gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: וירא (2026-10-26)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' שבת‪ ,‬בשר וחלב‪ ,‬ברכות‪ ,‬טבילת והגעלת כלים‪ ,‬ריבית‪ ,‬נשיאת כפיים‪ ,‬פת ובישולי עכו"ם‪ ,‬פרשת נח – לך לך‪ ,‬ועוד – נמסר ביום ד' י' חשון תשפ"ז – גיליון ‪383‬‬ ‫לה הקב"ה‪" :‬רחל בשבילך אני מחזירם"! שנאמר‪" :‬כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מן דמעה כי יש‬ ‫היות ויש השבוע הרבה יארצייטים של צדיקים רבים‪ ,‬וביחוד הלילה הזה י"א חשון‪ ,‬לכן נזכיר רק‬ ‫שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם"‪ ,‬שנזכה לזה במהרה‬ ‫צדיק אחד שזה בעצם צדיקה אחת‪ ,‬שהיא נשמה כוללת וכוללת את כולם‪ ,‬ואולי נזכיר עוד צדיקים‬ ‫בימינו‪ ,‬אמן! ויש לציין שג' דברים אלו שהם‪ :‬הבלגה‪ ,‬הודאה‪ ,‬ויתור נובעים מאותו השורש שהוא‪:‬‬ ‫בתוך הדברים‪.‬‬ ‫ענווה! שאם אדם עניו הרי שהוא מבליג כי הוא אומר לעצמו‪" :‬ומה בכך שהוא עשה לי כך"! וכדו'‪,‬‬ ‫הלילה י"א חשון חל היארצייט של רחל אמנו ע"ה‪ ,‬ומהיכן אנחנו יודעים שהיא נפטרה בי"א חשון?‬ ‫וכן אדם שהוא עניו הוא מודה כל הזמן לה' כי הוא אוחז שלא מגיע לו כלום! וכל מה שהוא מקבל‬ ‫זה אחד הדברים המוסמכים ביותר כיון שהוא נזכר בחז"ל‪ :‬מובא ב"ילקוט שמעוני" ריש פרשת‬ ‫הוא מרגיש שזה חסד של ה' איתו! וכן ויתור‪ ,‬אדם שיודע שאין הוא נוגע במה שמוכן לחברו‪ ,‬ומה‬ ‫שמות ששם מובאים כל שמות השבטים‪ ,‬על הפסוק‪" :‬ואלה שמות בני ישראל"‪ ,‬ומובא שם מתי כל‬ ‫שמגיע לו הוא יקבל תמיד הוא יוותר‪ ,‬וכשאדם יודע שהכול מהשמיים יש לו כל התכונות האלו‪ ,‬והוא‬ ‫אחד מהם נולד ומתי כל אחד מהם נפטר‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‪" :‬הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים"‬ ‫שאמר דוד המלך ע"ה על שמעי בן גירא‪" :‬ה' אמר לו קלל"! כי הוא חי את זה שהכול ממנו יתברך!‬ ‫מובא שם שכולם נולדו באותו היום בשנה ונפטרו באותו היום בשנה‪ ,‬וכן מובא שם על בנימין הצדיק‬ ‫זכיתי במוצאי שב"ק השבוע להיות בציון רחל אמנו ע"ה [לאחר ה"כותל המערבי" וציון דוד המלך‬ ‫שנולד בי"א חשון ונפטר בי"א חשון‪ ,‬והנה מבואר בתורה מפורש שבעת לידת בנימין נפטרה רחל‬ ‫ע"ה] ולטבול שם במקווה ולהתפלל ב" ה‪ ,‬וכן הלילה בעז"ה אסע לשם‪( ,‬א"ה‪ ,‬הייתי שם בליל‬ ‫אמנו ע"ה שנאמר‪" :‬ותקש בלדתה וכו' והיה בצאת נפשה כי מתה וכו' והיא קראה לו‪" :‬בן אוני"‬ ‫ההילולא וזכיתי להתפלל שם הרבה צמוד לציון ממש‪ ,‬והיו שם כשהייתי הגאונים ר' ראובן אלבז‪,‬‬ ‫בגלל זה‪ ,‬ואביו קרא לו בנימין‪ ,‬וא"כ באותו היום שנולד בנימין נפטרה אמו רחל אמנו ע"ה‪ ,‬וא"כ‬ ‫ר' שלום ארוש‪ ,‬ר' נתן נטע לנדמן מחולון‪ ,‬ר' צבי לנדמן‪ ,‬הרב רייך אב"ד צאנז צפת‪ ,‬ר' ישראל מאיר‬ ‫חזינן להדיא בחז"ל שהיארצייט של רחל אמנו ע"ה הוא בי"א חשון‪ ,‬והראיתי את זה פעם למו"ר מרן‬ ‫ברנר שליט"א מברסלב‪ ,‬ועוד)‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ונהנה מאוד‪[ ,‬קודם לפני השיעור התקשר אלי בחור חשוב‬ ‫כעת נעסוק בעז"ה בפלפול‪ ,‬אגדות והלכות‪:‬‬ ‫מישיבת "אורייתא" הנמצאת ברח' שטראוס בירושלים‪ ,‬ואמרתי לו שמקובל אצל מקובלי ירושלים‬ ‫משנה בבא קמא – מחלוקת ר' טרפון ורבנן גבי ק"ו‪ ,‬ובגדר חיוב של אדם ישן או שוגג‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫שבנימין הצדיק שמבואר בחז"ל שביום זה היארצייט שלו טמון ברח' שטראוס בירושלים במבנה‬ ‫אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת ב"ק (פ"ב מ"ה) ולמדנו שם‬ ‫שבגינה במעלה הרחוב צמוד לישיבתו‪ ,‬ורבים עולים לשם בשנים האחרונות‪ ,‬ויש על זה מודעות‪,‬‬ ‫את מחלוקת ר' טרפון ורבנן לגבי חיוב קרן ברה"ר שהיא בעצם מחלוקת על עצם המושג קל וחומר‬ ‫ובאמת גם היארצייט שלו בי"א חשון וכנ"ל]‪ ,‬נביא כעת בעז"ה שלש נקודות מרכזיות מדברי חז"ל‬ ‫ויש בה יסודות גדולים‪ ,‬ונאמר בזה בעז"ה‪ :‬נחלקו ר' טרפון ורבנן האם קרן ברשות הניזק חייבת‬ ‫שהיה ברחל אמנו ע"ה שיש לנו ללמוד מהם הרבה‪ :‬אמרו חז"ל ("בראשית רבה") שרחל אמנו ע"ה‬ ‫חצי נזק או נזק שלם‪ ,‬דעת ר' טרפון שזה ק"ו‪ :‬ומה ברה"ר קרן חייבת חצי נזק ברשות הניזק יש לו‬ ‫אחזה בפלך השתיקה‪ ,‬והיינו שלא הייתה מרבה בדיבור‪ ,‬וזכתה שיצאה ממנה אסתר המלכה ע"ה‬ ‫לשלם נזק שלם‪ ,‬ולדעת רבנן‪" :‬דיו לבא מן הדין להיות כנידון" וכמו שברה"ר חייבת קרן חצי נזק כך‬ ‫שגם לא הייתה מרבה בדיבור ואחזה בפלך השתיקה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב (אסתר)‪" :‬אין אסתר מגדת‬ ‫ברשות היחיד יהיה חייב על קרן חצי נזק‪ ,‬ואח"כ הביא להם ר' טרפון עוד ק"ו משן ורגל שברה"ר‬ ‫את עמה ואת מולדתה"‪ ,‬ובאמת זה דבר ומעלה גדולה מאוד להבליג ולשתוק! וזה אחד הדברים שיש‬ ‫פטורים וברשות הניזק חייבים‪ ,‬וק"ו קרן שיהיה חייב עליה נזק שלם ברה"י שהרי אפילו ברה"ר ששן‬ ‫לנו ללמוד ממנה‪ ,‬ובאמת הלילה י"א חשון חל גם היארצייט