קרני אור · Karnei Ohr — וירא (2026-10-26)

בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך יום
חושן משפט ח“א ח“ב ח“ג
ריז ריח שס"ז: חזרה לא סז: כ׳ שבת
ה-ו
ריט רכ שסח-ט: קעט. לב סח. כ״א א
א-א
רכא רכב שס"ט: קעט: לג סח: כ״ב ב
ב-ג
רכג רכד שס"ט: קפ. לד סט. כ״ג ג
ד-ה
רכה רכו שס"ט: קפ: לה סט: כ״ד ד
ו-ז
רכז רכח שס"ט: קפא. לו ע. כ״ה ה
ח-ט
רכט רל שס"ט: חזרה לז ע: כ״ו ו
י-יא
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 492פרשת וירא כ' חשון תשפ''ז
"התורה מחכימת פתי ,ואפילו מי שנפל למקום
שנפל והוא רחוק מאד מה' יתברך על ידי מעשיו
הרעים ,אף על פי כן יכול להתקרב לה' יתברך
בקל על ידי לימוד התורה הקדושה ,כי התורה
הקדושה יורדת אפילו למי שהוא בעמקי הקליפות
בשאול תחתיות ח"ו ומעוררת אותו ומקרבת
אותו לה' יתברך ,והיא נותנת לפתאים ערמה כי
וְ ַס ֲעדּו לִ ְּב ֶכם
אורייתא מכרזת תמיד עד מתי פתיים תאהבו
פתי" (ליקוטי הלכות ,חכירות וקבלנות ה"ב). וכשמרגיל עצמו להיות רצונו חזק תמיד לה' יתברך ביותר הוא מתרווח על כסאו ,נוטל מכל השפע המוכן לפניו ומכניס
אכן ,אנו מצויים בעיצומה של הסתרה שבתוך בשעת האכילה דייקא ,על ידי זה מבטל רצונות של רתיחת לפיו בשלווה ,כמה טוב שיש לו זמן מנוחה בו הינו סועד
הסתרה ,המלכות והגדולה נתונה -לדאבון לבנו הדמים דסטרא אחרא שנמשכין מעכירת הדמים". סעודה דשנה ומרפה מעט מכל מרוצת חייו ,בשעה זו כל
הקרוע והשסוע -לזדים ומעיקים לשכינה הק', תוצאות מלחמה זו אינם רק על עצם הרצון דקדושה אלא היא מגמתו לשכוח ולברוח מהכל ,להנות ולהשתחרר ,לקרוא
משפיעה על כלל הצלחת האדם ,וכפי שרבי נתן מביא במקום סיפורים וחדשות העולם ,לתת מרגוע לגופו מעמלו הקשה...
הלוחמים עמו ית' פנים בפנים בתוך ביתו .אבל
התורה מלמדת אותנו שלא נהיה פתאים ,שלא אחר (שם ,פדיון בכור ה ,ד)" :על ידי הארת הרצון בשעת האכילה
נימשך אחר ההצלחה הרגעית שלהם ,שלא נמשך כל טוב וחסד ורחמים וכל הישועות שבעולם ,כי כולם שעת סעודה ,לפי הבנתם השטחית של בעלי הנאות העולם
נתפעל כלל מהצלחתם המדומה ,כי גדולתם אינה נמשכין מהארת הרצון העליון ,ומפגם הרצון משם נמשכין כל הזה ,הינה שעת מילוי תאות הגוף ,אולם לאמתו של דבר
אלא למפלתם. החסרונות וכל היסורים ח"ו". שעת סעודה היא שעה גורלית מאד ,שעה שמכריעים בה
את הכף לכאן או לכאן ,שעת מלחמה! וכלשון קדשו של רבי
איוב (בפרק כ"ח) מתאר את גדולת סדום לפני נתן" :בשעת האכילה הוא עידן קרבא ,כי סטרא אחרא קאים
הפיכתה כמקום שפע נפלא" :ארץ יצא ממנה על פתורא דבר נש לקטרגא ליה[ ,בשעת האכילה הוא עת
בפרשתנו אנו לומדים על הכנסת האורחים המופלאה של
לחם ,מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו"' ,כי כולה מלחמה ,כי הסטרא אחרא עומדת על שולחנו של אדם לקטרג
אברהם אבינו במסירות נפש בשעת חוליו עבור שלושה
משקה' ,ובין רגע נהפכה לעיי חרבות אש וגפרית אורחים שנדמו לו כערביים חשודים על עבודה זרה ,והוא עליו] כמו שאיתא בזוהר הקדוש ,ורוצה להתגבר על האדם"
מבלי להשאיר לה זכר. אומר להם בין השאר" :ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר (ליקוטי הלכות ,ברכת המזון ד ,כא).
ואף אנו נטה אוזנינו לקריאת התורה אלינו ,שלא תעבורו" .מדוע הוא מדגיש להם שהפת יסעד את לבם? – עיקרה של מלחמה זאת נטושה סביב רצונותיו של האדם
נהיה פתאים המתפתים מפועלי און ,לא נרצה מביא רש"י בשם חז"ל "בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא בשעת אכילתו .האכילה מחדשת דם בגופו של האדם ,והדם
להתחבר להם ולא ליהנות מהם ומהמונם בכהוא סעדתא דליבא [שהלחם סועד את הלב] ,בתורה סעדו לבכם, הוא הנפש שהוא שורש הרצון .אפשר שאדם יזכה בשעת
זה ,אלא נחכה ונצפה לכך שכל הרשעה כולה בנביאים סעד לבך פת לחם ,בכתובים ולחם לבב אנוש יסעד" האכילה להתעצמות הרצונות לבוראו (ראה ליקוטי מוהר"ן ח"ב,
כעשן תכלה ושתעבור ממשלת זדון מן הארץ. (רבי נתן מביא את הדברים שם בה' נטילת ידים לסעודה ו-נד הנ"ל). ז) ,והרצון הוא הרי יסוד הקדושה והעבודה ,וכמו שמעיד רבי
ננצל את לילות הזהב העומדים לפנינו להתחנן מהו הלימוד העמוק האמור כאן שצריך להביא עליו שלושה נתן" :שמענו מפיו זכרונו לברכה בעצמו ,מגודל מעלת הרצון
על גילוי מלכות ה' בכלליות ובפרטיות ,יראנו ה' מקורות מכל חלקי התורה? וכי מי אינו יודע שהאכילה דקדושה שהוא עיקר עבודת ה' ,וכל העבודות תורה ותפילה
מיישבת לבו של אדם? אלא שחז"ל מלמדים אותנו כאן ומצוות ומעשים טובים כולם כלולים בזה ,ואי אפשר לזכות
חסדו וישעו יתן לנו ,להצמיח קרן ישראל וקרן
הסתכלות מחודשת על האכילה ,אל תחשבו שאכילה נועדה לשום דבר שבקדושה כי אם על ידי זה" (שם ,ברכת המזון ד ,כ).
