השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — וירא (2026-10-26)

בס"ד
שיעור בהל' שבת ,בשר וחלב ,ברכות ,טבילת והגעלת כלים ,ריבית ,נשיאת כפיים ,פת ובישולי עכו"ם ,פרשת נח – לך לך ,ועוד – נמסר ביום ד' י' חשון תשפ"ז – גיליון 383
לה הקב"ה" :רחל בשבילך אני מחזירם"! שנאמר" :כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים פתיחה:
רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מן דמעה כי יש היות ויש השבוע הרבה יארצייטים של צדיקים רבים ,וביחוד הלילה הזה י"א חשון ,לכן נזכיר רק
שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם" ,שנזכה לזה במהרה צדיק אחד שזה בעצם צדיקה אחת ,שהיא נשמה כוללת וכוללת את כולם ,ואולי נזכיר עוד צדיקים
בימינו ,אמן! ויש לציין שג' דברים אלו שהם :הבלגה ,הודאה ,ויתור נובעים מאותו השורש שהוא: בתוך הדברים.
ענווה! שאם אדם עניו הרי שהוא מבליג כי הוא אומר לעצמו" :ומה בכך שהוא עשה לי כך"! וכדו', הלילה י"א חשון חל היארצייט של רחל אמנו ע"ה ,ומהיכן אנחנו יודעים שהיא נפטרה בי"א חשון?
וכן אדם שהוא עניו הוא מודה כל הזמן לה' כי הוא אוחז שלא מגיע לו כלום! וכל מה שהוא מקבל זה אחד הדברים המוסמכים ביותר כיון שהוא נזכר בחז"ל :מובא ב"ילקוט שמעוני" ריש פרשת
הוא מרגיש שזה חסד של ה' איתו! וכן ויתור ,אדם שיודע שאין הוא נוגע במה שמוכן לחברו ,ומה שמות ששם מובאים כל שמות השבטים ,על הפסוק" :ואלה שמות בני ישראל" ,ומובא שם מתי כל
שמגיע לו הוא יקבל תמיד הוא יוותר ,וכשאדם יודע שהכול מהשמיים יש לו כל התכונות האלו ,והוא אחד מהם נולד ומתי כל אחד מהם נפטר ,וכמו שאמרו חז"ל" :הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים"
שאמר דוד המלך ע"ה על שמעי בן גירא" :ה' אמר לו קלל"! כי הוא חי את זה שהכול ממנו יתברך! מובא שם שכולם נולדו באותו היום בשנה ונפטרו באותו היום בשנה ,וכן מובא שם על בנימין הצדיק
זכיתי במוצאי שב"ק השבוע להיות בציון רחל אמנו ע"ה [לאחר ה"כותל המערבי" וציון דוד המלך שנולד בי"א חשון ונפטר בי"א חשון ,והנה מבואר בתורה מפורש שבעת לידת בנימין נפטרה רחל
ע"ה] ולטבול שם במקווה ולהתפלל ב" ה ,וכן הלילה בעז"ה אסע לשם( ,א"ה ,הייתי שם בליל אמנו ע"ה שנאמר" :ותקש בלדתה וכו' והיה בצאת נפשה כי מתה וכו' והיא קראה לו" :בן אוני"
ההילולא וזכיתי להתפלל שם הרבה צמוד לציון ממש ,והיו שם כשהייתי הגאונים ר' ראובן אלבז, בגלל זה ,ואביו קרא לו בנימין ,וא"כ באותו היום שנולד בנימין נפטרה אמו רחל אמנו ע"ה ,וא"כ
ר' שלום ארוש ,ר' נתן נטע לנדמן מחולון ,ר' צבי לנדמן ,הרב רייך אב"ד צאנז צפת ,ר' ישראל מאיר חזינן להדיא בחז"ל שהיארצייט של רחל אמנו ע"ה הוא בי"א חשון ,והראיתי את זה פעם למו"ר מרן
ברנר שליט"א מברסלב ,ועוד) ,זיע"א. הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ונהנה מאוד[ ,קודם לפני השיעור התקשר אלי בחור חשוב
כעת נעסוק בעז"ה בפלפול ,אגדות והלכות: מישיבת "אורייתא" הנמצאת ברח' שטראוס בירושלים ,ואמרתי לו שמקובל אצל מקובלי ירושלים
משנה בבא קמא – מחלוקת ר' טרפון ורבנן גבי ק"ו ,ובגדר חיוב של אדם ישן או שוגג. א. שבנימין הצדיק שמבואר בחז"ל שביום זה היארצייט שלו טמון ברח' שטראוס בירושלים במבנה
אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת ב"ק (פ"ב מ"ה) ולמדנו שם שבגינה במעלה הרחוב צמוד לישיבתו ,ורבים עולים לשם בשנים האחרונות ,ויש על זה מודעות,
את מחלוקת ר' טרפון ורבנן לגבי חיוב קרן ברה"ר שהיא בעצם מחלוקת על עצם המושג קל וחומר ובאמת גם היארצייט שלו בי"א חשון וכנ"ל] ,נביא כעת בעז"ה שלש נקודות מרכזיות מדברי חז"ל
ויש בה יסודות גדולים ,ונאמר בזה בעז"ה :נחלקו ר' טרפון ורבנן האם קרן ברשות הניזק חייבת שהיה ברחל אמנו ע"ה שיש לנו ללמוד מהם הרבה :אמרו חז"ל ("בראשית רבה") שרחל אמנו ע"ה
חצי נזק או נזק שלם ,דעת ר' טרפון שזה ק"ו :ומה ברה"ר קרן חייבת חצי נזק ברשות הניזק יש לו אחזה בפלך השתיקה ,והיינו שלא הייתה מרבה בדיבור ,וזכתה שיצאה ממנה אסתר המלכה ע"ה
לשלם נזק שלם ,ולדעת רבנן" :דיו לבא מן הדין להיות כנידון" וכמו שברה"ר חייבת קרן חצי נזק כך שגם לא הייתה מרבה בדיבור ואחזה בפלך השתיקה ,וכמו שאמר הכתוב (אסתר)" :אין אסתר מגדת
