לו מאוד ,ולבו נוקפו לעשות .אבל אברהם ויצחק
שניהם עשו מחפץ לבם ,כי מדרגת האהבה היתה גדולה
לא רצה להבין שהכוונה לישמעאל ומעיקרי הזריזות הוא לא רק הזריזות והחשק לרוץ מאוד בלבם; ושניהם נתדבקו עם השם יתברך בידיעתם,
עוד חלק מהנסיון היה לא''א ע"פ המובא בפרקי לדבר מצוה ,אלא גם להתחיל מיד במעשה המצוה שלא עד שנתייחדו בייחוד גדול .כי כל כוונתם היתה לפרסם
דר"א )פרק ל"ג( שבדיוק באותו לילה שצוה הקב"ה את א"א יחמיץ את המצוה .וכלשון המסילת ישרים )פ"ז(" :קודם ייחוד הבורא יתברך בעולם ,וליישר בני אדם לאהבתו.
על העקידה -בז' תשרי) ,ג' ימים קודם יוה''כ( ,נכנס בלבו של התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצוה, ובעת שעשו באהבה עבודת השם יתעלה ומצוותיו
ישמעאל לצאת מהמדבר ולבוא לבקר את אביו בביתו אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה – נתבטל כוח גופם ,ונתדבקה דעתם באהבת הבורא
לאחר שכבר שלושים וחמש שנים מאז שגורש לא היה במחשבתו ,ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות יתברך יוצר עולם .לכן עשו שניהם בזריזות.
בבית אביו] .ובפרק ל' שם מובא שא"א ביקר כמה פעמים אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתים ,כי אין סכנה
ואתה צריך לדעת ,כי מידת הזריזות היא תחילה
אצלו במדבר ,אבל אף פעם לא פגשו .ורק השאיר לו כסכנתו ,אשר הנה כל רגע שמתחדש ,יוכל להתחדש
לכל המידות .כי אין האדם יכול להיות תדיר על הספר,
הודעות[ .והנה כאשר הקב"ה אומר לא"א בדיוק באותו איזה עכוב למעשה הטוב" .ע"כ לשונו.
כי צריך לאכול ולישון ולעשות צרכיו .לכן צריך זריזות
לילה שהגיע אצלו ישמעאל קח נא את בנך וכו' ,ואברהם וכן הוא לשון קדשו של רביה"ק הנחל יצחק )בא עמ' וזהירות וכו'.
הרי כ''כ אוהב את יצחק בנו יחידו ,והסברא הרי אומרת רמ"א(" :דמי שמשהה עצמו ואינו מזדרז לקיים המצוה,
שבוודאי הכוונה לישמעאל הרשע המצחק .שטוב יותר אמר רבי פינחס בן יאיר ,זהירות מביאה לידי זריזות,
על ידי זה הוא נותן זמן והזדמנות ליצה"ר שיוכל לבלבלו וזריזות מביאה לידי נקיות ,ונקיות מביאה לידי טהרה,
שהוא לא יהיה בעולם .וכנראה לכן סיבב ה' שיגיע האורח ולהכניס במצוה הרהורי פניות וגאות" .עכל"ק .וכאמור
הזה אחרי כ''כ הרבה זמן שלא היה שם כדי שיעשו אותו וטהרה מביאה לידי פרישות ,ופרישות מביאה לידי
לעיל כתב הבעל התניא )פכ"ו( שלא שייך לנצח היצר כי קדושה ,וקדושה מביאה לידי ענווה ,וענווה מביאה
קרבן .שהרי בוודאי במקום שייהרגו כ"כ הרבה יהודים ע"י אם בזריזות ,וזה לשון קדשו" :ככה ממש בנצחון היצר,
זרעו של ישמעאל ,עדיף שהוא יהיה קרבן על גבי המזבח, לידי יראת חטא ,ויראת חטא מביאה לידי חסידות,
אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות ,הנמשכות מעצבות וחסידות מביאה לידי רוח הקודש ,ורוח הקודש מביאה
ויחסכו את כל הצרות .ובפרט -בא חשבון כזה ,כשנטיית וטמטום הלב כאבן ,כי אם בזריזות ,הנמשכת משמחה
הלב לא לקחת את יצחק לשחיטה ,והיה צריך לא לשאול לידי תחיית המתים .ותחיית המתים מביאה לידי אליהו
ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם". הנביא זכור לטוב (ירושלמי שקלים ג ג) .בוא וראה כמה
מידי הרבה קושיות אלא ליקח את ישמעאל לשחיטה
ויהא זכרו ברוך .אבל א"א מתגבר ורוצה לשמוע בדיוק רק וכן בספר הק' נועם אלימלך בפרשתן כתב וזה לשונו גדול כוח הזריזות ,שמביאה לידי דברים הללו לכן יהא
מה שרצון ה' בזה ולא ללכת אחר נטיית לבו .ומברר שוב הק' "וירא וירץ לקראתם" ,דהיינו בזריזות שזה הוא אדם זהיר וזריז לכל המצוות ,ולרוץ אל הספר ללמוד,
ושוב עד שמתברר שהכוונה המ˘ך בעמו„ ב' ���
עיקר ,כמו שאמר התנא זריזות מביא לידי נקיות" כו', להשכים ולהעריב .מידת הזריזות היא תכשיט לכל
ע"כ לשון קדשו. המצוות ,והיא מתקנת כולם" .ע"כ לשונו.
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
דווקא ליצחק .ואז אאע''ה מתגבר על רגשות הלב ולא חושב לרגע על מה עשה
לי ה' ככה ,וכי כך צריך להיות שאחרי כזה עקידת יצחק במס''נ ,יישב הרשע הזה
"להאכילן ג' לשונות בחרד"ל" ר"ל על כסאו ויירש אותו במקום בנו יחידו הצדיק הקדוש .ובפרט שמובא בפרד"א
שבדרך דיברו אליעזר וישמעאל מעניני הירושה מי יירש את א"א אחרי העקידה.
