gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander

שבוע: וירא (2026-10-26)

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת לך לך תשפ"ז (‪)332‬‬ ‫מילה הושלם ונהיה שלם ברמ"ח מצוות שהם כנגד רמ"ח אברים‪ ,‬וה' זה ג"כ שם ה' כיון שהמילה‬ ‫כתוב בפסוק (י"ב‪ ,‬א')‪" :‬ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ‬ ‫היא אות ברית בינינו לבין ה' יתברך!‬ ‫אשר אראך"‪ - ,‬ואמר לי אתמול רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א דבר נפלא‪ :‬רבים‬ ‫ויש לנו להיזהר מאוד שלא לדבר בשעת חזרת הש"ץ – וכמו שכתב השו"ע (סי' קכ"ד‪ ,‬ס"ז)‪" :‬אין‬ ‫מדברים מה הכוונה כאן בכפילות‪" :‬לך לך" ורש"י פירש‪" :‬להנאתך ולטובתך"‪ ,‬ועוד‪ ,‬ונראה לבאר‬ ‫לשוח שיחת חולין בשעה שש"ץ חוזר התפילה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערין בו"‪.‬‬ ‫עוד בס"ד‪ :‬רמז רמוז כאן שיש לאדם ללכת ולחזור אל עצמו‪ ,‬שפעמים הוא מקרב את כל העולם‬ ‫כתב בספר "פלא יועץ" (ערך דיבור)‪" :‬וכתבו משם ר' ישראל בעש"ט שהמדבר בשבח הצדיקים‬ ‫והוא‪" :‬בארצך" – "מולדתך" – "בית אביך" אך אינו דואג לעצמו כלל‪ ,‬ואינו בונה את עצמו‪ ,‬ועל זה‬ ‫חשוב כאילו עוסק במעשה מרכבה" – וכ"כ מרן ה"חתם סופר" זיע"א בתשובה‪:‬‬ ‫רמז הכתוב‪" :‬לך לך" היינו לך ותחזור לעצמך!‬ ‫נספר כמה סיפורים הנוגעים לפרשתנו‪:‬‬ ‫עוד ביאר בזה מרן המשגיח הגה"צ ר' חיים ואלקין זצוק"ל (שהיום י"ב חשון היה היארצייט שלו‬ ‫מדובר בתחילת הפרשה על אברהם אבינו ע"ה שה' אמר לו‪" :‬לך לך" והוא הלך בלי שאלות‬ ‫– נפטר בשנת תשפ"ג) "לך לך לארצך" = יש כאן רמז לאדם שתמיד ינהג כמנהג אבותיו‪ ,‬וגם‬ ‫ומענות‪ ,‬ושלשום בלילה כשנסעתי לציון רחל אמנו ע"ה בליל ההילולא היה באוטובוס עלונים‬ ‫כשהתרחק יעמדו לנגד עיניו בית אביו ומנהגי הוריו‪ ,‬וכך הוא ילך מן הארציות שלו‪ ,‬וזהו בדרך‬ ‫וקראתי בדרך (זה היה עלון מארה"ב של חיזוק באמונה)‪ :‬הרה"ק בעל "תולדות יעקב יוסף" זיע"א‬ ‫רמז‪" :‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וכו' = היינו מכוחם! שתיקח את המנהגים של בית‬ ‫תלמיד הבעש"ט הק' זיע"א הוזמן פעם לברית והוא התמהמה וכשהגיע גילה שלא המתינו לו והיה‬ ‫אבא ובית אימא ותלך עימם הלאה!