ברשות היחיד יהיה חייב על קרן חצי נזק ,ואח"כ הביא להם ר' טרפון עוד ק"ו משן ורגל שברה"ר את עמה ואת מולדתה" ,ובאמת זה דבר ומעלה גדולה מאוד להבליג ולשתוק! וזה אחד הדברים שיש
פטורים וברשות הניזק חייבים ,וק"ו קרן שיהיה חייב עליה נזק שלם ברה"י שהרי אפילו ברה"ר ששן לנו ללמוד ממנה ,ובאמת הלילה י"א חשון חל גם היארצייט של ר"י "מיר" מרן הגאון ר' נתן צבי
ורגל פטורים היא חייבת ,ושוב דחו אותו רבנן מאותה הדחייה ,ונראה מהסוגיה שהם נחלקו בעצם פינקל זצוק"ל {שזכיתי להכירו היטב ,ואף ראיתיו בלילה האחרון שלו ובבוקר הוא נפטר ,והייתי
המושג של ק"ו :שלר' טרפון הק"ו לא רק שהוא מראה לנו שהמקרים דומים ולמשל כאן :מה בהלוויה שלו – נפטר בשנת תשע"ב – לפני 15שנה} שהיה אוחז הרבה בפלך השתיקה ,ולא היה
ברה"ר הוא חייב ברה"י לא כ"ש? אלא זה גם מלמד אותנו שיכפיל הק"ו גם את העונש ,ולרבנן מרבה בדיבור אלא בדברי תורה וחיזוק וכדו' ,וכן היה לומד תורה מתוך ייסורים קשים ומרים ,והיה
אמרי'" :דיו לבא מן הדין להיות כנידון" היינו שהק"ו יכול ללמד אותנו על עצם החיוב ,ומשל כאן: מרביץ תורה במסירות נ פש ממש! והוא נפטר ביום זה שבו היארצייט של רחל אמנו ע"ה שאחזה
גם רבנו מודו שיהיה חייב על קרן ברה"י מק"ו ,אבל אין הק"ו מלמד אותנו על העונש שמכפיל את בפלך השתיקה שזה מסמל את דמותו הגדולה! עוד נקודה יש – וכבר הזכרתי אותה השבוע ביום
עצמו אלא שנשאר העונש אותו הדבר כמו אצל המלמד ,ולכאורה קשה :הרי דין זה של" :דיו לבא מן שני בשיעור בספר "תומר דבורה" – ששמעתי השבוע בשמחת בר המצווה לנין הראשון של כ"ק
הדין להיות כנידון" אנחנו לומדים אותו מן התורה ,שכתוב בפרשת בהעלותך גבי מעשה דמרים: האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א בהשתתפו ת אדמורי"ם ורבנים רבים שליט"א ,ודיבר שם בנו
"ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים וכו' ותסגר מרים שבעת ימים וכו' ,ואילו היה הק"ו אב"ד תולדות אהרן טבריה שליט"א והביא בתוך דבריו באידיש ואני יתרגם (וזה ידוע בשם מרן
מכפיל את העונש הרי שהיה לה לשבת ארבע עשרה יום ,ק"ו מאביה שזה שבע ימים? אלא מכאן הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל ר"י "מיר") :רחל אמנו ע"ה לא היו לה בנים הרבה שנים ,וכשהיא
למדו חכמים" :דיו לבא מן הדין להיות כנידון" ,וכי ר' טרפון לא סובר כן? ומבואר בגמ' שר' טרפון הודתה לה' על הולדת בנה יוסף היא אמרה כמאמר הכתוב" :אסף ה' את חרפתי" ,וקשה :וכי זה מה
ס"ל ששם לא נפרך הק"ו שהרי היא נענשת בכל אופן ויושבת שבעה ימים ,אמנם" :היכא דמפריך שיש לה להודות לאחר כזה הרבה שנים שלא היה לה ילדים? התירוץ הוא :היה שני חלקים בזה שלא
ק"ו לא אמרינן דיו" ,וכגון כאן :שאם נאמר שברה"ר היא חייבת חצי נזק וברה"י היא ג"כ תהיה היו לה בנים ,החלק הראשון והמרכזי הוא כמובן זה שלא היה לה בנים ,וזה ההודאה המרכזית
חייבת חצי נזק ,הרי שלדעת ר"ט ה"דיו" יפרוך את זה לגמרי ויוריד גם את החצי נזק ,וממילא יורד שהיה לה להודות ובזה פשיטא שהיא הודתה ,אך דרך הצדיקים הגדולים היא להודות על כל דבר
העונש לגמרי ובזה לא אמרי' "דיו" לר"ט ,עוד למדנו שם בדברי המשנה (פ"ג מ"א)" :אדם מועד קטן ועל כל נקודה קטנה ,ורחל אמנו ע"ה רצתה להדגיש דבר זה ,ולכן היא הודתה על החלק השני
לעולם בין ער בין ישן בין בשוגג בין במזיד וכו' ,וכגון :שישן ושבר את הכלים ,עיי"ש ,ויש לדעת מה שהוא הבושות שהיו לה על זה שלא היו לה ילדים ,והיא אף קראה לבנה דווקא על שם זה ,להראות
שמבואר שם שכל מה שהוא חייב כשהוא ישן או בשוגג זה רק על הנזק ,אמנם על שאר הד' דברים שיש תמיד להודות לה' על כל הדברים בין הגדולים בין הקטנים ,ובכל מעשה יש להודות גם על הפרט
שהם :ריפוי ,צער ,שבת ,בושת[ ,וכמו שמפרטם הבה"ח מרדכי לוי שיחי'] אינו חייב לשלם ,אלא השולי שיש בו! וזה לימוד נפלא בשבילנו לדעת להודות לה' תמיד גם על הדבר הקטן ביותר ,יש דבר
באופן שהיה שוגג קרוב למזיד ,והטעם לזה כי נזק הוא תשלום על עצם מה שהזיק ,אמנם ,שאר השגור בפי ההמון ואינו מופיע בש"ס ובחז"ל אך הוא מובא ברש"י זבחים (מ"ד :ד"ה "אשר" לגבי
הדברים הם קנס ,ובזה לא קנסוהו בכה"ג שהיה ישן או שהיה שוגג ,אמנם ,בשוגג קרוב למזיד או אהרן הכהן ע"ה וקרח ,עיי"ש) " :משל הדיוט אומר לטובתי נשברה רגל פרתי" ,והיינו אדם שהיה לו
במזיד הוא חייב בכולם. פרה ונפלה ושברה את רגלה גם זה הוא לטובה ,ויש להודות לה' על כל מה שקורא לנו בין לטוב ובין