שיתקיימו דברי התורה בקרבינו האחת וירא אליו ד' באלוני ממרא וגו' והנה ורואה עם איזה 'חברה' יישאר אחר העקידה .אבל לא מהרהר חלילה אחרי הבורא.
היא "בחר דל" ,והיא עפ"י מאז"ל עה"פ שלשה אנשים נצבים עליו ,איתא במדרש
וממש כמו שאומר הגר"ח מבריסק זצ"ל שזה הכונה בלשון חז"ל שהאבות הק'
)משלי כ"ב ב'( "עשיר ורש נפגשו עושה כולם רבה )בראשית מ"ח ט'( "אמר ר' לוי אחד
היו "רצים כסוסים בבצעי המים" לפני הבורא ,שהכוונה במשל זה שהסוס כשהוא
ד'" שכאשר החכם בתורה איננו מונע דבר נדמה לו סדקי ]אופה פת[ ואחד נדמה לו
רץ בבוץ כל גופו ועיניו מתמלאות בבוץ ,והוא בכ''ז ממשיך לרוץ ,כך האבות ג"כ
לעני בדעת אלא משפיע לו מחכמת תורה בדמות נוטי ]ספן המוליך את הספינה[
כאשר יכולים להיות להם קושיות שמסתירות הראיה וההבנה ממשיכים לרוץ כרצון
אזי יזכו שניהם להארה בתורה ,נמצא ואחד בדמות ערבי" ,וכתב בספר תכלת
ה' .שהיו האבות הק' כמו המרכבה שלא אכפת להם בזה שמתלכלכת בבוץ.
שישנה סגולה לשמור דברי תורה בלבו ע"י מרדכי להגאון מבערזאן זי"ע עפ"י מה
שיבחר דל בדעת להחכימו מאור תורתו שארז"ל )בבא מציעא פ"ו (:ורש"י ז"ל הביא פעולת העקידה -היפך טבע אברהם אבינו
שחננו הבורא ב"ה. כאן שהאכילן ג' לשונות בחרדל ,ובספר פני והכתב סופר מבאר שזה שהתורה הק' מספרת באריכות בחלק הראשון של
השני הוא "חדל רב" שההתנשאות ארי' הביא בשם הגאון מוילנא זי"ע ,כי הנה הפרשה את גודל ההכנסת אורחים של א"א שעשה חסדים במס"נ כפשוטו ,ורואים
והגאוה גורמת ח"ו שאין דברי תורה ג' מדות הי' באברהם שהי' אוהב עניים את גודל מידת האהבה שהיה לא"א לכל נברא ג"כ לפחותים ביותר שמשתחוים
מתקיימים בלב האדם ,כמאז"ל שנמשלו לפרנסן והי' מסתפק במועט והי' ירא את לאבק הרגליים -ובכ''ז גם להם הוא מטיב ,מגודל טוב ליבו וחסדו להיטיב לכל בלי
דברי תורה למים מה מים מניחים מקום ד' וליבו חרד מלפניו ,וכולן רמוזין בתיבת גבול בכל מצב ,כי עכשיו נוכל לקבל קצת מושג ולהבין את גודל נסיונו של א"א
גבוה והולכים למקום נמוך אף דברי תורה "בחרדל" 'בחר דל' 'חדל רב' 'לב חרד'. לעשות העקידה ,שזה ממש להיפך טבעו ותכונותיו .ומובא עוד בספר בריתי שלום
כן ,וזהו שרמז להם בר"ת בחרד"ל "חדל וזהו שרמז שהאכילן ג' לשונות הרמוזין שמרומז בזוה"ק שבאותה מאכלת שהיה שוחט בהמות לאורחיו הרבים להטיב
רב" שיחדל מגאוה והתנשאות ועי"ז "בחרדל" ודפח"ח .ומבאר הגאון מברעזאן עמהם ,ובסכין זו שהיתה גדושה במצות גמ"ח והכנסת אורחים ,באותה מאכלת
יחקקו דברי תורה בלבו. לפ"ז ,דהנה בגמ' )מגילה י"ז (:דרשו עה"פ הולך עכשיו לעשות מעשה נגד טבעו ממש.
והרמז השלישי הוא "לב חרד" ,שהרי "שבור זרוע רשע" אלו מפקיעי שערים
]ובאמת מובא בפיוט יום שני דשבועות )בפיוט של רבינו אליהו הזקן( שלקח הקב"ה
ארז"ל שאף מי שאוצר בקרבו ששה ע"י שאוצרין תבואות ,הרי שסוחר תבואה
הסכין של א"א ועטפו עם הלוחות ,וצוה למרע"ה להכניסם יחד בארון הברית
סדרים של הש"ס אם יראת ד' בקרבו מצווה שלא ירבה לאצור ולזה רמז באמרו
שבקודש הקדשים[.