משיחו בגאולת עולמים
רק למלאות קיבתו של אדם ולמלאות סיפוק תענוגו ,אלא ולעומת זאת ,אפשר שהאדם יבוא אז לידי רתיחת הדמים
"וזהו בחינת קימת חצות ,כי אז מתחיל תיקון זיכרו היטב כי הלחם מגיע אל הלב ,אל מקור הדמים של הרעים ,להגביר חלילה את כל התאוות הרעות ביתר שאת ח"ו.
האמונה ,שהיא בחינת מלכות שנקטנת בעת הנפש .הוא סועד אותו לכאן או לכאן ,או שהלב ירתח ויתאווה ועל כך בוערת המלחמה; בכוחה של אכילה בקדושה להפוך
חשכת לילה וצריכין להעלותה ולהגדילה ,ועיקר לקרבה לה' ולתורתו או חלילה להיפך .מן התורה מן הנביאים את הרצונות לזכים וקדושים ,וכמו כן על ידי אכילה שאינה
תיקונה מתחיל בחצות" (ליקוטי הלכות ,הפקר ונכסי ומן הכתובים מעוררים אותנו :אל תגשו לסעודה בקטנות כראוי אפשר חלילה ליפול אל ההיפך .וכפי שמרחיב שם
הגר ד). הדעת ובהעדר שימת לב ,אלא חגרו מתניכם במלחמת קיום זו (אות מה)" :זה ידוע ,שעיקר האכילה שהוא להחיות את האדם
לטוב לכם לנצח. עיקרה הוא בשביל הדמים ,כי הדם הוא הנפש והוא מחיה
העורכים
ומה עצומה היא ההתעוררות אותה אנו מקבלים מהמשך את האדם .אבל העיקר לאכול בקדושה עד שיבוא להארת
הפרשה ,בה מסופר על סופה המר והנמהר של סדום ההפוכה הרצון המופלג ,שהוא בחינת חמימות הדמים דקדושה לבעור
כמו רגע ,גפרית ומלח שריפה כל ארצה ,סדום שהפכה לסמל ולהתלהב לה' יתברך בשלהובין דרחימותא .אבל כשאינו אוכל
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו
של עריצות רשעות ואכזריות ,אולם תחילת ירידתה לשפל
שכזה החל על ידי אכילה ושביעה שהרתיחה בהם את כל
בקדושה ,אזי הדמים שמקבלים חיות מהמאכל אינם זכים
ויש לו עכירת דמים ומשם כל בלבול הדעת ומשם כל הרוח
המדות הרעות ,וכך מלמדים אותנו חז"ל הקדושים שטות"
ֵמ ִענְ יַ ן ַה ְפלָ גַ ת ְ ּג ֻד ַּלת ָה ָא ָדםָ ,א ַמרְּ :
"כ ׁ ֶש ָה ָא ָדם עוֹ ֶשׂ ה (ספרי עקב פ"ז)" :שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה והוא מוסיף שם ,שכשהאדם מתגבר להמשיך על עצמו הארת
ָּכ ְך ְ ּביָ ָדיו נַ ֲע ָשׂ ה ָּכ ְך ְ ּבכָ ל ָהעוֹ לָ מוֹ ת ,וּכְ ׁ ֶשעוֹ ֶשׂ ה ...וכן אתה מוצא באנשי סדום שלא מרדו אלא מתוך שביעה, הרצון בשעת האכילה "על ידי זה מבטל הרצונות הרעים של
ָּכ ְך ְ ּביָ ָדיו נַ ֲע ָשׂ ה ָּכ ְך ְ ּבכָ ל ָהעוֹ לָ מוֹ ת" .וְ ָא ַמר ְ ּבזֶ ה שנאמר הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות רתיחת הדמים ,ומהפך רתיחת הדמים אל הקדושה שירגיל
ייט ׁש ַא ֶמענְ ְט ׁשַ ,אז ֶער טוּט ַאזוֹ י ַה ָּל ׁשוֹ ן" :וָ ואס ַט ְ השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה ותגבהינה עצמו להמשיך רצונו תמיד לה' יתברך .כי כשזה קם זה נופל,
יטאן ִאין ָּכל וערט ַאזוֹ י גִ ָאך ִמיט ֶדער ַהאנְ ד וֶ ְ ַא ַמ ְ המשך בעמוד ד'
NH
אך ִמיט ֶדער ָהעוֹ לָ מוֹ ת ,אוּן ַאז ֶער טוּט ַאזוֹ י ַא ַמ ְ
יטאן ִאין ַאלֶ ע עוֹ לָ מוֹ ת". וערט ַאזוֹ י גִ ָ ַהאנְ ד וֶ ְ לתגובות 3323796@gmail.com הדל"נ • 4:15נץ החמה • 5:52סוזק"ש 7:52
(חיי מוהר"ן) ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות צאת השבת • 5:28צאה''ש לר''ת 6:06
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
בדרכי עבודת ה' משנת ברסלב
אפילו דיבור אחד לבד!
ואמר לו ר' אפרימ'ל שיאמר :ריבונו של עולם ווארף מיר נישט אוועק [= ריבונו של עולם אל היות ועיקר העצה לזכות למה שצריך לזכות היא התפילה וההתבודדות ,והיות שפעמים
תשליך אותי מלפניך]" (אוסף מכתבים ,מכתב קסג). רבות בבוא האדם לפרש שיחתו לפני ה' נאטם לבו ופיו ,לכן אמרנו להזכיר לעצמנו מחדש
וכיון שהזכרנו סיפור זה ,נעתיק גם ממכתבו של הרה"ח רבי יעקב גדליה תפילינסקי זצ"ל את אשר גילה לנו רבינו שאפילו אם אין יכולים לדבר לפני ה' רק דיבור אחד ,גם זה טוב מאד,
(שאר בשרו של יבדלחט"א הגרי"מ שליט"א) וכך הוא מספר: ויש להתמיד בזה בעקשנות גדולה מתוך אמונה איתנה בחשיבות הדיבור האחד הזה שכוחו
גדול מאד.