למוטב ,ואף על הפרטים הקטנים ביותר ,וכנ"ל ,אם הזכרתי את רח' שטראוס אני יספר מעשה נפלא
גמרא יומא – מצנפת פרטית של כהן ,פתח הפתוח למקום אחר ,האם הולכים אחרי ב. וידוע שהיה לפני כמאה שנה עם האיש שעל שמו קרוי הרחוב שקראו לו :נתן שטראוס והוא היה
הפתח או אחרי החדר השני? והקשר לפרשת השבוע פרשת נח. נדיב גדול והיה תורם כספים רבים לעניי ירושלים ועוד [ועל שמו קרויה גם כן העיר נתניה
איתא בגמרא יומא (כ"ה ).שלכהנים היה מצנפת ,וכבר דיברנו בזה בשיעור הקודם ,ויש שם חידוש שבשרון] והיה לו ג"כ אח שהיה שמו איזידור ושניהם הגיעו לביקור בא"י ועלו לירושלים ונכנסו
גדול בדברי הגמרא שהיו אימותיהם של הכהנים עושים להם בגדי כהונה משלהם ,מלבד מה שהיה לבית התבשיל בירושלים שנבנה מתרומתם ובו אכלו עניי ירושלים ,והנה ,תיכף שנכנסו לשם החליק
להם בבית המקדש ,וכן איתא בגמרא יומא (ל"ה) והטעם לזה איתא שם וברש"י שזה היה לחיבוב נתן על איזה לכלוך שהיה שם משומני האוכל ושבר את רגלו ,וכמובן שהם יצאו מאוד מאוכזבים
מצווה ,והיינו שאימותיהם חיבבו מאוד את מצוות הכהונה שהיה לבניהם ולייקר עליהם את המצווה מזה שהוא נפל והאנשים שם היו נבוכים מאוד שכך הגביר רואה את המקום מלוכלך ומוזנח עד
היו תופרים להם מעין בגדי כהונה שהיו להם בביתם ,ובאמת ,בגדים אלו לא היו קדושים כבגדי שהוא עצמו שבר את הרגל ,והנה ,אחיו איזידור מיהר מאוד כיון שהוא הזמין מקום בספינת תענוגות
כהונה ,אך הם יכלו לעבוד עימם עבודת יחיד ,עיי"ש ,אך לא עבודת ציבור כגון :עבודת יום מאוד מפוארת שנקראה" :טיטניק" והוא מיהר ללכת בשביל להפליג בה ,והנה ,גם לנתן היה כרטיס
הכיפורים ,יש שם (כ"ה ).עוד חידוש מעניין :מובא שם שהכהן שהיה עושה את הפייס בין הכהנים לספינה זו אך כיון שהוא שבר את רגלו הוא לא הלך ,ולאחר כמה זמן הגיע הידיעה לירושלים מה
היה יושב בחדר שהיה של חול והוא היה פתוח לקודש ,ואומרת הגמרא שם שהחדר הזה נקרא קודש קרה עם הספינה הגדולה שצללה כעופרת במים אדירים ולא נותר מיושביה אלא מתי מעט ,וגם
אף שהוא היה בנוי בחול ,כיון שהפתח שלו פתוח לקודש ,וכן חדר שהוא בקודש אך הפתח שלו לחול איזידור טבע ונעלם! ואז אמר נתן" :לטובתי נשברה רגלי"! כי ה' רצה להצילו בזכות מצוות הצדקה
נקרא חדר של חול כי תמיד הולכים אחר הפתח ,וכן הלכה כמו שהביא ברמב"ם וזה מזכיר את מה שהיה עושה ,ולכן נשברה רגלו ג"כ דווקא בבית התבשיל שלו הוא תרם כדי להצילו ממיתה משונה
שדיברתי בשבוע שעבר (ראה גיליון "תומר דבורה" – )49שקראנו את פרשת נח בשם הגאון ר' ולהיות מאכל לדגי הים ולעוף השמים! ולכן יש להודות לה' על כל פרט ודבר ,וכנ"ל ,וכן ראינו כולנו
חיים קריזווירט זצוק"ל שביאר את מה שסיפרו לנו חז"ל (זבחים קי"ג) שהראם ניצל מהמבול אף כעת בחג הסוכות האחרון עם המטוס שהגיע מדובאי כמה ניסים נפלאים והשגחות פרטיות נוראות
שהוא מאוד גדול ע"י זה שהוא היה מחוץ לתיבה ואפו היה בתוך התיבה ,ומסביב לתיבה היו המים שנודעו רק אח"כ ,אני חזרתי באותו היום מה"כותל המערבי" עם הד' מינים בידי ואמרו לי בגאולה
קרים ,וכך הוא ניצל ,וביאר הרב זצוק"ל שבנמשל הידוע הרי שבתי כנסיות ובתי מדרשות הם שניסו לחטוף איזה מטוס! ואני חשבתי לתומי שאלו הם סתם חדשות פשוטות ,והנה ,לאחר זמן
התיבת נח הרוחנית שבהם ניצל האדם מהמבול הרוחני השורר בחוצות ,ורואים מזה שגם אדם שהתחילו להתברר הפרטים וראו כל העולם כמה ניסים והשגחות פרטיות מופלאות היו טמונים בכל
שאינו בתוך בית המדרש לגמרי אמנם ,הוא נמצא בסביבה שלהם ואפו מריח את התורה כבר הסיפור הזה וכגון :שבדיוק ילדה אחת בכתה לאימא שלה שהיא צריכה להתפנות ,וכך הם ראו את
הסביבה הזאת מגינה עליו ,וכעת רואים ביאור זה גם בגמ' זו ,שמסתכלים היכן הוא הפתח ואדם הטייס ,וכן השרברב שהציל את המטוס ,וכן שהיו שם בדיוק טייסים ורופאים ,וזה ממש פלאי
שיושב ופתחו פתוח לבית המדרש הרי שכולו קדוש ,אמנם ,מי שיושב בקדושה ופתחו פתוח לחולין פלאות! ולכן יש להודות לה' על כל הניסים הפשוטים שיש לנו בכל יום ,וכמו שאנחנו אומרים
כולו חולין ,וזה יסוד גדול ,גם בפלפול וגם באגדה. בתפילה" :ועל ניסך שבכל יום עמנו" ,וידועים דבריו הקדושים של רבינו הרמב"ן זיע"א (סוף פרשת
גמרא בבא מציעא – "דברים" – גדרם ,האם הם נקראים התחייבות ,ועוד. ג. בא) שמן הניסים הגלויים והמפורסמים מהם אנחנו לומדים על הניסים הנסתרים ,עיי"ש ,יש מעשה
השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה בדברי המשנה בבא נפלא המלמד ג"כ על ההשגחה בכל פרט שקראתי היום :סיפר המגיד ר' אברהם מרדכי מלאך
מציעא (פ"ג ).שעוסקת באדם ששכר את הפועלים ,ואיתא שם שר' יוחנן אמר לבנו שאם הוא לא שליט"א מארה"ב :הרה"ק ר' ישראל מסטולין זיע"א "הינוקא מקרלין" הגיע אליו אחד שם
התנה עם הפועלים לפני כמה הוא יביא להם מזונות הרי שהוא מחיוב לתת להם הרבה ואפילו אם ברוסיה לפני כמאה שנה ואמר לו שרוצים לגייס אותו לצבא שם ,והוא חשב שהרבי יברך אותו
ייתן להם כסעודת שלמה בעת מלכותו הוא לא יצא י"ח ,שהרי הם בנים של אברהם יצחק ויעקב, שיפטרו אותו ,אך הרבי רוח אחרת הייתה עמו והוא אמר לו" :אתה דווקא מאוד חסון וחזק
ואצל אברהם אבינו ע"ה היה סעודה יותר גדולה מאשר אצל שלמה המלך ע"ה שהרי שלמה המלך וצריכים אותך בצבא! אך זאת הקפד מאוד בכל יום תיטול "נעגעל וואסער" [נטילת ידיים של
בעת שבנה את בית המקדש עשה סעודה גדולה לכל העם ושחט הרבה צאן ומרי ,אמנם ,זה התחלק הבוקר] וכה תעשה :תמלא במגפיים הצבאיים מים ובבוקר תיטול מהם ידיים"! החסיד הלך לצבא
לאלפים רבים ,ואצל אברהם אבינו ע"ה נקרא בפרשת וירא בשבוע הבא שהוא שחט לכל אחד מג' ועשה כן ,ויום אחד הוא קם בשעה ארבע בבוקר והתחיל ליטול את ידיו מהמגפיים ,והנה ,לפתע הגיע
המלאכים שבאו אליו שור שלם והביא לכל אחד לשון ,וממילא לבניו יש לתת הרבה יותר ,ולכן יש המפקד ואמר לו" :תגיד לי אתה משוגע! הרי אני יודע שרבים רוצים להיפטר מן הצבא! ולכן הם
להתנות עם הפועלים לפני כמה ייתנו להם ,ופרש"י (שם) שיש להתנות עימם לפני שהתחילו את עושים עצמם כמשוגעים! אמנם ,בארבע לפנות בוקר אתה עושה שיגעונות? משמע שאתה משוגע
העבודה ,אמנם ,לפני שהתחילו אף שכבר הזמין אותם אין זה נקרא שהתחילו כי זה "דברים באמת! לך מיד לביתך"! ,..וכן היה ,וכל זה קרא דווקא מזה שהוא נטל את ידיו בבוקר ,והרבי חזה
בעלמא" ,והנה ,בגמרא בבא מציעא (מ"ט ).מבואר שיש בזה מחלוקת גדולה האם הזמנה כזאת של את כל זה ,ואילו היה אומר לעצמו :כל כך קר איך אני ייטול ידיים כך? וכדו' לא היה משתחרר,
פועלים נקראת" :דברים בעלמא" או לא ,עיי"ש ,וכאן רש"י סתם כדעה אחת וכתב שדברים זה ודווקא מהסבל הזה כביכול נהייתה ישועתו! והרבי ראה שהוא צריך ללכת לשם לזמן מועט לברור
כלום ,והרב שליט"א דיבר בזה הרבה ,ונביא נקודה מדבריו :מובא שם בגמרא (מ"ט ).שאמרו ניצוצות ,ובסוד קדושים מי יעמוד! ולנו אין אלא ללמוד מזה שהכול הוא בהשגחה מלמעלה ,ויש לנו
לאחד לקנות להם כותנה ,והביאו לו כסף ,ועד שהוא קנה הכותנה התייקרה ,ואמרו לו שהוא צריך להודות על הכול! ואת זה נלמד מרחל אמנו ע"ה ,וידועים דברי רבינו הקדוש ה"בת עין" זיע"א
לשלם ואח"כ זה התייקר ,והגמ' דנה האם זה נקרא שהוא לא עמד בדיבורו ,עיי"ש ,ומזה התחילה כל בספרו הנ"ל פרשת ויחי על הפסוק" :מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך" ,שאדם שמודה לה'
הסוגיה הזאת ,ואמר הרב שליט"א יסוד גדול :כאן רש"י מדבר באופן כזה שהשתנה הדבר ואז זה בעת צרה ,ולא בלבד שאינו בוכה או מתלונן וכגון :שנאבד לו משהו ,או שנגנב לו כסף וכדו' ,הרי
לכו"ע דברים בעלמא וכן אינו מקבל מי שפרע שהרי הוא אמר נכון ורק הדבר השתנה והוא לא שינה שהוא ממתיק את הדינים בשורשם ומקבל שפע גדול מהשמיים! יש עוד נקודה חשובה מאוד ברחל
כלל בדיבורו ,וכגון שם שהתייקר הדב ר ,והדברים מסתדרים היטב עם רש"י שם ג"כ ,והיינו שבכה"ג אמנו ע"ה שהיא וויתרה לאחותה לאה ,וגם מסרה לה את הסימנים ,ואמרו חז"ל שבשעה שנחרב בית
שהוא שינה בדיבורו ולא שהדבר עצמו השתנה ,הרי שבזה יהיה המחלוקת שם ,אמנם ,באופן שלא המקדש הראשון הגיעו כל האבות והאימהות לפני הקב"ה וביקשו מלפניו רחמים על ישראל ,והוא
הוא שינה בדיבורו אלא שהדבר השתנה ,וכגון שם בדוגמה של הכותנה ,הרי שבזה לכו"ע זה נקרא אמר להם שהם חטאו ולכן הם יהיו בגלות ,וכשהגיע רחל אמנו ע"ה לפני הקב"ה אמרה לפניו" :ומה
דיבור בעלמא ,והבן. בכך שבניך הכניסו צרתך לביתך גם אני הכנסתי צרתי לביתי ולא עוד אלא שנתתי לה סימנים"! אמר
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
נקרא דבר מצווה ,אמנם לגבי קריאת עיתונים באופן כללי הביא בזה המ"ב (סי' ש"ז) דעות ומי פרשת לך לך – הליכה בדרכי ה' כחומה ,פרשת נח – כוח התפילה. ד.