‬ ‫לו קפידא על זה‪ ,‬והנה‪ ,‬בסעודת המצווה הגיע אדם בלתי מוכר והתיישב לסעודה‪ ,‬וכששאלו אותו‪:‬‬ ‫עוד נראה לבאר בדברי רש"י הנ"ל‪" :‬להנאתך ולטובתך" – ידוע מה שכתב בהקדמת הספה"ק‬ ‫"האם אתה רוצה ליטול ידיים"? אמר‪" :‬אם יהיה כך אז נעשה כך"! וכן היה לגבי השאלה‪" :‬האם אתה‬ ‫"אגלי טל" להגה"ק מסוכטשוב זיע"א [שהלילה זכיתי להיות אצל נכדו כ"ק האדמו"ר‬ ‫רוצה לאכול דגים""? וכן ענה על השאלה‪ :‬האם תרצה לאכול מרק"! והיה הדבר לפלא שאח"כ נעלם‬ ‫מסוכטשוב שליט"א כאן בבית וגן] שיש טעות גדולה לאנשים שחושבים שיש ללמוד תורה‬ ‫האיש‪ ,‬והבין ה"תולדות" שהיה זה אליהו הנביא ז"ל שהגיע מן השמיים לפייס דעתו‪ ,‬ולהראות לו‬ ‫מתוך צער וכך מקבלים יותר שכר! ואינו נכון! אלא יש ללמוד את התורה בהנאה‪ ,‬וכך היא‬ ‫שאם נגזר משהו זה מה שיהיה‪ ,‬והיות ולא נגזר עליו להיות בברית זה מה שהיה!‬ ‫נבללת באברים‪ ,‬ומקבל שכר טפי‪ ,‬וזה נרמז כאן ג"כ‪" :‬לך לך" – "להנאתך ולטובתך" והיינו‬ ‫עוד יש ברש"י על ברית בין הבתר ים שאברהם אבינו ע"ה גירש את העיט שזה רמז לדוד המלך‬ ‫תלמד את התורה הנקראת‪" :‬טוב"‪ ,‬וכדאיתא בסוף אבות‪" :‬ואין טוב אלא תורה שנאמר‬ ‫ע"ה שהגיע להילחם באומות ולגאול את ישראל ועדיין לא הגיע הזמן – והביא בזה מורנו הגאון‬ ‫(משלי) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו"‪ ,‬ואיך תלמד‪" :‬להנאתך"! וזהו‪" :‬להנאתך‬ ‫ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א מעשה נפלא שפעם המתינו החסידים להרה"ק מטולנא זיע"א והוא‬ ‫ולטובתך"‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫הסתגר בחדרו‪ ,‬והנה‪ ,‬לאחר זמן הוא הגיע וש אלו אותו‪" :‬מדוע נסגר הרבי בחדרו"? ויען הרבי‪:‬‬ ‫עוד כתוב בפסוק (י"ב‪ ,‬י"ג)‪" :‬אמרי נא אחתי את למען יטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך" –‬ ‫"כי הגיע אלי משיח"! ושאלוהו‪" :‬ומה הוא רצה"? והשיב‪" :‬הוא שאלני‪ :‬האם לגאול כבר את‬ ‫ופרש"י‪" :‬יתנו לי מתנות"‪ ,‬וזה קשה מאוד‪ :‬וכי כך אומר אברהם אבינו ע"ה שדאג לכל העולם‪,‬‬ ‫ישראל אף שעדיין יש אנשים שבגלל זה לא יגיעו לתיקונם"? ושאלוהו‪" :‬ומה השיב הרבי? בטח‬ ‫וכאן זה נראה לדאגת עצמו שיקבל מתנות? ואמר לי השבוע רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס‬ ‫שיבוא כבר"! ואמר להם הרבי‪" :‬אמרתי לו שקודם יתוקנו האנשים הללו ואח"כ יבוא"! ושאלוהו‪:‬‬ ‫שליט"א שמכאן רואים יסוד עצום בעניין שלום בית‪ :‬אברהם אבינו ע"ה רצה לשכנע את שרה‪,‬‬ ‫"מדוע"? ויען הרבי‪" :‬ומה אם אומר לכם שחלק מאותם אנשים שעוד לא תוקנו יושבים כאן‬ ‫והוא ידע שהאישה מעניין אותה ומכבד אותה שנותנים לבעלה מתנות‪ ,‬ולכן הוא אמר לה כן כדי‬ ‫בחדר"! והביאור ברש"י מובן‪.