"חדל רב" .והנה רשיז"ל כתב )בראשית ל"ז כ"ה(
הרי הם משתמרים ,שהיא כקב חומטין ומובא במלבי"ם הסבר בדברי ה' ''קח נא את בנך'' ,שא"א יקח את יצחק בבחינה
המשמרת את כל התבואה כולה וזהו שרמז דערביין מוליכין עטרן ,ובש"ס )שבת צ' (.איתא
"עיטרן כל שהוא למאי חזיא לצילחתא" של בן אהוב .ולא להתנתק מרגשות האהבה בבחינה של התפשטות הגשמיות ,אלא
להם בר"ת בחרד"ל "לב חרד". להיפך שא"א ויצחק כשהלכו יחדיו הגבירו ביניהם את האהבה .ולזה אומר אאע''ה
נמצא שהערבי רומז לרופא ,ואיתא )קדושין
ובזה יובן מה שנתן לכל אחד לשון פ"ב" (.טוב שברופאים לגיהנום" ופרש"י כמה פעמים 'בני' ו'הנני בני' ,כרחם אב על בנים .והוסיף המהרי''ל דיסקין זצ''ל מענין
נפרדת בחרדל ואין הדרך ליתן כן לפני שאינו רופא לעניים כמו לעשירים ולזה זה שכאשר אמר הקב"ה לאאע''ה את המילים את בנך וכו' אשר אהבת וכו' ,נעשה
האורחים שאין דרך בני אדם לאכול לשון אמר "בחר דל" .ו"הספנין רובן חסידים )שם( כזה אהבה עצומה מחודשת ,אהבה עזה ללא גבולות מאאע''ה ליצחק ,שלא שייך
שלימה ,אלא שידע אברהם אבינו ע"ה ופרש"י שהם בסכנה ולבם חרד להשי"ת אהבה גדולה ועזה ממנה בעולם.
שבזה יוכרע דינן של צאצאיו לקבל תורת וזהו שאמר "לב חרד" .וכיון שהיו אחד וכן אומר הישועות יעקב שבכל אותם הג' ימים )דרך שבעצם אפשר לעשות בחצי יום(
חיים מן השמים ,כי המלאכים יטענו שאין סדקי שעסקו בתבואה ואחד ספן שליבו הגביר א"א יותר ויותר את אהבתו ליצחק ,עד שמובא ביל"ש שבשעת העקידה היו
התורה יכולה להשתמר בגופם של קרוצי חרד ואחד ערבי שרומז לרופא לכן האכילן עיניו זולגות דמעות עד שקומתו היתה משותת בדמעות ,מגודל האהבה של א"א
חומר ,ולשון האדם הרי היא להבדיל כמו ג' לשונות בחרדל להורות להם ג' הדרגות לבנו יצחק .וכך מתוך אותה אהבה עצומה עושה אאע''ה את הפעולות הכי הפוכות
לשון של בהמה כי מה יתרון לבשר האדם, הנ"ל ,עכ"ד המתוקים. למידת האהבה -עבודת העקידה.
ומעתה האיך ישתמרו דברי תורה שהם
אורות נאצלים מחכמה עליונה בלשונם של והנה רז"ל אמרו שבשעה שעלה משה עשיית העקידה ביראה ושמחה וביישוב הדעת
קרוצי חומר ,לזה האכילן ג' לשונות בחרדל למרום לקבל התורה אמרו המלאכים "מה
ומובא בחידושי הרי''ם שבשעת נסיון העקידה לקחו מאאע''ה את מדרגותיו,
להורות להם שאע"פ שבשר האדם סופו אנוש כי תזכרנו" "תנה הודך על השמים"
וכלשון הזוה''ק שדיבור העקידה בא לאאע''ה באספקלריא שאינה מאירה ,בלי
להיות רמה ותולעה .אבל לשונו מתובלת שאין התורה ראוי' לקרוצי חומר ,והשיבן
מוחין דגדלות .וזה ביאור הפסוק ''והאלוקים ניסה את אברהם'' ,שנודע מהאריז''ל
בחרדל שרומז לג' עצות הנ"ל המועילות הקב"ה "לא זהו שאכלתם אצלו" לפי שצר
ששם אלוקים הוא מוחין דקטנות -מידת הדין והצמצום ,שאז נשאר רק נקודת
לשמר דברי תורה בלבבו של האדם. צורת משה כצורת אברהם.
היראת שמים הפשוטה ,ובאופן כזה היה צריך לעמוד בנסיון .ולכן אח''כ א''ל ''עתה
ויתכן נמי שג' מלאכים אלו מיכאל ולפ"ד התכלת מרדכי והגר"א מוילנא ידעתי כי ירא אלוקים אתה'' ,שעמד בכזה נסיון קשה בזמן קטנות וחשכות המוחין
גבריאל ורפאל שרומזים לג' מידות ,כי י"ל הרמז בזה ,שהמלאכים טענו שאין רק בכח היר"ש.
מיכאל שר של חסד הרומז למים וגבריאל בשר ודם יודע כיצד ללמוד תורה שהרי בספר ידי משה )לרבי משה אלמשנינה -המובא במדרש שמואל( כתוב ,שכל מעלת עקידת
שר של גבורה הרומז לאש ורפאל ממזג בין כמה דעות ישנן בבני אדם וכל אחד צריך יצחק הוא רק מה שלמרות הקושי העצום של עבודת העקידה נעשים כל עניני
שניהם ועי"ז מביא רפואה ,ומים מצמיחים ליטול עצה מן התורה ,ואין דוגמתו של העקידה ע''י אאע''ה בשמחה עצומה וברצון בלי משהו עצבות .וראיה לדבר שהרי
כל מיני תענוג ולזה מי שלבו נוטה ליסוד זה כדוגמתו של זה ואין קרוץ מחומר יכול קיבל א"א בשעת העקידה נבואה ,והרי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה )פסחים
המים צריך להכניע יצרו על ידי "לב חרד" לקבל אל קרבו חכמה אלוקית שתועיל לכל קי"ז ע''א( ,וא''כ ראיה שעשה הכל בשמחה .וביל''ש )וירא רמז ק''א( אי' שבשעת העקידה
שהיא גם עצה לספן שעוסק להוליך סוגי בני אדם ,לזה הזכירן הקב"ה לא זה ''אברהם דומה כמי שעשה חתנות לבנו ויצחק דומה כמי שעשה חופה לעצמו''.
