עטרת שלום · Ateres Shulom — וירא (2026-10-26)

פרשת וירא
י"ט מרחשון תשפ“ז
שנה י"ח גליון תתכ"ט
וַ ֵ ּי ָרא ֵאלָ יו הוי"ה ְּב ֵאלֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ ה ּוא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל ְּכחֹם ַהיּוֹ ם .וַ ִ ּי ּ ָׂשא ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵּנה
אתם ִמ ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל וַ ִ ּי ׁ ְש ַּתח ּו ָא ְרצָ ה) .יח א-ב(. ׁ ְשל ׁ ָֹשה ֲאנָ ׁ ִשים נִ ָ ּצבִ ים ָעלָ יו וַ ַ ּי ְרא וַ ָ ּי ָרץ לִ ְק ָר ָ
שמתגלים השלשה מיני חסדים בתפארת נצח והוד, הבורא עולם שנקרא גדול ,כמ"ש )תהלים מח ב( 'גדול הקב"ה נתגלה לא"א בשלישי למילתו
יהיה בכוחו לתקן ולהמליך את הקב"ה על שלשה ה' ומהולל מאד' .אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר פרש"י ,אמר רבי חמא בר חנינא ,יום שלישי למילתו
איבריו שהם אזנים ועיניים וברית קודש. מעל עבדך שאמר לבורא עולם שימתין לו ויסייעהו היה ,ובא הקב"ה ושאל בשלומו.
לתקן את השני חלקים שיהיו ג"כ קדושים ,עכ"ל.
ע"י שהמתיק הגבורות שבתנ"ה נעשה יחוד הוי"ה האדם צריך לקדש את חלקי אביו ואמו כחלק ה'
אדנ"י ע"י מצות מילה נשלם אברהם בכל אבריו
אפשר לפרש ,עפ"י מש"כ אאמו"ר הגה"ק רבי
וזהו שמרמז כאן התורה וירא אליו הוי"ה היינו ויר"א ולפי דבריו הקדושים אפשר לפרש עוד ,דהנה שלום מקאמרנא זלה"ה בספה"ק מעשה שלום )ח"א
בגי' ג"פ חס"ד עה"כ שהוא בחינת הוי"ה כנ"ל ,שהם פרש"י בפרשת לך לך )יז א( וז"ל :עה"פ 'והיה תמים' דף לז( וז"ל :אפשר לפרש ,עפ"י מה שאמרו חכמז"ל
השלשה חסדים של תפארת נצח והוד שמתגלים ע"י ולפי מדרשו ,התהלך לפני במצות מילה ,ובדבר הזה )נדה נד (.שלשה שותפים יש באדם ,הבורא עולם שהוא
מצות מילה .באלני ממרא ממר"א בגי' פ"ר דינים ,היינו תהיה תמים ,שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום הראשון ,ואביו ואמו .ורוצה השם יתברך מהאדם
שהמתיק את הדינים והגבורות ממה שהיה מקודם לפני .דבר אחר' ,והיה תמים' עכשיו אתה חסר ה' שיעשה משני החלקים של אביו ואמו ג"כ קדושים כמו
בתנ"ה ,ע"י שהמשיך שם הג' חסדים ,ועי"ז נעשה אברים ,ב' עינים ,ב' אזנים ,וראש הגויה ,אוסיף לך אות החלק שנתן בו הקב"ה ,וזהו 'קדשים תהיו' )ויקרא יט ב(,
היחוד של הוי"ה אדנ"י מספר איל"ן. על שמך ,ויהיו מנין אותיותיך רמ"ח ,כמנין איבריך. שתראה לקדש השני חלקים משלכם שיהיה קדש' ,כי
קדוש אני ה' אלהיכם' כי החלק שלי השלישי בוודאי
אברהם קידש את חמשת אבריו ע"י מידת החסד ה' המליך את אברהם גם על האברים שאינם ברשותו קדוש ,ולכן צריך שיהיו כל השלושה חלקים בקדושה.
וזהו ג"כ והוא ישב בחינת תיקון כמו 'ועשתה את של אדם
צפרניה וכו' וישבה בביתך' )דברים כא יב-יג( ,פתח האהל ועיין שם במפרשי רש"י ,שכתבו שפירוש השני הוא אברהם תיקן את חלק אביו ואמו אחר המילה
היינו האהל הוא בחינת ה' אחרונה משם הוי"ה שתיקן תוספת על דברי המדרש ,וכמו שפירש הר"ן במסכת וכל זה ידע אברהם אבינו ע"ה שצריך לתקן ולקדש
אברהם אבינו ע"י שקידש כל חמשת איבריו ,ע"י כחם נדרים )לב (:וז"ל :שבתחילה המליכו הקב"ה על אבריו את השני חלקים של אביו ואמו ,אבל קודם שנימול
היום בחינת חסד כמ"ש )תהלים נב ג( 'חסד אל כל היום'. שהם ברשותו ליזהר מעבירה ,אבל עיניו ואזניו של לא היה בכוחו לתקנו ולקדשו ,רק כאשר זכה למצות
ולפי"ז מובן למה הוסיף לו הקב"ה אות ה' בשמו ,שהוא אדם אינם ברשותו ,שהרי על כרחו יראה בעיניו ובאזניו מילה זכה לתקנם ,ולכן בא הבורא עולם עם הפמליא
ע"ש מה שיתקן ויקדש את ה' איבריו. ישמע ,ולבסוף כשנמול המליכו הקב"ה אפילו על אלו, של מעלה לבקרו ,וכמו שפירש רש"י לבקר את החולה,
שלא יסתכל ולא ישמע כי אם דבר מצוה. אמר רבי חמא בר חנינא ,יום שלישי למילתו היה ,ובא
ע"י התיקון של ג' אברים נבראו ג' מלאכים הקב"ה ושאל בשלומו )בבא מציעא פו ,(:ואז היה יכול
ולכן וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים ע"י מצות מילה מתגלה החסדים של תנ"ה אאע"ה לתקן את השני חלקים של אביו ואמו.