שמיקל בזה יש לו על מי לסמוך ,ובפרט לפי דעת המ"א (הביאו השעה"צ ריש סי' ש"א ודחה אותו, השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על היארצייט של מרן הגרב"מ
אמנם עדיין יש את דעתו) שלצורך עונג שבת מותר שטרי הדיוטות ,עיי"ש ,ממילא מי שמיקל יש לו אזרחי זצוק"ל [שחל הלילה י"א חשון נפטר בשנת תשפ"ד – לפני 3שנים] והוא הביא מפרשת
על מי לסמוך ,עוד דיברנו על נשמה יתירה האם היא מגיע גם למי שלא שומר שבת ,ומבואר בזוהר השבוע הבאה (פ' לך לך) מה שהיה מרן זצוק"ל מעורר על דברי המדרש תנחומא (שם) שדורש על
הקדוש על טחול שהיא מגיע רק למי ששומר שבת ,ועי' בגמרא ביצה (ט"ו.). אברהם אבינו ע"ה את הפסוק (שיר השירים)" :אם חומה היא" ,שאברהם אבינו ע"ה היה עובד את
י"ב .הל' שבת – פתיחת מקרר ישן וחדש ,ריבית במוצרי מזון וכדו'. הקב"ה כחומה ,והוא מביא שם לשון נוראה שמי שעושה כן הקב"ה אוהבו ,ומי שלא "הקב"ה מסיר
עוד שאל אותי השבוע הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי' :מה הדין לפתוח מקרר בשבת? ושאלתיו: השגחתו ממנו"! וזהו שאמר הכתוב (בפרשתנו)" :לך לך מארצך" ,עיי"ש ,והיינו שיש לעבוד את ה'
ממתי המקרר? והשיב לי :לפני 38שנה! והשבתיו :זה מחלוקת עתיקת יומין שלדעת מרנן הגרש"ז בכל הכוח ובכל מצב! וזה הכוח שהנחיל לנו אברהם אבינו ע"ה ,והוא סיפר דבר מעניין :לפני שנים
אויערבאך והגרי"י פישר זצוק"ל מותר לפתוח אותו לכתחילה ,כי פעמים שנדלק המנוע ופעמים רבות כשהוא היה צעיר הגיעו בחורים [לפני נפילת מסך הברזל] מרוסיה והם אמרו לו שהם מאוד
שלא ,ואין בו כל חשש ,ודעת מרן הגריש"א זצוק"ל שראוי להחמיר בו ,וכן אמר לי מו"ר מרן הגאון מתפלאים ששם ברוסיה הם עבדו את ה' תחת שלטון הקג"ב במסירות נפש בכל מיני מרתפים והם
ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שהוא עושה לזה שעון ופותח אותו מתי שהמנוע לא עובד ,אמנם מנהג למדו בעמל וביגיעה ,וכאן אף שהם לומדים אין זה בהרגשה כזאת מופלאה כמו שם כיון שכולם
העולם לפתוח אותו ,וכנ"ל ,אמנם במקררים חדשים שיש בהם חיישנים ויתכן שמופעל המנוע באותו לומדים כאן! וביאר הרב שליט"א :כשאדם לומד ברוסיה תחת שלטון רודף תורה הוא מרגיש את
רגע שהוא פותח בוודאות וזה פסיק רישא ,יש לברר אצל "משמרת השבת" ,וכל מקרר לחודו ,עוד עוצמת המלחמה והוא מרגיש שבכל רגע שהוא לומד הוא נלחם בס"א ,אמנם ,כאן כשיש לו מלחמה
הוא שאל :מה הדין אדם שלווה משכנו כוסות חד פעמיות בחבילה ורוצה להחזיר לו חבילת כוסות עם השמיכה בבוקר לקום לשחרית הוא לא מרגיש בזה כזאת מלחמה ,ויש לנו ללמוד מאברהם אבינו
אך הם עלו מעט יותר יקר האם הוי בזה חשש ריבית? והשבתיו :מבואר בפוסקים עפ"י הגמרא בבא ע"ה שהיה נלחם בכל כוחו לעבוד את ה' יתברך! וזה יסוד עצום ,וכן הוא הביא יסוד ממרן המשגיח
מציעא (פ' הזהב) שדבר כזה נקרא" :סאה בסאה" והיינו מוצר במוצר ,ובכה"ג כשאין מקפידים על הגה"צ ר' חיים וואלקין זצוק"ל שהיארצייט שלו חל השבוע [נפטר ביום י"ב חשון תשפ"ג – לפני 4
ההפרש וכגון בדוגמה הנ"ל או בדוגמה שאדם לווה ביצים ומחזיר ביצים אף שעלו יותר היות ומחזיר שנים] על כוח התפילה הקשור לפרשה הקודמת (נח) על פי מה שאמרו חז"ל על הפסוק (שקראנו
מוצר תחת מוצר אין בזה חשש ריבית ,אא"כ ההפרש ממש עצום שמקפידים עליו ,וזה אינו מצוי כ"כ בהפטרה של נח)" :כי מי נח זאת לי" ,מדוע נקרא המבול על שמו של נח? כיון שהיה לו לבקש עליהם
במקרים הנ"ל ,ולכן בכה"ג מותר. רחמים ולהתפלל על בני דורו והוא לא ביקש? והביא מזה המשגיח זצוק"ל יסוד עצום על תפילה:
י"ג .הל' בשר וחלב – להמתין בין בשר לחלב חמש שעות וקצת. הכוח של התפילה הוא כל כך עצום ,עד כדי כך שאפילו שהוא לא הצליח להחזיר את בני דורו
עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב דוד פרוסמן שיחי' :האם יש מקור להמתין בשעת הדחק בין בשר בתשובה ,יש עליו תביעה שהיה לו להתפלל עליהם! ורואים מכאן שבכל מצב יש לו לאדם להתפלל
וחלב חמש שעות וקצת? והשבתיו :דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (הובא בספר "הכשרות") ולבקש רחמים מאת ה' יתברך על כל דבר גדול כקטן!.
שיש לסמוך להמתין חמש שעות וקצת בין בשר לחלב בשעת הצורך ,ובפרט לאחר אכילת עוף ,וכן הל' שבת – הזמינו הצלה והגיע כבר אחד האם עליו להודיע לאחרים שלא יבואו ובכך ה.
דעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל וטעמם הוא שאמרי'" :מקצת שעה ככולה" ,אמנם דעת מרן הוא יצטרך לעבור איסור?