"אכתוב לך שבח על ר' שליט"א ,איני מתכוון בזה לכתוב שבחו אלא שאני בטוח שזה יעורר
אותו ,גם אותי זה עורר מאד .לפני כמה שבועות הלכנו ביחד לשדה ו ...נכנס למערה אחת ואלו הם דברי רבינו בענין זה:
והתחיל לצעוק ,וכל השעה התבודדות שמעתי ממנו רק אלו המלות 'ריבונו של עולם העלף "עוד אמר לענין התבודדות ,שהיה דרכו ז"ל לזרז מאד בזה להיות רגיל מאד בהתבודדות,
מיר אז איך זאל תמיד גידיינקען אז ס'איז דא נאך א וועלט' [= רבש"ע ,תעזור לי שאזכור תמיד לפרש שיחתו לפני השם יתברך בכל יום ויום .ואמר :שאפילו כשאין יכולין לדבר כלל ,אפילו
שיש עוד עולם] והמילות האחרונות 'אז ס'איז דא נאך א וועלט' חזר ממש כל השעה בצעקות כשמדברין רק דיבור אחד ,גם כן טוב מאד! ואמר ,שאפילו אם אינו יכול לדבר רק דיבור אחד,
נוראות ובנעימות גדולה שאיני יכול לתאר לך בכתב" (שארית יעקב ,מכתב מחודש כסליו תש"כ). יהיה חזק בדעתו ,וידבר אותו הדיבור כמה וכמה פעמים בלי שיעור וערך ,ואפילו אם יבלה
כמה וכמה ימים בדיבור זה לבד ,גם זה טוב .ויהיה חזק ואמיץ וירבה לדבר אותו הדיבור פעמים
אין מספר ,עד שירחם עליו השם יתברך ויפתח פיו ויוכל לפרש שיחתו” (ליקוטי מוהר"ן תניינא ,צו).
כלל הדברים: ובחיי מוהר”ן איתא" :אמר :אפילו כשאין יכולין לדבר בהתבודדות רק תיבת 'ריבונו של עולם'
גם אם אין לאדם דיבורים לפרש שיחתו ,ידבר עכ"פ דיבור אחד לפני השם יתברך שוב ושוב, גם כן טוב מאד" (חיי מוהר"ן ,תמ .וכן העתיק זאת בליקוטי עצות ,התבודדות טז).
מתוך אמונה איתנה שהדיבור הזה יקר וחשוב עד למאד!
ונסיים בב' קטעים מתוך דברי מוהרנ"ת על החשיבות של 'דיבור אחד':
וע"פ הדברים האלה ,נבין את הסיפור דלהלן" :אחד ָק ַבל לפני מוהרנ"ת זצ"ל שאין לו דיבורים
"אפילו מי שעשה מה שעשה ועבר מה שעבר ,אף על פי כן אסור לו להיות זקן ח"ו ,והוא צריך
בשעת התבודדות ,וגער בו מוהרנ"ת ואמר לוֲ :הכִ י אינך יכול לומר 'ריבונו של עולם ראטיווע
ליזהר ביותר ויותר מבחינת זקנה ,שלא יבוא לידי שום יאוש ח"ו ,שלא יאמר בלבו שכבר נזקן
מיך'? [= רבש"ע תציל אותי] זאגט מען טויזינט מאל [= אומרים אלף פעמים] ריבונו של
ח"ו במעשיו וכו' עד שאי אפשר לו להשתנות ח"ו .רק יתחזק להתחיל בכל מה דאפשר ,ויעשה
עולם'!" (אבניה ברזל ,שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת ,א).
מה שיוכל ,דבר קטן או דבר גדול ,אפילו אם לא יוכל לומר כי אם דיבור אחד ממש בתפילה
או בהתבודדות ,או ללמוד מעט דמעט ,על כל פנים יעשה מה שיוכל ,ויתחזק ויחיה את עצמו כי אכן ,גם אם אין האדם יכול לומר שום דיבור ,רק לחזור שוב ושוב “ריבונו של עולם תציל
במעט דמעט שזוכה עדיין ליגע בקדושת ישראל. אותי” ,הרי זה יקר ונפלא עד למאד!
"כי בוודאי כל מה שיעשה איזה דבר שבקדושה בשביל ה' יתברך ,אפילו נקודה קטנה בעלמא, ומן הענין לציין לסיפור נפלא המובא ב'אוסף מכתבים' וז"ל:
בוודאי לא יאבד לעתיד שום דבר ,אפילו דיבור אחד בתורה או תפילה או פרוטה אחת לצדקה "ונזכרתי כעת מה שסיפר לי הרה"ח ר' אלי' ראטה שליט"א (הוא היה מקורב הרבה אצל ר' שלמה
וכיוצא בזה .ולא די שזה לא יאבד בוודאי בשום אופן ,אפילו יהיה מי שיהיה ,אפילו אם חס האדמו"ר הזקן מזוועהיל זצ"ל .ור' אלי' הנ"ל יודע ג"כ מספרי רבינו הק') :פעם היה רוצה ללכת לכותל
ושלום עבר על כל התורה כולה כמה פעמים ,אף על פי כן אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר המערבי ,ושאל את הרה"ק ר' אפרימ'ל זצ"ל :בהיות ורבינו הק' אמר שבעת ההתבודדות אפילו
כל בריה ,וכל מה שפעל ועשה בשביל ה' יתברך דבר גדול ודבר קטן לא יאבד דבר לעתיד" אם יכולים לומר רק מילה אחת לפני השי"ת ,יעסוק בזה הדיבור הרבה עד שיתעורר לפרש
(ליקוטי הלכות ,תרומות ומעשרות ג ,ב). את כל אשר בלבו ,וביקש מר' אפרימ'ל שיגיד לו מילה אחת מה שיבקש ,כי לבו נסתם לגמרי.
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
"אין שמחה אלא בבשר"
גמורה .וכאשר הנביא חזר אל המציאות הארצית ,ונכנס שוב שקולה כנגד עבודה גדולה של צדיקים שבדורות הראשונים. תקופת ‘בספר נכתבים’...