עליו היינו שהשלשה המלאכים נבראו ממה שתיקן את ומבואר ממרן האריז"ל )ע"ח שער אונאה פ"ג( שע"י
השלשה איברים אזנים ועיניים וברית קודש. מצות מילה ופריעה ,מתגלים כל השלשה חסדים אברהם ביקש מה' שיעזרהו לתקן את שני חלקיו
של תפארת נצח והוד ,שהם ג"פ שם הוי"ה ,עיי"ש. וזהו שאמר וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים
יום שלישי למילה נגד ג' האברים שתיקן ועוד מבואר שם )שער אריך פרק ה( שב' בחינות נצח נצבים עליו שהשלשה אנשים מרמזים לשלשה חלקים
וזהו מה שרמזו חז"ל ,אמר רבי חמא בר חנינא ,יום והוד דעתיק יומין מתלבשות בב' אזנים ובב' עינים הנ"ל ,והבורא עולם ג"כ נקרא איש ,כמו שכתוב )שמות
שלישי למילתו היה ,ובא הקב"ה ושאל בשלומו .היינו דא"א ,עיי"ש. טו ג( 'ה' איש מלחמה' .וירא לשון הבנה כדפרש"י,
שיום השלישי מרמז לתיקון של השלשה איברים האלו היינו שהבין שצריך לתקנם ,וירץ לקראתם מפתח
ע"י מצות מילה. בכח התגלות הג' חסדים יכול לתקן את ג' אבריו האהל וישתחו ארצה שרץ לתקן אותם .ויאמר אדני
רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק וזהו כוונת רש"י ,שע"י הכח של מצות מילה פרש"י הקדוש לגדול שבהם ,ומי הגדול שבהם זה
שמקובל אצלו שכאשר המלאך אמר לאברהם אבינו אתה יכול לשפוך לבך לפני קונה הכל בלב שמח ג"כ' ,ואז
בשעת העקידה' ,אל תשלח ידך אל הנער' ,לא שמע לו והנה ב"ן' שתעלה מ"נ לגבי מלכות שמים.
אאע"ה עד שהבטיחו שיצא ממנו נשמת רש"י הקדוש. 'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא
והוסיף בנו הרה"ק רבי משה מסאמבור שמרומז בפסוק
'וירש זרעך' )שם יז( 'וירש' אותיות ורש"י 'זרעך' ודפח"ח. ֹאמר ֲאבִ ֶימלֶ ְך ִה ֵּנה ַא ְרצִ י לְ ָפנֶ ָיך ַּב ּטוֹ ב ְּב ֵעינֶ ָיך ׁ ֵשב )כ טו(.
וַ ּי ֶ
'עטרת זקנים' מרבינו יחיאל מיכל מסאמבור רצה לומר שמעתי מאאמו"ר מובהק איש אלהים
קדוש יאמר לו מו"ה יצחק אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה, וַ ֵ ּי ָרא ֵאלָ יו הוי"ה ְּב ֵאלֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ ה ּוא ׁ ֵ
ישב ּ ֶפ ַתח הָ אֹהֶ ל
שבעיר בראד היה בית הכנסת אחד שלא היה פסיק ְּכחֹם הַ י ֹּום )יח א(.
ֹאמר ַאל ִּת ׁ ְשלַ ח יָ ְד ָך ֶאל ַה ַּנ ַער וְ ַאל ַּת ַעשׂ לוֹ ְמא ּו ָמה וגו'
וַ ּי ֶ פיהם של אנשי בית הכנסת מגירסא אפילו רגע לא
)כב יב(. באלני ממרא הוא שנתן לו עצה על המילה ,לפיכך נגלה
נפסק מלמוד בתורה הקדושה ,וכך עשו ביניהם ,כשזה
עליו בחלקו )רש"י בשם ב"ר( .לפי פשטות נתייעץ אם ימול
ועוד הפלגה גדולה של אברהם אבינו ע"ה ,שאהבתו לומד חבירו מותר לו לישן וכן כולם ,ובביהכ"נ הזה היה
את עצמו הוא בעצמו ,או יהיה נימול ע"י אחרים שאין
להשם יותר מאהבתו על בניו ,ראינו במעשה עקידה, השכינה הקדושה שרויה שם ,וזאת לא ידע אלא רבינו
מרן הבעש"ט זלה"ה ,לזה היה שולח להם בכל שנה הצער גדול כל כך ,וממרא תשוקתו אל החסדים שיתגלו
כאשר ביאר מהר"ם מינ"ץ בדרשותיו )דרוש ה'( איך שש
ושנה אדום זהב אחד על תיקון לביהכ"נ הזה .לימים באו אליו להמתיקו ,אמר שימהר וימול הוא בעצמו את עצמו.
