מחודדין · Mechidudin — וירא (2026-10-26)

לעילוי נשמת בס"ד
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה ,מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה,
אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה ,ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל
יושב פתח האוהל .אחד מהיסודות של קיום מצוות זה לצפות מתי המצווה יבוא לידי שאוכל
לקיימה .אברהם אבינו מלמד יסוד זה בפרשה .הוא סמל ודוגמא .הקב"ה אומר ,כי ידעתיו,
מפרשים חז"ל ,שידעתיו פירוש ,אהבתיו .ולמה הקב"ה אוהב את אברהם ,כי יצווה את בניו
לשמור דרך השי"ת .אברך היגיע לפתחו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל עם בנו בן
השלוש .הוא רצה להתברך ולשאול עצה .העצה שהוא ביקש לדעת ממתי יתחיל לחנך את בנו,
שאלו הגרש"ז ,בן כמה אתה ,האברך חשב שהגרש"ז מתעניין בגיל של הבן ,הוא ענה שהילד
בן שלוש .הגרש"ז תיקן את האברך ,לא שאלתי אותך בן כמה בנך ,שאלתי אותך בן כמה
אתה .טני ,ענה האברך ,בן עשרים וארבע .אמר לו הגרש"ז ,באת באיחור של עשרים ואחד
שנה ,אילו היית מגיע כשהיית בן שלוש ,היית מלמדך איך להתנהג ,כעת מה שנשאר לך זה
מה שהבן שלך יראה אצלך ,ככה הוא יתנהג .כעת ,אברהם שיתף את ישמעאל בהכנסת
אורחים ,עד עצם היום הזה כמה שבני ישמעאל צמאי דם ופראי אדם ,הם מכניסים אורחים
בהידור .גם לוט ,נדבק בעניין ,שגם הוא "נכשל" בהכנסת אורחים בסדום .יצווה ,מלמדים
חז"ל שזה גם משמעות של ליווי .זאת אומרת ,שאברהם אבינו ליווה את בניו בכל מצוותיהם.
אברהם אבינו מלמד אותנו איך מקיימים מצוות ,מצפים לקיימם וזה מגיע .אברהם אבינו
מלמד אותנו איך להתפלל .אברהם אבינו מלמד אותנו איך לדאוג לעשות קידוש השי"ת.
אברהם אבינו מלמד אותנו איך להתנהג כאשר נמצאים בין אנשים חסרי יראת שמיים .הוא
מלמד ,מי שאין לו יראת שמיים ,אין לו בעיה להרוג .והוא אומר זאת לאבימלך .שידע ,יש
משהו במדינה שלך שגובל בהפקרות .איך אברהם אבינו היגיע לשם ,פשוט מאוד ,לאחר
חורבן סדום ,אלוני ממרא הפך להיות מקום ריק מעובר ושב ,שוב אברהם לא יכל להפיץ את
האמונה בה' אחד ,דרך הצלחת .הוא חייב לעבור למקום ששוקק חיים ,שם יוכל להמשיך
במשימה בדרך טובה .כל הפרשה עם לוט מלמדת אותנו ,ראשית לכל ,המעלה שיש בלהיות
מקושר לצדיק .לולא שלוט היה קשור לאברהם ,הוא היה נאבד ביחד עם סדום .יתר על כן,
לומדים את כוחה של תפילה ,תפילתו של אברהם אבינו לא שבה ריקם .היא אמנם לא הצילה
את סדום ,אך היא הצילה את כלל ישראל ,בלידת מואב שיביא לעולם את רות המואביה ,אמא
של מלכות .זה גם מלמד אותנו להתפלל שיתקדש שם שמיים בעולם ,שזה המסר הפנימי מתוך
תפילתו של אברהם אבינו .ואם מדברים על תפילה ,זה מלמד אותנו עוד שתי נקודות מרכזיות
לגבי תפילה .ראשית ,המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר ,הווא נענה תחילה .כאשר
אברהם התפלל לרפואת אבימלך ,ה' פקד את שרה .שנית ,יפה תפילת החולה על עצמו .כאשר
ישמעאל הושלך תחת אחד השיחים ,נאמר וישמע אלוקים בקול הנער .הפרשה מלמד אותנו
עוד שתי לימודים חשובים ,כאשר יש ישמעאל ,שהוא מסכן את חייו הגשמיים והרוחניים של
יצחק ,יש להרחיק אותו מן הבית .סכנתא חמירא מאיסורא .מצד שני ,יש את "באשר הוא
שם" ,המלאכים התחננו להשי"ת אל תרפא את ישמעאל ,בעתיד הוא הורג את בניך ,עונה להם
הקב"ה ,באשר הוא שם .מה דינו כעת .כעת ,בזה הרגע ,הוא אינו חייב מיתה .ייתכן שעל זה
היה בנוי הסברא של רבי זכריה בן אבקולס שסירב להסכים להריגת בר קמצא .באשר הוא
שם ,אין לו דין מיתה .השיא זה בעקידת יצחק ,המסע הארוך שבה אברהם נשאל לאן פניו ,ואז
הוא עונה לשחוט את בנו ,הלעג ההמוני ,כאשר מזכירים לאברהם ,הרי הסברת לנו שאסור
להקריב אנשים .הסיום של הנסיון זה ההבטחה האלוקית שבזכותה אנחנו קיימים עד ימינו.