של ר"י "מיר" מרן הגאון ר' נתן צבי‬ ‫ורגל פטורים היא חייבת‪ ,‬ושוב דחו אותו רבנן מאותה הדחייה‪ ,‬ונראה מהסוגיה שהם נחלקו בעצם‬ ‫פינקל זצוק"ל {שזכיתי להכירו היטב‪ ,‬ואף ראיתיו בלילה האחרון שלו ובבוקר הוא נפטר‪ ,‬והייתי‬ ‫המושג של ק"ו‪ :‬שלר' טרפון הק"ו לא רק שהוא מראה לנו שהמקרים דומים ולמשל כאן‪ :‬מה‬ ‫בהלוויה שלו – נפטר בשנת תשע"ב – לפני ‪ 15‬שנה} שהיה אוחז הרבה בפלך השתיקה‪ ,‬ולא היה‬ ‫ברה"ר הוא חייב ברה"י לא כ"ש? אלא זה גם מלמד אותנו שיכפיל הק"ו גם את העונש‪ ,‬ולרבנן‬ ‫מרבה בדיבור אלא בדברי תורה וחיזוק וכדו'‪ ,‬וכן היה לומד תורה מתוך ייסורים קשים ומרים‪ ,‬והיה‬ ‫אמרי'‪" :‬דיו לבא מן הדין להיות כנידון" היינו שהק"ו יכול ללמד אותנו על עצם החיוב‪ ,‬ומשל כאן‪:‬‬ ‫מרביץ תורה במסירות נ פש ממש! והוא נפטר ביום זה שבו היארצייט של רחל אמנו ע"ה שאחזה‬ ‫גם רבנו מודו שיהיה חייב על קרן ברה"י מק"ו‪ ,‬אבל אין הק"ו מלמד אותנו על העונש שמכפיל את‬ ‫בפלך השתיקה שזה מסמל את דמותו הגדולה! עוד נקודה יש – וכבר הזכרתי אותה השבוע ביום‬ ‫עצמו אלא שנשאר העונש אותו הדבר כמו אצל המלמד‪ ,‬ולכאורה קשה‪ :‬הרי דין זה של‪" :‬דיו לבא מן‬ ‫שני בשיעור בספר "תומר דבורה" – ששמעתי השבוע בשמחת בר המצווה לנין הראשון של כ"ק‬ ‫הדין להיות כנידון" אנחנו לומדים אותו מן התורה‪ ,‬שכתוב בפרשת בהעלותך גבי מעשה דמרים‪:‬‬ ‫האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א בהשתתפו ת אדמורי"ם ורבנים רבים שליט"א‪ ,‬ודיבר שם בנו‬ ‫"ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים וכו' ותסגר מרים שבעת ימים וכו'‪ ,‬ואילו היה הק"ו‬ ‫אב"ד תולדות אהרן טבריה שליט"א והביא בתוך דבריו באידיש ואני יתרגם (וזה ידוע בשם מרן‬ ‫מכפיל את העונש הרי שהיה לה לשבת ארבע עשרה יום‪ ,‬ק"ו מאביה שזה שבע ימים? אלא מכאן‬ ‫הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל ר"י "מיר")‪ :‬רחל אמנו ע"ה לא היו לה בנים הרבה שנים‪ ,‬וכשהיא‬ ‫למדו חכמים‪" :‬דיו לבא מן הדין להיות כנידון"‪ ,‬וכי ר' טרפון לא סובר כן? ומבואר בגמ' שר' טרפון‬ ‫הודתה לה' על הולדת בנה יוסף היא אמרה כמאמר הכתוב‪" :‬אסף ה' את חרפתי"‪ ,‬וקשה‪ :‬וכי זה מה‬ ‫ס"ל ששם לא נפרך הק"ו שהרי היא נענשת בכל אופן ויושבת שבעה ימים‪ ,‬אמנם‪" :‬היכא דמפריך‬ ‫שיש לה להודות לאחר כזה הרבה שנים שלא היה לה ילדים? התירוץ הוא‪ :‬היה שני חלקים בזה שלא‬ ‫ק"ו לא אמרינן דיו"‪ ,‬וכגון כאן‪ :‬שאם נאמר שברה"ר היא חייבת חצי נזק וברה"י היא ג"כ תהיה‬ ‫היו לה בנים‪ ,‬החלק הראשון והמרכזי הוא כמובן זה שלא היה לה בנים‪ ,‬וזה ההודאה המרכזית‬ ‫חייבת חצי נזק‪ ,‬הרי שלדעת ר"ט ה"דיו" יפרוך את זה לגמרי ויוריד גם את החצי נזק‪ ,‬וממילא יורד‬ ‫שהיה לה להודות ובזה פשיטא שהיא הודתה‪ ,‬אך דרך הצדיקים הגדולים היא להודות על כל דבר‬ ‫העונש לגמרי ובזה לא אמרי' "דיו" לר"ט‪ ,‬עוד למדנו שם בדברי המשנה (פ"ג מ"א)‪" :‬אדם מועד‬ ‫קטן ועל כל נקודה קטנה‪ ,‬ורחל אמנו ע"ה רצתה להדגיש דבר זה‪ ,‬ולכן היא הודתה על החלק השני‬ ‫לעולם בין ער בין ישן בין בשוגג בין במזיד וכו'‪ ,‬וכגון‪ :‬שישן ושבר את הכלים‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ויש לדעת מה‬ ‫שהוא הבושות שהיו לה על זה שלא היו לה ילדים‪ ,‬והיא אף קראה לבנה דווקא על שם זה‪ ,‬להראות‬ ‫שמבואר שם שכל מה שהוא חייב כשהוא ישן או בשוגג זה רק על הנזק‪ ,‬אמנם על שאר הד' דברים‬ ‫שיש תמיד להודות לה' על כל הדברים בין הגדולים בין הקטנים‪ ,‬ובכל מעשה יש להודות גם על הפרט‬ ‫שהם‪ :‬ריפוי‪ ,‬צער‪ ,‬שבת‪ ,‬בושת‪[ ,‬וכמו שמפרטם הבה"ח מרדכי לוי שיחי'] אינו חייב לשלם‪ ,‬אלא‬ ‫השולי שיש בו! וזה לימוד נפלא בשבילנו לדעת להודות לה' תמיד גם על הדבר הקטן ביותר‪ ,‬יש דבר‬ ‫באופן שהיה שוגג קרוב למזיד‪ ,‬והטעם לזה כי נזק הוא תשלום על עצם מה שהזיק‪ ,‬אמנם‪ ,‬שאר‬ ‫השגור בפי ההמון ואינו מופיע בש"ס ובחז"ל אך הוא מובא ברש"י זבחים (מ"ד‪ :‬ד"ה "אשר" לגבי‬ ‫הדברים הם קנס‪ ,‬ובזה לא קנסוהו בכה"ג שהיה ישן או שהיה שוגג‪ ,‬אמנם‪ ,‬בשוגג קרוב למזיד או‬ ‫אהרן הכהן ע"ה וקרח‪ ,‬עיי"ש)‪ " :‬משל הדיוט אומר לטובתי נשברה רגל פרתי"‪ ,‬והיינו אדם שהיה לו‬ ‫במזיד הוא חייב בכולם‪.‬‬ ‫פרה ונפלה ושברה את רגלה גם זה הוא לטובה‪ ,‬ויש להודות לה' על כל מה שקורא לנו בין לטוב ובין‬ ‫למוטב‪ ,‬ואף על הפרטים הקטנים ביותר‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬אם הזכרתי את רח' שטראוס אני יספר מעשה נפלא‬ ‫גמרא יומא – מצנפת פרטית של כהן‪ ,‬פתח הפתוח למקום אחר‪ ,‬האם הולכים אחרי‬ ‫ב‪.‬‬ ‫וידוע שהיה לפני כמאה שנה עם האיש שעל שמו קרוי הרחוב שקראו לו‪ :‬נתן שטראוס והוא היה‬ ‫הפתח או אחרי החדר השני? והקשר לפרשת השבוע פרשת נח‪.‬‬ ‫נדיב גדול והיה תורם כספים רבים לעניי ירושלים ועוד [ועל שמו קרויה גם כן העיר נתניה‬ ‫איתא בגמרא יומא (כ"ה‪ ).