ועלז לעשות רצון קונו ,והיה שמחת עשות רצון בוראו
יותר משמחתו על בנו הוא ,כי כשאחז הסכין לשחוט את כמה רשעים חצופים עזי פנים שבעיר ובטלוהו וישלחו 'זהר חי' ח"ב דף רסח :מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא
בנו ,שרתה אליו רוח נבואה לאמור 'אל תשלח ידך אל החברייא קדישא ממקום הזה ,ואז אמר מרן הבעש"ט
ֹאמר ּו ֵאלָ יו ַא ֵ ּיה שָׂ ָרה ִא ׁ ְש ֶּת ָך וַ ּי ֶ
ֹאמר ִה ֵּנה בָ א ֶֹהל )יח ט(. וַ ּי ְ
הנער' ,ונודע )שבת ל (:דאין השכינה שורה מתוך עצבות, זלה"ה שהשכינה הקדושה מקוננת שאין לה מקום לשרות
אם כן ע"כ היה בשעת שליחת יד לשחיטה בשמחה שם ,ותיכף ומיד יצא כרוז מאת הקב"ה בזה הלשון ,אל רצה לומר 'ויאמרו' בני ישראל החסידים הכשרים,
גדולה שעושה רצון בוראו ,יותר משמחה ששמח עם בנו תדאג ח"ו כי יש לי בן יחיד בעולם העשיה הזה ,הנקרא 'אליו' אל הצדיק' ,איה' ר"ת א'הבה י'ראה ה'כנעה ,היאך
יחידו אשר כמה געגועים גדולים גוגע עד אשר ניתן לו עד בפי כל רבי איצקיל דראהביטשער ,שם תשרה כל ימי נמצא אצל 'שרה אשתך' שהיא התפלה שלך כידוע א'דני
אשר היה ראוי להשראת שכינה ,עד כאן הבנתי מדרשות חייו ,כל זה שמע אאמו"ר זלה"ה מתלמידי בעש"ט זלה"ה ש'פתי ת'פתח ו'פי ר"ת אשתו .ר"ל שאנחנו רוצים ג"כ
מהר"ם מינ"ץ הנ"ל. ששמעו מרבם .נמצא שזאת מרמז ג"כ בפסוק הזה, לדבק ולעבוד השי"ת בדביקות גדול בתפלה כמו רבינו
וגם אחרי אשר אמר לו המלאך במלאכות השם 'אל וזהו 'ויאמר אבימלך' הקב"ה אבי מלך ,לאברהם שהיה הצדיק 'שרה' ש'ר' ה'תורה 'אשתך' תפלתך .והשיב להם
תשלח ידך אל הנער' נזדעזע אותו הזקן שמא נמצא מום אז בבחינת בן יחיד להקב"ה כנודע' ,הנה ארצי' השכינה הצדיק 'ויאמר הנה באהל' באהלה של תורה ,אם תדבקו
בקרבן ,או שמא לא עשה בשלימות ומעשיו אינם נרצים הקדושה 'לפניך' שבך תשרה השכינה הקדושה כל ימי בלימוד התורה מתוך שלא לשמה בא בודאי לשמה .ואז
לבורא ,כמאמרם )סוכה כח (:על הגשמים בסוכה ,משל חייך ,וקודם פטירתך 'בטוב בעיניך' שאתה יודע שהוא כפי זיכוך הגוף של הגשם שלכם כך תשיגו ג"כ דביקות
לעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו ,כלומר צדיק גמור ,אז 'שב' בצדיק הזה ג"כ שיהיה אחריך ,וזהו הבורא בתפלה ג"כ .ועוד אמר הצדיק לבני ישראל
אי אפשי בשמושך ולשתי הכוונות האלו שהיה מתיירא, יצחק בנו שכתיב בו 'שוב אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן' המסתופפים בצלו' ,ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה
העצים בתפלה בשעת הקרבת האיל ,יהי רצון שיהיה וזהו 'שב' והבן. בן לשרה אשתך' שבאמת שבתורה לבד כמו שאמרתי
זה כאלו בני שחוט וכאלו בני נשרף ,כמו שדרשו רז"ל 'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא לא יכול לדבוק כל כך בדביקות הבורא ,אלא כשיעשה
במדרש )תנחומא שלח יד( והכל מאותו הכוונה לדעתי ,כי תשובה שלימה על כל תנועה ותנועה שעשה שלא כהוגן
בזולת למה היה לו לאלוץ עצמו שיהיה הדבר כאלו בנו ֹאמר ַאל ִּת ׁ ְשלַ ח יָ ְד ָך ֶאל ַה ַּנ ַער וְ ַאל ַּת ַעשׂ לוֹ ְמא ּו ָמה וגו'
וַ ּי ֶ והוא כל אחד לפי מדריגתו ,וזהו 'שוב אשוב' בתשובה
נשחט ,אלא מחמת כוונה הנ"ל. )כב יב(. שלימה 'אליך' דייקא עד שורשך שפגמת' ,כעת חיה' היינו
'זכרון דברים' מרבינו אלכסנדר סענדר מקאמרנא פעם אמר רבינו הרה"ק רבי אייזקל סאפרינער זצוק"ל, בעת שאתה חי בתשוקה באהבה במוחין קדושים ,אז
להיות יצחק מסיטרא דנוקבא לצורך עקידה ולכמה כדאיתא בירושלמי )פסחים פ"י הלכה ד-ה'( וארבה את
דברים נעלמים ,וסיבות כל הסיבות יסבב שיהיה לו חיים, זרעו ואתן לו את יצחק )יהושע כד ג(' ,וארב' כתיב ,אורב