הספינה ע"ג המים ,ומי שליבו נוטה ליסוד שאכלתם אצלו ג' לשונות של חרדל והרי וכן רואים שאאע''ה עשה כל דבר בישוב הדעת ,שאפילו בלילה האחרון שיהיה
האש שמגביהה למרומים עליו להתחזק בזה רמז דבר מוסר הנוגע לכל אחד מהם יצחק בבית הולך אאע''ה לישון ,שהרי כתוב ''וישכם אברהם בבוקר'' .וכן מובא
במוסר המרומז ב"חדל רב" ,שיברח מן בנפרד ,לסדקי שסוחר בתבואה רמז לו בתוס' שהמילים ''ויקח את המאכלת'' בגמטריא ''היה בודקו שלא תהא בו פגימה'',
ההתנשאות וידבק במידת ענוה והוא מוסר "חדל רב" שאין לו לאצור הרבה תבואה ובמדרש איתא שבמילים הנ''ל ישנם י''ב אותיות כנגד י''ב הבדיקות שצריך לבדוק
מיועד לאופה הפת שעסקו עם האש ,ומי ולרופא רמז "בחר דל" שירפא לעני כמו הסכין בבשר ובציפורן וכו' ,והוסיף השבט סופר שרואים מזה שקודם העקידה ממש
שזכה למיזוג שתי המידות שידוע שעיקר לעשיר ולספן רמז שיהפוך החרדה שלו בדק את המאכלת בכל הי"ב בדיקות .וע"כ שהיה לאאע''ה ממש ישוב הדעת ,שהרי
הרפואה הוא במיזוג המדות והטבעים ליראת אלוקים "לב חרד" ,הרי שהשכיל מובא בשו''ע יור''ד סימן י''ח שאסור שיהיה לשוחט אפילו משהו של טירוף הדעת
המתנגדים זה לזה ולכן מידת התפארת להלך עם דברי התורה כנגד רוחו של כל בזמן בדיקת הסכין .והמחבר מעתיק בדברי רבינו יונה בשערי תשובה שאדם יכול
מסוגלת לרפואה ,הוא צריך לקיים "בחר אחד מהם ואע"פ שלשלשתן נתן לשון לבדוק בסכין פעמיים ושלוש ואינו מרגיש בפגימה דקה ולאחר כן ימצאנו ,כי הדבר
דל" שישפיע מטובו למי שדל בחכמה כי בחרדל הרי כל אחד קבל הדרכה פרטית תלוי בכונת הלב .וא''כ משמע שאפילו בשלב האחרון רגע קט קודם שחיטת בנו היה
אם זיכהו השי"ת למזג תכונת נפשו והמים ובודאי ראויין דברי התורה לישראל. ג''כ בישוב הדעת מוחלטת .כי אצל אאע''ה אין שום מציאות עצמית וכל תנועה
והאש יחדיו יעבדו את קונם ראוי להיות ויתכן להוסיף בזה בדרך נוספת בס"ד, ופעולה והרגשים ומחשבות ודיבורים וכו' של אאע''ה הכל רק לפי רצון הבורא ב''ה
רופא נפשות לזכות את ישראל. דהמלאכים טענו "תנה הודך על השמים" וביטולו המוחלט של מציאות עצמית מחוץ לבורא.
ויהי רצון שנזכה שיתאחדו בנו קדושת שהתורה היא הוד עליון ואי אפשר ולכן כאשר כתוב בפסוק )כב ,יא( ''ויקרא אליו מלאך השם מהשמים'' ,מבאר
וחכמת התורה ונזכה ללב חרד מהשי"ת שתתאחד עם קרוץ מחומר ולא יתקיימו התפארת שלמה שכך נלמד הפסוק ''ויקרא אליו -קריאה זו קרא אליו הבורא ,ומה
ולהינצל ממידת הגאוה ולזכות גם את דברי התורה בלב קרוץ מחומר ,לזה רמז היתה הקריאה לאאע''ה" :מלאך השם מן השמים"! זה גופא היתה הקריאה ,שאחר
הדל בשכלו ואז מאיר עיני שניהם ד' ,ונזכה אברהם אבינו למלאכים במה שהאכילן ניסיון עצום כזה שעמד בו ,הקב''ה מכנה אותו" :מלאך השם מן השמים"!
לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. ג' לשונות בחרדל שישנן שלש עצות
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א מעשר כספים )ב(
לקבל על עצמו עבירה ויסורים שבוע שעבר התחלנו לדון במעשה אבות שהם סימן לבנים והיא "מצוות מעשר כספים"
שמצינו באבותינו שקיימו מצווה זו ,מקורו ,גדר חיובו ,הפטורים ממצווה זו ,והבאנו את הכלל
של אחר מאיזה רווחים יש להפריש מעשר כספים .עתה נביא כמה פרטים בדין זה ,וכן נדון בחישוב
המעשר ובאופן ההפרשה.