הבחירות מאחורינו ,הבה נתאחד ,להתפלל שבזכות עקידת יצחק בהר המוריה השי"ת ישוב
לשם עם בית המקדש השלישי לעיני כל חי וישמיע לנו שנית ,אני ה' אלוקיכם.
המכסה אני מאברהם .האריך הקב"ה בשבחיו של אברהם ואברהם לא גבה לבו על זאת אבל השפיל עצמו ואמר
ואנכי עפר ואפר .ומכאן ראוי ללמוד שכל מי שמשבחין אותו אין ראוי שיתגאה על כך אלא שישפיל את עצמו
יותר ממה שהיה .הנה דברי רבינו בחיי יסוד מוסד לגבי הנהגת האדם בדרכי ומדרכי השי"ת .מי הוא זה ואיזה
הוא אשר יוכל לצוות את בניו ובני ביתו אחריו ללכת בתורת השי"ת ,לשומרו ללא פשרות בכל עת ובכל
שעה ,זה רק העניו .מי שיש לו עפר ואפר .למעשה לא שייך להזכיר את צמד מילים ,עפר ואפר בלי אמרתו
של הרה"ק הרש"ב מפרשיסחא זצוק"ל .חייב להיות לאדם שני כיסים .אחד של עפר ואחד של אפר .אם יבוא
היצר הרע ויאמר לך ,אינך שוה כלום ,אמור לו ,קח לדוגמא עפר .עפר כשלעצמו אין בה כלום אך יתכן
ללנות ממנה מגדלים מפוארים .כך גם בענייני עבודת השי"ת ,אמנם העבודה שלי כבן אדם יחיד אין בה
כלום ,אך ,בהצטרפות לכלל ישראל יש בה הרבה מאד .מצד שני אם יבוא היצר בטוענה של מה לך
להתעסק בקטנות ,אדם נכבד וחשוב כמוך יש לו לכוון בכוונות וללמוד רק סתרי תורה וכדומה .אזי יש
להשתמש באפר ,אפר זה משהו שפעם הי'ה ...כך גם אברהם ,האיש העניו בדורו ,רק אברהם אבינו ,שהיה
כבר בגדר של עפר ובגדר של אפר ,רק הוא יוכל לצוות את בניו ולהעמידם על דרך האמת.
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע .אפו של הקדוש ברוך הוא היא מדת דינו ,וחשב אברהם שהיא
תספה צדיק עם רשע ,לא ידע מחשבות ה' אשר חשב עליהם ברחמיו כאשר פירשתי .ולכן אמר כי הגון וטוב הוא
שישא לכל המקום למען חמשים הצדיקים ,אבל לא יתכן גם במדת הדין להמית צדיק עם רשע ,שאם כן יהיה
כצדיק כרשע ,ויאמרו שוא עבוד אלהים ,וכל שכן במדת רחמים שהוא שופט כל הארץ ,והוא העושה משפט ,כענין
ויגבה ה' צבאות במשפט ,ואמרנו המלך המשפט .וזהו ענין הכפל חלילה לך .והקב"ה הודה שישא לכל המקום
בעבורם ,כי במדת רחמים יתנהג עמהם .ומה שיודיע אליך כל הענין ,היות ויאמר ה' כתוב יו"ד ה"א ,וכל אשר
הזכיר אברהם אל"ף דל"ת .והנה זה מבואר :הרמב"ן בא ליסד סדר הדברים בעולמו של הקב"ה כדי שנבין מה
ואיך עלינו להתנהג ,מה עלינו לעשות כאשר חלילה עשינו דברים המעוררים חרון אף השי"ת .אברהם אבינו,
מיסד האמונה בא -ל אחד בעולם ,מנהיג העולם להתנהג במוסריות ,מלמדינו שיש דין ויש דיין ,ויש לבקש
מלפני הדין רחמ ים על הנעשה מאחר שהשי"ת חנון ורחום ,ע"י בקשת הרחמים ישוב וירחם .יסוד זה למדנו
באחרונה ע"י יונה הנביא שנשלח ע"י הקב"ה לננוה להשיבם למוטב .זה מחזק לנו את דברי יחזקאל הנביא
שאין הקב"ה חפץ במות הרשעים .יתר על כן ,הצדיקים האמיתיים יודעים שרצונו השי"ת להטיב לברואיו.