ולזה לא נתכסה חלילה כלל מאת הש"י כי באמת 'ולשרה נתתי בזרעו כדי להוליד את יצחק שהוא היצר הרע ,כי
בן' והוא מפלאי השגחה. עד הנה הוליד אברהם נשמות אלהות ,ועכשיו ונתתי
ולזה 'ותכחש שרה' נחשב לה כיחוש אף שאמרה אמת לו ארב שיוליד בדרך טבעי גוף קדוש .ושרה לא ידעה
'לאמר' שאמירה היתה 'לא צחקתי כי יראה' שהיתה מזה ,ולזה צחקה ואמרה 'היתה לי עדנה ואדני זקן' שאם
מתייראת שיהיה הבן מסיטרא דרי"ו בגי' גבור"ה מספר כן יהיה הבן מסיטרא דילי סיטרא דנוקבא ,ולא יהיה לו וַ ְּתכַ ֵח ׁש שָׂ ָרה | לֵ אמֹר לֹא צָ ַח ְק ִּתי ִּכי | יָ ֵר ָאה וַ ּי ֶ
ֹאמר | לֹא ִּכי
'יראה' ולא מסיטרא דע"ב ולא יהיה לו חיות .ולזה יש ג"כ חיות באריכות ימים. צָ ָח ְק ְּת )יח טו(.
הפסק בין 'כי יראה' כי הוא ענין בפני עצמו ,שאמרה מה 'ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה לאמר' שאמירתה הנה יש בין 'שרה לאמר' פסיק באמצע ,וצריך ג"כ
שאמרה כי כך היה הדבר ,והפסיק מפרש שורש הענין, הוא 'האף אמנם אלד ואני זקנתי' שאמרה שרה וכי חלילה להפסיק מעט ,כי האמירה היתה באמת ,אלא אעפ"כ
וטענתה היה 'יראה' שיהיה מצד נוקבא' .ויאמר' הקב"ה מה אין יכולת בידו יתברך שאהיה אוליד אף ש'אני זקנתי', 'ותכחש' ,אמנם בדברי שרה לא היו מפורשין 'לאמר' על מה
שאמר איזה ענין הנעלם על מה עשה הקב"ה ככה שיהיה ולמה החזיר אותי לימי נעורים ואברהם עומד בזקנתו, זה כחשה שרה להש"י ,רק דרך סתם כחשה ואמרה ,לא כך
מסיטרא דנוקבא ,ולזה יש פסיק בין 'ויאמר לא' כי אמירה א"כ מוכרח שיהיה הבן מכח שלי ויהיה מסיטרא דנוקבא, הוא דברי הש"י כמו שאתם סבורים בי שאני צחקתי בודאי,
היה ענין נעלם תשובה על דבריה .ואעפ"כ נחשב לה לשחוק וטענתה היה שאם היו שניהם במדרגה וענין אחד יהיה אלא יש בדבריו של הש"י איזה פנימיות .כי ענין טענת שרה
שלא האמינה ,והרהרה אחר מעשה הש"י ,ולזה לא כך 'כי הבן מסיטרא דאברהם ,או שהיה לו להחזיר גם לאברהם היתה 'ותצחק שרה' ,ששחקה ושמחה' ,אחרי בלתי היתה לי
צחקת' .ועיין בליקוטי תורה בדברי מרן דברים מתוקים. לימי נעוריו ,או שיולידו שניהם והם בזקנתם. עדנה' שנשתנה גופה וניתן לה עיקר מטרון ודם נדות וחזרה
'היכל הברכה' מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא ולזה השיב הש"י 'היפלא מהשם דבר' כי באמת צריך לימי נעוריה כדי להוליד את יצחק בדרך הטבעי.
וַ ָ ּי ָמל ַאבְ ָר ָהם ֶאת יִ צְ ָחק ְּבנוֹ ֶּבן ׁ ְשמֹנַ ת יָ ִמים ַּכ ֲא ׁ ֶשר צִ ָ ּוה אֹתוֹ
ֱאל ִֹהים) :בראשית כא ד(
מדרש וקלויז .אבל בקראקא וכדומה ,שיש הרבה בית אליהו שיש בכל נפש ישראלי ,המעורר אותו לתשוקה ליזהר שיהיה שתי כסאות לסנדק ולאליהו
כנסת ,וכל אחד שייך לבית הכנסת שלו ,אזי כשיש עליונה לעבודת השם יתברך. ועל דא תנינן דבעי בר נש לתקנא כרסייא אחרא
מילה אותם השייכין לבית כנסת הזה לא יאמרו כל 'זוהר חי' ויגש ליקרא דיליה ,ויימא דא כרסייא דאליהו ,ואי לאו
בני הכנסת ,אבל השייכים לבית כנסת אחר יאמרו, וצריך שיאמר 'זה הכסא של אליהו זכור לטוב', לא שרי תמן )זוהר לך לך צג ע"א( .ולכן צריכין ליזהר
ולא יתכן שיפטרו עצמם לעולם מאמירת והוא רחום ואולי יבא בעצמו ,כי אליהו בעצמו אינו בא אלא שיהיה שתי כסאות אחד לסנדק ואחד לאליהו ,ואי
ונפילת אפים ,וזה לא עלה על לב אדם מעולם. למי שיש בו ניצוץ משה רבינו ,ולשאר שולח נצוצי לאו לא שרי תמן ,כדכתיב )דניאל ז ט( ַעד דִּ י כָ ְר ָסוָ ן
'שולחן הטהור' קלא יב אורותיו ,כי בכל נשמה יש בחינות אליהו. ְר ִמיו וְ ַע ִּתיק יוֹ ִמין יְ ִתב ,אחד לו ואחד לדוד ויש בזה
'אוצר החיים' בראשית מצוה ב' סודות עמוקות.