‬שלכהנים היה מצנפת‪ ,‬וכבר דיברנו בזה בשיעור הקודם‪ ,‬ויש שם חידוש‬ ‫שבשרון] והיה לו ג"כ אח שהיה שמו איזידור ושניהם הגיעו לביקור בא"י ועלו לירושלים ונכנסו‬ ‫גדול בדברי הגמרא שהיו אימותיהם של הכהנים עושים להם בגדי כהונה משלהם‪ ,‬מלבד מה שהיה‬ ‫לבית התבשיל בירושלים שנבנה מתרומתם ובו אכלו עניי ירושלים‪ ,‬והנה‪ ,‬תיכף שנכנסו לשם החליק‬ ‫להם בבית המקדש‪ ,‬וכן איתא בגמרא יומא (ל"ה) והטעם לזה איתא שם וברש"י שזה היה לחיבוב‬ ‫נתן על איזה לכלוך שהיה שם משומני האוכל ושבר את רגלו‪ ,‬וכמובן שהם יצאו מאוד מאוכזבים‬ ‫מצווה‪ ,‬והיינו שאימותיהם חיבבו מאוד את מצוות הכהונה שהיה לבניהם ולייקר עליהם את המצווה‬ ‫מזה שהוא נפל והאנשים שם היו נבוכים מאוד שכך הגביר רואה את המקום מלוכלך ומוזנח עד‬ ‫היו תופרים להם מעין בגדי כהונה שהיו להם בביתם‪ ,‬ובאמת‪ ,‬בגדים אלו לא היו קדושים כבגדי‬ ‫שהוא עצמו שבר את הרגל‪ ,‬והנה‪ ,‬אחיו איזידור מיהר מאוד כיון שהוא הזמין מקום בספינת תענוגות‬ ‫כהונה‪ ,‬אך הם יכלו לעבוד עימם עבודת יחיד‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬אך לא עבודת ציבור כגון‪ :‬עבודת יום‬ ‫מאוד מפוארת שנקראה‪" :‬טיטניק" והוא מיהר ללכת בשביל להפליג בה‪ ,‬והנה‪ ,‬גם לנתן היה כרטיס‬ ‫הכיפורים‪ ,‬יש שם (כ"ה‪ ).‬עוד חידוש מעניין‪ :‬מובא שם שהכהן שהיה עושה את הפייס בין הכהנים‬ ‫לספינה זו אך כיון שהוא שבר את רגלו הוא לא הלך‪ ,‬ולאחר כמה זמן הגיע הידיעה לירושלים מה‬ ‫היה יושב בחדר שהיה של חול והוא היה פתוח לקודש‪ ,‬ואומרת הגמרא שם שהחדר הזה נקרא קודש‬ ‫קרה עם הספינה הגדולה שצללה כעופרת במים אדירים ולא נותר מיושביה אלא מתי מעט‪ ,‬וגם‬ ‫אף שהוא היה בנוי בחול‪ ,‬כיון שהפתח שלו פתוח לקודש‪ ,‬וכן חדר שהוא בקודש אך הפתח שלו לחול‬ ‫איזידור טבע ונעלם! ואז אמר נתן‪" :‬לטובתי נשברה רגלי"! כי ה' רצה להצילו בזכות מצוות הצדקה‬ ‫נקרא חדר של חול כי תמיד הולכים אחר הפתח‪ ,‬וכן הלכה כמו שהביא ברמב"ם וזה מזכיר את מה‬ ‫שהיה עושה‪ ,‬ולכן נשברה רגלו ג"כ דווקא בבית התבשיל שלו הוא תרם כדי להצילו ממיתה משונה‬ ‫שדיברתי בשבוע שעבר (ראה גיליון "תומר דבורה" – ‪ )49‬שקראנו את פרשת נח בשם הגאון ר'‬ ‫ולהיות מאכל לדגי הים ולעוף השמים! ולכן יש להודות לה' על כל פרט ודבר‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וכן ראינו כולנו‬ ‫חיים קריזווירט זצוק"ל שביאר את מה שסיפרו לנו חז"ל (זבחים קי"ג) שהראם ניצל מהמבול אף‬ ‫כעת בחג הסוכות האחרון עם המטוס שהגיע מדובאי כמה ניסים נפלאים והשגחות פרטיות נוראות‬ ‫שהוא מאוד גדול ע"י זה שהוא היה מחוץ לתיבה ואפו היה בתוך התיבה‪ ,‬ומסביב לתיבה היו המים‬ ‫שנודעו רק אח"כ‪ ,‬אני חזרתי באותו היום מה"כותל המערבי" עם הד' מינים בידי ואמרו לי בגאולה‬ ‫קרים‪ ,‬וכך הוא ניצל‪ ,‬וביאר הרב זצוק"ל שבנמשל הידוע הרי שבתי כנסיות ובתי מדרשות הם‬ ‫שניסו לחטוף איזה מטוס! ואני חשבתי לתומי שאלו הם סתם חדשות פשוטות‪ ,‬והנה‪ ,‬לאחר זמן‬ ‫התיבת נח הרוחנית שבהם ניצל האדם מהמבול הרוחני השורר בחוצות‪ ,‬ורואים מזה שגם אדם‬ ‫שהתחילו להתברר הפרטים וראו כל העולם כמה ניסים והשגחות פרטיות מופלאות היו טמונים בכל‬ ‫שאינו בתוך בית המדרש לגמרי אמנם‪ ,‬הוא נמצא בסביבה שלהם ואפו מריח את התורה כבר‬ ‫הסיפור הזה וכגון‪ :‬שבדיוק ילדה אחת בכתה לאימא שלה שהיא צריכה להתפנות‪ ,‬וכך הם ראו את‬ ‫הסביבה הזאת מגינה עליו‪ ,‬וכעת רואים ביאור זה גם בגמ' זו‪ ,‬שמסתכלים היכן הוא הפתח ואדם‬ ‫הטייס‪ ,‬וכן השרברב שהציל את המטוס‪ ,‬וכן שהיו שם בדיוק טייסים ורופאים‪ ,‬וזה ממש פלאי‬ ‫שיושב ופתחו פתוח לבית המדרש הרי שכולו קדוש‪ ,‬אמנם‪ ,‬מי שיושב בקדושה ופתחו פתוח לחולין‬ ‫פלאות! ולכן יש להודות לה' על כל הניסים הפשוטים שיש לנו בכל יום‪ ,‬וכמו שאנחנו אומרים‬ ‫כולו חולין‪ ,‬וזה יסוד גדול‪ ,‬גם בפלפול וגם באגדה‪.‬‬ ‫בתפילה‪" :‬ועל ניסך שבכל יום עמנו"‪ ,‬וידועים דבריו הקדושים של רבינו הרמב"ן זיע"א (סוף פרשת‬ ‫גמרא בבא מציעא – "דברים" – גדרם‪ ,‬האם הם נקראים התחייבות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בא) שמן הניסים הגלויים והמפורסמים מהם אנחנו לומדים על הניסים הנסתרים‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬יש מעשה‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה בדברי המשנה בבא‬ ‫נפלא המלמד ג"כ על ההשגחה בכל פרט שקראתי היום‪ :‬סיפר המגיד ר' אברהם מרדכי מלאך‬ ‫מציעא (פ"ג‪ ).