לתחום ההשפעה של כוח הבחירה ,היה מוכרח להתאמץ ויחד עם גודל תוקף ההסתרה גבר גם גודל כוח הבחירה,
על המשנה; "דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל
ולהאמין במה שראה מקודם ,וכבר היה לו נסיון אם לקיים והאדם נמצא בזה העולם במאבק מתמיד בין כוחות הטוב מעשיך בספר נכתבים" מובא בשם הבעל שם טוב כי מרומזות
השליחות שהוטלה עליו .ועל זה נאמר שנביא שעבר על דברי ובין כוחות הרע כאשר כל צד מנסה לשכנע אותו לצדו ,כמו כאן שלוש תקופות בעם ישראל" :עין רואה" מרמזת לתקופת
עצמו חייב מיתה. שמובא בזוהר הקדוש על הפסוק "וייצר ה' אלקים את האדם" הנביאים ,שראו בעיניהם מחזות אלקים" .אוזן שומעת" היא
והנה על הפסוק (בראשית וירא) "וילך ה' כאשר כילה לדבר אל שהיו כאן שתי יצירות ,יצירה לטב ויצירה לביש ,יצירה לשכר התקופה המאוחרת יותר ,תקופת רוח הקודש ובת קול .וכעת
אברהם ואברהם שב למקומו" -פירושו ,אחרי שנסתיימה ויצירה לעונש ,והאדם הוא הנברא היחידי הנמצא במרכזו של נשארה לנו רק הבחינה של "וכל מעשיך בספר נכתבים" ,היינו
התגלות האלקות אזי שב אברהם למקומו ,דהיינו למקומו לחץ תמידי בלתי פוסק של הבחירה. כל ההשארה והחיות דקדושה הם מלימוד ועיון בספרים
הגשמי של עולם הבחירה והיה צריך להתחזק באמונה
“ואברהם שב למקומו” הקדושים .וזה תפקידנו כהיום להדבק בספרים הקדושים,
הקדושה באותה מדריגה שמקודם .ומובא בשם החוזה בתורה ובתפילה ובכתבי הצדיקים הקדושים ומהם ניקח
מלובלין זי"ע שאמר" :אפילו כשהשם יתברך היה אומר לי בליקוטי הלכות מובא בזה"ל" :שזה כלל גדול ,שכל העולם
לעבוד את השם ולהלחם בסטרא אחרא החפצה לעקור
זאת ,תיכף לאחר מכן צריכים חיזוק לא לפקפק אם אכן כך הוא לא נברא כי אם בשביל הבחירה ...ועל כן הבחירה יש לה כוח
אותנו מעץ החיים ח"ו.
הדבר"... גדול מאד מאד כידוע .ועיקר כוח הבחירה היא ע"י שהשי"ת
העלים והסתיר רצונו בהסתרות והעלמות גדולות ותלה הכל ואודות תקופתנו ,תקופת עקבתא דמשיחא ,מובא בספרים
איתא בספרים שיש עולם עליון ששם מתקשים להבין איך הק' שתהיה התפשטות והשתוללות של הבעל דבר וכת
ברצון האדם בבחי' והארץ נתן לבני אדם".
יתכן שנמצא בבריאה גם עולם הבחירה ,ולפי גודל ההתגלות דיליה באופן כזה שלא היה מימות עולם ,ועד כדי כך שכאשר
האלקות למעלה הם צריכים להתאמצות יתירה כדי להאמין וכדי להבין ביתר בהירות את גודל תוקף כוח הבחירה ,נעלה האיש הישראלי עומד לקיים איזה מצוה ממצוות ה' בא הבעל
שיש בבריאה גם מקום ששם השי"ת מוסתר וקיימת בחירה כאן כמה ענינים הסובבים כולם בנושא הבחירה: דבר וחוטף אותה מתוך כף ידו ,אולם הקב"ה הקדים רפואה
לנבראים לעבור על רצונו יתברך ,וזה דבר פלא מאד. מובא בקונטרס "מאמר העיקרים" להרמח"ל ז"ל סדר קבלת למכה ,וגם אם הוא מצליח לגזול ממנו ולמנעו מאיזה מצוות,
ואעפ"כ למרות שיש להקב"ה עולמות גבוהים ונשגבים כאלו, הנבואה ע"י הנביאים :כאשר הופיעה הנבואה לנביא היה בכל זאת ישארו בידו עוד הרבה מצוות שהבע"ד לא הצליח
עיקר נחת רוחו של הקב"ה הוא מעבודת העולם הזה הגשמי הנביא שרוי במצב של התפשטות הגשמיות מוחלט ,ואחזו לחטוף אותם ,היות שהוא מקיים הרבה מצוות כמאמר חז"ל
המלא הסתרות .וכמו שמובא בשם הבעש"ט על מאמר חז"ל בו רעדה ופחדים גדולים וכל איברי גופו נזדעזעו והתבטלו על הפסוק (משלי כד)" :בתחבולות תעשה לך מלחמה" ,ר' נתן ור'
"אין שמחה אלא בבשר" – כלומר ,אין שמחה לפני השי"ת הרגשותיו הטבעיות ונשאר כאיש ישן ,ואז מתוך תרדמתו אחא בשם ר' סימון אמרו ,אם עשית חבילות של עבירות עשה
כמו השמחה הזאת כאשר הבשר ודם הבעל בחירה עובד את הזאת נתגלו לעיניו מראות שיתראו לפניו לאחר מכן ,וידע כנגדן חבילות של מצוות .גם מובא שכפי גודל ההתגברות של
השי"ת למרות כל המניעות וההסתרות והיסורים דהאי עלמא. מה שיהיה רצון העליון .וכל זאת נתברר לנביא בוודאות הבעל דבר בסוף הדורות כל עובדא דקדושה אפילו קטנה,
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו
ברכת האורח הדפסת פסוקים ומאמרי חז"ל
ומוסיפים כן יברך אותנו כולנו יחד – .ונראה בשולחן ערוך (סימן רא ס"א) נפסק שאם יש
עיקר הדין ,ולכן כתב דלאו שפיר עבדי אותם איסור לומר בעל פה דברים שבכתב
הטעם בזה על פי מה שפירש רש"י במסכת אורח בסעודה הוא המזמן כדי שיברך לבעל
שכותבים פסוקים על הכותל לסימן טוב .וכן
ברכות (נה .ד"ה ואברכה מברכך) שהאורח הבית ,לפי שבזמניהם היה רק המזמן מברך בגמרא במסכת גיטין (ס ):מובא בזה הלשון;
כתב המשנה ברורה בהלכות סוכה (סימן תרלח
שמברך לבעל הבית מתברך גם כן משום וכולם היו שומעים ויוצאים ממנו ,ואם בעל כתיב כתוב לך את הדברים האלה ,וכתיב
ס"ק כד); 'אסור לחקוק פסוק בסוכות תשבו
ואברכה מברכך ,ולכן אומר האורח 'הרחמן הבית היה מזמן לא היה יכול לברך את כי על פי הדברים האלה ,הא כיצד? דברים
על דלעת וכיוצא בו ולתלותו בסוכה דיבוא
הוא יברך את בעל הבית הזה בברכת עצמו ,לכן תיקנו שיזמן האורח כדי שיוכל שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ,דברים
לידי בזיון ,וגם שאסור לכתוב פסוקים מן
אברהם אבינו שהיה לו בכל מכל כל' ,בזה לברך את בעל הבית ,והוא מוסיף ברכת שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב .דבי
התורה אלא אם כן יש בהן ספר שלם ,ואף
שהבעל הבית התנהג במידת אברהם אבינו האורח הנדפס בסידורים ומובא בגמרא רבי ישמעאל תנא 'אלה' -אלה אתה כותב,
שהיה מכניס אורחים ,ועל ידי זה 'כן יברך על גב דנוהגין היתר להתלמד בהן דוקא אבל
(ברכות מו ).יהי רצון שלא יבוש בעל הבית לא ואי אתה כותב הלכות .ע"כ - .כלומר חז"ל
אותנו כולנו יחד' שהרי אצל אברהם נאמר שלא לצורך אסור' .ע"כ.