המנהג שלא לומר תחנון אפילו אחר הברית
'זוהר חי' לך לך
אם כבר נימול התינוק ,היה מן הראוי לומר תחנון טעם הסנדק
ואצטריך לתקנא ליה כורסייא )זוהר א יג ע"א( .צריכין
בכל המנינים ,אף אם מתפלל מנין אחר במקום וטעם הסנדק כטעם ועתיק יומין יתיב על כורסיא
להיות שני כסאות מימין לסנדק והשני לאליהו.
שנימול התינוק כבר ,יאמרו תחנון ,ואין המנהג כן. שביבין דנור לאכפייא להון ,והבן עמוק.
'זוהר חי' הקדמת הזוהר
'שולחן הטהור' קלא יד 'אוצר החיים' בראשית מצוה ב'
שתי כסאות
בית הכנסת שיש שם סנדק או מוהל א"א תחנון טעם שם סנדק
כגוונא דא ,בכל גזירו דברית לתתא ,אצטריך
בית הכנסת או מנין ,שיש שם הסנדק או המוהל מנהג כל ישראל ,בעת המילה ,להיות יושב צדיק
לאתקנא כסא אחרא בשפירו ,למארי קנאה דברית
שמתפללין ,אף שהמילה יהיה בעיר אחרת ,והם אחד ,שעל ידו יתגלה עתיק יומין יתיב ,והוא הסנדק,
קיימא דאתי תמן )זוהר תרומה קסא .(.מכאן משמע
נוסעין לשם ,אין אומרים תחנון כלל. וטעם שם ס"נ ד"ק ,שהוא המכניע הקליפה דקה דאגוז,
קליפות נגה ,ומכרית את הסנה וקוצים ,שונא הד"ק. שאינו יוצא בכסא אחד לסנדק ולאליהו ז"ל ,אלא
'שולחן הטהור' קלא טו דייקא צריכין שני כסאות ,ומותר להיותן ביחד אלא
'היכל הברכה' פנחס
שיהיה הפסק ביניהם ,שיהיה נראה כשתי כסאות,
א"א פרשת העקידה ביום ברית מילה
כלי מלא עפר דייקא להכניס הערלה אחת לבעל הסנדק בצד שמאל ואחת לישיבת אליהו
בסידור רבי שבתי זלה"ה כתב שלא יאמר בשבת ז"ל בצד ימין ,וכך היה נוהג אדוננו אבי מורי ורבי
וראש חודש פרשת העקידה ,וראיתי למורי דודי עפרא צריך ליזהר שיהיה עפר בכלי ,והכלי יהיה
המובהק זללה"ה שהיה מדקדק על זה ביותר ,והוא כי
ורבינו רבי יעקב יצחק מלובלין זלה"ה שלא אמרו מלא עפר ,ואין צריך להקפיד שיהיה חול ,אלא עפר
מארי דקנאה דברית שהוא פינחס זה אליהו זללה"ה
בשום יום שאין אומרים תחנון ,וכן בברית מילה גם כן. דייקא מזבח אדמה דייקא ,ומה ענין חול אצל מים,
והאי כלי עם עפר הוא ממש מזבח אדמה. שבא לברית מילה.
'שולחן הטהור' א יא 'דמשק אליעזר' פרשת תרומה
'זוהר חי' לך לך
מכשירי מילה בשבת סוד שתי כסאות
זהירות בכריתת הערלה
שורש רבי אליעזר דמכשירי מילה דוחין שבת ,יש תרין כסאות ,כסא של אליהו -לאכפייא שפחה
בענין המילה ,צריכין ליזהר לכרות כל הערלה,
להבין קצת ,דודאי פשוט שאם עושין המצות בהארה תחת גבירתה ,וכסא של סנדק -אכפייא כל אלהים,
למשוך בכח למעלה ,ואיזה בורים כורתין למעלה
ושמחה ודביקות ,רודפין אחר המצות לטעום מאור שלא יתאחז העבד הארור נחש דבא על חוה ,והבן
מעט ,ואחר כך ,על ידי הפריעה דוחה את הערלה
עליון ,לשם אל אלקי עולם ,בודאי הכול דוחה שבת, סודות אלו.
למטה ,ונתגלה עטרה ,תדע שזה אינו מילה כלל וכלל,
כמו אש של המקדש אש גבוה ,ולכן במקומו ושורשו, 'היכל הברכה' לך לך
ובשבת חייב חטאת.