‬שעוסקת באדם ששכר את הפועלים‪ ,‬ואיתא שם שר' יוחנן אמר לבנו שאם הוא לא‬ ‫שליט"א מארה"ב‪ :‬הרה"ק ר' ישראל מסטולין זיע"א "הינוקא מקרלין" הגיע אליו אחד שם‬ ‫התנה עם הפועלים לפני כמה הוא יביא להם מזונות הרי שהוא מחיוב לתת להם הרבה ואפילו אם‬ ‫ברוסיה לפני כמאה שנה ואמר לו שרוצים לגייס אותו לצבא שם‪ ,‬והוא חשב שהרבי יברך אותו‬ ‫ייתן להם כסעודת שלמה בעת מלכותו הוא לא יצא י"ח‪ ,‬שהרי הם בנים של אברהם יצחק ויעקב‪,‬‬ ‫שיפטרו אותו‪ ,‬אך הרבי רוח אחרת הייתה עמו והוא אמר לו‪" :‬אתה דווקא מאוד חסון וחזק‬ ‫ואצל אברהם אבינו ע"ה היה סעודה יותר גדולה מאשר אצל שלמה המלך ע"ה שהרי שלמה המלך‬ ‫וצריכים אותך בצבא! אך זאת הקפד מאוד בכל יום תיטול "נעגעל וואסער" [נטילת ידיים של‬ ‫בעת שבנה את בית המקדש עשה סעודה גדולה לכל העם ושחט הרבה צאן ומרי‪ ,‬אמנם‪ ,‬זה התחלק‬ ‫הבוקר] וכה תעשה‪ :‬תמלא במגפיים הצבאיים מים ובבוקר תיטול מהם ידיים"! החסיד הלך לצבא‬ ‫לאלפים רבים‪ ,‬ואצל אברהם אבינו ע"ה נקרא בפרשת וירא בשבוע הבא שהוא שחט לכל אחד מג'‬ ‫ועשה כן‪ ,‬ויום אחד הוא קם בשעה ארבע בבוקר והתחיל ליטול את ידיו מהמגפיים‪ ,‬והנה‪ ,‬לפתע הגיע‬ ‫המלאכים שבאו אליו שור שלם והביא לכל אחד לשון‪ ,‬וממילא לבניו יש לתת הרבה יותר‪ ,‬ולכן יש‬ ‫המפקד ואמר לו‪" :‬תגיד לי אתה משוגע! הרי אני יודע שרבים רוצים להיפטר מן הצבא! ולכן הם‬ ‫להתנות עם הפועלים לפני כמה ייתנו להם‪ ,‬ופרש"י (שם) שיש להתנות עימם לפני שהתחילו את‬ ‫עושים עצמם כמשוגעים! אמנם‪ ,‬בארבע לפנות בוקר אתה עושה שיגעונות? משמע שאתה משוגע‬ ‫העבודה‪ ,‬אמנם‪ ,‬לפני שהתחילו אף שכבר הזמין אותם אין זה נקרא שהתחילו כי זה "דברים‬ ‫באמת! לך מיד לביתך"!‪ ,..‬וכן היה‪ ,‬וכל זה קרא דווקא מזה שהוא נטל את ידיו בבוקר‪ ,‬והרבי חזה‬ ‫בעלמא"‪ ,‬והנה‪ ,‬בגמרא בבא מציעא (מ"ט‪ ).‬מבואר שיש בזה מחלוקת גדולה האם הזמנה כזאת של‬ ‫את כל זה‪ ,‬ואילו היה אומר לעצמו‪ :‬כל כך קר איך אני ייטול ידיים כך? וכדו' לא היה משתחרר‪,‬‬ ‫פועלים נקראת‪" :‬דברים בעלמא" או לא‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכאן רש"י סתם כדעה אחת וכתב שדברים זה‬ ‫ודווקא מהסבל הזה כביכול נהייתה ישועתו! והרבי ראה שהוא צריך ללכת לשם לזמן מועט לברור‬ ‫כלום‪ ,‬והרב שליט"א דיבר בזה הרבה‪ ,‬ונביא נקודה מדבריו‪ :‬מובא שם בגמרא (מ"ט‪ ).‬שאמרו‬ ‫ניצוצות‪ ,‬ובסוד קדושים מי יעמוד! ולנו אין אלא ללמוד מזה שהכול הוא בהשגחה מלמעלה‪ ,‬ויש לנו‬ ‫לאחד לקנות להם כותנה‪ ,‬והביאו לו כסף‪ ,‬ועד שהוא קנה הכותנה התייקרה‪ ,‬ואמרו לו שהוא צריך‬ ‫להודות על הכול! ואת זה נלמד מרחל אמנו ע"ה‪ ,‬וידועים דברי רבינו הקדוש ה"בת עין" זיע"א‬ ‫לשלם ואח"כ זה התייקר‪ ,‬והגמ' דנה האם זה נקרא שהוא לא עמד בדיבורו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ומזה התחילה כל‬ ‫בספרו הנ"ל פרשת ויחי על הפסוק‪" :‬מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך"‪ ,‬שאדם שמודה לה'‬ ‫הסוגיה הזאת‪ ,‬ואמר הרב שליט"א יסוד גדול‪ :‬כאן רש"י מדבר באופן כזה שהשתנה הדבר ואז זה‬ ‫בעת צרה‪ ,‬ולא בלבד שאינו בוכה או מתלונן וכגון‪ :‬שנאבד לו משהו‪ ,‬או שנגנב לו כסף וכדו'‪ ,‬הרי‬ ‫לכו"ע דברים בעלמא וכן אינו מקבל מי שפרע שהרי הוא אמר נכון ורק הדבר השתנה והוא לא שינה‬ ‫שהוא ממתיק את הדינים בשורשם ומקבל שפע גדול מהשמיים! יש עוד נקודה חשובה מאוד ברחל‬ ‫כלל בדיבורו‪ ,‬וכגון שם שהתייקר הדב ר‪ ,‬והדברים מסתדרים היטב עם רש"י שם ג"כ‪ ,‬והיינו שבכה"ג‬ ‫אמנו ע"ה שהיא וויתרה לאחותה לאה‪ ,‬וגם מסרה לה את הסימנים‪ ,‬ואמרו חז"ל שבשעה שנחרב בית‬ ‫שהוא שינה בדיבורו ולא שהדבר עצמו השתנה‪ ,‬הרי שבזה יהיה המחלוקת שם‪ ,‬אמנם‪ ,‬באופן שלא‬ ‫המקדש הראשון הגיעו כל האבות והאימהות לפני הקב"ה וביקשו מלפניו רחמים על ישראל‪ ,‬והוא‬ ‫הוא שינה בדיבורו אלא שהדבר השתנה‪ ,‬וכגון שם בדוגמה של הכותנה‪ ,‬הרי שבזה לכו"ע זה נקרא‬ ‫אמר להם שהם חטאו ולכן הם יהיו בגלות‪ ,‬וכשהגיע רחל אמנו ע"ה לפני הקב"ה אמרה לפניו‪" :‬ומה‬ ‫דיבור בעלמא‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫בכך שבניך הכניסו צרתך לביתך גם אני הכנסתי צרתי לביתי ולא עוד אלא שנתתי לה סימנים"! אמר‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫נקרא דבר מצווה‪ ,‬אמנם לגבי קריאת עיתונים באופן כללי הביא בזה המ"ב (סי' ש"ז) דעות ומי‬ ‫פרשת לך לך – הליכה בדרכי ה' כחומה‪ ,‬פרשת נח – כוח התפילה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שמיקל בזה יש לו על מי לסמוך‪ ,‬ובפרט לפי דעת המ"א (הביאו השעה"צ ריש סי' ש"א ודחה אותו‪,‬‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על היארצייט של מרן הגרב"מ‬ ‫אמנם עדיין יש את דעתו) שלצורך עונג שבת מותר שטרי הדיוטות‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ממילא מי שמיקל יש לו‬ ‫אזרחי זצוק"ל [שחל הלילה י"א חשון נפטר בשנת תשפ"ד – לפני ‪ 3‬שנים] והוא הביא מפרשת‬ ‫על מי לסמוך ‪ ,‬עוד דיברנו על נשמה יתירה האם היא מגיע גם למי שלא שומר שבת‪ ,‬ומבואר בזוהר‬ ‫השבוע הבאה (פ' לך לך) מה שהיה מרן זצוק"ל מעורר על דברי המדרש תנחומא (שם) שדורש על‬ ‫הקדוש על טחול שהיא מגיע רק למי ששומר שבת‪ ,‬ועי' בגמרא ביצה (ט"ו‪.).‬‬ ‫אברהם אבינו ע"ה את הפסוק (שיר השירים)‪" :‬אם חומה היא"‪ ,‬שאברהם אבינו ע"ה היה עובד את‬ ‫י"ב‪ .‬הל' שבת – פתיחת מקרר ישן וחדש‪ ,‬ריבית במוצרי מזון וכדו'‪.