אדם שחטא חטא חמור ,והיה מאד שבור מכך ,ולא היה יכול לחזור מתנה :כאמור במאמרינו הקודם דכל כסף שאדם מרוויח יש להפריש מעשר כספים לא
לעצמו ,כשסיפר על כך לרבו ,אמר לו רבו ,אם תיטיב את דרכך מעתה ,אני מיבעיא כשמרוויח ע"י עצמו או ע"י מציאה אלא אפי' כשמקבל כסף במתנה ,אם מקבל סתם
מקבל על עצמי את העבירה ואת היסורים שאמורים לבא עליך בגלל זה, שלא לצורך דבר מסוים ,יש להפריש מזה מעשר כספים ואפי' אם מקבל הכסף לצורך קניית דבר
האם זה מועיל לקבל על עצמו דבר כזה ,והאם אכן הוא נפטר מהעבירה מסוים מ"מ אם יכול לעשות בכסף כרצון הנותן יש עליו להפריש מהמותר כי אין הנותן מקפיד
ומהעונש? ]ויש לזה ראיה ממסכת סוכה דף כ[. כ"כ אם ינכה מזה למעשר )דרך אמונה פ"ז סקס"ז בשם החזו"א( ,אך אם ע"י ההפרשה לא יספיק הסכום
לקניית החפץ ירשום סכום המעשר לעצמו וכשיזמין ה' לידו יפרע .אך אם נותן המתנה כשנתן
הכסף עשה את מקבל המעות לשליח לקנות המתנה כיון שאין הכסף של המקבל א"צ לעשרו )דרך
תשובה לשאלה משבוע שעבר אמונה שם( .ויש בזה כמה אופנים :א .המקבל תמיכה מאביו או מחמיו שיוכל ללמוד במנוחת הנפש
השאלה בקצרה :סוכה שהסכך ממשיך מעבר לדופן ,אבל המקום ואם יתן מעשר יחסר לו ולא יוכל ללמוד בשלוה )שאילת יעב"ץ סי' ו' אגרות משה יור"ד ח"ב קי"ב( .ב .בחור
הוא פחות מז' טפחים ,האם אפשר להכשיר מקום זה? ישיבה שמקבל דמי כיס מאביו ,אם מקבל הקצבה חודשית והוא יותר ממה שצריך ,נחשב הכסף
כמתנה ומהמותר יפריש .אך אם אביו מגבילו לדברים מסוימים כגון כיבוס בגדיו ואוכל כשיצטרך,
תשובה :נאמר במסכת סוכה )דף יט ע"א( פסל היוצא מן הסוכה
אסור לבן להפריש )שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' רפ"ב( .ג .תקציב שמקבלים מהממשלה עבור שכירות
נידון כסוכה .מאי פסל היוצא מן הסוכה ...רבה ורב יוסף אמרי
הדירה וכיו"ב ומשתמש בתקציב לצורך שקיבלו.
תרוייהו ,הכא בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ,ומשכא ואזלא חדא
דופן בהדייהו .מהו דתימא הא לית בה הכשר סוכה ,קא משמע לן. מלגת הכולל :תמיכה כספית הניתנה לעמלי התורה יש ליתן מעשר כספים אף שנותנים
אותה לצורך פרנסת הבית )דרך אמונה פ"ז סקנ"ח בשם החזו"א( ,ובמקומות שהכולל מעכב לעצמו עשירית
ולכאורה יש להקשות מה החידוש בזה ,והרי זה הלכה למשה
מהמלגה לצורך מעשר יש לדון אם יוצא בזה חובת מעשר ממעות אלו )ובאופן שיש לו זכות לדרוש את
מסיני ,שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ,שגם אם דופן אחד
המעשר יוצא ידי חובת מעשר שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תקע"ה(.
קצר מהדופן השניה הסוכה נמשכת על פני כל אורך הדופן הארוך.
דמי נזקים :המקבל תשלום בכל אופן שהיא עבור נזקי ממון שנגרמו לו אינו צריך לעשר ,כי אין
ותירץ הראבי"ה )סימן תרכט( שלולי הדין של פסל היוצא מהסוכה
זה ריוח חדש אלא מילוי חסרון )צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ז(
היה מקום לומר ,ששתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח לא מכשיר
לישב אלא כנגד הטפח ,וזה החידוש שכל הסוכה כשרה גם כנגד חישוב המעשר :לאחר שבררנו בס"ד ממה צריך להפריש מעשר כספים נציע את כללי עריכת
הדופן הארוכה] ,ולכאורה ביאור דבריו ,שלא רק כנגד הטפח מותר חשבון המעשר כספים כדי שכל אדם יכול לחשב את סך הכללי של הכנסותיו ,ויש בזה כמה
לישב ,כי סוכה צריכה להיות לפחות שבעה טפחים ,אלא שהטפח כללים כדלהלן.
מתכשר רק אם עושה גם צורת הפתח ,כנגד כל השבעה טפחים ,וזה א .זמן החישוב :י"א דראוי לקבוע יום קבוע בכל שנה או חצי שנה ויראה כמה הרויח בסך הכל
גופא החידוש של פסל היוצא מהסוכה ,שאם יש לו דופן של שבעה מכל עסקיו ומה טוב אם יקבע את היום הזה בערב ר"ה כי בר"ה נקצבים כל מזונותיו של אדם )ס'
טפחים ,ודופן אחת ארוכה כל הסוכה כשרה[. אהבת חסד פי"ח ס"ב ומקורו משו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד וכ"ה בשו"ת שבה"ל ח"ה סי' קל"ג( .וה"ה אם ירצה לקבוע זמן
אחר כגון ביום שבממילא עושה חשבונות של כל רווחיו לשלטונות בשביל המס )שו"ת שבה"ל ח"ט
והרא"ש )סימן לה( תירץ שאם אכן עשה את הדופן השלישית רק
שבעה טפחים ,אין צריך להגיע לדין של פסל היוצא מהסוכה ,אבל סי' ר"א( .וכ"ז כשאין יכולת בידו כגון שיש לו עסק ,וא"א לחשב כל חודש וכיו"ב ,אבל אם יכולת
הכא מיירי שעשה את הדופן השלישית יותר משבעה טפחים ,ואז בידו כגון אברך כולל שמקבל משכורת קבועה וכל כיו"ב בוודאי נכון מאוד לעשר מיד מכל ריוח
שבא לידו ולא יהנה מרווחיו עד שיעשר )שלה"ק מס' חולין אות ס"ב ,ועי"ז ירוויח לצאת שיטת המהרי"ל החדשות סי'
יש מקום לומר ,שרוצה לעשות את כל הסוכה בדפנות ארוכות ,ודופן
ק"ח שחידש שקודם שהפריש מעשר כספים המעות טבל ואסור ליהנות מזה אך למעשה לא נקטו כשיטה זו כמובא בשו"ת שאילת
האחת הנמשכת עם הפסל לאו מן הסוכה הוא אלא בפני עצמו קאי,
יעב"ץ סי' א'(.
ונמצא שאין לו אלא דופן אחת ואפילו הכי נידון כסוכה.