בעולם הזה ולא בעולם הבא וכו'. למדו מפסוקים אלו שהתורה הקדושה
ואברכה מברכיך ,ולכן גם האורח שמברך מאידך ,הש"ך (שם סק"ו) הביא בשם הלבוש הקפידה שתורה שבכתב יהיה דוקא בכתב,
והנה בזמנינו שכל אחד מברך לעצמו גם שמותר לכתוב פסוקים על מפות של ספר
אותו יזכה לברכה. ותורה שבעל פה יהיה דוקא בעל פה ולא
כשמברכים על הכוס כתב הערוך השולחן תורה מפני שהם תשמישי קדושה ואין חשש בכתב .ועל פי זה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי'
וגם בנוסח עדות-המזרח שאין להם נוסח (ס"ג) שכיון כל אחד מברך ברכת המזון שיבואו לידי בזיון ואסור לנהוג בהם קלות, מט) שאסור לומר תורה שבכתב בעל פה.
'הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה', מחוייב כל אורח לברך ברכה זו אף שלא ואף שאסור לכתוב מן התורה פסוקים כבר
הוסיפו בברכת האורח 'ויהיה שלחנו כיבדו בעל הבית לזמן על הכוס .וכן כתב נתפשט המנהג להקל בזה .ובשו"ת התשב"ץ האיסור לכתוב דברי תורה שלא על
כשולחן אברהם אבינו ע"ה כל רעב ממנו בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' עד) שבזמנינו שכל הקלף
(ח"א סי' ב) משמע שטעם המנהג הוא משום
יאכל וכל צמא ממנו ישתה' ,וזהו מטעם אחד מברך לעצמו צריך כל אורח לברך שאין איסור לכתוב אלא אם כן רוצים להגות מטעם זה נאסר בזמנים הקדמונים לכתוב
הנ"ל. ברכת האורח גם אם אינו מזמן על הכוס. בה ולקרות ,אבל לכתוב סתם פסוקים שלא תורה שבכתב שלא על הקלף ובדיו ,כיון
ועל פי זה יש לומר שנוסח ברכת האורח לשם כוונת לימוד אין איסור.
אמנם המשנה ברורה (שם סק"ה ושעה"צ סקי"ד) שאין על זה דין כתיבה ,והרי זה כאילו נאמר
של הגמרא היה בעיקר על אורח הבא מחוץ
הביא שמנהג העולם שאין אומרים את הכרעת המשנה ברורה בהנ"ל בעל פה ,וכן היה אסור לכתוב תורה שבעל
לעיר ,ולכן היה עיקר נוסח התפילה מבוסס
כל הנוסח של ברכת האורח ,רק אומרים פה על שום ספר .אך בימי חז"ל התירו
על זה שיהיו נכסיו קרובים לעיר ואל יזדקק למעשה פסק המשנה ברורה בהלכות ציצית
'הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה' בלבד. התנאים לכתוב תורה שבכתב בספרים
לפניו שום דבר חטא ועון המצויים בדרכים. (סימן כד ס"ק ט) כשיטת הט"ז שאין להורות
וגם אורח שאינו מברך על הכוס אומר כן. לצורך לימוד ,כפי שכתב המשנה ברורה (סי'
וכוונת חז"ל היה בזה כדי שיברך האורח את היתר לכתחילה לרקום דברי תורה על מפות
ותמה למה באמת אין אנו אומרים את כל שלד ס"ק לא) כלשון דלהלן;
בעל הבית ויתברך גם האורח בכך שלא יהיה בית הכנסת.
הנוסח המובא בגמרא. מצד הדין ,תורה שבכתב אין כותבין אלא
נצרך לצאת מחוץ לעיר .אבל בזמנינו שרוב
אמנם מבואר מדבריו שכל זה הוא רק כתב אשורית ובלשון הקודש ,ותורה שבעל
אורחים הסועדים אינם באים מחוץ לעיר ואולי אפשר להסביר טעם מנהג העולם כך;
במקום שאין צורך כלל ,אבל אם יש איזה פה אסור לכתוב אלא קורין אותם בעל פה,
די לומר רק 'את בעל הבית הזה' ,ולכן מנהג כי הנה בנוסח הרחמן שלנו אנו מתפללים
צורך נהגו להקל אף שאין הכרח לצורך הזה. ואם שינה הן תורה שבכתב שכתבו שלא כדין
העולם לאמרו תמיד גם כשאינו אורח ממש, שהבעל הבית וכל בני ביתו יתברכו בברכת
כן משמע ממה שפסק בהלכות תפילין (סי' מ
ואפילו כשיושבים על שולחן ההורים. אברהם יצחק ויעקב ,בברכת בכל מכל כל, בכתבו או בלשונו ,או אם כתב תורה שבעל
סק"ג) שמותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלותם פה אין קורין בהם .אבל האידנא דבציר ליבא
בפתח בית הכנסת .וכוונתו על המנהג כי נתמעט הדעת והזכרון הותר לכתוב תורה
שקראו הרבה אין משגיחין על זה ,ואין הדבר שלא לצורך. שהיה נהוג בזמנם לכתוב על נייר פסוקים שבעל פה כדי שלא ישתכחו ,וגם בכל כתב
צריך לפנים שהוא דבר אסור ,ואני צועק ודבר זה צריך זהירות רבה בדור שלנו לעורר את העם לשוב אל ה' ,פסוק 'כי ביום ולשון ,וגם תורה שבכתב בכל לשון ובכל
ככרוכיא גם על הלוחות ששולחים מאיזה שמלאכת ההדפסה קלה מאוד ,ורגילים הזה יכפר עליכם' ,או פסוק 'שמע ישראל' כתב כדי שיבינו כל העם את דברי התורה ,כי
מוסדות להרבה בני אדם ומדפיסים שם כמה להדפיס פסוקים ולצטט ציטוטים ממאמרי וכדומה ,והיו תולים אותו למעלה מן התיבה אין הכל בקיאין בלשון הקודש וסמכו כל זה
ברכות ונוסח הקדיש ,וצריך להשתדל ששום חז"ל ,שאיסור גמור הוא להדפיסם לצורך או בפתחי בית הכנסת (כמבואר במחה"ש שם
על מה דכתיב עת לעשות לה' הפרו תורתך.
מוסד לא יעשה זה .ואני בעצמי נזהרתי שאף סק"א) .ואף שאין הכרח לתלות שלטים כאלו, עכ"ל המשנה ברורה.
מסחר או לצורך מודעות דלא שייך עליהם
על ההזמנות לחתונות בני ובנותי לא כתבתי כיון שמטרת השלט לעורר את לב העם
ההיתר של עת לעשות לה'.