‬‬ ‫הקב"ה כחומה‪ ,‬והוא מביא שם לשון נוראה שמי שעושה כן הקב"ה אוהבו‪ ,‬ומי שלא "הקב"ה מסיר‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי'‪ :‬מה הדין לפתוח מקרר בשבת? ושאלתיו‪:‬‬ ‫השגחתו ממנו"! וזהו שאמר הכתוב (בפרשתנו)‪" :‬לך לך מארצך"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והיינו שיש לעבוד את ה'‬ ‫ממתי המקרר? והשיב לי‪ :‬לפני ‪ 38‬שנה! והשבתיו‪ :‬זה מחלוקת עתיקת יומין שלדעת מרנן הגרש"ז‬ ‫בכל הכוח ובכל מצב! וזה הכוח שהנחיל לנו אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬והוא סיפר דבר מעניין‪ :‬לפני שנים‬ ‫אויערבאך והגרי"י פישר זצוק"ל מותר לפתוח אותו לכתחילה‪ ,‬כי פעמים שנדלק המנוע ופעמים‬ ‫רבות כשהוא היה צעיר הגיעו בחורים [לפני נפילת מסך הברזל] מרוסיה והם אמרו לו שהם מאוד‬ ‫שלא‪ ,‬ואין בו כל חשש‪ ,‬ודעת מרן הגריש"א זצוק"ל שראוי להחמיר בו‪ ,‬וכן אמר לי מו"ר מרן הגאון‬ ‫מתפלאים ששם ברוסיה הם עבדו את ה' תחת שלטון הקג"ב במסירות נפש בכל מיני מרתפים והם‬ ‫ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שהוא עושה לזה שעון ופותח אותו מתי שהמנוע לא עובד‪ ,‬אמנם מנהג‬ ‫למדו בעמל וביגיעה‪ ,‬וכאן אף שהם לומדים אין זה בהרגשה כזאת מופלאה כמו שם כיון שכולם‬ ‫העולם לפתוח אותו‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬אמנם במקררים חדשים שיש בהם חיישנים ויתכן שמופעל המנוע באותו‬ ‫לומדים כאן! וביאר הרב שליט"א‪ :‬כשאדם לומד ברוסיה תחת שלטון רודף תורה הוא מרגיש את‬ ‫רגע שהוא פותח בוודאות וזה פסיק רישא‪ ,‬יש לברר אצל "משמרת השבת"‪ ,‬וכל מקרר לחודו‪ ,‬עוד‬ ‫עוצמת המלחמה והוא מרגיש שבכל רגע שהוא לומד הוא נלחם בס"א‪ ,‬אמנם‪ ,‬כאן כשיש לו מלחמה‬ ‫הוא שאל‪ :‬מה הדין אדם שלווה משכנו כוסות חד פעמיות בחבילה ורוצה להחזיר לו חבילת כוסות‬ ‫עם השמיכה בבוקר לקום לשחרית הוא לא מרגיש בזה כזאת מלחמה‪ ,‬ויש לנו ללמוד מאברהם אבינו‬ ‫אך הם עלו מעט יותר יקר האם הוי בזה חשש ריבית? והשבתיו‪ :‬מבואר בפוסקים עפ"י הגמרא בבא‬ ‫ע"ה שהיה נלחם בכל כוחו לעבוד את ה' יתברך! וזה יסוד עצום‪ ,‬וכן הוא הביא יסוד ממרן המשגיח‬ ‫מציעא (פ' הזהב) שדבר כזה נקרא‪" :‬סאה בסאה" והיינו מוצר במוצר‪ ,‬ובכה"ג כשאין מקפידים על‬ ‫הגה"צ ר' חיים וואלקין זצוק"ל שהיארצייט שלו חל השבוע [נפטר ביום י"ב חשון תשפ"ג – לפני ‪4‬‬ ‫ההפרש וכגון בדוגמה הנ"ל או בדוגמה שאדם לווה ביצים ומחזיר ביצים אף שעלו יותר היות ומחזיר‬ ‫שנים] על כוח התפילה הקשור לפרשה הקודמת (נח) על פי מה שאמרו חז"ל על הפסוק (שקראנו‬ ‫מוצר תחת מוצר אין בזה חשש ריבית‪ ,‬אא"כ ההפרש ממש עצום שמקפידים עליו‪ ,‬וזה אינו מצוי כ"כ‬ ‫בהפטרה של נח)‪" :‬כי מי נח זאת לי"‪ ,‬מדוע נקרא המבול על שמו של נח? כיון שהיה לו לבקש עליהם‬ ‫במקרים הנ"ל‪ ,‬ולכן בכה"ג מותר‪.‬‬ ‫רחמים ולהתפלל על בני דורו והוא לא ביקש? והביא מזה המשגיח זצוק"ל יסוד עצום על תפילה‪:‬‬ ‫י"ג‪ .‬הל' בשר וחלב – להמתין בין בשר לחלב חמש שעות וקצת‪.‬‬ ‫הכוח של התפילה הוא כל כך עצום‪ ,‬עד כדי כך שאפילו שהוא לא הצליח להחזיר את בני דורו‬ ‫עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב דוד פרוסמן שיחי'‪ :‬האם יש מקור להמתין בשעת הדחק בין בשר‬ ‫בתשובה‪ ,‬יש עליו תביעה שהיה לו להתפלל עליהם! ורואים מכאן שבכל מצב יש לו לאדם להתפלל‬ ‫וחלב חמש שעות וקצת? והשבתיו‪ :‬דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (הובא בספר "הכשרות")‬ ‫ולבקש רחמים מאת ה' יתברך על כל דבר גדול כקטן!‪.‬‬ ‫שיש לסמוך להמתין חמש שעות וקצת בין בשר לחלב בשעת הצורך‪ ,‬ובפרט לאחר אכילת עוף‪ ,‬וכן‬ ‫הל' שבת – הזמינו הצלה והגיע כבר אחד האם עליו להודיע לאחרים שלא יבואו ובכך‬ ‫ה‪.‬‬ ‫דעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל וטעמם הוא שאמרי'‪" :‬מקצת שעה ככולה"‪ ,‬אמנם דעת מרן‬ ‫הוא יצטרך לעבור איסור?‬ ‫הגר"ע יוסף זצוק"ל היא שיש להמתין בשעת הדחק חמש שעות ו – ‪ 31‬דקות‪ ,‬וטעמו הוא שאמרי'‪:‬‬ ‫שאל אותי השבוע הרב גורט שיחי' עפ"י מעשה שהיה בשכונת הר נוף בשבת‪ :‬היה מעשה בשבת עם‬ ‫"רוב שעה ככולה"‪ ,‬והטעם שבני ספרד מחמירים יותר הוא שהשו"ע פסק כהרמב"ם שש שעות זה‬ ‫זקנה אחת שלחצה על הכפתור של "נטלי" שמזמין עזרה כיון שהיא לא הרגישה טוב והייתה בגדר‬ ‫מעיקר הדין‪ ,‬לעומת בני אשכנז שמקילים יותר כי הרמ"א פסק כהתוס' שמעיקר הדין יש להמתין‬ ‫חולה שיש בו סכנה‪ ,‬ויצאו הרבה כוננים של הצלה המקבלים את ההודעה למקום‪ ,‬ואחד כבר הגיע‬ ‫שעה אחת‪ ,‬ולדקדוק שש שעות‪.‬‬ ‫והציל אותה‪ ,‬ואמרו לו שהוא היה צריך להודיע להם שלא יבואו? והשבתיו עפ"י דברי הרמב"ם‬ ‫י"ד‪ .‬הל' טבילת כלים‪ ,‬פת ובישולי עכו"ם‪ ,‬ונשיאת כפיים‪.