ב .אופן החישוב :אחר שנבחרה עונת החישוב צריך לחשב את כל ההוצאות וההפסדים,
וכן פסק בשו"ע )או"ח סימן תרלא ס"ז( וכן הקנים הבולטים מן הסכך
ונחלקו בזה הפוסקים כדלהלן :י"א דיש להפריש מעשר כספים מכל מה שהרוויח לפני ניכוי
לצד הפרוץ ,ודופן אחד נמשך עמהם ,כשר אף על פי שעשה דופן על
ההוצאות )הגאון רבי דוד אופנהיים הובא בשו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד שו"ת שאילת יעב"ץ סי' ו' וציין עליו בפת"ש סי' רמ"ט
הצדדין יתר על ז' והוה לן למימר הרי גילה דעתו לעשות כל הסוכה ס"א וסברתו דומיא דהפרשת תרומות ומעשרות בשדה שהיא בלי שום ניכוי ,וזה גזירת הכתוב שמההוצאה שהוציא לא ינוכה כלל,
בדפנות ארוכות ,ודופן אחר שנמשך עם הקנים של סכך אינו מן וראה עוד ביאור בשו"ת שאילת יעב"ץ שם( .אך להלכה קיי"ל דיכול לנכות מן ההוצאות לפני נתינת המעשר
הסוכה אלא בפני עצמו עומד ,ונמצא שאין לו אלא דופן אחד שהוא )כ"ה בשו"ת חוות יאיר שם וחילק בין מעשר כספים לתרומות ומעשרות דמעשר כספים שבא דרך משא ומתן היות וכל החיוב הוא
הדופן הנמשך ,אפילו הכי כשרה. רק מנהג לא החמירו כמו תרומות ומעשרות שזה מה"ת ,ויעו"ש עוד סברא דהיות במעשר כספים נעשה כשותף להקב"ה א"כ כמו
ששותף כשבא לחשבון מנכה המתעסק כל ההיזק וההוצאה שאירע בעסק ההיא בכל אופן שיהיה ואפילו גניבה וגזילה אם לא פשע
וביאר במשנ"ב )ס"ק טו( שאם עשה את הדופן רק שבעה טפחים,
בהם ה"נ במעשר כספים(.
כוונתו להשתמש בכל הסוכה ולא עשה אלא כתיקון חכמים שכך
דינו לכתחילה שיכול לעשות הדופן השלישי של ז' טפחים או ע"י גדר הוצאות :כאמור לעיל דקיי"ל להלכה דאפשר לנכות מן ההוצאות לפני נתינת המעשר
טפח מרווח וצורת הפתח ,ועל ידי זה יכול להשתמש עד סוף הדופן נחלקו הפוסקים בגדר ההוצאות כדלהלן :י"א דרק הוצאות לצורך העסק בין באופן ישיר כגון שכר
הארוך ,משא"כ כשעשה יתר על ז' טפחים אפשר דגילה דעתו העובדים )צדקה ומשפט פ"ה הערה ל"ה( וחשמל טלפון נייר פרסומת ובלאי של הרהיטים וכיו"ב )ס' הלכות
לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות וכו' .ויעוין עוד בשפת אמת מה מעשר כספים בשם הגרשז"א( ,ובכלל זה הוצאת מיסים הן מה שמוטלות על העסק וכן על עצמו )שו"ת
שתירץ בזה באופנים אחרים. שבה"ל ח"ה סי' קל"ג( ,וכמו"כ הוצאות באופן עקיף שנגרמות ע"י העסק כגון נסיעה למקום העבודה
)שו"ת חוות יאיר סי' רכ"ד( ,אשה העובדת מחוץ לביתה יכולה לנכות את שכר המטפלת והעוזרת
והנה התוס' )דף יז ע"א ד"ה אויר( כתבו שפסל היוצא מן הסוכה
שהוצרכו לשכרם בצרכי הבית )צדקה ומשפט שם( ,ומסתבר דרק פעולה שבאופן רגיל היה עושה הדבר
חידושו שגם אם אין דופן הנמשך עם הסכך ,כשר ,אם יש שם
בעצמו ומחמת עבודתו הוצרך לשכור פועל לעשותה בזה חשבינן לזה כהוצאה והפסד מחמת
הכשר סוכה בשיעור של שבעה טפחים ,וכתב החזו"א )סימן קמד סק"א(
עבודתו אבל פעולה שרגילים לעשותה ע"י פועל גם בלי עבודתו א"א לדון בה משום הוצאה )שערי
שהכוונה שאין שתי דפנות נמשכות רק דופן אחד .אמנם כבר כתב
צדק פ"ט הערה ל"ז( .וכל זה בהוצאות שאינו קיים ועומד אצלו אבל הוצאה שנשאר קיים אצלו כגון
בשבט הלוי )ח"ה סימן עג( שזה דוחק ,שפשטות דבריהם שאין כלל
לקנות מכונה או מחשב וכיו"ב כיון שנשאר בידו ערך המכונה אינו נחשב כהוצאה )הגרשז"א שם(.
דופן ,וביאר שאם יש שם שיעור סוכה של ז' טפחים ,אין צריך לדופן
וי"א שאף הוצאות ביתו יכול לנכות מסך רווחיו )שו"ת אבקת רוכל סי' ג' קיצור שו"ע סי' ל"ד ,אך רוב אחרונים
כלל ,אבל אם יש שם פחות משיעור ז' טפחים ברוחב ,אז נכשר רק
חולקים ע"ז(.