שום פסוק אף לא קול ששון ,וכן הוא מן לתשובה נהגו להקל. האיסור לכתוב פסוקים
הראוי לכל אדם להתנהג .ע"כ. לכתוב דברי תורה במשום שעלול וכענין זה כתב המחצית השקל (שם) שנהגו והנה בגמרא במסכת גיטין (שם ע"א) מבואר
ולאחרונה הופרץ הדבר ביותר שמכניסים לבוא לבזיון לכתוב על כותל בית הכנסת דברים הכתובים שגם לאחר שהותר לכתוב תורה שבכתב
פסוקים לתוך מודעות פרסומת ולתוך בנוסף לאיסור הנ"ל יש איסור לכתוב פסוקים בסדורי תפלה ,כמו י"ג מדות של רחמים משום עת לעשות ,הוא רק בספר שלם
קבלות והזמנות ,ומחלקים אותם בדואר או מאמרי חז"ל אפילו לצורך לימוד אם יש ופסוקי ויהי בנסוע הארון ,דכמו שהותר כדוגמת ספר תורה ,ולא חומש אחד או
וברחוב ,ודברי תורה מסתובבים בראש כל חשש שיבוא לידי בזיון ,כפי שנפסק כהלכה לכתבם בסדורי תפלה משום עת לעשות, פרשה אחת אפילו לצורך לימוד .וכן פסק
חוצות ובאים לידי זלזול ,וכבר יצאו על זה הוא הדין שמותר לכתבם על הכותל ,דמאי המחבר בשולחן ערוך הלכות ספר תורה (יו"ד
פסוקה בשולחן ערוך הלכות ספר תורה (שם
כרוזים שונים מרבנים וגאונים שהדבר אסור שנא כותל ומאי שנא סידור תפלה. סי' רפג ס"ב) שאסור לכתוב מגילה אחת של
ס"ד) שאסור לרקם פסוקים על טלית ,מכיון
בתכלית האיסור ,והרוצה לזכות הרבים ידאג ספר תורה בפני עצמה.
שמותר להיכנס עם הטלית לבית הכסא האיסור הנ"ל הוא גם על מאמרי חז"ל
שלא יבוא חטא על ידו חס ושלום. ולבית הטבילה ,ועלול להיכנס עמו למקום אמנם למעשה העידו הט"ז (סק"א) והש"ך
ויש לדעת שהאיסור לכתוב פסוקים שלא (סק"ג) שהמנהג פשוט בכל המדינות להקל
ההיתרים בהנ"ל הטינופת ויהיה בזה זלזול לכתבי קודש.
לצורך אינו רק על פסוקי תורה שבכתב, בזה ,לפי שבזמן הזה נחלש הזכרון עוד יותר
ואלו שנוהגים לצטט פסוק בנוסח הזמנה ועל פי זה כתב בשו"ת אגרות משה (שם) אלא גם על מאמרי חז"ל של תורה שבעל פה, ואין יודעים בעל פה ואם לא יתירו לכתוב
וכדומה צריך להיזהר לכתוב באופן שלא בזה הלשון :מה שאחד הדפיס על חתיכת שהרי מעיקר הדין תורה שבעל פה לא ניתנה פסוקים יבואו לידי ביטול קריאת שמע
יהיה חשש איסור ,ויש בזה כמה אופנים; נייר ברכת המזון וברכת מעין שלש ותפלת ליכתב על שום כתב ,ולא הותר אלא משום ותפילה.
אם נכתב בדרך צחות ומליצה בלבד אין בזה הדרך וברכות בדיקת חמץ ועירובין ושלחו עת לעשות ואם כן אין היתר רק אם יש בזה
חשש ,כמו צהלי ורוני יושבת ציון ככינוי על על ידי הדואר לאלפי בתים בשביל המודעות צורך .ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קלה) שלא לצורך אסור גם בזמנינו
רב וגדול שבא לעיר .וכן אם כותבים רק ב' שהכניס שם בעניני מסחר ,ידוע שרוב בני הוסיף שאסור להדפיס נוסח ברכת המזון והנה מבואר בט"ז (שם ומקורו מתשו' הרמב"ם פטר
תיבות מהפסוק אין חשש (עי' שו"ע סי' רפד אדם המקבלים זה משליכים זה לאשפה .ואף ושאר ברכות אפילו בלא השמות ללא צורך, הדור סי' ז) שכל ההיתר לכתוב פסוקים הוא
ס"ב ושו"ת שה"ל ח"ז סי' קסז) .כמו כן אם כותבים שהדפיס שם לשון זה בקשה להתנהג בכבוד משום דנוסח הברכות הוא גם כן תורה ככל רק אם כותבים לצורך להתלמד או להתפלל
אותיות מקוטעות או שינויים בתוך ג' תיבות כי כתבי קדש הם ,ברור שאלו שמשליכים תורה שבעל פה ,וכיון שאז היה אסור לכתוב משום עת לעשות לה' ,אבל אסור לכתוב
של הפסוק אין חשש (פ"ת סי' רפג סק"ב). מה שמקבלים אין קוראים זה כלל ,ואף מאלו תורה שבעל פה ממילא אסור גם בזמן הזה סתם פסוקים על חפצים שלא לצורך כפי
אנשי הצדיק
בקרב קדושים
תולדותיהם ואורחותיהם
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת
הליכות ועובדות
מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו
רבי נחמן
טולטשינער(מ"ח)
'חזן' ומנגן מסטרא דליואי
כפי שסיפרנו בשבוע הקודם ,נעשה ר' נחמן 'חזן'
(י"ח) הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א
מומחה ונפלא ,ע"י ברכתו של מוהרנ"ת .וכתב על
כך בנו רבי אברהם ב"ר נחמן :שמה שאמר רבינו
ז"ל שהוא מצפה על שלשה דברים ,ואחד מהם היו ההיפך הגמור מן 'התיקון הכללי' כי ידועים היו בהשחתת בהתגעש עולם ומלואו
שיהיה לו חזן שיש לו קול נאה ומתקבל ,נראה דרכם בענייני קדושה ,וכן אסרו על נתינת צדקה והיו פגומים
מבואר שהיתה כוונת רבינו ז"ל על רבי נחמן משך השנים משנת תקנ"ה והלאה מוכרות וידועות כשנים
בדיבורם שעל זה מרמז רבינו בסיפורי מעשיות (מעשה י"ב מבעל
מטולטשין ז"ל ,ומה מאד נפלאים דרכי השי"ת קשות בהם התגעש העולם במלחמה עולמית עקובה מדם.