לכן ,גם מה שנראה לנו הפך רצון השי"ת ,הוא הוא רצונו .לכן ,אברהם רחימא ,עומד לפני אדון העולם
ומתחנן על רשעי עולם שמא יש ניצוץ שניתן לברר שם .השי"ת מבטיחו שהמקום מרוקן מכל טובה .כדאי
מאד לצרף כאן את דברי רבינו בחיי וזה לשונו "ויגש אברהם ויאמר האף תספה .אם תשכיל בפרשה זו
תמצא כי מחשבתו של אברהם היתה כי הקב"ה חפץ להפסיד ולהשמיד הכל במדת הדין ,ומזה אמר
האף תספה צדיק עם רשע האף תספה ולא תשא למקום ,ומלת תספה אינו לנוכח כי אם לנקבה
נסתרת ,כלשון כל תשא עון וקח טוב .ועל כן היו כל תפלותיו של אברהם בפרשה הזאת למדת הדין,
הוא שאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ,ואמר אל נא יחר לאדני ,ואמר עוד אל נא יחר לאדני
ואדברה אך הפעם .ולפי שזאת היתה מחשבתו של אברהם ,התחיל מתוכח עם הקב"ה חלילה לך
מעשות כדבר הזה ,והזכיר חלילה לך שני פעמים כנגד שני המדות מדת רחמים ומדת הדין ,ואמר
חלילה לך אפילו במדת הדין להמית צדיק עם רשע ,שאם כן יהיה כצדיק כרשע ותבטל הבחירה
והעבודה ,ותרבה הכפירה בעולם ,חלילה לך במדת הרחמים מקל וחומר לפי שאתה שופט כל הארץ,
השופט כל הארץ לא יעשה משפט ,כענין שאנו אומרים בראש השנה ויגבה ה' צבאות במשפט,
והמלך המשפט .והודיעו הקב"ה כי לא מחשבתו מחשבות אברהם אבל יתנהג עמהם במדת רחמים,
והוא שהקב"ה מדבר עמו בכל הפרשה בלשון רחמים ,ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה ,ויאמר ה' אם
אמצא בסדום" עד כאן לשונו .משמע מכאן (ראשית לכל ,יש לשים לב שנאמר כאן ,ויגש ,היינו שהדבר
נעשה בהכנה ובמחשבה תחילה ) שהקב"ה ניהל את כל המשא ומתן עם אברהם רחימא ,במידת הרחמים
שהרי נאמר שם הוי'ה המורה על רחמים .הוי אומר שהקב"ה מתלבש במידת הרחמים בעת תפילה למרות
שהגזר דין נחתם .לעומת זה ,אברהם אבינו התפלל למידת הדין ,כי אדון הוא שם של משפט ודין .דווקא על
ידי זה רצה לפעול שיכירו וידעו כל באי עולם אופן הנהגתו של הקב"ה ,שמצד אחד אינו מקפח שכר כל
ברי'ה ומצד שני זוכר כל המעשים ואין שכחה לפני כסא כבודו .כאשר ידעו מה שנעשה בסדום ,לאחר כל
התפילות ,אברהם יסביר שהקב"ה התלבש במידת הרחמים לקבל תפילותיו אם אכן הי'ה מקום לקבלת
התפילה .א בל אנשי סדום ,הרעים וחטאים ומורדים ברבונם מתוך ידיעה ,שהרי מלך סדום שיצא מבארות
החמר אמר שע"י זה מאמין ביציאת אברהם מכבשן האש ולא עשה דבר וחצי דבר להשיב ברואיו לבורא
ולחזק את האמונה בבורא יתב"ש ,נהפוך הוא ,הוא דרש מאברהם אבינו את הנפש כי לא רצה לותר על שום
מורד .לכן ,כלו בגפרית ומלח ומהפכה.