היו עושים כך ,ומצליחין ,עד שהיו מכבין אש זרה,
'כתם אופיר' אסתר ח טז סוד כסא של אליהו
שלא נפלה דליקה עליהם ,וחכמים ראו שהדור אינו
סובל זה ,שהרי אנחנו עושין מצות אנשים מלומדה, לכתחילה מותר שני מוהלים בשבת ולאדכרא בפומיה דא כרסייא דאליהו ,ואי לאו לא
וחותכין המילה כמו שחותכין הלחם בבהלה ,בלי לב עיינתי בעומק הלכה ,מענין שני מוהלים בשבת, שארי תמן )זוהר א יג ע"א( ,וצריך לומר בפה מלא 'זה
ולב ,למה נתיר עוד מכשירין לדחות שבת ,ואסרו, שמותר לכתחילה להיות שני מוהלים ,אחד מל ואחד הכסא של אליהו זכור לטוב' ,כי אליהו שם יוד הה
וכן כל כיוצא בזה ,המותר לזה אסור לזה ,ושניהם פורע ,בלי שום חשש כלל וכלל ,ודלא כשאגת אריה וו הה ,ויכיון ליחוד יוד פעמים א' ,הה פעמים ד' ,וו
רצון הבורא ,כי מה שהיה נאה קודם החטא ,היות סימן נט. פעמים נ' ,הה פעמים י' ,מספר 'זה הכסא של אליהו
אדם ואשתו ערומים ,מגונה אחר החטא ,וא"כ הנאה 'כתם אופיר' אסתר ח טז
זכור לטוב' ,ויכוין להמשיך רוח טהרה לילד.
והמגונה כל אחד בזמנו ,ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. 'זוהר חי' הקדמת הזוהר
'עצי עדן' מנחות ד א פרטי דינים בדין שלא לומר תחנון בעיר שיש שם
מילה אליהו או ניצוץ ממנו מגיע לברית
לעת"ל הלכה כרבי אליעזר
בעיר קטנה ,שאין שם אלא בית הכנסת אחת, אמר מרן מי שיש לו נשמה מדעת עליון ,הוא אליהו
קבלתי שלעתיד יהיה הלכה כרבי אליעזר ,ואשרי וכולם שייכים לבית הכנסת ,אפילו כשמתפללים בעצמו נעשה סנדק אליו ,ולשאר אינו אלא איזה
מי שזוכה לאור מצוה הזאת. במנינים ובתי מדרשות אחרים ,כשיש מילה בעיר אין ניצוץ אליהו ,כי כן לכל נפש ישראל יש בו ניצוץ רוחא
'עצי עדן' שבת יט א אומרים תחנון ,לא בבית הכנסת ולא בשום מנין ובית קדמאה ,שיש בו חלק לכל נפש ישראלי ,והוא בחינת
זה .והשיב ,מה זה אתה מתמה אחי ,כשאתה הולך בשדה הרגיש כלל )ירושלמי ברכות ה ,א( .וכן בדורינו כמה צדיקים
ובכפר בין הגוים במחשבות קדושות ,כל הניצוצין שיש ואורות עליונים שזכו למעלות הנבואה בתוך תפילתם ,ולא
בדומם צומח חי מדבר ,הכל נדבקין בך ונתבררין אצלך לטוב, היו בזה העולם ,וראו מראות והיכלות עליונים וכל הגן עם
והם נדבקין בך וממשיכין לך אור וטעם חדש שלא טעמת כמה אלפים נשמות.
מימיך ,עד כאן. וסיפרו על הגאון הצדיק הפלאה הקדוש ,שפעם אחת
'היכל הברכה' דברים דף קנט: התפלל מנחה בדרך על השדה ,ובא פרש אחד והכהו מכות
אכזריות ,ולא הפסיק ,ואחר שסיים תפילתו שאל מה זה
הצדיק מעלה את כל האותיות לשרשן שהכתף כואב לו מאד ,כי לא הרגיש כלל בעת תפלתו מן וְ ַאבְ ָר ָהם עוֹ ֶד ּנ ּו ע ֵֹמד לִ ְפנֵ י הוי"ה) :בראשית
כי א' אלופו של עולם טמיר וגניז שם ,ואות אלף אלופו המכות .וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה באור עליון יח כב(
של עולם ממש בכל הנבראים ,כי אות תי"ו הוא ארבע ושימוש צדיקים.