‬‬ ‫הידועים בהל' שבת עפ"י הגמרא שאם היה חולה שיש בו סכנה ואמר הרופא שאם הוא יאכל תאנה‬ ‫נאמר כמה הלכות שלמדתי השבוע עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' בהל' טבילת כלים‪,‬‬ ‫הוא יתרפא והלכו עשרה וקטפו בשבילו תאנה בלי שאחד ידע מהשני‪ ,‬ואחד כבר הציל אותו אין זה‬ ‫פת ובישולי עכו"ם‪ ,‬ונשיאת כפיים‪ :‬יש הלכה מעניינת בהל' טבילת כלים‪ :‬ריחיים שהתחתון עשוי‬ ‫נקרא שהם חיללו שבת שהרי פיקוח נפש דוחה שבת‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כולם קיימו מצווה‪ ,‬וא"כ כאן ג"כ אם‬ ‫מעץ או מאבן שפטורים מטבילה‪ ,‬והעליון עשוי ממתכת וכדו' שטעון טבילה‪ ,‬שאף שזה נקרא כלי‬ ‫הוא היה מתקשר אליהם הרי שהוא היה עושה עבירה בידיים שלא לצורך פיקוח נפש שהרי הוא פותח‬ ‫אחד בכל אופן היות והם שני חלקים שונים ואינם מחוברים יש לטבול בברכה רק את החלק שיש בו‬ ‫מעגל וסוגרו ע"י זה שהוא מתקשר בידיים‪ ,‬ואילו הם לא עוברים שום איסור וכנ"ל כיון שהם לא‬ ‫מתכת וכדו' הטעון טבילה‪ ,‬והחלק העשוי מעץ וכדו' אינו טעון טבילה‪ ,‬עוד נביא הלכה מהל' פת‬ ‫יודעים ממנו והם מגיעים לפיקוח נפש‪ ,‬ועוד‪ ,‬שהיה יוצא מזה מכשולים שהיו עוצרים באמצע הדרך‪,‬‬ ‫ובישולי עכו"ם‪ :‬הדין הוא שפת עכו"ם והיינו שגוי אפה אותה בלי שעירב בה דברים אחרים מותרת‬ ‫ועוד‪ ,‬ולכן פשוט שהוא לא היה צריך להודיעם‪ ,‬ויש לציין מה שהוסיף הרמב"ם שם שחילול שבת זה‬ ‫במקום שאין פת אחרת‪ ,‬ואם זורק ישראל עץ לתנור הרי שזה נקרא אפיית ישראל‪ ,‬והיה מעשה לפני‬ ‫שעושים בשביל פיקוח נפש היו עושים אותו חכמי ישראל והגדולים‪ ,‬וזה מצווה גדולה‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫כמאה שנה עם זקני הצדיק ר' חיים דוד קנטור זצוק"ל שהיה בעיר שפייה בצפון ארץ ישראל והיה‬ ‫מנהגו שבכל בוקר הוא היה מגיע לבית האופה הישמעאלי וזורק קיסם בתנור למען תהא הפת פת‬ ‫הל' שבת – הליכה לקברים בשבת‪ ,‬ובמוצאי שבת‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬והנה‪ ,‬בוקר אחד ראה את זה הישמעאלי‪ ,‬ואמר לו‪" :‬מה אתה עושה כאן וכי מעשה כשפים‬ ‫עוד שאל אותי השבוע החברותא ידידי היקר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪ :‬במוצאי שב"ק ז' חשון‬ ‫יש כאן"? וזקני שחשש מזעפו ענה לו בחכמה‪" :‬כתוב בתורה שלנו (פרשת בראשית)‪" :‬בזעת אפך‬ ‫חל היארצייט של הרה"ק ר' מאיר שפירא מלובלין זיע"א והשאלה היא‪ :‬האם מותר ללכת לקברי‬ ‫תאכל לחם" והיינו שמחטא אדם הראשון אין לאדם לאכול פת בלי לטרוח בה דבר מה‪ ,‬והנה‪ ,‬אדוני‬ ‫צדיקים בשבת? וכן האם מותר ללכת לקברי צדיקים במוצאי שבת? והשבתיו‪ :‬לא מצאנו בפוסקים‬ ‫מכין לנו כל יום את הפת ואין לי בה שום טורח‪ ,‬ולכן אני מטיל קיסם בתנור"! נשאו הדברים חן‬ ‫איסור ללכת לקברים בשבת‪ ,‬ופשוט שאם הולך לקבר של קרוביו וכדו' שיש לו צער מזה שאסור‪,‬‬ ‫בעיני הגוי והניח לו! ויש עוד הלכה של בישולי עכו"ם‪ :‬תבשיל שבישל עכו"ם אסור‪ ,‬והיינו תבשיל‬ ‫משום שאסור להצטער בשבת‪ ,‬אמנם‪ ,‬לקברי צדיקים פשיטא שמותר ללכת בשבת‪ ,‬וכשהייתי בקיץ‬ ‫שכשר רק הגוי הדליק את האש תחתיו‪ ,‬וצריך שיהודי ידליק את האש תחתיו‪ ,‬וזה לפי הרמ"א וכן‬ ‫הקודם מנ"א תשפ"ז בישוב עלמא שבצפון עם בני הישיבה הלכנו בשבת אחר הצהריים אני הקטן‪,‬‬ ‫מנהג בני אשכנז‪ ,‬ומנהג בני ספרד עפ"י השו"ע שיש לישראל להדליק את האש ולהניח את התבשיל‬ ‫והבה"ח אליסף מרדכי ובנימין פלאם שיחי' ורה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א ומשפחתו‬ ‫ג"כ על האש‪ ,‬עוד נביא הלכה מהל' נשיאת כפיים‪ :‬יש לכהנים לחלק את אצבעותיהם בשעת נשיאת‬ ‫שיחי' לציונים הקדושים של התנאים ר' אלעזר בן עזריה ואביו עזריה‪ ,‬ר' אלעזר בן ערך‪ ,‬ר' יוסי בן‬ ‫כפיים‪ ,‬וכתבו הפוסקים עפ"י סוד שיש להם לחלק את אצבעותיהם שיהיה חמש אווירים ביניהם‪,‬‬ ‫נתנאל‪ ,‬ר' יוסי הכהן זיע"א הקבורים ליד יישוב זה בתוך התחום‪ ,‬ואמרנו שם דברי תורה ופרקי‬ ‫והיינו בין שני אצבעות לשני אצבעות בשני הידיים שזה שניים‪ ,‬ובין שתי האגודלים של שני הידיים‬ ‫אבות‪ ,‬ואמרנו תהילים של שבת בשמחה‪ ,‬ובזה אין שום חשש כלל‪ ,‬ולגבי מוצאי שבת לא מצאנו‬ ‫שזה ארבע‪ ,‬ובין אגודל לאגודל שביד השנייה שזה חמש‪ ,‬ולכן טוב שלא יגעו הידיים זה בזה‪ ,‬ויש‬ ‫בפוסקים שום איסור ללכת לקברים ואפילו לקברי קרוביו‪ ,‬ורק ביום שלפני חנוכה ופורים וביום‬ ‫להגביה יד ימין מעט מעל שמאל‪ ,‬ורמזו לזה את הפסוק (שיר השירים)‪" :‬משגיח מן החלונות מציץ‬ ‫שלאחריהם יש נידון בפוסקים עפ"י הגמרא סוף תענית ומגילת תענית האם מותר להספיד‪,‬‬ ‫מן החרכים" – "ה' – חרכים"‪ ,‬והיינו אווירים וכנ"ל‪ ,‬שהרי ה' מעביר את ברכתו דרך הכהנים‪ ,‬וכמו‬ ‫ואכמ"ל‪ ,‬וראיתי בגיליון "שואלין ודורשין" מהגרב"צ הכהן קוק שליט"א בשם מרן הגרי"ש‬ ‫שאמר הכתוב (נשא)‪" :‬ואני אברכם"‪ ,‬וכן כתב הרמב"ם (הביאו המ"ב) שאין הברכה מהכהנים אלא‬ ‫אלישיב זצוק"ל שמותר לערוך עצרת הספד במוצאי שב"ק‪ ,‬ואין בזה כל חשש‪ ,‬וא"כ מותר ללכת‬ ‫מה' יתברך‪ ,‬ולכן אין לזלזל בזה גם כשאין הכהן ראוי‪.‬‬ ‫לקברים לכתחילה‪ ,‬וכן לא מצאנו במוצ"ש שום הלכות מיוחדות מלבד סעודת מלווה מלכה כמובא‬ ‫ט"ו‪ .