‬‬ ‫לפייס את דעתה! ולכן אמר‪" :‬וחיתה נפשי בגללך" – שהמשמח ביותר את האישה שבעלה מתכבד‬ ‫עוד בפרשה יש על מצוות מילה – וסיפר לי מורנו הגר"ש הלוי רוטמן שליט"א ששמע פעם‬ ‫בשבילה! והיא ממש מחיה אותו‪ ,‬וזה מחיה אותה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫בקלטת ממרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שהיה סיפור קדמון על אחד שהיה מוהל וביקשוהו לבוא למקום‬ ‫עוד כתוב בפסוק (י"ג‪ ,‬א')‪" :‬ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב" – ואמר לי השבוע רה"י‬ ‫אחד למול‪ ,‬ובדרך הוא פגש אישה אחת שאמרה לו‪" :‬תיזהר מהם הם שדים ואני כבר נפלתי‬ ‫הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א‪ :‬לכאורה יש להקשות‪ :‬הרי דרך הכתובים ללכת מהכבד אל‬ ‫ברשתם‪ ,‬אך תיזהר שלא תטעם שם כלום"! וכן היה‪ ,‬שהוא מל ואח"כ שכנעו אותו לטעום ולא‬ ‫הקל‪ ,‬וכמו בפרשת תרומה שכתוב‪" :‬זהב וכסף ונחשת"? וביאר‪ :‬כאן הולכים לפי הסדר מי יותר‬ ‫הסכים‪ ,‬ואמר לו השד‪" :‬בזכות שאתה זהיר במצוות מילה אני יראה לך משהו"! ולקחו לחדר אחד‬ ‫כבד‪ ,‬כי כתוב‪ " :‬ואברם כבד מאד"‪ ,‬וא"כ שפיר הוא הסדר‪ :‬קודם המקנה שהוא הכבד ביותר‪ ,‬ואח"כ‬ ‫ופתח לו וזה היה נראה כמו ביתו‪ ,‬והוא נבהל מזה מאוד‪ ,‬והוא אמר לו שאם אדם מתקמצן על‬ ‫הכסף‪ ,‬ואח"כ הזהב‪ ,‬ולוט שזה לא היה כבד עליו הסדר כתוב אחרת‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ממונו הרי שהשדים שולטים על זה ואין לו שליטה על זה וכך הוא נהיה קמצן עוד ועוד! ר"ל‪,‬‬ ‫עוד כתוב בפסוק (י"ד‪ ,‬כ"ג)‪" :‬אם מחוט ועד שרוך נעל" – ואמרו חז"ל (חולין פ"ט‪ ).‬שבזכות‬ ‫ורואים כוח מצות מילה!‬ ‫שאברהם אבינו ע"ה אמר את זה זכו בניו לחוט של תכלת (ציצית)‪ ,‬ורצועה של תפילין‪ ,‬וביאר‬ ‫עוד כתוב בפרשה על‪" :‬ברע מלך סדום" ומסופר שהגה"ק ר' יונתן אייבשיץ זצוק"ל היה חריף‬ ‫הגאון ר' עקיבא איגר זצוק"ל שלכן נפסק בשו"ע (סי' ב') שיש לקשור קודם את נעל שמאל ואח"כ‬ ‫מאוד כבר בילדותו ופעם שאלו אחד‪" :‬מדוע כאן כתוב ששם מלך סדום הוא‪" :‬ברע" ובבוקר‬ ‫את נעל ימין‪ ,‬כיון שביד שמאל קושרים את התפילין‪ ,‬וחזינן שקשירה חשובה יותר בשמאל‪ ,‬ויש‬ ‫אנחנו אומרים‪" :‬מלח (הוא חשב‪" :‬מלך") סדומית רובע"? ענהו ר' יונתן‪" :‬קראו לו‪" :‬ברע" וכיון‬ ‫כאן רמז בפסוק שלנו שכתוב‪" :‬מחוט ועד שרוך נעל" ולמדנו לעיל שבזכות שאמר‪" :‬שרוך נעל" זכו‬ ‫שהתהפכה סדום התהפך שמו ל"רבע"!‪( ..