מאות אלפין ,שאלופו של עולם מלובש שם בהרבה כסויין 'זר זהב' סימן צח ס"ק א תפילת הצדיקים
ולבושים .ושורש אותיות התורה שקרוב יותר אל החיות הצדיק בתפילתו מושך החיות מן הקליפות
אלהות אור אין סוף הוא אות א' ,ואחר כך יורד והולך התענוג שהצדיק טועם בתפלה
ומתלבש זה בתוך זה ,ונתרחק מן החיות עד אות ת ,שהוא פעם אחת היה הצדיק הקדוש רבי משה ליב ]מסאסוב[ הצדיקים הם בעיניהם שחור וכושי שפל ונבזה ,והתפלה
מלכות שבמלכות ,עד ששם החיות הרוחני אלהות אינו אצל שר אחד לפדות שבוי אחד ,והוא עדיין לא טעם כלום עולה על ידי זה מלב מעומק הלב 'אין' שפל ונשבר ,ובזה
נירגוש ,ונתעבה בלבוש של חיות גשמיות תאות עולם הזה באותו היום ,והיה עומד שם בבית התבשיל הנקרא קעך, מושך החיות מן הקליפות ,וסוד נג"ד )נא גבור דורשי( ]הוא[
ואהבות רעות. והעבירו לפניו תבשיל אחד שהיה שויו שמנה מאות גולדין שמושך כל כוחו לדבק בקונו ,ועולה במחשבתו למעלה
פוליש ,ועלה הריח בנפשו עד שאחזו בולמוס .וסיפר זה ורואה מראות עליונות ,וְ ֵשם יכ"ש )יחידך כבבת שמרם(
וצדיקייא שלוחי דמטרוניתא להעלות כל האותיות
לתלמידו מורי דודי רבינו צבי ]מזידיטשוב[ ,ואמר בזה הלשון: מצילו שלא יפילו אותו לנוקבא דתהום רבא ,כי על ידי שהוא
והחיות אל החיות האמיתי חיות אלהות ,בשמחה ובלב טוב
משה ליב האט זיך דער מאנט 'נשמת כל חי' של שבת ,האט שחור ושפל בעיניו עד דכדוכא של נפש ,אזי נמשך והולך בין
של שמחה מתורה ותפלה ואור המצות ,ועל ידי לב שמח
ער פיל מער תענוג ממש )משה ליב הזכיר את עצמו 'נשמת כל שרפי חיות הקודש ,ושם יש מבחין אם הוא מלב אמת ,ואם
מלא אור ,יש בכוחו להעלות עד המחשבה העליונה ,ואז
חי' והרגיש בזה יותר תענוג ממש( ,ונתיישבה דעתו. לאו נדחה.
מעלה מתהום ארעא עד רום רקיעא את החיות והניצוצין,
'היכל הברכה' דברים דף קע. 'היכל הברכה' במדבר דף רי.
אברי וניצוצי השכינה שנתלבשו בלבושים כעורים כאלו ,וכל
זה על ידי שמחת לימוד אותיות התורה לשמה באמת אמת. כל צדיק יש לו עולם בפני עצמו
תפלת הצדיק מתקבל מיד
ועל ידי זה זוכה ומזכה לדברים הרבה ,שיש כמה מדריגות אמר מורי דודי ,שכל צדיק יש לו עולם בפני עצמו ,יש
יש תפלה נענה לשבעים שנה ,אבל לצדיקים קרוב ה',
וענינים ובריות ונשמות וחיות התלוי בכל אות ,והוא מעלה שמרגיש זה ב'נשמת' ,ויש ב'קריאת שמע' ויש בתפילה ויש
ונענין מיד ואין כח לעכב כלל ,וזמין לקבליהון בעידן עאקו
את הכל לאלופו של עולם אור אין סוף חיות אלהות ,ובלבד בפסוקי דזימרא ויש בתפילין וקריאת שמע .ומי שהוא משיג
)ומוכן לקבלם בעת צרה(]' ,בכל צרתם[ לו צר' )ישעיה סג,
בלב אמת שלא יתערב בו מחשבות פגול להיות רב ורבי,
ט( כביכול. זה הנועם והזיו והוד והדר ,עליו נאמר )דברים כח ,כט( 'ולא
וצריך חיפוש ובדיקה והרבה נסיונות לזכך וללבן ,וטהר לבנו
'זוהר חי' ח"ה דף קסז: תצליח את דרכיך' ,כטעם 'וצלחה הירדן' )ש"ב יט ,יח( ,כי
לעבדך באמת ,ואז זוכה להעלות הכל בלב נכנע מלא אהבת
מי שאינו משיג זה והוא צדיק גמור ,צריך להבדיל להפריש
ישראל ואהבת השם יתברך' ,ואהבת לרעך כמוך' )ויקרא יט, תפילת הצדיק בהתפשטות הגשמיות דרכיו ,כי בעת שעוסק בהכרח בעניני עולם הזה ,הוא כופה
יח(' ,כלל גדול' )שבת לא ,(.כולל כל התורה) ,ואהבת לרעך
'כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה' וגו' )דברים כח ,לט(. את יצרו ויש לו יסורים מענין כפיות יצרו בכמה דרכים,
כמוך אני הוי"ה( במספר השוה עם 'ואהבת את הויה אלהיך'
'ויין' ]הוא[ כינוי אל השגה השכליות והדביקות כמבואר ועיקר עסקו וחיותו ]הוא[ בעניני תורה ומצוות .אבל למי
)דברים ו ,ה(.
בספרי הראשונים ,והן הן הסודות והיחודים והכוונות התפלה שזוכה ל'אהבה בתענוגים' )שה"ש ז ,ז( ,כל עניני עולם הזה
'נתיב מצותיך' נתיב התורה א ,כו מאוסין בעיניו ,והוא עוסק בהם ביחודים להתענג על ה' ,ואין
והתאספות השפע והדביקות ואור אלהי .אבל יש מדריגה
היותר גבוהה ,אנא מיומאי לא כוונית )ירושלמי ברכות יז(: לו אלא לב אחד ודרך אחד להשם יתברך .אבל מי שהשיג זה
הצדיק יכול להתפלל במרוצה
בהתפשטות הגשמיות עולה למדריגה ,איהו וחיוהי חד בהון האור ,יש לו הרבה מתנגדים עליו ,ומחלישין מאד את דעתו.