אם יש ז' טפחים ,ויעו"ש שכן כתב גם בערוך לנר] .אמנם כתב שם
שהשיעור הוא רק עד שלשה טפחים שאז יש לומר לבוד[. ולהלכה :יש להחמיר בזה ולנכות רק הוצאות שנגרמות ע"י העסק ובלבד שלא יהא מפריז על
המידה כגון לקנות רכב מפואר כדי שיהא נראה כסוחר עשיר ויקפצו עליו קונים )שו"ת מנחת יצחק
גם בחזו"א כתב שבחידוש של פסל היוצא מן הסוכה החידוש
ח"ה סי' ל"ד יעו"ש ראייתו( .אך מי שנדחק וקשה לו לקיים מצוות מעשר כספים יכול לסמוך על דיעה זו
שגם אם אין שם רוחב של שבעה טפחים מקום זה נכשר מדין פסל
לנכות הוצאות ביתו מכלל הרווח )כ"ה בשו"ת שבה"ל ח"ה סי' קל"ג בגיליון ,שכן דרכו להורות למי שמדחיק עצמו ,ואף
היוצא מן הסוכה ,וחידש עוד ,שגם אם יש אויר של ג' טפחים בין שלכאורה מי שמדחיק עצמו אין חיוב ליתן מעשר כספים גם מצד המנהג כמבואר במאמרינו הקודם ע"כ צריך לומר שההסבר בשיטה
הדופן לסכך ,גם זה נכשר מדין פסל היוצא מן הסוכה ,אמנם בשבט זו שאפשר לנכות גם צורכי ביתו אין הכוונה של כל בני הבית אלא רק לצרכיו כמו שמצינו בשו"ת חוות יאיר שם שדן להתיר אף אכילה
הלוי כתב שאם יש אויר של שלשה טפחים אין ראיה לזה ,שיהיה ושתיה בדרך לעבודתו ה"נ כל צורכי ביתו שלו נחשב כהוצאות שלו אך הוצאות של בני ביתו אינו נחשב להוצאות אף לשיטה זו ס'
כשר שם. שערי צדק שם יעו"ש שהאריך להביא כמה ראיות ליסוד זה(.
ג
בס"ד
סיפורי קודש בשולי אדרתו
של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
אישי לימות החול ולשב"ק. תחבורה תעמוד אי"ה הרה"ח ר' בערל רוזנברג שליט"א
דרכונים: מבית מדרשנו לעבר הנתב"ג
יש לוודא דרכון בעל תוקף של 6חודשים
יציאה מבני ברק בשעה 6:20בדיוק!
תפילת שחרית בביהמ"ד בנתב"ג
שמירת שבת בלקיחת הכדורים
לפחות ממועד המסע.
בטרמניל 1 היה מתעקש בכל תוקף לא לקחת כדורים בשבת קודש ,וכאשר
חובה לצרף צילום דרכון בעת ההרשמה. אלה מסעי הרופא בא וצוה אותו לבלוע את הכדורים ,סירב ,ואמר" ,אולי הרופא לא
לחידוש מהיר של דרכון במשרד הפנים ,ניתן זמני הטיסות העדכניים יודע כמה חמור הלכות שבת ,ומה הוא מבין בגזירת שחיקת סממנין
לפנות להרב ברוך יצחק המר בטלפון 052-
7131343 טיסת הלוך תל אביב בודפסט שהוא תולדה דטחינה" .וכאשר ראיתי שאני במבוי סתום ושרבינו לא
חברת : Wizz Air
ביטוח רפואי: מסכים בשום פנים ואופן לבלוע את הכדורים ,הזעקתי את רב הבית
יום חמישי פרשת חיי שרה
חובה על כל משתתף להסדיר ביטוח נסיעות התייצבות בשדה התעופה בטרמינל 1 חולים הרה"ג רבי חיים יעקב שוורץ שליט"א מביתו ,ואחר שדבר עם
ורפואי באופן עצמאי מראש. 3שעות טרם שעת המראה למטוס הרופא בא לחדר של הרבי ואמר לו שהוא חייב לקחת את הכדורים,
מעברי גבול: מספר טיסה2326 :
שעת המראה10:10 :
אמר לו רבינו שיברר לפחות איזה מן הכדורים פחות פיקוח נפש ,וראו
במעברי הגבול נערך בידוק קפדני – חל איסור שעת נחיתה בבודפסט משוערת12:45 : בעליל שהוא מתעקש להרויח לפחות כדור אחת שלא לקחת ,ואז דנו
מוחלט לשאת כלי מתכת משוננים מכל סוג
שמור
(לפי שעון מקומי הונגריה)
שהוא. הרב שוורץ עם הרופא ,וויתר על כדור האספירין לדילול דם ,ובאיזה
טיסת חזור – קרקוב תל אביב
אין להעביר סיגריות מעבר לכמות המותרת חברת LOT Polish Airlines שמחה קבל כ"ק מרן רבינו את האישור למנוע לקיחת האספירין
צאתנו
לשימוש אישי מצומצם. יום ראשון פרשת תולדות בשבת .וראוי לציין שכאשר לקח את הכדורים המוכרחים בירך בקול
טלפון ותקשורת: מספר טיסה211 :
רם) ,כנראה בלי שם ומלכות( "ברוך אתה אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמע
ובואנו
שעת המראה23:55 :
שימוש במכשיר סלולרי בחו"ל ללא חבילה
שעת נחיתה משוערת בתל אביב 04:25 : דברי חכמים" ,ולשבת הבא דן לפני שבת עם הרופאים על הכדורים
מתאימה כרוך בעלויות גבוהות .מומלץ
להצטייד בחבילת חו"ל תואמת מראש או
(לפי שעון ישראל) שלוקחים רק פעם ביום ,לשנות את שעת הלקיחה לערב ,כדי שיוכל
במכשיר ייעודי. לקחתם בערב שבת קודש לפני כניסת השבת ,ולמוצאי שבת קודש,
מידע
לתשומת לבכם :יש להופיע בזמן לטיסה.