‬עפ"י "שבת טיש")‪,‬‬ ‫לתפילין‪ ,‬ממילא‪" :‬ועד שרוך נעל" = יש לקשור את הנעל השמאלית ראשונה כמו התפילין‬ ‫עוד מסופר על הרה"ק ר' יחזקאל משינווא זיע"א שכשנסע לא"י הביא לו אחד לפני שעלה לאנייה‬ ‫שכתובים באותו פסוק‪ ,‬ובזכות שאמר‪" :‬שרוך נעל" זכו לתפילין‪ ,‬ומובן מדוע הם קשורים זה לזה‬ ‫המחאה גדולה שיהיה לו להתפרנס בא"י‪ ,‬וכיון שעמד בתפילה באנייה גילה שאין הוא מכוון בה‬ ‫התפילין והנעליים‪ ,‬והבן‪( ,‬והוסיף לי בזה מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שעדיין יש‬ ‫כרא וי והוא קרע מיד את ההמחאה‪ ,‬ואמר שכיון שהיה בטוח בפרנסתו לא התפלל כראוי! ואמר‬ ‫בזה סוד‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬מה הקשר בין זה שאמר‪" :‬שרוך נעל" לתפילין? עוד הוסיף בזה הבה"ח‬ ‫שעל זה רמז התרגום‪" :‬הרימותי ידי" – "בצלוי" היינו בתפילה שאברהם אבינו ע"ה רמז למלך‬ ‫שמואל בר שלום שיחי'‪ :‬יש לדון בזה באיטר אם זה היכן שאותו אדם קושר תפילין‪ ,‬או שכיון‬ ‫סדום שאם ייקח ממנו הרי שהוא לא יוכל לכוון בתפילה!‪(..‬עפ"י "ש‪.‬ה‪.)".‬‬ ‫שזה שכר כללי ורובא דעלמא מניחים בשמאל אזלינן בתר שמאל דכו"ע‪ ,‬ולעניין מעשה הכריע‬ ‫ויש להוסיף כאן מה שסיפר לי הליל ה ידידי הרב נתנאל שלנגר שיחי' שסיפר לו ראש הכולל‬ ‫המ"ב (שם) שיקשור בימין כיון שכך הוא מניח תפילין‪ ,‬ועי' בשו"ת "רבבות אפרים" מש"כ בזה‬ ‫הגר"צ ויספיש שליט"א ( שראיתיו אתמול ב"כותל המערבי") על זקננו הגה"ק ר' נחום משאדיק‬ ‫גבי נשים שאינם מניחות תפילין)‪.‬‬ ‫זיע"א [שהיארצייט שלו היה היום י"ב חשון – נפטר בשנת תרכ"ו – לפני ‪ 161‬שנה] שהיה‬ ‫עוד כתוב בפסוק (ט"ו‪ ,‬ו')‪" :‬והאמן בה' ויחשבה לו צדקה"‪ ,‬והקשה מרן הגרא"א דסלר זצוק"ל‪ :‬וכי‬ ‫מתענה משבת לשבת‪ ,‬ופעם מעט לפני שבת ביקש מבנו כוס לשתות‪ ,‬והבן התפלא שהרי עוד‬ ‫עד עכשיו לא האמין אברהם אבינו ע"ה שעליו אומרים חז"ל שחיפש תמעד את בעל הבירה?‬ ‫מעט שקיעה ויסתיים לו התענית‪ ,‬ואמר לו ר' נחום‪" :‬אני רואה שקשה לי להבין את מה שאני‬ ‫וביאר‪ :‬כתוב כאן לפני‪" :‬ויוצא אותו החוצה" ואמרו חז"ל‪ :‬אמר לו צא מאיצטגנינות שלך"‪ ,‬והיינו‬ ‫לומד מחמת התענית‪ ,‬ולא שווה לי כל תענית זו אם בגללה יש לי אי הבנה בלימוד"! זכות‬ ‫שיש אמונה שהיא מכוח החקירה‪ ,‬והיינו שאברהם אבינו ע"ה חיפש תמיד את הקב"ה‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ויש‬ ‫הצדיקים יגן עלינו‪ ,‬אמן!‬ ‫אמונה שהיא בתמימות ובלי חקירות‪ ,‬ועל זה מדבר הכתוב כאן שאחרי שהוא הוציא אותו החוצה‬ ‫הוספות לגיליון "פניני מאיר" (‪ ) 330‬ממורנו הגא ון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי‬ ‫הוא האמין בה' בלי שום חקירות אלא בתמימות שכל מה שמגיע על האדם הוא לטובתו‪ ,‬ותמיד‬ ‫בליל ש"ק לך לך תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫יש להאמין‪.‬‬ ‫א‪ .