הגר"ע יוסף זצוק"ל היא שיש להמתין בשעת הדחק חמש שעות ו – 31דקות ,וטעמו הוא שאמרי': שאל אותי השבוע הרב גורט שיחי' עפ"י מעשה שהיה בשכונת הר נוף בשבת :היה מעשה בשבת עם
"רוב שעה ככולה" ,והטעם שבני ספרד מחמירים יותר הוא שהשו"ע פסק כהרמב"ם שש שעות זה זקנה אחת שלחצה על הכפתור של "נטלי" שמזמין עזרה כיון שהיא לא הרגישה טוב והייתה בגדר
מעיקר הדין ,לעומת בני אשכנז שמקילים יותר כי הרמ"א פסק כהתוס' שמעיקר הדין יש להמתין חולה שיש בו סכנה ,ויצאו הרבה כוננים של הצלה המקבלים את ההודעה למקום ,ואחד כבר הגיע
שעה אחת ,ולדקדוק שש שעות. והציל אותה ,ואמרו לו שהוא היה צריך להודיע להם שלא יבואו? והשבתיו עפ"י דברי הרמב"ם
י"ד .הל' טבילת כלים ,פת ובישולי עכו"ם ,ונשיאת כפיים. הידועים בהל' שבת עפ"י הגמרא שאם היה חולה שיש בו סכנה ואמר הרופא שאם הוא יאכל תאנה
נאמר כמה הלכות שלמדתי השבוע עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' בהל' טבילת כלים, הוא יתרפא והלכו עשרה וקטפו בשבילו תאנה בלי שאחד ידע מהשני ,ואחד כבר הציל אותו אין זה
פת ובישולי עכו"ם ,ונשיאת כפיים :יש הלכה מעניינת בהל' טבילת כלים :ריחיים שהתחתון עשוי נקרא שהם חיללו שבת שהרי פיקוח נפש דוחה שבת ,ואדרבה ,כולם קיימו מצווה ,וא"כ כאן ג"כ אם
מעץ או מאבן שפטורים מטבילה ,והעליון עשוי ממתכת וכדו' שטעון טבילה ,שאף שזה נקרא כלי הוא היה מתקשר אליהם הרי שהוא היה עושה עבירה בידיים שלא לצורך פיקוח נפש שהרי הוא פותח
אחד בכל אופן היות והם שני חלקים שונים ואינם מחוברים יש לטבול בברכה רק את החלק שיש בו מעגל וסוגרו ע"י זה שהוא מתקשר בידיים ,ואילו הם לא עוברים שום איסור וכנ"ל כיון שהם לא
מתכת וכדו' הטעון טבילה ,והחלק העשוי מעץ וכדו' אינו טעון טבילה ,עוד נביא הלכה מהל' פת יודעים ממנו והם מגיעים לפיקוח נפש ,ועוד ,שהיה יוצא מזה מכשולים שהיו עוצרים באמצע הדרך,
ובישולי עכו"ם :הדין הוא שפת עכו"ם והיינו שגוי אפה אותה בלי שעירב בה דברים אחרים מותרת ועוד ,ולכן פשוט שהוא לא היה צריך להודיעם ,ויש לציין מה שהוסיף הרמב"ם שם שחילול שבת זה
במקום שאין פת אחרת ,ואם זורק ישראל עץ לתנור הרי שזה נקרא אפיית ישראל ,והיה מעשה לפני שעושים בשביל פיקוח נפש היו עושים אותו חכמי ישראל והגדולים ,וזה מצווה גדולה ,וכנ"ל.
כמאה שנה עם זקני הצדיק ר' חיים דוד קנטור זצוק"ל שהיה בעיר שפייה בצפון ארץ ישראל והיה
מנהגו שבכל בוקר הוא היה מגיע לבית האופה הישמעאלי וזורק קיסם בתנור למען תהא הפת פת הל' שבת – הליכה לקברים בשבת ,ובמוצאי שבת. ו.
ישראל ,והנה ,בוקר אחד ראה את זה הישמעאלי ,ואמר לו" :מה אתה עושה כאן וכי מעשה כשפים עוד שאל אותי השבוע החברותא ידידי היקר הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' :במוצאי שב"ק ז' חשון
יש כאן"? וזקני שחשש מזעפו ענה לו בחכמה" :כתוב בתורה שלנו (פרשת בראשית)" :בזעת אפך חל היארצייט של הרה"ק ר' מאיר שפירא מלובלין זיע"א והשאלה היא :האם מותר ללכת לקברי
תאכל לחם" והיינו שמחטא אדם הראשון אין לאדם לאכול פת בלי לטרוח בה דבר מה ,והנה ,אדוני צדיקים בשבת? וכן האם מותר ללכת לקברי צדיקים במוצאי שבת? והשבתיו :לא מצאנו בפוסקים
מכין לנו כל יום את הפת ואין לי בה שום טורח ,ולכן אני מטיל קיסם בתנור"! נשאו הדברים חן איסור ללכת לקברים בשבת ,ופשוט שאם הולך לקבר של קרוביו וכדו' שיש לו צער מזה שאסור,
בעיני הגוי והניח לו! ויש עוד הלכה של בישולי עכו"ם :תבשיל שבישל עכו"ם אסור ,והיינו תבשיל משום שאסור להצטער בשבת ,אמנם ,לקברי צדיקים פשיטא שמותר ללכת בשבת ,וכשהייתי בקיץ
שכשר רק הגוי הדליק את האש תחתיו ,וצריך שיהודי ידליק את האש תחתיו ,וזה לפי הרמ"א וכן הקודם מנ"א תשפ"ז בישוב עלמא שבצפון עם בני הישיבה הלכנו בשבת אחר הצהריים אני הקטן,
מנהג בני אשכנז ,ומנהג בני ספרד עפ"י השו"ע שיש לישראל להדליק את האש ולהניח את התבשיל והבה"ח אליסף מרדכי ובנימין פלאם שיחי' ורה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א ומשפחתו
ג"כ על האש ,עוד נביא הלכה מהל' נשיאת כפיים :יש לכהנים לחלק את אצבעותיהם בשעת נשיאת שיחי' לציונים הקדושים של התנאים ר' אלעזר בן עזריה ואביו עזריה ,ר' אלעזר בן ערך ,ר' יוסי בן
כפיים ,וכתבו הפוסקים עפ"י סוד שיש להם לחלק את אצבעותיהם שיהיה חמש אווירים ביניהם, נתנאל ,ר' יוסי הכהן זיע"א הקבורים ליד יישוב זה בתוך התחום ,ואמרנו שם דברי תורה ופרקי
והיינו בין שני אצבעות לשני אצבעות בשני הידיים שזה שניים ,ובין שתי האגודלים של שני הידיים אבות ,ואמרנו תהילים של שבת בשמחה ,ובזה אין שום חשש כלל ,ולגבי מוצאי שבת לא מצאנו
שזה ארבע ,ובין אגודל לאגודל שביד השנייה שזה חמש ,ולכן טוב שלא יגעו הידיים זה בזה ,ויש בפוסקים שום איסור ללכת לקברים ואפילו לקברי קרוביו ,ורק ביום שלפני חנוכה ופורים וביום
להגביה יד ימין מעט מעל שמאל ,ורמזו לזה את הפסוק (שיר השירים)" :משגיח מן החלונות מציץ שלאחריהם יש נידון בפוסקים עפ"י הגמרא סוף תענית ומגילת תענית האם מותר להספיד,
מן החרכים" – "ה' – חרכים" ,והיינו אווירים וכנ"ל ,שהרי ה' מעביר את ברכתו דרך הכהנים ,וכמו ואכמ"ל ,וראיתי בגיליון "שואלין ודורשין" מהגרב"צ הכהן קוק שליט"א בשם מרן הגרי"ש
שאמר הכתוב (נשא)" :ואני אברכם" ,וכן כתב הרמב"ם (הביאו המ"ב) שאין הברכה מהכהנים אלא אלישיב זצוק"ל שמותר לערוך עצרת הספד במוצאי שב"ק ,ואין בזה כל חשש ,וא"כ מותר ללכת
מה' יתברך ,ולכן אין לזלזל בזה גם כשאין הכהן ראוי. לקברים לכתחילה ,וכן לא מצאנו במוצ"ש שום הלכות מיוחדות מלבד סעודת מלווה מלכה כמובא
ט"ו .חציצה במקווה במשקפיים ושעון. בשו"ע ובמ"ב (סי' ש').
עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אליהו מזרחי שיחי' :האם משקפיים ושעון הם חציצה במקווה או הל' שבת ועוד – שנים מקרא בלילה. ז.
לא (לגברים)? והשבתיו :אם הם משוחררים והמים עוברים דרכם לא שייך בזה חציצה כלל. עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' [הנמצא עמנו כעת כאן] :האם מותר
ט"ז .תרופה שהייתה מתחת המיטה. לומר שנים מקרא בלילה? והשבתיו :בשער הציון (ריש סי' רל"ח) הביא בשם הפמ"ג שאף שכתבו
עוד שאל אותי השבוע הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי' :תרופה שהייתה מתחת המיטה וישנו המקובלים שלא לומר מקרא בלילה אין הכוונה שזה אסור ,אלא שעדיף ביום ללמוד תורה שבכתב
עליה וזה כדור שבולעים אותו ,האם זה מותר? והשבתיו :לפי מה שכתב בשו"ת "תפארת צבי" ובלילה תורה שבעל פה ,וכמו שאמרו חז"ל ,אמנם ,אין איסור בדבר ,והנה ,המ"ב ידע ג"כ קבלה
להגה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א שאין שייך הרוח רעה הזאת בזה הזמן וודאי שמותר ,וכן דעת כידוע ,ואע"פ שהמקובל ים כתבו שלא לומר ,הוא ידע אותם ולא פסק כן ,ולכן אני אומר תמיד באופן
מרן ה"חזון איש" זיע"א ("אמרי יושר" – הובאו שניהם בפסק"ת ח"ב עמ' אחרון) ,וגם לפי דעת מרן ברור שלפי המ"ב מותר לומר מקרא בלילה ,ובספרי "דברי מאיר" (הל' שבת פי"ג) הבאתי במקורות
הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (שם ועוד) שהחמיר בזה ,נלע"ד שבתרופה לבליעה יהיה מותר ,שאין זה פוסקים רבים שגם עפ"י סוד אפשר לומר בליל שישי ובליל שב"ק שמו"ת ,וכן אני נוהג ,ויש שנוהגים
נקרא אוכל כלל ,ועי' בפסק"ת (הל' יום כיפור) בשם האחרונים שאדם שחש בראשו וכדו' ביום כיפור גם כאן להחמיר ,אך אני את שלי אמרתי ,ולגבי אמירת תהילים בלילה יש דבר פלא שבכל פעם
באופן שמותרת לו רפואה בשבת (עי' שו"ע ומ"ב סי' שכ"ח) ,הרי שמותר לו לבלוע כדור ביום כיפור שאני מגיע ל"כותל המערבי" או לציון דוד המלך ע"ה ולציון רחל אמנו ע"ה וכדו' אני רואה שכולם
(בלי מים) שאין זה נקרא אכילה ,ולכן נראה שאין זה נקרא אוכל כלל גם לעניין הנ"ל ומותר לכתחילה. אומרים תהילים גם בלילה ,ויכול להיות שנוהגים כהמ"ב הנ"ל ,אך זה קצת קשה שהרי רבים כן
י"ז .הל' ברכות – שיעור ברכה אחרונה. מקפידים על זה ,ונראה שתהילים שהוא דרך תפילה ובקשה ולא דרך לימוד שרי ,או שכיון שזה
עוד שאל אותי אתמול בהכנסת ספר תורה לבית המדרש נדבורנה באניא כאן בירושלים בהשתתפות לצורך חולה וכדו' מותר ,וכן אמר לי פעם מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ,ועוד יתכן
האדמו"ר שליט"א ועוד [וכן היום הייתי כאן בבית וגן בהכנסת ספר תורה לביהכנ"ס "משכן שבקברים שזה עת רצון מיוחד מותר – וכמו שאומר הבה"ח אריאל פרלמן שיחי' [וכן ה"כותל
אהרן" לבני תימן] ידידי הרב עזריאל שיחי' :מה השיעור של ברכה אחרונה על רוגלך? והשבתיו: המערבי" הוא ג"כ מקום של רצון כידוע].
גדר ברכה אחרונה שווה בכל דבר והיא :לפי החזו"א :כשיש נפח של קצת יותר מקופסת גפרורים הל' טבילת כלים ,הגעלת כלים. ח.
רגילה (קטנה) זה כזית ומברכים ברכה אחרונה על כל דבר ,ולפי הגר"ח נאה :זה בשיעור של קופסת עוד שאל אותי בן דודי הרב שלמה זלמן רוחמקין שיחי' מב"ב :גביע של קידוש האם הוא צריך
גפרורים קטנה (ולא :קצת יותר) ,והיינו :על רוגלך וכדו' בכזה שיעור" :על המחיה" ,על תפוח וכדו' הגעלה כשהוא חדש? והשבתיו :מבואר בספרי הכשרות שכיום אין מושחים כלים חדשים בחומר
בשיעור הזה" :בורא נפשות" ,וזה כלל כללי בברכה אחרונה ,וזה בין לבני אשכנז ובין לבני ספרד – ולכן אין צריכים הגעלה לכלי חדש ,וכן מביאים בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ויבלחט"א מרן
עי' באריכות בספר "וזאת הברכה" בהתחלה ,ובבירור הלכה שבסופו ,ואכמ"ל. הגר"מ שטרנבוך שליט"א (ראה בספר "הכשרות" להגרי"י פוקס שליט"א) ומה שהוא שאל :האם
ייתן ה'שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,אמן! מי שמחמיר מותר לו להשתמש בזה לקידוש בינתיים? השבתי :וודאי שמותר ,וכנ"ל ,ובפרט שאין זה
הוספות לגיליון הקודם ( )382ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק לך כלי בישול שהרי משתמשים בזה לצונן ,אך צריך לטבול אותו באופן שעשה אותו גוי ,ואם רוצה
לך תשפ"ז :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: יגעילו אח"כ ,וכנ"ל.