תפילה) על כת המדברים שמצאו לעצמם 'איש צרפתי משוגע' נפוליון באנפארטה שעלה מאשפתות הצליח להשתלט על
וסיבותיו אשר סיבב שהיה גם שם כינוי שלו [= שדיבר בכמה לשונות"( .עיין על כך בספר 'נעימות נצח' בביאורו הנפלא
שם המשפחה] בשם "חזן" ,כי היה נקרא בשם רבי מדינת צרפת והתמנה לקיסר .הוא הפך את צרפת למעצמה
על תורה זו). אדירה והיה הולך וכובש מדינה אחר מדינה בניצחונות כבירים.
"נחמן חזן" ,וגם היה לוי ,אשר ניגונא הוא מסטרא
דליוואי (עיין ליקו"מ ח"א סי' רל"ז) (שיחות וסיפורים דף קל"ז נפוליון ויחסו לכלל ישראל תאוות השלטון שלו לא באה על סיפוקה עד כיבוש העולם כולו
וקל"ח). תחת דגלו .באותם הימים כשעמד נפוליון בראש צבאו בערי
למעשה ,כל מטרתו של נפוליון בכל כבישותיו שכבש היתה
ארץ ישראל במלחמתו נגד הטורקים ,החליט רבינו לנסוע
חזן מיוחד בין חזני דמתא כדי להשליט את עיקרי שיטתו (אמנציפציה) שהיא :שוויון זכויות
לארץ ישראל ויהי מה ,למרות שהדרכים היו בחזקת סכנה
ושחרור משעבוד לכל אדם באשר הוא ,ללא הבדל גזע ,מוצא או
העיר אומאן היתה מאז ומקדם עיר של חזנים, והמלחמה נטושה על פני כל הארץ( .עיין על כך בספר אוצר יראת שמים
דת .מסיבה זו קירב גם את היהודים ,שעד לאותה שעה נתונים
ודרו בה הרבה בעלי מנגנים וחזנים ,וכל חזן שהיה כרך ג).
היו למרמס תחת עול הגויים בכל מקומות מושבותיהם .לשם כך
בסביבות אוקריינא והיה רוצה להשמיע את קולו וכך מתואר בספר שבחי הר"ן (אות יד ,סדר נסיעתו של רבינו לארץ
אף אמר להקים מחדש את מוסד הסנהדרין שיהא נתון למרותו,
הנאה ,היה בא לאומן אל המבינים בענין חזנות ,כי ישראל)" :ואז באותו העת היתה המלחמה של הצרפת ,שהלך
ובאמצעותו ישליט את דעותיו על כלל היהודים .אולם ברור
בה דרו הרבה מגדולי החזנים המפורסמים באיזור הצרפת לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפורסם.
היה ,כי כוונתו לא הייתה לטובת עם ישראל ,אלא לצורך עצמו
אוקריינא ,כמו ר' יעקב סירוקה ועוד .ואף על פי כן וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת,
בלבד .ואכן עם השלטת שיטתו על כל המדינות שכבש התכונן
הכירו תושבי העיר בנפלאות תפילתו של ר' נחמן והצרפת הולך ובא על הים ,אזי לא רצו קהילה קדישא של
נפוליון לקרב חייו לנצח את מלכות רוסיה הגדולה שנשלטה אז
מטולטשין בימים הנוראים. סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה ,לפרוש על
על ידי הצאר אלכסנדר הראשון .בי"ד תמוז תקע"ב פלש נפוליון
והיו נוהגים הרבה מתושבי העיר שאחר שסיימו בראש צבאו אל ערי רוסיה כשהוא הולך וכובש בכל מקום בואו הים" וכו' עיי"ש.
את תפלתם בבית הכנסת הגדול שבעיר היו באים
להתבשם מתפילתו של ר' נחמן ,והיו אומרים
במשך חודשיים ומחצה עד שהגיע לפאתי מוסקבה עיר הבירה. מלך מהיכלי התמורות
התושבים לאנ"ש :איפה מגיע תפילת החזן מן השמים נלחמו אם עד כה ידע נפוליון בעיקר כיבושים ונצחונות ,הרי שבהיותו
ר' יעקב לתפילתו של ר' נחמן הבעל תפילה- בין גדולי ומאורי הדור ההוא התנהל הויכוח האם לצדד בעד בארץ ישראל החל מזלו להתעמעם ,כי אז הצליחו בני מדינת
שלכם?! אף על פי שקולו של ר' נחמן לא היה קול נפוליון ,שכאמור הבטיח חופש דת ושחרור מהשעבוד הנוקשה איטליה להשתחרר מעולו ,ואף בצרפת עצמה התעוררו רגשי
צלול ,כי קולו היה צרוד ובקול שאגה ,אולם היה כעס ומורת רוח על שמשעבד את עמו במלחמה .כששמע
לנתיניו היהודים .אך אליה וקוץ בה ,כי ההתקרבות בין ישראל
בהשתפכות הנפש אשר הלהיבה את לב הקהל נפוליון מכך מיהר לשוב לצרפת ,כשעל הדרך הוא הגיע שוב
לעמים גרמה לעזיבת הדת ולהתבוללות רח"ל .מצד שני ,עמדה
(לעומתו ,הבעל תפילה ביום השני בראש השנה ,הרה"ח ר' לייב'ל לאיטליה וכבש אותה בחזרה .בכמה מכתבי העתים של חצרות
מלכות רוסיה הרשעה שאמנם העיקה לעם ישראל ורבים
קאנסטאטינער ,היה בעל בכי וחזן גדול) (שיש"ק ח"ג סי' ר"ע). החסידים מתואר על מפגש כביכול שהתקיים בין רבינו לנפוליון
חללים הפילה ,אולם חיי התורה והדת נשמרו בה גם במצור
בעיר עכו ,ועל חילופי הדברים ביניהם ,אך לסיפור זה אין כלל
חזן בימים נוראים ובמצוק.
סימוכין בקרב יודעי העתים וכותבי הדורות של אנ"ש.
כוחו של ר' נחמן בתפילה כבר התחיל בעיר צדיקי פולין תלמידי הרה"ק הרר"א מליז'ענסק זי"ע ,כמו הרה"ק
רבינו הק' בתורותיו ובשיחותיו הק' בכמה מקומות אכן פעל
ברסלב ,שהיה נוהג להתפלל שם לפני העמוד רבי מנחם מענדל מרימינוב זי"ע ,הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע
ועסק (כמו כל גדולי הצדיקים באותו הדור) בנפוליון ובשלטונו ובמדינת
ביום הכיפורים ,וזה היה לפני שהתחיל להתפלל ובתחילה גם הרה"ק רבי ישראל מקאזניץ זי"ע .צידדו בעד
צרפת בכללותה .כך מופיע בחיי מוהר"ן (אות ס"א)" :במוצאי שבת
באומאן (שיש"ק ח"ג סי' שי"ג) .ואח"כ בהיותו בן ל"ד נפוליון ואף פעלו פעולות נשגבות למען הצלחתו בשדה הקרב.