תחבורה: ושאל אותי האם אני ג"כ לוקח תרופות ,וכשעניתי שאני לוקח כדור
האחריות חלה על המשתתפים בלבד – לא
נחוץ
כדי להקל ולהנעים את שעות הנסיעה הארוכות ניתן לעכב טיסות מכל סיבה שהיא .דלפקי צ'ק כל בוקר ,ציוה עלי שאשנה את שעת הלקיחה לערב כדי שגם אני
בימי חמישי ושישי השקענו בטנדרים מרווחים, אין בנתב"ג נסגרים שעה לפני שעת המראה
אמנע מלקחת כדורים בשבת ,וכך אני נוהג מאז.
והנחיות
נוחים ומפוארים VIPבמיטב השכלולים ,עם שנקבעה!
כורסאות מנוחה לכל משתתף.
המסי"נ לקיים סעודת שבת
חשוב וכדאי לדעת
טכניות
מזג אוויר וביגוד:
הנחיות וציוד למסע היה מדקדק על קלה כבחמורה ,זכור אזכרני עוד ,פעם בשבת
מזג האוויר במזרח אירופה בתקופה זו קריר
(סביב 5מעלות ואף פחות) .יש להצטייד בביגוד
כבודה ומשקלים: בבוקר אחר התפלה כאשר אכל את סעודת שבת קודש ,ואח"כ
חם ומתאים. תקף אותו כאבי בטן חזקים ,והיו לו בחילות והיה צריך להקיא ,אבל
מטבע מקומי:
כל נוסע רשאי למסור מזוודה לקראת
עד 23ק"ג לבטן המטוס.
מסע הקודש התאפק מלהקיא למשך שש שעות ,כי הרי קיים מצות אכילת סעודת
מומלץ להצטייד מראש במטבע מקומי ( יורו -
כבודת יד:
"שערי שמיים" שבת קודש ,ובירך ברכת המזון ,ואם יקיא הרי הברכות יהיו לבטלה,
זלוטי פולני ) תיק טרולי עד 8ק"ג לעלייה למטוס ,עד 55ס"מ לבוני ונחשוני ולכן התאפק בכוחות אדירים שלא להקיא ולא להפסיד את המצוה
וכן בשטרות דולר קטנים ( 5 ,2 ,1ו 10-דולר) גובה ,עומק 25ס"מ ,רוחב 35ס"מ. בית זוטשקא
חשמל: יש להקפיד על המשקלים המותרים למניעת
של הסעודה ושל הברכות.
מתח החשמל לא זהה כמו בארץ ,מומלץ
עיכובים ותשלומים מיותרים. הקפדה להזהר בהל' שבת בענייני הרפואה
להצטייד במתאם שקעים אוניברסלי (שקע עם מומלץ לסמן את המזוודה בתגית ברורה
2שפיצים ) למקרה הצורך. הכוללת שם מלא (בעברית ובאנגלית) ומספר בליל שבת קודש חוה"מ פסח תשנ"ג נסע באמבולנס ללניאדו
לבירורים ושאלות נוספות: טלפון בולט. באישורו של הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א אחר שקבל
הצטיידות ,ארוחות ושתייה:
חפ"ק המסע -הר"ר שרגא זייבלד הי"ו התקפה בדבר שיש בה משום פיקוח נפש ,זכיתי לטפל בו במשך
טלפון052-7680934 : המשתתפים ייהנו בס"ד מאש"ל מלא ברוחב כל ליל שבת .ולמחרתו ביום השבת אירע שהמחט של האינפוזיה
הר"ר ברוך יצחק המר הי"ו לב ,וכיבוד – הן כצידה לדרך והן בעת השהות
טלפון052-7131343 :
במקומות הקדושים.
התנתק בפתאום ,מיד ניגשתי ותיקנתי אותה ,ומרן רבינו כעס עלי
מ'זאל האב'ן געפועל'ט אלעס גוטס! יש להצטייד בטו"ת (טלית ותפילין) ובביגוד
שאני מחלל שבת ,וכל טצדיקי שהסברתי לו שהנני חייב לעשותה
משום פיקוח נפש לא עזר ,ואח"כ במוצש"ק כאשר כ"ק מרן אדמו"ר
מצאנז ]לפני שכיהן כאדמו"ר[ בא לבקרו ,התלונן עלי רבינו שאינני
יודע הלכות שבת על בורים ,ולכן על כל הצוות ללמוד הלכות שבת.
שבת שלום ומבורך
פעם כשהיה בבית חולים לניאדו ,והיו מסביבו בני משפחתו,
וכאשר שרו אחר התפלה את השיר שבת שלום ומבורך כנהוג ,כעס
על הקטנים שמיהרו לגמור את השיר במהירות ,ונתן להם שיחת
מוסר על זאת ,כי צריכים לשמור את המסורה בלי התחכמות כלל.
מקום הוי סימן -לא בחינם קרא את בית מדרשו ע"ש זקנו בעל
באר מים חיים ,הרי ידוע שהרה"ק בעל באר מים חיים זי"ע ,הי' בוער
בקרבו קדושת השבת ואמרו עליו שבכל שבת היה גבוה מכל השבוע
בגובה ראש ,כן ראינו בחוש אצל מרן רבינו הקדוש זצ"ל ,השבת קודש
הי' בוער בקרבו באש להבה ,רשפי אש שלהבת י'ה ,ואש ללהב יצאה,
וראה אצלו מש"כ במדרש רבה וזלה"ק ,לא דומה אור פניו של אדם
כל ימות השבת ,כמו שהוא דומה בשבת )בראשית רבה פי"א ב'(.
הספק הלימוד לשבוע הבא
פר' חיי שרה
ה ד ג ב א יום
ט ,י ,יא ,יב ,יג ,יד ,טו ,טז ,יז ,יח שימור
יט יט יט יט יט חזרה )(5
סיכום כ כ כ כ לימוד )(4,8
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני
מערכת 'אשיחה בחוקיך'
0733-45-34-36
מ .פרידמן 054.847.3031
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