ותתפלל בני בכל כחך מלה במלה ,לא יחסור כל באהבה )הקדמת תיקו"ז דף ג ,(:בטל ומבוטל כתולע הרוחש עלי וזהו )דברים כח ,כט( 'והיית אך עשוק'] ,פירש[ רש"י ז"ל
וביראה כפי הזמן ,אפילו בקטנות גמור לא תסור מן הדברים, הארץ בביטול כל החושים. בכל מעשיך יהיה ערעור ,שמערערין עליו עזי פנים שבדור,
כי האותיות יש להם כח גדול ונפלא ,כי לא דבר רק הוא, ומצערין אותו הרבה ,הם והראשים שלהם ערב רב' .ואין',
כמו שאמר הקדוש רבי גרשון ]מקיטוב[ לגיסו מרן האר"י
ואל תשגיח על הרצים רכבי הסוסים בני הרמכים ערב רב, כשתבוא למדיגות אין ,שתהיה ממש אין ,בלי הרגש מכל זה,
הבעש"ט ,כל זמן שאתה יודע ומרגיש במציאות שלך ,עדיין
אף שלפעמים איש אלקים קדוש יכול להתפלל במרוצה 'מושיע' יבוא 'לך' וכלם יתהפכו לאוהבים אמיתיים.
לא הגעת לתכלית התפלה ,וכמו רבי חנינא בן דוסא שלא
גדולה ,על ידי שהשכינה מדברת מתוך גרונו ,אתה מה לך 'היכל הברכה' דברים דף קע.
הרגיש בנשיכות ערוד )ברכות לג ,(.וכיוצא בו צדיקים גמורים
בזה ,מדריגה הזאת אין לנו ,ואם נמצא ,הוא לעתים רחוקים
שנתבטל מהם כל החושים בביטול ואין ממש ,כתולע קטן
אף לצדיק גמור. זמן תפלת הצדיקים
הרוחש עלי הארץ ,כמו שהיה למרן הנ"ל ,בעת התפלה
'היכל הברכה' דברים דף יח. אבל בניי ,בזה לא תהיו חסידים וקדושים ,במה שתתפללו
היה פניו נשתנה בכל עת לגוון אחר ,ברגע היה פניו בוערות
כלפידים ,וברגע נתלבנו ונתכרכמו בכמה גוונים .וזהו 'ויין לא מנחה בשתי שעות אחר צאת הכוכבים ,ושחרית שלוש
ראיית מלאכים בתפלת הצדיק
תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת' ,תולעת יעקב ,והוא שעות אחר חצות היום ,אע"פ שהיה כמה צדיקים ששינו
וכשהיה אומר ]הבעש"ט[ 'הלל הגדול' ,לא אמר כל פרק הביטול לגמרי כתולע מופשט מכל החושים ,ואור יוצא ונכנס איזה זמן התפלה ,אבל לא כל כך ,והם התחילו להתפלל
מהשיר ,עד שראה המלאך של אותו הפרק ,ושמע נעימת ואינו מרגיש כלל ,וזהו 'לא כוונית' ,והבן. בתוך הזמן ונמשך אח"כ ,כי כל עשיותם ותנועתם היה סדר
שיר שלו ,ואמרו ביחד. התפלה .אבל אתם בניי ובניי בני אחיי וריעי ,אם תלכו בדרך
'היכל הברכה' דברים דף קעב.
'מעשה השם' אות טז הכבושה יהיה לכם בודאי טוב בזה ובבא .כי איש פשוט
הצדיק בתפלתו מעלה כל הדברים לשורשן העליון ההולך בדרך זה ,סופו יורש גהינם ,ודי בזה למשכילים באמת.
קדושת מקום תפלת הצדיק
שאל דודי מו"ר הרב רבי משה ]מסאמבור[ את אחיו דודי 'היכל הברכה' בראשית דף לא.
סיפר לי מורי חמי ז"ל ,שהיה לו למרן ]הבעש"ט[ תלמיד הקדוש מו"ר רבינו צבי ]מזידיטשוב[ ,שבילדותו היה עוסק
אחד ,שכל מי שנכנס לתוך ארבע אמות שלו בעת התפילה, באיזה משא ומתן ,והלך בכפר ועסק עם הגוים במשא ומתן, הצדיקים זוכים למעלות הנבואה בתפילתם
תיכף היה מת וחלף מן העולם ,מרוב קדושת השכינה השורה ואח"כ הלך להתפלל מנחה ,ונדלק בו רמ"ח אבריו בהארה כשלומד לשמה אזי משפיעין עליו מוחין קדושין והארה
עליו אז. גדולה עצומה ,ותמה מהיכן השיג זה ,וירא לנפשו דילמא זה וביטול והכנעה שלהבת יה העולה מאליה )שבת כ ,(.וזוכה
'מעשה השם' אות כז טעות מקליפות נגה עבודתו בטעות ,ושאל את אחיו רבו מה להתפלל בביטול כמו רבי חנינא בן דוסא ,שנשכו חברבר ולא
כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק -מערכת 'עטרת שלום' פקס .0722-616796 :דוא"לK7643092@gmail.com :