‬חציצה במקווה במשקפיים ושעון‪.‬‬ ‫בשו"ע ובמ"ב (סי' ש')‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אליהו מזרחי שיחי'‪ :‬האם משקפיים ושעון הם חציצה במקווה או‬ ‫הל' שבת ועוד – שנים מקרא בלילה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫לא (לגברים)? והשבתיו‪ :‬אם הם משוחררים והמים עוברים דרכם לא שייך בזה חציצה כלל‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' [הנמצא עמנו כעת כאן]‪ :‬האם מותר‬ ‫ט"ז‪ .‬תרופה שהייתה מתחת המיטה‪.‬‬ ‫לומר שנים מקרא בלילה? והשבתיו‪ :‬בשער הציון (ריש סי' רל"ח) הביא בשם הפמ"ג שאף שכתבו‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי'‪ :‬תרופה שהייתה מתחת המיטה וישנו‬ ‫המקובלים שלא לומר מקרא בלילה אין הכוונה שזה אסור‪ ,‬אלא שעדיף ביום ללמוד תורה שבכתב‬ ‫עליה וזה כדור שבולעים אותו‪ ,‬האם זה מותר? והשבתיו‪ :‬לפי מה שכתב בשו"ת "תפארת צבי"‬ ‫ובלילה תורה שבעל פה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‪ ,‬אמנם‪ ,‬אין איסור בדבר‪ ,‬והנה‪ ,‬המ"ב ידע ג"כ קבלה‬ ‫להגה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א שאין שייך הרוח רעה הזאת בזה הזמן וודאי שמותר‪ ,‬וכן דעת‬ ‫כידוע‪ ,‬ואע"פ שהמקובל ים כתבו שלא לומר‪ ,‬הוא ידע אותם ולא פסק כן‪ ,‬ולכן אני אומר תמיד באופן‬ ‫מרן ה"חזון איש" זיע"א ("אמרי יושר" – הובאו שניהם בפסק"ת ח"ב עמ' אחרון)‪ ,‬וגם לפי דעת מרן‬ ‫ברור שלפי המ"ב מותר לומר מקרא בלילה‪ ,‬ובספרי "דברי מאיר" (הל' שבת פי"ג) הבאתי במקורות‬ ‫הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (שם ועוד) שהחמיר בזה‪ ,‬נלע"ד שבתרופה לבליעה יהיה מותר‪ ,‬שאין זה‬ ‫פוסקים רבים שגם עפ"י סוד אפשר לומר בליל שישי ובליל שב"ק שמו"ת‪ ,‬וכן אני נוהג‪ ,‬ויש שנוהגים‬ ‫נקרא אוכל כלל‪ ,‬ועי' בפסק"ת (הל' יום כיפור) בשם האחרונים שאדם שחש בראשו וכדו' ביום כיפור‬ ‫גם כאן להחמיר‪ ,‬אך אני את שלי אמרתי‪ ,‬ולגבי אמירת תהילים בלילה יש דבר פלא שבכל פעם‬ ‫באופן שמותרת לו רפואה בשבת (עי' שו"ע ומ"ב סי' שכ"ח)‪ ,‬הרי שמותר לו לבלוע כדור ביום כיפור‬ ‫שאני מגיע ל"כותל המערבי" או לציון דוד המלך ע"ה ולציון רחל אמנו ע"ה וכדו' אני רואה שכולם‬ ‫(בלי מים) שאין זה נקרא אכילה‪ ,‬ולכן נראה שאין זה נקרא אוכל כלל גם לעניין הנ"ל ומותר לכתחילה‪.‬‬ ‫אומרים תהילים גם בלילה‪ ,‬ויכול להיות שנוהגים כהמ"ב הנ"ל‪ ,‬אך זה קצת קשה שהרי רבים כן‬ ‫י"ז‪ .‬הל' ברכות – שיעור ברכה אחרונה‪.‬‬ ‫מקפידים על זה‪ ,‬ונראה שתהילים שהוא דרך תפילה ובקשה ולא דרך לימוד שרי‪ ,‬או שכיון שזה‬ ‫עוד שאל אותי אתמול בהכנסת ספר תורה לבית המדרש נדבורנה באניא כאן בירושלים בהשתתפות‬ ‫לצורך חולה וכדו' מותר‪ ,‬וכן אמר לי פעם מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א‪ ,‬ועוד יתכן‬ ‫האדמו"ר שליט"א ועוד [וכן היום הייתי כאן בבית וגן בהכנסת ספר תורה לביהכנ"ס "משכן‬ ‫שבקברים שזה עת רצון מיוחד מותר – וכמו שאומר הבה"ח אריאל פרלמן שיחי' [וכן ה"כותל‬ ‫אהרן" לבני תימן] ידידי הרב עזריאל שיחי'‪ :‬מה השיעור של ברכה אחרונה על רוגלך? והשבתיו‪:‬‬ ‫המערבי" הוא ג"כ מקום של רצון כידוע]‪.‬‬ ‫גדר ברכה אחרונה שווה בכל דבר והיא‪ :‬לפי החזו"א‪ :‬כשיש נפח של קצת יותר מקופסת גפרורים‬ ‫הל' טבילת כלים‪ ,‬הגעלת כלים‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫רגילה (קטנה) זה כזית ומברכים ברכה אחרונה על כל דבר‪ ,‬ולפי הגר"ח נאה‪ :‬זה בשיעור של קופסת‬ ‫עוד שאל אותי בן דודי הרב שלמה זלמן רוחמקין שיחי' מב"ב‪ :‬גביע של קידוש האם הוא צריך‬ ‫גפרורים קטנה (ולא ‪ :‬קצת יותר)‪ ,‬והיינו‪ :‬על רוגלך וכדו' בכזה שיעור‪" :‬על המחיה"‪ ,‬על תפוח וכדו'‬ ‫הגעלה כשהוא חדש? והשבתיו‪ :‬מבואר בספרי הכשרות שכיום אין מושחים כלים חדשים בחומר‬ ‫בשיעור הזה‪" :‬בורא נפשות"‪ ,‬וזה כלל כללי בברכה אחרונה‪ ,‬וזה בין לבני אשכנז ובין לבני ספרד –‬ ‫ולכן אין צריכים הגעלה לכלי חדש‪ ,‬וכן מביאים בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ויבלחט"א מרן‬ ‫עי' באריכות בספר "וזאת הברכה" בהתחלה‪ ,‬ובבירור הלכה שבסופו‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫הגר"מ שטרנבוך שליט"א (ראה בספר "הכשרות" להגרי"י פוקס שליט"א) ומה שהוא שאל‪ :‬האם‬ ‫ייתן ה'שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬אמן!‬ ‫מי שמחמיר מותר לו להשתמש בזה לקידוש בינתיים? השבתי‪ :‬וודאי שמותר‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ובפרט שאין זה‬ ‫הוספות לגיליון הקודם (‪ )382‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק לך‬ ‫כלי בישול שהרי משתמשים בזה לצונן‪ ,‬אך צריך לטבול אותו באופן שעשה אותו גוי‪ ,‬ואם רוצה‬ ‫לך תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫יגעילו אח"כ‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫א‪ .