פרשת נח שנת תק"ע ...נכנסנו אליו אני וחברי רבי נפתלי .וצווה
שנה בשנת תר"ח (כי נולד בשנת תקע"ד) החל להתפלל מאידך ,עמד בעל התניא וסיעתו בהם הרה"ק רבי נפתלי לספר לו חדשות ,כדרכו תמיד שהיה שואל לספר לו חדשות
מוסף כשליח ציבור בקיבוץ אנ"ש בראש השנה, מראפשיץ זי"ע (מסופר ,כי בעת ששבת הרה"ק מראפשיץ בקאז'ניץ בפרשת דייקא ,וסיפר לו רבי נפתלי מה ששמע אז מענין מלחמת הצרפת
והתפלל עד סוף ימיו ,בשנת תרמ"ד שבה נסתלק יתרו כאשר קראו בתורה "כי נבול תבול" ,קרא הרה"ק מרופשיץ' :נפוליאון תיפול') שהיה באותן העתים .ואז באותה השיחה היינו מתפלאים
(שיש"ק ח"ג סי' שי"ג). ולאחר מכן הצטרף לדעה זו גם המגיד מקאזניץ ועוד ,צידדו ומתמיהים על גודל התנשאות שנתנשא כל כך פתאום ,כי היה
בעת שהתחיל להיות הש"צ בשנת תר"ח ,נתמנה בפעולותיהם הנשגבות דווקא למען הצאר הרוסי .בעל התניא בתחילה עבד פשוט ונעשה קיסר .ודיברנו עמו אז מענין זה .ענה
להתפלל בשני הימים של ראש השנה על תפילת מכנה את נפוליון באגרותיו" :שטן המנגד בכל ההתנגדות אל ואמר :מי יודע איזה נשמה יש לו ,כי יכול להיות שנתחלף ,כי
מוסף ,וכך היה עד שנת תרי"א ,שאז בא בפעם הטוב שכל חיותו לפעול רק רע ...תולה הכל בכוחו וגבורתו, כן בהיכלי התמורות נתחלפין לפעמים הנשמות וכו' .ואחר כך
הראשונה ר' לייב קאנסטאנטינער ז"ל על הקיבוץ אשר בגאונו וגובה לבבו מתלוצץ באמונת ה' ...אם תגבר יד התחיל לספר שכבר היה מעשה כזאת שפעם אחת ילדה המלכה
באומאן ,ומחמת שגם הוא היה בעל-תפילה נפלא צרפת ותרבה האפיקורסות בישראל לא יישאר אחד ביהדותו"... ובאותו העת וכו' וסיפר כל המעשה של הבן מלך שנחלף".
לכן חילקו התפילות ביניהם; ביום ראשון התפלל בראש השנה תקע"ג החל המגיד מקאזניץ להתפלל עוד קודם ועיין בחיי מוהר"ן (אות כ')" :גם אמר שהתורה הזאת (תורה כט קמא
ר' נחמן וביום השני ר' לייב (ואחר הסתלקות ר' נחמן שעלה עמוד השחר ,על מנת שיוכל לתקוע בשופר בשעה האי גברא דאזל בעי איתתא) עומדת על הצרפת ,כי מדבר שם מכסף
בשנת תרמ"ד התפלל ר' לייב קאנסטאנטינער בשני ימי ראש מוקדמת (להצלחת נפוליון) ,אך כשנטל את השופר בידו הניחו על וממון היינו מענין תיקון הכללי של המשא ומתן .וכן מדבר שם
השנה עד שהסתלק בשנת תרמ"ט) (שיש"ק ח"ג סי' שט"ז). הבימה ,ואמר" :הליטוואק" ]כשכוונתו על בעל התניא] הערים מתיקון הדיבור על ידי שבח הצדיקים ומבגדים לבנים ,וזה
במוצאי יום כיפור לאחר האכילה היו אנ"ש עלינו ,והקדים לתקוע קודם התפילה .ואף המגיד מקאז'ניץ חדל "כס'ף נבח'ר לשו'ן צדי'ק" סופי תיבות 'פרנק' [צרפת בלע"ז]".
נוהגים לבוא ולהתאסף בביתו של ר' נחמן ,והיו לתמוך בצד נפוליון כאשר נודע לו כי גזר על היהודים להתגייס בספר 'באבי הנחל' (להגה"ח רבי ברוך אפרים ברבי יעקב) מאריך לבאר
מדברים יחד בעבודת ה' ,גם היו חוזרים אז יחד לצבא .ואכן באותה שנה החלה תבוסתו של נפוליון עד שנוצח. את קשר פסוק זה שרמז רבינו למלכות צרפת .כי אנשי צרפת
על הנוסחאות שחידש ר' נחמן ,כי גדול היה כוחו
בנוסח ,ובאותו סעודה היה ר' נחמן מרבה בשבחי המשך מעמוד א'
מורו ורבו מוהרנ"ת (שיש"ק ח"ג סי' שי"ד).
קדושת האכילה" :כי לא די שאסור ליפול בדעתו על ידי אכילתו, ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי".
אריה שאג מי לא יירא אדרבא ,צריכין לידע ולהאמין שאכילת איש הישראלי יקרה תחילת ההתקדשות השייכת גם לפי מדרגתינו היא ,קודם
סיפר רבי נתן בייטעלמאכער חתנו של רבי נחמן מאד מאחר שאכילתו על פי התורה על כל פנים שאינו אוכל דבר כל :לדקדק על כשרות המזון ,לברך בכונה פשוטה ובמתינות
ובנו של רבי פנחס יהושע (מגדולי תלמידי מוהרנ"ת ז"ל)
האסור ח"ו וגם מברך על כל דבר תחלה וסוף ,ועל ידי זה כל אדם ולאכול בדרך ארץ ולא כרעבתן ,כמו כן להתפלל ולעורר
שבהיותו ילד קטן לקחו אביו לאומאן על ראש רצונות בעת האכילה שגם הוא ממקומו הנמוך משתוקק ורוצה
מישראל מברר ברורים הרבה באכילתו .ויש לו לאכול בשמחה
השנה ,וכששמע את ר' נחמן בעת שפתח בשאגת להתקרב לה' שמרבה להיטיב עמו ונותן לו לחם להחיותו.
ארי "לדוד מזמור" הנאמר בליל ראש השנה ,נפל ובהתחזקות גדול בה' יתברך עד שיזכה בשעת אכילתו דייקא
לארץ מגודל הפחד שנפל עליו (שיש"ק ח"ג סי' רצ"ח). להארת הרצון שישתוקק אז דיקא לה' יתברך ברצון מופלג מאד". וכפי שרבי נתן (שם ,חלה ד-ג') מחזק ידי הרחוקים עדיין משלימות
נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א
בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה".