א .בעניין מה שאמר מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל על חסד שאדם שלא עושה אותו כשצריך גם הל' ברכות – ברכת פלאפל. ט.
כשהוא לומד הגמרא שלו סגורה – יש לבאר עוד :כי בתורה כתוב שהוא צריך להפסיק עוד שאלה אותי אמי שתחי' :מהי ברכת פלאפל? והשבתי :למעשה :ברכתו שהכל וכן נהוג עלמא,
לעשות חסד כשצריך אותו ,ואם אינו עושה כן משמע שלומד שלא ע"מ לקיים ,ולכן הגמרא ובאמת דנו בזה הפוסקים ובראשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל באריכות ונביא את הנידון :פלאפל
שלו סגורה! בעצם עשוי מחומוס טחון ומקמח ותבלינים ,והנה ,יש נידון בפוסקים (ראה שו"ע ומ"ב סי' ר"ב
ב .בעניין מכנסי הכהנים בגמרא יומא – יש לדקדק שיש שם שני דעות :א .שזה היה מכנסיים ועוד) מה הדין פרי שאין ניכרת צורתו אמנם" :נטעי להו אדעתיה דהכי" והיינו שרוב מה
של בגדי כהונה ,ב .מכנסיים אחרים שאף הם היו קדושים רק לא היו לעבודה ,ובפשטות את שמשתמשים בו הוא בשביל רסק ,שבכה"ג גם כשאין ניכרת צורתו מברכים עליו ברכת הפרי או
האבוקות בשמחת בית השואבה היו עושים ממכנסי הקודש. הירק ,והנה ,לכאורה על פניו ניכר כ אן החומוס ויש בו ממשות ,וכן יש לדון שפלאפל הוא הדבר
ג .בעניין החרדים שישראל המכוון מקיים מצוות נשיאת כפיים – יש לציין למה שמובא בספר הידוע ביותר העשוי מחומוס ויש לדון אולי נוטעים אותו על דעת כן ,ולכן מי שבירך עליו אדמה פשוט
"הזיכרונות" למרן הגרח"ק זצוק"ל שמרן ה"חזון איש" זיע"א לא קיבל את זה ,ואולי סבר שיצא ,אך נהגו לברך עליו שהכל כי בכך נפטר וודאי ,ועוד יש לדון לגבי הקמח שמניחים בו שאינו
שזה "בל תוסיף" ,עיי"ש בהערה. מתבטל ,והנידון :האם זה ני תן רק לדבק או גם לטעם וא"כ ברכתו היא מזונות ,ולמעשה מי שבירך
ד .לגבי המתפלל עם החזן – לא ידעתי מדוע יצטרך להתפלל דווקא בנוסח שלו מלבד זה שצריך עליו מזונות ג"כ יצא ,ובפרט שהוא מין מזון שמזונות פוטר אותו ,ולמעשה מברכים עליו שהכל
לומר עמו קדושה וכדו' וכמו שהבאתם. לכתחילה ,וכנ"ל.
הגה"צ המקובל ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א ר"י "שער השמים" ברכני בחמימות רבה הל' שבת – קיפול ופתיחת שולחן מתקפל וכדו' בשבת. י.
ובלחיצת יד אור ליום ג' ט"ז חשון תשפ"ז. עוד שאלו אותי בשבת שעברה בבית כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן :האם מותר לפתוח
הגה"צ המקובל ר' יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א מתורת חכם ברכני אור ליום ד' י"ז חשון ולסגור שולחן מתקפל בשבת? והשבתי :מבואר בשו"ע (סי' שט"ז) ש"כיסא טרסקל" והיינו כיסא
תשפ"ז במאור פנים ואמר: מתקפל שהרגילות היא לפתוח ולסגור אותו תמיד הרי שמותר לפתוח ולסגור אותו בשבת ,ואין בזה
"האט גיפוע'לט אלע'ס גיט"! משום אהל ,וכן אין בזה משום בונה וסותר [ראה שו"ע ומ"ב סי' שי"ג – שי"ד) ולכן מותר לפתוח
הגה"צ ר' נחמן בי דרמן שליט"א ברכני אור ליום ה' י"ח חשון תשפ"ז בלחיצת יד ובמאור פנים ולסגור בשבת כל כלי שהרגילות היא לפתוח ולסגור אותו תמיד ,כגון :שולחן מתקפל ,כיסא מתקפל,
ואמר: מיטה מתקפלת ,ואין בזה כל חשש ,ויש לציין לדברי המ"ב (סי' ש"מ) שדלת מותר לפתוח ולסגור
"לחיים טובים ולשלום"! אותה תמיד על אף שכל פעם שפותח הוא סותר ,וכל פעם שהוא סוגר הוא בונה ,שהרי היא חלק
כ"ק האדמורי"ם מסטריקוב ב"ב ,סדיגורא ירושלים ,שבט הלוי מב"ב ,הגה"צ ר' חיים הערש מהקיר ,כיון שהרגילות לפתוח ולסגור אותה תמיד ,וידוע ,שבניין וסתירה בבית היא הרבה יותר
טייטלבוים אב"ד סאטמר ירושלים מארה"ב ,הגאון ר' עקיבא וואזנר מו"צ העדה החרדית ,הגאון חמורה בהלכותיה מאשר בניין וסתירה בכלים ,ולכן זה וודאי שמותר לכתחילה.
ר' יקותיאל ליברמן רב ביהמד"ר סדיגורא ירושלים שליט"א ברכוני אור ליום ה' י"ח חשון תשפ"ז י"א .הל' שבת – קריאת עיתונים והסתכלות בתמונות בשבת ,נשמה יתירה למי שלא שומר
כאן בירושלים בחמימות רבה ובלחיצת יד. שבת.
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו עוד שאל אותי השבת הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' מצפת :האם מותר להסתכל בתמונות של רבנים
רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר בשבת ובכתב שתחתיהם? והאם מותר לקרוא עיתונים בשבת? והשבתיו :כתב מרן הגר"ח קנייבסקי
בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. זצוק"ל (בספר על שטרי הדיוטות) שלהסתכל בתמונות של צדיקים מותר ,וגם בכיתוב שתחתם שזה
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