‬בעניין הר"ת על "נח" שזה רמז למי שנח בשבת – יש לדקדק שבדברי הגמרא שבת (קי"ח)‬ ‫וכאן יש לציין דברים של השגח ה פרטית שראיתי רק ביממה האחרונה {וכפי שאתם מבקשים}‪:‬‬ ‫מובא שמי שמענג את השבת זוכה לברכות אלו‪ ,‬עיי"ש‪[ ,‬א"ה‪ ,‬ונ"ל ש"נח" זה רמז כללי על‬ ‫אתמול בלילה כשהכנתי את הצ'ולנט שאתם רואים ועוד מעט תטעמו ממנו‪ ,‬לא היה לי בשר‪,‬‬ ‫מנוחת השבת‪ ,‬אך הרב שליט"א צודק שאין זה שכר על עצם מנוחת השבת]‪.‬‬ ‫וזה דבר נדיר ביותר‪ ,‬ולפתע נכנס כאן בחור שבדרך כלל לא מגיע והביא בשר משובח ואמר‪:‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין הסיום שמביא כמה בורקסים – זה הכול כשהוא עושה פרצוף‪ ,‬וכמו שהבאתם אבל‬ ‫"קח כמה שאתה רוצה"! וכן לא היה לי חלות לשב"ק ובדרך כלל יש לי כבר בליל שישי‪ ,‬ולא היה‬ ‫עצם הכיבוד שאינו עם פרצוף איננו בעיה שהרי מרן הגרח"ק זצוק"ל פעמים שהיה מסיים‬ ‫לו בגלל סיבה מאוד נדירה‪ ,‬והוא הביא לי מעצמו! וכן היום בצהריים מיהרתי מאוד לקיים‬ ‫בכולל ושותה לכבודו כוס מים‪ ,‬אבל הוא שמח בזה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫מצוות כיבוד אב ואם וכשהלכתי לרכבת הקלה כאן ליד בית וגן היא כבר הגיע לתחנה‪,‬‬ ‫הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א לגיליון "פניני מאיר" (‪ ) 331‬שאמר לי‬ ‫ונזכרתי שה"רב קו" שלי ריק‪ ,‬ותיכף הנחתי ‪ ₪ 50‬במכונה והיא מילאה באורך פלא במהירות‬ ‫בליל ש"ק לך לך תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫עצומה את הסכום‪ ,‬ולא עוד אלא שהנהג המתין לי‪ ,‬ויהי לנס! והגעתי בדיוק בזמן לבית הורי‬ ‫א‪ .‬בעניין ר' צדוק זיע"א והמילה‪ :‬צ' – נ"ל שביאר דווקא לנשוא יהודי אחר שזה רומז על‬ ‫שיחי'! וזה מהיום האחרון! ואם אדם יפתח עיניו הוא יראה כל הזמן השגחות מופלאות! וזהו‪:‬‬ ‫עניין‪" :‬נושא בעול עם חברו"‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫"והאמין בה'"! = שהכול מאתו יתברך!‬ ‫ב‪ .‬בעניין ההבדל בין נח לאברהם אבינו ע"ה בצורת ההוכחה – אין ראיה לדבר‪.‬‬ ‫עוד כתוב בפסוק (י"ז‪ ,‬כ"ו)‪" :‬בעצם היום הזה נמול אברהם וכו' – ומובא בגמרא נדרים (ל"ב)‬ ‫ג‪ .‬בעניין השמות ליום הדין – יש על זה בספר "שמירת הלשון" ובמקום אחד הוא מביא מחז"ל‬ ‫שבזכות מצוות מילה נקרא אברהם אבינו ע"ה‪" :‬אברהם" כי‪" :‬אברם" בגימ'‪ :‬רמ"ג‪ ,‬ו"אברהם"‪,‬‬ ‫במעשה שכל יורדי גהנום אינם זוכרים את שמם‪ ,‬וע"י הזכרת השם בתפילה הוא יזכור שמו‪.‬‬ ‫בגימ'‪ :‬רמ"ח‪ ,‬והיינו שהיה חסר מרמ"ח אברים שכל אחד מהם רומז על מצוות עשה‪ ,‬ואחרי מצוות‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות רג'ינה‬ ‫ע"ה ‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