‬בעניין מה שאמר מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל על חסד שאדם שלא עושה אותו כשצריך גם‬ ‫הל' ברכות – ברכת פלאפל‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫כשהוא לומד הגמרא שלו סגורה – יש לבאר עוד‪ :‬כי בתורה כתוב שהוא צריך להפסיק‬ ‫עוד שאלה אותי אמי שתחי'‪ :‬מהי ברכת פלאפל? והשבתי‪ :‬למעשה‪ :‬ברכתו שהכל וכן נהוג עלמא‪,‬‬ ‫לעשות חסד כשצריך אותו‪ ,‬ואם אינו עושה כן משמע שלומד שלא ע"מ לקיים‪ ,‬ולכן הגמרא‬ ‫ובאמת דנו בזה הפוסקים ובראשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל באריכות ונביא את הנידון‪ :‬פלאפל‬ ‫שלו סגורה!‬ ‫בעצם עשוי מחומוס טחון ומקמח ותבלינים‪ ,‬והנה‪ ,‬יש נידון בפוסקים (ראה שו"ע ומ"ב סי' ר"ב‬ ‫ב‪ .‬בעניין מכנסי הכהנים בגמרא יומא – יש לדקדק שיש שם שני דעות‪ :‬א‪ .‬שזה היה מכנסיים‬ ‫ועוד) מה הדין פרי שאין ניכרת צורתו אמנם‪" :‬נטעי להו אדעתיה דהכי" והיינו שרוב מה‬ ‫של בגדי כהונה‪ ,‬ב‪ .‬מכנסיים אחרים שאף הם היו קדושים רק לא היו לעבודה‪ ,‬ובפשטות את‬ ‫שמשתמשים בו הוא בשביל רסק‪ ,‬שבכה"ג גם כשאין ניכרת צורתו מברכים עליו ברכת הפרי או‬ ‫האבוקות בשמחת בית השואבה היו עושים ממכנסי הקודש‪.‬‬ ‫הירק‪ ,‬והנה‪ ,‬לכאורה על פניו ניכר כ אן החומוס ויש בו ממשות‪ ,‬וכן יש לדון שפלאפל הוא הדבר‬ ‫ג‪ .‬בעניין החרדים שישראל המכוון מקיים מצוות נשיאת כפיים – יש לציין למה שמובא בספר‬ ‫הידוע ביותר העשוי מחומוס ויש לדון אולי נוטעים אותו על דעת כן‪ ,‬ולכן מי שבירך עליו אדמה פשוט‬ ‫"הזיכרונות" למרן הגרח"ק זצוק"ל שמרן ה"חזון איש" זיע"א לא קיבל את זה‪ ,‬ואולי סבר‬ ‫שיצא‪ ,‬אך נהגו לברך עליו שהכל כי בכך נפטר וודאי‪ ,‬ועוד יש לדון לגבי הקמח שמניחים בו שאינו‬ ‫שזה "בל תוסיף"‪ ,‬עיי"ש בהערה‪.‬‬ ‫מתבטל‪ ,‬והנידון‪ :‬האם זה ני תן רק לדבק או גם לטעם וא"כ ברכתו היא מזונות‪ ,‬ולמעשה מי שבירך‬ ‫ד‪ .‬לגבי המתפלל עם החזן – לא ידעתי מדוע יצטרך להתפלל דווקא בנוסח שלו מלבד זה שצריך‬ ‫עליו מזונות ג"כ יצא‪ ,‬ובפרט שהוא מין מזון שמזונות פוטר אותו‪ ,‬ולמעשה מברכים עליו שהכל‬ ‫לומר עמו קדושה וכדו' וכמו שהבאתם‪.‬‬ ‫לכתחילה‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫הגה"צ המקובל ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א ר"י "שער השמים" ברכני בחמימות רבה‬ ‫הל' שבת – קיפול ופתיחת שולחן מתקפל וכדו' בשבת‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ובלחיצת יד אור ליום ג' ט"ז חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫עוד שאלו אותי בשבת שעברה בבית כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן‪ :‬האם מותר לפתוח‬ ‫הגה"צ המקובל ר' יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א מתורת חכם ברכני אור ליום ד' י"ז חשון‬ ‫ולסגור שולחן מתקפל בשבת? והשבתי‪ :‬מבואר בשו"ע (סי' שט"ז) ש"כיסא טרסקל" והיינו כיסא‬ ‫תשפ"ז במאור פנים ואמר‪:‬‬ ‫מתקפל שהרגילות היא לפתוח ולסגור אותו תמיד הרי שמותר לפתוח ולסגור אותו בשבת‪ ,‬ואין בזה‬ ‫"האט גיפוע'לט אלע'ס גיט"!‬ ‫משום אהל‪ ,‬וכן אין בזה משום בונה וסותר [ראה שו"ע ומ"ב סי' שי"ג – שי"ד) ולכן מותר לפתוח‬ ‫הגה"צ ר' נחמן בי דרמן שליט"א ברכני אור ליום ה' י"ח חשון תשפ"ז בלחיצת יד ובמאור פנים‬ ‫ולסגור בשבת כל כלי שהרגילות היא לפתוח ולסגור אותו תמיד‪ ,‬כגון‪ :‬שולחן מתקפל‪ ,‬כיסא מתקפל‪,‬‬ ‫ואמר‪:‬‬ ‫מיטה מתקפלת‪ ,‬ואין בזה כל חשש‪ ,‬ויש לציין לדברי המ"ב (סי' ש"מ) שדלת מותר לפתוח ולסגור‬ ‫"לחיים טובים ולשלום"!‬ ‫אותה תמיד על אף שכל פעם שפותח הוא סותר‪ ,‬וכל פעם שהוא סוגר הוא בונה‪ ,‬שהרי היא חלק‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מסטריקוב ב"ב‪ ,‬סדיגורא ירושלים‪ ,‬שבט הלוי מב"ב‪ ,‬הגה"צ ר' חיים הערש‬ ‫מהקיר‪ ,‬כיון שהרגילות לפתוח ולסגור אותה תמיד‪ ,‬וידוע‪ ,‬שבניין וסתירה בבית היא הרבה יותר‬ ‫טייטלבוים אב"ד סאטמר ירושלים מארה"ב‪ ,‬הגאון ר' עקיבא וואזנר מו"צ העדה החרדית‪ ,‬הגאון‬ ‫חמורה בהלכותיה מאשר בניין וסתירה בכלים‪ ,‬ולכן זה וודאי שמותר לכתחילה‪.‬‬ ‫ר' יקותיאל ליברמן רב ביהמד"ר סדיגורא ירושלים שליט"א ברכוני אור ליום ה' י"ח חשון תשפ"ז‬ ‫י"א‪ .‬הל' שבת – קריאת עיתונים והסתכלות בתמונות בשבת‪ ,‬נשמה יתירה למי שלא שומר‬ ‫כאן בירושלים בחמימות רבה ובלחיצת יד‪.‬‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו‬ ‫עוד שאל אותי השבת הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' מצפת‪ :‬האם מותר להסתכל בתמונות של רבנים‬ ‫רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר‬ ‫בשבת ובכתב שתחתיהם? והאם מותר לקרוא עיתונים בשבת? והשבתיו‪ :‬כתב מרן הגר"ח קנייבסקי‬ ‫בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫זצוק"ל (בספר על שטרי הדיוטות) שלהסתכל בתמונות של צדיקים מותר‪ ,‬וגם בכיתוב שתחתם שזה‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